זאבים בצפון ישראל
רשות הטבע והגנים טורפים בצפון ישראל ניטור טורפים והשפעת הסניטציה בגולן על גודל אוכלוסיית הזאבים והתנים ועל כמות הטריפות במשק האדם בשנת .2011 פברואר 2012 אלון רייכמן לאיסוף הנתונים שותפים אנשי מחוז צפון של רשות הטבע והגנים רייכמן 2011 1 רשות הטבע והגנים תקציר בשנה האחרונה תועדה עליה בכמות הטריפות במשק האדם בגולן .כמות הטריפות הייתה גבוהה ביחס ל 2010-אך נמוכה ביחס לכמות הטריפות שתועדה ב .2009 -ריכוז הטריפות במשך תקופה קצרה יחסית )ספטמבר-דצמבר( וקיומו של פרויקט הסניטציה גרמו לתחושה כללית של קטסטרופה מבחינת היקף הטריפות .בפועל ,מתחקור ואיסוף נתונים במשקים שלהם נתונים מהימנים על כמות הטריפות נראה שעליה יוצאת דופן בכמות הטריפות הייתה רק במשקים בודדים. בשנה הראשונה להפעלתו של פרויקט הסניטציה עדיין לא אובחנה ירידה משמעותית בכמות התנים בגולן .מספר להקות הזאבים המתרבות שתועד השנה היה קטן מזה שתועד בשנים קודמות .הירידה במספר הלהקות נבעה בעיקרה מלחץ הדילול המופעל על אוכלוסיית הזאבים. היעד הממשקי הוא שמספר הלהקות התיצב על 7-8להקות זאבים בגולן. דילול הזאבים המוגבר בשנה האחרונה הביא לשרידות השנתית נמוכה של זאבים צעירים ומתבגרים .לחץ דילול גבוה של הזאבים במשך מספר שנים יכולים לסכן את אוכלוסיית הזאבים. על מנת שאוכלוסיית הזאבים תוכל להתקיים לצד משק האדם יש לחדש את חלקות המיגון הקיימות ולשפרן וכן ולמצוא דרכים להורדת כמות טריפות הזאבים במשק האדם תוך שמירה על אזורי הממשק הקיימים ,וללא הגדלה משמעותית של דילול הזאבים .קיום שטח ללא ירי הינו הכרחי על מנת להבטיח את עתיד אוכלוסיית הזאבים .יש להקצות משאבים ואמצעים שיאפשרו להקטין את כמות הטריפות במשקי הבקר בשטח Aובסמוך לו ,ויעזרו לשמור על שטח Aכשטח ללא ירי בזאבים. לאיסוף הנתונים שותפים אנשי מחוז הצפון של רשות הטבע והגנים: שרון לוי ,פרץ גלעדי ,אביעד בלסקי ,גל גלילי ,טליה אורון ,חווה גולשטיין ,חיים הררי ,אלון לוי, רועי בן יוסף ,שמוליק כהן ,אמיר פרנדיאן ,חגי קרבל ,איל מילר ,רועי ערד ,שי קורן ,אמיר טל. תודות :לאביב אלדג'ים על עזרה בניטור זאבים ולכידות בגליל המערבי ולחאלד אליאל על עזרה בניטור ואיסוף תצפיות בגולן ובגליל המזרחי .לבוקרים ולנוקדים ששיתפו פעולה ועל שמסרו לנו תצפיות ודיווחי טריפות. רייכמן 2011 2 רשות הטבע והגנים מטרת הדו"ח :לסכם את נתוני הניטור של אוכלוסיית הזאבים בצפון ישראל בשנת ,2011 להציג את היקף הטריפות במשק האדם ,ולבחון את יעילות הממשק ואת השפעת הסניטציה על אוכלוסיית הטורפים ועל היקף הנזקים למשק האדם .בשל פרויקט הסניטציה המתנהל בגולן עיקר הדו"ח מתמקד במצב אוכלוסיית הזאבים בגולן ובהיקף הטריפות במשק האדם בגולן. רקע בשנת 2003נבנתה תוכנית עבודה רב שנתית המשותפת לרשות הטבע והגנים ,למשרד החקלאות ולבוקרים .תוכנית הממשק אמורה לאפשר את המשך קיומה של אוכלוסיית הזאבים מחד, ומאידך לאפשר הפחתה של כמות טריפות הזאבים במשק האדם .הממשק המומלץ להורדת טריפות כלל שלושה עקרונות :מיגון ,הגברת הסניטציה ודילול זאבים בהתאם לאזורי הממשק שנקבעו )פירוט הממשק מופיע ברייכמן " -2007הזאבים בצפון ישראל"( .בפועל ,רמת הסניטציה שופרה בעיקר בלולים בדרום הגולן ,ולא טופלו מרכזי מזון ופגרי בקר בשטח .שילוב בין השיפור ברמת הסניטציה ובין דילול זאבים הוכיח את עצמו בדרום הגולן .מספר להקות הזאבים בדרום הגולן וגודלן ירד ,ובמקביל גם כמות הטריפות במשק האדם )רייכמן .(2007שיפור הסניטציה בלולים ודילול מסיבי של התנים בדרום הגולן )בין 800ל 1200-תנים בשנה( לא הפחית משמעותית את כמות התנים. על מנת להקטין את כמות הטריפות במשק האדם ולהקטין את לחץ הטריפה על אוכלוסיית הצבאים )וחיות בר אחרות( הוחלט ב 2010-לנסות להוריד את אוכלוסיית הטורפים באמצעות הגברת הסניטציה בגולן .באוקטובר 2010החלה פעילות של סילוק פגרי בקר משטחי המרעה בגולן )ע"י פקח של רט"ג( .ביוני 2011הוגברה פעילות הסניטציה )בערך פי (4עם הפעלתו של קבלן מטעם קנ"ט ) קרן נזקי טבע( לצורך פינוי פגרים )איור .(1 הפחתת כמות המזון הזמין לטורפים עלולה בטווח הקצר להביא להגברת הטריפות של הזאבים והתנים במשק האדם .בטווח הארוך במידה והסניטציה מתבצעת כהלכה ,צפוי שאוכלוסיית הטורפים תרד ,ובעקבותיה תפחת כמות הטריפות במשק האדם .בדו"ח זה תבחן השפעת פרויקט הסניטציה בגולן על כמות הטריפות במשק האדם ועל גודל אוכלוסיית הטורפים בגולן .בנוסף, תינתן סקירה על נזקי הטריפות במשק האדם ועל מצב אוכלוסיית הזאבים באזור הגליל. רייכמן 2011 3 רשות הטבע והגנים 200 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 דצמבר נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט יולי יוני מאי אפריל מרץ פברואר ינואר איור -1פינוי פגרי בקר ברמת הגולן בשנת ) 2011ע"פ גולדשטיין (2012 טריפות כל טריפה של בע"ח במשק האדם המדווחת לפקחי רשות הטבע והגנים ונבדקת על מנת לראות האם מדובר בטריפה ועל מנת לזהות את מין הטורף .כל נתוני הטריפות בגליל ובגולן מרוכזים על ידי ומסוכמים בסוף השנה .שעורי הדיווח משתנים משנה לשנה ובין אזור לאזור ,אך באופן כללי הם מספקים לנו את המגמה הכללית של כמות הטריפות במשק האדם .בדרך כלל כאשר כמות הטריפות עולה בצורה משמעותית גדל גם שיעור הדיווח )גם כאלה שבדרך כלל לא מדווחים, פונים לפקחי רט"ג בבקשה לעזרה או באישור להכנסת ציידים( .בנתוני הטריפות השנה נכללו במקרים רבים טריפות שדווחו באיחור ,אך היה יסוד להניח שמדובר בטריפות זאבים. 250 200 מס' טריפות בקר צאן 150 100 50 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2004 2005 2003 2002 2001 2000 1999 1998 איור -2טריפות זאבים במשק האדם בגולן בשנים 1998-2011 מדיניות הממשק שעליה הוחלט ב 2003 -הביאה לרמת טריפות נמוכה יחסית בשנים .2004-2007 בשנת ,2009חלה עליה חדה בכמות הטריפות במשקי הבקר בגולן .כמות הטריפות ב 2009 -דמתה בהיקפה לכמות הטריפות בתקופה שלפני הכנסת חלקות המיגון למשקי הבקר בגולן ,ולפני תחילת ישום ממשק הזאבים )שנים .(1997-2000מגמת העלייה בכמות הטריפות החלה למעשה כבר ב- .2007העלייה החדה בכמות הטריפות ב 2009 -מוסברת בעיקר בירידה באפקטיביות של חלקות המיגון )התבלות ,תחזוקה לקויה ולימוד של הזאבים לעבור אותן( ,בשילוב עם ירידה באוכלוסיית רייכמן 2011 4 רשות הטבע והגנים החזירים .בעקבות העלייה בטריפות תוקנו ושופרו גדרות במספר משקים שסבלו מטריפות )דוג' קשת ,שנידר ,יהודיה( ,ובחלק מהמשקים נוספו גם שומרי לילה .תיקון ושיפור המיגון הביא לירידה בכמות הטריפות ב .2010-ייתכן שגם הדילול הנרחב של זאבים בגולן ב 54) 2009 -זאבים( והתאוששות חלקית של אוכלוסיית החזירים אף הם עזרו להפחתת לחץ הטריפות על משק האדם. למרות הירידה הכללית במספר הטריפות עדיין היו מספר משקים שסבלו מטריפות רבות. לדוגמא :הבקר של יששכר .למשק יששכר נשרף המרעה בחלקת המיגון והוא נאלץ לקבל את מרבית ההמלטות מחוץ לחלקת המיגון שם הוא ספג טריפות רבות )כ 30-טריפות לדברי יששכר(. 60 50 30 20 מס' טריפות ממוצע 40 1999-2001 2002-2008 2009 2011 10 0 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 איור -3התפלגות טריפות הזאבים במשקי הבקר בגולן בחודשי השנה השונים 1999-2001 .לפני כניסת המיגון2002- . 2008לאחר כניסת המיגון 2011 ,2009 ,בשנים עם כמות טריפות גבוהה יחסית לאחר ירידה ביעילות המיגון. בשנת 2011תועדו 20%טריפות יותר מאשר בשנת ,2010אך כעשרים אחוז פחות מ .2009-לכן גם אם רמת הדיווח הייתה קטנה בהשוואה לשנים קודמות ,לא נראה שכמות הטריפות גדולה יותר מאשר בשנת .2009שעור הטריפות הממוצע ביחס לגודל העדר עומד ב 2011 -על 1.66%לעומת שעור של 1.5%שנקבע כיעד בתוכנית הממשק. עיקר הטריפות ב 2011 -התרכזו בחודשים ינואר -פברואר ובחודשים ספטמבר-דצמבר )איור .(3 התפלגות הטריפות דומה להתפלגות הטריפות ב) 2009-אם כי ב 2011-הטריפות החלו לעלות רק בספטמבר( ולהתפלגות הטריפות בשנים ) 1999-2001לפני כניסת חלקות המיגון למרבית המשקים( ,ונראה שהיא קשורה יותר לירידה באפקטיביות של המיגון .ריכוזן של 70%מהטריפות בתקופה של ארבעה חודשים )ספט' -דצמ'( הביאה לתחושה של עליה חדה בטריפות .עיקר העלייה הייתה בחודש אוקטובר ,שבו כמות הטריפות הייתה גבוהה במיוחד. עליה בטריפות תועדה ב 11-משקי בקר .מרבית הטריפות התרחשו בחלקות ללא מיגון או בחלקות בהן המיגון לא תקין .למרות שבמספר משקים תועדו טריפות של עגלים גדולים )בני מספר חודשים( 88% ,מהטריפות שתועדו היו של עגלים בני פחות מחודשיים בדומה לחתך הגילאים של העגלים הנטרפים בשנים קודמות .מאחר וחלק גדול מהטריפות לא נבדקות ע"י הפקחים )בשל היעדר דיווח בזמן אמת( לא ברור מה חלקם של הזאבים בעליה בטריפות ומה חלקם של התנים בכך. אחד המשקים שסבלו מטריפות רבות ב 2011 -הוא בקר יונתן .הטריפות הרבות אינן יכולות להיות מיוחסות לפרויקט הסניטציה מאחר וגם ב) 2010 -לפני תחילתו של פרויקט הסניטציה( תועדו טריפות רבות של זאבים ושל תנים בחלקת המיגון של יונתן .מיקומה של חלקת המיגון של יונתן רייכמן 2011 5 רשות הטבע והגנים הוא בעייתי מאוד משום שהוא כולל בתוכו מספר מסילים וסבכי פטל רבים המקשים על הסתובבות הבוקרים בחלקה ,ומאפשרים לטורפים להסתתר בחלקה ובכך מקשים על סילוקם. באביב 2011בוקרי יונתן הבעירו את סבכי הפטל שבחלקה על מנת למנוע את הימצאותם של מקומות מסתור לזאבים ולתנים בתוך החלקה .שריפת הפטל עזרה בדילול התנים אך לא מנעה את המשך טריפות הזאבים בחלקה .מרבית טריפות הזאבים בוצעו ע"י קבוצה של זאבים משוטטים )בהם אחד ממושדר( שהתמקמה בתוך החלקה .באמצעות מעקב אחר הזאב הממושדר נערכו מספר מבצעים לסילוק זאבים מהחלקה .המבצעים לא צלחו והטריפות המשיכו .לבסוף ניתן אישור לפגוע גם בזאב הממושדר .לאחר שנורו שני זאבים )הממושדר ועוד זאב( פסקו הטריפות .המשק השני שסבל מכמות רבה של טריפות הוא הבקר של דיין )ביחד עם בקר של מימון( .במשק זה חלקת מיגון הוזנחה במשך שנים ואינה מהווה מחסום ממשי בפני הזאבים. הטריפות במקום בוצעו ע"י להקת זאבים שהגיעה משמורת יהודיה וע"י לפחות עוד שתיים -שלוש קבוצות של זאבים משוטטים שהגיעו לאזור .בנוסף לטריפת עגלים צעירים נטרפו במשק זה גם עגלות גידול .בעקבות הטריפות נורו באזור מעל ל 13 -זאבים )לפי דיווח הבוקר נורו באזור 31 זאבים בין ספטמבר 2011לפברואר .(2012בשל העדר דרכי רכב נוחות עיקר הירי בוצע מחוץ לחלקת ההמלטות של הבקר ,דבר שהפחית את יעילות הירי .למרות הדילול המסיבי טריפות הזאבים לא פסקו לפחות עד תחילת חודש פברואר .בשל הטריפות הרבות בעלי העדר הגיעו להחלטה שלקראת עונת ההמלטות ב 2012-הגדר תתוקן ותשופר )חיזוק הגדר בגדר בנין והוספת שיפוע כלפי חוץ בחלק העליון של הגדר( .לדעתי ,הוספת שני תילים חשמליים על גדר המיגון הקיימת עם תחילת גל הטריפות הייתה מונעת את מרבית הטריפות בשנה זו. לא ברור מה הסיבות שהביאו לטריפות הרבות בבקר דיין .יתכן ששיפור המיגון במשקים שכנים הביא להתרכזות הטריפות במשק זה .אפשרות אחרת שהועלתה ע"י בוקר מנוסה מהאזור היא שתמותת עגלים בעדר ממחלות משכה את הזאבים לאזור בשלב ראשון ,ובשלב השני הזאבים החלו לטרוף בעדר .יתכן שהקושי לסלק את הזאבים מהאזור קשור לפרויקט הסניטציה .מצד שני ,לא ברור מדוע זאבים משטח אש נפח הגיעו לאזור בשעה שנמצאים עשרות עגלים ללא השגחה בשטחי האש הסמוכים .יש לציין שמרבית הטריפות במשק זה לא דווחו במועדן לפקח ולא נבדקו על ידו ,ולכן אין ודאות שבכל המקרים אכן מדובר בטריפות זאבים ולא בתמותה כתוצאה ממחלות .בסמוך לבקר דיין ספג גם משק צ'רני מאניעם טריפות זאבים לאחר שעבודות עפר בשטח פרצו את גדר המיגון .צ'רני גם ציין את הקושי השנה להרחיק את הזאבים מהחלקות עם העגלים. מקרה דומה לזה של בקר דיין תועד ב 2003 -בבקר להבות .בדומה למשק דיין גם בלהבות היה ריבוי של טריפות וביקור של מספר להקות בשטח .גם בלהבות דילול כמות גדולה של זאבים לא הביא לירידה בכמות הטריפות .כמות הטריפות בלהבות ירדה רק לאחר שהוקמו חלקות מיגון. מקרה אחר תועד ב 2001-בחלקת מרעה של מרום גולן אליה הגיעו בלילה אחד לפחות שלוש להקות זאבים )עם זאבים ממושדרים( מטווחים של עד 10ק"מ לריכוז פרות שמתו כתוצאה מקדחות. משק נוסף באזור שמורת יהודיה שספג טריפות זאבים רבות הוא חוות חד נס )בקר אבשי ושי(. הבקר של חוות חד נס רועה בתוך שמורת יהודיה -אזור ללא ירי בזאבים .בקר זה כמעט ולא סבל מטריפות בשנים קודמות ,ואילו השנה נטרפו במשק זה למעלה מ 10 -עגלים .למרות התאוששות רייכמן 2011 6 רשות הטבע והגנים מסוימת באוכלוסיית החזירים באזור )מלכינסון וגלעדי ,(2011לפי עדויות הבוקרים אוכלוסיית החזירים באזור עדין נמוכה ,דבר שאולי מהווה את אחת הסיבות לריבוי הטריפות .בעקבות ריבוי הטריפות )מרביתן לא אותרו( מושדר זאב מלהקת הזאבים שהייתה מעורבת בטריפות .לבוקרים ניתן מכשיר טלמטריה כדי שיוכלו לדעת מתי הזאבים מגיעים לעדר וכן ניתן מגפון שיעזור להם להבריח את הזאבים .ההסתובבות בלילה עם האמצעים אלו הפחיתו את הטריפות .בתחילת 2012 נוספו כלבי שמירה לעדר ואלו ביחד עם הסתובבות רבה של הבוקרים בלילה מנעו את המשך גל הטריפות .יש לציין שמהלך 2011לפחות חמישה בוקרים עשו שימוש במכשיר הטלמטריה על מנת לאתר ולהרחיק את הזאבים משטחם .בנוסף ,ניתנה טלמטריה לחאלד שהועסק ע"י רט"ג והבוקרים לצורך דילול זאבים והרחקתם מחלקות הבקר. אזור נוסף בו תועדו טריפות רבות הוא אזור שעל -באזור זה תועדו טריפות בדירים ובמשקי הבקר של הישוב .באזור שעל היו גם טריפות רבות גם ב ,2010-כך שגם במקרה זה אין אפשרות ליחס את הכמות הגדולה של הטריפות לפרויקט הסניטציה .ריבוי הטריפות נובע בעיקרו מהעובדה שחלקות המיגון בשטח זה פרוצות והדירים אינם מגודרים בצורה טובה .בנוסף ,נראה שיש צורך לשפר את הסניטציה בלולים של הישוב .תנים וזאבים נראו נמשכים לפגרים המושלכים באזור הלולים .גם באזור שעל דוללו בעקבות הטריפות מספר גדול זאבים )שבעה זאבים( ,ולמרות זאת והטריפות לא פסקו .בקר גונן הסמוך סבל אף הוא מטריפות רבות בשלוש השנים האחרונות .גם במקרה זה אין אפשרות ליחס את הטריפות לסניטציה )לא הייתה עליה בטריפות בשנה האחרונה( .בקר אורטל דיווחו בשנה האחרונה על טריפות רבות בחלקת המיגון .בפברואר 2012 דיווחו באורטל על 30עגלים שיש חשד שנטרפו ועוד שלושים עגלים נעלמו במהלך .2011בוקרי אורטל מספרים שבניגוד לשנים קודמות בהן הלחץ על גדר המיגון היה נמוך ,השנה נפרצה גדר המיגון לעיתים תכופות .לא ברור מה חלקם של הזאבים בטריפות ומה חלקם של התנים ,משום שהשנה נצפו באזור תנים רבים )על פרה מתה נראו כ 30 -תנים( ותדירות התצפיות בזאבים הייתה נמוכה יחסית לשנים הקודמות .מרבית הטריפות לא דווחו בזמן ולכן לא נבדקו ע"י הפקח )מתוכן דווחו לפקח בזמן אמת 8עגלים( .גם לפי הבוקרים באורטל יש אפשרות שחלק גדול מהתמותה בעגלים נובעת מתחלואה ,ולא בהכרח שכל העגלים נטרפו. משקים נוספים שסבלו מטריפות רבות הם כפר סאלד ,שמיר ורודף שלום .באזור שמיר וכפר סאלד הייתה עליה בטריפות של זאבים ,למרות ירידה במספר להקות הזאבים באזור בשנים האחרונות .בקר רודף שלום )דרום הגולן( סבל השנה מכמות גדולה של טריפות בניגוד לשנים קודמות בהן כמות הטריפות שדווחה באזור זה הייתה נמוכה יחסית .ייתכן והעלייה בכמות הטריפות קשורה בירידה בכמות הזאבים שדוללו באזור בשנתיים האחרונות ובעליה בגודל הלהקה המסתובבת באזור. בשלוש השנים האחרונות הייתה עליה בטריפות הצאן בגולן .הדבר נובע מהצטרפות של מספר משקי צאן חדשים לאזור ובשל העדר מיגון וממשק מתאים בחלק ממשקי הצאן .משקי צאן אשר העדר שלהם מוגן במכלאה מתאימה בשעות הלילה ומלווים בכלבים מיומנים במשך היום לא סבלו מטריפות .למשל ,עדר הכבשים של בנימיני שמוגן ע"י כלבים לא סבל מטריפות זאבים למרות שהוא ממוקם בסמוך לחלקת המיגון של בקר יונתן שסבל מטריפות רבות בשנתיים האחרונות. רייכמן 2011 7 רשות הטבע והגנים מספר משקים סבלו גם מכמות גדולה של טריפות תנים .ב 2011-תועדו 78טריפות תנים בגולן לעומת 50טריפות ב 2009-ו .2010 -קשה לדעת בוודאות האם מדובר בעליה ממשית בטריפות התנים מאחר והדיווח על טריפות תנים הוא חלקי בלבד .משקים שסבלו מכמות גדולה של טריפות תנים הם :שמיר ,כפר סאלד ,יונתן ,גיליס ורמת מגשימים .בדרום הגולן נראה שריבוי טריפות ע"י תנים נבע מריכוזי תנים גבוהים סביב מרכזי מזון ,רפתות ולולים .שיפור הסניטציה באתרים הללו יפחית את כמות התנים ויפחית את נזקי התנים. בשל ריבוי הטריפות בחודשים דצמבר ) (2011וינואר ) (2012במשקי הבקר בגולן .הקצו ברט"ג סכום כסף שנועד להפעיל צייד שיעזור למשקים שאינם מצליחים למנוע את טריפות הזאבים בכוחות עצמם .זאת מתוך הנחה שפרויקט הסניטציה מביא בטווח הקצר לעליה מסוימת בכמות הטריפות .בנוסף ,הוחלט להקצות בחודשים ינואר-פברואר פקח יעודי שיעזור למשקים להתמודד עם הטריפות )באביב לחץ הטריפות בדרך כלל יורד ,איור (3 לא בכל משקי הבקר הייתה עליה בטריפות .במספר לא קטן של משקים בהם הדיווח מהימן לא דווח על עליה .חשוב לציין את הירידה החדה בשנתיים האחרונות בכמות טריפות הזאבים בבקר קשת )אחד העדרים הגדולים בגולן( .בקר קשת סבלו מטריפות רבות בשנים 2008-2009בשל כך השקיע המשק בשיפור גדרות המיגון )חיזוק הגדרות בגדר בנין ובגדר מעוינים( ובתגבור השמירה על העדר בלילה .לאחר נקיטת צעדים אלו הם סבלו מטריפות זאבים בודדות בשנתיים האחרונות ) .(2010-11ראוי לציון גם הירידה בטריפות בבקר יהודיה .משק זה סבל ב 2009-מלמעלה מ44 - טריפות זאבים .חלק גדול מטריפות הזאבים במשק זה בוצע בחלקת עסליה ,חלקה מרוחקת וקשה לגישה ולשליטה על העדר .בעקבות הטריפות הרבות שונה ממשק העדר ושופרה גדר המיגון. ב 2010-2011 -מרבית ההמלטות התקבלו בחלקות המיגון ובסמוך אליהן )בשטח נוח לגישה ולשמירה( ,דבר שהוריד את כמות הטריפות בצורה ניכרת .במשק יששכר יערכו את סיכומי הטריפות של השנה רק בחודש מרץ ,אך לפי הדיווחים עד כה נראה שהם סבלו מפחות טריפות מאשר ב .2010-בקר מרום גולן אף הוא סבל ב 2008-2009 -מכמות טריפות גבוהה יחסית ,כנראה בשל הרס חלקת המיגון ובשל תמותה בכלבי השמירה של העדר .ב 2010-11-כמות הטריפות בבקר מרום גולן ירדה משמעותית באמצעות שימוש נרחב יותר בכלבים ובאמצעות איתור וסילוק להקות זאבים בעזרת זאבים ממושדרים בשטח. שלושה משקים נוספים הראויים לציון הם פרידמן ,הופמן ושנידר .משק פרידמן באזור שמורת יהודיה שומר על כמות נמוכה של טריפות לאורך כל השנים האחרונות .האמצעי העיקרי למניעת טריפות במשק זה הוא נוכחות של בוקר בעדר בשעות הלילה בשילוב עם שימוש בכלבים .במקרה של התנהגות חריגה של הפרות או של הכלבים יש תגובה מידית של הבוקר שמונעת את הטריפות. הירי בזאבים ובתנים במשק זה הוא רק השלמה לנוכחות הגבוהה בשטח ולכן הוא יעיל למניעת טריפות .יעילות הממשק כנגד הטריפות של פרידמן הוכחה גם באמצעות מעקב אחר הזאבים הממושדרים .באחד מלילות המעקב איתרתי להקת זאבים עם זאבה ממושדרת שנכנסה לחלקת פרות עם עגלים של פרידמן .פרידמן הרגיש בנוכחות הזאבים לפי התנהגות הפרות ,ירה מספר יריות באוויר ולהקת הזאבים עזבה את השטח. רייכמן 2011 8 רשות הטבע והגנים משק הופמן הוא גם דוגמא למשק בקר בדרום הגולן ששומר על כמות נמוכה של טריפות .במשק זה לא תועדה השנה עליה בטריפות למרות נוכחות גבוהה יותר של תנים בשטח .בשטחי המרעה של הופמן לא נראו השנה זאבים )הופמן בע"פ(. משק שנידר הוא אחד ממשקי הבקר הגדולים בגולן )למעלה מ 1000 -ראש( ועדרי הבקר שלו נמצאים באזור דרום הגולן )אזור כנף( וגם במרכז הגולן )אזור אלוני הבשן( .בשני האזורים לא נרשמה עליה בכמות הטריפות מאז החל פרויקט הסניטציה ) .(2011העדר שבאזור כנף סבל ב- 2009מטריפות רבות של זאבים בתוך חלקת המיגון ) (2/3ומחוצה לה ) .(1/3בעקבות הטריפות הרבות חוזקה גדר המיגון ברשת צפופה בחלקה התחתון )עלות של כ .(₪ 30,000-הוספת הגדר הפסיקה כמעט לגמרי את הטריפות גם בתוך המיגון ומחוץ למיגון )זאבים הגיעו לאזור הרבה פחות( .בשנים 2010ו 2011-משק זה סבל מכמות טריפות נמוכה יחסית .עליי להדגיש שחיזוק הגדר הוא צעד חשוב ,אך לרוב אין די בכך .על מנת למנוע מזאבים לעבור את הגדר רצוי שחלקה העליון של הגדר יהיה משופע כלפי חוץ .בנוסף מומלץ על חוטי ברזל מחושמלים בחלק העליון של הגדר ובחלקה התחתון .תצפיות הראו שטורפים המתקרבים לגדר בודקים תחילה את חלקה התחתון ,ולכן תיל מחושמל בחלק התחתון מונע במקרים רבים מהטורף לנסות לטפס על הגדר. תיל תחתון מחושמל גם מקטין את הרס הגדר ע"י חזירים ,דורבנים ובע"ח אחרים .יוחאי שנידר מציין שבעונת ההמלטות האחרונה מתו לו לא מעט עגלים כתוצאה משילשולים )לפי הוטרינר ד"ר דורון טיומקין הדבר נובע משימוש חוזר בחלקה במשך מספר שנים( .יתכן שבחלק מהמשקים האחרים שדיווחו על ריבוי טריפות )שלא נבדקו( חלק ניכר מהתמותה בעגלים נבע מתחלואה בעגלים ולא מטריפה .מומלץ במקרה שך ריבוי טריפות להזמין וטרינר שיבדוק את מצב התחלואה בעדר. 70 60 50 בקר צאן 30 מס' טריפות 40 20 10 0 2011 2010 2009 2008 2006 2007 2005 2004 2003 2002 איור -4טריפות זאבים במשק האדם באזור הגליל העליון טריפות זאבים במרחב גליל עליון )איור -(4בשל אופי השטח והאזור ,רק חלק מהטריפות באזור זה מדווחות ) 20%לפי הערכת אחד הפקחים( .גם הטריפות המדווחות אינן תמיד מדווחות במועד על מנת שניתן יהיה לבחון אותן ולהעריך האם מדובר בטריפה ומי הוא הטורף .בשטחי החורש של הגליל העליון והמערבי גם הבוקרים והנוקדים באזור אינם תמיד יודעים על היקף הטריפות בשטחם .בשל עובדות אלו הנתונים המוצגים בטבלאות ובאיורים אינם בהכרח מיצגים את רייכמן 2011 9 רשות הטבע והגנים הנתונים בשטח .ב 2010 -הייתה עליה משמעותית בכמות התלונות על טריפות זאבים בגליל העליון ובגליל המערבי .במקביל גם נראו יותר זאבים באזורים אלו .ב 2011-נראה שכמות הטריפות באזור זה ירדה במקצת למרות שמספר הטריפות שתועד דומה .בגליל המזרחי נראה שרמת הטריפות הזאבים במשק האדם נותרה כבשנים קודמות .ב 2010-בקר סאסא סבל מטריפות רבות באזור הר סאסא )מעל 11טריפות( .החורש הסבוך היקשה על התמודדות עם הטריפות .ב2011- כמות הטריפות ירדה לאחר שבקר סאסא גמלו את העגלים מוקדם ולאחר שנורה זאב באזור. במקום גם הושקעה עבודה רבה בניסיון ללכידת זאבים -דבר שיקל על התמודדות עם הטריפות. מומלץ להכניס לאזור חלקות מיגון קטנות על מנת לאפשר לבוקרים להגן על העגלים כאשר יש גל טריפות. 70 60 50 30 מס' טריפות בקר צאן 40 20 10 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 איור -5טריפות זאבים במשק האדם במרחב גליל תחתון טריפות במרחב גליל תחתון )איור -(5בשנת 2009דווחו רק טריפות מעטות במשקי הבקר של גליל תחתון ושל הגלבוע .ב 2010 -הייתה עליה בכמות הטריפות בגליל התחתון בעיקר באזור בקעת יבניאל ובנחל אדמי ,אך גם בחלק מהמשקים ברמות יששכר .מרבית הטריפות דווחו באיחור לפקח והקשו על הטיפול .בעקבות הטריפות נערכו פגישות עם הבוקרים ,נעשו ניסיונות לכידה של זאבים והפקחים ופקח מתנדב הסתובבו באזור על מנת לדלל את הזאבים .כמו כן הושגו אישורים לנשיאת נשק לבוקרים באזור .סה"כ נורו ב 2010 -שישה זאבים באזור .ב 2011 -כמות הטריפות ירדה ,אך עדין המשקים באזור סבלו מטריפות .מומלץ להכניס לאזור חלקות מיגון קטנות )20-30 דונם( על מנת לאפשר לבוקרים להגן על העגלים כאשר יש גל טריפות .ברמות יששכר בקר מולדת דיווח על טריפות רבות ) 28טריפות( ב .2011 -רק 4טריפות דווחו לפקח במועד ,כך שאין לנו יכולת לדעת האם בכל המקרים מדובר בטריפות והאם הטורפים הינם תנים או זאבים .יש לציין שחלקות המיגון של מולדת אינן מתוחזקות ולא מאפשרות הגנה כנגד טריפות זאבים. רייכמן 2011 10 רשות הטבע והגנים סיכום טריפות -לאחר העלייה החדה בכמות הטריפות במקנה בגולן בשנת ,2009הייתה ירידה בכמות הטריפות ב 2010 -שנבעה כנראה משיפור באמצעי מיגון )תיקון ושיפור גדרות ושימוש בכלבים( ומהתאוששות חלקית באוכלוסיית החזירים .בסוף 2010החל פרויקט הסניטציה בגולן. התחזית הייתה שבתקופה הראשונה כמות הטריפות במשק האדם תעלה עד שאוכלוסיות הטורפים תרד .עד חודש אוגוסט כמות הטריפות ב 2011 -הייתה יחסית נמוכה למרות הסניטציה. החל מספטמבר כמות הטריפות עלתה בצורה חדה .מאחר ופרויקט הסניטציה נעשה בכל אזור הגולן ובשל העובדה שהדיווח על הטריפות הוא חלקי -אין אפשרות לקבוע חד משמעית שהסניטציה אכן השפיעה על כמות הטריפות במשק האדם בגולן .אולם ,כמות הטריפות החריגה במספר משקים והקושי להרחיק את התנים והזאבים מחלקות ההמלטה בהחלט יכולה להצביע על השפעה של הסניטציה .ניתן לראות שמשקים אשר השקיעו בשיפור המיגון בשילוב עם אמצעי ממשק אחרים סבלו ממעט טריפות .נתוני הטריפות השנה בדומה לנתוני הטריפות בשנים קודמות מראים שירי לבדו אינו פותר את בעיית הטריפות .על מנת להקטין את הטריפות ועל מנת שאוכלוסיית הזאבים תוכל להמשיך להתקיים לצד משק האדם יש להשקיע בתחזוק ושיפור אמצעי המיגון למשקי הבקר והצאן .יש להשתמש במגוון של אמצעי מיגון ולהגביר את הנוכחות בשטח. גולן 80 סה"כ 60 50 40 30 מס' זאבים גליל 70 20 10 0 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 איור :6ירי בזאבים בצפון ישראל בשנים 1997-2011 ירי בזאבים בצפון ישראל )איור 6וטבלה (4 גולן – בדיווח על הירי לא נכללו זאבים שאין וודאות שנפגעו ,לכן המספר המדווח הוא מספר מינימלי .מספר הזאבים שנורו בפועל הוא גבוה יותר משום שחלק מהזאבים נפצעים ומתים מאוחר יותר ,וחלק מהזאבים מדולל בצורה לא חוקית ולכן לא מדווחים .בתמורה לכל זאב שנורה באזור המאושר לירי מקבל משק הבקר בתחומו הוא נורה .₪ 2000המענק הכספי מביא לכך שמרבית הירי שנעשה כחוק מדווח .יש להדגיש ,כי לפי תוכנית הממשק רק בדרום הגולן )אזור (Cמטרת הירי היא דילול זאבים ,בשאר האזורים בגולן ובגליל -מטרת הירי היא מניעת טריפות זאבים במשק האדם. עם תחילת ישום ממשק הזאבים בשנת 2003הגיע מספר הזאבים שנורו ל ,46-בשנים 2004-2006 הייתה ירידה בכמות הזאבים שדוללו .ב 2007-2009 -עלה מספר הזאבים שנורו ,במקביל לעליה בכמות טריפות הזאבים במשקי הבקר בגולן .מ 38-ב 2006 -ל 54 -זאבים בשנת .2009מספר הזאבים שנורו בגולן ב 2009-הוא הגבוה ביותר שתועד עד כה .ב 2010-נורו 48זאבים וב2011- רייכמן 2011 11 רשות הטבע והגנים דווחו 43זאבים שנפגעו מירי .על סמך דיווחי הבוקרים כנראה נפגעו באזור שמורת יהודיה עוד 10 זאבים שלא דווחו 72% .מהירי בוצע בחודשים ספטמבר -דצמבר ,תקופה בה תועדו מרבית טריפות הזאבים במשק האדם .בשל פרויקט הסניטציה והחשש שיהיו טריפות רבות יותר ,הייתה גמישות במתן היתרי הירי ובאזורי הירי .במהלך השנה דוללו זאבים על גבול שמורת יהודיה - אזור שבדרך כלל הוא אסור לירי ,ובשטח אש נפח באזור נחל הזויתן -אזור שגם הוא שמורת טבע ומוגבל בירי .חלק גדול מהירי השנה בוצע ע"י צייד שהופעל ע"י הבוקרים וע"י פקחי רט"ג מתקציב יעודי שהוקצע לנושא .נערכו סיורים לדילול זאבים גם בשטחי המרעה של הדרוזים ובשטחי האש במרכז הגולן ובצפונו .במספר מקרים נעשה שימוש בזאבים ממושדרים על מנת לדלל זאבים באזורים בהם היו טריפות .באמצעות מעקב אחר זאב ממושדר נורה זאב בשטחי המרעה של הדרוזים ביער אודם לאחר דיווח על טריפות זאבים במקום .בשטחי המרעה של יונתן, חיים דיין ,שמיר וכפר סאלד נורו זאבים באמצעות מעקב אחר זאבים ממושדרים .במקרים אחרים נעשה שימוש במעקב אחר הזאבים ממושדרים לסילוק להקות זאבים משטחי המרעה. גורם התמותה העיקרי של הזאבים הממושדרים היה ירי .במהלך השנה האחרונה נורו 5זאבים ממושדרים )כולל שני זאבים בינו' -פבר' .(2012זאב ממושדר נוסף כנראה נפגע אף הוא מירי. בשלושה מקרים בהם בוצע ירי בזאבים במהלך היום ,נמנעו ציידים מלירות בזאב בעקבות זיהוי הקולר )שלושה זאבים שונים(. שני האזורים העיקריים שבהם נורו זאבים בגולן בשנת 2011הם חלקות המרעה של חיים דיין וחלקות המרעה של שעל וגונן שם תועדו טריפות רבות של זאבים .על סמך דיווח של הבוקרים באזור המרעה של חיים דיין נורו בין ספטמבר 2011לפברואר 2012כ 31 -זאבים )חלק מהדילול נעשה בצורה לא חוקית( .למרות היקף הירי המשיכו הטריפות וזאבים המשיכו להראות בחלקה. רק בפברואר דווח על ירידה בתכיפות הטריפות .הזאבים שנורו שיכים לפחות לארבע קבוצות זאבים שונות שהגיעו לאזור .ככל שלהקת הזאבים המרכזית באזור נפגעה -הגיעו לאזור זאבים רבים יותר מקבוצות זאבים אחרות שבאזור .חלק מהירי בוצע בתחום שטח Aעל גבול שמורת יהודיה. בשטחי המרעה של שעל-גונן נורו 8זאבים בעקבות טריפות במשקי הבקר והצאן בשעל .בשטח זה נורו גם ב 2010 -כמות גדולה של זאבים ) 12זאבים( .למרות המספר הגדול של זאבים שנורו בשטח זה ב 2010-2011 -משקי הבקר והצאן של שעל המשיכו לסבול מטריפות זאבים גם ב2011- ובתחילת .2012הי עדר תחזוקה של המיגון ומזון זמין באזור הלולים מושך כנראה זאבים לאזור זה. דרום הגולן מרכז הגולן צפון הגולן גליל מזרחי -עמק החולה גליל עליון -מערבי רמות יששכר גליל תחתון צפוני גלבוע-תענ"כים רמות מנשה-כרמל רייכמן 2011 2003 15 16 15 0 2004 14 11 20 1 2005 4 14 18 6 5 6 7 1 4 3 2006 11 8 19 3 0 2 0 2 1 12 2008 2007 8 14 27 16 12 11 9 4 2 2 4 9 0 0 4 2 0 0 2009 2010 10 32 12 8 1 4 1 2 0 2011 5 34 9 4 2 4 6 0 0 7 28 7 8 2 7 1 2 0 רשות הטבע והגנים טבלה :1ירי בזאבים באזורים שונים בצפון ישראל הגליל הגלבוע והעמקים -עיקר הירי בשטחים מחוץ לגולן בוצע באזור הגליל המזרחי ,בגליל מערבי וברמות יששכר )טבלה .( 1ב 2011-נורו בשטחים שמחוץ לגולן 18זאבים. מרחב גליל עליון -ב 2011-נורו באזור זה 10זאבים לעומת 6ו 9 -בשנים 2010ו 2009 -בהתאמה. עיקר הירי בוצע בגליל המזרחי ) 8זאבים( ,שני זאבים נורו בגליל המערבי ,באזור פארק גורן לאחר הטריפות הרבות שהיו באזור ב .2010-בנוסף הוצאו משטחי המרעה של בקר עמיעד שלושה גורי זאבים .שניים מהם הועברו לגן החיות התנ"כי. מרחב גליל תחתון -ברמות יששכר נורו 7זאבים .הירי בוצע על פני כל השטח בעיקר בשטחי המרעה של מולדת ושל חוות שושנה .זאב אחד נורה באזור נחל אדמי ,ועוד שני זאבים נורו באזור הגלבוע .זאבה ממושדרת שהגיעה מאזור שמורת יהודיה נורתה בשטחי המרעה של קיבוץ לביא לאחר שנראתה מסתובבת בתוך העדר. ניטור אוכלוסיית הזאבים רקע :הניטור מסתמך על נתוני מעקב אחר זאבים ממושדרים ,על תצפיות במאורות ובאזורים בהם יש חשד למאורות ,על נתוני עקבות ,על דריסות ,על נתוני טריפות ועל תצפיות מקריות ויזומות .פירוט שיטות הניטור מופיע ברייכמן .2007בשנתיים האחרונות נוספו לאמצעי הניטור גם מצלמות מעקב .מצלמות המעקב מאפשרות לנו קבלת מידע גם באזורים בהם התצפית בזאבים קשה כגון אזור הגליל העליון והמערבי .מומלץ לרכוש אמצעי ראיית לילה טרמי על מנת שנוכל לקבל מידע שוטף על להקות הזאבים. לכידה ומשדור זאבים :המישדור הוא כלי מרכזי בניטור אוכלוסיית הזאבים .באמצעות המישדור אנו יכולים לקבל נתונים על שרידות ועל רבייה של הזאבים ,ועל ידי כך לחשב האם האוכלוסייה המנוטרת נמצאת בעליה או בירידה וזאת מבלי לדעת את גודלה המדוייק .הדבר בעל חשיבות מאחר וחלק ממקרי הפגיעה בזאבים ע"י האדם לא מדווח והנתונים שלנו על מוות כתוצאה מהרעלות ,מירי או ממלכודות הינם נתוני מינימום .בנוסף ,מאפשר המשדור לאסוף נתונים על להקות הזאבים ולבחון את מצבן .מאמץ הלכידה העיקרי מתבצע בקיץ ובסתיו .בתקופת הקיץ מבוצעות לכידות במקומות בהם ישנו מידע על להקות עם צעירים .בסתיו נערכות לכידות במקומות בהם נראות עקבות זאבים באופן קבוע .בתקופת הסתיו ולעיתים גם בקיץ אנו משתמשים לצורך הלכידה בנקודות האכלה .ב 2011 -נעשו ניסיונות לכידה בשטחים של מרבית להקות הזאבים בגולן .מלכודות הופעלו ביותר מ 15 -אתרים )מעל ל 100 -ימי מלכודת( .בשנתיים האחרונות נעשו מאמצים למשדר זאבים במרחב גליל עליון אך עד כה ללא הצלחה. על מנת לשפר את הבנתנו לגבי השפעת הממשק והשפעת הסניטציה על אוכלוסיית הזאבים ועל דגמי התנועה שלהם רצוי למשדר חלק מהזאבים במשדרי .GPSמשדור במשדרי GPSיעזור לנו גם ללמוד על המסדרונות האקולוגים בהם משתמשים בע"ח. זאבים ממושדרים ונתוני שרידות בשנת 2011מושדרו בגולן שישה זאבים מחמש להקות שונות .אחד הגורים היה חולה במחלת עור .במהלך 2011נעקבו 15זאבים בגולן .זאבה ממושדרת נוספת נעקבה ברמות יששכר .המשדר רייכמן 2011 13 רשות הטבע והגנים של זאבה זו הסתיים .פרויקט הסניטציה החל בגולן בחודש אוקטובר .2010בתקופה שבין אוקטובר 2010ל -ספטמבר ) 2011שנה( נעקבו בגולן 13זאבים .מתוכם 7בוגרים ,שלושה מתבגרים ושלושה צעירים .שני מתבגרים ושני צעירים מצאו את מותם .זאב מתבגר )ממושדר( נוסף נורה במכוון לאחר שהיה מעורב בטריפות בתוך חלקת המיגון ביונתן ולאחר ששום אמצעי אחר לא הפסיק את הטריפות .בזאבים הבוגרים לא נרשמה תמותה בתקופה זו ) 100%שרידות(. שרידות הצעירים והמתבגרים הייתה 33%לעומת 25%שרידות צעירים ב) 2009-אז נורו בגולן 54 זאבים( ושרידות של 50%בשנים ) 1998-2001לפני תחילת הדילול המסיבי של הזאבים(. בתקופה שבין אוקטובר 2011לפברואר 2012נעקבו בגולן 14זאבים ממושדרים 7 :בוגרים2 , מתבגרים וחמישה צעירים 4 .מתוכם מצאו את מותם )בוגר ,מתבגר ושני צעירים( -כולם בירי. בנוסף ,בשלושה מקרים נמנע ירי בזאבים ממושדרים )שלושה ממושדרים שונים ,שניים מתבגרים ואחת צעירה( בעקבות זיהוי המשדר על ידי הציד .כלומר ,אפשר להניח שללא זיהוי המשדר 7 מתוך 14הזאבים ) (50%היו נפגעים בתוך פחות מחמישה חודשים .דילול בהיקף כזה לאורך זמן יכול לסכן את המשך קיומה של האוכלוסייה. כלומר ,בשנה הראשונה של פרויקט הסניטציה לא ניכרה השפעה על שרידות הבוגרים )אוק' -2010ספט' .(2011שרידות הצעירים בתקופה זו הייתה נמוכה ,אך לא שונה משמעותית משרידות הצעירים ב .2009 -בשנה הראשונה של הסניטציה כמות הטריפות במשק האדם הייתה נמוכה יחסית ובהתאם לכך עוצמת הדילול .בספטמבר ,עם העלייה בכמות הטריפות התגבר דילול הזאבים ובהתאם לכך ירדה השרידות של הזאבים בתקופה זו .לכן נראה שהסניטציה לא פגעה באופן ישיר בשרידות הזאבים ,אלא העלייה בהיקף הירי שבאה לאחר העלייה בטריפות הזאבים במשק האדם. הפחתת מזון לטורפים בגולן יכולה להשפיע גם על הגירה של זאבים אל אזורים מחוץ לגולן שם לא מתבצעת הסניטציה .בפועל ,רק ממושדר אחד עזב את הגולן לאזור הגליל תחתון )ינואר (2012 דבר שהוא אינו חריג. 18 16 14 12 מספר להקות מינימלי 8 6 4 2 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 איור -7הערכת מספר להקות הזאבים בגולן בשנים 1999-2009 הערכת מצב האוכלוסייה על סמך מעקבים ותצפיות בלהקות הזאבים רייכמן 2011 מס' להקות מספר מקסימלי 10 14 2003 2001 1999 רשות הטבע והגנים גולן -בשנת 2011תועדו בגולן 10להקות )כולל החרמון( מתרבות וההערכה היא שמספר הלהקות המתרבות השנה נע בין 10-12להקות )איור ,(7מתוכן להקה צעירה אחת .מספר הלהקות המתרבות שתועד ב 2011 -הוא הקטן ביותר מאז החל הניטור של אוכלוסיית הזאבים בגולן. השנה יותר מבשנים קודמות ,תועדו קבוצות קטנות של זאבים משוטטים בגולן .זאבים אלו הם בדרך כלל זאבים צעירים או מתבגרים שפרשו מלהקות האם שלהם .בחלק מהמקרים קבוצות אלו שהו באזור מצומצם יחסית ואילו במקרים אחרים הם שוטטו על פני חלק גדול מהגולן. שלושה מתוך חמישה זאבים משוטטים ממושדרים הגיעו לצפון הגולן ,ייתכן בשל העדר סניטציה במרבית האזור .בניגוד לשנים קודמות ,השנה הייתה מעורבות גדולה יותר של הזאבים המשוטטים בטריפות במשק האדם .הזאבים משוטטים תלויים יותר מזאבים אחרים בנוכחות של פגרים ולכן יתכן שהפחתת כמות הפגרים הביאה אותם להיות מעורבים יותר בטריפות. בשנת 2011גודל להקה ממוצע בגולן בתקופת הקיץ היה 3פרטים בוגרים בדומה לגודל הלהקה ב ,2010 -אך פחות מאשר בשנים 3.36 ,3.5) 2007-2009ו 3.44בהתאמה( .מספר הגורים הממוצע ללהקה היה 4בדומה ל 2010-אך נמוך מאשר בשנים 5) 1999-2008גורים( .בתקופת החורף תועדו רק 8להקות בנות ארבעה פרטים ומעלה לעומת 11להקות בשנים .2008-2010רק בארבע להקות נצפו מעל 7פרטים. לאחר שבשנים 2003-2008מרבית התצפיות בדרום הגולן היו בקבוצות זאבים המונות לא יותר משלושה פרטים .השנה נצפתה להקה בת שבעה פרטים בדרום הגולן .ייתכן וזוהי הסיבה לכמות הטריפות הגדולה בבקר של רודף שלום. נראה שהירידה בגודל אוכלוסיית הזאבים בגולן החלה כבר ב) 2010-לפני תחילת הסניטציה(, לאחר הדילול המסיבי של זאבים בשנת 54) 2009זאבים( .הירידה ב 2010 -לא התבטאה בהערכת מספר הלהקות בגולן כפי שהיא מופיעה באיור 7בשל ריבוי של להקות צעירות )ארבע להקות( באותה שנה .ללא הלהקות הצעירות הערכת מספר הלהקות בגולן ב 2010 -וב 2011-דומה .יתכן שהסניטציה השפיעה על מיעוט הלהקות הצעירות שנצפו השנה. 120 100 60 דרום מרכז צפון פקחים סה"כ 40 מס .תצפיות 80 20 0 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 איור -8תצפיות בזאבים בגולן בשנים .1998-2011הגרף מציג את מספר התצפיות בזאבים בשנים שונות לפי אזורים )דרום הגולן ,מרכז הגולן וצפון הגולן( ולפי סוג הצופים )רק אנשי רט"ג ובוקרים +אנשי רט"ג( באיור 8ניתן לראות שעיקר התצפיות בשנים 2006-2011מתרכזות במרכז הגולן .באזור זה מתרכזות הלהקות הגדולות וגם מרבית הטריפות במשק האדם .בדרך כלל עליה בכמות הטריפות רייכמן 2011 15 רשות הטבע והגנים מביאה לעליה בכמות התצפיות המדווחות של הבוקרים .הדבר נובע מכך שבתקופה בה הבוקרים סובלים מטריפות זאבים הם מגבירים את הסתובבותם בשטח ומדווחים יותר על תצפיות בזאבים על מנת לקבל עזרה בדילול זאבים ובקבלת אישורי ירי .למרות העלייה בטריפות כמות התצפיות בזאבים שהבוקרים דיווחו קטנה מאשר בשנים קודמות .עובדה זו יכולה להצביע על כך שאוכלוסיית הזאבים קטנה יותר משנים קודמות ,או על כך שכמות הטריפות לא הייתה באמת גדולה משמעותית משנים קודמות. 20 10 0 אחוז השטחים שבהם יש תצפיות 90 80 70 60 50 40 30 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 איור -9השתנות שיעור השטחים בהם נצפו זאבים בין השנים .2009-2011שטח הגולן חולק לריבועים בגודל של 25 קמ"ר ונבחן שעור השטחים בהם נצפו זאבים בשנים השונות. תפרוסתן המרחבית של התצפיות המקריות בשנת 2011היא הנמוכה ביותר מאז שנת ) 1999איור .(9ב 2011 -לא תועדו דריסות זאבים בגולן )איור ,(10וזאת לעומת ממוצע של שש דריסות בשנה בשנים .2000-2010נתון זה במשותף עם הנתונים על ירידה במספר הלהקות ,עם הירידה במספר התצפיות ועם הירידה בתפרוסת המרחבית של התצפיות ,מצביע כנראה על ירידה במספר הזאבים בגולן בשנת .2011 20 גולן 10 גליל סה"כ 5 מס' זאבים דרוסים 15 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 איור -9זאבים דרוסים בצפון ישראל זאבים בצפון הארץ בשטחים מחוץ לגולן – בשנה האחרונה היה רק זאב אחד ממושדר בשטחים שמחוץ לגולן .מיעוט הממושדרים אינו מאפשר הערכה טובה של מצב אוכלוסיית הזאבים באזורים אלו בכל שנה .הערכת מצב הזאבים באזורים מחוץ בגולן מתבססת על נתונים רב שנתיים .במהלך עשר השנים האחרונות מושדרו בשטחים מחוץ לגולן זאבים מתשע להקות שונות .זאבים ממושדרים אלו אפשרו להכיר חלק גדול מלהקות הזאבים בשטחים אלו .נתונים רייכמן 2011 16 רשות הטבע והגנים מלהקות אלו ביחד עם נתוני תצפיות מקריות ,תצפיות יזומות ,נתונים ממצלמות מעקב ,ונתוני עקבות בשילוב עם נתוני טריפות זאבים במשק האדם מאפשרים להעריך באופן כללי את מצב הזאבים באזורים אלו .השימוש המוגבר בשנתיים האחרונות במצלמות מעקב שיפר בצורה ניכרת את יכולת איסוף המידע והניטור באזור הגליל העליון המכוסה בחלקו הגדול בחורש .שימוש נרחב במצלמות נעשה בשנתיים האחרונות באזור פארק גורן ,באזור הר סאסא ובאזור הגליל המזרחי. מרחב גליל עליון – הנתונים שהתקבלו בשנתיים האחרונות מאזור הגליל המזרחי מצביעים על קיומן של לפחות שלוש להקות זאבים באזור זה .זהו מספר זהה למספר הלהקות שהיה ידוע לנו מאותו אזור בשנים .2008-2009באזור רכס נפתלי נראתה בחורף 2010-2011להקת זאבים שמנתה שבעה זאבים )עם צעירים( .בתחילת 2011נורו מלהקה זו בין שלושה לחמישה זאבים בעקבות טריפות בבקר שבמקום .לאחר הירי בזאבים לא נצפתה בשטח זה להקה גדולה .לא ברור האם ללהקה היו גורים ב .2011 -בשטח אש 100נצפתה להקה עם גורים .באותה תקופה נצפתה פעילות גבוה של זאבים בנחל דישון הסמוך )עקבות וגללים( .בחודש יולי נצפה בנחל דישון מתחת הר יחמור גור זאבים חולה במחלת עור )סקביאס( .בנובמבר נצפו באזור יער ברעם שלושה זאבים שלפחות אחד מהם היה חולה במחלת עור .בשטחי המרעה של עמיעד נצפתה להקה עם שישה גורים .שלושה גורים נלכדו והוצאו מהשטח )שניים הועברו לגן החיות התנ"כי בירושלים(. בגליל העליון והמערבי קשה להעריך את מספר הלהקות המתרבות בשל החורש הסבוך ובשל מיעוט התצפיות המקריות .עיקר הנתונים באזור זה התקבלו משימוש במצלמות מעקב. באזור הגליל העליון תועדו לפחות שתי להקות זאבים ,ביניהן להקת הר סאסא המוכרת לנו כבר משנת .2007באזור הגליל המערבי תועדה הלהקה הראשונה ב .2006-בשנת 2010תועדו באזור שתי להקות מתרבות :בנחל שרך ובאזור פארק גורן .ב 2011 -ישנו תיעוד של להקה מתרבה אחת באזור .אזור פארק גורן נוטר בשנתיים האחרונות באופן אינטנסיבי במסגרת סקר יחמורים )טליה אורון (2010ובמסגרת ניטור טורפים וניסיונות לכידה )אביב אלג'ים ואמיר פרנדיאן( .ב2010- נצפה במקום זוג זאבים עם גורים ,הזכר היה חולה במחלת עור )סקביאס( .מספר זאבים נוספים נצפו באזור .בעקבות הטריפות הרבות שהיו באזור נורו מספר זאבים במהלך 2010ובתחילת .2011נתוני המצלמות מראים על פעילות נמוכה יותר של זאבים בפארק במהלך .2011במרבית השנה לא נראו באזור יותר מזאב אחד או שניים .בתקופת הקיץ והסתיו היו מעט תצפיות .לקראת סוף 2011הופיע בפארק להקת זאבים גדולה המונה 7זאבים .להקה זו נצפתה כנראה גם באזור שטחי המרעה של שומרה .בנוסף ללהקה הגדולה נצפו באזור זוג זאבים .ניסיונות לכידה של זאבים בפארק לא צלחו .באזור נחל שרך נלכד במהלך 2010זאב שמת במלכודת מסיבה לא ברורה ,זאב נוסף נלכד והצליח להשתחרר מהמלכודות .באזור הר שר שלום נלכד זאב ב 2010 -אך הוא הומת כנראה ע"י אחד מהבוקרים באזור .ניסיונות לכידה שבוצעו באזור הר סאסא ובאזור הגליל המזרחי לא צלחו. מרחב גליל תחתון -ב 2011 -הייתה באזור זאבה ממושדרת אחת .זאבה זו שוטטה מרבית הזמן לבדה .בהעדר זאבים ממושדרים באזור ,הערכת מספר הלהקות מתבססת בעיקר על תצפיות מקריות ועל ידע שהצטבר ממעקב אחר זאבים ממושדרים באזור בעבר .ההערכה היא שב2011- רייכמן 2011 17 רשות הטבע והגנים היו לפחות 4להקות מתרבות באזור .באזור כחל נצפו גורי זאבים ,אך קיימת אפשרות שמדובר בלהקת זאבים שנצפתה באזור הר עמיעד .באזור נחל אדמי נראתה להקת זאבים המונה חמישה זאבים .אזור זה סבל מטריפות זאבים רבות בשנתיים האחרונות .באזור רמות יששכר נצפו במהלך ספירת הצבאים הכללית בחודש ינואר שבעה זאבים שונים )במספר קבוצות( .באביב נצפה באזור גור זאבים .הלהקה הגדולה והיציבה ביותר באזור היא הלהקה של הגלבוע המזרחי. בלהקה זו נצפו השנה בתקופת הסתיו 9זאבים .השנה לא נתקבלו נתונים על להקת זאבים מתרבה בגלבוע המערבי. ניטור תנים בצפון ישראל והשפעת הסניטציה על אוכלוסיית התנים בגולן בגולן מתבצעות ספירות יונקים מדגמיות בלילה בשישה מסלולים שונים .מסלול אחד במורדות צפון הגולן ,שלושה מסלולים במרכז הגולן ושני מסלולים בדרום הגולן .הספירות נעשות ע"י הפקחים באמצעות נסיעה ברכב וסריקת השטח בזרקור .בכל מסלול נעשים שלושה חתכים בסתיו ושלושה חתכים באביב .ספירות מדגמיות אלו מאפשרות לנטר שינויים משמעותיים באוכלוסיית התנים. ב 2002-שופרה משמעותית הסניטציה בלולים בדרום הגולן .למרות השיפור בסניטציה ,לא אובחנה ירידה משמעותית בכמות התנים באזור ,כנראה בשל קיומם של מקורות מזון אנטרופוגנים אחרים שלא טופלו )מרכזי מזון ,רפתות ועוד(. בשנים 2005-2010נורו בדרום הגולן בין 700ל 1200-תנים בשנה .למרות עוצמת הדילול של התנים ,לא אובחנה בשנים אלו ירידה משמעותית בכמות התנים שנספרו בחתכי היונקים בעונת הסתיו )איור .(10שרידות התנים הבוגרים והצעירים בדרום הגולן לא הייתה נמוכה יותר מאשר שרידות התנים במרכז הגולן שם עוצמת הדילול נמוכה יותר )רייכמן 2010ב( .היעדר ירידה באוכלוסיית התנים בדרום הגולן בשנים אלו מוסברת בכך שהירי פגע בעיקר בתנים צעירים )ששרידותם נמוכה גם ללא ירי( ,ובכך שהוא פגע ביותר זכרים מאשר בנקבות .בנוסף ,קיומם של שפע מקורות מזון שמקורם בפעילות אדם אפשרו כנראה לאוכלוסיית התנים בדרום הגולן לפצות את עצמה באמצעות רבייה והגירה מאזורים שכנים. פרויקט הסניטציה שהחל בסוף 2010מפחית את מקורות המזון הזמינים לתנים ולכן צפוי שיגרום לירידה באוכלוסיית התנים בגולן באמצעות פגיעה בשרידות ובשיעור הרבייה של התנים .בתנים שמושדרו בשטחי המרעה של מבוא חמה אובחנה אומנם ירידה בשרידות )דולב וחבריו ,(2011אך בספירות התנים המדגמיות שנעשות בגולן אנחנו לא רואים בשלב זה השפעה ברורה של הסניטציה על מספר התנים שנספר )איור .(10במרכז הגולן ישנה ירידה מתונה במספר התנים הכולל )בשלושת המסלולים( בארבע השנים האחרונות .ב 2011 -בשניים מתוך שלושה מסלולי ספירה במרכז הגולן לא נרשמה ירידה במספר התנים .בדרום הגולן מספר התנים שנספר היה נמוך יותר מאשר בשנים קודמות ,אך בשל חילופי פקחים תכופים בשנים האחרונות ובשל קיום ספירה מדגמית אחת בסתיו 2010אין אפשרות לקבוע האם אוכלוסיית התנים בשנת 2011קטנה משמעותית מזו של .2010ריבוי טריפות תנים במשקי הבקר באזור )רמת מגשימים,גיליס( ב2011- מרמזים שלא הייתה ירידה משמעותית בכמות התנים באזור .יתכן שהירידה במספר התנים הנספרים בחתכים נובעת מתגובה התנהגותית של התנים לדילול המסיבי המופעל עליהם באזור זה .בבקר רמג"ש ישנו שומר המדלל תנים כמעט מידי לילה ובבקר גילס הגבירו את הדילול רייכמן 2011 18 רשות הטבע והגנים בעקבות הטריפות הרבות השנה בעדר .על מנת להפחית משמעותית את התנים באזור זה יש למנוע גישה של תנים למרכזי מזון ולרפתות ולשפר את הסניטציה בלולים. בספירות המדגמיות בצפון הגולן כמעט ולא נראים תנים .מספרם הנמוך של התנים בספירות אלו לא מאפשר לקבוע האם הייתה ירידה באזור זה במספר התנים .טריפות התנים הרבות במשקי הבקר באזור )שמיר וכפר סאלד( מרמזות שלא הייתה ירידה משמעותית במספרם .מספר השועלים הממוצע לחתך בספירות בצפון הגולן לא ירד והוא דומה לממוצע של מספר השועלים לחתך בשנים קודמות. 25 דבש-גוחדר פחם-חושניה נערן דרום הגולן צפון הגולן 15 10 מס' תנים ל 10-קמ חתך 20 5 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 איור -10ספירות תנים מדגמיות במרחב גולן בתקופת הסתיו .הספירות נעשו ע"י פקחי הגולן בשישה מסלולים שונים .נתוני הספירות בשני המסלולים בדרום הגולן אוחדו לצורך הצגתם באיור )הנתונים באדיבות גולשטיין- ביולוגית מרחב גולן של רט"ג( בספירה הכללית של הצבאים בדרום הגולן ובספירות היונקים המדגמיות )לילה ויום( באזורי הגולן השונים תועדה ירידה במספר הצבאים .ירידה זו תועדה גם באזורים בהם צפיפות גדולה של תנים כמו מרכז ודרום הגולן ,וגם באזורים עם צפיפות נמוכה יחסית של תנים כמו מורדות צפון הגולן .הירידה בצבאים תועדה גם באזורים בהם צפיפות הזאבים נמוכה .מאחר ופרויקט הסניטציה כלל את כל אזורי הספירה של הצבאים ,אין כרגע אפשרות לקבוע האם הירידה נובעת מעליה בלחץ הטריפה של הטורפים או בשל גורמים אחרים כמו מחלת הפה והטלפיים שתועדה בצבאים בגולן בשנת .2011 באביב 2011נערכו שתי ספירות מדגמיות של יונקים בעמק בית שאן על מנת לבחון האם הדילול המסיבי של התנים באזור זה שבוצע בעקבות תיעוד מקרי כלבת באזור השפיע על כמות הארנבות באזור .ספירות 2011הושוו לספירות מדגמיות שנעשו באותו מסלול בשנים .2004-2007בספירה ב 2011-לא אובחנה עליה במספר הארנבות .אין אפשרות לקבוע האם קיים שינוי במספר התנים במסלול זה מאחר ואחד החתכים נעשה רק בחודש יולי ,בו החלו להראות לאורך המסלול תנים צעירים מאותה שנה .מספר התנים שנספרו באזור נחל תבור ובנחל יששכר לא היה שונה משמעותית מספירות התנים במסלולים אלו בשנים קודמות. רייכמן 2011 19 רשות הטבע והגנים בשנים 2005-2009עלה מספר התנים בספירות המדגמיות בגליל המזרחי במקביל לעליה במספר הצבאים באזור הספירה )רייכמן וחובריו .(2009מספר התנים בגליל המזרחי בספירות האביב 2011היה נמוך מממוצע התנים שנספרו בחתכי האביב בשנים 2008-2010 ,ומממוצע התנים באביב .2010מספר התנים בסתיו 2011לא היה שונה מממוצע התנים ב 2010 -ובשנים .2008-2010 צפיפות השועלים אף היא לא עלתה באזור בשנים האחרונות ,וככל שידוע גם לא צפיפות הזאבים. נתונים אלו מצביעים על כך שהירידה החדה באוכלוסיית הצבאים בשטח הספירה במהלך אביב 2011לא נובעת מצפיפות הטורפים באזור זה .הירידה במספר הצבאים בשנה האחרונה נובעת כנראה מצייד לא חוקי ואולי גם ממחלת הפה והטלפיים שתועדה באזור. סיכום ודיון מאחר ופרויקט הסניטציה התפרס על מרבית שטחי הגולן )מלבד שטחי המרעה של הדרוזים( ולא נקבעו שטחי ביקורת בהם לא נעשתה סניטציה ,בשלב זה אין אפשרות לקבוע בוודאות את מידת השפעת פרויקט הסניטציה על כמות הטריפות ועל אוכלוסיית הטורפים. בשנת 2011הייתה ירידה במספר להקות הזאבים המתרבות בגולן .לעומת זאת ,בספירות התנים לא אובחנה השנה ירידה חד משמעית באוכלוסייה .להערכתי ,הסיבה העיקרית שהשפיעה על הירידה היא עוצמת דילול הזאבים בשנים 2009ו .2010-אולם ,יתכן שגם לסניטציה היה חלק בירידה זו .הלהקות הגדולות בגולן נותרו בשטחי האש ,בשמורת יהודיה ובואדיות העמוקים של דרום הגולן .באזורים אלו הזאבים לרוב נפגעים פחות מירי )מלבד השנה( ,ויעילות הסניטציה שם נמוכה יותר )בחלקם קיים קושי לפנות פגרים ,ובאחרים הדיווח על פגרים הוא חלקי(. בסיום שנה ראשונה של הסניטציה ברור שהפחתת המזון לכשעצמה לא גרמה לירידה בשרידות הזאבים והתנים ,אלא הדילול שבוצע בעקבות העלייה בטריפות .הגורם העיקרי שהשפיע על שעור שרידות הזאבים בשנה האחרונה הוא הירי .ההערכה היא שלפחות 50%מהזאבים בגולן דוללו בתקופה שבין אוקטובר 2011לפברואר .2012בשלב הראשון של הסניטציה הדילול הוא הכרחי, זאת על מנת שאוכלוסיות הטורפים תתייצב בהתאם לזמינות המזון החדשה הקיימת בשטח. אולם ,יש להיזהר מכך שיופעל דילול נרחב מידי שיפגע באוכלוסיית הזאבים ,בדומה לזה שהתרחש בעבר עם ממשק אוכלוסיית הצבאים בגולן ועם ממשק הנמרים במדבר יהודה .בשנה הראשונה היה מקום לגמישות ולהגברת לחץ הדילול על אוכלוסיית הזאבים .בשנים הבאות יש לחזור ולהקפיד על כללי הממשק ועל עקרונות הדילול כפי שמופיעים בממשק הזאבים ,כולל על הקפדה על שמירת אזור Aכשטח ללא ירי בזאבים )רייכמן .(2007אכלוסם של הגליל העליון והתחתון בזאבים בעשור האחרון ,והקשר של זאבי הגולן לאוכלוסיות אחרות מפחית את רגישות האוכלוסייה לפגיעה ואפשר דילול נרחב של זאבים .אולם גם אם נתייחס לכל אוכלוסיית הזאבים בצפון הארץ כאוכלוסייה אחת ,אנו עדין עוסקים באוכלוסייה קטנה יחסית המונה כ 160 -זאבים בוגרים )רייכמן .(2007הקשר שהיה לאוכלוסייה זו עם אוכלוסיית הזאבים בבקעה נותק ברובו עם הקמת גדר ההפרדה -דבר שמגדיל את רגישות האוכלוסייה לפגיעה .בנוסף ,הצפיפות האנושית הגבוהה במרבית השטחים שמחוץ לגולן מקשה על שרידותם של להקות זאבים באזור זה .מעקב אחר זאבים ממושדרים באזור גליל התחתון הראה שכנראה מרבית הלהקות באזור זה אינן יציבות לאורך זמן .הלהקה הגדולה והיציבה היחידה באזור זה נמצאת באזור הגלבוע .שאר רייכמן 2011 20 רשות הטבע והגנים השטחים באזור זה הם כנראה אזורי מבלע שבהם מתקיימת כל הזמן דינמיקה של התנחלות ושל העלמות להקות זאבים .באזור הגליל העליון תכסית הצומח ,הטופוגרפיה והקרבה לגבול מאפשרים ללהקות הזאבים מסתור רב יותר מפני האדם .הידע המצוי בידנו על יציבות הלהקות באזור הוא מועט ,אך השימוש הנרחב בהרעלות באזור זה לצורך מניעת נזקי חקלאות ובמהלך סכסוכי שכנים -מהווה איום משמעותי על אוכלוסיית הזאבים באזור .השטחים הפתוחים של הגולן ,השמורות הגדולות ,שדות המוקשים ,שטחי אימונים גדולים של צה"ל ושטחים לא מופרעים בקרבת הגבול בשילוב עם צפיפות אנושית נמוכה יחסית -מביאים לכך שהגולן הוא אזור מפתח בשמירת אוכלוסיית הזאבים בצפון ישראל ,ולכן חשוב שתתקיים בו אוכלוסייה חיונית .ניתוח הרכב התזונה של הזאבים בגולן בשנים 1999-2001מצא שכחמישים אחוז מתזונת הזאבים מקורו במשק האדם ) .(Reichmann & Saltz, 2005בהנחה שבאמצעות הסניטציה ואמצעי המיגון יימנע מהזאבים בגולן מרבית המזון שמקורו ממשק האדם )בע"ח ופגרים( - אוכלוסיית הזאבים אמורה להתייצב על מחצית מגודלה בשנת .2001כלומר ,היעד הממשקי הוא שאוכלוסיית הזאבים תתייצב על על כ 50-60 -זאבים ,בשבע עד שמונה להקות .זוהי צפיפות הדומה לצפיפות הזאבים באזור האפינינים באיטליה .שעור המשוטטים באוכלוסייה אמור לרדת מ 25%-ל 15%-כמקובל באוכלוסיות זאבים אחרות בעולם ) .(Fuller et al. 2003גודלן של הלהקות צפוי להצטמצם עם הקטנת היצע המזון. מאחר והרכב תזונת הזאבים נבדק לפני יותר מעשור ,קימת אפשרות שכיום התלות של הזאבים במשק האדם גדולה יותר בשל העובדה שאוכלוסיית הצבאים ואוכלוסיית החזירים בגולן קטנות יותר מאשר הן היו בעבר )לפחות בחלק מהאזורים( .על מנת לאפשר לאוכלוסיית הזאבים להתקיים בגולן יש צורך בממשק שישמור על אוכלוסיית חזירים צפופה ויאושש את אוכלוסיית הצבאים בגולן .כמו כן מומלץ להשיב לגולן יחמורים על מנת להגדיל את מגוון מיני הטרף ולאפשר מערכת אקולוגית יציבה יותר .פרויקט הסניטציה מחייב ניטור של אוכלוסיית הזאבים .במידה ומספר הלהקות בגולן ירד מתחת לשש להקות ,יהיה צורך לשקול השארת חלק מהפגרים בשטח. קיי מת גם אפשרות לשקול את ביטולן של תחנות האכלה לנשרים המגודרות ולעבור לתחנות האכלה פתוחות כך שכל שבוע יונח פגר של פרה אחת או שתיים באזור אחר של הגולן לטובת הנשרים והטורפים הגדולים .כל זאת בהסתמך על ההנחה שגם במצב טבעי הייתה בעבר כמות מסוימת של פגרים גדולים אשר היוותה מקור מזון לנשרים ,לצבועים ולטורפים אחרים. למרות הירידה במספר להקות הזאבים הייתה עליה במספר הטריפות במשקי הבקר והצאן בגולן ביחס למספר הטריפות שתועדו ב .2010 -גם בטריפות התנים במשקי הבקר בגולן תועדה עליה. שעור הטריפות ביחס לגודל העדר עמד השנה על 1.66%טריפות לעומת יעד תוכנית הממשק שהוא .1.5%סביר להניח שלפחות חלק מהעלייה בטריפות מקורה בפרויקט הסניטציה ,אך ראוי לציין ששנים בהן תועדה כמות גדולה של טריפות במשקי הבקר היו גם לפני תחילתו של פרויקט הסניטציה .מספר טריפות הזאבים במשק הבקר בגולן ב 2011-נמוך ממספר הטריפות ב 2009 -גם אם אנו מוסיפים לסיכום הטריפות מקרים שדווחו רק בתחילת ) 2012כלומר ,טריפות שדווחו באיחור ולא נבדקו סיבת המוות או זיהוי הטורף( .בנוסף ,כפי שצוין ,בלא מעט משקי בקר לא תועדה עליה במספר הטריפות. רייכמן 2011 21 רשות הטבע והגנים בטווח הארוך צפוי שהסניטציה בשילוב עם דילול תביא להקטנת כמות הטורפים ובעקבות כך לירידה בטריפות במשק האדם .הצלחת פרויקט הסניטציה תלויה בשיפור מצב הסניטציה במרכזי המזון ,ברפתות ובלולים המהווים את מקורות המזון העיקריים עליהם מסתמכת אוכלוסיית התנים .כפי שראינו גם בשנים קודמות ,ירי בזאבים יעיל כנגד טריפות רק כשהוא נעשה במסורה )באופן מדוד ומוקפד( וכאמצעי משלים לאמצעי מיגון אחרים ולממשק עדר נכון .ירי לבדו אינו מונע טריפות ,וגורם לעיתים לבוקר )או לנוקד( להשקיע זמן רב ומאמץ בדילול זאבים תוך כדי שהוא מאבד עוד ועוד עגלים ,וזאת במ קום להשקיע באמצעי מיגון שהיו חוסכים לו זמן וכסף. פרויקט הסניטציה לבדו לא יביא להפחתת הטריפות ,ללא השקעה במקביל לו במגוון אמצעי מיגון ובשיפור חלקות המיגון הקימות .כיום רט"ג רואה את עצמה כגוף מייעץ ועוזר בפתרונות של נזקי חקלאות .על מנת שהייעוץ יהיה מקצועי ועל מנת שפקחי רט"ג יוכלו לעזור לבוקרים כאשר יש גל טריפות ,יש צורך ברכישת מגוון של אמצעים .חלק מהאמצעים ירכשו לצורך בדיקתנו את מידת יעילותם בארץ )לפני שאנחנו ממליצים עליהם לחקלאים( ,ואמצעים אחרים יירכשו לצורך השאלה לבוקרים לתקופה מוגבלת של חודשיים -שלושה .בין האמצעים המומלצים לניסוי ולהשאלה מדובר ב :מספר סוגי גדרות חשמליות )איור ,(11אמצעי התרעה והברחה שונים )מכשירי השמעת קולות שונים ותותחי גז( ומכשירי טלמטריה שיושאלו לצורך איתור זאבים בחלקות המרעה .אזור שראוי להתייחסות מיוחדת הוא שטח ) Aשמורת יהודיה וחלק משטחי האש שממזרח לה( .בשטח זה הירי בזאבים מוגבל :מאחר ורובו של השטח נמצא בתוך שמורת טבע אין אפשרות להסתמך באזור זה על גדרות מיגון .ב ,2009 -בעקבות טריפות זאבים רבות במשקי הבקר בשטח זה הוחלט להוציא מתחום שטח Aאת חלקות המיגון של חוות יהודיה ואת שטחי המרעה הסמוכים להם הנמצאים מחוץ לשמורה .כמו כן ,לא נכללו בשטח Aשטחי המרעה של פרידמן שלאורך כביש 888הנמצאים אף הם מחוץ לשמורה .המשק העיקרי שטרם נמצא לו פיתרון הוא המשק של אבשי ושי ,שלהם אין חלקות מרעה מחוץ לשמורת יהודיה .בהסכם הרעייה אושר למשק זה להחזיק עד חמישה כלבי שמירה עם העדר לצורך מניעת טריפות .יש לשקול לאשר למשק זה חלקת מיגון קטנה )כ 100 -דונם( ועונתית )גדר חשמלית לשלושה ארבעה חודשים( באזור המכלאה בתל א-שעיר .בנוסף ,מומלץ שאמצעים שונים שיירכשו ינוסו במשקי הבקר שבתחום שטח Aלשם בחינת יעילותם .המלצות נוספות לגבי שטח Aמפורטות במסמך זאבים ומשק האדם )רייכמן .(2010 הירידה הצפויה באוכלוסיית הזאבים בעקבות פרויקט הסניטציה תקשה על לכידות זאבים ועל ניטור ומעקב אחר אוכלוסיית הזאבים .מומלץ למשדר חלק מהזאבים במשדרי ) .GPSבשילוב עם משדרי (VHFעל מנת ללמוד על מידת התלות של הזאבים במשק האדם ,על יעילות אמצעי מיגון וממשק ,על יעילות הסניטציה ומידע על מסדרונות אקולוגים .רכישת אמצעי ראיית לילה מתקדמים והכנסת שיטות לכידה חדשות יעזרו אף הם בניטור אוכלוסיית הזאבים. לסיכום ,במקביל לפרויקט הסניטציה בשנה הקרובה יש צורך להעמיק את ניטור אוכלוסיית הזאבים על מנת לבחון כיצד הסניטציה והממשק משפיעים על האוכלוסייה .על מנת להקטין את נזקי הטריפות יש לפעול לשיפור חלקות המיגון ולרכוש אמצעים שיאפשרו לפקחי רט"ג לסייע לבוקרים להפחית את הטריפות. רייכמן 2011 22 רשות הטבע והגנים איור -11סוגים שונים של גדרות חשמליות לצורך מיגון נגד זאבים .פארק אברוצו -באיטליה )מתוך רייכמן וגלעדי (2011 רשימת מקורות דולב ,ע .קפוטא ,ד .זלץ ,ד .רייכמן ,א .קינג ,ר .2011 .הפחתת נזקי טריפה של בקר במרעה -דו"ח לסיכום שנה שנייה. מלקינסון ,ד .וגלעדי ,פ .2011 .ניטור חזירי בר ביער יהודיה -סיכום שנה שנייה. רייכמן ,א . 2002 .זאבי הגולן -ביולוגיה ,אקולוגיה ודמוגרפיה .רשות הטבע והגנים. רייכמן ,א .2007 .הזאבים בצפון ישראל -ניטור האוכלוסייה והממשק בשנים .2003-2006רשות הטבע והגנים. רייכמן ,א ,.בלסקי ,א ,.אורון ,ט ,.גלילי ,ג .2009 ,.חתכי יונקים בגליל המזרחי .סיכום 2005-2009 רשות הטבע והגנים. רייכמן ,א .2010 .הזאבים ומשק האדם .רשות הטבע והגנים. רייכמן א2010 .ב .ממשק וניטור אוכלוסיית התנים בצפון הארץ .תקציר מיום עיון בנושא :כך מבצעת רשות הטבע והגנים שמירת טבע בישראל. רייכמן ,א .וגלעדי פ .2011 .השתלמות זאבים בפארק אברוצו באיטליה .רשות הטבע והגנים. Fuller, T.K., Mech, L.D. & Cochrane, J.F. Wolf population dynamics. In: Mech, L.D. & Boitani, L.(eds.): Wolves-Behavior, Ecology and Conservation. The University of Chicago Press. Reichmann & Saltz, 2005. The Golan wolves: The dynamics, behavioral ecology, and management of endangered pest. Israel Journal of Zoology, 51: 87-133. רייכמן 2011 23
© Copyright 2024