‫‪Israel Energy Initiatives (IEI) LTD‬‬
‫‪ 550‬מ'‬
‫סדק‬
‫טכני‬
‫סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‬
‫סיכום קידוח המחקר בזוהרים‬
‫צור‬
‫רונן גרסמן‪ ,‬דר' יובל ברטוב‪ ,‬אשר רוזנטל‬
‫יחידה‬
‫מצוררת‬
‫ללא סידוק‬
‫דו"ח מס' ‪IEI/3/2012‬‬
‫ירושלים‪ ,‬פברואר ‪2012‬‬
‫‪IEI‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 45408‬הר חוצבים ירושלים ‪ 91451‬ישראל‬
‫‪ 570‬מ'‬
‫‪--------------------------------------‬‬‫‪Israel Energy Initiatives‬‬
‫‪POB: 45408 Har Hotzvim Jerusalem 91451 Israel‬‬
‫‪i‬‬
‫תודות‬
‫תודתנו נתונה לכל אנשי המקצוע שתרמו ממרצם‪ ,‬כשרונם ונסיונם להצלחת הקידוח‪:‬‬
‫הגיאולוגים באתר‪ :‬יואב דרור‪ ,‬שרון ראובני ונרי פראן;‬
‫צוות חברת 'לפידות‪ -‬חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ';‬
‫צוות חברת 'י‪ .‬סודאי‪ ,‬קידוחים בע"מ';‬
‫צוות חברת 'מצדה';‬
‫צוות הפליאונטולוגיה במכון הגיאולוגי‪ :‬מיכאל קיטין‪ ,‬רימונה סימן‪-‬טוב ודר' אהובה אלמוגי;‬
‫דר' סיגל אברמוביץ'‪ ,‬פרופ' יוסי חצור וקסניה ביסנובט מהמחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫תודה לכולכם!‬
‫‪ii‬‬
‫תקציר‬
‫דו"ח זה מסכם את קידוח זוהרים ת‪ 6/‬שנערך במסגרת סקר פצלי השמן של חברת ‪ .IEI‬לקידוח זה קדמו‬
‫קידוחי הסקר שהושלמו בנחל גוברין )ת‪ ,(2/‬באדרת )ת‪ ,(1/‬בלכיש )ת‪ (10/‬ובגלאון )ת‪ .(3/‬קידוח זוהרים ממוקם‬
‫בצד הדרום מזרחי של שטח הרשיון‪ .‬לממצאי הקידוח חשיבות רבה‪ ,‬שכן הם מאפשרים לנתח את מרבץ פצלי‬
‫השמן מהיבטים של הפקה מסחרית‪ ,‬ומצביעים על חיוניות המרחב שבין צומת נחושה למעבר תרקומיא‪.‬‬
‫קידוח זוהרים נערך בין התאריכים ‪ .28/3 – 14/9/2011‬גלעינים רציפים בשיטת ה‪ wireline-‬הוצאו בטווח‬
‫העומקים ‪ 570 – 332‬מ'‪ .‬בין ‪ 612 – 570‬מ' הוצאו גלעינים לא רציפים‪ ,‬באורך כולל של ‪ 8‬מ'‪ .‬במהלך העבודה‬
‫נערך לוג מהירויות סייסמיות בתצורות טקייה וע'רב‪ ,‬ובוצע ניסוי למדידת שדה המאמצים בתת הקרקע‪.‬‬
‫הקדיחה התבצעה בבנטוניט ובמים‪ ,‬כשהחל איבוד מחזור‪ .‬חתך פצלי השמן עד לשון המישאש כלל קירטון‬
‫ביטומני קשה‪ ,‬חום – אפור‪ ,‬עשיר בשרידי מאובנים‪ ,‬עם נוכחות פוספט החל מבסיס תצורת ע'רב‪ .‬אופקי‬
‫חרסיות מופיעים כ‪ 20-‬מ' מעל לשון המישאש‪ .‬לשון המישאש הופיעה בין העומקים ‪ 561.7 – 556‬מ' ותחתיה‬
‫נמצא קירטון ביטומני מצורר שעוביו כ‪ 20-‬מ'‪ .‬הקידוח חדר אל גג תצורת מנוחה בעומק ‪ 627‬מ'‪ ,‬והסתיים‬
‫בעומק ‪ 631‬מ'‪ .‬הקדח צונר בליינר בקוטר ''‪ 4.5‬עד עומק ‪ 601.66‬מ'‪ ,‬והוא מחורץ בין העומקים ‪– 479.30‬‬
‫‪ 581.54‬מ'‪ .‬לוגים חשמליים בקדח מראים כי קיימת הפרדה בין מים במליחויות שונות לאורך החתך‪ .‬אומדן‬
‫ריכוזי הכלוריד במים נע בין ‪ 10000 – 5000‬מגכ"ל‪ .‬שני מבחני החדרה )‪ (slug test‬נערכו בזוהרים‪ .‬הראשון‬
‫בוצע כשעומק הקידוח היה ‪ 570‬מ'‪ ,‬מול יחידת הקירטון המצורר‪ .‬מפלס המים ירד באיטיות‪ ,‬והמבחן הופסק‬
‫כעבור חמישה ימים עקב הצורך להמשיך בקדיחה‪ .‬מבחן שני נערך עם השלמת העבודות באתר‪ ,‬לאחר התקנת‬
‫הליינר‪ .‬נכון ליום ‪ ,25/1/2012‬מפלס המים הדינמי נמצא ברום של ‪ 108.23‬מ' מעל פני הים‪ .‬טווח המוליכויות‬
‫ההידראוליות שחושבו בזוהרים נע בין ‪ 1.3*10-11- 8.8*10-10‬מ'‪/‬שנייה‪.‬‬
‫ההפרדה ההידרולוגית האנכית שתועדה‪ ,‬והמוליכויות ההידראוליות הנמוכות שחושבו עומדות בקנה אחד עם‬
‫ממצאי קידוחי הסקר שהושלמו עד כה‪ .‬גם כאן מסתבר כי יחידת פצלי השמן מהווה אקוויקלוד‪ ,‬וכי מתקיים‬
‫נתק הידראולי יעיל בין היחידות שמעליה ושתחתיה‪ .‬כל מבחן שכזה מייצג את סביבתו הקרובה של הקידוח‬
‫הנדון‪ ,‬אך התוצאות הדומות שהתקבלו בכל קידוחי הסקר מעידות על אחידות בתכונות ההידרולוגיות במרחב‬
‫הרשיון‪ .‬הכליאה החזקה של אקוויפר ירת"ן מומחשת בעזרת הפרשי המליחות והעומדים שבין תצורת מנוחה‬
‫לתצורת בינה‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬ריכוז הכלוריד במי אקוויפר ירת"ן בקידוח מקורות זוהרים ‪1‬א' הסמוך הוא ‪94‬‬
‫מג"ל‪ ,‬ורום מפלס האקוויפר הוא כ‪ 9-‬מטרים מעל פני הים‪ ,‬כ‪ 390-‬מ' מעל גג חבורת יהודה‪.‬‬
‫עם השלמתם של קידוחי סקר בחמישה אתרים שונים‪ ,‬עולה תמונה ברורה של רציפות ליתולוגית והידרולוגית‬
‫במרחב הרשיון‪ .‬אקוויפר ירת"ן מנותק מיחידת פצלי השמן על ידי שכבה מפרידה‪ ,‬אטומה ורציפה שכוללת את‬
‫תצורת מנוחה ואת חלקה התחתון של תצורת מישאש‪ .‬ממצאים אלו מסירים את החשש לדליפת נוזלים‬
‫מיחידת פצלי השמן לאקוויפר במהלך ואחרי החימום באתר הפיילוט‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫פרק ‪.1‬‬
‫פרק ‪.2‬‬
‫פרק ‪.3‬‬
‫פרק ‪.4‬‬
‫פרק ‪.5‬‬
‫פרק ‪.6‬‬
‫מקורות‬
‫מבוא‬
‫רקע גיאולוגי והידרוגיאולוגי‬
‫מהלך הקדיחה ותאור גיאולוגי‬
‫‪ .3.1‬מהלך הקדיחה‬
‫‪ .3.2‬החתך הליתולוגי‬
‫תופעות סידוק ושדה המאמצים‬
‫הידרוגיאולוגיה‬
‫‪ .5.1‬מבחנים הידרולוגיים‬
‫‪ .5.2‬מליחות המים‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫עמוד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫טבלאות‬
‫‪.1‬‬
‫נתונים טכניים של קידוח הסקר זוהרים ת‪6/‬‬
‫‪.2‬‬
‫נתוני מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים‬
‫‪.3‬‬
‫תוצאות חישוב מוליכות הידראולית בקידוח זוהרים‬
‫‪.4‬‬
‫נתוני מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים‬
‫תרשימים‬
‫‪.1‬‬
‫מפת מיקום קידוחי הסקר שאושרו במסגרת הרשיון‬
‫‪.2‬‬
‫חתך טכני וליתולוגי של קידוח זוהרים ת‪6/‬‬
‫‪.3‬‬
‫סידוק טכני בגלעינים ובקדח‬
‫‪.4‬‬
‫א‪ .‬סידוק טבעי בעומק ‪ 360 – 357.5‬מ'‬
‫ב‪ .‬סידוק טבעי בעומק ‪ 478.5‬מ'‬
‫‪.5‬‬
‫סידוק קדיחה )‪(Drilling Induced Tensile Fracture‬‬
‫‪.6‬‬
‫מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים‬
‫‪.7‬‬
‫מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים‬
‫‪.8‬‬
‫השוואה בין מבחני ההחדרה לפי פתרון ‪Hvorslev‬‬
‫‪.9‬‬
‫לוג התנגדות חשמלית‪ Rw ,‬ונקבוביות‬
‫‪.10‬‬
‫אומדן ריכוז כלוריד‬
‫‪1‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא‬
‫הדו"ח המוצג להלן מסכם את מהלך הקדיחה ואת הנתונים הגיאולוגיים וההידרוגיאולוגיים שהתקבלו‬
‫בקידוח זוהרים ת‪ .6/‬זהו קידוח הסקר השישי שחברת ‪ IEI‬השלימה במסגרת הרשיון שהוענק לה על ידי‬
‫הממונה לענייני נפט במשרד התשתיות )רשיון מס' פ"ש ‪" /9‬שפלה"(‪ .‬קידוחי הסקר שקדמו לקידוח זה כוללים‬
‫את שני קידוחי נחל גוברין ת‪ 2/‬וקידוח אדרת ת‪) 1/‬בורג וחוב'‪ (2010 ,‬וכן את קידוחי לכיש ת‪ 10/‬וגלאון ת‪3/‬‬
‫)גרסמן וחוב'‪ .(2011 ,‬בדומה לקידוחים הקודמים‪ ,‬גם בקידוח זה הוצאו גלעינים ובוצעו לוגים חשמליים‬
‫ומבחני החדרה‪ .‬בנוסף בוצע לוג מהירויות סייסמיות בתצורות צרעה וטקיה‪ ,‬לחישוב מאפיינים מכאניים של‬
‫הסלע‪ .‬בתום הקדיחה נערך מבחן סידוק הידראולי לאיפיון שדה המאמצים בסביבת הקדח‪.‬‬
‫לממצאי קידוח זוהרים חשיבות רבה‪ ,‬שכן הם מייצגים את חתך הסלע האופייני לחלק הדרום‪-‬מזרחי של שטח‬
‫הרשיון‪ ,‬במרחב שבין צומת נחושה למעבר תרקומיא‪ .‬התנאים הגיאולוגיים וההידרולוגיים שתועדו באזור זה‬
‫מאפשרים לנתח את המרבץ מהיבטים של שיקולי הפקה מסחרית‪.‬‬
‫פרק ‪ :2‬רקע גיאולוגי והידרוגיאולוגי‬
‫לתיאור מפורט של המאפיינים הגיאולוגיים וההידרוגיאולוגיים האזוריים‪ ,‬הקורא‪/‬ת מופנה‪/‬ת לדו"ח המסכם‬
‫של קידוחי נחל גוברין ואדרת )בורג וחוב'‪ .(2010 ,‬קידוח זוהרים ת‪ 6/‬ממוקם מעט מזרחית לציר סינקלינת אגן‬
‫השפלה‪ ,‬במרחב שבין קידוחי נחל גוברין‪ ,‬אדרת ולכיש )תרשים ‪ .(1‬יחידת פצלי השמן מצויה בתצורות ע'רב‬
‫ומישאש מגיל מסטריכט וקמפן‪ ,‬בהתאמה‪ .‬החתך העשיר בקרוגן נמצא בסלעי המסטריכט‪ .‬יחידת פצלי השמן‬
‫מבודדת מפני השטח על ידי חתך עבה של תצורת טקיה מגיל פליאוקן – איאוקן תחתון‪ ,‬ועל ידי סלעי חבורת‬
‫עבדת האיאוקניים‪ .‬תחת יחידת פצלי השמן העשירה מצוי חתך עבה של סלעי הקמפן התחתון של תצורת‬
‫מישאש‪ ,‬וסלעי תצורת מנוחה מגיל סנטון )ר' ‪ .(Gvirtzman et al., 1985‬תצורת בינה מגיל טורון‪ ,‬שמהווה‬
‫חלק מאקוויפר ירת"ן‪ ,‬נמצאת מתחת לתצורת מנוחה‪.‬‬
‫סלעי חבורת הר הצופים מתאפיינים בערכי מוליכות הידראולית נמוכים‪ ,‬שמגדירים את כל הטור כאקוויקלוד‬
‫)ראה למשל‪ ,‬תה"ל‪ ,1981 ,‬כפרי ומימרן‪ .(Tahal, 1981, Kafri, 1997 ,1991 ,‬יוצאים מן הכלל הם אזורים‬
‫בהם סלעי חבורת הר הצופים חשופים אל פני השטח‪ ,‬ויכולים להוות אקוויטרדים בעלי אוגר מוגבל ואיכות‬
‫מים ירודה )מירו‪ ,1978 ,‬גוטמן‪ ,1982 ,‬אקר‪ .(1995 ,‬ממבחנים הידרולוגיים שנערכו בקידוחי הסקר הקודמים‬
‫)בורג וחוב'‪ ,2010 ,‬גרסמן וחוב'‪ (2011 ,‬חושבו ערכי מוליכות הידראולית בסדרי גודל של ‪10-10 – 10-11‬‬
‫מ'‪/‬שנייה‪ .‬תוצאות אלו ממחישות את התכונות ההידראוליות הירודות של תצורות ע'רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪.‬‬
‫אקוויפר ירת"ן כלוא בצורה חזקה ע"י תצורת מנוחה‪ ,‬ומופרד מיחידת פצלי השמן על ידי טור סלעים בעובי‬
‫העולה על ‪ 100‬מ' תחת שטח הרשיון )בורג וחוב'‪.(2010 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק ‪ :3‬מהלך הקדיחה ותאור גיאולוגי‬
‫‪ .3.1‬מהלך הקדיחה‪:‬‬
‫העבודה באתר התבצעה בין התאריכים ‪ .28/3 – 14/09/2011‬חתך טכני של הקידוח מופיע בתרשים ‪,2‬‬
‫והנתונים הטכניים מסוכמים בטבלה ‪ .1‬קונדוקטור פייפ נקדח לעומק של ‪ 8.8‬מ' והרווח לסלע מולא במלט‪.‬‬
‫לאחר ייבוש המלט חודשה הקדיחה בקוטר ''½‪ .8‬נתוני הבוץ היו כדלקמן‪:‬‬
‫משקל‪ 9.0 – 8.8 :‬פאונד‪/‬גאלון‬
‫צמיגות‪ 100 – 45 :‬שניות )בהתאם למצב המחזור(‬
‫ערך הגבה )‪9 – 8.5 :(pH‬‬
‫‪ 1-1.5 :Cake‬מ"מ‬
‫מליחות מי הקדיחה היתה ‪ 94‬מגכ"ל‪.‬‬
‫ב‪ 4/5/2011-‬עצרה הקדיחה לשם הצבת פקק מלט עקב איבוד מחזור מלא בין העומקים ‪ 58 – 36‬מ'‪ .‬המילוט‬
‫בוצע בשלושה שלבים‪ ,‬כשבכל שלב הוחדרו ‪ 50‬שק מלט‪ 50 ,‬ק"ג ‪ ,CaCl2‬ו‪ 15-‬חביות דחיקה‪ .‬בתום המילוט‬
‫נמצא הפקק בין העומקים ‪ 58 – 22‬מ'‪ .‬למחרת חודשה הקדיחה בתוספת חומרי סתימה‪ .‬המשך הקדיחה‬
‫התבצע במחזור של ‪ ,50-80%‬עם איבודים כמעט מלאים בין העומקים ‪ 200 – 184‬מ'‪.‬‬
‫הקידוח עבר דרך התצורות צרעה וטקיה‪ ,‬וחדר לתצורת ע'רב )גג יחידת פצלי השמן( בעומק ‪ 313‬מ'‪ .‬קדיחת‬
‫המטחן בקוטר ''½‪ 8‬המשיכה עד עומק ‪ 330‬מ'‪ ,‬כדי לצנר גם את הקטע העליון של תצורת ע'רב‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 22/5/2011‬בוצעה בתצורות צרעה וטקיה סדרת לוגים חשמליים שכללה‪:‬‬
‫‪ .Deep and Shallow resistivity, NPHI, ROHB, DT, SP, Caliper and γ-ray‬למחרת הוצב פקק מלט‬
‫בטווח העומקים ‪ 268 – 330‬מ'‪ ,‬תו"כ שימוש ב‪ 50-‬שק מלט ו‪ 12-‬חביות דחיקה‪ .‬ב‪ 24/5/2011-‬בוצע לוג מהירות‬
‫גלי ‪ S‬ו‪ P-‬ע"י 'המבדקה לבניין ותשתית' בטווח העומקים ‪ 242.5 – 22.5‬מ'‪ ,‬ולאחר מכן לוטש הקדח‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 29/5/2011‬הורדו צינורות אטומים )‪ (casing‬בקוטר חיצוני ''‪ 7‬ובקוטר פנימי ''‪ 6.3‬עד לעומק של ‪330‬‬
‫מ'‪ .‬עשרת הצינורות הראשונים )כל אחד באורך של כ‪ 11.5-‬מ'( רותכו זה לזה‪ .‬בשלב הבא הוחדר מלט מסוג ‪A-‬‬
‫‪ 300‬עם ‪ 2%‬ג'ל אל מאחורי הצינורות האטומים בשיטת ה‪ ,displacement -‬תוך שימוש בפלגים )‪.(top, bottom‬‬
‫הוחדרה תמיסה המכילה ‪ 70‬שקי מלט‪ ,‬מתוכם כ‪ 60 -‬המיועדים לרווח בין הקדח לצינורות )‪ (annulus‬וכ‪10-‬‬
‫לצינורות התחתונים בקדח‪ .‬לאחר ייבוש המלט הוכנס מקדח ‪ rockbit‬בקוטר ''¼‪ ,6‬ובעזרתו נקדח פקק המלט‪.‬‬
‫הקדיחה נמשכה אל תוך הסלע עד עומק ‪ 332‬מ'‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 28/6/2011‬הוכנסה לעבודה מכונת קדיחת הגלעינים ע"י חברת 'י‪ .‬סודאי‪ ,‬קידוחים בע"מ'‪ .‬קדיחת‬
‫הגלעינים התבצעה בשיטת ה‪ ,wire line-‬עם מקדח מסוג ‪ .diamond impregnated‬קוטר הגלעינים היה ‪85) PQ‬‬
‫מ"מ ‪ .(3.345'' /‬אורכו של כל גלעין כ‪ 3-‬מטרים‪ ,‬וקוטר הקדח הפתוח הוא ‪ 122.6‬מ"מ‪ .‬הקדיחה החלה בעומק‬
‫‪ 332‬מ'‪ ,‬תו"כ שימוש בבנטונייט הולנדי‪ .‬בעומק ‪ 373.5‬מ' החלה בריחת מחזור חלקית לסרוגין )‪100-80%‬‬
‫מחזור(‪ .‬בעומק ‪ 423.5‬מ' החל איבוד מחזור מלא והקדיחה נמשכה תו"כ שימוש במים‪ .‬בוץ קדיחה הוחדר מדי‬
‫יום ‪ -‬יומיים לצורך פינוי מטחן מן הקדח‪ .‬לא נעשו נסיונות לעצירת איבוד המחזור‪ .‬הרחבות הקדח לקוטר‬
‫''¼‪ 5‬בוצעו בתאריך ‪ 10/7/2011‬בין העומקים ‪ 451.5 - 331‬מ'‪ ,‬ובתאריך ‪ 21/7/2011‬בין העומקים ‪555.6 – 451.5‬‬
‫מ' ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עקב תקלה טכנית נעצרה הקדיחה בעומק של כ‪ 570 -‬מ' ונערכו פעולות לחילוץ מוטות קדיחה בין התאריכים‬
‫‪ .25/7 – 3/8/2011‬עם חילוץ המוטות הסתיימה הקדיחה בשיטת ה‪ .wire line-‬בין התאריכים ‪3-8/8/2011‬בוצע‬
‫מבחן החדרה )‪ ,(slug test‬שתוצאותיו נדונות בפרק ‪ .5‬בתאריכים ‪ 8-13/8/2011‬חברת 'לפידות' הרחיבה את‬
‫קוטר הקדח ל‪ ,6.125''-‬תו"כ שימוש בבוץ קדיחה סמיך בטווח העומקים ‪ 570 – 331‬מ'‪ .‬בתאריך ‪14/8/2011‬‬
‫חודשה הקדיחה בשיטה הקונבנציונלית )מטחן( ע"י חברת 'לפידות'‪ .‬הקדיחה התבצעה בקוטר ''‪ 6.125‬בנוכחות‬
‫בנטונייט סמיך ובמחזור חלקי עד מלא‪ ,‬לסירוגין‪ .‬גלעינים קונבנציונליים בקוטר ''‪ 2 5/8‬נקדחו בעומקים ‪- 570‬‬
‫‪ 572‬מ'‪ 590.5 – 587.5 ,‬מ' ו‪ 612 – 609-‬מ'‪ .‬בתאריך ‪ 24/8/2011‬הושלמה הקדיחה בעומק ‪ 631‬מ'‪ ,‬ובוצעה סדרת‬
‫לוגים מלאה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .Deep and Shallow resistivity, TOC content, NPHI, ROHB, DT, SP, Caliper and γ-ray‬עקב קשיים‬
‫בהורדת חיישן הלוגים לתחתית הקדח‪ ,‬בוצעו הלוגים עד עומק ‪ 600‬מ'‪.‬‬
‫במטרה להכין את הקדח לניסוי לבדיקת שדה המאמצים בסלע‪ ,‬בוצעה בין התאריכים ‪25/8 – 1/9/2011‬‬
‫שטיפה של הקדח במים שפירים בטווח העומקים ‪ 600 – 330‬מ'‪ ,‬וב‪ 5/9/2011-‬בוצע צילום ‪.optical televiewer‬‬
‫הניסוי בוצע בין התאריכים ‪ ,6-11/9/2011‬ובסיומו בוצע צילום ‪ televiewer‬נוסף‪.‬‬
‫ב‪ 12/9/2011-‬נבדק שוב עומק הקדח בעזרת מוטות קדיחה ונמצא שלא ניתן להוריד כלים לעומק גדול מ‪602-‬‬
‫מ'‪ .‬למחרת הוכנס לקדח קייסינג )‪ (liner‬בקוטר ''½‪ .4‬תחתית הקייסינג הוצבה בעומק ‪ 601.66‬מ'‪ ,‬והוא מחורץ‬
‫בין העומקים ‪ 479.30 – 581.54‬מ'‪ .‬ב‪ 14/9/2011-‬רותך הליינר לקייסניג ''‪) 7‬הושאר נקב לניקוז אויר(‪ ,‬על ראש‬
‫באר הקידוח הורכבה מופה בקוטר ''‪ 2‬עם פקק מתברג‪ ,‬והבאר סומנה עם שילוט של השירות ההידרולוגי‪ .‬גובה‬
‫פי הצינור מעל פני המצע הוא ‪ 1.15‬מ'‪ ,‬וזוהי גם נקודת היחס למדידת מפלסים‪.‬‬
‫‪ .3.2‬החתך הליתולוגי‪:‬‬
‫החתך הגיאולוגי המתואר להלן מופיע בתרשים ‪ .2‬מפני השטח עד עומק ‪ 14‬מ' נחדרה קרקע חומה עם כמות‬
‫הולכת וגדלה של שברי סלע קירטון איאוקני מפרט עדולם של תצורת צרעה‪ .‬בעומק ‪ 14‬מ' נחדרה שכבת‬
‫הקירטון האיאוקני‪ .‬בהמשך הופיעו חילופין של גיר אפרפר וקירטון לימוניטי‪ ,‬אופקי צור דקים וחוואר‬
‫צהבהב‪ ,‬עם נוכחות פיריט‪ .‬בעומק ‪ 140‬מ' חדר הקידוח לתצורת טקיה מגיל פליאוקן – איאוקן תחתון‪ .‬החתך‬
‫נשלט ע"י חרסיות וחוואר פלסטיים‪ ,‬עשירים בפיריט‪ .‬אופקים קירטוניים הופיעו לסירוגין החל מעומק של כ‪-‬‬
‫‪ 170‬מ'‪ .‬בעומקים ‪ 260 – 226‬מ' נחדרו שכבות קירטוניות בחילופין עם חוואר‪ .‬אופקים קירטוניים המשיכו‬
‫להופיע מדי פעם‪ ,‬עד בסיס התצורה‪ .‬החל מעומק ‪ 265‬מ' התאפיין המטחן בריח ביטומני‪ .‬בעומק ‪ 313‬מ' הופיע‬
‫לראשונה קירטון ‪ -‬חווארי כהה בעל ריח ביטומני‪ .‬בדוגמת מטחן מעומק זה זוהתה בודאות פאונה אופיינית‬
‫למסטריכט‪ .‬גבול התצורות טקיה – ע'רב נקבע בעומק ‪ 313‬מ'‪ .‬עד עומק ‪ 332‬מ' נשלט המטחן ע"י שבבי קירטון‬
‫ביטומני כהה‪.‬‬
‫החל מעומק ‪ 332‬מ' הגדרת הסלע בוצעה על סמך גלעינים‪ .‬החתך מורכב מקירטון ביטומני קשה‪ ,‬חום כהה‪,‬‬
‫עשיר במקומות בשברי מאובנים בגדלים משתנים ובעורקי חומר אורגני‪ .‬בטווח העומקים ‪ 360 – 343‬מופיע‬
‫סידוק טבעי סגור‪ ,‬בד"כ מלא בקלציט ועשיר בקרוגן‪ .‬מעומק ‪ 360‬מ' רוב הסידוק שתועד הוא טכני‪ ,‬בצפיפות‬
‫משתנה‪ .‬סידוק טבעי סגור מופיע בתדירות נמוכה בין ‪ 485 – 370‬מ'‪ .‬חלק מן הסדקים הטבעיים מלאים‬
‫בקלציט משני‪ .‬סדק עם סימני החלקה הופיע בעומק של כ‪ 360-‬מ'‪ .‬אופקי חרסיות וחוואר תועדו בין העומקים‬
‫‪4‬‬
‫‪ 396 – 366‬מ'‪ .‬בין ‪ 439 – 430‬מ' הופיעה יחידת גיר ביטומני קשה ולא סדוק‪ .‬מעומק ‪ 485‬מ' החל להופיע‬
‫פוספוריט במקומות והחתך מתעשר בחרסיות‪ .‬אופקי חרסיות תועדו בין ‪ 529 – 509‬מ'‪ .‬מעבר הגילים‬
‫מסטריכט – קמפן נקבע בעומק ‪ 515‬מ' על סמך קורלציה עם לוג גמה מקידוחים קודמים‪ .‬מעומק של כ‪ 520-‬מ'‬
‫חתך הקמפן מתאפיין בעלייה ניכרת בכמות הפוספוריט‪ ,‬החרסיות ושברי המאובנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסלע קשה יותר‬
‫והנקבוביות יורדת )מלבד אופק נקבובי בעומק ‪ 557‬מ'(‪ .‬אופקי חרסיות וסידוק טבעי תת‪-‬אופקי תועדו בין ‪540‬‬
‫– ‪ 555‬מ'‪ .‬בין עומק ‪ 561.7 – 556‬הופיעו עדשות צור שחור‪ ,‬ברקיוזי בתוך תווך של קירטון ביטומני‪ ,‬קשה‪,‬‬
‫מצורר‪ ,‬עם מעט חוואר‪ .‬שכבה רציפה של צור מאסיבי שחור מופיעה בין ‪ 558.6 – 558.1‬מ'‪ .‬המסלע מתחת‬
‫ללשון המישאש )‪ 580 – 561.7‬מ'( מתאפיין בקירטון‪-‬גירי ביטומני‪ ,‬מצורר‪ ,‬קשה מאוד‪ ,‬ללא סידוק כלל‪ ,‬עם‬
‫נוכחות פוספוריט וללא שברי מאובנים‪ .‬בין ‪ 600 – 580‬מ' תועד צירור חלקי של קירטון ביטומני‪ ,‬עם שברי‬
‫מאובנים ונוכחות פיריט‪ .‬בטווח העומקים ‪ 631 – 600‬מ' מופיע קירטון קשה‪ ,‬אפור בהיר‪ ,‬עני בביטומן עם‬
‫נוכחות פיריט וקלציט משני‪ .‬גם מעבר הגילים קמפן – סנטון זוהה על סמך קורלציות של לוג גמה‪ ,‬ונקבע‬
‫בעומק ‪ 627‬מ'‪.‬‬
‫על סמך אופקי חרסיות וצור בתצלום ה ‪ ,Televiewer -‬אפשר להעריך שנטיית החתך כמעט אופקית‪ .‬בהעדר‬
‫מעברי יחידות מובהקים נוספים לא ניתן לקבוע את כיוון הנטייה‪.‬‬
‫פרק ‪ :4‬תופעות סידוק ושדה המאמצים‬
‫כבקידוחי הסקר הקודמים‪ ,‬גם בקידוח זוהרים תועדו איבודי מחזור וגלעינים סדוקים‪ .‬רוב תופעות הסידוק‬
‫שתועדו בזוהרים אינן טבעיות‪ ,‬אלא נוצרו כתוצאה מן המאמצים שהופעלו על הסלע בתהליך הקדיחה‪.‬‬
‫כשהמאמץ הדיפרנציאלי הנגרם עקב משקל המקדח והלחץ של נוזלי הקדיחה עולה על חוזק הסלע ) ‪tensile‬‬
‫‪ ,(strength‬ועל שדה המאמצים הטבעי‪ ,‬הסלע נסדק ) ‪Tingay et al., 2008, Barton and Zoback, 2000,‬‬
‫‪ .(Brudy and Zoback, 1999, Zoback et al., 1985‬זהו תהליך נפוץ בקידוחים והוא מתרחש במגוון סוגי‬
‫מסלע‪ ,‬עומקים ותנאים טקטוניים‪ .‬הסדקים שנוצרים בקדח ובגלעין אינם אקראיים‪ ,‬אלא מתפתחים בהתאם‬
‫לכיוון וגודל שדה המאמצים )הן בקדח והן בגלעין(‪ .‬השתרעותם של סדקי הקדיחה מוגבלת לסביבתו המיידית‬
‫של הקדח‪.‬‬
‫סדקים מכאניים מופיעים הן בגלעינים והן בדפנות הקדח )תרשים ‪ .(3‬סידוק טבעי נמצא‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬סגור‬
‫ע"י מילוי משני של קלציט‪ .‬דוגמא לסידוק טבעי בקידוח זוהרים מופיעה בתרשים ‪.4‬‬
‫בקדח זוהרים ניתן לזהות מספר ניכר של סדקי מתיחה טכניים )‪.(Drilling Induced Tensile Fractures‬‬
‫הסדקים מופיעים בעומקים שונים בין ‪ 556 – 360‬מ' וכיוון הסטרייק שלהם נע בין ‪) 120° - 85°‬תרשים ‪ .(5‬ניתן‬
‫להעריך את כיווני הלחיצה האופקית על סמך כיוון סדקי המתיחה ) ‪Zoback et al., 2003, Heidbach et al.,‬‬
‫‪ .(2008‬כיוון רכיב הלחיצה האופקי המירבי בקידוח זוהרים הוא מזרח‪-‬דרום‪-‬מזרח – מערב‪-‬צפון‪-‬מערב ומידת‬
‫הסטייה מהערכה זו היא כ‪.±20°-‬‬
‫‪5‬‬
‫פרק ‪ :5‬הידרוגיאולוגיה‬
‫‪ .5.1‬מבחנים הידרולוגים‪:‬‬
‫בקידוח זוהרים נערכו שני מבחני החדרה‪ .‬המבחן הראשון החל בתאריך ‪ ,3/8/2011‬מיד בתום חילוץ מוטות‬
‫הקדיחה‪ .‬קוטר הקדח היה ''¼‪ ,5‬החתך היה פתוח בין ‪ 570 – 331‬מ'‪ .‬עומק מפלס המים מפני השטח היה ‪59.52‬‬
‫מ' לפני ההחדרה‪ .‬הקדח מולא במים עד פני השטח‪ ,‬ולאחר המתנה של חצי שעה מולא הקדח שוב‪ .‬כעבור‬
‫כשעה החל המעקב אחר ירידת המפלס )טבלה ‪ ,2‬תרשים ‪ .(6‬השתנות קצב ירידת המפלס היתה איטית ביותר‪.‬‬
‫עקב הצורך להמשיך בקדיחה‪ ,‬הופסק המבחן כעבור חמישה ימים‪ ,‬בבוקר ה‪ .8/8/2011-‬בעת עצירת המבחן‬
‫היה קצב ירידת המפלס ‪ 4.9‬מ'‪/‬יממה‪ .‬מן המידע שנאסף בחמשת ימי המבחן‪ ,‬ברור שבעת עצירת המבחן היה‬
‫עומק המפלס הדינמי גבוה בהרבה מעומקו הסטטי‪ ,‬וכי קצב ירידת המפלס היה יורד עם הזמן‪ .‬לצורך הערכת‬
‫המוליכות ההידראולית‪ ,‬ניבנו שני הידרוגרפים מלאכותיים שמייצגים טווח התנהגויות אפשרי )תרשים ‪ .(6‬שני‬
‫ההידרוגרפים המדומים ממשיכים מן העומק וקצב ירידת המפלס שנמדדו בזמן עצירת המבחן‪ .‬הידרוגרף אחד‬
‫מתייצב כעבור ‪ 365‬יום מזמן תחילת המבחן בעומק ‪ 226‬מ'‪ ,‬והשני מתייצב כעבור חצי שנה בעומק ‪ 152‬מ'‪.‬‬
‫מבחן ההחדרה פוענח ע"י פתרונות של מבחני ‪ slug‬בשיטות ‪ Bouwer-Rice‬ו‪ .Hvorslev-‬בטבלה ‪ 3‬מוצגות‬
‫תוצאות החישוב שבוצע ע"ס המדידות האמיתיות )החישוב מניח התייצבות המפלס לאחר חמישה ימים(‪,‬‬
‫וע"ס ההידרוגרפים המלאכותיים‪ .‬סדרי הגודל של המוליכות ההידראולית המחושבת הם ‪10-10 – 10-11‬‬
‫מ'‪/‬שנייה‪ ,‬ערכים שמגדירים את הסלע כאקוויקלוד‪ ,‬בדומה לערכים שחושבו בקידוחי הסקר הקודמים‪.‬‬
‫יש להדגיש שוב כי מדובר בהידרוגרפים מדומים‪ .‬סביר שההידרוגרף האמיתי היה שונה מאלו המתוארים‬
‫לעיל‪ ,‬אך לא באופן דרמטי‪ .‬גם אם נניח שהערכים שחושבו נמצאים בטווח שגיאה של סדר גודל מן הערך‬
‫האמיתי‪ ,‬הרי שעדיין מדובר באקוויקלוד‪.‬‬
‫מבחן ההחדרה השני החל בתאריך ‪ ,14/9/2011‬לאחר השלמת הקדיחה והתקנת הליינר‪ .‬עומק הקדח ‪ 631‬מ'‪,‬‬
‫אך תחתית הליינר בעומק ‪ 601.66‬מ'‪ .‬קוטר הליינר ''‪ 4.5‬והוא מחורץ בטווח העומקים ‪ 479.3 – 581.54‬מ'‬
‫)‪ 102.24‬מ'(‪ .‬למרות המאמצים להסיר את ציפוי בוץ הקדיחה מדפנות הקדח )‪ ,(mud cake‬חלק מן הקדח נותר‬
‫מצופה בשכבת בוץ‪.‬‬
‫לקדח הוחדרו כ‪ 3-‬מ"ק מים במשך כשעה‪ ,‬ולאחר כחצי שעה החל המעקב אחר המפלס )טבלה ‪ ,4‬תרשים ‪.(7‬‬
‫לצורך השוואה בין מבחן ההחדרה השני למבחנים המדומים )שמייצגים את המבחן הראשון( מוצגים בתרשים‬
‫‪ 8‬ההידרוגרפים בגרף חצי‪-‬לוגריתמי‪ ,‬בהתאם לפענוח מבחן ‪ slug‬בשיטת ‪ .Hvorslev‬הציר האנכי מייצג את‬
‫היחס ‪ .ht/h0‬הערך ‪ h0‬הוא ההפרש בין מפלס המים בתחילת מבחן ההחדרה לבין המפלס הסטטי‪ .‬הערך ‪ ht‬הוא‬
‫ההפרש בין מפלס הנמדד בזמן ‪ t‬למפלס הסטטי‪ .‬הזמן הנמדד כאשר היחס ‪ ht/h0‬שווה ‪ 0.37‬הוא הפרמטר‬
‫המשפיע ביותר על תוצאת החישוב )במידה שונה מעט‪ ,‬גם במבחן ‪ .Bouwer-Rice‬ליתר פירוט ר' למשל‬
‫‪ .(Weight, 2008‬בכל המבחנים‪ ,‬טווח הזמן בו מתקבל הערך ‪ 0.37‬נע בין כ‪ 300-‬ל‪ 600-‬שעות מתחילת המבחן‪.‬‬
‫המוליכות ההידראולית חושבה כאמור לעיל‪ ,‬ודומה לזו שהתקבלה במבחן הראשון )טבלה ‪.(3‬‬
‫נכון לינואר ‪ ,2012‬רום המפלס בזוהרים הוא ‪ 108.23‬מ' מעל פני הים‪ .‬הרום הסטטי המשוער הוא כ‪ 90-‬מ'‪ .‬רום‬
‫זה מייצג את כל החתך שמשפיע על המפלס‪ ,‬היינו בין ‪ 330 – 602‬מ'‪ .‬עומד המים באקוויפר ירת"ן‪ ,‬שנמדד‬
‫‪6‬‬
‫בקידוח מקורות 'זוהרים ‪1‬א' הסמוך‪ ,‬היה ‪ 8.85‬מ' בנובמבר ‪) 2009‬נתון באדיבות השירות ההידרולוגי(‪ .‬עומד‬
‫מפלס המים גבוה בכ‪ 390-‬מ' מגג חבורת יהודה בקידוח זה‪ ,‬שנמצא בעומק ‪ 703‬מ' )כ‪ 380-‬מתחת לפני הים(‬
‫‪ .5.2‬מליחות המים‪:‬‬
‫מנתוני לוג ההתנגדות החשמלית )תרשים ‪ (9‬ניתן להעריך את מליחות המים בסלע‪ .‬ערכי הנקבוביות הדרושים‬
‫לחישוב התקבלו על סמך נוסחה ‪:3‬‬
‫)‪φ = ρ ∗ S (1‬‬
‫כאשר ‪ φ‬היא נקבוביות הסלע )אחוזים(‪ ρ ,‬צפיפות הסלע שהתקבלה מלוג ‪ ,(gr/cm3) ROHB‬ו‪ S-‬תכולת מים‬
‫בדוגמת סלע ברוויה )אחוזים(‪ .‬תכולת המים בדוגמאות הסלע נמדדה במכשיר ‪Electronic Moisture‬‬
‫‪ ,Analyzer‬מודל ‪ MA100‬של חברת ‪.Satorius mechatronics‬‬
‫ערך התנגדות מי השכבה )‪ (Rw‬חושב עפ"י נוסחת ‪) Archie‬ר' למשל‪:(Ellis and Singer, 2008 ,‬‬
‫‪Rw‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪Rt‬‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪φ‬‬
‫≈ ‪Sw‬‬
‫כאשר ‪ Sw‬היא דרגת הרוויה של הסלע )‪ 100%‬במקרה זה(‪ ,‬ו‪ φ -‬הנקבוביות‪ Rt .‬ו‪ Rw-‬הם ערכי ההתנגדות‬
‫)ביחידות ‪ (Ω-m‬של הסלע הרווי ושל מי השכבה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬קביעת הנחות העבודה נעשתה כמפורט ב‪-‬‬
‫)‪ .Schlumberger, (1972‬חישוב המליחות )ריכוז מגכ"ל( בוצע על סמך טבלת ההמרה של ‪Schlumberger,‬‬
‫)‪ (1988‬מערכי ‪ Rw‬לריכוז )‪ .NaCl (ppm‬שיטה זו יעילה כשהחתך עני בחרסיות‪ .‬נוכחות חרסיות מורידה את‬
‫התנגדות השכבה )ר' למשל‪ ,‬תרשים ‪ 9‬בין העומקים ‪ 540 – 480‬מ'(‪ .‬כתוצאה מכך מתקבל ערך ‪ Rw‬נמוך מערכו‬
‫האמיתי‪ ,‬והמליחות המחושבת גבוהה מן המליחות הנכונה‪ .‬לפיכך יש להתייחס אל ערכי ‪ Rw‬וריכוז הכלוריד‬
‫המחושבים כאל אומדנים משוערים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאור ערכי ההתנגדות הנמוכים ברור כי מדובר במים בעלי ריכוז‬
‫כלוריד של אלפי מג"ל‪.‬‬
‫פרופיל התנגדות המים ‪) Rw‬תרשים ‪ (9‬מראה היטב את ההפרדה ההידראולית בין השכבות‪ ,‬עד גג לשון הצור‪.‬‬
‫ניתן להתייחס למקטע העומקים ‪ 480 – 330‬מ' כאל יחידה הידרולוגית אחת )אם כי גם בתוכה יש הפרדות‬
‫הידרולוגיות(‪ .‬בין ‪ 555 - 480‬מ' מתעשר החתך בחרסיות ונהיה הטרוגני למדי )חרסיות במטריקס‪ ,‬אופקי‬
‫חרסיות‪ ,‬פוספוריט וצור(‪ .‬שגיאת חישוב ‪ Rw‬במקטע זה גבוהה יחסית‪ ,‬אך אין ספק שאופקי החרסיות‬
‫מורידים את המוליכות הידראולית האנכית של המקטע לערכים אפסיים‪ .‬עקב קשיים טכניים לא התאפשר‬
‫ביצוע לוג צפיפות מתחת ללשון הצור‪ .‬לצורך חישוב משוואה ‪ 3‬נלקח בחשבון ערך צפיפות משוער של ‪1.9‬‬
‫גר'‪/‬סמ"ק‪ .‬הערך של ‪ Rw‬בעומק ‪ 568-569‬מ' )יחידת הקירטון הגירי המצורר( גבוה מהערך הממוצע שמעל‬
‫הצור וממחיש את הנתק ההידרולוגי שתואר גם בדו"ח קידוחי לכיש וגלאון‪ .‬בעומק ‪ 580‬מ' מסתיים המקטע‬
‫המצורר‪ ,‬וערכי ההתנגדות החשמלית יורדים‪ ,‬בד בבד עם הירידה בנקבוביות‪.‬‬
‫אומדן ריכוז הכלוריד )תרשים ‪ (10‬עוקב אחר פרופיל ההתנגדות החשמלית‪ :‬בין ‪ 480 – 330‬מ' הריכוז המשוער‬
‫הוא כ‪ 9000-‬מגכ"ל‪ .‬בין ‪ 520 – 480‬מ' יתכן שהריכוז עולה במקצת‪ .‬בין ‪ 555 – 520‬מ' הריכוז עולה לכאורה‪ .‬עם‬
‫‪7‬‬
‫זאת‪ ,‬סביר שהוא פחות גבוה מהערכים שמתקבלים מן החישוב )אין ספק שהמליחות עדיין גבוהה מאוד(‪.‬‬
‫ביחידת הגיר המצורר ריכוזו המשוער של הכלוריד הוא כ‪ 5000-‬מגכ"ל‪ ,‬ונראה שהריכוז עולה ביחידה שמתחת‪.‬‬
‫אומדן ריכוז הכלוריד בחתך המסטריכט והמישאש בזוהרים דומה לאלו שנערכו בעבר בקידוחי אדרת ונחל‬
‫גוברין )בורג וחוב'‪ (2010 ,‬ובקידוחי לכיש וגלאון )גרסמן וחוב'‪ .(2011 ,‬חשוב להזכיר שוב שמדובר באומדן על‬
‫סמך לוגים חשמליים‪ ,‬ולא במדידה ישירה‪.‬‬
‫פרק ‪ :6‬סיכום מסקנות‬
‫הידרולוגיה‪:‬‬
‫שני מבחני ההחדרה התבצעו בחתכים פתוחים של מאות מטרים‪ .‬קצבי ירידת המפלסים מושפעים מכל חתך‬
‫הסלע הפתוח‪ ,‬לרבות מערכות הסידוק ואופקים בעלי מוליכויות הידראוליות שונות )ר' למשל פרק ‪ 5.2‬אצל‬
‫בורג וחוב'‪.(2010 ,‬‬
‫מבחן ההחדרה הראשון בוצע לאחר קדיחה רציפה במים‪ ,‬ונקטע לאחר חמישה ימים‪ .‬המשך מלאכותי של‬
‫ההידרוגרף המדוד מראה כי המוליכות ההידראולית המחושבת היא בסדר גודל של ‪ 10-10 – 10-11‬מ'‪/‬שנייה‪.‬‬
‫מפלס המים לאחר מבחן ההחדרה השני עוד לא התייצב‪ ,‬אך הוא לא שונה מהותית מן המבחן הראשון‪,‬‬
‫והמוליכות ההידראולית המחושבת דומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתום הקדיחה נשארו על דפנות הקדח‪ ,‬בעיקר ביחידת‬
‫פצלי השמן העשירה‪ ,‬מקטעים שמכוסים בבוץ קדיחה‪ .‬נכון לינואר ‪ ,2012‬רום המפלס בזוהרים הוא ‪ 108.23‬מ'‬
‫מעל פני הים‪.‬‬
‫ערכי מליחות המים בתצורות ע'רב ומישאש בזוהרים )אלפי מגכ"ל( דומים לאלו שדווחו בקידוחי הסקר‬
‫הקודמים‪ .‬גם בזוהרים אפשר לזהות נתקים הידראוליים יעילים שמבודדים את יחידת פצלי השמן מן‬
‫היחידות שתחתיה‪ .‬אופקי חרסיות בקמפן התחתון מרחיבים את טווח החציצה ההידרולוגית אל מעל יחידת‬
‫הצור‪.‬‬
‫סידוק ומאמצים בקדח‪:‬‬
‫בדומה לקידוחי הסקר הקודמים‪ ,‬גם בזוהרים תועד סידוק בגלעינים‪ .‬השוואה בין הסידוק בגלעינים לסידוק‬
‫בדפנות הקדח מעלה כי רוב הסידוק הוא "טכני" – סידוק שנגרם עקב המאמצים שנוצרו בזמן הקדיחה‪.‬‬
‫סדקים טבעיים בין העומקים ‪ 485 – 350‬מ' נוטים בזוית של כ‪ 60°-‬בכיוון כללי דר'‪-‬מז' והם סגורים ע"י מילוי‬
‫משני קלציט ושאריות קרוגן‪ .‬בחתך העשיר של פצלי השמן קיים סידוק טבעי‪ ,‬אך קשה לאפיינו כיוון שהחתך‬
‫נסדק משמעותית במהלך הקדיחה‪ ,‬וכן חלק מדפנות הקדח עודן מכוסות בשכבת בוץ קדיחה‪.‬‬
‫ניתן לזהות בקדח סדקים "טכניים" רבים‪ ,‬כמעט אנכיים וכיוון הסטרייק שלהם ‪ .120° - 85°‬הסדקים‬
‫הטכניים מופיעים עד גג יחידת הצור‪ .‬ביחידה המצוררת שתחת הצור לא ניכר כל סידוק‪ ,‬טבעי או טכני‪ .‬הסלע‬
‫לא נכנע בתגובה למאמץ הקדיחה‪ ,‬מה שמעיד על חוזק סלע )‪ (Tensile strength‬גבוה‪ .‬החל מעומק ‪ 580‬מ' –‬
‫תחתית החתך המצורר‪ ,‬שוב ניכרים סדקים טכניים‪ ,‬אך לא זוהה כל סידוק טבעי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ממצאי קידוח זוהרים מחזקים את מסקנות קידוחי הסקר הקודמים‪ ,‬לפיהן חתך הסנון במרחב הרישיון הינו‬
‫אקוויקלוד מובהק‪ .‬הכליאה החזקה של אקוויפר ירת"ן ואמינותה של היחידה המפרידה מומחשים‬
‫באמצעות ארבע ראיות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬המסלע בעל תכונות דומות במרחב והמוליכות ההידראולית היא בסדרי גודל של ‪ 10-11 – 10-10‬מ'‪/‬שניה‪.‬‬
‫‪ .2‬אופקי חרסיות בחלק העליון של תצורת מישאש‪ ,‬מעל יחידת הצור‪ ,‬מונעים לחלוטין זרימה אנכית‪.‬‬
‫‪ .3‬שכבת קירטון‪-‬גירי מצורר בעובי של כ‪ 20-‬מ' יוצרת חציצה מכאנית בתוך חתך הקמפן‪ .‬יחידה זו כלואה‬
‫בחוזקה ומתאפיינת בחוזק סלע גבוה‪.‬‬
‫‪ .4‬קיומם של הפרשי עומדים‪ ,‬מליחות ומוליכות הידראולית בין תצורת מנוחה לתצורת בינה‪.‬‬
‫תכונות אלו‪ ,‬בשינויים מקומיים‪ ,‬מופיעות בכל קידוחי הסקר שהושלמו‪ ,‬כמו גם בממצאים מקידוחים ישנים‪.‬‬
‫יצויין שבקידוח נחל גוברין תועדה תחת לשון המישאש יחידה חווארית עבה )בורג וחוב'‪ .(2010 ,‬היחידה‬
‫המפרידה במרחב הרשיון מוגדרת מגג לשון המישאש עד בסיס תצורת מנוחה ועובייה בקידוח זוהרים כ‪130-‬‬
‫מ' )ר' מפת איזופך אצל בורג וחוב'‪ .(2010 ,‬עובייה של תצורת מנוחה באגן נע בין כ‪ 40-‬לכ‪ 60-‬מ'‪.‬‬
‫בדומה למסקנות מן הדו"חות הקודמים‪ ,‬גם מממצאי קידוח זוהרים עולה ומתחזקת המסקנה כי אין חשש‬
‫לזליגת מזהמים מיחידת פצלי השמן אל אקוויפר ירת"ן כתוצאה מן הפעילות בפיילוט‪.‬‬
9
:‫מקורות‬
‫באר‬-‫ תרומת המים המליחים באקויטרד חבורת עבדת והר הצופים לאקוויפר חבורת יהודה באגן ירקון‬.1995 ,.‫ ע‬,‫אקר‬
.'‫ עמ‬55 ,GSI/7/95 ‫ דו"ח‬,‫ המכון הגיאולוגי‬.‫שבע‬
‫ קידוחי המחקר בנחל גוברין‬,‫ סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‬,2010 ,.‫ א‬,‫ ורוזנטל‬,.‫ י‬,‫ דרור‬,.‫ ר‬,‫ גרסמן‬,.‫ י‬,‫ ברטוב‬,.‫ א‬,‫בורג‬
.'‫ עמ‬81 ,IEI/1/2010 ,‫ מהלך הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות ראשוניות‬,‫ואדרת‬
.'‫ עמ‬5 ,‫ תה"ל‬.'‫א‬1 ‫הצופים בקדוח נחושה‬-‫ חוות דעת בדבר אפשרויות הפקת מים משכבות חבורת הר‬,1982 ,‫ י‬,‫גוטמן‬
,‫ סיכום קידוחי המחקר בלכיש ובגלאון‬,‫ סקר פצלי השמן בשפלת יהודה‬,2011 ,.‫ א‬,‫ ורוזנטל‬,.‫ י‬,‫ ברטוב‬,.‫ ר‬,‫גרסמן‬
.'‫ עמ‬43 ,IEI/2/2011
‫ דו"ח‬,‫ המכון הגיאולוגי‬.‫ הערכה הידרוגיאולוגית‬,‫גוברין‬-‫ אתר סלוק פסולת באזור בית‬,1991 ,.‫ י‬,‫ מימרן‬,.‫ א‬,‫כפרי‬
.‫ מפה‬+ '‫ עמ‬33 ,GSI/4/91
,‫ תה"ל‬.‫טורוני בשל פריצת מאגרי נפט ומוצריו באזור מסילת ציון‬-‫ סיכוני הזיהום של האקוויפר הקנומני‬,1978 ,.‫ ד‬,‫מירו‬
.‫ נספחים‬+ '‫ עמ‬18 ,87/78/04 ‫דו"ח‬
‫ תיק שטח‬:'‫ כרך ב‬,(‫ סקר הידרוגיאולוגי מוקדם באיזורים נבחרים למיקום תחנות כח גרעיניות )תג"רים‬,1981 ,‫תה"ל‬
.04/81/01 ‫ דו"ח‬,"‫הידרוגיאולוגי של "המרחב הצפוני‬
Barton, C.A., and Zoback, M.D., 2000, Discrimination of natural fractures from drilling-induced
wellbore failures in wellbore image data – implication for reservoir permeability, Society of Petroleum
Engineering, SPE 58993 (SPE international conference, Villahermosa, Mexico, Feb. 2008), 8p.
Brudy, M., and Zoback, M.D., 1999, Drilling–induced tensile well–fractures: implications for
determination of in-situ stress orientation and magnitude, Int. J. Rock Mech. Min. Sci., v.36, 191-215.
Ellis, D.V., and Singer, M.S., 2008, Well logging for Earth sciences, 2nd edition, Springer, The
Netherlands, 692 p.
Gvirtzman, G., Moshkovitz, S., Reiss, Z., 1985, Senonian to early Eocene Mount Scopus Group in the
HaShefela region, Central Israel: Stratigraphy and Basin evolution. Isr. J. Earth-Sci. V. 34: 172-192.
Heidbach, O., Tingay, M., Barth, A., Reinecker, J., Kurfeß, D, and Müller, B., World Stress Map quality
ranking system version 2008 for contemporary orientation of maximum horizontal compressional stress
(SH), The World Stress Map database release 2008 doi: 10.1594/GFZ.WSM.Rel2008, 2008
Kafri, U., 1997 (with Hemo,. H., and Askenazi, S.,), A hydrological-environmental assessment of the Intel
plant site, Qiryat Gat and its vicinity, Technical report TR-GSI/13/97, 24p.
Schlumberger, 1972, Log interpretation, Volume I – Principles, 113p.
Schlumberger, 1988, Log interpretation charts, 150 p.
Tahal, 1981, Preliminary hydrological survey of selected regions for siting of nuclear plants, Final report
for the “Bet Guvrin”, Lakhish” and “Besor” regions (in Hebrew), Tel Aviv, 73p, Rep. 04/81/21.
10
Tingay, M., Reinecker, J., and Müller, B., 2008, Borehole breakout and drilling induced fracture analysis
from image logs, The world stress map database release 2008 doi: 10.1594/GFZ.WSM.Rel2008, 2008,
8p.
Weight, W., D., 2008, Hydrogeology field manual, McGraw-Hill Companies, Inc., 2nd ed., 751p.
Zoback, M.D., Barton., C.A., Brudy, M., Castillo, D.A., Finkbeiner, D., Grollimund, B.R., Moos, D.B.,
Peska, P., Ward, C.D., and Wiprut, D.J., 2003, Determination of stress orientation and magnitude in deep
well, Int. J. Rock Mech. Min. Sci., v.40, 1049-1076.
‫טבלאות‬
‫טבלה ‪ :1‬נתונים טכניים של קידוח הסקר זוהרים ת‪ 6/‬‬
‫נ‪.‬צ‪) .‬רשת ישראל החדשה(‬
‫רום פני קרקע )מ'(‬
‫נקודת יחוס מעל פני השטח )מ'(‬
‫עומק קידוח )מ'(‬
‫עומק מסננות )מ'(‬
‫עומק תחתית קייסינג ''‪) 4.5‬מ'(‬
‫עומק מפלס סטטי משוער )מ'(‬
‫רום מפלס סטטי משוער )מ'(‬
‫עובי חבורת עבדת )איאוקן( )מ'(‬
‫עומק בסיס חבורת עבדת )מ'(‬
‫ליתולוגיה של חבורת עבדת בקידוח‬
‫עובי תצורת טקיה )מ'(‬
‫עומק בסיס תצורת טקיה )מ'(‬
‫ליתולוגיה של תצורת טקיה בקידוח‬
‫עובי תצורת ע'רב )מ'(‬
‫עומק בסיס תצורת ע'רב )מ'(‬
‫ליתולוגיה של תצורת ע'רב בקידוח‬
‫עובי תצורת משאש )מ'(‬
‫עומק בסיס תצורת משאש )מ'(‬
‫ליתולוגיה של תצורת משאש בקידוח‬
‫‪194510/613495‬‬
‫‪306.5‬‬
‫‪1.15‬‬
‫‪631‬‬
‫‪479.3 - 581.54‬‬
‫‪601.66‬‬
‫‪220‬‬
‫‪87.65‬‬
‫‪126‬‬
‫‪140‬‬
‫קירטון‪ ,‬גיר ומעט צור‬
‫‪173‬‬
‫‪313‬‬
‫חוואר וחרסית‬
‫‪202‬‬
‫‪515‬‬
‫קירטון ביטומני‬
‫‪112‬‬
‫‪627‬‬
‫קירטון ביטומני ופוספאט‬
‫עובי סלעי תצורת מנוחה )מ'(‬
‫ליתולוגיה של תצורת מנוחה בקידוח‬
‫עומק בסיס תצורת מנוחה )מ'(‬
‫שכבת צור‬
‫‪~63‬‬
‫קירטון‪ ,‬מעט ביטומני‬
‫‪~690‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫טבלה ‪ :2‬נתוני מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים ‪ ‬‬
‫תאריך‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪3/8/2011‬‬
‫‪4/8/2011‬‬
‫‪4/8/2011‬‬
‫‪4/8/2011‬‬
‫‪4/8/2011‬‬
‫‪4/8/2011‬‬
‫‪5/8/2011‬‬
‫‪6/8/2011‬‬
‫‪7/8/2011‬‬
‫‪8/8/2011‬‬
‫שעת מדידה‬
‫‪13:25:00 ‬‬
‫‪13:25:30 ‬‬
‫‪13:26:30 ‬‬
‫‪13:27:30 ‬‬
‫‪13:30:00 ‬‬
‫‪13:32:30 ‬‬
‫‪13:35 ‬‬
‫‪13:40 ‬‬
‫‪13:45‬‬
‫‪14:00 ‬‬
‫‪14:15 ‬‬
‫‪15:00 ‬‬
‫‪16:00 ‬‬
‫‪17:00 ‬‬
‫‪18:00 ‬‬
‫‪19:00 ‬‬
‫‪0:30 ‬‬
‫‪3:55‬‬
‫‪7:45 ‬‬
‫‪14:00 ‬‬
‫‪20:00 ‬‬
‫‪8:00 ‬‬
‫‪11:02 ‬‬
‫‪8:10 ‬‬
‫‪6:55 ‬‬
‫* מדידת מפלס מפני השטח‬
‫זמן מצטבר )שעות(‬
‫‪0.000 ‬‬
‫‪0.008 ‬‬
‫‪0.025 ‬‬
‫‪0.042 ‬‬
‫‪0.083 ‬‬
‫‪0.125 ‬‬
‫‪0.167 ‬‬
‫‪0.250 ‬‬
‫‪0.333‬‬
‫‪0.583 ‬‬
‫‪0.833 ‬‬
‫‪1.583 ‬‬
‫‪2.583 ‬‬
‫‪3.583 ‬‬
‫‪4.583 ‬‬
‫‪5.583 ‬‬
‫‪11.083 ‬‬
‫‪14.500‬‬
‫‪18.333 ‬‬
‫‪24.583 ‬‬
‫‪30.58 ‬‬
‫‪42.58 ‬‬
‫‪69.62 ‬‬
‫‪96.65 ‬‬
‫‪123.68 ‬‬
‫עומק מפלס )מ'( מנקודת יחס‬
‫‪20.73 ‬‬
‫‪20.79 ‬‬
‫‪20.90 ‬‬
‫‪21.04 ‬‬
‫‪21.32 ‬‬
‫‪21.60 ‬‬
‫‪21.87 ‬‬
‫‪22.38 ‬‬
‫‪22.84 ‬‬
‫‪24.04 ‬‬
‫‪25.20 ‬‬
‫‪27.78 ‬‬
‫‪30.48 ‬‬
‫‪32.57 ‬‬
‫‪34.23 ‬‬
‫‪35.63 ‬‬
‫‪41.17 ‬‬
‫‪43.75 ‬‬
‫‪46.30 ‬‬
‫‪50.02 ‬‬
‫‪53.13 ‬‬
‫‪58.37 ‬‬
‫‪66.91 ‬‬
‫‪72.50 ‬‬
‫‪78.00 ‬‬
‫טבלה ‪ :3‬חישוב מוליכות הידראולית ממבחני החדרה בקידוח זוהרים ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫עומק מפלס סטטי‬
‫משוער )מ'(‬
‫טווח זמן )שעות(‬
‫מוליכות הידראולית‬
‫)מ'‪/‬שנייה(‬
‫‪ Bouwer‐Rice‬‬
‫מוליכות הידראולית‬
‫)מ'‪/‬שנייה(‬
‫‪Hvorslev‬‬
‫ראשון )‪,(3/8/11‬‬
‫נתונים מדודים‬
‫ראשון‪ ,‬הידרוגרף ‪1‬‬
‫‪80‬‬
‫‪1 – 124‬‬
‫‪ 8.8*10‐10‬‬
‫‪4.8*10‐10‬‬
‫‪226‬‬
‫‪1 – 8760‬‬
‫‪ 2.2*10‐11‬‬
‫‪ 1.3*10‐11‬‬
‫ראשון‪ ,‬הידרוגרף ‪2‬‬
‫‪152‬‬
‫‪1 – 4380‬‬
‫‪‐11‬‬
‫‪5.2*10‬‬
‫‪‐11‬‬
‫שני )‪(14/9/11‬‬
‫‪220‬‬
‫‪1 – 3494‬‬
‫‪1.1*10‐10‬‬
‫מבחן‬
‫‪ ‬‬
‫‪3.1*10‬‬
‫‪2.1*10‐11‬‬
‫טבלה ‪ :4‬נתוני מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים‬
‫תאריך‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪14/09/2011‬‬
‫‪15/09/2011‬‬
‫‪15/09/2011‬‬
‫‪15/09/2011‬‬
‫‪16/09/2011‬‬
‫‪16/09/2011‬‬
‫‪17/09/2011‬‬
‫‪18/09/2011‬‬
‫‪19/09/2011‬‬
‫‪20/09/2011‬‬
‫‪22/09/2011‬‬
‫‪09/10/2011‬‬
‫‪24/10/2011‬‬
‫‪16/11/2011‬‬
‫‪12/12/2011‬‬
‫‪20/12/2011‬‬
‫‪05/01/2012‬‬
‫‪25/01/2012‬‬
‫שעת מדידה‬
‫‪14:00:00 ‬‬
‫‪14:01:00 ‬‬
‫‪14:03:00 ‬‬
‫‪14:05:00 ‬‬
‫‪14:10 ‬‬
‫‪14:20 ‬‬
‫‪14:30 ‬‬
‫‪15:00 ‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪00:00 ‬‬
‫‪08:00 ‬‬
‫‪20:00 ‬‬
‫‪09:00 ‬‬
‫‪10:20 ‬‬
‫‪14:15 ‬‬
‫‪11:20 ‬‬
‫‪14:45 ‬‬
‫‪3:55‬‬
‫‪14:15 ‬‬
‫‪13:15 ‬‬
‫‪09:15 ‬‬
‫‪12:00 ‬‬
‫‪10:00 ‬‬
‫‪11:45 ‬‬
‫‪13:15 ‬‬
‫‪12:00 ‬‬
‫*מדידת מפלס מגובה ‪ 1.15‬מ' מעל פני השטח‬
‫זמן מצטבר )שעות(‬
‫‪0.00 ‬‬
‫‪0.02 ‬‬
‫‪0.05 ‬‬
‫‪0.08 ‬‬
‫‪0.17 ‬‬
‫‪0.33 ‬‬
‫‪0.50 ‬‬
‫‪1.00 ‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪10.00 ‬‬
‫‪18.00 ‬‬
‫‪30.00 ‬‬
‫‪43.00 ‬‬
‫‪44.33 ‬‬
‫‪72.25 ‬‬
‫‪86.33 ‬‬
‫‪111.0 ‬‬
‫‪137.75‬‬
‫‪161.25 ‬‬
‫‪568.2 ‬‬
‫‪1139 ‬‬
‫‪1694 ‬‬
‫‪2436 ‬‬
‫‪2630 ‬‬
‫‪3015 ‬‬
‫‪3494 ‬‬
‫עומק מפלס )מ'( מנקודת יחס‬
‫‪15.85 ‬‬
‫‪15.94 ‬‬
‫‪16.15 ‬‬
‫‪16.35 ‬‬
‫‪16.81 ‬‬
‫‪17.68 ‬‬
‫‪18.34 ‬‬
‫‪20.05 ‬‬
‫‪26.47 ‬‬
‫‪35.56 ‬‬
‫‪44.60 ‬‬
‫‪56.19 ‬‬
‫‪64.03 ‬‬
‫‪64.66 ‬‬
‫‪77.95 ‬‬
‫‪85.34 ‬‬
‫‪92.39 ‬‬
‫‪98.85 ‬‬
‫‪108.73 ‬‬
‫‪143.40 ‬‬
‫‪158.95 ‬‬
‫‪174.86 ‬‬
‫‪186.43 ‬‬
‫‪189.48 ‬‬
‫‪194.43 ‬‬
‫‪199.42 ‬‬
‫תרשימים‬
‫תרשים ‪1‬‬
‫מפת מיקום קידוחי הסקר שאושרו במסגרת הרשיון‪ .‬הקידוחים שקדיחתם‬
‫הושלמה מסומנים בריבוע אדום‪.‬‬
‫תרשים ‪2‬‬
‫קידוח זוהרים ת‪6/‬‬
‫תאור ליתולוגי וטכני‪:‬‬
‫ר‪ .‬גרסמן‪ ,‬א‪ .‬רוזנטל ‪ ,‬י‪ .‬דרור‪ ,‬ש‪ .‬ראובני‪ ,‬נ‪ .‬פארן‬
‫נ‪.‬צ‪) 194510/613495 :.‬רשת ישראל החדשה(‬
‫רום פני קרקע‪ 306.50 :‬מ’‪.‬‬
‫רום נקודת יחס למפלס מים ‪ 307.65 :‬מ’‪.‬‬
‫יחידה‬
‫גיאולוגית‬
‫חתך טכני‬
‫תאור ליתולוגי‬
‫עומק‬
‫)מ’(‬
‫צינור ’’ ‪4.5‬‬
‫צינור ’’ ‪9 5/8‬‬
‫חבית חלוקים‬
‫’’‪ 8.8 / 12 1/4‬מ‘‬
‫קרקע חומה ושברי קירטון לבן‬
‫‪ 14‬מ‘‬
‫ת‪ .‬צרעה‪ ,‬פ‪ .‬עדולם‬
‫איבוד מחזור‬
‫חילופי קירטון‪ ,‬חוואר צהבהב‪,‬‬
‫גיר לבן‪ ,‬צור וגיר מצורר‬
‫פיריט‪ ,‬מנגן ולימוניט‬
‫‪50‬‬
‫פקק מלט‬
‫‪ 22-58‬מ‘‬
‫‪100‬‬
‫‪ 199.42‬מ‘ מפי צינור‬
‫‪25.01.2012‬‬
‫‪ 140‬מ‘‬
‫‪150‬‬
‫ת‪ .‬טקיה‬
‫איבוד מחזור‬
‫חרסית פלסטית אפורה‪ ,‬חוואר‪,‬‬
‫אופקי קירטון‪ ,‬עושר בפיריט‬
‫ריח ביטומני חלש‬
‫צינור פלדה ’’ ‪7‬‬
‫‪200‬‬
‫ממרכז‬
‫‪250‬‬
‫מלט‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ 313‬מ‘‬
‫‪300‬‬
‫‪B‬‬
‫’’‪ 330 / 8 1/2‬מ‘‬
‫‪B‬‬
‫‪350‬‬
‫‪B‬‬
‫ת‪ .‬ע’רב‬
‫קירטון ביטומני‪ ,‬קשה‪ ,‬חום ‪ -‬שחור‬
‫‪400‬‬
‫‪B‬‬
‫אופקי חרסיות וחוואר‬
‫שברי מאובנים‪ ,‬פוספט בבסיס‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪450‬‬
‫‪B‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ 515‬מ‘‬
‫ת‪ .‬מישאש‬
‫קירטון ביטומני‪ ,‬קשה‪ ,‬חום ‪ -‬שחור‬
‫אופקי חרסיות וחוואר‬
‫שברי מאובנים‪ ,‬פוספט‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫חילופי צור וקירטון מצורר‪ 556 - 561.7 :‬מ‘‬
‫קירטון גירי‪ ,‬ביטומני‪ ,‬קשה‪ ,‬אפור‪ ,‬מצורר‬
‫‪P‬‬
‫‪B‬‬
‫‪500‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫קירטון ביטומני‪ ,‬קשה‪ ,‬אפור‪ ,‬בהיר‬
‫‪550‬‬
‫‪ 581.54‬מ‘‬
‫‪P‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ 627‬מ‘‬
‫ת‪.‬‬
‫קירטון‪ ,‬ריח ביטומני חלש‬
‫מנוחה‬
‫קשה‪ ,‬אפור‪ ,‬בהיר‬
‫‪ 479.3‬מ‘‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪600‬‬
‫‪631‬‬
‫’’‪ 601.55 / 4 1/2‬מ‘‬
‫’’‪ 631 / 6 1/8‬מ‘‬
‫תרשים ‪3‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Top‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ד‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫סידוק טכני בגלעינים ובקדח‪.‬‬
‫א‪ .‬תצלום ‪ televiewer‬מעומק ‪ 483 – 481‬מ'‪ .‬דפנות הקדח מכוסות בשכבת‬
‫בנטוניט‪.‬סידוק טכני ניכר במרכז התצלום‪.‬‬
‫ב‪ .‬גלעין מעומק ‪ 482‬מ'‪ .‬סידוק מובהק מסוג ‪.petal-centerline‬‬
‫ג‪ .‬תצלום ‪ televiewer‬מעומק ‪ 435.5 – 434‬מ'‪ .‬סידוק טכני ניכר בדפנות הקדח‪.‬‬
‫ד‪ .‬גלעין מעומק ‪ 435 – 434‬מ'‪ .‬ללא סידוק כלל‪ .‬‬
‫* יש הבדל של כ‪ 2.8-‬מ' בין מדידת העומק של הגלעינים לבין מדידת העומק של הלוג‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫תרשים ‪4‬א'‬
‫‪360‬‬
‫‪300‬‬
‫‪240‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫סידוק טבעי סגור בקידוח‬
‫‪360‬‬
‫‪300‬‬
‫‪240‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫סידוק טבעי בעומק ‪ 360 – 357.5‬מ'‪ :‬הסדקים סגורים ע"י מילוי משני של‬
‫קלציט ועשירים בקרוגן‪ .‬נטייתם כ‪ .50°/060°-‬הסדק יוצר מישור חולשה‪,‬‬
‫לאורכו נשבר הגלעין‪ .‬הסידוק מופיע בצילום ‪) Televiewer‬מימין(‪ .‬התצלום‬
‫הוא פריסה של כל היקף הקדח‪ .‬שנתות מעל ומתחת לצילום מייצגות את כיוון‬
‫הקדח )מרכז התצלום פונה דרומה(‪.‬‬
‫תרשים ‪4‬ב'‬
‫‪360‬‬
‫‪270‬‬
‫‪180‬‬
‫‪90‬‬
‫‪0‬‬
‫סידוק טבעי עם מילוי קלציט בעומק של כ‪ 458.5-‬מ' בצילום ‪Televiewer‬‬
‫)מימין( ובגלעין )עומק תצלום הקדח הוא הנכון(‪ .‬נטיית הסדק כ‪.80°/220°-‬‬
‫בחלק העליון של התצלום ניכר סידוק טכני שנוטה דרומה בזווית של כ‪.85°-‬‬
‫תרשים ‪5‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 550‬מ' ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫סדק‬
‫טכני ‪ ‬‬
‫‪360‬‬
‫‪270‬‬
‫‪180 ‬‬
‫‪90‬‬
‫‪0 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫צור ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ללא‬
‫סידוק ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 570‬מ' ‪ ‬‬
‫‪360‬‬
‫‪270‬‬
‫‪180 ‬‬
‫‪90‬‬
‫‪0 ‬‬
‫סידוק קדיחה )‪:(Drilling Induced Tensile Fracture‬‬
‫א‪ .‬צילום ‪ Televiewer‬של הקדח בין העומקים ‪ 570 – 550‬מ'‪ .‬סדק טכני כמעט אנכי דועך‬
‫מעל שכבת הצור‪ .‬הקירטון המצורר שמתחת ליחידת הצור אינו סדוק כלל‪ .‬‬
‫ב‪ .‬מבט מקרוב על המקטע בין ‪ 553 – 551‬מ'‪ .‬השנתות מייצגות את כיוון הצילום‪ .‬הסדק‬
‫כמעט אנכי וכיוון הסטרייק‪ ,‬בקירוב טוב‪ ,‬מערב‪-‬צפון‪-‬מערב – מזרח‪-‬דרום‪-‬מזרח‪ .‬‬
‫תרשים ‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫‪200‬‬
‫עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(‬
‫‪50‬‬
‫‪250‬‬
‫‪9000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫זמן כולל )שעות(‬
‫מבחן ההחדרה הראשון בזוהרים‪ ,‬עם המשכיו המדומים‪.‬‬
‫עקומה כחולה‪ :‬מפלס המים כפי שנמדד במהלך המבחן )נקטע לאחר ‪124‬‬
‫שעות בעומק ‪ 78‬מ'(‪.‬‬
‫עקומה אדומה‪ :‬הידרוגרף מדומה ‪) 1‬התייצבות לאחר שנה בעומק ‪ 226‬מ'(‪.‬‬
‫עקומה ירוקה‪ :‬הידרוגרף מדומה ‪) 2‬התייצבות לאחר חצי שנה בעומק ‪ 152‬מ'(‪.‬‬
‫תרשים ‪7‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫עומק מפלס מנקודת יחס )מ'(‬
‫‪50.0‬‬
‫‪250.0‬‬
‫‪9000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫זמן כולל )שעות(‬
‫מבחן ההחדרה השני בזוהרים‪ ,‬עם ההידרוגרפים המדומים‪.‬‬
‫עקומה שחורה‪ :‬הידרוגרף המבחן השני‪ .‬נכון לתאריך ‪ 25/01/2012‬רום‬
‫המפלס הוא ‪ 108.23‬מ' מעל פני הים )עומק ‪ 199.42‬מ' מנקודת המדידה(‪.‬‬
‫עקומה אדומה‪ :‬הידרוגרף מדומה ‪) 1‬התייצבות לאחר שנה בעומק ‪ 226‬מ'(‪.‬‬
‫עקומה ירוקה‪ :‬הידרוגרף מדומה ‪) 2‬התייצבות לאחר חצי שנה בעומק ‪ 152‬מ'(‪.‬‬
‫תרשים ‪8‬‬
‫זמן )שעות(‬
‫‪10000‬‬
‫‪9000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Zoharim 1 Syn a‬‬
‫‪Zoharim 1 Syn b‬‬
‫‪Zoharim 2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪ht/h0‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫השוואה בין המבחנים המדומים )ירוק ואדום( למבחן השני )שחור( לפי פתרון‬
‫‪ .Hvorslev‬עומק המפלס הסטטי המשוער של מבחן ההחדרה הוא ‪ 220‬מ'‪.‬‬
‫הציר האנכי הוא היחס )‪ ,(h/h0‬כאשר ‪ h0‬הוא ההפרש בין המפלס ההתחלתי‬
‫של המבחן למפלס הסטטי‪ ,‬ו‪ ht-‬הוא ההפרש בין המפלס המדוד בנקודת זמן‬
‫למפלס הסטטי‪ .‬הקו האופקי השחור מייצג את היחס ‪.ht/ho = 0.37‬‬
‫תרשים ‪9‬‬
‫‪ 520‬מ'‬
‫‪Porosity‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫)‪Resistivity (Ohm-m‬‬
‫‪100.0 0.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪320‬‬
‫‪LLS‬‬
‫‪LLD‬‬
‫‪Rw‬‬
‫‪340‬‬
‫‪360‬‬
‫‪380‬‬
‫‪400‬‬
‫‪420‬‬
‫‪460‬‬
‫‪480‬‬
‫‪500‬‬
‫‪520‬‬
‫‪540‬‬
‫‪560‬‬
‫‪580‬‬
‫‪ 528‬מ'‬
‫‪600‬‬
‫לוג התנגדות חשמלית‪ Rw ,‬ונקבוביות‪ .‬חציצות הידרולוגיות יעילות מתועדות‬
‫החל מעומק ‪ 520‬מ' )אופקי חרסיות( ובעומק ‪ 556‬מ' )שכבת הצור(‪ .‬מימין‪:‬‬
‫אופקי החרסיות בעומקים ‪ 520-528‬מ' כפי שנראים בצילום הקדח‪.‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪440‬‬
‫תרשים ‪10‬‬
‫)‪Salinity (mg Cl- / L‬‬
‫‪60000‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪330‬‬
‫‪340‬‬
‫‪350‬‬
‫‪360‬‬
‫‪370‬‬
‫‪380‬‬
‫‪390‬‬
‫‪400‬‬
‫‪410‬‬
‫‪420‬‬
‫‪430‬‬
‫‪440‬‬
‫‪460‬‬
‫‪470‬‬
‫‪480‬‬
‫)‪Depth (m‬‬
‫‪450‬‬
‫‪490‬‬
‫‪500‬‬
‫‪510‬‬
‫‪520‬‬
‫‪530‬‬
‫‪540‬‬
‫‪550‬‬
‫‪560‬‬
‫‪570‬‬
‫‪580‬‬
‫‪590‬‬
‫‪600‬‬
‫אומדן ריכוז כלוריד בקידוח זוהרים‪ .‬הערכים המחושבים הם בגדר הערכה‬
‫בלבד‪ .‬נוכחות חרסיות‪ ,‬בעיקר בין ‪ 540 – 520‬מ' מורידה את ההתנגדות‬
‫המדודה וריכוז הכלוריד המתקבל גבוה מהערך האמיתי‪.‬‬