‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫תמונת היהודים המזרחים בסיפורי יהודה בורלא‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫הקדמה‬ ‫באה החשיבות של בחירת הנושא הזה‪ ,‬מסיבת לעדת היהודית מקום מיוחד‬ ‫בספרות העברית מתוך לקחת רבים מהסופרים העבריים העדת הזאת‪,‬‬ ‫בסיפורים שלהם אם בתמונה שלילית או חיובית‪.‬‬ ‫יהודה בורלא ובגלל אחד מבני העדה הזאת‪ ,‬ונחשב אחד הסופרים הגדולים‬ ‫העבריים בתחום של הסיפור והרומן‪ ,‬הוא גם מהמקורות העיקריים המשומות‬ ‫בספרות העברית בראשית המאה העשרים‪.‬‬ ‫היה לו תפקיד בולט בספרות העברית מתוך יצירותיו הספרותיות אשר העשיר‬ ‫את הספרות העברית‪ ,‬כי הוא השאיר חותם ברור במיוחד בנושא של העדת‬ ‫היהודית המזרחית‪ ,‬כי הוא ביות הסופרים שכתבו על העדה הזאת‪.‬‬ ‫תולדות חייו‬ ‫מספר נולד בירושלים ב )‪ (18‬באלול שנת ‪ . 1886‬מוצאה של משפחתו היא‬ ‫מאיזמר שבתורכיה‪ ,‬והיא השתקעה בירושלים לפני למאה וחמישים שנה‬ ‫בערך)‪ .(2‬הוא היה בן למשפחה של רבנים)‪.(3‬‬ ‫היה יהודה בורלא הבן היחיד של משפחתו‪ ,‬למד תורה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬פוסקים )שחיטה(‬ ‫עד השנה השמונה עשר לחייו‪ .‬למד בבית המדרש* )דירשי ‪ -‬ציון( ובישיבה‬ ‫הספרדית )תפארת ירושלים(‪ ,‬ועמד לקבל סמיכה לשו"ב‪ ,‬והנה יצאתי‬ ‫לבית־המדרש למורים** מיסודה של )עזרה()‪.(4‬‬ ‫בימי מלחמת העולם הראשונה עבד בצבא התורכי כחייל פשוט ושימש‬ ‫בתפקידים שונים והיה מתורגמן לגרמנים חובש‪ ,‬עובד בסלילת דרכים וגם‬ ‫צנזור‪ ,‬ולא פעם היה נתן בסכנות קשות)‪.(5‬‬ ‫ולאחר מלחמת העולם הראשונה נשאר בסוריה כמה שנים הוא מונה לתפקיד‬ ‫מנהל בתי הספר של הפדרציה הציונית בדמשק)‪.(6‬‬ ‫) ‪(1‬‬ ‫‪٢١٢‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫בורלא ניצל עבודתו בתחום של החינוך בסוריה הקמתה של תנועה ציונית‬ ‫שמטרתה לזרז את היהודים בסוריה לעודד אתם להגיר לפלסטין)‪.(7‬‬ ‫ובנוגע להמשך עבודתו בהוראה לאחר שבו מסוריה לירושלים הרי משנת ‪1923‬‬ ‫עד ‪ 1927‬ניהל את בית־הספר ב )זכרון – יעקב(‪ ,‬בשנים ‪ 1928‬עד ‪ 1930‬עבד‬ ‫כמורה בבית־הספר )הרואלי( בחיפה בשנים ‪ 1932 – 1931‬חלה הפסקה‬ ‫בעבודתו בהוראה והוא עמד בראש המחלקה העברית של הסתדרות העובדים‬ ‫הכללים‪ .‬בשנים ‪ 1934 – 1933‬עבד בבית־הספר העירוני על שם אחד־העם‬ ‫בתל־אביב)‪.(8‬‬ ‫בורלא פעיל מאוד באגודת הסופרים וב )ברית העברית העולמית(‪ .‬הוא מרצה‬ ‫לעם על נושאים ספרותיים וכללים‪ ,‬ביחוד מטעם ועדת־התרבות של הסתדרות‬ ‫העובדים)‪.(9‬‬ ‫בשנת ‪ 1947‬ביקר בארצות אמריקה הדרומית בשליחות מטעם קרן־היסוד עם‬ ‫קום ישראל נתמנה למנהל המחלקה לתרבות במשרד שר־הדתות)‪.(10‬‬ ‫והיה יהודה בורלא ראש המכון של כתבי יד‪ ,‬כתב סדרת מאמרים על הספרות‬ ‫העברית החדשה ותרגם מעשי ערבית לשפה העברית וכן לפרוס בורלא‬ ‫מאמרי־בקורת שבה הוא התייחס עמדות הסיפורים ערבים וזרים)‪.(11‬‬ ‫זכה בורלא מספר מהפרסים‪ ,‬שני מהם מיסוד ביאליק‪ ,‬ופרס בשם עיריית‬ ‫תל־אביב ופרס אחר הוא אומישכין)‪.(12‬‬ ‫יהודה בורלא נפטר בחיפה ב )‪ (7‬בחשוון שנת ‪.(13)1969‬‬ ‫יצירותיו וסגנונו‬ ‫יצירותו העניפה מתרכזת בתאור ריאליסטי של בני עדות המזרח בארץ ישראל‬ ‫ובגולה‪ .‬הגוונים האכזוטיים המיוחדים‪ ,‬האוירה הניאו־רומאנטית‪ ,‬התאורים‬ ‫הריאליסטיים – כל אלה יוצרים תמונה בעלת צבעים חזקים וחושניים‪ ,‬גדושים‬ ‫לעתים‪ ,‬אבל נאמנים למסורת המזרחים‪ .‬בהמשך דרכו הושפע בורלא מן‬ ‫הנאטוראליזם הצרפתי והגרמני והכניס בסיפוריו משמעת אירופית‪ .‬הוא ריסן את‬ ‫הלהט והדמיון המזרחיים וכיוון את הסיפור לאפיקים רצויים לו עם נשאר נאמן‬ ‫של ההווי שאותו תאר)‪.(14‬‬ ‫כי השיטה או הסגנון של החיים כי יש לטפל בורלא יהודים בסיפוריו הוא דפוס‬ ‫של היהודים המזרחים‪.‬‬ ‫‪٢١٣‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫בפלסטין כמו גם במדינות ערב השכנות‪ ,‬שם היו יהודים כגון סוריה אחרים‬ ‫במדינות שבהן מנהגים ומסורות המזרחית מופיעים בסיפורים אלה)‪.(15‬‬ ‫בסיפוריו הרבים הוא עיצב אוכלוסיה גדולה ומגוונת בטיפוסיה של שלושה או‬ ‫ארבעה דורות אחרונים בישראל מימי השלטון התורכי‪ ,‬הכיבוש הבריטי ועד ימינו‪.‬‬ ‫והוא עשה זאת בחכמה ובטוב טעם ודעת‪ .‬רובם המכריע מזרחים בני ירושלים‪,‬‬ ‫חברון וצפת ומיעוטם ממקומות אחרים כגון תורכיה‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬מצריים‪ ,‬יוון‬ ‫ורודוס‪ ,‬וכדומה)‪.(16‬‬ ‫והנושאים הממלאים חללם של רוב ספריו על היהודים המזרחים‪ :‬רבנים וכלי קודש‬ ‫לסוגיהם תלמידי־חכמים ועמי־ארצות‪ ,‬יראי־אלוהים וכופרים‪ .‬צדיקים ורשעים‪,‬‬ ‫פרנסים וגבאים‪ ,‬חונפים ודוברי־אמת‪ ,‬תמימים ורעומים‪ ,‬אצילים וגסי־רוח‬ ‫אוהבי־חיים ומתאבדים‪ ,‬רוצחים ואנשי־חסד‪ ,‬נאמנים ובוגדים‪ ,‬נשים צנועות ונשים‬ ‫פורעות מוסר מרדניות ונכנעות‪ ,‬גבירים וקבצנים‪ ,‬פועלים ומנצלים)‪.(17‬‬ ‫וכן כתב על נושאים וסוגיות שונים‪ :‬אהבה ושנאה‪ ,‬אירוסיו‪ ,‬נישואים וגיטין‪.‬‬ ‫טקסי־דת ומזמוטי הוללות קנאה וחרטה‪ ,‬שמחות ואבלות‪ .‬משפחות נכבדות‬ ‫ושלמות ומשפחות הרוסות‪ ,‬אלימות ופיוסין‪ ,‬טירוף ושפיות‪ .‬סכסוכי־דמים‬ ‫ובריתות־שלום‪ ,‬רחמים ואכזריות‪ ,‬גיהינום וגן־עדן‪ ,‬עולם הזה ועולם הבא‪ .‬כל‬ ‫אלה ודומיהם הם על סדר יומם ולילם של כל עם וחברה‪ .‬אולם בורלא הוא סופר‬ ‫עברי ספרדי ובליבו חקוקים תמיד צלם־תבנית של בני כפיפתו‪ .‬כדרך שהוא‬ ‫נושא עמו תמיד את סממניה המיוחדים של עדתו)‪.(18‬‬ ‫כמה מסיפוריו ורומניו תורגמו ללשונות לועזיות שונות‪ .‬מלבד סיפורים פרסם‬ ‫בורלא מאמרי־בקורת ב )התקופה(***‪ ,‬וב )מאזנים(**** על הספרות הערבית‬ ‫החדשה ועל סופרים עבריים ולועזיים)‪.(19‬‬ ‫ובדרך־אגב נעיר‪ ,‬שבורלא הוא מן הראשונים בספרות שכתב סיפורי מלחמה‪,‬‬ ‫ממש‪ :‬תמונות מן החזית האנגלית‪ ,‬התורכית שבקדמת אסיה‪ .‬טורי צבא תורכי‬ ‫היוצאים אל הקרבות‪ ,‬מעבר וחניות במדבר סיני מחנות־עבודה ובתי־חולים של‬ ‫הצבא התורכי המתפורר)‪.(20‬‬ ‫סיפורי המלחמה של יהודה בורלא אחוזים בצבת הריאליזם‪ ,‬גם כשהסיפור‬ ‫אנקדוטי במידה מרובה‪ .‬הרי תיאור הרקע על כל אביזריו מעיד בחומרה על‬ ‫אזלת־ידיהם של התורכים‪ ,‬על הרקבון בהנהגת צבאם ועל כל אותה התפוררות‬ ‫שכירסמה אותו בשלה המלחמה)‪.(21‬‬ ‫‪٢١٤‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫ספריו‬ ‫‪ ‬קסמי מולדת ‪ :‬בשנת ‪.1926‬‬ ‫‪ ‬לונה ‪ :‬בשנת ‪.1926‬‬ ‫‪ ‬בלי כוכב ‪ :‬בשנת ‪.1927‬‬ ‫‪ ‬אשתו השנואה ‪ :‬בשנת ‪.1928‬‬ ‫‪ ‬נפתולי אדם ‪ :‬בשנת ‪.1929‬‬ ‫‪ ‬מרננת )רומן( ‪ :‬בשנת ‪.1930‬‬ ‫‪ ‬בת ציון )רומן( ארבעה חלקים ‪ :‬בשנים ‪.1931 – 1930‬‬ ‫‪ ‬נשמת המכבי )מחזה( ‪ :‬בשנת ‪.1931‬‬ ‫‪ ‬המהפכה בעוץ )אגדה אלגורית( ‪ :‬בשנת ‪.1933‬‬ ‫‪ ‬נעמה או בנסתר ובנגלה ‪ :‬בשנת ‪.1934‬‬ ‫‪ ‬בקדושה או באהבה ‪ :‬בשנת ‪.1935‬‬ ‫‪ ‬עלילות עקביה ‪ :‬בשנת ‪.1939‬‬ ‫‪ ‬כסופים ‪ :‬בשנת ‪.(22)1943‬‬ ‫‪ ‬באפק ‪ :‬בשנת ‪.1943‬‬ ‫‪ ‬תם ומרי )סיפורים( ‪ :‬בשנת ‪.1952‬‬ ‫‪ ‬במעגלי אהבה )סיפורים( ‪ :‬בשנת ‪.1953‬‬ ‫‪ ‬אל מסעי רבי יהודה הלוי )רומן( ‪ :‬בשנת ‪.1959‬‬ ‫‪ ‬בגיאות סיפורים)‪.(23‬‬ ‫‪٢١٥‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫נתוח בקורתי ספרותי של סיפוריו ‪-:‬‬ ‫הסיפור "שרושים"‬ ‫התוכן‪:‬‬ ‫מדבר הסיפור הזה אשר קורים אירועיה בעיר ירושלים )שנולד בה הסופר(‬ ‫על שתי משפחות התגוררו בפרב של העיר העתיקה של ירושלים מדרך אלה‬ ‫שתי משפחות הסופר קם בניה את אירועים סיפורו זה מבוססת יחסי ידידות‬ ‫בין בני שתי משפחות‪.‬‬ ‫המשפחה הראשונה היא משפחת סוכן לממכר קרקעות‪ ,‬בשם )מואיז ליאון(‪,‬‬ ‫והמשפחה השנייה היא משפחת המלמד )קלאריסו(‪ ,‬בהמשך הימים התפתחו‬ ‫היחסים בין )אלברט( בן סוחר לממכר קרקעות ובין )גבריאל( בן המלמד‪,‬‬ ‫לאחר השלמת לימודיהם מחליטים לנסיעה לחוץ לארץ ונוסע )אלברט( לפריס‬ ‫ו)קלאריסו( לאמריקה ובהמשך השנים ולחתוך החדשות ביניהם חוזר‬ ‫)אלברט( לירושלים ולא מצא את משפחתו רק אחיותיו‪ ,‬אחר־כך מחליט‬ ‫לפועל כאשר הוא מחפש על עבודה מצוא חברו )קלאריסו(‪ ,‬ויהיה יש לו אחד‬ ‫של קרקעות החקלאות‪ ,‬ועובדת עמו‪.‬‬ ‫השתלשלות המאורעות‬ ‫הסופר יהודה בורלא השתמש בסיפור זה סגנון הנרטיב של זמן למאורעים של‬ ‫סיפורו‪ ,‬שמטרתו מתוך כך להכניס את הקורא בתוך תחום סיפורו‪ ,‬כי עשה כל‬ ‫הדברים לתפוס בה הקורא מאז התחלה‪ ,‬ואחר כך מנסה הסופר שנוי מאורעי‬ ‫סיפור שלו להגיע להפסגה‪ .‬אז הפתרון בסוף המאורעים‪ ,‬כי אנחנו רואים‬ ‫הסיפור נותן תמונה על המקום שהתרחיש בו מאורעי הסיפור)‪.(24‬‬ ‫"שתי המשפחות גרו בימים ההם‪ ,‬לפני ארבעים שנה בבית אחד בן שתי‬ ‫קומות באחת השכונות העתיקות מחוץ לעיר העתיקה ירושלים‪ ,‬בקומה‬ ‫העליונה ‪ -‬משפחת ליאון‪ .‬אבי המשפחה סיניור מואיז ליאון‪ ,‬סוכן לממכר‬ ‫קרקעות ובקומה התחתונה משפחת קלאריסו‪ ,‬אבי המשפחה הה' יצחק‬ ‫קלאריסו מלמד")‪.(25‬‬ ‫‪٢١٦‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫אחר כך הסופר עובר אל הקמתו יחס בין בן המלמד ובן סוחר‪ ,‬היחס הזה‬ ‫שהוא רוצה דרך אותה להבליט שני דברים הראשון להבליט את תכונה התום‬ ‫אצל הילדים והעדר אפליה בין שכבות עשירים ועניים שמתוכה אנחנו‬ ‫מרגשים בתסביך התעלות קיימים אצל היהודים גם בין היהודים עצמם‪ ,‬ודבר‬ ‫השני שרוצה הסיפור הוא לקשר את המאורעים כדי ללכת המאורעים‬ ‫שלסיפורו בהדרגת הזמני כיוון השיאו‪.‬‬ ‫"ברבות הימים נגלו קשרי חברות בין שנים מבני המשפחות‪ :‬הנערים‪ ,‬בין‬ ‫הסוחר הצעיר ובן המלמד הצעיר לא יתר נערי השכונה מתוך כך היו‬ ‫)‪(26‬‬ ‫לחברים טובים"‬ ‫בחלק אחר של הסיפור מציג הסופר המציאות של העיר של ירושלים‪ ,‬העיר‬ ‫שמושבים היהודים המזרחים בה שנולד בה‪ ,‬או שהיגרו לפלסטין וגרו בעיר‬ ‫הזו‪ ,‬ומתחברת הסיפור מצב העיר בשאיפה של אלה ילדים צעירים אשר‬ ‫הגדילו וסימן את לימודיהם ולא מצאו עבודה בה והחליטו הנסוע לחוץ פלסטין‬ ‫בשביל העובדה‪ .‬זה הוא עדות נוספת כי הסופר מושפעת מאוד במציאות של‬ ‫היהודים המזרחים וסביבתם כתוצאה של קיומי עמהם‪ ,‬אם בירושלים או‬ ‫בדמשק או במקומות אחרים‪.‬‬ ‫"משלא מצאו הבחורים הצעירים דבר־חפץ‪ ,‬מעשה או מסחר בירושלים‬ ‫הדלה בימים ההם שאפו הגוזלים לטוס למרומים לצאת למרחקים – בן‬ ‫המלמד נסע לאמריקה ובן הסוחר – לפריס")‪.(27‬‬ ‫אחר כך הסופר מנסה להבליט את תכונות ואת המנהגים הטובים והדבקת‬ ‫אותה ביהודי ומבין התכונות האלה תכונת הכנות כלומר הסופר צורה מתוך‬ ‫כך להבהיר כי היהודי כאשר הקשיר ביחס ידודות מבוסס על כנות‪ :‬נאמנות‬ ‫השיאר שמרנית על הידידות‪ ,‬זאת למרת מהמשיך השנים ומרחקים מקומות‬ ‫אבל זה בניגוד למציאות‪ ,‬כי ידוע על היהודי לא נאמן ביחסים שלו המבוססת‬ ‫על הניטרס האינדיבידואלי‪.‬‬ ‫"והם‪ ,‬ממרחקים קרבו את דרי מעלה ודרי מטה ביניהם ‪ :‬כשנתקבלו‬ ‫המכתבים מהבנים‪ ,‬מזה או מזה נקראו דברי הבשורה הגדולים במושב‬ ‫)‪(28‬‬ ‫שתי המשפחות"‬ ‫‪٢١٧‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫אחר כך אנחנו רואים כי הסופר פנה אל הפרדה והאפליה בין היהודים‬ ‫המזרחים והאשכנזים‪ .‬מבחינת קבלהם את עמדות מנהיגות חשובה בחברה‪.‬‬ ‫בחלק הזה מהסיפור שרוצה הסופר הבלטת מצב של היהודי המזרחי וסביבתו‬ ‫אומללות תוצאה לאפליה הגזעינית אשר משתמש אותה השלטנות‬ ‫היהודית")‪.(29‬‬ ‫"מכל בני משפחתו‪ ,‬מצא ברוב חיפוש רק את אחותו הבכירה‪ ,‬אשר כבת‬ ‫ששים‪ ,‬אלמנה שגרה לבדה‪ ,‬שתי בנותיה הגרות סמוך לה נשואות‬ ‫לאשכנזים )והם פקידים חשובים בממשלה(")‪.(30‬‬ ‫בסוף הסיפור הסופר מצא את פתרון של קשר המאורעים בסיפור הזה‪ ,‬כמו‬ ‫הגיע למסקנה היא כי גורל האדם לחזור לשורשים כלומר מקורו זה יידוע‬ ‫בסגנון יהודה בורלא הספרותי כמו הדמויות שלו תמיד נשליטים אותה את‬ ‫הגורל הסופר פה מתרכז על פלסטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬במילים אחרים על היהודי לחזור‬ ‫אל ארצו לבנות את עתידו בה‪ ,‬וגם לא ישאר קבצן ונוסע בין מדינות העולם‪.‬‬ ‫כאן אנחנו מוצאים הסופר כמו הרבה מהסופרים היהודים הציונים אשר עדודו‬ ‫על הגירת היהודים לפלסטין‪.‬‬ ‫"גבריאל סח לחברי שלפני חמש עשרה שנה שלח סכום כסף לאחר‬ ‫ממקורבין שיקנה לו חלקת אדמה‪ .‬ולפני שש שנים כשהורע מצבו‬ ‫באמריקה ובא עד משבר – שב לארץ ומצא את חלקת האדמה עשרים‬ ‫וחמשה דונם ברוב עמל ויגיעה הקים את משקוזה אשר לו גם אתה שלחת‬ ‫)‪(31‬‬ ‫בימי הטובה וההצלחה סכום מה – היית היום כמלך בארמונו"‬ ‫הדמויות‬ ‫הסופר הסתמך בסיפורו זה על שתי דמויות הם מוקד של המאורעים בסיפור‪,‬‬ ‫הדמות הראשונה היא בן הסוחר )אלברט( והדמות השנייה היא בן המלמד‬ ‫)גבריאל( הסגנון אשר הסתמך אותו הסופר בציור את הדמויות זאת הוא‬ ‫להיות דמויותיו היא שמדברת על עצמה‪ ,‬כלומר לא משתמש סגנון )אלאנה(‬ ‫בסיפור זה‪.‬‬ ‫אבל הדמויות האחרות בסיפור כי מציב אותה בורלא בשביל קישור‬ ‫המאורעים להגיע לתוכן‪.‬‬ ‫‪٢١٨‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫הסיפור "זהב"‬ ‫בסיפור )זהב(‪ ,‬מתאר לנו יהודה בורלא בסיפור הזה שהתרחש בעיר ירושלים‬ ‫גם‪ ,‬כי הוא חי המאורעים של הסיפור עצמו כשהיה בן עשר‪ .‬הוא מציג את‬ ‫הרקע החברתי של בני משפחתו‬ ‫"אבא עליו השלום לא נמנה מעולם בין עשירים‪ ,‬אכן בילדותי קשיתי‬ ‫הרבה לציין מהו טיבו ומעמדו של אבא")‪.(32‬‬ ‫מתאר מצב גופניות כי זה היה במשפחה שלו שבה האב לא יכול היה לקנות‬ ‫ציודים של ההזדמנויות וחגים לבנו היחיד‪ .‬יהודה בורלא רצה מתוך התמונה‬ ‫הזו צייר רמת החיים של העדה היהודית המזרחית כידי היתה תחי ברמת חיים‬ ‫עני בניגוד מה שהיה נהנה בו היהודים המערבים‪.‬‬ ‫"לא זכיתי לראות בידו מטעם פשוט ‪ :‬מעולם לא היה לו המעט שנכנס‬ ‫לרשותו הוצא במהרה לצירכי הבית")‪.(33‬‬ ‫הסופר מוסיף‪ ,‬בעניין הזה ‪:‬‬ ‫)‪(34‬‬ ‫האין הוא קונה לי לחג למשל כפתן משי ונעלים צהובות" ‪.‬‬ ‫הסופר השתמש בסיפור הזה‪ ,‬את הסגנון הרטרואקטיב אמנותי כדי למשוך את‬ ‫הקורא לראות את המאורעים של הסיפור‪ .‬ולהיות אותו משתוקק לידוע את‬ ‫הפרטים אשר הביאו המאורעים לסוף אשר הזכיר אותה הסופר בתחילת‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫אחר כך הלך הסופר במאורעים של הסיפור שלו בתמונה רציפה בשביל להגיע‬ ‫אל השיאון המאורע שרוצה הסופר להציג אותו בסיפור הזה‪.‬‬ ‫והמאורע הוא השפעתו בסביבה היהודית המזרחית‪ ,‬ועיונו על מנהגיהם‬ ‫ומסורותיהם לא רק בפלסטין אבל בכל המדינות‪ ,‬שבהם יושבים יהודים‬ ‫מזרחים‪ ,‬כי הסופר נזכר בהקשר זה כי בעלה של אחותו הוא בן למשפחה‬ ‫יהודית מזרחית מארץ פרס ויש לו אח שמו )משה מזרחי(‪ ,‬והסביר לקורא כי‬ ‫הכינוי )מזרחי( הוא ליהודים פרסים‪.‬‬ ‫"לא דוד ממש היה לי‪ ,‬האיש אחי גיסי‪ ,‬היה האחיו הגדול של בעל‬ ‫אחותי‪ ,‬אך )דוד( בקרא בפי וגם בפי בני המשפחה‪ .‬בימים ההם היה כבן‬ ‫ארבעים‪ ,‬מוצאו פרס כפי שנשא שמו עליו ‪ :‬משה מזרחי הצורף )מזרחי(‬ ‫כינוי הוא ליהודי פרסי")‪.(35‬‬ ‫‪٢١٩‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫הסיפור הזה הוא סיפור ראליזם התרחש מאורעים שלה בתקופת ילדותו של‬ ‫הסופר‪.‬‬ ‫יהודה בורלא סמך בסיפור הזה על דמות אחת היא דמות הגיבור שהתגשמות‬ ‫אותה הסופר עצמו‪ .‬מתוך הדמות הראליזם העביר הקורא אל הזמן והמקום‬ ‫שקראו בו מאורעים הסיפור מתוך התיאור מדויק של הסביבה וכך המצב‬ ‫החברתי אלו זה היה הסופר ומשפחתו‪ ,‬כאן השתמש הסופר סגנון אלאנה‬ ‫בהנרטיב של מאורעים‪ .‬הדמויות האחרות היו משניים בגלל חוסר של‬ ‫קשרותה עם המאורע‪ ,‬אשר ניסח אותו סיפור‪.‬‬ ‫הסיפור "העושה טובה ומצא טובה"‬ ‫הסיפור הזה מתרחש בעיר קושטה הבירה של איזמיר שבתורכיה‪ .‬התעגיל את‬ ‫המאורעים של הסיפור סביב אחד הסוחרים היהודים שחי במדינה הזאת‪ ,‬ויש‬ ‫לו את זה חנות גדולה במדינה הזאת‪ ,‬והיהודי היה רגיל על שימוש פתגים‬ ‫)העושה טובה ימצא טובה( פתגום זה אומר לכל שהיה נכנס לחנותו‪.‬‬ ‫"לפני שנים רבות חי בקושטה הבירה סוחר יהודי צדיק היה בהליכותו‬ ‫ובפיו היה הפתגום העושה טובה ימצא טובה‪ ,‬דבר זה היה אומר לכל לקוח‬ ‫שהיה נכנס לחנותו לקנות בדים")‪.(36‬‬ ‫אחר כך קוים הסופר הבליט דמות היהודי הזה שחי באחד מדינות המזרח‪.‬‬ ‫תכונה כנות ונאמנות‪ ,‬וישר‪ ,‬הסופר רצה בתוך זה הבליט התכונות הטובות‬ ‫בדמות היהודי בדרך כלל כי הוא נושא כל התכונות הטובות נאמנות‪ ,‬ואת‬ ‫השלום אבל האמת היא הפוכה משום שהידוע על היהודי כאדם נצלן‪ ,‬קמצן‬ ‫ועקמני‪.‬‬ ‫"השולטאן שמע על יהודי זה מפי ויזריו יום אחד נכנסו השולטאן והוזיר‬ ‫לחנותו של היהודי וקנו ממנו בד יקר מאד‪ ,‬לא רצה היהודי לקחת כסף‪,‬‬ ‫)‪(37‬‬ ‫השולטאן הפציר בו והסוחר נאלץ לקבל את הסכום"‬ ‫בסוף הגיע הסופר אל השיא בסיפורו זה כי ציור מאורע ניסה להראות כי‬ ‫דמות של היהודי במראה של המזכירה ונאמן בעיני החברה שבה חיים יהודים‬ ‫מחוץ פלסטין‪.‬‬ ‫‪٢٢٠‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫"ראה השולטאן כי נכין פתגומו של היהודי‪ ,‬הבין שהיהודי הוא צדיק‬ ‫)‪(38‬‬ ‫אמיתי"‬ ‫הסופר סמך בסיפור הזה על דמות אחת ובסיסות היא דמות היהודי‪ ,‬ויהיה‬ ‫אותו סמל של יושר‪ ,‬כנות‪ ,‬ונאמנות‪.‬‬ ‫הסופר יהודה בורלא לוקח את הדמות הזאת בסוג מן הרחבה להיותה תמונה‬ ‫חיובית ליהודי המזרחי בניגוד ליהודי המערבי‪ .‬הוא עזב הדמות הזאת‪ ,‬היא‬ ‫אשר התנועע את המאורעים סיפור שלו‪ ,‬כדי להגיע למטרה המבוקשת‬ ‫ולהראות את תכונה של יושר וכנות של יהודי שחי בארצות המזרחיות‪ ,‬אף‬ ‫היה יש דמויות משנות אחרות תפקידם להשלים את המאורעים ולהיות אותם‬ ‫תלויים עם כל‪.‬‬ ‫החתימה‬ ‫‪ ‬הסופר יהודה בורלא נתן חשיבות מיוחדת של העדה היהודית המזרחית‬ ‫ביצירותיו הספרותיות‪ ,‬כלומר תיאור הסביבה שלהם ומנהגיהם‪ ,‬מסורותיהם‪,‬‬ ‫בעיותיהם‪ ,‬והיה תיאורו לעדה זאת תיאור אמנותי ואוביקטיבי‪ ,‬והסיבה‬ ‫האמנותית מאחרי להיות יהודה בורלא חי בעיר ירושלים‪ ,‬כך מציאותו‬ ‫וערבוביתו עם העדה הזאת‪ ,‬ויודע כל דבר על העדה הזאת שתיאורו להם היה‬ ‫מדויק‪.‬‬ ‫‪ ‬ברוב הסיפורים של בורלא מתרכז על דמות אחד או שניים דמויות ויהיה‬ ‫שאר הדמויות משניים לפיכך הדיאלוג בין שתי הדמויות‪.‬‬ ‫‪ ‬בורלא השתמש עצמית דיאלוג בסיפוריו לביטוי על הרגשות ותחושות‬ ‫שמתרכז בתוך הדמות הראשית בסיפור‪ ,‬ומצד שני הסופר אימצו את הסגנון‬ ‫הדיאלוג בין הדמויות להביע על הרעיונות שרוצה זרק אותה בחוג סיפורים‬ ‫שלו דרך הדמויות‪ ,‬ובמיוחד הראשית‪.‬‬ ‫‪ ‬הסיפורים של יהודה בורלא יש בהם סגנון מיוחד‪ ,‬הזמן יהיה בהם רחוב‬ ‫ומכסה כמה עשורים‪ ,‬כך אנו מוצאים כי הסביבה שלקחת אותה בסיפוריו נעה‪,‬‬ ‫אנו מוצאים ירושלים‪ ,‬סוריה לפעמים אנטוליה וגם יהיה תיאורו של‬ ‫המאורעים נע‪ ,‬פעם בעיר ופעם בכפר‪ ,‬והגיבור בסיפורי בורלא בצורות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪٢٢١‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫ההערות‬ ‫‪ -1‬יוסף גלרין‪ ,‬גולדשלגר‪ .‬לקסיקון הספרות העברית החדשה‪ ,‬רשת אינטרנת‪.‬‬ ‫‪ -2‬אהרון – בן אור‪ .‬תולדות הספרות העברית בדורונו‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬הוצאת ספרים‬ ‫יזרעאל‪ ,1965 ,‬עמ' ‪.75‬‬ ‫‪ -3‬רפאל פטאי‪ .‬מבחר הספרות הארצי ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪,‬‬ ‫‪ ,1956‬עמ' ‪.182‬‬ ‫*בית־המדרש‪ :‬בית מיועד ללימוד התורה‪ .‬בגולה היה משמש גם בית ועד לכל‬ ‫ענייני ציבור‪ ,‬נוהגים לקרוא כשם זה )אסכולה( גם שיטה מיוחדת בתורה‬ ‫אובמדע‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬יעקוב פבזנר‪ ,‬אנציקלופדיה יהודית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪ ,1970 ,‬עמ'‬ ‫‪.77‬‬ ‫**בית־מדרש למורים‪ :‬מגמתו להכשיר מורים לבתי ספר עממים מוסד ראשון‪,‬‬ ‫מיועד למורים יהודים‪ ,‬הוקם בוארשה ב ‪.1862‬‬ ‫ראה‪ :‬יעקוב פבזנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫‪ -4‬אהרון – בן אור‪ .‬שם‪ ,‬עמ ‪.76‬‬ ‫‪ -5‬ريزا دومب‪ ،‬صورة العربي في األدب اليھودي ‪) ،١٩٤٨ – ١٩١١‬ترجمة( فؤاد‬ ‫عطاري‪ ،‬عمان‪ ،‬دار الجليل للنشر‪ ،‬ط‪ ،١٩٨٥ ،١‬ص‪.٦٣‬‬ ‫‪ -6‬האנציקלופדיה העברית הכללית היהודית‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬כרך ב‪ ,1960 ,‬עמ'‪.50‬‬ ‫‪ -7‬ريزا دومب‪ ،‬مصدر سبق ذكره‪ ،‬ص ‪.٨٨‬‬ ‫‪ -8‬אהרון בן־אור‪ ,‬שם עמ' ‪.77 – 76‬‬ ‫‪ -9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫‪ -10‬שם‪.‬‬ ‫‪ -11‬האנציקלופדיה העברית הכללית היהודית‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬ ‫‪ -12‬שם‪.‬‬ ‫‪ -13‬יוסף גלרין‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ -14‬מנחם מנצור‪ ,‬מקראה של הספרות העברית החדשה למתקדמים‪ .‬ניו־יורק‪,‬‬ ‫כרך ראשון‪ ,1971 ,‬עמ' ‪.219‬‬ ‫‪ -15‬יעקב חורגן‪ ,‬על יהודה בורלא‪ ,‬עיתון הצופה‪ ,1984 / 6 / 29 ,‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪ -16‬ישראל כהן‪ ,‬דברים עם יהודה בורלא‪ .‬עיתון דבר ‪ .1984 / 7 / 7‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪ -17‬שם‪.‬‬ ‫‪ -18‬ישראל כהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬ ‫‪٢٢٢‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫***תקופה‪ :‬היא כתב עת ספרותית ומדעיות רבעון התייסדת בשנת ‪ ,1918‬שהונפק‬ ‫על ידי דאר )שתיבל( לפרסום‪ ,‬התעניין בענייני ספרות עתיקה מימי הביניים‬ ‫המודרנים‪ ,‬יתר מזאת נושאים אחרים על היהדות‪ ,‬נתרם על יד סופרים בכירים‬ ‫יהודים‪ ,‬כתב עת זה הפסיק את עבודתה שנת ‪.1950‬‬ ‫ينظر‪ :‬رحيم راضي عبد‪ ،‬البيئة اليھودية الشرقية وتأثيرھا في نتاجات يھودا بورال‬ ‫)رسالة ماجستير غير منشورة(‪ ،‬بغداد‪ ،٢٠٠٠ ،‬ص ‪.٦٧‬‬ ‫****מאזנים‪ :‬היא כתב עת ספרותי רבעוני מתמחות בספרות העברית‪ ,‬וגם לוקחת‬ ‫את הפעילותיות הספרותיות העבריות הבולטות‪.‬‬ ‫ينظر‪ :‬رحيم راضي عبد‪ ،‬مصدر سبق ذكره‪ ،‬ص‪.٦٧‬‬ ‫‪ -19‬אהרון בן־אור‪ .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫‪ -20‬שלום קרמר‪ ,‬יסוד מזרחי בסיפוריו‪ ,‬יהודה בורלא‪ ,‬מאזניים‪ ,1961 ,‬עמ'‪.98‬‬ ‫‪ -21‬שם‪.‬‬ ‫‪ -22‬רפאל פטאי וצבי וולמוט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬ ‫‪ -23‬יוסף גלרין‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ -24‬رحيم راضي عبد‪ ،‬مصدر سبق ذكره‪ ،‬ص ‪.٨٤‬‬ ‫‪ -25‬רפאיל פטאי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.183‬‬ ‫‪ -26‬שם‪ ,‬עמ' ‪.185‬‬ ‫‪ -27‬שם‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬ ‫‪ -28‬רפאיל פטאי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬ ‫‪ -29‬رحيم راضي عبد‪ ،‬مصدر سبق ذكره‪ ،‬ص ‪.٨٧‬‬ ‫‪ -30‬רפאיל פטאי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.190‬‬ ‫‪ -31‬נתן פרסקי‪ ,‬מקראות ישראל חדשות‪ ,‬כרך ח‪ ,‬רמת גן‪ ,1979 ,‬עמ' ‪.119‬‬ ‫‪ -32‬שם‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬ ‫‪ -33‬שם‪.‬‬ ‫‪ -34‬שם‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬ ‫‪ -35‬שם‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬ ‫‪ -36‬שם‪.‬‬ ‫‪ -37‬שם‪ ,‬עמ' ‪.142‬‬ ‫‪٢٢٣‬‬ ‫ﻣﺠﻠﺔ آﻠﻴﺔ اﻻداب ‪ /‬اﻟﻌﺪد ‪٩٨‬‬ ‫מורה עוזר סועאד אברהים עבאס‬ ‫המקורות‬ ‫‪ ‬המקורות הערביים‬ ‫‪ -1‬رحيم راضي عبد‪ ،‬البيئة اليھودية الشرقية وتأثيرھا في نتاجات يھودا بورال‬ ‫)رسالة ماجستير غير منشورة(‪ ،‬بغداد‪.٢٠٠٠ ،‬‬ ‫‪ -2‬ريزا دومب‪ ،‬صورة العربي في األدب اليھودي ‪) ،١٩٤٨ – ١٩١١‬ترجمة(‬ ‫فؤاد عطاري‪ ،‬عمان‪ ،‬دار الجليل للنشر‪ ،‬ط‪.١٩٨٥ ،١‬‬ ‫‪ ‬המקורות העבריים‬ ‫‪ -1‬אהרון בן־אור‪ ,‬תולדות הספרות העברית בדורנו‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬הוצאת ספרים‬ ‫יזרעאל‪.1965 ,‬‬ ‫‪ -2‬רפאל פטאי‪ ,‬מבחר הספרות הארצי ישראלי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪,‬‬ ‫‪.1956‬‬ ‫‪ -3‬שלום קרמן‪ ,‬יסוד מזרחי בסיפוריו של יהודה בורלא‪ ,‬מאזנים‪.1961 ,‬‬ ‫‪ -4‬מנחם מנצור‪ ,‬מקראה של הספרות העברית החדשה למתקדמים‪ ,‬ניו־יורק‪,‬‬ ‫כרך ראשון‪.1971 ,‬‬ ‫‪ -5‬האנציקלופדיה העברית הכללית היהודית‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬כרך ב‪.1960 ,‬‬ ‫‪ -6‬ישראל כוהן‪ ,‬דברים עם יהודה בורלא‪ ,‬עיתון דבר‪.1984 / 7 / 7 ,‬‬ ‫‪ -7‬נתן פרסקי‪ ,‬מקראות ישראל חדשות‪ ,‬כרך ח‪ ,‬רמת־גן‪.1979 ,‬‬ ‫‪ -8‬יעקוב פבזנר‪ ,‬אנציקלופדיה יהודית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת ראובן מס‪.1970 ,‬‬ ‫‪ -9‬יעקוב חורגן‪ ,‬על יהודה בורלא‪ ,‬עיתון הצופה‪.1984 / 6 / 23 ,‬‬ ‫‪ ‬מקורות האינטרנת‬ ‫‪ -1‬יוסף גלרין‪ ,‬גולדשלגר לקסיקון‪ ,‬הספרות העברית החדשה‪.‬‬ ‫‪٢٢٤‬‬