ליזמות חברתית 3102 שלמדתי בכנס סקול שיעורים עשרה
עשרה שיעורים שלמדתי בכנס סקול 3102ליזמות חברתית לפני מספר חודשים קיבלתי הזמנה מפרופ' פמלה הרטיגן מבית ספר סעיד למנהל עסקים באוקספורד להשתתף בכנס סקול העולמי שמתקיים מידי שנה באוקספורד וחוגג השנה את שנתו ה- .01זו תהיה חוויה של פעם בחיים היא הבטיחה. כנס סקול הושק בשנת 4112ומטרתו היתה ליצר פלטפורמה גלובלית ומכובדת להכרה ביזמות חברתית ונקודת מפגש בין היזמים לקובעי המדיניות ומנהלי התאגידים הגדולים בעולם .הנחת העבודה היתה שהמפגש הזה יכול להיות קטליזטור לשינוי – ה"דבוס" של היזמות החברתית .מי שעומד מאחורי היוזמה הוא ג'ף סקול העובד מס' 0של ebayשהקצה מילארד דולר מהונו הפרטי לקידום יזמות חברתית פורצת דרך בעולם. בין האנשים שהשתתפו בכנס סקול וזכו למלגות סקול במהלך השנים אפשר למנות את זוכה פרס נובל לשלום מוחמד יונס ,סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור והזמרת אנני לנוקס . בשבילי זו היתה הפעם הראשונה .הגעתי כצופה והנה רשימת 01התובנות שלי מהכנס: .0אנחנו נמצאים בעידן ה .- social fiction -כפי שהמדע הבדיוני קידם את המדע החזון החברתי הבדיוני יקדם את החברה .בסרט הפתיחה של הכנס " להעיז לחלום" פיסיקאי בכיר ,מוציא לאור מוערך ,ניורולוג זוכה פרסים ,איש הייטק פורץ דרך ואיש מימון עשיר כקורח התבקשו לדמיין את העולם בעוד 01שנה .כולם הסכימו שהדרכים המוכרות לפתרון בעיות לא יעזרו ושיש לדמיין ואחר כך לפתח דרכים חדשות להתמודדות עם האתגרים הכלכליים ,החברתיים והסביבתיים עמם נאלץ להתמודד בעתיד .דוגמא טובה למי שהעז וחלם ושינה ומשנה הוא סלמן קאהן שזכה השנה לקבל מלגה מקרן סקול .קאהן הקים את ה Khan Academyארגון שלא למטרות רווח שפועל לשנות את החינוך מהקצה לקצה ומספק אפשרות ללימוד באיכות גבוה בכל מקום שיש בו מחשב – ובחינם .האירגון הוקם לפני 2שנים והיום 411מליון אנשים ברחבי העולם כבר צפו בהרצאות שלו אכן .social fiction .4תאגידים גדולים הפכו לשחקנים מן השורה בעולם העשיה החברתית .לצד "החשודים הרגילים" שמצפים לפגוש בכנס "חברתי" הופתעתי מכמות נושאי המשרה הבכירים בתאגידים גלובלים שונים אשר לקחו חלק בכנס ושיתפו אותנו באסטרטגיות החדשניות לקיימות החברתית שלהם. כדוגמא אפשר להביא את הרצאתה של הגב' שרה סברן ,מנהלת בכירה ב NIKE -שדיברה על תוכנית ה Road to Zeroשהיא מובילה בארגון שמטרתה לגרום לכך שכל שרשרת הערך של יצור נעלי נייק תהיה ללא תוצרים או חומרים רעילים בכלל .לא פלא שחלק ממנהלי הקרנות הפילנתרופיות בחדר התחילו לבדוק אפשרות לרכוש מניית נייק כחלק מההשקעה הפילנתרופית שלהם. .3הטובים שבמנהלים ליזמות החברתית .בכנס סקול פגשתי את המנהלים והיזמים היצירתיים ביותר והמשכילים ביותר בהשוואה לכל הכנסים העסקיים והאקדמים בהם השתתפתי בעבר .זה לא הפתיע אותי – כך צריך להיות ,אולם הופתעתי מכך שרבים מהם למדו בבתי ספר מובילים בעולם למנהל עסקים .אני מגיעה מבית ספר למנהל עסקים שמתחיל ,מאוד בזהירות ,לדבר על יזמות חברתית ,מימון אלטרנטיבי ליוזמות חברתיות ו .shared values -בכנס סקול פגשתי כמה .2 .5 .6 .7 .8 מהעומדים בראש בתי הספר המובילים למנהל עסקים בעולם :רוג'ר מרטין ,דיקאן ביה"ס רוטמן לניהול באוניברסיטת טורונטו ,סטפן צ'מברס – דירקטור בבית ספר למנהל עסקים סעיד באוקספורד ,פרופ' דברה דון -בית ספר סטנפורד למנהל עסקים ,פרופ' מייקל פורטר ,בית ספר הרווארד למנהל עסקים ועוד רבים וטובים שהגיעו למדו ולימדו .אני רואה בכך סימן ראשון לכך שהחומה הסינית שהפרידה שנים רבות כל כך בין "לעשות כסף" ל"לעשות טוב" מתחילה להבקע. טכנולוגיה היא המנוע של השינוי .השיח על הטכנולוגיה היה בלב הדיון בכנס סקול .הקשר בין הטכנולוגיה לשינוי חברתי מהותי הוא כבר לא היפותזה הוא מציאות .בעידן שבו מהפכות מובלות על ידי הפייסבוק ,כספים מגוייסים באפליקציות סלולריות וחינוך חינמי ניתן בסרטי וידאו ברשת זה ברור שהמפתח לשינוי חברתי מהותי טמון ברתימת הטכנולוגיה לשינוי חברתי. דרכי מימון חדשות לפתרון של בעיות ישנות – איך ממנים יזמות חברתית פורצת דרך? בכנס סקול למדתי שמונחים שרק מתחילים להכנס ללקסיקון קורסי המימון בארץ כבר שגורים בג'רגון הבנלאומי Microfinance, crowed funding social impact bonds .ו – impact investment לצד מונחים כמו SROIוdouble bottom line -הם מונחים שכבר לא זקוקים להסבר .במסגרת אחת מהפאנלים המרכזיים בכנס בחסות ה BBC -דיברו ג'ודית רודן – נשיאת קרן פורד ,סר רונלד כהן – נשיא Big Society Capitalוהדיקאן של בית ספר סקול למנהל עסקים על מודלים חדשניים למימון יזמות חברתית כאלו שמערבבים כספים ממקורות פילנתרופיים ,עסקיים וממשלתיים. חשבתי לעצמי שדווקא בהיבט זה של יצירתיות פיננסית ישראל כנראה עומדת להיות בחזית הפיתוח לנוכח ההצהרה של פרופ' יוג'ין קנדל על הקמה של קרן להשקעה בעסקים חברתיים עוד השנה – בתקווה שזה אכן יצא לפועל. מדידה והערכה אפקטיבית להשגת תוצאות אופטימליות .בעולם העסקי אנחנו מודדים את עצמנו בצורה אובססיבית ומשווים כל הזמן .בעולם היזמות החברתית הדרך עוד ארוכה .איך מודדים SROIבצורה שתעזור לנו לבחור בין יוזמות שונות ושתגרום לנו להשתפר ולפתח כלים חברתיים יעילים יותר? הרצאה מרתקת בנושא זה נתנה קרוליין פיינס מנהלת בארגון מדידה בשם giving evidenceשהדגימה איך אפשר ללמוד על פתרונות חברתיים שכבר נוסו בחוסר הצלחה ,ולהמנע מלהשקיע בהם שוב ושוב .פיינס הדגישה את הצורך בפיתוח r&dחברתי אשר יחליף את ה m&e -שמתמקד במדידה והערכה .אני השתכנעתי .נדמה כי הגיעה השעה להקים MITחברתי שיבחון אפקטיביות של פתרונות לבעיות חברתיות שונות ,ישתף במסקנות ויאפשר יישום גלובלי ויעיל יותר .רק כך לא נבזבז משאבים יקרים בפתרונות שלא הוכחו או בבדיקה מיותרת של פתרונות שכבר הוכחו. שיתוף פעולה – זה שם המשחק .בכנס סקול התחדד לי ההבדל בין צמיחה של עסק ,שהרבה פעמים קשור בתחרות ובבידול ,לבין צמיחה של אימפקט שדורש שיתופי פעולה .אולמות הכנס היו מלאים במונחים כמו :שותפויות ,השפעה ,חיקוי ,זכיונות וכן הלאה .האם זו תוצאה של חוסר במשאבים למימון יזמות חברתית או חיפוש אמיתי של אפקטיביות? אין לדעת ,אולם כמו בכל כנס עסקי שהשתתפתי בו – הרבה "עסקאות" חברתיות נרקמו בהפסקות הצהרים ובארוחות הערב במהלך הכנס .או כמו שאמר וילי פוט מנכל " root capitalאני מאמין בשיתוף פעולה ברמה של פתולוגיה" .אציין כי root capitalסטארט אפ שקם לפני שנים מועטות ,הלווה עד היום למעלה מ- 011מליון $לחקלאים ממדינות מתפתחות והכל בדרך של שיתופי פעולה!! Intrapreneurהוא היזם החברתי החדש .המונח החדש מאפשר לאנשים ליצר שינוי מבפנים ,בלי לשבור את הכלים ,לעזוב את העבודה וליסוע לאפריקה .דוגמא נהדרת ליזם מפנים שכזה הוא ג'ימס אינגלסבי מיוניליבר שמפתח בתוך הארגון שלו מוצרים לשוק הניגרי הצומח. כתוצאה מהחשיפה שלו לבעיות של האזורים האורבניים העניים באפריקה הוא פיתח בתוך יוניליבר פרוייקט להקמת מרכז לטיהור מים בגאנה. .9הכח עובר להמונים .הארוע הבולט ביותר שהדגים את השינוי בשיווי המשקל בין המומחה להמון היה הפורום המרכזי בו הציג פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד במסגרת ההרצאה from - per capita to pro capitaאת מדד ה . social progress imperative -מדד זה אמור לאותת לנו באופן מדוייק יותר ממדד ה GDP -מה מצב ה wellbeing & sustainability -של המדינה בה אנו חיים .במסגרת דיון ער שהתקיים בנושא וסקר את המתודולוגיה והתוצאה הקול המרכז י שיצא מהנוכחים באולם היה :איפה חכמת ההמון במדד שפיתחת פרופ' פורטר .נראה שהימים שהחכמה יצאה מהרווארד בלבד – חלפו ואינם .דרך אגב ,ישראל הגיע למקום 06מתוך 01מדינות שנבדקו .מה דעתכם? ישראל – לא נמצאת על המפה .ביליתי 3ימים גדושים ומטלטלים בכנס סקול .4103 .01 פגשתי מאות אנשים .השתתפתי בעשרות הרצאות ופורומים .ובתוך כל השפע הזה ישראל לא היתה נוכחת .ישראל – שמצטיינת כמקום ה 3 -ביזמות עולמית אחרי הסיליקון ואלי וניו-יורק, שמלמדת אחרים איך להיות יזם ,שחתומה על כמה מהפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר בעולם – נעדרה מהפורום .לא היו שם אנשי עסקים מישראל ולא היו שם אנשי ממשל מישראל (למעט ח"כ סתיו שפיר שהגיעה באופן פרטי) .אני מתכוונת להגיע שוב לכנס סקול בשנה הבאה ואני מקווה שהפעם זה יהיה כחלק ממשלחת ישראלית מכובדת שתרכז פאנל או שניים ותציג לעולם ,לראשונה ,את אפליקצית ה social jenny -שפותחה בישראל ופותרת את בעיית העוני בעולם .אמן.
© Copyright 2024