אנטנות תיל

‫‪ .3‬אנטנות תיל‬
‫הקדמה‬
‫דיפול‬
‫מונופול‬
‫לולאה‬
‫סליל‬
‫מערך יאגי‪-‬אודה‬
‫מערך לוג‪-‬פריודי‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה‬
‫אנטנות תיל )חוט( הן האנטנות הפשוטות והנפוצות‬
‫ביותר‪ .‬בעקרון כל חוט )או מוט( שמוזרם בו זרם‬
‫חילופין‪ ,‬מפיק קרינה אלקטרומגנטית ‪.‬‬
‫בחוט שאורכו חצי אורך גל בקירוב‪ ,‬קיים אימפדנס‬
‫כניסה של עשרות אוהמים המתאים להזנה על ידי קו‬
‫קואכסיאלי‪ .‬האימפדנס תלוי בתדר ולכן אנטנה כזו‬
‫מטבעה היא צרת סרט‪.‬‬
‫חוטים מסוגים שונים ובתצורות שונות יכולים לשמש‬
‫כאנטנה עם כיווניות נמוכה‪ ,‬כאשר הדגש העיקרי הוא‬
‫על תיאום אימפדנסים ושמירה על קיטוב נדרש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫אנטנות חוט רגישות לנוכחות של משטח אדמה‪.‬‬
‫בעקרון משטח אדמה מגדיל את שבח החוט ב‪6-8 dB -‬‬
‫)‪ 3 dB‬בגלל השיקוף ועוד ‪ 3 dB‬בגלל שהקרינה מוגבלת‬
‫לחצי מן המרחב(‪.‬‬
‫צירוף של מספר אנטנות מוט יוצר מערך עם כיווניות‬
‫מסוימת‪ .‬במערך הנפוץ הידוע בשם "יאגי" מזינים‬
‫אלמנט אחד באופן אקטיבי ויתר החוטים פסיביים‪.‬‬
‫במערך הידוע בשם "לוג פריודי" מזינים בטור שורה‬
‫של אלמנטים שכל אחד מכוון לתדר אחר וביחד הם‬
‫מהווים אנטנה רחבת סרט במיוחד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תיאום אנטנות תיל‬
‫התנגדות קרינה של אנטנות תיל‪ :‬בתחום ‪50-300 Ω‬‬
‫הזנה מקובלת על ידי קו קואכסיאלי של ‪50 Ω‬‬
‫בדרך כלל נדרש תיאום אימפדנסים על ידי רכיב נוסף‬
‫)כגון סליל‪ ,‬קבל או שנאי(‪.‬‬
‫בדרך כלל נדרש לסלק אופני התפשטות בלתי רצויים‬
‫הנובעים מחיבור בין קו לא מאוזן )קואכס( לקו מאוזן‬
‫)זוג חוטים( על ידי רכיב בשם ‪BALUN‬‬
‫‪5‬‬
‫למה ‪50Ω‬‬
‫פשרה‬
‫בין הנחתה מינימלית‬
‫לבין יכולת נשיאת‬
‫הספק מכסימלית‬
‫‪6‬‬
‫תיאום על ידי סליל‬
‫הסליל גם מקטין את‬
‫אורך האנטנה‬
‫‪7‬‬
‫דיפול‬
‫דיפול חצי אורך גל הוא ככל הנראה האנטנה הראשונה‬
‫שיוצרה אי פעם‪ .‬זו גם אחת האנטנות הנפוצות ביותר‪,‬‬
‫במיוחד לשימושים ניידים שבהם רוצים לשדר ולקלוט‬
‫באופן כלל כיווני‪.‬‬
‫אימפדנס הכניסה תלוי בתדר‪ .‬באורך גל מסוים החלק‬
‫המדומה מתאפס והחלק הממשי הוא בסביבות ‪50-70‬‬
‫אוהם )‪ 73‬אוהם אם הדיפול צר מאד(‪ .‬זהו אימפדנס‬
‫קרינה שנוח מאד לתאם אליו קו קואכסיאלי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫דיפול‬
‫אימפדנס הכניסה המרוכב של דיפול‬
‫‪9‬‬
‫דיפול‬
‫אם נקודת ההזנה היא במרכז הדיפול ‪ -‬אימפדנס‬
‫הכניסה הוא מינימלי‪ .‬אם נקודת ההזנה איננה במרכז‬
‫מתקבל אימפדנס כניסה גבוה יותר‪.‬‬
‫מעל תדר התהודה – מתווסף מרכיב השראותי‬
‫מתחת תדר התהודה – מתווסף מרכיב קיבולי‬
‫האורך המעשי של דיפול כזה הוא ‪.0.45-0.48 λ‬‬
‫קיטוב הדיפול זהה לכוון החוט – כלומר לינארי‪.‬‬
‫אם הדיפול מקופל נוצר קיטוב שקול לפי סיכום‬
‫וקטורי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫דיפול ‪λ/2‬‬
‫‪11‬‬
‫דיפול ‪λ/2‬‬
‫עקומת קרינה‬
‫‪12‬‬
‫דיפול ‪λ/2‬‬
‫עקומת קרינה‬
‫בהשוואה למקרן‬
‫איזוטרופי‬
‫‪13‬‬
‫דיפול בנוכחות משטח אדמה‬
‫לנוכחות של משטח אדמה בסמוך לדיפול יש משמעות‬
‫רבה מבחינת הקרינה‪.‬‬
‫בדיפולים גדולים מאד )בתדרים נמוכים( לקרקע‬
‫עצמה יש חשיבות רבה ‪ ,‬במיוחד אם היא רטובה‪.‬‬
‫בדיפולים קטנים משתמשים במשטח אדמה )מתכת(‬
‫כדי להגדיל את הכיווניות‪ .‬בעקרון משטח אדמה‬
‫מגדיל את הכיוונית בעוד ‪) 5-8 dB‬יוצר שיקוף של‬
‫עוד דיפול וכן מכוון את הקרינה לחצי מרחב(‪.‬‬
‫המרחק למשטח האדמה קובע אם ההתאבכות בין‬
‫הדיפול והשיקוף שלו תהיה בונה או הורסת‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫דיפול בנוכחות‬
‫משטח אדמה‬
‫בלי משטח אדמה‬
‫אדמה במרחק ‪λ/4‬‬
‫אדמה במרחק ‪λ/2‬‬
‫‪15‬‬
‫דיפול מקופל ‪Folded Dipole‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪16‬‬
‫אורכו כמו דיפול ‪λ/2‬‬
‫אימפדנס ‪300 Ω‬‬
‫הזנה ע"י זוג חוטים‬
‫רוחב סרט גדול‬
‫מתאים במיוחד להזנת‬
‫מערכים )כמו יאגי(‬
‫דיפול מקופל‬
‫‪17‬‬
‫דיפול כפול ‪Turnstile Dipole‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪18‬‬
‫‪ 2‬דיפולים מאונכים‬
‫מוזנים עם הפרש‬
‫פאזה של ‪90º‬‬
‫התקנה אופקית‬
‫אלומה כלל כיוונית‬
‫קיטוב אופקי או‬
‫מעגלי‬
‫דיפול כפול‬
‫‪19‬‬
‫דיפול כפול ‪Turnstile Dipole‬‬
‫• מבנה של דיפול כפול‬
‫• רחב סרט במיוחד‬
‫• מתאים לתחנות‬
‫שידור כלל כיווניות‬
‫‪20‬‬
‫דיפול קצר‬
‫לעתים קרובות רוצים לקצר את הדיפול משיקולי‬
‫מקום ונפח‪ .‬קיימות מספר טכניקות לקיצור הדיפול‪,‬‬
‫למשל הוספת דיסקה בקצה‪ ,‬הוספת סליל באמצע‬
‫וכו'‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי לדיפולים השונים יש עקומות קרינה‬
‫ושבח די דומים‪ .‬ההבדל העיקרי בין דיפולים שונים‬
‫הוא באימפדנס ובקיטוב‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דיפול קצר‬
‫‪22‬‬
‫דיפול קצר מאד‬
‫‪23‬‬
‫דיפול קצר מאד‬
‫‪24‬‬
‫דיפול קצר‬
‫‪25‬‬
‫דיפול קצר‬
‫‪26‬‬
‫דיפול חצי אורך גל‬
‫‪27‬‬
‫דיפול חצי אורך גל‬
‫‪28‬‬
‫דיפול חצי אורך גל‬
‫‪29‬‬
‫דיפולים ארוכים‬
‫‪30‬‬
‫דיפול גלילי‬
‫• אנטנה שנחקרה‬
‫לעומק רב‬
‫• אימפדנס כניסה‬
‫נמוך יחסית‬
‫• רוחב סרט מגיע‬
‫עד ‪20-30%‬‬
‫‪31‬‬
‫דיפול גלילי‬
‫אימפדנס ממשי‬
‫אימפדנס ריאקטיבי‬
‫‪32‬‬
‫דיפול ‪bi-conical‬‬
‫רחב סרט במיוחד‬
‫דיפול בי‪-‬קוני )חוט(‬
‫‪33‬‬
‫דיפול "פרפר"‬
‫דיפול ‪Bicone‬‬
‫רחב סרט במיוחד‬
‫רוחב סרט‬
‫‪50%‬‬
‫עד ‪50%‬‬
‫‪34‬‬
‫אנטנת ‪Bicone‬‬
‫אוסף תיילים‬
‫אנכיים מעל משטח‬
‫אדמה )חוטים(‬
‫שיפור בכיווניות‬
‫והגדלת רוחב סרט‬
‫‪35‬‬
‫‪BALUN‬‬
‫נדרש בדיפולים‬
‫לא נדרש במונופולים‬
‫מונע זרמי שפה בלתי‬
‫רצויים‬
‫‪36‬‬
‫דיפולים מודפסים‬
‫‪37‬‬
‫דיפולים מודפסים‬
‫‪38‬‬
‫אנטנת מונופול‬
‫הצבה אנכית )בדרך כלל מעל משטח אדמה(‪ .‬חצי‬
‫מאורך של דיפול‪ .‬האדמה משקפת את המונופול‬
‫ויוצרת דיפול סטנדרטי של ‪.λ/2‬‬
‫השבח של מונופול מעל אדמה אינסופית הוא בערך‬
‫‪ 5 dB‬ומעל אדמה סופית בסביבות ‪.4-6 dB‬‬
‫אימפדנס כניסה ‪) 30-35 Ω‬מתאים להזנת קואכס ללא‬
‫צורך בהתקן ‪.(BALUN‬‬
‫אנטנה שימושית מאד עבור תקשורת ניידת המותקנת‬
‫על גבי כלי רכב או כלי טיס‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מונופול מעל משטח אדמה‬
‫משטח אדמה מלא‬
‫אדמה מחוטים‬
‫‪40‬‬
‫קרינת אנטנת מונופול‬
‫‪41‬‬
‫אנטנת ‪Discone‬‬
‫משטח האדמה‬
‫נמצא מעל האנטנה‬
‫‪42‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫דרישות‪ :‬מזעור‪ ,‬ריבוי תדרים‪ ,‬קיטוב מעורב‪ ,‬גיוון מרחבי‬
‫‪43‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪44‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪45‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪46‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪47‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪48‬‬
‫מונופולים מודפסים‬
‫‪49‬‬
‫אנטנת לולאה ‪Loop‬‬
‫לולאת זרם מעגלית‪ ,‬שקולה לדיפול מגנטי במרכז‪.‬‬
‫אנטנה מאד ותיקה‪ ,‬משמשת בעיקר לסנסורים ומדי‬
‫כיוון‪ .‬מתאימה במיוחד לחישה של שדות מגנטיים‪.‬‬
‫מתאימה גם לקליטת שידורי רדיו מסחריים כמו‬
‫‪ .AM, FM, CB‬במקרים רבים מלפפים לולאות סביב‬
‫חומר פריטי כדי להקטין את הגודל‪.‬‬
‫בעקרון מחלקים את הלולאות לקטנות מאד )הזרם על‬
‫פניהן קבוע( ולגדולות ביחס לאורך הגל‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫אנטנת לולאה קטנה‬
‫‪51‬‬
‫אנטנת לולאה‬
‫‪52‬‬
‫אנטנת לולאה‬
‫‪53‬‬
‫אנטנת לולאה‬
‫‪54‬‬
‫אנטנת סליל ‪Helix‬‬
‫אנטנה המורכבת ממספר לולאות )בצורת ספירלה מתקדמת‬
‫במרחב(‪ .‬לפעמים מוסיפים משטח אדמה‪.‬‬
‫יתכנו מספר אופני התפשטות של הגלים לאורך הספירלה‪.‬‬
‫באופן ההתפשטות הנפוץ ביותר הסלילים מהווים מערך‬
‫‪ End-Fire‬עם כיווניות בינונית‪.‬‬
‫אנטנה מתאימה במיוחד לקיטוב מעגלי עם ‪ AR‬יוצא מן‬
‫הכלל ורוחב סרט גדול‪ .‬מתאימה מאד ללווינים וחלליות‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫אנטנת סליל ‪Helix‬‬
‫‪56‬‬
‫אנטנת סליל ‪Helix‬‬
‫‪57‬‬
‫אנטנת סליל ‪Helix‬‬
‫‪58‬‬
‫אנטנת סליל ‪Helix‬‬
‫‪59‬‬
‫מערכי אנטנות‬
‫הגדלת הכיווניות והשבח על ידי חיבור מספר מקרנים‬
‫• מערך ‪ Broadside‬קורן בניצב למשטח האנטנה‬
‫• מערך ‪ Endfire‬קורן במקביל למשטח האנטנה‬
‫• מערך מעורר פאזה – חיבור קוהרנטי )בפאזה(‬
‫כאשר המרחק בין מקרנים שכנים הוא בתחום‬
‫‪0.5-0.9 λ‬‬
‫• מערך פרזיטי – חלק מן האלמנטים פסיביים‬
‫)מתעוררים ע"י קרינה ממקרנים אחרים(‬
‫‪60‬‬
‫מערכי אנטנות תיל‬
‫נזכיר כאן שני מערכי אנטנות תיל ידועים‪:‬‬
‫מערך יאגי ‪ -‬אלמנט אחד מוזן באופן אקטיבי וכל יתר‬
‫האלמנטים פסיביים‪ .‬מערך זול‪ ,‬יעיל ופשוט בתדרי‬
‫‪ VHF-UHF‬עם רוחב סרט של ‪ 5-15%‬ושבח ‪8-16 dB‬‬
‫מערך לוג פריודי ‪ -‬קבוצת דיפולים שכולם מוזנים‬
‫מקו תמסורת אחד‪ .‬אורכי הדיפולים שונים ולכן‬
‫האנטנה פועלת ברוחב סרט גדול עד ‪ ,10:1‬ושבח של‬
‫‪6-10 dB‬‬
‫‪61‬‬
‫מערך יאגי ‪ -‬אודה‬
‫הומצא ביפן בשנות ה‪ 20-‬על ידי יאגי )הפרופסור(‬
‫ואודה )הטכנאי( וזכה להכרה בינלאומית נרחבת‪.‬‬
‫מערך ‪ end-fire‬עם כיווניות בינונית‪.‬‬
‫אלמנט אחד מוזן באופן אקטיבי‪.‬‬
‫מוט אחד משמש כרפלקטור )ארוך מן האלמנט‬
‫המוזן(‪ .‬מספר מוטות )בין ‪ 3‬ל‪ (15-‬משמשים‬
‫כדירקטורים )קצרים מן האלמנט המוזן(‪.‬‬
‫בעיה אופיינית של קרינה לא רצויה לאחור‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫מערך יאגי – אודה – מבנה כללי‬
‫‪63‬‬
‫מערך יאגי – אודה – ממדים אופיינים‬
‫‪64‬‬
‫מערך יאגי – אודה – עקום קרינה‬
‫‪65‬‬
‫שבח של מערך יאגי ‪ -‬אודה‬
‫‪66‬‬
‫מערך יאגי – אודה – גרף טיפוסי‬
‫‪67‬‬
‫מערך יאגי – אודה – גרף טיפוסי‬
‫‪68‬‬
‫זוג מערכי יאגי‪-‬אודה‬
‫‪69‬‬
‫מערך לוג פריודי – אנטנה שאינה תלויה בתדר‬
‫סוג של אנטנה שאינה תלויה כמעט בתדר‪.‬‬
‫הרעיון היסודי הוא‪ :‬מבנה בסיסי שהולך‬
‫וגדל באופן מחזורי ופועל בכל אורכי הגל ‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫מערך‬
‫לוג פריודי‬
‫‪71‬‬
‫מערך לוג פריודי – בכל תדר פועל אזור אחר‬
‫‪72‬‬
‫מערך‬
‫לוג פריודי‬
‫‪73‬‬
‫מערכים‬
‫לוג פריודיים‬
‫שימוש נרחב‬
‫במערכות‬
‫מודיעין אלקטרוני‬
‫‪74‬‬
75
76
77
78
79