רונן גרסמן , דר - Israel Energy Initiatives
Israel Energy Initiatives (IEI) LTD 550מ' סדק טכני סקר פצלי השמן בשפלת יהודה סיכום קידוח המחקר בזוהרים צור רונן גרסמן ,דר' יובל ברטוב ,אשר רוזנטל יחידה מצוררת ללא סידוק דו"ח מס' IEI/3/2012 ירושלים ,פברואר 2012 IEI ת.ד 45408הר חוצבים ירושלים 91451ישראל 570מ' --------------------------------------Israel Energy Initiatives POB: 45408 Har Hotzvim Jerusalem 91451 Israel i תודות תודתנו נתונה לכל אנשי המקצוע שתרמו ממרצם ,כשרונם ונסיונם להצלחת הקידוח: הגיאולוגים באתר :יואב דרור ,שרון ראובני ונרי פראן; צוות חברת 'לפידות -חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ'; צוות חברת 'י .סודאי ,קידוחים בע"מ'; צוות חברת 'מצדה'; צוות הפליאונטולוגיה במכון הגיאולוגי :מיכאל קיטין ,רימונה סימן-טוב ודר' אהובה אלמוגי; דר' סיגל אברמוביץ' ,פרופ' יוסי חצור וקסניה ביסנובט מהמחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. תודה לכולכם! ii תקציר דו"ח זה מסכם את קידוח זוהרים ת 6/שנערך במסגרת סקר פצלי השמן של חברת .IEIלקידוח זה קדמו קידוחי הסקר שהושלמו בנחל גוברין )ת ,(2/באדרת )ת ,(1/בלכיש )ת (10/ובגלאון )ת .(3/קידוח זוהרים ממוקם בצד הדרום מזרחי של שטח הרשיון .לממצאי הקידוח חשיבות רבה ,שכן הם מאפשרים לנתח את מרבץ פצלי השמן מהיבטים של הפקה מסחרית ,ומצביעים על חיוניות המרחב שבין צומת נחושה למעבר תרקומיא. קידוח זוהרים נערך בין התאריכים .28/3 – 14/9/2011גלעינים רציפים בשיטת ה wireline-הוצאו בטווח העומקים 570 – 332מ' .בין 612 – 570מ' הוצאו גלעינים לא רציפים ,באורך כולל של 8מ' .במהלך העבודה נערך לוג מהירויות סייסמיות בתצורות טקייה וע'רב ,ובוצע ניסוי למדידת שדה המאמצים בתת הקרקע. הקדיחה התבצעה בבנטוניט ובמים ,כשהחל איבוד מחזור .חתך פצלי השמן עד לשון המישאש כלל קירטון ביטומני קשה ,חום – אפור ,עשיר בשרידי מאובנים ,עם נוכחות פוספט החל מבסיס תצורת ע'רב .אופקי חרסיות מופיעים כ 20-מ' מעל לשון המישאש .לשון המישאש הופיעה בין העומקים 561.7 – 556מ' ותחתיה נמצא קירטון ביטומני מצורר שעוביו כ 20-מ' .הקידוח חדר אל גג תצורת מנוחה בעומק 627מ' ,והסתיים בעומק 631מ' .הקדח צונר בליינר בקוטר '' 4.5עד עומק 601.66מ' ,והוא מחורץ בין העומקים – 479.30 581.54מ' .לוגים חשמליים בקדח מראים כי קיימת הפרדה בין מים במליחויות שונות לאורך החתך .אומדן ריכוזי הכלוריד במים נע בין 10000 – 5000מגכ"ל .שני מבחני החדרה ) (slug testנערכו בזוהרים .הראשון בוצע כשעומק הקידוח היה 570מ' ,מול יחידת הקירטון המצורר .מפלס המים ירד באיטיות ,והמבחן הופסק כעבור חמישה ימים עקב הצורך להמשיך בקדיחה .מבחן שני נערך עם השלמת העבודות באתר ,לאחר התקנת הליינר .נכון ליום ,25/1/2012מפלס המים הדינמי נמצא ברום של 108.23מ' מעל פני הים .טווח המוליכויות ההידראוליות שחושבו בזוהרים נע בין 1.3*10-11- 8.8*10-10מ'/שנייה. ההפרדה ההידרולוגית האנכית שתועדה ,והמוליכויות ההידראוליות הנמוכות שחושבו עומדות בקנה אחד עם ממצאי קידוחי הסקר שהושלמו עד כה .גם כאן מסתבר כי יחידת פצלי השמן מהווה אקוויקלוד ,וכי מתקיים נתק הידראולי יעיל בין היחידות שמעליה ושתחתיה .כל מבחן שכזה מייצג את סביבתו הקרובה של הקידוח הנדון ,אך התוצאות הדומות שהתקבלו בכל קידוחי הסקר מעידות על אחידות בתכונות ההידרולוגיות במרחב הרשיון .הכליאה החזקה של אקוויפר ירת"ן מומחשת בעזרת הפרשי המליחות והעומדים שבין תצורת מנוחה לתצורת בינה .לשם השוואה ,ריכוז הכלוריד במי אקוויפר ירת"ן בקידוח מקורות זוהרים 1א' הסמוך הוא 94 מג"ל ,ורום מפלס האקוויפר הוא כ 9-מטרים מעל פני הים ,כ 390-מ' מעל גג חבורת יהודה. עם השלמתם של קידוחי סקר בחמישה אתרים שונים ,עולה תמונה ברורה של רציפות ליתולוגית והידרולוגית במרחב הרשיון .אקוויפר ירת"ן מנותק מיחידת פצלי השמן על ידי שכבה מפרידה ,אטומה ורציפה שכוללת את תצורת מנוחה ואת חלקה התחתון של תצורת מישאש .ממצאים אלו מסירים את החשש לדליפת נוזלים מיחידת פצלי השמן לאקוויפר במהלך ואחרי החימום באתר הפיילוט. תוכן העניינים פרק .1 פרק .2 פרק .3 פרק .4 פרק .5 פרק .6 מקורות מבוא רקע גיאולוגי והידרוגיאולוגי מהלך הקדיחה ותאור גיאולוגי .3.1מהלך הקדיחה .3.2החתך הליתולוגי תופעות סידוק ושדה המאמצים הידרוגיאולוגיה .5.1מבחנים הידרולוגיים .5.2מליחות המים סיכום ומסקנות עמוד 1 1 2 2 3 4 5 5 6 7 9 טבלאות .1 נתונים טכניים של קידוח הסקר זוהרים ת6/ .2 נתוני מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים .3 תוצאות חישוב מוליכות הידראולית בקידוח זוהרים .4 נתוני מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים תרשימים .1 מפת מיקום קידוחי הסקר שאושרו במסגרת הרשיון .2 חתך טכני וליתולוגי של קידוח זוהרים ת6/ .3 סידוק טכני בגלעינים ובקדח .4 א .סידוק טבעי בעומק 360 – 357.5מ' ב .סידוק טבעי בעומק 478.5מ' .5 סידוק קדיחה )(Drilling Induced Tensile Fracture .6 מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים .7 מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים .8 השוואה בין מבחני ההחדרה לפי פתרון Hvorslev .9 לוג התנגדות חשמלית Rw ,ונקבוביות .10 אומדן ריכוז כלוריד 1 פרק :1מבוא הדו"ח המוצג להלן מסכם את מהלך הקדיחה ואת הנתונים הגיאולוגיים וההידרוגיאולוגיים שהתקבלו בקידוח זוהרים ת .6/זהו קידוח הסקר השישי שחברת IEIהשלימה במסגרת הרשיון שהוענק לה על ידי הממונה לענייני נפט במשרד התשתיות )רשיון מס' פ"ש " /9שפלה"( .קידוחי הסקר שקדמו לקידוח זה כוללים את שני קידוחי נחל גוברין ת 2/וקידוח אדרת ת) 1/בורג וחוב' (2010 ,וכן את קידוחי לכיש ת 10/וגלאון ת3/ )גרסמן וחוב' .(2011 ,בדומה לקידוחים הקודמים ,גם בקידוח זה הוצאו גלעינים ובוצעו לוגים חשמליים ומבחני החדרה .בנוסף בוצע לוג מהירויות סייסמיות בתצורות צרעה וטקיה ,לחישוב מאפיינים מכאניים של הסלע .בתום הקדיחה נערך מבחן סידוק הידראולי לאיפיון שדה המאמצים בסביבת הקדח. לממצאי קידוח זוהרים חשיבות רבה ,שכן הם מייצגים את חתך הסלע האופייני לחלק הדרום-מזרחי של שטח הרשיון ,במרחב שבין צומת נחושה למעבר תרקומיא .התנאים הגיאולוגיים וההידרולוגיים שתועדו באזור זה מאפשרים לנתח את המרבץ מהיבטים של שיקולי הפקה מסחרית. פרק :2רקע גיאולוגי והידרוגיאולוגי לתיאור מפורט של המאפיינים הגיאולוגיים וההידרוגיאולוגיים האזוריים ,הקורא/ת מופנה/ת לדו"ח המסכם של קידוחי נחל גוברין ואדרת )בורג וחוב' .(2010 ,קידוח זוהרים ת 6/ממוקם מעט מזרחית לציר סינקלינת אגן השפלה ,במרחב שבין קידוחי נחל גוברין ,אדרת ולכיש )תרשים .(1יחידת פצלי השמן מצויה בתצורות ע'רב ומישאש מגיל מסטריכט וקמפן ,בהתאמה .החתך העשיר בקרוגן נמצא בסלעי המסטריכט .יחידת פצלי השמן מבודדת מפני השטח על ידי חתך עבה של תצורת טקיה מגיל פליאוקן – איאוקן תחתון ,ועל ידי סלעי חבורת עבדת האיאוקניים .תחת יחידת פצלי השמן העשירה מצוי חתך עבה של סלעי הקמפן התחתון של תצורת מישאש ,וסלעי תצורת מנוחה מגיל סנטון )ר' .(Gvirtzman et al., 1985תצורת בינה מגיל טורון ,שמהווה חלק מאקוויפר ירת"ן ,נמצאת מתחת לתצורת מנוחה. סלעי חבורת הר הצופים מתאפיינים בערכי מוליכות הידראולית נמוכים ,שמגדירים את כל הטור כאקוויקלוד )ראה למשל ,תה"ל ,1981 ,כפרי ומימרן .(Tahal, 1981, Kafri, 1997 ,1991 ,יוצאים מן הכלל הם אזורים בהם סלעי חבורת הר הצופים חשופים אל פני השטח ,ויכולים להוות אקוויטרדים בעלי אוגר מוגבל ואיכות מים ירודה )מירו ,1978 ,גוטמן ,1982 ,אקר .(1995 ,ממבחנים הידרולוגיים שנערכו בקידוחי הסקר הקודמים )בורג וחוב' ,2010 ,גרסמן וחוב' (2011 ,חושבו ערכי מוליכות הידראולית בסדרי גודל של 10-10 – 10-11 מ'/שנייה .תוצאות אלו ממחישות את התכונות ההידראוליות הירודות של תצורות ע'רב ,מישאש ומנוחה. אקוויפר ירת"ן כלוא בצורה חזקה ע"י תצורת מנוחה ,ומופרד מיחידת פצלי השמן על ידי טור סלעים בעובי העולה על 100מ' תחת שטח הרשיון )בורג וחוב'.(2010 , 2 פרק :3מהלך הקדיחה ותאור גיאולוגי .3.1מהלך הקדיחה: העבודה באתר התבצעה בין התאריכים .28/3 – 14/09/2011חתך טכני של הקידוח מופיע בתרשים ,2 והנתונים הטכניים מסוכמים בטבלה .1קונדוקטור פייפ נקדח לעומק של 8.8מ' והרווח לסלע מולא במלט. לאחר ייבוש המלט חודשה הקדיחה בקוטר ''½ .8נתוני הבוץ היו כדלקמן: משקל 9.0 – 8.8 :פאונד/גאלון צמיגות 100 – 45 :שניות )בהתאם למצב המחזור( ערך הגבה )9 – 8.5 :(pH 1-1.5 :Cakeמ"מ מליחות מי הקדיחה היתה 94מגכ"ל. ב 4/5/2011-עצרה הקדיחה לשם הצבת פקק מלט עקב איבוד מחזור מלא בין העומקים 58 – 36מ' .המילוט בוצע בשלושה שלבים ,כשבכל שלב הוחדרו 50שק מלט 50 ,ק"ג ,CaCl2ו 15-חביות דחיקה .בתום המילוט נמצא הפקק בין העומקים 58 – 22מ' .למחרת חודשה הקדיחה בתוספת חומרי סתימה .המשך הקדיחה התבצע במחזור של ,50-80%עם איבודים כמעט מלאים בין העומקים 200 – 184מ'. הקידוח עבר דרך התצורות צרעה וטקיה ,וחדר לתצורת ע'רב )גג יחידת פצלי השמן( בעומק 313מ' .קדיחת המטחן בקוטר ''½ 8המשיכה עד עומק 330מ' ,כדי לצנר גם את הקטע העליון של תצורת ע'רב. בתאריך 22/5/2011בוצעה בתצורות צרעה וטקיה סדרת לוגים חשמליים שכללה: .Deep and Shallow resistivity, NPHI, ROHB, DT, SP, Caliper and γ-rayלמחרת הוצב פקק מלט בטווח העומקים 268 – 330מ' ,תו"כ שימוש ב 50-שק מלט ו 12-חביות דחיקה .ב 24/5/2011-בוצע לוג מהירות גלי Sו P-ע"י 'המבדקה לבניין ותשתית' בטווח העומקים 242.5 – 22.5מ' ,ולאחר מכן לוטש הקדח. בתאריך 29/5/2011הורדו צינורות אטומים ) (casingבקוטר חיצוני '' 7ובקוטר פנימי '' 6.3עד לעומק של 330 מ' .עשרת הצינורות הראשונים )כל אחד באורך של כ 11.5-מ'( רותכו זה לזה .בשלב הבא הוחדר מלט מסוג A- 300עם 2%ג'ל אל מאחורי הצינורות האטומים בשיטת ה ,displacement -תוך שימוש בפלגים ).(top, bottom הוחדרה תמיסה המכילה 70שקי מלט ,מתוכם כ 60 -המיועדים לרווח בין הקדח לצינורות ) (annulusוכ10- לצינורות התחתונים בקדח .לאחר ייבוש המלט הוכנס מקדח rockbitבקוטר ''¼ ,6ובעזרתו נקדח פקק המלט. הקדיחה נמשכה אל תוך הסלע עד עומק 332מ'. בתאריך 28/6/2011הוכנסה לעבודה מכונת קדיחת הגלעינים ע"י חברת 'י .סודאי ,קידוחים בע"מ' .קדיחת הגלעינים התבצעה בשיטת ה ,wire line-עם מקדח מסוג .diamond impregnatedקוטר הגלעינים היה 85) PQ מ"מ .(3.345'' /אורכו של כל גלעין כ 3-מטרים ,וקוטר הקדח הפתוח הוא 122.6מ"מ .הקדיחה החלה בעומק 332מ' ,תו"כ שימוש בבנטונייט הולנדי .בעומק 373.5מ' החלה בריחת מחזור חלקית לסרוגין )100-80% מחזור( .בעומק 423.5מ' החל איבוד מחזור מלא והקדיחה נמשכה תו"כ שימוש במים .בוץ קדיחה הוחדר מדי יום -יומיים לצורך פינוי מטחן מן הקדח .לא נעשו נסיונות לעצירת איבוד המחזור .הרחבות הקדח לקוטר ''¼ 5בוצעו בתאריך 10/7/2011בין העומקים 451.5 - 331מ' ,ובתאריך 21/7/2011בין העומקים 555.6 – 451.5 מ' . 3 עקב תקלה טכנית נעצרה הקדיחה בעומק של כ 570 -מ' ונערכו פעולות לחילוץ מוטות קדיחה בין התאריכים .25/7 – 3/8/2011עם חילוץ המוטות הסתיימה הקדיחה בשיטת ה .wire line-בין התאריכים 3-8/8/2011בוצע מבחן החדרה ) ,(slug testשתוצאותיו נדונות בפרק .5בתאריכים 8-13/8/2011חברת 'לפידות' הרחיבה את קוטר הקדח ל ,6.125''-תו"כ שימוש בבוץ קדיחה סמיך בטווח העומקים 570 – 331מ' .בתאריך 14/8/2011 חודשה הקדיחה בשיטה הקונבנציונלית )מטחן( ע"י חברת 'לפידות' .הקדיחה התבצעה בקוטר '' 6.125בנוכחות בנטונייט סמיך ובמחזור חלקי עד מלא ,לסירוגין .גלעינים קונבנציונליים בקוטר '' 2 5/8נקדחו בעומקים - 570 572מ' 590.5 – 587.5 ,מ' ו 612 – 609-מ' .בתאריך 24/8/2011הושלמה הקדיחה בעומק 631מ' ,ובוצעה סדרת לוגים מלאה כדלקמן: .Deep and Shallow resistivity, TOC content, NPHI, ROHB, DT, SP, Caliper and γ-rayעקב קשיים בהורדת חיישן הלוגים לתחתית הקדח ,בוצעו הלוגים עד עומק 600מ'. במטרה להכין את הקדח לניסוי לבדיקת שדה המאמצים בסלע ,בוצעה בין התאריכים 25/8 – 1/9/2011 שטיפה של הקדח במים שפירים בטווח העומקים 600 – 330מ' ,וב 5/9/2011-בוצע צילום .optical televiewer הניסוי בוצע בין התאריכים ,6-11/9/2011ובסיומו בוצע צילום televiewerנוסף. ב 12/9/2011-נבדק שוב עומק הקדח בעזרת מוטות קדיחה ונמצא שלא ניתן להוריד כלים לעומק גדול מ602- מ' .למחרת הוכנס לקדח קייסינג ) (linerבקוטר ''½ .4תחתית הקייסינג הוצבה בעומק 601.66מ' ,והוא מחורץ בין העומקים 479.30 – 581.54מ' .ב 14/9/2011-רותך הליינר לקייסניג '') 7הושאר נקב לניקוז אויר( ,על ראש באר הקידוח הורכבה מופה בקוטר '' 2עם פקק מתברג ,והבאר סומנה עם שילוט של השירות ההידרולוגי .גובה פי הצינור מעל פני המצע הוא 1.15מ' ,וזוהי גם נקודת היחס למדידת מפלסים. .3.2החתך הליתולוגי: החתך הגיאולוגי המתואר להלן מופיע בתרשים .2מפני השטח עד עומק 14מ' נחדרה קרקע חומה עם כמות הולכת וגדלה של שברי סלע קירטון איאוקני מפרט עדולם של תצורת צרעה .בעומק 14מ' נחדרה שכבת הקירטון האיאוקני .בהמשך הופיעו חילופין של גיר אפרפר וקירטון לימוניטי ,אופקי צור דקים וחוואר צהבהב ,עם נוכחות פיריט .בעומק 140מ' חדר הקידוח לתצורת טקיה מגיל פליאוקן – איאוקן תחתון .החתך נשלט ע"י חרסיות וחוואר פלסטיים ,עשירים בפיריט .אופקים קירטוניים הופיעו לסירוגין החל מעומק של כ- 170מ' .בעומקים 260 – 226מ' נחדרו שכבות קירטוניות בחילופין עם חוואר .אופקים קירטוניים המשיכו להופיע מדי פעם ,עד בסיס התצורה .החל מעומק 265מ' התאפיין המטחן בריח ביטומני .בעומק 313מ' הופיע לראשונה קירטון -חווארי כהה בעל ריח ביטומני .בדוגמת מטחן מעומק זה זוהתה בודאות פאונה אופיינית למסטריכט .גבול התצורות טקיה – ע'רב נקבע בעומק 313מ' .עד עומק 332מ' נשלט המטחן ע"י שבבי קירטון ביטומני כהה. החל מעומק 332מ' הגדרת הסלע בוצעה על סמך גלעינים .החתך מורכב מקירטון ביטומני קשה ,חום כהה, עשיר במקומות בשברי מאובנים בגדלים משתנים ובעורקי חומר אורגני .בטווח העומקים 360 – 343מופיע סידוק טבעי סגור ,בד"כ מלא בקלציט ועשיר בקרוגן .מעומק 360מ' רוב הסידוק שתועד הוא טכני ,בצפיפות משתנה .סידוק טבעי סגור מופיע בתדירות נמוכה בין 485 – 370מ' .חלק מן הסדקים הטבעיים מלאים בקלציט משני .סדק עם סימני החלקה הופיע בעומק של כ 360-מ' .אופקי חרסיות וחוואר תועדו בין העומקים 4 396 – 366מ' .בין 439 – 430מ' הופיעה יחידת גיר ביטומני קשה ולא סדוק .מעומק 485מ' החל להופיע פוספוריט במקומות והחתך מתעשר בחרסיות .אופקי חרסיות תועדו בין 529 – 509מ' .מעבר הגילים מסטריכט – קמפן נקבע בעומק 515מ' על סמך קורלציה עם לוג גמה מקידוחים קודמים .מעומק של כ 520-מ' חתך הקמפן מתאפיין בעלייה ניכרת בכמות הפוספוריט ,החרסיות ושברי המאובנים .כמו כן ,הסלע קשה יותר והנקבוביות יורדת )מלבד אופק נקבובי בעומק 557מ'( .אופקי חרסיות וסידוק טבעי תת-אופקי תועדו בין 540 – 555מ' .בין עומק 561.7 – 556הופיעו עדשות צור שחור ,ברקיוזי בתוך תווך של קירטון ביטומני ,קשה, מצורר ,עם מעט חוואר .שכבה רציפה של צור מאסיבי שחור מופיעה בין 558.6 – 558.1מ' .המסלע מתחת ללשון המישאש ) 580 – 561.7מ'( מתאפיין בקירטון-גירי ביטומני ,מצורר ,קשה מאוד ,ללא סידוק כלל ,עם נוכחות פוספוריט וללא שברי מאובנים .בין 600 – 580מ' תועד צירור חלקי של קירטון ביטומני ,עם שברי מאובנים ונוכחות פיריט .בטווח העומקים 631 – 600מ' מופיע קירטון קשה ,אפור בהיר ,עני בביטומן עם נוכחות פיריט וקלציט משני .גם מעבר הגילים קמפן – סנטון זוהה על סמך קורלציות של לוג גמה ,ונקבע בעומק 627מ'. על סמך אופקי חרסיות וצור בתצלום ה ,Televiewer -אפשר להעריך שנטיית החתך כמעט אופקית .בהעדר מעברי יחידות מובהקים נוספים לא ניתן לקבוע את כיוון הנטייה. פרק :4תופעות סידוק ושדה המאמצים כבקידוחי הסקר הקודמים ,גם בקידוח זוהרים תועדו איבודי מחזור וגלעינים סדוקים .רוב תופעות הסידוק שתועדו בזוהרים אינן טבעיות ,אלא נוצרו כתוצאה מן המאמצים שהופעלו על הסלע בתהליך הקדיחה. כשהמאמץ הדיפרנציאלי הנגרם עקב משקל המקדח והלחץ של נוזלי הקדיחה עולה על חוזק הסלע ) tensile ,(strengthועל שדה המאמצים הטבעי ,הסלע נסדק ) Tingay et al., 2008, Barton and Zoback, 2000, .(Brudy and Zoback, 1999, Zoback et al., 1985זהו תהליך נפוץ בקידוחים והוא מתרחש במגוון סוגי מסלע ,עומקים ותנאים טקטוניים .הסדקים שנוצרים בקדח ובגלעין אינם אקראיים ,אלא מתפתחים בהתאם לכיוון וגודל שדה המאמצים )הן בקדח והן בגלעין( .השתרעותם של סדקי הקדיחה מוגבלת לסביבתו המיידית של הקדח. סדקים מכאניים מופיעים הן בגלעינים והן בדפנות הקדח )תרשים .(3סידוק טבעי נמצא ,ברוב המקרים ,סגור ע"י מילוי משני של קלציט .דוגמא לסידוק טבעי בקידוח זוהרים מופיעה בתרשים .4 בקדח זוהרים ניתן לזהות מספר ניכר של סדקי מתיחה טכניים ).(Drilling Induced Tensile Fractures הסדקים מופיעים בעומקים שונים בין 556 – 360מ' וכיוון הסטרייק שלהם נע בין ) 120° - 85°תרשים .(5ניתן להעריך את כיווני הלחיצה האופקית על סמך כיוון סדקי המתיחה ) Zoback et al., 2003, Heidbach et al., .(2008כיוון רכיב הלחיצה האופקי המירבי בקידוח זוהרים הוא מזרח-דרום-מזרח – מערב-צפון-מערב ומידת הסטייה מהערכה זו היא כ.±20°- 5 פרק :5הידרוגיאולוגיה .5.1מבחנים הידרולוגים: בקידוח זוהרים נערכו שני מבחני החדרה .המבחן הראשון החל בתאריך ,3/8/2011מיד בתום חילוץ מוטות הקדיחה .קוטר הקדח היה ''¼ ,5החתך היה פתוח בין 570 – 331מ' .עומק מפלס המים מפני השטח היה 59.52 מ' לפני ההחדרה .הקדח מולא במים עד פני השטח ,ולאחר המתנה של חצי שעה מולא הקדח שוב .כעבור כשעה החל המעקב אחר ירידת המפלס )טבלה ,2תרשים .(6השתנות קצב ירידת המפלס היתה איטית ביותר. עקב הצורך להמשיך בקדיחה ,הופסק המבחן כעבור חמישה ימים ,בבוקר ה .8/8/2011-בעת עצירת המבחן היה קצב ירידת המפלס 4.9מ'/יממה .מן המידע שנאסף בחמשת ימי המבחן ,ברור שבעת עצירת המבחן היה עומק המפלס הדינמי גבוה בהרבה מעומקו הסטטי ,וכי קצב ירידת המפלס היה יורד עם הזמן .לצורך הערכת המוליכות ההידראולית ,ניבנו שני הידרוגרפים מלאכותיים שמייצגים טווח התנהגויות אפשרי )תרשים .(6שני ההידרוגרפים המדומים ממשיכים מן העומק וקצב ירידת המפלס שנמדדו בזמן עצירת המבחן .הידרוגרף אחד מתייצב כעבור 365יום מזמן תחילת המבחן בעומק 226מ' ,והשני מתייצב כעבור חצי שנה בעומק 152מ'. מבחן ההחדרה פוענח ע"י פתרונות של מבחני slugבשיטות Bouwer-Riceו .Hvorslev-בטבלה 3מוצגות תוצאות החישוב שבוצע ע"ס המדידות האמיתיות )החישוב מניח התייצבות המפלס לאחר חמישה ימים(, וע"ס ההידרוגרפים המלאכותיים .סדרי הגודל של המוליכות ההידראולית המחושבת הם 10-10 – 10-11 מ'/שנייה ,ערכים שמגדירים את הסלע כאקוויקלוד ,בדומה לערכים שחושבו בקידוחי הסקר הקודמים. יש להדגיש שוב כי מדובר בהידרוגרפים מדומים .סביר שההידרוגרף האמיתי היה שונה מאלו המתוארים לעיל ,אך לא באופן דרמטי .גם אם נניח שהערכים שחושבו נמצאים בטווח שגיאה של סדר גודל מן הערך האמיתי ,הרי שעדיין מדובר באקוויקלוד. מבחן ההחדרה השני החל בתאריך ,14/9/2011לאחר השלמת הקדיחה והתקנת הליינר .עומק הקדח 631מ', אך תחתית הליינר בעומק 601.66מ' .קוטר הליינר '' 4.5והוא מחורץ בטווח העומקים 479.3 – 581.54מ' ) 102.24מ'( .למרות המאמצים להסיר את ציפוי בוץ הקדיחה מדפנות הקדח ) ,(mud cakeחלק מן הקדח נותר מצופה בשכבת בוץ. לקדח הוחדרו כ 3-מ"ק מים במשך כשעה ,ולאחר כחצי שעה החל המעקב אחר המפלס )טבלה ,4תרשים .(7 לצורך השוואה בין מבחן ההחדרה השני למבחנים המדומים )שמייצגים את המבחן הראשון( מוצגים בתרשים 8ההידרוגרפים בגרף חצי-לוגריתמי ,בהתאם לפענוח מבחן slugבשיטת .Hvorslevהציר האנכי מייצג את היחס .ht/h0הערך h0הוא ההפרש בין מפלס המים בתחילת מבחן ההחדרה לבין המפלס הסטטי .הערך htהוא ההפרש בין מפלס הנמדד בזמן tלמפלס הסטטי .הזמן הנמדד כאשר היחס ht/h0שווה 0.37הוא הפרמטר המשפיע ביותר על תוצאת החישוב )במידה שונה מעט ,גם במבחן .Bouwer-Riceליתר פירוט ר' למשל .(Weight, 2008בכל המבחנים ,טווח הזמן בו מתקבל הערך 0.37נע בין כ 300-ל 600-שעות מתחילת המבחן. המוליכות ההידראולית חושבה כאמור לעיל ,ודומה לזו שהתקבלה במבחן הראשון )טבלה .(3 נכון לינואר ,2012רום המפלס בזוהרים הוא 108.23מ' מעל פני הים .הרום הסטטי המשוער הוא כ 90-מ' .רום זה מייצג את כל החתך שמשפיע על המפלס ,היינו בין 330 – 602מ' .עומד המים באקוויפר ירת"ן ,שנמדד 6 בקידוח מקורות 'זוהרים 1א' הסמוך ,היה 8.85מ' בנובמבר ) 2009נתון באדיבות השירות ההידרולוגי( .עומד מפלס המים גבוה בכ 390-מ' מגג חבורת יהודה בקידוח זה ,שנמצא בעומק 703מ' )כ 380-מתחת לפני הים( .5.2מליחות המים: מנתוני לוג ההתנגדות החשמלית )תרשים (9ניתן להעריך את מליחות המים בסלע .ערכי הנקבוביות הדרושים לחישוב התקבלו על סמך נוסחה :3 )φ = ρ ∗ S (1 כאשר φהיא נקבוביות הסלע )אחוזים( ρ ,צפיפות הסלע שהתקבלה מלוג ,(gr/cm3) ROHBו S-תכולת מים בדוגמת סלע ברוויה )אחוזים( .תכולת המים בדוגמאות הסלע נמדדה במכשיר Electronic Moisture ,Analyzerמודל MA100של חברת .Satorius mechatronics ערך התנגדות מי השכבה ) (Rwחושב עפ"י נוסחת ) Archieר' למשל:(Ellis and Singer, 2008 , Rw )(2 Rt * 1 2 φ ≈ Sw כאשר Swהיא דרגת הרוויה של הסלע ) 100%במקרה זה( ,ו φ -הנקבוביות Rt .ו Rw-הם ערכי ההתנגדות )ביחידות (Ω-mשל הסלע הרווי ושל מי השכבה ,בהתאמה .קביעת הנחות העבודה נעשתה כמפורט ב- ) .Schlumberger, (1972חישוב המליחות )ריכוז מגכ"ל( בוצע על סמך טבלת ההמרה של Schlumberger, ) (1988מערכי Rwלריכוז ) .NaCl (ppmשיטה זו יעילה כשהחתך עני בחרסיות .נוכחות חרסיות מורידה את התנגדות השכבה )ר' למשל ,תרשים 9בין העומקים 540 – 480מ'( .כתוצאה מכך מתקבל ערך Rwנמוך מערכו האמיתי ,והמליחות המחושבת גבוהה מן המליחות הנכונה .לפיכך יש להתייחס אל ערכי Rwוריכוז הכלוריד המחושבים כאל אומדנים משוערים .עם זאת ,לאור ערכי ההתנגדות הנמוכים ברור כי מדובר במים בעלי ריכוז כלוריד של אלפי מג"ל. פרופיל התנגדות המים ) Rwתרשים (9מראה היטב את ההפרדה ההידראולית בין השכבות ,עד גג לשון הצור. ניתן להתייחס למקטע העומקים 480 – 330מ' כאל יחידה הידרולוגית אחת )אם כי גם בתוכה יש הפרדות הידרולוגיות( .בין 555 - 480מ' מתעשר החתך בחרסיות ונהיה הטרוגני למדי )חרסיות במטריקס ,אופקי חרסיות ,פוספוריט וצור( .שגיאת חישוב Rwבמקטע זה גבוהה יחסית ,אך אין ספק שאופקי החרסיות מורידים את המוליכות הידראולית האנכית של המקטע לערכים אפסיים .עקב קשיים טכניים לא התאפשר ביצוע לוג צפיפות מתחת ללשון הצור .לצורך חישוב משוואה 3נלקח בחשבון ערך צפיפות משוער של 1.9 גר'/סמ"ק .הערך של Rwבעומק 568-569מ' )יחידת הקירטון הגירי המצורר( גבוה מהערך הממוצע שמעל הצור וממחיש את הנתק ההידרולוגי שתואר גם בדו"ח קידוחי לכיש וגלאון .בעומק 580מ' מסתיים המקטע המצורר ,וערכי ההתנגדות החשמלית יורדים ,בד בבד עם הירידה בנקבוביות. אומדן ריכוז הכלוריד )תרשים (10עוקב אחר פרופיל ההתנגדות החשמלית :בין 480 – 330מ' הריכוז המשוער הוא כ 9000-מגכ"ל .בין 520 – 480מ' יתכן שהריכוז עולה במקצת .בין 555 – 520מ' הריכוז עולה לכאורה .עם 7 זאת ,סביר שהוא פחות גבוה מהערכים שמתקבלים מן החישוב )אין ספק שהמליחות עדיין גבוהה מאוד(. ביחידת הגיר המצורר ריכוזו המשוער של הכלוריד הוא כ 5000-מגכ"ל ,ונראה שהריכוז עולה ביחידה שמתחת. אומדן ריכוז הכלוריד בחתך המסטריכט והמישאש בזוהרים דומה לאלו שנערכו בעבר בקידוחי אדרת ונחל גוברין )בורג וחוב' (2010 ,ובקידוחי לכיש וגלאון )גרסמן וחוב' .(2011 ,חשוב להזכיר שוב שמדובר באומדן על סמך לוגים חשמליים ,ולא במדידה ישירה. פרק :6סיכום מסקנות הידרולוגיה: שני מבחני ההחדרה התבצעו בחתכים פתוחים של מאות מטרים .קצבי ירידת המפלסים מושפעים מכל חתך הסלע הפתוח ,לרבות מערכות הסידוק ואופקים בעלי מוליכויות הידראוליות שונות )ר' למשל פרק 5.2אצל בורג וחוב'.(2010 , מבחן ההחדרה הראשון בוצע לאחר קדיחה רציפה במים ,ונקטע לאחר חמישה ימים .המשך מלאכותי של ההידרוגרף המדוד מראה כי המוליכות ההידראולית המחושבת היא בסדר גודל של 10-10 – 10-11מ'/שנייה. מפלס המים לאחר מבחן ההחדרה השני עוד לא התייצב ,אך הוא לא שונה מהותית מן המבחן הראשון, והמוליכות ההידראולית המחושבת דומה .עם זאת ,בתום הקדיחה נשארו על דפנות הקדח ,בעיקר ביחידת פצלי השמן העשירה ,מקטעים שמכוסים בבוץ קדיחה .נכון לינואר ,2012רום המפלס בזוהרים הוא 108.23מ' מעל פני הים. ערכי מליחות המים בתצורות ע'רב ומישאש בזוהרים )אלפי מגכ"ל( דומים לאלו שדווחו בקידוחי הסקר הקודמים .גם בזוהרים אפשר לזהות נתקים הידראוליים יעילים שמבודדים את יחידת פצלי השמן מן היחידות שתחתיה .אופקי חרסיות בקמפן התחתון מרחיבים את טווח החציצה ההידרולוגית אל מעל יחידת הצור. סידוק ומאמצים בקדח: בדומה לקידוחי הסקר הקודמים ,גם בזוהרים תועד סידוק בגלעינים .השוואה בין הסידוק בגלעינים לסידוק בדפנות הקדח מעלה כי רוב הסידוק הוא "טכני" – סידוק שנגרם עקב המאמצים שנוצרו בזמן הקדיחה. סדקים טבעיים בין העומקים 485 – 350מ' נוטים בזוית של כ 60°-בכיוון כללי דר'-מז' והם סגורים ע"י מילוי משני קלציט ושאריות קרוגן .בחתך העשיר של פצלי השמן קיים סידוק טבעי ,אך קשה לאפיינו כיוון שהחתך נסדק משמעותית במהלך הקדיחה ,וכן חלק מדפנות הקדח עודן מכוסות בשכבת בוץ קדיחה. ניתן לזהות בקדח סדקים "טכניים" רבים ,כמעט אנכיים וכיוון הסטרייק שלהם .120° - 85°הסדקים הטכניים מופיעים עד גג יחידת הצור .ביחידה המצוררת שתחת הצור לא ניכר כל סידוק ,טבעי או טכני .הסלע לא נכנע בתגובה למאמץ הקדיחה ,מה שמעיד על חוזק סלע ) (Tensile strengthגבוה .החל מעומק 580מ' – תחתית החתך המצורר ,שוב ניכרים סדקים טכניים ,אך לא זוהה כל סידוק טבעי. 8 ממצאי קידוח זוהרים מחזקים את מסקנות קידוחי הסקר הקודמים ,לפיהן חתך הסנון במרחב הרישיון הינו אקוויקלוד מובהק .הכליאה החזקה של אקוויפר ירת"ן ואמינותה של היחידה המפרידה מומחשים באמצעות ארבע ראיות מרכזיות: .1המסלע בעל תכונות דומות במרחב והמוליכות ההידראולית היא בסדרי גודל של 10-11 – 10-10מ'/שניה. .2אופקי חרסיות בחלק העליון של תצורת מישאש ,מעל יחידת הצור ,מונעים לחלוטין זרימה אנכית. .3שכבת קירטון-גירי מצורר בעובי של כ 20-מ' יוצרת חציצה מכאנית בתוך חתך הקמפן .יחידה זו כלואה בחוזקה ומתאפיינת בחוזק סלע גבוה. .4קיומם של הפרשי עומדים ,מליחות ומוליכות הידראולית בין תצורת מנוחה לתצורת בינה. תכונות אלו ,בשינויים מקומיים ,מופיעות בכל קידוחי הסקר שהושלמו ,כמו גם בממצאים מקידוחים ישנים. יצויין שבקידוח נחל גוברין תועדה תחת לשון המישאש יחידה חווארית עבה )בורג וחוב' .(2010 ,היחידה המפרידה במרחב הרשיון מוגדרת מגג לשון המישאש עד בסיס תצורת מנוחה ועובייה בקידוח זוהרים כ130- מ' )ר' מפת איזופך אצל בורג וחוב' .(2010 ,עובייה של תצורת מנוחה באגן נע בין כ 40-לכ 60-מ'. בדומה למסקנות מן הדו"חות הקודמים ,גם מממצאי קידוח זוהרים עולה ומתחזקת המסקנה כי אין חשש לזליגת מזהמים מיחידת פצלי השמן אל אקוויפר ירת"ן כתוצאה מן הפעילות בפיילוט. 9 :מקורות באר- תרומת המים המליחים באקויטרד חבורת עבדת והר הצופים לאקוויפר חבורת יהודה באגן ירקון.1995 ,. ע,אקר .' עמ55 ,GSI/7/95 דו"ח, המכון הגיאולוגי.שבע קידוחי המחקר בנחל גוברין, סקר פצלי השמן בשפלת יהודה,2010 ,. א, ורוזנטל,. י, דרור,. ר, גרסמן,. י, ברטוב,. א,בורג .' עמ81 ,IEI/1/2010 , מהלך הקדיחה ומסקנות גיאולוגיות ראשוניות,ואדרת .' עמ5 , תה"ל.'א1 הצופים בקדוח נחושה- חוות דעת בדבר אפשרויות הפקת מים משכבות חבורת הר,1982 , י,גוטמן , סיכום קידוחי המחקר בלכיש ובגלאון, סקר פצלי השמן בשפלת יהודה,2011 ,. א, ורוזנטל,. י, ברטוב,. ר,גרסמן .' עמ43 ,IEI/2/2011 דו"ח, המכון הגיאולוגי. הערכה הידרוגיאולוגית,גוברין- אתר סלוק פסולת באזור בית,1991 ,. י, מימרן,. א,כפרי . מפה+ ' עמ33 ,GSI/4/91 , תה"ל.טורוני בשל פריצת מאגרי נפט ומוצריו באזור מסילת ציון- סיכוני הזיהום של האקוויפר הקנומני,1978 ,. ד,מירו . נספחים+ ' עמ18 ,87/78/04 דו"ח תיק שטח:' כרך ב,( סקר הידרוגיאולוגי מוקדם באיזורים נבחרים למיקום תחנות כח גרעיניות )תג"רים,1981 ,תה"ל .04/81/01 דו"ח,"הידרוגיאולוגי של "המרחב הצפוני Barton, C.A., and Zoback, M.D., 2000, Discrimination of natural fractures from drilling-induced wellbore failures in wellbore image data – implication for reservoir permeability, Society of Petroleum Engineering, SPE 58993 (SPE international conference, Villahermosa, Mexico, Feb. 2008), 8p. Brudy, M., and Zoback, M.D., 1999, Drilling–induced tensile well–fractures: implications for determination of in-situ stress orientation and magnitude, Int. J. Rock Mech. Min. Sci., v.36, 191-215. Ellis, D.V., and Singer, M.S., 2008, Well logging for Earth sciences, 2nd edition, Springer, The Netherlands, 692 p. Gvirtzman, G., Moshkovitz, S., Reiss, Z., 1985, Senonian to early Eocene Mount Scopus Group in the HaShefela region, Central Israel: Stratigraphy and Basin evolution. Isr. J. Earth-Sci. V. 34: 172-192. Heidbach, O., Tingay, M., Barth, A., Reinecker, J., Kurfeß, D, and Müller, B., World Stress Map quality ranking system version 2008 for contemporary orientation of maximum horizontal compressional stress (SH), The World Stress Map database release 2008 doi: 10.1594/GFZ.WSM.Rel2008, 2008 Kafri, U., 1997 (with Hemo,. H., and Askenazi, S.,), A hydrological-environmental assessment of the Intel plant site, Qiryat Gat and its vicinity, Technical report TR-GSI/13/97, 24p. Schlumberger, 1972, Log interpretation, Volume I – Principles, 113p. Schlumberger, 1988, Log interpretation charts, 150 p. Tahal, 1981, Preliminary hydrological survey of selected regions for siting of nuclear plants, Final report for the “Bet Guvrin”, Lakhish” and “Besor” regions (in Hebrew), Tel Aviv, 73p, Rep. 04/81/21. 10 Tingay, M., Reinecker, J., and Müller, B., 2008, Borehole breakout and drilling induced fracture analysis from image logs, The world stress map database release 2008 doi: 10.1594/GFZ.WSM.Rel2008, 2008, 8p. Weight, W., D., 2008, Hydrogeology field manual, McGraw-Hill Companies, Inc., 2nd ed., 751p. Zoback, M.D., Barton., C.A., Brudy, M., Castillo, D.A., Finkbeiner, D., Grollimund, B.R., Moos, D.B., Peska, P., Ward, C.D., and Wiprut, D.J., 2003, Determination of stress orientation and magnitude in deep well, Int. J. Rock Mech. Min. Sci., v.40, 1049-1076. טבלאות טבלה :1נתונים טכניים של קידוח הסקר זוהרים ת 6/ נ.צ) .רשת ישראל החדשה( רום פני קרקע )מ'( נקודת יחוס מעל פני השטח )מ'( עומק קידוח )מ'( עומק מסננות )מ'( עומק תחתית קייסינג '') 4.5מ'( עומק מפלס סטטי משוער )מ'( רום מפלס סטטי משוער )מ'( עובי חבורת עבדת )איאוקן( )מ'( עומק בסיס חבורת עבדת )מ'( ליתולוגיה של חבורת עבדת בקידוח עובי תצורת טקיה )מ'( עומק בסיס תצורת טקיה )מ'( ליתולוגיה של תצורת טקיה בקידוח עובי תצורת ע'רב )מ'( עומק בסיס תצורת ע'רב )מ'( ליתולוגיה של תצורת ע'רב בקידוח עובי תצורת משאש )מ'( עומק בסיס תצורת משאש )מ'( ליתולוגיה של תצורת משאש בקידוח 194510/613495 306.5 1.15 631 479.3 - 581.54 601.66 220 87.65 126 140 קירטון ,גיר ומעט צור 173 313 חוואר וחרסית 202 515 קירטון ביטומני 112 627 קירטון ביטומני ופוספאט עובי סלעי תצורת מנוחה )מ'( ליתולוגיה של תצורת מנוחה בקידוח עומק בסיס תצורת מנוחה )מ'( שכבת צור ~63 קירטון ,מעט ביטומני ~690 טבלה :2נתוני מבחן ההחדרה הראשון בקידוח זוהרים תאריך 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 3/8/2011 4/8/2011 4/8/2011 4/8/2011 4/8/2011 4/8/2011 5/8/2011 6/8/2011 7/8/2011 8/8/2011 שעת מדידה 13:25:00 13:25:30 13:26:30 13:27:30 13:30:00 13:32:30 13:35 13:40 13:45 14:00 14:15 15:00 16:00 17:00 18:00 19:00 0:30 3:55 7:45 14:00 20:00 8:00 11:02 8:10 6:55 * מדידת מפלס מפני השטח זמן מצטבר )שעות( 0.000 0.008 0.025 0.042 0.083 0.125 0.167 0.250 0.333 0.583 0.833 1.583 2.583 3.583 4.583 5.583 11.083 14.500 18.333 24.583 30.58 42.58 69.62 96.65 123.68 עומק מפלס )מ'( מנקודת יחס 20.73 20.79 20.90 21.04 21.32 21.60 21.87 22.38 22.84 24.04 25.20 27.78 30.48 32.57 34.23 35.63 41.17 43.75 46.30 50.02 53.13 58.37 66.91 72.50 78.00 טבלה :3חישוב מוליכות הידראולית ממבחני החדרה בקידוח זוהרים עומק מפלס סטטי משוער )מ'( טווח זמן )שעות( מוליכות הידראולית )מ'/שנייה( Bouwer‐Rice מוליכות הידראולית )מ'/שנייה( Hvorslev ראשון ),(3/8/11 נתונים מדודים ראשון ,הידרוגרף 1 80 1 – 124 8.8*10‐10 4.8*10‐10 226 1 – 8760 2.2*10‐11 1.3*10‐11 ראשון ,הידרוגרף 2 152 1 – 4380 ‐11 5.2*10 ‐11 שני )(14/9/11 220 1 – 3494 1.1*10‐10 מבחן 3.1*10 2.1*10‐11 טבלה :4נתוני מבחן ההחדרה השני בקידוח זוהרים תאריך 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 14/09/2011 15/09/2011 15/09/2011 15/09/2011 16/09/2011 16/09/2011 17/09/2011 18/09/2011 19/09/2011 20/09/2011 22/09/2011 09/10/2011 24/10/2011 16/11/2011 12/12/2011 20/12/2011 05/01/2012 25/01/2012 שעת מדידה 14:00:00 14:01:00 14:03:00 14:05:00 14:10 14:20 14:30 15:00 18:00 00:00 08:00 20:00 09:00 10:20 14:15 11:20 14:45 3:55 14:15 13:15 09:15 12:00 10:00 11:45 13:15 12:00 *מדידת מפלס מגובה 1.15מ' מעל פני השטח זמן מצטבר )שעות( 0.00 0.02 0.05 0.08 0.17 0.33 0.50 1.00 4.00 10.00 18.00 30.00 43.00 44.33 72.25 86.33 111.0 137.75 161.25 568.2 1139 1694 2436 2630 3015 3494 עומק מפלס )מ'( מנקודת יחס 15.85 15.94 16.15 16.35 16.81 17.68 18.34 20.05 26.47 35.56 44.60 56.19 64.03 64.66 77.95 85.34 92.39 98.85 108.73 143.40 158.95 174.86 186.43 189.48 194.43 199.42 תרשימים תרשים 1 מפת מיקום קידוחי הסקר שאושרו במסגרת הרשיון .הקידוחים שקדיחתם הושלמה מסומנים בריבוע אדום. תרשים 2 קידוח זוהרים ת6/ תאור ליתולוגי וטכני: ר .גרסמן ,א .רוזנטל ,י .דרור ,ש .ראובני ,נ .פארן נ.צ) 194510/613495 :.רשת ישראל החדשה( רום פני קרקע 306.50 :מ’. רום נקודת יחס למפלס מים 307.65 :מ’. יחידה גיאולוגית חתך טכני תאור ליתולוגי עומק )מ’( צינור ’’ 4.5 צינור ’’ 9 5/8 חבית חלוקים ’’ 8.8 / 12 1/4מ‘ קרקע חומה ושברי קירטון לבן 14מ‘ ת .צרעה ,פ .עדולם איבוד מחזור חילופי קירטון ,חוואר צהבהב, גיר לבן ,צור וגיר מצורר פיריט ,מנגן ולימוניט 50 פקק מלט 22-58מ‘ 100 199.42מ‘ מפי צינור 25.01.2012 140מ‘ 150 ת .טקיה איבוד מחזור חרסית פלסטית אפורה ,חוואר, אופקי קירטון ,עושר בפיריט ריח ביטומני חלש צינור פלדה ’’ 7 200 ממרכז 250 מלט B B 313מ‘ 300 B ’’ 330 / 8 1/2מ‘ B 350 B ת .ע’רב קירטון ביטומני ,קשה ,חום -שחור 400 B אופקי חרסיות וחוואר שברי מאובנים ,פוספט בבסיס B B B 450 B P 515מ‘ ת .מישאש קירטון ביטומני ,קשה ,חום -שחור אופקי חרסיות וחוואר שברי מאובנים ,פוספט B B חילופי צור וקירטון מצורר 556 - 561.7 :מ‘ קירטון גירי ,ביטומני ,קשה ,אפור ,מצורר P B 500 P P קירטון ביטומני ,קשה ,אפור ,בהיר 550 581.54מ‘ P B 627מ‘ ת. קירטון ,ריח ביטומני חלש מנוחה קשה ,אפור ,בהיר 479.3מ‘ B B 600 631 ’’ 601.55 / 4 1/2מ‘ ’’ 631 / 6 1/8מ‘ תרשים 3 Top א ג ב ד סידוק טכני בגלעינים ובקדח. א .תצלום televiewerמעומק 483 – 481מ' .דפנות הקדח מכוסות בשכבת בנטוניט.סידוק טכני ניכר במרכז התצלום. ב .גלעין מעומק 482מ' .סידוק מובהק מסוג .petal-centerline ג .תצלום televiewerמעומק 435.5 – 434מ' .סידוק טכני ניכר בדפנות הקדח. ד .גלעין מעומק 435 – 434מ' .ללא סידוק כלל . * יש הבדל של כ 2.8-מ' בין מדידת העומק של הגלעינים לבין מדידת העומק של הלוג. תרשים 4א' 360 300 240 180 120 60 0 סידוק טבעי סגור בקידוח 360 300 240 180 120 60 0 סידוק טבעי בעומק 360 – 357.5מ' :הסדקים סגורים ע"י מילוי משני של קלציט ועשירים בקרוגן .נטייתם כ .50°/060°-הסדק יוצר מישור חולשה, לאורכו נשבר הגלעין .הסידוק מופיע בצילום ) Televiewerמימין( .התצלום הוא פריסה של כל היקף הקדח .שנתות מעל ומתחת לצילום מייצגות את כיוון הקדח )מרכז התצלום פונה דרומה(. תרשים 4ב' 360 270 180 90 0 סידוק טבעי עם מילוי קלציט בעומק של כ 458.5-מ' בצילום Televiewer )מימין( ובגלעין )עומק תצלום הקדח הוא הנכון( .נטיית הסדק כ.80°/220°- בחלק העליון של התצלום ניכר סידוק טכני שנוטה דרומה בזווית של כ.85°- תרשים 5 ב א 550מ' סדק טכני 360 270 180 90 0 צור ללא סידוק 570מ' 360 270 180 90 0 סידוק קדיחה ):(Drilling Induced Tensile Fracture א .צילום Televiewerשל הקדח בין העומקים 570 – 550מ' .סדק טכני כמעט אנכי דועך מעל שכבת הצור .הקירטון המצורר שמתחת ליחידת הצור אינו סדוק כלל . ב .מבט מקרוב על המקטע בין 553 – 551מ' .השנתות מייצגות את כיוון הצילום .הסדק כמעט אנכי וכיוון הסטרייק ,בקירוב טוב ,מערב-צפון-מערב – מזרח-דרום-מזרח . תרשים 6 0 100 150 200 עומק מפלס מנקודת יחס )מ'( 50 250 9000 8000 7000 6000 5000 4000 3000 2000 1000 0 זמן כולל )שעות( מבחן ההחדרה הראשון בזוהרים ,עם המשכיו המדומים. עקומה כחולה :מפלס המים כפי שנמדד במהלך המבחן )נקטע לאחר 124 שעות בעומק 78מ'(. עקומה אדומה :הידרוגרף מדומה ) 1התייצבות לאחר שנה בעומק 226מ'(. עקומה ירוקה :הידרוגרף מדומה ) 2התייצבות לאחר חצי שנה בעומק 152מ'(. תרשים 7 0.0 100.0 150.0 200.0 עומק מפלס מנקודת יחס )מ'( 50.0 250.0 9000 8000 7000 6000 5000 4000 3000 2000 1000 0 זמן כולל )שעות( מבחן ההחדרה השני בזוהרים ,עם ההידרוגרפים המדומים. עקומה שחורה :הידרוגרף המבחן השני .נכון לתאריך 25/01/2012רום המפלס הוא 108.23מ' מעל פני הים )עומק 199.42מ' מנקודת המדידה(. עקומה אדומה :הידרוגרף מדומה ) 1התייצבות לאחר שנה בעומק 226מ'(. עקומה ירוקה :הידרוגרף מדומה ) 2התייצבות לאחר חצי שנה בעומק 152מ'(. תרשים 8 זמן )שעות( 10000 9000 8000 7000 6000 5000 4000 3000 2000 1000 0 1 Zoharim 1 Syn a Zoharim 1 Syn b Zoharim 2 0.1 0.37 ht/h0 0.01 0.001 0.0001 השוואה בין המבחנים המדומים )ירוק ואדום( למבחן השני )שחור( לפי פתרון .Hvorslevעומק המפלס הסטטי המשוער של מבחן ההחדרה הוא 220מ'. הציר האנכי הוא היחס ) ,(h/h0כאשר h0הוא ההפרש בין המפלס ההתחלתי של המבחן למפלס הסטטי ,ו ht-הוא ההפרש בין המפלס המדוד בנקודת זמן למפלס הסטטי .הקו האופקי השחור מייצג את היחס .ht/ho = 0.37 תרשים 9 520מ' Porosity 1.0 0.5 )Resistivity (Ohm-m 100.0 0.0 10.0 1.0 0.1 0.0 320 LLS LLD Rw 340 360 380 400 420 460 480 500 520 540 560 580 528מ' 600 לוג התנגדות חשמלית Rw ,ונקבוביות .חציצות הידרולוגיות יעילות מתועדות החל מעומק 520מ' )אופקי חרסיות( ובעומק 556מ' )שכבת הצור( .מימין: אופקי החרסיות בעומקים 520-528מ' כפי שנראים בצילום הקדח. )Depth (m 440 תרשים 10 )Salinity (mg Cl- / L 60000 50000 40000 30000 20000 10000 0 330 340 350 360 370 380 390 400 410 420 430 440 460 470 480 )Depth (m 450 490 500 510 520 530 540 550 560 570 580 590 600 אומדן ריכוז כלוריד בקידוח זוהרים .הערכים המחושבים הם בגדר הערכה בלבד .נוכחות חרסיות ,בעיקר בין 540 – 520מ' מורידה את ההתנגדות המדודה וריכוז הכלוריד המתקבל גבוה מהערך האמיתי.
© Copyright 2024