הקליקו כאן - עיריית נתניה
בריכת החורף בנתניה :דו"ח מצב אקולוגי לשנת 2009 ד"ר שריג גפני ביה"ס למדעי הים – מכמורת המרכז האקדמי רופין מוגש לעריית נתניה יוני 2010 2 תקציר מנהלים • בריכת החורף בנתניה מהווה משאב ייחודי של ערכי טבע ונוף .הבריכה היא מערכת אקולוגית ייחודית המתאפיינת במגוון ביולוגי מיוחד .בתחום הבריכה נמצא בעבר מגוון ייחודי של מיני צומח מים ובעלי חיים ,בינהם מינים מוגנים ונדירים. • בשנים האחרונות עוברת בריכת החורף בנתניה תהליך מואץ של פיתוח סביבתי .התהליך מלווה בעבודות פיתוח וגינון של השטחים הסובבים את הבריכה ומהווים את אגן הניקוז המיידי שלה. • לחצי הפיתוח המאפיינים את בריכת החורף וסביבותיה נותנים את אותותיהם בשטחים שמסביב לשלולית ובשלולית עצמה • מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את המצב הנוכחי בבריכת החורף בנתניה וכיצד הוא מושפע מפעולות הפיתוח המתקיימות באגן ההיקוות של הבריכה ולהמליץ על דרכי פעולה וממשק בכדי לשמר את התיפקוד המיטבי של המערכת האקולוגית בריכת החורף ועל שרותי המערכת האקולוגית לאדם. • משך התקופה הרטובה )התקופה בה הבריכה מחזיקה מים( התקצר מאז שראשית שנות האלפיים בכ 3-חודשים. • להתקצרות העונה הרטובה יכולה להיות השפעה הרסנית על התאמת הבריכה כבית גידול למאכלסים שונים ,בינהם סרטנים ודו חיים. • הסיבה להתקצרות התקופה הרטובה היא הפעלתו של נקז בפינה הצפון מערבית של הבריכה. נקז זה מונע ממי נגר המנקזים את השכונות שמצפון לבריכה להגיע לבריכה. • הנימוק שמאחרי הפעלת הנקז היה מניעת הגעתם של מזהמים מניקוז הכבישים של השכונות אל הבריכה .אולם בבדיקה שערכנו במי התעלה המזינה את הנקז לא נמצאו עדויות לריכוזים משמעותיים של מזהמים כאלה. • מאפיינים אחרים של המים בבריכה מלמדים כי מליחות המים בבריכה דומה למליחותן של בריכות חורף אחרות במישור החוף .גם ריכוזי החמצן בבריכה סבירים • לעומת זאת נמצאו בבריכה ריכוזים גבוהים יחסית של חומרים מזינים )בעיקר מזהמים חנקניים( שמקורם ככל הנראה בדשנים שייושמו בשטחי הגינון שמסביב .ריכוז המזינים הנ"ל היה גבוה פי 10בהשוואה לבריכות חורף אחרות במישור החוף. • משמעותם של ריכוזים אלה שהבריכה נתונה בסכנה חמורה של התדרדרות איכות בית הגידול כתוצאה מתהליכי איאוטרופיקציה. • חברת הצומח האקווטי בבריכת החורף בנתניה הראתה ב 2009-מגמה של התאוששות בהשוואה לשנים שלפני כן .הסיבה להתאוששות זו נעוצה ,ככל הנראה ,בשריפה שהתרחשה בבריכה בסוף 2008ופינתה מקום לצמיחתם של מינים נדירים על חשבון מינים עשבוניים ופולשים. • חברת צומח המים כללה בשנת 2009מינים נדירים ואדומים המדגישים את ערכה הגבוה של בריכת החורף בנתניה כערך טבע יחודי שיש לשמרו. • מאידך ,חברת הצומח היבשתי באזור שסביב בריכת החורף נפגעה באופן משמעותי כתוצאה מתהליכי הפיתוח והגינון .בכך אבדו ערכי טבע יחודיים ונפגעה ערכיותה של הבריכה וסביבותיה. 3 • באופן דומה ,אסופת חסרי החוליות האקווטיים בבריכה מראה על מגמת ירידה דרסטית .כל המינים הייחודיים לבריכות חורף שאיפיינו בעבר את בריכת החורף בנתניה נעלמו מהבריכה. • גם הדו-חיים שאיפיינו בעבר את הבריכה נפגעו .החפרית המצוייה נעלמה מהבריכה, ואוכלוסיות הקרפדה הירוקה פחתו .נתון זה חמור במיוחד על רקע הריסתן המוחלטת של בריכות חורף אחרות שהיו באזור ומהווה פגיעה חמורה במגוון הביולוגי. • נראה כי לחצי הפיתוח בסביבת הבריכה וההשפעות השליליות משטח הפארק שסביבה ,בשילוב עם קיצור התקופה הרטובה הביאו לממצא חמור זה. • השפעת השריפה שהתרחשה בסוף 2008על מאכלסי הבריכה אינה ברורה .יתכן כי השריפה פגעה במאגר בייצי הקיימא של חסרי החוליות בבריכה ,אולם בהעדר נתונים מהשנה שלפני השריפה קשה לעגן מסקנה זו .ההשפעה על הדו חיים אינה ברורה. • בריכת החורף בנתניה מתאפיינת במגוון גבוה יחסית של עופות ,בינהם מספר ניכר של עופות מים .אולם נוכחותם של אלה מראה מגמת ירידה כתוצאה מהגברת הפעילות האנושית בסביבות הבריכה. • פעולות הפיתוח באזור הבריכה גרמו לתהליכים של ארוזיית קרקע שנובעים מהרחקתה של הצמחייה הטבעית .צפוי כי עוצמת תהליכים אלה תידעך עם הזמן כאשר הצמחייה התרבותית תתפוס את מקום הצמחייה הטבעית. • פעולות הפיתוח סוללות את הדרך לכניסתם של מיני צומח פולשים לאזור הבריכה .לכניסה של מינים כאלה )למשל ,טיונית החולות( יכולה להיות השפעה עתידית חמורה על האופי של חברת הצומח באזורים שסביב הבריכה שיועדו לשימור כשטחים טבעיים. • פעולות הגינון והפיתוח כוללות שתילה ונטיעה של מיני צומח אקזוטיים שהעדיפות לשימוש בהם נמוכה .הגינון כולל גם שטחי דשא נרחבים .הכללתם של שטחי דשא בפארק אינה רצויה בעליל בשל צריכת המים הגבוהה של הדשא על רקע משבר המים בישראל. • על מנת למזער את הנזקים שנגרמו בעבר לבריכה ולהקטין את הנזקים הנגרמים לבריכה יש לנקוט בפעולות ממשק משמעותיות. • יש למנוע לחלוטין שימוש בחומרי דישון בתחומי הפארק .הממצאים מלמדים על זליגה על ותת קרקעית של חומרים אלה לבריכה • יש לוודא שלאחר הגשם הראשון יסגר המגוף שבתחילת הנקז הצפון מערבי על מנת שמי הנגר )למעט אלה שמקורם בגל הגשם הראשון לאחר הקיץ( יזרמו לבריכה. • באם רוצים לשמר את ערכה של בריכת החורף כאתר טבע יחודי יש להפחית למינימום פעילות לילית בבריכה בתקופה שבין דצמבר לסוף מאי .במיוחד יש להימנע מקיומם של ארועים הכוללים רעש ,תאורה ופיצוצים )למשל ,זיקוקים( .השפעתם של אלה על מאכלסי הבריכה. 4 .1מבוא 1.1רקע כללי מקווי מים עונתיים )שלוליות חורף ,ברכות חורף( היו בעבר גורם נוף אופיני לארץ ישראל והיו נפוצים במיוחד במישור החוף .בד-בבד עם התגשמותו של חזון יבוש הביצות ותהליכי "כיבוש השממה" ,שעברו על ארץ ישראל מאז תחילת העידן המודרני של ההתישבות היהודית ,התמעט באופן ניכר מספרן של ברכות החורף בישראל וכיום נותר בארץ רק חלק מזערי מבריכות החורף שהיו בה בעבר ) .(Mendelssohn, 1983תהליך זה בולט במיוחד במישור החוף ) .(Levin et al., 2009תהליך העיור המואץ המאפיין את המדינה מאז הקמתה ,האיץ עוד יותר את תהליך הריסתן של ברכות החורף בישראל .במחקר שנערך לאחרונה והשווה את מצב בריכות החורף והביצות במישור החוף כפי שהן מופיעות במפות הסטוריות למצבן היום נמצא כי מתוך 192בריכות חורף שהיו בעבר במישור החוף נותרו כיום רק .(18%) 35בין הבריכות ששרדו ,רבות הצטמצמו מאד בשטחן )(Levin et al., 2009 בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות יחודיות ביותר .מעצם הגדרתן הם מתקיימות כמקווי מים רק בעונות מסוימות )בעיקר בחורף ובתחילת האביב )גזית .(Williams, 2006 ;1983 ,מאחר ומקור המים העיקרי המשמש מקווי מים אלו הם מי גשמים ,הרי שעם תום עונת הגשמים מתחיל תהליך התיבשותן של ברכות החורף ) .(Williams, 2006כמות המים המגיעה לבריכה ביחד עם משטר הטמפרטורות קובעים את משך התקופה בה הבריכה תחזיק מים ).(Fischer et al., 2000 האופי הזמני של ברכות החורף מחייב את האורגניזמים המאכלסים אותן )חי וצומח( לנקוט באסטרטגיות חיים מיוחדות במינן ,על מנת שיתאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה הקצרה של חודשים בודדים בלבד בה מתקימים מים בבריכה ) .(Williams, 2006 ;Zedler, 2003ככלל ,ניתן לסווג את בעלי החיים המאכלסים בריכות חורף ,למינים כלליים )ג'נראליסטיים( – המאפיינים בתי גידול אקווטיים שונים ולמידים יחודיים )מתמחים( ,שעברו התאמות יחודיות לתנאים המיוחדים המאפיינים את בריכות החורף .הימצאותם של האחרונים בבריכות החורף מלמדת על תנאים אקולוגיים טובים בבריכת החורף והעדרותם מהבריכות יכולה להצביע על רמה גבוהה של הפרעה למערכת האקולוגית של בריכת החורף. מכאן ניתן ללמוד כי משך קיום המים בבריכת החורף ) (hydro-periodמהווה את אחד הגורמים החשובים בקביעת יכולתם של האורגניזמים המאכלסים אותה ,ובמיוחד המינים היחודיים ,להגיע לסיום מוצלח של מחזור חייהם )למשל ,גפני ;Williams, 2006 ;1986 ,אלרון .(2007 ,כמות המים המתנקזת אל בריכת החורף ,משטר ההתמלאות של הבריכה ,מידת החילחול של הקרקעית וקצב האיוד הם מהגורמים הסביבתיים המשפיעים על משך זה. בנוסף לחשיבות הרבה שיש לגוף המים הרטוב המהווה חלק עיקרי מהמערכת האקולוגית של בריכות חורף קיימת חשיבות רבה גם לשטח היבשתי הנמצא באגן ההיקוות של הבריכות .לתהליכים המתרחשים בשטח זה יש השפעה ניכרת על השלמות האקולוגית של הבריכה .ניתן לסכם השפעה זו בגורמים הבאים: 5 .1השפעה על כמויות המים המגיעים לבריכה -הגשמים היורדים על שטח אגן ההיקוות מגיעים לבריכה ,אם כנגר עילי ואם כנגר תת קרקעי .לפיכך ,שינויים בתוואי הקרקע ,או באופי התכסית )מחלחלת לעומת אטימה( יכולים להשפיע באופן ניכר על כמויות המים המגיעות לבריכה ועל משטר ההתמלאות שלה. .2השפעה על איכות המים המגיעים לבריכה – בריכות חורף מהוות מבלע ) (sinkלחומרים המגיעים אליהן מאגן ההיקוות .לכן ,חומרי דישון ומזהמים ,שמקורם באגן ההיקוות מוצאים חיש מהר את דרכם לבריכה ומשפיעים על איכות המים ועל התאמתם למאכלסים השונים שבבריכה .לפיכך, לפעילות המתרחשת באגן הניקוז המיידי של הבריכה יכולה להיות השפעה ניכרת על איכות המים בבריכה .לדוגמה ,דישון של גינות ומדשאות או ריסוסים של צמחי תרבות בקוטלי חרקים עלולים להשפיע באופן שלילי ביותר על איכות המים בבריכה .גם פסולת המצטברת באגן ההיקוות ,כתוצאה מפעילות תיירותי,ת תמצא את דרכה בסופו של דבר לבריכה ותשפיע לרעה על איכות המים .3השפעה על זמינות בתי גידול יבשתיים – אזור אגן ההיקוות של הבריכה מהווה בית גידול יבשתי לחלק ממאכלסי הבריכה .לדוגמה ,מיני דו חיים המאכלסים בריכות חורף מבלים את הקיץ בפעילות )למשל ,קרפדה ירוקה ,אילנית מצויה( או בתרדמה )למשל ,חפרית מצויה( בשטח היבשתי הסובב את הבריכה .באופן דומה ,עופות מים רבים מאכלסים את השיחים והעצים הסובבים את הבריכה .לפיכך לשימושי הקרקע ולאופי הפעילות האנושית באגן ההיקוות של הבריכה יכולה להיות השפעה ניכרת על הרכב המינים של הבריכה .למשל ,בעוד שהסבת שטחים באגן ההיקוות משטחים טבעיים לשטחי גינון יכולה להשפיע מיטיבה על קרפדה ירוקה ,המבלה את לילות הקיץ בפעילות בשטחים מושקים )לוי .(2006 ,לעומת זאת לשינוי כזה יכולה להיות השפעה שלילית ביותר על אוכלוסיות החפרית המצויה המשתמשים בשטחי היבשה הסמוכים לבריכה להתחפרות במהלך תרדמת הקיץ שלהם. באופן דומה ,לתאורה היקפית או לפעילות רועשת יכולה להיות השפעה שלילית על עופות המים הלנים על העצים המקיפים את הבריכה. מחקרים עדכניים הדגימו את חשיבותם של בתי גידול אקווטיים ובכללם בריכות חורף כמוקדים חמים ) (hot spotsלשמירת המגוון הביולוגי של ישראל ) .(Levin and Shmida, 2007מאידך ,דווקא בית גידול עשיר זה סובל מפגיעה משמעותית ביותר .למשל 22מינים מתוך 39מיני צמחים שנכחדו מישראל ,הם מיני צומח המאפיינים בי גידול רטובים כבריכות חורף ) .(Frumkin et al., 2004כמו אזורים אחרים במישור החוף המערבי ,התאפיין גם אזור נתניה בעבר בעושר של בריכות חורף )למשל ,בריכת חונן, בריכת אלמגור ,בריכת דורה; גפני ;1986 ,גפני וגזית ;2005 ,אלרון ;2007 ,וכן בריכות חורף באזור תחנת הדלק סונול וליד בית גולדמינץ; גזית וסידיס .(1981 ,אולם ,תהליך העיור המואץ לא פסח גם על בריכות אלה .מרביתן נוקזו )למשל הבריכה שהייתה ליד והפכו לשטחי בנייה )למשל הבריכה שהייתה ליד בית גולדמינץ( .על שטחה של ברכת חונן הוקם בשנים האחרונות אזור תעשייה ובריכת אלמגור הפכה למחלף דרכים .כפועל יוצא ,חלה פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי האקווטי באזור .בריכת דורה, שהתאפיינה אף היא במגוון ביולוגי גבוה ויחודי היא היחידה ששרדה .על מנת למנוע פגיעה במגוון הביולוגי ששרד בה יש לבחון את הדרך המיטבית לשמר בריכה זו ,שאם לא כן יאבדו ערכי טבע חשובים ביותר. 6 1.2בריכת החורף בנתניה בריכת החורף בנתניה ממוקמת בחלק הדרומי של העיר נתניה ,נ.צ .מרכזי ) 185800 / 688536רשת ישראל החדשה( ,וידועה גם בשמותיה הקודמים )בריכת דורה ,באס אל-הינדי( .בריכה זו ,השנייה בגודלה מבין בריכות החורף במישור החוף היא גם אחת משתי בריכות החורף הגדולות ,היפות והחשובות ביותר שנותרו במישור החוף .הבריכה ממוקמת בלב אזור המיועד לשימור ומהווה כתם ירוק בתחומי העיר נתניה. השטח שמסביב לבריכה מאופיין בחול מיוצב ,עליו גדלים מיני צמחים המיוחדים לטיפוס זה של קרקע ובכלל זה ריכוזים גדולים של אירוס הארגמן .במרכז שטח זה מצויה הבריכה עצמה המוצפת בימי החורף במי גשמים ונגר עילי .שטחה המוצף נע בשנים גשומות בין 80דונם עד 120דונם והיא מחזיקה מים עד שילהי הקיץ .הבריכה נמצאת על קרקע אלוביאלית באזור של קרקעות חול חומות אדומות )מפת קרקעות ישראל – .(Ravkovitch, 1992היא מוקפת בטבעת של עצי אקליפטוס גדולים )איור (1 שניטעו בניסיון לייבוש המקום המקנה לה מימד נופי ואפשרות לפיתוח אזור נופש מיוחד. 5 4 1 3 6 2 איור .1בריכת החורף בנתניה – מבט אווירי על הבריכה וסביבותיה ) .1 .(www.govmap.gov.ilבריכת החורף .2 ,אזור ללא פיתוח בפינה הדרום מערבית של הפארק העירוני .3 ,אזור עם פיתוח מוגבר הכולל מגרש משחקים .4 ,אזור הכוללבעיקר גינון ומדשאות .5 ,התעלה הצפון מזרחית 6 ,הנקז הדרומי בריכת החורף בנתניה מהווה כיום אתר בעל חשיבות לאומית כלל ארצית ,הן מבחינת פעילות פנאי ונופש של הציבור והן בהיבט נדירות המקום ,המהווה בית גידול לצמחייה וחי ייחודיים .בתקופת ההצפה ,מתפתחת בבריכה מערכת חיים מיוחדת למקווי מים עונתיים .מחזור החיים הקצר המאפיין 7 את האורגניזמים המאכלסים בריכות חורף וההתאמות המיוחדות של אורגניזמים אלו לשינויים בתנאי הסביבה המתרחשים בבריכה במהלך קיומה הופכים את בריכת החורף למערכת אקולוגית אטרקטיבית במיוחד לצרכים תירותיים ,חינוכיים ולימודיים .יחד עם זאת ,פעילות תיירותית וחינוכית זו צריכה להיעשות בצורה בת-קיימא ,באופן שהיא לא תפגע בתפקוד המערכת האקולוגית של הבריכה. כאמור ,בריכת החורף בנתניה היא מערכת אקולוגית ייחודית המתאפיינת במגוון ביולוגי מיוחד .בתחום הבריכה נמצא בעבר מגוון מיני צומח מים ,בינהם מינים מוגנים ונדירים .בינהם ניתן להזכיר את אלטין עקום זרעים ,כף הצפרדע האיזמלנית ,והבוציץ הסוככני .בשנים האחרונות נמצא בבריכה גם צמח המים נורית נימית ,צמח מים הנמצא באירופה ,אך בישראל נחשב לנכחד כבר 40שנה .עקב ממדי הבריכה והבדלי העומקים שהתקיימו בה בעבר )עומק מירבי של כ 2-מ'( ,התאפיינה בריכת החורף בנתניה בחיגור צמחיית מים בולט .בחלקים העמוקים של הבריכה צמחו אגמון האגם בגושים צפופים וגבוהים יחסית. בריכת החורף בנתניה הייתה ידועה גם בית גידול לבעלי חיים רבים המתפתחים בגוף המים .חלק מבעלי חיים אלה הם מינים בלעדיים למקווי מים זמניים ,ואינם מתקיימים בבתי גידול אחרים .ביניהם מינים מוגנים ומינים בסכנת הכחדה .בעלי חיים אלה חייבים להשלים בתוך זמן קצר את מחזור חייהם .סקר שנערך בבריכות החורף במישור החוף לפני כ 10-שנים )גפני וגזית ,(2005 ,מלמד כי בריכת החורף בנתניה הייתה מן העשירות בבריכות החורף באזור .למשל מבין הסרטנים הייחודיים נמצאו בבריכה לפחות 2 מינים ,מפשפשי המים 3מינים ומקבוצת חיפושיות המים נמצאו בבריכה לפחות 15מינים .הבריכה הייתה עשירה גם בדו חיים ובעבר נמצאו בה כל ארבעת חסרי הזנב המאכלסים את ישראל .בנוסף למאכלסי גוף המים הבריכה והעצים המקיפים אותה מתאפיינים גם במגוון עופות מים ,בינהם טבלן בינוני שקינן בה מידי שנה בין צמחי אגמון האגם )ממקומות הקינון הבודדים בארץ של מין זה( .עוד דווחה בעבר בבריכה נוכחות של לבניות קטנות ,מגלנים חומים ,ברכיות ,שלדגים לבני חזה וסופיות. עד לפני כ 40-שנה הייתה בריכת החורף רחוקה משכונותיה של העיר נתניה ונכללה בתחומי הבסיס הצבאי של דורה .בשנים האחרונות נתונה בריכת החורף בנתניה תחת השפעתם של לחצי פיתוח משמעותיים. אזורים נרחבים באגן ההיקוות של ההבריכה ,בעיקר מדרום ומצפון לה )איור ,(1הפכו משטחים פתוחים טבעיים לשטחים בנויים .השטחים הבנויים מצפון מגיעים ממש עד גבול הבריכה .בסביבות השלולית נסללו כבישים חדשים .השטחים הפתוחים הטבעיים ,שהתאפיינו בעבר במרבדים של כלניות וצבעונים )איור (2הוסבו בחלקם הגדול לשטחי פארק עירוני הכוללים מדשאות וצמחי תרבות .בהקשר שה יש להדגיש את החשיבות הרבה שיש לשטחים היבשתיים המקיפים את הבריכה ,המשמשים בית גידול קייצי לחלק מהמינים המאכלסים את הבריכה בחודשי החורף .בחלק מהשנים )למשל ,(2001השלולית אוכלסה בדגי גמבוזיה ,כנראה במטרה להילחם ביתושים ,אך דג זה ,המהווה טורף יעיל גורם להכחדה של חסרי חוליות אקווטיים רבים מלבד היתושים ,ומביא להפחתה ניכרת במגוון הביולוגי .לכן פגיעתו בבריכת החורף רעה ומרובה מתועלתו .השטח הנמצא בקרבה מיידית לשלולית ,נשאר אמנם ככתם ירוק ,אך בחלקו אינו מוגדר כשטח לשימור ונתון כעת לפעולות הפיתוח של הפארק העירוני .השפרעה אחרת שהתרחשה באוקטובר 2008בבריכה הייתה שריפה שכילתה כמעט את כל הצומח בבריכה )איור .(3 לשריפה זו פוטנציאל השפעה משמעותי על החי והצומח שבבריכת החורף בנתניה. 8 לחצי הפיתוח המאפיינים את בריכת החורף וסביבותיה נותנים את אותותיהם בשטחים שמסביב לשלולית ובשלולית עצמה .למשל ,בשנים 2007-2008ירדה השכיחות של צמח המים בוציץ סוככני )צמח נדיר המתנשא לגובה 1מ' ,הנעלם ממרבית נופי הארץ עם יבוש גופי מים ,שהראה בעבר נוכחות בולטת בבריכה( ככל הנראה באופן ניכר וכמעט ולא ניתן היה לראותו בבריכה .ממצא זה בולט במיוחד לאור העובדה כי בבריכת יער ,הבריכה הגדולה האחרת במישור החוף מתאפיין בשנים האחרונות בפריחה מסיבית של הבוציץ הסוככני. איור .2פריחת כלניות בשדה שממערב לבריכת החורף בנתניה) .מתוך :טאובר ,ע .דרום נתניה – לא מה שחשבתם; .([email protected] איור .3השריפה בבריכת החורף בנתניה) .12.10.2008 ,צילום :עידו ארז; ( Y net 9 1.3מטרת העבודה מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את המצב הנוכחי בבריכת החורף בנתניה וכיצד הוא מושפע מפעולות הפיתוח המתקיימות באגן ההיקוות של הבריכה ולהמליץ על דרכי פעולה וממשק בכדי לשמר את התיפקוד המיטבי של המערכת האקולוגית בריכת החורף ועל שרותי המערכת האקולוגית לאדם. בהתאם נקבעו מטרות הביניים הבאות: .1איפיון משטר ההתמלאות של הבריכה ,איתור מקורות המים הממלאים אותה ,איבחון הסיבות לקיצור משך התקופה הרטובה של הבריכה גיבוש המלצות לשיפור המצב הקיים. .2איפיון התנאים הפיזיקאליים והכימיים הנוכחיים השוררים בבריכה ואיתור גורמי הפרעה הפוגעים באיכות בית הגידול האקווטי. .3איפיון מרכיבי הצומח האקווטי בבריכה ,איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק .4איפיון אסופת חסרי החוליות האקווטיים המאכלסים כיום את בריכת החורף בנתניה ,השוואת המצב הנוכחי לנתונים הסטוריים ,איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק. .5איפיון אסופת ה והזוחלים המאכלסים את בריכת החורף בנתניה ואת הסביבה היבשתית הסמוכה לה ,איתור גורמי הפרעה וגיבוש המלצות ממשק. .6איפיון אסופת העופות המאכלסת את בריכת החורף בנתניה ,השוואה לנתוני העבר )במידה וקיימים( וגיבוש המלצות לממשק. .7בחינת ההשפעות של השריפה שהתרחשה באוקטובר 2008על המערכת האקולוגית של הבריכה. .8גיבוש המלצות ממשק שיסייעו בשמירה על המגוון הביולוגי בבריכת החורף בנתניה ,על תפקוד המערכת האקולוגית ועל שרותי המערכת האקולוגית של הבריכה. .2שיטות העבודה מצבה של בריכת החורף בנתניה נבחן בסדרה של דיגומי שדה שנערכו לפני ,במהלך ולאחר התקופה בה הבריכה הייתה מלאה .תאריכי הדיגום מפורטים בנספח .1בסך הכל נערכו בתקופה שבין אוקטובר 2008ליולי 20 2009דיגומים ,מתוכם 17דיגומי יום לאיפיון מרכיבים אביוטיים וביוטיים בבריכה ו3- דיגומי לילה לאיפיון פעילות רביה של דו חיים. 2.1מאפיינים אביוטיים בכל דיגום יום אופיינו מדדים פיזיקו-כימיים בבריכה )טמפרטורה ,מוליכות חשמלית ,מליחות ,ריכוזי חמצן מומס( בעזרת מד Temp/Conductivity/DOנייד מתוצרת YSIמודל .85שקיפות המים נמדדה באמצעות דיסקית סקי סטנדרטית .אחת לחודש נלקחו דגימות מים לבחינת ריכוזי האמון(NH4+-N), הניטראט ) (NO3--Nוהזרחן המומס ) (PO4במי הבריכה .דגימות המים הועברו בקרור למעבדה ונבחנו בבדיקה פוטומטרית באמצעות פוטומטר מדגם Lasa 100מתוצרת Dr. Langeוערכות תואמות(. נוכחות מזהמים מקבוצת Polycyclic aromatic hydrocarbonsבמי הבריכה ובמי תעלת הניקוז הנכנסת לבריכה בפינה הצפון מזרחית של הבריכה ומנקזת את השטחים העירוניים ההבנויים הממוקמים מצפון לבריכה. 10 2.2מאפיינים ביוטיים צומח אקווטי – מצב הצומח האקווטי בבריכה ובשוליה נסקר בכל דיגומי היום שנערכו מאוקטובר 2009 ועד יולי .2009במהלך הסקרים נבחנה הצמחייה בכל היקף הבריכה ונרשמו מצב התפתחות הצמחייה ונוכחות המינים הדומיננטיים .בחודש מאי 2009נערך דיגום יעודי שהתמקד בסקר צומח אקווטי בשיתוף עם מר שיר ורד ,המבצע באופן שיגרתי סיקרי צומח בבריכת החורף בנתניה במהלך השנים האחרונות. צומח יבשתי – במהלך הסקר הנוכחי לא נערך על ידינו סקר של הצומח היבשתי בסביבות בריכת החורף בנתניה .נתונים על מצב הצומח היבשתי נלקחו ממאגר החברה להגנת הטבע ,מסקרים שנערכו בתאריכים הבאים :ב :22/10/2008-רננה זקבך ,טוביה קאהן ועידו וכטל; ב :16/2/09-אורי ערד; ב- :23/2/09עידו וכטל וב :15/4/09-אורי ערד אסופת חסרי החוליות האקווטיים – בכל דיגום יום שנערך במהלך התקופה בה הבריכה הייתה מלאה אופיין הרכב אסופת חסרי החוליות האקווטיים במים ע"י איסוף דגימות רשת טבילה בקוטר עין .250µ הדגימות שומרו והועברו למעבדה לאנליזה של חסרי החוליות .במעבדה ,זוהו חסרי החוליות בעזרת מיקרוסקופ בינאוקולרי מתוצרת Wildוחסרי החוליות זוהו עד לטקסון הנמוך האפשרי. דו חיים – פעילות הרביה של הדו חיים בבריכת נתניה נבחנה ב 3-דיגומי לילה שנערכו בחודשים ינואר, מרץ ואפריל בין השעות 19:00ל 24:00-בלילה .במהלך הדיגומים נסקרו שולי הבריכה והרדודים )עד עומק מים של 50ס"מ( והשטח היבש המשיק לבריכה בעזרת פנסים רבי עוצמה ונרשמה נוכחות בוגרים ופעילות רביה )קולות חיזור ,זוגות באמפלקסוס( .כמו כן ,במהלך סקרי היום שביצענו נבדקה ונרשמה נוכחות תטולות במים . .ראשני דו חיים נדגמו בעזרת רשת טבילה בקוטר עין של 5מ"מ .הראשנים שנלכדו הוגדרו לרמת המין ונוכחותם נרשמה. זוחלים – נוכחות זוחלים נבדקה בסביבות הבריכה )בעיקר בשטח הטבעי הנמצא בפינה הדרום מערבית של הפארק( בחודשי האביב והקיץ בהם הזוחלים פעילום .כמו כן נעזרנו בהיבט זה בנתונין של מר ארבל לוי שביצע סקר מקביל בעבור הפרוייקט של טבע עירוני. עופות – נוכחות מיני העופות בבריכת נתניה נבחנה ב 5-סקרי שדה שנערכו במהלך שעות היום .בבכל סקר נבחנה נוכחות מיני העופות השונים בעזרת משקפת ומיני העופות שניצפו תועדו .בנוסף ,נעזרנו בנושא זה והצלבנו מידע עם נתוניו של מר לירון גורן ,שאסף במקביל נתונים על עופות בבריכה במסגרת עבודת המוסמך שלו. 11 .3איפיון התנאים האביוטיים בבריכה בעונת 2008/09 3.1משך התקופה הרטובה בריכת החורף בנתניה התמלאה לראשונה בחורף 2008/9בסוף חודש דצמבר והיא החזיקה מים עד סוף מאי ) 2009איור .(4עוצמתו של פרק הגשם שהביא להתמלאות הראשונית של הבריכה לא סיפקה די נגר למלא את הבריכה בכל נפחה .לפיכך ,במועד זה התמלאה הבריכה רק ב 50%-משטחה ו 25%-מנפחה )איור .(5עומק המים בבריכה בתקופה שבין סוף דצמבר 2008לסוף פברואר 2009לא עלה על 40ס"מ. במשך תקופה זו לא ירדו באזור נתניה כמויות גשם משמעותיות דיים על מנת ליצר נגר שימלא את הבריכה והיא הלכה ואיבדה מים .הצטמצמות נפח המים של הבריכה והשטח המוצף שלה ניכרה כבר בדיגום שנערך בתחילת פברואר ובלטה עוד יותר במחצית השנייה של חודש פברואר מועד בו שטח הבריכה הצטמצם ביותר והיא עמדה בפני התייבשות מוחלטת עד שלקראת סוף חודש פברואר 2009 הבריכה הייתה יבשה כמעט לחלוטין. איור .4משך התקופה בה בריכת החורף בנתניה הייתה מלאה במים ב-עונת ) 2008/9בכחול כהה( בהשוואה לשנים שונות ב 25-השנים האחרונות )1983/4בכחול בהיר :נתונים :ו 1991/2-גפני, נתונים שלא פורסמו; 2001/2 ;Gafny and Gasith 2005 1997/8ו 2002/3-אלרון.(2007 , בסוף השבוע של ה 27-28/02/09-ירד פרק גשם משמעותי שבמהלכו זרמו לבריכה כמויות מים משמעותיות שהביאו להתמלאות מחודשת של הבריכה בכ 80%-משטחה ,ובכ 70%-מנפחה המקסימאלי )איור .(6המים הציפו חלקית את האקליפטוסים שבצד המערבי של הבריכה .עומק המים במרבית שטח הבריכה עמד במועד זה על 60-80ס"מ ובאזור העמוק ביותר של הבריכה הוא עלה על 1מ' .יחד עם זאת ,מפלס המים בבריכה לא עלה די הצורך על מנת שיגיע לנקז הדרומי הממוקם בפינה הדרום מערבית של הבריכה )נקודה bאיור 10להלן( .לאחר ההתמלאות השניה של הבריכה במים ,בסוף פברואר ,הבריכה החזיקה מים למשך כ 3-חודשים עד שבסוף חודש מאי 2009היא התייבשה לחלוטין. 12 השוואת משך התקופה בה בריכת נתניה הייתה מלאה בעונת 2008/09מלמדת כי בעונה זו הבריכה הייתה מוצפת מים בשמך כ 120-יום .פרק זמן זה )ה (hydro-period-היה דומה לפרק הזמן בו בריכת החורף בנתניה הייתה מוצפת בעונת ,2007/08אך קצר מאד בהשוואה לנתונים משנים קודמות בהן הבריכה החזיקה מים למשך תקופה של כ 8-חודשים ויותר )איור .(4 איור .5בריכת החורף בנתניה -ינואר ,2009מראה כללי לאחר התמלאות הבריכה איור :6בריכת החורף בנתניה -מרץ ,2009מראה כללי לאח רההתמלאות המחודשת של הבריכה המשמעות האקולוגית של נתון זה חמורה ,מאחר וקיצור משך התקופה הרטובה של הבריכה אינו מאפשר למאכלסים ייחודיים להשלים את מחזור החיים שלהם ויכול להביא להעלמותם מהבריכה 13 ולהרע את מצבה האקולוגי .למשך התקופה בה בריכת החורף מלאה במים יש חשיבות עליונה בהבטחת התפקוד האקולוגי של הבריכה. 3.2מקורות המים לבריכה על מנת לאתר את נתיבי הזרימה של הנגר העילי לבריכה נערכו במהלך פרק גשם 2סיורים בבריכה ובסביבותיה .במהלך דיגום זה נלקחו גם דגימות ממי הנגר הנכנסים לבריכה דרך התעלה המרכזית לאיתור מזהמים הנכנסים לבריכה עם מי הנגר. ממצאי סקר זה היו כדלהלן: .1הכניסה העיקרית של מי נגר עילי לבריכה היא דרך התעלה הבנויה הממוקמת בחלקה הצפון מזרחי של הבריכה )נק' aאיור .(7מי הנגר המתנקזים מהשכונה הצפונית מגיעים לתעלה המתפצלת בסמוך לגדר ההיקפית של הבריכה. a b c איור :7מיקום כניסות מי נגר עילי לבריכת החורף בנתניה – a .התעלה הצפון מזרחית – b ,זרימת הנגר העילי בפינה הצפון מערבית של הבריכה – c ,כניסת מים מינורית בפינה הדרום מערבית של הבריכה. בדרכם לבריכה המים עוברים דרך סורג .היצטברות של חומר צמחי ופסולת הנעצרת ע"י הסורג גורמת למעשה לסכירתו החלקית ומפחיתה את כניסת מי הנגר לבריכה )איור .(8בכך נמנעות מהבריכה כמויות מים ניכרות החיוניות לקיום משך מופע רטוב ארוך בבריכה .כמויות המים שנכנסו לבריכה מכניסה זו היו מינוריות. 14 איור :8חסימת התעלה המזינה של בריכת החורף בנתניה ע"י שרידי צומח ופסולת .מרץ .2009 .2כניסת מים משנית לבריכה נמצאת בפינה הצפון מערבית )נק' bאיור ;7איור .(9כניסה זו אינה מוסדרת .בשל עבודות העפר ששינו את הטופוגרפיה של הקרקע באזור ,כניסת המים הלא מוסדרת גורמת לארוזיה של הקרקע וליצירת חתרורים )איור .(10כמו כן ,מי הנגר העילי הרבים המתנקזים לעבר הבריכה זורמים לאורך שביל הכניסה הצפון מזרחי ויוצרים ערוץ זרימה מקביל לשביל. .3כניסת מים מינורית ,משטח ניקוז קטן יחסית מתקיימת גם בפינה הדרום מערבית של הבריכה )נק' c איור .(7 איור :9תוואי הכניסה של מי נגר עילי בפינה הצפון מערבית של בריכת החורף בנתניה 15 איור :10ארוזיה ,סחף קרקע ויצירת חתרורים בפינה הצפון מערבית של בריכת החורף בנתנהי .שרידי הקרקע שנסחפה מכסים את הכביש ההיקפי .4מאחר ועל פי ההערכה אין בספיקות הנגר העילי הזורמות אל הבריכה כדי להסביר את על נפח המים המאפיין את הבריכה ,סביר להניח כי בנוסף לנגר העילי היא מתמלאת בנגר תת קרקעי )נגר תחתי( הזורם אליה בתת הקרקע הרדוד – .מי גשם היורדים על הגבעות החוליות המקיפות את הבריכה נספגים בקרקע החולית ומחלחלים ,אך עם חילחולם הם נתקלים בשכבת קרקע חרסיתית רדודה ואטימה שאינה מאפשרת להם להמשיך ולחלחל .בשל כך הם זורמים לאורך השכבה האטימה עד שהם מגיעים לנקודה הטופוגרפית הנמוכה בשטח המתאפיינת בכך ששכבת הקרקע האטימה שלה חשופה .בנקודה זו נוצרת בריכת החורף. 3.3התנאים הפיזיקאליים כימיים בבריכה 3.3.1טמפרטורת המים טמפרטורת המים בבריכת החורף בנתניה נעה בעונת 2008/09בין ) 4.7 oCבאמצע חודש ינואר( ל26.5 - ) oCבסוף חודש מאי; איור .(11ממועד התמלאות הבריכה ועד אמצע ינואר חל בבריכה תהליך של התקררות ואילו ממועד זה והלאה התחילו מי הבריכה להתחמם .גם בעת ארוע הגשם האינטנסיבי שבמהלכו הבריכה התמלאה בשנית )סוף חודש פברואר( טמפרטורת המים נעה סביב .15 oC 16 איור :11השתנות טמפרטורת המים בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת 2008/09 3.3.2שקיפות המים במהלך עונת 2008/09התאפיינה בריכת החורף בנתניה בשקיפות מים גבוהה יחסית .לכל אורך העונה היה עומק הסקי בבריכה גדול מעומק המים ותמיד ניתן היה לראות את קרקעית הבריכה .לפיכך ,נתוני השקיפות אינם מוצגים כאן. 3.3.3המוליכות החשמלית של המים להרכב וכמות המינראלים בבריכות חורף יש השפעה מרובה על המגוון הביולוגי בבריכה ) Hherbst and .(Bromley, 1984עם התמלאות בריכת החורף בנתניה במים ,בדצמבר ,2008התאפיינו מי הבריכה במוליכות חשמלית גבוהה יחסית .המוליכות החשמלית המתוקנת ל 25oC-עמדה בינואר 2009על 450µSאיור .(12מוליכות חשמלית זו נחשבת גבוהה יחסית בהשוואה למקובל בבריכות חורף שישראל הנמצאות בשלב התפתחותי מקביל )ראשית העונה ,לאחר ההתמלאות( .המוליכות החשמלית הגבוהה מלמדת על תכולה גבוהה יחסית של יונים המומסים במי הבריכה .יכולים להיות שלושה הסברים לממצא זה: .1קירבה לים – אגן ההיקוות של הבריכה מקבל רסס מהים .רסס זה כולל מלחים וכאשר מי הגשם שוטפים את אגן ההיקוות הם ממיסים מלחים אלה והמלחים נשטפים אל הבריכה ומצטברים בה. .2תרומה של מלחים מערמות הדשן האורגאני שהובאו לסביבות הבריכה לדישון. 17 .3השריפה שהתרחשה בקיץ – 2008במהלך השריפה החומר האורגאני הרב שהצטבר בבריכה עובר מינראליזציה וכאשר הבריכה הוצפה מחדש המינראלים התמוססו במים והעלו את המוליכות החשמלית. במהלך החודשים ינואר ופברואר הלכה המוליכות החשמלית של מי הבריכה ועלתה עד שבאמצע פברואר היא עמדה על ערך מתוקן ל 25oC-של .540µSממצא זה יכול להעיד כי עיקר אובדן המים מהבריכה בתקופה שבין התמלאותה הראשונית להתייבשותה החלקית בפברואר היה מהתאידות ולא מחלחול .בחילחול ,המים המחלחלים מהבריכה כוללים את היונים המומסים בה ולכן ,באובדן מחילחול לא צפויה עליה משמעותית במוליכות המים .לעומת זאת ,בהתאיידות ,המים האובדים מהבריכה חא כוללים מומסים והמלחים שבתוכם נישארים בבריכה ,כך שריכוזם עולה. עם ההתמלאות המחודשת של הבריכה בסוף פברואר ירדה המוליכות החשמלית של המים באופן ניכר ועמדה על 267µSב) 25oC-איור .(12מתאריך זה ואילך עלתה המוליכות החשמלית של המים באופן ליניארי עד שבסוף חודש מאי היא עמדה על 535µSב .25oC-מדידות שהתבצעו בכיסי מים מבודדים שנותרו בבריכה במהלך חודש יוני הראו כי בכיסים אלה המוליכות המשיכה לעלות ועמדה על 741µS ב) 25oC-איור .(12 איור :12המוליכות החשמלית של המים )מתוקנת ל ( 25oC-בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת 2008/09 3.3.4ריכוז החמצן המומס במים במהלך כל עונת 2008/09התאפיינו המים ההריכת החורף בנתניה בריכוזי חמצן גבוהים שנעו בין 75% מריכוז רוויה ) 8.1מ"ג לל'( ,בסמוך למועד התמלאות הבריכה ועד ל 135%-רוויה )רווית יתר( בחודש מאי ) 10.74מ"ג לל'; איור .(13משטר חמצן זה אינו אופייני בדרך כלל לבריכות חורף .במרבית המקרים ריכוזי החמצן בבריכות חורף נמוכים מאד בתחילת העונה הרטובה בגלל צריכת חמצן גבוהה הנובעת 18 מתהליכי פרוק של חומר אורגאני שנותר בבריכה מהעונה היבשה .מאחר והשריפה שהתרחשה בחודש אוקטובר 2008כילתה את מרבית החומר האורגאני הצמחי בבריכה ,היא לא התאפיינה בתהליכי נשימה גבוהים עם התמלאותה. בהמשך העונה ,כאשר מתפתחים בבריכות החורף יצרנים ראשוניים הן מתאפיינות בריכוזי חמצן גבוהים יותר .באופן זה נמדדו בבריכה בחודש מאי ריכוזי חמצן גבוהים ב 35%מריכוז הרוויה .ממצא זה מלמד כי מאזן החמצן בבריכה היה חיובי במהלך כל העונה ותהליכי הייצור הראשוני היו גבוהים מתהליכי הנשימה .מצב זה יכול גם להעיד שבריכת החורף בנתניה לא התאפיינה בעונת 2008/09בזיהום אורגאני משמעותי )כלומר ,לא הייתה הגעה ישירה של קומפוסט מהערמות שבסביבות הבריכה למים. איור :13ריכוזי המצן המומס ואחוזי החמצן מריכוזי רוויה בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת 2008/09 3.3.5ריכוז מזינים המומס במים האיכות הכימית של המים בבריכות חורף מתאפיינת בשינויים גבוהים יחסית בהשוואה למקווי מים מתוקים אחרים ) .(Williams, 2006בעת התמלאותן של בריכות חורף במי גשמים הן מתאפיינות בדרך כלל בריכוזים נמוכים של מומסים ובכלל זה חומרים מזינים )נוטריאנטים( .בשלב זה הנוטריאנטים במי הבריכה מהווים חתימה של הסביבה היבשתית של אגן ההיקוות ) .(McLachlan et al., 1972מאוחר יותר ,עם הפרוק והמינראליזציה של שרידי הצמחייה היבשתית שהוצפה עם התמלאות הבריכה ,הולכת וגוברת ההשפעה של נוטריאנטים ממקור מקומי .בהמשך העונה ,כאשר המים מתאדים ,הולכים ריכוזי המומסים בבריכה ועולים ).(Cole, 1968 19 ריכוז האמוניום ) (NH4+-Nבמי הבריכה היה גבוה יחסית בהשוואה לבריכות חורף )אלרון (2007ונע בין 2-4מ"ג לל' .אולם הערכים שנמדדו אינם גבוהים בהשוואה לגופי מים מתוקים אחרים ,שאינם בריכות חורף .יתכן כי הריכוזים הגבוהים הם תוצאה של השריפה שארעה בבריכה בסוף קיץ 2008ויתכן כי המקור הוא הדישון בסביבות הבריכה .ככלל נראה כי אין בערכים אלה בכדי להצביע על זיהום משמעותי בבריכה ,מאחר והם נמוכים בסדר גודל ויותר מערכים המאפיינים בתי גידול מזוהמים .לאחר ההתמלאות המחודשת של הבריכה בסוף חודש פברואר חלה עליה מסויימת בריכוז האמוניום ,אך העליה הייתה מינורית ולא מעידה על תרומה משמעותית של זיהום מאגן ההיקוות )איור .(14מאוחר יותר בעונה ריכוז האמוניום שב וירד .ריכוז הניטראט ) (NO3--Nבמי הבריכה היה גבוה יחסית בהשוואה לבריכות חורף .הריכוז עלה בכ 25%-לאחר ההתמלאות המחודשת של הבריכה ובהמשך העונה הוא ירד באופן משמעותי .ריכוז הזרחן המומס ) (PO4-3במי הבריכה היה נמוך במהלך כל העונה ולא הראה דגם עונתי מסויים )איור .(14 איור :14ריכוזי אמוניום ) (NH4+-Nניטראט ) (NO3--Nוזרחן מומס ) (PO4-3בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת 2008/09 הוא ירד באופן משמעותי .ריכוז הזרחן המומס במי הבריכה היה נמוך במהלך כל העונה ולא הראה דגם עונתי מסויים )איור .(14 ממצאי הבדיקות של איכות המים בבריכת החורף בנתניה מלמדים כי תכולת האמוניום והניטראט בבריכה היו גבוהים יחסית בהשוואה לבריכות חורף אחרות )איור .(15בולט במיוחד הוא אמוניום שבמחצית הראשונה של עונת 2008/09היה גבוה פי 10ויותר מהערכים המקובלים בבריכות חורף לא מזוהמות )אלרון .(2007יתכן כי הסיבה לכך היא זליגה של ניטראט שמקורו בקומפוסט שהובא לשטחי הגינון והוצנעו אחר כך בקרקע. 20 איור :15ריכוזי אמוניום ) (NH4+-Nוניטראט )) (NO3--Nממוצע סטיות תקן( בבריכת החורףבנתניה במהלך עונת 2008/09בהשוואה לבריכות חורף עירוניות אחרות במישור החוף המרכזי )נתוני הבריכות האחרות מתוך :אלרון .(2007 חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בכך שבהשוואה בין ריכוז הניטראט במי הבריכה לריכוזו במי תעלת הניקוז הצפון מזרחית בסוף חודש פברואר .ריכוזי האמוניום והניטראט במי תעלת הכניסה היו נמוכים באופן משמעותי )איור .(16ממצא זה יכול ללמד כי התעלה הצפון מזרחית אינה מהווה מקור לכניסת נוטריאנטים לבריכה .לעומת זאת ,המים המגיעים לבריכה מאגן ההיקוות המידי של הבריכה ,מהאזור שעבר לאחרונה פיתוח וגינון יכולים בהחלט להוות מקור לנוטריאנטים לבריכה. איור :16השוואה בין ריכוזי אמוניום ) ,(NH4+-Nניטראט ) (NO3--Nוזרחן מומס ) (PO4-3בבריכת החורףבנתניה ובתעלה הצפון מזרחית בחודש מרץ 2009 21 3.3.5ריכוז מזהמים מקבוצת Polycyclic aromatic hydrocarbonsבמים במטרה לבחון האם מי הנגר העילי המגיעים לבריכה מהתעלה הצפון מזרחית )המסומנת כנקודה a באיור (10נלקחו במהלך ארוע הגשם של ה 27-28/02/09-שתי דגימות מים האחת מהתעלה והשניה מהבריכה .תוצאות האנליזה הכימית של מים אלה מלמדות כי ריכוזי הפחממנים הפוליצקלים הארומטיים במי התעלה הצפון מזרחית ובמי הבריכה בסוף חודש פברואר היו נמוכים מסף הגילוי ולא נמצא אף מזהם אחד שנכח בריכוז משמעותי בבריכה )טבלה .(1תוצאות הבדיקות מלמדות כי תרומת מזהמים מקבוצת הפחממנים הפוליציקלים לבריכה זניחה. טבלה .1ריכוזי מזהמים מקבוצת ה Polycyclic aromatic hydrocarbons -במי התעלה הצפון מזרחית ובמי בריכת החורף בנתניה ב28/02/09- המזהם ריכוז בתעלה )(ppm ריכוז במי הבריכה )(ppm Naphthalene <0002 <0002 Acenaphthylene <0002 <0002 Acenaphthene <0002 <0002 Flourene <0002 <0002 Phenathrene <0002 <0002 Anthracene <0002 <0002 Fluoranthene <0002 <0002 Pyrene <0002 <0002 Benzo (a) Anthracene <0002 <0002 Chryzene <0002 <0002 Benzo (b) fluoranthene <0002 <0002 Benzo (k) fluoranthene <0002 <0002 Benzo (a) Pyrene <0002 <0002 Idenol (1,2,3-cd) pyrene <0002 <0002 Dibenz (a, h) anthracene <0002 <0002 Benzo (g,h,i) perylene <0002 <0002 22 .4איפיון המרכיבים הביוטיים בבריכה ובסבביתה בעונת 2008/09 4.1צומח 4.1.1צומח מים בריכת החורף בנתניה היא אחת מבריכות החורף העשירות ביותר במיני צומח מים בישראל .בין מיני צמחיית המים המאכלסים בריכה זו ניתן למנות מינים נדירים )למשל ,אמניה רבת פרחים Ammannia prieureanaואלוטין עקום זרעים (Elatine macropodaומינים אדומים )למשל ,שרוכנית ארץ- ישראלית ,Corrigiola palaestinaאולדנית הכף Oldenlandia capensisועוד( )טבלה .(1בשנים האחרונות נמצא בבריכה גם צמח המים נורית נימית ,Ranunculus trichophyllusצמח מים הנמצא באירופה ,אך בישראל נחשב לנכחד כבר 40שנה .עקב ממדי הבריכה והבדלי העומקים בה )עומק מירבי של כ 2-מ'( ,התקיים בעבר בבריכה חיגור צמחיית מים בולט .בחלקים העמוקים של הבריכה צמח במשך 20השנים האחרונות אגמון האגם ,Scirpus lacustrisשהתפתח בגושים צפופים וגבוהים יחסית. בשנים האחרונות חל בבריכה תהליך מדאיג של התמעטות המינים הנדירים והשתךטות של אגמון ימי Scirpus tuberosusובעיקר של המין הפולש פספלון דו טורי .Paspalum paspalodesבסיור שנערך בבריכה במאי ,2008לפני התחלת המעקב הנוכחי ,ניתן היה לראות שהפספלון השתלט כליל על כל גוף המים וכיסה בכיסוי צפוף את קרקעית הבריכה גם במקומות שהיו בעבר עמוקים )בעת הסיור הנ"ל עומקם לא עלה על 0.5מ'( ,תוך שהוא דוחק מינים אחרים .דוגמה בולטת להשתלטות האגמון הימי )בעיקר בשולי הבריכה( והפספלון )במרבית שטח הבריכה( ב 2008-הייתה הירידה החזקה בנוכחותו של הבוציץ הסוככני Butomus umbellatusצמח נדיר המתנשא לגובה 1מ' הנעלם ממרבית נופי הארץ עם יבוש גופי מים( .מין זה נכח בעבר בבריכת נתניה בעומדים צפופים ופריחתו הסוככנית הסגולה הייתה בעבר מהסמלים המאפיינים של בריכת החורף בנתניה .כאמור ,בשנים שקדמו לסקר הנוכחי חלה ירידה ניכרת בנוכחות הבוציץ הסוככני ובעונת 2007/08תועדו בבריכה פרטים בודדים בלבד ,שלא הגיעו לכדי פריחה )שיר ורד מידע אישי( ,טבלה 2מציגה את המינים שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת .2008/09 השריפה שהתרחשה בבריכה באוקטובר 2008היוותה ארוע שפוטנציאל השפעתו על הבריכה היה גבוה ביותר .מצד אחד האש כילתה את כל שרידי הצומח הימי שכיסו את שטח הבריכה ,ובכלל זה את מרבד הפספלון הצפוף .מין זה מסוגל לחיות גם מחוץ למים ולכן הוא נותר חיוני גם כאשר הבריכה מתייבשת. לפיכך ,משמעות המשמעות האפשרית של השריפה הייתה דילול הפספלון ופתיחת הנוף לצימוח מינים אחרים .מאידך ,השריפה יכולה לפגוע גם בקני השורש ובמאגר הזרעים של מינים שאינם מקיימים מופע חיוני בתקופת הקיץ ובכלל זה המינים הנדירים והאדומים .לפיכך ,ייחסנו חשיבות רבה לבחינת השפעת השריפה על התפתחות צומח המים בעונת .2008/09 23 )באדום – מינים אדומים; בירוק2009 מינ י צומח מים שתועדו בבריכת החורף בנתניה במהלך.2 טבלה .(– מינים נדירים מעמד משפחה שם מדעי שם עברי אצות Ulvophyceae Cladophora sp. קלדופורה Zygnematophyceae Spirogyra sp. ספירוגירה Characeae Chara sp. נאווית צמחים עילאיים אדוםCaryophyllaceae Corrigiola palaestina ישראלית-שרוכנית ארץ Alismataceae Alisma lanceolatum כף צפרדע איזמלנית Alismataceae Damasonium alisma דמסון כוכבני Butomus umbellatus בוציץ סוככני Ranuculaceae Ranunculus pelitatus נורית המים Ranuculaceae Ranunculus trichophyllus נורית נימית Lytheraceae Lythrum junceum Lytheraceae Lythrum tribracteatum שנית שוות שיניים נדירLytheraceae Ammannia prieureana אמניה רבת פרחים אדוםButomaceae אדוםRubiaceae נדירElatinaceae אדוםElatinaceae Juncaceae פולשCompositae Oldenlandia capensis Elatine macropoda Bergia ammannioides Juncus bufonius Xanthium strumarium שנית מתפתלת אולדנית הכף אלוטין עקום זרעים ברגיה אמנית סמר מצוי לכיד הנחלים Poaceae Phragmites australis קנה מצוי Cyperaceae Scirpus tuberosus אגמון ימי אדוםCyperaceae Cyperaceae פולשPoaceae Scirpus supinus אגמון שרוע Eleocharis palustris בצעוני מצוי Paspalum paspalodes פספלון דו טורי 24 עם התמלאות הבריכה בדצמבר 2008היה מרבית שטחה ללא צמחיה .בחודש ינואר החלו לנבוט ולהתפתח בשולי הבריכה עומדים ראשונים של אגמון ימי ופספלון דו טורי )איור .(17בשולים הצפוניים של הבריכה התחדש עומד הקנה המצוי ) ,(Phragmites australisשגם הוא היה בעשורים האחרונים ממאפייני הבריכה )איור .(18הצמחים שתועדו היו באורך של עד 20ס"מ .בגופי מים קטנים ומבודדים שנוצרו כתוצאה מפעילות ציוד מכני הנדסי לאחר השריפה ניתן להבחין בהתפתחות של אצות חוטיות. איור :17תחילת התפתחות של צמחייה אקווטית בבריכת החורף בנתניה -ינואר .2009 איור :18התחדשות של עומדי הקנה בפינה הצפון מזרחית של בריכתהחורף בנתניה -ינואר .2009 25 בחודש מרץ ,2009לאחר שהבריכה התמלאה מחדש ,ניתן היה להבחין שחלק מעומדי האגמון הימי והפספלון שהחלו להתפתח בדצמבר ינואר הוצפו כליל וחלק אחר הזדקר מעל המים )איור .(19המינים הבולטים בחברה היו אגמון ימי ופספלון .עומד אגמון האגם שאיפיין את האזור הצפון מזרחי של הבריכה עדיין לא החל להתפתח .בשלב זה לא אובחנה גם התפתחות של בוציץ סוככני .צמחי האגמון הימי שהיו באורך כ 20-ס"מ בראשית ינואר ,הראו צימוח ניכר ובסוף פברואר כבר הגיעו לגובה 50-70 ס"מ. איור :19עומדי אגמון מזדקרים מעל פני המים בחלק המערבי של בריכת החורף בנתניה -מרץ .2009 החל מאמצע חודש מרץ ועד אמצע חודש מאי חל בצומח המים בבריכה שינוי דרמאטי ביותר ובמהלך תקופה זו הצמחייה האקווטית התפתחה בקצב מהיר .במהלך מודשים הבריכה התכסתה בצומח מים צפוף .הצמחיה העבותה הסתירה לגמרי את פני המים בבריכה עד שבמבט ראשוני כמעט ולא ניתן להבחין בכך שהבריכה מוצפת )איור .(20סקירת צומח המים בבריכה בוצעה בסיועו של שיר וורד .בצד צמחיית העל תועדה בבריכה גם התפתחות משמעותית של אצות חוטיות מהסוגים קלדופורה )שולט( וספירוגירה ,אולם נראה כי הביומסה של האצות החוטיות השנה נמוכה בהשוואה למה שהיה מוכר בה בשנים האחרונות .בנוסף נרשמה בבריכה התפתחות של האצה המקרופיטית נאווית ) ;Chara sp.איור .(21רשימת המינים שתועדו בבריכה מוצגת בטבלה .2בשולי הבריכה תועדה התפתחות משמעותית של כף צפרדע איזמלנית )איור (22ודמסון כוכבני )איור .(23בהשוואה לשנים הקודמות ניכרה במאי 2009 ירידה משמעותית בנוכחותו של הפספלון הדו טורי .בכל שטח הבריכה ניכרה בחודש מאי התפתחות בולטת של בוציץ סוככני )איור .(24היתפתחות זו משמעותית במיוחד לאור הערך האסטתי הגבוה של הבוציץ ולאור העובדה שבשנים האחרונות הוא נעדר כמעט לחלוטין מהבריכה .יחד עם זאת ,צפיפותו של הבוציץ בבריכה השנה עדיין לא הגיעה לצפיפויות שנצפו בשנה שעברה בבריכות חורף אחרות באזור )למשל ,בריכת יער(. 26 איור .20כיסוי מאסיבי של צומח אקווטי בבריכת החורף בנתניה מאי .2009 איור .21האצה המקרופיטית נאווית ) (Chara sp.שתועדה בבריכת החורף בנתניה מאי .2009 27 b איור .22כף צפרדע איזמלנית בשולי בבריכת החורף בנתניה מאי a .2009מראה כללי של הצמחים; b תחילת פריחה. איור .23דמסון כוכבני בשולי בבריכת החורף בנתניה מאי 2009 מינים אחרים שנוכחותם בבריכה הייתה בולטת היו נורית המים ונורית נימית ,שהיא מין נדיר בארץ, שאינו נפוץ בבריכות חורף אחרות באזור )איור (25וכן אלוטין עקום זרעים )איור .(26 a 28 b a איור .24בוציץ סוככני פורח בבריכת החורף בנתניה מאי a .2009תקריב של תפרחת בודדת; bמראה כללי של פרחי הבוציץ בבריכה b איור .25שני מינים של נוריות בבריכת החורף בנתניה מאי a .2009נורית המים; bנורית נימית. a 29 איור .26אלטין עקום זרעים מין נדיר שהופיע בצפיפות גבוהה בבריכת החורף בנתניה מאי 2009 ככלל ,ניתן לסכם את הופעת צומח המים בבריכת החורף בנתניה בעונת 2008/09במאפיינים הבאים: .1בתחילת העונה שלטו בחברת הצומח האגמון הימי והפספלון הדו טורי אבל בהמשך העונה הדומיננטיות של מינים אלה פחתה ומינים אחרים שלטו בחברה. .2עושר המינים בתחילת העונה היה נמוך ,והוא הלך הגדל עם התפתחות העונה עד שהגיע לשיא בחודש מאי )טבלה .(3 .3בהשוואה לעונת 2007/08השכיחות של מרבית מיני צמחי המים הייתה גבוהה בהרבה .במיוחד בלטה העליה בשכיחות של מינים נדירים ואדומים כאלטין עקום זרעים ,בוציץ סוככני וברגיה אמנית )טבלה .(4 .4לעומת זאת ,אגמון האגם ,שהראה נוכחות בולטת בבריכה בשנים הקודמות ,לא התפתח כלל בבריכה בעונת ) 2008/09טבלה .(4 .5נראה כי ההבדלים בנוכחות המינים השונים הם תוצאה של השריפה שהתרחשה בבריכה בדצמבר 2008וכי השריפה פגעה בהתפתחות הפספלון ,האגמון הימי ואגמון האגם ,אך לא פגעה בקני השורש ובמאגר הזרעים של המינים האחרים. 30 טבלה .3הופעת מיני צומח המים בבריכת החורף בנתניה במהלך עונת .2008/09 שם עברי 12/08 01/09 02/09 03/09 04/09 05/09 06/09 אצות קלדופורה -- + + + + + * ספירוגירה -- -- + + + + * נאווית -- -- -- + + + * צמחים עילאיים שרוכנית א"י -- -- -- -- -- + + כף צפרדע איזמלנית -- -- -- + + + + דמסון כוכבני -- -- -- + + + + בוציץ סוככני -- -- -- -- + + + נורית המים -- -- -- -- + + -- נורית נימית -- -- -- -- -- + -- שנית מתפתלת -- -- -- -- -- + + שנית שוות שיניים -- -- -- -- -- + + אמניה רבת פרחים -- -- -- -- -- + + אולדנית הכף -- -- -- -- -- + אלוטין עקום זרעים -- -- -- -- + + ברגיה אמנית -- -- -- -- -- + סמר מצוי + + + + + + + לכיד הנחלים -- -- + + + + + קנה מצוי + + + + + + + אגמון ימי -- + + + + + + אגמון שרוע -- -- -- -- + + בצעוני מצוי -- + + + + + + פספלון דו טורי + + + + + + + 31 טבלה .4שכיחות הופעת מיני צומח המים בבריכת החורף בנתניה במהלך עונת 2009בהשוואה לשכיחות ההופעה ב. 2008- 2008 2009 שם עברי 1 10 כף צפרדע איזמלנית 103 103 דמסון כוכבני 102 103 בוציץ סוככני 1 103 נורית המים 0 10 נורית נימית 102 102 שרוכנית ארץ- שראלית שנית מתפתלת 103 שנית שוות שיניים 103 1 102 103 105 אלטין עקום זרעים 0 106 ברגיה אמנית 0 102 סמר מצוי 102 102 לכיד הנחלים 104 102 קנה מצוי 103 103 אגמון האגם 103 0 אגמון ימי 107 104 אגמון שרוע 103 104 בצעוני מצוי 103 103 פספלון דו טורי 107 104 עושר מינים כולל 13 19 אמניה רבת פרחים אולדנית הכף 32 4.1.2צומח יבשתי במהלך הסקר הנוכחי לא נערך על ידינו סקר מפורט של הצומח היבשתי בסביבות בריכת החורף בנתניה. הצומח היבשתי נסקר על ידינו רק בקיץ ) 2009נספח .(1מרבית הנתונים על מצב הצומח היבשתי המופיעים במסמך זה נלקחו ממאגר החברה להגנת הטבע ,מסקרים שנערכו בתאריכים הבאים :ב- :22/10/2008ע"י רננה זקבך ,טוביה קאהן ועידו וכטל; ב :16/2/09-ע"י אורי ערד; ב :23/2/09-ע"י עידו וכטל וב :15/4/09-ע"י אורי ערד .בסך הכל תועדו בסביבה הקרובה לבריכת החורף בנתניה 82מינים שונים של צומח יבשתי )טבלה .(5בניגוד לצומח המים הכולל מספר ניכר של מינים נדירים ואדומים חברת הצומח היבשתי אינה כוללת מינים רבים כאלה .בעבר תועדו בקרבת הבריכה גם אירוס הארגמן ) Iris atropurpureaנמצא כעת בשמורת אירוס הארגמן שממערב לבריכה ובשטחים שממזרח לה( וצבעוני השרון ) .(Tulipa agenensis boissieriאולם נראה כי מינים אלה נכחדו מהאזור הסמוך לבריכה )בעיקר המדרון שבין הבריכה לכביש שממערב לה( עקב פעולות הפיתוח והקמת הפארק העירוני. טבלה .5מינ י צומח יבשה שתועדו בסביבת בריכת החורף בנתניה במהלך - * 2009מין פולש או מין מעזבות. שם עברי אהל האצבעות* אטד החוף אלמוות הכסף אלקנת הצבעים אמיך קוצני שם מדעי משפחה Carpobrotus Acinaciformisחייעדיים Lycium schweinfurthilסולניים Paronychiaargenteaציפרניים Alkanna tinctorisזיפניים Emex spinossארכובביתיים אספרג ארוך עלים Asparagus stipularisשושניים ארכובית שבטבטית Poligonum equlsetiformeארכובביתיים בוצין מפורץ שם משפחה מדעי Aizoaceae Solanaceae Caryophyllaceae Boraginaceae Polygonaceae Liliaceae Polygonaceae Verbascum sinuatumלעניתיים Scrophulariaceae גדילן מצוי Silybum marianumמורכבים Compositae גרניון רך Geranium molleגרניים Geraniaceae דרדר הקורים דרדר מצוי דרדר קרומי זהבית שרונית חומעת ראש הסוס Centaurea procurrensמורכבים Compositae Centaurea ibericaמורכבים Compositae Centaurea hyalolepisמורכבים Compositae Gagea dayanaשושניים Liliaceae Rumex bucephalophorusארכובביתיים Polygonaceae 33 המשך.5 טבלה שם משפחה מדעי משפחה שם מדעי שם עברי Malvaceae חלמיתייםMalva sylvestris Malvaceae חלמיתייםMalva Parviflora חלמית קטנת פרחים Liliaceae שושנייםUrginea maritima חצב מצוי Compositae מורכביםChrysanthemum coronarium Compositae מורכביםHeterotheca subaxillaris Gramineae דגנייםCynodon sp. חלמית גדולה חרצית עטורה *טיונית החולות יבלית Amaranthaceae ירבוזייםAmaranthus caudatus Caryophyllaceae ציפרנייםStellaria medis כוכבית מצויה Papilionaceae פרפרנייםHymenocarpos circinnatus כליינית מצויה Ranuculaceae נוריתייםAnemone coronaria Chenopodiaceae Cruciferae סלקייםChenopodium murale מצליביםBrassica tournefortii Convolvulaceae חבלבלייםCuscuta camperstaris Papilionaceae פרפרנייםLotus peregrinus ירבוז אדום כלנית מצויה כף אווז האשפתות כרוב החוף כשות השדות לוטוס מצוי Araceae לופייםArum palaestinum לוף ארצישראלי Araceae לופייםArisarum vukgare לופית מצויה Plantaginaceae לחכייםPlantago sp. Compositae מורכביםArtemisia monosperma לחך לענה חד זרעית Boraginaceae זיפניים Boraginaceae זיפנייםAnchusa strigonsa לשון פר סמורה Geraniaceae גרנייםErodium gruinum מקור חסידה גדול Geraniaceae גרנייםErodium malacoides Primulaceae Hormuzakia aggregata רקפתייםAnagallis arvensis לשון שור מגובבת מקור חסידה חלמתי מרגנית השדה 34 המשך.5 טבלה מעמד נדירות משפחה שם מדעי שם עברי Compositae מורכביםSonchus oleraceus מרור הגינות Cruciferae מצליביםMaresia pulchella מרסיה יפיפיה חלבלובייםMercurialis annua מרקולית מצויה Euphorbiaceae Compositae מורכביםVrepis sancta Compositae מורכביםSenecio vernalis Compositae מורכביםSenecio joppensis Solanaceae סולנייםSolanum nigrum Boraginaceae זיפנייםEchium angustifolium עכנאי שרוע Papaveraceae פרגייםPapaver subpiriforme פרג אגסני Scrophulariaceae לעניתייםLinaria joppensis ניסנית דו קרנית סביון אביבי סביון יפו סולנום שחור פשתנית יפו דגנייםDactylis glomerata ציבורת ההרים Compositae מורכביםCalendula arvensis ציפורני חתול מצויות Caryophyllaceae ציפרנייםSilene aegyptiaca ציפורנית מצרית Compositae מורכביםPhagnalon rupestre צמרנית הסלעים Cruciferae מצליביםRaphanus raphanistrum Papilionaceae פרפרנייםAstragalus sp. Compositae מורכביםCarthamus tenuis Compositae מורכביםAthemis pseudocotula Compositae מורכביםOrmenis mixta Compositae מורכביםConyza sp. Gramineae Euphorbiaceae חלבלובייםRicinus communis צנון מצוי קדד קורטום דק קחון מצוי קחונית מצויה *קייצת קיקיון מצוי 35 טבלה .5המשך שם עברי רותם המדבר משפחה שם מדעי Retama raetamפרפרניים Papilionaceae Reseda albaרכפתיים Resedaceae Reseda orientalisרכפתיים Resedaceae Ononsis natrixפרפרניים Papilionaceae רכפה לבנה רכפה מזרחית שברק מצוי שום תל אביבי שומרר בואסיה Allium telavivenseשושניים Liliaceae Bilacunaria boissleriסוככיים Umbelliferae שיבולת שועל שלח ספרדי שעלב מצוי שרביטן ריסני תגית חופית תורמוס ארצישראלי תלתן א"י תלתן דו גוני עושר מינים מעמד נדירות Avena sp.דגניים Erucaria hispanicaמצליבים Vulpia myurosדגניים Ephedra aphyllaשרביטניים Gramineae Cruciferae Gramineae Ephedraceae Scabiosa rhizanthaשלמוניים Dipsacaceae Lupinus palaestinusפרפרניים Papilionaceae Trifolium palaestinumפרפרניים Papilionaceae Trifolium dichroanthumפרפרניים Papilionaceae 82 עושר משפחות 25 מבין מיני הצומח היבשתי שתועדו בסביבת בריכת החורף ראוי לציין מספר מינים שהם צמחי מעזבות )למשל ,כף אווז האשפתות ,מרור הגינות וקיקיון מצוי( או מינים פולשים )למשל אהל האצבעות ,קייצת וטיונית פולשנית( .מינים אלה מתפתחים בעיקר בבתי גידול המורים ע"י פעולות פיתוח ,כדוגמת הפיתוח שנעשה בסביבות הבריכה בנתניה .ממשק הצומח באזור הבריכה צריך לכלול הסרה מכוונת של מינים אלה בכדי למנוע את השתלטותם על חברת הצומח הטבעי בבריכה. 4.2בעלי חיים 36 4.2.1חסרי חוליות אקווטיים עושר והרכב חברת חסרי החוליות בבריכות עונתיות מושפע ממגוון של גורמים אקלימיים ,פיזיקאליים, כימיים וביולוגיים ) .(Williams, 1996הרכב חברת חסרי החוליות האקווטיים משמש כאינדיקטור מקובל לבחינת השלמות הביולוגית של גופי מים )למשל .(Rosenberg and Resh 1993 ,טבלה 6 מפרטת את הטקסונים של חסרי החוליות האקווטיים שנמצאו בבריכת החורף בנתניה בתאריכי הדיגום השונים .המספרים המופיעים בטבלה מציינים מדרג לשפיעות היחסית של המינים שנכחו בבריכה לפי הפרוט הבא: – 1פרט אחד בדגימה; 2-7 – 2פרטים בדגימה; 8-13 – 3פרטים בדגימה; 14-20 – 4פרטים בדגימה; 5 – 21-50פרטים בדגימה; – 6מעל 50פרטים בדגימה. בסך הכל תועדו בבריכת החורף בנתניה בעונת 31 2008/2009טקסונים שונים של חסרי חוליות אקווטיים )טבלה . (6מתוכם 4מינים של סרטנים ירודיים 3 ,מיני פשפשים ירודים 3 ,מיני שפיריות3 , מיני שפריריות 4 ,מיני שפריריות ו 4-מיני חיפושיות מים .כל הטקסונים של חסרי החוליות האקווטיים ,שתועדו בבריכת החורף בנתניה היו של מינים ג'נרליסטים ,שאינם יחודיים לבריכות חורף. כלומר ,בעונת 2008/09לא נמצא בבריכת החורף בנתניה אף לא מין ששהוא מין יחודי לבריכות חורף. ראוי להדגיש גם את ההיעדר הכמעט מוחלט של זחלי יתושים עוקצים מהדגימות .בכל הדגימות שערכנו נמצא רק פעם אחת זחל בודד של כולכית ) .(Culex sp.הההסבר לתופעה הוא הנוכחות הגבוהה של מינים טורפים בבריכה )למשל ,שפיריות ושפריריות(. בחינת אסופת חסרי החוליות האקווטיים בבריכת נתניה מצביעה על עלייה בעושר הטקסונים בחודש מאי לעומת החודשים ינואר – מרץ )איור .(27בהשוואה לחודש מרץ בו תועדו בבריכה 10טקסונים, תועדו במאי 20מינים .עיקר התרומה היא של עלייה בנוכחות מינים של חרקי מים ובמיוחד של מיני שפיריות ושפריריות ,שאינם ייחודים לבריכות חורף. איור .27השתנות עושר הטקסונים של חסרי חוליות אקווטיים בבריכת החורף בנתניה ב2009- 37 טבלה .6פרוט הטקסונים של חסרי החוליות שנמצאו בבריכת החורף בנתניה בחודשים ינואר – מאי 2009 שם עברי שם מדעי 12/01 04/02 08/03 12/04 07/05 20/05 תולעים נמטודות דל זיפיות - טוביפיציד Nematoda 0 0 2 3 3 3 Tubificidae 0 2 1 2 3 1 סרטנים ירודים ציקלופס ננסי Cyclops minotus 5 4 4 2 0 0 שט רגל אדמדם Arctodiaptomus similes 4 4 6 3 0 0 דפניה Daphnia magna 2 3 4 3 1 0 Unidentified 1 5 6 6 4 1 4 צידפונית )חומה( פשפשי מים תלמנית )בוגרים( חותרן גדול שטגבון )בוגרים( Sigara lateralis 0 1 3 3 3 2 Corixa sp. 0 0 0 2 3 4 Anisops sp. 0 0 0 0 1 2 בריומאים קלאון דו-כנפי Cloeon dipterum 0 0 0 1 3 2 שפיריות שפירון קיסרי שפירית אדומה שפירית הדרכים שפירית )זחלים( Anax imperator 0 0 0 0 2 1 Crocothemis erythraea 0 0 2 2 4 5 Brachythemus leucosticta 0 0 0 0 3 2 0 0 0 0 2 3 38 המשך:6 טבלה 20/05 07/05 12/04 08/03 04/02 12/01 שם מדעי שם עברי שפריריות 1 3 0 0 0 0 Calopteryx syriaca שפרירית זוהרת 2 2 0 0 0 0 Ischnura elegans שפרירית הדורה 1 0 0 0 0 0 Platychemis dealbata שפרירית שטוחת רגל 0 2 0 0 0 0 unknown 5 4 0 0 0 0 שפרירית ירוקה (שפרירית )זחלים חיפושיות מים 3 2 0 1 0 0 Eretes sp. 0 1 0 0 0 0 Coelambus saginatus 2 0 0 0 0 0 Berosus sp. 1 0 0 0 0 0 Dryops sp. ?שחיינית מנומרת שחיינית חובבת מים עכבישי מים 1 1 1 2 0 0 Araneae זבובאים 2 0 2 3 0 0 Ceratopogonidae יבחוש 2 3 3 5 0 0 Chironomidae Chironominae ימשוש 1 0 0 0 0 0 Culex sp. כולכית 1 0 0 0 0 0 Tanypodinae טניפוס חלזונות 0 2 0 0 0 0 Bulinus truncatus בולית 2 1 0 0 0 0 Physella acuta פיסלה 1 0 0 0 0 0 Planorbis sp. פלנורביס 39 בחינת הרכב אסופת חסרי החוליות האקווטיים בעונת 2008/09מלמדת כי עושר הטקסונים בעונה זו היה נמוך ב 40%-לערך מעושר הטקסונים שתועד בעבר )איור .(28פרוט הטקסונים שנמצאו בבריכת החורף בנתניה בתקופות השונות מובא בטבלה .7מקדם דמיון החברה )Winnell ;CC=Community Coefficient (and Jude, 1987בין הרכב חברת חסרי החוליות בשנת 2008/09שנמדד בעבודה זו ,להרכב החברה בשנים 1997-2003עמד על .42.85%לשם השוואה ,מקדם דמיון החברה בין השנים 1997-2003לחברה בשנים 1987-1992עמד על 73%ובין 1987-1992ל 1982-1985-הוא היה כ .67%-השוואת הממצאים מ2008/09- לנתוני העבר מדגישה אף היא את העלמות המינים הייחודיים מבריכת החורף בנתניה .בעבר היו נוכחים בבריכה 5מינים של חסרי חוליות יחודיים )תריסן הקשקש ,זימרגל ,בוצן ,אפונית ושטרגל גדול; קלינהוז וגזית 19969ואילו בעונה האחרונה לא נמצא בבריכה אף מין ייחודי .גם ממצאים אלה מצביעים על שינוי משמעותי שעברה חברת חסרי החוליות האקווטיים בבריכת נתניה בתקופה שבין השנים 2003ל.2008- העדר בסיס נתונים רציף של מצב חסרי החוליות האקווטיים בבריכה אינו מאפשר לנו לקבוע באם הירידה בעושר הטקסונים וההשתנות המשמעותית של חברת חסרי החוליות האקווטיים היא תוצאה של תהליכים מתמשכים )כלומר – הפיתוח שאיפיין את הבריכה בשנים האחרונות( או ארועים חד פעמיים )למשל ,תוצאה של השריפה שהתרחשה בבריכה בדצמבר .(2008 ניסויי ההנבטה שערכנו בדצמבר 2008בקרקע עם ביצי קיימא שנאספה מהבריכה לאחר השריפה לימדו כי לא כל מאגר ביצי הקיימא שהיה בקרקעית הבריכה נפגע במהלך השריפה .בניסויי ההנבטה נבטו מהקרקע סרטנים ירודים מאותם מינים שתועדו בבריכה גופה ,מאוחר יותר )ציקלופס ננסי ,דפניה וצדפונית(. בדומה למצב בבריכה ,לא נבטו במהלך הניסויים מיני חסרי חוליות ייחודיים .ממצא זה יכול ללמד על היעדר מאגר של בייצי קיימא של מינים יחודיים בקרקעית הבריכה .אבל ,מאחר ויתכן כי לביצי הקיימא של המינים שלא נבטו בניסויים ואח"כ גם בבריכה )בעיקר המינים היחודיים{ יש עמידות נמוכה יותר לחום ,אין בנתון זה כדי להכריע האם יש כאן השפעה מתמשכת ,השפעה מקומים )בזמן( או שאולי שילוב של שני התהליכים. איור .28השתנות עושר הטקסונים של חסרי חוליות אקווטיים בבריכת החורף בנתניה ב2009- בהשוואה לנתוני העבר 40 בהשוואה למצאי התקסונים2008/09 פרוט הטקסונים שהופיעו בבריכת החורף בנתניה בעונת.7 טבלה גפני וגזיתc , גפני נתונים שלא פורסמוb= וa : הנתונים. השנים האחרונות25-בתקופות שונות ב . באדום – מינים יחודיים לבריכות חורף. נתוני הסקר הנוכחיd ,2005 שם עברי 2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a רוטיפרים -- + + -- Unidentified sp. 1 Rotifera גלגליות תולעים -- + + + Unidentified sp. 1 Turbellaria Platyhelminthes תולעים שטוחות + + + + Unidentified sp. 1 Nematoda + + + + Unidentified sp. 1 Tubificidae Oligochaeta - דל זיפיות טוביפיציד - + + + Unidentified sp. 1 Lumbricidae Oligochaeta שלשול- דל זיפיות נמטודות סרטנים ירודים + + + + Cyclops minotus Cyclopoidea Copepoda ציקלופס ננסי + + + + Arctodiaptomus similes Calanoidea Copepoda שט רגל אדמדם -- + + + Hemidiaptomus gurneyi Calanoidea Copepoda שט רגל גדול + + + + Daphnia sp. Cladocera Daphniidae Branchiopoda דפניה -- + + + Chydoridae Branchiopoda כידוריד -- + + + Unidentified sp. 1 Ostracoda צידפונית ירוקה + -- + + Unidentified sp. 2 Ostracoda צידפונית חומה -- -- + + Cyzicus Conchostraca Branchiopoda בוצן -- + + + Lynceus Conchostraca Branchiopoda אפונית -- -- -- + Lepidurus apus Anostraca Branchiopoda תריסן הקשקש עכבישי מים -- + + -- Unidentified sp. 1 Araneae Chelicerata 41 המשך:7 טבלה שם עברי 2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a אקריות מים -- + + + Hidracarina Acari Chelicerata אקרית אדומה קפזרגליים -- + + -- Unidentified sp. 1 Isotomidae Collembula קפזרגליים -- + -- + 2Unidentified sp. Sminthuridae Collembula קפזרגליים פשפשי מים + -- + + Sigara sp. Corixidae Hemiptera תלמנית + + + + Corixa sp. Corixidae Hemiptera חותרן גדול + + + + Anisops sp. Notonectidae Hetroptera שטגבון ברימאים + + + -- Cloeon dipterum Baetidae Ephemeroptera כנפי-קלאון דו שפיריות + + + + Crocothemis erythrea + -- -- + Brachythemus leucosticta -- + + + Unidentified sp. 1 Libellulidae Odonata Anisoptera + + -- + Anax imperator Aeschnidae Odonata Anisoptera שפירן קיסרי ()שפירית קיסרית + + + -- Ischnura elegans Coenagrionidae Odonata Zigoptera שפרירית הדורה + -- -- -- Platychemis dealbata Platycnemididae Odonata Zigoptera שפרירית שטוחת רגל Libellulidae Odonata Anisoptera שפירית אדומה Odonata Anisoptera שפירית הדרכים שפריריות -- + + + Sympecma fusca Lestidae Odonata Zigoptera 42 המשך:7 טבלה 2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a + -- + -- Calopteryx syriaca Calopterygidae Odonata Zigoptera שפרירית זוהרת חיפושיות מים + + + + Coelambus saginatus Dytiscidae Hydroporinae Coleoptera שחיינית -- + -- + Bidessus nasutus Dytiscidae Hydroporinae Coleoptera שחיינית -- + + -- Scarodytes margaliti Dytiscidae Hydroporinae Coleoptera (שחיינית -- + -- -- Unidentified sp. 1 Dytiscidae - Coleoptera שחיינית -- + + -- Meladema? Dytiscidae - Coleoptera שחיינית -- + + + Laccophilus sp? Dytiscidae - Coleoptera שחיינית -- + + + Agabus? Dytiscidae - Coleoptera שחיינית -- + + + Graptodytes sedilloti Dytiscidae Hydroporinae Coleoptera שחיינית -- + -- + Gaurodytes nebulosus Dytiscidae Columbetinae Coleoptera שחיינית + + + + Eretes sp. Dytiscidae Hydroporinae Coleoptera שחיינית מנומרת + + + + Berosus dispar Hydrophilidae Coleoptera חובבת מים -- + + -- Helochares lividoides Hydrophilidae Coleoptera חובבת מים -- + + -- Helochares sp. Hydrophilidae Coleoptera חובבת מים -- + + + Haliplus lineatocollis Haliplidae Coleoptera חיפושיות מים -- + -- + Sphaeridium sp. Sphaeridiinae Coleoptera + + + + Dryops sp. Dryopidae Coleoptera סירנית 43 המשך:7 טבלה 2008 / 1997 - 1987 - 1982 2009d 2003c 1992b 1985a זבובאים + + + + Ceratopogonida Diptera e יבחוש + + + + Unidentified sp. 1 Chironomidae Chironominae Diptera ימשוש -- + -- + Unidentified sp. 2 Chironomidae Diptera ימשוש + _ + + Unidentified sp. 1 Tanypodinae Diptera טניפוס -- + + + Unidentified sp. 1 Psychodidae -- + + + Dixa sp. Dixidae יתועש Diptera כולכיתים + + + + Culex sp. Culicidae Diptera כולכית -- -- + + Unidentified sp. 1 Simuliidae Diptera ישחור -- + + -- Stratiomys longicornis Stratiomyidae Diptera אסטרטיון ארך מחוש -- + -- -- Unidentified sp. 1 Ephydridae Diptera זבובחוף חלזונות + + + + Bulinus truncatus -- + -- + Lynceus + + + + Physella acuta Physidae Gastropoda פיסלה -- -- + -- Gyraulus heliciformis Planorbidae Gastropoda גירילוס + + + + Planorbis sp. Planorbidae Gastropoda פלנורביס 28 52 50 47 Planorbidae בולית Gastropoda לינצאוס עושר מינים כולל זחלים בודדים של.( מהבריכהCulex sp.) ראוי להדגיש את ההעדרות הבולטת של זחלי יתושים עוקצים – ההסבר לטופעה זו נעוץ בקיומם של טורפים טבעיים.יתושים עוקצים נמצאו רק בסוף העונה הרטובה . המווסתים את אוכלוסיות היתושים,בעיקר זחלי חיפושיות ושפיריות 44 4.2.2דגים ודו חיים מעצם הגדרתם כגופי מים המתייבשים בחלק מהשנה ,בריכות חורף אינן מתאפיינות בנוכחות דגים הדורשים מופע מים קבוע .בעבר )פברואר (2002תועדה בבריכה נוכחות של דגי גמבוזיה .אין בידינו מידע האם דגים אלה ,המשמשים בישראל להדברת זחלי יתושים ,הוכנסו לבריכה במכוון ,ע"י מדבירי יתושים ,או באופן פיראטי ,ע"י אזרחים .אמנם ,התייבשות הבריכה בקיץ אינה מאפשרת התבססות דגי הגמבוזיה מעבר לעונה אחת .אבל ,נוכחות של טורף כה יעיל ,בבית גידול המכיל עושר גבוה של מיני חסרי חוליות שאינם בנויים להתמודד עם דגי הגמבוזיה יכולה להוביל לפגיעה קשה במיוחד באסופת חסרי החוליות בבריכה ,ובעקבות כך לגרום לפגיעה קשה בתפקוד האקולוגי ובשרותי המערכת שמספקת בריכת החורף בנתניה. את מקום הדגים בבריכות חורף ,תופסים הדו חיים .בריכות חורף עונתיות מהוות בית גידול חשוב ואתרי רגישות גבוהה למינים רבים של דו חיים ) .(Semlitsch 1998במחקרים בעולם נמצא כי גם בריכות חורף שמימדיהן קטנים יחסית מהוות גורם חיוני בקיומם של הדו-חיים )( .גם בריכות החורף בישראל מתאפיינות בנוכחות בולטת של קבוצה טקסונומית זו .בעבר נכחו בבריכת החורף בנתניה כל ארבעת מיני הדו חיים םסרי הזנב המצויים בישראל )גפני וגזית :(2005 ,קרפדה ירוקה ) =Bufo viridis ,(Pseudepidalea viridisאילנית מצויה )) (Hyla savignyiאיור ,(29צפרדע הנחלים ) Rana ) (levantina= Pelophylax bedriagaeאיור ,(30וחפרית מצויה ) .(Pelobates syriacusבין מינים אלה בלטה הנוכחות של החפרית המצויה ,מין בסכנת הכחדה קריטית בישראל הייחודי רק לבריכות חורף ) .(Gafny, 2004החפרית נמצאה בבריכת החורף בנתניה עד אמצע שנות ה 90-ומאז נעלמה מהבריכה )גפני וגזית 2005והסקר הנוכחי( .בהשוואה לחסרי החוליות היחודיים לבריכות חורף, רגישותה של החפרית לשינויים החלים בסביבה העירונית גבוהה יותר ,מאחר והחפרית תלויה לקיומה לא רק בבריכה עצמה אלא גם בסביבה היבשתית שסובבת את הבריכה ,שם היא מבלה את הקיץ כשהיא מחופרת בעומק האדמה. איור :29זוג אילניות מצויות בתנוחת רביה בבריכת החורף בנתניה. 45 משטר הגשמים השונה אאפיין את חורף 2009והתבטא במילוי מאוחר של הבריכה השפיע גם על פעילות הדו חיים .כך למשל ,פעילות הרביה האינטנסיבית של האילנית המצויה המאפיינת בשנים רגילות את בריכות החורף במישור החוף המרכזי החל ממועד התמלאותן התאחרה מאד.האילניות סביב הבריכה התחילו בפעולות החיזור וההיזדווגות רק בתחילת חודש מרץ .בשנים רגילות הפעילות מתחילה בד"כ בדצמבר.היעדר פעילות רביה אינטנסיבית באה לידי ביטוי גם בהיעדרות כמעט מוחלטת של הטלות וראשנים .רק לאחר הגשמים האינטנסיביים שירדו בסוף פברוארגרמו להגברה בפעילות הרביה והחל מתחילת חודש מרץ תועדו במים הטלות וראשנים של אילנית .ראשני האילנית התחילו בגלגול באמצע חודש אפריל והתהליך הגיע לשיאו עם התיבשות הבריכה בחודש מאי. אחד המאפיינים הבולטים של בריכת החורף בנתניה היה נוכחות קבועה של צפרדע הנחלים )איור (29 שקריאותיה נשמעות בסביבות הבריכה ביום ובלילה .החל ממועד התמלאות הבריכה נשמעו בבריכה קריאות של צפרדעים .אולם בתצפית סובייקטיבית ,נראה לנו כי עוצמת הקריאות השנה הייתה נמוכה יחסית .מין זה מתחיל את פעילות הרביה שלו בחודשים אפריל ומאי והוא זקוק למספר חודשים של בריכה מלאה על מנת שהראשנים שלו יצליחו לסיים את הגלגול בהצלחה .לכן ,נוכחות הצפרדעים בבריכת החורף בנתניה הייתה חריגה ונבעה מכך שבעבר החזיקה בריכה זו מים עד אמצע הקיץ לפחות. איור :30צפרדע הנחלים המאפיינת את בריכת החורף בנתניה. לקיצור התקופה בה הבריכה מחזיקה מים )איור (4יכולה להיות משמעות קריטית לנוכחות הצפרדעים בבריכה .בשנים בהן הבריכה מתייבשת בסוף חודש מאי ,לא ניתן לראשני הצפרדע זמן מספיק כדי להשלים את הגלגול ובתוך כמה שנים הדבר יכול להביא להעלמות של הצפרדעים מהבריכה .מאחר והצפרדעים ממוקמות במעלה מארג המזון בבריכה יש בכך איום על התפקוד האקולוגי הבריא של הבריכה. המין הרביעי של חסרי הזנב שאפיין בעבר את בריכת החורף בנתניה היה הקרפדה הירוקה הקרפדה הירוקה היא מין בסכנת הכחדה בישראל ) .(Gafny, 2004מין זה תועד בשנים האחרונות בבריכה ע"י מספר חוקרים ,שהבולטים בהם היו לוי ) (2006ואלרון ) (2007שעבודתיהם מסכמות נתונים מהתקופה שבין 2002ל . 2007-לבחינת נוכחותו של מין זה בבריכת החורף בנתניה יש משמעות מיוחדת מאחר 46 שבעונת הקיץ היבשה נוהג מין זה לפקוד שטחים מושקים וגינות ) ;Kuzmin, 1999לוי ) (2006איור .(31 לפיכך ניתן היה לצפות כי פעולות הפיתוח והגינון שהתבצעו לאחרונה בסביבה הקרובה לבריכת החורף יהוו גורם מעודד לאוכלוסיותיו .נתוני המעקב אחר ראשני הדו חיים שערכנו בבריכת החורף בנתניה בעונת 2008/09מלמדים כי בעונה זו לא תועדה פעילות רביה של בוגרי קרפדה ירוקה סביב הבריכה ולא נמצאו ראשני קרפדה ירוקה בבריכה .אולם ,יש להתייחס לנתון זה בזהירות מסויימת מאחר וגורן ) (2009מדווח על נוכחות ראשני קרפדה בבריכה. איור :31בוגר של קרפדה ירוקה במדשאה בעונת הקיץ. לסיכום ,מבין ארבעת המינים של הדו חיים שאכלסו בעבר את בריכת החורף בנתניה ,מין אחד )חפרית מצויה( נכחד מנוף הבריכה בעשור האחרון ,אוכלוסיותיו של מין שני )קרפדה ירוקה( הצטמצמו כנראה ואולי אף נעלמו ,אוכלוסיותיו של מין שלישי )צפרדע הנחלים( מאויימות בגלל התקצרות משך קיום המים בבריכה ורק מין אחד )אילנית מצויה( אינו מראה בשלב זה סימנים של פגיעה באוכלוסיותיו. 4.2.3זוחלים למרות שמרבית הזוחלים הם בעלי חיים יבשתיים מובהקים וחסרי זיקה למקווי מים ,בריכות עונתיות מהוות בית גידול חשוב למינים מסויימים של זוחלים ) .(Russell et al., 2002נתוני הזוחלים מסביבות בריכת החורף בנתניה מבוססים על נתוניו של ארבל לוי שערך סקר זוחלים באזור כחלק מפרוייקט טבע עירוני בנתניה ועל תצפיות שנערכו בסקר הנוכחי באביב וקיץ .2009ככלל ,האיזור הסמוך לבריכת החורף בנתניה אינה מהווה מוקד משיכה לזוחלים .לוי מדווח על נוכחות של שנונית השפלה ) (Acanthodactylus schreiberונחושית עינונית ) (Chalcides ocellatusבתחומי הפארק )אזור ,2איור .(1בסקר הזוחלים שערכנו באזור הבריכה בחודשי הקיץ )נספח (1נמצאו בסביבות הבריכה בנוסף למינים הנ"ל גם נחש מים משובץ ) - Natrix tessellataנמצא מתחת לאבן באזור לח בתחומי הבריכה היבשה( ,חומט פסים ) ,(Mabuya vittataשממית בתים ) ,(Hemidactylus turcicusוחרדון מצוי ) .(Laudakia stellioכל מיני הזוחלים שנמצאו באזור הבריכה הם מינים נפוצים. 47 4.2.4עופות בריכות חורף מהוות נקודות משיכה לעופות מים ) .(Scheffers et al., 2006 ;Silveira, 1998גם בריכת החורף בנתניה מהווה מוקד משיכה למינים שונים של עופות ,בינהם מינים רבים של עופות מים. במחקר שהשווה את עושר מיני העופות ב 6-בריכות חורף במישור החוף המרכזי נמצאה בריכת החורף בנתניה כבעלת ערכיות גבוהה ביותר לעופות מים )גורן .(2009 ,הנתונים על מיני העופות בבריכת החורף בנתניה הכלולים בעבודה זו הם נתוני הסקרים שערכנו בתוספת נתונים שנאספו ע"י לירון גורן במסגרת עבודת המוסמך שלו .פרוט מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה מובא בטבלה .8בסך הכל נצפו בבריכה ובסביבותיה בעונת 50 2008/09מינים שונים של עופות ,מתוכם 20מינים היו של עופות מים ) ;40%איור .(32עופות המים מגיעים אל הבריכה בסמוך למועד היתמלאותה ונוכחים בה לאורך כל התקופה בה הבריכה מקיימת מופע רטוב .מבין עופות המים ראוי לציין נוכחות להקה של כ 50-פרטים של צולל חלודי )איור (33שנצפו בבריכה במהלך חודש ינואר .2009כמו כן תועדו בבריכה ברווזים חדי זנב )איור (34ומריות )טבלה .(8 להתייחסות מיוחדת ראויה נוכחותם של טבלנים גמדיים בבריכה .מין זה נוהג לקנן בגוף המים בקן צף העשוי מצמחייה יבשה )איור .(35בשנים קודמות נהגו מספר זוגות של טבלן גמדי לקנן בבריכה ,באיזור של עומדי אגמון האגם )גפני ,1986גפני וגזית .(2005 ,בעונת 2008/09נצפו בבריכה 4פרטים של טבלן גמדי ,שהופיעו לראשונה בחודש מרץ ונשארו בה גם בהמשך העונה באפריל ובמאי .אולם ,בניגוד לשנים שעברו ,לא נצפה בעונה החולפת בבריכה קינון של טבלנים גמדיים .סביר להניח כי הסיבה לכך היא העלמותו של עומד אגמון האגם מהבריכה ומיעוט חומר קינון שאוכל כולו ע"י השריפה שהתרחשה בבריכה בסוף חודש דצמבר. איור :32חלוקת מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת 2008/09לקבוצות 48 .( )בכחול – עופןת מים2008/09 פרוט מיני העופות שנצפו בבריכת החורף בנתניה בעונת.8 טבלה שם לועזי משפחה שם לועזי Podicipediformes Podicipedidae טבלנייםTachybaptus ruficollis Pelecanformes Phalacrocoracidae קורמורנייםPhalacrocorax carbo Cicconiiformes שם עברי טבלנאיים טבלן גמד שקנאים קורמורן גדול חסידאים Ardeidae אנפתייםIxobrychus minutus Ardeidae אנפתייםNycticorax nycticorax אנפת לילה Ardeidae אנפתייםBubulcus ibis אנפית בקר Ardeidae אנפתייםArdea cinerea אנפה אפורה Ardeidae אנפתייםArdeola ralloides אנפית סוף Ardeidae אנפתייםEgretta garzetta לבנית קטנה Threskiornithidae כפנייםPlegadis falcinellus Anseriformes אנפית גמדית מגלן חום אוזאים Anatini ברוזניםAnas platyrhynchos ברכיה Anatini ברוזניםAnas crecca שרשיר Anatini ברוזניםAnas acuta Anatini ברוזניםAnas clypeata מרית Aythyini צולליםAythya ferina צולל חלודי Gruiformes זנב-ברוז חד עגוראים Ralidae רליתייםGallinula chloropus סופית Ralidae רליתייםFulica atra אגמיה 49 המשך.8 טבלה שם לועזי Charadii משפחה שם לועזי חופמאייםCharadritformes שם עברי חופמאים Recurvirostridae סיפנייםHimantopus himantopus Burhinidae כרונייםBurhinus oedicnemus כרון חופמייםHoplopterus spinosus סיקסק Charadriidae Scolopacidae Lari Laridae חרטומנייםActitis hypolecus שחפאייםCharadritformes שחפייםLarus ridibundus Falconiformes Falconidae בזייםFalco tinnunculus Columbiformes Columbidae יונייםColumba livia Columbidae יונייםStreptopelia turtur Columbidae יונייםStreptopelia senegalensis Apodiformes Apodidae סיסייםApus apus Coracciiformes Alcedinidae שלדגייםHalcyon smyrnensis Meropidae שרקרקייםMerops apiaster Upupidae דוכיפתייםUpupa epops Piciformes Picidae נקרייםDwndrocopus syriacus תמירון ביצנית לבנת בטן חופמאים שחף אגמים דורסי יום בז מצוי יונאים יונת סלעים תור מצוי צוצלת סיסאים סיס חומות כחלאים לבן חזה שרקרק מצוי דוכיפת נקראים נקר סורי 50 המשך.8 טבלה שם לועזי משפחה שם לועזי Passeriformes Hirundinidae סנוניתייםHirundo daurica Motacillidae נחליאלייםMotacilla alba Motacillidae נחליאלייםMotacilla cinerea Pycnonotidae בולבולייםPycnonotus xanthopygos שם עברי ציפרי שיר סנונית מערות נחליאלי לבן נחליאלי זנבתן בולבול Turdidae קיכלייםErithacus rubecula אדום חזה Turdidae קיכלייםLuscinia svecia כחול חזה Turdidae קיכלייםSaxicola torquata Sylvidae סיבכייםPrinia gracilis Sylvidae סיבכייםHippolais pallida Paridae Nectarinidae ירגזייםParus major צופיתייםNectarina osea גרון-דוחל שחור פשוש שיחנית קטנה ירגזי מצוי צופית Corvidae עורבייםGarrulus glandarius Corvidae עורבייםCorvus corone Corvidae עורבייםCorvus moncduta קאק Corvidae עורבייםCorvus frugilegus עורב המזרע Passeridae דרורייםPasser domesticus דרור הבית Fringilidae פרושייםCarduelis carduelis חוחית Sturnidae זרזירייםAcridotheres tristis *מיינה הודית Psittaciformes Psittacidae תוכייםPsittacula krameri Psittacidae תוכייםMyiopsitta monachus עורבני עורב אפור תוכאים *דררה *תוכי נזירי 51 בנוסף לעופות מים ניתן להצביע גם על נוכחות גבוהה של ציפורי שיר באזור הבריכה ) 18מינים – .(36% ככל הנראה ,מרבית מיני עופות אלה אינם נמשכים לבריכה בגלל קיומו של גוף המים אלא בגלל השטח הטבעי שעוד נותר סביב לבריכה .בהתאם ,חלק מהמינים של ציפורי השיר לא נצפה באזור הבריכה עצמה אלא באזור הפתוח הנמצא בפינה הדרום מערבית של הפארק העירוני )אזור ,2איור .(1כמו כן נמצאו בבריכה 3מינים פולשים ,מהם 2מיני תוכים )דררה ותוכי נזירי( העושים שימוש בעצי האקליפטוס הגבוהים שסביב הבריכה. איור :33צולל חלודי – מין שנצפה בבריכת החורף בנתניה בינואר 2009 איור :34ברווז חד זנב – מין שנצפה בבריכת החורף בנתניה באפריל 2009 52 . איור .35קן של טבלן גמדי ,כמותו היו בבריכת החורף בנתניה בשנים שעברו .5השפעות הפעילות האנושית בבריכה ובסביבותיה על תפקוד המערכת האקולוגית 5.1השפעת הטיית מי הנגר העילי ומניעת כניסתם לבריכה 5.1.1השפעת הטיית המים על איכות המים בבריכת החורף אין ספק כי ההשפעה האנושית החמורה ביותר על המבנה והתפקוד של המערכת האקולוגית של הבריכה .ממצאי הסקר לאיתור מקורות המים לבריכה שנסקרו ב סעיף 3.2הצביעו על כך שמקור המים העיקרי לבריכה הוא נגר תת-קרקעי וכי תרומות הנגר העילי לבריכה בשנת 2008/09היו מינוריות. למסקנה זו משמעות אקולוגית עעמוקה ביותר בהקשר של מדיניות הפיתוח התפעול והממשק של אגן ההיקוות הקרוב לבריכה :השפעת התהליכים המתרחשים באגן ההיקוות הקרוב )קרי – תחומי הפארק( על המבנה והתפקוד המערכת האקולוגית שח הבריכה משמעותית ביותר .כך למשל פעולות ממשק כגון דישון ,הדברת מזיקים וכד' יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הבריכה ועל בריאותה האקולוגית. ממצאי סקר נתיבי המים לבריכת החורף בנתניה הוצגו בדיון בוועדת ההיגוי של הבריכה ,שנערך ב- .12/03/09בדיון שהתפתח הועלתה טענה נגדית כי המקור העיקרי למים בבריכה אינו נגר תת-קרקעי אלא מי נגר הנכנסים לבריכה בכניסה תת קרקעית מהתעלה הצפון מזרחית .כמו כן הועלתה הטענה כי התעלה הצפון מזרחית מנקזת שטח של כ 6-קמ"ר .משמעותה של טענה זו מההיבט התפעולי של 53 הבריכה היא שלפעולות הפיתוח התפעול והממשק בתחומי הפארק )למשל ,סוג הצומח והתכסית ,אופי הפעילות ופעילות האחזקה( אין כמעט השפעה על המערכת האקולוגית של בריכת החורף. בשל ההבדל המהותי בין שתי האפשרויות ועל מנת להבין טוב יותר מהו המקור האמיתי של מי הבריכה זומנה פגישה עם מתכנן המים של הבריכה .הפגישה נערכה בעריית נתניה ב .5/04/09-המסקנות מפגישה זו היו: .1בריכת החורף בנתניה מצויה על קרקע חרסיתית שהמוליכות ההידראולית של נמוכה ,כלומר שכבת קרקע אטימה בקירוב .הסביבה המידית של הבריכה היא של שטחים גבוהים יותר ,שהתשתית שלהם היא חול או כורכר ,המתאפיינים במוליכות הידראולית גבוהה ,ומתחת להם שכבה חרסיתית אטימה. בשטח הבריכה עצמה ,השכבה החרסיתית נמצאת ברום הנמוך ביותר והיא נגלית אל פני הקרקע. .2שטחו של אגן ההיקוות הרחוק ונרחב של הבריכה )השטח העירוני שאינו נמצא במגע ישיר עם הבריכה( אינו עולה על 1קמ"ר .הנתון של 6קמ"ר שהוצג בישיבת וועדת ההיגוי אינו תואם את המציאות. .3הבריכה תוכננה באופן שבשנה ממוצעת מקור המים העיקרי של הבריכה יהיה נגר ישיר )גשם היורד ישירות על שטח הבריכה( בתוספת של נגר תחתי מהסביבה הקרובה לבריכה ,ללא צורך בתוספת נגר עילי מאגן הניקוז הרחוק של הבריכה. .4מחשש כי נגר עילי מאגן הניקוז הרחוק יכיל תשטיפי כבישים ובכלל זה חומרים רעילים העלולים להזיק למאכלסי הבריכה נבנתה מערכת ניקוז שמטרתה למנוע את כניסתו של הנגר העילי המגיע מאגן הניקוז הרחוק של הבריכה .בכך הוטו מהבריכה כמויות מים ניכרות שהגיעו אליה ,קודם בניית הנקז. .5בצידה הצפון מערבי של הבריכה נבנה נקז בקוטר ") 6להלן ,הנקז הצפון מערבי :איור ,(10aשמטרתו להוביל את מי הנגר העילי המגיעים מאגן הניקוז הרחוק ישירות לים ,מבלי שיכנסו כלל לבריכה. בראשו של נקז זה נבנה מגוף המאפשר שליטה והכוונה של הנגר העילי .פתיחתו של המגוף מונעת כניסת נגר עילי לבריכה וסגירתו מכווינה את מי הנגר לבריכה. .6כאשר המגוף פתוח ,יכנסו מי נגר לבריכה ,רק כאשר ספיקת הנגר העילי המגיע לראש הנקז עולה על כושר הקיבול של הנקז .במקרה כזה עודפי המים יכנסו דרך תעלת הבטון שנבנתה במקום אל הבריכה. .7בנוסף לנקז המערבי נבנה נקז נוסף בפינה הדרום מערבית של הבריכה )להלן הנקז הדרומי :איור (10bשמטרתו למנוע עליית מפלס מי הבריכה מעבר לרום מקסימאלי נתון .הנקז הדרומי נכנס לפעולה רק כאשר מפלס המים בבריכה גבוה. .8כתוצאה משינויים בטופוגרפיה של הקרקע בעת העבודות להכשרת השטח לגינון נוצרה בפינה הצפון מערבית של הבריכה כניסה בלתי מתוכננת של נגר עילי .כניסה זו גורמת לתהליכי ארוזיה וסחיפת קרקע. 54 a b איור .36מיקום כללי של ראשי הנקזים בבריכת החורף בנתניה )דורה(; aהנקז הצפון מערבי b ,הנקז הדרומי .מאחר ותוכניות השטח לא הועמדו לרשותנו החיצים מהווים אילוסטרציה בלבד ואינם מסמנם את המיקום המדוייק של הנקזים המידע שהוצג על ידי מתכנן המים של הבריכה מחזק את ההשערה שבריכת החורף בנתניה אינה מסתמכת על מי נגר עיליים כמקור עיקרי למים ,אלא ניזונה בעיקר מנגר ישיר ומנגר תחתי המגיע מאגן הניקוז המיידי של הבריכה ,כלומר משטח הפארק שמסביבה .המשמעות של ממצא זה היא שלמתרחש בתחומי הפארק צפוייה להיות השפעה ישירה על איכות המים בבריכה .למשל ,בתחילת העונה הצבענו על השמה של כמויות גדולות של קומפוסט בקרבה לבריכה והועלה החשש כי שאריות הדישון יישטפו לבריכה עם נגר עילי ישיר )ראה דו"ח ניטור מס' .(1התשובה שניתנה לחשש זה הייתה שהקומפוסט יוצנע במהירות בקרקע ובכך תימנע השטיפה שלו .אולם ,בעקבות המסקנה כי הבריכה ניזונה מנגר תחתי מהאזור בו יושם הדשן ברור כי הצנעת הדשן בקרקע אולי מעלימה אותו מהעין ,אך אינה מונעת הגעתו לבריכה .הסבירות כי חלק מהדשן )חומר אורגאני ,ניטראטים( הגיע או יגיע בעתיד למי הבריכה גבוהה ביותר .ואכן ,בבדיקות ריכוזי הנוטריאנטים במי הבריכה נמצאו ריכוזי אמוניום גבוהים פי 10 מהריכוזים במי התעלה הצפון מזרחית וריכוזי ניטראט הגבוהים למעלה מפי 3מהריכוז במי התעלה 55 צפון מזרחית .ריכוזי האמוניום והניטראט שנמדדו בבריכת החורף בנתניה היו גבוהים גם באופן מובהק מהריכוזים שנמדדו בבריכות חורף עירוניות אחרות )אלרון .(2007המסקנה המתבקשת ממצאים אלה היא שחלק מחומרי הדישון שפוזרו באגן הניקוז המיידי של הבריכה מצא את דרכו ,ביחד עם הנגר התת קרקעי ,לבריכה גופא. ההשפעה של הטיית מי התעלה הצפון מזרחית מהבריכה והפנייתם לנקז הצפוני מגבירה עוד יותר את ההשפעה שיש לדישון על הבריכה ,מכיוון שחומרי הדשן הנשטפים לבריכה במהלך ארועי הגשם אינם נמהלים במי התעלה הצפון מזרחית העניים יותר בנוטריאנטים. משמעות הגעת חומרי הדישון לבריכה חמורה בהיבט של איכות המים בה ,תהליכי איאוטרופיקציה, והשפעה על החי והצומח בבריכה .עודף נוטריאנטים יכול להביא למצבים של פריחת אצות ,להעלאת עכירות המים ולפגיעה בנוכחות מיני הצומח האקווטי בבריכה ובכלל זה מינים אדומים ונדירים. ההיתדרדרות באיכות המים יכולה לפגוע גם החסרי החוליות ולפגוע במארג המזון בבריכה .לכך יכולה להיות השפעה שלילית על המגוון הביולוגי בבריכה .יתכן כי התדרדרות באיכות המים היא אחת הסיבות לירידה בעושר מיני חסרי החוליות שנצפתה בבריכה בשנים האחרונות )פעולות הגינון והדישון לא התחילו ב (2008/09-ולהעלמות המיניםהייחודיים שהם רגישים יותר ודורשים איכות מים גבוהה .תוצאה נוספת היא ירידת הערך האסטתי של הבריכה )מים ירוקים ומעלי ריח ,במקום מים צלולים( .בכך תיפגע עוד יותר רמת שרותי המערכת האקולוגית של הבריכה. אחת הסיבות להטית מי התעלה הצפון מזרחית מהבריכה היה החשש שמים אלה ,המנקזים שטח עירוני בנוי ובכלל זה דרכים וכבישים ,יכילו תשתיפי כבישים וחומרים רעילים .חשש זה אכן מהווה מקור לדאגה לעתיד הבריכה .ממצאי הבדיקה לאיתור חומרים רעילים שמקורם תשטיפי כבישים לא גילו נוכחות ניתנת לאיתור של חומרים אלה במי הבריכה הצפון מזרחית .ממצאים אלה נתמכים גם בממצאיו של אלרון שבדק את תרומת המזהמים מקבוצת הפחממנים הפוליצקליים הארומטיים בבריכות חורף עירוניות אחרות ולא מצא עדויות לתרומות משמעותיות של מזהמים אלה .תמיכה נוספת מתקבלת ממחקרם של ) (Asaf et al., 2004שמצאו כי נוכחות מזהמים כאלה וכן מתכות כבדות במי ניקוז עירוני נמוכה מאד וקטנה מהריכוזים המותרים למי שתייה בהשוואה למי ניקוז מאזורי תעשיה. אולם בשל עיקרון הזהירות יש לקחת בחשבון שהדגימות שבדקנו נלקחו בסוף פברואר ולא כללו את התשטיפים של תחילת החורף .במחקרם של (2004) Asaf et alנמצא כי בגל הראשון של החורף ריכוזי המזהמים גבוהים יותר בהשוואה להמשך העונה .לפיכך ,אנו עדיין ממליצים למנוע כניסת הגל הראשון של מי הבריכה הצפון מזרחית לבריכת החורף. 5.1.2השפעת הטיית המים על משך הזמן בו בריכת החורף מוצפת הנתונים שהוצגו על ידי מתכנן המים בדבר קיומו של נקז עוקף לבריכה )הנקז הצפון מערבי( מסבירים את הממצאים על והתקצרות משך העונה הרטובה בבריכה בשנים האחרונות )איור .(4אין ספק כי הפניית מי התעלה הצפון מזרחית לנקז ומניעת הגעתם לבריכה מפחיתה את כמויות המים הנכנסים לבריכת החורף בנתניה .אמנם ,מתכנני המים חישבו כי נגר ישיר ונגר תת-קרקעי מאגן הניקוז המיידי יהוו מקור מים מספק להתמלאות הבריכה גם בשנים שחונות .אולם ,על פי הברור שערכנו איתם חישוביהם לא לקחו בחשבון התאיידות )בין 1-1.5מ' בשנה באזור מישור החוף( .כמו כן ,הנחת הייסוד של מתכנני המים הייתה כי השכבה החרסיתית בקרקעית הבריכה אטימה לחלוטין .סביר להניח כי 56 למרות שהמוליכות ההידראולית של שכבת החרסית נמוכה ,היא אינה אטימה לחלוטין וישנם איבודי מים מסויימים בחלחול .מסקנה זו נתמכת גם ע"י העובדה ,שבעונה האחרונה ) ,(2008-9לאחר שהבריכה התמלאה בחצי מנפחה בתחילת החורף היא הייתה קרובה להתייבשות במחצית הראשונה של פברואר. זאת למרות שהחודשים ינואר ופברואר הם חודשים קרים יחסית ,שרמת ההיתאידות בהם נמוכה. באופן זה ,רק הגשמים החזקים שירדו מאמצע פברואר הצילו אותה מהתייבשות מוקדמת. מכאן עולה כי הנגר הישיר והנגר התת-קרקעי המגיעים מאגן ההיקוות המיידי של בריכת החורף בנתניה אינם מספיקים כדי למלא את הבריכה ,במיוחד בשנים שחונות .על מנת להבטיח קיום גוף מים רטוב לאורך זמן ,הבריכה חייבת לקבל גם תרומה משמעותית של נגר עילי המגיע מהשטח העירוני של אגן הניקוז הרחוק שלה. הביטוי הישיר של הפחתת כמויות המים המגיעות לבריכה הוא: .1שינוי משטר ההתמלאות של הבריכה -הבריכה מתמלאת במספר רב של ארועים קטנים במקום בארוע אחד גדול .2הקטנת השטח המוצף ובעיקר הפחתת עומק המים הממוצע והמקסימאלי. .3קיצור משך העונה הרטובה. הממצאים מלמדים כי בעונת 2008/09במצב בו הבריכה הכילה כמות מים מקסימאלית )בחודש מרץ( עומק המים מירבי בבריכה לא עלה על 1מ' ובמרבית שטח הבריכה הוא היה פחות מ 80-ס"מ .לאחר ארוע הגשם העיקרי בסוף חודש פברואר ,לא הספיקו כמויות הנגר התת-קרקעי שהיגיעו לבריכה בארועי הגשם המאוחרים יותר בכדי לשמר מפלס מים גבוה ולכן ,במהלך מרבית העונה עומק המים בבריכה היה רדוד ביותר .מצב זה של מים רדודים ,שמאפיין את בריכת החורף בנתניה בשנים האחרונות מעודד את התפתחות מיני צומח כפספלון דו טורי ואגמון ימי שאינם מתפתחים באזורים המתאפיינים בעומקים גדולים .לדעתנו ,המפלסים הנמוכים הם הסיבה להתפרצות הפספלון שבשנים האחרונות התפשט וכיסה את כל שטח הבריכה ,תוך שהוא דוחק מינים אחרים ,בינהם מינים נדירים ואדומים. מהיבט זה ,נראה כי השריפה שהתחוללה בבריכה באמצע אוקטובר 2008פגעה קשה יותר בפסלון – המתרבה בשלוחות על קרקעיות וקני שורש ולכן בעונת ההצפה ,2008/09שבאה אחרי השריפה ,ירד כיסוי הפספלון בבריכה באופן ניכר .כפועל יוצא מיני הצומח האחרים התאוששו ונוכחותם הייתה בולטת יותר בהשוואה לעונת ) 2007/08טבלה .(4 ההשפעה של קיצור העונה הרטובה על חברת חסרי החוליות ועל הדו חיים גם היא רבת משמעות .משך קיום המים בבריכה קובע את הרכב ומבנה חברת בעלי החיים בבריכה );Wellborn et al., 1996 .(Tavernini 2008מחקרים רבים הראו קיום קשר ישיר בין כמות הגשם לעושר המינים של חסרי החוליות )בעיקר מקבוצת הסרטנים הירודים( המאכלסים בריכות חורף ) Ripley and .(Simovich, 2009כפועל יוצא ,קיצור משך העונה הרטובה והגדלת ההסתברות להתייבשות במהלך העונה )כפי שכמעט קרה במהלך פברואר (2009יכולה לפגוע קשות באסופת המינים בבריכה ) Reinelt et .(al., 1998נמצא גם קשר ישיר בין משטר ההתמלאות של בריכות חורף לבין מאגר ביצי הקיימא שנותר בקרקע לאחר תום העונה הרטובה .כאשר הבריכה מתמלאת היטב )בארוע גדול אחד ,בראשית העונה הרטובה( מאגר ביצי הקיימא בסוף העונה יהיה גדול .לעומת זאת ,כאשר הבריכות מתמלאות בהדרגה, במספר ארועים קטנים ,מאגר ביצי הקיימא שייוותר בקרקעית הבריכה ויכתיב את עושר המינים 57 ושפיעות הפרטים בעונה העוקבת יהיה קטן יותר ) .(Ripley et al., 2004בנוסף ,אצל חסרי החוליות )ובמיוחד בקבוצת הסרטנים הירודים( ,היתמלאות הבריכה פרושה בקיעה של ביצי הקיימא ממאגר ביצי הקיימא שבקרקע .ארוע התיבשות ,ואפילו לתקופה קצרה ,בטרם היספיקו חסרי החוליות שבקעו להשלים את מחזור חייהם ולייצר ביצי קיימא חדשות ,פרושו קטיעת מחזור החיים והפחתה משמעותית של מאגר ביצי הקיימא שבקרקע ).(Ripley et al.,2004 משך הזמן בו הבריכה מלאה מים משפיע גם על עושר מיני הדו חיים המאכלסים אותה .מחקר שבחן את ההשפעה של קיום המים בבריכות חורף ים תיכוניות הראה כי ככל שהבריכה מכילה מים למשך תקופה אריכה יותר ,כך היא צפויה להכיל יותר מיני דו חיים ) .(Beja and Alcazar 2003אצל חלק ממיני הדו חיים ,קיצור התקופה הרטובה פרושו גם כן מניעת היכולת להשלים את מחזור הרבייה .השפעת התייבשות מוקדמת על דו חיים אינה מתבטאת בקיצור תקופת ההתפתחות של הראשנים אלא בהכחדת הראשנים לפני גלגול ,אם הם לא הגיעו במועד ההתיבשות לשלב המאפשר גלגול ,או לבמימדי גוף קטנים יותר בעת הגלגול)גפני .(Brady and Griffiths 2000 ,1986במצב זה סיכוייהם של המקטינים הפרטים הצעירים שלאחר גלגול לצלוח בהצלחה את תקופת הקיץ היבשה קטנים באופן משמעותי ) Gervasi, .(2007.למשל ,אצל החפרית המצויה )שהיא מין בסכנת הכחדה קריטית; - Gafny, 2004מין שכבר נעלם מבריכת החורף בנתניה( ,נדרשים לפחות שלושה חודשים מרגע ההטלה ועד להשלמת הגלגול )גפני, .(1986ככל שמשך קיום המים בבריכה ארוך יותר גודלן של החפריות המשלימות גלגול גדול יותר )גפני, .(1986כפועל יוצא משך קיום קצר יותר של הבריכה בנתניה פרושו הקטנת סיכויי החפריות המתגלגלות לשרות את הקיץ )במקרה הטוב( או הכחדה של כל הראשנים )במקרה הרע(. באופן דומה הקטנת משך המים בו בריכת החורף בנתניה מחזיקה מים צפוי להשפיע על צפרדע הנחלים. מין זה אינו מאכלס בדרך כלל בריכות חורף ,מאחר ועונת הרבייה של הצפרדע מתחילה במאי – מועד בו מרבית בריכות החורף כבר יבשות .בניגוד לבריכות חורף אחרות במישור החוף ,צפרדע הנחלים איכלסה במשך שנים רבות את בריכת החורף בנתניה ,והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהבריכה החזיקה מים לפחות עד אמצע הקיץ .קרקורי צפרדע הנחלים במהלך היום היוו את אחד המאפיינים הייחודיים לחווית הביקור בבריכת החורף בנתניה ,בהשוואה לבריכות חורף אחרות .בשנים שעברו הצפרדעים היו יכולות להשלים את מחזור החיים שלהם בבריכה ללא כל קושי .קיצור משך התקופה הרטובה והתיבשות הבריכה במאי ,כפי שארע בעונות 2007/08ו 2008/09-פרושו שבשנים הנ"ל לא הייתה בבריכה כל רביה של צפרדעים .התמשכות מצב זה למשך שנים רצופות נוספות יכולה להביא להכחדה של צפרדע הנחלים מבריכת החורף בנתניה .לגבי הקרפדה הירוקה והאילנית המצויה ,שגם הן מאכלסות את בריכת החורף, המשמעות של קיצור העונה הרטובה קריטית פחות מאחר ומשך הזמן מהטלה עד גלגול של מינים אלה קצר יחסית. המשמעות האקולוגית הכוללת של העלמות מינים שונים של חסרי חוליות ו מבריכת החורף בנתניה היא פגיעה במורכבות מארג המזון ,וכפועל יוצא פגיעה חמורה ביציבות המערכת האקולוגית. 58 5.2השפעת השריפה על המערכת האקולוגית של בריכת החורף 5.2.1השפעת השריפה על צומח המים בסתיו 2008התרחשו בבריכת החורף בנתניה מספר שריפות ,שהאחרונה שבהן התרחשה ב.12/10/09- השריפות כללו את מרבית שטח הבריכה וכילו לחלוטין את החומר הצמחי היבש שנותר בבריכה במהלך הקיץ .פעולות הכיבוי של השריפה כללו תנועה של מכוניות הכיבוי שטח הבריכה )איור ( ,עבודות עפר ובכלל זה הזזה והערמה של שכבת הקרקע העליונה והתזה של חומרי כיבוי על שטח הבריכה. איור .37מכוניות כיבוי על שטח הבריכה במהלך כיבוי השריפה המשמעות האקולוגית של השריפה ושל פעולות הכיבוי על המערכת האקולוגית של בריכת החורף מורכבת וכוללת את המרכיבים הבאים: .1במהלך הדליקה נשרף מרבית הצומח היבש שכיסה את שטח הבריכה .שריפת צומח יבש זה מכלה את החומר האורגאני המהווה את הבסיס למארג המזון בבריכה ,עם התמלאותה המחודשת .מחד ,העדרו של החומר הצמחי היבש צפוי להשפיע לטובה על ריכוזי החמצן בבריכה בתחילת עונת ההתמלאות הבאה מכיוון שבהעדר חומר יבש ,עוצמת תהליכי הריקבון צורכי החמצן צפויה להיות נמוכה וריכוזי החמצן בבריכה צפויים להיות גבוהים יחסית .מאידך ,המינראלים הטמונים בחומר היבש שנשרף אינם נעלמים אלא נשארים באפר שנותר בשטח הבריכה ויכולים להשפיע על התפתחות הצומח והחי בעונה הבאה. .2כאשר עוצמת האש גבוהה ,החום הנובע מהשריפה יכול לפגוע במאגר הזרעים ובקני השורש הטמונים בקרקע ) .(Ruiz, 2008לעומת זאת כאשר השריפה חולפת מהר יתכן כי הפגיעה במאגר זה מזערית. ההשפעה יכולה להיות ספציפית למינים שונים .ישנם מינים שיפגיו יותר ומינים אחרים כלל לא יפגעו. מינים שהזרעים וקני השורש שלהם נמצאים על פני הקרקע ונשרפים ישירות צפויים להיפגע קשה יותר ממינים שקני השורש והזרעים שלהם טמונים בעומק האדמה. 59 .3כאשר השריפה מכלה את הצומח היבש היא פוגעת במינים דומיננטיים המשתלטים על חברת הצומח בבריכה ומפנה מקום למינים נדירים. .4כאשר עוצמת האש גבוהה היא יכולה לפגוע במאגר ביצי הקיימא הנמצא בקרקעית הבריכה ) .(Angeler et al., 2005מינים המתרבים מביצי קיימא ,כדוגמת הסרטנים הירודים ,צפויים להיפגע יותר ממינים בהם שלב הבוגר עוזב את הבריכה )למשל חרקי מים(. .5אם מתבצעת פעולה של גילוח פני הקרקע במהלך הדליקה או אחריה ,פעולה זו יכולה לפגוע במאגר ביצי הקיימא שבשכבה העליונה של קרקע הבריכה או להעתקה של ביצי קיימא משטח הבריכה. .5חומרי הכיבוי יכולים להכיל חומרים רעילים להם יכולה להיות השפעה שלילית על התפתחות חסרי חוליות ואורגניזמים אחרים בבריכה. בחינת הדינאמיקה של ההתפתחות הצומח האקווטי וחסרי החוליות בבריכת החורף בנתניה מצביעה על האפשרות שההשפעה הכוללת של השריפה על הצומח הייתה חיובית .האגמון הימי והפספלום הדו טורי שהיו המינים השולטים בשנה שלפני השריפה ,הצטמצמו בנוכחותם ובכך התאפשרה התפתחותם של מינים אחרים .עושר המינים בשנה שלאחר השריפה היה גבוה ב 45%-ב 2009-בהשוואה ל .2008-חלק מהמינים שנעדרו מהבריכה ב 2008-והופיעו ב 2009-הם מינים נדירים או מינים אדומים והופעתם המחודשת בבריכה היא תופעה מבורכת .במיוחד יש לציין את ההופעה המאסיבית של אלוטין עקום זרעים – מין נדיר שנעדר לחלוטין מהבריכה ב ,2008-אך שב אליה בעונה שלאחר השריפה .באפון דומה, השפיעות של מינים שהיו נדירים ב 2008-עלתה בכמה סדרי גודל )טבלה .(4במיוחד ראויה לצייון העליה בנוכחוש של הבוציץ הסוככני – מין אדום שנעדר מהבריכה כמעט לחלוטין ב) 2008-נצפה פרט בודד( והופיע באלפיו ב.2009- 5.2.2השפעת השריפה על אסופת חסרי החוליות ועל הדו חיים והעופות ההשפעה של השריפה על אסופת חסרי החוליות בבריכה הייתה כנראה הפוכה מההשפעה על הצומח. בהעדר נתונים משנה שלפני השריפה ,ניתן לייחס רק באופן חלקי את הירידה בעושר מיני חסרי החוליות לשריפה ,אך מהמידע הקיים בספרות על ההשפעה השלילית של שריפות על חסרי חוליות מאכלסי מים )למשל (Hall and Lombardozzi, 2008 ,ניתן לשער שלשריפה הייתה השפעה שלילית על מאגר בייצי הקיימא בבריכת החורף ) .(Angeler et al., 2005גם לאפר הנותר לאחר שריפות נמצאה השפעה שלילית על חסרי חוליות אקווטיים ) .(Spencer, 2003יחד עם זאת ,מאחר והירידה בעושר חסרי החוליות שנמדדה בין השנים 2003ל 2009-באה לידי ביטוי לא רק במאכלסים המתרבים בעזרת ביצי קיימא, אלא גם בחרקי מים שנעדרו מהבריכה במועד השריפה ,לא ניתן ליחס את הירידה להשפעת השריפה בלבד. אין ביכולתינו להעריך את ההשפעה של השריפה על אסופת הדו חיים בבריכה .גם בספרות המדעית המידע על השפעת שריפות על אוכלוסיות דו חיים נדיר למדי ) .(Pilliod et al., 2003המחקרים המדעיים הבודדים מתייחסים בעיקר להשפעת שריפות על אוכלוסיות הבוגרים .מחקר שהתבצע בארה"ב לא מצא השפעה שלילית של שריפות על אוכלוסיות הבוגרים של מספר מיני דו חיים ) .(Hossack and Corn, 2007 ;Lemckert et al., 2004ההתייחסות בספרות להשפעה מאוחרת של השריפות ופעולות הכיבוי על התפתחות ראשנים אינה קיימת ) .(Pilliod et al., 2003ככלל נראה כי 60 בעונת 2009הייתה צפיפות הראשנים של המינים הנפוצים )בעיקר של אילנית מצויה( נמוכה ,אולם קשה ליחס ממצא זה באופן ישיר או עקיף לשריפה. ההשפעה של השריפה על המינים השונים של עופות המים והעופות האחרים גם היא לא נבדקה באופן ישיר .אולם מחקרים שהתבצעו במקומות אחרים בעולם )למשל ,(Smucker et al., 2006 ,מלמדים כי לשריפות בעוצמה נמוכה ,כמו השריפה בבריכת החורף בנתניה ,אין השפעה ניכרת על חברת העופות המאכלסים את האתר בו ארעה השריפה. 5.3השפעת פעילות אנושית בשטח היבשתי על חברת הצומח ובע"ח 5.3.1סלילת דרכים פנימיות בחינה של השטח היבשתי הסובב את הבריכה מלמדת על פעולות פיתוח בעוצמות משתנות סביב מרבית היקפה של הבריכה .סביב הבריכה נסללה דרך טבעתית שנסללה באספלט .דרך זו מהווה חלק ממערכת של כבישי שרות שנסללה בכל שטח הפארק )איור .(39בחלק המערבי של אגן ההיקוות הקרוב של איור .39כבישי שרות שנסללו בתחומי פארק שלולות החורף בנתניה הבריכה )השטח שבין הבריכה לבין שדרות בן גוריון התבצעו עבודות עפר שכללו הסרת הצמחייה הטבעית ושינוי הטופוגרפיה הטבעית של השטח כחלק מהתאמתו לגינון .החלק הדרום מערבי והדרומי של הפארק נותר כשטח טבעי ,אולם גם בחלק הדרום מערבי נפרצה דרך שנסללה באספלט .פעולת הסלילה של הכבישים מלווה בהפרעה קרקעית ניכרת .הפרה זו גוררת סחיפות קרקע מקומיות ופותחת את המרחב לכניסה של מיני צומח פולשים ולמיני מעזבות כדוגמת טיונית החולות )טיונית פולשנית ,(Heterotheca subaxillarisקייצת ) (Conyza sp.וקיקיון מצוי )) (Ricinus communisטבלה .(5מינים אלה הם מינים אופורטיוניסטיים בעלי אופי עשבוני וכניסתם למערכת יכולה להביא להשתלטותם על חברת הצומח הטבעי תוך דחיקת מינים מקומיים יחודיים ונדירים. 61 5.3.2הכשרת שטחים לגינון פעילות הפיתוח כוללת הכשרה נרחבת של שטחים המיועדים לגינון .הפעילות כוללת גרוד השכבה העליונה של הקרקע ע"י ציוד מכאני הנדסי וחישוף הקרקע )איור .(40התהליך לווה בפעולת איור .40חישוף קרקע ושינוי תוואי השטח בשטח שממערב לבריכת החורף בנתניה העתקה של גיאופיטים ,אך עדיין יש בו בכדי לפגוע בצמחייה הטבעית )כולל מינים מוגנים( ובבעלי חיים מאכלסי קרקע )כולל פגיעה בבתי הגידול היבשתיים של מאכלסי הבריכה עצמה )חרקי מים ,דו חיים(. שינוי הטופוגרפיה של תוואי הקרקע פוגע בזרימת הנגר העילי לבריכה .בפעולה זו יש כדי לתרום להפחתת כמויות הנגר המגיע לבריכה ולקיצור התקופה הרטובה של הבריכה ,על כל ההשלכות האקולוגיות הנובעות ממנה )ראה סעיף .(5.1 היבט אחר של חישוף הקרקע וסילוק הצמחייה הטבעית הוא האצת תהליכים של ארוזיה וסחיפה של קרקע .תהליך זה מלווה בדרך כלל פעולות של שינוי בטופוגרפיה של פני השטח .חישוף הקרקע מצמחייה ,אשר שורשיה מסייעים בהחזקה וייצוב של הקרקע ,מאיץ את תהליכי הארוזיה )איור .(41a תופעה נוספת שהתגלתה כתוצאה מתהליכי הארוזיה נובעת משימוש בקרקע הכוללת פסולת )כולל פסולת פלסטיק ,שאינה מתמחזרת ביולוגית( .כאשר גרגירי הקרקע העדינים ניסחפים על ידי המים, נחפת פסולת זו במלוא הדרה )איור .(41bהסחף הנוצר מהארוזיה ,כולל גם חומרי דישון שהוצנעו בקרקע בעת הכנת הקרקע לגינון .סחף זה מוצא את דרכו לבריכה ותורם לירידה באיכות המים .ראןי לציין כי עם התפתחות הצמחייה התרבותית שנשתלה בשטחים המיועדים לגינון ,צפויים תהליכי הארוזיה לקטון ,כאשר השורשים של צמחי התרבות יתפסו את מקום הצמחייה הטבעית באחזקת הקרקע ובמיתון פעולת הגשם. 62 b a איור .41ארוזיה מוגברת של קרקע בשטח שממערב לבריכת החורף בנתניה – a .ארוזיית קרקע במדרון שממערב לכביש הטבעת; – bהחשפות של פסולת מוצקה שהייתה קבורה בקרקע בעקבות תהליכים של סחיפת הקרקע. 5.3.3שתילה ונטיעה של צמחים אקזוטיים פעולות השתילה והנטיעה כוללות נטיעה של צמחים בהתאם לשיקולי גינון .חלק ממינים אלה הם כאלה שאינם משתייכים לפלורה הטבעית של ארץ ישראל .מאחר ומדובר בפראק עירוני הכולל בתוכו אלמנטים טבעיים ,ראוי כי תינתן העדפה למיני צומח מקומיים ומותאמים אקולוגית לתנאים הסביבתיים במישור החוף המרכזי של מדינת ישראל )למשל ,עצי שיקמה ואלון תבור(. 5.3.4פעילות קייט ונופש במהלך היום השימור של מערכות אקולוגיות אקווטיות בריאות בתחומי העיר הוא משימה מאתגרת ) .(Guntenspergen and Dune, 1998מחד ,על מנת לשמר מערכות מים כאלה ,יש צורך במעורבות ציבורית עמוקה ) ,(Streever, 1998ומעורבות כזו מתקבלת כאשר אנשים מבקרים בגופי המים ונהנים מהם .מאידך ,אין להתעלם מכך שלפעילות אנושית נמרצת בתחומי הבריכה עלולות להיות משמעויות קשות על התפקוד המאוזן של הבריכה ) .(Zedler and. Leach, 1999במחקר שנערך בספרד נמצא קשר הפוך בין רמת הפעילות האנושית סביב גוף המים לבין נוכחות דו חיים ) Rodrı´guez-Prieto and .(Ferna´ndez-Juricic 2005בדיקה של פעילות נופש סביב גופי מים אורבניים בארה"ב הראתה כי פעילות הנופש גרמה להרחקת בע"ח קטנים אך פגעה פחות בעופות ) .(Sauvajot et al., 1998לפעילות קייט ונופש יש השפעה שלילית על אוכלוסיות דו חיים )(Maxell and Hokit, 1999 63 ההפרעה של פעילות הנופש סביב הבריכה ל תפקוד האקולוגי של הבריכה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה רמות: .1פעילות רמיסה של צומח ייחודי סביב הבריכה )למשל .(Kantrud, 1985 ,מרבית מיני הצומח הנדירים בבבריכת החוף בנתניה נמצאו בשולי הבריכה ולא בגוף המים ממש .פעילות רבה של רמיסה ,בעיקר בסיום העונה הרטובה )בחודשים מאי יוני( יכולה לפגוע בצמחיה זו וגרום להעלמותה. .2הפרעה ע"י חיות מחמד – פעילות חיות מחמד סביב הבריכה יכולה לגרום לפגיעה אנושה בחי המקומי .במחקרים שנערכו בעולם נמצא כי כלבים )למשל(Dickman, 2009 ;Lenth et al., 2006 , וחתולים )למשל (Dauphine and Cooper, 2010 ;Kays and DeWan, 2004 ,מהווים גורם ראשון במעלה להרחקת מינים של מאכלסים קטנים משטחים שהיו בעבר שטחים טבעיים והפכו לשטחים אורבניים או אורבניים למחצה .באזורי החולות של ישראל נמצא כי כלבים גרמו להכחדה של הכוח האפור וחתולים הביאו להכחדתה של הלטאה הירוקה מאזורי ההר .טריפה של דו חיים ליד בריכות חורף ע"י כלבים וחתולים נצפתה על ידנו במקרים רבים בבריכות חורף אחרות במישור החוף וניתן להניח כי המצב בבריכת החורף בנתניה אינו שונה. .3השארת אשפה ע"י מטיילים – השארת אשפה ע"י מטיילים היא תופעה רווחת בבריכת החורף בנתניה במיוחד לאחר סופי שבוע .אמנם ,אנשי התברואה של העיריה דואגים לפנות את האשפה מאוחר יותר, אבל ,בינתיים מהוות שאריות אלה ,הכוללות שיירי מזון ,מוקד משיכה לבעלי חיים שלמדו לנצל משאב זה .במיוחד יש לשים לב למשיכתם של עורבים אפורים לשאריות האשפה .העורבים ,שניזונים מהאשפה כאשר היא זמינה ,עוברים להיזון מבעלי חיים מאכלסי הבריכה ,בהעדר אשפה .התוצאה היא פגיעה קשה באוכלוסיות המינים היחודיים לבריכה ,פגיעה העלולה להביא להכחדה .יתכן כי שאריות האשפה המושארות בשטח הבריכה הן הסיבה לשכיחות הגבוה יחסית של העורבים בבריכת החורף בנתניה. איור .42שאריות אשפה מפוזרות בשטח הבריכה וסביבותיה בבריכת החורף בנתניה. 64 5.3.5פעילות לילה אנושית בסביבות הבריכה בריכות חורף אינן מתפקדות רק בשעות היום .בשעות הלילה רוחשת הבריכה פעילות אינטנסיבית .זוהי שעת השיא בפעילות הרביה של הדו חיים ,שקריאותיהם ממלאות את חלל האוויר בבריכה ובסביבותיה. לפעילות האנושית באזור הבריכה ובמיוחד לפעילות בשעות הלילה יכולה להיות השפעה מכרעת על התאמת הבריכה לבעלי החיים המאכלסים אותה ) .(Knight and Gutzwiller 1995פעילות הזו חיים סביב הבריכה מתחילה עוד בטרם הבריכה מתמלאת .עם בוא הגשמים הראשונים מתחילים בוגרי הדו- חיים לנדוד מהשטח היבשתי שסביב הבריכה לכיוון הבריכה .בשלב זה הם רגישים מאד ללחצי דריסה )למשל ע"י מכוניות ,אך גם ע"י אופניים והולכי רגל( ,ולטריפה )ע"י עופות מים אך גם ע"י חתולים וכלבים( .בשלב זה בוגרי הדו-חיים גם ניזונים באופן אינטנסיבי ,במטרה לאגור אנרגיה רבה ככל האפשר שתשמש אותם לפעילות החיזור והרבייה .בהמשך ,כאשר הבריכה מתמלאת ,מוקד הפעילות עובר לבריכה עצמה ולסביבתה המיידית .פעילות הרבייה של הדו חיים סביב הבחירה מתחילה בחודש אוקטובר וממשיכה באינטנסיביות עד סוף חודש מאי )עונת הרבייה של צפרדע הנחלים וסיום עונת הרביה של האילנית המצויה( .בחודשים דצמבר עד אפריל מקיימת בבריכה במקביל גם פעילות בוגרים וגם פעילות ראשנים .בעוד שפעילותם של הראשנים מתקיימת במהלך כל היממה ,פעילות הבוגרים מתבצעת בעיקר בלילה .חודשים אפריל ומאי מתרחשת בבריכה פעילות אינטנסיבית של גלגול ובמהלכם שורצות גדות הבריכה אלפי צעירים של דו חיים שסיימו את הגלגול .בשלב זה הצעירים רגישים מאד לטריפה ,בעיקר ע"י עופות מים ונחשי מים .מסוף חודש מאי ,שב מוקד הפעילות של הדו חיים להתמקד בעיקר בסביבה הרחוקה יותר של הבריכה )בעיקר קרפדה ירוקה ואילנית מצויה(. פעילות אנושית בשעות הלילה מלווה בדרך כלל בהגברת תאורה מלאכותית .קיימות בספרות עדויות לכך שהארה מלאכותית ושינוי בעוצמות ובמשטר האור בשעות הלילה בסביבות הבריכה מהווים מקור זיהום ) (ecological light pollution - ELPמשפיעות באופן ניכר על הביולוגיה של מאכלסי הבריכה וסביבותיה בכלל ) .(Horváth et al., 2009 ;Longcore and Rich, 2004ככלל ,האור המגיע לבריכה משמש לאורגניזמים שונים כמקור חשוב של מידע המשפיע על התנהגותם .הופעה של אור ממקור מלאכותי ,השונה במאפייניו ממקורות אור טיבעיים מספק לאורגניזמים אלה מידע מוטעה )למשל, (Henze and Labhart 2007 ;Wehner and Labhart 2006וגורר אותם להחלטות מוטעות ) .(Wildermuth, 1998האור המגיע לבריכה ,למשל מתאורת רחוב יכול למשוך ) (Eisenbeis, 2006או לדחות מאכלסים שוניםולחשוף אותם למלכודות אקולוגיות );Kokko and Sutherland, 2001 ,(Horváth et al., 2007הנובעות מהגברת הטריפה ,נדידה מוטעית ,בחירה מוטעית או מוטה של בני זוג ואתרי קינון והתנגשות בלתי רצויה בעצמים שבסביבה ) למשלHorváth et al., ;Kriska et al., 1998 , .(2009התאורה המלאכותית יכולה להגיע לבריכה במספר צורות: .1הקרנה ישירה של אור על הבריכה וסביבותיה .2הגברת כרונית של תאורת הרקע בבריכה ובסביבותיה .3תנודות בלתי סדירות בעוצמת התאורה בבריכה ובסביבותיה כתוצאה מהדלקה וכיבוי של תאורת רחוב ,או מעבר של כלי רכב. 65 מחקרים רבים מראים כי תאורה מלאכותית המגיעה לבריכה משפיעה במיוחד על חרקי מיים שונים )למשל (Kriska, 2009 ,ועל פעילות הדו חיים ) .(Wise, 2007הדו חיים רגישים במיוחד להפרעות אור בעונת הרביה ) (Baker and Richardson, 2006ובעונת הגלגול .נמצא כי אור מקטב יכול להטעות את הצעירים הפוסט מטמורפיים הנודדים מהבריכה ולגרום להרג מסיבי שלהם ).(Horváth et al., 2009 לפיכך ,חיוני למנוע ככל האפשר הארה של הבריכה וסביבתה הקרובה. בריכות חורף מהוות נקודות משיכה לעופות מים ) .(Scheffers et al., 2006 ;Silveira, 1998.חלקם נמשכים לבריכה כמוקד למשאבי מזון )למשל ,מרבית מינ הברווזים והאנפות( וחלקם נמשכים לגוף המים כאתר קינון ורבייה )למשל טבלן גמדי( .כפועל יוצא מתקיים בבריכה איזון בין אוכלוסיות של מינים שונים שכולם יחד מקיימים מארג מזון הנמצא בשיווי משקל עדין ושברירי .במחקר משווה שנערך לאחרונה במספר בריכות חורף עירוניות באזור המרכז אמנם דורגה בריכת החורף בנתניה כבעלת ערכיות גבוהה בכל הנוגע לנוכחות עופות בכלל ועופות מים בפרט ))גורן ,(.(2009 ,אולם התרשמות איכותית מלמדת כי גם בבריכה זו נוכחות עופות המים )במיוחד להקות גדולות של שחף אגמים ושחף כספי וכן מיני אנפות וברווזים שפקדו בעבר את הבריכה באופן תדיר והיום נדירות בהרבה( .נראה כי התמעטותם של מיני עופות אלה בבריכת החורף בנתניה קשורה להגברת הפעילות האנושית בבריכה ובסביבותיה .ההפרעה לנוכחות העופות מתקיימת גם ביום ,אך היא בולטת במיוחד בשעות הלילה. במחקרים שהתבצעו במקומות אחרים בעולם נמצא כי לאופי הפעילות בסביבת הבריכה יכולה להיות השפעה מכרעת על הרכב אסופת עופות המים ) .(May et al., 2002שינוי התנאים הסביבתיים בבריכה צפוי להשפיע לרעה על שיווי משקל זה. פעילות אנושית בשעות הלילה מלווה בדרך כלל גם בהגברת עוצמות הרעשים האנטרופוגנים בבריכה ובסביבותיה .בעולם יש כיום נטייה לראות ברעש כגורם זיהום מקביל בהשפעתו השלילית לזיהומים ממקורות אחרים כגון זיהומים כימיים )למשל .(Knight 1984 ;Brewer 1974 ,מחקרים רבים ממקומות שונים בעולם מלמדים על כך שרעשים ממקור אנושי מהווים גורם ראשון במהלה להרחקה והעלמות של מיני עופות מבתי הגידול הטבעיים שלהם ).(Benitez Lopez et al., 2009 ;Swaddle and Page 2007 ככל שהפעילות רועשת יותר )למשל ארועים המוניים הכוללים הופעות ,מוזיקה רועשת וכד'( כך עולה מידת הנזק הנגרם מהרעש והוא הופך ש=בלתי הפיך. השורה התחתונה של כל האמור לעיל היא שיש להפחית ככל האפשר את השפעות הפעילות האנושית בשעות הלילה בסביבות בריכת החורף בנתניה .הכלל המנחה הוא שבין החודשים דצמבר עד מאי יש לאפשר רק פעילות אקסטנסיבית כגון הליכה או ג'וגינג ,וגם פעילות זאת יש להגביל לאזורים מרוחקים מהבריכה ולאסור קיומה בכביש הממוקם בקרבה מידית לבריכה .בתחומי הפארק יש לבחור תאורת דרכים המטילה את האור רק כלפי מטה ,אינה מאירה באופן ישיר את הבריכה וסביבותיה ,ואינה מעלה באופן משמעותי את רמת תאורת הרקע ,שכבר גברה ממילא עקב הבנייה והגברת נפח התנועה שחלו בסביבות הבריכה בשנים האחרונות .מסוף מאי עד דצמבר )חודשי הקיץ בהם הבריכה יבשה( ניתן לקיים באזור המרוחק מהבריכה פעילות בילוי מוגבלת ,אך גם בתקופה זו ישללה ימנע מקייום ארועים המוניים הכוללים רעש גבוה ותאורה מוגברת .קיומם של ארועים הכוללים תאורה ,פעילות רועשת ובמיוחד ירי זיקוקים בקרבת הבריכה ובסביבתה יכולים לפגוע קשה בנוכחות העופות בבריכת החורף ולהביא להעלמות משאב תיירותי יקר. 66 5.4השפעת פעילות אנושית בשטח הבריכה על חברת הצומח ובע"ח 5.4.1השפעת רמיסה בחודשי הקיץ פעילות נופש פסיבית הכוללת טיול לאורך חופי הבריכה ,תצפית בצפרים ,פעילות לימודית וכד' ,ואינה כוללת פגיעה בשטח הבריכה היא מרכיב חיוני בשמירה של גופי מים יבשתיים בתחומים עירוניים ) .(Zedler and. Leach, 1999אולם ,מידה גבוהה של התערבות בשטח הבריכה יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד האקולוגי הבריא והמאוזן של הבריכה ).(Reed and Tivy, 1978 בחודשי הקיץ ,כאשר בריכת החורף בנתניה מתייבשת ,קיימת כניסה של מטיילים לשטחי הבריכה לצרכי פיקניק .בעבר ,לפני סגירת הפארק לתנועה חופשית של כלי רכב ,הייתה בחודשי הקיץ כניסה של כלי רכב ואנשים לשטח הבריכה המוצף בחורף .משמעותה של כניסה כזו היר רמיסה של צומח ושל ביצי קיימא והידוק הקרקע .לפעילות בשטח הבריכה יש השפעה שלילית של על חסרי החוליות והדו חיים ) .(Wood et al., 2003על מנת למנוע כניסה של רכבים לתוך שטח הבריכה ולהפחית את כניסת האנשים לשטח זה מומלץ להקיף את הבריכה במכשול נמוך שאינו מהווה הפרעה אסטטית. הכניסה לשטח הבריכה ע"י נופשים בקיץ מלווה פעילות של הדלקת מנגלים )איור .(43עיריית נתניה ייעדה ,מחוץ לשטח הבריכה נקודות מיוחדות להדלקת מנגלים .נקודות אלה ממוקמות מחוץ לשטח המוצף בחורף והרחק מהביומסה הצמחית הרבה שמצטברת בה ומהווה חומר דלק מסוכן שהצתתו עלולה להביא להתלקחות שריפות. איור .43מנגל שהושאר בתחומי בריכת החורף בנתניה.. לאחר סיום השימוש במנגלים פרטיים ,ישנם משתמשים הנוהגים לרוקן את שאריות הגחלים הלוחשות באזור הבריכה .פעולה זו משולה להשארת גפרור דולק בסמוך לחבית דלק .קיימת סבירות רבה 67 שהשריפה שהתרחשה בתחומי הבריכה בסתיו 2008נבעה מהשארת גחלים לוחשות בבריכה .לפיכך יש לאסור באופן מוחלט הדלקת מנגלים בתחומי הבריכה ולאכוף בדקדקנות איסור זה. 5.4.2השפעת ריסוסים ופעילות אחרת נגד יתושים חרקי מים ובינהם יתושים מתרבים בגופי מים ,בעיקר כאשר טמפרטורת המים בבריכה עולה .היתושים המעופפים בסביבות הבריכה כוללים בד"כ ימשושים – שאינם עוקצים ויתושים עוקצים שיכולים להוות מטרד לתושבי העיר שבסביבת הבריכה .לפיכך טיפול בבעיית היתושים יכול להוות חוליה קריטית בפעילות הממשק של הבריכה .מחד ,יש להפחית למינימום את מטרדי היתושים ,אך מאידך ,יש לוודא כי הטיפול במטרדי היתושים לא יפגע בתפקוד האקולוגי המאוזן של הבריכה. בדרך כלל בריכות חורף המקיימות מערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת אינן מכילות ריכוזים גבוהים של יתושים .הסיבה לכך נעוצה בקיומם של מגוון טורפים יעילים שאינם מאפשרים ליתושים להתפתח .רק כאשר המאזן האקולוגי נפגע והטורפים נעלמים מהמערכת ,הופכת בריכת החורף למקור של יתושים עוקצים המהווים מטרד סביבתי .הבדיקות לאיפיון חברת חסרי החוליות בבריכת החורף בנתניה מלמדות על כך שבחודשי החורף לא נמצאו בבריכה כל זחלי יתושים )טבלה .(6רק בחודשי האביב התגלו בבריכה זחלים בודדים של יתושים עוקצים )טבלה (6 ריסוס הבריכה בחומרי הדברה לא סלקטיביים עלול לפגוע לא רק בזחלי היתושים )מטרת הריסוס( אלא גם בטורפיהם הטבעיים של זחלים אלה .מאחר וכושר הריבו וההתאוששות של היתושים גבוה בהרבה משל טורפיהם ,לאחר תקופה קצרה ממועד ההדברה ,מופיע בבריכה דור חדש של זחלי יתושים ,אבל הפעם חסרים הטורפים ולכן ,ריסוס בלתי סלקטיבי יכול להביא בטווח הארוך להתפרצות של מטרד יתושים. פעילות להסרת מפגעי יתושים מתבצעת בבריכת החורף בנתניה באופן שיגרתי )פרוספר אזוט ,מידע בע"פ( .בעבר כאשר משך התקופה הרטובה של הבריכה היה ארוך ,כללה הפעילות כנגד היתושים גם הכנסה של דגי גמבוזיה לבריכה )למשל ב .(2002 -מאז ,עיקר פעילות ההדברה היא ע"י ריסוסים .ע"פ המידע שנמסר לנו בע"פ )פרוספר אזוט( ,לא מתבצעות בבריכה כל פעולות הדברה בתקופה שבין התמלאותה ועד חודש מאי .לאחר הממצאים שלנו בסביבות הבריכה ,הראו קיומו של תרסיס שומני על פני המים גם בחודשי החורף .בברור שנערך עם הגורמים המתאימים נטען כי הדברה ,אם התבצעה, הייתה רק בגופי מים צדדיים שאינם קשורים לבריכה העיקרית .אולם ,הממצאים שבידינו הראו אחרת. המסקנה העולה מהניטור בבריכה היא שיש להימנע מריסוס שגרתי בבריכה ולקיים פעולות הדברה כנגד יתושים רק אם נמצאו בבריכה ריכוזים משמעותיים של זחלי יתושים עוקצים .הבדיקות צריכות להיעשות ע"י גורם מוסמך שאינו קשור למבצעי ההדברה )מחשש לניגוד אינטרסים ( .אם בסופו של דבר יוחלט כי יש לבצע הדברה כנגד יתושים יש להשתמש בחומרים סלקטיביים בלבד )למשל תכשירים המתבססים על החיידק בצילוס טורינגנזיס( הפוגעים ספציפית בזחלי היתושים מבלי לפגוע באיביהם הטבעיים. 68 ספרות מצוטטת אלרון ,א .2007 .דעיכת אוכלוסיות הדו חיים :מקרה הקרפדה הירוקה ) – (Bufo viridisתהליכים והיבטים אקולוגיים .עבודה לקראת התואר ד"ר לפילוסופיה ,אונ' תל אביב 182 .עמ'. גורן ,ל .2009 .סיכויי ההישרדות של אוכלוסיות במתחם עירוני :הקרפדה הירוקה ) (Bufo viridisבאתר משרד הרישוי – חולון כמודל .עבודה לקראת התואר מוסמך למדעים .המחלקה לזואולוגיה ,אונ' תל אביב 117 .עמ'. גזית ,א .וסידיס ,י .1981 .דו"ח סקר שלוליות חורף ,מישור החוף המרכזי .1979/80 ,המכון לחקר שמירת הטבע ,אונ' תל אביב 34 .עמ'. גזית ,א .1983 .החי במקווי המים העונתיים .מתוך :פישלזון ,ל) .עורך( החיים במים .החי והצומח של ארץ ישראל ,אנציקלופדיה שימושית מאוירת .משרד הבטחון ,ההוצאה לאור.4:293-297 . גפני ,ש .1986 .הביולוגיה והאקולוגיה של חפרית עין החתול ) (Pelobates syriacusבארץ ישראל. עבודה לקראת התואר מוסמך במדעים .המחלקה לזואולוגיה ,אונ' תל אביב 170 .עמ'. גפני ,ש .וגזית ,א .2005 .שלוליות חורף בישראל .דו"ח סקר שלוליות חורף .1997-2003המכון לחקר שמירת הטבע ,אונ' תל אביב 272 .עמ'. לוי ,ש .2006 .בתי גידול חלופיים לדו חיים בסביבות מושפעות אדם במישור החוף של ישראל .עבודה לקראת התואר מוסמך במדעים .המחלקה לזואולוגיה ,אונ' תל אביב 125 .עמ' .מרכז האשל ומכון ירושלים ללימודי ישראל ,עמ' .41-13 פרומקין ר ,.שמידע א .ספיר ,י .פרגמן-ספיר א .ולוין ,נ .2004 .מינים נכחדים בישראל .מתוך :פרומקין, ר .חנין ,ד .ואידלמן ,א) .עורכים( ,סימני חיים :2003המגמות ,המצוות וחיינו קלינהאוז .ש .וגזית א .1996 .שימור ערכי טבע בבריכת דורה בפיתוח שכונת אגם נתניה – תוכנית נת/במ .26/357/המכון לחקר שמירת הטבע ,אונ' תל אביב 11 .עמ'. Angeler, D.G., Martín, S. and Moreno, J.M. 2005. Daphnia emergence: a sensitive indicator of fire-retardant stress in temporary wetlands. Environment International 31: 615-620. Asaf, L.. Nativ, R., Shain, D., Hassan, M. and Geyer S. 2004. Controls on the chemical and isotopic compositions of urban stormwater in a semiarid zone. Journal of Hydrology. 294:270-293. Beja, P. and Alcazar R. 2003. Conservation of Mediterranean temporary ponds under agricultural intensification: an evaluation using amphibians. Biological Conservation 114: 317–326. Baker, B.J.and Richardson, J.M.L 2006. The effect of artificial light on male breedingseason behaviour in green frogs, Rana clamitans melanota. Canadian Journal of Zoology 73, 2251-2258 Benítez López, A., Alkemade, R. and Verweij, P. (2009). Are mammal and bird populations declining in the proximity of roads and other infrastructure? Review Protocol. Netherlands Environmental AssessmentAgency (PBL), Copernicus Institute (Utrecht University), UNEP-Grid Arendal, Alterra. 14 pp. 69 Brady, L.D. and Griffiths, R.A. 2000. Developmental responses to pond desiccation in tadpoles of the British anuran amphibians (Bufo bufo, B. calamita and Rana temporaria). Journal of Zoology, 252: 61-69. Brewer W.E. 1974. Effects of Noise Pollution on Animal Behavior. Clinical Toxicology, 7:179 - 189 Cole, G.A. 1968. Desert limnology. P:423-486. In: Brown, G.W. (Ed.). Desert Biology. Academic Press. N.Y. Dickman, C.R. 2009. House cats as predators in the Australian environment: impacts and management. Human–Wildlife Confl icts 3:41–48. Dauphine, N. and Cooper, R.J. 2010. Impacts of free ranging domestic cats (Felis catus) on Birds in the United States. A review of recent research with conservation and management recommendations. Proceedings of the Fourth International Partners in Flight Conference: Tundra to Tropics 205–219 Eisenbeis, G. 2006. Artificial night lighting and insects: attraction of insects to streetlamps in a rural setting in Germany. In: Rich, C. and, T. (Eds). Ecological consequences of artificial night lighting. Washington, DC: Island Press. Fischer, S., Marinone M.C., Fontanarrosa, M.S. Nieves M. and Schweigmann, N. 2000. Urban rain pools: seasonal dynamics and entomofauna in a park of Buenos Aires. Hydrobiologia. 441: 45–53. Gervasi, S. 2007. Pond desiccation rate affects larval development and post-metamorphic immune system responsivbess in a temporary pond breeding ampibian, the wood frog. M.Sc. dissertation. University of Michigan. 24 pp. Guntenspergen, G.R. and Dune C.P. 1998. Introduction: Long-term ecological ustainability of wetlands in urbanizing landscapes. Urban Ecosystems. 2:187–188. Hall, S.J. and Lombardozzi, D.2008. Short-term Effects of Wildfire on Montane Stream Ecosystems in the Southern Rocky Mountains: One and Two Years Post-burn. Western North American Naturalist 68:453-462. Henze M.J. and Labhart T. 2007. Haze, clouds and limited sky visibility: polarotactic orientation of crickets under difficult stimulus conditions. J Exp Biol 210: 3266–76. Herbst, G.N. and Bromley, H.J. 1984. Relationships between habitat stability, ionic composition, and the distribution of aquatic invertebrates in the desert regions of Israel. Limnol. Oceanogr., 29: 495-503. Horváth, G., Kriska, G., Malik, P. and Robertson B. 2009. Polarized light pollution: a new kind of ecological photopollution. Frontiers in Ecology and the Environmen 7:317325. Horváth, G., Malik, P., Kriska, G. and Wildermuth, H. 2007. Ecological traps for dragonflies in a cemetery: the attraction of Sympetrum species (Odonata: 70 Libellulidae) by horizontally polarizing black gravestones. Freshwater Biol 52: 1700–1709. Hossack, B.R. and Corn P.S. 2007. Responses of pond breeding amphibians to wildfire: short-term patterns in occupancy and colonization.Ecological Applications 17:14031410. Kantrud, H.A. 1985. Effect of vegetation manipulation on breeding waterfowl in prairie wetlands. US Fish and Wildlife Technical Report No. 3. Washington D.C. 17pp. Kays, R.W. and DeWan, A.A. 2004. Ecological impact of inside/outside house cats around a suburban nature preserve. Animal Conservation 7:1–11. Knight, R.L. 1984. "Responses of Wintering Bald Eagles to Boating Activity." Journal of Wildlife Management. 48:999-1004. Knight, R.L. and Gutzwiller, K.J. 1995. Wildlife and recreationists: coexistancethrough managemet and research. Island Press, Washington USA.374 pp. Kriska, G., Horváth, G. and Andrikovics, S. 1998. Why do mayflies lay their eggs en masse on dry asphalt roads? Water-imitating polarized light reflected from asphalt attracts Ephemeroptera. J. Exp. Biol. 201: 2273–86. Kriska, G., Berna´th B. Farkas R. and Horva´th G. 2009. Degrees of polarization of reflected light eliciting polarotaxis in dragonflies (Odonata), mayflies (Ephemeroptera) and tabanid flies (Tabanidae). Journal of Insect Physiology 55:1167–1173 Lenth, B. Brennan, M. and Knight, R.L. 2006. The Effects of Dogs on Wildlife Communities. Final research report submitted to: Boulder County Open Space and Mountain Parks. Levin, N., Shmida, A., 2007. Determining conservation hotspots across biogeographic regions using rainfall belts: Israel as a case study. Isr. J. Ecol. Evol. 53, 33–58. Levin, N., Elron, E. and Gasith, A. 2009. Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland conservation and management. Landscape and Urban Planning 92:220–232. Lemckert, F.L., T. Brassil, and A. Haywood. 2004. Effects of low intensity fire on pondbreeding anurans in mid-northern New South Wales. Applied Herpetology 1:183– 195. Longcore, T. and Rich, C. 2004. Ecological light pollution. Front. Ecol. Environ. 2: 191– 198 May, S.M., Naugle, D.E. and Higgins, K.F. 2002. Effect of land use on nongame wetland birds in Western South Dakota stock ponds, USA. Waterbirds. 25: 51-55. 71 Maxell, B. and Hokit G. 1999. Amphibian & reptiles: effects of recreation on Rocky Mountain wildlife: A Review for Montana. Montana Chapter of the Wildlife Society. http://www.cnah.org/pdf_files/42.pdf. 18 pp. McLachlan, A.J., Morgan, P.R., Howard-Williams, S.M., Mc-Lachlan S.M. and Bourn, B. 1972. Aspects of recovery of a saline African lake following a dry period. Archive fur hydrobiologie 70:325-340. Mendelssohn, H. 1983. Herpetological nature protection. Isr. Land and Nature 1983:21-27. Penman, T.D. and Brassil, T.E. 2009. Management of amphibian populations in Booderee National Park, South-Eastern Australia. Herpetological Conservation and Biology 5:73-79. Pillioda, D.S., Buryb, R.B. Hydeb, E.J. Pearlb, C.A., Corn, P.S., 2003. Fire and amphibians in North America. Forest Ecology and Management 178:163–181. Radle, A.L. 2007. The Effect Of Noise On Wildlife: A Literature Review. file:///Users/garywf/Desktop/WFAE%20PROJECT/WFAE%20New/library/readings /radle.html Ravikovitch, S. 1992. The soils of Israel: formation, nature and properties. Hakibbutz Hameuchad Pub, Tel Aviv. Reed, J. and Tivy J. 1978. Recreational impact on Scottish lochshore wetlands. Journal of Biogeography 5:93-108. Reinelt, L., Horner, R. and Azous, A. 1998. Impacts of urbanization on palustrine (depressional freshwater) wetlands—research and management in the Puget Sound region. Urban Ecosystems 2:219–236. Ripley, B.J., Holtz, J. and Simovich, M.A. 2004. Cyst bank life-history model for a fairy shrimp from ephemeral ponds Ripley, B.J. and Simovich M.A. 2009. Species richness on islands in time: variation in ephemeral pond crustacean communities in relation to habitat duration and size. Hydrobiologia 617: 181-196. Rodrı´guez-Prieto, I. and Ferna´ndez-Juricic, E. 2005. Effects of direct human disturbance on the endemic Iberian frog Rana iberica at individual and population levels. Biological Conservation 123:1–9. Rosenberg, D.M. and Resh, V.H. 1993. Freshwater biomonitoring and benthic macroinvertebrates. Chapman & Hall, NY. Ruiz, E. 2008. Management of Natura 2000 habitats. Mediterranean temporary ponds. Directive 92/43/EEC on the conservation of natural habitats and of wild fauna and flora. European Commission. 19 pp. 72 Russell, K. R., Guynn, D.C. Jr., and Hanlin, H.G. 2002. Importance of small isolated wetlands for herpetofaunal diversity in managed, young growth forests in the coastal plain of South Carolina. Forest. Ecology and Management 163: 43–59. Sauvajot, R.M., Buechner, M., Kamradt, D.A. and Schonewald, C.M. 1998. Patterns of human disturbance and response by small mammals and birds in chaparral near urban development. Urban Ecosystems 2:279–297. Scheffers, B.R., Berton, J., Harris, C. and Haskell, D.G. 2006. Avifauna associated with ephemeral ponds on the Cumberland Plateau, Tennessee. J. Field Ornithol. 77: 178– 183. Semlitsch, R.D. 1998. Biological delineation of terrestrial buffer zones for pond-breeding salamanders. Conservation Biology 12: 1113–1119. Semlitsch, R.D., and Bodie, J.R.. 1998. Are small, isolated wetlands expendable? Conservation Biology 12: 1129–1133. Silveira, J.G. 1998. Avian uses of vernal pools and implications for conservation practice. In: Witham, C.W., Bauder, E.T., Belk, D., Ferren, W.R. Jr., and R. Ornduff (eds.). Ecology, conservation, and management of vernal pool ecosystems. Proceedings of the 1996 conference: California Native Plant Society, Sacramento, CA. Pp: 92–106. Smucker, K.M., Hutto, R.L. and Steele B.M. 2005. Changes in bird abundance after wildfire: importance of fire severity and time since fire. Ecological Applications 15:1535–1549. Spencer, C.N., Gabel, K.O. and Hauer, F.R. 2003. Wildfire effects on stream food webs and nutrient dynamics in Glacier National Park, USA. Forest Ecology and Management 178:141-153. Streever, W.J. 1998. Kooragang Wetland Rehabilitation Project: opportunities and constraints in an urban wetland rehabilitation project. Urban Ecosystems 2:205–218 Swaddle, J.P. and Page L.C. 2007. High levels of environmental noise erode pair preferences in zebra finches: implications for noise pollution. Animal Behaviour 74:363-368. Tavernini, S. 2008. Seasonal and inter-annual zooplankton dynamics in temporary pools with different hydroperiods. Limnologica 38: 63–75. Wellborn, G.A., Skelly, D.K. and Werner, E.E. 1996. Mechanisms creating community structure across a freshwater habitat gradient. Annu. Rev. Ecol. Syst. 27:337–63. Wehner, R. and Labhart, T. 2006. Polarization vision. In: Warrant, E.J. and Nilsson D.E. (Eds). Invertebrate vision. Cambridge, UK: Cambridge University Press. Wildermuth, H. 1998. Dragonflies recognize the water of rendezvous and oviposition sites by horizontally polarized light: a behavioural field test. Naturwissenschaften 85: 297–302. 73 Williams, D.D. 1996.Environmental constrains in temporary freshwaters and their consequences for insect fauna. J. N. Am. Benthol. Soc. 15:634-650. Williams, D.D. 2006. The biology of temporary waters. Oxford University Press.337 pp. Wise, S. 2007. Studying the ecological impacts of light pollution on wildlife: amphibians as models. Proceedings of the Presentation at the International Conference in Defence of the Quality of the Night Sky and the Right to Observe the Stars. La Palma, April 19-20, 2007. Pp: 107- 116. Wood, P.J., Greenwood, M.T. and Agnew M.D. 2003. Pond Biodiversity and Habitat Loss in the UK Area, Vol. 35, No. 2 (Jun., 2003), pp. 206-216. Zedler J.B. and. Leach M.K. 1999. Managing urban wetlands for multiple use: research, restoration, and recreation. Urban Ecosystems. 2:189–204. Zedler, P.H. 2003. Vernal pools and the concept of “isolated wetlands”. Wetlands, 23: 597607. 74 נספח 1 תאריך נושא הדיגום 16/10/08 דיגום לבחינת תוצאות השריפה שהתרחשה ב12/10/08- 06/11/08 בחינת מצב הבריכה; איסוף דגימות קרקע להנבטת ביצי קיימא 20/11/08 סקר הישרדות עומדי צומח לאחר השריפה ,סקר עופות 11/12/08 סקר עופות ,סקר זוחלים ,איסוף דגימות קרקע להנבטת ביצי קיימא 11/01/09 דיגום לאחר התמלאות הבריכה :איכות מים ,חסרי חוליות אקווטיים ,צומח ,סקר עופות; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים לבריכה 18/01/09 דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים 04/02/09 דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה :איפיון איכות מים ומרכיבים ביוטיים; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים לבריכה 27/02/09 דיגום לאיתור זרימות נגר עילי לבריכה ודיגום איכות המים הנכנסים 28/02/09 דיגום לאיתור זרימות נגר עילי לבריכה ודיגום איכות המים הנכנסים; איסוף דגימות מים לאנליזה מעבדתית לאיתור מזהמים 08/03/09 דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה לאחר ארועי הגשמים והתמלאות מחודשת ,סקר עופות; סיור לאיתור ערוצי ניקוז מים לבריכה 18/03/09 דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים 06/04/09 דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה :איפיון איכות מים ,צומח אקווטי ,אסופת חסרי חוליות ,סקר עופות 21/04/09 דיגום לילה לאיתור פעילות רביה של דו חיים 07/05/09 דיגום יום לבדיקת מצב הבריכה :איפיון איכות מים ,איפיון אסופת חסרי החוליות ,איפיון גילגול דו חיים ,איפיון מפורט של הצומח האקווטי עם מר שיר ורד 27/05/09 דיגום יום לאיפיון ההמצב בעת התייבשות הבריכה ,איפיון צומח אקווטי ,איתור צעירי דו חיים לאחר גלגול ,סקר עופות 22/06/09 סקר צומח אקווטי ,סקר זוחלים ,סקר עופות 09/07/09 סקר צומח יבשתי ,סקר זוחלים ,סקר עופות 75
© Copyright 2024