ייצור פוספט - ICL Fertilizers

‫ייצור פוספט‬
‫‪miig-ilra ly zeyxtd eid mc`d yeniya mipey`xd mipycd .xzeia dnecw dibelepkh `ed oeyic‬‬
‫‪mpi` md :miaexn dl` mipyc ly mdizepexqg .miipbxe`d mipycd md dl` - daiwxdy dty`e‬‬
‫‪,z`f mr .milecb mighy ly oeyicl zwtqn dpi` mzenke zecya xefitl migep mpi` ,miipiibid‬‬
‫‪efn xzei dphw minde rwxwd medif lr mzrtyde h`l miwxtzn md :zepexzi mb mdl yi‬‬
‫‪.miinik mipyc ly‬‬
‫‪zeqinz e` ,mirlq - rah ia`yna xwira mxewn zipxcend ze`lwga miynynd mipycd‬‬
‫‪.zeinin‬‬
‫‪-mzex" zxaga gezite xwgnl sb`a dinik qcpdn ,aivi oerny xn epipta bivn df xn`na‬‬
‫`‪.l`xyi zpicn dkxazp mday htqetd irlqn mipycd xevii jildz z` ,"abp hxtn‬‬
‫הפוספט בישראל‬
‫תעשיית‬
‫‪1‬‬
‫שמעון יציב‬
‫ראשיתה של תעשיית הדשנים בישראל במפעל דשנים וחומרים כימיים שהוקם בשנת ‪1949‬‬
‫במפרץ חיפה‪ .‬המפעל התבסס בתחילת דרכו על שימוש בחומרי גלם מיובאים‪ .‬בשנת ‪1951‬‬
‫נערכו בדיקות שטח באזור אורון והתגלתה בו עפרת פוספט באיכות טובה בעלת ערך כלכלי‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הוחלט בשנת ‪ 1952‬על הקמת חברת פוספטים בנגב כחברת בת של החברה הממשלתית‬
‫מחצבי ישראל‪ .‬באותה שנה הוקם מפעל אורון‪ ,‬שבו הופקו סלע פוספט בעבור תעשיית הדשנים‬
‫המקומית וגם כמויות הולכות וגדלות של סלע פוספט לייצוא‪ .‬לאחר כעשר שנות עבודה הגיע‬
‫היקף הייצור לכ‪ -180‬אלף טון סלע פוספט לשנה‪ .‬תהליכי הייצור שוכללו וכללו מעבר מהעשרה‬
‫יבשה להעשרה רטובה וייבוש וכן העשרה תרמו‪-‬כימית לקבלת פוספט נטול פלואור‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1967‬הופעל תנור קלייה ענק באורון‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הוחל בשנת ‪ 1966‬בפיתוח אתר נוסף – המכתש הקטן ‪ -‬שהכיל פוספט באיכות טובה‬
‫מזו של אתר אורון‪ .‬תחילה התמקדו במקום בכרייה בלבד‪ ,‬אך לאחר כמה שנים הוקם במקום‬
‫גם מפעל להעשרת הפוספט‪.‬‬
‫בסוף שנות הששים נעשה ניסיון ראשון להפיק חומצה זרחתית באתר חדש שנבנה במישור‬
‫רותם‪ ,‬על ידי חברת ערד תעשיות כימיה על פי ידע אמריקני‪ .‬התהליך התבסס על תגובה בין‬
‫‪ 1‬הכותב הוא מהנדס כימיה באגף למו"פ בחברת רותם אמפרט נגב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פוספט ובין אדי חומצת מלח שהם מוצר לוואי של תהליך לייצור מגנזיה )תהליך שבו גרגרי‬
‫הפוספט מורחפים בזמן שהם מגיבים עם אדי חומצת המלח(‪ .2‬על אף המאמצים הרבים‪ ,‬לא‬
‫צלח התהליך ובשנת ‪ 1975‬הודמם המתקן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬הופעל בנחל צין מפעל חדש‪ ,‬גדול מקודמיו‪ ,‬שתוכנן להפקת שני מיליון טון פוספט‬
‫באיכות גבוהה לייצוא‪ .‬תהליך ההפקה התבסס על העשרה יבשה ורטובה ומאוחר יותר התווסף‬
‫לו שלב של העשרה בהצפה )פלוטציה – ראו תהליכי העשרת הפוספט(‪ .‬באותה תקופה החלו גם‬
‫לפתח מחדש את האתר במישור רותם‪ .‬בתחילה פעלו באתר שני מתקנים קטנים שייצרו‬
‫פוספט ערד מועשר שמצטיין במסיסותו ומשמש ליישום ישיר וחומצה זרחתית באיכות טכנית‬
‫)איכות שמתאימה לתהליכי המשך שבהם נדרשת דרגת ניקיון גבוהה יותר(‪ .‬התהליך פותח‬
‫בתמ"י – מכון המחקר של כימיקלים בישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬הוקמה חברת רותם דשנים‪ .‬החברה הקימה במישור רותם תשלובת דשנים שכללה‬
‫מתקנים לייצור חומצה גופרתית‪ ,‬חומצה זרחתית ודשנים‪ .‬הקמת התשלובת הזאת סימנה‬
‫תחילתה של מגמה לעבור מהפקת סלע פוספט )שהוא חומר גלם בסיסי( לייצוא‪ ,‬לייצור פוספט‬
‫בעבור תעשיית המשך‪ .‬הפוספט משמש לייצור מוצרי ביניים )חומצה זרחתית( ומוצרים סופיים‬
‫)דשנים – מוצרים פשוטים‪ ,‬ובהמשך מוצרים נוספים‪ ,‬מתוחכמים יותר(‪ .‬בשנת ‪ 1986‬הופעל‬
‫באורון תנור קליית בזק לצורך העשרת הפוספט ובהמשך הופעל תנור גדול מסוג זה גם בצין‪.‬‬
‫תהליך הקלייה מאפשר להשתמש בעתודות פוספט דלות זרחן שבהן תכולת החומר האורגני‬
‫בריכוז גבוה‪.‬‬
‫בסוף שנות השבעים החלה כימיקלים בישראל לרכוש חברות באירופה כדי ליצור "שוק שבוי"‬
‫לפוספט הישראלי ולאפשר חדירת דשנים וחומצות מתוצרת ישראל לשוק האירופי‪ .‬הרכישות‬
‫כללו את חברות ג'וליני בגרמניה )‪ (1977‬יצרנית כימיקלים עדינים על בסיס פוספט‪ ,‬אמפרט‬
‫)הולנד‪ ,‬גרמניה‪ (1982 ,‬יצרנית דשנים ו‪) BK-‬גרמניה ‪ (1998‬שאוחדה עם ג'וליני‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬הופעל מתקן לייצור דשן מסיס – מונו קליום פוספט )‪ ,(KH2PO4‬פרי פיתוח עצמי‬
‫של חברת רותם אמפרט נגב )שאיחדה את כל פעילויות הפוספט של כימיקלים לישראל(‪.‬‬
‫באותה תקופה החלה החברה בפעילות עסקית ענפה גם בתחום המיוחד הזה של הדשנים‬
‫המסיסים‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפעלת חברת דשנים וחומרים כימיים בשוק הישראלי‪ .‬במחצית השנייה של‬
‫שנות התשעים הוכפל כושר הייצור של החומצה הזרחתית והדשנים המגורענים‪ ,‬בד בבד עם‬
‫‪ 2‬מדובר בתהליך ליצור מגנזיז )תחמוצת מגנזיום ( שפותח על ידי ד"ר אמן‪ ,‬ומיושם במפעל פרוקלאס‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תהליך של התמחות במוצרים מיוחדים בתחומים אלו‪ .‬גם כושר הייצור של חומצה זרחתית‬
‫לשימושים טכניים ולשימוש בתעשיית המזון גדל במשך השנים ובימים אלה אנו נמצאים‬
‫בעיצומו של מעבר לתהליך חדש‪ ,‬המבוסס על ניקוי הפוספט בחומצה לתעשיית הדשנים‪,‬‬
‫לדרגת ניקיון גבוהה‪.‬‬
‫תהליך הכרייה והעשרת הפוספט נעשים בשלושה מפעלים בנגב‪ :‬בצין‪ ,‬באורון ובמישור רותם‪.‬‬
‫במתקנים שבמישור רותם מבוצעים תהליכי ההמשך לייצור חומצה זרחתית באיכות‬
‫המתאימה לשימושים חקלאיים‪ ,‬מיוצרת שם גם חומצה זרחתית באיכות גבוהה יותר ודשנים‬
‫שונים‪.‬‬
‫להלן מובאת סקירה מפורטת על חשיבות הזרחן לקיומם של היצורים החיים והחברה‬
‫האנושית ועל הגלגול שעובר סלע הפוספט מכרייתו עד המוצרים המופקים ממנו‪ .‬ההשלכות‬
‫הסביבתיות שיש לתהליכי הכרייה וההפקה חותמות את המאמר‪.‬‬
‫הזרחן וחשיבותו‬
‫הזרחן הוא היסוד השנים‪-‬עשר בשכיחותו מבין היסודות על פני כדור הארץ וסימונו בטבלה‬
‫המחזורית – ‪) P‬באנגלית – ‪ .(Phosphorus‬הזרחן‪ ,‬עם החנקן והאשלגן‪ ,‬נמנים על היסודות‬
‫החיוניים לקיומם של הצמחים ומכאן חשיבותו הייחודית בתעשיית הדשנים‪ .‬הזרחן משתתף‬
‫גם בתהליכים רבים אחרים המתרחשים בגוף היצורים החיים‪ :‬הוא מרכיב בחומר התורשתי‬
‫‪ ,DNA‬בתרכובות המכילות זרחן ומשתתפות בחילוף חומרים‪ ,‬במולקולה עתירת האנרגייה‬
‫ביצורים חיים – ‪ ,ATP‬במבנה העצמות ועוד‪ .‬לפיכך‪ ,‬בנוסף על החשיבות שלו כמרכיב בדשן‬
‫להזנת הצמחים‪ ,‬הוא חיוני גם כמרכיב מזון לבעלי החיים ולאדם‪.‬‬
‫תרכובות שונות של זרחן משמשות גם בתעשיית הדטרגנטים‪ ,‬כחומרים מעכבי בערה‪ ,‬כחומרי‬
‫חיטוי‪ ,‬בייצור זכוכית וחרסינה‪ ,‬כמרכיב בלוחות צילום‪ ,‬כמרכיב בחומרי סיכה‪ ,‬בחומרים‬
‫פלסטיים‪ ,‬בצבעי דפוס‪ ,‬במוצרים רפואיים ובמוצרים נוספים אחרים‪ .‬שוק הזרחן העולמי הוא‬
‫בערך שלושים וחמישה מיליון טון תחמוצת זרחן המיוצרים במאה ועשרה מיליון טון בערך‬
‫סלע פוספט‪ .‬מהם נכרים בישראל מדי שנה כארבעה מיליון טון סלע פוספט‪ .‬עם זאת‪ ,‬רובן‬
‫המכריע של תרכובות הזרחן )כ‪ (-90%‬משמש לתעשיית דשנים שבהם הוא מופיע בדרך כלל‬
‫בצורת האניון פוספט )‪PO4(-3‬‬
‫‪3‬‬
‫עיבוד הפוספט‬
‫הפוספט הוא משאב טבע חיוני ביותר המצוי בארצנו כמינרל ששמו אפטיט‪ .‬האפטיט הוא‬
‫המינרל העיקרי בסלע האם שלהלן ייקרא סלע הפוספט‪ .‬סלע הפוספט נכרה במכרות פתוחים‬
‫באמצעות כלים מכניים ועובר תהליכי עיבוד והשבחה שונים הכוללים גריסה‪ ,‬מיון לפי גודל‪,‬‬
‫שטיפה וסינון ובחלק מן המקרים – גם ייבוש‪ .‬בתהליכים אלה מורחקים מסלע האם חומרי‬
‫טפל כמו מינרלים של קלציט )סידן פחמתי – גיר( ומינרלים של חרסיות ומתקבלת עפרת‬
‫פוספט מועשרת‪ ,‬שגודל גרגריה מתאים להמשך העיבוד‪ .3‬את האפטיט שנותר לאחר סילוק‬
‫חומרי הטפל ממשיכים לעבד בתהליכים תעשייתיים כדי להפיק את המוצרים הבאים‪:‬‬
‫חומצה זרחתית – מופקת בתהליכים הנקראים תקיפה ראשונית‪ .‬בתהליכים אלו מותקף‬
‫הפוספט על ידי חומצות חזקות כמו חומצה גופרתית או חומצת מלח ומתקבלת חומצה‬
‫זרחתית גולמית שרובה משמשת לייצור דשנים‪ .‬את מקצתה מנקים בשיטות שונות‪ ,‬לדרגות‬
‫איכות שונות בהתאם לשימושים המגוונים בה‪.‬‬
‫סופר פוספטים – מופקים בתהליך המכונה תקיפה משנית‪ .‬בתהליך מסוג זה מותקף סלע‬
‫הפוספט על ידי חומצה גופרתית או על ידי חומצה זרחתית‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הזרחן שבפוספט‬
‫נעשה זמין לצמח )הופך למסיס ומסוגל לעבור קרומי תאים( ומתקבלים דשנים הנקראים סופר‬
‫פוספטים‪ .‬רובם של דשנים אלו עובר תהליך ִגרעון )ראו בהמשך( ולחלקם מוסיפים חומרי הזנה‬
‫נוספים החיוניים לצמח )אשלגן וחנקן ויסודות מיקרו(‪ .‬סופר פוספט רגיל הוא הדשן הראשון‬
‫שהופק בתהליך תעשייתי‪ ,‬כבר במאה התשע עשרה‪.‬‬
‫דשן ליישום ישיר – חלק קטן מסלע הפוספט משמש כדשן ליישום ישיר‪.‬‬
‫תוסף מזון לבעלי חיים – מסלע הפוספט מייצרים גם ‪(Di Calcium Phosphate) DCP‬המשמש‬
‫כמרכיב במזונם של בעלי חיים‪.‬‬
‫ניתן לסכם את התהליך כך‪:‬‬
‫חומצה‬
‫זרחתית‬
‫סלע פוספט‬
‫)סלע אם(‬
‫עפרת‬
‫פוספט‬
‫מועשרת‬
‫סופר‬
‫פוספטים‬
‫דשן ליישום‬
‫ישיר ו‪DCP-‬‬
‫‪3‬‬
‫הכוונה לגודל גרגירים‬
‫‪4‬‬
‫איתור פוספט וכרייתו‬
‫הפוספט באזורנו נוצר לפני כ‪ -70‬מיליון שנה בים רדוד‪ .‬בים זה התקיימה פעילות ביולוגית‬
‫עשירה‪ ,‬החל מחיידקים ואצות וכלה בדגים‪ ,‬כרישים וזוחלים ימיים שונים‪ .‬אלו הכילו זרחן‬
‫בגופם‪ ,‬ובמותם תרמו ליצירת סלע הפוספט‪ .‬מרבצי סלע הפוספט בישראל הם שלוחה של‬
‫רצועת פוספט גדולה המשתרעת מצפון אפריקה )מרוקו‪ ,‬טוניס(‪ ,‬ועד המזרח התיכון )מצרים‪,‬‬
‫ירדן וסוריה(‪ .‬בסקרים גֵאולוגיים אותרו עתודות פוספט מסוגים שונים במקומות רבים בנגב‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬אורון‪ ,‬נחל צין ומישור רותם שבהם פועלים כיום מפעלים לכריית הפוספט‬
‫ולהעשרתו‪ .‬שדות פוספט נוספים‪ :‬בנגב הצפון המזרחי‪ ,‬בנגב המרכזי ובצפון הערבה נמצאים‬
‫עדיין בשלבי פיתוח ומחקר‪ .‬מרבצי הפוספט מצויים מתחת לפני הקרקע בעומק של עד עשרות‬
‫מטרים‪ .‬שכבת הפוספט יכולה להגיע לעובי כולל של ‪ 15‬מטרים‪ .‬חתך זה בנוי משכבות‬
‫מתחלפות של פוספט בעובי של חצי מטר עד שלושה מטרים ושל שכבות חומר לא פוספטי‬
‫)טפל( בעובי דומה‪ .‬כריית הפוספט‪ ,‬נעשית במכרות פתוחים ומחייבת הזזת כמויות עפר‬
‫אדירות )כ‪ -20‬מיליון מ"ק בשנה(‪ .‬הכרייה נעשית בציוד מכני גדול ממדים כגון‪ ,‬משאיות‬
‫המובילות ‪ 170‬טון‪ ,‬מחפר הנוגס בהינף כף כ‪ -40‬טון מקיר הסלע הניצב בפניו ועוד‪.‬‬
‫העשרת הפוספט‬
‫הפוספט המופק מהמכרה אינו מתאים לשימוש בצורתו הטבעית‪ ,‬ויש להשביחו כך שיתאים‬
‫לתהליכי העיבוד מבחינת תכולת תחמוצת הזרחן שבו‪ ,‬גודל גרגריו ומידת הרטיבות שבו‪.‬‬
‫בתהליכי ההעשרה‪ ,‬המפורטים להלן‪ ,‬מורחקים מסלע הפוספט מרכיבים שאינם מכילים את‬
‫תחמוצת הזרחן )גיר‪ ,‬חרסיות או חומר אורגני(‪.‬‬
‫העשרה יבשה – זהו תהליך ההעשרה הפשוט ביותר המבוסס על גריסה וטחינה להקטנת גודל‬
‫גרגרי הפוספט‪ .‬בתהליך זה אבן הגיר הרכה )קלציט( נטחנת עד דק ומופרדת מהאפטיט‬
‫כגרגרים קטנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם העפרה מכילה צור‪ ,‬בגלל קשיותו הוא מתרכז בגרגרים‬
‫גדולים ומופרד כפסולת גסה‪ .‬בתהליך מסוג כזה מופק פוספט ערד מועשר המיועד ליישום‬
‫ישיר ולייצור דשנים‪.‬‬
‫העשרה רטובה – בתהליך זה מתבצעת טחינה רטובה והפוספט מופרד מחומרי הטפל‬
‫במתקנים הקרויים הידרוציקלונים‪ .‬ההפרדה בדרך זו יעילה יותר מאשר בתהליך היבש‪.‬‬
‫המקטע של הפוספט הרטוב מסונן בסוף התהליך ונשטף מכלורידים )המאיצים תהליכי‬
‫קורוזיה(‪ .‬פוספט המיועד לייצוא או לטחינה יבשה‪ ,‬עובר לתהליך ייבוש בתנור סובב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫התהליך שבו מופק פוספט לייצור חומצה זרחתית או דשנים מתבצע באתר צין‪ .‬במפעל שבצין‬
‫קולים את הפוספט ב‪ 0900C-‬מעלות לערך בתהליך הנקרא קליית בזק‪ .‬בקלייה זו משתחרר הגז‬
‫דו תחמוצת הפחמן ונוצרים גרגרים דקים‪ ,‬דלים בתחמוצת הזרחן והם מסולקים מהפוספט‪.‬‬
‫בטמפרטורות כאלה נשרף גם החומר האורגני המתלווה לאפטיט‪ ,‬וכך אפשר להשתמש בפוספט‬
‫הזה לייצור חומצה זרחתית )במישור רותם(‪.‬‬
‫הצפה )פלוטציה( – זהו תהליך פיסי‪-‬כימי שבו מופרד האפטיט מהקלציט על ידי כך שאחד‬
‫מהם מסתפח לקצף שנוצר ואילו השני נשאר במים‪ .‬הפקת הפוספט הלבן במפעל אורון‬
‫מבוססת בחלקה על התהליך הזה‪.‬‬
‫החמצה חלקית – תהליך שבו הקלציט מותקף על ידי חומצה ותוצריו נשטפים במים בעוד‬
‫שהאפטיט אינו נפגע מהחומצה וכתוצאה מהתהליך הופך למרוכז יותר‪.‬‬
‫הפקת חומצה זרחתית‬
‫בתהליך הפיכת הפוספט לחומצה זרחתית באיכות חקלאית )לשימוש בתעשיית הדשן(‪ ,‬מותקף‬
‫סלע הפוספט על ידי חומצה גופרתית ומתקבלים חומצה זרחתית וגבס‪:‬‬
‫סלע פוספט ‪ +‬חומצה גופרתית ‪ Å‬חומצה זרחתית ‪ +‬גבס )סידן גופרתי(‪.‬‬
‫התהליך מתבצע במכלי תגובה )ריאקטורים(‪ .‬תוצרי התהליך הם כאמור חומצה זרחתית‬
‫בריכוז של כ‪) -28%‬הפלט הרצוי( וגבס )הפלט הבלתי רצוי(‪ .‬תכולת הריאקטור מסוננת ומתקבל‬
‫גבס )הנקרא פוספו‪-‬גבס( שמצטבר באתר סילוק מיוחד מחוץ למפעל‪ .‬החומצה הזרחתית‬
‫עוברת תהליך שבו עולה ריכוזה באמצעות מחליפי חום )חום באמצעות קיטור(‪ .‬בנוסף‬
‫לתהליכי הייצור של החומצה הזרחתית‪ ,‬משמש הקיטור גם להפקת חשמל באמצעות טורבו‪-‬‬
‫גנרטורים ועודפי החשמל נמכרים לחברת החשמל‪.‬‬
‫החומצה הזרחתית מעובדת בהמשך לחומצה באיכות טובה יותר ומשמשת בחלקה חומר גלם‬
‫בתעשייה של מוצרים טכניים ובחלקה לייצור דשנים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫סך כושר הייצור במישור רותם עומד היום על כ‪ -540‬אלף טון תחמוצת זרחן בשנה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ייצור דשנים מגורענים‬
‫לייצור דשנים מגורענים מספר מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להפוך את הזרחן שבמקור אינו זמין ַלצמח )סלע הפוספט‪ ,‬חומצה זרחתית( לזרחן זמין‬
‫ונוח לקליטה על ידי שורשי הצמח )לא חומצי ומסיס במים(‪.‬‬
‫‪ .2‬להעשיר את הדשן בחומרי הזנה‪ ,‬כך שהחקלאי יקבל מוצר שיכיל את כל מרכיבי ההזנה‬
‫הדרושים להתפתחות הצמחים בריכוז מתאים‪.‬‬
‫‪ .3‬להכין את הדשן בצורה מתאימה לשינוע ולשימוש באמצעות ציוד מכני חקלאי מתקדם‪.‬‬
‫רוב הדשנים המיוצרים ברותם שייכים למשפחת הסופר‪-‬פוספטים‪ .‬החשובים שבהם הם‬
‫‪ (Single Super Phosphate) SSP‬ו‪ SSP .(Triple Super Phosphate) TSP-‬מתקבל כתוצאה מתגובה‬
‫בין חומצה גופרתית ובין סלע פוספט‪ ,‬ואילו ‪ TSP‬מתקבל כתוצאה מתגובה בין חומצה זרחתית‬
‫ובין סלע פוספט‪.‬‬
‫בתגובה זו הופך הזרחן מבלתי‪-‬מסיס למסיס‪ ,‬בעיקר בצורה של מונוקלציום פוספט )‪.(MCP‬‬
‫הדשן המתקבל הוא אבקתי‪ ,‬רגיש לרטיבות ובעל גרגרים שגודלם אינו אחיד ולפיכך אינו נוח‬
‫לשימוש חקלאי‪ .‬הפתרון לבעיה נמצא בתהליך שבאמצעותו הופכים את האבקה לתלכידים‬
‫הגרעון הופך הדשן האבקתי למוצר מגורען‬
‫המכונים בשפה המקצועית דשן מגורען‪ .‬בתהליך ִ‬
‫המאופיין בגרגרים קשים שגודלם ‪ 2-4‬מ"מ ומכיל אבקה בכמות מזערית‪ .‬מוצר זה יכול לעמוד‬
‫בכל תלאות השינוע מהמפעל עד הלקוח באשר הוא‪.‬‬
‫הגרעון הפשוט מוכנס הסופרפוספט האבקתי לתוף ִגרעון‪ .‬שם‪ ,‬בעזרת קיטור‪ ,‬מים‪,‬‬
‫בתהליך ִ‬
‫וגרגרים קטנים שנופו‪ ,‬נוצרים צברים של דשן בגודל של מספר מילימטרים‪ ,‬עד סנטימטרים‬
‫אחדים‪ .‬גרגרים אלה עוברים ייבוש וניפוי‪ .‬הגרגרים שגודלם ‪ 2-4‬מ"מ מועברים למחסן תוצרת‪.‬‬
‫הגרגרים הגסים )שגודלם מעל ‪ 4-5‬מ"מ( נגרסים וחוזרים לתהליך והגרגרים הדקים )קטנים מ‬
‫הגרעון‪.‬‬
‫‪ 2-4‬מ"מ( חוזרים לתוף ִ‬
‫בתהליכי ִגרעון מורכבים יותר מוסיפים חומרים כמו אשלג לייצור דשני ‪) PK‬דשנים המכילים‬
‫אשלגן שסימנו הכימי ‪ K -‬בנוסף לזרחן שסימנו הכימי ‪ (P -‬או אשלג ואמוניום סולפט לייצור‬
‫דשני ‪) NPK‬דשנים המכילים חנקן )‪ ,(N‬זרחן ואשלגן – יסודות החיוניים לצמח בריכוזי‬
‫הגרעון‪ ,‬מגיבים‬
‫מאקרו(‪ .‬לעתים מתרחשת בתהליך גם תגובה כימית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬באחד מתהליכי ִ‬
‫הגרעון אמוניה וחומצה זרחתית בריאקטור צינורי ונוצר דשן מונואמוניום פוספט )‬
‫בתוך תוף ִ‬
‫‪ (MAP‬או דיאמוניום פוספט )‪.(DAP‬‬
‫‪7‬‬
‫לפני שהדשן יוצא מהמפעל הוא עובר ניפוי וציפוי בחומר מונע אבק‪ ,‬המבטיח את איכותו‬
‫התקינה במשלוח‪.‬‬
‫כושר הייצור של דשנים מגורענים במישור רותם מגיע לכ‪ -800‬אלף טון בשנה‪ .‬רוב הדשן‬
‫מיוצא לכל העולם‪ ,‬כשהשווקים העיקריים הם דרום ומערב אירופה‪ ,‬ברזיל ואוסטרליה‬
‫ומקצתו משווק כמובן לחקלאים בישראל‪.‬‬
‫השפעות על הסביבה‬
‫מכרות ומפעלים תעשייתיים בקנה מידה גדול כחברת רותם אמפרט נגב בע"מ‪ ,‬הם מקור‬
‫תעסוקה חשוב‪ ,‬ותוצרתם מסייעת להאכיל מיליוני פיות ברחבי העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬את תהליכי‬
‫ההפקה והעיבוד מלווים תוצרים בלתי רצויים המתבטאים בתופעות שונות כגון‪ ,‬שינוי‬
‫הטופוגרפיה‪ ,‬פליטות גזים רעילים לאוויר‪ ,‬הצטברות פסולת ושפכים תעשייתיים‪ ,‬שכולם‬
‫פוגעים באיכות הסביבה‪ .‬חברת רותם משקיעה משאבים רבים בהפחתת המפגעים הסביבתיים‬
‫מתוך מודעות לחשיבות השמירה על אתרי טבע ונוף אטרקטיביים הקרובים למכרות‬
‫ולמפעלים ולקיום תעשייה בת‪-‬קיימא‪ ,‬בשיתוף פעולה הדוק עם הגופים הירוקים )המשרד‬
‫לאיכות הסביבה‪ ,‬רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע(‪.‬‬
‫למזעור הפגיעה בנוף בעת הכרייה יש חשיבות מיוחדת לאיכות הסביבה‪ .‬על כן נעשים מאמצים‬
‫מיוחדים בכיוון של שיקום הנוף ושימורו דהיינו‪ ,‬אם בעבר היו מזיזים את הררי העפר ממקום‬
‫למקום בצורה הזולה והיעילה ביותר‪ ,‬הרי שהיום מתכננים מראש היכן יונח כל גרם עפר‬
‫שמוזז ממקומו‪ .‬העיקרון המנחה הוא לשוות לפני השטח אופי הדומה‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬לזה שהיה‬
‫לפני הכרייה‪ .‬תהליך השיקום מבוסס על הפעולות הבאות‪:‬‬
‫הגבלת גובה ההתרוממות של ערמות הטפל לגובה הטופוגרפי של האזור‬
‫מיתון מדרונות באמצעות החלקה או ביצירת מדרגות‬
‫שימוש בחומר רך הנראה "טבעי יותר" על פני השטח החיצוניים‬
‫החזרת קרקע עליונה )‪ (TOP SOIL‬לפני השטח של אזור שבו הסתיימה הכרייה במטרה‬
‫להאיץ את השיקום הביולוגי של פני השטח‬
‫הימנעות מפגיעה באפיקי הנחלים ובסביבתם הקרובה כדי שישמשו גשר אקולוגי )לבע"ח(‬
‫בין השטחים הטבעיים הסמוכים לאתרי הכרייה‬
‫שימור קירות טבעיים כ"דקורציה" בסמוך לנתיבי תנועה של מטיילים ועוד‬
‫הימנעות מפגיעה בעצים‪.‬‬
‫‪8‬‬