‫‪53‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫הקרב על פלשתינה‪-‬א"י‪:‬‬ ‫סרטים אוסטרליים על מלחמת העולם הראשונה‬ ‫כמעצבת על זמנית של התודעה ההיסטוריו‪-‬לאומית של אוסטרליה‬ ‫‪‬‬ ‫איבון קוזלובסקי גולן‬ ‫תקציר‬ ‫מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל מעולם לא נראתה טוב כל כך כמו בשני הסרטים‬ ‫האוסטרליים‪ 21,111 :‬פרשים )‪ (40,000 Horsemen‬שביים צ'רלס שוואל ב‪ 0420 -‬ו‪ -‬פרשי הקרב‬ ‫)‪ (The Lighthorsemen‬שביים סימון וינסר ב‪ .0481 -‬המאמר יתמקד אם כן בחקר קורפוס‬ ‫הקולנוע האוסטרלי לדורותיו‪ ,‬דימויי מלחמת העולם הראשונה בחזית הארץ ישראלית‪,‬‬ ‫במשתתפים בה‪ ,‬ובחקר הזיכרונות הוויזואליים של מלחמת העולם הראשונה כמעצבת על זמנית‬ ‫של התודעה ההיסטוריו‪-‬לאומית של אוסטרליה‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫המאמר יסקור ויוסיף נקודת מבט היסטורית בחקר מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון‬ ‫באמצעות כלים אלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד"ר איבון קוזלובסקי גולן‪ ,‬עומדת בראש תכנית לתואר שני "תרבות הקולנוע" באוניברסיטת חיפה;‪ .‬ד"ר‬ ‫קוזלובסקי גולן‪ ,‬חוקרת מזה שנים אחדות את הקשר שבין ההיסטוריה לקולנוע ולמדיה ‪ -‬דרך פריזמת‬ ‫המשפט‪ ,‬ייצוג מלחמות המאה העשרים בקולנוע ואירועים טראומטיים במלחמה‪ .‬מחקרה בודק את‬ ‫השפעותיו של הקולנוע והמדיה על התודעה ההיסטורית של הצופים ועל השיח התרבותי והחברתי‬ ‫בעקבות ייצוג ההיסטוריה בקולנוע ‪ -‬ומה שבניהם‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫‪ .0‬חקר הקורפוס הקולנועי ודימויי המלחמה והמשתתפים בה‪ ,‬כפי שהשתקפו בשני סרטים‬ ‫חשובים‪ :‬הראשון ‪ 21,111‬פרשים ( ‪ , )40,000 Horsemen‬שביים צ'רלס שוואל ב‪ ,0420 -‬והשני‬ ‫פרשי הקרב (‪ (The Lighthorsemen‬שביים סימון וינסר ב‪.0481 -‬‬ ‫‪ .4‬חקר הזכרונות הוויזואליים של מלחמת העולם הראשונה כמעצבת על זמנית של התודעה‬ ‫ההיסטוריו‪ -‬לאומית של אוסטרליה‪.‬‬ ‫נקודת מבט נוספת של המאמר תסקור את המדיום הקולנועי שהנציח את סיפורם הנשכח של‬ ‫לוחמי הכוח הבריטי בחזית פלשתינה‪-‬א"י ובעבר הירדן המזרחי‪ .‬כוח זה הכיל חיילים שהגיעו מכל‬ ‫רחבי האימפריה הבריטית‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬הודו וניו זילנד‪ .‬המקורות ששימשו עד כה למחקרים‬ ‫וללימוד על אודות הכוח הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה היו‪ :‬מסמכים רשמיים של הצבא‬ ‫והממשל‪ ,‬יומנים אישיים של מפקדים‪ ,‬מפות קרב ומידע מגאוגרפים מומחים לאזור‪ .‬נקודות‬ ‫המבט הכלליות של המחקרים האלה היו‪ :‬היסטוריה צבאית ומודיעין‪ ,1‬היסטוריה חברתית‬ ‫ותרבותית‪ ,2‬גאוגרפית‪ ,‬רפואית בעתות מלחמה‪ 3‬ואף אישית בהסתמך על יומנים של חיילים ששהו‬ ‫בקרבות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בבואם של הכוחות הבריטים ארצה‪ ,‬שגשגה תעשייה ענפה של תצלומים‪ ,‬תמונות‬ ‫וסרטים שצילמו חיילים‪ ,‬צלמי סטילס שהוצמדו אל הכוחות וצילמו במהלך הקרבות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Sheffy,Y. British Intelligence in the Palestine Campaign 1914-1918. London: Frank Cass, 1998.‬‬ ‫‪Hughes, M. (Ed). Allenby in Palestine: the Middle East correspondence of Field Marshal Viscount‬‬ ‫)‪Allenby, June 1917-October 1919. (Published in association with the Army Records Society‬‬ ‫‪Gloucestershire: Sutton Publishing, 2004. Pugsley, ChThe ANZAC Experience, New Zealand, Australia‬‬ ‫‪and Empire in the First World War. Auckland: Reed Publishing (NZ) Ltd. 2004, Chapter 6 – The New‬‬ ‫‪Zealand Mounted Rifles Brigade in Sainai and Palestine 1916- 1918 pp: 119 – 147. Crombie, K.‬‬ ‫‪Anzac’s Empires and Israel’s Restoration 1798 – 1948. Jerusalem, Yaneetz Ltd. 2007.‬‬ ‫‪Bar-Yosef, E. The Holy Land in English Culture 1799-1917. Oxford :Clarendon Press. 2005‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Dolev, E. Allenby’s military medicine: life and death in World War I. London, New York: I. B.‬‬ ‫‪Tauris. 2007‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Woodward, R. D. Hell in the Holy Land, World War I in the Middle East. Lexington: The University‬‬ ‫‪Press of Kentucky. 2006‬‬ ‫‪53‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫וההתרחשויות (אלו הפכו ברבות הימים לצלמי קולנוע שתיעדו את היחידות השונות‪ .)5‬כמו כן‬ ‫אפשר היה למצוא אין ספור גלויות ומזכרות מצולמות שתיעדו את המתרחש ובאו לבטא את‬ ‫מורל החיילים‪ ,‬את מעשיהם במקום ואת מיקומם בשטח גאוגרפי חדש ובלתי מוכר לעין‬ ‫האירופאית‪ .‬למתבונן מן הצד בחומרים תיעודיים אלו מתקבלת תמונה שונה מעט מן המחקרים‬ ‫המתוארים לעיל‪ ,‬אך יחד עם זה יש בה כדי לחזק את המחקרים ולתמוך בתיאורי התקופה‬ ‫לסוגיהם‪ ,‬כפי שהם באים לידי ביטוי בקולנוע העלילתי המשחזר את המציאות ההיסטורית למסך‬ ‫הגדול‪ .‬לכאורה נדמה שהדיסציפלינות היסטוריה של מלחמות וקולנוע זרות זו לזו‪ ,‬אולם‬ ‫ההיסטוריה של המאה העשרים שזורה היטב בחוטי התוויה של המדיה האודיו ויזואלית עד כדי כך‬ ‫שלעתים קשה להפריד בין המציאות והבדיון בתוכה‪.‬‬ ‫מלחמה כז'אנר‬ ‫אחד הז'אנרים הוותיקים ביותר על המסך הגדול הוא ז'אנר סרטי המלחמה‪ .‬בית היוצר של‬ ‫הז'אנר היה אולפני הוליווד‪ ,‬שם קבעו מסמרות ביחס לקונוונציות קולנועיות של ייצוג המלחמה‬ ‫ואף מצאו בקולנוע כלי ממעלה ראשונה להסברה ולתעמולה עבור הממשל‪ ,‬בזמן מלחמה ואחריה‪.‬‬ ‫ניתן לומר שכמעט כל פיסת מציאות העוסקת בסוגיית המלחמה – החל מהסיבות לפריצתה‪,‬‬ ‫מורכבותה‪ ,‬הבעיות שנוצרות בעקבותיה וכלה בדרכי ההתמודדות של החיילים הפשוטים‬ ‫והקצינים בעורף ובחזית – זכתה לסקירה באמצעי מבע המשלבים את הנרטיבי עם צורה‬ ‫אמנותית‪.‬‬ ‫המדיום הקולנועי אפיין כל מלחמה בסממנים הייחודיים לה‪ .‬מלחמות תקופתיות תוארו בדרך‬ ‫כלל כאפוסים רומנטיים ולאו דווקא ככלי משחית שמוטט והרס משפחות ועמים‪ .‬אולם מלחמת‬ ‫העולם הראשונה התאפיינה בבזבוז‪ ,‬בחידלון ובשידוד כל המערכות החברתיות הפוליטיות‬ ‫והלאומיות‪ ,‬בשינויי תפיסת ה"אני" של ארצות ולאומים‪ ,‬בשינוי במעמדות החברתיים ובמעמד‬ ‫‪5‬‬ ‫ב' ז' קדר‪ ,‬מבט ועוד מבט על ארץ ישראל‪ ,‬תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת יד יצחק בן צבי‪ ,‬משרד הביטחון – ההוצאה לאור‪.0441 ,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫האישה בבית‪ ,‬במשפחה ובתעסוקה‪ .‬השינוי ביחס הקהילה העולמית למין ומיניות היה בלתי נמנע‬ ‫כשנשים סייעו בחזית‪ .‬הן טיפלו בחיילים ‪ -‬האכילו‪ ,‬סעדו‪ ,‬רחצו וחבשו אותם בבתי החולים‪.‬‬ ‫מיליונים באו לצפות בסרטי המלחמה‪ ,‬שהוכיחו ללא ספק מה הקהל אוהב לראות‪ ,‬מה מעניין‬ ‫אותו וממה אינו שבע לעולם; והסיבות לכך היו רבות‪ .‬המלחמה כנגע העתיק ביותר בעולם‬ ‫(למשל‪ :‬מאבק כוחות בין הטוב לרע בגן עדן‪ ,‬מלחמת אחים בין קין להבל) משכה אליה תמיד את‬ ‫תשומת הלב האנושית‪ .‬יצרים ותשוקות‪ ,‬כגון שנאה קנאה‪ ,‬מאבקי כוח וגבורה וגם תנועה ואש‬ ‫עמדו תמיד בלב סיפורה של הציוויליזציה האנושית בעל פה ובבכתב‪ .‬למדיום הקולנועי היה קל‬ ‫ביותר להציג את המכנה המשותף בחוויה האנושית‪ :‬לדחוס זמן של ארבע שנים ב ‪ 041‬דקות‬ ‫ולחבר פיסות זיכרון לאירוע קוהרנטי ושלם ממש כאילו המציאות והדמיון אחת הן‪.‬‬ ‫בין הידועים שבסרטי המלחמה אפשר למנות את הסרטים האלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סרטיו של דיוויד ו‪ .‬גריפית‪ :‬הולדתה של אומה (‪ (The Birth of a Nation‬מ‪ 0405 -‬על‬ ‫מלחמת האזרחים האמריקנית ולבבות העולם (‪ (Hearts of the World‬מ‪ 0408-‬על מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סרטו של קינג וידור‪ :‬המצעד הגדול (‪ (The Big Parade‬מ‪ 0445-‬והסרט כנפיים )‪)Wings‬‬ ‫של וילאים וולמן )‪ ,)William Wellman‬מ–‪ ,0441‬שאף זכה באוסקר כסרט הטוב ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסרט המרכזי בז'אנר זה הוא סרטו של לואיס מילסטון מ‪ ,0491 -‬במערב אין כל חדש ( ‪All‬‬ ‫‪ . )Quiet On The Western Front‬סרט זה‪ ,‬על פי ספרו של אריך מריה רמרק‪ ,‬שימש אב טיפוס‬ ‫לכל סרטי המלחמה שנוצרו אחריו‪.‬‬ ‫ארכיטיפים של סרטי המלחמה‬ ‫יש שלושה ארכיטיפים המתארים ומתעדים סרטי מלחמה‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫קולנוע "ראליסטי"‪ ,‬שמשמעו צילומים של תמונה נעה בזמן אמת‪ .‬בדומה לצילומי סטילס‬ ‫נעשים צילומים אלו תוך כדי הקרבות‪ .‬הצלם מסופח ליחידה הלוחמת ומתעד את מהלכיה‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫המצולמים הם חיילים בזמן אמת מבחינת התאריך והתקופה ותיאורי הקרבות הם מזירת הקרב‪.‬‬ ‫בימינו רואים זאת בצילומי הטלוויזיה שנעשו תוך כדי לחימה במלחמת וייטנאם‪ ,‬במלחמת המפרץ‬ ‫ובמלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫קולנוע תיעודי‪ ,‬שבשונה מקולנוע ראליסטי‪ ,‬מתבסס על חומרי ארכיון ונעשה זמן מה‬ ‫לאחר האירועים‪ .‬קולנוע זה מתמקד בהצגת הסיפור ההיסטורי באמצעות איסוף חומר אותנטי‬ ‫והצגתו באופן כרונולוגי לאחר סידור ועריכה‪ .‬במקרה זה המשתתפים בקרבות הם המספרים‬ ‫והעדים להתרחשות‪ .‬לעתים נוספים להם שחקנים המשחזרים את דמותם או אנקדוטות מחוויות‬ ‫המלחמה‪ .‬ברקע ניתן לשמוע דברי פרשנות והסבר מקריין מקצועי המוביל את הצופה בנבכי‬ ‫האירוע ההיסטורי‪ ,‬דוגמה לכך אפשר לראות בסדרת הטלוויזיה התיעודית על מלחמת העולם‬ ‫הראשונה בהפקה של ה ‪ -‬בי‪ .‬בי‪ .‬סי‪.)The Great War, 1964) .‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫קולנוע עלילתי‪ ,‬המתבסס על שחזור ממשי של המלחמה ומלווה בפרשנות נרטיבית‬ ‫שהבמאי מתיר לעצמו לנקוט במהלך יצירת הסרט‪ .‬הסרט העלילתי משלב בדרך כלל בין חומרים‬ ‫ראליסטים לתיעודיים‪ .‬יש בו ייצוג של התקופה בעזרת שחקנים ותלבושות תקופתיות ושחזור‬ ‫באמצעות סיפור ספציפי על הקרבות או על המלחמה‪ .‬המשתתפים הם שחקנים המשחקים את‬ ‫גיבורי הקרבות בעקבות עבודת תחקיר מעמיקה שמכין הקולנוען על התקופה‪ ,‬האנשים‬ ‫והאירועים‪.‬‬ ‫בהמשך המאמר אדון בקולנוע העלילתי המחקה את הקולנוע ה"ראליסטי" ואף מנסה להתעלות‬ ‫עליו בתוכן הדברים ובצורתם‪ ,‬בשימוש באמצעים אמנותיים ובפיקציה נרטיבית לקידום העלילה‪.‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה בראי הקולנוע העלילתי‬ ‫" יש לפרש את תולדות הדמוקרטיה על פי חיי האדם הפשוט ולא באמצעות כניסה אל נעליהם‬ ‫של גדולי הדור‪".‬‬ ‫דונאלד רייכברג (‪)0491‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 6‬במקור‪:‬‬ ‫‪“The history of democracy should be read, not in the lengthened shadows of the lives of the great, but‬‬ ‫)‪in the shorter shadows cast by average man.” Donald Richberg (1930‬‬ ‫‪04‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫הקולנוע העלילתי נטל חלק במשימה הלאומית להגביר בקרב האזרחים את המודעות למטרות‬ ‫המלחמה בחזית המערב‪ 7‬ואת ההצדקה למלחמה בכלל‪ .‬מלחמת העולם הראשונה נתפסה‬ ‫כמלחמה על ערכים והכוונה היא לא רק לערכים צבאיים אלא גם ובעיקר לערכי התרבות והחברה‬ ‫של כל אחת מהמדינות שנלחמו בה זו כנגד זו‪ .‬בקולנוע הוצגה המלחמה בעיקר כמאבק בין כוחות‬ ‫האור של צרפת ואנגליה לבין העולם הדובר גרמנית והמעריץ את תרבותה הברברית‪ 8.‬אי לכך‬ ‫החזית המזרח תיכונית‪ ,‬על כל מורכבותה‪ ,‬לא הייתה משמעותית כלל בשל מיקומה הגאוגרפי‬ ‫בשולי מפת הקרבות‪.‬‬ ‫האוסטרלים היו אלה שזכרו את מתיהם באזור המזרח התיכון‪ ,‬את עוז לבם ואת גבורתם‬ ‫וביקשו להנציח זאת בתודעה הציבורית המתפוגגת‪ .‬בין היתר הם גם ניכסו את הקרבות‬ ‫למורשתם מבלי לתת מקום נאות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לקבוצות אחרות ששירתו עמם‪ .‬בניו זילנד‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬לא ניתן ביטוי קולנועי לאירועי המלחמה‪ .‬כבר ב‪ 0405 -‬הצטרף הקולנוע האוסטרלי למאמץ‬ ‫המלחמתי של האימפריה הבריטית ושילב בו כוחות ותובנות חדשות של משרד הפנים הבריטי –‬ ‫מלחמת תעמולה תודעתית כנגד מדינות הציר וגרמניה בראשם – באמצעות המדיום הקולנועי‪.‬‬ ‫סרטים מהוליווד נשלחו לאוסטרליה ולניו זילנד למטרות 'הרמת המורל' והצדקת היציאה‬ ‫למלחמה‪ .‬פרסום הסרטים בעיתונות התלווה בכותרות חדשותיות שיצרו תחושה כאילו הבדיון‬ ‫והאמת אחד הם‪ .‬הזרמת מידע חדשותי יחד עם אסקפיזם על המסך היו כלים שסייעו לספר על‬ ‫המלחמה ולגרום לצופה "לחוות אותה" תודעתית ורגשית וכפועל יוצא מכך אף להצדיקה בתור‬ ‫סיפור גבורה ואהבה (בסגנון ‪ )A Romance of Old Brittany‬המשלב בתוכו חדשות טריות‬ ‫מהחזית (‪ . )The latest war news‬נוספו לכך מצעדי רחוב‪ ,‬פרידות בתחנות רכבת וקריקטורות‬ ‫שהופיעו בעיתונות והשלימו מידע שחלה עליו צנזורה‪9.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Westwell, G. War Cinema, Hollywood on the Front Line. London: Wallflower Press UK. 2006,‬‬ ‫‪Chapter 1: Early war cinema 1898 – 0354 Pp. 10-26‬‬ ‫‪ 8‬סרט תעמולה אנגלי שמתאר את הגרמנים כרוצחי פעוטות ואונסי נשים – מקור לא ידוע‪.‬‬ ‫‪ 9‬את הקריקטורות יצר הקריקטוריסט הנודע ‪ Harry Julius‬עבור ‪ .Australian Gazette‬דוגמאות אחדות נותרו‬ ‫לצפייה באתר ‪ http://www.awm.gov.au‬של ‪.The Australian war Memorial‬‬ ‫‪00‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫במקביל התפתח קולנוע מקומי‪ ,‬אולם בהיעדר חומר תיעודי מתאים או בהימצא חומר תיעודי‬ ‫"מתאים יתר על המידה" שבו נראו הרוגים ופצועים קשה‪ ,‬לא היה למשרד הפנים עניין להציגם‬ ‫לציבור‪ ,‬מכיוון שגרמו לדמורליזציה בעורף וכך התפתחה תעשיית הסרטים הבדיוניים‪-‬עלילתיים‪.‬‬ ‫סרטים אלה ערבבו בין המצוי התיעודי לרצוי הבדיוני‪ ,‬ועסקו במבחר נושאים הקשורים למלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬הבחירות של הקולנוע העלילתי בשנים אלו‪ ,‬בשונה מסרטים תיעודיים‪-‬‬ ‫ראליסטיים או מיומני חדשות שסקרו את ההתרחשויות באופן עובדתי ובדרך כלל מנקודת מבט‬ ‫סובייקטיבית‪ ,‬פנו במתכוון לרגש הפנימי והעמוק של הצופה‪ ,‬לפטריוטיזם אימפריאליסטי‪ ,‬לערכים‬ ‫הנעלים מול פשיטת הרגל המוסרית של האויב‪ :‬חרדה קיומית‪ ,‬אהבה ומשפחה‪ ,‬ערנות ואחריות‬ ‫לסובב אותנו‪ ,‬ומודעות חברתית ותרבותית המעלה על נס את ה"אנחנו" הקיבוצי מול ה"הם"‬ ‫הנלוז‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הבולטים מבין סרטי התקופה היו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ For Australia‬מ‪ 0405 -‬ו‪ If the Huns came to Melbourne -‬מ‪ .0401 -‬אלו הם סרטי‬ ‫אימה שהעלו שאלות קיומית‪ ,‬כמו מה יקרה אם ההונים יגיעו לאוסטרליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סרטי עידוד שעיקרם ניצחון על אויב היו‪ How we beat the Emden :‬מ‪ 0405 -‬ו‪The -‬‬ ‫‪ Murder of Captain fryatt‬מ‪.0401 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫סרט אודות שבויי מלחמה‪ Murphy of Anzac :‬מ‪.0401 -‬‬ ‫סרטי ריגול ומודיעין‪ Within our Gates :‬ו ‪ For Australia‬מ‪ 0405 -‬ו ‪ Australia’s Peril‬מ‪-‬‬ ‫‪.0401‬‬ ‫‪ 10‬על פי נתוני ‪Albert Moran, Moran’s Guide to Australian TV Series (North Royal: Australian Film and‬‬ ‫‪ (Television School 1993‬וכן על פי ‪ NFSA – National Film and Sound Archive‬נעשו בין השנים ‪– 0405‬‬ ‫‪ 0488‬כ ‪ 24‬סרטים (מתוכם חמישה סרטים קצרים‪ ,‬עשר סדרות טלוויזיה והשאר סרטים עלילתיים באורך מלא‪ -‬רק‬ ‫שניים מתוכם על הקרבות במזרח התיכון‪ .‬השאר הם סרטים בעלי אופי תעמולתי לחיזוק ולעידוד העורף וסרטים על‬ ‫ההרואיזם האוסטרלי בגליפולי)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪For Australia (dir. Monte Luke, p.c. J.C. Williamson, ph. Maurice Bertel, 1915) ~ How we beat the‬‬ ‫‪Emden (dir. Alfred Rolfe, p.c. Australian Films ,1915) ~ Murphy of Anzac (dir. J.E. Matthews, P.C.‬‬ ‫‪Frazer Film Exchange ,1916) ~ The Murder of Captain fryatt (dir. John Gavin, p.c Australian‬‬ ‫‪Famous Features Company, ph. Franklyn Barrett ,sc, Agnes Gavin , 1917) ~ Within our Gates or‬‬ ‫‪Deeds That Won Gallipoli: (dir. Frank Harvey, p.c. J.C. Williamson Ltd, ph. Monte Luke, sc. W.J.‬‬ ‫‪Lincoln, 1915) ~ The Enemy Within (dir. Sc. Roland Stavely, p., ph. Franklyn Barrett, sc. Herbert‬‬ ‫)‪ford, 1917) ~ Nurse Cavell (Edith Cavell) (sc. W.J. Lincoln, 1916‬‬ ‫‪04‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫סרטי עלילה בעקבות סיפורי גבורה‬ ‫תוך כדי המלחמה הגיעו גם סיפורי גבורה שאירעו במהלך הקרבות ואף חלחלו אל התסריטים‬ ‫העלילתיים והופיעו תחת הכותרת "על פי סיפור אמיתי"‪ .‬כזה היה סיפורה המיוחד של האחות‬ ‫האנגלייה אידית קבל‪ (Nurse Cavell) ,‬שחירפה את נפשה בראשית המלחמה והעבירה חיילים‬ ‫חולים מבית חולים שדה בבלגיה‪ ,‬תחת הכיבוש הגרמני‪ ,‬אל הצד האנגלי‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫האחות האנגלייה‬ ‫הגיבורה נתפסה והוצאה להורג ב‪ 04 -‬באוקטובר ‪ 0405‬יחד עם הקבוצה הבלגית שסייעה לה‪.‬‬ ‫הוצאתה להורג בפני כיתת יורים עוררה סערה רבה ושימשה הוכחה ברורה להיותם של הגרמנים‬ ‫ברברים וחסרי חמלה ורגש אנושי כלפי נשים במלחמה‪ 13.‬הסרט שימש השראה קולנועית בנושא‬ ‫אחיות בשדה הקרב;‬ ‫‪14‬‬ ‫באנגליה ובאוסטרליה יצרו סרטי עלילה על אחיות דמיוניות‪ ,‬שנוצרו‬ ‫בהחלט בהשראת "הסיפור האמתי"‪ .‬דוגמה לכך היא הסרט ‪ 15 Scars of Love‬מ‪ .0408 -‬אך הפעם‬ ‫הסרטים טמנו בחובם גם מסר תעמולתי במטרה להאדיר את מעשי הגבורה וההקרבה של הגברים‬ ‫והנשים במלחמה‪.‬‬ ‫בזירה הים תיכונית הייתה זו המלחמה בגליפולי אשר שבתה את הדמיון הקולנועי‪ ,‬רובו ככולו‪,‬‬ ‫את זיכרון הלוחמים ואת אלו שנשארו בביתם‪ 16.‬נרטיבית הכיל סיפור הגבורה של גליפולי את‬ ‫מכלול הנושאים המרכזיים שכיכבו בסרטים שנעשו בשנות העשרה של המאה העשרים‪ ,‬אך‬ ‫לגליפולי היה היתרון המיתולוגי על פני שאר המערכות‪ :‬ראשית הייתה זו המערכה הצבאית‬ ‫שלוחמיה‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬היו חילי ‪ ANZC‬שחלקו רגשות לאומיים מכורח היותם בעלי מוצא‬ ‫‪ 12‬קוזלובסקי גולן‪ ,‬א'‪" .‬עד שתצא נשמתך" עונש המוות בארה"ב היסטוריה משפט וקולנוע‪History and Cinema, .‬‬ ‫‪ .Representation of Trials Dealing with Capital Punishment and Executions in American Cinema‬חיבור‬ ‫לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ .4119 ,‬עמ' ‪.089-088‬‬ ‫‪ 13‬עובדה שלא הפריעה לבעלות הברית להוציא להורג ב ‪ 05‬באוקטובר ‪ 0401‬את המרגלת הגרמנייה הנודעת מרגריטה‬ ‫גרטווד זלה מקלאוד הידועה יותר בכינוי המקצועי שלה "מאטה הארי"‪ .‬שם‪.‬‬ ‫‪ 14‬שתי גרסאות נוספות של הסרט נעשו באנגליה בשנת (‪ Dawn (dir: Herbert Wilcox, UK ,0343‬ובארה"ב בשנת‬ ‫‪ Nurse Cavell 0353‬כסרט תעמולה שם‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Scars of Love (pc. Austral Photoplays, 1918).‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אחד האמצעים המשפיעים ביותר על תודעת המלחמה בגליפולי היה ספר האנז"ק – )‪The Anzac Book (1916‬‬ ‫‪CEW Bean (ed.) London: Cassell & Co, Ltd.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫גאוגרפי דומה‪ .‬אלו‪ ,‬על פי מפקדיהם הבריטים‪ ,‬גילו רוח קרב וגבורה עילאית תחת אש צולבת‬ ‫שכילתה רבים מבחוריהם המצוינים בקרבות חסרי משמעות שבסופם נאלצו לסגת‪.‬‬ ‫הצורך של חילי הדומיניונים להצדיק את קורבנם באמצעות איוולתם של האנגלים היה‬ ‫משמעותי ביחס לעצמם וביחס לשאר הצבא‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬בעולם המערבי‪ ,‬באין היכרות בלתי‬ ‫אמצעית עם העם והתרבות האוסטרליים ‪ ,‬התבססה תדמיתם של האוסטרלים בעיקר על פי ספר‬ ‫מצליח מאוד משנת ‪ 0402‬אש הפך לרב מכר וב‪ 0408 -‬אף לסרט שובר קופות בשם‬ ‫‪The‬‬ ‫‪ .17Sentimental bloke‬הסרט מציג את הגבר האוסטרלי כג'נטלמן מושלם‪ ,‬בחור אוהב ונוח‬ ‫לבריות‪ ,‬רודף שלום ומגונן על נערתו המהגרת באצילות מעוררת קנאה‪.‬‬ ‫כשאזור הלחימה של חילי האנז"ק (‪ (ANZC‬עבר ממרכז העניינים באירופה למזרח התיכון‪,‬‬ ‫נוצר צורך מורלי דחוף לשנות את דימוי איש השלום ה"נשי"‪ ,‬שלא התאים לימי מלחמה‪ ,‬ולבנות‬ ‫במקומו את דמות האוסטרלי הפראי‪ ,‬הגיבור והאמיץ‪ .‬לשם כך השתמשו באמירות שהיו שגורות‬ ‫בקרב ציבור הדומיניונים‪ .‬בין אמירות אלה אפשר לציין את האמירה שיציאה למלחמה היא צו‬ ‫השעה )‪ )do the right thing‬ואת דבריו של אנדרו פישר‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬שהבטיח לבריטניה עזרה‬ ‫עד קצה גבול היכולת ( במקור‪ .)Our last man and our last shilling :‬נוסף על כך‪ ,‬הייתה לקרב‬ ‫בגליפולי השפעה ניכרת על התודעה הלאומית הייחודית של האוסטרלים והניו זילנדים‪ .‬יש‬ ‫הטוענים ששם היא נוצרה לראשונה‪.‬‬ ‫קולנוע עלילתי והלחימה במזרח התיכון‬ ‫כשאש הקרבות בגליפולי שככה‪ ,‬הועברו מרבית כוחות האנז"ק למצרים וחברו ליחידות שהיו‬ ‫בפיקודו של אלנבי‪ .‬בניגוד להרכב היחידות בגליפולי‪ ,‬שהיה הומוגני מבחינת מחזורי הגיוס‬ ‫ומוצאם הגאוגרפי של החיילים‪ ,‬הכיל צבאו של אלנבי ערב רב של חיילים‪ .‬חלקם היו למודי‬ ‫קרבות קשים‪ ,‬בעיקר מגליפולי‪ ,‬ואחרים היו בדרך כלל צעירים יותר או מעוכבי גיוס מסיבות‬ ‫‪17‬‬ ‫‪The Sentimental Bloke (dir. Raymond Longford ,Australia, Production Southern Cross Feature Film‬‬ ‫‪Company, 1918).‬‬ ‫‪00‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫שונות‪ ,‬שגויסו הרבה אחרי פרוץ הקרבות ונשלחו להילחם במקומות נידחים הרחוקים ממרכז‬ ‫העניינים באירופה‪ .‬גיוסם המאוחר נחשב להם‪ ,‬בקרב הכוחות הבריטים‪ ,‬ככתם של פחדנות או‬ ‫כסיבה להיותם בלתי ראויים לגיוס‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לפיכך הקרבות בפלשתינה‪ ,‬חשובים ככל שהיו מבחינה‬ ‫מיתית ודתית‪ ,‬לא יכלו להתחרות במיתוס גליפולי‪ ,‬שהלך והתעצם עם שובם של הלוחמים‬ ‫למולדתם‪.‬‬ ‫אולם בעוד מרבית הקרבות הסטטיים בחזית המערב ובגליפולי עצמה‪ ,‬שבהם לא נראו תנועות‬ ‫דרמטיות פרט לרעש של ארטילריה כבדה‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫היו הקרבות בסיני ובפלשתינה‪-‬א"י (בעיקר בעזה‬ ‫ובבאר שבע) סוחפים ודינמיים וכללו מרכיבים ממערכת תנועות המלחמה הקלסיות הנלמדת‬ ‫באקדמיות הצבאיות‪ .‬הקורפוס הקולנועי שתיעד את השחרור האזורי מעול האימפריה התורכית‪,‬‬ ‫התמקד בקרבות העיקריים שיש להם חזות‪ ,‬טעם וערך קולנועי‪ ,‬כמו למשל הקרב על באר שבע‬ ‫ומקורות המים באזור‪ ,‬שהיה הקרב הגדול מכולם בהיותו סוחף והישגי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יתרה מכך הייתה‬ ‫לקרבות הנזכרים לעיל חשיבות נוספת שכן התורכים והגרמנים שהיו בעלי ברית במלחמה שילבו‬ ‫כוחות בקרבות אלו‪ .‬הצבא הבריטי ראה בכוח המשולב יריב ראוי להילחם בו ומכאן גם קרב‬ ‫שראוי לספר עליו‪.‬‬ ‫בניגוד לסיפור על הקרב על באר שבע שהונצח בקולנוע העלילתי‪ ,‬נדחקו לקרן זווית סיפורם‬ ‫של קרבות סוחפים פחות (אם בכלל)‪ ,‬כמו למשל שחרור ירושלים או הקרב על מגידו‪ 21‬שהיחידות‬ ‫ההודיות נטלו בו חלק לא מבוטל‪ .‬יוצאים מן הכלל היו סרטיו הקצרים של פרנק הארלי שתארו‬ ‫את הקרב על באר שבע והכניסה של החיילים האוסטרלים בשערי העיר העתיקה של ירושלים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Bertrand, I. "The ANZAC and the Sentimental Bloke: Australian Culture and Screen Representations‬‬ ‫‪of WWI", in: M. Paris (Ed.) The First World War and Popular Cinema 1914 to the Present, New‬‬ ‫‪Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press. 2000. pp. 74 -96.‬‬ ‫‪ 19‬זו מן הסתם אחת הסיבות העיקריות שבשלה לא התמקדו תמות של סרטים רבים שעניינים המלחמה בחזית‬ ‫המערב ובקרבות עצמם ‪ -‬אלא דווקא בחרו להתמקד בסיפורים אישיים או בסוגיות הקשורות בצבא‪ ,‬מוסר‪ ,‬חברות‬ ‫וחיילות כמו בסרטו של מיילסטון מ‪" 0491 -‬במערב אין כל חדש"‪ ,‬או "שבילי התהילה" של סטנלי קובריק מ‪.0451 -‬‬ ‫‪ 20‬המפורסם שבהם היה פרנק הארלי‪ ,‬צלם והרפתקן שהתפרסם בעיקר בזכות צילומי משלחות חיפוש ומחקר בקוטב‬ ‫הצפוני‪ .‬הוא הצטרף אל הכוחות הבריטיים במסעם בסיני וצילם‪/‬ביים‪/‬שיחזר את הקרבות בעזה‪ ,‬באר שבע והכניסה‬ ‫המפורסמת של אלנבי וצבאו לירושלים‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Bou, Jean. "The Palestine Campaign 1916-1918: Causes and Consequences of a Continuing‬‬ ‫‪Historical Neglect". In: Journal of the Australian War Memorial .No. 40 ,Australia , 2008‬‬ ‫‪03‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫סדרת הצילומים הזו‪ ,‬נחשבה כתיעודית‪ ,‬אך בפועל בוימה על ידי הארלי‪ .‬בעת כניסת הכוחות‬ ‫לירושלים בדצמבר ‪ 0401‬לא הספיק הצלם לתפוס את שיירת החילים שצעדו לעיר‪ .‬הארלי החליט‬ ‫לשחזר את הכניסה לעיר מכיוון הר ציון‪ ,‬תוך כדי מתן דגש לחזותם של החיילים האוסטרליים‪,‬‬ ‫לבושם וכובעיהם המפורסמים – על רקע הריה השוממים של ירושלים‪ .‬הסרט הקצר‪ ,‬שימש במשך‬ ‫שנים רבות את חוקרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהתיחסו אל הסרט‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬כאל תיעודי‬ ‫ואותנטי‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬עבודה זו תדון בקשר שבין הייצוג הקולנועי של מלחמת העולם הראשונה בפלשתינה‪-‬‬ ‫א"י ובעבר הירדן כפי שנתפסה ונראתה על ידי שלוש דורות‪ .0 :‬דור הלוחמים באוסטרליה בזמן‬ ‫המלחמה (או אלו שהצטרפו אליהם)‪ .‬למרות מיעוט הסרטים בנושא‪ ,‬השפעת ייצוגי המלחמה‬ ‫שהופיעו בהם הייתה חזקה ומשמעותית לאופי הייצוגים הקולנועיים העתידיים של מלחמות‪ ,‬כפי‬ ‫שאראה במאמר‪ .4 .‬בני הדור השני והשלישי ‪ -‬בנים ונכדים של דור הלוחמים במלחה"ע‬ ‫הראשונה‪ .‬מדובר כעת בבמאים שצילמו סרטים בנושא מלחמה כבר לקראת ובזמן מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬לדור ביניים זה הייתה הפרספקטיבה הדרושה להבנת מוראות המלחמה איתן הם‬ ‫מתמודדים (אז זו כבר הייתה מלחה"ע השנייה) והשפעתה של מלחמה זו על הדימוי הלאומי‬ ‫והחברתי של אוסטרליה‪ .9 .‬הדור שלא ידע את המלחמה (הדור שנולד לאחר מלחה"ע השנייה)‪,‬‬ ‫אך הוקיר וזכר אותה בעקבות הוריו וסביו ולמד את לקחיה‪ .‬יוצא מכך‪ ,‬שהאספקט השני שיבחן‬ ‫בעבודה זו יהיה נוכחות המלחמה בשיח התרבותי והחברתי של אוסטרליה והשפעתה על התודעה‬ ‫ההיסטורית בכל אחת מהתקופות המוגדרות על‪-‬פי הדורות השונים‪.‬‬ ‫קולנוע כמחוז זיכרון למלחמה היסטורית‬ ‫עד כה נוצרו רק שני סרטים שעלילתם מתרחשת במזרח התיכון‪ ,‬ובפער של ‪ 21‬שנה זה מזה‪.‬‬ ‫באופן שאינו מפתיע הם לא נוצרו בבריטניה‪ 22,‬כי אם באוסטרליה על ידי שני במאים אוסטרליים‪.‬‬ ‫את הראשון‪ ,2340,000 Horsemen ,‬ביים צ'רלס שוואל ב‪ ,0420 -‬ואת השני‪ ,‬פרשי הקרב ‪(The‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בבריטניה לא נעשו סרטים על הקרבות בחזית פלשתינה א"י במהלך מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫‪40,000 Horsemen (Dir. Charles Chauvel, Australia, 1941).‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪03‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫‪ ,Lighthorsemen)24‬ביים סימון וינסר ב‪ .0481 -‬למרות פער השנים בין הסרטים ולבטח בין‬ ‫הבמאים עדיין ניתן למצוא בשני הסרטים הללו מכנה משותף קולנועי ונרטיבי רחב הנובע‬ ‫מהיכרות מוקדמת של היסטוריית המלחמה‪ .‬היכרותו של שוואל עם היסטוריה זו נובעת מהיותו‬ ‫אחינו של קולונל שוואל‪ ,‬מפקד הגיס המדברי הרכוב (‪ , 25)Mounted Desert Corps‬ומצדו של‬ ‫וינסר ניכרת עבודת תחקיר עמוקה שהיא אחת מאבני היסוד בבניית ז'אנר סרטי מלחמה‪.‬‬ ‫זירת ההתרחשות של הסרטים הנזכרים לעיל מתמקדת במזרח התיכון ובעיקר במסע לסיני‬ ‫ובכניסה לפלשתינה א"י‪ .‬ברקע הדברים ניצב‪ ,‬כאמור‪ ,‬הקרב על גליפולי‪ ,‬שאחדים מהחיילים‬ ‫גיבורי הסרט שירתו בו ושרדו‪ .‬חיילים אלו שימשו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מופת לחבריהם ביחידה והיו בעלי‬ ‫מענה חריף לשון לחיילים בריטיים שהיו עוקצניים כלפיהם וזלזלו בשירותם‪ .‬הקשר בין הלוחמים‬ ‫בגליפולי ללוחמים בפלשתינה‪-‬א"י מתקיים לא רק בשל המוצא הגאוגרפי שלהם אלא גם בשל‬ ‫היעדר אוכלוסיה ותנאי שטח קשים בשתי החזיתות שהקשו על פעולות הצבא ובדיעבד הפכו את‬ ‫הקרבות ואת האחיזה בעמדות להרואיים יותר מאלו שהתרחשו במערב‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫רוחה של גליפולי‬ ‫האדירה‪ ,‬אם כן‪ ,‬את גבורת הלוחמים בחזית בפלשתינה‪-‬א"י‪ ,‬הן כממשיכי מסורת הקרבות והן‬ ‫כמורשת קרב עבור הלוחמים החדשים שבאו לאחר מכן‪ .‬שני שלישים מהלוחמים במדבר היו‬ ‫אוסטרלים ושליש מהם ניו זילנדים‪ .‬בשני הסרטים דמותו של החייל הניו זילנדי‪ ,‬שנחשב לקשוח‬ ‫בלוחמים עוד מזמן המלחמה עם הבורים‪ ,‬רוכב המסוגל לשלב בין רכיבה‪ ,‬נשיאת נשק כבד‬ ‫ולחימה‪ 27,‬התפוגגה מעל המסך כמעט לחלוטין למעט תזכורת קטנה בסרטו של שוואל‪ .‬דמות זו‬ ‫לא הופיעה גם בין הניצבים‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪The Lighthorsemen (Dir. Simon Wincer, Australia, 1987).‬‬ ‫‪Cunningham, S. Featuring Australia: The Cinema of Charles Chauvel. Syoney: Allen and Unwin.‬‬ ‫‪1991. pp: 121 – 127.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Pugsley, Ch. (). The ANZAC Experience, New Zealand, Australia and Empire in the First World‬‬ ‫‪War. Auckland: Reed Publishing (NZ) Ltd. 2004. pp: 119 – 147.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 27‬שם‪ ,‬עמוד ‪.004‬‬ ‫‪ Pugsley 28‬טען בספרו שבתום המלחמה בפלשתינה‪-‬א"י נשאו הניו זילנדים כתם על שירותם באזור‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫הייתה תגובה חמורה מאוד של חילי ‪ The New Zealand Mounted Rifles‬ו ‪ Australian Light Hors -‬לרצח של‬ ‫חייל מיחידתם ושמו ‪ L.T Lowry‬ב ‪ 01‬בדצמבר ‪ .0408‬הרוצחים היו ערביי הכפר סרפנד הסמוך לראשון לציון‪ .‬פעולת‬ ‫התגמול של החיילים גרמה למותם של ‪ 98‬מתושבי הכפר‪ .‬אלבני‪ ,‬שכעס מאוד על הנעשה העניש בחומרה את הנוגעים‬ ‫בדבר‪ .‬למרות שבתקרית נכחו גם חיילים אוסטרלים‪ ,‬הכתם כולו הוטל על החיילים הניו זילנדים ויחידתם‪ .‬ייתכן וזו‬ ‫אחת הסיבות‪ ,‬אם לא המרכזית שבהם‪ ,‬שבזיכרון הקולקטיווי של אוסטרליה נפקד מקומם של הניו זילנדים כאחים‬ ‫לנשק‪ ,‬ולו רק בשל המקרה הזה‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪03‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫גם למבנה הפיקוד ההיררכי שרובו היה אנגלי אין משמעות רבה בסרטים‪ .‬הבמאים בוחרים‬ ‫במכוון לטשטש את תפקידם של האנגלים בקרבות ובמקומם להאדיר את המפקד האוסטרלי ואת‬ ‫פרש הקרב הגאה; הבריטים בסרטים אלה מתוארים כמתנשאים ונצלנים המפגינים יחס מזלזל‬ ‫כלפי הדומיניונים‪ .‬גם לאויב פנים אחרות מהמצופה – בשנת ‪ 0420‬אלו הם פניו של הגרמני‬ ‫(הנאצי) המסתתר מאחורי הפרגוד התורכי‪ ,‬בדיוק כפני המדיניות של הרייך השלישי – אז והיום‪:‬‬ ‫"פניהם לשלום וגבם למלחמה"‪.‬‬ ‫סרטו של שוואל‪ ,‬שנעשה רגע לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה‪ ,‬שימש לא‬ ‫רק כאמצעי בידור אלא גם כתעמולה במתכוון‪ .‬רמז לכך נוכל למצוא בגורם הפצתו של הסרט‪.‬‬ ‫למרות שהסרט הופק וצולם באוסטרליה‪ ,‬נעשתה הפצתו באולפני יוניברסל בארצות הברית‪ .‬היו‬ ‫אלו שנים שבהן הוליווד ניסתה ליצור סרטים שיזהירו מפני האויבים הפשיסטים והנאצים‪ ,‬אך‬ ‫ללא הועיל‪ .‬ממשלת ארצות הברית‪ ,‬שלא הייתה במצב מלחמה עם פשיסטים אלה‪ ,‬לא התירה‬ ‫"לפגוע" במדינות שהתקיימו עמן יחסים דיפלומטיים תקינים‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫תקנה זו לא חלה על סרטים‬ ‫שיובאו מחו"ל‪ ,‬מה גם שהם התייחסו לאויב מאירופה רק במרומז‪ .‬ככלל‪ ,‬ניכר שהסרט בא להסביר‬ ‫את מטרות המלחמה באזור ולהזהיר מפני העתיד לבוא ובהסתמך על אירועים היסטוריים‬ ‫הרחוקים משנת הפצתו של הסרט‪ .‬עלילת הסרט מתרחשת ב ‪ ,0401‬אך מוסר ההשכל שלו מרמז‬ ‫על מצבן של אירופה וארה"ב ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫סרטו של שוואל עסק‪ ,‬אם כן‪ ,‬במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬העלה על נס את פועלם של מפקדיה‬ ‫ושל חיילי אוסטרליה בקרבות עטורי הניצחון והתהילה במזרח התיכון‪ ,‬ובמקביל יצר עבור הצופה‬ ‫חלוקה בין טובים לרעים‪ .‬המלחמה היא בין כוחות בריטיים המורכבים רובם ככולם מבני‬ ‫הדומיניונים‪ ,‬לבין הגרמנים הרעים ובני חסותם התורכים‪ .‬כבר בסצנת הפתיחה של הסרט מופיע‬ ‫הסבר באותיות קידוש לבנה‪" :‬המצביאים הגרמנים בזזו את השטח מערבות אנטוליה ועד חומות‬ ‫ירושלים על מנת לתמוך בכוחות הצבא שלהם‪ ,‬שכרע תחת נטל ניצחונות הבריטים במזרח‪".‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 30‬במקור בסרט‪:‬‬ ‫‪"From the plains of Anatolia to the walls of Jerusalem, the German war lords plundered the country to‬‬ ‫"‪sustain their armies bent upon the conquest of Britain in the East‬‬ ‫‪03‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫מיד אחר כך מומחש הכתוב באמצעות הצגת קלגס גרמני האוחז באלה ומכה נשים זקנות ערביות‬ ‫או מזרחיות‪ .‬בסצנה הזאת וגם בסצנות הבאות אחריה‪ ,‬שבהן אנשי המודיעין של האימפריה‬ ‫התורכית הם גרמנים המנהלים את חדרי החקירות שלהם בדומה לאלו של הגסטאפו‪ ,‬אין זכר‬ ‫לתורכים‪ .‬ככלל‪ ,‬בוחר הבמאי זווית צילום נמוכה מאוד‪ ,‬כשהוא מצלם את מצעדם של החיילים‬ ‫הגרמנים; התמונה היא של מגפי עור הדוקים על שוקי החיילים הצועדים כברווזים‪ .‬הבמאי מצטט‬ ‫אמירות מסוימות מאוד מסרט התעמולה המפורסם של לני ריפנשטל‪ ,‬ניצחון הרצון (‪,)0495‬‬ ‫שתיאר את כינוס המפלגה הנאצית ב‪ 0492 -‬בנירנברג‪ ,‬ומשליך אותן על מלחמת העולם הראשונה‬ ‫כרוצה לומר שהמצב הנוכחי הוא כמו המצב שהיה אז‪.‬‬ ‫גם בסרטו של וינסר נוכל למצוא סימני תעמולה‪ ,‬אלא שהפעם זו תעמולה אנטי מלחמתית‬ ‫השואבת את רעיונותיה מקונוונציות חדשות של ייצוג המלחמה בקולנוע‪ .‬בדומה לשפע הסרטים‬ ‫האמריקנים שעסקו במלחמה‪ ,‬נוצרו תמות מרכזיות של הסרט בהשראת הסרטים התקופתיים‬ ‫צייד הצבאים של מייקל צ'ימינו מ‪ 0418 -‬ומ‪ -‬פלאטון של אוליבר סטון מ‪ .0481 -‬תמות אלה הן‪:‬‬ ‫תמהיל מדוד של החיים בבית‪ ,‬חברות‪ ,‬מגע עם האויב‪ ,‬טבילת אש ראשונה וגבורה והקרבה‬ ‫במקביל ללחימה באויב משותף מפנים ומבחוץ‪ .‬עובדת היותם של הסרטים האמריקנים סרטי‬ ‫מחאה כנגד הממשל האמריקני‪ ,‬ששלח את בניו למות עבור אידיאולוגיה פוליטית חסרת חשיבות‪,‬‬ ‫משמשת לבמאי אמצעי להעברת ביקורתו על צבא האימפריה הבריטית‪ ,‬על היחס הלא מעריך של‬ ‫האימפריה כלפי חיילי הדומיניונים במלחמות העולם ומאוחר יותר בוייטנאם ‪ -‬ובעיקר להדגיש‬ ‫ורומם את תרומתם של הדומיניונים למלחמה הספציפית במזרח התיכון ולמלחמת העולם בכלל‪.‬‬ ‫הסרט יוצא לאקרנים ‪ 5‬שנים לאחר מלחמת פוקלנד‪ ,‬שעוררה גל של פטריוטיזם‪ ,‬וכמו במלחמות‬ ‫הקודמות דוחק את המשתתפים "האחרים" ואת תרומתם לקרן זווית‪ .‬וינסר מתריס בסרטו גם נגד‬ ‫תופעה זו‪.‬‬ ‫אולם למרות המחאה נגד הממשל והזלזול באויב בניגוד למצופה‪ ,‬היחס אל התורכי שאמור‬ ‫לגלם את האויב‪ ,‬נע בשני הסרטים בין אהדה לזלזול‪ .‬קריאה שנייה בטקסט הקולנועי מאשרת את‬ ‫‪03‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫העובדה שנקודת ההתייחסות של הקולנוענים אל התורכים היא קולוניאליסטית הרואה בהם‬ ‫ילידים שאינם יכולים להחליט ולהילחם ללא עזרה של בני האור מן המערב‪.‬‬ ‫בשני הסרטים יש חפיפה בסצנות שבהן על התורכים לקבל החלטות בנוגע למהלכי הקרב‬ ‫בבאר שבע‪ ,‬ולשון התסריט של הסרט החדש יותר מתכתבת עם לשון התסריט של שוואל‪:‬‬ ‫בשניהם מכריעים הגרמנים את הקרב בהתנשאות בשחצנות ואף בגרוטסקיות‪ ,‬בזמן שהתורכים‬ ‫עומדים מנגד ומתרים בהם לבל יזלזלו בכוחם של פרשי הקרב האוסטרלים – אך לשווא‪.‬‬ ‫במציאות הדברים נראו אחרת לגמרי; מעדויות החיילים עולה שלא היה להם מגע כלשהו עם‬ ‫גרמנים ושהמלחמה הייתה בעיקר מול התורכים‪ .‬החלק היחסי הרב של הגרמנים בסרטים אכן‬ ‫מאשר את התפקיד שיועד להם בסיפור ההיסטורי שנרקם על המסך‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ייצוג האוכלוסייה המקומית בסרטים‬ ‫יחס דומה אך מוקצן יותר ניתן לראות בייצוג הסטריאוטיפי והנלעג של הערבי על המסך‪ .‬ככזה‬ ‫נעדרים מרכיבים עיקריים המאפיינים את אזור המלחמה‪ :‬נוכחותם של בדואים‪ ,‬ערבים‪ ,‬יהודים‬ ‫ותורכים למעט אולי בסרטו של דיויד לין לורנס איש ערב‪ ,‬המנסה להתמודד באופן סכמתי עם‬ ‫הפער התרבותי המנטלי ותפיסת העולם של המערב והמזרח‪.‬‬ ‫בסרטו של שוואל ההתייחסות אל המקומיים היא כאל ילידים שיש ללמדם את הציוויליזציה‪,‬‬ ‫כלומר התייחסות קולוניאליסטית‪ .‬לרגעים נדמה שסרט זה הוא העתק של הסרט מרוקו‪ ,‬שביים‬ ‫יוזף פון שטרנברג ב‪ 0491 -‬ובכיכובם של גארי קופר ומרלן דיטריך‪ .‬הערבים מככבים בסרטו של‬ ‫שוואל בתפקידים "מסורתיים"‪ ,‬המצופים מבני גזע נחות‪ ,‬שתפקידם לשרת כנתינים את שליטי‬ ‫האימפריה‪ .‬הם מופיעים כפרימיטיביים אקזוטיים‪ ,‬יושבי מחצלות‪ ,‬מעשני נרגילה ונוודים‬ ‫‪31‬‬ ‫‪Sova, B. D. Forbidden Films, Censorship Histories of 125 Motion Pictures. New York: Checkmark‬‬ ‫‪Books. 2001. pp: x-xiii‬‬ ‫‪W.A. KING, 9th squadron Wellington Regiment, New Zealand Brigade. 26 Mar. 1918 Canterbury:‬‬ ‫"אתמול בערב‪ ,‬היחידה הניו זילנדית תפסה ‪ 91‬שבויים וביניהם שבעה גרמנים‪ .‬קצין גרמני אחד ניסה לברוח‪ ,‬אז ירינו‬ ‫בו! בכלל הגרמנים תעלומה בעיננו למרות שראינו מעט מאוד מהם"‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫המתגוררים בבקתות חמר עם בעלי החיים שלהם‪ .‬תפקידם לשרת את האדם הלבן הבריטי שאמור‬ ‫להצילם מאדם לבן אחר ורע – הגרמני‪ .‬הייצוג שלהם בסרט נלעג ומניפולטיבי והיחס אליהם הוא‬ ‫כאל ילידים חסרי בינה בו בזמן שמנהיגם הזקן משמש סוכן כפול של האנגלים והגרמנים‪.‬‬ ‫ייתכן שהסיבה לכך היא היסטורית‪ ,‬שכן גם בזיכרונות של החיילים מתגלה פער גדול בינם לבין‬ ‫המקומיים שנוצר כבר במפגש הראשון ביניהם‪ .‬פער זה נוצר על רקע תרבותי ובשל חוסר אפשרות‬ ‫להבין את אורח החיים ואת סגנונם של הבדואים והכפריים באזור‪ .‬אלו נמצאו חופרים בקברות‬ ‫החיילים הבריטים למטרות שוד‪ ,‬שחטו פצועים ונמצאו שוב ושוב בלתי אמינים במגעם עם‬ ‫הצבא‪ 32.‬ואולי בכך אפשר להבין את שיקולי התסריט של שוואל‪ ,‬שחי את המאורעות מבית ולא‬ ‫היה אובייקטיבי מלכתחילה‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬בחירתו של וינסר להעלימם תמוהה‪ .‬בעידן שבו מנסים‬ ‫להימנע מאפליה על רקע גזעי היעדרם של הערבים צורם‪ .‬פרשי הקרב האוסטרלים לא פעלו בחלל‬ ‫ריק‪ ,‬בעיקר אם נבדוק את תרומתם למלחמה בדמשק ובעבר הירדן‪.‬‬ ‫ריגול ומודיעין בסרטים‬ ‫כמו בכל סרט מהסוגה של סרטי המלחמה נוכל למצוא בשני הסרטים אלמנטים נוספים‬ ‫המרכיבים סוגה זו‪ :‬ריגול ומודיעין ושבויי מלחמה‪ .‬בסרטו של שוואל אלה הם הערבי ובתו‬ ‫הצרפתייה של הסוחר המסכנים את עצמם למען האימפריה הבריטית ובנייה; השבוי הוא החייל‬ ‫האוסטרלי האמיץ השובר את כבלי שביו וחוזר אל מחלקתו עטורת הניצחונות‪ .‬איש המודיעין‬ ‫במקרה זה הוא הערבי וסוכניו הם החמור‪ ,‬העז והנערה הצרפתייה שמתחפשת לנער‪.‬‬ ‫בסרט פרשי הקרב (‪ )The Lighthorsemen‬יש ייצוג נכבד למודיעין הבריטי בדמותו המוחצנת‬ ‫של מאיינרצהגן‪ ,‬קצין המודיעין האגדי שסייע מאוד לכוחות הלוחמים להגיע לייעדם בהעברת‬ ‫מידע ובניתוח הידיעות המודיעיניות שהגיעו לידיו‪ 33.‬זמן המסך הרב יחסית‪ ,‬שניתן לסיפורו של‬ ‫‪32‬‬ ‫‪Idriess, L. I. Trooper 5th Light Horse, A.I.F. The Desert Column, Leaves from the Diary of an‬‬ ‫‪Australian Trooper in Gallipoli, Sinai, and Palestine. Sydney-London:Angus and Robertson.1951.‬‬ ‫‪p.172‬‬ ‫‪Sheffy, Y. British Intelligence in the Palestine Campaign 1914-1918. London: Frank Cass. 1998‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪30‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫המודיעין באזור‪ ,‬מעיד על נקודות מבט חדשות של יוצרי הסרט ביחס למלחמת העולם הראשונה‬ ‫באזור‪ .‬אצל שוואל הרומנטיזציה היא הכוח המניע את מעשיו של החייל הלוחם‪ ,‬ואילו בפרשי‬ ‫הקרב החייל הלוחם רציונלי יותר ומנסה להוסיף לצופה נדבכים של ידע‪ .‬המטרות העיקריות של‬ ‫וינסר הן להציג בסרט את ההיסטוריה בצורה רצינית יותר מבעבר‪ ,‬להציג חזות מעשית יותר על‬ ‫מהלך המלחמה באזור ובעיקר להציג את העליונות הבריטית בקרב מוחות מוצלח‪ ,‬שהכריע בסופו‬ ‫של דבר את הכף‪ ,‬ביניהם לבין הגרמנים והתורכים‪.‬‬ ‫מלחמה ואהבה‬ ‫כסרטים קודמים לפניו‪ ,‬למשל המצעד הגדול של קינג וידור מ‪ ,0445 -‬מנסה התסריט לשלב בין‬ ‫מוסכמות ז'אנר סרטי מלחמה לבין מוסכמות ז'אנר סרטי אהבה ורומנטיקה‪ ,‬שיצרו עבור הצופה‬ ‫משוואה קוהרנטית בין צבא לאזרחות ובין עורף לחזית‪ .‬ואמנם שוואל מצליח בסרטו לשלב בין‬ ‫עדת החיילים המגיעה למזרח התיכון חדורת מוטיווציה ורוח קרב לבין אהבתה של בת הסוחר‬ ‫הצרפתי לחיל הנועז‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬בסרטי המלחמה המוקדמים על חזית המערב התקיים קשר‬ ‫רומנטי בין החייל האנגלו‪-‬סקסי לבין הבחורות הצרפתיות או הבלגיות שבארצותיהן שירת‪ .‬במזרח‬ ‫התיכון לא נראה שקשר כזה יכול היה להתקיים בהתחשב בהרכב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬והיה‬ ‫צריך להמציא כל קשר רומנטי אחר‪ ,‬אם לא רצו לקשר בין חיילי האימפריה הבריטית לבין‬ ‫המקומיים‪ ,‬שנתפסו כעלובים ונחותים‪.‬‬ ‫אצל וינסר נפתרה "הבעיה" בדמותה של אחות אוסטרלית שהוצבה בבית החולים באל עריש‪.‬‬ ‫בפרשיות האהבה בסרטו של שוואל נוכל למצוא בין השורות הרבה תשוקה מרומזת כאלמנט‬ ‫המחבר בין הנערה הצרפתייה לחייל האוסטרלי הגיבור‪ .‬מבט מעמיק יותר יאשר שהרמיזות‬ ‫המיניות נועדו לרתק את הצופה האמריקני לסיפור ההיסטורי תוך עקיפה מתוחכמת של 'קוד הייז'‬ ‫בארצות הברית שם תכננו להפיץ את הסרט על תוכנו ומסריו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫השוואה עם הסרטים 'סמל יורק' ו'במערב אין כל חדש'‬ ‫באותה השנה יצא לאקרנים הסרט "סמל יורק"‪ 34‬מבית היוצר של האחים וורנר‪ ,‬סרט תעמולה‬ ‫נוסף על אודות מלחמת העולם הראשונה‪ .‬תוכנו של הסרט עסק אף הוא במסרים דו משמעיים‬ ‫לצופה האמריקני‪ ,‬מסרים המבקשים להתריע בפניו מפני שאננותו שהמלחמה השנייה לא תפרוץ‬ ‫בארה"ב‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בסרט האמריקני כמו בזה האוסטרלי מוצגים רעיונות מרכזיים הגורמים לצופה‬ ‫להזדהות‪ ,‬דרך הגיבור‪ ,‬עם העלילה של האירוע ההיסטורי המכונן‪ ,‬והכי חשוב עם מידת הלקח‬ ‫מהאירוע‪ .‬בשני הסרטים הגיבור הוא אדם פשוט הליכות ועממי הבולט מבין חבורת מתגייסים‪,‬‬ ‫אשר יביא את הניצחון של צבאו בכל מקום שבו יילחם‪ .‬ההקבלה הנרטיבית של האוסטרלים‬ ‫מתבקשת הן כסרט תעמולה לעתיד לבוא‪ ,‬והן כדי לפאר ולשבח את המלחמה ואת לוחמיה שהרי‬ ‫"אם אין אני לי – מי לי"‪.‬‬ ‫כדי להזדהות עם הגיבורים עד תום מתובלת העלילה בשני הסרטים באלמנטים סימבוליים‬ ‫המאדירים את גאוות היחידות האוסטרליות‪ ,‬כמו הכובע המתנפנף עם הנוצה הגנדרנית‪ .‬אלמנט‬ ‫זה מהוה אוקסימורון ויזואלי לנוצה הלבנה‪ ,‬שחולקה למשתמטים מהגיוס כסמל לפחדנותם וניגוד‬ ‫מושלם לפחדנות שייחסו לאוסטרלים החיילים הבריטים שלחמו בקרבות במערב‪ ,‬לפני שבאו‬ ‫להילחם במזרח התיכון‪.‬‬ ‫סצנה קולנועית המופיעה באין ספור צילומי סטילס פרטיים של חיילים היא הגוף הגברי‬ ‫האוסטרלי החסון רוחץ בעירום בים‪ ,‬רוכב על סוסי פרא ויכול להם;‬ ‫)‪Sergeant York (Howard Hawks, 1941, USA‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Birdwell, M. E. Celluloid Soldiers Warner Bros’s Campaign Against Nazism. New York: University‬‬ ‫‪Press. 1999. pp. 1-3‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫רחצה עם סוסים‬ ‫‪36‬‬ ‫תמונה מתוך הסרט ‪1941 40,000 Horsemen‬‬ ‫קונוונציה נוספת וחשובה לעין ערוך מופיעה בסרט שהוא אב‪-‬טיפוס לסרטי המלחמה‪ ,‬במערב‬ ‫אין כל חדש של לואיס מיילסטון מ‪ 0491 -‬על פי ספרו של אריך מרייה רמרק‪ .‬זהו סרט פציפיסטי‬ ‫המתאר את סיפורם של תלמידי תיכון שהתגייסו למלחמה ומתקשים להבין את מטרותיה‪ .‬כדי‬ ‫להמחיש את הבלבול ואת תחושת חוסר האונים של החייל מציגים בסרט דיון בשאלה החשובה‬ ‫לשם מה אנו נלחמים‪ .‬הדיון מתקיים בפורום מגוון של חיילים ואיש איש מציג את תשובותיו ואת‬ ‫מסקנותיו כי המלחמה היא בעצם עניין לראשי מדינות ולהם אין עניין להילחם באנשים שהם לא‬ ‫מכירים ושלא עשו להם שום דבר רע‪ .‬כולם מסכימים אפוא שהמלחמה מיותרת‪ .‬בסרטו של‬ ‫שוואל מוצגת הסיטואציה הזו במסע החיילים במדבר‪ ,‬אך מטרתו של שוואל שונה‪ .‬סרטו עוסק‬ ‫‪" 36‬בשדה ב פלשתינה‪ ,‬תרגילי קרב‪ ,‬בין לבין הצלחנו להיכנס לים‪ ,‬היה נחמד לרחוץ בים‪ ,‬אין הרבה מה לספר‪ ,‬קיצוב‬ ‫במים ובאוכל"‬ ‫ניתן לקרוא בהרחבה על הצילומים בספריה הלאומית בספרו של המצלם‪ .‬תיאור הרחצה בים מופיע גם ב‪:‬‬ ‫‪Mckie, F. L. Unidentified NZ Regiment in Palestine Canterburg Mounted Rifles, Palestine Dec. 8,‬‬ ‫‪1916 – Nov. 18, 1919, Letters to lizzii. IWM.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫בזיכרון והוא מבקש להנציח את תרומתם של החיילים‪ .‬במענה לשאלת תם של אחד הגיבורים‬ ‫"לשם מה אנו נלחמים?" מספק שוואל את המענה שנלחמים בשם הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫דברים ברוח דומה אומרים גם החיילים בסרט פרשי הקרב (‪ )The Lighthorsemen‬שהופק‬ ‫כארבעה עשורים אחר כך‪ .‬בסרט זה ניכר דגש חזק על קרבות הפרשים בעזה ובבאר שבע‪ .‬קרבות‬ ‫בסגנון זה התחוללו במלחמות שהתחוללו בתקופת נפוליאון‪ .‬הגנרלים באירופה של מלחמת‬ ‫החפירות המשמימה חלמו על קרבות מעין אלה‪ ,‬אך חלומם היה לשווא משבוססו בין חפירה‬ ‫לחפירה כשהם נלחמים בפשפשים ומתמקדים ביעדים בלתי מוגדרים‪ .‬הקרב הגדול דחק את מסע‬ ‫המלחמה שהתחיל כמסע צלב פרטי של לויד ג'ורג‪ 37‬והפך למסע מלחמה חילוני שלא הייתה בו‬ ‫שום חשיבות למקומות הקדושים‪.‬‬ ‫ארץ הקודש כזירת סרטים‬ ‫המיקום האגדי של ארץ הקודש הוסיף נופך מיוחד לתסריט של ‪ ,40,000 Horsemen‬שכתבה‬ ‫אלזה‪ ,‬אשתו של שאוול‪ .‬כרבים שראו בכיבוש פלשתינה‪-‬א"י מעין מסע צלב מודרני‪ ,‬התייחסה גם‬ ‫היא לאירועים מנקודת מבט דתית‪ .‬אולם השימוש באלמנטים דתיים נועד לספר את סיפורם של‬ ‫החיילים במערכה יותר מאשר לתאר את אווירת הקודש והחרדה שבשחרור הארץ מהמוסלמים‪.‬‬ ‫יש בסרט שימוש בביטויים תנ"כיים נרטיביים‪ ,‬כשגיבור הסרט‪ ,‬חייל נועז ועשוי ללא חת‪ ,‬מתאהב‬ ‫בבתו של סוחר צרפתי המתגורר באל עריש‪ .‬החייל נתפס על ידי הגרמנים והתורכים‪ ,‬נופל בשבי‬ ‫ונידון לעבודות פרך‪ .‬רגע קודם לכן מופיעה כתובית המציינת שזו ארצם של שמשון ודלילה‪.‬‬ ‫כשהחייל משוחרר על ידי אהובתו‪ ,‬ברור לצופים שהוא מגלם את שמשון האגדי והיא מגלמת את‬ ‫‪37‬‬ ‫לויד ג'ורג היה נלהב מאוד מהמערכה ורצה מאוד לראות בכיבוש ארץ הקודש יעד מושלם‪ .‬כבר ב ‪ 05‬בדצמבר ‪0405‬‬ ‫כתב בעיתון הטיים הלונדוני על חשיבות התנועה המהירה באירופה‪:‬‬ ‫‪"To late in moving hear, too late in arriving there, too late in coming to this decision, too late in starting‬‬ ‫‪that enterprise, too late in preparing. The footsteps of the allied Force have been dogged by the‬‬ ‫‪mocking specter of "to late", and unless we quicken our movement’s damnation will fall on the sacred‬‬ ‫‪cause for which so much gallant blood has flowed." Mr. Lloyd George, December,1915‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫דלילה‪ .‬אך בניגוד לכתוב בספר שופטים דלילה של שוואל משתייכת לצדם של הטובים‪ .‬למרות‬ ‫שאין ידיעות רבות לגבי מצב האנגלים שנפלו בשבי של התורכים‪ ,‬והצופה בוודאי יודע על מעללי‬ ‫דלילה‪ ,‬לא נמנעו היוצרים מליצור בסרט עלילה שהיא פרי זיכרון אבולוציוני סלקטיבי שלהם‪.‬‬ ‫השממה חסרת היופי ושאר הרוח בפלשתינה א"י בה נתקלו החיילים בבואם‪ ,‬ניפצה את‬ ‫החלומות על "ארץ זבת חלב ודבש" המתוארת בכתובים‪ .‬לאדם שמעולם לא הילך בשבילי הארץ‪,‬‬ ‫אך ראה בדמיונו את הארץ המובטחת דרך בדי הקנבס של ציירים מפורסמים – שנושאי העבודות‬ ‫שלהם היו דמויות מן התנ"ך ומהברית החדשה על רקע נופיה המדומיינים של הארץ שמעולם לא‬ ‫ביקרו בה‪ - 38‬היה זה הלם לא קטן להגיע לארץ האבות ולגלות שהיא שוממה וחרבה‪ .‬ההסבר לכך‬ ‫נמצא בגוף הסרט‪ ,‬כשהגיבורים מסבירים זה לזה אנה פניהם מועדות ומה מקורות השם של‬ ‫היישוב שאליו הם שואפים להגיע‪" :‬מה ידוע לך על באר שבע?" שואל קצין אחד את רעהו‪ .‬וזה‬ ‫משיב תוך התבוננות מעמיקה בתצלום העיר המקראית שבידו‪" :‬זהו ישוב עתיק בן אלפי שנים‪,‬‬ ‫נוסד על ידי אברהם‪ .‬הוא חפר שם באר‪ ,‬שנמצאת שם עד היום הזה‪ ,‬באר אברהם‪ .‬הוא כרת שם‬ ‫ברית עם אחד המנהיגים המקומיים‪ ,‬לכן המקום נקרא באר השבועה – באר שבע"‪" .‬הכול על‬ ‫אודות מים באזור זה" מסכם הקצין הראשון וחברו מהנהן בהסכמה‪.‬‬ ‫שיחה זו ואחרות הדומות לה מאפשרות לבמאי ליצור סרט אותנטי המצליח לתאר בבהירות‬ ‫את החיים בנגב ואת הסיבה לקרבות שם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מעצם היותו מחויב לאסתטיקה קולנועית‪,‬‬ ‫מרשה לעצמו הבמאי לתאר בחופשיות ובצורה מדומיינת מקומות אחרים שחשיבותם ההיסטורית‬ ‫אפסית אך חשיבותם הנרטיבית רבה‪ ,‬כמו למשל בית החולים בחאן יונס‪ .‬בית החולים בסרט‬ ‫נראה כמו טירות אירופאיות ששימשו כבתי חולים במהלך המלחמה‪ ,‬וזאת בזמן שבקולנוע‬ ‫התיעודי הציגו את בית החולים באל עריש כחצר מזוהמת שבה השכיבו את הפצועים והחולים זה‬ ‫‪ 38‬לדוגמה‪ Correggio :‬ו ‪ Jan Brueghel the Elder‬שציירו ב ‪ 0541‬ו ב‪ 0145 -‬את "‪The Rest on the Flight into‬‬ ‫‪ "Egypt‬על רקע יער עבות‪ ,‬מלאכים ואדמה שחורה‪ .‬את ‪ Domenichino‬המתאר את עקדת יצחק – ‪Abraham‬‬ ‫‪ Leading Isaac to Sacrifice, 1602‬על רקע גבעותיה של נפולי ועוד‪ .‬ביתר הרחבה ניתן למצוא פרטים על הנושא ב‪:‬‬ ‫‪Pessach, G. (Ed). Landscape of the Bible, Sacred Scenes in European Master Paintings. Jerusalem, the‬‬ ‫‪Israel Museum. 2000‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫לצד זה בצפיפות נוראה‪ 39‬וחייל ניו זילנדי שהתאשפז בבית החולים בקהיר לאחר פציעה‪ 40,‬תיאר‬ ‫את בית החולים הזה כמרקחה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מאמר זה עסק בקולנוע כאמצעי להעברת סיפורה של מלחמת העולם הראשונה בחזית המזרח‬ ‫התיכון‪ .‬ראינו שהחומרים הקולנועיים מתכתבים עם רוח התקופה בה נוצרו‪ ,‬ובמרבית המקרים‬ ‫עונים לצרכי הפוליטיים של אותה תקופה‪ .‬סרטו העלילתי של שוואל שימש כחומר הסברה‬ ‫ליושבים בעורף בהציגו את המיטב ובטשטושו את הנורא שבמלחמה‪ .‬הסרט שימש כתעמולה‬ ‫שהופנתה לצעירים המתגייסים לצבא ולאלו שנשלחו לשרת במחוזות רחוקים‪ ,‬חיזק את המורל‬ ‫הצבאי והלאומי‪ ,‬הוסיף גאוות יחידה ללוחמי האנז"ק ולבסוף שימש כתמרור אזהרה למלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ .‬סרטו האחרון בסדרה של וינסר הנציח גם כן את מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ואף‬ ‫התכתב עם תקופתו‪.‬‬ ‫הסרטים העלילתיים תרמו לזיכרון הקולקטיבי באמצעות תסריט מתוחכם שכלל את מהותה‬ ‫של המלחמה ואת השתלשלות האירועים בה באופן שספק אם סרט תיעודי יכול היה לבטא‪ .‬רמת‬ ‫התחקיר בכל תקופה הלכה וגברה וכך הסרטים שיקפו את התקופה בצורה אותנטית יחסית‬ ‫למגבלות הכוח הנרטיבי של סרט עלילתי אך גם ייחודית‪ ,‬מכיוון שלא היו רבות כמותה‪ ,‬וחשפה‬ ‫לראשונה מידע אמתי על אודות הקרבות המפורסמים והייחודים בעזה ובבאר שבע‪ .‬יציאתו של‬ ‫מידע זה לאוויר העולם התרחשה לאחר שנים רבות של הדחקה והתעלמות‪.‬‬ ‫חוקרי ההיסטוריה יכולים לראות בחקר המדיום הקולנועי אפשרות נוספת ללימוד ולהבנת‬ ‫תהליכים היסטוריים מנקודת מבטם של צרכני ההיסטוריה‪ ,‬יוצריה החדשים וסוכניה כאחד‪ .‬אין‬ ‫ספק שהתובנות שהתקבלו מאפשרות פרספקטיבה רעננה ואולי אף צודקת על הקרבות בזמן‬ ‫‪39‬‬ ‫‪"The new crusaders: with the British forces on Palestine front". Production date: March 1918.‬‬ ‫‪Production country: GB. Production sponsor: Ministry of Information. Production Credits: Jury,‬‬ ‫‪William F: producer, Jeapes, Harold: Cameraman, Hurley, Frank: cameraman. 40 min. B&W. Silent.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪F.L Mckie, Unidentified NZ Regiment in Palestine Canterburg Mounted Rifles, Palestine Dec. 8,‬‬ ‫‪1916 – Nov. 18, 1919, "Letters to lizzii".‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סליל‪ ,‬כ תב ע ת א ינטרנטי להיסטוריה‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬גיליון ‪ , 8‬אביב ‪4102‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובעיקר אלו שהתקיימו בחזית פלשתינה‪-‬א"י אשר נדחקו לשולי‬ ‫התודעה ההיסטורית‪.‬‬