היכולת לבצע באופן חוזר

‫ ‪Repeatability‬‬
‫היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫בניית עסק מתמשך בעולם של שינוי מתמיד‬
‫מודל היכולת לבצע פעילות חוזרת כמניע לצמיחה רווחית‬
‫תרגום וסיכום‪" :‬אדמתי אסטרטגיות"‬
‫מבוסס על הספר‪:‬‬
‫חוזר‪Allen, J., Zook, C. Repeatability: Building Enduring Business for a World of Constant Change. Harvard business‬‬
‫‪Press,‬‬
‫‪2012.‬באופן‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע‬
‫‪1‬‬
‫‪Repeatability‬‬
‫תמצית‬
‫צמיחה רווחית אשר נשמרת לאורך זמן‬
‫היא דבר נדיר ונהיית נדירה יותר ויותר‬
‫בעשור האחרון של המאה ה‪ 20-‬השיגו ‪ 13%‬מהחברות בעולם‪,‬‬
‫בממוצע‪ ,‬שיעור צנוע של צמיחה רווחית של ‪ 5.5‬אחוזים (במונחים‬
‫אמתיים) ובה בעת הרוויחו את עלות ההון שלהן‪ .‬בעשור הראשון של‬
‫המאה ה‪ 21-‬הצליחו להשיג זאת רק ‪ ,9%‬למרות העובדה ש‪90%-‬‬
‫מהחברות שואפות לרמת ביצועים שכזאת בתכניותיהן האסטרטגיות‬
‫פשטות‪ ,‬מיקוד ושליטה באמנות‬
‫השינוי המתמיד ממלאים כמעט‬
‫תמיד תפקיד מנצח באסטרטגיות‬
‫של שינוי רדיקלי או חדשנות מתמדת‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪2‬‬
‫‪Repeatability‬‬
‫תמצית‬
‫מורכבות וחוסר המיקוד שהיא גורמת הם לעומת זאת ה"רוצחים‬
‫השקטים" של צמיחה ויכולים להביא למחזורים של עליות וירידות‬
‫קיצוניות המחלישים את הליבה העסקית‬
‫הצלחה לאורך זמן אינה עוסקת בבחירת השוק אלא תלויה הרבה‬
‫יותר בעיצוב המהותי של החברה – משתנה שניתן לשלוט בו‬
‫במידה גדולה יותר – וברתימת הכוח של שיפור מתמיד והתאמה –‬
‫המניעים למידה ויתרון תחרותי עמוק יותר ויותר לתוך העסק‬
‫החברות המצליחות להשתנות באופן מתמיד כדי לחזור על‬
‫הצלחתן פעם אחר פעם בשווקים וזירות תחרות דינמיים‬
‫ותחרותיים הן החברות בעלות מודל מוצלח של היכולת‬
‫לבצע פעילויות מתמשכות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪3‬‬
‫‪Repeatability‬‬
‫תמצית‬
‫מאפייני הליבה של חברת ‪ IKEA‬השתנו אך במעט‬
‫מיום היווסדה בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫‪ IKEA‬לא ניסתה לגוון ולהיכנס לעסקים אשר יצריכו‬
‫מודל שונה‪ ,‬והמודל עצמו לא שונה‪ .‬במקום זאת‬
‫התמקדה החברה מצד אחד בשימור אותם עקרונות מבחינים‪,‬‬
‫ייעול התנהלותה הכלכלית ושיפור עיצוב המוצרים‪ ,‬ומצד אחר‬
‫בבחירה זהירה של קטגוריות מוצרים חדשות ומיקומים גאוגרפיים‬
‫שבהם יעבוד המודל‬
‫יכולתה לעשות זאת התבססה על כך שכל עובד בחברה הפנים‬
‫סדרה של חוקים ועקרונות פשוטים להבנה ויישום המתקיימים‬
‫לאורך זמן – וכך כל ההחלטות בארגון‪ ,‬על פני כל רמות העובדים‬
‫שבו‪ ,‬נוטות לחזק את המודל ולשפר אותו‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪4‬‬
‫תמצית‬
‫‪Repeatability‬‬
‫מודל היכולת לבצע באופן חוזר של ‪Nike‬‬
‫בנוי על ארבע יכולות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניהול מותג‬
‫‪ .2‬שותפויות עם אתלטים‬
‫‪ .3‬עיצוב זוכה פרסים ושימוש בחומרים חדשים‬
‫‪ .4‬שרשרת אספקה יעילה לאסיה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪5‬‬
‫‪Repeatability‬‬
‫תמצית‬
‫בשנת ‪ 1989‬היו ‪ Nike‬ומתחרתה העיקרית‪,Reebok ,‬‬
‫בעלות אותו קו מוצרים‪ ,‬אותה רמת היכרות המותג‬
‫וזיהויו ואותם רווחים‪ .‬אולם ‪ Reebok‬מעולם לא‬
‫הצליחה למצוא נוסחה של יכולת לבצע באופן חוזר‪,‬‬
‫לא יצרה ארגון לומד ולא יצרה ערך כלכלי במשך שני‬
‫עשורים‬
‫באותו הזמן הציגה ‪ Nike‬עלייה גדולה יותר ויותר ברווחים‪ ,‬הגדירה‬
‫מחדש את חוקי המשחק בתעשייה ועיצבה מחדש והגדילה את‬
‫מאגר הרווחיות הגלובלי התומך בה‬
‫ללא ההשפעה המייצבת של עקרונות ליבה אסטרטגיים וארגוניים‪,‬‬
‫יכולות חברות להיקלע למחזורים של הרס והמצאה מחדש‬
‫ולחיפוש האין‪-‬סופי אחר שווקים פוטנציאליים שיניעו אותן באופן‬
‫מסתורי לעולם טוב יותר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪6‬‬
‫תמצית‬
‫‪Repeatability‬‬
‫בחיפושן אחר אותו "קליע כסף"‪ ,‬אותו מוצר או שירות‬
‫או שוק אשר יניעו הצלחה מסחררת‪ ,‬לא השכילו‬
‫חברות רבות לבנות את היכולת למיקוד ושיפור עקביים‬
‫הדוגמאות הקיצוניות להתנהגות זו של חברות אינן שכיחות‪,‬‬
‫אך הגרסאות המעודנות והקטלניות יותר של התנהגות זו‬
‫נמצאות בכל מקום‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪7‬‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪Repeatability‬‬
‫נקודת ההשקפה שלנו מושפעת ממיקומנו‪.‬‬
‫מגבוה נוכל לראות את תבניות האסטרטגיה אך להחמיץ‬
‫את הפעילויות המניעות אותה‪ .‬מהצד נראה את‬
‫הפעילויות אך במחיר של החמצת התבניות‪ .‬רק בתוך‬
‫הפעילות עצמה נוכל הן לחוות ולהבין את הפעילויות ואת‬
‫התבניות וליישם ולשמר אסטרטגיה ברמה הגבוהה ביותר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪8‬‬
‫הקדמה‬
‫‪Repeatability‬‬
‫היום משתנה טבעה של אסטרטגיה מצליחה בשלוש דרכים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫עיסוק מופחת בתכנית מפורטת והתמקדות גדולה יותר‬
‫בכיוון כללי ומספר יוזמות מפתח‪ ,‬הנבנים סביב יכולות‬
‫גבוהות הניתנות לשיפור והתאמה מתמידים ויישום חוזר‬
‫כל זאת עקב המהירות הגבוהה של זרימת מידע ושינויים בעולם‪.‬‬
‫שינויים אלה משנים את טבעו של היתרון התחרותי לכיוון של‬
‫יכולות גבוהות והדרך שבה הן משתלבות במודל עסקי‪ ,‬היכול‬
‫להתאים עצמו ולחזור על הצלחת העבר פעם אחר פעם‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪9‬‬
‫הקדמה‬
‫‪Repeatability‬‬
‫היום משתנה טבעה של אסטרטגיה מצליחה בשלוש דרכים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫עיסוק מופחת בחיזוי כיצד ישתנה העולם‪ ,‬דבר שקשה‬
‫יותר ויותר לדעת‪ ,‬ומיקוד גבוה יותר ביכולת בחינת מצבים‪,‬‬
‫למידה‪ ,‬השתנות והתאמה מהירה‬
‫מקצת מהעמידה במקום או ההתדרדרויות הגדולות ביותר‬
‫בעולם העסקי בשנים האחרונות‪ ,‬כגון ‪ ,Nokia‬אירעו עקב‬
‫הכישלון בהתאמה לשינוי; ומקצת מסיפורי ההצלחה הגדולים‬
‫ביותר‪ ,‬דוגמת ‪ ,Apple‬הונעו באמצעות מערכות בחינה‪ ,‬משוב‬
‫והתאמה הטובות ביותר‬
‫אלמנט מרכזי ביכולת התגובה הטובה של חברה הוא‬
‫היכולת לשמור על רמת הפשטות של המודל העסקי‬
‫(ל‪ ,Apple-‬למשל‪ ,‬יש רק ‪ 60‬מוצרים)‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪10‬‬
‫הקדמה‬
‫‪Repeatability‬‬
‫היום משתנה טבעה של אסטרטגיה מצליחה בשלוש דרכים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫יותר ויותר לא ניתן להפריד בין אסטרטגיה יעילה ובין‬
‫ארגון יעיל‪ .‬האסטרטגיות הטובות ביותר הן אלה שהארגון‬
‫מראה נכונות לאמץ‪ ,‬ליישם במהירות ולספק בעבורן משוב‬
‫ההרגשה היא שאסטרטגיות אלה נמשכות‬
‫מלמטה ולא מונחתות מלמעלה‪ .‬כאשר כל‬
‫הארגון מבין באופן עמוק את האסטרטגיה‪ ,‬קיים‬
‫סיכוי טוב שיכולתו ללמוד ולהתאים עצמו לשינוי‬
‫תהיה טובה יותר מזו של המתחרים‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪11‬‬
‫הקדמה‬
‫‪Repeatability‬‬
‫מורכבות נהייתה ה"רוצח השקט"‬
‫של אסטרטגיות צמיחה בארגונים‬
‫מורכבות של ארגון בעל שכבות רבות‪ ,‬בעל יצירה עקבית של‬
‫יוזמות ומערכות חדשות‪ ,‬מורכבות של מסרים בתוך הארגון‪,‬‬
‫מורכבות של יישום על פני שווקים שונים ומורכבות מערכות‬
‫המידע לשם ניטור הפעילויות בארגון‬
‫מורכבות גורמת ללמידה מבולבלת‪ ,‬זמן תגובה אטי‬
‫והשקעת אנרגיה רבה מדי מההנהלה והארגון בכלל‬
‫אולם היחנקות ממורכבות אינה גורל בלתי נמנע‬
‫מודלים הניתנים לחזרה ודבקות בסדרה עקבית של עקרונות‬
‫מאפשרים לחברות מצליחות לשמור על הפשטות הנחוצה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪12‬‬
‫‪ .2‬החיפוש אחר צמיחה רווחית‬
‫‪Growth‬‬
‫צמיחה רווחית אשר נשמרת לאורך זמן היא דבר נדיר‬
‫ונהיית נדירה יותר ויותר‬
‫בעשור האחרון של המאה ה‪ 20-‬השיגו ‪ 13%‬מהחברות‬
‫בעולם‪ ,‬בממוצע‪ ,‬שיעור צנוע של צמיחה רווחית של‬
‫‪ 5.5‬אחוזים (במונחים אמתיים) ובה בעת הרוויחו את‬
‫עלות ההון שלהן‪.‬‬
‫‪13%‬‬
‫מהחברות‬
‫צמיחה של ‪5.5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫מהחברות‬
‫‪1990‬‬
‫בעשור הראשון של המאה ה‪ 21-‬הצליחו להשיג זאת‬
‫רק ‪ ,9%‬למרות העובדה ש‪ 90%-‬מהחברות שואפות‬
‫לרמת ביצועים שכזאת בתכניותיהן האסטרטגיות‬
‫‪2000‬‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪13‬‬
‫‪ .2‬החיפוש אחר צמיחה רווחית‬
‫‪Growth‬‬
‫במחקר שכלל ‪ 8,000‬חברות ואשר נערך על פני ‪ 25‬שנים נמצאו‬
‫שלוש עובדות התומכות במודל היכולת לבצע באופן חוזר‪:‬‬
‫הדברים קשורים יותר בחברה‬
‫מעל ‪ 80%‬מסוגי התשואות בעולם העסקי הם התוצאה של ביצועי‬
‫החברה ביחס למתחריה ולא ביחס לבחירת השוק‪ .‬כוח שוק והשפעה‬
‫באמצעות אסטרטגיה מובחנת‪ ,‬מה שאפשר לכנות כלכלת מנהיגות‬
‫(‪ ,)leadership economics‬היא הגורם הגדול ביותר המסביר הצלחה‬
‫עסקית יחסית‬
‫שיעורי הצלחה‬
‫של יוזמות צמיחה‬
‫‪25%‬‬
‫רוב יוזמות הצמיחה נכשלות‬
‫ליוזמות צמיחה – אורגניות או באמצעות רכישות – שיעורי הצלחה‬
‫של ‪ 25%‬בלבד‪ ,‬נמוך הרבה יותר ממה שחושבים בדרך כלל מנכ"לים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במבט לאחור אומרים רוב המנהלים כי יוזמות הצמיחה שלהם‬
‫היו מורכבות יותר משציפו וכי לעתים קרובות היו בעלות השפעה‬
‫שלילית על צמיחת הליבה העסקית של החברה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪14‬‬
‫‪ .2‬החיפוש אחר צמיחה רווחית‬
‫‪Growth‬‬
‫הגדרה מחדש עובדת רק לעתים נדירות‬
‫עסקים רבים מתפתחים על פני זמן באמצעות מחזור של מיקוד‬
‫ליבה‪ ,‬התרחבות קרובה מהליבה (באופן אידיאלי עם מודל של יכולת‬
‫ביצוע באופן חוזר)‪ ,‬ומשבר בלתי נמנע המוביל להגדרה מחדש‬
‫סיכויי ההצלחה (לשרוד ולבנות מחדש מסלול רווחי) בהגדרה מחדש‬
‫נמוכים ביותר – פחות מעשירית‬
‫בכדי להצליח על חברות לאמץ מודל עסקי‬
‫הבנוי סביב מספר עקרונות אשר רותמים את הכוח‬
‫שיש ליכולת לבצע באופן חוזר‬
‫כדי שמודל עסקי יהיה רלוונטי וחוזר עליו לשלב אסטרטגיה‪,‬‬
‫ערכי ליבה עמוקים‪ ,‬נורמות חברתיות ומכניזם של הישרדות‬
‫שיאפשר את ההתאמה ואת שיפור המודל (בה בעת שהעסק‬
‫מנוהל ומספק תוצאות)‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪15‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪Repeat‬‬
‫פשטות‪ ,‬מיקוד ושליטה באמנות השינוי המתמיד‪,‬‬
‫ממלאים כמעט תמיד תפקיד מנצח באסטרטגיות‬
‫של שינוי רדיקלי או חדשנות מתמדת‬
‫מורכבות וחוסר המיקוד שהיא גורמת הם לעומת זאת ה"רוצחים‬
‫השקטים" של צמיחה ויכולים להביא למחזורים של עליות וירידות‬
‫קיצוניות המחלישים את הליבה העסקית‬
‫הצלחה לאורך זמן אינה עוסקת בבחירת השוק אלא תלויה הרבה‬
‫יותר בעיצוב המהותי של החברה – משתנה שניתן לשלוט בו‬
‫במידה גדולה יותר – וברתימת הכוח של שיפור מתמיד והתאמה‬
‫– המניעים למידה ויתרון תחרותי עמוק יותר ויותר לתוך העסק‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪16‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪Repeat‬‬
‫החברות המצליחות להשתנות באופן מתמיד כדי‬
‫לחזור על הצלחתן פעם אחר פעם בשווקים וזירות‬
‫תחרות דינמיים ותחרותיים הן החברות בעלות‬
‫מודל מוצלח של היכולת לבצע פעילויות חוזרות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪IKEA .3.1‬‬
‫ומדף‬
‫הספרים‬
‫מסוג ‪Billy‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪ IKEA‬היא אחת החברות המוכרות והנערצות ביותר בעולם‬
‫הכנסותיה מסתכמות ב‪ 23-‬מיליארד אירו מ‪ 626-‬מיליון מבקרים‬
‫בשנה ב‪ 280-‬חנויות החברה הנמצאות ביותר מ‪ 25-‬מדינות‬
‫מאפייני הליבה של החברה השתנו אך במעט מיום היווסדה‬
‫בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪20-‬‬
‫כל רהיטי העץ שמכרה בחנויותיה‬
‫נארזו באריזות שטוחות ונועדו‬
‫להרכבה עצמית על‪-‬ידי הלקוח‪,‬‬
‫כל החנויות נבנו סביב זרימה‬
‫המעודדת קנייה צולבת‪ ,‬כל‬
‫המוצרים תוכננו כדי להתאים‬
‫למחיר מטרה מסוים והחברה‬
‫שמרה במידה רבה מאוד על‬
‫תרבות תאגיד שוויונית‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪18‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪IKEA .3.1‬‬
‫ומדף‬
‫הספרים‬
‫מסוג ‪Billy‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪ IKEA‬לא ניסתה לגוון ולהיכנס לעסקים אשר יצריכו מודל‬
‫שונה‪ ,‬והמודל עצמו לא שונה‬
‫במקום זאת התמקדה החברה מצד אחד בשימור אותם עקרונות‬
‫מבחינים‪ ,‬ייעול התנהלותה הכלכלית ושיפור עיצוב המוצרים‪,‬‬
‫ומצד אחר בבחירה זהירה של קטגוריות מוצרים חדשות ומיקומים‬
‫גאוגרפיים שבהם יעבוד המודל‬
‫יכולתה לעשות זאת התבססה על כך שכל‬
‫עובד בחברה הפנים סדרה של חוקים‬
‫ועקרונות פשוטים להבנה ויישום המתקיימים‬
‫לאורך זמן – וכך כל ההחלטות בארגון‪ ,‬על‬
‫פני כל רמות העובדים שבו‪ ,‬נוטות לחזק את‬
‫המודל ולשפר אותו‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪19‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪IKEA .3.1‬‬
‫ומדף‬
‫הספרים‬
‫מסוג ‪Billy‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪ IKEA‬אינה רק סיפור של מציאת שווקים "חמים" – ריהוט‬
‫קיים כבר זמן רב – אלא סיפור על פיתוח של מודל עסקי‬
‫מוצלח‬
‫יש הרואים את ‪ IKEA‬בתור ארגון רטרו בעולם של שינוי‬
‫מתמיד – ריהוט‪ ,‬קמעונאות‪ .low tech ,‬אולם האמת‬
‫היא ששוק הריהוט הוא שוק שאליו נכנסים מספר רב‬
‫של מתחרים בכל מקום בעולם‪ ,‬המשלב טכנולוגיה רבה‬
‫בשרשרת האספקה וייצור המוצרים‪ ,‬המפתח מודלים‬
‫למכירה באינטרנט ושל שינוי מתמיד בהעדפות הצרכנים‬
‫מודל היכולת לבצע באופן חוזר של ‪ IKEA‬אפשר לחברה‬
‫להתאים עצמה וללמוד ולהשתפר כל העת‪ ,‬בשעה‬
‫שחברות אחרות נכשלו בכך‬
‫הארגון למד לשלוט באמנות השינוי המתמיד והשיפור החוזר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪20‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪.3.2‬‬
‫ה‪Swoosh-‬‬
‫של ‪Nike‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫מ‪ 1986-‬ועד ‪ 2011‬גדלה ‪ Nike‬מעסק של מפחות ממיליארד‬
‫דולרים לכמעט ‪ 21‬מיליארד‬
‫מודל היכולת לבצע באופן חוזר של ‪ Nike‬בנוי על ארבע יכולות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניהול מותג‬
‫‪ .2‬שותפויות עם אתלטים‬
‫‪ .3‬עיצוב זוכה פרסים ושימוש בחומרים חדשים‬
‫‪ .4‬שרשרת אספקה יעילה לאסיה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪21‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪.3.2‬‬
‫ה‪Swoosh-‬‬
‫של ‪Nike‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫בשנת ‪ 1989‬היו ‪ Nike‬ומתחרתה‬
‫העיקרית‪ ,Reebok ,‬בעלות אותו קו‬
‫מוצרים‪ ,‬אותה רמת היכרות המותג וזיהויו‬
‫ואותם רווחים‪ .‬אולם ‪ Reebok‬מעולם לא‬
‫הצליחה למצוא נוסחה של יכולת לבצע‬
‫באופן חוזר – ונעה מהתמקדות בנעלי‬
‫ספורט מעוצבות בידי מעצבי אפנה ועד לביגוד גולף‬
‫עקב כך לא יצרה ‪ Reebok‬ארגון לומד‪ ,‬שכן קפצה‬
‫מרעיון אחד לאחר‪ ,‬ולא יצרה ערך כלכלי במשך שני‬
‫עשורים‪ ,‬ובסופו של דבר נקנתה בשנת ‪ 2006‬על‪-‬ידי‬
‫‪Adidas‬‬
‫באותו הזמן הציגה ‪ Nike‬עלייה גדולה יותר ויותר ברווחים‪,‬‬
‫הגדירה מחדש את חוקי המשחק בתעשייה ועיצבה מחדש‬
‫והגדילה את מאגר הרווחיות הגלובלי התומך בה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪22‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪.3.3‬‬
‫התמודדות‬
‫על פני‬
‫ממדים רבים‬
‫‪Repeat‬‬
‫על פני השטח נראים המוצרים של ‪ IKEA‬ו‪ Nike-‬מוצרי צריכה‬
‫חד ממדיים‪ ,‬אולם מבט קרוב יותר מראה כי על כל חברה‬
‫היה להתמודד עם שינוי עצום על פני מספר ממדים‪ ,‬מצורכי‬
‫לקוחות דרך שינוי ערוצי הפצה‪ ,‬טכנולוגיה ועד לאינטרנט‬
‫ועדיין הצליחה כל אחת מהחברות להתאים עצמה‪,‬‬
‫להשתפר בעקביות ולנצח את המתחרים‬
‫על פני השטח לא נראים עסקים כמו ‪ IKEA‬מסתוריים במיוחד‪,‬‬
‫אולם לא קיים מתחרה שהתקרב ליכולת ההתנהלות שלה‪.‬‬
‫רק ‪ ,IKEA‬כנראה‪ ,‬יודעת כיצד לחקות את ‪IKEA‬‬
‫הדבר נראה פרדוקס‪.‬‬
‫אולם אין זה כך משום שהצלחה לזמן ארוך מצריכה‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬בסיס או ערכי ליבה יציבים ובני קיימא‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪23‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪.3.3‬‬
‫התמודדות‬
‫על פני‬
‫ממדים רבים‬
‫‪Repeat‬‬
‫ללא ההשפעה המייצבת של עקרונות ליבה אסטרטגיים‬
‫וארגוניים‪ ,‬יכולות חברות להיקלע למחזורים של הרס והמצאה‬
‫מחדש ולחיפוש האין‪-‬סופי אחר שווקים פוטנציאליים שיניעו‬
‫אותן באופן מסתורי לעולם טוב יותר‬
‫בחיפושן אחר אותו "קליע כסף"‪ ,‬אותו מוצר או שירות או שוק‬
‫אשר יניעו הצלחה מסחררת‪ ,‬לא השכילו חברות רבות לבנות‬
‫את היכולת למיקוד ושיפור עקביים‬
‫הדוגמאות הקיצוניות להתנהגות זו של חברות אינן‬
‫שכיחות‪ ,‬אך הגרסאות המעודנות והקטלניות יותר‬
‫של התנהגות זו נמצאות בכל מקום‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪24‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.4‬יש יותר‬
‫מדרך אחת‬
‫להשיג מודל‬
‫פעילות‬
‫חוזרת‬
‫מוצלח‪:‬‬
‫‪Ryanair‬‬
‫ו‪Singapore-‬‬
‫‪Airelines‬‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪Repeat‬‬
‫כאשר קוראים אודות החברות בעלות מודל פעילות‬
‫חוזרת מוצלח קל מאוד להתפתות ולהסיק כי קיים‬
‫מודל פעילות חוזרת מוצלח אחד לכל תעשייה‬
‫אולם הדבר אינו נכון ולמעשה קיימים מספר מודלים‬
‫של פעילות חוזרת מוצלים בכל תעשייה‪ ,‬גם בתעשיות‬
‫מבוגרות ומפותחות‬
‫בעסקי התעופה ניתן לראות הצלחה אצל חברת‬
‫‪ Ryanair‬הטיסות זולות (‪)low cost‬‬
‫ואצל חברת התעופה הגדולה ‪Singapore Airlines‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.4‬יש יותר‬
‫מדרך אחת‬
‫להשיג מודל‬
‫פעילות‬
‫חוזרת‬
‫מוצלח‪:‬‬
‫‪Ryanair‬‬
‫ו‪Singapore-‬‬
‫‪Airelines‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪" Ryanair‬הפשיטה" את חוויית הטיסה בה לבסיס המוחלט‪,‬‬
‫הייתה הראשונה לגבות תשלום עבור תיקים וחלוצה בביצוע‬
‫צ'ק אין מקוון – ומציעה את מחירי הטיסות הנמוכים ביותר‬
‫באירופה לפי מרחק טיסה‬
‫‪ Singapore Airlines‬הצליחה‬
‫היכן שרובן המכריע של חברות התעופה הגדולות נכשל‬
‫אך הדמיון היחיד בינה ובין ‪ Ryanair‬הוא שורת הרווח‪.‬‬
‫החברה מציגה רווחיות כל שנה משנת ‪ ,1972‬והיא מצליחה‬
‫לעשות זאת מכיוון שביחס למתחרים איכויות הארגון שלה עשו‬
‫אותה מפעילת טיסות יעילה יותר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪26‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.5‬בחזרה‬
‫ללבנים‪:‬‬
‫כיצד גילתה‬
‫קבוצת‬
‫‪ LEGO‬את‬
‫הקסם שלה‬
‫מחדש‬
‫‪Repeat‬‬
‫מייסד ‪ ,LEGO‬אולה קירק כריסטיאנסן (‪)Ole Kirk Kristiansen‬‬
‫החל לייצר את המשחק‪ ,‬מעץ‪ ,‬בשנות ה‪ 30-‬של המאה ‪,20‬‬
‫ובשנת ‪ 1958‬נרשם פטנט על במשחק‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1960‬נשרף מפעל הייצור ובנו של כריסטיאנסן‬
‫החליט להתמקד בייצור לבני משחק מפלסטיק‬
‫מהות המוצר ויכולת ההרחבה שלו היו היכולת של לבני המשחק‬
‫להתחבר זה לזה ולא להיפרד‪ ,‬כאילו הודבקו אלה לאלה‬
‫כריסטיאנסן רצה להיות הטוב ביותר ‪ -‬לא הגדול ביותר‪,‬‬
‫ולהישאר עם המוצר שהכיל את לבני המשחק הראשוניות‬
‫שייצר‪ ,‬וכך היה עד מותו‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪27‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.5‬בחזרה‬
‫ללבנים‪:‬‬
‫כיצד גילתה‬
‫קבוצת‬
‫‪ LEGO‬את‬
‫הקסם שלה‬
‫מחדש‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪Repeat‬‬
‫בשנות ה‪ 70-‬הנהיג את החברה נכדו‪ ,‬קלד קירק כריסטיאנסן‬
‫(‪ )Keld Kirk Krisitiansen‬והרחיב את אסטרטגיית מודל הפעילות‬
‫החוזרת של החברה‪ ,‬דבר שהביא לעלייה ממכירות של ‪ 100‬מיליון‬
‫דולרים בשנת ‪ 1978‬ל‪ 1.3-‬מיליארד דולרים בשנת ‪1993‬‬
‫בשנת ‪ 1994‬נאלץ קלד קירק כריסטיאנסן לפרוש‬
‫עקב מצבו הבריאותי‬
‫שורה של מנהלים שונים החלו לנווט את החברה‬
‫לכיוונים שונים והניעו אסטרטגיה של כניסה לתחומי עסקים‬
‫חדשים בכל שנה‪ ,‬והפכו את החברה מחברת צעצועים‬
‫לחברת מותג‪ .‬קבוצת ‪ LEGO‬נכנסה לתחום פארקי‬
‫השעשועים‪ ,‬בגדים‪ ,‬תכניות טלוויזיה‪ ,‬שעונים‪,‬‬
‫הוצאה לאור ומעבדות למידה‬
‫‪28‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.5‬בחזרה‬
‫ללבנים‪:‬‬
‫כיצד גילתה‬
‫קבוצת‬
‫‪ LEGO‬את‬
‫הקסם שלה‬
‫מחדש‬
‫‪Repeat‬‬
‫עקב כך נכנסה החברה לעשר שנים של ירידה‬
‫בביצועים‪ ,‬ולירידה מ‪ 15%-‬שולי רווח בשנת ‪1993‬‬
‫ל‪ -28% -‬בשנת ‪ .2004‬בתקופה זו איבדה החברה ערך‬
‫ממוצע של ‪ 300,000‬אירו ביום‬
‫בשנת ‪ 2004‬מונה לחברה מנהל חדש‪ ,‬יורגן ויג קנודסטורפ‬
‫(‪)Jurgan Vig Knudstorp‬‬
‫קנודסטורפ וצוותו הניעו תכנית תלת‪-‬שלבית לאורך‬
‫שבע שנים‪ ,‬ייצבו את החברה‪ ,‬בנו מוצרי ליבה בני הגנה‬
‫ועמדה לצמיחה עתידית‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪29‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.5‬בחזרה‬
‫ללבנים‪:‬‬
‫כיצד גילתה‬
‫קבוצת‬
‫‪ LEGO‬את‬
‫הקסם שלה‬
‫מחדש‬
‫‪Repeat‬‬
‫הם עשו זאת בכך שחזרו להבחנת הליבה של החברה‪ ,‬נפטרו‬
‫ממרבית התחומים העסקיים שהתווספו לה משנות ה‪90-‬‬
‫והעריכו כי ביכולתם לחדש את המודל העסקי של ‪LEGO‬‬
‫ולהתאים אותו לתקופה החדשה‬
‫החברה גילתה פוטנציאל גדול ביותר להחייאה של מודל‬
‫הליבה העסקי‪ ,‬והחליטה על מספר מרכיבי החייאה חדשים‪:‬‬
‫מיקוד מחדש‬
‫בלקוח‬
‫טכנולוגיית‬
‫דיגיטציה‬
‫טכנולוגיית‬
‫שבבים‬
‫בין היתר תורגמה האסטרטגיה החדשה לאפשרות של הלקוח‬
‫לתכנן מבנים מלגו באמצעות המחשב ולהזמינם מהחברה‪ ,‬או‬
‫להתחיל עם המוצר הפיזי ולתכננו באמצעות המחשב‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪30‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.5‬בחזרה‬
‫ללבנים‪:‬‬
‫כיצד גילתה‬
‫קבוצת‬
‫‪ LEGO‬את‬
‫הקסם שלה‬
‫מחדש‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪Repeat‬‬
‫החברה גם הכניסה ציווי לתפיסת הפיתוח העסקי שלה ‪-‬‬
‫אם לא מדובר במודל הניתן לחזרה‪ ,‬אין סיבה להשקיע בו‬
‫בשנת ‪ 2009‬גדלו רווחי החברה ב‪ 63%-‬והרווח השולי ב‪.24%-‬‬
‫הכנסות החברה גדלו ב‪ 25%-‬בתעשייה שהייתה נתונה‬
‫בקיפאון‪ ,‬מה שהגדיל את נתח השוק של החברה‬
‫מעבר לעניינים הכספיים תרבות החברה היא תרבות בעלת‬
‫מיקוד גבוה יותר בלקוח‪ ,‬מרחק קטן יותר בין המנכ"ל‬
‫ובין עובדי החזית‪ ,‬זמן פיתוח מוצרים מהיר יותר ב‪50%-‬‬
‫ושל חדשנות מוצרית‪ ,‬כגון עולם וירטואלי של ‪LEGO‬‬
‫והסכם עם חברת ‪ Disney‬לייצור מלגו דמויות‬
‫של הסרט צעצוע של סיפור‬
‫‪31‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫במחקר שבדק את הביצועים של האנשים הטובים ביותר בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬ממוזיקה ועד לספורט‪ ,‬נמצא כי הטובים ביותר בתחומם‬
‫מתאמנים בשיטתיות רבה יותר בהשוואה לאלה באותם תחומים‬
‫שביצועיהם נמוכים יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אצל בעלי הביצועים הגבוהים יותר‬
‫קיים משוב מובנה יותר בשגרת האימונים‬
‫עוד נמצא כי בממוצע מגיבים בעלי הביצועים הגבוהים יותר‬
‫בפתיחות ותשומת לב גדולים יותר בכל הקשור למידע חדש‬
‫אודות הטכניקה שלהם‪ ,‬בהשוואה לבעלי ביצועים נמוכים יותר‬
‫בעלי הביצועים הטובים ביותר במגוון תחומים ממזגים ומארגנים‬
‫את הידע שלהם בצורה טובה יותר‪ ,‬דבר המאפשר להם לגשת‬
‫לבעיות בדרכים שונות ושימושיות יותר‪ .‬באופן כללי הידע שלהם‬
‫משולב עם עקרונות מרמה גבוהה ומחובר עליהם‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪32‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫חברת ‪ Apple‬מדגימה את הדבר בהקשר העסקי‬
‫חברת ‪ Apple‬נוסדה בראשון באפריל ‪ 1976‬במטרה ליצור‬
‫מחשב אישי נוח יותר לשימוש‬
‫אולם אף על פי שהצליחה בכך בעיני אנשי התעשייה‪ ,‬לא‬
‫הצליחה אצל הלקוחות‪ :‬בשנת ‪ 1996‬החזיקה החברה בנתח‪-‬‬
‫שוק עולמי של פחות מ‪ 5%-‬בשוק המחשבים האישיים‪ ,‬הייתה‬
‫שרויה בקיפאון ובעלת הפסד תפעולי של ‪ 1.4‬מיליארד דולרים‬
‫מהכנסות של ‪ 9.8‬מיליארד דולרים‬
‫בשנת ‪ 2010‬הסתכמו הכנסות החברה ב‪ 65-‬מיליארד‬
‫דולרים עם רווחים (לפני מסים) של ‪ 18‬מיליארד דולרים‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪33‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫מתחילת פעילותה היו ל‪ Apple-‬מערכת הפעלה נוחה יותר‬
‫לשימוש‪ ,‬המולטימדיה הטובה ביותר והעיצוב הטוב והיפה יותר‬
‫בתעשייה‪ .‬אולם למרות כל הגורמים המבחינים האלה‪ ,‬שוק‬
‫המחשבים האישיים לא היה המקום שבו יכלו יכולות אלה לממש‬
‫את מלוא הפוטנציאל שלהן‬
‫רוב משתמשי המחשבים היו מעולם העסקים שבו הציעו‬
‫המוצרים של ‪ Dell, IBM‬ו‪ HP-‬יחד עם תוכנת ‪ Windows‬של‬
‫‪ Microsoft‬פיתרון כלכלי יותר במונחים של סך כל עלויות הבעלות‬
‫רק כאשר התפתח שוק המחשבים האישיים‬
‫הצליחה ‪ Apple‬לנצל אותם גורמים מבחינים‬
‫באופן חוזר וביעילות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪34‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪ Apple‬היא חברה בעלת ליבה מובחנת‪ ,‬חזקה ובת‪-‬קיימא‬
‫ובעלת ערכים פנימיים‪ ,‬ובעלת מודל יכולת פעולה חוזרת‬
‫שאפשר לה לנצלם להתרחבות לקטגוריות חדשות‬
‫ויישומים חדשים‬
‫כאשר מסתכלים מקרוב יותר על המודל העסקי של ‪,Apple‬‬
‫מבינים כי לחברה גם מאפיין מרכזי במודל הפעילות החוזרת‪,‬‬
‫וכי מאפיין זה אפשר לה לשכפל ולשפר את נקודות ההבחנה‬
‫שלה ביעילות כה רבה‬
‫רק לחברות מעטות יש את היכולת ואת השיטות‪,‬‬
‫כמו ל‪ ,Apple-‬לקבל משוב מלקוחותיהן‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪35‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫‪The Genius Bar‬‬
‫אנשי הצוות הטכני ב‪ ,Genius Bar-‬המחלקה המסייעת ללקוחות‬
‫בבעיות טכניות הקשורות למחשב ועונה על שאלות‪ ,‬אוספים וממיינים‬
‫את הדברים שהם כותבים לעצמם בעת השיחה עם הלקוחות בכדי‬
‫לאתר בעיות חוזרות במוצרים‪ .‬כל המידע‪ ,‬מקובץ‪ ,‬ממוין לפי מוצר‬
‫ונשלח לגורמים המתאימים בחברה‬
‫)‪NPS (Store Net Promoter Score‬‬
‫כאשר קונים בחנות של ‪ ,Apple‬מקבלים קבלה אלקטרונית ולעתים‬
‫סקר של שתי שאלות בנוגע לביקור בחנות והאם תמליץ עליה לאחרים‪.‬‬
‫כל תשובה שלילית מגיעה למנהל החנות אשר חולק אותן עם כל עובדי‬
‫החנות‪ .‬לאחר מכן מקובצות התלונות ונשלחות לגורמים המתאימים‬
‫בחברה‪ .‬דבר זה חשוב במיוחד בכל הקשור להשקות חדשות‪ ,‬שבהן‬
‫יכולה ‪ Apple‬לחקור לעומק ובאופן שיטתי את תגובות הלקוחות‬
‫והסוגיות המעסיקות אותם‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪36‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫איסוף מידע ברמת החנות‬
‫‪ Apple‬משתמשת ב‪ iPod Touch-‬כדי לבצע סקרים בחנויות‬
‫החברה‪ ,‬הן אצל אלה שקנו או לא קנו‪ ,‬בכדי להבין טוב יותר‬
‫מה קרה אצל לקוחות שנכנסו לחנות במטרה לקנות אך עזבו‬
‫מבלי לעשות כן‪ .‬גילוי אחד היה כי החנויות היו כה עמוסות עד כי‬
‫ללקוחות היה קשה לזהות את אנשי צוות המכירה בעלי החולצות‬
‫השחורות‪ .‬עקב כך שינתה ‪ Apple‬את החולצות לצבע בהיר יותר‬
‫והבעיה נהייתה פחותה‬
‫איסוף נתונים מקוון‬
‫אתרי החברה‪ ,‬ובעיקר חנות האפליקציות‪ ,‬חנויות ‪Apple‬‬
‫ו‪ ,iTunes-‬מספקים מידע רב על תבניות קנייה כלליות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪37‬‬
‫‪ .3‬מודל היכולת לבצע פעילויות חוזרת‬
‫‪ .3.6‬למידה‪:‬‬
‫הסיפור‬
‫הנסתר של‬
‫‪Apple‬‬
‫‪Repeat‬‬
‫החברה סוקרת בכל שבוע את כל המוצרים שבפיתוח‪ .‬אנשי‬
‫הפיתוח מעבירים את התוצאות של כל המבחנים והניסויים‬
‫של המוצרים להנהלה הבחירה‪ ,‬דבר המקטין את המרחק בין‬
‫ההנהלה הבכירה והמנכ"ל ובין עובדי החזית‬
‫החברה גם שומרת על מערכת פשוטה בכל שהיא מתמקדת‬
‫במספר קטן של מוצרים‪ ,‬בין ‪ ,60-50‬בהשוואה לחברות אחרות‬
‫בקטגוריה ביכולות להיות בעלות ‪ 15,000‬מוצרים או יותר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪38‬‬
‫‪Ten‬‬
‫‪ .4‬עשרת המסקנות המרכזיות‬
‫‪1‬‬
‫טבעה של האסטרטגיה העסקית משתנה עקב מהירות‬
‫ומורכבות השווקים‪ .‬אסטרטגיה בת‪-‬קיימא נהיית קשורה‬
‫יותר ליכולות גבוהות המושרשות עמוק בארגון והיכולת‬
‫להסתגל מאשר קשורה לתכניות מפורטות‬
‫‪2‬‬
‫רוב המנהלים מגלים כי צמיחה של החברה מרחיקה‬
‫אותם יותר ויותר מעובדי החזית ומהלקוח‪ ,‬דבר המביא‬
‫לתגובה אטית יותר‪ ,‬מודעות עצמית נמוכה יותר ויכולת‬
‫נמוכה יותר ללמוד ולהשתפר‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪39‬‬
‫‪Ten‬‬
‫‪ .4‬עשרת המסקנות המרכזיות‬
‫‪3‬‬
‫מודלים של פעילות חוזרת הם הדרך הטובה ביותר‬
‫להצלחות ולשכפולן פעם אחר פעם‬
‫‪4‬‬
‫מודלים של פעילות חוזרת מבוססים על שלושה עקרונות‬
‫עיצוב‪ :‬ליבה מוגדרת היטב ומערכת ושיטת פעילות‬
‫לשכפולה; סדרת עקרונות בלתי סחירים ובלתי ניתנים‬
‫להחלפה לשם הפצת האסטרטגיה על פני הארגון ועד‬
‫לעובדי החזית; ומערכות להנעת למידה והסתגלות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪40‬‬
‫‪Ten‬‬
‫‪ .4‬עשרת המסקנות המרכזיות‬
‫‪5‬‬
‫הכוח האסטרטגי של שיפור מתמיד אינו מוערך מספיק‪ .‬אך‬
‫זוהי תועלת גדולה של מודל הפעילות החוזרת‪ .‬שינויים קטנים‬
‫ביכולת להשתפר שנה אחר שנה נהיים בסופו של דבר יתרון‬
‫תחרותי גדול ומשפרים הן את הביצועים בעבור הלקוח והן‬
‫את יכולת החברה להשקעה מחדש עקב חיסכון בעלויות‬
‫‪6‬‬
‫האסטרטגיות היעילות ביותר הן אלה אשר מושכות‬
‫את הארגון מלמטה למעלה ולא מונחתות באגרסיביות‬
‫מלמעלה‪ .‬על אסטרטגיה להיווצר במשותף על פני‬
‫ובאמצעות כל שכבות הארגון ובסופו של דבר למצוא את‬
‫דרכן לפעילויות הליבה ושגרת הפעילות‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪41‬‬
‫‪Ten‬‬
‫‪ .4‬עשרת המסקנות המרכזיות‬
‫‪7‬‬
‫אי‪-‬סדר במערכת המורכבת מחלקים רבים היא האויב הסמוי‬
‫המשמיד את הערכים של מודלים של פעילות חוזרת‪ .‬על‬
‫מנהיג הארגון להיות האפוטרופוס של שלושת עקרונות מודל‬
‫הפעילות החוזרת ולבצע את שקלול התמורות בין החירות‬
‫לבחור ולהשתנות ובין הצורך להישאר במסגרת המודל‬
‫‪8‬‬
‫רוב המקרים של קיפאון או איבוד מומנטום אסטרטגי הם‬
‫התוצאה של נטישה מוקדמת מדי של מודל הליבה‪ .‬הדבר‬
‫יכול לקרות עקב חוסר יכולת לראות ולהבין את מלוא‬
‫הפוטנציאל של הליבה העסקית של הארגון‪ ,‬שעמום‪ ,‬יהירות‬
‫או התייחסות ליכולות הליבה בתור דבר מובן מאליו‪.‬‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪42‬‬
‫‪Ten‬‬
‫‪ .4‬עשרת המסקנות המרכזיות‬
‫‪9‬‬
‫כמעט כל ניסיונות החירום של הגדרה מחדש רדיקלית‬
‫של האסטרטגיה העסקית נכשלים‪ .‬מודלים של פעילות‬
‫חוזרת יכולים לסייע למנוע את הצורך בכך באמצעות תגובה‬
‫מוקדמת ומידתית יותר‬
‫‪10‬‬
‫כוחו של מיקוד מתמיד אינו מוערך מספיק באופן עקבי‪,‬‬
‫או שמתעלמים ממנו‪ ,‬בעולם של שינוי מתמיד‪ .‬מעל הכול‬
‫מודלים של פעילות חוזרת עוסקים בדרך לשלב רמת מיקוד‬
‫גבוהה ביותר עם הצורך בהסתגלות והתאמה רציפים‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪43‬‬
‫תודה רבה‬
‫‪ - Repeatability‬היכולת לבצע באופן חוזר‬
‫‪44‬‬