‫דצמבר‪2012 ,‬‬ ‫על שוויון הזדמנויות וגיוון בתעסוקה ועל מה שביניהם‬ ‫המניע להכלת "השונה" בארגון נובע הן מצורך חברתי‪-‬ערכי המתבטא בין היתר‬ ‫בשורת חוקים והנחיות‪ ,‬ולעיתים דווקא מהצורך הארגוני‪-‬עסקי של הכלת מגוון דעות‬ ‫וקבוצות‪ .‬על האיזון העדין ביניהם‬ ‫בכנס הפורום לגיוון שנערך לפני כשבועיים הציגה החוקרת ד"ר קלב את התפתחות הגיוון בתעסוקה‬ ‫בארה"ב ואת המעבר שחל שם ‪ -‬מגיוון הנובע מהיענות לחקיקה בדבר שוויון (בשנות ה‪ ,)'60-‬לגיוון‬ ‫בתעסוקה מתוך הרציונאל העסקי (בעיקר החל משנות ה‪ .)'80-‬לקריאה נוספת על התפתחות ציבורית‪-‬‬ ‫חוקתית ועסקית של נושא הגיוון‪ ,‬מתוך ‪( Diversity Executive‬אוקטובר‪.)2012 ,‬‬ ‫עולם התעסוקה הלך כברת דרך ארוכה מאז שנות ה‪ '60-‬של המאה הקודמת‪ ,‬אולם נראה כי גם כיום‪,‬‬ ‫מתקיימת הליכה על התפר שבין הגיוון כהיענות ליעדים כמותיים ודרישות החוק‪ ,‬לבין מינוף הגיוון לשינוי‬ ‫תרבותי כלל ארגוני שיביא עמו מחויבות גדולה יותר של העובדים לארגון‪ ,‬והצלחה עסקית גדולה יותר‬ ‫(חדשנות‪ ,‬זיקה לשוק הלקוחות ועוד)‪.‬הפורום מתרכז ביעד השני‪ ,‬ואליו גם מכוון את העסקים החברים בו‪.‬‬ ‫נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה אימצה כמודל לעבודתה את מודל ה"מיה" שפיתח המכון לזכויות אדם‬ ‫בדנמרק‪ .‬המודל מעורר ההשראה‪ ,‬מצליח לתאר את שיווי המשקל העדין שבין‪ :‬היעדר אפליה‪ ,‬שוויון‬ ‫זכויות‪ ,‬עליה בגיוון‪ ,‬ותעסוקה מגוונת‪ .‬להלן תיאור גרפי של המודל‪ .‬לקריאה נוספת על המודל (מתוך אתר‬ ‫המכון לזכויות אדם בדנמרק) ועוד על כלים למעסיקים באתר הנציבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ואילו הנשיא אובמה‪ ,‬הורה בקיץ ‪ 2011‬לכל משרדי הממשל להכין תכנית גיוון והכלה תוך ‪ 120‬יום‪ .‬כאשר‬ ‫ניתנה ההוראה‪ ,‬היו מי שביקרו אותה באמרם‪ ,‬כי אין צורך בהוראה כזו‪ ,‬משום ש"וועדת השוויון‬ ‫בהזדמנויות בתעסוקה" אחראית ממילא לפיקוח על קיומם של גיוון והכלה בממשל‪ .‬במאמר מתוך המגזין‬ ‫‪( Diversity Executive‬דצמבר‪ ,)2011‬נטען‪ ,‬כי ביקורת זו היא הוכחה לחוסר ההבחנה הרווחת‪ ,‬שבין‬ ‫ייצוג של אוכלוסיות מגוונות בכח העבודה‪ ,‬לבין מינוף הגיוון לשיפור מחויבות העובד והתוצאות העסקיות‪.‬‬ ‫גם זה ביטוי לאותו תוואי עליו הצבענו‪.‬‬ ‫לקריאה נוספת '‪ 'Changing the Government’s Use of Diversity‬מתוך‪Diversity Executive‬‬ ‫(דצמבר‪)2011‬‬