‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬ ‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬ ‫אפיגנטיקה – עולם‬ ‫חדש של מסתורין‬ ‫ברפואה‬ ‫אחת החידות הגדולות שלעולם‬ ‫הרפואה אין תשובה לגביה טמונה‬ ‫בשאלה‪ :‬כיצד יתכן שלכל בני האדם‬ ‫כרומוזומים זהים אבל הביטוי שלהם‬ ‫שונה מאדם לאדם?‬ ‫לדוגמא‪ :‬ההנחה היא שאצל כל בני‬ ‫האדם קיימים גנים לסוכרת ולמחלות‬ ‫לב‪ ,‬אולם לא כל בני האדם חולים‬ ‫בסוכרת או במחלות לב‪ .‬לאחרונה‬ ‫מתפתח עולם חדש בתחום הגנטיקה‬ ‫שמכונה אפיגנטיקה‪ .‬המדענים חושבים‬ ‫שבאמצעות האפיגנטיקה יוכלו‬ ‫לתת תשובה לשאלה המסקרנת הזו‪.‬‬ ‫חוקרים מכל העולם עסוקים בפיצוח‬ ‫החידה וביניהם גם חוקרים ישראלים‪.‬‬ ‫קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים גילתה גן שלדעתם‬ ‫אחראי לגרימת מחלת הסוכרת‪.‬‬ ‫החוקרים אומרים שכאשר הגן‬ ‫“חסום” הסוכרת לא תבוא לידי ביטוי‬ ‫וכאשר הגן “פתוח” הסוכרת תתפרץ‪.‬‬ ‫לדעתם מולקולה פשוטה הנקראת‬ ‫מתיל‪ ,‬היא זו שאחראית לחסום את‬ ‫הגן ולמנוע את התפרצות הסוכרת‪.‬‬ ‫התחום המדעי העוסק כאמור בחקר‬ ‫המולקולות שחוסמות או מאפשרות‬ ‫ביטוי של גנים נקרא אפיגנטיקה ועוד‬ ‫נשמע עליו רבות‪.‬‬ ‫מחלות אוטואימוניות‬ ‫– פתרונות יצירתיים‬ ‫בדרך אלינו‬ ‫רבות הן המחלות שנגרמות לאדם על‬ ‫ידי עצמו‪ .‬מחלות אילו נקראות מחלות‬ ‫אוטואימוניות והן נגרמות כאשר הגוף‬ ‫מייצר נוגדנים נגד עצמו‪ .‬מחלות‬ ‫כמו זאבת‪ ,‬סוגים שונים של דלקות‬ ‫פרקים‪ ,‬חלק ניכר ממחלות הכליה‪,‬‬ ‫מחלות מעי כגון קרוהן ועוד נחשבות‬ ‫למחלות אוטואימוניות‪ .‬קבוצת‬ ‫חוקרים ישראלים ממכון ויצמן פתחה‬ ‫שיטה באמצעותה ניתן יהיה לחסן‬ ‫את הגוף נגד אותם נוגדנים שהוא‬ ‫עלול לפתח נגד עצמו‪ .‬מסובך‪ ,‬אבל‬ ‫לא נורא‪ .‬על פי דעת החוקרים‪ ,‬בגופם‬ ‫של החולים במחלות האוטואימוניות‬ ‫ישנם אנזימים בשם ‪ MMP‬שמסייעים‬ ‫ביצירת המחלה האוטואימונית‪.‬‬ ‫קבוצת החוקרים פתחה חיסון נגד‬ ‫אותם אנזימים בתקווה שחסימתם על‬ ‫ידי החיסון תעכב או אולי אף תמנע‬ ‫את התפתחות המחלה האוטואימונית‪.‬‬ ‫המחקר נמצא בשלבים ראשוניים אבל‬ ‫התקוות בו גדולות‪.‬‬ ‫שלפוחית שתן‬ ‫מלאכותית – כבר כאן‬ ‫ילדה צעירה אשר לרוע מזלה חלתה‬ ‫בדלקת של חוט השדרה וכתוצאה‬ ‫מהדלקת נפגעו העצבים המעצבים‬ ‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬ ‫את שלפוחית השתן‪ .‬כפועל יוצא הילדה‬ ‫לא יכולה לרוקן את השלפוחית ונאלצת‬ ‫כל כמה שעות לצנתר את עצמה ולרוקן‬ ‫את השלפוחית בדרך מלאכותית‪ .‬מצב‬ ‫חולני זה נקרא שלפוחית נוירוגנית והוא‬ ‫יחסית שכיח‪ .‬שלפוחית נוירוגנית יכולה‬ ‫להיווצר לאחר דלקות בעמוד השדרה‪,‬‬ ‫ניתוחים בעמוד השדרה‪ ,‬גידולים בעמוד‬ ‫השדרה‪ ,‬תאונות ועוד‪ .‬מדובר במצב שפוגע‬ ‫מאוד באיכות החיים ועלול אף לסכן‬ ‫אותם‪ .‬לאחרונה פתחה קבוצת רופאים‬ ‫באנגליה כלי עזר מלאכותי באמצעותו‬ ‫יכול החולה לרוקן את השלפוחית‪ .‬מדובר‬ ‫במתקן שמושתל בגופו של החולה סביב‬ ‫עמוד השדרה ומתחבר לשלפוחית השתן‪.‬‬ ‫באמצעות מתג חשמלי שנמצא אצל החולה‪,‬‬ ‫הוא מפעיל את העצבים המעצבבים את‬ ‫שלפוחית השתן ומאפשרים לה להתכווץ‬ ‫ולהתרוקן‪ .‬מדובר באביזר שנמצא כבר‬ ‫בשימוש מעשי וישנם מספר חולים שכבר‬ ‫נהנים ממנו‪ .‬חלק מפוליסות הבריאות‬ ‫המשווקות בשוק מכסות את הכיסוי‬ ‫להתקנת אביזר‪/‬שתל זה‪.‬‬ ‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬ ‫שתיית אלכוהול וסרטן‬ ‫השד‬ ‫גילוי מוקדם של סרטן‬ ‫שלפוחית השתן‬ ‫בדצמבר ‪ 2011‬פורסם בעיתון הרפואי‬ ‫היוקרתי ‪ JAMA‬שקבוצת חוקרים‪,‬‬ ‫שבדקה בין השנים ‪ 2008 - 1980‬למעלה‬ ‫ממאה אלף חולים‪ ,‬קבעה שקיים קשר‬ ‫ישיר בין שתיית אלכוהול להתפתחות‬ ‫של סרטן השד בנשים‪ .‬נמצא שגם שתיה‬ ‫מועטה של ‪ 3-6‬משקאות בשבוע מגדילה‬ ‫את הסיכוי ללקות במחלה‪ .‬עוד מצאו‬ ‫החוקרים שהסיכון קיים במידה זהה גם‬ ‫אצל צעירות וגם אצל נשים מבוגרות‪.‬‬ ‫סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן‬ ‫הרביעי בשכיחותו אצל גברים והשמיני‬ ‫אצל נשים‪ .‬בישראל יחלו בכל שנה כאלף‬ ‫וחמש מאות חולים חדשים במחלה‪,‬‬ ‫כאשר השכיחות במחלה עולה עם השנים‪.‬‬ ‫מדובר במחלה שקשה לגלות “מוקדם”‬ ‫מאחר והיא אינה כואבת‪ ,‬כאשר הסימן‬ ‫הראשון לקיומה הוא דם בשתן‪ .‬המחלה‬ ‫יכולה להיגרם גם מגורמים סביבתיים‬ ‫כמו חשיפה לחומרים כימיים ונחשבת‬ ‫לעיתים למחלת מקצוע‪ .‬ככל שהמחלה‬ ‫מתגלה בשלבים מוקדמים יותר סיכויי‬ ‫ההחלמה טובים יותר‪ .‬לא קיימת היום‬ ‫בדיקה איכותית וזמינה לגילוי מוקדם‬ ‫של המחלה‪ .‬בעיתון “הרפואה” פורסם‬ ‫לאחרונה מאמר שמציע בדיקה גנטית‬ ‫לאבחון מוקדם של המחלה‪ .‬השיטה עדיין‬ ‫לא קלינית אולם המסר הנו שחוקרים‬ ‫בעולם כולו כבר עוסקים בה‪ .‬ההנחה היא‬ ‫שהשיטה תהפוך בקרוב לשיטה המועדפת‬ ‫לאבחון מוקדם של סרטן שלפוחית השתן‬ ‫ותחסוך סבל רב ללא מעט אנשים‪.‬‬ ‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬ ‫תחליף ניתוח – החלפת‬ ‫מסתם בלב בצנתור‬ ‫הלב הוא שריר המספק דם מועשר בחמצן‬ ‫לכלל אברי הגוף לצורך תפקודם‪ .‬הלב‬ ‫מחולק לשני אזורים מופרדים באמצעות‬ ‫מסתמים ‪ ,‬היוצרים חיץ בין דם עשיר‬ ‫בחמצן – לדם דל בחמצן‪ .‬אחד המסתמים‬ ‫המועדפים ביותר לפגיעה הוא המסתם‬ ‫האאורטלי (‪ ,)aortic valve‬המפריד בין‬ ‫החדר השמאלי לאבי העורקים‪ .‬הפגיעות‬ ‫במסתם מתחלקות לשניים‪ :‬אי ספיקה‬ ‫(‪ – )insufficiency‬כאשר עלי המסתם לא‬ ‫נסגרים עד הסוף‪ ,‬והדם דולף; והיצרות‬ ‫(‪ – )stenosis‬כאשר עלי המסתם לא‬ ‫נפתחים מספיק‪ ,‬והדם מתקשה לזרום‬ ‫דרך המסתם‪ .‬ניתוחי החלפת או תיקון‬ ‫מסתם נחשבים לניתוחי לב שכיחים‬ ‫והם מבוצעים לרוב בניתוח לב פתוח‬ ‫( בו מנוסר קיר בית החזה) או בניתוח‬ ‫בשנים‬ ‫(זעיר‪-‬פולשני)‪.‬‬ ‫לפרוסקופי‬ ‫האחרונות‪ ,‬התפתחה בעולם טכנולוגיה‬ ‫חדשנית‪ ,‬המאפשרת השתלת מסתם‬ ‫מלאכותי בצנתור‪ ,‬ללא צורך בפתיחת בית‬ ‫החזה‪ .‬פעולה זו מבוצעת בשנה האחרונה‬ ‫במספר מרכזים רפואיים בעולם וגם‬ ‫בישראל‪ .‬בשלב זה פעולה זו מוצעת בעיקר‬ ‫למטופלים הנחשבים לחולים בעלי סיכון‬ ‫ניתוחי גבוה‪ .‬בעתיד ככל שייצבר ניסיון‬ ‫תהפך הפעולה לזמינה ליותר ויותר חולים‪.‬‬ ‫הפעולה החדשה מבוצעת בחדר הצנתורים‪.‬‬ ‫באמצעות הצנתר‪ ,‬מועבר המסתם התותב‬ ‫אל תוך מקומו בלב במעבר שבין החדר‬ ‫השמאלי לאבי העורקים‪ .‬במהלך הצנתור‬ ‫לא נדרש שימוש במכונת לב‪-‬ריאה‪,‬‬ ‫ובחלק גדול מן המקרים הפעולה מבוצעת‬ ‫בהרדמה מקומית בלבד‪ .‬הצנתור מתבצע‬ ‫תוך שימוש בהדמיית אקו לב (אולטרא‪-‬‬ ‫סאונד)‪ ,‬ובאמצעותה ניתן לראות מייד‬ ‫עם סיום הפעולה את השיפור בתפקוד‬ ‫המסתם‪ ,‬ואת התגברות זרימת הדם‬ ‫המתאפשרת דרך המסתם המושתל‪ .‬משך‬ ‫הפעולה הוא בין שעה לשעה וחצי ושיעור‬ ‫ההצלחה של הפעולה הוא גבוה‪ ,‬מעל ‪.95%‬‬ ‫למה צריך את זה?‬ ‫קורה דבר במערך השיווק של חברות‬ ‫הביטוח‪ ,‬זה התחיל בהראל וממשיך‬ ‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬ ‫ובפניקס ואני מניח שגם השאר יבואו‬ ‫בעקבותיהם‪ .‬חברות הביטוח החלו לפרסם‬ ‫את ביטוחי הבריאות אותם הם מבקשים‬ ‫להציע לציבור גם בטלוויזיה‪ ,‬בפרסומות‬ ‫משולבות עם בית החולים אסותא‪.‬‬ ‫מדינת ישראל היא מדינה ששיעור גבוה‬ ‫מאוד מאזרחיה מבוטח בביטוח בריאות‬ ‫פרטי‪ .‬אם נתייחס לביטוח המשלים‬ ‫כאל ביטוח פרטי הרי שלמעלה מ ‪70%‬‬ ‫מהציבור מבוטח בו‪ .‬אם נתייחס רק‬ ‫לביטוחים הפרטיים המשווקים על ידי‬ ‫חברות הביטוח‪ ,‬גם אז למעלה מ ‪40%‬‬ ‫מהציבור מבוטח בהם‪.‬‬ ‫בגלל שיעור המבוטחים הגבוה‪ ,‬גם‬ ‫ניסיונם של חברות הביטוח בתחום רב‪,‬‬ ‫ואנו מהווים מודל חיקוי ולימוד למבטחי‬ ‫המשנה הגדולים בעולם‪ ,‬לגבי התנהגות‬ ‫השוק המיוחד הזה‪ ,‬הן בתחום הבריאות‬ ‫והן בתחום הסיעוד‪.‬‬ ‫לפחות שלוש חברות הביטוח המובילות‪,‬‬ ‫הראל‪ ,‬הפניקס וכלל מיומנות‪,‬מנוסות‬ ‫מאוד ונותנות שירות מצוין למאות אלפי‬ ‫המבוטחים שלהם‪.‬‬ ‫ולפתע‪ ,‬אדם קם בבוקר ורואה שהראל‬ ‫והפניקס משווקות מוצרי נישה שוליים‬ ‫ותולות את יהבם בפרסום משולב עם‬ ‫בית החולים אסותא‪ .‬אדם קם בבוקר‬ ‫משפשף את העיניים ולא מאמין‪ .‬מוצרי‬ ‫נישה שמיועדים לכסות אירועים מאוד‬ ‫ספציפיים כמו סרטן או ליווי רפואי‬ ‫משווקים כחבילה עם המוסד נותן‬ ‫השירות‪ ,‬מוסך הסדר?‪.‬‬ ‫ביטוח בריאות פרטי‪ ,‬רחב‪ ,‬מקיף הוא‬ ‫דבר חשוב מאוד‪ ,‬חשוב מאין כמותו‪ ,‬אדם‬ ‫שלא מצטייד בביטוח כזה לו ולמשפחתו‬ ‫הוא אדם חסר אחריות לחלוטין‪ ,‬בעיקר‬ ‫במדינה בה למעלה מחמישים אחוז‬ ‫מההוצאה הלאומית לבריאות היא הוצאה‬ ‫פרטית‪ .‬חברות הביטוח מנוסות מאוד‪,‬‬ ‫מוצרי הביטוח מצוינים אז למה צריך את‬ ‫אסותא בכל הסיפור הזה?‬ ‫האם מנהלי השיווק של אסותא חכמים‬ ‫יותר? מנוסים יותר? מתוחכמים יותר?‬ ‫חזקים יותר ממנהלי השיווק של חברות‬ ‫הביטוח‪ .‬האם יש כאן ליקוי מאורות?‬ ‫האם יש כאן משהו שאני לא מבין?‪.‬‬ ‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬ ‫אסותא היא אכסניה לרופאים‪ ,‬אכסניה‬ ‫מצוינת עם ציוד חדשני ואיכותי‪ ,‬חדרי‬ ‫אשפוז נוחים וצוות סיעודי מיומן‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫אסותא היא לא בית חולים במובן הרחב של‬ ‫המילה‪ .‬לאסותא אין רופאים משל עצמה‪.‬‬ ‫אסותא לא מגדלת רופאים‪ ,‬לא מכשירה‬ ‫רופאים‪ ,‬אסותא מאפשרת לרופאים‬ ‫שמגיעים מבתי החולים הציבוריים לעשות‬ ‫שימוש בתשתיות שברשותה‪.‬‬ ‫הקו המנחה‪ ,‬המהות של ביטוח בריאות‬ ‫פרטי‪ ,‬הוא זכות הבחירה‪ ,‬במשך שנים‬ ‫לימדנו וחינכנו את הציבור שצריך לרכוש‬ ‫ביטוח בריאות פרטי על מנת להבטיח‬ ‫את זכות הבחירה‪ .‬הזכות לבחור ברופא‬ ‫המטפל‪ ,‬בבית החולים בו יינתן הטיפול‬ ‫הרפואי ובמועד בו יינתן הטיפול הרפואי‪.‬‬ ‫זה ההבדל העיקרי בין שירות ציבורי‬ ‫לשירות פרטי‪ .‬רמת הרפואה במערכת‬ ‫הציבורית היא מצוינת‪ ,‬מהגבוהות בעולם‪,‬‬ ‫אבל זכות הבחירה שמורה רק במערכת‬ ‫הפרטית‪.‬‬ ‫תפקידה של חברת הביטוח להציע‬ ‫למבוטח את חופש הבחירה המרבי‪,‬‬ ‫את הזכות והיכולת המוחלטת לשלוט‬ ‫על התהליכים הכרוכים בניהול הבעיה‬ ‫הרפואית ממנה הוא סובל‪ .‬אז איפה לתוך‬ ‫התפיסה הזו נכנסת אכסניה של רופאים‬ ‫גם אם קוראים לה אסותא?‬ ‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬ ‫והשאלה האחרונה למה גימיקים? בשנות‬ ‫התשעים כאשר הייתי שותף במסגרת‬ ‫עבודתי בחברת הפניקס בבניית השוק‬ ‫לביטוחים פרטיים‪ ,‬נאלצנו להשתמש‬ ‫בגימיקים‪ .‬בימים ההם היה קשה מאוד‬ ‫לשכנע את הציבור למה הוא צריך ביטוח‬ ‫בריאות פרטי כאשר יש לו קופת חולים‪.‬‬ ‫ואני מודה‪ ,‬שעל מנת להיכנס לביתו של‬ ‫המבוטח השתמשנו בגימיקים‪ ,‬הצענו‬ ‫קופונים לבדיקות צ’ק אפ רפואי‪ ,‬הצענו‬ ‫קופונים לנעלי ספורט ועוד רעיונות רבים‬ ‫ואחרים שאני לא בהכרח גאה בהם‪.‬‬ ‫אבל היום‪ ,‬כאשר כל אדם בישראל מודע‬ ‫היטב לצורך בביטוח בריאות פרטי‪ ,‬למה‬ ‫צריך גימיק? למה לא לתאר פשוט ואמיתי‬ ‫את המציאות‪ ,‬מציאות שמי שאין לו‬ ‫ביטוח בריאות פרטי בישראל חי פחות!‬ ‫למנהל השיווק של אסותא מגיע צל”ש‪.‬‬ ‫אכסניה לרופאים שמצליחה הודות‬ ‫למערכת השיווק המוצלחת שלה לשמור‬ ‫על רמות מחירים מהגבהות בעולם‪,‬‬ ‫מחירים שגורמים לכך שכולנו נשלם יותר‬ ‫על ביטוחי הבריאות שלנו‪ .‬וזה לא הכל‪,‬‬ ‫להביא לכך שהלקוחות שלה (חברות‬ ‫הביטוח) יממנו עבורה מסע פרסום‬ ‫בטלוויזיה! גאון מי שעשה את זה ואולי‬ ‫קצת פחות גאון מי שנפל בפח‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ .‬לדעתי ההתנהלות‬ ‫הזו‪ ,‬תשומת הלב הרבה שאסותא מבקשת‬ ‫לקבל ומצליחה לקבל בחודשים האחרונים‪,‬‬ ‫תביא בסופו של דבר לשני מהלכים בלתי‬ ‫נמנעים‪ .‬האחד כניסה של הממונה על‬ ‫ההגבלים העסקים לסוגיה מורכבת זו‬ ‫והשניה קידום הדעות שנשמעות לאחרונה‬ ‫יותר ויותר הן מצד מבקר המדינה והן‬ ‫מצד משרד הבריאות‪ ,‬על שנוי שיש לעשות‬ ‫בענף‪ .‬הפרדת אסותא ממכבי מחד ואולי‬ ‫גם סוף סוף קידום השר”פ במדינת ישראל‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שלנו הלקוחות‪ ,‬יש מספיק‬ ‫הבנה לא ללכת שולל אחרי גימיקים‬ ‫שיווקיים כאלו או אחרים‪ .‬אנו נעמוד על‬ ‫זכותנו לרכוש ביטוחי בריאות מקיפים‪,‬‬ ‫מלאים ועשירים שיבטיחו לנו זכות בחירה‬ ‫מלאה‪ ,‬ושליטה מלאה על ניהול הרפואה‬ ‫אם וכאשר נזדקק לה‪.‬‬ ‫חברת הביטוח תתן לנו את המימון‬ ‫במסגרת הפוליסה ואנו נחליט איך למי‬ ‫מתי ואיפה לקבל את הטיפול הרפואי‪.‬‬ ‫כותבים‪ :‬ד"ר אודי פרישמן ‪www.udif.co.il‬‬ ‫טל‪ .‬מערכת‪03- 7517274 :‬‬ ‫מייל לתגובות ‪[email protected]‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מירב שמואלי‬