נייר העמדה שנשלח לעירייה

‫לכבוד‪,‬‬
‫אדר‪ .‬ענת צ'רבינסקי‬
‫עורכת מסמך המדיניות להתחדשות רמת אביב‪.‬‬
‫‪01.6.0.‬‬
‫הנדון‪ :‬ללמוד מרמת אביב‬
‫א‪ .‬רקע‬
‫‪ .0‬ב‪ ,3...0. -‬נערך "מפגש שיתוף ציבור" שבו הוצגה בפנינו‪ ,‬תושבי רמת אביב א'‪ ,‬כוונתה של‬
‫עיריית תל אביב לגבש מסמך מדיניות להתחדשות עירונית בשכונה‪.‬‬
‫מטרת המפגש הוגדרה כ"בירור צרכים ורצונות של התושבים לגבי התחדשות השכונה"‪,‬‬
‫וכצעד ראשון‪ ,‬ציינת‪ ,‬יש "ללמוד את הדנ"א של רמת אביב"‪.‬‬
‫‪ .2‬בהמשך ליוזמה המבורכת של העירייה‪ ,‬לשתף את תושבי רמת אביב א' בתהליך תכנון‬
‫ההתחדשות העירונית‪ ,‬התגבש פורום ‪ -‬צוות חשיבה שחברים בו אדריכלים ומתכננים תושבי‬
‫השכונה‪ ,‬שמטרתו לסייע בגיבוש מסמך המדיניות להתחדשות רמת אביב הירוקה‪.‬‬
‫‪ ..‬כבסיס לפתיחתו של דיון מקצועי משותף‪ ,‬מצורף נייר עמדה ראשוני של חברי הפורום‪.‬‬
‫ב‪ .‬המצב הקיים‬
‫‪ .0‬הדנ"א מכיל כידוע את כל המידע התורשתי הדרוש לבנייתם של החלבונים בתא‪ ,‬ובהשאלה‪ ,‬את‬
‫כל המידע הדרוש לצורך גיבוש עקרונות לשמירה על השכונה ולפיתוחה‪.‬‬
‫הדנ"א של רמת אביב מכיל מידע סביבתי‪ ,‬כלכלי וחברתי‪ ,‬שמשמש בסיס להבנת יחסי הגומלין‬
‫שנרקמו בין המרחב הציבורי לבין הקהילה שהתפתחה סביבו‪ .‬מרחב זה מטופח ברובו ע"י‬
‫התושבים וביוזמתם‪ ,‬מתוך תחושת אכפתיות ושייכות‪ .‬יחסים אלה ראויים לשימור ולטיפוח‬
‫ואסור לאפשר לגורמים חיצוניים (ציבוריים או פרטיים) לפגוע בהם‪.‬‬
‫‪ .2‬הצניעות שאפיינה את רמת אביב בראשיתה עדיין נוכחת בה‪ .‬מבני המגורים של הדיור הציבורי‬
‫שעיצובם היה פשוט ופונקציונאלי‪ ,‬משנים אמנם את פניהם‪ ,‬ואולם מיקומם והיחסים שביניהם‪,‬‬
‫נשמרים בד"כ ומאפשרים את שימור רציפותו של המרחב הציבורי‪.‬‬
‫‪ ..‬רמת אביב תוכננה כשכונה בת קיימא עוד לפני שמושג זה היה שגור בפי כל‪ .‬יש להקפיד כי‬
‫תישאר כזאת וכי מאפייניה יישמרו ויוטמעו בכל תכנית עתידית‪.‬‬
‫‪ .4‬לימוד הדנ"א של השכונה דרוש אכן לצורך הבנת האורגניזם האורבאני הזה שנקרא רמת אביב‬
‫הירוקה‪ ,‬ואולם לצורך גיבוש עקרונות להתחדשות השכונה‪ ,‬יש להכיר גם את הפתולוגיות שלה‪.‬‬
‫הפתולוגיה עוסקת בחקר הגורמים להפרעה בפעילות הגוף ומאפשרת לאבחן מחלות ולמצוא‬
‫דרכים לריפוי ולמניעת מחלות בעתיד‪ .‬פתולוגיה אורבאנית מאפשרת לאבחן כשלים בתכנון‬
‫ובבנייה‪ ,‬ומתוך הבנה זו למצוא דרכים לתיקון הכשלים שזוהו ולמניעת אחרים בעתיד‪.‬‬
‫‪ ..‬והכשלים רבים‪ .‬די אם נזכיר את הקניון (דופן פעילה לאורך רחוב אינשטיין?‪ ,‬חזית מזרחית‬
‫אטומה ומגרש חנייה בצומת‪ ,)...‬את גידור חלקת הדשא הגדולה בפינת הרחובות אינשטיין‬
‫וברודצקי והפיכתה לחניון מאולתר של בית האבות של משען‪ ,‬את חיפויו הכעור של זה האחרון‪,‬‬
‫את בניין המגורים החריג ברח' פיכמן שנבנה במגרש ציבורי (גדר אבן מנוכרת‪ ,‬מרפסות‬
‫מרחפות‪ ,‬קנה המידה‪ ,)...‬את בניין קופ"ח כללית במרכז הישן של ברודצקי‪ ,‬שמסד הכורכר שלו‬
‫נצבע בצבע וחופה לאחרונה בפח‪ ,‬כדוגמא לשימור מבני ציבור‪ ...‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .6‬מבני הציבור הפעילים‪ ,‬כדוגמת המתנ"ס‪ ,‬מועטים מידי ביחס למפתחות המקובלים ומוזנחים‪,‬‬
‫וחלקם משמשים גורמים שאינם תושבי השכונה (כדוגמת הספרייה השכונתית בבית קזנצ'י‬
‫שהפכה לגן ילדים חרדי שרוב חניכיו ילדי חוץ‪.)...‬‬
‫‪ .7‬שכונת רמת אביב א'‪ ,‬בהיותה שכונה הנחשבת "חזקה" זוכה מזה שנים לתקציבי פיתוח דלים‬
‫בכל הנוגע לטיפול במבני הציבור הקיימים ולהקמת מבני ציבור חדשים‪.‬‬
‫יש לדרוש כי במסגרת כל מהלך של התחדשות שכונתית‪ ,‬יושלמו הפערים ויינתן מענה ראוי‪,‬‬
‫גם בתחום זה‪ ,‬לגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב הקיים‪ ,‬בו מתאשרות תכניות בנייה בשכונה‪ ,‬הוא בלתי נסבל‪.‬‬
‫תכנית הרחבות מיושנת‪ ,‬תמ"א ‪ 83‬דרקונית ויוזמות בניה מקומיות המונעות בעיקר‬
‫משיקולים כלכליים‪ ,‬משמשות בערבוביה ויוצרות עוד ועוד פתולוגיות אורבניות שתהיינה‬
‫בכייה לדורות‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה למרכיב הזמן בתהליך ההתחדשות העירונית‪ ,‬ויש‬
‫לקצרו ככל הניתן!‬
‫ג‪ .‬המצב המוצע‬
‫‪ .0‬יש לקבוע מראש לוחות זמנים לגיבוש מסמך המדיניות‪ ,‬כולל אבני דרך ברורות‪ ,‬ולבסס‬
‫המלצות ביניים שתוצגנה לפני הבחירות העירוניות‪ .‬יש לזכור שמימושו של מסמך המדיניות‪,‬‬
‫מקצועי ככל שיהיה‪ ,‬מותנה בהחלטות פוליטיות‪ ,‬והימים שלפני בחירות ידועים ככאלה שבהם‬
‫קולם של האזרחים נשמע טוב יותר!‬
‫‪ .2‬יש לבסס מערכת עבודה משותפת ומתמשכת בין העירייה לבין תושבי השכונה המחויבת‬
‫לקיימות שכונתית בכל תחומי החיים ‪ -‬לא כמס שפתיים‪ ,‬אלא כמחויבות אמתית!‬
‫‪ ..‬יש לחתור במהירות לתב"ע חדשה ומפורטת לכל השכונה‪ ,‬שעם אישורה יצומצם הצורך‬
‫בשיקול הדעת של אנשי אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה‪ ,‬בכל הנוגע לאישור תוספות בנייה‬
‫ובנייה חדשה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לעמוד על כך שהתב"ע החדשה תכלול הנחיות לשימור המרקם הייחודי של רמת אביב‪,‬‬
‫והכוונה לא רק לשימור המרקם הפיסי אלא גם לשימור המרקם החברתי‪ .‬יש לוודא שהבנייה‬
‫החדשה תאפשר את המשך החיים של כלל התושבים בשכונה ותמנע ג'נטריפיקציה‪.‬‬
‫‪ ..‬נספח הפיתוח של התב"ע החדשה יבטיח שמירה על רצף שצ"פים ושפ"פים עם זיקות הנאה‬
‫לציבור ויכלול הנחיות מפורטות ומחייבות בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איסור הקמת גדרות בנויות בגבולות המגרשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפיון חתכי רחוב ושבילים‪ ,‬כולל חומרים ופרטים אופייניים המבוססים על השפה‬
‫העיצובית המקורית של רמת אביב‪ ,‬פתרונות אדריכליים להצנעת מכלי אשפה ומחזור‪,‬‬
‫ריהוט רחוב וכיו"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפיון שטחים פתוחים ירוקים וככרות בנחלת הכלל‪ ,‬כולל חומרים ופרטים אופייניים‪,‬‬
‫קירות תומכים‪ ,‬מיני צמחייה וכיו"ב וכמובן איסור בנייה מוחלט‪ ,‬לרבות בנייה ציבורית‪,‬‬
‫בשטחים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנחיות לגבי שמירה על ערכי טבע עירוני‪ ,‬לרבות פרטי בנייה המאפשרים שמירה על מיני‬
‫בעלי חיים מקומיים ופירוט סוגי צמחייה מקומית המומלצים לשתילה בשכונה‪.‬‬
‫‪ .6‬בנוסף‪ ,‬יחודש וירוענן הנוף הירוק של השכונה ע"י נטיעות חדשות של עצים והחלפת עצים‬
‫מתנוונים וישופרו הסכמי התחזוקה של שטחים פתוחים לציבור שאינם בבעלות עירונית‬
‫(כדוגמת שטח המרכז המסחרי ברח' ברודצקי)‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬נספח התנועה והחנייה של התב"ע החדשה יהיה מוסכם ומחייב!‬
‫ב‪ .‬לא תותר חנייה עילית בתחום מגרשי המגורים‪ ,‬למעט בתחום קומות עמודים מפולשות‪,‬‬
‫בבניינים הקיימים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוצע לשקול ביצוע חניונים תת קרקעיים‪ ,‬מתחת לרחובות ללא מוצא ומתחת לכיכרות‬
‫הציבוריות‪.‬‬
‫ד‪ .‬רבים מתושבי השכונה שילמו במהלך השנים סכומי כסף נכבדים לעת"א בעבור קרן חנייה‬
‫(כופר חנייה) ללא קבלת תמורה בפועל ‪ -‬חנייה במרחק הליכה קצר מ‪ ..1 -‬מ' כפי‬
‫שמתחייב (העובדה שחניון "ברושים ‪ -‬הנדסאים"‪ ,‬מוגדר "חניון קרוב לבית"‪ ,‬עדיין לא הופכת‬
‫אותו לכזה)‪ .‬הגיע הזמן לעשות שימוש בכספי הקרן למטרה לה נועדו‪.‬‬
‫‪ .3‬החלפת תשתיות ישנות בחדשות והטמנתן בתת הקרקע יהיה תנאי לאישור בנייה חדשה‪.‬‬
‫‪ .9‬במסגרת התב"ע החדשה יישמר ייעודם של שטחים המוגדרים כיום כשטחים למבני ציבור‪,‬‬
‫בתוספת זכויות בנייה לפי הצורך‪ ,‬וכן יישמרו מבני הציבור הקיימים‪ ,‬כולל שיפוצם ו‪/‬או‬
‫שימורם לפי העניין‪ .‬ייעודם המפורט של מבני הציבור‪ ,‬גם אלה שאינם בבעלות עירונית‪ ,‬ייקבע‬
‫בשיתוף עם התושבים ובשקיפות מלאה!‬
‫ד‪ .‬הבינוי החדש‬
‫‪ .0‬רמת אביב תוכננה ונבנתה ממספר טיפוסי בניינים‪ ,‬שהעמדתם אפשרה את יצירתו של המרחב‬
‫הציבורי‪ .‬הבניינים התאפיינו בתכנון פונקציונאלי ובהופעה צנועה‪ .‬נכון‪ ,‬הזמנים השתנו מאז‬
‫שנות החמישים ואיתם גם הסטנדרטים‪ ,‬ואולם על מנת לאפשר רווחת דיור לתושבי השכונה‬
‫ובמקביל לשמור על צביונה‪ ,‬יש לגבש הנחיות מחייבות לבנייה החדשה‪ ,‬שיכללו אפיון של חתכי‬
‫הבינוי השונים והגדרת היחסים הרצויים בין הבניינים לבין המרחב הציבורי הפתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬אפשרויות הבנייה שעל הפרק הן‪:‬‬
‫א‪ .‬הרחבת הדירות בבניינים הקיימים בהתאם לתכנית ההרחבה ו‪/‬או תמ"א ‪.83‬‬
‫ב‪ .‬החלפת מבנים קיימים בחדשים במסגרת פינוי בינוי או תמ"א ‪ 2/83‬ותמ"א ‪.8/83‬‬
‫‪ ..‬תמ"א ‪ ,83‬או בשמה המלא‪ :‬תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות‬
‫אדמה‪ ,‬הינה אוסף של תקנות שתפקידן העיקרי הוא טיפול בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה‪.‬‬
‫התמריץ הכלכלי שמעניקה התכנית בדמות הענקת זכויות בנייה נוספות לבעלי הדירות‪ ,‬הוא‬
‫חשוב אך טומן בחובו סכנה לפגיעה ברקמות עירוניות בנויות‪ ,‬הואיל ואינו מביא בחשבון נושאים‬
‫מקומיים כגון מצב התשתיות‪ ,‬מבני הציבור‪ ,‬החניה‪ ,‬צפיפות האוכלוסין וכיו"ב‪ .‬לפיכך מאפשרת‬
‫תכנית המתאר (סעיף ‪ )2.‬הכנת תכניות מפורטות לחיזוק מבנים ליישוב או לחלק ממנו כדי‬
‫להתאים את הוראותיה לתנאים הייחודיים של היישוב‪.‬‬
‫במסגרת התב"ע השכונתית החדשה‪ ,‬יש לכלול‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוראות ספציפיות ע"מ להתאים את‬
‫הוראות תמ"א ‪ .3‬לתנאים המיוחדים ולאיכויות של רמת אביב‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬יש לשקול את מידת הרחבתם של בניינים ישנים עפ"י שיקולים אדריכליים‬
‫וסביבתיים בלבד‪ ,‬בעוד התמריץ הכלכלי צריך להישקל בנפרד‪ .‬על מנת להתגבר על הפער‬
‫שעלול להיווצר בין הרצון להימנע מפגיעה במרקם הייחודי של השכונה לבין הרצון להימנע‬
‫מפגיעה בזכויות הבנייה הקיימות של בעלי הדירות ניתן להיעזר בפתרונות תומכים כדוגמת‬
‫ניוד זכויות חלקי למבננים נבחרים‪ ,‬למשל לאורכו של ציר אינשטיין ולאורך דרך נמיר‪.‬‬
‫לשם כך מוצע למסד תהליך שיכלול‪:‬‬
‫א‪ .‬סקר מבנים ראויים לתוספת זכויות בנייה לפי תמ"א ‪ .3‬וקביעת הזכויות המותרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקמת מאגר של זכויות בנייה שיתבסס על שמאות מוסכמת ויכלול טבלאות איזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיוך אחוזי בניה מנוידים למגרשים בתחום השכונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקמת מנגנון שיופעל ע"י חברה עירונית כדוגמת "עזרה וביצרון" ליישום חיזוק המבנים‬
‫והרחבת הדירות‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬במבנני המגורים שלגביהם יוחלט על יישום תכניות פינוי בינוי או תמ"א ‪ ,2/83‬מוצע‬
‫לתכנן טיפוסי בניינים חדשים שיותאמו לסטנדרטים העכשוויים אבל גם ישמרו על‬
‫עקרונות התכנון היסודיים של הטיפוסים המקוריים‪ .‬לשם כך‪ ,‬מוצע ליזום תחרות אדריכלית‬
‫פתוחה לתכנון דגמי בניינים חדשים‪ ,‬שיתאימו לאופי השכונה המתחדשת‪ .‬תחרות זו‬
‫תאפשר הגדרת מאפיינים אדריכליים מחייבים ובקרת תכנון מקצועית וציבורית‪ ,‬ותפקיע‬
‫את התכנון מידי היזמים‪ .‬דגמי הבניינים שייבחרו יהיו דגמים מחייבים לבנייה החדשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬העמדת הבניינים החדשים תיעשה כך שיישמרו עקרונות ההעמדה האקלימית הקיימים‬
‫היום‪ ,‬לפיהם יופנו החזיתות הארוכות של הבניינים לצפון ולדרום‪ ,‬תובטח אפשרות‬
‫זרימת אוויר בין הבניינים מכיוון מערב‪ ,‬ותשמרנה זכויות השמש הן של הבניינים הקיימים‬
‫והן של החדשים‪.‬‬
‫‪ ..‬התב"ע החדשה תכלול חלוקת השכונה למבננים‪ ,‬עפ"י מאפייני הבינוי הקיימים‪ ,‬ותחייב הכנת‬
‫תכניות בינוי לביצוע לכל מבנן כתנאי מקדים לכל בקשה להיתר בנייה‪.‬‬
‫‪ .6‬תכניות הרפאים הגרנדיוזיות לפינוי בינוי ברמת אביב הירוקה‪ ,‬המשווקות במרץ ע"י יזמים‬
‫שונים‪ ,‬קונות להן אחיזה בליבותיהם של בעלי דירות‪ ,‬שחלקם הלא מבוטל אינם מתגוררים‬
‫בשכונה‪ .‬אלה מתעניינים יותר ברווח הכלכלי המובטח להם ופחות בפגיעה הצפויה במרקם‬
‫הפיזי ובמרקם החיים השכונתי‪ .‬התכניות הללו‪ ,‬גם אם אינן מאושרות ע"י עיריית ת"א‪,‬‬
‫מכשילות בעלי דירות תמימים בחתימה על הסכמים כובלים עם קבלנים‪ ,‬ויוצרות תחושה של‬
‫חוסר ודאות תכנונית בקרב תושבים רבים‪.‬‬
‫בעניין זה ראוי שישמע קולה הברור של העירייה כנגד יוזמות אלה‪ ,‬הואיל ואינן תואמות את‬
‫הוראות תכנית המתאר המתהווה‪ ,‬תא‪ .0555/‬הוראות אלה‪ ,‬כפי שנמסר לנו ע"י צוות תכנון‬
‫צפון בפגישתנו המשותפת ב‪ ,6...0. -‬אינן כוללות יעד להגדלת הצפיפות בשכונה ומגדירות‬
‫אותה כאזור לשימור מרקם‪.‬‬
‫ה‪ .‬זכויות מעבר‬
‫לצד מאפייניה הייחודיים‪ ,‬רמת אביב היא שכונה תל אביבית‪ ,‬חלק מהעיר הגדולה‪.‬‬
‫בשירה של נעמי שמר "בסנדלים על גשר הירקון"‪" ,‬הולכים ברגל עד רמת אביב" ‪ -‬אלא שבקטע‬
‫הדרך שלאורך דרך נמיר‪ ,‬בין רוקח ללבנון‪ ,‬קשה ללכת ברגל‪ ,‬צפוף מאד‪ .‬רוחב המדרכה‬
‫האפקטיבי‪ ,‬לאורך אותם ‪ 2.1‬מטרים הוא כמטר אחד ‪ -‬זה רוחבו של ציר הכניסה הראשי‬
‫לשכונה‪ ,‬המשמש הולכי רגל ורוכבי אופניים כאחד והמחבר בינה לבין פארק הירקון ובינה לבין‬
‫שאר חלקי העיר‪.‬‬
‫להולך הרגל שנאלץ לעצור ולהמתין עד שיחלפו על פניו רוכבי האופניים או הולכי הרגל הבאים‬
‫מולו‪ ,‬נותר רק להביט בערגה‪ ,‬אל מעבר לגדר של מוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬אל אותה רצועה ירוקה‪,‬‬
‫שרוחבה כ‪ .1 -‬מטרים‪ ,‬המלחכת את מורדותיו המערביים של תל קסילה ועומדת לרוב שוממה‬
‫מאדם‪ .‬האם ניתן יהיה‪ ,‬שח לו בינו לבינו‪ ,‬להתגבר על הביורוקרטיה‪ ,‬להסיר את הגדר המפרידה‬
‫בין המוזיאון לשכונה (או לפחות להסיט אותה מזרחה) ולהחזיר את המרחב המטופח הזה‬
‫לשימושו של כלל הציבור?‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פורום אדריכלים ומתכננים ‪ -‬רמת אביב הירוקה‪:‬‬
‫יעל אופנהיים ‪ -‬אדריכלית‬
‫תמי אורנשטיין ‪ -‬אדריכלית‬
‫גלית בגס ‪ -‬מעצבת‬
‫מוטי בודק ‪ -‬אדריכל‬
‫רשף גבאי ‪ -‬אדריכל‬
‫שמואל גילר ‪ -‬אדריכל נוף‬
‫עידו גרומר ‪ -‬אדריכל ובונה ערים‬
‫שני גרנק‪-‬עשבי ‪ -‬אדריכלית‬
‫חמדה דרבקין ‪ -‬פעילה סביבתית‬
‫נורית דריאנגל ‪ -‬שמאית מקרקעין‬
‫יונתן היימן ‪ -‬מתכנן ערים ופעיל סביבתי‬
‫איילת זמיר ‪ -‬אדריכלית נוף‬
‫עדי כיטוב ‪ -‬אדריכלית‬
‫ירון כ"ץ ‪ -‬אדריכל‬
‫ענת ספרן ‪ -‬במאית ומעצבת‬
‫דוד סקלי ‪ -‬אדריכל נוף‬
‫איתן עקיבא ‪ -‬יו"ר ועד השכונה‬
‫דן פרייס ‪ -‬אדריכל‬
‫רותי קולודני ‪ -‬אדריכלית נוף‬
‫רוני רוזנבלט ‪ -‬אדריכלית‬
‫העתקים‪:‬‬
‫אדר‪ .‬עודד גבולי ‪ -‬מהנדס העיר‬
‫אדר‪ .‬יואב דוד ‪ -‬אדריכל העיר‬
‫אדר‪ .‬פרנסין דוידי ‪ -‬מנהלת צוות תכנון צפון‬
‫ד"ר אהובה ווינדזור ‪ -‬פסיכולוגית סביבתית ויועצת לשיתוף הציבור בתכנון‬