סקר פצלי השמן בשפלת יהודה- ניתוח קידוחי מחקר בנחל גוברין ובאדרת מאת
Israel Energy Initiatives (IEI) LTD
סקר פצלי השמ בשפלת יהודה
קידוחי המחקר בנחל גוברי ואדרת
מהל הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות והידרולוגיות ראשוניות
דוגמת סלע מקידוח נחל גוברי מעומק 373מ'
דו"ח מס' IEI/1/2010
ירושלי ,יולי 2010
Israel Energy Initiatives (IEI) LTD
סקר פצלי השמ בשפלת יהודה
קידוחי המחקר בנחל גוברי ואדרת
מהל הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות והידרולוגיות ראשוניות
דר' אבי בורג שבתו מהמכו הגיאולוגי
דר' יובל ברטוב ,מר רונ גרסמ ,מר יואב דרור IEI
מר אשר רוזנטל יוע הנדסי
דו"ח מס' IEI/1/2010
I.E.I
ת.ד45408 .
הר חוצבים
ירושלים , 91451ישראל
ירושלי ,יולי 2010
---------------------------------------------------Israel Energy Initiatives
POB: 45408
Har Hotzvim
Jerusalem 91451,Israel
תודות
תודתנו נתונה לאלה שבעזרת קידוחי הסקר יצאו מ הכוח אל הפועל ,ולאלה שאפשרו בעבודת
ובמרצ קבלת נתוני מדעיי חיוניי:
צוות חברת 'לפידות ,חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ' ,שקדחו את הקידוחי והכינו אות
למבחני השוני ולניטור ,ובעיקר לרמי ולגרא שניצחו על המלאכה,
צוות חברת 'י .סודאי ,קידוחי בע"מ' ,שקדחו את הגלעיני ,ובמיוחד לאיציק שניהל את העבודה
המסובכת ביד רמה,
צוות חברת מצדה שערכו את הלוגי ,את צילומי הטלוויזיה ואת הדמיות הoptical televiewer
בעזרת פוענחו מסתרי תת הקרקע,
החקלאי במושב אדרת ובקיבו נחל גוברי שאפשרו לקדוח בשטח,
לצוות הגיאוכימיה במכו הגיאולוגי שער! את אנליזות הסלעי ,ובמיוחד לאולגה ולאירנה אשר
על המיכשור האנליטי,
לצוות הפליאונטולוגיה במכו הגיאולוגי מיכאל ורימונה ,שבעזרת נקבעה חלוקת החת! בשני
הקידוחי ליחידות משנה גיאולוגיות,
לשלמה אשכנזי שעזר רבות בשלבי הפיקוח הראשוני בשדה,
לאלפרד מרדלר שתכנ את הקידוחי מההיבט הטכני ,ועמד בקשר בתחילת הדר! ע חברות
הקדיחה,
תודה לכולכ
I
תקציר
הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות העניק ביולי 2008רישיון לחיפוש נפט באזור השפלה
לחברת ) IEIרישיון מס' פ"ש "/9שפלה"( .תוכנית העבודה שהוכתבה לחברה בתנאי הרישיון,
כוללת שני מרכיבים:
א .קידוחי סקר/מחקר .המטרה בקידוחים אלה היא לבדוק את איכות פצלי השמן ,למדוד את
התכונות ההידראוליות של יחידת פצלי השמן והקשר ההידרולוגי ליחידות שכנות ,ולאתר את
המקום המתאים ביותר ,מבחינה גיאולוגית וסביבתית ,לקידוח ניסיון )פיילוט( .שלב זה נמצא
כעת בעיצומו.
ב .קידוח ניסיון )פיילוט( .בקידוח זה יופק נפט בטכנולוגיית ה) in situ-מיצוי תת קרקעי( בכמות
קטנה ) 500חביות סה"כ( .במקביל ,יבדקו היעילות הטכנולוגית והאנרגטית של ההפקה,
כלכליותה ,איכות התוצרים וכן הנחות הנוגעות להשפעות הסביבתיות של הפקה מצומצמת זו.
הדו"ח המוצג כאן מסכם את התוצאות משני קידוחי המחקר הראשונים שנקדחו בשטח הרישיון
-נחל גוברין ת 2/ואדרת ת.1/
גיאולוגיה והידרולוגיה
שטח הרישיון ממוקם בתוך סינקלינה רחבה המכונה אגן השפלה .מעל חבורת יהודה ,המצויה
בעומק רב בסינקלינה ) 700-1,000מ' מתחת לפני השטח( ,מונחות יחידות צעירות יותר השייכות
לחבורות הר הצופים ועבדת .העובי של חבורת הר הצופים ,לרבות יחידת פצלי השמן שבתוכה,
משתנה במרחב האגן וזאת כתוצאה מהרבדת החבורה תוך כדי קימוט האגן והשתפלותו .בשל
שינויי העובי הניכרים בין שולי האגן למרכזו קיימות שתי חלוקות סטרטיגרפיות שונות של
החבורה .בעבודה הנוכחית הוחלט לאמץ את החלוקה המקובלת בנגב ,קרי לתצורות מנוחה
)התחתונה ביותר( ,משאש ,ע'רב וטקיה )העליונה ביותר( .המשמעויות העיקריות של אימוץ חלוקה
זו הן שתצורת משאש כוללת לא רק את יחידת הצור הדקה המוכרת באגן )'לשון המשאש'( ,אלא
גם חתך קירטוני עבה מעליה ומתחתיה ,ושיחידת פצלי השמן האיכותית כוללת את כל תצורת
ע'רב וחלק מתצורת משאש.
סלעי חבורת הר הצופים במרכז הארץ נחשבים אקוויקלודים או לכל היותר אקוויטארדים )פרט
לחריג באזור כפר אוריה( ,ולכן אינם יעד להפקה .במספר קידוחים בשפלת יהודה ובצפון הנגב
שנקדחו לאקוויפר העמוק של חבורת יהודה ,נערכו בדיקות הידרולוגיות בחבורת הר הצופים.
כללית ,נמצאו בחבורה זו מים מעטים ובאיכות ירודה .בקידוח נחושה 1א' ,הנמצא במרכז שטח
הרישיון ,נמדדו ערכים הידראוליים ירודים בתוך פצלי השמן ומליחות של 6,700מגכ"ל.
חבורת יהודה ,המצויה מתחת לחבורת הר הצופים ,מהווה אקוויפר איכותי )אקוויפר ירת"ן(
ומקור למים שפירים .האקוויפר באגן השפלה כלוא ,כאשר היחידה הכולאת היא תצורת מנוחה.
עוצמת הכליאה בשטח הרישיון מגיעה לעשרות אטמוספרות .כליאה כה חזקה מצביעה על הפרדה
הידראולית בין חבורת יהודה ליחידות שעונות בתוך חבורת הר הצופים.
קידוחי הסקר -מהלך הקדיחה ונתונים גיאולוגיים
קידוחי הסקר נועדו לשפר את רמת הידע באשר לאיכות פצלי השמן בחלק המרכזי של אגן השפלה
ולתכונות ההידראוליות שלהם .עד כה נקדחו שניים -נחל גוברין ת ,2/סמוך לקיבוץ נחל גוברין,
II
ואדרת ת ,1/סמוך למושב אדרת .באתר נחל גוברין נקדחו ,שלא כמתוכנן ,שני קידוחים; הראשון
המקורי ,שלא הושלם בשל בעיות טכניות ,והשני ,בקרבתו ,שנקדח כקידוח חליפי והושלםכנדרש .בשל התגובה האיטית של המערכת ההידרולוגית ,הפעילות המחקרית בקידוחי מחקר
אלה טרם הסתיימה ,ויש צורך בהשלמתה )הצעדים הנדרשים מפורטים בדו"ח(.
תוכנית הקדיחה בשני האתרים כללה שלושה שלבים:
שלב א' :קדיחה של שכבות הכיסוי שמעל פצלי השמן ,תוך כדי קבלת מטחן מייצג.
שלב ב' :קדיחה של יחידת פצלי השמן ,תוך כדי הוצאת גלעינים רציפים בשיטת ה.wire line-
שלב ג' :הכנת הקידוחים לניטור הידרולוגי ,למבחני שאיבה ולדיגומים כימיים.
בקידוח נחל גוברין הראשון הוצאו גלעינים בתחום העומקים 332-506מ' ,כלומר לאורך כל
תצורת ע'רב ועד החלק העליון של תצורת משאש .בקידוח נחל גוברין השני ,שמוקם 8מ'
מהראשון ,והגיע עד לעומק של 598מ' ,נחדר )בקדיחת מטחן ושני גלעינים( החלק התחתון של
תצורת משאש ,כולל 'לשון המשאש' .בקידוח הראשון נותר קדח פתוח בין העומקים 329.7-402
מ' ,בקידוח השני מוקמו מסננות בין העומקים 366-489מ' .סדרת לוגים חשמליים הורדה בקידוח
השני.
החתך של יחידת פצלי השמן באתר נחל גוברין )מעומק 331מ' עד עומק 539מ' -גג 'לשון
המשאש'( מורכב מקירטון קשה ,חום-שחור ,ביטומני ,עשיר במקומות בשברי מאובנים ואף
במאובנים גדולים .במקומות נמצאו מעט גרגרי פוספאט וכן גבישי פיריט ומעט תחמוצות ברזל.
פה ושם הופיעו שכבות דקות של חוואר כהה ,שגרמו לשיכוב דק ולהתפוררות הגלעינים בעת
הוצאתם .מעט סדקים אלכסוניים טבעיים ופתוחים זוהו בחתך' .לשון המשאש' הופיעה בתחום
העומקים 539-547מ' .מתחת לה נחדרו שכבות חוואריות אפורות ,רכות ,עם תכולה נמוכה של
חומר אורגני ,בחילופין עם קירטון אפור .חתך זה שייך לחלק התחתון של תצורת משאש.
בקידוח אדרת הוצאו גלעינים בתחום העומקים 265-600מ' ,כלומר לאורך החתך של תצורת ע'רב
ורוב החתך של תצורת משאש )כולל 'לשון המשאש'( .הקדיחה של יחידת פצלי השמן נעשתה
ברובה באיבוד מחזור ,ולכן תוך שימוש במים ולא בבוץ קדיחה .כפועל יוצא מכך נפתחו סדקים
אנכיים רבים לאורך הקדח הפתוח .בקידוח נותר קדח פתוח בתחום העומקים 264-600מ' .סדרת
לוגים חשמליים הורדה בקידוח.
החתך של יחידת פצלי השמן באתר אדרת )מעומק 252מ' עד עומק 530מ' -גג 'לשון המשאש'(
מורכב מקירטון קשה ,חום-שחור ,ביטומני ,עשיר במקומות בשברי מאובנים ואף במאובנים
גדולים .במקומות נמצאו מעט פוספאט ,גבישי פיריט ותחמוצות ברזל .פה ושם הופיעו שכבות
דקות של חוואר כהה ,שגרמו לשיכוב דק ולהתפוררות הגלעינים בעת הוצאתם .סדקים
אלכסוניים טבעיים נדירים .מישור של העתק קטן נחצה בעומק 367.6מ'' .לשון המשאש' הופיעה
בתחום העומקים 530-537מ' .מתחת לה נחדרו שוב סלעי קירטון ביטומני חומים ,מסיביים
וגיריים במקומות ,אולם מעומק 560מ' גוון הסלע השתנה לאפור .שינוי זה הצביע על ירידה
בכמות החומר האורגני .חתך זה שייך עדיין לחלק התחתון של תצורת משאש.
הנתונים שהתקבלו משני קידוחי הסקר מאפשרים הסקת מספר מסקנות גיאולוגיות:
.1למרות שסטרוקטוראלית קידוח אדרת גבוה יותר ,שתי התצורות של חבורת הר הצופים
שנחדרו במלואן בקידוח זה )טקיה וע'רב( ,עבות הרבה יותר יחסית לעוביין באתר נחל גוברין.
III
גם יחידת פצלי השמן עשירה ועבה יותר בקידוח אדרת .מכאן שאזור אדרת היה קרוב יותר
מאזור נחל גוברין למרכז האגן המשתפל בתקופות ההשקעה ההיסטוריות.
.2מתחת ל'לשון משאש' ,או לכל היותר 20מ' מתחתיו ,חלה ירידה בתכולת החומר האורגני
בסלע .לאור זאת ניתן לקבוע שפצלי השמן העשירים וברי הניצול ,מופיעים מעל 'לשון
המשאש' ,וכוללים את תצורת ע'רב ואת החלק העליון של תצורת משאש .לקביעה זו חשיבות
הידרולוגית רבה מאחר והיא מגדילה את עובי היחידה המפרידה בין אקוויפר חבורת יהודה
לפצלי השמן הכלכליים ,ומכלילה בתוכה את כל תצורת מנוחה ,הידועה במאפייניה
האקוויקלודיים ,ואת החלק התחתון ,הקירטוני-חווארי ,של תצורת משאש )להלן 'היחידה
המפרידה'( .עובי 'היחידה המפרידה' משתנה ברחבי אגן השפלה; בשטח הרישיון הוא יותר מ-
90מ' ועשוי אף להתקרב ל 200-מ' .באזורים בהם יחידת פצלי השמן עבה יחסית )מרכז
ומזרח שטח הרישיון( עובי 'היחידה המפרידה' עולה על 130מ'.
.3יחידת פצלי השמן בקידוחי נחל גוברין ואדרת )תצורת ע'רב והחלק העליון של תצורת משאש,
עד 'לשון המשאש'( אחידה מבחינה ליתולוגית כמעט לכל אורכה.
נבדק ההרכב הכימי של עשר דוגמאות סלע שהוצאו מעומקים שונים בקידוח נחל גוברין הראשון.
המרכיבים העיקריים בחתך -תחמוצת האלומיניום ) ,(Al2O3המייצגת את החרסיות בסלע,
תחמוצת הקלציום ) ,(CaOהמייצגת את הקלציט בסלע ,תחמוצת הזרחן ) ,(P2O5המייצגת את
הפוספאט ,ותחמוצת הגופרית ) ,(SO3המייצגת את החומר האורגני )קרוגן( ,הגבס והפיריט בסלע,
לא מראים התאמה ביניהם .כמו כן ,אין מגמה של עליה או ירידה בתכולת מי מהמרכיבים .בנוסף
לכך ,השינויים בריכוזים לאורך החתך אינם גדולים ,דבר המאשר שוב את אחידות החתך
הליתולוגי ביחידת פצלי השמן.
יחסים כימיים וחישובים כמותיים מראים שמקור רוב הברזל בחתך הוא בחרסיות ,ורק מיעוטו
נתרם ממרכיבים אחרים ,כגון פיריט ) .(FeS2הגופרית בסלע מרוכזת בעיקר בחומר האורגני )1-4%
שהם 50-80%מכלל הגופרית בסלע( .אחוז נוסף של גופרית מצוי במרכיבים האנאורגאניים -גבס
ופיריט .הפיריט מופיע כפראמבואידים ואולי אף כגבישים בודדים בתוך חללי המסה.
ריכוזי המרכיבים העיקריים ויסודות הקורט בפצלי השמן בקידוח נחל גוברין הראשון דומים
לאלה שנמצאו במרבצי פצלי שמן אחרים בישראל.
נתונים הידרולוגיים וגיאוכימיים שהתקבלו מקידוחי הסקר
קידוח נחל גוברין הראשון ננטש בשל קשיים טכניים ,אולם הקדח הפתוח שנותר בו )בחלק
המרכזי של תצורת ע'רב( ,מאפשר מדידות הידרולוגיות .נערכו שני מבחני החדרה ,הראשון הופסק
בשל בעיה טכנית והשני טרם הסתיים ,כלומר המפלסים ,גם לאחר 3חודשי מעקב ,עדיין בירידה.
עם זאת ,נערך פענוח ראשוני לשם קבלת ערך של מוליכות הידראולית.
קידוח נחל גוברין השני צונר במסננות מול החלק המרכזי והתחתון של תצורת ע'רב ומול החלק
העליון של תצורת משאש .בקידוח נערך מבחן שיוב ,לאחר שמפלס המים הורד לעומק רב
באמצעות שאיבה באוויר דחוס .מפלס המים עלה והתייצב על ערכו הסטטי כמעט חודש מתחילת
המבחן .ההתייצבות איפשרה פענוח המבחן וחישוב מוליכות הידראולית מייצגת לקידוח .מיד
לאחר ההתייצבות החלה ,במפתיע ,ירידה איטית של מפלס המים ,שטרם הסתיימה .ההסבר
IV
להיפוך המגמה הוא קיומן בחתך של יחידות הידרוגיאולוגיות מנותקות זו מזו ,כאשר לכל אחת
מהן מוליכות הידראולית ומפלס מים ייחודיים לה.
בקידוח אדרת ,בו יש קדח פתוח לאורך תצורת ע'רב ולאורך רוב תצורת משאש ,נערך מבחן
החדרה .המבחן טרם הסתיים ,כלומר המפלסים ,חודש וחצי מתחילת המבחן )מועד כתיבת
הדו"ח( ,עדיין בירידה .גם במקרה זה נערך פענוח ראשוני שנתן ערך של מוליכות הידראולית.
ארבעת המבחנים המתוארים לעיל פוענחו על פי מבחן slugובאמצעות הפתרונות של
Bouwer-Riceו .Hvorslev-הערכים שהתקבלו בכל ארבעת המבחנים היו בתחום של 10-10-10-11מ'
לשנייה .ערכים אלה נמוכים מאוד וממקמים את יחידת פצלי השמן בתחום של סלעים
אקוויקלודיים .הערכים נמצאים בקצה גבול הדיוק של מבחני השאיבה המוכרים .לפיכך ,אין
לראות במספרים שחושבו כמייצגים במדויק את ערכי המוליכות ההידראולית בקידוחים ,אלא יש
להתייחס רק לסדר הגודל שהתקבל .עם זאת ,ערכים אלה )בניגוד למדידות מעבדתיות בגלעינים(
מאפיינים את הסלע סביב אתר הקידוח ,לרבות הסדקים שבתוכו .בנוסף לכך ,שני הקידוחים
הסמוכים באתר נחל גוברין ,חולקים קטע פתוח משותף ,ומאפשרים בכך בחינת המאפיינים
ההידרולוגיים בחתך הסלע שביניהם .באחד משני הקידוחים הוחדרו מים ,בשני נשאבו מים ,וע"י
כך נפתח פער מפלסים גדול ביניהם .למרות קרבתם ) 8מ' זה מזה( ,והעובדה שהם חולקים קטע
חתך משותף של 36מ' ,קצב סגירת הפער במפלסים היה איטי מאוד ,ולמעשה לא נסגר עד למועד
כתיבת דו"ח זה ,קרי -שלושה חודשים מאז פתיחתו .נתונים אלה מראים שהמוליכות
ההידראולית במרחב שבין שני הקידוחים נמוכה מאוד ,וכן שאין במרחב זה מערכות סדקים
פתוחות ,המאפשרות זרימה יעילה מקידוח לקידוח.
מוליכות הידראולית נמוכה מאוד נמדדה ,כאמור ,הן בנחל גוברין והן באדרת .לכאורה ,ניתן היה
לצפות שבאדרת הערכים יהיו גבוהים יותר בשל ריבוי הסדקים בקדח ובשל איבוד המחזור
במהלך הקדיחה ,אולם באופן מפתיע המוליכות שם דומה לזו שבנחל גוברין .מכאן ניתן להסיק
שהריסוק והסידוק מוגבלים לאזור הסמוך לקדח הפתוח.
פער המפלסים בין קידוח אדרת לקידוחי נחל גוברין )עשרות מטרים( מצביע ,כצפוי ,על גרדיאנט
בכיוון כללי מערבה.
בקידוחי נחל גוברין השני ואדרת הורצו לוגים חשמליים .פענוח הלוגים איפשר חישוב מליחות
המים בסלע .מים אלה מרוכזים בתוך חללים קטנים ומיקרו סדקים .המליחות שהתקבלה
בקידוח נחל גוברין היא בתחום 5,000-17,000מגכ"ל ,ובממוצע 9,220מגכ"ל .המליחות בקידוח
אדרת נמוכה יותר ,והיא בתחום 1,000-2,500מגכ"ל )לא כולל קטע מלוח בבסיס הקידוח(,
ובממוצע 1,700מגכ"ל .לא נראית איזושהי מגמה מסודרת בפרופילי המליחות .ערכי המליחות
הגבוהים הללו מתיישבים היטב עם המליחות שנמדדה בפועל בקידוח נחושה 1א' ) 6,700מגכ"ל(.
את ערכי המליחות המחושבים יש לסייג; ראשית ,המליחות הנמוכה יחסית בקידוח אדרת
משקפת ,ככל הנראה ,תערובת של מי קו שפירים עם מי הסלע הטבעיים .שנית ,המליחות
המחושבת רגישה מאוד לערך הפורוזיות המוכנס לחישוב ,ואי דיוק קל בערך זה יכול לגרום
לשינוי גדול יחסית במליחות המחושבת .שלישית ,חישובי ההמרה מערך של התנגדות )המתקבל
מהלוגים( ,לערך של מליחות כללית ) (TDSנעשו על בסיס נתונים המתאימים לאקוויפרים מוכרים
בישראל ,שכן חישוב דומה עבור חבורת הר הצופים לא נעשה מעולם .ההמרה שנבחרה איננה
V
מתאימה בהכרח לחבורת הר הצופים ומגדילה בכך את טווח השגיאה .לאור האמור לעיל,
המסקנה היחידה שיש לאמץ מפענוח הלוגים היא שהמליחות ביחידת פצלי השמן גבוהה וערכה
אלפי מגכ"ל לפחות.
תוצאות המבחנים ההידרולוגיים ,יחס המפלסים בין שני קידוחי נחל גוברין ונתוני הלוגים
החשמליים ,מראים שיחידת פצלי השמן באתרי נחל גוברין ואדרת היא אקוויקלודית ,כמעט
אטומה לחלוטין לזרימה חופשית ,דלה בסדקים פתוחים ומכילה מים במליחות גבוהה )אלפי
מגכ"ל( .תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם מאפיינים נוספים של יחידת פצלי השמן;
-
היחידה מצויה בשטח הרישיון בעומק מאות מטרים ,ומנותקת מפני השטח וממילוי חוזר ע"י
יחידות קירטוניות וחוואריות עבות )חבורת עבדת ותצורת טקיה(.
-
היחידה חשופה ממזרח ומצפון לשטח הרישיון ,כאשר המחשופים שמצפון אינם קשורים
הידראולית לשטח הרישיון ,ואילו המחשופים שממזרח מצומצמים מאוד בשטחם ,מכוסים
בנארי ,ואינם יכולים לספק מילוי חוזר למערכת.
הנתונים ההידראוליים שנמדדו בשני אתרי הקדיחה מייצגים ,לכאורה ,ערכים נקודתיים .אולם,
הדמיון בערכים ההידראוליים בשני האתרים ,המרוחקים כ 11-ק"מ זה מזה ,בד בבד עם
האחידות הליתולוגית של יחידת פצלי השמן במרחב ומיקומה בעומק רב ,מחזקים את ההנחה
שתוצאות דומות יתקבלו גם באתרי קדיחה אחרים בשטח הרישיון )כולל באתר הפיילוט( ,עם
שונות מקומית כזו או אחרת.
מהעומדים באקוויפר חבורת יהודה.
ָ
העומדים ביחידת פצלי השמן גבוהים
ָ
בשני אתרי הקדיחה,
ההנחה היא שאותו יחס שורר בכל שטח הרישיון ,ואף מעבר לו .הגרדיאנט הטבעי מחייב זרימה
מפצלי השמן ,בהם המים מלוחים יחסית ,אל חבורת יהודה ,ולכן קיים ,לכאורה ,חשש לזיהום
האקוויפר באזור הפיילוט ע"י מים מלוחים ומזוהמים ,שמקורם בפצלי השמן המחוממים .קיומו
של נתק הידראולי יעיל בין שתי היחידות מבטל חשש זה .הגורמים לנתק זה הם כדלקמן:
.1הופעת יחידה אקוויקלודית מפרידה עבה בין חבורת יהודה לפצלי השמן .היחידה כוללת,
כאמור ,את תצורת מנוחה ואת החלק התחתון של תצורת משאש ,ועובייה בשטח הרישיון
עולה על 100מ'.
.2אקוויפר חבורת יהודה כלוא מאוד בכל אזור הרישיון ואף מעבר לו .הכליאה היא זו שמונעת
דליפה מסלעי חבורת הר הצופים ,והיא מתאפשרת בזכות קיומה של היחידה המפרידה
שתוארה לעיל .הכליאה באה לידי ביטוי בקידוחי האזור ,וערכה מגיע לעשרות אטמוספרות.
הכליאה החזקה מוכיחה גם שאין סידוק משמעותי בשכבה האקוויקלודית המפרידה .אילו
היה סידוק כזה ,הכליאה לא הייתה מתקיימת ומים היו עוברים בין שתי היחידות על פי מפל
העומדים ,והתוצאה הייתה -המלחה של המים בחלק העליון של אקוויפר חבורת יהודה.
ָ
המסקנה מכך היא שמטעמים של שמירת איכות מים באקוויפר חבורת יהודה ,כל פעילות של
הפקת נפט בטכנולוגיית ה in situ-צריכה להיעשות רק באזורים בהם חבורת יהודה כלואה
מאוד ,וכן ,שאין במורד הזרימה מאזור הפקת הנפט מקום בו האקוויפר הופך לפריאטי ,שם
יכולה להתרחש דליפה מסלעי חבורת הר הצופים .אזור הרישיון עומד היטב בדרישות אלה.
VI
.3יחידת פצלי השמן באזור הרישיון ומעבר לו מהווה אקוויקלוד ,כפי שהוכח במבחנים
ההידרולוגיים .על פי השתנות המפלס בקידוח נחל גוברין השני ,החתך מחולק ליחידות
הידרוגיאולוגיות נפרדות .קיומן של מספר יחידות כאלה בחתך פצלי השמן מעיד על מוליכות
הידראולית ורטיקאלית נמוכה מאוד .מגוון נתונים זה מראה שיכולת הזרימה ביחידת פצלי
השמן מוגבלת מאוד ,וגם במצב תיאורטי של זרימה כלפי מטה ,אין אפשרות לדליפה של
כמות מים משמעותית.
שלושת הגורמים הנ"ל מסירים כל חשש לדליפת מים מליחים ו/או מזוהמים מפצלי השמן
לאקוויפר חבורת יהודה ,בעת חימום פצלי השמן באתר הפיילוט .בנוסף לכך ,עצם העובדה
שאיכות המים באקוויפר חבורת יהודה נשמרת באיכות מעולה ,ולא התגלה כל זיהום עד היום
)למרות שהמים הטבעיים ביחידת פצלי השמן מלוחים בהרבה מהמים באקוויפר חבורת יהודה(,
מראה שהניתוק ההידראולי בין היחידות יעיל באופן טבעי לאורך תקופות זמן ממושכות.
תוכן העניינים
עמוד
פרק .1מבוא
1
פרק .2רקע גיאולוגי
3
פרק .3רקע הידרוגיאולוגי
6
פרק .4קידוחי הסקר בנחל גוברין ובאדרת -מהלך הקדיחה ותאור ליתולוגי
הקדמה
4.1
מהלך הקדיחה של קידוחי נחל גוברין ת2/
4.2
החתך הליתולוגי בקידוחי נחל גוברין ת2/
4.3
מהלך הקדיחה של קידוח אדרת ת1/
4.4
החתך הליתולוגי בקידוח אדרת ת1/
4.5
מסקנות גיאולוגיות ראשוניות מקידוחי נחל גוברין ואדרת
4.6
9
9
9
13
14
17
19
21
פרק .5הידרוגיאולוגיה וגיאוכימיה בקידוחי הסקר בנחל גוברין ובאדרת
21
הקדמה
5.1
21
מבחנים הידרולוגים בקידוחי נחל גוברין ואדרת ותוצאותיהם
5.2
מליחות המים בקידוחי נחל גוברין ואדרת על פי נתוני הלוגים החשמליים 24
5.3
הרכב כימי של פצלי השמן
5.4
26
מסקנות הידרולוגיות וגיאוכימיות ראשוניות מקידוחי נחל גוברין ואדרת 28
5.5
30
תוכנית להשלמת המחקר בקידוחי נחל גוברין ואדרת
5.6
פרק .6סיכום ,מסקנות והמלצות
32
ביבליוגרפיה
35
בסוף הדו"ח:
טבלאות
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
נתונים מקידוחי המחקר שנקדחו עד כה במסגרת סקר פצלי השמן.
נתוני מבחן ההחדרה הראשון בקידוח נחל גוברין הישן.
נתוני מבחן ההחדרה השני בקידוח נחל גוברין הישן.
נתוני מבחן השיוב בקידוח נחל גוברין החדש.
נתוני מבחן ההחדרה בקידוח אדרת.
סיכום מבחני השאיבה בקידוחי נחל גוברין ואדרת.
הרכב כימי של דוגמאות נבחרות מהחתך בקידוח נחל גוברין ישן.
תרשימים
.1
מפה גיאולוגית של שפלת יהודה )מתוך (Sneh et al., 1998 :ועליה מסומנים
שטח הרישיון של חברת IEIוקידוחי מים מפיקים סביב שטח הרישיון ובתוכו.
.2
טבלה סטרטיגרפית מוכללת של היחידות הגיאולוגיות בשטח הרישיון )ללא
.3
קנ"מ וללא ציון עוביים(.
מפת עובי אנכי )מפה איזוכורית( של חבורת הר הצופים באגן השפלה )מתוך:
.10
.(Gvirtzman et al., 1985
מרבץ פצלי השמן באגן השפלה )מתוך :מינסטר.(2009 ,
חלוקת אקוויפר חבורת יהודה באגן ירקון-תנינים לאזור פריאטי ולאזור כלוא
)מתוך :דפני.(2009 ,
חתך ליתולוגי וטכני של קידוח זוהרים .1בחתך מוצגת גם עוצמת הכליאה של
אקוויפר חבורת יהודה.
חתך גיאולוגי של קידוח נחושה 1א' )מתוך :גוטמן .(1982 ,בחתך מוצגת גם
עוצמת הכליאה של אקוויפר חבורת יהודה.
מפת מיקום קידוחי המחקר שאושרו לקדיחה בשטח הרישיון.
חתך ליתולוגי וטכני של קידוח נחל גוברין הישן.
א.
חתך ליתולוגי וטכני של קידוח נחל גוברין החדש.
ב.
חתך ליתולוגי וטכני של קידוח אדרת.
.11
א.
צילומי optical televiewerשל קטעי חתך שונים בקידוח אדרת.
ב.
צילומים בקדח הפתוח בקידוח אדרת )באמצעות ,(optical televiewer
המראים דוגמאות ל"נזילות" של נפט מסדקים.
.4
.5
.6
.7
.8
9
.12
.13
חתך גיאולוגי בניצב לציר סינקלינת השפלה )מתוך.(Gvirtzman et al., 1985 :
מפת עובי 'היחידה המפרידה' )תצורת מנוחה יחד עם החלק התחתון של
תצורת משאש( בשטח הרישיון.
.14
מבחן החדרה ) (slugראשון בקידוח נחל גוברין הישן:
הידרוגרף השינוי במפלס כפונקציה של הזמן.
א.
ב.
.15
.16
.17
.18
פיענוח המבחן על פי פתרון .Hvorslev
מבחן החדרה ) (slugשני בקידוח נחל גוברין הישן:
הידרוגרף השינוי במפלס כפונקציה של הזמן.
א.
ב.
פיענוח המבחן על פי פתרון .Hvorslev
סכמה המתארת את נפילת המפלס בקידוח נחל גוברין החדש בעת פתיחת
החיבור בין צינורות '' 7ל.4.5''-
מבחן שיוב ) (slugבקידוח נחל גוברין החדש:
הידרוגרף השינוי במפלס כפונקציה של הזמן.
א.
ב.
פיענוח המבחן על פי פתרון .Hvorslev
הידרוגרף השינוי במפלס המים בקידוח נחל גוברין חדש כפונקציה של הזמן.
ההידרוגרף כולל את מבחן השיוב עד התייצבות המפלס על ערך מקסימאלי,
ואת הירידה האיטית שהחלה לאחר מכן.
.19
.20
.21
.22
.23
.24
.25
.26
.27
.28
.29
.30
מבחן החדרה ) (slugבקידוח אדרת:
הידרוגרף השינוי במפלס כפונקציה של הזמן.
א.
ב.
פיענוח המבחן על פי פתרון .Hvorslev
מיקום ערכי המוליכויות ההידראוליות שנמדדו בקידוחי נחל גוברין ואדרת על
גבי סכמה הידרוגיאולוגית כללית ,המתאימה ערכי מוליכות להגדרות
הידרוגיאולוגיות כלליות )על פי .(Bear, 1972
השוואת מפלסי המים בשני קידוחי נחל גוברין לאורך תקופה של כחודשיים
וחצי.
פורוזיות מדודה בקידוח נחל גוברין הישן.
א.
פורוזיות מחושבת בקידוח אדרת )ערך הרוויה מדוד מוכפל בצפיפות
ב.
החלקיקים(.
א.
log resistivityבקידוח נחל גוברין החדש.
ב.
log resistivityבקידוח אדרת.
פרופיל המליחות המחושבת במגכ"ל בקידוח נחל גוברין הישן.
א.
פרופיל המליחות המחושבת במגכ"ל בקידוח אדרת.
ב.
קידוח נחל גוברין חדש -מבחן רגישות המציג את השפעת השינוי בפורוזיות על
ערכי המליחות המחושבים על פי לוג ה.resistivity-
פרופיל עומק של ארבעה מהמרכיבים העיקריים בפצלי השמן בקידוח נחל
גוברין ישן .כל מרכיב מייצג מקור אחר בסלע.
פרופילי עומק של מרכיבים עיקריים בפצלי השמן בקידוח נחל גוברין ישן:
מרכיבים המופיעים באסוציאציה עם חרסיות.
א.
ב.
תכולת הגופרית הכללית ותכולת החומר האורגני ) (TOCבסלע.
א.
תכולת החומר האורגני ) (TOCכנגד תכולת הקלציום ותכולת הגופרית
הכוללת בדוגמאות מקידוח נחל גוברין ישן.
קו קורלציה עבור ההתאמה TOC-SO3בדוגמאות פצלי השמן מקידוח
ב.
נחל גוברין ישן.
התאמות של יסודות קורט למרכיבים עיקריים בסלע:
מרכיבים המופיעים באסוציאציה עם אלומיניום.
א.
מרכיבים המופיעים באסוציאציה עם קלציום.
ב.
מרכיבים המופיעים באסוציאציה עם זרחן.
ג.
ד.
מרכיבים המופיעים באסוציאציה עם חומר אורגני.
תמונות מיקרוסקופ אלקטרוני מדוגמת פצלי שמן בקידוח נחל גוברין ישן )עומק
444מ'(.
1
פרק :1מבוא
משבר האנרגיה המלווה בשנים האחרונות את העולם מחייב מציאת מקורות אנרגיה חדשים ,בצד
ייעול השימוש במקורות הקיימים .מאז שנות ה 70-צעד העולם כברת דרך ארוכה הן בתחום ייעול
הניצול והן בחיפוש אחר תחליפי נפט ,אולם ,חרף כל המאמצים הללו ,הנפט נותר המרכיב הגדול
והחשוב ביותר בסל האנרגיה העולמי ,והביקוש לו רק ממשיך לעלות.
מאגרים של פצלי שמן נחשבים בעולם כמקור אדיר מימדים לנפט ,ולכן מושקעים מאמצים
גדולים למפות מאגרים אלה ולמצוא טכנולוגיות יעילות וזולות יחסית להפקת הנפט מהם .ניצול
כלכלי של נפט מפצלי שמן נעשה עד כה בקנה מידה מצומצם במספר מדינות בעולם ,כאשר רק
באסטוניה ההפקה היתה בקנה מידה מסחרי נרחב .הטכנולוגיה בה השתמשו עד כה בעולם ,היתה
כרייה פתוחה של הפצלים והעברתם לשרפה ישירה בתחנות כוח ,או שינועם למתקני זיקוק לשם
הפקת הנפט מהם .הכרייה הפתוחה גרמה לזיהום סביבתי עצום ,ולכן המשך הניצול של פצלי
השמן בעולם הנוכחי ,בו נושאי הסביבה מהווים אחד מהשיקולים כבדי המשקל בכל פיתוח
תשתיתי ,מחייב שימוש בטכנולוגיות 'ידידותיות לסביבה' שיזכו לתמיכת ממשלות ,גורמים
ירוקים והציבור הרחב .המובילות בחיפוש אחר טכנולוגיות כאלה הן חברות הנפט האמריקאיות
הגדולות ,שהשקיעו סכומי עתק בשיטת הפקה המכונה באופן כללי) in situ :מיצוי תת קרקעי(.
השימוש בטכנולוגיה זו אינו כרוך בכרייה ובחציבה; פצלי השמן מחוממים בעומק הקרקע דרך
קידוחים ייעודיים והחומר האורגני האצור בהם )קרוגן( הופך בתהליך פירוליזה ,ללא נוכחות
חמצן ,לנוזל וגז .אלה נשאבים בקידוחי הפקה סמוכים ,עוברים טיפול ראשוני באתר ומועברים
לבתי זיקוק להמשך טיפול .טכנולוגיית ה in situ-לא היתה מפותחת דיה בעבר )אם כי היתה
מוכרת כבר באמצע המאה הקודמת( ומשום כך לא היתה כדאיות כלכלית ביישומה במרבצים
גדולים .עליית מחירי הנפט ,בד בבד עם הפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים שהושגו ע"י חברות
הנפט האמריקאיות ,הביאו לכך שקיימת כיום כדאיות כלכלית בשיטת מיצוי זו .בין השאר,
שימוש בקידוחים אופקיים מאפשר חימום והפקה מתוך נפחי סלע גדולים יחסית בתת הקרקע
וזאת תוך כדי פגיעה מצומצמת יחסית בפני השטח.
בישראל קיימים מרבצים גדולים של פצלי שמן ,המשתרעים ממרכז הנגב ועד לאזור הכינרת
)מינסטר .(2009 ,החומר האורגני בפצלי השמן שבישראל הוא קרוגן מטיפוס ) II-Sשפירו,(1980 ,
המכיל בתוכו ריכוז גבוה יחסית של גופרית .הערכות מצביעות על כמות נפט במרבצים אלה
היכולה לספק את כל צריכת האנרגיה של מדינת ישראל לעשרות ואף מאות שנים .עד היום לא
נעשה מאמץ להפוך מאגר עצום זה לכלכלי בקנה מידה רחב .עם זאת ,כבר עשרות שנים ניכרים
פצלי שמן בכמות קטנה באזור אפעה שבצפון הנגב )בכרייה פתוחה ב'בור פמ"א'( ,עבור תחנת
הכוח הקטנה של חברת 'רותם אמפרט'.
חברת IEIהיא הראשונה המביאה לישראל ידע מקיף בהפקה בשיטת ה .in situ-החברה פנתה
לממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות ,שבסמכותו לתת רישיון חיפוש )בתוקף חוק הנפט(,
בבקשה לאשר אזור בשפלת יהודה ,בו יערך סקר מקדים וקידוח הפקה ניסיוני )פיילוט( .הבחירה
של חברת IEIדווקא במרבץ בשפלת יהודה ,נבעה מידע מוקדם אודות האיכות הגבוהה במיוחד
2
של פצלי השמן במרבץ זה ,והתאמתו להפקה בשיטת ה .in situ-הממונה בדק את הבקשה,
ומתוקף סמכותו לפי סעיף 16לחוק הנפט )התשי"ב (1952 -החליט לאשר אותה ,וזאת מתוך
הכרה שיתכן ומדובר בהליך העשוי לשנות את משק האנרגיה במדינת ישראל בדורות הבאים.
הרישיון הוענק לחברה ביום ) 14/07/2008רישיון מס' פ"ש "/9שפלה"(.
תוכנית העבודה שהוכתבה לחברת IEIבתנאי הרישיון ,כוללת שני מרכיבים:
א .קידוחי סקר .המטרה בקידוחים אלה היא לבדוק את האיכות של פצלי השמן במרחב הרישיון,
לחשב את הכמויות לניצול ,למדוד את התכונות ההידראוליות של יחידת פצלי השמן ולאתר
את המקום המתאים ביותר מבחינה גיאולוגית וסביבתית לקידוח הניסיון )פיילוט( .שיטת
העבודה העיקרית להשגת יעדים אלה היא קדיחת קידוחי מחקר ייעודיים והוצאת גלעינים
רציפים מיחידת פצלי השמן .בגלעינים שיוצאו תיבדק כאמור איכות פצלי השמן )עובי,
פורוזיות ,תכולת Fisher Assay ,TOCועוד( ואיכות המים הכלואים בחללים .התכונות
ההידראוליות )מפלס המים ,ערכים הידראוליים מייצגים( יבדקו בקידוחים באמצעות מבחני
שאיבה וניטור רציף .איכות המים תקבע באמצעות דיגום מים מהקידוחים והעברתם לשורה
ארוכה של אנליזות כימיות ואיזוטופיות .הצורך בחישוב הפרמטרים ההידראוליים ובקביעת
איכות המים נובע משלוש סיבות:
.1
המים מפריעים לתהליך הפקת הנפט בטכנולוגיית ה in situ-ולכן יש לסלקם מאזור
החימום וההפקה .חשוב ,לפיכך ,לדעת מראש את כמותם ואת יכולת השיוב של השכבות.
.2
הרצון ללמוד ולחקור את השפעת החימום והפקת הנפט על יחידת פצלי השמן .לצורך כך
יש לאסוף מידע מפורט ככל האפשר על התכונות ההידראוליות של יחידת פצלי השמן ועל
הרכבם הכימי הטבעי ,הלא מופר ,של המים האגורים ביחידה זו.
.3
בדיקה קיומו/אי קיומו של קשר הידראולי בין יחידת פצלי השמן לאקוויפר חבורת יהודה
)אקוויפר ירת"ן בשמו הנוסף( המצוי בעומק רב יותר.
המיקום של קידוחי הסקר נקבע תוך התחשבות מרבית בסביבה ובמטרה למזער פגיעה.
האתרים השונים נשענים על כבישים ו/או דרכי עפר קיימות ,וממוקמים בצמוד או בתוך
שטחים מופרים )כגון משטח מלאכותי או משטח קידוח קיים( או בתוך שטח חקלאי.
ב .קידוח ניסיון )פיילוט( .בקידוח זה יופק נפט בכמות קטנה ) 500חביות סה"כ( ,באתר מייצג
שיבחר כמתאים על פי מיטב ההבנה הגיאולוגית .בשלב זה יבדקו היעילות הטכנולוגית
והאנרגטית של ההפקה ,כלכליותה ואיכות התוצרים .בנוסף ,יתבררו הנחות הנוגעות להשפעות
הסביבתיות של הליך ההפקה ,כולל שימושי קרקע ,קשר למי תהום עמוקים ורדודים ,יציבות
קרקע ,פליטות גזים וכל נושא נוסף שיעלה על ידי מי מהגורמים הסטטוטוריים האמורים
לאשר את הבקשה.
שלב א' של פעילות חברת IEIבשטח הרישיון נמצא כעת בעיצומו .עד כה הושלמה קדיחתם של
שני קידוחי מחקר -נחל גוברין ת 2/ואדרת ת .1/הדו"ח הנוכחי מסכם את התוצאות הגיאולוגיות
וההידרולוגיות שהתקבלו בשני האתרים ,ומציג את הפעולות שיש להמשיך בהם לצורך השלמת
הידע.
3
פרק :2רקע גיאולוגי
שטח הרישיון של חברת IEIמצוי בשפלת יהודה ,בין קרית גת במערב לבין שיפולי הרי יהודה
וחברון במזרח ,ובין נחל האלה בצפון לנחל אדוריים בדרום )תרשים .(1גיאולוגית ,שטח הרישיון
ממוקם בתוך סינקלינה רחבה המכונה אגן השפלה ) .(Gvirtzman et al., 1985הסינקלינה מתוחה
ממערב ולאורך שדרת הרי יהודה ,אורכה כ 90-ק"מ ורוחבה המקסימאלי כ 35-ק"מ .הסינקלינה
ממוקמת בין אנטיקלינות חברון ורמאללה ממזרח לבין מבנה חלץ ממערב והיא א-סימטרית,
כאשר הנטיות בחלקה המזרחי ,לכיוון קמרי חברון ורמאללה ,תלולות ואילו בחלקה המערבי הן
מתונות בהרבה ואפילו אופקיות .עיון במפה הסטרוקטוראלית של ,(2003) Fleischer and Gafsou
ששורטטה על גג חבורת יהודה ,מראה שבניגוד למוכר בסינקלינות צפון הנגב ,לא קיים כלל ציר
סטרוקטוראלי עמוק בסינקלינת השפלה ,ולמעשה משיפולי הרי יהודה וחברון ,ברוב שטח האגן,
הנטיות הן מתונות מערבה .בניגוד לכך ,על פי המפה של הירש ומאי ) (1983קיים ציר
סטרוקטוראלי עמוק מאזור אדרת ודרומה.
מיפוי גיאולוגי של חלקי האגן השונים נערך ע"י מספר חוקרים במהלך שנות ה 60-ועד שנות ה.80-
כחלק מכך ,מופה חלקו המזרחי של שטח הרישיון ,בקנ"מ מפורט של ,1:50,000ע"י הירש ).(1983
בדו"ח הנוכחי יעשה שימוש במפה הגיאולוגית בקנ"מ ,(Sneh et al., 1998) 1:200,000המכסה את
שטח האגן ,בכלל ,ואת אזור הרישיון ,בפרט.
מעקב אחרי שכבות חבורת יהודה מראה היטב את מבנה האגן; החבורה חשופה בפני השטח
באנטיקלינות חברון ורמאללה )תרשים ,(1אולם ,מצויה בעומק רב בסינקלינה )עד 700-1,000מ'
מתחת לפני השטח ,על פי המפות הסטרוקטוראליות של הירש ומאי 1983 ,ושל Fleischer and
.(Gafsou, 2003חבורת יהודה מהוה את הבסיס עליו מונחות יחידות צעירות יותר בסינקלינה,
רובן שייכות לחבורת הר הצופים מגיל סנון-איאוקן תחתון ולחבורת עבדת מגיל איאוקן תחתון-
איאוקן עליון )תרשים .(2בשולי הסינקלינה הצפוניים והמזרחיים חשופים בעיקר סלעים
השייכים לחבורת הר הצופים )תרשים ,(1בעוד שבמרכז האגן חשופים סלעים צעירים יותר
השייכים ברובם לתצורות השונות הבונות את חבורת עבדת )תצורות עדולם ,מרשה ,ובית גוברין(,
והרכבן הוא בעיקרו קירטוני-חווארי ,עם אופקי ועדשות צור .עובי חבורת עבדת מגיע ל 200-מ'
) .(Buchbinder, 1969בשוליים המערביים של הסינקלינה נחשפות יחידות צעירות עוד יותר
)תרשים ,(1בעיקרן גירים ,קונגלומרטים ,קרקעות ויחידות אלוביאליות ,המונחות בחלקן באי
התאמה על סלעי חבורת עבדת ).(Buchbinder, 1969
חבורת הר הצופים באגן השפלה חולקה בעבר ליחידות משנה על פי שתי גישות .האחת כוללת
ארבע תצורות ,על פי המקובל בצפון הנגב ,והשנייה כוללת גם כן ארבע תצורות ,אולם כאלה
התואמות לאופי הליתולוגי המיוחד שזוהה בתוך הסינקלינה ) Buchbinder, 1969, Gvirtzman et
) (al., 1985תרשים .(2הסיבה העיקרית לקיומן ולנחיצותן של שתי החלוקות היא השינויים
הפציאליים ושינויי העובי הניכרים בין מחשופי החבורה בשוליים המזרחיים והצפוניים של
הסינקלינה ,לבין הופעתם בתת הקרקע ,במרכז האגן )תרשים .(3שינויים חריפים אלה הם פועל
יוצא של הרבדת חבורת הר הצופים באגן תוך כדי קימוטו והשתפלותו ).(Gvirtzman et al., 1985
היות שכך ,העובי של החבורה כולה ,העובי של כל אחת מהתצורות ,והעובי של הקטע העשיר
4
בחומר אורגני ,המוגדר כ'יחידת פצלי השמן' ,משתנים כפונקציה של המיקום הסטרוקטוראלי
באגן ההשקעה .העובי של החבורה מקסימאלי במרכז האגן )מאזור בית שמש ודרומה וממזרח
לקרית גת; תרשים (3ומגיע ,ככל הנראה ,ל 550-600-מ' .תהליך ההשתפלות של האגן היה מהיר
במיוחד בתקופות המסטריכט והקמפן ,אז הצטברו באגן סדימנטים בתנאים חסרי חמצן ,ולכן
החומר האורגני נותר בהם והפך ברבות הימים לפצלי השמן )תצורות ע'רב ומשאש ,תרשים .(2
שטח הרישיון ממוקם כמובן באזור בו יחידת פצלי השמן עבה יחסית .נתוני לוגים חשמליים,
בדיקות גיל פליאונטולוגיות והשוואת מטחנים מקידוחים אפשרו בעבר מעקב אחר השינויים
הליתולוגיים ושינויי העובי במרחב .הקידוחים שנקדחו עד כה במסגרת הסקר הנוכחי סיפקו מידע
משלים ,אשר יוצג בפרקים הבאים .אמינות מידע זה גבוהה מאוד מאחר והוא מבוסס על גלעינים
רציפים ,בליווי לוגים חשמליים וגילים פליאונטולוגיים.
בהתאם לחלוקה המקובלת בנגב ,התצורה התחתונה מבין הארבע -תצורת מנוחה ,מונחת על
סלעי חבורת יהודה ,והרכבה קירטון וחוואר .על פי (1969) Buchbinderעובייה משתנה בין 10מ'
בשולי הסינקלינה ל 50-מ' במרכזה .על פי (1985) Gvirtzman et al.התצורה מוגדרת כsantonian -
chalkועובייה 50-100מ' במרכז האגן (1976) Geoprospect .מציינים שהתצורה מחולקת לשני
פרטים -עליון המורכב מקירטון חווארי בעובי של עד 100מ' )כולל כנראה את החתך עד בסיס
יחידת הצור שבתוך תצורת משאש( ,ותחתון )פרט קעקולה( המורכב מקירטון בעובי 20-25מ'.
עדכון לעוביים אלה יוצג בהמשך .חשוב לציין שיש חשיבות רבה בידיעת עובייה של תצורת מנוחה
וזאת בשל היותה המפרידה ההידרולוגית העיקרית בין יחידת פצלי השמן לאקוויפר חבורת
יהודה .למרות חשיבות מידע זה ,מסתבר שלא ניתן לקבוע את עובייה המדויק של תצורת מנוחה
בקידוחים בסינקלינה שסביב אזור הרישיון ובתוכו ,זאת מאחר ובקידוחים אלה לא נקבעו גילי
סלעים ,ורובם נקדחו באיבודי מחזור המקשים על זיהוי המעברים בין התצורות.
מעל תצורת מנוחה מונחת ,על פי החלוקה המקובלת בנגב ,תצורת משאש מגיל קמפן .שכבות
הצור והפוספוריט העבות ,המאפיינות תצורה זו בדרום הארץ ,מדקקות מאוד באגן השפלה,
ועוביין הכולל לא עולה על 20מטרים .בשל עובייה הדק ,יחידת צור זו קיבלה את הכינוי "לשון
המשאש" ) .(Gvirtzman and Reiss, 1965יחידת צור זו מוכרת במזרח ובמרכז אגן השפלה ,אולם
נעלמת כליל במערבו (1969) Buchbinder .הכליל בתוך תצורת משאש רק את אותם 5-20המטרים
של חילופי צור ,קירטון ופוספוריט .בניגוד לכך ,אם מקובלת הגישה שתצורת משאש כוללת את
הסדימנטים מגיל קמפן ,אזי התצורה באגן השפלה מורכבת מחתך קירטוני עבה ,עשיר בחלקו
בחומר אורגני ,שבתוכו מופיעה 'לשון המשאש'.
מעל תצורת משאש מונחת תצורת ע'רב .בשולי האגן ,התצורה בנויה מקירטון בהיר לימוניטי,
חווארי בחלקה העליון ,בעובי של 15-40מ' .כלפי מרכז האגן ,התצורה מתעשרת בחומר אורגני
ועובייה מגיע עד 280מ' .תצורת ע'רב מהווה לפיכך את יחידת פצלי השמן העיקרית.
מעל תצורת ע'רב ,ובראש החתך של חבורת הר הצופים ,מופיעה תצורת טקיה החווארית-
קירטונית שעובייה משתנה מ 20-מ' בשולי האגן עד ל 150-מ' במרכזו ).(Buchbinder, 1969
כאמור לעיל ,ההתעבות של חבורת הר הצופים כלפי מרכז האגן ,תוך שמירת אופי ליתולוגי
קירטוני כמעט אחיד )פרט לתצורת טקיה החווארית( ,והופעת חומר אורגני בריכוזים גבוהים
5
במקטעים לאורך החתך ,הביאו לחלוקת נוספת של החבורה )) (Gvirtzman et al., 1985תרשים .(2
על פי חלוקה זו ,מתחת לתצורת טקיה מופיעה תצורת ע'רב מגיל מסטריכט עליון )קירטון קשה,
בהיר ,בעובי 10-30מ'( ,ומתחתיה -תצורת עין זיתים ,הכוללת פרט עליון בעובי של עד 280מ',
עשיר בחומר אורגני ,פרט אמצעי -לשון המשאש ,בעובי 0-15מ' ,המורכב מצור ברקציוזי חום עם
פוספוריט ופורצלניט ,ופרט תחתון בעובי 20-200מ' ,המורכב מקירטון מעט ביטומני )תרשים .(2
תצורת עין זיתים קורלטיבית לפיכך לרובה של תצורת ע'רב ,לכל תצורת משאש ולחלק העליון של
תצורת מנוחה )תרשים .(2במרכז האגן מופיעה מתחת לתצורת עין זיתים יחידה קירטונית נוספת,
בעובי של 50-100מ' ,המוגדרת כאמור כ santonian chalk-והיא קורלטיבית לרובה של תצורת
מנוחה .ראוי לשים לב שבקידוחי מים רבים שנקדחו באגן השפלה נעשה שימוש במונח 'תצורת עין
זיתים' ,אולם פעמים רבות באופן שגוי ,כך שכל החתך מתחת לתצורת טקיה עד גג חבורת יהודה
הוגדר בהם כתצורת עין זיתים .הסיבה העיקרית לשימוש לא מדויק זה נעוצה בכך שלא נעשה
שימוש בגילים פליאונטולוגיים ,והקדיחה היתה לעיתים קרובות באיבוד מחזור מלא ,דבר שמנע
זיהוי המעברים בין היחידות הליתוסטרטיגרפיות השונות.
בקידוחי הסקר הנוכחי הוצאו גלעינים רציפים החל מגג תצורת ע'רב ,ונערכו בדיקות
פליאונטולוגיות מסודרות לאורך החתך .לפיכך ,הוחלט להשתמש בחלוקה הסטרטיגרפית של
חבורת הר הצופים כפי שמקובלת בנגב ,קרי לארבע תצורות :תצורת מנוחה מגיל סנטון ,תצורת
משאש מגיל קמפן ,תצורת ע'רב מגיל מסטריכט ,ותצורת טקיה מגיל פלאוקן -איאוקן תחתון
)תרשים .(2המשמעויות העיקריות של אימוץ חלוקה זו הן שתצורת משאש כוללת לא רק את
'לשון המשאש' אלא גם חתך קירטוני עבה מעליה ומתחתיה ,ושיחידת פצלי השמן האיכותית
כוללת את תצורת ע'רב וחלקה העליון של תצורת משאש.
מרבץ פצלי השמן באגן השפלה הוא הגדול ביותר בישראל והוא תואר בעבודות ובסקרים שונים
)לדוגמא מינסטר וגינצבורג ,1992 ,סודרי וחובריו ,2004 ,מינסטרShirav and Ginzburg, ,2009 ,
.(1980בעבודות השונות הודגש הצורך באיסוף מידע נוסף במרבץ זה .סודרי וחובריו ) (2004אף
ציינו לגבי סינקלינת השפלה ש"לאור הפוטנציאל הגדול הגלום בה יש הצדקה ,ברמה הלאומית,
להמשך המחקר בנושא ,זאת במטרה להגדיל את כמות המידע ולאסוף נתונים נוספים אודותיה".
עובי החתך העשיר באגן השפלה משתנה מעשרות עד מאות מטרים )תלוי ,כאמור ,במיקום
הסטרוקטוראלי באגן( .חתכים עבים במיוחד ורציפים קיימים באזורי הרטוב-אשתאול ,עג'ור
ואמציה )מינסטר .(2009 ,תכולת החומר האורגני הממוצעת 15-16% -ונפח הרזרבות הכלליות
מוערך ב 300-350-מיליארד טון )מינסטר .(2009 ,המרבץ הכלכלי משתרע לאורך כ 70-ק"מ,
מאזור מבוא מודיעין בצפון עד אשל הנשיא בדרום ,על שטח של לפחות 1,400קמ"ר )סודרי
וחובריו ,2004 ,מינסטר ;2009 ,תרשים .(4
המחקר המפורט ביותר ,עד כה ,של פצלי השמן באגן השפלה נעשה באזור בית שמש-הרטוב-
צרעה ,כלומר מצפון לשטח הרישיון של חברת .IEIבמסגרת מחקר זה נקדחו שני קידוחים
ייעודיים -הרטוב ב' וצרעה ב' ,ונבדקה בהם איכות הפצלים ) .(Shirav and Ginzburg, 1980עובי
פצלי השמן בקידוח הראשון היה כ 210-מ' ובקידוח השני כ 150-מ' .ראוי לציין שבקידוח סמוך -
הרטוב ,1נמצא חתך עבה עוד יותר של פצלי שמן )כ 250-מ'( ,אולם עובי זה הוא ככל הנראה
תוצאה של נטייה חריפה של השכבות הגורמת להתעבות החתך הנחדר .תכולת החומר האורגני
6
הממוצעת בקידוח הרטוב ב' היתה 15.2%ובקידוח צרעה ב' ,14.6%עם ריכוזים של עד 24%
בראשון ו 20%-בשני.
ארבעה מרכיבים שונים בונים את הסלעים המוגדרים כ'פצלי שמן' :מינרלי קלציט ואפטיט
ביוגניים ,מינרלי חרסית וקוורץ דטריטיים ,חומר אורגני וכמות קטנה של מינרלים שנוצרו
בסדימנט ,כגון פיריט ופלדספר ) .(Shirav and Ginzburg, 1984על פי (1983) Shirav and Ginzburg
הפיריט ) (FeS2מופיע כפראמבואידים ) (Framboidal Pyriteוכן כגבישים בודדים .כמו כן ,פצלי
השמן עשירים בגופרית ובמתכות מעבר )שפירו.(1980 ,
פרק :3רקע הידרוגיאולוגי
סלעי חבורת הר הצופים במרכז הארץ נחשבים אקוויקלודים או לכל היותר אקוויטארדים ,ולכן
אינם יעד להפקה באמצעות קידוחים )פרט לחריג באזור כפר אוריה ,שיתואר בהמשך( .עם זאת,
קדיחה במרכז הארץ לאקוויפר העמוק של חבורת יהודה )תרשים (2עוברת כמעט תמיד דרך סלעי
חבורת הר הצופים ,וכן דרך סלעי חבורת עבדת .במספר קידוחים בשפלת יהודה ובצפון הנגב
נבדקו אופקים טבולים בחבורות אלה )אקר ,1995 ,מירו ,1978 ,גוטמן .(1982 ,כללית ,נמצאו
בחבורות אלה מים מעטים ובאיכות ירודה ושונה מאוד מקידוח לקידוח .בקידוח נחושה 1א',
הנמצא במרכז שטח הרישיון של חברת ,IEIנערכו בדיקות שונות במהלך הקדיחה של חבורת הר
הצופים )גוטמן ,(1982 ,כמפורט להלן :בעומקים 312-327מ' )בסיס תצורת טקיה( נדגמו מים
באמצעות שאיבה במוטות .המליחות שהתקבלה היתה 500מגכ"ל ,אולם ברור שהמים שנשאבו
מושפעים מהמליחות הנמוכה של מי הקו ) 240מגכ"ל( ,ומכאן שמליחות המים בתצורת טקיה
גבוהה מ 500-מגכ"ל .כאשר הקידוח היה פתוח בעומקים 375-408מ' )תצורת ע'רב( נערכה שאיבה
בביילר .מפלס המים ההתחלתי היה בעומק 39מ' והשאיבה בביילר גרמה לירידת מפלס המים
לעומק רב ) 360מ'( .השיוב היה איטי מאוד וערכו 1.4מק"ש )תוצאה ברורה של אוגר קטן ותולכה
נמוכה( .המליחות שהתקבלה בסוף השאיבה בביילר היתה 6,700מגכ"ל.
התוצאות שהתקבלו בקידוח נחושה 1א' אינן מפתיעות לאור מצבה ההידרוגיאולוגי של יחידת
פצלי השמן במרחב .פצלי השמן מצויים בעומק של מאות מטרים ומנותקים מפני השטח וממילוי
חוזר ע"י יחידות קירטוניות וחוואריות עבות )חבורת עבדת ובעיקר תצורת טקיה( .פצלי השמן
נחשפים אך ורק ממזרח ומצפון לשטח הרישיון ,כאשר המחשופים שמצפון אינם קשורים
הידראולית לשטח הרישיון ,ואילו המחשופים שממזרח מצומצמים מאוד בשטחם ,מכוסים
בנארי ,ולא יכולים לספק מילוי חוזר רב למערכת .כמו כן ,בשל עומקה ,יחידת פצלי השמן איננה
מתנקזת במעיינות.
מירו ) (1978בדק את האופי ההידראולי של חבורות הר הצופים ועבדת באזור מסילת ציון ,קרי
בחלק הצפוני של אגן השפלה .הוא הגדיר את תצורות צרעה )איאוקן( ,טקיה ,ע'רב ומשאש
כאקוויטארדים בעלי תכונות ירודות ואוגרים קטנים ,ואת תצורת מנוחה כאקוויקלוד .מירו
) (1978ציין גם שלכל אחד מהאופקים מכילי המים בחבורת הר הצופים יש מפלס אחר וייחודי,
המצביע על שעינתם על גבי יחידות חוואריות בעלות מוליכות הידראולית נמוכה מאוד ועל
ניתוקם זה מזה .בנוסף לכך ,הוא הסביר שלאופקים הטבולים בחבורת הר הצופים יש השתרעות
7
מרחבית מצומצמת ולא ניתן לזהות המשכיות של אופק כזה או אחר על פני מרחב גדול .ראוי
להדגיש שבפינתו הצפונית של אגן השפלה ,כולל אזור מסילת ציון ,חשופים סלעי חבורת הר
הצופים בפני השטח ,וזאת בניגוד למרכז האגן ,כולל באזור הרישיון ,שם סלעי חבורת הר הצופים
מצויים בעומק רב .פירושו של דבר שסלעי חבורת הר הצופים באזור מסילת ציון נהנים ממילוי
חוזר ישיר ולכן גם מריבוי אופקים מוליכים בעלי איכות מים טובה יחסית .עדות לכך בריבוי
המעיינות הקטנים הנובעים מסלעי חבורת הר הצופים באזור זה ,וכן באיכות המים שנמצאה
בקידוח הסמוך הרטוב ב' שנקדח במסגרת סקר פצלי השמן )מירוShirav and Ginzburg, ;1978 ,
.(1980המים שהתקבלו בתצורת ע'רב בקידוח זה היו במליחות של 450מגכ"ל ,והמים בתצורת
משאש במליחות של 145מגכ"ל בלבד .לא מפתיע גם שבאזור זה נקדח בעבר קידוח הפקה מוצלח
יחיד לחבורת הר הצופים -קידוח כפר אוריה ) 9נ.צ ,19782/63364 .תרשים .(1הקידוח הפיק
מאופקים מוליכים יחסית בתצורות טקיה וע'רב .המליחות שנמדדה בקידוח היתה 220מגכ"ל
) (1957והמפלס שנמדד היה גבוה ב 155-195-מ' מעל המפלס באקוויפר חבורת יהודה ,העמוק
יותר .הספיקה בקידוח היתה במשך שנים סביב 70מק"ש ,שכן בספיקות גדולות יותר חלו ירידות
מפלסים .המפלס בקידוח הגיב לגשמים ,דבר המצביע על האוגר המצומצם ,וזאת למרות
המחשופים הנרחבים יחסית של תצורות טקיה וע'רב באזור .בשנות ה 70-פסקה השאיבה בקידוח
בשל בעיות טכניות .התולכה שהתקבלה במבחני שאיבה היתה 370ו 710-מ"ר ליום ,והספיקה
היחסית 18.8 -מק"ש למ' נפילה ,בספיקה של 150מק"ש .נתונים הידראוליים טובים אלה
מצביעים על קיומן של יחידות בעלות תכונות אקוויפריות בתצורות ע'רב וטקיה ,אולם ,ללא ספק,
משקפים מצב מקומי שאין להקיש ממנו על אזורים אחרים באגן ,כולל אזור הרישיון ,בהם
חבורת הר הצופים קבורה בעומק גדול ומנותקת ממילוי חוזר .נתונים מייצגים לאופי ההידראולי
ולאיכות המים בחבורת הר הצופים באזור הרישיון הם ,להערכתנו ,אלה שנמדדו בעבר בקידוח
נחושה 1א' .הנתונים שנאספו עד כה בקידוחי הסקר החדשים מחזקים קביעה זו.
בחלק מהקידוחים באגן השפלה שעברו דרך חבורת הר הצופים ,בעיקר במזרחיים שבהם ,חלה
בריחת בוץ )איבוד מחזור( בזמן הקדיחה ,וכמעט תמיד ביחידת פצלי השמן )תצורת ע'רב( .כך
לדוגמא ,חל איבוד מחזור בקידוחי עג'ור ,6 ,5 ,4 ,1נתיב הל"ה )קידוח נטוש שנקדח לחבורת
יהודה סמוך לקידוח עג'ור ,(4אמציה ,1שקף 1וזוהרים .1התופעה מצביעה על נוכחות סדקים
בפצלי השמן המשמשים ככל הנראה כנתיבי זרימה .עם זאת ,נתונים חדשים מאחד מקידוחי
הסקר החדשים )פרוט בהמשך( מראים שלפחות חלק מהסדקים ,שבעטיים מתרחש איבוד מחזור,
הם תוצאה של תהליך הקדיחה עצמו.
אגן השפלה ובכללו שטח הרישיון של חברת ,IEIממוקמים בתוך האגן ההידרולוגי ירקון-תנינים
)ירת"ן( ,המשתרע מצפון הנגב ועד למעיינות התנינים .פירושו של דבר ,שחבורת יהודה המצויה
מתחת לחבורת הר הצופים ,מהווה אקוויפר איכותי ומקור מים שפירים באמצעות קידוחי הפקה
המפוזרים בכל שטח האגן .דווקא באזור הרישיון של חברת IEIוסמוך לו מעטים יחסית קידוחי
ההפקה .הסיבות לכך הן הריחוק ממרכזי האוכלוסייה הגדולים והעומק הרב של אקוויפר חבורת
יהודה.
8
אקוויפר חבורת יהודה באגן השפלה כלוא )תרשים ,(5כאשר היחידה הכולאת היא תצורת מנוחה
של חבורת הר הצופים .קו המעבר מהמצב הפריאטי )בהרי יהודה וחברון( למצב הכלוא )בשפלת
יהודה( עובר בצמוד וממערב למתלול של הרי יהודה וחברון .חריגים לכך מצויים באזור כפר
אוריה-איילון בצפון האגן ובאזור ציקלג בדרומו ,שם בגלל מבנים מקומיים ,קו הכליאה נסוג
מערבה )תרשים .(5המפלס באקוויפר חבורת יהודה באגן השפלה הוא כיום ברום של כ 13-מ',
בעוד שהרום של גג חבורת יהודה הוא מאות מטרים מתחת לפני הים .כלומר ,עוצמת הכליאה
מגיעה לעשרות אטמוספרות )תרשימים 6,7כדוגמא( .כליאה כה חזקה ברוב שטח האגן ,כולל
בשטח הרישיון ,מחייבת ומצביעה על הפרדה הידראולית ברורה בין חבורת יהודה ליחידות
שעונות בתוך חבורת הר הצופים.
בתחום שטח הרישיון פועלים כיום רק שני קידוחי הפקה לאקוויפר חבורת יהודה -זוהרים 1
ונחושה 1א' )תרשים .(1להלן כמה פרטים רלוונטיים שמתקבלים מקידוחים אלה ומנוספים
שנקדחו בקרבת שטח הרישיון )תרשים :(1
קידוח זוהרים :1נ.צ ,19485/61360 .עומק 1,000מ' ,עומק לגג חבורת יהודה 703 -מ' ,מפלס
המים בחבורת יהודה בעומק 305.1מ' ) ,(2000או 306.1מ' ) .(11/2009לא נערכה כל בדיקה
במהלך קדיחת חבורת הר הצופים .הקידוח מפיק כיום.
קידוח נחושה 1א' :נ.צ ,18747/61546 .עומק 806מ' ,עומק לגג חבורת יהודה איננו חד משמעי; לפי
הגדרת חברת מקורות 623 -מ' )תרשים ,(7לפי נתוני לוגים 655 -מ' )פענוח ע"י חברת .(IEIמפלס
המים בחבורת יהודה בעומק 188.0מ' ) .(1984בקידוח זה נערכו ,כאמור ,בדיקות שונות במהלך
הקדיחה של חבורת הר הצופים )גוטמן ,(1982 ,אשר הצביעו על אוגר קטן ,תולכה נמוכה ומליחות
גבוהה .הקידוח מפיק כיום.
קידוח עגור ) 4כמייצג של כל קידוחי שדה עג'ור( :נ.צ ,19823/62139 .עומק 781.7מ' ,עומק לגג
חבורת יהודה כ 675-מ' ,מפלס המים בחבורת יהודה בעומק 260.3מ' ) .(1963נעשה ניסיון ,שלא
צלח ,לערוך בדיקות הידרולוגיות בחבורת הר הצופים במהלך הקדיחה .עם זאת ,מליחות מים
שנשאבו באמצעות ביילר ,בעת שהקידוח היה פתוח בסלעי חבורת הר הצופים ,הגיעה ל450-
מגכ"ל -תוצאת ערבוב של מים מלוחים מהסלע עם מי קו .הקידוח מפיק כיום.
עוזה :1נ.צ ,17544/60650 .עומק לגג חבורת יהודה כ 560-מ' .הקידוח נקדח בתחילת שנות ה50-
לעומק 620מ' ונפתח בו זמנית בחבורת הר הצופים ובחלק העליון של חבורת יהודה .מפלס המים
היה בעומק 105מ' ) (1954והמליחות 1,135מגכ"ל -תוצאת ערבוב של מים באיכויות שונות משתי
החבורות .בשנת 1978הקידוח נוקה ,הועמק עד 754מ' ונפתח מול חבורת יהודה בלבד .המפלס
שנמדד היה בעומק 107.6מ' ) .(1978הקידוח לא מפיק.
באזור הרישיון חשופות ,כאמור ,יחידות השייכות לחבורת עבדת .מקובל להניח שאופיין
אקוויטארדי .האוגר הוא בעיקר בסדקים ובשכבות מוליכות דקות ,והניקוז הוא במעיינות
עונתיים בעלי שפיעות קטנות .יתכן וחלק מהמים מתנקזים מערבה אל אקוויפר החוף )כפרי
ומימרן ,1991 ,ליבשיץ .(2002 ,המליחות עולה בחבורה ממזרח למערב -מכ 250-מגכ"ל לכ500-
מגכ"ל ואף יותר .המים בחבורת עבדת באגן השפלה נוצלו בעבר ,ומנוצלים כנראה גם כיום,
9
בסדרת קידוחים רדודים שמליחותם 250-350מגכ"ל ,כגון קידוחי גלאון ,אמציה )דווימה( ובית
גוברין .הספיקות בקידוחים אלה היו נמוכות ולא עלו על 20-30מק"ש )ברנר .(1961 ,מתחת
לחבורת עבדת מופיעה תצורת טקיה )תרשים .(2הרכבה החווארי-חרסיתי ועובייה הרב באגן
השפלה גורמים לנתק הידראולי בין חבורת עבדת שמעליה ליחידת פצלי השמן שמתחתיה,
ומאפשרים את שעינת המים בתוך סלעי חבורת עבדת וניקוזם במעיינות.
פרק .4קידוחי הסקר בנחל גוברין ובאדרת -מהלך הקדיחה ותאור ליתולוגי
.4.1
הקדמה
רמת הידע בכל הקשור לאיכות פצלי השמן בחלק המרכזי של אגן השפלה ולתכונות ההידראוליות
שלהם היא ,למרות כל המתואר לעיל ,לוקה בחסר .מצב זה מחייב כל גורם המבקש לנצל את
משאב פצלי השמן באזור ,ליזום קדיחה של קידוחי סקר )או קידוחי מחקר( נוספים וזאת במטרה
להרחיב את נתוניו המדעיים ולסגור את פערי הידע .חברת IEIהחלה ,במסגרת הרישיון שהוענק
לה בשפלת יהודה ,בקדיחה של סדרת קידוחי מחקר כאלה ועד כה סיימה שניים -נחל גוברין ת,2/
הממוקם סמוך לקיבוץ נחל גוברין ,ואדרת ת ,1/הממוקם סמוך למושב אדרת )תרשים .(8באתר
נחל גוברין נקדחו שלא כמתוכנן שני קידוחים; הראשון -הקידוח המקורי ,שלא הושלם בשל
בעיות טכניות שיפורטו בהמשך ,והשני ,בקרבתו ,שנקדח כקידוח חליפי והושלם כנדרש.
בפרקים הבאים יוצגו מהלכי הקדיחה בשלושת הקידוחים ,החתך הליתולוגי שנחשף בהם,
ותוצאות מבחני השאיבה שנערכו בהם .טבלה 1מסכמת נתונים גיאולוגיים וטכניים שונים
שנאספו בקידוחי המחקר הללו ,תרשימים 9א',ב' ו 10-מציגים את החתך הליתולוגי שנחדר
בקידוחים ואת מבנם הטכני )החתך הגיאולוגי המוצג עבור שני קידוחי נחל גוברין זהה ונבנה על
בסיס נתונים שהתקבלו משני הקידוחים( .פעילות חברת IEIבקידוחי המחקר הללו לא הסתיימה,
שכן המבחנים ההידרולוגיים והדיגומים הכימיים עדיין לא הושלמו )פרוט בהמשך(.
תוכנית הקדיחה בשני האתרים כללה במקורה שלושה שלבים:
שלב א :קדיחה של שכבות הכיסוי שמעל פצלי השמן וזאת בשיטה הסיבובית )רוטרי( ,תוך כדי
שימוש בבוץ קדיחה )בנטונייט( וקבלת מטחן מייצג.
שלב ב :קדיחה של יחידת פצלי השמן בשיטה הסיבובית ,תוך כדי הוצאת גלעינים רציפים בשיטת
ה.wire line-
שלב ג :הכנת הקידוחים לניטור הידרולוגי ,למבחני שאיבה ולדיגומים כימיים שמטרתם קבלת
נתונים מייצגים עבור יחידת פצלי השמן.
השלבים הראשון והשלישי נעשו באמצעות מכונת קדיחה מסוג Schrammשל חברת 'לפידות
חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ' ,ואילו השלב השני נעשה באמצעות מכונת Puntel XP-1000של
חברת 'י .סודאי קידוחים בע"מ' )קבלן משנה של חברת לפידות(.
4.2
מהלך הקדיחה של קידוחי נחל גוברין ת2/
קדיחת קידוח נחל גוברין ת 2/החלה בתאריך .7.8.2009בתחילה נקדחו 10.3מ' בקוטר ''¾14
)תרשים 9א'( .צינורות אטומים בקוטר '') 95/8קונדוקטור פייפ( ,ועליהם שני ממרכזים ,הורדו עד
10
לעומק של 9.5מ' ,והמרווח לסלע מולא במלט .לאחר ייבוש המלט חודשה הקדיחה בקוטר ''½.8
נתוני הבוץ שנדרשו לקדיחה על פי המפרט הטכני ונבדקו באופן רציף היו:
-
צפיפות ,8.7-8.9Lb/Gal
-
צמיגות 35-45שניות,
-
פילטרט 10-15מ"ל\ 30דקות,
-
חומציות ,8-9
הקדיחה בקוטר ''½ 8המשיכה עד לעומק 331מ' ועברה סלעים השייכים לתצורות אחוזם ,מרשה,
עדולם וטקיה .בעומק 144.65-146.65מ' הוצא ,על פי דרישת הגיאולוג ,גלעין בקוטר ''½ .2מתוך 2
מ' של קדיחה התקבל רק מטר אחד של סלע ) .(50% recoveryבעומק 174-177מ' ,קרי בתוך
שכבות גיריות ,קשות יחסית ,השייכות לתצורת עדולם האיאוקנית ,דווח על איבוד מחזור חלקי.
הקדיחה בתצורת טקיה ) 178.5-331מ'( ,המורכבת בעיקר מחוואר פלסטי ,נעשתה באיטיות רבה,
תוך הפעלת משקל מתון על המקדח ,וזאת כדי למנוע הצטברות חוואר על ראש מקדח וסתימתו.
למרות זאת ,חוואר נתפס על ראש המקדח בעומקים 189.5מ' 217 ,מ' ו 258-מ' והכרח היה
להוציאו ולנקותו .בעומק 331מ' הקידוח הגיע לגג תצורת ע'רב ,קרי ליחידת פצלי השמן .הקדיחה
הופסקה והקדח לוטש ע"י מלטש ''½ 8ונשטף היטב לקראת הורדת צינורות .צינורות אטומים
) (casingבקוטר חיצוני '' 7ובקוטר פנימי '' 6.3הורדו עד לעומק של 329.7מ' 7 .ממרכזים פוזרו
לאורך הצינורות ,כדי למקם אותם במרכז הקדח הפתוח 11 .הצינורות הראשונים )כל אחד באורך
של כ 13-מ'( רותכו זה לזה .בשלב הבא הוחדר מלט מסוג A-300דרך צינורות ה 7''-אל מאחורי
הצינורות האטומים בשיטת ה .displacement-הוכנה תמיסה ובה 50שקי מלט ,מתוכם 40
המיועדים לרווח בין הקדח לצינורות ) (annulusו 10-לצינורות התחתונים בקדח .צפיפות המלט
14.9פאונד\גלון .על פי חישוב ,המלט עלה מאחורי הצינורות לגובה של 120מ' מעל בסיס הקדח.
לאחר ייבוש המלט הוכנס מקדח rockbitבקוטר ''¼ 6ובעזרתו נקדח פקק המלט שבצינורות
)מעומק 301מ'( .הקדיחה הופסקה לאחר שהמקדח הגיע לעומק 332מ' ,כלומר חדר כמטר לתוך
הסלע שמתחת לפקק המלט .בכך הסתיים השלב הראשון בקדיחת הקידוח.
בתאריך 29.9.09הוכנסה לעבודה מכונת קדיחת הגלעינים בשיטת ה .wire line-הקדיחה נעשתה
גם כאן בנוכחות בוץ בנטונייט .קוטר הגלעינים היה ,PQכלומר 85מ"מ )'' ,(3.345כאשר כל גלעין
הוא באורך של כ 3-מ' וקוטר הקדיחה )קוטר הקדח הפתוח( הוא 122.6מ"מ .בתחילת הקדיחה
הוחלף ראש המקדח ) (core bitמספר פעמים עד שנמצא הראש המתאים ),(diamond impregnated
איתו התקבלו גלעינים באיכות טובה וב recovery-גבוה .מכאן ולהבא התקבלו כמעט תמיד
גלעינים מלאים ) (100% recoveryאו קרוב למלאים .לעיתים ,בעיות טכניות של יתר לחץ בקדיחה,
שבר סלע בולט או 'מריחה' של חוואר על דפנות מוט הקדיחה הפנימי )barrel inner tube
(core
גרמו לריסוק מכני של הגלעין ,תוך כדי קדיחתו .איבוד מחזור חלקי התרחש בעומק 426-430מ',
אולם הסתבר שהבוץ שנעלם חזר עם הפסקת הקדיחה .ככל הנראה ,הבוץ הצטבר בסדקים
שנפתחו תוך כדי הקדיחה ) ,(hydro fracturesאולם אינם חורגים מעבר לאזור הסמוך לקדח
הפתוח.
11
סה"כ הוצאו מהקידוח 73גלעינים ,רובם באורך של 3מ' .כדי למנוע התחמצנות של החומר
האורגני שבגלעיני הסלע וכן למנוע אידוי של המים שבהם ,חולקו הגלעינים לאחר תיאורם בשדה
למקטעים של מטר לכל היותר .המקטעים הללו נעטפו בניילון דביק והוכנסו לתוך זבילי פלסטיק
) (PVCבאורך של מטר כל זביל ,אשר נפקקו בשני קצוותיהם בפקקים ובגומיות אוטמות .בתום
כל יום עבודה הועברו הגלעינים שנאספו למחסן מוצל.
בסיום הוצאת הגלעין ה) 73-עומק 506.25מ'( הורמו צינורות הקדיחה בקוטר PQעד לעומק של
484מ' .למחרת ,בתאריך ,3.11.2009הסתבר שצינורות הקדיחה נתקעו ,כאשר לא ברור האם הם
תקועים בשל התמוטטות הקדח או בשל הצטברות מטחן סביב הצינורות .ניסיונות החילוץ ,שכללו
סדרת שטיפות של הקדח באמצעות בוץ קדיחה ושימוש בפטיש ,JCBנכשלו .הוחלט להמשיך את
קדיחת הגלעינים ,אולם בקוטר 96) HQמ"מ חיצוני 63.5 ,מ"מ )'' (2.5פנימי( ,כאשר צינורות ה-
PQהתקועים ישארו בקדח והקדיחה תעשה דרכם .ראש המקדח בקוטר ,PQהמצוי בעומק 484
מ' ,יקדח ויפונה .לאחר שנקדח חצי מטר ,שכלל ריסוק ופינוי ראש מקדח ,PQהסתבר שהצינור
הפנימי האמור לקלוט את הגלעין ) (core barrel inner tubeלא יורד בשל בליטה באחד מצינורות
ה .HQ-הוחלט לשלוף את טור הצינורות ולהחליף את הצינור הבעייתי .תוך כדי העלאת הצינורות
נשמט טור HQבאורך של 150מ' ונפל לתחתית הקדח .פיצוץ מבוקר )ע"י חברת מצדה( איפשר
חילוץ רוב הטור התקוע ,כאשר בתחתית הקדח נותרו רק מקדח HQמחובר לשני צינורות קדיחה,
סה"כ 10.1מ' .אלה נפלו ככל הנראה לתחתית הקדח בעומק 506מ' .בשלב הזה החלו ניסיונות
חילוץ נוספים של צינורות ה PQ-התקועים ,בתחילה באמצעות שימוש בג'קים ופיצוצים
מבוקרים ,ובהמשך ע"י קדיחה סביב הצינורות התקועים באמצעות מערכת צינורות בקוטר ''½5
) ,(wash over pipesושליפת קטעים מהטור התקוע .במהלך פעולות אלה התרחשו איבודי מחזור
חלקיים .בעומק 474מ' נתקעו צינורות ה .wash over-ניסיון לשליפתם באמצעות שימוש בג'ק של
40טון נכשל .לאתר הובאה מכונה קדיחה גדולה יותר של חברת לפידות ,אשר הצליחה לחלץ חלק
מצינורות ה wash over-וחלק נוסף מצינורות ה .PQ-בשלב זה החליט הקודח להפסיק את פעולות
החילוץ ,וכך נותרו בקידוח צינורות PQתקועים בין העומקים 431-485מ' ,צינורות wash overבין
העומקים 402-474מ' וצינורות ,HQכולל ראש מקדח ,בעומקים 495-506מ' )תרשים 9א'( .קדח
פתוח נותר בין העומקים 329.7-402מ' וכן בין העומקים 485-506מ' )סביר להניח שקטע זה
סתום ,חלקית לפחות ,במטחן שנפל תוך כדי פעולות החילוץ הרבות וכיסה גם את צינורות ומקדח
ה.(HQ-
באחד משלבי החילוץ האחרונים הוחדרו מים נקיים לקידוח ,זאת במטרה לסלק את העכירות של
בוץ הקדיחה ולאפשר צילום טלוויזיה שיעיד על מצב הקדח .בצילום זה נראה היטב הקדח הפתוח
בין העומקים 330-402מ' ,והסתבר גם שהוא נקי לחלוטין מבוץ קדיחה ,זאת בשל קדיחת הwash -
.overמצב זה איפשר עריכת מבחנים הידרולוגיים ,כמפורט בהמשך.
מאחר והקדיחה בקידוח הראשון לא הגיעה ליעדה ולא הסתיימה כנדרש ,נאלצה חברת הקדיחה
לקדוח קידוח חליפי )נחל גוברין ת 2/חדש( .הקידוח החליפי מוקם 8מ' צפונית מערבית לקידוח
הישן וקדיחתו החלה בתאריך .31.1.2010בתחילה הוחדר קונדוקטור פייפ בקוטר '' 95/8עד לעומק
12
11מ' )תרשים 9ב'( ,והמרווח בינו לבין הסלע מולא במלט .לאחר ייבוש המלט חודשה הקדיחה
בקוטר ''½ 8והיא המשיכה עד לעומק 335מ' -גג תצורת ע'רב .לא נלקחו דוגמאות מטחן בשל
הזהות הליתולוגית בין קדח זה לקדח הקודם .הקדח לוטש ע"י מלטש ''½ 8ונשטף היטב לקראת
הורדת צינורות .צינורות אטומים ) (casingבקוטר חיצוני '' 7ובקוטר פנימי '' 6.3הורדו עד לעומק
של 335.1מ' 7 .ממרכזים פוזרו לאורך הצינורות כדי למקם אותם במרכז הקדח הפתוח .הצינורות
הראשונים )כל אחד באורך של כ 13-מ'( רותכו זה לזה .בשלב הבא הוחדר מלט מסוג A-300אל
מאחורי הצינורות האטומים בשיטת ה .displacement-הוכנה תמיסה ובה 50שקי מלט ,מתוכם 40
המיועדים לרווח בין הקדח לצינורות ) (annulusו 10-לצינורות התחתונים בקדח .צפיפות המלט
15.1פאונד\גלון .על פי חישוב ,המלט עלה מאחורי הצינורות לגובה של 70מ' מעל בסיס הקדח.
לאחר התייבשות המלט הורד מקדח '' rockbit 61/8להמשך קדיחה .בתחילה נקדח פקק המלט
מעומק 321מ' ,ובהמשך נקדחו סלעי תצורת ע'רב עד עומק 500מ' .לא נלקחו דוגמאות מטחן
מאחר ובקידוח הסמוך )נחל גוברין ישן( נלקחו גלעינים עד עומק 506.25מ' .הקדיחה הופסקה
זמנית בעומק 500מ' ,מתוך כוונה להמשיך בקדיחת גלעינים עד עומק של 600מ' .לאחר כשלושה
שבועות המתנה ,בהן הסתבר שמכונת קדיחת הגלעינים לא תהיה זמינה ,הוחלט להמשיך בקדיחת
מטחן .הפעילות בקידוח חודשה ב .16.3.2010-תוך כדי הורדת מוטות הקדיחה חלה בריחת בוץ
מלאה )בעומק 426.7מ'( ,אשר הפסיקה בהמשך .הקדיחה נעשתה באמצעות מקדח '',rockbit 61/8
5
כאשר בשני עומקים הוצאו גלעינים בקוטר של '' 518-520.5) 2 /8מ' ו 594.8-597.8-מ'recovery ,
של 88%ו 33%-בהתאמה( .לאחר שהוצא הגלעין האחרון והתברר שמדובר ביחידה חווארית דלה
בחומר אורגני ,הוחלט לסיים את הקדיחה .הקדח לוטש ונשטף לקראת הורדת לוגים חשמליים
ע"י חברת מצדה .סדרת הלוגים כללה 4הורדות לארבעת הלוגים הבאים:
DLL + SP
ACUSTIC + GR
NEUTRON
DENSITY + CALIPER 2 ARMS
הלוגים הורדו לקדח הפתוח שמעומק 335מ' ומטה ,פרט ל GR-שהורץ עד פני השטח.
בתום פעולת הלוגים נשטף הקידוח במים נקיים ,וצינורות בקוטר ''½ 4חיצוני ו 4.1''-פנימי הורדו
לקדח 10 .ממרכזים מוקמו לאורכם .מסננות )חורים באורך 7ס"מ וברוחב 0.5ס"מ( מוקמו בין
העומקים 366-489מ' )תרשים 9ב'( .מיקום המסננות דווקא בתחום עומקים זה נקבע על בסיס
תוצאות הלוגים שהראו שהמים הטבעיים בסלע הצמוד לחור הקידוח הוחלפו בתחום זה ע"י
תמיסת הבוץ ) .(invaded zoneכלומר ,זהו אזור בו לסלע תכונות הידראוליות "טובות" יותר
יחסית למקטעים אחרים של הקדח .טור צינורות ה 4½''-נותר בולט כ 1-מ' מעל פני הקרקע והוא
הולחם ,באמצעות פיסות מתכת ,לצינור '' 7הקיים .בשלב הבא הוכן הקדח למדידות ולמבחנים
הידרולוגיים .ראשית ,נערכה שטיפה של הקידוח באמצעות מים נקיים במשך שעתיים ,ולאחר
הפסקה -במשך שעה וחצי נוספים .המים הוזרמו אל תוך הקדח דרך צינורות ''½ 4ויצאו דרך
הרווח שבין צינורות ''½ 4לצינורות '' .7לאחר מכן הורדו צינורות בקוטר ''½ 1לעומקים שונים
) 460מ' 542 ,מ'( ודרכם הוזרמו מים נקיים במשך כשעתיים וחצי מול כל אחד משני העומקים.
בשלב הבא הוחדרה כמות של 10.2טון תמיסת פוליפוספאט )קלגל (7לקדח .לאחר המתנה של כ-
13
11שעות ,במהלכן התמיסה פרקה את בוץ הקידוח ,החלה שטיפה של הקידוח דרך מוטות ''½1
מעומק 542מ' ומעלה ,כאשר השטיפה נעשית ע"י העלאת מוט מוט )כל מוט 9.3מ'( ושטיפה מול
המסננות ,עד קבלת מים צלולים .השטיפה הראשונה בדרך זו נמשכה מספר שעות ,אולם ,בהמשך,
זמן השטיפות קוצר לשעה לכל מוט ובסוף אף לחצי שעה לכל מוט .השטיפה האחרונה נערכה
כאשר המוטות היו בעומק של 368מ' ,קרי מול החלק העליון ביותר של המסננות.
בתום השטיפות הורכבו בראש שני הקידוחים שבאתר נחל גוברין צינורות ''½ 4ומעליהם חיבור
לצינור '' 2שראשו סגור בפקק מתברג .חבית מלאה בבטון וחצץ הונחה סביב הקידוח החדש
למטרות הגנה .חבית ריקה הונחה סביב הקידוח הישן ,וזאת מתוך הסכמה עם בעל השטח
שקידוח זה יפורק בתום המבחנים ההידרולוגיים .גובה פי צינור '' 2בקידוח הישן הוא 1.07מ' מעל
פני הקרקע ,ובקידוח החדש 1.05 -מ' מעל פני הקרקע ,ואלו נקודות היחס למדידות מפלסים.
אתר הקדיחה פונה מכל הציוד ,נוקה היטב והוחזר למצבו הקודם ,לשביעות רצון בעליו -קיבוץ
בית גוברין ,כדי לשמש שוב לייעודו החקלאי.
4.3
החתך הליתולוגי בקידוחי נחל גוברין ת2/
אתר הקדיחה ממוקם בבקעה שטוחה ובשולי שטח חקלאי רחב ,ולכן ,בעשרת המטרים העליונים,
נחדרה קרקע חומה-גירית )תרשים .(9מתחת לקרקע זו נחדרה יחידת חלוקים בעובי של כ 7-מ'.
החלוקים מורכבים מגיר ,קירטון וצור ,חלקם מעוגלים וחלקם מזוותים )כנראה תוצאת שבירה
של חלוקים גדולים יותר במהלך הקדיחה( .לא ניתן לקבוע בוודאות את השייכות הסטרטיגרפית
של יחידת חלוקים זו ,אולם סביר שהיא שייכת לתצורת אחוזם הפלייסטוקנית )בוכבינדר ,דברים
בע"פ( .מעומק 17מ' נחדר חתך המורכב מחוואר וקירטון אפורים ,וככל הנראה מדובר בחלק
התחתון של תצורת מרשה מגיל איאוקן )תואם לנתוני המפה הגיאולוגית; תרשים .(1בעומק 31.5
מ' נחדרה תצורת עדולם מגיל איאוקן ,המורכבת מחילופין של קירטון אפור ,רך עד קשה
ולימוניטי במקומות ,גיר אפור ,חוואר בהיר ושבבי צור .חתך זה המשיך עד עומק 178.5מ' ,כאשר
עשרות המטרים התחתונים עשירים יותר בחוואר .בעומק 144.65-146.65מ' הוצא גלעין .הרכבו
היה קירטון וגיר אפורים לבנים ,במקומות עם כתמים לימוניטיים ומעט סדקים מלאים בקלציט
משני ובמינרלי בצר .בדיקות גיל פליאונטולוגיות )במכון הגיאולוגי( בדוגמאות שהוגדרו כשייכות
לתצורת עדולם )עומקים 45מ' 60 ,מ' 87-90 ,מ' 144-146.5 ,מ' -משולי הגלעין( נתנו כצפוי גילים
מתאימים של איאוקן תיכון-תחתון )תרשים .(9
בעומק 178.5מ' חדר הקידוח לתצורת טקיה מגיל פלאוקן -איאוקן תחתון .התצורה בנויה בעיקר
מחוואר וחרסית פלסטיים ,בחילופין עם מעט שכבות קירטון אפור .בשני עומקים ) 212-215מ' וכן
231-235מ'( נחדרו גם יחידות גיריות-קירטוניות .גבישי פיריט קטנים ומעטים זוהו לאורך החתך,
לעיתים כמותם עלתה )למשל בעומק 306מ'( .דוגמאות לבדיקות גיל פליאונטולוגיות נלקחו
מהעומקים 189מ' 272-275 ,מ' ו 280.5-281.5-מ' .הגילים שהתקבלו היו איאוקן תחתון ,פלאוקן
תיכון ופלאוקן תחתון ,בהתאמה )תרשים ,(9המתאימים כולם לתצורת טקיה .החתך החווארי-
חרסיתי של תצורת טקיה המשיך עד עומק 331מ' ,כאשר מעומק 324מ' החל להופיע חוואר
קירטוני כהה ,עשיר בפיריט ומלווה בריח ביטומן .בעומק 331מ' הופיעו בקידוח קירטונים
חומים ,עשירים בחומר אורגני ,שזוהו פליאונטולוגית כשייכים כבר לתצורת ע'רב )גיל של
מסטריכט עליון ,תרשים .(9
14
מעומק 331מ' הקדיחה )בקידוח הראשון( היתה של גלעינים רציפים .בתחילה ,החתך היה מורכב
מקירטון קשה ,חום-שחור ,ביטומני ,עשיר במקומות בשברי מאובנים ואף במאובנים גדולים .פה
ושם הופיעו שכבות דקות מאוד של חוואר כהה שגרמו להתפוררות הגלעינים בעת הוצאתם.
סדקים אלכסוניים טבעיים זוהו בעומקים 341מ' 345.5 ,מ' ו 359-מ' ,ויתכן גם בעומקים 395מ'
ו 446-מ' .בעומק 433מ' זוהתה לראשונה הצטברות של חומר אורגני שחור בתוך סדקים ועורקים
דקים .תופעה זו נצפתה במקומות נוספים בחתך .פוספאט הופיע לראשונה בעומק של כ 440-מ'
וזוהה במקומות נוספים בחלק התחתון של תצורת ע'רב .פה ושם זוהו גבישי פיריט ומעט
תחמוצות ברזל.
כאמור לעיל ,אין הבדל ליתולוגי בין תצורת ע'רב לחלק העליון של תצורת משאש ,וכדי לזהות את
המעבר ביניהן נעשה שימוש בגילים פליאונטולוגיים; המעבר מגיל של מסטריכט )תצורת ע'רב(
לגיל של קמפן )תצורת משאש( זוהה בעומק 455מ' )תרשים .(9תצורת משאש בנויה ,כמו תצורת
ע'רב ,מקירטון קשה ,חום-שחור ,ביטומני ,עשיר במקומות בשברי מאובנים ואף במאובנים
גדולים ולעיתים אף בפיריט .פה ושם שכבות דקות מאוד של חוואר כהה הגורמות להתפוררות
הגלעינים בעת הוצאתם ,אם כי כמותם פחותה יחסית לזו שבסלעי תצורת ע'רב .פוספאט זוהה
לאורך כל החתך ,כאשר מעומק 482מ' הופיעו שכבות עשירות יחסית בפוספאט .בשל הבעיות
הטכניות שהתרחשו במהלך הקדיחה ,הקידוח לא הגיע כמתוכנן למעבר מתצורת משאש לתצורת
מנוחה והסתיים בחלק העליון של תצורת משאש )עומק 506.25מ'(.
במקום הקידוח שנכשל נקדח ,כאמור ,קידוח חליפי .החל מעומק 506מ' )מקביל לבסיס הקידוח
הישן( הופיעו בקידוח החדש קירטונים ביטומניים ,חומים-שחורים ,קשים ,עם מעט חוואר
ופוספאט ,ובמקומות עם מעט פיריט ושברי מאובנים .בעומק 518-520.5מ' הוצא גלעין שהרכבו
קירטון פוספאטי ביטומני ,כהה ,מעט חרסיתי ,רך ,מכיל שברי מאובנים ומעט פיריט וחצוי ע"י
עורקי חומר אורגני .מעומק 523מ' כמות החוואר בחתך עלתה מאוד .בעומק 539מ' נחדרו שכבות
צור ,אשר המשיכו עד עומק 547מ' )'לשון המשאש'( .פרט לצור חום-שחור הופיעו בקטע זה גם
סלעי קירטון ביטומני ושכבות פוספאט .מתחת ליחידת הצור נחדרו שכבות חוואריות אפורות,
רכות ואפילו מימיות ,עם תכולה נמוכה של חומר אורגני ,בחילופין עם מעט קירטון אפור .בשל
ההרכב החווארי לא נעשו ניסיונות נוספים להוציא גלעינים .מעומק 589מ' החלו להופיע יותר
ויותר שכבות קירטון בחתך ,אולם עדיין בחילופין עם חוואר .הצבע האפור של המטחן הצביע על
ירידה נוספת בכמות החומר האורגני .הוחלט לנסות להוציא גלעין ,וזה נקדח בעומקים 594.8-
597.8מ' .התקבל מטר אחד בלבד המורכב מקירטון אפור ,הומוגני ,ללא ריח ביטומני .חתיכה
מהגלעין נמסרה לבדיקה פליאונטולוגית והסתבר שהקידוח נמצא עדיין בחלק התחתון של תצורת
משאש )קמפן תחתון ,תרשים .(9ההרכב הליתולוגי עשיר החוואר והירידה החדה בתכולת החומר
האורגני הביאו למסקנה שאין טעם להמשיך בקדיחה וזו הופסקה לאחר הוצאת הגלעין.
4.4
מהלך הקדיחה של קידוח אדרת ת1/
הקדיחה החלה בתאריך .27.12.2009בתחילה נקדחו 10.3מ' בקוטר ''¼ .12צינורות אטומים
בקוטר '') 95/8קונדוקטור פייפ( ,ועליהם שני ממרכזים ,הורדו עד לעומק של 10מ' והמרווח לסלע
מולא במלט )תרשים .(10לאחר ייבוש המלט חודשה הקדיחה בקוטר ''½ .8הקדיחה בקוטר זה
המשיכה עד עומק 264מ' וחצתה חתך השייך לתצורות עדולם וטקיה .הדבקות חוואר פלסטי על
15
ראש המקדח ,בזמן הקדיחה של תצורת טקיה ,התרחשה בעומקים 99.5מ' ו 165-מ' .הקידוח חדר
לתצורת ע'רב )גג יחידת פצלי השמן( בעומק 252מ' ,אולם קדיחת המטחן בקוטר ''½ 8המשיכה
עד עומק 264מ' ,וזאת כדי לצנר ולבודד גם את הקטע העליון ביותר של תצורת ע'רב ,העשיר
יחסית בשכבות חוואר .הקדח לוטש ע"י מלטש ''½ 8ונשטף היטב .צינורות אטומים )(casing
בקוטר חיצוני '' 7ובקוטר פנימי '' 6.3הורדו עד לעומק של 263.9מ' 7 .ממרכזים פוזרו לאורך
הצינורות כדי למקם אותם במרכז הקדח הפתוח 8 .הצינורות הראשונים )כל אחד באורך של כ13-
מ'( רותכו זה לזה .בשלב הבא הוחדר מלט מסוג A-300אל מאחורי הצינורות האטומים בשיטת
ה ,displacment-והפעם תוך שימוש בפלגים ) .(top, bottomהוחדרה תמיסה המכילה 50שקי מלט,
מתוכם 40המיועדים לרווח בין הקדח לצינורות ) (annulusו 10-לצינורות התחתונים בקדח.
צפיפות המלט 14.7פאונד\גלון .גובה המלט מאחורי הצינורות חושב להיות 120מ' מעל בסיס
הקדח .לאחר ייבוש המלט הוכנס מקדח rockbitבקוטר ''¼ ,6ובעזרתו נקדחו פקק המלט מעומק
240מ' ,ועוד כמטר וחצי של סלע )עד עומק 265.3מ'(.
בתאריך 27.1.2010החלה הוצאת הגלעינים בשיטת ה ,wire line-עם מקדח מסוג diamond
.impregnatedאורך כל אחד מהגלעינים כ 3-מ' .במהלך רוב הקדיחה יצאו גלעינים מלאים
) ,(100% recoveryאו קרובים לכך .הטיפול בגלעינים ואריזתם נעשו באופן זהה למתואר בקידוחי
נחל גוברין .סה"כ הוצאו 113גלעינים עד לעומק של 600מ' ,מתוכם 91גלעינים בקוטר ) PQעד
עומק 531.5מ'( ,ועוד 22גלעינים בקוטר ) HQעד עומק 600מ'(.
עד עומק 347.85מ' קדיחת הגלעינים התקדמה היטב ועם מחזור מלא של הבוץ .בעומק זה
) ,(31.1.2010בעת שהקודח רצה להוסיף צינור קדיחה נוסף לטור ,נשמט כל הטור מאחיזתו ונפל 3
מ' עד בסיס הקידוח .בשל הנפילה ,ראש המקדח נתקע כ 35-ס"מ בתוך הסלע .ניסיונות לחילוץ
הטור ע"י משיכה לא צלחו .שילוב של חיתוך הצינורות התקועים ,עם קדיחת wash over
באמצעות מקדח ''½ ,5בדומה לתהליך שנעשה בקידוח נחל גוברין הישן ,הביאו בסופו של דבר
לחילוץ כל הטור התקוע .לאחר חודשיים של פעולות חילוץ ,הקידוח היה מוכן להמשך קדיחת
הגלעינים .תוך כדי פעולות החילוץ התרחש איבוד מחזור של הבוץ; ככל הנראה ניסיונות החילוץ
השונים גרמו לפתיחת סדקים בסלע אשר 'בלעו' את בוץ הקדיחה.
בתאריך 31.3.2010חודשה קדיחת הגלעינים .איבוד מחזור הבוץ בשיעור התחלתי של ,70%
ובהמשך באופן מלא ,חייבו מעבר לקדיחה במים במקום בבוץ .מצב זה אילץ את הקודח לשתי
פעולות נוספות:
-
שטיפת הקדח בבוץ לאחר כל כמה גלעינים ,וזאת כדי לדחוק את מעט המטחן שהצטבר
בתחתית הקדח אל תוך הסדקים ,ובכך למנוע אפשרות של תפיסת כלים.
-
הרחבת הקדח כל כמה עשרות מטרים באמצעות מקדח rockbitבקוטר ''¼ ,6במטרה למנוע
תפיסת כלים תוך כדי קדיחת הגלעינים .ההרחבה האחרונה בסדרה נעשתה עד עומק 516.5
מ'.
כפועל יוצא מפעולות אלה ,נעשה במהלך הקדיחה שימוש לסירוגין במים ובבוץ קדיחה ,לעיתים
תוך כדי הפעלת לחצים גבוהים .כתוצאה מכך נפתחו סדקים אנכים רבים לאורך החתך הפתוח
16
) .(hydro fracturesאלה זוהו בברור בצילומי הטלוויזיה ,שנעשו מאוחר יותר ,וכן בהדמיית ה-
.optical televiewer
בעומק 529.8מ' חדר הקידוח לשכבת צור .הקודח המשיך בקדיחה איטית מאוד ,בקוטר ,PQעד
עומק 531.3מ' ,ואז החליט לקדוח את יחידת הצור באמצעות מקדח מטחן רגיל )"מקדח
כפתורים"( בקוטר '' ,61/8ולשוב לקדיחת גלעינים רק מתחת ליחידת הצור .הקדיחה במקדח
המטחן המשיכה עד עומק 535מ' ואז נעצרה .הוחלט להחליף למקדח שיניים בקוטר '' ,61/8אשר
מתאים לחומר קשה .הקדיחה הגיעה לעומק 535.5מ' ושוב נעצרה .הוחלט לעבור לקדיחת
גלעינים בקוטר HQעם מקדח מסוג .impregnated diamondהקדיחה בשיטה זו הצליחה לעבור
את יחידת הצור .מכאן והלאה המשיכה קדיחת גלעינים בקוטר .HQהתוכנית היתה להמשיך
בקדיחת גלעינים אל תוך תצורת מנוחה ,כאשר ההערכה היתה שתצורת מנוחה תופיע בעומק של
620-650מ' .בעומק 600מ' ,לאחר שנקדחו 2מ' גלעין מתוך 3המטרים הנקדחים כשגרה בכל
ירידה של ה ,wire line-נעצרה לפתע הקדיחה .הקודח הרים את מוטות הקדיחה במטרה לבדוק
את מקור התקלה ,ואז הסתבר שנפער קרע בצינורות הקדיחה בעומק 440מ' ,וכתוצאה מכך 160
מ' של צינורות נותרו בקדח .באמצעות חולץ נשלפו 160המטרים הללו ,אולם אז הסתבר שצינור
ה ,wire line-המשמש להוצאת הגלעינים ,נפל ,בעת הכנסתו כלפי מטה ,דרך אזור הקרע ונתקע
בקדח הפתוח ,מעט מעל מדרגת ההרחבה בקוטר '' 61/8שבעומק 535.5מ' )תרשים .(10ניסיונות
רבים לחילוץ הצינור התקוע נכשלו .הוחלט לוותר על המשך ניסיונות החילוץ ולהפסיק את
הקדיחה ,וזאת בשל האפשרות לתקלה נוספת שתגרום לאבדן הקידוח כולו .בכך לא התממשה
הכוונה להגיע לחלק העליון של תצורת מנוחה ,ונותר אף צינור wire lineתקוע על גבי המדרגה
בעומק 535.5מ' ,או בעומק גדול יותר .על פי דרישת חברת מצדה ,האחראית להורדת הלוגים,
נעשו צילומי טלוויזיה בקדח ,במטרה לקבוע האם מצבו מאפשר הורדתם של כלי הלוגים .לאור
ממצאי הצילומים הוחלט להוריד רק את הלוגים הבאים:
DLL + MSFL
ACUSTIC + GR
optical televiewer
הלוגים הורדו לקדח הפתוח בלבד.
תמונת ה optical televiewer-עזרה להבין את מצב הקדח בסיום כל שלבי הקדיחה והחילוץ;
קטעים בקדח )בעיקר בחלקו העליון( הם מסיביים ,הומוגניים וחסרי סידוק ,קטעים אחרים
מכילים סדקים טבעיים ,נטויים והדוקים ,רובם ככולם בכיוון כללי צפון מזרח ובזווית נטייה
חריפה .קטעים רבים נוספים חרוצים ע"י סדקים אנכיים פתוחים ,אשר גורמים במקומות גם
לריסוק הסלע ולהתפוררותו .סדקים אנכיים אלה הם בוודאות סדקי ,hydro fracturingכלומר
הם תוצר של לחצי המים והבוץ שהוזרמו בעת החילוצים ובזמן הקדיחה ,והם אלו שגם אחראיים
לבריחת מחזור הבוץ .דוגמאות לסוגי הסדקים השונים בקדח מוצגות בתרשים 11א'.
בסיום פעולת הלוגים הוחלט לא לצנר את הקידוח במסננות ולהשאירו כמות שהוא )קדח פתוח
מעומק 263.9מ' ,תרשים .(10שלושה שיקולים עמדו בבסיס החלטה זו:
17
א.
הקדיחה נעשתה ברובה במים ולכן לכל צורך הידרולוגי ,קרי -מדידות מפלסים או עריכת
מבחנים ,אין צורך בניקוי הקדח מבוץ קדיחה ,תהליך המחייב הכנסת מסננות לקדח.
ב.
ניתן לערוך מבחן החדרה לחישוב המוליכות ההידראולית גם ללא צינוּר הקדח.
ג.
השימוש הממושך במים במהלך הקדיחה ,ריבוי הסדקים האנכיים )(hydro fractures
והמוליכות ההידראולית הנמוכה ,גורמים יחדיו למצב בו הסלע סביב הקדח רווי במי קו
שפירים ,וייקח זמן רב )חודשים רבים ואולי אף יותר מכך( להחלפתם המלאה ע"י מים
טבעיים מהסלע .לפיכך ,אין מקום לדיגומים כימיים ואיזוטופיים )המחייבים הכנסת
משאבה או ביילר ,ולכן את צינור הקדח במסננות כדי שתמנע התמוטטותו בזמן
השאיבה(.
בסיום העבודות הורכב על ראש הקידוח צינור ''½ 4ומעליו חיבור לצינור '' ,2שבראשו פקק
מתברג .גובה פי צינור '' 2בקידוח הוא 1.19מ' מעל פני הקרקע ,וזוהי גם נקודת היחס למדידות
מפלסים .חבית מלאה בבטון וחצץ הונחה סביב הקידוח לצורכי הגנה .האתר פונה מכל הציוד,
נוקה היטב והוחזר למצבו הקודם ,לשביעות רצון בעליו -מושב אדרת ,כדי לשמש שוב לייעודו
החקלאי.
4.5
החתך הליתולוגי בקידוח אדרת ת1/
הקידוח מוקם בשטח חקלאי סמוך למושב אדרת ,ולכן במטר העליון נחדרה קרקע אדומה ,ועד
עומק 8.5מ' -תערובת של קרקע עם קירטון לבן .מתחת ,ועד לעומק 40מ' נחדר חתך השייך
לתצורת עדולם מגיל איאוקן )תרשים .(10חתך זה כלל חוואר לבן פלסטי ,בשילוב עם קירטון לבן,
עד עומק 10.3מ' ,וחילופין של קירטון לבן עד צהוב לימוניטי ,גיר אפור ,חוואר לבן ומעט צור חום
עד עומק 40מ' .במקומות ,ניקוד של תחמוצות ברזל כהות.
בעומק 40מ' חדר הקידוח לתצורת טקיה .התצורה בנויה בעיקר מחוואר אפור ,פלסטי ,בחילופין
עם מעט שכבות קירטון אפור .גבישי פיריט הופיעו בכמויות משתנות לאורך כל החתך .בעומק
75.5-77.0מ' נחדרה שכבת גיר המכילה מעט צור .מעומק 88מ' ועד עומק 132מ' התגברה כמות
שכבות הקירטון והגיר ,המכילים פה ושם גם שבבי צור חום .מעומק 132מ' ועד בסיס התצורה
עיקר החתך היה חוואר וחרסית-חווארית אפורים כהים ,פלסטיים מאוד ,בחילופין עם מעט
שכבות קירטון אפור .כמות החרסית החווארית הפלסטית עלתה עוד יותר מעומק 160מ' ומטה,
תוך ירידה נוספת במספר השכבות הקירטוניות .ריח ביטומן חלש הורגש בשכבות החרסיתיות
האפורות .דוגמאות לבדיקות גיל פליאונטולוגיות נלקחו מהעומקים 51מ' 72 ,מ' ו 198-מ'
)תרשים .(10הגילים שהתקבלו מתאימים כולם לתצורת טקיה.
החתך החווארי-חרסיתי המאפיין את תצורת טקיה המשיך עד עומק 247מ' ,שם החלו להופיע
יחד עם החוואר ,גם שכבות קירטון אפור-חום ,מעט ביטומני ,מלווה בפיריט רב יחסית .המעבר
לתצורת ע'רב זוהה בעומק 252מ' ,כאשר הזיהוי היה גם ליתולוגי )מעבר לשליטה של קירטונים
חומים ,ביטומניים( וגם פליאונטולוגי )מעבר למסטריכט ,תרשים .(10קדיחת המטחן המשיכה,
כאמור ,עוד 12מ' בתוך תצורת ע'רב )עד עומק 264מ'( .החתך בקטע זה כלל חילופין של קירטון
חום ביטומני ,קירטון חווארי אפור וחוואר.
18
בעומק 265.3מ' החלה קדיחת הגלעינים הרציפים .עד עומק 460מ' )פחות או יותר המעבר
לתצורת משאש( ,החתך היה מורכב ברובו מקירטון ביטומני חום-שחור ,קשה ,מסיבי ,כמעט ללא
סדקים ולרוב לא משוכב .מאובנים גדולים או שברי מאובנים נמצאו בכמות רבה לאורך חתך זה,
ופוספאט הופיע במקומות .מעומק 342מ' ועד עומק 345.5מ' הופיעו אופקי חוואר דקים בתוך
החתך הקירטוני ביטומני .אופקי חוואר דקים כאלו ,לאורך מקטעים של מטרים ,נמצאו
במקומות נוספים עד בסיס החתך .אופקי החוואר הללו יוצרים בהופעתם שיכוב דק של מספר
ס"מ .שיכוב כזה בלט במיוחד בעומקים 447-458מ' ,שם צפיפות אופקי החוואר גרמה לריסוק
הגלעינים לפיסות קטנות יחסית .במקומות מעטים זוהה שיכוב גס בסלע .בגלעינים רבים נראתה
צביעה של הסלע בגווני אפור ושחור ,במבנה דמויי כתמים או שיכוב עדין ) .(liesegangצביעה זו
נובעת מהבדלים בריכוז החומר האורגני בסלע.
בעומק 367.6מ' זוהה סדק בגלעין ,ככל הנראה מישור העתק קטן .זווית הסדק כ ,43º-ועל פניו -
חומר אורגני שחור וסימני החלקה .מיד בהמשך הגלעין ,בעומק 367.9-368.0מ' נמצאו עורקים של
קלציט משני לבן ושני סדקים נוספים ,במרחק 5ס"מ זה מזה ,ועל פניהם סימני החלקה .בעמוק
מהשניים נראתה הצטברות של קלציט משני לבן בכמות רבה .שני הסדקים נטויים בזווית של כ-
,22ºאולם בכיוונים הפוכים זה לזה .סדקים נטויים נוספים זוהו בעומקים 387מ' ו 392.7-מ',
האחרון נטוי בזווית של כ.60º-
כאמור ,אין הבדל ליתולוגי בין תצורת ע'רב לחלק העליון של תצורת משאש .ניסיון לקבוע את
מיקום המעבר בין שתי התצורות ,באמצעות גילים פליאונטולוגיים )גבול מסטריכט-קמפן( ,לא
הצליח מאחר ובדוגמאות שנמסרו לבדיקה לא זוהו מאובנים אינדיקטיביים .ללא ספק הגבול הוא
מתחת לעומק 430מ' ,שכן שם נקבע גיל פליאונטולוגי של מסטריכט )תרשים .(10אנו מניחים ,על
פי נתוני הלוגים החשמליים והשוואתם לקידוח נחל גוברין ,שהמעבר בין התצורות הוא בערך
בעומק 460מ' )תרשים .(10
החלק העליון של תצורת משאש מורכב ,כמו תצורת ע'רב שמעליו ,בעיקר מקירטונים ביטומניים,
כהים ,פוספאטיים במקומות .בין העומקים 460-488מ' נחדר חתך עשיר יחסית באופקי חוואר
דקים ,היוצרים שיכוב דק וגורמים להתפוררות הגלעינים לחתיכות קטנות .מעט מאובנים גדולים
נמצאו בקטע זה .מתחת ועד עומק 528מ' ,נחדר חתך הומוגני של קירטון ביטומני כהה מאוד,
מסיבי ,עשיר בשברי מאובנים גדולים ,ומכיל מעט פוספאט .בולטת שוב התופעה של גיוון ופיספוס
) ,(liesegangהמצביעה על שינויים מהירים בריכוז החומר האורגני .בעומק 516.8מ' זוהה עורק
בסלע ובתוכו חומר אורגני שחור מאוד ,בעל ריח חריף במיוחד -ככל הנראה נפט .תופעות של
זרימת נפט מסדקים נראו בצילום ה optical televiewer-במספר מקומות לאורך החתך )תרשים
11ב' כדוגמא(.
מעומק 528מ' ועד עומק 529.8מ' הופיע סלע עשיר בפוספאט ,ומיד לאחר מכן צור שחור מסיבי
בעובי של 10ס"מ .בהמשך ,ועד לעומק של 531.5מ' ,החתך כלל חילופין של שכבות צור ,נודלות
צור ושכבות של קירטון ביטומני .המשך החתך עד עומק 535מ' לא ידוע ,מאחר ולא התקבל חומר
בשל קשיי הקדיחה ,אולם קצב הקדיחה ושחיקת המקדחים הצביעו על שכיחות צור גם בקטע זה.
בעומק 535.3מ' התקבלו שוב דוגמאות סלע )גלעין בקוטר .(HQהגלעין כלל 0.5מ' של קירטון
ביטומני ,מתחתיו 0.7 -מ' של צור שחור ברקציוזי ו 0.7-מ' של קירטון ביטומני ,כנראה מצורר
19
בחלקו .בקירטון נמצאו סדקים מלאים במשקע בהיר .יחידת הצור )'לשון המשאש'( מופיעה ,על
פי ממצאים אלה ,לאורך 7מ' ,בתחום העומקים 530-537מ' .מעומק 537מ' נחדרו שוב סלעי
קירטון ביטומני חומים ,מסיביים ,גיריים במקומות ,עם תופעות של גיוון ופיספוס ),(liesegang
ללא כל שיכוב או סידוק ופוספאטיים במקומות ,בעיקר בחלק העליון של קטע זה .פה ושם נראו
גם סמני צרור .מאובנים גדולים נמצאו בכמות גדולה עד עומק 543מ' ,כאשר מתחת לעומק זה
חלה ירידה בשכיחותם .יש לשים לב להבדל בהרכב הליתולוגי של קטע זה בהשוואה לחתך
המקביל באתר נחל גוברין; באחרון ,החתך מתחת ל'לשון המשאש' הכיל חוואר רב ,בעוד
שבאדרת אין כלל חוואר בקטע זה.
מעומק 560מ' גוון הסלע השתנה לאפור ,ועם ההעמקה הפך לבהיר יותר ויותר .שינוי זה מצביע
על ירידה עקבית בכמות החומר האורגני .מעומק 580מ' לא ניתן כבר להגדיר את הסלע
כ'ביטומני' .הגיל הפליאונטולוגי שנקבע בדוגמאות מהעומקים 585מ' ו 590-מ' )תרשים (10מראה
שהקידוח לא חדר לתצורת מנוחה ונשאר עדיין בחלק התחתון של תצורת משאש.
4.6
מסקנות גיאולוגיות ראשוניות מקידוחי נחל גוברין ואדרת
יחידת פצלי השמן בקידוחי נחל גוברין ואדרת ,הכוללת את תצורת ע'רב והחלק העליון של תצורת
משאש ,מראה אחידות ליתולוגית כמעט לכל אורכה .מדובר בחתך קירטוני בעיקרו ,עשיר בחומר
אורגני ,מלווה במעט שכבות דקות של חוואר ,מעט פוספאט ,מאובנים גדולים רבים ,ופה ושם
גבישי פיריט קטנים .כמות הסדקים הפתוחים קטנה מאוד ,ובשני הקידוחים נמצאו רק בודדים
כאלה .ביטוי לאחידות הליתולוגית נראה היטב בלוג ה .acustic-החריג הבולט היחיד באחידות
הליתולוגית הוא הופעת יחידת הצור הדקה )'לשון המשאש'( במרכז תצורת משאש.
קידוחי נחל גוברין ואדרת רחוקים זה מזה כ 11-ק"מ )תרשים .(8גג תצורת ע'רב )יחידת פצלי
השמן( מופיע בקידוח אדרת ברום של 147מ' ,בעוד שבקידוח נחל גוברין הוא מופיע ברום של
-100מ' .כלומר ,גג פצלי השמן בקידוח אדרת ,שהוא המזרחי מהשניים ,גבוה ב 247-מ' יחסית
למיקומו בקידוח נחל גוברין .לפער גדול זה אין ביטוי במפה הסטרוקטוראלית של Fleischer and
(2003) Gafsouוביטוי חלקי בלבד במפה הסטרוקטוראלית של הירש ומאי ) .(1983עם זאת ,הפער
בין הרומים תואם לנאמר לעיל ,לפיו ,משיפולי הרי יהודה הנטיות באגן הן באופן כללי מערבה ,כך
שלא קיים ציר סינקלינאלי עמוק ממערב לנחיתות התלולות של הרי יהודה וחברון.
למרות שסטרוקטוראלית קידוח אדרת גבוה יותר ,שתי התצורות של חבורת הר הצופים שנחדרו
במלואן בקידוח זה )טקיה וע'רב( ,עבות בו הרבה יותר יחסית לעוביין באתר נחל גוברין )טבלה .(1
בנוסף לכך ,יחידת פצלי השמן עשירה ועבה יותר בקידוח אדרת .מצב זה מראה שאזור אדרת היה
קרוב יותר מאזור נחל גוברין למרכז האגן המשתפל בתקופות ההשקעה בקמפן ,במסטריכט
ובפלאוקן.
בשני קידוחי המחקר נחדרה 'לשון משאש' בעובי של 7-8מ' .מתחת ליחידה זו חל שינוי בתכולת
החומר האורגני בסלע; בקידוח נחל גוברין החתך מתחת ליחידת הצור היה דל בחומר אורגני,
ואילו בקידוח אדרת נמצאו עוד כ 20-מ' של חתך עשיר ,ולאחריהם ירידה מהירה וחדה בתכולת
החומר האורגני .לאור זאת ניתן לקבוע שפצלי השמן העשירים ,העבים וברי הניצול ,מופיעים
מעל 'לשון המשאש' .לקביעה זו חשיבות הידרולוגית רבה מאחר והיא מגדילה את עובי היחידה
20
המפרידה בין אקוויפר חבורת יהודה לפצלי השמן ,ומכלילה בתוכה את כל תצורת מנוחה ואת
החלק התחתון של תצורת משאש )להלן 'היחידה המפרידה'( .בשני הקידוחים לא נחדר המעבר
מתצורת משאש לתצורת מנוחה ,ולכן אין מידע מדויק על העובי של החלק התחתון של תצורת
משאש שמתחת ליחידת הצור; ניתן רק לקבוע שבאתר נחל גוברין ,עובי החלק התחתון של תצורת
משאש ,מתחת ל'לשון המשאש' ,הוא יותר מ 50-מ' )תרשים ,(9ואילו באתר אדרת הוא יותר מ63-
מ' )מתוכם כ 40-מ' דלים יחסית בחומר אורגני(.
באותה מידה ,אין באזור הרישיון וסביבו נתונים מדויקים מקידוחים על עובי החתך מ'לשון
המשאש' עד גג חבורת יהודה )'היחידה המפרידה'( .הסיבות לכך הן שקידוחי המחקר החדשים לא
העמיקו מעבר לחלק התחתון של תצורת משאש ,וקידוחי המים שבאזור ,אשר חצו את כל החתך
עד חבורת יהודה ,נקדחו כולם באיבוד מחזור ,ואין ברובם מידע ליתולוגי ופליאונטולוגי אמין על
מיקום 'לשון המשאש' ,על עומק המעבר מתצורת משאש לתצורת מנוחה ועל עומק המעבר
לחבורת יהודה .מידע חלקי אודות עובי 'היחידה המפרידה' באזור מתקבל מעבודתם של
.(1985) Gvirtzman et al.חתך שהם שרטטו דרך כל אגן השפלה )תרשים ,(12בהתבסס על נתונים
מקידוחים ועל אינטרפולציות ,מראה את השתנות החתך מ'לשון המשאש' ועד גג חבורת יהודה
במרחב אגן השפלה ,כולל במרכז האגן ,היכן שממוקם שטח הרישיון של חברת .IEIעובי 'היחידה
המפרידה' בקידוח נחושה 1א' )המייצג ,ככל הנראה ,מצב דומה לקידוח נחל גוברין( הוא ,על פי
חתך זה ,כ 100-מ' ,ועובי החתך המפריד בקידוח עג'ור ) 4המייצג את המצב לא הרחק מאדרת(
הוא כ 130-מ' .עובי 'היחידה המפרידה' עשוי להגיע ,על פי חתך זה ,ליותר מ 200-מ' באזור בו
חבורת הר הצופים מגיעה לעובייה המקסימאלי.
לכאורה ,ניתן לחלץ את עובי 'היחידה המפרידה' במרחב כולו מהמפות הסטרוקטוראליות
האזוריות של גג חבורת יהודה )הירש ומאי ,(Fleischer and Gafsou, 2003 ;1983 ,וזאת ע"י חישוב
פערי הרומים שבין 'לשון המשאש' לבין גג חבורת יהודה .אולם ,דווקא באזור זה המפות
הסטרוקטוראליות אינן מדויקות מאחר ומתבססות על נתונים חלקיים .שימוש בנתוני לוגים
חשמליים מקידוחים מאפשר להשלים את המידע החסר .כך לדוגמא ,על פי נתוני הלוגים
החשמליים ,המעבר מתצורת מנוחה לחבורת יהודה בקידוח נחושה 1א' הוא בעומק 655מ' )ולא
בעומק 623מ' כפי שנקבע על פי הרכב המטחן( .מאחר ו'לשון המשאש' בקידוח זה מצויה בעומק
505-520מ' )גוטמן ,(1982 ,אזי עובי 'היחידה המפרידה' בין פצלי השמן העשירים לחבורת יהודה
הוא כ 135-מ' .עובי דומה עשוי להיות באתר נחל גוברין הסמוך .בקידוח זוהרים' ,לשון המשאש',
על פי הלוגים ,מופיעה בעומק של כ 570-מ' ,והמעבר לחבורת יהודה ,על פי החתך הליתולוגי של
חברת מקורות ,הוא בעומק 703מ' .יתכן והמעבר לחבורת יהודה עמוק יותר ,מאחר ובקטע זה
הקדיחה היתה באיבוד מחזור .עובי 'היחידה המפרידה' בקידוח זוהרים הוא ,לפיכך ,לפחות 133
מ'.
תרשים 13מציג מפת עובי )מפה איזופכית( של 'היחידה המפרידה' בשטח הרישיון .המפה נבנתה
על בסיס הנתונים הליתולוגיים ופענוחי הלוגים מקידוחי המים שבאזור ומקידוחי המחקר
החדשים ,וכן בעזרת המפה הסטרוקטוראלית האזורית של .(2003) Fleischer and Gafsouעובי
'היחידה המפרידה' על פי מפה זו הוא יותר מ 90-מ' ועשוי אף להתקרב ל 200-מ' ,כאשר באזורים
בהם יחידת פצלי השמן עבה יחסית )מרכז ומזרח האגן( עובי 'היחידה המפרידה' עולה על 130מ'.
21
פרק .5
5.1
הידרוגיאולוגיה וגיאוכימיה בקידוחי הסקר בנחל גוברין ובאדרת
הקדמה
הכרת התכונות ההידראוליות של יחידת פצלי השמן וההרכב הכימי של המים ביחידה זו חיוניים,
כאמור ,להמשך הפעילות של חברת IEIבשטח הרישיון .הדרכים להשגת נתונים אלה כוללים
מבחני שאיבה בקידוחי המחקר החדשים ,ודיגום המים שבהם עבור שורה ארוכה של אנליזות
כימיות ואיזוטופיות .בסעיפים הבאים יפורטו המבחנים שכבר נעשו בפועל בשני קידוחי המחקר,
אולם כבר עתה חשוב להדגיש שלא כל הנתונים הנדרשים נאספו והושלמו עד סיום כתיבת דו"ח
זה ,וזאת בעיקר בשל התגובות האיטיות מאוד של המערכות ההידרוגיאולוגיות .מאחר ולא ניתן
לעבור ממבחן אחד למשנהו לפני סיום הראשון ,התגובות האיטיות גורמות להתמשכות תהליך
איסוף הנתונים על פני זמנים ארוכים מאוד .בסיום הפרק תפורט התוכנית הנדרשת לשם השלמת
הנתונים החסרים בשני קידוחי המחקר שהסתיימו.
5.2
מבחנים הידרולוגיים בקידוחי נחל גוברין ואדרת ותוצאותיהם
קידוח נחל גוברין הישן ננטש בשל הקשיים הטכניים שהתעוררו תוך כדי הקדיחה ,אולם הקדח
הפתוח שנותר בו )בעומק 329.7-402.0מ' ,מול החלק העליון והמרכזי של תצורת ע'רב( נקי מבוץ
ומאפשר מדידות הידרולוגיות .מדידות כאלה נערכו פעמיים .בפעם הראשונה ,לאחר שהוחדרו
לקדח מים נקיים לצורך טכני )ע"י חברת לפידות( ,ובפעם השנייה ,לאחר שהסתיימו העבודות
באתר ושוב הוחדרו לקדח מים נקיים.
המבחן הראשון החל בתאריך ,19.1.2010אז ,החדרת מים לצורך טכני איפשרה עריכת מבחן
החדרה )מבחן .(slugיומיים לאחר ההחדרה החל מעקב מסודר אחרי קצב ירידת המפלס בקידוח.
המעקב המשיך חודש ) ,21.1.2010-21.2.2010טבלה ,2תרשים 14א'( ,במהלכו המפלס ירד
באיטיות .המבחן הופסק לפני התייצבות המפלס ,וזאת בשל טעות של עובדי חברת הקדיחה
שבגינה מים עם בוץ קדיחה הוחדרו לקדח והמפלס עלה מאוד .עם זאת ,הנתונים שהצטברו
הספיקו לפענוח ולקבלת ערך ראשוני עבור המוליכות ההידראולית )תרשים 14ב'(.
לקראת סיום העבודות באתר נחל גוברין ,הוחלט לשטוף את הקידוח הישן שוב ולערוך בו מבחן
החדרה מחודש ומסודר .בתאריך 21.4.2010הורדו צינורות בקוטר '' 1.99לעומק 176.7מ' ונערכה
שטיפה של הקדח במשך שעה וחצי .לאחר מכן ,הורדו הצינורות לעומק 334.8מ' ונערכה שטיפה
נוספת במשך כשעה ,שבסיומה התקבלו מים נקיים למדי .בשלב זה החל מעקב אחרי קצב ירידת
המפלס ,כלומר החל מבחן ההחדרה השני )טבלה ,3תרשים 15א'( .נכון לתאריך כתיבת הדו"ח,
המפלס עדיין בירידה ,כלומר הוא לא מתייצב גם לאחר 3חודשי מעקב .גם במקרה זה נערך פענוח
ראשוני לשם קבלת ערך של המוליכות ההידראולית )תרשים 15ב'(.
קידוח נחל גוברין החדש צונר ,כאמור ,בצינורות עם מסננות .המסננות מוקמו מול החלק המרכזי
והתחתון של תצורת ע'רב ומול החלק העליון של תצורת משאש )תרשים 9ב'( .לאחר שהקידוח
נשטף מכל שאריות הבוץ הוחלט לערוך בו מבחן שיוב ,וזאת ע"י שאיבת מים באוויר דחוס
והורדת מפלס המים לעומק גדול ככל האפשר .בתאריך 18.4.2010הורדו צינורות לדחיסת אוויר
בקוטר '' 1.99לעומק 240מ' ונערכו שתי שאיבות .המפלס שנמדד לאחר השאיבות היה בעומק 210
מ' .צינורות האוויר הורדו אז לעומק 351.5מ' ונערכה שאיבה נוספת .לא ניתן היה למדוד את
22
המפלס בשל הדבקות מד המפלס לדפנות הקדח ,אולם הערכה ,על פי חישוב ,היתה שהמפלס ירד
לעומק של 290-310מ' .בשלב הבא הורדו צינורות האוויר לעומק 444מ' ,קרי מול המסננות ,אולם
מים לא יצאו בשאיבה זו .המפלס שנמדד שעה לאחר מכן היה בעומק 250.5מ' .שאיבה אחרונה
באוויר דחוס נעשתה שוב בעומק 351.5מ' .לאחר כשעתיים המתנה ,במהלכן הוצאו צינורות
האוויר מהקדח ,החלה מדידה מסודרת של השתנות המפלס בקידוח )טבלה .(4המפלס הראשוני
היה בעומק 306.60מ' .לאחר יומיים וחצי של מדידות מפלס סדירות ,נפתח המכסה המרותך בין
צינורות ''½ 4לצינורות '' ,7וזאת במסגרת עבודות תחזוקה של הקודח .פתיחת המכסה גרמה
לשחרור אוויר לכוד ברווח בין הצינורות ,אשר הלך ונדחס עם עליית המפלס בקדח .כתוצאה
מפתיחת המכסה ושחרור הלחץ ,מים עברו מתוך צינורות ''½ ,4דרך המסננות ,לרווח שבין
צינורות ''½ 4לצינורות '' .7מעבר מים זה גרם לנפילת המפלס בקידוח בשיעור של 16.5מ' )טבלה
.(4חישוב הלוקח בחשבון את נפחי המים בתוך צינורות ה 4½''-ומאחוריהם מראה שהמפלס בין
צינורות '' 7ו 4½''-היה ,לפני שחרור הלחץ ,בעומק 257.60מ' ,כאשר המפלס בתוך צינורות ''½4
היה בעומק 228.5מ' )טבלה .(4לאחר שחרור הלחץ ,המפלס בתוך צינורות ''½ 4ומאחוריהם
השתווה והיה בעומק 245.0מ' )טבלה .(4תרשים 16מבהיר את שהתרחש בקידוח לפני שחרור
הלחץ ולאחריו .מדידות המפלס בקידוח המשיכו ,אולם הכרח היה לתקן את ההידרוגרף ,בקטע
שלפני שחרור הלחץ ,בכדי לקבל עקום שיוב מייצג .התיקון נעשה באופן יחסי לזמן ולעומק ,והוא
נתון בטבלה .4תרשים 17א' מציג את ההידרוגרף לאחר התיקון.
מפלס המים עלה והתייצב על ערכו הסטטי באמצע חודש מאי ,כלומר ,כמעט חודש מתחילת
המבחן .ההתייצבות איפשרה פענוח המבחן וחישוב מוליכות הידראולית מייצגת לקידוח )תרשים
17ב'( .מיד לאחר ההתייצבות החלה ,במפתיע ,ירידה איטית ,אך עקבית ,של מפלס המים ,אשר
המשיכה גם בזמן סיום כתיבת הדו"ח הנוכחי )טבלה ,4תרשים .(18ההסבר להיפוך המגמה הוא
שבשלב הראשון ,קרי בעת השיוב ,יחידה או יחידות הידרוגיאולוגיות בחתך ,להן מוליכות
הידראולית גבוהה יותר ,תרמו את עיקר המים ו"השתלטו" על קצב שינוי המפלס בקדח .לאחר
שיחידה או יחידות אלה הגיעו לשווי משקל ,כלומר להתייצבות על מפלסן הסטטי ,אופקי מים
אחרים ,הפתוחים בקדח ,להם מוליכות נמוכה בהרבה ומפלס שונה )נמוך במקרה הנוכחי(,
התחילו להשפיע על המפלס בקדח .יש להניח שהירידה במפלס תמשך זמן ממושך עד להתייצבות
על רום נמוך יותר מזה שנמדד בסוף מבחן השיוב )תרשים 17א'( .מעבר המפלס מרום סטטי אחד
למשנהו מראה שיש בחתך פצלי השמן בקידוח יותר מאופק הידרוגיאולוגי אחד .זאת ועוד ,בין
האופקים הללו קיים נתק הידראולי.
קידוח אדרת החל להיקדח עם מים מעומק 347.85מ' )לאחר גמר החילוץ הראשון( .מצב זה
איפשר למדוד את המפלסים בקידוח באופן שוטף .נערכו מספר מדידות ,כולן לאחר המתנה של
סוף שבוע או לאחר חג ,וזאת כדי לאפשר למפלס להתקרב כמה שיותר לערכו הסטטי .המפלסים
שנמדדו היו בעומקים שבין 142מ' ל 275-מ'.
לאחר שהסתיימו עבודות הקדיחה באתר ,הוחלט לערוך מבחן החדרה בקידוח .בבוקר ה-
17.6.2010נמדד המפלס בקידוח ונמצא בעומק 230.54מ' מפני הקרקע .מיד לאחר מכן הוחדרו
לקדח מים בספיקה לא ידועה במשך חצי שעה .ההערכה היא שהוחדרו לקדח כמה עשרות מ"ק.
23
לאחר המתנה של 20דקות ,במהלכן אוויר השתחרר מהמים שבקדח ,החל מבחן ההחדרה
שתוצאותיו מוצגות בטבלה 5ובתרשים 19א' .נכון לתאריך כתיבת הדו"ח הנוכחי ,המפלס עדיין
בירידה .גם במקרה זה נערך פענוח ראשוני שנתן ערך של מוליכות הידראולית )תרשים 19ב'(.
ארבעת המבחנים ההידראוליים ,המתוארים לעיל )שניים בקידוח נחל גוברין הישן ,אחד בקידוח
נחל גוברין החדש ואחד בקידוח אדרת( ,נערכו ,כאמור ,לשם קבלת ערך של מוליכות הידראולית.
הפענוחים נעשו בדרך הבאה ,ועל בסיס מספר הנחות:
א.
הפתרון המתאים ביותר למבחנים השונים הוא של מבחן .slugנעשה שימוש בפתרונות
מבחני ה slug-של Bouwer-Riceושל .Hvorslev
ב.
מבחני השאיבה רגישים מאוד לערך המפלס הסטטי המוכנס לפענוח ,ולכן ידיעת מפלס
זה הכרחית לפענוח נכון של המבחנים .עד לסיום כתיבת הדו"ח הנוכחי ,רק במבחן השיוב
שנערך בקידוח נחל גוברין חדש הושג המפלס הסטטי .בשלושת המבחנים האחרים ,כולם
מבחני החדרה ,נעשתה הערכה לעומק המפלס הסטטי .עבור המבחנים בקידוח נחל גוברין
ישן נקבע מפלס סטטי בעומק 170מ' ,ועבור המבחן בקידוח אדרת נקבע מפלס סטטי
בעומק 280מ' .מפלסים אלה הם להערכתנו גבוהים מהצפוי בפועל .הסיבה להכנסת
ערכים גבוהים מדי היא כדי לקבל ערך מוליכות הידראולית גבוה ככל האפשר )ככל
שהמפלס הסטטי עמוק יותר המוליכות שתחושב תהיה נמוכה יותר(.
ג.
במבחן ההחדרה השני בקידוח נחל גוברין ישן ובמבחן ההחדרה בקידוח אדרת )תרשימים
15ב'19 ,ב' ,בהתאמה( ,הנקודות המדודות בתחילת המבחן חורגות מקו הכיול .חישוב של
ערכי המוליכות ההידראולית ,כאשר מתחשבים בנקודות אלה וכאשר מסירים אותן
)פעולה מקובלת במבחני שאיבה( ,מראה שאין לנקודות אלה השפעה ממשית על ערך
המוליכות ההידראולית ,והוא נשאר בתחום של אותו סדר גודל .דוגמא לכך נתונה בטבלה
:6ערכי המוליכות ההידראולית שחושבו בקידוח אדרת ,הן כאשר נלקחו בחשבון כל
הנתונים והן כאשר הוסרו המפלסים שנמדדו ב 24-השעות הראשונות ,דומים.
תוצאות ארבעת המבחנים מוצגות בטבלה .6קל לראות שאין הבדל בין הערכים המחושבים על פי
שני הפתרונות Bouwer-Rice -ו .Hvorslev-תרשימים 14ב'15 ,ב'17 ,ב'19 ,ב' מציגים את
הפענוחים של ארבעת המבחנים על פי פתרון .Hvorslevבפענוח המוצג של המבחן באדרת הוסרו
המפלסים שנמדדו ב 24-השעות הראשונות ,בשאר המבחנים לא הוסרו מפלסים מדודים.
הערכים שהתקבלו בכל ארבעת המבחנים הם בתחום של 10-10-10-11מ' לשנייה ,או 10-8-10-9סמ'
לשנייה .ערכים אלה נמוכים מאוד ונמצאים בקצה גבול הדיוק של מבחני השאיבה המוכרים.
לפיכך ,אין לראות במספרים שחושבו כמייצגים במדויק את ערכי המוליכות ההידראולית
האמיתיים בקידוחים ,אלא יש להתייחס רק לסדר הגודל שהתקבל .בכל מקרה ,מדובר בערכים
נמוכים מאוד המכניסים את יחידת פצלי השמן ,כולל הסדקים הטבעיים שבה ,בתחום של
סלעים אקוויקלודיים )תרשים .(20
מבחני השאיבה ,שתוארו לעיל ,מייצגים את המתרחש בנקודת הקידוח .ייצוג של ערך המוליכות
ההידראולית במרחב גדול יותר יכול להתקבל ע"י מבחני השפעה בין שני קידוחים סמוכים .שני
קידוחים סמוכים ,החולקים קטע פתוח משותף ,נמצאים באתר נחל גוברין .בסיום המבחנים
24
הנוכחיים בשני הקידוחים ,כלומר ,כאשר יושג מפלס סטטי קבוע בשניהם ,יעשה ניסיון לערוך
מבחן השפעה ביניהם לשם חילוץ ערכי המוליכות ההידראולית והאגירות .עם זאת ,כבר הנתונים
הנוכחיים מראים שאין קשר הידראולי ממשי בין שני הקידוחים והמוליכות ההידראולית במרחב
שביניהם נמוכה מאוד; בקידוח נחל גוברין החדש נעשתה ב 18.4.2010-שאיבה באוויר דחוס
והמפלס ירד לעומק של כ 306-מ' ,בקידוח נחל גוברין הישן הוחדרו מים שלושה ימים לאחר מכן,
ב ,21.4.2010-והמפלס עלה לעומק של כ 25-מ' .באותו זמן ,המפלס בקידוח החדש כבר עלה
לעומק של 239מ' )טבלאות .(3,4כלומר ,באותה נקודת זמן ,פער המפלסים בין שני הקידוחים
היה כ 214-מ' .שני הקידוחים חולקים קטע משותף באורך של 36מ' ,בין העומקים 366-402מ',
והמרחק ביניהם הוא 8מ' בלבד )תרשים .(21למרות זאת ,קצב סגירת הפער במפלסים איטי
מאוד )תרשים ,(21והוא לא נסגר עד למועד כתיבת דו"ח זה -שלושה חודשים מאז פתיחתו.
ההבדל במפלסים ,נכון לסוף חודש יולי ,עומד עדיין על 12מ' .מצב זה מראה שקשר הידראולי בין
שני הקידוחים ,אם בכלל קיים ,הוא זניח ,וכן שאין מערכות סדקים פתוחות ,המאפשרות מעבר
מים ,במרחב שבין שני הקידוחים.
5.3
מליחות המים בקידוחי נחל גוברין ואדרת על פי נתוני הלוגים החשמליים
בקידוח נחל גוברין החדש ובקידוח אדרת הורצו לוגים חשמליים בתוך הקדחים הפתוחים .נתוני
הלוגים מאפשרים חישוב של מליחות המים לאורך הקדח )במיליגרם כלוריד לליטר -מגכ"ל(.
בדרך כלל ,חישוב מליחות מים בקידוחים נעשה ע"י המרה של נתוני לוג ה ,resistivity-תוך
התחשבות בפורוזיות הסלע ,המתקבלת מלוג ה .acustic (DT)-בניגוד למקובל ,אין צורך
להשתמש ,במקרה של קידוחי נחל גוברין ואדרת ,בערכי לוג ה acustic-כדי לקבל את פורוזיות
הסלע ,זאת מאחר והפורוזיות נמדדה ישירות בגלעיני הסלע שהוצאו מהקידוחים )תרשימים
22א',ב'( .ערכי הפורוזיות בקידוח נחל גוברין )הישן( נמדדו במעבדה מסחרית בארה"ב,
) ,(Weatherford Laboratoriesוערכי הפורוזיות בקידוח אדרת התקבלו ממדידת ערכי הרטיבות
ברוויה )באמצעות מכשיר ,Electronic Moisture Analyzerמודל MA100של חברת
,(Sartorius mechatronicsמוכפלים בצפיפות החלקיקים ) 1.8ג' לסמ"ק( .לוג הresistivity-
בקידוחי נחל גוברין ואדרת נתון בתרשימים 23א',ב'.
חילוץ ערכי המליחות במגכ"ל מחייב לדעת שני פרמטרים נוספים :טמפ' בסיס הקידוח ויחס
ההמרה מ) TDS-סה"כ כל המלחים בסלע( לריכוז הכלוריד.
להלן ערכי הפרמטרים בהם נעשה שימוש בעת חישוב המליחות:
.1
טמפ' בבסיס הקידוחים ) 25ºC -נתון מדוד בקידוח נחל גוברין(,
.2
יחס ההמרה מ TDS-לריכוז הכלוריד .50% -הבסיס לקביעה זו הוא האנליזה הכימית
שנערכה בקידוח נחושה 1א' ,כאשר הקידוח היה פתוח בתוך יחידת פצלי השמן,
בעומקים 375-408מ' )גוטמן ;(1982 ,ערך ה TDS-במים היה 12,220מג"ל וריכוז
הכלוריד 6,700 -מג"ל ) 54%מהמליחות הכללית(.
.3
בחינת ערכי הפורוזיות מראה אחידות לאורך קטעים ארוכים )תרשימים 22א',ב'( .ניתן
לפיכך לקבוע ערך ממוצע מייצג עבור כל אחד מהקטעים הללו ,וערך זה יוכנס כinput-
25
לחישוב המליחות עבור אותו קטע .להלן ערכי הפורוזיות הממוצעים לקטעים השונים
בשני הקידוחים:
קידוח נחל גוברין ישן:
עומק 344-430מ' 37.1% -פורוזיות,
עומק 431-452מ' 34.7% -פורוזיות,
עומק 453-480מ' 38.8% -פורוזיות,
עומק 481-506מ' 32.0% -פורוזיות,
קידוח אדרת:
עומק 265-354מ' 38.9% -פורוזיות,
עומק 355-420מ' 35.3% -פורוזיות,
עומק 421-475מ' 35.6% -פורוזיות,
עומק 476-495מ' 32.8% -פורוזיות,
עומק 496-520מ' 28.1% -פורוזיות,
פרופילי המליחות המחושבת )במגכ"ל( בשני הקידוחים מוצגים בתרשימים 24א',ב' .המליחות
בקידוח נחל גוברין היא ,פחות או יותר ,בתחום שבין 5,000-17,000מגכ"ל ,ובממוצע 9,220
מגכ"ל .לא נראית איזושהי מגמה מסודרת בפרופיל .המליחות באדרת נמוכה יותר והיא בתחום
שבין 1,000-2,500מגכ"ל ,פרט לקטע התחתון בקידוח ,שם המליחות גבוהה משמעותית .ממוצע
המליחות 1,700 -מגכ"ל .גם בפרופיל זה לא נראית מגמת השתנות מסודרת כלשהי .ערכי
המליחות שהתקבלו בשני הקידוחים דומים מאוד לאלה המתקבלים על פי קורלציה כללית בין
resistivity of solutionלבין ) ,NaCl concentration (ppmהמוצגת אצל ).Schlumberger (1988
את המליחויות המוצגות בתרשימים 24א',ב' יש לסייג; ראשית ,המליחות הנמוכה יחסית בקידוח
אדרת יכולה אמנם להיות אמיתית ,מאחר וקידוח זה הוא גם צפוני יותר וגם מזרחי יותר ,ולכן
מושפע אולי מקרבה יחסית לאזורי המילוי החוזר המצומצמים .מצד שני ,החתך של פצלי השמן
בקידוח זה נקדח עם מי קו שפירים .השימוש הממושך במים ,אשר לווה גם בריסוק הקדח,
בפתיחת סדקים ובהתמוטטויות )כפי שנראה בצילומי ה ,(optical televiewer-גרם ללא ספק
לכניסת מים מהקדח לתוך הסלע ,הן דרך הסדקים וההתמוטטויות והן ישירות לחללי הסלע.
לפיכך ,סביר שהמליחות הנמוכה המתקבלת בפענוח הלוגים משקפת תערובת של מי הקו עם מי
הסלע הטבעיים ,ולכן היא נמוכה יחסית .חיזוק לטענה זו מתקבל מההפרש הקטן בלוג ה-
resistivityבין ההתנגדות העמוקה לרדודה ) ,LLS,LLDתרשים 23ב'( .הפרש קטן זה מצביע על
תכונות הידראוליות ירודות ,ובו בזמן על חדירות נמוכה של הלוג ,ולכן על האפשרות הסבירה
שהלוג מייצג את מי הקו ופחות את מי השכבה.
שנית ,המליחות המחושבת רגישה מאוד לערך הפורוזיות המוכנס לחישוב .תרשים 25מציג מבחן
רגישות עבור הפענוח בקידוח נחל גוברין חדש; מוצגת המליחות שחושבה על פי ערכי הפורוזיות
הממוצעים ,המליחות כאשר ערכי הפורוזיות הוגדלו ב 3%-בלבד והמליחות כאשר ערכי
הפורוזיות הוקטנו ב 3%-בלבד .ההבדלים בין המליחויות גדולים יחסית ומגיעים לאלפי מגכ"ל.
כלומר ,אי דיוק קל בערכי הפורוזיות בהם משתמשים ,יכול לגרום לשינוי גדול יחסית בערכי
המליחות המחושבים ,וגם ליצור מגמות עם העומק שאינן נראות כיום.
26
שלישית ,חישובי ההמרה מערך של resistivityלערך של TDSנעשו על בסיס נתונים המתאימים
לאקוויפרים מוכרים במדינת ישראל )בעיקר חבורת יהודה( ,זאת מאחר וחישוב מליחות מתוך
לוגים עבור חבורת הר הצופים ,לא נעשה מעולם .המרה כזו איננה מתאימה בהכרח לחבורת הר
הצופים ומגדילה ,לפיכך ,את טווח השגיאה.
לאור מגוון ההסתייגות הללו ,המסקנה היחידה שיש לקבל בשלב הנוכחי מפענוח הלוגים היא
שהמליחות ביחידת פצלי השמן גבוהה וערכה אלפי מגכ"ל לפחות .ערך המליחות שנמדד בקידוח
נחושה 1א' ) 6,700מגכ"ל( מתיישב היטב עם קביעה זו .בהמשך העבודה ,ישאבו מים מקידוחי
המחקר לצורך מדידת ערכי מליחות מדויקים .בשלב זה יש בידנו אנליזה אחת בלבד מפצלי השמן
והיא זו שנערכה ,כאמור ,בקידוח נחושה 1א' )גוטמן .(1982 ,להלן ריכוזי המומסים העיקריים על
פי אנליזה זו:
Mg-157 mg/l,
N(NO3)-1.1 mg/l,
Ca-94 mg/l,
HCO3-860 mg/l,
K-94 mg/l,
Na-4,275 mg/l,
SO4-38 mg/l,
Cl-6,700 mg/l,
N(NH4)-24.5 mg/l,
בולטים בריכוזיהם הגבוהים הנתרן והכלוריד .היחס האקוויוולנטי ביניהם הוא ,0.98דבר
המצביע על המסה של הליט כמקור עיקרי לריכוזיהם הגבוהים .יש לציין שבסריקה במיקרוסקופ
אלקטרוני ) (SEMשל דוגמת סלע מקידוח נחל גוברין הישן )עומק 444מ'( ,זוהו גבישי הליט בסלע.
הריכוז הגבוה של האמוניום במים ,בד בבד עם ריכוז הניטראט הנמוך ,מצביעים על היות המים
במצב מחוזר.
5.4
הרכב כימי של פצלי השמן
10דוגמאות סלע מגלעינים שהוצאו מעומקים שונים בקידוח נחל גוברין ישן נבדקו עבור מרכיבים
עיקריים ועבור יסודות קורט )במעבדות המכון הגיאולוגי בירושלים( .תוצאות האנליזות מרוכזות
בטבלה ,7הכוללת גם ערכי TOCשנמדדו באותן דוגמאות במעבדה מסחרית בארה"ב
) .(Weatherford Laboratoriesסה"כ המרכיבים העיקריים בסלע ) totalבטבלה (7נמוך בהרבה מ-
,100%כאשר ההשלמה נכללת בהגדרה של ,(loss of ignition) LOIאשר כולל מי גבישCO2 ,
שמקורו בסלע הקרבונאטי ותוצרי פרוק החומר האורגני שבסלע.
פרופיל עומק של ארבעה מהמרכיבים העיקריים שנמדדו ,אשר מייצגים כל אחד מקור אחר ,מוצג
בתרשים .26תחמוצת האלומיניום ) (Al2O3מייצגת את מרכיב החרסית בסלע ,תחמוצת הקלציום
) (CaOאת מרכיב הקלציט בסלע )מעט קלציום נמצא גם במינרלי אפטיט וגבס( ,תחמוצת הזרחן
) (P2O5מייצגת את מרכיב הפוספאט ,ותחמוצת הגופרית ) (SO3את החומר האורגני )קרוגן( ,הגבס
והפיריט .הקלציום הוא המרכיב האנאורגני העיקרי בסלע ,זאת בשל היות הקלציט )קלציום
קרבונאט (CaCO3 -המינרל העיקרי בפצלי השמן ) 41-73%מכלל הסלע(.
מעיון בתרשים 26קל לראות שאין התאמה בין הפרופילים של ארבעת המרכיבים ,ושאין מגמה
של עליה או ירידה בתכולת מי מהמרכיבים .כמו כן ,השינויים בריכוזים לאורך החתך אינם
גדולים .מצב זה מאשר את מה שזוהה ליתולוגית ובלוגים החשמליים ,קרי שהחתך הומוגני
ושהחלוקה של תצורות משאש וע'רב לפרטים ליתולוגיים שונים ,כפי שמוכרת בנגב ,לא קיימת
27
באגן השפלה .האחידות בתכולת תחמוצת הזרחן מראה גם שתצורת משאש )עומק 455מ' ומטה(
לא מכילה יותר פוספאט יחסית לתצורת ע'רב ,וזאת בניגוד לאגני הנגב.
תחמוצת האלומיניום מייצגת כאמור את מרכיב החרסית שבסלע .ההתאמה המעולה בין Al2O3
ל) SiO2-תרשים 27א'( מראה שאין בסלע סיליקה חופשית בכמות ברת זיהוי ,וכל הסיליקה
קשורה בחרסיות .ההתאמה הטובה ) Al2O3-Fe2O3תרשים 27א'( מראה שגם רוב הברזל מקורו
בחרסיות ,ורק מיעוטו יכול להיתרם ממרכיבים אחרים )פיריט .(FeS2 -חיזוק נוסף לכך בחוסר
ההתאמה בין תכולת הברזל לתכולת הגופרית בסלע ,וכן בהתאמה הטובה בין תכולת הגופרית
לתכולת ה TOC-בסלע )תרשים 27ב'( ,המעידה שעיקר הגופרית מגיעה מהחומר האורגני ולא
מהפיריט .ההתאמה בין תכולת הגופרית לתכולת ה TOC-מוצגת גם בתרשים 28א' ,אשר מראה
גם שכאשר תכולת ה TOC-עולה ,תכולת הקלציום בסלע יורדת .כלומר ,החומר האורגני בא על
חשבון הקלציט בסלע.
התאמות בין מרכיבים כימיים עיקריים בסלע ,המייצגים מקורות או מינרלים שונים ,ליסודות
קורט מוצגים בתרשימים 29א'-ד' .היסודות Be, Ce, Co, Thמראים התאמה טובה עם תכולת
האלומיניום בסלע ,קרי עם החרסיות ,ה Sr-מראה התאמה עם הקלציום ולכן עם הקלציט בסלע,
ה U-עם תחמוצת הזרחן ,קרי עם תכולת הפוספאט ,וה Cd, Cr, Eu, Zn, Ni-עם החומר האורגני.
ריכוזי המרכיבים העיקריים ויסודות הקורט בפצלי השמן בקידוח נחל גוברין ישן ,כמו גם
הקורלציות המוצגות בתרשימים השונים ,דומים לתוצאות המקבילות ממקומות אחרים בארץ
בהם נעשו אנליזות כימיות בדוגמאות של פצלי שמן )לדוגמא ,Shirav and Ginzburg, 1983 :גורן,
.(2010
נעשה ניסיון לקבוע את חלוקת הגופרית בין המרכיבים השונים ,מכילי הגופרית ,שבפצלי השמן.
ראשית נבדקה כמות הגופרית המסיסה במים )טבלה ,(7כאשר ההנחה היא שהגופרית המסיסה
במים קשורה בגבס בלבד .מסתבר שכמות הגבס ב 10-דוגמאות הסלע שנבדקו היא בתחום 0.22-
0.90%מכלל הסלע ,והגופרית הקשורה לגבס מהווה 4-12%מכלל הגופרית בסלע .על פי Shirav
(1983) and Ginzburgהגבס מופיע בפצלי השמן כממלא חללים .הגופרית המסיסה בחומצה
מהולה )טבלה (7מגיעה ,ככל הנראה ,מגבס נותר שלא נמס במים ,וממעט חומר אורגני וגבישי
פיריט שנפגעו ע"י החומצה .שאר הגופרית שאיננה מסיסה )רוב הגופרית בסלע( מתרכזת בפיריט
ובחומר האורגני .ניתן להעריך ,באמצעות חישוב ,כמה גופרית מצויה בכל אחד משני המרכיבים
הללו .החישוב מתבסס על חלוקת הברזל בין חרסית לפיריט .מקובל להניח שכל האלומיניום
בסלע מקורו בחרסיות .אם נכון שהיחס ,Al2O3:Fe2O3≈2:1מאפיין את הסדימנטים החרסיתיים
במרכז ישראל )גיל וחובריו ,(wolfson et al., 1992 ,1992 ,אזי ניתן להעריך כמה מתחמוצת הברזל
מחוברת לחרסיות וכמה לפיריט .מסתבר מחישוב זה שרוב הברזל מופיע בחרסיות )ראה גם
תרשים 27א'( ,ואם כך יש מעט פיריט בחתך ,ולכן רק מעט מאוד מהגופרית קשורה לפיריט זה.
מכאן שרוב הגופרית קשורה לחומר האורגני (1983) Shirav and Ginzburg .קבעו על בסיס מידע
גיאוכימי ואיזוטופי ,ש 60-80%-מהגופרית בסלע קשורה לחומר האורגני והשאר מופיע בגבס
ובפיריט .סריקה במיקרוסקופ אלקטרוני ) (SEMשל דוגמת פצלי שמן מקידוח נחל גוברין ישן,
מעומק 444מ' ,חשפה נוכחות פראמבואידים ואולי אף גבישים בודדים של פיריט בתוך חללים
28
ריקים )המסה משנית( ,אשר מתפתחים בתוך מאובנים )תרשים 30א',ב'( .בתמונה של משטח
הדוגמא )תרשים 30ג'( נראים גבישי הפיריט במרחב ,כאשר הם מופיעים בצפיפות גדולה יותר
בתוך חללי המאובנים .חישוב מראה שכ 0.3%-משטח המשטח מכוסה ע"י גבישי הפיריט .קו
קורלציה במרחב ) TOC-SO3תרשים 28ב' ,ללא הנקודה מעומק 506מ' ,בה תכולת הגופרית
חריגה( ,חותך את ציר ה SO3-בערך של .1%פירושו של דבר שאחוז אחד מתכולת הגופרית בסלע
נמצא במרכיבים אנאורגניים )פיריט וגבס( ,ואילו השאר 1-4% -שהם 50-80%מכלל הגופרית
בסלע ,מקורם בחומר האורגני .האחוז של הגופרית האנאורגנית מתחלק בין הגבס ),0.3+0.12%
ממוצע 10הדוגמאות( ובין הפיריט )כ.(0.7%-
עשרת הדוגמאות שהרכבן הוצג ונותח לעיל ,נלקחו לאורך חתך שעוביו כ 160-מ' )טבלה .(7מדובר
לפיכך בעבודה גיאוכימית ראשונית וחלקית ,וכדי לקבל ייצוג אמין יותר של השינויים לאורך
החתך הליתולוגי רצוי להרחיב אותה .הדרך לעשות זאת היא באמצעות צפיפות דיגום גדולה יותר,
הן בקידוחים שכבר נקדחו ,והן בקידוחי הסקר הבאים.
5.5
מסקנות הידרולוגיות וגיאוכימיות ראשוניות מקידוחי נחל גוברין ואדרת
תוצאות המבחנים ההידרולוגיים ,הלוגים החשמליים והבדיקות הכימיות שנערכו עד כה הראו
שיחידת פצלי השמן באתרי נחל גוברין ואדרת היא אקוויקלודית )למרות הפורוזיות הגבוהה(,
כמעט אטומה לחלוטין לזרימה חופשית ,ומכילה מים במליחות גבוהה )אלפי מגכ"ל לפחות( .מים
אלה מופיעים בתוך חללים קטנים ומיקרו סדקים שבסלע ,וניתן להניח שהם חסרי חמצן ובמצב
מחוזר ולכן מכילים מומסים כגון ) NH4+אמוניום( ו H2S-ואולי גם מומסים אורגניים שונים.
מוליכות הידראולית נמוכה מאוד נמדדה הן בנחל גוברין והן באדרת .לכאורה ,ניתן היה לצפות
שבאדרת הערכים יהיו גבוהים יותר בשל ריבוי הסדקים והריסוקים בקדח ואיבוד המחזור
במהלך הקדיחה ,אולם באופן מפתיע המוליכות שם דומה מאוד לזו שבנחל גוברין .מכאן ניתן
להסיק שהריסוק והסידוק שהם בעיקרם תוצר של לחצי המים והבוץ שהוחדרו לקדח ,מוגבלים
לאזור הסמוך לקדח.
ערכי המוליכות ההידראולית הנמוכים ,כמו גם חסרונה של השפעה הדדית בין הקידוחים באתר
נחל גוברין ,שוללים את קיומם של סדקים גדולים ופתוחים ביחידת פצלי השמן .אם אלה היו
בנמצא ,מים היו זורמים ביעילות רבה יותר ,דבר שהיה מתבטא במוליכויות הידראוליות גבוהות
בסדרי גודל.
הנתונים ההידראוליים שנמדדו בשני אתרי הקדיחה מייצגים ,לכאורה ,ערכים נקודתיים ,או לכל
היותר נכונים לתחום הסמוך לקידוח .אולם ,הדמיון בערכים ההידראוליים בשני האתרים
המרוחקים זה מזה כ 11-ק"מ ,בד בבד עם האחידות הליתולוגית של יחידת פצלי השמן במרחב
והופעתה בעומק ניכר מתחת לפני השטח ,מחזקים את ההנחה שהתוצאות בשני הקידוחים
שנקדחו עד כה יתקבלו גם באתרי קדיחה אחרים בשטח הרישיון ,עם שונות מקומית כזו או
אחרת .כמובן שאין בקביעה זו כדי להחליף מדידות אמת בקידוחים נוספים ,וחברת IEIמתעתדת
להמשיך בקידוחי המחקר ברחבי שטח הרישיון .בקידוחים אלה יערכו מבחנים הידרולוגיים
ודיגומים גיאוכימיים .שימוש בכל מפלסי מים שימדדו בקידוחי המחקר יאפשר אולי שרטוט של
מפת מפלסים אזורית וקביעת הגרדיאנט ההידראולי ביחידת פצלי השמן .בשלב זה ,פער
29
המפלסים בין קידוח אדרת לקידוחי נחל גוברין )עשרות מטרים( מראה ,כצפוי ,על גרדיאנט בכיוון
כללי מערבה.
מהעומדים באקוויפר חבורת
ָ
העומדים ביחידת פצלי השמן גבוהים כעת
ָ
בשני אתרי הקדיחה,
יהודה .בקידוחי נחל גוברין הפער ,נכון לתאריך כתיבת הדו"ח הנוכחי ,הוא 37-50מ' ובקידוח
אדרת 122 -מ' .למרות שהמפלסים בקידוחים עדיין בירידה לא סביר שמצב זה יתהפך .בהנחה
סבירה שאותו מצב של יחסי עו ָמדים ,קרי נמוך יותר בחבורת יהודה ,שורר בכל שטח הרישיון,
ואף מעבר לו ,קיים ,לכאורה ,חשש לזיהום האקוויפר באתר החימום וההפקה של הנפט )אתר
העומדים
ָ
הפיילוט( בשל זרימת מים מלוחים ומזוהמים מפצלי השמן לחבורת יהודה ,על פי מפל
הטבעי .הנתונים שבידינו מצביעים על קיומו של נתק הידראולי בין שתי היחידות ולכן מבטלים
חשש זה .הגורמים לנתק זה הם כדלקמן:
.1בין חבורת יהודה לפצלי השמן הכלכליים ,שינוצלו חלקית באתר הפיילוט ,מופיעה יחידה
אקוויקלודית מפרידה עבה )תרשים .(13מעשית ,הוגדרה יחידה זו מגג חבורת יהודה עד בסיס
יחידת הצור שבתוך תצורת משאש .עובייה עולה על 100מ' ועשוי להגיע גם לעוביים גדולים
בהרבה .יחידה זו כוללת ,כאמור ,את תצורת מנוחה ואת החלק התחתון של תצורת משאש
)מתחת ליחידת הצור( .גלעינים מהחלק התחתון של תצורת משאש נלקחו בקידוח אדרת,
ומטחן נאסף מאותו מקטע בקידוח נחל גוברין החדש .בשני המקרים מדובר בסלעים
קירטוניים או קירטוניים-חוואריים ,בעלי אופי אקוויקלודי .תצורת מנוחה לא נחדרה
בקידוחים ,בשל קשיים טכניים ,אולם בכוונת חברת IEIלנסות ולהוציא גלעינים מתצורת
מנוחה באחד מקידוחי המחקר הבאים )תלוי ביכולת ציוד הקדיחה( ,ולבדוק בהם את
הפרמאביליות ואת איכות המים שבחללי הסלע.
.2אקוויפר חבורת יהודה כלוא מאוד בכל אזור הרישיון ואף מעבר לו .הכליאה היא זו שמונעת
כל אפשרות לדליפה מסלעי חבורת הר הצופים ,והיא מתאפשרת ,כמובן ,בזכות קיומה של
היחידה המפרידה שתוארה לעיל .הכליאה באה לידי ביטוי בכל קידוחי האזור ,וערכה מגיע
לעשרות אטמוספרות )לדוגמא ,תרשימים .(6,7
עדות חד משמעית לחשיבות הכליאה כמונעת דליפה קיימת באזור כפר אוריה -איילון
שמצפון מערב לבית שמש )בורג וחובריו .(2001 ,באזור זה קיים הבדל ברור באיכות המים,
באקוויפר חבורת יהודה ,בין מקומות בהם האקוויפר כלוא )איכות טובה( למקומות בהם
האקוויפר פריאטי )מים מלוחים יותר ועשירי .(H2Sבאזורים בהם האקוויפר פריאטי הוא
מופיע תחת חתך דק יחסית של סלעי חבורת הר הצופים ,הזוכים גם למילוי חוזר רב יחסית
בשל חשיפתם בפני השטח )תרשים .(1
הכליאה החזקה מוכיחה גם שאין סידוק משמעותי בשכבה האקוויקלודית המפרידה .אם
היה סידוק כזה ,לא היתה מתקיימת הכליאה ,מים היו עוברים בין שתי היחידות על פי מפל
העומדים ,והתוצאה היתה -המלחה של המים בחלק העליון של אקוויפר חבורת יהודה .זהו
ָ
מצב התואם לביטוי" :לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו" ,כלומר לחשוש מסידוק מסיבי
ב'יחידה המפרידה' ,ובו בזמן לשמר כליאה באקוויפר; רק אחד מהשניים יכול להתקיים!
מאחר ואקוויפר חבורת יהודה בשטח הרישיון כלוא מאוד ואיכות המים בו טובה מאוד ,ברור
שאין סידוק מסיבי ב'יחידה המפרידה'.
30
מתוך חשיבות הכליאה ניתן לגזור מסקנה לגבי ניצול עתידי של פצלי השמן באמצעות הפקה
בשיטת ה in situ-והיא ,שיש לדאוג שטכנולוגיה זו תופעל רק באזורים בהם חבורת יהודה
כלואה מאוד ,וכן ,שאין במורד הזרימה ,מאזור הפקת הנפט ,מקום בו האקוויפר הופך
לפריאטי ,שם עלולה להתרחש דליפה מסלעי חבורת הר הצופים .אזור הרישיון עומד היטב
בשתי דרישות אלה )תרשים .(5
.3יחידת פצלי השמן באזור הרישיון מבודדת מפני השטח ,בעיקר ע"י החווארים של תצורת
טקיה .מחשופיה במזרח האגן קטנים מאוד בשל הדקקות החתך והנטיות התלולות ,והם אף
מכוסים בשכבת נארי אוטמת .לפיכך ,אין כמעט מילוי חוזר ליחידת פצלי השמן והיא מהווה
אקוויקלוד ,כפי שהוכח במבחנים ההידרולוגיים שנערכו בשני קידוחי המחקר .פירושו של
דבר שיכולת הזרימה ביחידת פצלי השמן מוגבלת מאוד ,ואם מתקיימת היא איטית ביותר,
ולא מסוגלת גם במצב תיאורטי של דליפה כלפי מטה להעביר כמויות מים משמעותיות .יותר
מכך ,השתנות המפלסים בקידוח נחל גוברין החדש )עלייה ,התייצבות וירידה איטית( מראה
שיש יותר ממפלס אחד בתוך החתך הפתוח ,ולמעשה מדובר בחתך הבנוי מיחידות
הידרוגיאולוגיות בעלות מאפיינים שונים .תאור זה תואם גם למסקנותיו של מירו )(1978
בנוגע למבנה ההידרוגיאולוגי של חבורת הר הצופים בשפלת יהודה .קיומן של מספר יחידות
הידרוגיאולוגיות בחתך פצלי השמן מצביע על הנתק ההידראולי ביניהן ,ולכן על המוליכות
ההידראולית הורטיקאלית הזניחה ,ועל חוסר היכולת של מים לדלוף כלפי מטה דרך חתך זה.
יש לשים לב שבאזורים באגן השפלה בהם אקוויפר חבורת יהודה כלוא ,אין כיום תופעות של
המלחת המים .כלומר ,עצם העובדה שאיכות המים באקוויפר נשמרת באיכות מעולה ולא התגלה
כל זיהום עד היום )למרות שהמים הטבעיים ביחידת פצלי השמן מלוחים בהרבה מהמים
באקוויפר חבורת יהודה( ,מראה שהניתוק ההידראולי בין היחידות יעיל באופן טבעי לאורך
תקופות זמן ממושכות.
5.6
תוכנית להשלמת המחקר בקידוחי נחל גוברין ואדרת
המוליכויות ההידראוליות הנמוכות ביחידת פצלי השמן גורמות לקצבי השתנות איטיים מאוד של
מפלסי המים בתנועתם אל עבר מצבם הסטטי היציב .למעשה באף אחד משלושת הקידוחים
שנקדחו עד כה בשטח הרישיון המפלס עדיין לא התייצב; בקידוחי אדרת ונחל גוברין הישן
המפלסים עדיין יורדים במסגרת מבחן החדרה ,ואילו בקידוח נחל גוברין החדש המפלס עלה
אמנם למצבו הסטטי ,במסגרת מבחן שיוב ,אולם אז החל לרדת ,ועדיין ממשיך בירידתו .ירידה זו
נובעת ,כאמור ,מהשפעתה של יחידה הידרוגיאולוגית נוספת בחתך ,לה מוליכות הידראולית
נמוכה מאוד ומפלס עמוק יותר .הפעולה הראשונה הנדרשת בשלושת הקידוחים היא ניטור
מפלסים מסודר ורציף עד להתייצבותם במצב הסטטי ,וחישוב מחודש של ערכי המוליכות
ההידראולית המדויקים )לא רלוונטי למבחן השיוב בקידוח נחל גוברין חדש ,בו הושג המפלס
הסטטי ,ולכן המוליכות ההידראולית המחושבת עבורו היא הסופית( .אין ספק שהערכים יהיו
שונים מאלו המוצגים כאן )בעיקר בשל הצבת ערך נכון למפלס הסטטי ,שהשפעתו על ערכי
המוליכות ההידראולית גדולה( ,אולם אין לצפות לשינוי של יותר מסדר גודל לכאן או לכאן.
כלומר ,בכל מקרה ,מדובר יהיה בערכים המצביעים על יחידה אקוויקלודית.
31
לאחר השגת המפלס הסטטי ,לא יערכו יותר פעולות בקידוח אדרת ,מאחר ,וכפי שהוסבר לעיל,
אין ערך לדיגום מים בקידוח זה לאנליזות כימיות ואיזוטופיות .לעומת זאת ,בקידוחי נחל גוברין
יערכו מספר פעולות משלימות .ראשית ,יערך מבחן השפעה בין שני הקידוחים שבאתר במטרה
לראות האם השפעה כזו בכלל קיימת )בספק רב( ,ובמידה שכן -לחלץ את ערך המוליכות
ההידראולית ובעיקר את ערך האגירות .ערך זה חיוני במידה ויוחלט להציב מודל הידרוגיאולוגי
כמותי לשטח הפיילוט ,שבעזרתו תקבע יכולת השיוב של המערכת ויחושבו כמויות המים שיש
לסלק מהקטע שיחומם לצורך הפקת נפט )) (dewateringבספק אם מודל כזה בכלל נחוץ ,לאור
כמויות המים הזניחות ביחידת פצלי השמן( .מבחן ההשפעה יעשה כך שהקידוח הישן ישמש
לתצפית ,בעוד שהשאיבה והורדת מפלס המים תעשנה בקידוח החדש .במסגרת מבחן ההשפעה
יערך גם דיגום של המים בקידוח החדש עבור סדרה ארוכה של אנליזות כימיות ואיזוטופיות.
לדיגום זה יש להיערך באופן מיוחד ולא שגרתי ,שכן ברור שתחלופת המים בחור הקידוח איטית
ביותר .ההנחה היא שגם בעת כתיבת דו"ח זה ,כלומר חודשים מתום הקדיחה ,עיקר המים בקדח
הם עדיין מי קו .מצב זה לא אמור להשתנות בחודשים הקרובים .לפיכך ,כדי לדגום את מי הסלע
הטבעיים בלבד ,הכרחי לרוקן את הקדח לפחות עד מתחת למסננות ולתת למים מהסלע להיכנס
לקידוח ולמלא אותו )פעולה שהיא ממילא חלק ממבחן ההשפעה( .מבנה הקידוח ועומק המפלס
מונעים שימוש במשאבות או שאיבה באמצעות לחץ אוויר כדי לרוקן את הקדח ,ולכן פעולת
הריקון תעשה באמצעות שאיבת ביילר עד תחתית הקידוח .לאחר המתנה ממושכת ,במהלכה מים
מהסלע ימלאו את הקדח המרוקן לפחות עד מעל המסננות ,יורדו מדגמים לקידוח ומים יילקחו
לסדרת האנליזות הבאות:
-
ריכוזי מומסים עיקרייםNa, K, Ca, Mg, Sr, Cl, SO4, NO3, HCO3, Br :
-
ריכוז NH4במים,
-
תכולת H2Sמומס במים,
-
ריכוז יסודות קורט במים,
-
תכולת TOCבמים,
-
תכולת מרכיבים אורגניים מומסים במים,
-
הרכב איזוטופי של חמצן ומימן במים,
-
הרכב איזוטופי של גופרית בסולפאט המומס,
-
הרכב איזוטופי של פחמן במים,
-
הרכב איזוטופי של סטרונציום במים,
-
תכולת טריטיום )לצורך תיארוך המים(,
-
תכולת פחמן) 14-לצורך תיארוך המים(,
האנליזות השונות יאפשרו קביעה מדויקת של הרכב המים ביחידת פצלי השמן ומאפייניהם
האיזוטופיים ,יעזרו בניתוח מקורות ההמלחה ויתנו מושג על גילי המים .גילי המים יאפשרו,
מצידם ,להעריך את זמני השהות במערכת ומתוך כך יתרמו להבנה של נפחי המילוי החוזר.
הנתונים שיאספו במסגרת הבדיקות הגיאוכימיות השונות ,ישמשו כריכוזי הרקע הטבעיים ,ולכן
כבסיס השוואתי לצורך זיהוי ההשפעה של הפקת הנפט בשיטת ה in situ-על הרכב המים ביחידת
32
פצלי השמן .בנוסף לכך ,הנתונים הכימיים יעזרו בשיפור היכולת לחשב את מליחות המים
בקידוחי סקר אחרים על בסיס הלוגים החשמליים.
בנוסף לאנליזות הכימיות הנ"ל ,יש כוונה למצות מים מהחללים הקטנים בגלעינים שנאספו בשני
קידוחי המחקר ולבדוק את מליחותם .כמו כן יעשו אנליזות של יסודות עיקריים ויסודות קורט
בגלעיני סלע נוספים.
בסיום כל פעולות הניטור והדיגום יועברו הקידוחים לידי השרות ההידרולוגי לצורך המשך ניטור
הידרולוגי .מומלץ שלאחר המתנה של שנה יורד לוג מליחות לקידוחים במטרה למפות הבדלי
מליחות לאורך הקדח ,וע"י כך לזהות יחידות הידרוגיאולוגיות שונות.
פרק .6
סיכום ,מסקנות והמלצות
א .הושלמה קדיחתם של שני קידוח מחקר בשטח הרישיון של חברת -IEIנחל גוברין ת 2/ואדרת
ת .1/בשניהם נקדחו בתחילה סלעי כיסוי מעל יחידת פצלי השמן ,בעיקר קירטונים וחווארים
השייכים לתצורות עדולם וטקיה ,ובהמשך הוצאו גלעינים רציפים מיחידת פצלי השמן,
הכוללת את תצורת ע'רב כולה ואת החלק העליון של תצורת משאש .בשני אתרי הקדיחה
הגיעו לעומק סופי של כ 600-מ' ,והקדיחה הסתיימה בתוך החלק התחתון של תצורת משאש.
באתר נחל גוברין נקדחו שני קידוחים ,זאת מאחר והקידוח הראשון לא הושלם בשל קשיים
טכניים.
ב .חתך פצלי השמן בשני הקידוחים אחיד למדי לכל אורכו ומורכב בעיקר מקירטון ביטומני,
כהה ,עשיר במאובנים גדולים ,מכיל מעט פוספאט ,מעט פיריט ,ובמקומות חצוי ע"י אופקי
חוואר דקים ,המקנים לסלע שיכוב דק .חריג יחיד בחתך הוא יחידה בעובי של 7-8מ',
המורכבת בעיקר מצור ומופיעה במרכז תצורת משאש )'לשון המשאש'( .ביטוי לאחידות
הליתולוגית נראה גם בלוג ה.acustic-
ג .מעט מאוד סדקים פתוחים נמצאו ביחידת פצלי השמן בשני הקידוחים .לאור המוליכויות
ההידראוליות הנמוכות שנמדדו במבחני השאיבה ,ברור שהשפעת סדקים אלה על מערכת
הזרימה זניחה.
ד .למרות שאתר הקדיחה באדרת גבוה כיום סטרוקטוראלית מאתר קידוחי נחל גוברין ,תצורות
טקיה וע'רב שנחדרו במלואן בשני האתרים ,עבות יותר בקידוח אדרת .גם יחידת פצלי השמן
עבה יותר בקידוח אדרת ואיכותה טובה יותר .נדרש קידוח מחקר נוסף בין שני האתרים הללו
כדי לאפיין את אופי המעבר הליתולוגי במרחב שביניהם.
ה .עבודה גיאוכימית ראשונית מראה שההרכב הכימי של פצלי השמן באזור נחל גוברין ותכולת
יסודות הקורט בחתך ,דומים לאלה שנמצאו במרבצי פצלי שמן אחרים בישראל .ההרכב
הכימי מצביע גם על אחידות ליתולוגית לאורך החתך .הגופרית בחתך מרוכזת ברובה בחומר
האורגני ומיעוטה בפיריט ובגבס.
ו.
הממצאים בשני הקידוחים מראים שהחתך האיכותי של פצלי השמן מרוכז לאורך תצורת
ע'רב ובחלקה העליון של תצורת משאש ,עד יחידת הצור )'לשון המשאש'( ,אשר ממוקמת
במרכז תצורת משאש .חלוקה זו מאפשרת להרחיב את עובי 'היחידה המפרידה' שבין פצלי
33
השמן האיכותיים לאקוויפר חבורת יהודה ,ולהכליל בתוכו לא רק את תצורת מנוחה הידועה
במאפייניה האקוויקלודיים ,אלא גם את החלק התחתון ,הקירטוני-חווארי ,של תצורת
משאש .לכך חשיבות רבה כאשר דנים במידת ההפרדה ההידראולית בין יחידת פצלי השמן
לאקוויפר חבורת יהודה ,כאשר ברורה הנחיצות של הופעת 'יחידה מפרידה' עבה ככל האפשר.
עובי 'היחידה המפרידה' משתנה על פי המיקום באגן השפלה; באזור הרישיון של חברת IEI
הוא נע מכ 100-מ' עד לערכים גדולים בהרבה.
ז.
באמצעות מבחני שאיבה )החדרה ושיוב( התקבלו ערכים למוליכות ההידראולית של יחידת
פצלי השמן בשני אתרי הקדיחה .יש להדגיש שערכים אלה )בניגוד למדידות מעבדתיות
בגלעינים( מאפיינים את הסלע סביב אתר הקידוח ,לרבות הסדקים ואי ההומוגניות שבתוכו.
ח .המוליכויות ההידראוליות שנמדדו בקידוחי נחל גוברין ואדרת הן בסדר גודל של 10-10-10-11
מ' לשנייה .ערכים אלה נמוכים מאוד ומכניסים את יחידת פצלי השמן בתחום של סלעים
אקוויקלודיים .לאור איבודי המחזור שהתרחשו בקידוח אדרת ,והריסוק הרב של הקדח,
ניתן היה לצפות למוליכויות הידראוליות גבוהות יותר בקידוח זה .מאחר והמוליכויות בכל
זאת נמוכות מאוד ניתן להסיק שהריסוק והסידוק ,שהם תוצר של לחצי המים והבוץ
שהוחדרו לקדח ) ,(hydro fracturingמוגבלים לאזור הסמוך לקדח הפתוח.
ט .הסגירה האיטית של פער המפלסים בין שני הקידוחים שנקדחו באתר נחל גוברין ,וחולקים
קטע חתך משותף של עשרות מטרים ,מראה שאין ביניהם השפעה הדדית .מכאן משתמע
שאין סידוק מוליך ביחידת פצלי השמן באתר זה.
י.
השינוי במפלס בקידוח נחל גוברין החדש )עליה לאחר שאיבה ,התייצבות וירידה מחודשת
ואיטית( מצביע על קיומן בחתך של יחידות הידרוגיאולוגיות מנותקות זו מזו .קיומן של
יחידות הידרוגיאולוגיות נפרדות בתוך יחידת פצלי השמן מעיד על מוליכות הידראולית
ורטיקאלית נמוכה מאוד ,ומחזק את ההנחה שאין חשש לדליפת מים כלפי מטה ,לכיוון
אקוויפר חבורת יהודה.
יא .פער המפלסים בין קידוח אדרת לקידוחי נחל גוברין )עשרות מטרים( מצביע על גרדיאנט
הידראולי ,ביחידת פצלי השמן ,בכיוון כללי מערבה .מדידות מפלס בקידוחים נוספים בשטח
הרישיון יאפשרו ,אולי ,לשרטט מפת מפלסים אזורית ולקבוע כיוון מדויק יותר לגרדיאנטים
ההידראוליים.
יב .פענוח לוגים חשמליים שנערכו בשני קידוחי המחקר מצביע על מליחות של אלפי מגכ"ל
ביחידת פצלי השמן .חיזוק לכך -במליחות המים שנמדדה בפועל בתצורת ע'רב בקידוח
נחושה 1א' ,הממוקם במרכז שטח הרישיון ) 6,700מגכ"ל( .המליחות הנמוכה יחסית
שהתקבלה בקידוח אדרת נובעת מהשימוש הממושך במי קו בשלב קדיחת הגלעינים.
עומדי המים בפצלי השמן גבוהים מאשר באקוויפר
יג .על פי הנתונים משני קידוחי המחקרָ ,
חבורת יהודה .אולם ,השילוב של יחידה מפרידה עבה בעלת אופי אקוויקלודי )קירטון
וקירטון חווארי השייכים לתצורת מנוחה ולחלק התחתון של תצורת משאש( ,הכליאה
החזקה של אקוויפר חבורת יהודה בשיעור של עשרות אטמוספרות ,ואופייה האקוויקלודי של
יחידת פצלי השמן ,מסירים כל חשש לדליפת מים מפצלי השמן לאקוויפר חבורת יהודה
34
ולזיהומו .עצם העובדה שזיהום כזה לא נתגלה עד היום ,בכל האזור בו אקוויפר חבורת
יהודה כלוא )למרות שהמים הטבעיים ביחידת פצלי השמן מלוחים בהרבה מהמים באקוויפר
חבורת יהודה( ,מראה שהניתוק ההידראולי בין היחידות יעיל .אין חשש לקיומם של סדקים
מוליכים בתוך 'היחידה המפרידה' ,מאחר ואם היו סדקים כאלה לא היתה מתקיימת כליאה
כה חזקה ,בבחינת "לא ניתן להחזיק את החבל משני קצותיו" -אם יש כליאה אין סדקים,
ואם יש סדקים לא מתקיימת כליאה.
יד .מטעמים של שמירת איכות המים באקוויפר חבורת יהודה ,כל פעילות של הפקת נפט
בטכנולוגית in situצריכה להיעשות באזורים בהם חבורת יהודה כלואה מאוד ואין במורד
הזרימה אזור בו היא פריאטית ,יחידת פצלי השמן מנותקת ממילוי חוזר ע"י תצורת טקיה
ומהווה אקוויקלוד בעצמה ,וההפקה ממוקדת בתצורת ע'רב ובחצי העליון בלבד של תצורת
משאש )מעל יחידת הצור(.
טו .בשל התגובה האיטית של המערכת ההידרולוגית שבתוך פצלי השמן לשינויים )החדרה או
שאיבת מים( ,לא הסתיימו מבחני השאיבה בשלושת הקידוחים הקיימים .לאחר השלמתם
וקבלת מוליכויות הידראוליות מדויקות ,יעשה ניסיון לערוך מבחן השפעה בין שני הקידוחים
בנחל גוברין ,בעיקר לצורך חילוץ ערך האגירות )בספק אם תימדד השפעה כלשהי( .במקביל
תיערך שאיבת ניקוי בקידוח נחל גוברין החדש לשם קבלת מים מייצגים טבעיים מהסלע.
מים אלה ידגמו ויערכו בהם מגוון רחב של אנליזות כימיות ואיזוטופיות ,כולל גילי מים.
פעולות נוספות מתוכננות כוללות :מיצוי מי חללים מהגלעינים לשם קביעת מליחותם,
אנליזות סלע נוספות ובצפיפות דיגום גבוהה ,ועריכת חתכי מליחות לשם זיהוי יחידות
הידרוגיאולוגיות נפרדות בחתך.
טז .הקדיחה בשני האתרים הסתיימה בתוך תצורת משאש .ניסיון לקדוח עד לגג תצורת מנוחה,
במטרה להוציא גלעינים מהחלק העליון של תצורה זו ,לא צלח במי משני האתרים .הוצאת
גלעינים מתצורת מנוחה נועדה כדי לקבוע בהם ערכי פרמאביליות מייצגים וכן את הרכב מי
החללים .אלה אמורים לעזור בקביעת מידת האטימות של סלעים אלה לזרימה ,ולאשר את
התפיסה הרואה בתצורת מנוחה כיחידה הידראולית מפרידה עיקרית בין אקוויפר חבורת
יהודה לבין יחידת פצלי השמן.
בקידוח אדרת ת 1/הוצאו גלעינים מהחלק התחתון של תצורת משאש .קטע זה בחתך כבר לא
שייך ליחידת פצלי השמן האיכותית ומהווה לפיכך חלק מ'היחידה המפרידה' בין פצלי השמן
לאקוויפר חבורת יהודה .הגלעינים הללו יכולים לשמש ,בשלב הנוכחי ,כמייצגים נאמנים של
'היחידה המפרידה' .באחד מקידוחי הסקר הבאים יעשה ניסיון נוסף לחדור לחלק העליון של
תצורת מנוחה ולהוציא ממנה את הגלעינים הנדרשים.
יז .חברת IEIמתעתדת להמשיך בקידוחי המחקר בשטח הרישיון בכדי לספק מידע גיאולוגי
והידרולוגי נוסף ואמין ככל האפשר .מידע זה יעמוד לרשות מי מהגורמים המקצועיים
והסטטוטוריים ,לצורך הבנה מעמיקה יותר של המערכת הגיאולוגית וההידרולוגית
האזורית.
35
ביבליוגרפיה
אקר ,ע .1995 ,.תרומת המים המליחים באקויטרד חבורת עבדת והר הצופים לאקוויפר חבורת
יהודה באגן ירקון-באר שבע .המכון הגיאולוגי ,דו"ח 55 ,GSI/7/95עמ'.
בורג ,א ,.גבריאלי ,א ,.גוטמן ,י .2001 ,.הגורמים להתפתחות תנאים מחזרים באקוויפר חבורת
יהודה בשפלת יהודה והמלצות לעתיד .המכון הגיאולוגי ,דו"ח ,GSI/9/2001דו"ח מקורות 20 ,678
עמ' +נספחים ,תקציר באנגלית.
ברנר ,א .1961 ,.אזור עדולם-לכיש ,בחינת אפשרויות להספקת מים על ידי קידוחים .מדינת
ישראל ,משרד הפיתוח ,המכון הגיאולוגי 10 ,עמ' +מפות ותרשימים.
גוטמן ,י .1982 ,חוות דעת בדבר אפשרויות הפקת מים משכבות חבורת הר-הצופים בקדוח נחושה
1א' .תה"ל 5 ,עמ'.
גורן ,א .2010 ,.בדיקת ההתאמה הגיאולוגית והסביבתית של פצלי השמן בארץ להפקה בתת
הקרקע; תוצאות ראשוניות ממרבץ פצלי השמן באזור חדרה ,דו"ח מסכם שנה א' .המכון
הגיאולוגי ,דו"ח 26 ,GSI/07/2010עמ' +תרשימים וטבלאות ,תקציר באנגלית.
גיל ,ד ,.שירב )שורץ( ,מ ,.הליץ ,ל .1992 ,.סקר גיאוכימי בדרום מדבר יהודה וחוף ים המלח ,דו"ח
התקדמות טכני .המכון הגיאולוגי ,דו"ח 17 ,TR-GSI/25/92עמ' +נספחים.
דפני ,א .2009 ,.שדה הזרימה של מי התהום והסעת מלחים באגן ירקון-תנינים .עבודת דוקטור,
האוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי.
הירש ,פ .1983 ,.בית גוברין ,מפה גיאולוגית בקנ"מ ,1:50,000המכון הגיאולוגי.
הירש ,פ ,.מאי ,פ .1983 ,.בית גוברין ,מפה סטרוקטורלית בקנ"מ ,1:50,000המכון הגיאולוגי.
כפרי ,א ,.מימרן ,י .1991 ,.אתר סלוק פסולת באזור בית-גוברין ,הערכה הידרוגיאולוגית .המכון
הגיאולוגי ,דו"ח 33 ,GSI/4/91עמ' +מפה.
ליבשיץ ,י .2002 ,.מקורות המלחים באקוויפר החוף .אגודה ישראלית למשאבי מים ,הכינוס
השנתי ,כפר גלעדי ,מאי .2002חוברת תקצירים בעריכת ג .וינברגר ,עמ' .123-127
מינסטר ,צ .2009 ,.מרבצי פצלי השמן בישראל ,מידע גיאולוגי-כלכלי .2008 ,המכון הגיאולוגי,
דו"ח 78 ,GSI/18/2009עמ' ,תקציר באנגלית.
מינסטר ,צ ,.גינצבורג ,ד .1992 ,.תופעת פצלי השמן באזור השפלה -נתונים ראשוניים והמלצות
להמשך המחקר .המכון הגיאולוגי ,דו"ח .TR-GSI/6/92
מירו ,ד .1978 ,.סיכוני הזיהום של האקוויפר הקנומני-טורוני בשל פריצת מאגרי נפט ומוצריו
באזור מסילת ציון .תה"ל ,דו"ח 18 ,04/78/87עמ' +נספחים.
סודרי ,ד ,.מינסטר ,צ ,.אילני ,ש ,.שגב ,ע ,.סנדלר ,ע ,.בוגוש ,ר ,.גילת ,א ,.שירב )שוורץ( ,מ,.
איתמר ,א ,.יחיאלי ,י .2004 ,.פוטנציאל חומרי הגלם המינרליים לתעשייה ולהפקת אנרגיה
בישראל .עורכים :שגב ,ע ,.שירב ,מ ,.נצר-כהן ,ח .המכון הגיאולוגי ,דו"ח 89 ,GSI/11/04עמ'.
36
, עבודת דוקטור. גיאוכימיה ומינרלוגיה של סלעים ביטומניים בישראל.1980 ,. ב,שפירו
. ירושלים,האוניברסיטה העברית
Bear, J., 1972. Dynamics of Fluids in Porous Media. Dover Publications.
Buchbinder, B., 1969. Geological map of HaShefela area, Israel, Scale 1:20,000, with
explanatory notes., 13 p. Geol. Surv. Isr., Rep. OD/1/68 and Inst. Petrol. Res. and
Geophys., Rep. 1030.
Fleischer, L., Gafsou, R., 2003. Northern Israel, Structural map on top Judea Group.
Geophys. Inst. Isr.
Geoprospect, 1976. Inventory of possible formations for underground storage of low
pressure hydrocarbons in Israel.
Gvirtzman, G., Reiss, Z., 1965. Stratigraphic nomenclature in the Coastal Plain and
Hashephela regions. Geol. Surv. Isr., Rep. OD/1/65, 13 p.
Gvirtzman, G., Moshkovitz, S., Reiss, Z., 1985. Senonian to early Eocene Mount
Scopus Group in the HaShefela region, Central Israel: Stratigraphy and Basin
evolution. Isr. J. Earth-Sci. V. 34: 172-192.
Schlumberger, 1988. Log interpretation charts, 150 p.
Shirav (Schwartz), M., Ginzburg, D., 1980. A new oil shale deposit in the HartuvZor'a region. Geol. Surv. Isr., Rep. MP 597/80, 15 p.
Shirav (Schwartz), M., Ginzburg, D., 1983. Geochemistry of Israeli oil shales. In
Geochemistry and Chemistry of oil shales; Miknis, F., et al.; ACS Symposium Series;
American Chemical Society; Washington, DC, 1983.
Shirav (Schwartz), M., Ginzburg, D., 1984. Geochemistry of Israeli oil shales. In:
Shirav, M. and Minster, T. (eds.) Oil shale in Israel: I. Collected reprints-publications
of GSI research (1982-84), II. Resources as of April 1984. Geological Survey of
Israel, Rep. GSI/24/84.
Sneh, A., Bartov, Y., Rosensaft, M., 1998. Geological map of Israel, 1:200,000, Sheet
2. Geo. Surv. Isr.
Wolfson, N., Shirav (Schwartz), M., Halicz, L., 1992. Geochemical mapping of the
greater Jerusalem area, Israel, Technical progress report. Geo. Surv. Isr., Rep. TRGSI/26/92, 8 p. + appendix.
טבלאות
ליתולוגיה של תצורת משאש בקידוח
נ.צ) .רשת ישראל חדשה(
רום פני קרקע )מ'(
רום נקודת יחס )מ'(
עומק קידוח )מ'(
עומק מסננות/קדח פתוח )מ'(
עומק מפלס סטטי מפני קרקע )מ'(
רום מפלס סטטי )מ'(
עובי חבורת עבדת )איאוקן( )מ'(
עומק בסיס חבורת עבדת )מ'(
ליתולוגיה של חבורת עבדת בקידוח
עובי תצורת טקיה )מ'(
עומק בסיס תצורת טקיה )מ'(
ליתולוגיה של תצורת טקיה בקידוח
עובי תצורת ע'רב )מ'(
עומק בסיס תצורת ע'רב )מ'(
ליתולוגיה של תצורת ע'רב בקידוח
עובי תצורת משאש )מ'(
עומק בסיס תצורת משאש )מ'(
189010/614353
230.68מ'
231.75מ'
506.25מ'
329.7-402מ'
167.61מ' ) ,18.7.2010בירידה(
63.07מ' ) ,18.7.2010בירידה(
178.5מ'
178.5מ'
קירטון ,חוואר ומעט צור
152.5מ'
331מ'
חוואר ,חרסית ומעט קירטון
124מ'
455מ'
קירטון ביטומני
51.2מ' )נקדח רק החלק העליון(
יותר מ 598-מ'
קירטון ביטומני ופוספאט
קידוח נחל גוברין ישן
189008/614360
230.60מ'
231.65מ'
597.8מ'
366-489מ'
179.57מ' ) ,18.7.2010בירידה(
51.03מ' ) ,18.7.2010בירידה(
178.5מ'
178.5מ'
קירטון ,חוואר ומעט צור
152.5מ'
331מ'
חוואר ,חרסית ומעט קירטון
124מ'
455מ'
קירטון ביטומני
142.8מ' )הקידוח לא הגיע לבסיס(
יותר מ 598-מ'
קירטון ביטומני ופוספאט,
שכבת צור
קידוח נחל גוברין חליפי
199263/617971
398.43מ'
399.62מ'
600מ'
263.9-600מ'
262.99מ' ) ,18.7.2010בירידה(
135.44מ' ) ,18.7.2010בירידה(
40מ'
40מ'
קירטון ,חוואר ,גיר ומעט צור
212מ'
252מ'
חוואר ,חרסית ומעט קירטון
208מ'
460מ'
קירטון ביטומני
140מ' )הקידוח לא הגיע לבסיס(
יותר מ 600-מ'
קירטון ביטומני ופוספאט,
שכבת צור
קידוח אדרת
טבלה :1נתונים מקידוחי המחקר שנקדחו עד כה במסגרת סקר פצלי השמן
טבלה :2נתוני מבח ההחדרה הראשו בקידוח נחל גוברי היש
תאריך
שעת מדידה
זמן מצטבר
עומק מפלס )מ'(
)שעות(
מנקודת יחס
19ינואר 2010
10:00
0.0
21ינואר 2010
10:00
48.0
98.78
25ינואר 2010
12:00
146.0
117.58
28ינואר 2010
11:15
217.3
123.72
1פברואר 2010
11:15
313.3
129.14
4פברואר 2010
10:15
384.3
132.18
9פברואר 2010
13:45
507.8
136.38
14פברואר 2010
14:45
628.8
139.70
21פברואר 2010
13:45
795.8
143.55
טבלה :3נתוני מבח ההחדרה השני בקידוח נחל גוברי היש
תאריך
שעת מדידה
זמן מצטבר
)שעות(
עומק מפלס )מ'(
מנקודת יחס
נקודת יחס למדידה
מעל פני הקרקע )מ'(
עומק מפלס מתוקן )מ'(
מנקודת יחס אחת *
21אפריל 2010
18:45
0.0
24.97
0.97
25.07
22אפריל 2010
08:40
13.9
59.95
0.97
60.05
"
11:05
16.3
73.68
0.97
73.78
"
12:10
17.4
75.39
0.97
75.49
23אפריל 2010
18:00
47.3
106.43
1.07
106.43
25אפריל 2010
08:20
85.6
122.85
1.07
122.85
28אפריל 2010
09:00
158.3
136.70
1.07
136.70
2מאי 2010
08:30
253.8
144.42
1.07
144.42
9מאי 2010
13:45
427.0
151.15
1.07
151.15
16מאי 2010
08:30
589.8
154.67
1.07
154.67
23מאי 2010
09:00
758.3
157.37
1.07
157.37
30מאי 2010
08:15
925.5
159.43
1.07
159.43
3יוני 2010
10:00
1023.3
160.50
1.07
160.50
10יוני 2010
07:30
1188.8
162.05
1.07
162.05
17יוני 2010
18:00
1367.3
163.55
1.07
163.55
27יוני 2010
19:00
1608.3
165.46
1.07
165.46
6יולי 2010
07:45
1813.0
167.65
1.07
167.65
11יולי 2010
08:30
1933.8
167.88
1.07
167.88
18יולי 2010
08:30
2101.8
168.68
1.07
168.68
הערות:
* כל הערכי תוקנו לנקודת יחס 1.07מ' מעל פני הקרקע,
טבלה :4נתוני מבח השיוב בקידוח נחל גוברי החדש
תאריך
18אפריל 2010
"
"
"
"
"
19אפריל 2010
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
20אפריל 2010
21אפריל 2010
"
**
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
22אפריל 2010
"
"
23אפריל 2010
25אפריל 2010
28אפריל 2010
2מאי 2010
9מאי 2010
16מאי 2010
23מאי 2010
30מאי 2010
3יוני 2010
10יוני 2010
17יוני 2010
27יוני 2010
6יולי 2010
11יולי 2010
18יולי 2010
שעת מדידה
18:00
19:00
20:00
21:00
22:00
23:00
00:00
01:00
02:00
03:00
04:00
05:00
06:00
07:00
08:15
09:00
10:00
11:00
12:00
08:15
09:00
09:30
11:50
12:30
13:00
13:30
14:00
15:00
16:00
17:00
18:00
18:30
09:05
10:56
12:00
18:10
08:30
09:15
08:45
14:00
09:00
09:30
08:45
10:15
08:00
18:30
19:00
07:45
08:30
08:45
זמן מצטבר
)שעות(
0.0
1.0
2.0
3.0
4.0
5.0
6.0
7.0
8.0
9.0
10.0
11.0
12.0
13.0
14.3
15.0
16.0
17.0
18.0
38.3
63.0
63.5
65.8
66.5
67.0
67.5
68.0
69.0
70.0
71.0
72.0
72.5
87.1
88.9
90.0
120.2
158.5
231.3
326.8
500.0
663.0
831.5
998.8
1096.3
1262.0
1440.5
1681.0
1885.8
2006.5
2174.8
עומק מפלס )מ'( מנקודת
יחס )פי צינור ''* (2
306.60
304.40
302.10
300.00
297.65
295.55
293.30
291.15
289.05
287.15
285.40
283.60
281.85
281.88
279.80
278.64
277.05
275.46
274.01
250.38
229.30
228.50
245.05
243.95
243.51
243.05
242.64
241.95
241.03
240.45
239.49
239.09
231.28
230.18
229.57
215.22
202.83
189.03
180.28
174.63
173.62
173.96
174.75
175.29
176.23
177.19
178.48
179.42
180.13
180.62
עומק מפלס מתוקן )מ'(
מנקודת יחס ***
306.60
304.69
302.68
300.87
298.82
297.01
295.05
293.19
291.38
289.77
288.31
286.80
285.35
285.67
283.95
283.01
281.71
280.41
279.25
261.52
247.65
247.00
245.05
243.95
243.51
243.05
242.64
241.95
241.03
240.45
239.49
239.09
231.28
230.18
229.57
215.22
202.83
189.03
180.28
174.63
173.62
173.96
174.75
175.29
176.23
177.19
178.48
179.42
180.13
180.62
הערות:
* נקודת היחס היא 1.05מ' מעל פני הקרקע,
** לאחר המדידה שנערכה ב! 21.4.2010בשעה ,9:30שוחרר האוויר הכלוא בי צינורות '' 4.5ל!'') 7פרוט בטקסט(,
*** עומק המפלס לאחר התיקו בנתוני' בשל נפילת המפלס בעת פתיחת החיבור בי צינורות '' 4.5ל!'',7
טבלה :5נתוני מבח ההחדרה בקידוח אדרת
תאריך
17יוני 2010
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
"
18יוני 2010
19יוני 2010
20יוני 2010
22יוני 2010
24יוני 2010
27יוני 2010
4יולי 2010
11יולי 2010
18יולי 2010
גובה נקודת יחס
שעת מדידה זמן מצטבר עומק מפלס )מ'(
מפני קרקע )מ'(
מנקודת יחס
)שעות(
0.05
114.43
0.00
08:20
0.05
114.89
0.02
08:21
0.05
115.40
0.03
08:22
0.05
115.97
0.05
08:23
0.05
116.41
0.07
08:24
0.05
116.89
0.08
08:25
0.05
117.50
0.11
8:26,30
0.05
118.00
0.13
8:27,30
0.05
118.46
0.14
8:28,30
0.05
118.85
0.16
8:29,30
0.05
119.75
0.19
8:31,30
0.05
120.10
0.21
8:32,30
0.05
120.49
0.23
8:33,30
0.05
120.88
0.24
8:34,30
0.05
121.26
0.26
8:35,30
0.05
121.65
0.28
8:36,30
0.05
122.00
0.29
8:37,30
0.05
122.40
0.31
8:38,30
0.05
122.75
0.33
8:39,30
0.05
123.10
0.34
8:40,30
0.05
123.45
0.36
8:41,30
0.05
123.82
0.38
8:42,30
0.05
124.17
0.39
8:43,30
0.05
124.50
0.41
8:44,30
0.05
124.86
0.43
8:45,30
0.05
125.19
0.44
8:46,30
0.05
125.67
0.47
08:48
0.05
126.33
0.50
08:50
0.05
126.95
0.53
08:52
0.05
127.56
0.57
08:54
0.05
129.03
0.65
08:59
0.05
130.43
0.73
09:04
0.05
131.76
0.82
09:09
0.05
133.05
0.90
09:14
0.05
134.27
0.98
09:19
0.05
135.40
1.1
09:24
0.05
136.52
1.2
09:29
0.05
137.60
1.2
09:34
0.05
138.64
1.3
09:39
0.05
140.61
1.5
09:49
0.05
142.48
1.7
09:59
0.05
145.05
1.9
10:14
1.19
156.25
3.2
11:30
1.19
162.38
4.2
12:30
1.19
167.38
5.2
13:30
1.19
171.50
6.2
14:30
1.19
175.08
7.2
15:30
1.19
178.26
8.2
16:30
1.19
181.00
9.2
17:30
1.19
185.75
11.2
19:30
1.19
189.69
13.2
21:30
1.19
192.23
14.7
23:00
1.19
203.40
24.2
08:30
1.19
216.82
49.2
09:30
1.19
222.99
71.7
08:00
1.19
230.77
119.2
07:30
1.19
237.17
177.2
17:30
1.19
242.96
249.7
18:00
1.19
252.31
417.7
18:00
1.19
258.72
575.7
08:00
1.19
264.18
743.2
07:30
הערות:
* כל הערכי תוקנו לנקודת יחס 1.19מ' מעל פני הקרקע,
עומק מפלס מתוקן )מ'(
מנקודת יחס אחת *
115.57
116.03
116.54
117.11
117.55
118.03
118.64
119.14
119.60
119.99
120.89
121.24
121.63
122.02
122.40
122.79
123.14
123.54
123.89
124.24
124.59
124.96
125.31
125.64
126.00
126.33
126.81
127.47
128.09
128.70
130.17
131.57
132.90
134.19
135.41
136.54
137.66
138.74
139.78
141.75
143.62
146.19
156.25
162.38
167.38
171.50
175.08
178.26
181.00
185.75
189.69
192.23
203.40
216.82
222.99
230.77
237.17
242.96
252.31
258.72
264.18
טבלה :6סיכו מבחני השאיבה בקידוחי נחל גוברי ואדרת
שיטת פענוח
קידוח
מבח
נחל גוברייש
החדרה ראשו slugHorslev
מוליכות הידראולית הערות
מחושבת )(m/s
"
נחל גוברייש
"
החדרה שני
"
"
נחל גובריחדש שיוב
"
אדרת
slugHorslev
slugBowerRice
slugHorslev
"
החדרה
"
slugBowerRice
"
8.27*10 11
11
לא הגיע לסיומו בשל בעייה טכנית
8.07*10
1.22*10 10
10
1.19*10
10
2.14*10
"
עדיי לא הגיע לסיומו ,המפלס בירידה איטית
"
הגיע לסיומו
slugBowerRice
2.07*10 10
slugHorslev
8.59*10 11
עדיי לא הגיע לסיומו ,מפלס בירידה איטית.
לא נמחקו נקודות מדידה,
slugHorslev
4.22*10 11
ללא נקודות המדידה ב 24השעות הראשונות
של המבח
"
341
506
498
476
460
440
434
418
397
374
<1
<1
<1
<1
<1
<1
<1
<1
<1
<1
Ag
12.1
9.4
2.9
3.2
6.3
6.5
4.2
3.6
6.0
10.6
11
9
6
11
4
6
8
6
6
9
As
5.4
3.3
1.3
1.4
2.8
2.8
1.3
1.4
2.5
4.3
293
306
290
300
350
340
500
490
374
340
Ba
2.6
1.3
0.5
1.0
1.0
1.2
0.4
0.7
1.2
1.8
0.5
0.4
0.2
0.2
0.3
0.3
0.2
0.2
0.3
0.4
Be
0.19
0.16
0.07
0.08
0.13
0.12
0.08
0.07
0.11
0.20
0.5
1.0
0.4
0.6
0.4
0.5
0.7
0.6
0.3
0.5
Cd
25.6
23.0
38.9
38.0
40.3
41.0
33.9
34.8
36.1
25.7
18
19
8
9
14
14
12
11
12
21
Ce
1.2
0.6
0.4
0.3
0.4
0.5
0.5
0.5
0.3
0.6
4
3
2
2
3
3
2
2
3
4
Co
1.1
1.2
1.0
1.5
1.5
1.2
1.8
1.8
1.0
1.0
248
220
166
158
166
138
266
220
194
308
Cr
6.0
4.8
2.5
3.6
2.7
2.8
4.8
3.4
2.9
3.9
0.1
37
50
39
46
62
56
93
80
65
75
Cu
0.3
0.3
<0.1
0.1
0.2
0.2
0.1
0.1
<0.1
*
ההמסה בחומצה מהולה נעשתה לאחר ההמסה במים.
0.5
0.7
0.3
0.4
0.6
0.6
0.8
0.6
0.4
0.7
Eu
54.5
44.1
47.6
49.2
55.3
56.3
47.1
46.4
50.1
48.2
הערה :כל האנליזות נעשו במכון הגיאולוגי בירושלים ,פרט לאנליזת TOCשנעשתה במעבדת weatherfordבארה"ב.
גלעין73-
גלעין71-
גלעין63-
גלעין57-
גלעין51-
גלעין49-
גלעין43-
גלעין37-
גלעין29-
גלעין8-
דוגמא
עומק
)מ'(
גלעין73-
498
476
460
440
434
418
397
374
341
506
גלעין71-
גלעין63-
גלעין57-
גלעין51-
גלעין49-
גלעין43-
גלעין37-
גלעין29-
גלעין8-
דוגמא
)מ'(
עומק
SiO2
Al2O3
Fe2O3
TiO2
CaO
%
MgO
P2O5
SO3
K2O
total
27
22
14
29
31
40
21
32
47
36
ppm
Mn
2,200
1,770
770
2,600
1,100
1,400
950
1,250
1,600
2,280
*
ppm
מסיס בחומצה S -
9.3
12.3
5.5
10.4
8
19
7
12
7
7
4
5
Mo
4,500
89
113
125
98
93
95
148
143
101
145
Ni
2,800
4,350
1,220
8.0
6.7
5.5
14.4
10.3
7.1
10.9
7.2
2,140
3,520
1,600
2,450
4,130
5,000
ppm
מסיס במים S -
%
TOC
טבלה :7הרכב כימי של דוגמאות נבחרות מהחתך בקידוח נחל גוברין ישן.
3
3
2
3
3
4
5
3
4
5
Pb
0.7
1.1
0.6
1.3
0.6
1.2
0.8
0.9
0.6
0.6
Sb
737
758
1,463
1,367
1,384
1,441
1,266
1,416
1,296
1,000
Sr
2.1
2.1
0.8
1.1
1.7
1.6
1.2
1.0
1.4
2.6
Th
10
19
11
17
12
14
19
17
10
12
U
76
76
39
44
100
120
134
50
110
50
114
71
110
58
190
86
170
220
60
116
V
Zn
תרשימי
1 íéùøú
170
180
190
200
é éø
ä
9 äéøåà øôë
1,2 øå'âò
3 øå'âò
8 øå'âò
4 øå'âò
ïåéùéøä çèù
620
äãå
ä
ùîù úéá
630
7 øå'âò
5 øå'âò
'à1 äùåçð
úâ úééø÷
1 íéøäåæ
ïéøáåâ úéá
610
ïåøá
1 äéöîà
ç éø
ä
(÷éôî àì) 1 äæåò
1 ó÷ù
600
3 âì÷ö
590
2 âì÷ö
1 âì÷ö
:äôîì àø÷î
,(ïåòéáø) úåøéòö úåò÷ø÷å íéëøåë ,íéèøîåìâðå÷ - nqc, qk, qh, q
,(ï÷åéî) âì÷éö úøåöú mm
,(ï÷åâéìåà) ùéëì úøåöú ol
,(ïåéìò ï÷åàéà) ïéøáåâ úéá úøåöú ue
,(ïåëéú ï÷åàéà) äùøî úøåöú emr
,(ïåëéú-ïåúçú ï÷åàéà) íìåãò úøåöú ea
,(ï÷åàìô ,èëéøèñî ,ïåðñ) íéôåöä øä úøåáç - ca, ma, pa, mz
,(ïåøåè ,ïîåð÷) äãåäé úøåáç - c1, c2, c3, t
.(Sneh et al., 1998 êåúî) äãåäé úìôù ìù úéâåìåàéâ äôî
íéðîåñî ïë åîë .äôîä éáâ ìò ïîåñî IEI úøáç ìù ïåéùéøä çèù
.åëåúáå ïåéùøä çèù áéáñ íéî÷åîîä íé÷éôî íéî éçåãé÷
2 íéùøú
äéôøâéèøèñ
ãøàèéåå÷à
ãåì÷éåå÷à
ï÷åàéà
ï÷åàìô
èëéøèñî
ãøàèéåå÷à/ãåì÷éåå÷à
ïôî÷
ãåì÷éåå÷à
ïåèðñ
øôéåå÷à
ïåøåè
ä é â åì å ú é ì
éìöô'
'ïîù
** ä ø å ö ú
*äøåöú
äøåáç
íìåãò
äé÷è
áø'ò
íìåãò
äé÷è
áø'ò
úãáò
ïåéìò èøô
éòöîà èøô
ïåúçú èøô
íéøåøúç
ì éâ
íéúéæ ïéò
äéâåìåøãéä
øä
íéôåöä
ùàùî
äçåðî
éðåèðñ øéâ
äðòá
äãåäé
àø÷î
èéîåìåã
øéâ
ïåèøé÷
øàååç
øåö
øîúåî ïåèøé÷
úåéâåìåàéâä úåãéçéä ìù (íééáåò ïåéö àììå î"ð÷ àìì) úéôøâéèøèñ äìáè
.ïåéùéøä çèùá
.éðåôöä áâðá ìáå÷îä éô ìò êúçä ú÷åìç *
.(1985) Gvirtzamn et al. éô ìò êúçä ú÷åìç **
úøåöú ìù ïåéìòä ÷ìçìå áø'ò úøåöúì úéáéèìøå÷ úéìëìëä ïîùä éìöô úãéçé
æëøîá äáò) äìôùä ïâàá äîå÷éî ìù äéö÷ðåôë ãåàî äðúùî äéáåòå ùàùî
.(åéìåùá ä÷ã ,ïâàä
3 íéùøú
660
180
190
200
210
220
650
640
ïåéùéø çèù
630
620
610
600
.(Gvirtzman et al., 1985 êåúî) äìôùä ïâàá íéôåöä øä úøåáç ìù (úéøåëåæéà äôî) éëðà éáåò äôî
àéäå ,íééñéôåàéâ íéðåúðî úåîìùä ìòå ,íéçåãé÷á ããîðù éôë ,äøåáçä éáåò ñéñá ìò äúðáð äôîä
éáåòä úà úâöééî äôîä úåðåúî úåéèð ìù íéøåæàá .ïâàä æëøîá äøåáçä úåáòúä úà áèéä äàøî
ìåãâ úåéäì éåùò äôîá éáåòä (ïâàä çøæî) úåôéøç úåéèð ìù íéøåæàá åìéàå úåáëùä ìù éúéîàä
.ìòåôá úåáëùä éáåòî úéúåòîùî
.äôîä éáâ ìò ïîåñî IEI úøáç ìù ïåéùéøä çèù
תרשי 4
שטח הרישיו
מרב פצלי השמ באג השפלה )מתו מינסטר.(2009 ,
המפה מציגה א ורק את השטח בו יש חתכי עשירי
בחומר אורגני בעובי העולה על 150מ'.
5 íéùøú
ïåéùéøä çèù
úøåáç øôéåå÷à
àåìë áöî - äãåäé
úøåáç øôéåå÷à
éèàéøô áöî - äãåäé
éèàéøô øåæàì íéðéðú-ïå÷øé ïâàá äãåäé úøåáç øôéåå÷à ú÷åìç
.(2009 ,éðôã êåúî) àåìë øåæàìå
éèàéøôì (å÷ì áøòîî) àåìë áöîî øáòîä úà ïééöî íåãàä å÷ä
.àåìëä øåæàá åìåëá àöîð IEI úøáç ìù ïåéùéøä çèù .(åçøæîî)
6 íéùøú
('î) äãåäé úøåáçá íéîä ãîåò
('î) äãåäé úøåáç ââ
íéåå÷ éðù íéðîåñî êúçä ìò .1 íéøäåæ çåãé÷ ìù éðëèå éâåìåúéì êúç
('î 305 ÷îåò) äãåäé úøåáçá íéîä ãîåò úà ïééöî ïåéìòä ,ìåçë òáöá
èòîë) íééðùä ïéá øòôä .('î 703 ÷îåò) äãåäé úøåáç ââ úà ïåúçúäå
.äãåäé úøåáç øôéåå÷à ââá íéîä õçì úà ïééöî ('î 400
7 íéùøú
('î) äãåäé úøåáçá íéîä ãîåò
('î) äãåäé úøåáç ââ
.(1982 ,ïîèåâ êåúî) 'à1 äùåçð çåãé÷ ìù éâåìåúéì êúç
úà ïééöî ïåéìòä ,ìåçë òáöá íéåå÷ éðù íéðîåñî êúçä ìò
ââ úà ïåúçúäå ('î 188 ÷îåò) äãåäé úøåáçá íéîä ãîåò
470 èòîë) íééðùä ïéá øòôä .('î 655 ÷îåò) äãåäé úøåáç
.äãåäé úøåáç øôéåå÷à ââá íéîä õçì úà ïééöî ('î
8 íéùøú
1/ú äìàä ìçð
195
190
185
180
625
1/ú äìàä úîåö
620
ïåéùéøä çèù
5/ú äùåçð
1/ú úøãà
7/ú äùåçð úîåö
615
úâ úééø÷
3/ú ïåàìâ
2/ú ïéøáåâ ìçð
6/ú íéøäåæ
610
1/ú ùéëì
600
úøâñîá äçéã÷ì åøùåàù (ø÷ñä éçåãé÷) ø÷çîä éçåãé÷ íå÷éî úôî
øáë íúçéã÷ù íéçåãé÷ä .äãåäé úìôùá IEI úøáçì ÷ðòåäù ïåéùéøä
.íåãà òåáøá íéðîåñî (1/ú úøãàå 2/ú ïéøáåâ ìçð) äîééúñä
'à9 íéùøú
ïùé-2/ú ïéøáåâ ìçð :çåãé÷ä íù
:éðëèå éâåìåúéì øåàéú
(äùãçä ìàøùé úùø) 189010/614353 :ö.ð
'î 230.68 :ò÷ø÷ éðô íåø
'î 231.75 :ñçé úãå÷ð íåø
øåøã .é ,ïîñøâ .ø ,ìèðæåø .à ,âøåá .à
éðëè êúç
'î 1.07 ,ñçéä úãå÷ð
ò÷ø÷ä éðô ìòî
ïåèá úéáç
àîâåã ÷îåò)
(ú÷ãáð
éâåìåúéì øåàú
÷îåò
('î)
äãéçé
úéâåìåàéâ
9 5/8 '' úåøåðéö
äîåç úéøéâ ò÷ø÷
ìù òìñ éøáùå íé÷åìç ,èøîåìâðå÷
øåöå øéâ ìù
'î17
íéøåôà ïåèøé÷å øàååç
'î31.5
50
100
,íéøåôà øàååçå ïåèøé÷ ìù ïéôåìéç
,øåöå íåç-øåôà øéâ
úåøùòá øàååçá úéñçé úåøùòúä
íéðåúçú íéøèî
æëøîî
Lower Eocene
P7-8
('î 144-146.5)
150
øåðéö éôî 'î 168.68
(äãéøéá ,18.7.2010)
Lower Eocene
P6 ('î 189)
úëúî úåøåðéö
7''
èåìéî
Middle Paleocene
P2-3 ('î 272-275)
Lower Paleocene
P1
('î 280.5-281.5)
'î178.5
200
,íééèñìô íéøåôà úéñøçå øàååç
,øåôà ïåèøé÷ èòî íò ïéôåìéçá
'î 212-215 íé÷îåòá ïåèøé÷ úåáëù
,'î 231-235-å
,êúçä êøåàì èéøéô úòôåä
,äèîå 'î 324 ÷îåòî 'ïîåèéá çéø'
250
300
'î331
'î 329.7/ 8 1/2''
Upper Maastrichtian
íìåãò úøåöú
Middle Eocene
P10-12 ('î 45)
Lower Eocene
P8-9 ('î 60)
Lower Eocene
P7-8 ('î 87-90)
úøåöú úøåöú
äùøî (?)íæåçà
'î10
'î 10/ 14 3/4 ''
äé÷è úøåöú
ìéâ
éâåìåèðåàìô
350
('î 419,429,433
,439,444)
PQ úåøåðéö
'î 431-485
Lower Maastrichtian
Upper Campanian
('î 455)
HQ úåøåðéöå çã÷î
'î 495-506
B
400
B
P
450
'î 474/ 5 1/2''(wash over)
'î 506.25 / 4.8''(PQ)
ãò ääë íåç ,äù÷ ,éðîåèéá ïåèøé÷
éøáù ,úå÷ã øàååç úåáëù ,øåçù
,ñéñáá èôñåô úòôåä .íéðáåàî
'î455
B
P
P
B
500
550
B
P
P
ãò ääë íåç ,äù÷ ,éðîåèéá ïåèøé÷
éøáù ,úå÷ã øàååç úåáëù ,øåçù
,èéøéô èòî ,èàôñåô úòôåä .íéðáåàî
,øàååçä úìåëúá úøëéð äééìò :'î 523-539
éðîåèéá ïåèøé÷ ,øåö ìù ïéôåìéç
'î547
,èàôñåôå
,øåôà ïåèøé÷ èòî ,øåôà øàååç
Lower Campanian
('î 595.8)
597.8
ùàùî úøåöú
wash over úåøåðéö
'î 402-474
Lower Maastrichtian
B
áø'ò úøåöú
('î 331)
'î589
'î597.8 ,øåôà øàååçå øåôà ïåèøé÷ éôåìéç
.ïùé 2/ú ïéøáåâ ìçð çåãé÷ ìù éðëèå éâåìåúéì êúç
.ùãçäå ïùéä - ïéøáåâ ìçð éçåãé÷ éðùî íéðåúðä óåøö êîñ ìò äðáð éâåìåàéâä êúçä
'á9 íéùøú
ùãç-2/ú ïéøáåâ ìçð :çåãé÷ä íù
:éðëèå éâåìåúéì øåàéú
(äùãçä ìàøùé úùø) 189008/614360 :ö.ð
'î 230.60 :ò÷ø÷ éðô íåø
'î 231.65 :ñçé úãå÷ð íåø
øåøã .é ,ïîñøâ .ø ,ìèðæåø .à ,âøåá .à
éðëè êúç
'î 1.05 ,ñçéä úãå÷ð
éâåìåúéì øåàú
÷îåò
('î)
ò÷ø÷ä éðô ìòî
àîâåã ÷îåò)
(ú÷ãáð
äãéçé
úéâåìåàéâ
ïåèá úéáç
9 5/8 '' úåøåðéö
äîåç úéøéâ ò÷ø÷
ìù òìñ éøáùå íé÷åìç ,èøîåìâðå÷
øåöå øéâ ìù
'î17
íéøåôà ïåèøé÷å øàååç
'î31.5
Middle Eocene
P10-12 ('î 45)
Lower Eocene
P8-9 ('î 60)
Lower Eocene
P7-8 ('î 87-90)
50
6 5/8 ''
100
,íéøåôà øàååçå ïåèøé÷ ìù ïéôåìéç
,øåöå íåç-øåôà øéâ
úåøùòá øàååçá úéñçé úåøùòúä
íéðåúçú íéøèî
æëøîî
Lower Eocene
P7-8
('î 144-146.5)
150
'î178.5
øåðéö éôî 'î 180.62
(äãéøéá ,18.7.2010)
Lower Eocene
P6 ('î 189)
úëúî úåøåðéö
7''
200
,íééèñìô íéøåôà úéñøçå øàååç
,øåôà ïåèøé÷ èòî íò ïéôåìéçá
'î 212-215 íé÷îåòá ïåèøé÷ úåáëù
,'î 231-235-å
,êúçä êøåàì èéøéô úòôåä
,äèîå 'î 324 ÷îåòî 'ïîåèéá çéø'
250
Middle Paleocene
P2-3 ('î 272-275)
Lower Paleocene
P1
('î 280.5-281.5)
èåìéî
300
'î331
'î 335.0/ 8 1/2''
Upper Maastrichtian
úøåöú úøåöú
äùøî (?)íæåçà
'î10
'î 11/ 12 1/4 ''
íìåãò úøåöú
êúåøî éåñéë
äé÷è úøåöú
ìéâ
éâåìåèðåàìô
350
B
'î 366
B
B
íéá÷åðî úåøåðéö
4 1/ 2 ''
('î 419,429,433
,439,444)
Lower Maastrichtian
P
450
Upper Campanian
('î 455)
B
'î455
B
P
P
B
'î 489
500
úëúî úåøåðéö
î"ñ 7 X 0.5 ,4 1/ 2 ''
æëøîî
550
P
P
ãò ääë íåç ,äù÷ ,éðîåèéá ïåèøé÷
éøáù ,úå÷ã øàååç úåáëù ,øåçù
,èéøéô èòî ,èàôñåô úòôåä .íéðáåàî
,øàååçä úìåëúá úøëéð äééìò :'î 523-539
éðîåèéá ïåèøé÷ ,øåö ìù ïéôåìéç
'î547
,èàôñåôå
ùàùî úøåöú
400
Lower Maastrichtian
ãò ääë íåç ,äù÷ ,éðîåèéá ïåèøé÷
éøáù ,úå÷ã øàååç úåáëù ,øåçù
,ñéñáá èàôñåô úòôåä .íéðáåàî
áø'ò úøåöú
('î 331)
,øåôà ïåèøé÷ èòî ,øåôà øàååç
Lower Campanian
('î 595.8)
'î 597.8/ 6 1/8''
597.8
'î589
'î597.8 ,øåôà øàååçå øåôà ïåèøé÷ éôåìéç
.ùãç 2/ú ïéøáåâ ìçð çåãé÷ ìù éðëèå éâåìåúéì êúç
.ùãçäå ïùéä - ïéøáåâ ìçð éçåãé÷ éðùî íéðåúðä óåøö êîñ ìò äðáð éâåìåàéâä êúçä
10 íéùøú
1/ú úøãà :çåãé÷ä íù
:éðëèå éâåìåúéì øåàéú
(äùãçä ìàøùé úùø) 199263/617971 :ö.ð
'î 398.43 :ò÷ø÷ éðô íåø
'î 399.62 :ñçé úãå÷ð íåø
øåøã .é ,ïîñøâ .ø ,ìèðæåø .à ,âøåá .à
éðëè êúç
'î 1.19 ,ñçéä úãå÷ð
éâåìåúéì øåàú
÷îåò
('î)
ò÷ø÷ä éðô ìòî
àîâåã ÷îåò)
(ú÷ãáð
äãéçé
úéâåìåàéâ
ïåèá úéáç
'î 10/ 12 1/4 ''
Upper PaleoceneLower Eocene
P6-a ('î 51)
Upper PaleoceneLower Eocene
P6 ('î 72)
äîåãà ò÷ø÷å ïáì ïåèøé÷
'î8.5
íéðáì øàååçå øéâ ,ïåèøé÷ ìù ïéôåìéç
éîúë ,øåö èòî ,íéøåôàå íéáåäö
,ìæøá úåöåîçú ìù ãå÷éðå èéðåîéì
50
'î40
íò ïéôåìéçá ,éèñìô øåôà øàååç
÷îåòá øéâ úáëù .øåôà ïåèøé÷ èòî
,øåö éááù äìéëîä 'î 75.5-77
'î88 ,êúçä êøåàì èéøéô úòôåä
øéâå øàååç ,ïåèøé÷ ìù ïéôåìéç
'î132 ,íåç øåö éááù èòî ,íéøåôà
100
æëøîî
150
èåìéî
úëúî úåøåðéö
7''
Middle to Upper
Maastrichtian
('î 252)
'î 263.9/ 8 1/2''
200
'î252
250
,éðîåèéá íåç ïåèøé÷ éôåìéç
øåôà øàååçå øåôà éøàååç ïåèøé÷
øåðéö éôî 'î 264.18
(äãéøéá ,18.7.2010)
'î264
B
300
B
P
B
350
400
Non diagnost
('î400,416,420)
Maastrichtian
('î 430)
Non diagnost
('î451,460)
B
B
B
500
'î 516.5/ 6 1/4''
B
wireline inner tube (3m)
'î 535.5/ 6
P
1/ ''
8
550
P
P
P
B
B
Lower Campanian
('î 585,590)
'î 600/ (HQ) î"î 96
600
'î460
??
P
450
Campanian
('î 480)
,éáéñî ,øåçù-íåç éðîåèéá ïåèøé÷
ìù úåçéëù ,ñâ áåëéù úåîå÷îá
èòî .÷åãñ àìì ,íéìåãâ íéðáåàî
,èàôñåô
úåòéôåî íäá íéøåæà - 'î 342 ÷îåòî
ïåèøé÷ä êåúá úå÷ã øàååç úåáëù
,éðîåèéáä
éðùî èéöì÷å ä÷ìçä éðîñ íò íé÷ãñ
,'î 367.6-368.0 ÷îåòá
,'î 392.7 ,'î 387 íé÷îåòá óñåð ÷åãñ
,'î 447-458 íé÷îåòá ÷ã áåëéù
áø'ò úøåöú
Middle Paleocene
P2-3 ('î 198)
,íéøåôà úéøàååç-úéñøçå øàååç
úåáëù èòî íò ïéôåìéçá ,íééèñìô
,(êúçä ùàøá ø÷éòá) øåôà ïåèøé÷
,êúçä êøåàì èéøéô úåçëåð
,úåéñøçá ùìç 'éðîåèéá çéø'
íìåãò úøåöú
9 5/8 '' úåøåðéö
äé÷è úøåöú
êúåøî éåñéë
é÷ôåà íò ïéôåìéçá ,éðîåèéá ïåèøé÷
íé÷ã øàååç
'î488
,éáéñî ,ãåàî ääë ,éðîåèéá ïåèøé÷
,ñéñáá èàôñåô ,íéðáåàîá øùåò
éðâøåàä øîåçä æåëéøá úåðåùî òáåðä ñåôñéô
'î529.8
,èàôñåôå éðîåèéá ïåèøé÷ ,øåö ìù ïéôåìéç
'î537
,øåôà ãò íåç ,éøéâ ,éðîåèéá ïåèøé÷
íéìåãâ íéðáåàîå èàôñåô ,éáéñî
øîåçä úåîëá äãéøé ,ïåéìòä ÷ìçá
,øåøö ,ä÷îòää íò éðâøåàä
'î600
ùàùî úøåöú
ìéâ
éâåìåèðåàìô
.1/ú úøãà çåãé÷ ìù éðëèå éâåìåúéì êúç
'à11 íéùøú
'î 447
ïåôö
'î 452
(à)
'î 395
ïåôö
(á)
'î 400
:úøãà çåãé÷á íéðåù êúç éòè÷ ìù optical televiewer éîåìéö
.çøæî ïåôö éììë ïååéëá íééåèðä ,íé÷åãäå íééòáè íé÷ãñ ìéëîä êúç òè÷ (à)
.íéçåúôå íééëðà hydro-fracturing é÷ãñ íò êúç òè÷ (á)
åæå ,ñåøô àåä øùàë éîéðôä çã÷ä ìù éìéìâä çèùä ìë úà úåâöééî íéëúçä úåðåîú
.(éîéðôä çã÷ä éãéö éðùî íéòéôåî íä) íäìù úåìéôëìå íé÷ãñä úøåöá úååéòì äáñä
תרשי 11ב'
עומק 346מ'
עומק 373מ'
צילומי של הקדח הפתוח בקידוח אדרת )באמצעות ,(optical televiewer
המראי "נזילות" של נפט מסדקי.
12 íéùøú
äìôùä ïâà æëøîì ìéá÷î òè÷î
low. Eocene
Paleocene
Maastrichtian
'ùà
ùî
ïåù
ì'
an
i
an
p
m
Ca
an
ni
o
t
n
Sa
.(Gvirtzamn et al., 1985 êåúî) äìôùä úðéì÷ðéñ øéöì áöéðá éâåìåàéâ êúç
úçúî êúçä éáåò ,(äæ òè÷á ììëð ïåéùéøä çèù) ïâàä æëøîáù äàøî êúçä
úøåöú úàå ùàùî úøåöú ìù ïåúçúä ÷ìçä úà ììåëä ,'ùàùéîä ïåùì'ì
.'î 200 ãò 100 àåä ,äçåðî
13 íéùøú
90
4 øå'âò
0
18
100
17
0
160
110
120
130
150
1/ú úøãà
'à1 äùåçð
2/ú ïéøáåâ ìçð
1 íéøäåæ
14
0
0
13
0
12
ìù ïåúçúä ÷ìçä íò ãçé äçåðî úøåöú) 'äãéøôîä äãéçéä' éáåò úôî
.ïåéùéøä çèùá (ùàùî úøåöú
íéâåì éçåðòéô ,íéçåãé÷î íééâåìåúéì íéðåúð ìù äéöøâèðéà øöåú àéä äôîä
.(Fleischer and Gafsou, 2003 ) úåéøåæà úåéìàøåè÷åøèñ úåôîå íééìîùç
תרשי 14
)א(
80
90
110
120
130
140
150
800
900
700
600
500
400
300
200
זמ מצטבר )שעות(
)ב(
מבח החדרה ) (slugראשו בקידוח נחל גוברי היש,
)א( הידרוגר השינוי במפלס כפונקציה של הזמ,
)ב( פיענוח המבח על פי פתרו ,Hvorslev
100
0
עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(
100
תרשי 15
)א(
0
20
40
80
100
120
140
160
180
2,500
2,000
1,500
1,000
זמ מצטבר )שעות(
)ב(
מבח החדרה ) (slugשני בקידוח נחל גוברי היש,
)א( הידרוגר השינוי במפלס כפונקציה של הזמ,
)ב( פיענוח המבח על פי פתרו ,Hvorslev
500
0
עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(
60
16 íéùøú
íéðåøçà íéáìù
íéðåùàø íéáìù
9 5/8 '' úåøåðéö
3
3
'î 11/ 12 1/4 ''
÷îåò
('î)
9 5/8 '' úåøåðéö
'î 11/ 12 1/4 ''
50
úëúî úåøåðéö
7''
úëúî úåøåðéö
7''
100
150
4
3
200
'î 228.50
'î 245.05
2
èåìéî
'î 257.60
èåìéî
1
'î 306.60
'î 335.0/ 8 1/2''
250
300
'î 335.0/ 8 1/2''
350
400
íéá÷åðî úåøåðéö
4 1/ 2 ''
íéá÷åðî úåøåðéö
4 1/ 2 ''
450
500
úëúî úåøåðéö
î"ñ 7 X 0.5 ,4 1/ 2 ''
úëúî úåøåðéö
î"ñ 7 X 0.5 ,4 1/ 2 ''
550
'î 597.8/ 6 1/8''
'î 597.8/ 6 1/8''
597.8
ïéá øåáéçä úçéúô úòá ùãçä ïéøáåâ ìçð çåãé÷á ñìôîä úìéôð úà úøàúîä äîëñ
.4.5''-ì 7'' úåøåðéö
,úåìòì ìéçúîå 'î 306.60 ÷îåòá àåä ñåçã øéååàá äáéàù øçàì íéîä ñìôî :1 áìù
úåøåðéöì 4.5'' úåøåðéö ïéáù çååøá úé÷ìç äìåòå 4.5'' úåøåðéö êåúá äìåò ñìôîä :2 áìù
,àåìëä øéååàä úñéçã éãë êåú ,7''
êåúî íéøáåò íéîå øøçúùî àåìëä øéååàä ,çúôð 7''-å 4.5'' úåøåðéö ïéá øåáéçä :3 áìù
,'î 16.5-á ãøåé íéîä ñìôî .7'' úåøåðéöì 4.5'' úåøåðéö ïéáù çååøì 4.5'' úåøåðéö
,úåìòì êéùîî ñìôîä :4 áìù
תרשי 17
)א(
170
190
230
250
270
290
310
800
700
600
500
400
300
200
100
זמ מצטבר )שעות(
)ב(
מבח שיוב ) (slugבקידוח נחל גוברי החדש,
)א( הידרוגר השינוי במפלס כפונקציה של הזמ .ההידרוגר
כולל תיקו שנעשה בשל נפילת המפלס בעת פתיחת החיבור
בי צינורות '' 4.5ל,7''-
)ב( פיענוח המבח על פי פתרו ,Hvorslev
0
עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(
התייצבות
210
תרשי 18
170
190
סו מבח שיוב
230
250
270
290
310
2,500
2,000
1,500
1,000
500
0
זמ מצטבר )שעות(
הידרוגר השינוי במפלס המי בקידוח נחל גוברי חדש כפונקציה
של הזמ .ההידרוגר כולל את מבח השיוב עד התייצבות המפלס
על ער מקסימאלי ,ואת הירידה האיטית שהחלה לאחר מכ.
עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(
210
תרשי 19
)א(
100
120
160
180
200
220
240
260
280
700
800
600
500
400
300
200
זמ מצטבר )שעות(
)ב(
מבח החדרה ) (slugבקידוח אדרת,
)א( הידרוגר השינוי במפלס כפונקציה של הזמ,
)ב( פיענוח המבח על פי פתרו ,Hvorslev
100
0
עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(
140
תרשי 20
ערכי מדודי
בקידוחי נחל
גוברי ואדרת
מיקו ערכי המוליכויות ההידראוליות שנמדדו בקידוחי נחל גוברי ואדרת
על גבי סכמה הידרוגיאולוגית ,המתאימה ערכי מוליכות להגדרות
הידרוגיאולוגיות כלליות )על פי .(Bear, 1972
21 íéùøú
ïùé ïéøáåâ ìçð çåãé÷
÷îåò
('î)
ùãç ïéøáåâ ìçð çåãé÷
9 5/8 '' úåøåðéö
9 5/8 '' úåøåðéö
'î 11/ 12 1/4 ''
'î 10/ 14 3/4 ''
'î 25.07 1
50
úëúî úåøåðéö
7''
æëøîî
'î 144.42 2
'î 157.37 3
'î 167.65
4
úëúî úåøåðéö
7''
100
150
'î 173.96 3
'î 180.28 2
'î 179.42
}
4
200
'î 239.09 1
èåìéî
'î 257.60
èåìéî
'î 306.60
'î 329.7/ 8 1/2''
250
300
'î 335.0/ 8 1/2''
350
'î 366
'î 366
íéçåãé÷ä éðùá óúåùî çåúô òè÷
wash over úåøåðéö
'î 402-474
400
'î 402
íéá÷åðî úåøåðéö
4 1/ 2 ''
PQ úåøåðéö
'î 431-485
450
1
'î 474/ 5 /2''(wash over)
HQ úåøåðéöå çã÷î
'î 495-506
'î 506.25 / 4.8''(PQ)
'î 489
500
úëúî úåøåðéö
î"ñ 7 X 0.5 ,4 1/ 2 ''
550
'î 597.8/ 6 1/8''
597.8
óúåùî çåúô òè÷ íé÷ìåç íéçåãé÷ä .ïéøáåâ ìçð éçåãé÷ éðùá íéîä éñìôî úàååùä
êéøàúá íéî åøãçåä ïùéä çåãé÷á .'î 8 íäéðéá ÷çøîä .'î 366-402 íé÷îåòä ïéá
.18.4.2010 êéøàúá íéî åáàùð ùãçä çåãé÷áå 21.4.2010
,21.4.2010 êéøàúá íéñìôîä ÷îåò úà íéâöééî 1 äãå÷ðá íéîä éñìôî
,2.5.2010 êéøàúá íéñìôîä ÷îåò úà íéâöééî 2 äãå÷ðá íéîä éñìôî
,23.5.2010 êéøàúá íéñìôîä ÷îåò úà íéâöééî 3 äãå÷ðá íéîä éñìôî
,6.7.2010 êéøàúá íéñìôîä ÷îåò úà íéâöééî 4 äãå÷ðá íéîä éñìôî
תרשים 22א'
פורוזיות )(%
45
40
35
30
25
20
340
360
380
400
440
460
480
500
קידוח נחל גוברי יש ,פורוזיות מדודה
עומק )מ'(
420
תרשים 22ב'
פורוזיות )(%
50
45
40
35
30
25
20
15
10
250
300
350
400
עומק )מ'(
450
500
550
600
קידוח אדרת ,פורוזיות מחושבת )ער הרוויה מדוד מוכפל בצפיפות
החלקיקי(
תרשי 23א'
100
ohm-m
10
1
340
LLD
LLS
350
360
370
380
390
400
410
420
430
440
460
470
480
490
500
510
520
530
540
550
560
570
580
קידוח נחל גוברין חדשresistivity log ,
עומק )מ'(
450
'ב23 תרשי
ohm-m
1
10
100
270
280
290
LLD
LLS
300
310
320
330
340
350
360
370
('עומק )מ
380
390
400
410
420
430
440
450
460
470
480
490
500
510
520
resistivity log ,קידוח אדרת
תרשי 24א'
ריכוז הכלוריד )מג"ל(
20,000
15,000
10,000
5,000
0
340
360
380
400
420
440
480
500
520
540
560
580
קידוח נחל גוברי חדש פרופיל המליחות המחושבת במגכ"ל,
עומק )מ'(
460
תרשי 24ב'
ריכוז הכלוריד )מג"ל(
7,000
6,000
5,000
4,000
3,000
2,000
1,000
0
270
290
310
330
350
370
410
430
450
470
490
510
קידוח אדרת פרופיל המליחות המחושבת במגכ"ל,
עומק )מ'(
390
תרשי 25
מליחות מחושבת )מגכ"ל(
14,000
12,000
10,000
8,000
6,000
4,000
2,000
340
350
360
370
390
400
410
מליחות מחושבת
מליחות מחושבת ,פורוזיות גדולה ב3%-
מליחות מחושבת ,פורוזיות קטנה ב3%-
420
קידוח נחל גוברי חדש מבח רגישות המציג את השפעת השינוי
בפורוזיות על ערכי המליחות המחושבי על פי לוג ה.resistivity
עומק )מ'(
380
תרשי 26
תכולה )(%
8.0
9.0
7.0
6.0
5.0
4.0
3.0
2.0
1.0
0.0
330
Al2O3
CaO/5
350
P2O5
SO3
370
390
430
עומק )מ'(
410
450
470
490
510
פרופיל עומק של ארבעה מהמרכיבי העיקריי בפצלי השמ בקידוח נחל גוברי
יש .כל מרכיב מייצג מקור אחר בסלע )פרוט בטקסט(.
תרשי 27
תכולה )(%
6.0
7.0
5.0
3.0
4.0
1.0
2.0
0.0
330
)א(
350
370
390
SiO2/2
430
Fe2O3
עומק )מ'(
Al2O3
410
TiO2*5
450
470
490
510
תכולה )(%
14.0
16.0
12.0
10.0
8.0
6.0
4.0
2.0
0.0
330
)ב(
350
370
390
430
450
470
TOC
SO3
490
510
פרופילי עומק של מרכיבי עיקריי בפצלי השמ בקידוח נחל גוברי יש.
)א( מרכיבי המופיעי באסוציאציה ע חרסיות.
)ב( תכולת הגופרית הכללית ותכולת החומר האורגני ) (TOCבסלע.
עומק )מ'(
410
תרשי 28
6.5
45
)א(
35
5.5
30
5.0
25
4.5
20
4.0
15
3.5
10
3.0
SO3
CaO
5
)SO3 (%
)Cao (%
40
6.0
2.5
2.0
0
16
12
14
8
10
4
6
)TOC (%
6.0
)ב(
5.0
y = 0.2728x + 0.9949
4.0
2.0
1.0
0.0
16
14
12
10
8
6
4
2
0
)TOC (%
)א( תכולת החומר האורגני ) (TOCכנגד תכולת הקלציו ותכולת הגופרית
הכוללת בדוגמאות מקידוח נחל גוברי יש.
)ב( קו קורלציה עבור ההתאמה TOC-SO3בדוגמאות פצלי השמ מקידוח
נחל גוברי יש .הדוגמא החריגה מעומק 506מ' סולקה.
)SO3 (%
3.0
תרשי 29
6
30
)א(
)Be (ppm*20
)Ce (ppm
)Co (ppm*5
)Th (ppm*10
)Al2O3 (%
5
3
15
2
10
1
5
0
0
10
52
48
9
8
7
6
5
4
3
2
1
1,600
)ב(
1,400
Sr
)CaO (%
44
1,200
40
1,000
36
800
32
600
28
400
24
200
20
0
10
9
8
7
6
5
4
3
2
1
התאמות של יסודות קורט למרכיבי עיקריי בסלע:
)א( יסודות המופיעי באסוציאציה ע אלומיניו ולכ ע חרסיות.
)ב( יסודות המופיעי באסוציאציה ע קלציו ולכ ע קלציט.
)Sr (ppm
)CaO (%
20
)traces (ppm
)Al2O3 (%
4
25
תרשי ) 29המש
(
20
3.0
)ג(
)U (ppm
)P2O5 (%
2.4
16
2.1
14
1.8
12
1.5
10
1.2
8
0.9
6
0.6
4
10
17.5
9
8
7
1
35
)ד(
)Cd (ppm*10
)Cr (ppm/10
)Eu (ppm*10
)Zn (ppm/10
)Ni (ppm/10
)TOC (%
15.0
12.5
30
25
10.0
20
7.5
15
5.0
10
2.5
5
0.0
0
10
9
8
7
6
5
4
3
2
התאמות של יסודות קורט למרכיבי עיקריי בסלע:
)ג( יסודות המופיעי באסוציאציה ע זרח ולכ ע פוספאט.
)ד( יסודות המופיעי באסוציאציה ע חומר אורגני.
1
)traces (ppm
)TOC (%
6
5
4
3
2
)U (ppm
)P2O5 (%
2.7
18
תרשי 30
)א(
)ב(
)ג(
תמונות מיקרוסקופ אלקטרוני של דוגמת פצלי שמ מקידוח נחל גוברי
יש ,עומק 444מ':
)א( פרמבואיד של פיריט בתו מאוב,
)ב( הגדלה של התמונה הקודמת,
)ג( פיזור פיריט במרחב )נקודות לבנות(,
© Copyright 2024