מנוף – כלכלה מקומית מקיימת להחייאת המרחב השכונתי
זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 המחלקה לפוליטיקה וממשל זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת – מנוף להחייאת המרחב השכונתי מגיש: ניב הטמן 301218152 זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 מבוא: העידן הגלובלי הביא להתפתחות טכנולוגית וכלכלית מאסיבית ,אך יצר גם דילמות ובעיות חדשות .אחת מהדילמות המרכזיות היא השינוי בתרבות הצריכה .שינוי זה מהווה מרכיב מרכזי בהכחדת המרחב האורבני השכונתי .העסקים הקטנים ,שבעבר היו מוקדים כלכליים חשובים, נסגרו ומרכזי השכונות הישנות ,שהיוו את מרכז החיים האורבניים בערים הגדולות ,נכחדו. הקמתם של מרכזי עסקים ,רשתות סופרמרקטים גדולות ,קניונים וקומפלקסים של תרבות בשולי הערים ובמרכזם זירזה את תהליך זה .הואיל וכך ,שכונות שהיו חלשות הפכו לחלשות יותר ונראה כי הפערים הכלכליים בין שכבות האוכלוסייה השונות רק גברו וגדלו. על מנת לנסות להחיות ולמנף את המרחב האורבני ובתוכו גם את המרחב השכונתי ,קמה גישת הכלכלה המקומית המקיימת )להלן :כמ"מ( כבסיס לפתרון אפשרי .נושא הכמ"מ כולל בתוכו דרכים רבות לחיזוק אוכלוסייה מקומית והנעת תהליכים המאפשרים שיפור באיכות החיים וחיזוק עסקים מקומיים .במהלך התמחותי בארגון שבועת האדמה חשתי צורך להתמקד באופן ספציפי בהחייאת המרחב השכונתי ,זאת בעקבות פעילותי בשכונה ג' בבאר שבע .חיזוק תחושת השייכות השכונתית ,פיתוח עסקים מקומיים וחיזוק מעורבות התושבים בקהילה הן הדרכים החשובות ביותר להחזרת המרחב השכונתי לגדולתו. בעבודה זו אתמקד בכמ"מ שכונתי ,אבדוק האם וכיצד גישה זו יכולה להוות מנוף להחייאת המרחב השכונתי .אדון בנקודה זו ,תוך בחינת נושא הכמ"מ ,מושגי היסוד שלו ,משמעויותיו והאמצעים שגישה זו מספקת לחיבור תושבי השכונה למקום מגוריהם ,הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית .אבחן את התהליכים שקרו בשנים האחרונות והשפעתם על המרחב השכונתי. אקח כמקרה בוחן את שכונה ג' בבאר שבע ואדון בגישה זו בהרחבה. זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 סקירה תיאורטית: כלכלה מקומית מקיימת הינה אסטרטגיה לפיתוח כלכלי .פיתוח כלכלי גרידא ,לטענת הדוגלים בגישה זו ,לא מספיק .לטענתם ,פיתוח כלכלי צריך להיות פיתוח ראוי .קרי ,עליו לפעול לרווחת האוכלוסייה בהווה ובעתיד .הפיתוח בעיני הכמ"מ בשונה מתיאוריות כלכליות קפיטליסטיות הרווחות היום בעולם ,אינו מתרכז בעיקר בעשיית כסף מהיר ,ללא מחשבה אלא מתמקד גם בהשפעות הנלוות )שתיל ומרכז השל.(2011 , הכמ"מ מכיל בתוכו שני עולמות תוכן מרכזיים :קיימות וצדק חברתי וכלכלי .קיימות בהגדרתה הינה "תהליך או מצב בר-קיימא בו משתמשים במשאבים שניתן לחדשם בקצב גדול או שווה מזה שהוא מכלה ,וכך ניתן לקיימו לאורך זמן" )פינת חי .(2014 ,כלומר ,הדלדול במשאבי העולם שנגרם מתרבות הצריכה הבזבזנית שהתפתחה בעשורים האחרונים הביאה אזרחים רבים למחשבה אקולוגית וסביבתית והצורך בשימוש במשאבים טבעיים באופן מושכל .הנושא השני הינו צדק חברתי וכלכלי .משמעותו של המושג צדק חברתי הינו "חלוקה צודקת של המשאבים החברתיים והכלכליים על ידי מוסדות השלטון הפוליטיים" כאשר ההתמקדות היא במשאבים כמו תעסוקה ודיור )שתיל ומרכז השל .(2011 ,בבסיס רעיון הצדק החברתי עומדים אידיאלים רבים והמרכזיים ביניהם הם "השאת שוויון בין בני אדם ,חברה המאפשרת קיום הוגן ליחידים, לקבוצות מיעוט וקבלת השונה". הכמ"מ מתבססת על חמש הנחות מוצא המהוות את בסיס התיאוריה .ההנחה הראשונה היא שכל פיתוח חייב להיות מבוסס על שלושה מעגלים השלובים זה בזה :המעגל הכלכלי ,המעגל החברתי והמעגל הסביבתי .דהיינו ,פיתוח של אחד מהמעגלים חייב להתחשב בהשפעתו על שאר המעגלים )שתיל ומרכז השל.(2011 , הנחת המוצא השנייה היא שפיתוח נכון וצודק צריך להיות מעוגן תמיד ב"מקום" ובמקומי. כלומר ,הפיתוח יתרכז בסביבה ובאוכלוסיית התושבים ויתייחס למאפיינים הייחודיים של התושבים ול"עושרם" המקומי .מקומיות היא תהליך ותפיסת עולם המעודדת פיתוח ראוי ולאו דווקא תנאי גיאוגרפי ,לכן אין לה הגבלה לגבולות מסוימים .המקומיות יכולה להתבסס על השתייכות קהילתית גיאוגרפית וגם על השתייכות זהותית .יש לשים לב כי הסכנה הגדולה ביותר במקומיות היא נטייה להדרה והסתגרות .לכן ,תנאי חשוב לפיתוח כלכלי -קהילתי מוצלח הוא המיזוג בין טיפוח הקהילתיות לבין פתיחות וקבלה אשר יעודדו את התחדשות המרחב ,הלמידה והסובלנות )שתיל ומרכז השל.(2011 , זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 הנחת המוצא השלישית היא שהכמ"מ מעודדת רב גוניות ומקדמת את הרווחה הכלכלית והחברתית של הקהילות המקומיות .גישת הכמ"מ מתייחסת באופן שונה למשמעות של מושג הרווחה מתפיסות הפיתוח השונות ,בכך שהיא מעודדת פלורליזם בקרב הקהילות בהגדרת מהות הרווחה ,רווחה לענייננו יכולה להיחשב כהחזרת המרקם החברתי לשכונה )שתיל ומרכז השל, .(2011 הנחת המוצא הרביעית היא ששילוב בין גורמים הוא תנאי לפיתוח כלכלי -מקומי -מקיים .כלומר, צריכה לקום מערכת ממוסדת התומכת במיזמים כמ"מיים וממנפת אותם .הפיתוח המקיים מתייחס לפיתוח אזורי אשר משלב קהילה ,מיזמים עסקיים ומערכת שלטונית .שיתופי פעולה, קישוריות ורישות מהווים תשתית יסודית ליצירת פיתוח )שתיל ומרכז השל.(2011 , ההנחה החמישית והאחרונה של הכמ"מ ,היא שקידום פעילות כלכלית-מקומית-מקיימת מצריכה גורם מתכלל שיתווך בין הגופים השונים וייקח אחריות לפיתוח האזורי .לפי הגישה אין גורם אחד קבוע מתכלל ,זה תלוי בהרכב הקהילתי )שתיל ומרכז השל.(2011 , הנחות מוצא אלו מתמזגות לתוך הרכיב האידיאולוגי של הכמ"מ .הכמ"מ באידיאל שלה בנויה על בסיס הכלכלה החברתית .כלכלה זו מהווה אלטרנטיבה לגישות כלכליות אחרות ,בכך שהיא מכוונת קהילה ,משלבת מטרות חברתיות ,כלכליות וסביבתיות .לדוגמא :קידום כלכלה הוגנת, סולידאריות חברתית וקיימות סביבתית .כשמסתכלים על נקודת המבט הקהילתית ,פיתוח כלכלי ראוי צריך להביא בחשבון בנייה של נכסים ,איתור צרכי הקהילה והמסוגלות להיות מכוונים באותו זמן להשגת מטרות כלכליות )שתיל ומרכז השל.(2011 , כפי שצוין לעיל ,בתיאוריית הכמ"מ ישנה חשיבות גדולה מאוד לעניין ה"מקומיות" ,הכמ"מ רואה ב"מקומיות"" ,עוגן גיאוגרפי וחברתי העשיר במשאבים" .זאת למרות העובדה שבחברה הגלובלית של ימינו היא נתפסת לעיתים רבות כחסרון ולא כיתרון וכמכשול לפיתוח מודרני .היום ,רבות מתכניות הפיתוח מתעלמות מזכותן ובעלותן של האוכלוסיות המקומיות על שטח מחייתם והזכות ליהנות מפירות הפיתוח שלו .תופעה זו מתרחשת מאחר ותכניות הפיתוח מתעצבות במרכז ותכניות והאסטרטגיות לפיתוח נבנות על בסיס ייבואן של אוכלוסיות חזקות והון מהמרכז להתיישבות בשכונות מצוקה )שתיל ומרכז השל .(2011 ,ישנה סברה כי משיכה של אוכלוסיות חזקות מהמרכז תביא לפיתוח אזורי .תהליך זה מכונה לרוב ג'נטריפיקציה .בהגדרתה "ג'נטריפיקציה היא תהליך של חידוש עירוני ושל בנייה מחדש שמאופיינת בחדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים שלעיתים קרובות מלווה בהעברת אוכלוסיות עניות ממקום זה" ) .(Merriam-Webster, 2014לרוב מתייחסים לתהליך זה במשוא זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 פנים ,המעבר של אוכלוסיות מבוססות לשכונות קיימות מוחלשות גורם להדרה של האוכלוסייה המקומית מהמרחב .הדוגלים בתהליך זה טוענים כי תרבותה המונוטונית של העוני לא בריאה. קרי ,הג'נטריפיקציה משנה את מאזן הריכוז של עוני בכך שהיא תורמת להעלאת רמת החיים של כל תושבי האזור וגורמת לחוסן כלכלי .דואני ממשיל את הג'נטריפיקציה ל"גל גדול שמרים את כל הספינות" .השאלה שצריכה להישאל היא מהו המחיר שצריך לשלם? ברגע שנכנסים תושבים חדשים במעמד גבוה יותר מהתושבים הקיימים ,מתקיימת הדרה "אוטומטית" של הדיירים הקיימים .התהליך גורם לרוב לעלייתם של מחירי הנדל"ן וגורם להוצאתם של התושבים הקיימים ממרחב הגיאוגרפי בו הם נמצאים ) .(Slater, 2014ניתן לראות כמה דוגמאות לתהליך זה בדוגמת שכונת נווה צדק בתל אביב שבעברה הייתה שכונת מצוקה ובשנים האחרונות הפכה להיות שכונת בוטיק ,שתושביה מוגדרים כמעמד בינוני-גבוה וכמעט ולא ניתן למצוא בה תושבים וותיקים .לכן ,יש צורך בשיטת פיתוח כלכלי שונה כדי להחיות את המרחב השכונתי. לפיכך ,כאשר מדברים על החייאת המרחב השכונתי יש לשים לב להיכן מנותבים כספי הפיתוח ולבדוק שלא נוצרת פגיעה באוכלוסיות קיימות .ארגון הthe new economic ) NEF - (foundationשעיקר עיסוקו הוא בחקר נושא הכמ"מ ,מדגים את בעיית ניתוב כספי הפיתוח דרך שלוש דוגמאות :המטרייה והמשפך ,הדלי הדולף ותעלות ההשקיה .הדלי הדולף מתייחס למצב בו ההשקעות של הרשויות בפיתוח אזורי פריפריה אינן מגיעות לנמענים המוצהרים של תכניות הפיתוח )האוכלוסיות המקומיות( .לחילופין ,יכולה להיגרם "זרימת יתר" המתבטאת בזרימת המשאבים מחוץ למרחב .קרי ,במקום שהאוכלוסיות המקומיות ייהנו מפירות הפיתוח והכסף יישאר בתוך המרחב המקומי ,הוא מגיע למקומות אחרים ובכך מחמיץ את מטרתו .כתוצאה מכך, מצבן של האוכלוסיות המקומיות לא משתפר ולעיתים אף מורע ).(Ward & Lewis, 2002 הדוגמא השנייה שה NEFמביא לידי ביטוי היא המטרייה והמשפך .דהיינו ,משאבים המופנים למקום מסוים נשפכים לצדדים כתוצאה מתהליכים מבניים .רק טיפות בודדות מצליחות לחדור את המטרייה ולהגיע אל התושבים המקומיים .כדי להפוך מטרייה זו למשפך ,ה NEFתומך בשינוי במדיניות הממשלה להעדפת הרכש המקומי והוצאת מכרזים וחוזים שיופנו לעסקים מקומיים ,על פני קבלנים גדולים וקבלנים בינלאומיים .שיפור ההתייחסות לדרך בה מעסיקים עובדים ובניית הון אנושי בשכונות המקבלות את המשאבים תגרום ליעילות של משפך זה (Ward ). & Lewis, 2002 זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 הדוגמא השלישית היא תעלות ההשקיה ,כלכלה מלבלבת לפי תפיסת הכמ"מ נבחנת בכך שההון הנכנס לאזור "ישקה" ויניע פעילות כלכלית רחבה יותר ,כמו תעלות השקיה ולא ינוע רק באפיק השקעה אחד .כלומר ,צריך להביא לרווחה לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר .פעילות כזו תוביל לא רק ל"צמיחה כלכלית" אלא גם תתרום רבות לשיפור החוסן הקהילתי ולצדק חברתי ,אזרחות אקטיבית של התושבים המקומיים ושיפור איכות החיים ). (Ward & Lewis, 2002 כאשר מדברים על קידום הכמ"מ בזירה המקומית ,ניתן לדבר על פעילות של כמה ארגונים מרכזיים :שתיל ,מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית והמרכז לקיימות מקומית .ארגונים אחרים המעורבים בתהליכים אלו הן עמותות כמו שבועת האדמה ,בה התמחיתי במהלך השנה. ארגונים אלו מסתמכים בפיתוח הכמ"מ על מודלים מוצלחים מרחבי העולם. המודל בו אני התרכזתי הוא הכסף המקומי .כסף מקומי מעודד צריכה של שירותים ומוצרים מקומיים ומעודד נאמנות לקוחות .עובדה זו יוצרת מכפיל מקומי המאפשר את גלגולו החוזר של הכסף בתוך המערכת הכלכלית המקומית .כסף מקומי ,בשונה ממטבע רשמי ,אינו נושא ריבית ולא ניתן לסחור בו בשווקי הון מחוץ לאזור המקומי .לפיכך ,כסף זה נוטה למחזר את עצמו במהירות גבוהה יותר .הוצאת הכסף והחזרתו לעסקים המקומיים מגבירים את הפעילות הכלכלית ,דבר המוביל לירידה באבטלה ולמיצוי המקורות הכלכליים המקומיים .שימוש בכסף מקומי כדרך לקבלת אשראי בתמורה לעשייה חברתית אקטיבית יכול להביא גם לקידום מטרות חברתיות .זוהי נקודת הפתיחה איתה יצאתי בחיפוש אחר הנוסחה הכמ"מית שתתאים לפעילות שבועת האדמה בשכונה ג' )בוכלצב.(2011 , מקרה הבוחן: במהלך התמחותי בשבועת האדמה ,נחשפתי לשכונה ג' בבאר שבע ,אחת מהשכונות הוותיקות בעיר .בחרתי את שכונה ג' כמקרה בוחן מאחר ומתרחשים תהליכים רבים של קידום כמ"מ בשטחיה .דרך הפעילות שמתבצעת בשכונה ניתן ללמוד רבות על תהליך החייאת המרחב השכונתי. שכונה ג' הוקמה בשנות החמישים כשיכון לעולים חדשים ,היא ממוקמת בחלקה הצפון מזרחי של העיר באר שבע ומשתרעת על שטח של 1290דונם בין הרחובות שדרות בן גוריון מצפון ,שדרות שז"ר מדרום ,דרך חברון ממזרח ושדרות רגר ממערב .בשכונה מתגוררים כ 12,854-תושבים ב- 4402משקי בית .ההרכב החברתי בשכונה מגוון וכולל אוכלוסיות וותיקות מצפון אפריקה ומאסיה המהוות כ 43.5%-מתושבי השכונה ,עולים מברית המועצות לשעבר המהווים כ33.7%- ובנוסף עולים מאתיופיה ,בני מיעוטים )משתפי פעולה( וסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בן זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 גוריון .אחת הבעיות מנתונים אלו היא העובדה כי 67%מתושבי השכונה חיים בשכירות .כך נוצרת בעיה של חיבור התושבים לשכונה ומקשה על קיום סולידריות בין התושבים .רוב תושבי השכונה ותיקים ומבוגרים ולכן לא קיים קשר מספק בין הסטודנטים שמהווים את השכבה הצעירה לבין האוכלוסייה המקומית הוותיקה )עמותת נגב בר-קיימא.(2014 , בשכונה ג' מצויים כמה ממוסדות העוגן של הנגב בכלל ובאר שבע בפרט :אוניברסיטת בן גוריון בנגב והמרכז הרפואי -האוניברסיטאי סורוקה .ניתן למצוא בשכונה גם שלושה מסמלי העיר: בניין העירייה ,ה"בימות" ותיכון עירוני מקיף א' ,המקיף הראשון במדינה .אחת מבעיותיה הגדולות של השכונה ,היא חוסר הצלחתה לנצל את נוכחותם של מוסדות אלה כקרש קפיצה משמעותי לקידום השכונה )עמותת נגב בר-קיימא.(2014 , בשכונה פועלים מתנ"ס ,מרכז קניות גדול ,שלושה מרכזי קליטה ,קופת חולים גדולה ומרכזית, שלושה גני טרום חובה ,חמישה גנים של חינוך מיוחד ,שבעה גני חובה ,שלושה בתי ספר יסודיים )אחד דתי ושניים ממלכתיים( ושני בתי ספר על יסודיים .בשנים האחרונות קמו מספר רב של מקומות בילוי -פאבים ובתי-קפה במרחבי השכונה ומצויים בה גם מרכז הספורט של האוניברסיטה ומעונות הסטודנטים )עמותת נגב בר-קיימא.(2014 , בעשורים האחרונים חלה הדרדרות בחוסנה החברתי ומצבה הפיזי של השכונה .תושבים מבוססים עברו לשכונות המגורים החדשות שהוקמו בבאר שבע .הקמתם של שלושה מרכזי קליטה ושיכונם של משתפי הפעולה בשכונה הרעו עוד יותר את מצבה ,והיום היא מקוטלגת כשכונת מצוקה .במהלך השנים הייתה השכונה חלק מפרויקט שיקום השכונות ,אך לאחרונה החל מהלך להוציא אותה מפרויקט זה ,זאת למרות שהבעיות החברתיות והפיזיות של השכונה עדיין קיימות )שגרירי רוטשילד.(2012 , בשכונה ישנם שטחים רבים המיועדים לבינוי ,שטחים מוזנחים מרובים ומבנים רבים המיועדים להריסה .חלק ממבנים אלה היוו בעבר נכסי תרבות שכונתיים כמו בית הקולנוע השכונתי "אורות" ,שנמצא במרכז השכונה והיווה בעברו מוקד משיכה לצעירי השכונה ועומד נטוש מזה זמן רב .בנוסף ,מתרחש תהליך פינוי-בינוי של בתי האבן ברחובות וינגייט וגוש עציון ,כאשר חלק מתושבי האזור הוותיקים מסרבים לפנות את בתיהם בעקבות החיבור הסנטימנטלי לשטח .חלק מהמבנים הנטושים בשכונה מהווים מוקד לצריכת סמים ולפעילות עבריינית .מתחמי העסקים הקטנים המצויים במרכז השכונה ברחוב וינגייט וברחוב השלום לא מצליחים להתאושש מהמצב הקשה ונמצאים על סף פשיטת רגל תמידית .ניתן לקשר את עובדה זו להקמת מרכזי קניות זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 גדולים באזורים שונים בבאר שבע המושכים את קהל הלקוחות השכונתי הרחק ממנה )שגרירי רוטשילד.(2012 , כדי להתמודד עם חלק מבעיות אלו נכנסו לפעולה מספר רב של ארגונים ועמותות שמטרתן לשפר את המצב בשכונה .בשכונה פועלים שני מוקדים של ארגון הדירות הפתוחות ,ארגון המאפשר לסטודנטים מגורים בחינם בשכונות הוותיקות )ג' ו-ד'( בתמורה לפעילות ממוקדת למען קהילת השכונות .בנוסף קיים גרעין בנות שירות לאומי וגרעין משפחות צעירות )קהילת גוונים( שמטרתם יצירת מעגל קהילתי חברתי משמעותי שיהווה מוקד משיכה לצעירים ולסטודנטים להשתקעות בשכונה בסיום לימודיהם .הקבוצה אחראית גם לגיבוש קהילתי ,והקמת מסגרות תרבותיות- קהילתיות לרווחת היחיד והקהילה בשכונה .עמותה בעלת תפקיד משמעותי בשכונה הינה עמותת "שבועת האדמה" .מטרתה המרכזית של העמותה היא קידום חקלאות עירונית בישראל על ידי יצירת מודלים ישימים של פיתוח אורבני בר-קיימא )עמותת שבועת האדמה .(2014 ,העמותה, הפועלת בפריפריות בדרום הארץ ,החלה את פעולותיה בשכונה ג' וזהו הבסיס העיקרי לפעולותיה. החקלאות העירונית מקבלת מקום נרחב בשכונה ג' וניתן לראות זו בהקמתן של הגינות הקהילתיות בשכונה .אחת הגינות הקהילתיות החשובות היא 'גינת קלישר' ,הצמודה למרכז הקליטה העונה לשם זה .מרכז הקליטה מורכב ברובו מעולים מאתיופיה .בגינה זו נותנים לעולים להתחבר לשורשיהם ולגדל יבולים מסורתיים כפי שגידלו אותם בארץ מוצאם .בשכונה ג' מצויים שטחים רבים לא מנוצלים לכן ,הפיכתם למקומות פרודוקטיביים יכולה לסייע רבות בשיפור איכות החיים המקומית וחיבור האוכלוסייה למקום מגוריהם .מטרת החווה ליצור מוקד שפע מקומי שיחזק את הרווחה הכלכלית של התושבים .כמו כן ,מתאפשרת מכירה של תוצרת מקומית לתושבים ולבעלי עסקים מקומיים במחירים נמוכים .תוצרת מקומית זו מתויגת תחת השם "תוצרת ג'" .ליין זה נועד להדגיש את מקום ייצורה של התוצרת וליצור גאווה לתושבים" .תוצרת ג'" מכילה בתוכה גם את היוזמה של הכמ"מ השכונתי ,הרצון לגרום לתושבים המקומיים להיות פעילים בשכונה ולפתח אותה. דיון: במהלך העבודה דיברתי על הדילמות שיצרו השינויים בתרבות הצריכה ובכללן החלשתן של השכונות הישנות .הגלובליזציה הביאה מצד אחד לפיתוח אך גם גרמה להגדלת הפערים בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות חלשות שלא יכלו לעמוד בקצב ההתפתחות המהיר .בפרק זה אדון זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 בבעיה המרכזית שהביא השינוי בתרבות הצריכה ואיך ניתן לגרום להחייאת הכמ"מ בשכונות המצוקה ,באופן ספציפי בשכונה ג' המהווה את מקרה הבוחן בעבודה זו. כפי שציינתי השינוי בתרבות הצריכה הביא להקמת קומפלקסים של עסקים כמו קניונים ורשתות סופרמרקט גדולות .הקמת מרכזים אלה גרמה לאיבוד לקוחות של העסקים הקטנים בעיקר עקב התמחור והמגוון הדל של העסקים הקטנים לעומת העסקים הגדולים .יש שיאמרו ,ולעתים גם בצדק ,כי המחירים בעסקים השכונתיים גבוהים מדי ולכן הם מעדיפים ללכת לקנות ברשתות הגדולות שמציעות הנחות רבות יותר על סל הקנייה וגם מגוון רחב יותר של מוצרים .כך ,נשאלת השאלה ,למה בכל זאת כדאי לקנות בעסקים מקומיים ואיך זה משפיע על הפיתוח השכונתי? כדי לענות על כך אתייחס לחלק מהנחות המוצא של הכמ"מ .כפי שראינו ,הכמ"מ מתייחסת לשלושה מעגלים :חברתי ,כלכלי וסביבתי .על מנת להביא לפיתוח המרחב החברתי והפיזי של השכונה יש צורך לייצר חוסן כלכלי .כניסת כספים לעסקים מקומיים וגלגולם באזור השכונה יהוו תמריץ להשקעה גדולה יותר בפיתוח הסביבה החיצונית של העסקים והמקום בו הם נמצאים ,זאת לפי ארגון ה .NEFההנחה השנייה מתייחסת לחשיבות מושג המקומי .ההשקעה בעסק מקומי תוכל לתרום לפיתוח של עסקים אחרים בשכונה ,פיתוח ספקים מקומיים ותעודד מתן חסויות לקיום אירועים שכונתיים שיקרבו את תושבי השכונה זה לזה .היום ,שכונה ג' הינה שכונה מוזנחת ולכן הזרמת כספים לתוך העסקים ולתוך המרחב השכונתי יאפשרו פיתוח אזורי שישפר את איכות החיים .השקעה שכזו לא תקרה בין לילה מאחר ובמצב של היום קשה להביא לשינוי גישה .תושב, בעיקר מהשכבות הנמוכות ,יעדיף להוציא פחות כסף ברשתות זולות יותר מאשר הוצאת כסף רב בתוך השכונה .לכן ,התמודדות עם סוגיה זו בעלת חשיבות רבה לחינוך הקהילה המקומית וליצירת כלים אפקטיביים להכוונת הקהילה לנתיב הכמ"מי. במהלך התמחותי נחשפתי לכמה כלים לחינוך תושבים ,אחד הכלים המועילים הוא חינוך קהילתי דרך מפגשי תושבים ,וראיתי את חשיבותו הרבה של השיח בין התושבים .בשלב הראשוני יש למצוא את גרעין התושבים בעלי נכונות ורצון לתת מזמנם על מנת לשפר את איכות החיים בסביבה שלהם .במהלך ההתמחות זכיתי להשתתף בחלק ממפגשים אלה והתוודעתי לקבוצה של תושבים בעלי רעיונות רבים לפיתוח שכונתי וצורך עז לפיתוח השכונה .הרחבת גרעין זה של תושבי השכונה תגרום לפעילות רחבה יותר של התושבים מאחר וגרעין זה מכיר את אורח החיים השכונתי ולכן יהיה לו קל יותר לפעול. דרך אפשרית נוספת להגברת מודעות היא דרך יישום פעילות דלת אל דלת .המטרה של פעולה זו היא לעבור בין כל בתי השכונה ולהסביר לתושבים על הפעילויות שמתרחשות בשכונה והדרך בה זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 כל תושב יכול לעזור ולהביא לשיפורה .בתחילה חשתי אי נוחות עקב הכניסה למרחבים הפרטיים של התושבים .במהלך פעילות זו התמודדנו עם מצבים שונים .תושבים מעטים בלבד הכניסו אותנו לביתם והצלחנו לנהל איתם שיח משמעותי .עם זאת ,במהלך השיח הם הביעו רצון להיות חלק מפעילות זו .רובם הגדול של התושבים היו פחות נלהבים ולחלק מהם לא הצלחנו כלל להעביר את המסר ,הן בשל קשיי שפה ,הן בגלל גיל התושבים והן בגלל קשות היום של התושבים המקומיים .תכונה זו ,כפי שהראיתי במקרה הבוחן ,מאפיינת את שכונה ג' המכילה אוכלוסיות שונות ומגוונות לרוב ממעמד סוציו-אקונומי נמוך .לכן עולה השאלה כיצד ניתן לגרום לפעילות זו להיות יותר אפקטיבית? שימוש בדוברי שפות שונות בכדי להדפיס דפי מידע ,על מנת לגשר על פערי השפה .כמו כן ,יש צורך בהסברה מדויקת יותר כאשר מדברים עם אזרחים וותיקים ולא להלאות את התושב בהסברים לא נחוצים .לכן בוצעו סימולציות לפני היציאה לרחובות. אחת הדרכים שבעיניי הכי אפקטיבית וגם מעודדת את הכמ"מ השכונתי היא ביצוע של אירועי שיא ,זכיתי להשתתף בכמה אירועים כמו חניכת החווה העירונית ופסטיבל אקותיופיה .הזמנו את תושבי השכונה להצטרף אלינו וביצענו במהלך האירועים פעילויות חינוכיות ושיווקנו את הליין של תוצרת ג' .ניתן היה לראות את הגאווה של התושבים שהודענו להם כי התוצרת היא מתוך השכונה ,כמו כן מכרנו את התוצרת המקומית והכסף שניתן לנו שימש להחזרת המימון של האירוע .אחת הבעיות שנתקלים בהם לרוב בעקבות פעילויות כאלה היא יצירת עקביות .אם אנחנו מביאים אנשים לאירוע או שאנחנו מדברים פעם אחת עם תושב זה לא חינוך מספק .לכן, היינו צריכים למצוא דרך יותר אטרקטיבית לחינוך תושבים לפעולה. בעיה נוספת שהשינוי בתרבות הצריכה הביא עמו ,והיא רלוונטית לנו ,היא הריחוק החברתי. היום ,לאוכלוסייה צעירה וחזקה דרכים רבות לתקשורת בין אישית :פייסבוק ,וואטסאפ ,סקייפ ומגוון דרכים נוספות .בעבר נוצרו מפגשים חברתיים אלה במרכזי השכונות .אנשים היו מגיעים באמצע היום או בשבתות למגרשי הספורט השכונתיים ,למרכזי הבילוי וכך הייתה נוצרת תקשורת .היום אין צורך ביציאה מהבית כדי לרכוש מוצרים או ליצירת קשרים .העובדה כי מרכזי שכונות אלה נסגרו בעקבות התפתחות טכנולוגית זו ,פוגעת בתושבים החלשים והוותיקים הזקוקים למרכזים אלה לתקשורת בין אישית .דוגמא טובה לדרך להוצאת האוכלוסייה למרחבים בהם הם גרים ולתקשורת הדדית ,בה פגשתי לראשונה בקורס ובהמשך אף בשכונה, הינה ה .Jane-Walksשיטה זו קרויה על שמה של ג'יין ג'ייקובס האקטיביסטית אורבנית שמטרתה הייתה להגן על השכונות הקיימות מתהליכים שונים ביניהם גם מתהליך הג'נטרפיקציה שציינתי קודם .דרך הליכות אלה התוודעו תושבי המקום לשכונתם וגם הכירו את התושבים זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 שגרים לצדם ) .(Jane's Walk, 2014אני רואה חשיבות רבה ביציאה למרחבים הציבוריים וסיורים מסוג זה. ג'נטריפיקציה ככלי לפיתוח אורבני אכן מטפחת את הפאן הוויזואלי אבל הבעיה החמורה שלה היא בניצול המעמד הנמוך והשינוי במרקם החברתי של השכונה .דה פיליפס ציין זאת היטב ,אחת הבעיות היא שלתושבי השכונות החלשות אין כוח מספיק על הנכסים שלהם ולכן הם עומדים בפני דילמה קשה .להמשיך במצב של חוסר השקעה וירידה באיכות הבתים בהם הם חיים או הסכמה להשקעה מחדש שתביא לעקירתם מאזור מגוריהם .תופעת הג'נטרפיקציה מראה כי התושבים לא סובלים מחוסר הון אלא מחוסר כוח ושליטה על המרכיבים הפשוטים ביותר של החיים שהם המקומות שהם קוראים להם בית .לכן ,צריך ליצור תחושת קהילתיות וליצור כוח שכונתי חזק מספיק שיוכל מצד אחד להתנגד לתהליכים כאלה ולהתרכז בפיתוח הכמ"מי כדרך לפיתוח שכונתי ).(Slater, 2014 ארגון ה NEFכפי שראינו ,דיבר רבות על הפיתוח כלכלי והחברתי דרך תיעול משאבים בצורה נכונה וצודקת יותר .עם זאת ,בכדי לגרום לתושבי השכונה להיות אקטיביים יותר ולרתום אותם למאמץ ,יש צורך להתמקד בחינוך האוכלוסייה המקומית ,בדרך שתדגיש את חשיבות ההשקעה בעסקים מקומיים ויצירת מרחבי מחייה שכונתיים. אחת הדרכים בה חשבתי שניתן להמריץ ולהחדיר אקטיביות לתושבים היא על ידי מתן הנחות בעסקים מקומיים .דהיינו ,ברגע שתושב השכונה ייתן מזמנו לפעילות אקטיבית קהילתית הוא יקבל תמריץ על פועלו ,בדמות הנחה לאחד מהעסקים הפועלים בשכונה .יצרנו מדרגות פעילות ,כך שעליה בכל מדרגת פעילות מביאה לקבלת הנחה גדולה יותר ,בצורה בה כל הצדדים יצאו מורווחים .מחד גרמנו לפעילות אקטיבית של התושבים ומאידך חיזקנו את העסקים המקומיים. חיזוק שכזה ,בעיניי ,מהווה החייאת המרחב השכונתי. ההגעה למסקנה זו בדבר החייאת המרחב השכונתי דרך מדרגות הפעילות השונות נעשה לאורך השנה ולאורך זמן רב .ראשית ,בחנתי מקרוב את נושא המטבעות המקומיים עליו הרחבתי בפרק הסקירה התיאורטית .אחד הדברים החשובים ביותר בכלכלה החברתית הוא השארת הכסף במרחב המקומי .ראינו זאת בדוגמת המכפיל המקומי וההשפעה העצומה שיש לו על חיזוק המרחב השכונתי .אחד מהפתרונות שהוצאו בשלב הראשוני היה השימוש בפלטפורמה קיימת של מטבע ווירטואלי .כלומר ,אדם מקבל בזמן רישומו סכום מסוים אותו הוא יכול להוציא על שירות או מוצר שאדם אחר מציע למכירה באתר" .כסף" זה יכול לשמש רק במערכת ספציפית זו וכך הכסף נשאר בסירקולציה פנימית .במהלך התמחותי נפגשתי פעמים רבות עם יוצרי פלטפורמה זו זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 וניסינו לבחון כיצד מערכת זו יכולה לתרום לשכונה ג' .בחינה שלי עלתה כי רוב תושבי השכונה הם אזרחים וותיקים שאינם מחזיקים ברשותם מחשב וגם אם יש להם מחשב בביתם ,הם אינם מחוברים לרשת האינטרנט .בנוסף ,הרעיון היה להשאיר את ה"כסף" בתוך השכונה .המערכת לא אפשרה ירידה לרמת השכונה וקשה מאוד ליצור ככה פיתוח כמ"מ שכונתי .לכן עלה הרעיון של בנק זמן ,זמן תמורת הנחה. כיום יוזמה זו עוברת אישור של עסקי השכונה והיא תיכנס לתוקפה בחודשים הקרובים. סיכום: לסיכום ,הצגתי בעבודה זו את גישת הכמ"מ שלדעתי היא הגישה שנותנת את המענה הטוב ביותר לפיתוח שכונתי .תהליכים שונים אחרים ,כגון ג'נטריפיקציה ,לא מתייחסים לפגיעה הקשה במרקם החיים החברתי ולרוב מסתכלים רק על השורה התחתונה והיא כסף. ישנן מהמורות רבות בתהליך החייאת המרחב השכונתי כפי שהצגתי אותן בפרק הקודם .תרבות הצריכה החדשה גרמה לניכור חברתי ולהכחדת מרחב המחייה השכונתי .הכמ"מ מהווה לדעתי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם בעיה זו .זאת מאחר ויש צורך בהסתכלות מקיפה ורחבה יותר על פיתוח .יש לשים לב לפיתוח ראוי שלא יביא רק פיתוח כלכלי ,אלא ישפר גם את איכות הסביבה ויביא לצדק חברתי וכלכלי. שכונה ג' היוותה עבורי את מקרה הבוחן ולשמחתי ההתמקדות גוברת וגדלה מדי יום בשכונה ובמאמץ להטמעת כמ"מ שכונתי ומתחילים לראות את פירות ההשקעה ,עם זאת האוכלוסייה אינה מספיק פתוחה ובשלה לשינויים אלה. הצגתי כמה כלים שלדעתי ניתן יהיה להשתמש בהם על מנת לגרום לפיתוח גרעין תושבים אקטיבי ,שיביא לשינוי עתידי בשכונה .אני חושב שהיוזמה של "המטבע המקומי" היא הדרך הטובה ביותר למתן תמריצים שיאפשרו את פיתוח השכונה ,הן על ידי אקטיביות תושבים והן על ידי השקעה בעסקים מקומיים. חשוב לי לציין כי שנת ההתמחות שלי בעמותת שבועת האדמה הביאה לשינוי רב ופתיחות גדולה יותר הן בנושאי פיתוח כלכלה מקומית והן בנושא הקיימות .הגעתי להתמחות עם תפיסה כלכלית יותר קפיטליסטית ותמכתי בתהליכים הגלובליים ,ייתכן וזה נבע מכך שגדלתי בעיר גדולה בה אין תחושת שכונתיות וקהילתיות גבוהה .אני שמח על החוויה בה זכיתי להכיר שכונה וקהילה שהביאו אותי למסקנה שיש צורך כעת במחשבה ירוקה יותר ומתחשבת באוכלוסיות חלשות ובמרחבים חלשים. זכויות אדם ומרחב כלכלה מקומית מקיימת -מנוף להחייאת המרחב השכונתי ניב הטמן 301218152 ביבליוגרפיה 27) .Jane's Walkאוגוסט .About Jane's Walk .(2014אוחזר מתוך Jane's Walk website: /http://www.janeswalk.org/information/about/janes-walk 19) .Merriam-Websterאוגוסט .Merriam-Webster .(2014אוחזר מתוך Merriam-Webster: http://www.merriam-webster.com/dictionary/gentrification 11) .'Slater, Tנובמבר .Unravelling False Choice Urbanism .(2014אוחזר מתוך The city at a time of crisis: http://crisis-scape.net/conference/item/180-unravellingfalse-choice-urbanism .The New Economics Foundation .Plugging the leaks .(2002) .'Lewis, J & ,'Ward, B בוכלצב ,ע' .(2011) .מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית .כלכלה מקומית מקיימת אסטרטגיה לשינוי חברתי.41-47 , עמותת נגב בר-קיימא. )25 אוגוסט .(2014 אוחזר מתוך נגב בר-קיימא: ud=1979&http://negev.org.il/index.php?m=s.pr עמותת שבועת האדמה 25) .אוגוסט .(2014אודות שבועת האדמה .אוחזר מתוך /http://shadama.org.il/about פינת חי 25) .אוגוסט .(2014קיימות ) / (sustainabilityעולם בר-קיימא .אוחזר מתוך אתר פינת חיhttp://www.pinat-hay.com/kaimut.htm : שגרירי רוטשילד .(2012) .פיתוח חברתי כלכלי בשכונה ג' בבאר שבע .באר שבע. שתיל ומרכז השל .(2011) .מבוא :כלכלה מקומית מקיימת -עבור מי ועבור מה? כלכלה מקומית מקיימת אסטרטגיה לשינוי חברתי.7-13 ,
© Copyright 2024