הקרב על פלשתינה-א"י: סרטים אוסטרליים על מלחמת העולם הראשונה כמעצבת

‫‪53‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫הקרב על פלשתינה‪-‬א"י‪:‬‬
‫סרטים אוסטרליים על מלחמת העולם הראשונה‬
‫כמעצבת על זמנית של התודעה ההיסטוריו‪-‬לאומית של אוסטרליה‬
‫‪‬‬
‫איבון קוזלובסקי גולן‬
‫תקציר‬
‫מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל מעולם לא נראתה טוב כל כך כמו בשני הסרטים‬
‫האוסטרליים‪ 21,111 :‬פרשים )‪ (40,000 Horsemen‬שביים צ'רלס שוואל ב‪ 0420 -‬ו‪ -‬פרשי הקרב‬
‫)‪ (The Lighthorsemen‬שביים סימון וינסר ב‪ .0481 -‬המאמר יתמקד אם כן בחקר קורפוס‬
‫הקולנוע האוסטרלי לדורותיו‪ ,‬דימויי מלחמת העולם הראשונה בחזית הארץ ישראלית‪,‬‬
‫במשתתפים בה‪ ,‬ובחקר הזיכרונות הוויזואליים של מלחמת העולם הראשונה כמעצבת על זמנית‬
‫של התודעה ההיסטוריו‪-‬לאומית של אוסטרליה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫המאמר יסקור ויוסיף נקודת מבט היסטורית בחקר מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬
‫באמצעות כלים אלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ד"ר איבון קוזלובסקי גולן‪ ,‬עומדת בראש תכנית לתואר שני "תרבות הקולנוע" באוניברסיטת חיפה;‪ .‬ד"ר‬
‫קוזלובסקי גולן‪ ,‬חוקרת מזה שנים אחדות את הקשר שבין ההיסטוריה לקולנוע ולמדיה ‪ -‬דרך פריזמת‬
‫המשפט‪ ,‬ייצוג מלחמות המאה העשרים בקולנוע ואירועים טראומטיים במלחמה‪ .‬מחקרה בודק את‬
‫השפעותיו של הקולנוע והמדיה על התודעה ההיסטורית של הצופים ועל השיח התרבותי והחברתי‬
‫בעקבות ייצוג ההיסטוריה בקולנוע ‪ -‬ומה שבניהם‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫‪ .0‬חקר הקורפוס הקולנועי ודימויי המלחמה והמשתתפים בה‪ ,‬כפי שהשתקפו בשני סרטים‬
‫חשובים‪ :‬הראשון ‪ 21,111‬פרשים ( ‪ , )40,000 Horsemen‬שביים צ'רלס שוואל ב‪ ,0420 -‬והשני‬
‫פרשי הקרב (‪ (The Lighthorsemen‬שביים סימון וינסר ב‪.0481 -‬‬
‫‪ .4‬חקר הזכרונות הוויזואליים של מלחמת העולם הראשונה כמעצבת על זמנית של התודעה‬
‫ההיסטוריו‪ -‬לאומית של אוסטרליה‪.‬‬
‫נקודת מבט נוספת של המאמר תסקור את המדיום הקולנועי שהנציח את סיפורם הנשכח של‬
‫לוחמי הכוח הבריטי בחזית פלשתינה‪-‬א"י ובעבר הירדן המזרחי‪ .‬כוח זה הכיל חיילים שהגיעו מכל‬
‫רחבי האימפריה הבריטית‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬הודו וניו זילנד‪ .‬המקורות ששימשו עד כה למחקרים‬
‫וללימוד על אודות הכוח הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה היו‪ :‬מסמכים רשמיים של הצבא‬
‫והממשל‪ ,‬יומנים אישיים של מפקדים‪ ,‬מפות קרב ומידע מגאוגרפים מומחים לאזור‪ .‬נקודות‬
‫המבט הכלליות של המחקרים האלה היו‪ :‬היסטוריה צבאית ומודיעין‪ ,1‬היסטוריה חברתית‬
‫ותרבותית‪ ,2‬גאוגרפית‪ ,‬רפואית בעתות מלחמה‪ 3‬ואף אישית בהסתמך על יומנים של חיילים ששהו‬
‫בקרבות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בבואם של הכוחות הבריטים ארצה‪ ,‬שגשגה תעשייה ענפה של תצלומים‪ ,‬תמונות‬
‫וסרטים שצילמו חיילים‪ ,‬צלמי סטילס שהוצמדו אל הכוחות וצילמו במהלך הקרבות‬
‫‪1‬‬
‫‪Sheffy,Y. British Intelligence in the Palestine Campaign 1914-1918. London: Frank Cass, 1998.‬‬
‫‪Hughes, M. (Ed). Allenby in Palestine: the Middle East correspondence of Field Marshal Viscount‬‬
‫)‪Allenby, June 1917-October 1919. (Published in association with the Army Records Society‬‬
‫‪Gloucestershire: Sutton Publishing, 2004. Pugsley, ChThe ANZAC Experience, New Zealand, Australia‬‬
‫‪and Empire in the First World War. Auckland: Reed Publishing (NZ) Ltd. 2004, Chapter 6 – The New‬‬
‫‪Zealand Mounted Rifles Brigade in Sainai and Palestine 1916- 1918 pp: 119 – 147. Crombie, K.‬‬
‫‪Anzac’s Empires and Israel’s Restoration 1798 – 1948. Jerusalem, Yaneetz Ltd. 2007.‬‬
‫‪Bar-Yosef, E. The Holy Land in English Culture 1799-1917. Oxford :Clarendon Press. 2005‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Dolev, E. Allenby’s military medicine: life and death in World War I. London, New York: I. B.‬‬
‫‪Tauris. 2007‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Woodward, R. D. Hell in the Holy Land, World War I in the Middle East. Lexington: The University‬‬
‫‪Press of Kentucky. 2006‬‬
‫‪53‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫וההתרחשויות (אלו הפכו ברבות הימים לצלמי קולנוע שתיעדו את היחידות השונות‪ .)5‬כמו כן‬
‫אפשר היה למצוא אין ספור גלויות ומזכרות מצולמות שתיעדו את המתרחש ובאו לבטא את‬
‫מורל החיילים‪ ,‬את מעשיהם במקום ואת מיקומם בשטח גאוגרפי חדש ובלתי מוכר לעין‬
‫האירופאית‪ .‬למתבונן מן הצד בחומרים תיעודיים אלו מתקבלת תמונה שונה מעט מן המחקרים‬
‫המתוארים לעיל‪ ,‬אך יחד עם זה יש בה כדי לחזק את המחקרים ולתמוך בתיאורי התקופה‬
‫לסוגיהם‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי בקולנוע העלילתי המשחזר את המציאות ההיסטורית למסך‬
‫הגדול‪ .‬לכאורה נדמה שהדיסציפלינות היסטוריה של מלחמות וקולנוע זרות זו לזו‪ ,‬אולם‬
‫ההיסטוריה של המאה העשרים שזורה היטב בחוטי התוויה של המדיה האודיו ויזואלית עד כדי כך‬
‫שלעתים קשה להפריד בין המציאות והבדיון בתוכה‪.‬‬
‫מלחמה כז'אנר‬
‫אחד הז'אנרים הוותיקים ביותר על המסך הגדול הוא ז'אנר סרטי המלחמה‪ .‬בית היוצר של‬
‫הז'אנר היה אולפני הוליווד‪ ,‬שם קבעו מסמרות ביחס לקונוונציות קולנועיות של ייצוג המלחמה‬
‫ואף מצאו בקולנוע כלי ממעלה ראשונה להסברה ולתעמולה עבור הממשל‪ ,‬בזמן מלחמה ואחריה‪.‬‬
‫ניתן לומר שכמעט כל פיסת מציאות העוסקת בסוגיית המלחמה – החל מהסיבות לפריצתה‪,‬‬
‫מורכבותה‪ ,‬הבעיות שנוצרות בעקבותיה וכלה בדרכי ההתמודדות של החיילים הפשוטים‬
‫והקצינים בעורף ובחזית – זכתה לסקירה באמצעי מבע המשלבים את הנרטיבי עם צורה‬
‫אמנותית‪.‬‬
‫המדיום הקולנועי אפיין כל מלחמה בסממנים הייחודיים לה‪ .‬מלחמות תקופתיות תוארו בדרך‬
‫כלל כאפוסים רומנטיים ולאו דווקא ככלי משחית שמוטט והרס משפחות ועמים‪ .‬אולם מלחמת‬
‫העולם הראשונה התאפיינה בבזבוז‪ ,‬בחידלון ובשידוד כל המערכות החברתיות הפוליטיות‬
‫והלאומיות‪ ,‬בשינויי תפיסת ה"אני" של ארצות ולאומים‪ ,‬בשינוי במעמדות החברתיים ובמעמד‬
‫‪5‬‬
‫ב' ז' קדר‪ ,‬מבט ועוד מבט על ארץ ישראל‪ ,‬תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬משרד הביטחון – ההוצאה לאור‪.0441 ,‬‬
‫‪53‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫האישה בבית‪ ,‬במשפחה ובתעסוקה‪ .‬השינוי ביחס הקהילה העולמית למין ומיניות היה בלתי נמנע‬
‫כשנשים סייעו בחזית‪ .‬הן טיפלו בחיילים ‪ -‬האכילו‪ ,‬סעדו‪ ,‬רחצו וחבשו אותם בבתי החולים‪.‬‬
‫מיליונים באו לצפות בסרטי המלחמה‪ ,‬שהוכיחו ללא ספק מה הקהל אוהב לראות‪ ,‬מה מעניין‬
‫אותו וממה אינו שבע לעולם; והסיבות לכך היו רבות‪ .‬המלחמה כנגע העתיק ביותר בעולם‬
‫(למשל‪ :‬מאבק כוחות בין הטוב לרע בגן עדן‪ ,‬מלחמת אחים בין קין להבל) משכה אליה תמיד את‬
‫תשומת הלב האנושית‪ .‬יצרים ותשוקות‪ ,‬כגון שנאה קנאה‪ ,‬מאבקי כוח וגבורה וגם תנועה ואש‬
‫עמדו תמיד בלב סיפורה של הציוויליזציה האנושית בעל פה ובבכתב‪ .‬למדיום הקולנועי היה קל‬
‫ביותר להציג את המכנה המשותף בחוויה האנושית‪ :‬לדחוס זמן של ארבע שנים ב ‪ 041‬דקות‬
‫ולחבר פיסות זיכרון לאירוע קוהרנטי ושלם ממש כאילו המציאות והדמיון אחת הן‪.‬‬
‫בין הידועים שבסרטי המלחמה אפשר למנות את הסרטים האלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סרטיו של דיוויד ו‪ .‬גריפית‪ :‬הולדתה של אומה (‪ (The Birth of a Nation‬מ‪ 0405 -‬על‬
‫מלחמת האזרחים האמריקנית ולבבות העולם (‪ (Hearts of the World‬מ‪ 0408-‬על מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סרטו של קינג וידור‪ :‬המצעד הגדול (‪ (The Big Parade‬מ‪ 0445-‬והסרט כנפיים )‪)Wings‬‬
‫של וילאים וולמן )‪ ,)William Wellman‬מ–‪ ,0441‬שאף זכה באוסקר כסרט הטוב ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסרט המרכזי בז'אנר זה הוא סרטו של לואיס מילסטון מ‪ ,0491 -‬במערב אין כל חדש ( ‪All‬‬
‫‪ . )Quiet On The Western Front‬סרט זה‪ ,‬על פי ספרו של אריך מריה רמרק‪ ,‬שימש אב טיפוס‬
‫לכל סרטי המלחמה שנוצרו אחריו‪.‬‬
‫ארכיטיפים של סרטי המלחמה‬
‫יש שלושה ארכיטיפים המתארים ומתעדים סרטי מלחמה‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫קולנוע "ראליסטי"‪ ,‬שמשמעו צילומים של תמונה נעה בזמן אמת‪ .‬בדומה לצילומי סטילס‬
‫נעשים צילומים אלו תוך כדי הקרבות‪ .‬הצלם מסופח ליחידה הלוחמת ומתעד את מהלכיה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫המצולמים הם חיילים בזמן אמת מבחינת התאריך והתקופה ותיאורי הקרבות הם מזירת הקרב‪.‬‬
‫בימינו רואים זאת בצילומי הטלוויזיה שנעשו תוך כדי לחימה במלחמת וייטנאם‪ ,‬במלחמת המפרץ‬
‫ובמלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫קולנוע תיעודי‪ ,‬שבשונה מקולנוע ראליסטי‪ ,‬מתבסס על חומרי ארכיון ונעשה זמן מה‬
‫לאחר האירועים‪ .‬קולנוע זה מתמקד בהצגת הסיפור ההיסטורי באמצעות איסוף חומר אותנטי‬
‫והצגתו באופן כרונולוגי לאחר סידור ועריכה‪ .‬במקרה זה המשתתפים בקרבות הם המספרים‬
‫והעדים להתרחשות‪ .‬לעתים נוספים להם שחקנים המשחזרים את דמותם או אנקדוטות מחוויות‬
‫המלחמה‪ .‬ברקע ניתן לשמוע דברי פרשנות והסבר מקריין מקצועי המוביל את הצופה בנבכי‬
‫האירוע ההיסטורי‪ ,‬דוגמה לכך אפשר לראות בסדרת הטלוויזיה התיעודית על מלחמת העולם‬
‫הראשונה בהפקה של ה ‪ -‬בי‪ .‬בי‪ .‬סי‪.)The Great War, 1964) .‬‬
‫‪.9‬‬
‫קולנוע עלילתי‪ ,‬המתבסס על שחזור ממשי של המלחמה ומלווה בפרשנות נרטיבית‬
‫שהבמאי מתיר לעצמו לנקוט במהלך יצירת הסרט‪ .‬הסרט העלילתי משלב בדרך כלל בין חומרים‬
‫ראליסטים לתיעודיים‪ .‬יש בו ייצוג של התקופה בעזרת שחקנים ותלבושות תקופתיות ושחזור‬
‫באמצעות סיפור ספציפי על הקרבות או על המלחמה‪ .‬המשתתפים הם שחקנים המשחקים את‬
‫גיבורי הקרבות בעקבות עבודת תחקיר מעמיקה שמכין הקולנוען על התקופה‪ ,‬האנשים‬
‫והאירועים‪.‬‬
‫בהמשך המאמר אדון בקולנוע העלילתי המחקה את הקולנוע ה"ראליסטי" ואף מנסה להתעלות‬
‫עליו בתוכן הדברים ובצורתם‪ ,‬בשימוש באמצעים אמנותיים ובפיקציה נרטיבית לקידום העלילה‪.‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה בראי הקולנוע העלילתי‬
‫" יש לפרש את תולדות הדמוקרטיה על פי חיי האדם הפשוט ולא באמצעות כניסה אל נעליהם‬
‫של גדולי הדור‪".‬‬
‫דונאלד רייכברג (‪)0491‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 6‬במקור‪:‬‬
‫‪“The history of democracy should be read, not in the lengthened shadows of the lives of the great, but‬‬
‫)‪in the shorter shadows cast by average man.” Donald Richberg (1930‬‬
‫‪04‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫הקולנוע העלילתי נטל חלק במשימה הלאומית להגביר בקרב האזרחים את המודעות למטרות‬
‫המלחמה בחזית המערב‪ 7‬ואת ההצדקה למלחמה בכלל‪ .‬מלחמת העולם הראשונה נתפסה‬
‫כמלחמה על ערכים והכוונה היא לא רק לערכים צבאיים אלא גם ובעיקר לערכי התרבות והחברה‬
‫של כל אחת מהמדינות שנלחמו בה זו כנגד זו‪ .‬בקולנוע הוצגה המלחמה בעיקר כמאבק בין כוחות‬
‫האור של צרפת ואנגליה לבין העולם הדובר גרמנית והמעריץ את תרבותה הברברית‪ 8.‬אי לכך‬
‫החזית המזרח תיכונית‪ ,‬על כל מורכבותה‪ ,‬לא הייתה משמעותית כלל בשל מיקומה הגאוגרפי‬
‫בשולי מפת הקרבות‪.‬‬
‫האוסטרלים היו אלה שזכרו את מתיהם באזור המזרח התיכון‪ ,‬את עוז לבם ואת גבורתם‬
‫וביקשו להנציח זאת בתודעה הציבורית המתפוגגת‪ .‬בין היתר הם גם ניכסו את הקרבות‬
‫למורשתם מבלי לתת מקום נאות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לקבוצות אחרות ששירתו עמם‪ .‬בניו זילנד‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬לא ניתן ביטוי קולנועי לאירועי המלחמה‪ .‬כבר ב‪ 0405 -‬הצטרף הקולנוע האוסטרלי למאמץ‬
‫המלחמתי של האימפריה הבריטית ושילב בו כוחות ותובנות חדשות של משרד הפנים הבריטי –‬
‫מלחמת תעמולה תודעתית כנגד מדינות הציר וגרמניה בראשם – באמצעות המדיום הקולנועי‪.‬‬
‫סרטים מהוליווד נשלחו לאוסטרליה ולניו זילנד למטרות 'הרמת המורל' והצדקת היציאה‬
‫למלחמה‪ .‬פרסום הסרטים בעיתונות התלווה בכותרות חדשותיות שיצרו תחושה כאילו הבדיון‬
‫והאמת אחד הם‪ .‬הזרמת מידע חדשותי יחד עם אסקפיזם על המסך היו כלים שסייעו לספר על‬
‫המלחמה ולגרום לצופה "לחוות אותה" תודעתית ורגשית וכפועל יוצא מכך אף להצדיקה בתור‬
‫סיפור גבורה ואהבה (בסגנון ‪ )A Romance of Old Brittany‬המשלב בתוכו חדשות טריות‬
‫מהחזית (‪ . )The latest war news‬נוספו לכך מצעדי רחוב‪ ,‬פרידות בתחנות רכבת וקריקטורות‬
‫שהופיעו בעיתונות והשלימו מידע שחלה עליו צנזורה‪9.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Westwell, G. War Cinema, Hollywood on the Front Line. London: Wallflower Press UK. 2006,‬‬
‫‪Chapter 1: Early war cinema 1898 – 0354 Pp. 10-26‬‬
‫‪ 8‬סרט תעמולה אנגלי שמתאר את הגרמנים כרוצחי פעוטות ואונסי נשים – מקור לא ידוע‪.‬‬
‫‪ 9‬את הקריקטורות יצר הקריקטוריסט הנודע ‪ Harry Julius‬עבור ‪ .Australian Gazette‬דוגמאות אחדות נותרו‬
‫לצפייה באתר ‪ http://www.awm.gov.au‬של ‪.The Australian war Memorial‬‬
‫‪00‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫במקביל התפתח קולנוע מקומי‪ ,‬אולם בהיעדר חומר תיעודי מתאים או בהימצא חומר תיעודי‬
‫"מתאים יתר על המידה" שבו נראו הרוגים ופצועים קשה‪ ,‬לא היה למשרד הפנים עניין להציגם‬
‫לציבור‪ ,‬מכיוון שגרמו לדמורליזציה בעורף וכך התפתחה תעשיית הסרטים הבדיוניים‪-‬עלילתיים‪.‬‬
‫סרטים אלה ערבבו בין המצוי התיעודי לרצוי הבדיוני‪ ,‬ועסקו במבחר נושאים הקשורים למלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬הבחירות של הקולנוע העלילתי בשנים אלו‪ ,‬בשונה מסרטים תיעודיים‪-‬‬
‫ראליסטיים או מיומני חדשות שסקרו את ההתרחשויות באופן עובדתי ובדרך כלל מנקודת מבט‬
‫סובייקטיבית‪ ,‬פנו במתכוון לרגש הפנימי והעמוק של הצופה‪ ,‬לפטריוטיזם אימפריאליסטי‪ ,‬לערכים‬
‫הנעלים מול פשיטת הרגל המוסרית של האויב‪ :‬חרדה קיומית‪ ,‬אהבה ומשפחה‪ ,‬ערנות ואחריות‬
‫לסובב אותנו‪ ,‬ומודעות חברתית ותרבותית המעלה על נס את ה"אנחנו" הקיבוצי מול ה"הם"‬
‫הנלוז‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הבולטים מבין סרטי התקופה היו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ For Australia‬מ‪ 0405 -‬ו‪ If the Huns came to Melbourne -‬מ‪ .0401 -‬אלו הם סרטי‬
‫אימה שהעלו שאלות קיומית‪ ,‬כמו מה יקרה אם ההונים יגיעו לאוסטרליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫סרטי עידוד שעיקרם ניצחון על אויב היו‪ How we beat the Emden :‬מ‪ 0405 -‬ו‪The -‬‬
‫‪ Murder of Captain fryatt‬מ‪.0401 -‬‬
‫‪‬‬
‫סרט אודות שבויי מלחמה‪ Murphy of Anzac :‬מ‪.0401 -‬‬
‫סרטי ריגול ומודיעין‪ Within our Gates :‬ו ‪ For Australia‬מ‪ 0405 -‬ו ‪ Australia’s Peril‬מ‪-‬‬
‫‪.0401‬‬
‫‪ 10‬על פי נתוני ‪Albert Moran, Moran’s Guide to Australian TV Series (North Royal: Australian Film and‬‬
‫‪ (Television School 1993‬וכן על פי ‪ NFSA – National Film and Sound Archive‬נעשו בין השנים ‪– 0405‬‬
‫‪ 0488‬כ ‪ 24‬סרטים (מתוכם חמישה סרטים קצרים‪ ,‬עשר סדרות טלוויזיה והשאר סרטים עלילתיים באורך מלא‪ -‬רק‬
‫שניים מתוכם על הקרבות במזרח התיכון‪ .‬השאר הם סרטים בעלי אופי תעמולתי לחיזוק ולעידוד העורף וסרטים על‬
‫ההרואיזם האוסטרלי בגליפולי)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪For Australia (dir. Monte Luke, p.c. J.C. Williamson, ph. Maurice Bertel, 1915) ~ How we beat the‬‬
‫‪Emden (dir. Alfred Rolfe, p.c. Australian Films ,1915) ~ Murphy of Anzac (dir. J.E. Matthews, P.C.‬‬
‫‪Frazer Film Exchange ,1916) ~ The Murder of Captain fryatt (dir. John Gavin, p.c Australian‬‬
‫‪Famous Features Company, ph. Franklyn Barrett ,sc, Agnes Gavin , 1917) ~ Within our Gates or‬‬
‫‪Deeds That Won Gallipoli: (dir. Frank Harvey, p.c. J.C. Williamson Ltd, ph. Monte Luke, sc. W.J.‬‬
‫‪Lincoln, 1915) ~ The Enemy Within (dir. Sc. Roland Stavely, p., ph. Franklyn Barrett, sc. Herbert‬‬
‫)‪ford, 1917) ~ Nurse Cavell (Edith Cavell) (sc. W.J. Lincoln, 1916‬‬
‫‪04‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫סרטי עלילה בעקבות סיפורי גבורה‬
‫תוך כדי המלחמה הגיעו גם סיפורי גבורה שאירעו במהלך הקרבות ואף חלחלו אל התסריטים‬
‫העלילתיים והופיעו תחת הכותרת "על פי סיפור אמיתי"‪ .‬כזה היה סיפורה המיוחד של האחות‬
‫האנגלייה אידית קבל‪ (Nurse Cavell) ,‬שחירפה את נפשה בראשית המלחמה והעבירה חיילים‬
‫חולים מבית חולים שדה בבלגיה‪ ,‬תחת הכיבוש הגרמני‪ ,‬אל הצד האנגלי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫האחות האנגלייה‬
‫הגיבורה נתפסה והוצאה להורג ב‪ 04 -‬באוקטובר ‪ 0405‬יחד עם הקבוצה הבלגית שסייעה לה‪.‬‬
‫הוצאתה להורג בפני כיתת יורים עוררה סערה רבה ושימשה הוכחה ברורה להיותם של הגרמנים‬
‫ברברים וחסרי חמלה ורגש אנושי כלפי נשים במלחמה‪ 13.‬הסרט שימש השראה קולנועית בנושא‬
‫אחיות בשדה הקרב;‬
‫‪14‬‬
‫באנגליה ובאוסטרליה יצרו סרטי עלילה על אחיות דמיוניות‪ ,‬שנוצרו‬
‫בהחלט בהשראת "הסיפור האמתי"‪ .‬דוגמה לכך היא הסרט ‪ 15 Scars of Love‬מ‪ .0408 -‬אך הפעם‬
‫הסרטים טמנו בחובם גם מסר תעמולתי במטרה להאדיר את מעשי הגבורה וההקרבה של הגברים‬
‫והנשים במלחמה‪.‬‬
‫בזירה הים תיכונית הייתה זו המלחמה בגליפולי אשר שבתה את הדמיון הקולנועי‪ ,‬רובו ככולו‪,‬‬
‫את זיכרון הלוחמים ואת אלו שנשארו בביתם‪ 16.‬נרטיבית הכיל סיפור הגבורה של גליפולי את‬
‫מכלול הנושאים המרכזיים שכיכבו בסרטים שנעשו בשנות העשרה של המאה העשרים‪ ,‬אך‬
‫לגליפולי היה היתרון המיתולוגי על פני שאר המערכות‪ :‬ראשית הייתה זו המערכה הצבאית‬
‫שלוחמיה‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬היו חילי ‪ ANZC‬שחלקו רגשות לאומיים מכורח היותם בעלי מוצא‬
‫‪ 12‬קוזלובסקי גולן‪ ,‬א'‪" .‬עד שתצא נשמתך" עונש המוות בארה"ב היסטוריה משפט וקולנוע‪History and Cinema, .‬‬
‫‪ .Representation of Trials Dealing with Capital Punishment and Executions in American Cinema‬חיבור‬
‫לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .4119 ,‬עמ' ‪.089-088‬‬
‫‪ 13‬עובדה שלא הפריעה לבעלות הברית להוציא להורג ב ‪ 05‬באוקטובר ‪ 0401‬את המרגלת הגרמנייה הנודעת מרגריטה‬
‫גרטווד זלה מקלאוד הידועה יותר בכינוי המקצועי שלה "מאטה הארי"‪ .‬שם‪.‬‬
‫‪ 14‬שתי גרסאות נוספות של הסרט נעשו באנגליה בשנת (‪ Dawn (dir: Herbert Wilcox, UK ,0343‬ובארה"ב בשנת‬
‫‪ Nurse Cavell 0353‬כסרט תעמולה שם‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Scars of Love (pc. Austral Photoplays, 1918).‬‬
‫‪16‬‬
‫אחד האמצעים המשפיעים ביותר על תודעת המלחמה בגליפולי היה ספר האנז"ק – )‪The Anzac Book (1916‬‬
‫‪CEW Bean (ed.) London: Cassell & Co, Ltd.‬‬
‫‪05‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫גאוגרפי דומה‪ .‬אלו‪ ,‬על פי מפקדיהם הבריטים‪ ,‬גילו רוח קרב וגבורה עילאית תחת אש צולבת‬
‫שכילתה רבים מבחוריהם המצוינים בקרבות חסרי משמעות שבסופם נאלצו לסגת‪.‬‬
‫הצורך של חילי הדומיניונים להצדיק את קורבנם באמצעות איוולתם של האנגלים היה‬
‫משמעותי ביחס לעצמם וביחס לשאר הצבא‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬בעולם המערבי‪ ,‬באין היכרות בלתי‬
‫אמצעית עם העם והתרבות האוסטרליים ‪ ,‬התבססה תדמיתם של האוסטרלים בעיקר על פי ספר‬
‫מצליח מאוד משנת ‪ 0402‬אש הפך לרב מכר וב‪ 0408 -‬אף לסרט שובר קופות בשם‬
‫‪The‬‬
‫‪ .17Sentimental bloke‬הסרט מציג את הגבר האוסטרלי כג'נטלמן מושלם‪ ,‬בחור אוהב ונוח‬
‫לבריות‪ ,‬רודף שלום ומגונן על נערתו המהגרת באצילות מעוררת קנאה‪.‬‬
‫כשאזור הלחימה של חילי האנז"ק (‪ (ANZC‬עבר ממרכז העניינים באירופה למזרח התיכון‪,‬‬
‫נוצר צורך מורלי דחוף לשנות את דימוי איש השלום ה"נשי"‪ ,‬שלא התאים לימי מלחמה‪ ,‬ולבנות‬
‫במקומו את דמות האוסטרלי הפראי‪ ,‬הגיבור והאמיץ‪ .‬לשם כך השתמשו באמירות שהיו שגורות‬
‫בקרב ציבור הדומיניונים‪ .‬בין אמירות אלה אפשר לציין את האמירה שיציאה למלחמה היא צו‬
‫השעה )‪ )do the right thing‬ואת דבריו של אנדרו פישר‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬שהבטיח לבריטניה עזרה‬
‫עד קצה גבול היכולת ( במקור‪ .)Our last man and our last shilling :‬נוסף על כך‪ ,‬הייתה לקרב‬
‫בגליפולי השפעה ניכרת על התודעה הלאומית הייחודית של האוסטרלים והניו זילנדים‪ .‬יש‬
‫הטוענים ששם היא נוצרה לראשונה‪.‬‬
‫קולנוע עלילתי והלחימה במזרח התיכון‬
‫כשאש הקרבות בגליפולי שככה‪ ,‬הועברו מרבית כוחות האנז"ק למצרים וחברו ליחידות שהיו‬
‫בפיקודו של אלנבי‪ .‬בניגוד להרכב היחידות בגליפולי‪ ,‬שהיה הומוגני מבחינת מחזורי הגיוס‬
‫ומוצאם הגאוגרפי של החיילים‪ ,‬הכיל צבאו של אלנבי ערב רב של חיילים‪ .‬חלקם היו למודי‬
‫קרבות קשים‪ ,‬בעיקר מגליפולי‪ ,‬ואחרים היו בדרך כלל צעירים יותר או מעוכבי גיוס מסיבות‬
‫‪17‬‬
‫‪The Sentimental Bloke (dir. Raymond Longford ,Australia, Production Southern Cross Feature Film‬‬
‫‪Company, 1918).‬‬
‫‪00‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫שונות‪ ,‬שגויסו הרבה אחרי פרוץ הקרבות ונשלחו להילחם במקומות נידחים הרחוקים ממרכז‬
‫העניינים באירופה‪ .‬גיוסם המאוחר נחשב להם‪ ,‬בקרב הכוחות הבריטים‪ ,‬ככתם של פחדנות או‬
‫כסיבה להיותם בלתי ראויים לגיוס‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לפיכך הקרבות בפלשתינה‪ ,‬חשובים ככל שהיו מבחינה‬
‫מיתית ודתית‪ ,‬לא יכלו להתחרות במיתוס גליפולי‪ ,‬שהלך והתעצם עם שובם של הלוחמים‬
‫למולדתם‪.‬‬
‫אולם בעוד מרבית הקרבות הסטטיים בחזית המערב ובגליפולי עצמה‪ ,‬שבהם לא נראו תנועות‬
‫דרמטיות פרט לרעש של ארטילריה כבדה‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫היו הקרבות בסיני ובפלשתינה‪-‬א"י (בעיקר בעזה‬
‫ובבאר שבע) סוחפים ודינמיים וכללו מרכיבים ממערכת תנועות המלחמה הקלסיות הנלמדת‬
‫באקדמיות הצבאיות‪ .‬הקורפוס הקולנועי שתיעד את השחרור האזורי מעול האימפריה התורכית‪,‬‬
‫התמקד בקרבות העיקריים שיש להם חזות‪ ,‬טעם וערך קולנועי‪ ,‬כמו למשל הקרב על באר שבע‬
‫ומקורות המים באזור‪ ,‬שהיה הקרב הגדול מכולם בהיותו סוחף והישגי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫יתרה מכך הייתה‬
‫לקרבות הנזכרים לעיל חשיבות נוספת שכן התורכים והגרמנים שהיו בעלי ברית במלחמה שילבו‬
‫כוחות בקרבות אלו‪ .‬הצבא הבריטי ראה בכוח המשולב יריב ראוי להילחם בו ומכאן גם קרב‬
‫שראוי לספר עליו‪.‬‬
‫בניגוד לסיפור על הקרב על באר שבע שהונצח בקולנוע העלילתי‪ ,‬נדחקו לקרן זווית סיפורם‬
‫של קרבות סוחפים פחות (אם בכלל)‪ ,‬כמו למשל שחרור ירושלים או הקרב על מגידו‪ 21‬שהיחידות‬
‫ההודיות נטלו בו חלק לא מבוטל‪ .‬יוצאים מן הכלל היו סרטיו הקצרים של פרנק הארלי שתארו‬
‫את הקרב על באר שבע והכניסה של החיילים האוסטרלים בשערי העיר העתיקה של ירושלים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Bertrand, I. "The ANZAC and the Sentimental Bloke: Australian Culture and Screen Representations‬‬
‫‪of WWI", in: M. Paris (Ed.) The First World War and Popular Cinema 1914 to the Present, New‬‬
‫‪Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press. 2000. pp. 74 -96.‬‬
‫‪ 19‬זו מן הסתם אחת הסיבות העיקריות שבשלה לא התמקדו תמות של סרטים רבים שעניינים המלחמה בחזית‬
‫המערב ובקרבות עצמם ‪ -‬אלא דווקא בחרו להתמקד בסיפורים אישיים או בסוגיות הקשורות בצבא‪ ,‬מוסר‪ ,‬חברות‬
‫וחיילות כמו בסרטו של מיילסטון מ‪" 0491 -‬במערב אין כל חדש"‪ ,‬או "שבילי התהילה" של סטנלי קובריק מ‪.0451 -‬‬
‫‪ 20‬המפורסם שבהם היה פרנק הארלי‪ ,‬צלם והרפתקן שהתפרסם בעיקר בזכות צילומי משלחות חיפוש ומחקר בקוטב‬
‫הצפוני‪ .‬הוא הצטרף אל הכוחות הבריטיים במסעם בסיני וצילם‪/‬ביים‪/‬שיחזר את הקרבות בעזה‪ ,‬באר שבע והכניסה‬
‫המפורסמת של אלנבי וצבאו לירושלים‬
‫‪21‬‬
‫‪Bou, Jean. "The Palestine Campaign 1916-1918: Causes and Consequences of a Continuing‬‬
‫‪Historical Neglect". In: Journal of the Australian War Memorial .No. 40 ,Australia , 2008‬‬
‫‪03‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫סדרת הצילומים הזו‪ ,‬נחשבה כתיעודית‪ ,‬אך בפועל בוימה על ידי הארלי‪ .‬בעת כניסת הכוחות‬
‫לירושלים בדצמבר ‪ 0401‬לא הספיק הצלם לתפוס את שיירת החילים שצעדו לעיר‪ .‬הארלי החליט‬
‫לשחזר את הכניסה לעיר מכיוון הר ציון‪ ,‬תוך כדי מתן דגש לחזותם של החיילים האוסטרליים‪,‬‬
‫לבושם וכובעיהם המפורסמים – על רקע הריה השוממים של ירושלים‪ .‬הסרט הקצר‪ ,‬שימש במשך‬
‫שנים רבות את חוקרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהתיחסו אל הסרט‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬כאל תיעודי‬
‫ואותנטי‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬עבודה זו תדון בקשר שבין הייצוג הקולנועי של מלחמת העולם הראשונה בפלשתינה‪-‬‬
‫א"י ובעבר הירדן כפי שנתפסה ונראתה על ידי שלוש דורות‪ .0 :‬דור הלוחמים באוסטרליה בזמן‬
‫המלחמה (או אלו שהצטרפו אליהם)‪ .‬למרות מיעוט הסרטים בנושא‪ ,‬השפעת ייצוגי המלחמה‬
‫שהופיעו בהם הייתה חזקה ומשמעותית לאופי הייצוגים הקולנועיים העתידיים של מלחמות‪ ,‬כפי‬
‫שאראה במאמר‪ .4 .‬בני הדור השני והשלישי ‪ -‬בנים ונכדים של דור הלוחמים במלחה"ע‬
‫הראשונה‪ .‬מדובר כעת בבמאים שצילמו סרטים בנושא מלחמה כבר לקראת ובזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬לדור ביניים זה הייתה הפרספקטיבה הדרושה להבנת מוראות המלחמה איתן הם‬
‫מתמודדים (אז זו כבר הייתה מלחה"ע השנייה) והשפעתה של מלחמה זו על הדימוי הלאומי‬
‫והחברתי של אוסטרליה‪ .9 .‬הדור שלא ידע את המלחמה (הדור שנולד לאחר מלחה"ע השנייה)‪,‬‬
‫אך הוקיר וזכר אותה בעקבות הוריו וסביו ולמד את לקחיה‪ .‬יוצא מכך‪ ,‬שהאספקט השני שיבחן‬
‫בעבודה זו יהיה נוכחות המלחמה בשיח התרבותי והחברתי של אוסטרליה והשפעתה על התודעה‬
‫ההיסטורית בכל אחת מהתקופות המוגדרות על‪-‬פי הדורות השונים‪.‬‬
‫קולנוע כמחוז זיכרון למלחמה היסטורית‬
‫עד כה נוצרו רק שני סרטים שעלילתם מתרחשת במזרח התיכון‪ ,‬ובפער של ‪ 21‬שנה זה מזה‪.‬‬
‫באופן שאינו מפתיע הם לא נוצרו בבריטניה‪ 22,‬כי אם באוסטרליה על ידי שני במאים אוסטרליים‪.‬‬
‫את הראשון‪ ,2340,000 Horsemen ,‬ביים צ'רלס שוואל ב‪ ,0420 -‬ואת השני‪ ,‬פרשי הקרב ‪(The‬‬
‫‪22‬‬
‫בבריטניה לא נעשו סרטים על הקרבות בחזית פלשתינה א"י במהלך מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫‪40,000 Horsemen (Dir. Charles Chauvel, Australia, 1941).‬‬
‫‪23‬‬
‫‪03‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫‪ ,Lighthorsemen)24‬ביים סימון וינסר ב‪ .0481 -‬למרות פער השנים בין הסרטים ולבטח בין‬
‫הבמאים עדיין ניתן למצוא בשני הסרטים הללו מכנה משותף קולנועי ונרטיבי רחב הנובע‬
‫מהיכרות מוקדמת של היסטוריית המלחמה‪ .‬היכרותו של שוואל עם היסטוריה זו נובעת מהיותו‬
‫אחינו של קולונל שוואל‪ ,‬מפקד הגיס המדברי הרכוב (‪ , 25)Mounted Desert Corps‬ומצדו של‬
‫וינסר ניכרת עבודת תחקיר עמוקה שהיא אחת מאבני היסוד בבניית ז'אנר סרטי מלחמה‪.‬‬
‫זירת ההתרחשות של הסרטים הנזכרים לעיל מתמקדת במזרח התיכון ובעיקר במסע לסיני‬
‫ובכניסה לפלשתינה א"י‪ .‬ברקע הדברים ניצב‪ ,‬כאמור‪ ,‬הקרב על גליפולי‪ ,‬שאחדים מהחיילים‬
‫גיבורי הסרט שירתו בו ושרדו‪ .‬חיילים אלו שימשו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מופת לחבריהם ביחידה והיו בעלי‬
‫מענה חריף לשון לחיילים בריטיים שהיו עוקצניים כלפיהם וזלזלו בשירותם‪ .‬הקשר בין הלוחמים‬
‫בגליפולי ללוחמים בפלשתינה‪-‬א"י מתקיים לא רק בשל המוצא הגאוגרפי שלהם אלא גם בשל‬
‫היעדר אוכלוסיה ותנאי שטח קשים בשתי החזיתות שהקשו על פעולות הצבא ובדיעבד הפכו את‬
‫הקרבות ואת האחיזה בעמדות להרואיים יותר מאלו שהתרחשו במערב‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫רוחה של גליפולי‬
‫האדירה‪ ,‬אם כן‪ ,‬את גבורת הלוחמים בחזית בפלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬הן כממשיכי מסורת הקרבות והן‬
‫כמורשת קרב עבור הלוחמים החדשים שבאו לאחר מכן‪ .‬שני שלישים מהלוחמים במדבר היו‬
‫אוסטרלים ושליש מהם ניו זילנדים‪ .‬בשני הסרטים דמותו של החייל הניו זילנדי‪ ,‬שנחשב לקשוח‬
‫בלוחמים עוד מזמן המלחמה עם הבורים‪ ,‬רוכב המסוגל לשלב בין רכיבה‪ ,‬נשיאת נשק כבד‬
‫ולחימה‪ 27,‬התפוגגה מעל המסך כמעט לחלוטין למעט תזכורת קטנה בסרטו של שוואל‪ .‬דמות זו‬
‫לא הופיעה גם בין הניצבים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24‬‬
‫‪The Lighthorsemen (Dir. Simon Wincer, Australia, 1987).‬‬
‫‪Cunningham, S. Featuring Australia: The Cinema of Charles Chauvel. Syoney: Allen and Unwin.‬‬
‫‪1991. pp: 121 – 127.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪Pugsley, Ch. (). The ANZAC Experience, New Zealand, Australia and Empire in the First World‬‬
‫‪War. Auckland: Reed Publishing (NZ) Ltd. 2004. pp: 119 – 147.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 27‬שם‪ ,‬עמוד ‪.004‬‬
‫‪ Pugsley 28‬טען בספרו שבתום המלחמה בפלשתינה‪-‬א"י נשאו הניו זילנדים כתם על שירותם באזור‪ .‬הסיבה לכך‬
‫הייתה תגובה חמורה מאוד של חילי ‪ The New Zealand Mounted Rifles‬ו ‪ Australian Light Hors -‬לרצח של‬
‫חייל מיחידתם ושמו ‪ L.T Lowry‬ב ‪ 01‬בדצמבר ‪ .0408‬הרוצחים היו ערביי הכפר סרפנד הסמוך לראשון לציון‪ .‬פעולת‬
‫התגמול של החיילים גרמה למותם של ‪ 98‬מתושבי הכפר‪ .‬אלבני‪ ,‬שכעס מאוד על הנעשה העניש בחומרה את הנוגעים‬
‫בדבר‪ .‬למרות שבתקרית נכחו גם חיילים אוסטרלים‪ ,‬הכתם כולו הוטל על החיילים הניו זילנדים ויחידתם‪ .‬ייתכן וזו‬
‫אחת הסיבות‪ ,‬אם לא המרכזית שבהם‪ ,‬שבזיכרון הקולקטיווי של אוסטרליה נפקד מקומם של הניו זילנדים כאחים‬
‫לנשק‪ ,‬ולו רק בשל המקרה הזה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪03‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫גם למבנה הפיקוד ההיררכי שרובו היה אנגלי אין משמעות רבה בסרטים‪ .‬הבמאים בוחרים‬
‫במכוון לטשטש את תפקידם של האנגלים בקרבות ובמקומם להאדיר את המפקד האוסטרלי ואת‬
‫פרש הקרב הגאה; הבריטים בסרטים אלה מתוארים כמתנשאים ונצלנים המפגינים יחס מזלזל‬
‫כלפי הדומיניונים‪ .‬גם לאויב פנים אחרות מהמצופה – בשנת ‪ 0420‬אלו הם פניו של הגרמני‬
‫(הנאצי) המסתתר מאחורי הפרגוד התורכי‪ ,‬בדיוק כפני המדיניות של הרייך השלישי – אז והיום‪:‬‬
‫"פניהם לשלום וגבם למלחמה"‪.‬‬
‫סרטו של שוואל‪ ,‬שנעשה רגע לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה‪ ,‬שימש לא‬
‫רק כאמצעי בידור אלא גם כתעמולה במתכוון‪ .‬רמז לכך נוכל למצוא בגורם הפצתו של הסרט‪.‬‬
‫למרות שהסרט הופק וצולם באוסטרליה‪ ,‬נעשתה הפצתו באולפני יוניברסל בארצות הברית‪ .‬היו‬
‫אלו שנים שבהן הוליווד ניסתה ליצור סרטים שיזהירו מפני האויבים הפשיסטים והנאצים‪ ,‬אך‬
‫ללא הועיל‪ .‬ממשלת ארצות הברית‪ ,‬שלא הייתה במצב מלחמה עם פשיסטים אלה‪ ,‬לא התירה‬
‫"לפגוע" במדינות שהתקיימו עמן יחסים דיפלומטיים תקינים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תקנה זו לא חלה על סרטים‬
‫שיובאו מחו"ל‪ ,‬מה גם שהם התייחסו לאויב מאירופה רק במרומז‪ .‬ככלל‪ ,‬ניכר שהסרט בא להסביר‬
‫את מטרות המלחמה באזור ולהזהיר מפני העתיד לבוא ובהסתמך על אירועים היסטוריים‬
‫הרחוקים משנת הפצתו של הסרט‪ .‬עלילת הסרט מתרחשת ב ‪ ,0401‬אך מוסר ההשכל שלו מרמז‬
‫על מצבן של אירופה וארה"ב ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫סרטו של שוואל עסק‪ ,‬אם כן‪ ,‬במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬העלה על נס את פועלם של מפקדיה‬
‫ושל חיילי אוסטרליה בקרבות עטורי הניצחון והתהילה במזרח התיכון‪ ,‬ובמקביל יצר עבור הצופה‬
‫חלוקה בין טובים לרעים‪ .‬המלחמה היא בין כוחות בריטיים המורכבים רובם ככולם מבני‬
‫הדומיניונים‪ ,‬לבין הגרמנים הרעים ובני חסותם התורכים‪ .‬כבר בסצנת הפתיחה של הסרט מופיע‬
‫הסבר באותיות קידוש לבנה‪" :‬המצביאים הגרמנים בזזו את השטח מערבות אנטוליה ועד חומות‬
‫ירושלים על מנת לתמוך בכוחות הצבא שלהם‪ ,‬שכרע תחת נטל ניצחונות הבריטים במזרח‪".‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 30‬במקור בסרט‪:‬‬
‫‪"From the plains of Anatolia to the walls of Jerusalem, the German war lords plundered the country to‬‬
‫"‪sustain their armies bent upon the conquest of Britain in the East‬‬
‫‪03‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫מיד אחר כך מומחש הכתוב באמצעות הצגת קלגס גרמני האוחז באלה ומכה נשים זקנות ערביות‬
‫או מזרחיות‪ .‬בסצנה הזאת וגם בסצנות הבאות אחריה‪ ,‬שבהן אנשי המודיעין של האימפריה‬
‫התורכית הם גרמנים המנהלים את חדרי החקירות שלהם בדומה לאלו של הגסטאפו‪ ,‬אין זכר‬
‫לתורכים‪ .‬ככלל‪ ,‬בוחר הבמאי זווית צילום נמוכה מאוד‪ ,‬כשהוא מצלם את מצעדם של החיילים‬
‫הגרמנים; התמונה היא של מגפי עור הדוקים על שוקי החיילים הצועדים כברווזים‪ .‬הבמאי מצטט‬
‫אמירות מסוימות מאוד מסרט התעמולה המפורסם של לני ריפנשטל‪ ,‬ניצחון הרצון (‪,)0495‬‬
‫שתיאר את כינוס המפלגה הנאצית ב‪ 0492 -‬בנירנברג‪ ,‬ומשליך אותן על מלחמת העולם הראשונה‬
‫כרוצה לומר שהמצב הנוכחי הוא כמו המצב שהיה אז‪.‬‬
‫גם בסרטו של וינסר נוכל למצוא סימני תעמולה‪ ,‬אלא שהפעם זו תעמולה אנטי מלחמתית‬
‫השואבת את רעיונותיה מקונוונציות חדשות של ייצוג המלחמה בקולנוע‪ .‬בדומה לשפע הסרטים‬
‫האמריקנים שעסקו במלחמה‪ ,‬נוצרו תמות מרכזיות של הסרט בהשראת הסרטים התקופתיים‬
‫צייד הצבאים של מייקל צ'ימינו מ‪ 0418 -‬ומ‪ -‬פלאטון של אוליבר סטון מ‪ .0481 -‬תמות אלה הן‪:‬‬
‫תמהיל מדוד של החיים בבית‪ ,‬חברות‪ ,‬מגע עם האויב‪ ,‬טבילת אש ראשונה וגבורה והקרבה‬
‫במקביל ללחימה באויב משותף מפנים ומבחוץ‪ .‬עובדת היותם של הסרטים האמריקנים סרטי‬
‫מחאה כנגד הממשל האמריקני‪ ,‬ששלח את בניו למות עבור אידיאולוגיה פוליטית חסרת חשיבות‪,‬‬
‫משמשת לבמאי אמצעי להעברת ביקורתו על צבא האימפריה הבריטית‪ ,‬על היחס הלא מעריך של‬
‫האימפריה כלפי חיילי הדומיניונים במלחמות העולם ומאוחר יותר בוייטנאם ‪ -‬ובעיקר להדגיש‬
‫ורומם את תרומתם של הדומיניונים למלחמה הספציפית במזרח התיכון ולמלחמת העולם בכלל‪.‬‬
‫הסרט יוצא לאקרנים ‪ 5‬שנים לאחר מלחמת פוקלנד‪ ,‬שעוררה גל של פטריוטיזם‪ ,‬וכמו במלחמות‬
‫הקודמות דוחק את המשתתפים "האחרים" ואת תרומתם לקרן זווית‪ .‬וינסר מתריס בסרטו גם נגד‬
‫תופעה זו‪.‬‬
‫אולם למרות המחאה נגד הממשל והזלזול באויב בניגוד למצופה‪ ,‬היחס אל התורכי שאמור‬
‫לגלם את האויב‪ ,‬נע בשני הסרטים בין אהדה לזלזול‪ .‬קריאה שנייה בטקסט הקולנועי מאשרת את‬
‫‪03‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫העובדה שנקודת ההתייחסות של הקולנוענים אל התורכים היא קולוניאליסטית הרואה בהם‬
‫ילידים שאינם יכולים להחליט ולהילחם ללא עזרה של בני האור מן המערב‪.‬‬
‫בשני הסרטים יש חפיפה בסצנות שבהן על התורכים לקבל החלטות בנוגע למהלכי הקרב‬
‫בבאר שבע‪ ,‬ולשון התסריט של הסרט החדש יותר מתכתבת עם לשון התסריט של שוואל‪:‬‬
‫בשניהם מכריעים הגרמנים את הקרב בהתנשאות בשחצנות ואף בגרוטסקיות‪ ,‬בזמן שהתורכים‬
‫עומדים מנגד ומתרים בהם לבל יזלזלו בכוחם של פרשי הקרב האוסטרלים – אך לשווא‪.‬‬
‫במציאות הדברים נראו אחרת לגמרי; מעדויות החיילים עולה שלא היה להם מגע כלשהו עם‬
‫גרמנים ושהמלחמה הייתה בעיקר מול התורכים‪ .‬החלק היחסי הרב של הגרמנים בסרטים אכן‬
‫מאשר את התפקיד שיועד להם בסיפור ההיסטורי שנרקם על המסך‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ייצוג האוכלוסייה המקומית בסרטים‬
‫יחס דומה אך מוקצן יותר ניתן לראות בייצוג הסטריאוטיפי והנלעג של הערבי על המסך‪ .‬ככזה‬
‫נעדרים מרכיבים עיקריים המאפיינים את אזור המלחמה‪ :‬נוכחותם של בדואים‪ ,‬ערבים‪ ,‬יהודים‬
‫ותורכים למעט אולי בסרטו של דיויד לין לורנס איש ערב‪ ,‬המנסה להתמודד באופן סכמתי עם‬
‫הפער התרבותי המנטלי ותפיסת העולם של המערב והמזרח‪.‬‬
‫בסרטו של שוואל ההתייחסות אל המקומיים היא כאל ילידים שיש ללמדם את הציוויליזציה‪,‬‬
‫כלומר התייחסות קולוניאליסטית‪ .‬לרגעים נדמה שסרט זה הוא העתק של הסרט מרוקו‪ ,‬שביים‬
‫יוזף פון שטרנברג ב‪ 0491 -‬ובכיכובם של גארי קופר ומרלן דיטריך‪ .‬הערבים מככבים בסרטו של‬
‫שוואל בתפקידים "מסורתיים"‪ ,‬המצופים מבני גזע נחות‪ ,‬שתפקידם לשרת כנתינים את שליטי‬
‫האימפריה‪ .‬הם מופיעים כפרימיטיביים אקזוטיים‪ ,‬יושבי מחצלות‪ ,‬מעשני נרגילה ונוודים‬
‫‪31‬‬
‫‪Sova, B. D. Forbidden Films, Censorship Histories of 125 Motion Pictures. New York: Checkmark‬‬
‫‪Books. 2001. pp: x-xiii‬‬
‫‪W.A. KING, 9th squadron Wellington Regiment, New Zealand Brigade. 26 Mar. 1918 Canterbury:‬‬
‫"אתמול בערב‪ ,‬היחידה הניו זילנדית תפסה ‪ 91‬שבויים וביניהם שבעה גרמנים‪ .‬קצין גרמני אחד ניסה לברוח‪ ,‬אז ירינו‬
‫בו! בכלל הגרמנים תעלומה בעיננו למרות שראינו מעט מאוד מהם"‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫המתגוררים בבקתות חמר עם בעלי החיים שלהם‪ .‬תפקידם לשרת את האדם הלבן הבריטי שאמור‬
‫להצילם מאדם לבן אחר ורע – הגרמני‪ .‬הייצוג שלהם בסרט נלעג ומניפולטיבי והיחס אליהם הוא‬
‫כאל ילידים חסרי בינה בו בזמן שמנהיגם הזקן משמש סוכן כפול של האנגלים והגרמנים‪.‬‬
‫ייתכן שהסיבה לכך היא היסטורית‪ ,‬שכן גם בזיכרונות של החיילים מתגלה פער גדול בינם לבין‬
‫המקומיים שנוצר כבר במפגש הראשון ביניהם‪ .‬פער זה נוצר על רקע תרבותי ובשל חוסר אפשרות‬
‫להבין את אורח החיים ואת סגנונם של הבדואים והכפריים באזור‪ .‬אלו נמצאו חופרים בקברות‬
‫החיילים הבריטים למטרות שוד‪ ,‬שחטו פצועים ונמצאו שוב ושוב בלתי אמינים במגעם עם‬
‫הצבא‪ 32.‬ואולי בכך אפשר להבין את שיקולי התסריט של שוואל‪ ,‬שחי את המאורעות מבית ולא‬
‫היה אובייקטיבי מלכתחילה‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬בחירתו של וינסר להעלימם תמוהה‪ .‬בעידן שבו מנסים‬
‫להימנע מאפליה על רקע גזעי היעדרם של הערבים צורם‪ .‬פרשי הקרב האוסטרלים לא פעלו בחלל‬
‫ריק‪ ,‬בעיקר אם נבדוק את תרומתם למלחמה בדמשק ובעבר הירדן‪.‬‬
‫ריגול ומודיעין בסרטים‬
‫כמו בכל סרט מהסוגה של סרטי המלחמה נוכל למצוא בשני הסרטים אלמנטים נוספים‬
‫המרכיבים סוגה זו‪ :‬ריגול ומודיעין ושבויי מלחמה‪ .‬בסרטו של שוואל אלה הם הערבי ובתו‬
‫הצרפתייה של הסוחר המסכנים את עצמם למען האימפריה הבריטית ובנייה; השבוי הוא החייל‬
‫האוסטרלי האמיץ השובר את כבלי שביו וחוזר אל מחלקתו עטורת הניצחונות‪ .‬איש המודיעין‬
‫במקרה זה הוא הערבי וסוכניו הם החמור‪ ,‬העז והנערה הצרפתייה שמתחפשת לנער‪.‬‬
‫בסרט פרשי הקרב (‪ )The Lighthorsemen‬יש ייצוג נכבד למודיעין הבריטי בדמותו המוחצנת‬
‫של מאיינרצהגן‪ ,‬קצין המודיעין האגדי שסייע מאוד לכוחות הלוחמים להגיע לייעדם בהעברת‬
‫מידע ובניתוח הידיעות המודיעיניות שהגיעו לידיו‪ 33.‬זמן המסך הרב יחסית‪ ,‬שניתן לסיפורו של‬
‫‪32‬‬
‫‪Idriess, L. I. Trooper 5th Light Horse, A.I.F. The Desert Column, Leaves from the Diary of an‬‬
‫‪Australian Trooper in Gallipoli, Sinai, and Palestine. Sydney-London:Angus and Robertson.1951.‬‬
‫‪p.172‬‬
‫‪Sheffy, Y. British Intelligence in the Palestine Campaign 1914-1918. London: Frank Cass. 1998‬‬
‫‪33‬‬
‫‪30‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫המודיעין באזור‪ ,‬מעיד על נקודות מבט חדשות של יוצרי הסרט ביחס למלחמת העולם הראשונה‬
‫באזור‪ .‬אצל שוואל הרומנטיזציה היא הכוח המניע את מעשיו של החייל הלוחם‪ ,‬ואילו בפרשי‬
‫הקרב החייל הלוחם רציונלי יותר ומנסה להוסיף לצופה נדבכים של ידע‪ .‬המטרות העיקריות של‬
‫וינסר הן להציג בסרט את ההיסטוריה בצורה רצינית יותר מבעבר‪ ,‬להציג חזות מעשית יותר על‬
‫מהלך המלחמה באזור ובעיקר להציג את העליונות הבריטית בקרב מוחות מוצלח‪ ,‬שהכריע בסופו‬
‫של דבר את הכף‪ ,‬ביניהם לבין הגרמנים והתורכים‪.‬‬
‫מלחמה ואהבה‬
‫כסרטים קודמים לפניו‪ ,‬למשל המצעד הגדול של קינג וידור מ‪ ,0445 -‬מנסה התסריט לשלב בין‬
‫מוסכמות ז'אנר סרטי מלחמה לבין מוסכמות ז'אנר סרטי אהבה ורומנטיקה‪ ,‬שיצרו עבור הצופה‬
‫משוואה קוהרנטית בין צבא לאזרחות ובין עורף לחזית‪ .‬ואמנם שוואל מצליח בסרטו לשלב בין‬
‫עדת החיילים המגיעה למזרח התיכון חדורת מוטיווציה ורוח קרב לבין אהבתה של בת הסוחר‬
‫הצרפתי לחיל הנועז‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬בסרטי המלחמה המוקדמים על חזית המערב התקיים קשר‬
‫רומנטי בין החייל האנגלו‪-‬סקסי לבין הבחורות הצרפתיות או הבלגיות שבארצותיהן שירת‪ .‬במזרח‬
‫התיכון לא נראה שקשר כזה יכול היה להתקיים בהתחשב בהרכב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬והיה‬
‫צריך להמציא כל קשר רומנטי אחר‪ ,‬אם לא רצו לקשר בין חיילי האימפריה הבריטית לבין‬
‫המקומיים‪ ,‬שנתפסו כעלובים ונחותים‪.‬‬
‫אצל וינסר נפתרה "הבעיה" בדמותה של אחות אוסטרלית שהוצבה בבית החולים באל עריש‪.‬‬
‫בפרשיות האהבה בסרטו של שוואל נוכל למצוא בין השורות הרבה תשוקה מרומזת כאלמנט‬
‫המחבר בין הנערה הצרפתייה לחייל האוסטרלי הגיבור‪ .‬מבט מעמיק יותר יאשר שהרמיזות‬
‫המיניות נועדו לרתק את הצופה האמריקני לסיפור ההיסטורי תוך עקיפה מתוחכמת של 'קוד הייז'‬
‫בארצות הברית שם תכננו להפיץ את הסרט על תוכנו ומסריו‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫השוואה עם הסרטים 'סמל יורק' ו'במערב אין כל חדש'‬
‫באותה השנה יצא לאקרנים הסרט "סמל יורק"‪ 34‬מבית היוצר של האחים וורנר‪ ,‬סרט תעמולה‬
‫נוסף על אודות מלחמת העולם הראשונה‪ .‬תוכנו של הסרט עסק אף הוא במסרים דו משמעיים‬
‫לצופה האמריקני‪ ,‬מסרים המבקשים להתריע בפניו מפני שאננותו שהמלחמה השנייה לא תפרוץ‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫בסרט האמריקני כמו בזה האוסטרלי מוצגים רעיונות מרכזיים הגורמים לצופה‬
‫להזדהות‪ ,‬דרך הגיבור‪ ,‬עם העלילה של האירוע ההיסטורי המכונן‪ ,‬והכי חשוב עם מידת הלקח‬
‫מהאירוע‪ .‬בשני הסרטים הגיבור הוא אדם פשוט הליכות ועממי הבולט מבין חבורת מתגייסים‪,‬‬
‫אשר יביא את הניצחון של צבאו בכל מקום שבו יילחם‪ .‬ההקבלה הנרטיבית של האוסטרלים‬
‫מתבקשת הן כסרט תעמולה לעתיד לבוא‪ ,‬והן כדי לפאר ולשבח את המלחמה ואת לוחמיה שהרי‬
‫"אם אין אני לי – מי לי"‪.‬‬
‫כדי להזדהות עם הגיבורים עד תום מתובלת העלילה בשני הסרטים באלמנטים סימבוליים‬
‫המאדירים את גאוות היחידות האוסטרליות‪ ,‬כמו הכובע המתנפנף עם הנוצה הגנדרנית‪ .‬אלמנט‬
‫זה מהוה אוקסימורון ויזואלי לנוצה הלבנה‪ ,‬שחולקה למשתמטים מהגיוס כסמל לפחדנותם וניגוד‬
‫מושלם לפחדנות שייחסו לאוסטרלים החיילים הבריטים שלחמו בקרבות במערב‪ ,‬לפני שבאו‬
‫להילחם במזרח התיכון‪.‬‬
‫סצנה קולנועית המופיעה באין ספור צילומי סטילס פרטיים של חיילים היא הגוף הגברי‬
‫האוסטרלי החסון רוחץ בעירום בים‪ ,‬רוכב על סוסי פרא ויכול להם;‬
‫)‪Sergeant York (Howard Hawks, 1941, USA‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪Birdwell, M. E. Celluloid Soldiers Warner Bros’s Campaign Against Nazism. New York: University‬‬
‫‪Press. 1999. pp. 1-3‬‬
‫‪35‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫רחצה עם סוסים‬
‫‪36‬‬
‫תמונה מתוך הסרט ‪1941 40,000 Horsemen‬‬
‫קונוונציה נוספת וחשובה לעין ערוך מופיעה בסרט שהוא אב‪-‬טיפוס לסרטי המלחמה‪ ,‬במערב‬
‫אין כל חדש של לואיס מיילסטון מ‪ 0491 -‬על פי ספרו של אריך מרייה רמרק‪ .‬זהו סרט פציפיסטי‬
‫המתאר את סיפורם של תלמידי תיכון שהתגייסו למלחמה ומתקשים להבין את מטרותיה‪ .‬כדי‬
‫להמחיש את הבלבול ואת תחושת חוסר האונים של החייל מציגים בסרט דיון בשאלה החשובה‬
‫לשם מה אנו נלחמים‪ .‬הדיון מתקיים בפורום מגוון של חיילים ואיש איש מציג את תשובותיו ואת‬
‫מסקנותיו כי המלחמה היא בעצם עניין לראשי מדינות ולהם אין עניין להילחם באנשים שהם לא‬
‫מכירים ושלא עשו להם שום דבר רע‪ .‬כולם מסכימים אפוא שהמלחמה מיותרת‪ .‬בסרטו של‬
‫שוואל מוצגת הסיטואציה הזו במסע החיילים במדבר‪ ,‬אך מטרתו של שוואל שונה‪ .‬סרטו עוסק‬
‫‪" 36‬בשדה ב פלשתינה‪ ,‬תרגילי קרב‪ ,‬בין לבין הצלחנו להיכנס לים‪ ,‬היה נחמד לרחוץ בים‪ ,‬אין הרבה מה לספר‪ ,‬קיצוב‬
‫במים ובאוכל"‬
‫ניתן לקרוא בהרחבה על הצילומים בספריה הלאומית בספרו של המצלם‪ .‬תיאור הרחצה בים מופיע גם ב‪:‬‬
‫‪Mckie, F. L. Unidentified NZ Regiment in Palestine Canterburg Mounted Rifles, Palestine Dec. 8,‬‬
‫‪1916 – Nov. 18, 1919, Letters to lizzii. IWM.‬‬
‫‪30‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫בזיכרון והוא מבקש להנציח את תרומתם של החיילים‪ .‬במענה לשאלת תם של אחד הגיבורים‬
‫"לשם מה אנו נלחמים?" מספק שוואל את המענה שנלחמים בשם הדמוקרטיה‪.‬‬
‫דברים ברוח דומה אומרים גם החיילים בסרט פרשי הקרב (‪ )The Lighthorsemen‬שהופק‬
‫כארבעה עשורים אחר כך‪ .‬בסרט זה ניכר דגש חזק על קרבות הפרשים בעזה ובבאר שבע‪ .‬קרבות‬
‫בסגנון זה התחוללו במלחמות שהתחוללו בתקופת נפוליאון‪ .‬הגנרלים באירופה של מלחמת‬
‫החפירות המשמימה חלמו על קרבות מעין אלה‪ ,‬אך חלומם היה לשווא משבוססו בין חפירה‬
‫לחפירה כשהם נלחמים בפשפשים ומתמקדים ביעדים בלתי מוגדרים‪ .‬הקרב הגדול דחק את מסע‬
‫המלחמה שהתחיל כמסע צלב פרטי של לויד ג'ורג‪ 37‬והפך למסע מלחמה חילוני שלא הייתה בו‬
‫שום חשיבות למקומות הקדושים‪.‬‬
‫ארץ הקודש כזירת סרטים‬
‫המיקום האגדי של ארץ הקודש הוסיף נופך מיוחד לתסריט של ‪ ,40,000 Horsemen‬שכתבה‬
‫אלזה‪ ,‬אשתו של שאוול‪ .‬כרבים שראו בכיבוש פלשתינה‪-‬א"י מעין מסע צלב מודרני‪ ,‬התייחסה גם‬
‫היא לאירועים מנקודת מבט דתית‪ .‬אולם השימוש באלמנטים דתיים נועד לספר את סיפורם של‬
‫החיילים במערכה יותר מאשר לתאר את אווירת הקודש והחרדה שבשחרור הארץ מהמוסלמים‪.‬‬
‫יש בסרט שימוש בביטויים תנ"כיים נרטיביים‪ ,‬כשגיבור הסרט‪ ,‬חייל נועז ועשוי ללא חת‪ ,‬מתאהב‬
‫בבתו של סוחר צרפתי המתגורר באל עריש‪ .‬החייל נתפס על ידי הגרמנים והתורכים‪ ,‬נופל בשבי‬
‫ונידון לעבודות פרך‪ .‬רגע קודם לכן מופיעה כתובית המציינת שזו ארצם של שמשון ודלילה‪.‬‬
‫כשהחייל משוחרר על ידי אהובתו‪ ,‬ברור לצופים שהוא מגלם את שמשון האגדי והיא מגלמת את‬
‫‪37‬‬
‫לויד ג'ורג היה נלהב מאוד מהמערכה ורצה מאוד לראות בכיבוש ארץ הקודש יעד מושלם‪ .‬כבר ב ‪ 05‬בדצמבר ‪0405‬‬
‫כתב בעיתון הטיים הלונדוני על חשיבות התנועה המהירה באירופה‪:‬‬
‫‪"To late in moving hear, too late in arriving there, too late in coming to this decision, too late in starting‬‬
‫‪that enterprise, too late in preparing. The footsteps of the allied Force have been dogged by the‬‬
‫‪mocking specter of "to late", and unless we quicken our movement’s damnation will fall on the sacred‬‬
‫‪cause for which so much gallant blood has flowed." Mr. Lloyd George, December,1915‬‬
‫‪33‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫דלילה‪ .‬אך בניגוד לכתוב בספר שופטים דלילה של שוואל משתייכת לצדם של הטובים‪ .‬למרות‬
‫שאין ידיעות רבות לגבי מצב האנגלים שנפלו בשבי של התורכים‪ ,‬והצופה בוודאי יודע על מעללי‬
‫דלילה‪ ,‬לא נמנעו היוצרים מליצור בסרט עלילה שהיא פרי זיכרון אבולוציוני סלקטיבי שלהם‪.‬‬
‫השממה חסרת היופי ושאר הרוח בפלשתינה א"י בה נתקלו החיילים בבואם‪ ,‬ניפצה את‬
‫החלומות על "ארץ זבת חלב ודבש" המתוארת בכתובים‪ .‬לאדם שמעולם לא הילך בשבילי הארץ‪,‬‬
‫אך ראה בדמיונו את הארץ המובטחת דרך בדי הקנבס של ציירים מפורסמים – שנושאי העבודות‬
‫שלהם היו דמויות מן התנ"ך ומהברית החדשה על רקע נופיה המדומיינים של הארץ שמעולם לא‬
‫ביקרו בה‪ - 38‬היה זה הלם לא קטן להגיע לארץ האבות ולגלות שהיא שוממה וחרבה‪ .‬ההסבר לכך‬
‫נמצא בגוף הסרט‪ ,‬כשהגיבורים מסבירים זה לזה אנה פניהם מועדות ומה מקורות השם של‬
‫היישוב שאליו הם שואפים להגיע‪" :‬מה ידוע לך על באר שבע?" שואל קצין אחד את רעהו‪ .‬וזה‬
‫משיב תוך התבוננות מעמיקה בתצלום העיר המקראית שבידו‪" :‬זהו ישוב עתיק בן אלפי שנים‪,‬‬
‫נוסד על ידי אברהם‪ .‬הוא חפר שם באר‪ ,‬שנמצאת שם עד היום הזה‪ ,‬באר אברהם‪ .‬הוא כרת שם‬
‫ברית עם אחד המנהיגים המקומיים‪ ,‬לכן המקום נקרא באר השבועה – באר שבע"‪" .‬הכול על‬
‫אודות מים באזור זה" מסכם הקצין הראשון וחברו מהנהן בהסכמה‪.‬‬
‫שיחה זו ואחרות הדומות לה מאפשרות לבמאי ליצור סרט אותנטי המצליח לתאר בבהירות‬
‫את החיים בנגב ואת הסיבה לקרבות שם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מעצם היותו מחויב לאסתטיקה קולנועית‪,‬‬
‫מרשה לעצמו הבמאי לתאר בחופשיות ובצורה מדומיינת מקומות אחרים שחשיבותם ההיסטורית‬
‫אפסית אך חשיבותם הנרטיבית רבה‪ ,‬כמו למשל בית החולים בחאן יונס‪ .‬בית החולים בסרט‬
‫נראה כמו טירות אירופאיות ששימשו כבתי חולים במהלך המלחמה‪ ,‬וזאת בזמן שבקולנוע‬
‫התיעודי הציגו את בית החולים באל עריש כחצר מזוהמת שבה השכיבו את הפצועים והחולים זה‬
‫‪ 38‬לדוגמה‪ Correggio :‬ו ‪ Jan Brueghel the Elder‬שציירו ב ‪ 0541‬ו ב‪ 0145 -‬את "‪The Rest on the Flight into‬‬
‫‪ "Egypt‬על רקע יער עבות‪ ,‬מלאכים ואדמה שחורה‪ .‬את ‪ Domenichino‬המתאר את עקדת יצחק – ‪Abraham‬‬
‫‪ Leading Isaac to Sacrifice, 1602‬על רקע גבעותיה של נפולי ועוד‪ .‬ביתר הרחבה ניתן למצוא פרטים על הנושא ב‪:‬‬
‫‪Pessach, G. (Ed). Landscape of the Bible, Sacred Scenes in European Master Paintings. Jerusalem, the‬‬
‫‪Israel Museum. 2000‬‬
‫‪33‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫לצד זה בצפיפות נוראה‪ 39‬וחייל ניו זילנדי שהתאשפז בבית החולים בקהיר לאחר פציעה‪ 40,‬תיאר‬
‫את בית החולים הזה כמרקחה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מאמר זה עסק בקולנוע כאמצעי להעברת סיפורה של מלחמת העולם הראשונה בחזית המזרח‬
‫התיכון‪ .‬ראינו שהחומרים הקולנועיים מתכתבים עם רוח התקופה בה נוצרו‪ ,‬ובמרבית המקרים‬
‫עונים לצרכי הפוליטיים של אותה תקופה‪ .‬סרטו העלילתי של שוואל שימש כחומר הסברה‬
‫ליושבים בעורף בהציגו את המיטב ובטשטושו את הנורא שבמלחמה‪ .‬הסרט שימש כתעמולה‬
‫שהופנתה לצעירים המתגייסים לצבא ולאלו שנשלחו לשרת במחוזות רחוקים‪ ,‬חיזק את המורל‬
‫הצבאי והלאומי‪ ,‬הוסיף גאוות יחידה ללוחמי האנז"ק ולבסוף שימש כתמרור אזהרה למלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬סרטו האחרון בסדרה של וינסר הנציח גם כן את מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ואף‬
‫התכתב עם תקופתו‪.‬‬
‫הסרטים העלילתיים תרמו לזיכרון הקולקטיבי באמצעות תסריט מתוחכם שכלל את מהותה‬
‫של המלחמה ואת השתלשלות האירועים בה באופן שספק אם סרט תיעודי יכול היה לבטא‪ .‬רמת‬
‫התחקיר בכל תקופה הלכה וגברה וכך הסרטים שיקפו את התקופה בצורה אותנטית יחסית‬
‫למגבלות הכוח הנרטיבי של סרט עלילתי אך גם ייחודית‪ ,‬מכיוון שלא היו רבות כמותה‪ ,‬וחשפה‬
‫לראשונה מידע אמתי על אודות הקרבות המפורסמים והייחודים בעזה ובבאר שבע‪ .‬יציאתו של‬
‫מידע זה לאוויר העולם התרחשה לאחר שנים רבות של הדחקה והתעלמות‪.‬‬
‫חוקרי ההיסטוריה יכולים לראות בחקר המדיום הקולנועי אפשרות נוספת ללימוד ולהבנת‬
‫תהליכים היסטוריים מנקודת מבטם של צרכני ההיסטוריה‪ ,‬יוצריה החדשים וסוכניה כאחד‪ .‬אין‬
‫ספק שהתובנות שהתקבלו מאפשרות פרספקטיבה רעננה ואולי אף צודקת על הקרבות בזמן‬
‫‪39‬‬
‫‪"The new crusaders: with the British forces on Palestine front". Production date: March 1918.‬‬
‫‪Production country: GB. Production sponsor: Ministry of Information. Production Credits: Jury,‬‬
‫‪William F: producer, Jeapes, Harold: Cameraman, Hurley, Frank: cameraman. 40 min. B&W. Silent.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪F.L Mckie, Unidentified NZ Regiment in Palestine Canterburg Mounted Rifles, Palestine Dec. 8,‬‬
‫‪1916 – Nov. 18, 1919, "Letters to lizzii".‬‬
‫‪33‬‬
‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובעיקר אלו שהתקיימו בחזית פלשתינה‪-‬א"י אשר נדחקו לשולי‬
‫התודעה ההיסטורית‪.‬‬