‫לכבוד‪,‬‬ ‫אדר‪ .‬ענת צ'רבינסקי‬ ‫עורכת מסמך המדיניות להתחדשות רמת אביב‪.‬‬ ‫‪01.6.0.‬‬ ‫הנדון‪ :‬ללמוד מרמת אביב‬ ‫א‪ .‬רקע‬ ‫‪ .0‬ב‪ ,3...0. -‬נערך "מפגש שיתוף ציבור" שבו הוצגה בפנינו‪ ,‬תושבי רמת אביב א'‪ ,‬כוונתה של‬ ‫עיריית תל אביב לגבש מסמך מדיניות להתחדשות עירונית בשכונה‪.‬‬ ‫מטרת המפגש הוגדרה כ"בירור צרכים ורצונות של התושבים לגבי התחדשות השכונה"‪,‬‬ ‫וכצעד ראשון‪ ,‬ציינת‪ ,‬יש "ללמוד את הדנ"א של רמת אביב"‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהמשך ליוזמה המבורכת של העירייה‪ ,‬לשתף את תושבי רמת אביב א' בתהליך תכנון‬ ‫ההתחדשות העירונית‪ ,‬התגבש פורום ‪ -‬צוות חשיבה שחברים בו אדריכלים ומתכננים תושבי‬ ‫השכונה‪ ,‬שמטרתו לסייע בגיבוש מסמך המדיניות להתחדשות רמת אביב הירוקה‪.‬‬ ‫‪ ..‬כבסיס לפתיחתו של דיון מקצועי משותף‪ ,‬מצורף נייר עמדה ראשוני של חברי הפורום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המצב הקיים‬ ‫‪ .0‬הדנ"א מכיל כידוע את כל המידע התורשתי הדרוש לבנייתם של החלבונים בתא‪ ,‬ובהשאלה‪ ,‬את‬ ‫כל המידע הדרוש לצורך גיבוש עקרונות לשמירה על השכונה ולפיתוחה‪.‬‬ ‫הדנ"א של רמת אביב מכיל מידע סביבתי‪ ,‬כלכלי וחברתי‪ ,‬שמשמש בסיס להבנת יחסי הגומלין‬ ‫שנרקמו בין המרחב הציבורי לבין הקהילה שהתפתחה סביבו‪ .‬מרחב זה מטופח ברובו ע"י‬ ‫התושבים וביוזמתם‪ ,‬מתוך תחושת אכפתיות ושייכות‪ .‬יחסים אלה ראויים לשימור ולטיפוח‬ ‫ואסור לאפשר לגורמים חיצוניים (ציבוריים או פרטיים) לפגוע בהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצניעות שאפיינה את רמת אביב בראשיתה עדיין נוכחת בה‪ .‬מבני המגורים של הדיור הציבורי‬ ‫שעיצובם היה פשוט ופונקציונאלי‪ ,‬משנים אמנם את פניהם‪ ,‬ואולם מיקומם והיחסים שביניהם‪,‬‬ ‫נשמרים בד"כ ומאפשרים את שימור רציפותו של המרחב הציבורי‪.‬‬ ‫‪ ..‬רמת אביב תוכננה כשכונה בת קיימא עוד לפני שמושג זה היה שגור בפי כל‪ .‬יש להקפיד כי‬ ‫תישאר כזאת וכי מאפייניה יישמרו ויוטמעו בכל תכנית עתידית‪.‬‬ ‫‪ .4‬לימוד הדנ"א של השכונה דרוש אכן לצורך הבנת האורגניזם האורבאני הזה שנקרא רמת אביב‬ ‫הירוקה‪ ,‬ואולם לצורך גיבוש עקרונות להתחדשות השכונה‪ ,‬יש להכיר גם את הפתולוגיות שלה‪.‬‬ ‫הפתולוגיה עוסקת בחקר הגורמים להפרעה בפעילות הגוף ומאפשרת לאבחן מחלות ולמצוא‬ ‫דרכים לריפוי ולמניעת מחלות בעתיד‪ .‬פתולוגיה אורבאנית מאפשרת לאבחן כשלים בתכנון‬ ‫ובבנייה‪ ,‬ומתוך הבנה זו למצוא דרכים לתיקון הכשלים שזוהו ולמניעת אחרים בעתיד‪.‬‬ ‫‪ ..‬והכשלים רבים‪ .‬די אם נזכיר את הקניון (דופן פעילה לאורך רחוב אינשטיין?‪ ,‬חזית מזרחית‬ ‫אטומה ומגרש חנייה בצומת‪ ,)...‬את גידור חלקת הדשא הגדולה בפינת הרחובות אינשטיין‬ ‫וברודצקי והפיכתה לחניון מאולתר של בית האבות של משען‪ ,‬את חיפויו הכעור של זה האחרון‪,‬‬ ‫את בניין המגורים החריג ברח' פיכמן שנבנה במגרש ציבורי (גדר אבן מנוכרת‪ ,‬מרפסות‬ ‫מרחפות‪ ,‬קנה המידה‪ ,)...‬את בניין קופ"ח כללית במרכז הישן של ברודצקי‪ ,‬שמסד הכורכר שלו‬ ‫נצבע בצבע וחופה לאחרונה בפח‪ ,‬כדוגמא לשימור מבני ציבור‪ ...‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .6‬מבני הציבור הפעילים‪ ,‬כדוגמת המתנ"ס‪ ,‬מועטים מידי ביחס למפתחות המקובלים ומוזנחים‪,‬‬ ‫וחלקם משמשים גורמים שאינם תושבי השכונה (כדוגמת הספרייה השכונתית בבית קזנצ'י‬ ‫שהפכה לגן ילדים חרדי שרוב חניכיו ילדי חוץ‪.)...‬‬ ‫‪ .7‬שכונת רמת אביב א'‪ ,‬בהיותה שכונה הנחשבת "חזקה" זוכה מזה שנים לתקציבי פיתוח דלים‬ ‫בכל הנוגע לטיפול במבני הציבור הקיימים ולהקמת מבני ציבור חדשים‪.‬‬ ‫יש לדרוש כי במסגרת כל מהלך של התחדשות שכונתית‪ ,‬יושלמו הפערים ויינתן מענה ראוי‪,‬‬ ‫גם בתחום זה‪ ,‬לגידול באוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המצב הקיים‪ ,‬בו מתאשרות תכניות בנייה בשכונה‪ ,‬הוא בלתי נסבל‪.‬‬ ‫תכנית הרחבות מיושנת‪ ,‬תמ"א ‪ 83‬דרקונית ויוזמות בניה מקומיות המונעות בעיקר‬ ‫משיקולים כלכליים‪ ,‬משמשות בערבוביה ויוצרות עוד ועוד פתולוגיות אורבניות שתהיינה‬ ‫בכייה לדורות‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה למרכיב הזמן בתהליך ההתחדשות העירונית‪ ,‬ויש‬ ‫לקצרו ככל הניתן!‬ ‫ג‪ .‬המצב המוצע‬ ‫‪ .0‬יש לקבוע מראש לוחות זמנים לגיבוש מסמך המדיניות‪ ,‬כולל אבני דרך ברורות‪ ,‬ולבסס‬ ‫המלצות ביניים שתוצגנה לפני הבחירות העירוניות‪ .‬יש לזכור שמימושו של מסמך המדיניות‪,‬‬ ‫מקצועי ככל שיהיה‪ ,‬מותנה בהחלטות פוליטיות‪ ,‬והימים שלפני בחירות ידועים ככאלה שבהם‬ ‫קולם של האזרחים נשמע טוב יותר!‬ ‫‪ .2‬יש לבסס מערכת עבודה משותפת ומתמשכת בין העירייה לבין תושבי השכונה המחויבת‬ ‫לקיימות שכונתית בכל תחומי החיים ‪ -‬לא כמס שפתיים‪ ,‬אלא כמחויבות אמתית!‬ ‫‪ ..‬יש לחתור במהירות לתב"ע חדשה ומפורטת לכל השכונה‪ ,‬שעם אישורה יצומצם הצורך‬ ‫בשיקול הדעת של אנשי אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה‪ ,‬בכל הנוגע לאישור תוספות בנייה‬ ‫ובנייה חדשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש לעמוד על כך שהתב"ע החדשה תכלול הנחיות לשימור המרקם הייחודי של רמת אביב‪,‬‬ ‫והכוונה לא רק לשימור המרקם הפיסי אלא גם לשימור המרקם החברתי‪ .‬יש לוודא שהבנייה‬ ‫החדשה תאפשר את המשך החיים של כלל התושבים בשכונה ותמנע ג'נטריפיקציה‪.‬‬ ‫‪ ..‬נספח הפיתוח של התב"ע החדשה יבטיח שמירה על רצף שצ"פים ושפ"פים עם זיקות הנאה‬ ‫לציבור ויכלול הנחיות מפורטות ומחייבות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איסור הקמת גדרות בנויות בגבולות המגרשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון חתכי רחוב ושבילים‪ ,‬כולל חומרים ופרטים אופייניים המבוססים על השפה‬ ‫העיצובית המקורית של רמת אביב‪ ,‬פתרונות אדריכליים להצנעת מכלי אשפה ומחזור‪,‬‬ ‫ריהוט רחוב וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון שטחים פתוחים ירוקים וככרות בנחלת הכלל‪ ,‬כולל חומרים ופרטים אופייניים‪,‬‬ ‫קירות תומכים‪ ,‬מיני צמחייה וכיו"ב וכמובן איסור בנייה מוחלט‪ ,‬לרבות בנייה ציבורית‪,‬‬ ‫בשטחים אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנחיות לגבי שמירה על ערכי טבע עירוני‪ ,‬לרבות פרטי בנייה המאפשרים שמירה על מיני‬ ‫בעלי חיים מקומיים ופירוט סוגי צמחייה מקומית המומלצים לשתילה בשכונה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בנוסף‪ ,‬יחודש וירוענן הנוף הירוק של השכונה ע"י נטיעות חדשות של עצים והחלפת עצים‬ ‫מתנוונים וישופרו הסכמי התחזוקה של שטחים פתוחים לציבור שאינם בבעלות עירונית‬ ‫(כדוגמת שטח המרכז המסחרי ברח' ברודצקי)‪.‬‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬נספח התנועה והחנייה של התב"ע החדשה יהיה מוסכם ומחייב!‬ ‫ב‪ .‬לא תותר חנייה עילית בתחום מגרשי המגורים‪ ,‬למעט בתחום קומות עמודים מפולשות‪,‬‬ ‫בבניינים הקיימים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוצע לשקול ביצוע חניונים תת קרקעיים‪ ,‬מתחת לרחובות ללא מוצא ומתחת לכיכרות‬ ‫הציבוריות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רבים מתושבי השכונה שילמו במהלך השנים סכומי כסף נכבדים לעת"א בעבור קרן חנייה‬ ‫(כופר חנייה) ללא קבלת תמורה בפועל ‪ -‬חנייה במרחק הליכה קצר מ‪ ..1 -‬מ' כפי‬ ‫שמתחייב (העובדה שחניון "ברושים ‪ -‬הנדסאים"‪ ,‬מוגדר "חניון קרוב לבית"‪ ,‬עדיין לא הופכת‬ ‫אותו לכזה)‪ .‬הגיע הזמן לעשות שימוש בכספי הקרן למטרה לה נועדו‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלפת תשתיות ישנות בחדשות והטמנתן בתת הקרקע יהיה תנאי לאישור בנייה חדשה‪.‬‬ ‫‪ .9‬במסגרת התב"ע החדשה יישמר ייעודם של שטחים המוגדרים כיום כשטחים למבני ציבור‪,‬‬ ‫בתוספת זכויות בנייה לפי הצורך‪ ,‬וכן יישמרו מבני הציבור הקיימים‪ ,‬כולל שיפוצם ו‪/‬או‬ ‫שימורם לפי העניין‪ .‬ייעודם המפורט של מבני הציבור‪ ,‬גם אלה שאינם בבעלות עירונית‪ ,‬ייקבע‬ ‫בשיתוף עם התושבים ובשקיפות מלאה!‬ ‫ד‪ .‬הבינוי החדש‬ ‫‪ .0‬רמת אביב תוכננה ונבנתה ממספר טיפוסי בניינים‪ ,‬שהעמדתם אפשרה את יצירתו של המרחב‬ ‫הציבורי‪ .‬הבניינים התאפיינו בתכנון פונקציונאלי ובהופעה צנועה‪ .‬נכון‪ ,‬הזמנים השתנו מאז‬ ‫שנות החמישים ואיתם גם הסטנדרטים‪ ,‬ואולם על מנת לאפשר רווחת דיור לתושבי השכונה‬ ‫ובמקביל לשמור על צביונה‪ ,‬יש לגבש הנחיות מחייבות לבנייה החדשה‪ ,‬שיכללו אפיון של חתכי‬ ‫הבינוי השונים והגדרת היחסים הרצויים בין הבניינים לבין המרחב הציבורי הפתוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬אפשרויות הבנייה שעל הפרק הן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרחבת הדירות בבניינים הקיימים בהתאם לתכנית ההרחבה ו‪/‬או תמ"א ‪.83‬‬ ‫ב‪ .‬החלפת מבנים קיימים בחדשים במסגרת פינוי בינוי או תמ"א ‪ 2/83‬ותמ"א ‪.8/83‬‬ ‫‪ ..‬תמ"א ‪ ,83‬או בשמה המלא‪ :‬תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות‬ ‫אדמה‪ ,‬הינה אוסף של תקנות שתפקידן העיקרי הוא טיפול בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה‪.‬‬ ‫התמריץ הכלכלי שמעניקה התכנית בדמות הענקת זכויות בנייה נוספות לבעלי הדירות‪ ,‬הוא‬ ‫חשוב אך טומן בחובו סכנה לפגיעה ברקמות עירוניות בנויות‪ ,‬הואיל ואינו מביא בחשבון נושאים‬ ‫מקומיים כגון מצב התשתיות‪ ,‬מבני הציבור‪ ,‬החניה‪ ,‬צפיפות האוכלוסין וכיו"ב‪ .‬לפיכך מאפשרת‬ ‫תכנית המתאר (סעיף ‪ )2.‬הכנת תכניות מפורטות לחיזוק מבנים ליישוב או לחלק ממנו כדי‬ ‫להתאים את הוראותיה לתנאים הייחודיים של היישוב‪.‬‬ ‫במסגרת התב"ע השכונתית החדשה‪ ,‬יש לכלול‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוראות ספציפיות ע"מ להתאים את‬ ‫הוראות תמ"א ‪ .3‬לתנאים המיוחדים ולאיכויות של רמת אביב‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש לשקול את מידת הרחבתם של בניינים ישנים עפ"י שיקולים אדריכליים‬ ‫וסביבתיים בלבד‪ ,‬בעוד התמריץ הכלכלי צריך להישקל בנפרד‪ .‬על מנת להתגבר על הפער‬ ‫שעלול להיווצר בין הרצון להימנע מפגיעה במרקם הייחודי של השכונה לבין הרצון להימנע‬ ‫מפגיעה בזכויות הבנייה הקיימות של בעלי הדירות ניתן להיעזר בפתרונות תומכים כדוגמת‬ ‫ניוד זכויות חלקי למבננים נבחרים‪ ,‬למשל לאורכו של ציר אינשטיין ולאורך דרך נמיר‪.‬‬ ‫לשם כך מוצע למסד תהליך שיכלול‪:‬‬ ‫א‪ .‬סקר מבנים ראויים לתוספת זכויות בנייה לפי תמ"א ‪ .3‬וקביעת הזכויות המותרות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקמת מאגר של זכויות בנייה שיתבסס על שמאות מוסכמת ויכלול טבלאות איזון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיוך אחוזי בניה מנוידים למגרשים בתחום השכונה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הקמת מנגנון שיופעל ע"י חברה עירונית כדוגמת "עזרה וביצרון" ליישום חיזוק המבנים‬ ‫והרחבת הדירות‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬במבנני המגורים שלגביהם יוחלט על יישום תכניות פינוי בינוי או תמ"א ‪ ,2/83‬מוצע‬ ‫לתכנן טיפוסי בניינים חדשים שיותאמו לסטנדרטים העכשוויים אבל גם ישמרו על‬ ‫עקרונות התכנון היסודיים של הטיפוסים המקוריים‪ .‬לשם כך‪ ,‬מוצע ליזום תחרות אדריכלית‬ ‫פתוחה לתכנון דגמי בניינים חדשים‪ ,‬שיתאימו לאופי השכונה המתחדשת‪ .‬תחרות זו‬ ‫תאפשר הגדרת מאפיינים אדריכליים מחייבים ובקרת תכנון מקצועית וציבורית‪ ,‬ותפקיע‬ ‫את התכנון מידי היזמים‪ .‬דגמי הבניינים שייבחרו יהיו דגמים מחייבים לבנייה החדשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העמדת הבניינים החדשים תיעשה כך שיישמרו עקרונות ההעמדה האקלימית הקיימים‬ ‫היום‪ ,‬לפיהם יופנו החזיתות הארוכות של הבניינים לצפון ולדרום‪ ,‬תובטח אפשרות‬ ‫זרימת אוויר בין הבניינים מכיוון מערב‪ ,‬ותשמרנה זכויות השמש הן של הבניינים הקיימים‬ ‫והן של החדשים‪.‬‬ ‫‪ ..‬התב"ע החדשה תכלול חלוקת השכונה למבננים‪ ,‬עפ"י מאפייני הבינוי הקיימים‪ ,‬ותחייב הכנת‬ ‫תכניות בינוי לביצוע לכל מבנן כתנאי מקדים לכל בקשה להיתר בנייה‪.‬‬ ‫‪ .6‬תכניות הרפאים הגרנדיוזיות לפינוי בינוי ברמת אביב הירוקה‪ ,‬המשווקות במרץ ע"י יזמים‬ ‫שונים‪ ,‬קונות להן אחיזה בליבותיהם של בעלי דירות‪ ,‬שחלקם הלא מבוטל אינם מתגוררים‬ ‫בשכונה‪ .‬אלה מתעניינים יותר ברווח הכלכלי המובטח להם ופחות בפגיעה הצפויה במרקם‬ ‫הפיזי ובמרקם החיים השכונתי‪ .‬התכניות הללו‪ ,‬גם אם אינן מאושרות ע"י עיריית ת"א‪,‬‬ ‫מכשילות בעלי דירות תמימים בחתימה על הסכמים כובלים עם קבלנים‪ ,‬ויוצרות תחושה של‬ ‫חוסר ודאות תכנונית בקרב תושבים רבים‪.‬‬ ‫בעניין זה ראוי שישמע קולה הברור של העירייה כנגד יוזמות אלה‪ ,‬הואיל ואינן תואמות את‬ ‫הוראות תכנית המתאר המתהווה‪ ,‬תא‪ .0555/‬הוראות אלה‪ ,‬כפי שנמסר לנו ע"י צוות תכנון‬ ‫צפון בפגישתנו המשותפת ב‪ ,6...0. -‬אינן כוללות יעד להגדלת הצפיפות בשכונה ומגדירות‬ ‫אותה כאזור לשימור מרקם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬זכויות מעבר‬ ‫לצד מאפייניה הייחודיים‪ ,‬רמת אביב היא שכונה תל אביבית‪ ,‬חלק מהעיר הגדולה‪.‬‬ ‫בשירה של נעמי שמר "בסנדלים על גשר הירקון"‪" ,‬הולכים ברגל עד רמת אביב" ‪ -‬אלא שבקטע‬ ‫הדרך שלאורך דרך נמיר‪ ,‬בין רוקח ללבנון‪ ,‬קשה ללכת ברגל‪ ,‬צפוף מאד‪ .‬רוחב המדרכה‬ ‫האפקטיבי‪ ,‬לאורך אותם ‪ 2.1‬מטרים הוא כמטר אחד ‪ -‬זה רוחבו של ציר הכניסה הראשי‬ ‫לשכונה‪ ,‬המשמש הולכי רגל ורוכבי אופניים כאחד והמחבר בינה לבין פארק הירקון ובינה לבין‬ ‫שאר חלקי העיר‪.‬‬ ‫להולך הרגל שנאלץ לעצור ולהמתין עד שיחלפו על פניו רוכבי האופניים או הולכי הרגל הבאים‬ ‫מולו‪ ,‬נותר רק להביט בערגה‪ ,‬אל מעבר לגדר של מוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬אל אותה רצועה ירוקה‪,‬‬ ‫שרוחבה כ‪ .1 -‬מטרים‪ ,‬המלחכת את מורדותיו המערביים של תל קסילה ועומדת לרוב שוממה‬ ‫מאדם‪ .‬האם ניתן יהיה‪ ,‬שח לו בינו לבינו‪ ,‬להתגבר על הביורוקרטיה‪ ,‬להסיר את הגדר המפרידה‬ ‫בין המוזיאון לשכונה (או לפחות להסיט אותה מזרחה) ולהחזיר את המרחב המטופח הזה‬ ‫לשימושו של כלל הציבור?‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫פורום אדריכלים ומתכננים ‪ -‬רמת אביב הירוקה‪:‬‬ ‫יעל אופנהיים ‪ -‬אדריכלית‬ ‫תמי אורנשטיין ‪ -‬אדריכלית‬ ‫גלית בגס ‪ -‬מעצבת‬ ‫מוטי בודק ‪ -‬אדריכל‬ ‫רשף גבאי ‪ -‬אדריכל‬ ‫שמואל גילר ‪ -‬אדריכל נוף‬ ‫עידו גרומר ‪ -‬אדריכל ובונה ערים‬ ‫שני גרנק‪-‬עשבי ‪ -‬אדריכלית‬ ‫חמדה דרבקין ‪ -‬פעילה סביבתית‬ ‫נורית דריאנגל ‪ -‬שמאית מקרקעין‬ ‫יונתן היימן ‪ -‬מתכנן ערים ופעיל סביבתי‬ ‫איילת זמיר ‪ -‬אדריכלית נוף‬ ‫עדי כיטוב ‪ -‬אדריכלית‬ ‫ירון כ"ץ ‪ -‬אדריכל‬ ‫ענת ספרן ‪ -‬במאית ומעצבת‬ ‫דוד סקלי ‪ -‬אדריכל נוף‬ ‫איתן עקיבא ‪ -‬יו"ר ועד השכונה‬ ‫דן פרייס ‪ -‬אדריכל‬ ‫רותי קולודני ‪ -‬אדריכלית נוף‬ ‫רוני רוזנבלט ‪ -‬אדריכלית‬ ‫העתקים‪:‬‬ ‫אדר‪ .‬עודד גבולי ‪ -‬מהנדס העיר‬ ‫אדר‪ .‬יואב דוד ‪ -‬אדריכל העיר‬ ‫אדר‪ .‬פרנסין דוידי ‪ -‬מנהלת צוות תכנון צפון‬ ‫ד"ר אהובה ווינדזור ‪ -‬פסיכולוגית סביבתית ויועצת לשיתוף הציבור בתכנון‬