‫עמוד שער‬ ‫סיור ‪2‬‬ ‫גולן – צפון ומרכז‬ ‫מצפה גדות‪ ,‬משמר הירדן‪ ,‬מצד עטרת‪ ,‬מפעל המים של כפר הנשיא‪,‬‬ ‫גשר בנות יעקב )כולל האתר הפרהיסטורי(‪ ,‬גילבון ובריכת הקצינים‪,‬‬ ‫בית המכס‪ ,‬הדרכים הראשיות ברמת הגולן‪ ,‬יער אודם‪ ,‬הר בנטל‬ ‫)סיפור המקום ותצפית לעמק הבכא(‪ ,‬הג'ובה הגדולה‪.‬‬ ‫הרחבה‪:‬‬ ‫בריכת המשושים‪ ,‬ביקור ביקבי הגולן או במפעל מי עדן‬ ‫)הצגת התעשייה בגולן(‪.‬‬ ‫נושאים להדרכה‪ :‬האדם בגולן – התיישבות יהודית‪ ,‬דרוזים‬ ‫וסיפור הצ'רקסים בעבר‪ .‬מאגרי המים‪ ,‬טורבינות הרוח‪ ,‬מורשת קרב‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עמוד שער‪.......................................‬‬ ‫תכנים מהסיור‪...............................‬‬ ‫תכנים מהרחבה‪.............................‬‬ ‫סיכומים מהסיור בכתב יד‪..............‬‬ ‫דו"ח סיור קבוצתי‪..........................‬‬ ‫דפי שורות‪......................................‬‬ ‫קרב הגבורה בעמק הבכא‪.............‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪..................................‬‬ ‫נספחים‪.........................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪204‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪222‬‬ ‫‪223‬‬ ‫תכנים מהסיור‬ ‫מבוא לגולן‬ ‫השם‪:‬‬ ‫גולן נזכר ביהושע כ"א‪ ,‬פסוק כ"ז‪ ,‬וכן בספר דברים – כאחת מערי המקלט‪.‬‬ ‫ובערבית‪ ,‬ג'ולן – איזור של נוודים )ואכן כזה היה במשך תקופות רבות(‪.‬‬ ‫גבולות‪:‬‬ ‫דרום – נחל ירמוך‪ /‬נחל רוקד‬ ‫מזרח – נחל רוקד‪ /‬גבול הפסקת אש עם סוריה‪ ,‬או שרשרת התילים‪ .‬מבחינת נוף הוא ממשיך מזרחה‬ ‫צפון – נחל סער‬ ‫מערב – בקעת כנרות ועמק החולה‬ ‫גיאוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ 1,800‬קמ"ר סה"כ‪ .‬מתוך זה‪ 1,200 ,‬בתוך תחומי מדינת ישראל‪ .‬אורכו כ‪ 70-‬ק"מ‪.‬‬ ‫פסגות הגולן – קצת מעל ‪ 1,200‬מטר‪ .‬מעבר לזה – רק בחרמון בארץ‪.‬‬ ‫הר אודם הוא הר געש ענק‪ .‬הר אבילט הוא המבנה הגעשי הבולט ביותר ברמה"ג‪.‬‬ ‫רכס התלים יוצר שטח יותר הררי מאשר רמתי‪ ,‬הגבול ממזרח לו והוא קו פרשת המים של הגולן וקו אסטרטגי‪.‬‬ ‫כל התלים הגעשיים של צפ'‪-‬מז' רמה"ג הם צעירים יחסית‪ ,‬עד ‪ 300,000‬שנים‪ .‬ישנים יותר כבר התבלו‪.‬‬ ‫הבדלים בין צפון לדרום‪:‬‬ ‫דרום רמה"ג – כ‪ 400-‬מ' מעל פני הים‪ ,‬כ‪ 300-‬מ"מ גשם בשנה‪.‬‬ ‫צפון רמה"ג – כ‪ 1,200-‬מ' מעל פני הים‪ ,‬כ‪ 1,000-‬מ"מ גשם בשנה‪ ,‬טמפ' נמוכות יותר‪.‬‬ ‫בין הצפון לדרום הבדלים במשקעים‪ ,‬בצומח‪ ,‬באקלים ובהתיישבות‪] .‬רוב ההתיישבות בדרום[‪.‬‬ ‫בדרום רמה"ג נחלים מצוקיים – משושים‪ ,‬יהודייה‪ ,‬זוויתן וכו'‪ .‬בצפון רמה"ג אין נחלים מצוקיים – פשוט בגלל‬ ‫שהבזלת צעירה יותר ולא היה להם די זמן‪.‬‬ ‫צפון הגולן – קרקע רדודה‪ ,‬הרבה סלעים‪ ,‬לא טוב לחקלאות‪ ,‬מעט יישובים‪.‬‬ ‫גיאולוגיה‪:‬‬ ‫בקע ים המלח – כ‪ 5-‬מיליון שנה‪] .‬השבר הגדול החל כבר לפני כ‪ 25-‬מיליון שנה[‪ .‬תחילה פתיחה‪ ,‬ורק בשלב‬ ‫מתקדם יותר תזוזה צפונה‪.‬‬ ‫הבקע גרם להתרוממות החרמון ולהיווצרות "קערה"‪ .‬הגיר של החרמון הוא מתקופת היורה‪ 135 :‬עד ‪ 180‬מיליון‬ ‫שנה לפני זמננו‪.‬‬ ‫השבר הוא בעצם רכס מרכז אוקייני של אוקיינוס עתידי‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא נק' פתיחה – נקודת יציאת מאגמה מתוך‬ ‫האסתנוספירה‪ ,‬בגלל חיכוך מתמשך בתת‪-‬הקרקע וחוסר יציבות טקטונית‪ ,‬שגורמת להתרחבות של מצע האוקיינוס‪.‬‬ ‫]להבדיל מנק' הפחתה[‪ .‬זה גורם להתפרצות של לבה‪ ,‬היווצרות הרי געש‪ ,‬ונביעות של מעיינות חמים‪.‬‬ ‫הלבה שחדרה מהסדקים יצרה את השכבות של רמת הגולן שמילאו את ה"קערה" שבין החרמון והגלעד‪.‬‬ ‫במשמר הירדן יש "פקק" בזלת‪ ,‬שיצר למעשה את אגם החולה‪ .‬הירדן ההררי חצב דרכו – הוא יורד מ‪ 50-‬מ' מעל‬ ‫פני הים‪ ,‬ל‪ 200-‬מ' מתחת לפני הים‪.‬‬ ‫בין שכבה לשכבה של לבה נוצרה קרקע שנאפתה עם הקילוח הבא ונהייתה חרסיתית ואקוויקלודית – קרקע‬ ‫בזלתית אפויה‪] .‬הלבה יוצאת ב‪.[cº1,300 -‬‬ ‫בשיפולי הגולן המערביים‪ ,‬מדרגות שנוצרו עם קו עצירת הקילוח‪ ,‬כאשר כל קילוח נעצר מעט מזרחית מקודמו ועל‬ ‫גבו‪ .‬לכל מדרגה יש "גב הקילוח" ו"חזית הקילוח"‪ .‬נק' המדרגה היא נק' נביעת המעיינות – המקום בו השכבה‬ ‫האקוויקלודית‪ ,‬שבין שני קילוחים‪ ,‬נחשפת‪ .‬לכן שם צומחים עצים‪ ,‬ביתר המדרון נראה רק בתה‪.‬‬ ‫השוואה עם הבקע‪ :‬במצוקים בבקע ים המלח‪ ,‬כשהקירות התרחקו זה מזה שולי הקיר קרסו לעומק‬ ‫שנפער‪ ,‬והחלקים הסמוכים ביותר לבקע קרסו לעומק הרב ביותר‪ .‬ככל שמתרחקים מהבקע הקריסה‬ ‫פחותה‪ .‬כך נוצרו המדרגות המצוקיות שם‪.‬‬ ‫שרטוט‪ :‬מדרגות במצוקי בקע ים המלח‪.‬‬ ‫שרטוט‪ :‬מדרגות במערב רמה"ג‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קרקע‪:‬‬ ‫הקרקע הבזלתית היא כבדה מאוד ופוריה מאוד ועשירה במינרלים‪ ,‬אבל אין בה קלציט‪ .‬קרקע אטימה למים – גם‬ ‫בגלל שבחלקיקים קטנים לחות גורמת למתח הידרוסטאטי‪ :‬משיכה של המים לאיחוי שטח פנים‪.‬‬ ‫פאלאומגנטיזם‪:‬‬ ‫סלעים שמכילים את המינרל מגנטיט שומרים את כיוון השדה המגנטי של כדוה"א בעת התגבשות המינרל‪ .‬זה קשור‬ ‫גם לכיוון התנועה של הלוחות‪ ,‬וזו אחת הראיות לתיאוריית טקטוניקת הלוחות – שסלעים בני אותו גיל מיבשות‬ ‫שונות מכוונים לאותו צפון מגנטי‪ .‬השדה המגנטי של כדוה"א מונע‪ ,‬בין היתר‪" ,‬סופות שמש"‪:‬מפציםשל קרינה‬ ‫ישירה‪.‬‬ ‫צומח‪:‬‬ ‫אלון תבור‪ ,‬עד כ‪ 400-‬מ' מעל פני הים‪ .‬אלון תולע‪ ,‬משם ומעלה‪.‬‬ ‫הגולן שופע עשב‪ ,‬ושימש אתר מרעה לכל אורך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫אהרון אהרונסון מצא את "אם החיטה" בשדה ליד ראש פינה‪.‬‬ ‫‪ 4‬יערות בגולן‪ :‬יער אודם – אלון מצוי ואלון תולע‪ ,‬פריחה של רקפות יווניות וסחלבים נדירים‪ .‬בן כ‪ 70-‬שנה‪ .‬הסורים‬ ‫החביאו כאן זולים )משאיות( עמוסות סחורה‪ .‬לעצים קו חיתוך של רעיית פרות‪ .‬ניתן לראות את כיוון החורש בגליל‪.‬‬ ‫]ובנוסף‪ :‬יער יהודיה ויער ברמת בניאס[‪.‬‬ ‫הבדלים בין כרכום וסתוונית‪:‬‬ ‫כרכום – ‪ 3‬אבקנים‪ ,‬ויותר "בקבוקי"‪ .‬סתוונית – ‪ 6‬אבקנים‪ ,‬ויותר "פתוח"‪.‬‬ ‫כרכום גיארדו – לבן עם אבקנים צהובים‪.‬‬ ‫הבדלים בין מיני אלון‪:‬‬ ‫לאלון תבור – ספלול מאוד גדול עם קרניים ובלוט שמן‪ .‬עומד בשכלת‪.‬‬ ‫אלון תולע – ספלול מאוד קטן והבלוט ברובו בחוץ – צר וארוך‪ .‬עומד בשלכת‪.‬‬ ‫אלון מצוי – רוב הבלוט בתוך הספלול‪ .‬חצי ויותר‪ .‬ירוק כל השנה‪.‬‬ ‫חי‪:‬‬ ‫שפני סלע‪ ,‬זאבים‪ ,‬תנים‪ ,‬שועלים‪ ,‬חזירי בר‪ ,‬עופות דורסים‪ ,‬זאבים‪.‬‬ ‫איזור שגידלו בו סוסים‪ .‬ראיות – שלמה גידל סוסים בחצור‪ ,‬יישובים עם שמות קשורים ]סוסיתא‪ /‬היפו‪ ,‬תל פארס‬ ‫)מלשון פרסה(‪ ,‬נהר הירמוך )אולי מלשון רמכים([‪.‬‬ ‫הרחבה על סוסים‪ :‬מקורם במונגוליה‪ .‬באמריקה הם נכחדו לפני אלפי שנים ונמצאו עצמו סוסים בגודל של‬ ‫שועל‪ .‬החיקסוס כבשו את מצרים במאה ה‪ 18-‬בזכות סוסים‪ ,‬וגורשו משם ב‪ 1560-‬לפה"ס‪.‬‬ ‫אדם‪:‬‬ ‫לכל אורך הדורות הגולן מקום מפלט לקבוצות מתבודדות ובורחות מהחברה‪.‬‬ ‫בתק' הכנענית חיו כאן יתורים‪.‬‬ ‫בתק' בית ראשון היו כאן ערי מקלט ליהודים‪ ,‬וכן בתקופת בית שני‪.‬‬ ‫אחרי מרד בר‪-‬כוכבא קמה כאן אחת הקהילות היהודיות הגדולות במרחב‪ ,‬בגלל שזה מקום טוב לברוח אליו‬ ‫מהשלטונות‪ .‬הייתה כאן התיישבות יהודית עד רעידת האדמה בשנת ‪ 750‬לספירה‪.‬‬ ‫מאז – איזור של חוסר ביטחון‪ ,‬של שבטים ושל נוודים‪.‬‬ ‫העות'מאנים מביאים לכאן צ'רקסים בשביל לשפר את היציבות ואת הביטחון באיזור‪] .‬הפ ברחו מהגולן ב‪.['67-‬‬ ‫במאה ה‪ 16-‬הדרוזים בורחים לגולן ולחרמן מפני המוסלמים ]מג'דל שמס היישוב הגבוה ביותר בארץ[‪.‬‬ ‫התיישבות יהודית חדשה בגולן החל במאה ה‪.19-‬‬ ‫היום – בקצרין כ‪ 7,000-‬תושבים‪ ,‬וסה"כ בגולן כ‪ 20,000 -‬תושבים‪ .‬בעיקר חקלאות והרבה גידולי בקר‪.‬‬ ‫הג'ובה הגדולה‬ ‫ג'ובה בערבית – גוב בעברית‪.‬‬ ‫יש כ‪ 22-‬ג'ובות בישראל על קו מקיבוץ שמיר צפון‪-‬מזרחה עד תל חאדר‪ 3 ,‬ק"מ מזרחית למג'דל שמס‪.‬‬ ‫תל חאדר הוא יפה ועגול‪) ,‬כמו תל פארס(‪ .‬הוא התפרץ לפני ‪ 60,000‬שנה‪ .‬מניחים שהג'ובות קשורות להתפרצות‬ ‫ההיא‪ ,‬בגלל שהן יוצאות משם בקו ישר‪.‬‬ ‫איך זה קרה – התיאוריה המקובלת היום‪ :‬הגז הוא הכח המניע בהתפרצות וולקנית )בנוסף למוצק ונוזל(‪ .‬כאן –‬ ‫התפרצות של גז ללא מוצקים ונוזלים‪ .‬כיס של גז מחפש סדק לצאת – ככל שהוא נמוך הוא דחוס ומצוי בלחץ רב‪,‬‬ ‫ככל שהוא מתרומם הוא מתרחב כי הלחץ פוחת וכשהוא סמוך לפני השטח הוא רחב יותר ומתפוצץ ומתרחב ויוצר‬ ‫מכתש‪ .‬אולי יש סדק אלכסוני מתל פאחר לקיבוץ שמיר והגז השתחרר לאורכו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תכנים מהרחבה‬ ‫מצפה גדות‬ ‫עד למלחמת ששת הימים‪ ,‬שימש המקום כמוצב סורי הנקרא ")אל(מורתפע" )בעברית‪" :‬הנישא"(‪ .‬היה אחד מן‬ ‫המוצבים המבוצרים ביותר בגולן‪ ,‬ושלט על הדרך הראשית העולה לגולן דרך גשר בנות יעקב‪ .‬פנה לכיוון עמק‬ ‫החולה ושלט בעיקר על קיבוץ גדות‪ ,‬שסבל מפגיעות‪.‬‬ ‫מיד בתום הקרבות של מלחמת ששת הימים עלו בני הקיבוץ למוצב הסורי הכבוש יחד עם מפקד פיקוד הצפון‬ ‫האלוף דוד אלעזר‪ .‬בנוכחותם אמר האלוף‪" :‬מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים"‪] .‬כי רואים כמה היה להם קשה[‪.‬‬ ‫השיר "ילדה מגדות" נכתב בעקבות אמירה זו‪.‬‬ ‫היום‪ :‬שרידים של תעלות קשר ושדות מוקשים‪ ,‬וכן אנדרטת זיכרון לחטיבת "הגולן"‪ ,‬לחיילים שנפלו ממלחמת ששת‬ ‫הימים ועד למבצע שלום הגליל‪ .‬מכוונת מזרחה‪ ,‬לסמל את צאתה של החטיבה להבקעה בגולן‪ .‬עיצב – האומן עזרא‬ ‫אוריון‪.‬‬ ‫משמר הירדן‬ ‫תקומה‪:‬‬ ‫המושבה שכנה על כביש צפת‪-‬דמשק )היום‪ :‬כביש ‪ (91‬ממערב לגשר בנות‪-‬יעקב‪ ,‬במדרון הצפוני של רמת כורזים‪,‬‬ ‫בין מחניים וגדות‪.‬‬ ‫‪ – 1884‬הוקמה כחווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן"‪ .‬הבעלים לא הצליח להחזיק‪ ,‬חילק אותה ומכר את‬ ‫החלקים ליהודים שאחזו בה בעזרה כספית של "חובבי ציון"‪.‬‬ ‫‪ ,1890‬ספטמבר ]אלול התר"ן[ – הם ייסדו את המושבה "משמר הירדן" על הקרקע‪.‬‬ ‫‪ – 1898‬יק"א נטלה אותם תחת חסותה והביאה מתיישבים נוספים‪ .‬רוב המתיישבים היו רוויזיוניסטים ותומכי‬ ‫ז'בוטינסקי‪.‬‬ ‫נפילה‪:‬‬ ‫‪ ,1948‬יוני ‪] 06‬כ"ח באייר התש"ח[ – מלחמת העצמאות‪ .‬מתקפה סורית שנהדפה‪ 10 .‬ביוני התקפה נוספת‬ ‫שהחריבה את המושבה בקרבות מבית לבית‪ 14 .‬מתושבי המושבה ומגיניה נהרגו‪ ,‬וכמה נלקחו בשבי הסורי למשך‬ ‫‪ 13‬חודשים‪.‬‬ ‫‪ ,1949‬יולי ‪] 20‬כ"ב בתמוז התש"ט[ – תום המלחמה‪ .‬השטח לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק‪,‬‬ ‫אך המושבה לא נבנתה מחדש‪ .‬על אדמותיה הוקמו הקיבוץ גדות ומושב העובדים "בני צפת" – לימים‪ :‬משמר‬ ‫הירדן‪.‬‬ ‫הנצחה‪:‬‬ ‫מחלוקת‪ :‬האם להתייחס למושב משמר הירדן בתור יישוב חדש או המשך למושבה הותיקה‪ ,‬למרות שהוזז ‪2‬‬ ‫קילומטרים‪ ,‬ובהתאם – האם הוא זכאי ל"נס הקוממיות" שקיבלו יישובים שקדמו לקום המדינה‪ .‬העמדה הרשמית‬ ‫של המדינה‪ :‬יישוב חדש‪.‬‬ ‫מחלוקת נוספת‪ :‬מדוע התעכבו כוחות העזר בעת הקרבות‪ .‬חטיבת עודד הייתה אחראית על האיזור וגדוד ‪23‬‬ ‫מחטיבת כרמלי הוקצה כתגבורת להגנת משמר הירדן‪ .‬ע"פ אנשי האצ"ל וצאצאי תושבי המושבה – מפקדת חטיבת‬ ‫עודד עיכבה את גדוד ‪ 23‬וכן כוחות עזר מטעם האצ"ל בראש פינה‪ ,‬בגלל זיהוי המושבה עם התנועה הרוויזיוניסטית‪.‬‬ ‫ע"פ אנשי חטיבת עודד – הגדוד התעכב בגלל שהגיע מחזית הגליל המערבי ולא הספיק להתארגן בגזרה החדשה‪.‬‬ ‫מהמושבה המקורית נשתמרו כמה בתים הרוסים‪ .‬הם שולבו באתר הנצחה למושבה שהוקם במקום‪.‬‬ ‫המושב‪:‬‬ ‫משמר הירדן וקיבוץ גדות נמצאים באזור המפורז ע"פ הסכמי שביתת הנשק עם סוריה מתום מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫לפי הסורים – מפורז = הפקר‪ ,‬לפי ישראל – מפורז = ללא צבא‪ .‬הבדלי פרשנות והרצון לקבוע עובדות בשטח היו‬ ‫הסיבות העיקריות להקמתם‪.‬‬ ‫‪ – 1949‬נוסד‪ .‬נקרא תחילה "בני צפת"‪ ,‬כהוקרה לבני העיר צפת שבשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 19-‬ניסו להקים‬ ‫מושבות בבשן‪ ,‬ביניהן "בני יהודה" הישנה‪.‬‬ ‫‪ – 1956‬שמו שונה ל"משמר הירדן" ע"ש המושבה שחרבה‪ ,‬לאחר שרוב מייסדיו עזבו ובמקומם התיישבו עולים‬ ‫מצפון אפריקה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מצד עטרת‬ ‫שמות‪:‬‬ ‫בעברית‪ :‬מצד עתרת ]גלגול פנוטי של השם הערבי[‪ ,‬או מעבורות יעקב ]תרגום של השם הצלבני[‪.‬‬ ‫בצרפתית‪] Chastellet :‬שסטלה – "מבצרון" או "מבצר קטן"‪ ,‬לאור היותו הקטן שבמבצרי האבירים הטמפלרים[‪.‬‬ ‫בערבית‪ :‬קסר אל עת'רה ]"מבצר הכשלון"‪ ,‬כזכר לתבוסה הצלבנית הצורמת[‪.‬‬ ‫שם ערבי נוסף‪ :‬בערבית‪ :‬מחדת אל אחזן ]"מעבר הצער"‪ ,‬כי מאמינים שכאן נודע ליעקב על מכירת יוסף[‪.‬‬ ‫בלטינית‪"] Vadum Iacob :‬מעבר יעקב"‪,‬‬ ‫סיבה ]‪ :[1‬כי הצלבנים חשבו שכאן חצה יעקב את הירדן בדרכו למפגש עם אחיו עשו‪,‬‬ ‫סיבה ]‪ :[2‬מנזר סנט ג'יימס בצפת ע"ש בישוף י‪-‬ם באותה תקופה‪ ,‬שנזירותיו התקיימו על מסי המעבר כאן[‪.‬‬ ‫גיאוגרפיה‪:‬‬ ‫ממוקם לגדות נהר הירדן‪ .‬בערך ‪ 1‬קילומטר דרומית לגשר בנות יעקב‪ .‬בקרבת קיבוץ גדות‪.‬‬ ‫היסטוריה‪:‬‬ ‫מצד עתרת הוקם על חורבות יישוב שהתקיים לסירוגין מתקופת הברונזה ועד לתקופה הערבית‪.‬‬ ‫הדרך הראשית בין טבריה ודמשק עברה על גשר בנות יעקב שמעל הירדן‪ .‬האבירים הטמפלריים‪"] ,‬אבירי מסדר‬ ‫היכל שלמה"[ הגנו על הגשר ועל הדרך ממקום מושבם בצפת עד הקמת המצד‪ ,‬כל עוד הייתה תקופה של שקט‪.‬‬ ‫בתקופת שלטונו של המלך אמלריך התדרדרו היחסים בין הנוצרים והמוסלמים והסתמנה סכנת פלישה מוסלמית‪.‬‬ ‫]‪– [1175‬‬ ‫לאחר שעלה המלך בלדווין הרביעי לשלטון‪ ,‬הוא חתם על חוזה סטטוס‪-‬קוו מון צלאח א‪-‬דין‪ .‬הטמפלרים חששו‬ ‫מהפלישה של א‪-‬דין‪ ,‬וביקשו ממנו לבצר את המעבר בגשר בנות יעקב‪ .‬תחילה סרב‪ ,‬כי זו הפרה של החוזה והיא‬ ‫עלולה בעצמה להוות עילה לפלישה שאותה הביצור אמור למנוע‪.‬‬ ‫]‪ ,1178‬אוקטובר[ –‬ ‫לאחר שאבירי צפת הפעילו לחץ כבד על חצר המלוכה‪ ,‬נעתר להם בלדווין לבסוף והבנייה החלה בסתיו‪ ,‬תחת‬ ‫אבטחה כבדה‪ .‬בלדווין הגיע למקום בעצמו ע"מ לפקח על העבודות‪ ,‬מחשש לתגובה מוסלמית על הפרת החוזה‪.‬‬ ‫עד מהרה – פנה צלאח א‪-‬דין אל בלדווין והציע לו ‪ 60,000‬מטבעות זהב בתמורה להפסקת העבודות‪ .‬המלך סירב‬ ‫וא‪-‬דין שלח לו הצעה של ‪ 100,000‬מטבעות‪ .‬גם הצעה זו נדחתה וא‪-‬דין נשבע להחריב את המצד במו‪-‬ידיו‪.‬‬ ‫]‪ ,1179‬אפריל[ –‬ ‫החלק הארי של בניית המצבר הושלם והוא אוייש ב‪ 80-‬אבירים טמפלריים‪ ,‬נושאי כליהם‪ ,‬יחידות צבא ואנשי‬ ‫מלאכה‪.‬‬ ‫]‪ ,1179‬מאי ‪– [27‬‬ ‫צלאח א‪-‬דין וצבאו הגיעו למקום והטילו מצור על המצד‪ .‬חיל המשמר התנגד והדף את המוסלמים‪ .‬אחד האבירים‬ ‫]רנייה דה מרון[ הצליח אפילו לפלח בחץ את ליבו של אחד משרי הצבא המוסלמיים‪.‬‬ ‫]‪ ,1179‬אוגוסט ‪– [24‬‬ ‫א‪-‬דין שב לשסטלה‪] ,‬לאחר ניצחונו במארג' עיון[‪ .‬הוא חפר מנהרות מתחת ליסודות המבצר‪ ,‬וכשהגיעו ליסודות של‬ ‫מגדל העוז העלו באש את תומכות העץ שתמכו בתקרת המנהרות‪ ,‬והביאו להתמוטטותו‪ .‬הנוצרים נתפקו בהלה‪,‬‬ ‫וע"פ מקור מוסלמי – מפקד המבצר אף השליך את עצמו לאש‪ .‬עם נפילת החומות החלו המוסלמים לטבוח‬ ‫בנוצרים‪ .‬לפי תיאורים מוסלמיים נהרגו בקרב ‪ 700‬צלבנים ו־‪ 1,000‬שבויים מוסלמים שוחררו מכלאם‪] .‬ייתכן‬ ‫שהמספרים מוגזמים[‪ .‬בלדווין הרביעי שמע על המתקפה ויצא עם צבאו לעזרת המצד מיד כשהחלה‪ ,‬אולם ב‪30-‬‬ ‫באוגוסט הספיק להגיע רק עד טבריה‪ ,‬ושם שמע על נפילתו הסופית של המצד‪.‬‬ ‫מצד עתרת נהרס עד היסוד לאחר כעשרה חודשי קיום‪ ,‬ובמצב זה הוא נשאר עד ימינו‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה‪:‬‬ ‫חפרו את המצד צוות ארכיאולוגים בראשות ד"ר רוני אלנבלום וד"ר אריאן בואס‪.‬‬ ‫מידותיו – ‪ 140‬על ‪ 65‬מ'‪ .‬בכל פינה מגדל רבוע‪ .‬חפיר עמוק מעבר לחומה בפאות הדרומית‪ ,‬המערבית והצפונית‪.‬‬ ‫הירדן סמוך לפאה המזרחית‪ .‬הוא בנוי מאבני בזלת לא מסותתות ועליהן חיפוי של אבני גיר גדולות ומסותתות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בתוכו – מגדל עוז ]דונז'ון[‪ :‬מצודה פנימית להתבצר בה במקרה של פריצת החומות החיצוניות‪] .‬חייליו של צלאח א‪-‬‬ ‫דין מוטטו תחילה את יסודות הדונז'ון ומנעו כך את התבצרות האבירים[‪.‬‬ ‫כיוון שהוא דומה בתכניתו ובמידותיו למבצר קרק דה שבלייה‪ ,‬וכיוון שנבנה באותה תקופה ועל‪-‬ידי אותו מסדר‪,‬‬ ‫מניחים שתוכננו להיבנות גם בו קמרונות חבית לאורך חומותיו‪ ,‬שהיו מחזקים אותן באופן משמעותי ומוסיפים שטח‬ ‫אכסון ומגורים – ואכן‪ ,‬נחשפו סימנים של תחילת בניית קמרונות כאלה‪.‬‬ ‫נמצאו ‪ 3‬שערים קטנים – ברוחב של מטר אחד כ"א‪ ,‬מצפון‪ ,‬מערב‪ ,‬ומזרח‪ ,‬ובחומה נחצבו חורים לצירים ומסילות‬ ‫לקורות רוחב עבור דלתות‪ .‬השערות למטרת השערים‪ .[1] :‬פתחים למגדלים שטרם נבנו‪ .[2] ,‬שערים אלו היו‬ ‫אמורים להוביל לחצר היקפית חיצונית מוקפת חומה נוספת‪ ,‬שטרם נבנו‪] .‬כלומר‪ ,‬ששסטלה היה רק השלב הראשון‬ ‫למבצר כפול‪ ,‬כדוגמת כוכב הירדן[‪.‬‬ ‫ניתן לתארך בדיוק כרונולוגי יוצא דופן את הממצאים באתר‪ ,‬בזכות העובדה שנהרס במהלך בנייתו‪ ,‬ושאנחנו יודעים‬ ‫בדיוק את השנה שבה הוקם‪ .‬הוא משמש כנקודת‪-‬יחס חשובה לממצאים אחרים מאותה תקופה‪.‬‬ ‫ממצאים מהבנייה והמצור‪:‬‬ ‫מצד עתרת מלמד הרבה על הטכנולוגיה ועל שיטות הבנייה הצלבניות‪ ,‬בזכות העובדה שנותרו בו ממצאים של‬ ‫"עבודה לא גמורה"‪ .‬הערבים לא התיישבו בו הוא נותר כמעיין "צילום קפוא בזמן" של המבצר ושל המצור‪.‬‬ ‫בעת ההתקפה המוסלמית היה המבצר בעיצומה של מלאכת הבנייה‪ .‬החומות הושלמו רק בחלקן ובקמרונות היו‬ ‫עדיין פיגומים‪ .‬קירות זמניים וכלי ברזל נמצאו מושלכים לכל עבר‪ ,‬וערמות של מלט וסיד נותרו באזורי העבודה‪.‬‬ ‫בסמוך לחומות ומשני צדדיהן נתגלו מסילות ששימשו עגלות שוורים‪ .‬עגלות אלו הובילו את חומרי הבניין ואבנים‬ ‫מהמחצבה שפעלה בסמוך וממערב למבצר‪ .‬אבוסים עשויים אבן הונחו ונתגלו בסמוך לחומות‪ .‬בקרבת השערים‬ ‫נמצאו כלי עבודה‪ ,‬ובהם גרזנים ואיזמלים ששימשו לעיבוד האבן‪ ,‬וכלי חפירה ובהם אתים ומריות )שפכטל( לעיבוד‬ ‫הגבס והמלט‪ .‬באחד השערים נמצאה ערימת סיד ובה כלי ברזל ובסמוך מאות ראשי חץ ‪ -‬ראיה לפתאומיות‬ ‫ההתקפה האיובית‪.‬‬ ‫נמצאה "חלקלקת‪-‬עבודה" בצד החיצוני של החומות‪ :‬בנויה עפר‪ ,‬שברי אבנים ואדמה‪ ,‬שנלקחו מתוך שטח המבצר‬ ‫וכוסו סיד‪ .‬עגלות שוורים העלו את אבני החומה במעלה החלקלקה ומשם הן הורמו במנופים שהפעילו בני‪-‬אדם‪.‬‬ ‫ייתכן שחלקלקה זו נועדה להיפך עם השלמת החומה לחלקלקה קבועה – היו מצפים אותה באבן‪ ,‬וחוסכים כך בניית‬ ‫יסודות עץ‪ ,‬שהיה יקר מאוד‪.‬‬ ‫השבר הגאולוגי‪:‬‬ ‫באמצע החומות הצפונית והדרומית יש קו שבר גיאולוגי ברור‪ .‬החלק המזרחי של כל אחת מהן דרומי ב‪ 2.1-‬מטרים‬ ‫מהחלק המערבי של כל אחת מהן‪ .‬כלומר‪ ,‬הן הועתקו והוזזו צפונה במרכזן‪ .‬שרידי מסגד מוסלמי שנבנה אחרי‬ ‫התקופה הצלבנית נשבר באופן דומה‪ ,‬אולם ב‪ 0.5-‬מטר בלבד‪.‬‬ ‫ההשערה‪ :‬רעידת האדמה של ‪ 1202‬העתיקה את המבצר ב‪ 1.6-‬מטרים‪ .‬מאוחר יותר נבנה המסגד‪ .‬רעידת האדמה‬ ‫של ‪ 1759‬העתיקה את המבצר ואת המסגד ב‪ 0.5-‬מטר נוסף‪] .‬ההסבר של שמואל מרקו[‪.‬‬ ‫המבצר והמסגד משמשים איפוא אמצעי מדויק ורב ערך לחקר תזוזת ההלוחות הטקטוניים באזור זה‪.‬‬ ‫מפעל המים של כפר הנשיא‬ ‫כפר הנשיא הוא קיבוץ ברמת כורזים‪ ,‬שהוקם ב‪ 1948 -‬ע"י עולים חברי גרעין "הבונים" מבריטניה‪ .‬בהמשך הצטרפו‬ ‫אליו עולים נוספים מאנגליה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬ארצות הברית ועוד‪ .‬לקיבוץ יש אוריינטציה אנגלית‪.‬‬ ‫בתחילתו היה 'יישוב משלט' בכפר הערבי הנטוש "מנסורה"‪ ,‬בקרבת הגבול הסורי‪ ,‬ולאחר שנתיים עלה לנקודת‬ ‫הקבע ‪ 2‬ק“מ מערבה‪ .‬בתחילה נקרא "קיבוץ הבונים" ולאחר מכן הוסב לכפר הנשיא‪ ,‬על שמו של הנשיא הראשון‬ ‫של מדינת ישראל ‪ -‬חיים ויצמן‪ .‬בדצמבר ‪ 1961‬חובר הקיבוץ לרשת החשמל הארצית‪ ,‬עם סיום מבצע חיבור יישובי‬ ‫הגליל לרשת‪.‬‬ ‫הקיבוץ עוסק בענפי חקלאות מסורתיים‪ ,‬כמו מטעי אבוקדו והדרים‪ ,‬גידולי שדה ומשתלת ערערים‪ ,‬לול ובקר לבשר‪.‬‬ ‫הענף המרכזי של הקיבוץ הוא מפעל "הבונים" ליצור ברזי תעשייה‪ .‬ענף נוסף הוא תיירות‪.‬‬ ‫‪ – 1992‬הוקמה חברת "מצד עתרת" ]ע"ש האתר הארכיאולוגי הסמוך[‪,‬ע"י הקיבוץ ואנשי עסקים‪ ,‬והקימה תחנת כח‬ ‫הידרואלקטרית על הירדן‪ ,‬כ‪ 2-‬ק"מ מדרום לגשר בנות יעקב‪ .‬התחנה כוללת בריכת אגירה על התוואי של תעלת‬ ‫‪6‬‬ ‫ההטיה הישראלית‪ ,‬ומבנה בן שתי קומות שבו הטורבינה וחדר הבקרה במורד הנחל‪ .‬לצורך הקמת התחנה הוטו‬ ‫חלק ממי הירדן לאורך מסלול של ‪ 1,100‬מטר לתוך אגם‪ ,‬ומשם הם מוזרמים בצינור בשיפוע של ‪ 33‬מטר לתוך‬ ‫התחנה וחוזרים אל נהר הירדן‪ ,‬לאחר שהם מפעילים טורבינת חשמל‪ .‬ההספק המקסימלי של התחנה הינו ‪5.5‬‬ ‫מגהוואט‪.‬‬ ‫כדי ליצור אגם על שטח של כ ‪ 45‬דונם‪ ,‬הופקעו אדמות מחקלאי ראש פינה‪ ,‬שבתמורה קיבלו זיכיון על פיתוח תיירות‬ ‫באגם‪ .‬ההתנגדות לבניית תחנת הכח לוותה במאבק ציבורי רחב מטעם החברה להגנת הטבע שטענה כי הירדן‬ ‫ההררי הוא אחד מקטעי הירדן האחרונים שנותרו במצבם הטבעי‪ .‬אנשי הקיבוץ טענו בתגובה כי התחנה תספק‬ ‫אנרגיה חלופית ונקיה ללא כל זיהום‪ .‬חברת מצד עתרת חויבה להשאיר בכל ימי השנה נפח מסוים של מים בנתיב‬ ‫הטבעי של הירדן בקטע שהוסט‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גשר בנות יעקב‬ ‫גשר לגולן‪ .‬כביש ‪ .91‬כ‪ 70-‬מ' מעל פני הים‪.‬‬ ‫בסמוך לגשר נמצאו ממצאים פרהיסטוריים חשובים שגילם ‪ 780,000‬שנים – הומו ארקטוס‪ ,‬התרבות האשלית‪ .‬בין‬ ‫הממצאים‪ :‬שרידיו של פיל פרהיסטורי שנצוד שם‪ ,‬אבנים מסותתות ששימשו לציד ולעיבוד המזון‪ ,‬וחומרים שרופים‪,‬‬ ‫המוכיחים כי כבר אז שלט האדם באש‪] .‬אלה הממצאים החשובים ביותר![‪ .‬האתר נחקר על ידי נעמה גורן‬ ‫מהאוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫הגשר עצמו שימש שנים רבות כחלק מ"דרך הים" אשר הובילה ממצרים לסוריה‪.‬‬ ‫תק' רומית – כבר היה גשר‪.‬‬ ‫‪ – 1179‬קרב שסטלה נערך בסמוך בין הצלבנים והמוסלמים‪.‬‬ ‫‪ – 1799‬חיילי נפוליון הגיעו אל הגשר בשביל למנוע חדירת חיילים תורכים לארץ‪.‬‬ ‫‪ – 1918‬החילות הבריטים הגיעו אל הגשר במהלך כיבוש הארץ‪.‬‬ ‫‪ ,1918‬ספטמבר‪ – 25 ,‬הגשר פוצץ ע"י התורכים הנסוגים‪ ,‬ונבנה מחדש תוך זמן קצר‪.‬‬ ‫‪ ,1946‬יוני‪ – 16 ,‬ליל הגשרים – הגשר פוצץ ע"י לוחמי ההגנה‪.‬‬ ‫‪ ,1948‬יוני‪ – 11 ,‬הסורים השתלטו עליו במהלך מלחמת העצמאות ושלטו עליו ועל משמר הירדן הסמוך עד מבצע‬ ‫ברוש‪.‬‬ ‫‪ – 1967‬מלחמת ששת הימים – כח צנחנים מחטיבה ‪ 80‬בפיקודו של דני מט הגיע לשם מראש פינה‪ ,‬פעל בדרום‬ ‫הגולן וחזר אל הגשר בתנועה סיבובית‪ .‬לאחר המלחמה חיל ההנדסה הקים שם גשר ביילי‪ ,‬המצוי שם עד היום‪.‬‬ ‫‪ – 1973‬מלחמת יום כיפור – הכוח הסורי הגיע סמוך לגשר אך לא חצה אותו‪.‬‬ ‫עד ‪ 2007‬היו קיימים שני גשרי ביילי‪ ,‬האחד לתנועת רכב ממזרח למערב והשני לתנועה ממערב למזרח‪ .‬בשנה זו‬ ‫נפתח במקום גשר קבע מבטון‪ ,‬ואחד משני גשרי הביילי נותר על מקומו לשעת חירום‪.‬‬ ‫ביוני ‪ 2009‬נחסם הגשר הישן משני צידיו עקב סכנה בטיחותית‪.‬‬ ‫מקור השם‬ ‫ע"פ זאב וילנאי‪:‬‬ ‫]‪ .[1‬ע"פ האגדה הערבית‪ ,‬עליו עברו בנות יעקב בדרכן אל הארץ‪ .‬בסביבות המושבה משמר הירדן השכנה מראים‬ ‫הערבים את קבריהן של בנות יעקב‪ ,‬בצל עצים קדומים וקדושים‪ .‬בעת שיעקב ובנותיו עברו את הירדן הם שמעו על‬ ‫מכירת יוסף‪ ,‬לכן בערבית שמו‪ :‬מח'אדת אלחיזן‪"] .‬מעבר הצער"[‪.‬‬ ‫]‪ .[2‬רבי משה באסולה עבר על הגשר בשנת רפ"ב‪ ,1522 ,‬ומספר‪" :‬עוברים הירדן גשר אבנים קורים אותו‪ :‬גשר‬ ‫יעקב‪ ,‬אומרים ששם עבר יעקב אבינו‪ ,‬עליו השלום‪ ,‬בשובו מחרן"‪.‬‬ ‫]‪ .[3‬משה בן אליהו ביקר כאן בשנת תנ"ו‪ ,1655 ,‬ומספר‪" :‬גשר יעקב עליו השלום‪ ...‬והיו הערביים אשר עימנו‪...‬‬ ‫אלה מקומות בני ישראל מקדנא דנא‪ .‬ועשינו שבת בגשר יעקב‪ ...‬ואומרים הישמעאלים‪ :‬זה הגשר שבהן יאגופ‬ ‫)יעקב( וכן בנה חאן )אכסניה לאורחים(‪ .‬הם הראו לו בית שנהרס ואמרו לו כי יאגופ גר בו בחורף ואילו בקיץ הוא‬ ‫עולה לצפת"‪.‬‬ ‫]‪ .[4‬זאב וילנאי מספר‪" :‬לאחר שבנות יעקב שמעו כי אחיהן יוסף נטרף על ידי חיה רעה‪ ,‬הן שוטטו בהרים ובעמקים‬ ‫וחיפשו את עקבותיו של אחיהן המסכן‪ .‬הן בכו בכי מר והתיפחו הרבה מאוד ועיניהן זלגו דמעות‪ ,‬שהפכו לאבנים‬ ‫שחורות – אלה אבני הבזל הפזורות במרחב"‪.‬‬ ‫]‪ .[5‬וכמובן – סיפור מנזר האחיות סיינט ג'יימס‪.‬‬ ‫גילבון ובריכת הקצינים‬ ‫שמות‪ :‬נחל גילבון‪ .‬ידוע גם בשם "נחל דבורה"‪ .‬בערבית‪ :‬ואדי ג'לבינה‪.‬‬ ‫יש בו שני מפלים‪ :‬מפל דבורה‪ ,‬המזרחי יותר‪ ,‬ומפל גילבון הנופל מגובה של כ‪ 40-‬מטרים וממוקם כמה מאות‬ ‫מטרים במורד הנחל‪.‬‬ ‫בגדה הצפונית‪ ,‬סמוך למפל גילבון‪ ,‬נמצאות חורבות כפר סורי "חורבת דבורה"‪ .‬כ‪ 2-‬ק"מ מצפון לו זורם נחל שוח‪.‬‬ ‫מדרום לו יש ‪ 2‬בסיסים נטושים של צבא סוריה‪ .‬אחד מהם שימש כבסיס צה"ל במשך תקופה קצרה‪ .‬אפשר לראות‬ ‫את הביצורים הסוריים ואת פגעי מלחמה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫במחציתו העליונה הוא נחל אכזב‪ ,‬ראשיתו ליד קיבוץ אורטל‪ ,‬ובמחציתו התחתונה הוא איתן והוא נשפך לעמק‬ ‫החולה ליד גשר הפקק‪ .‬זהו הנחל הדרומי ביותר בגולן הנשפך לעמק החולה‪ .‬ממנו ודרומה מתנקים הנחלים לבקעת‬ ‫בית צידה‪"] ,‬הבטיחה"[‪ ,‬ולכנרת‪.‬‬ ‫על גדות הנחל צמחייה מגוונת הכוללת בין השאר הרדופים‪ ,‬פטל קדוש‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬אלוני תבור ועוד‪ .‬הסלע לאורך‬ ‫הנחל הוא בזלת‪ .‬לצד הנחל‪ ,‬ובמיוחד סביב הברכות והמפלים‪ ,‬ניתן להבחין בתצורת "משושים" שיוצרים סלעי‬ ‫הבזלת‪ .‬בקירות הבזלת מצויה מערה טבעית ולעתים ניתן למצוא בה עטלף חרקים או בארית‪.‬‬ ‫בצדו הדרומי של הנחל‪ ,‬מאות מטרים מזרחית מהירדן‪ ,‬בנו הסורים בריכה לרווחת הקצינים‪ .‬היא מלאה מים כל‬ ‫השנה ומתמלאת מעין ג'לבינה‪ .‬בסמוך נמצאת גם טחנת קמח שהופעלה בכח אותו מעיין‪ ,‬וניתן לראות את אבני‬ ‫הריחיים ואת אמת המים‪.‬‬ ‫יער אודם‬ ‫יער אודם נמצא בשמורת יער אודם‪ ,‬שהיא שמורת היער הגדולה בגולן‪ .‬היער הנוכחי הוא שריד מיער רצוף שכיסה‬ ‫את הגולן העליון כולו עד לפני כמאה עשרים שנה‪ .‬היער נפגע על ידי הצ'רקסים שהשתמשו בעצים לצורך בנייה‬ ‫ומסחר‪ .‬כיום מתאושש היער באיטיות ומתפשט על פני השטחים שבוראו‪ .‬האזור של יער אודם נשמר באופן יחסי‬ ‫בגלל שנבנו בשטחו מחנות צבא ובונקרים של הצבא הסורי וכדי לעזור בהסוואתם אסרו הסורים פגיעה ביער באזור‬ ‫זה‪.‬‬ ‫ביער מגוון רחב של צומח וחי‪.‬‬ ‫עצים‪ :‬אלון תולע‪ ,‬אלון מצוי‪ ,‬אלה ארצישראלית‪ ,‬ליבנה רפואי‪ ,‬עוזרר חד גלעיני ועוד‪.‬‬ ‫מטפסים‪ :‬אספרג החורש‪ ,‬זלזלת הקנוקנות‪ ,‬יערה איטלקית‪ ,‬ספלול החרש‪ ,‬פואה מצויה‪ ,‬קיסוסית קוצנית ועוד‪.‬‬ ‫פרחים‪ :‬אביבית בינונית‪ ,‬אירוס הלבנון‪ ,‬בר נורית חרמשי‪ ,‬נץ החלב ההררי‪ ,‬צבעוני ההרים‪ ,‬רקפת יוונית ועוד‪.‬‬ ‫סחלבים נדירים‪ :‬בן חורש רחב עלים‪ ,‬מירונית סרגלית‪ ,‬סחלבן החורש‪ ,‬שנק החורש ומיני כרכומים‪.‬‬ ‫פטריות‪ :‬אמנית המוות‪ ,‬גושית נאכלת וליבדית פלומתית‪.‬‬ ‫עופות‪ :‬חרטומן היערות‪ ,‬ינשוף שדות‪ ,‬כוס החורבות‪ ,‬לילית‪ ,‬נקר סורי‪ ,‬עורב שחור‪ ,‬שעיר מצוי ועוד‪.‬‬ ‫עופות מקייצים‪ :‬גדרון מובהק‪ ,‬חמריה חלודת‪-‬זנב‪ ,‬עורבני שחור‪-‬כיפה ושחרור‪.‬‬ ‫עופות חורפים‪ :‬בזבוז הלבנון‪ ,‬מלכילון אורנים ופרוש הרים‪.‬‬ ‫עופות נודדים‪ :‬סבכי ניצי וסתרי מצוי‪.‬‬ ‫יונקים‪ :‬ארנבת‪ ,‬בר אוגר‪ ,‬דרבן‪ ,‬דלק‪ ,‬תן‪ ,‬זאב‪ ,‬חדף‪ ,‬חזיר בר‪ ,‬יערון צהוב צוואר‪ ,‬יערון קטן‪ ,‬יערון גדול‪ ,‬מריון‬ ‫טריסטם‪ ,‬מריון מצוי‪ ,‬נברן השדה‪ ,‬נמנמן הסלעים‪ ,‬קוצן וקיפוד‪.‬‬ ‫ביער מפוזרות ‪ 23‬ג'ובות )גבי געש(‪ ,‬בורות גדולים ותלולים שנוצרו כנראה כתוצאה מהתפרצות גזים געשיים ללא‬ ‫חומרים מוצקים או נוזליים‪ .‬בועות הגז יצרו חללים אשר הפכו לבורות ענק כשתקרתם קרסה‪ .‬תופעה זו מכונה‬ ‫בגאולוגיה מאר‪ .‬קוטרה של הג'ובה הגדולה מגיע לכ‪ 250-‬מטרים ועומקה כששים מטרים‪.‬‬ ‫הר בנטל‬ ‫בתוך שמורת הטבע "אביטל‪-‬בנטל"‪ .‬חלק מהר געש כבוי ביחד עם הר אביטל )שמדרום לו(‪.‬‬ ‫אביטל‪ 1204 :‬מ'‪ ,‬בנטל‪ 1171 :‬מ'‪.‬‬ ‫שמו בערבית‪ :‬תל אל‪-‬ע'ראם‪") ,‬תל האהוב"‪ ,‬או "תל האהבה העזה"(‪.‬‬ ‫מועצה אזורית גולן מתחזקת את האתר‪ ,‬ואת המוצב הצה"לי המשוקם‪ .‬הפסלים בגן הפסלים הם של ההולנדי יופ‬ ‫דה‪-‬יונג‪ ,‬חבר קיבוץ מרום גולן‪.‬‬ ‫האביטל נוצר בהתפרצות געשית שהרימה מבנה של חרוט סקוריה‪.‬‬ ‫הבנטל נוצר בהתפרצות צידית של המקור הגעשי – הלוע היה סתום‪ ,‬והלחץ גרם להתפרצות וקילוח מערבה‪.‬‬ ‫ההתפרצות גרמה להתרוממות של עפר )הר בנטל(‪ ,‬והקילוח זרם מערבה ונקרש‪ ,‬תוך שהוא סוחף איתו חלקים‬ ‫מההר‪ .‬זהו הקילוח היחיד שיצא מהבנטל‪ ,‬ועילו יושב קיבוץ מרום גולן‪ ,‬וחורש צפוף של אלון מצוי‪.‬‬ ‫מאגר בנטל‪ :‬למרגלות ההר‪ .‬מאגר מים גדול שהוקם בשנות ה‪ 80-‬ומנקז מי גשמים ונחלים שזרמו לפני‪-‬כן לסוריה‪.‬‬ ‫מגדלים בו קרפיונים וכסיפים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עמק הבכא‬ ‫אחד מקרבות הבלימה כנגד הצבא הסורי בימיה הראשונים של מלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ .‬גדוד ‪ 77‬של חטיבה ‪7‬‬ ‫בפיקודו של סגן‪-‬אלוף )מג"ד( אביגדור קהלני )עם עזרה של חטיבה ‪ 188‬בפיקודו של יוסי בן חנן( הישראלים נגד‬ ‫דיויזיה ‪ 7‬של הסורים‪ .‬דיויזיה ‪ 7‬של הסורים‪ ,‬עם טנקים וארטילריה‪ ,‬ניסתה להבקיע דרך צפון הגולן‪ ,‬כדיי להוריד‬ ‫לחץ מההגנה נגד הפלישה של דיויזיות ‪ 9‬ו‪ 5-‬שכבר הצליחו להבקיע בדום הגולן‪.‬‬ ‫גדוד ‪ 77‬תופסים את הרמפות החולשות על העמק שליד הר חרמונית‪.‬‬ ‫‪ – 09.10.1973‬מגיע כח העזר של חטיבה ‪ 188‬לתגבורת )מיומנים מאוד בלחימה‪ ,‬אבל לא מכירים את השטח(‪,‬‬ ‫ותופסים את תל מחפי ואת הבוסטר‪ ,‬התוחמים את העמק מדרומו‪.‬‬ ‫הסורים מנסים להבקיע דרך העמק‪ ,‬אבל הכח הישראלי בעדיפות טופוגרפית )אבל בנחיתות מספרית מובהקת( –‬ ‫וכל טנק סורי שמתחיל לעלות – מושמד עם הגיעו לקו האש‪.‬‬ ‫הקרב נמשך ‪ 4‬ימים ו‪ 3-‬לילות רצופים‪ .‬רוב הלחימה התרחשה בשעות היום‪ ,‬אך גם בשעות הלילה היו התקפות –‬ ‫במיוחד של כוחות חי"ר חמושים בטילי סאגר ומטולי ‪ ,RPG‬אבל גם התקפות שיריון‪ .‬לסורים היה כח‪-‬אדם רב‪ ,‬אבל‬ ‫הכוח הישראלי נאלץ להתגבר על היעדר שינה רציפה ובטוחה‪.‬‬ ‫שיא הקרב היה כאשר הטנקים הישראלים נאלצו לסגת לצומת בר‪-‬און‪ ,‬לצורך תידלוק וחימוש‪ .‬בשובם גילו שהטנקים‬ ‫הסורים טיפסו לגובה הרמפות‪ ,‬והיתרון הטופוגרפי אבד‪ .‬היה על הטנקים הישראלים לחצות כ‪ 50-‬מטרים כדיי לשוב‬ ‫לעמדותיהם‪ ,‬אבל הסכנה באותו שלב הייתה גבוהה מאוד‪ ,‬במיוחד נוכח הנחיתות המספרית‪.‬‬ ‫קהלני התייצב חשוף בצריח והורה לכל הטנקים ליישר קו עם שלו‪ ,‬והורה לנהג שלו לדהור קדימה אל הרמפות‪,‬‬ ‫והצליח לסחוף את חייליו אחריו‪ .‬בזכות ניצחון ברגע קריטי זה‪ ,‬הם שבו לעמדות השליטה‪ ,‬וניצחו את הקרב‪.‬‬ ‫כשהסורים החלו לסגת‪ ,‬הם התקדמו לכיוון סוריה‪ ,‬לכיבוש "המובלעת"‪.‬‬ ‫רפאל איתן‪ ,‬מפקד אוגדה ‪ ,36‬סיכם את הקרב בפני מי ששרד‪" :‬אתם הצלתם את עם ישראל"‪.‬‬ ‫אילולא ניצחו את הקרב הזה – פלישת הסורים לגולן וממנו הלאה הייתה בלתי נמנעת – היו להם מאות טנקים‬ ‫ונגמ"שים‪.‬‬ ‫אביגדור קהלני‪ ,‬מפקד גדוד ‪ ,77‬קיבל את עיטור הגבורה על לחימתו בקרב זה‪.‬‬ ‫שמו של הקרב‪" ,‬קרב עמק הבכא" הוטבע בסדרת כתבותיו של רנן שור ב"במחנה" שפורסמו כחודש לאחר‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫בריכת המשושים‬ ‫מימיו של נחל משושים הגולשים במפל יוצרים את הבריכה‪ .‬קירותיה של הבריכה בנויים מעמודי בזלת בצורת‬ ‫מצולעים‪ ,‬אשר נראים כאילו עוצבו בידי אדם‪ ,‬ומכאן שמה‪ .‬גובה העמודים מגיע לכ‪ 5-‬מטרים‪ ,‬כאשר רובם בעלי‬ ‫חמש או שש צלעות‪ .‬קוטרו של כל עמוד בין ‪ 30‬ל‪ 40-‬ס"מ‪.‬‬ ‫עמודי הבזלת נוצרו תוך כדי התקררות זרמי לבה לאחר התפרצות געשית‪ .‬צורת המצולע מתקבלת כאשר פני הלבה‬ ‫מתקררים ומתכווצים‪ ,‬לעומת פנים הלבה אשר עודו לוהט ומוסיף לנוע‪ .‬הבדלי הטמפרטורה בין החלק החיצוני‬ ‫והפנימי של הלבה גורמים לסידוק המעטה החיצוני‪ .‬בהמשך‪ ,‬מהתפתחות סידוק זה נוצרת צורת המצולעים )לרוב‬ ‫צורת משושים(‪.‬‬ ‫יקבי הגולן‬ ‫היקב השלישי בגודלו בישראל‪ .‬הוקם בשנת ‪.1983‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫בשנת ‪ 1972‬הגיע האונולוג פרופ' קורנליוס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס לביקור ברמת הגולן כאורח הסוכנות‬ ‫היהודית והתלהב מן השילוב של אקלים קר וקרקע בזלתית בגובה רב‪ ,‬היוצרים שילוב אידאלי לייצור יינות בעלי‬ ‫רמה גבוהה מכרמים באזור זה‪ .‬הדבר היווה תמריץ לנטיעת הגפנים והקמת היקבים‪ .‬ב‪ 1976-‬ניטעו הכרמים‬ ‫הראשונים ביישובים גשור ויונתן‪ .‬היקב הוקם בקיבוץ מרום גולן‪ ,‬הקיבוץ הראשון שהוקם ברמת הגולן‪ .‬ב‪ 1986-‬עבר‬ ‫‪10‬‬ ‫למשכנו הנוכחי בקצרין‪ .‬היקב הוא מיזם משותף של שבעה יישובים ברמת הגולן‪ :‬אורטל‪ ,‬אלוני הבשן‪ ,‬אל‪-‬רום‪ ,‬רמת‬ ‫מגשימים‪ ,‬גשור‪ ,‬יונתן‪ ,‬עין זיוון ושל יישוב גלילי אחד‪ :‬רמות נפתלי‪.‬‬ ‫בתחילה נטע היקב גפנים שענביהם נשלחו למרכז הארץ‪ ,‬וב‪ 1984-‬יוצרו יינותיהם הראשונים‪.‬‬ ‫מוצרים‬ ‫היקב מייצר יינות בארבע סדרות‪:‬‬ ‫‪ ‬קצרין ‪ -‬סדרת העל של היקב המיוצרת מאז שנת ‪ .1990‬הסדרה כוללת את היינות קצרין לבן )יין זני מענבי‬ ‫שרדונה( ואת קצרין אדום ‪ -‬ממסך בסגנון בורדו המבוסס לרוב על קברנה סוביניון‪ .‬קצרין אדום מיוצר רק‬ ‫בבצירים איכותיים במיוחד והוא מיועד ליישון ממושך‪ .‬יינות קצרין שייכים לסדרת ירדן‪ ,‬אולם נוהגים להתייחס‬ ‫אליהם כאל סדרה נפרדת‪.‬‬ ‫‪ ‬ירדן ‪ -‬הסדרה הגבוהה של היקב‪ ,‬בה מיוצרים יינות זניים המתאימים ליישון‪ ,‬יינות זניים מכרם יחידני‪,‬‬ ‫ויינות הממסך הפשוטים והפופולריים הר חרמון אדום והר חרמון לבן‪ .‬היינות הזניים האדומים בסדרה זו הם‬ ‫בעלי כושר יישון טוב‪ ,‬ביחס ליינות אדומים ישראליים דומים‪ ,‬ומחלק מהיינות ניתן להנות גם עשור ויותר‬ ‫מהבציר‪.‬‬ ‫‪ ‬גמלא ‪ -‬סדרת הביניים של היקב שכוללת רק יינות זניים )להוציא היין המבעבע גמלא ברוט(‪ .‬היינות‬ ‫האדומים בסדרה זו יכולים להתיישן מספר שנים‪.‬‬ ‫‪ ‬גולן ‪ -‬סדרת הבסיס הכוללת יינות זניים ויינות ממסך‪ ,‬מיועדים לשתייה בעודם צעירים‪.‬‬ ‫מיוצרים יינות זניים מהענבים‪ :‬מרלו‪ ,‬קברנה סוביניון‪ ,‬פינו נואר‪ ,‬סוביניון בלאן‪ ,‬שרדונה‪ ,‬ועוד‪ .‬היקב מייצר כיום‬ ‫למעלה משישה מיליוני בקבוקים בשנה‪ ,‬כשרים כולם וכשלושים אחוזים מהם מיועדים לייצוא )נכון לשנת ‪.(2011‬‬ ‫מפעל מי עדן‬ ‫מי עדן הוא מותג מים מינרליים של החברה הישראלית מעיינות עדן בע"מ‪ .‬החברה‪ ,‬הנסחרת בבורסה לניירות ערך‬ ‫בתל אביב‪ ,‬משווקת מאז ‪ 1983‬את מי מעיין הסלוקיה מרמת הגולן‪.‬‬ ‫מפעל המים המינרליים הטבעיים של מי עדן שוכן בקצרין ואילו ההנהלה הראשית של החברה שוכנת בשווייץ‪ .‬בעל‬ ‫השליטה המרכזי בחברה הוא רוני נפתלי‪ ,‬המשמש גם כיושב ראש הדירקטוריון‪ .‬מנכ"ל מי עדן ישראל הוא אייל‬ ‫כרמי ולחברה כ‪ 800-‬עובדים וכ‪ 130,000 -‬לקוחות בשיווק ישיר‪.‬‬ ‫מי עדן הוקמה בשנת ‪ .1980‬לאחר בדיקות קיבלה החברה בשנת ‪ 1983‬אישור לשווק מים מינרליים ממי המעיין‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ ,1988-‬הקימה החברה שירות אספקת מים בכדים למגזר העסקי והפרטי‪ ,‬ובשנת ‪ 1998‬הרחיבה‬ ‫את פעילות השיווק הישיר של כדי מים‪ ,‬ממי מעינות ומקורות מים מקומיים‪ ,‬גם ל‪ 16-‬מדינות באירופה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫מהמדף‪:‬‬ ‫היאחזויות והתנחליות‪ /‬אהרן ביר‬ ‫הצ'רקסים בישראל‪ /‬אורי שטנדל‬ ‫דפים למורי דרך‪ /‬מאי – יוני ‪1978‬‬ ‫מורשת קרב צה"ל ותקומת ישראל‪ /‬מלחמת יום הכפורים‬ ‫‪12‬‬