מבזק 224 - ספטמבר 2010

‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬
‫מס’ ‪224‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬
‫‪www.yerakot.org.il‬‬
‫עליית מחירים בירקות‬
‫כתוצאה מנזקי החום‬
‫וממחסור בעובדים‬
‫יום פתוח במו”פ צפון‬
‫‪18.10.2010‬‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪3‬‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪2‬‬
‫ירקות מגינים‬
‫מסרטן ריאות?‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪3‬‬
‫העגבנייה ‪ -‬עולה עולה‬
‫צילם‪ :‬איתן סלע‬
‫הנחיות לעונה‪ :‬בצל‪,‬‬
‫פלפל‪ ,‬ארטישוק‬
‫ותות‪-‬שדה‬
‫בשדה ההדרכה ‪ -‬עמוד ‪5‬‬
‫על הפרק‬
‫העגבנייה השתגעה?!‬
‫פתאום כל המערכות מתעוררות‪ ,‬כולם שואלים מה קרה לעגבנייה‪ ,‬שנמצאת‬
‫במחסור במדפים והמחיר שלה עולה ועולה‪ .‬בעיתונות‪ ,‬ברדיו‪ ,‬בטלוויזיה‬
‫ובאינטרנט‪ ,‬כולם עושים הערכות מצב בשווקים‪ ,‬ברשתות ואצל החקלאים‪.‬‬
‫ביני לביניכם‪ ,‬אני לא עצוב‪ .‬מזג‪-‬האוויר פגע קשות בגידולים‪ ,‬גם בעגבניות‪,‬‬
‫אז מי שהצליחו לשווק‪ ,‬אפילו בעלויות גבוהות‪ ,‬שימכרו במחירים גבוהים‬
‫של ביקוש‪ ,‬ואני מוריד בפניהם את הכובע‪ .‬כי כאשר המחיר יורד לרצפה‪,‬‬
‫כאשר החקלאי אינו מצליח להרוויח ורק בקושי מחזיר את הוצאות הגידול‬
‫הגבוהות‪ ,‬שכר עבודה ואגרות על עובדים‪ ,‬מחירי המים‪ ,‬האריזות ועמלות‬
‫השיווק‪ ,‬אז שוררת דממה‪.‬‬
‫הציבור בישראל נהנה כמעט בכל השנה‪ ,‬חורף וקיץ‪ ,‬מתוצרת ירקות באיכות‬
‫טובה ובמחירים זולים לכל נפש‪ ,‬אז הפעם… שיעריכו שזה לא מובן מאליו‪.‬‬
‫היה ניסיון של סיטונאים ויבואים לייבא עגבניות מהולנד‪ ,‬מטורקיה ומספרד‬
‫ולנסות לעשות רווחים קלים‪ ,‬אבל כאשר בדקו ברצינות לגופו של עניין את‬
‫עלויות היבוא‪ ,‬גילו שזה לא רלבנטי‪ ,‬והאיום ביבוא מתחרה פשוט לא יכול‬
‫להצליח‪ ,‬שהרי זה מוצר עם חיי מדף קצרים‪.‬‬
‫ובאמת מה קרה לעגבנייה‪ .‬קודם כל חום מתמשך גרם להורדת היבולים‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫ב‪ ,70%-‬ובנוסף נפגעה העבודה במשקים מקשיים בכניסה וביציאה של‬
‫עובדים ומצמצום מספר העובדים‪ .‬לצערנו לבעיה זו אין עדיין פתרון‪ ,‬ויש‬
‫סכנה שהיא עלולה לחזור על עצמה גם בהמשך‪.‬‬
‫צריך לקיים חשיבה במשרדי החקלאות והאוצר‪ ,‬כיצד להקל על החקלאים‬
‫מצד אחד ועל הצרכנים מצד שני‪ .‬צריך ליצור הגנה על כמה מוצרים עיקריים‬
‫באמצעות קופה משותפת לאוצר ולמגדלים‪ ,‬כפי שהייתה בעבר רשת‬
‫ביטחון למחירי מינימום‪ ,‬כדי להבטיח מחיר מניח את הדעת לפחות למלכת‬
‫הסלט‪ ,‬שהיא המובילה גם בעליות המחירים‪ .‬נזקי חום יימשכו לפחות כל‬
‫חודש אוקטובר‪ ,‬ואף מעבר לכך‪ ,‬אז אולי יבינו מקבלי ההחלטות‪ ,‬שחקלאות‬
‫בארץ עולה כסף למגדלים‪ ,‬ולא מעט חקלאים שילמו ומשלמים לצערנו‬
‫מחיר של הפסקת ייצור‪ ,‬כי אין אף אחד מאחוריהם‪.‬‬
‫בגדול אני מרוצה‪ ,‬שלפחות אותם מגדלי ירקות‪ ,‬שמוכרים במחיר יקר‪,‬‬
‫יחזירו חלק מהכספים הרבים שהם מפסידים ואולי אף יצליחו לשמור‬
‫משהו לעת צרה‪ ,‬כי העודפים בדרך‪ ,‬ואז בוודאי לא ניקרא בדחיפות לכלי‬
‫התקשורת‪ ,‬כי אז את מי זה מעניין‪ ,‬בסך‪-‬הכל כיסו של החקלאי‪.‬‬
‫מאיר יפרח‬
‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬
‫שולם ‪P.P. -‬‬
‫רשמו בפניכם‪:‬‬
‫סלט ירקות‬
‫החום והמחסור בעובדים גרמו‬
‫לעליית המחירים בירקות‬
‫החום ששרר בחודש אוגוסט גרם‬
‫לירידת יבולים בירקות בסדר‪-‬גודל‬
‫של ‪ 70%‬מהכמות‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מחסור‬
‫בעובדים בענף הביא לעיכוב הטיפול‬
‫בשטחים שנפגעו‪ ,‬מסר מאיר יפרח‪,‬‬
‫מזכיר ארגון מגדלי ירקות‪ .‬המחסור‬
‫בעובדים נובע מהחלטות ביורוקרטיות‬
‫שרירותיות‪ ,‬הוסיף יפרח‪ ,‬והדבר גורם‬
‫לעיכוב בעבודות הכנת השטחים‬
‫והשתילה‪ ,‬לחידוש התוצרת שנפגעה‪.‬‬
‫הממשלה צריכה להתעשת ולהחזיר‬
‫את מכסת העובדים לרמה הנדרשת‪,‬‬
‫אומרים בארגון מגדלי ירקות‪ ,‬כדי למנוע‬
‫מחסור בירקות ולשמור על מצב של‬
‫מחירים סבירים לטובת הציבור בישראל‪.‬‬
‫במקום לטפל במצוקה זו‪ ,‬עולה ההצעה‬
‫לייבא תוצרת ירקות במחירים גבוהים‪,‬‬
‫שעה שאין סיבה שמדינת ישראל תעזור‬
‫לחקלאים ממדינות אחרות במקום‬
‫לחקלאי ישראל‪.‬‬
‫הקלות למעסיקי עובדים‬
‫זרים בחקלאות‬
‫במסגרת הליכי שיפור השירות לציבור‪,‬‬
‫ביוזמת רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬הורה‬
‫מנכ"ל הרשות‪ ,‬אמנון בן עמי‪ ,‬לבצע‬
‫שורת הקלות בתחום העסקת עובדים‬
‫זרים בחקלאות‪ ,‬במטרה להפוך את‬
‫השירותים הניתנים לחקלאים לנגישים‬
‫יותר ולקצר את זמני ההמתנה לקבלת‬
‫השירות‪ .‬לפיכך‪ ,‬שירותים שניתנו‬
‫לחקלאים עד כה בלשכת רשות‬
‫האוכלוסין בנתב"ג בלבד‪ ,‬יינתנו מעתה‬
‫ב‪ 19-‬לשכות ברחבי הארץ‪ ,‬המתמחות‬
‫בנושא איזון תיקים‪ ,‬ולא בנתב"ג‪:‬‬
‫הברקת אשרות לחו"ל‪ ,‬ניודים של‬
‫עובדים‪ ,‬עדכון העברות בין מעסיקים‬
‫וכל הפעולות הכרוכות בהליך העסקת‬
‫עובד זר בחקלאות‪ .‬הלשכות הללו הן‪:‬‬
‫אילת‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬באר‪-‬שבע‪,‬‬
‫חדרה‪ ,‬חולון‪ ,‬חיפה‪ ,‬טבריה‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫כפר סבא‪ ,‬נצרת עלית‪ ,‬נתניה‪ ,‬עכו‪,‬‬
‫עפולה‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬צפת‪ ,‬ראשון לציון‪,‬‬
‫רחובות ורמלה‪.‬‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪:‬‬
‫כל קיצוץ במכסות המים‬
‫לחקלאות יחויב בפיצוי‬
‫כל קיצוץ במכסות המים לחקלאות‬
‫בשנה הבאה יחויב בפיצוי כספי הולם‬
‫‪2‬‬
‫לחקלאים שייפגעו‪ ,‬כך החליטה ועדת‬
‫המים של התאחדות חקלאי ישראל‪.‬‬
‫"התפלאנו לשמוע בכלי התקשורת את‬
‫הודעת מנהל רשות המים על קיצוץ‬
‫בסדר גודל של ‪ 80‬מיליון קוב לחקלאות‬
‫על סמך מודלים שונים‪ ,‬עוד טרם החלה‬
‫עונת הגשמים ובלא ששוחח על כך‬
‫עם נציגי החקלאים"‪ ,‬כך אמר מזכ"ל‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬אבשלום וילן‪.‬‬
‫"ההודעה על הקיצוץ מיותרת בשלב‬
‫זה"‪ ,‬אומר וילן‪" .‬אם בהמשך יתברר‬
‫שאין מנוס מקיצוץ במים‪ ,‬יש לעשות‬
‫זאת בדרך של הידברות וניסיונות‬
‫משותפים למצוא דרכים למזער את‬
‫הנזקים לחקלאות ולמשק המים‪ ,‬כמו‬
‫העברת מכסות מים בין חקלאים‬
‫ופתרונות יצירתיים אחרים"‪.‬‬
‫ועדת המים של התאחדות חקלאי‬
‫ישראל פנתה לרשות המים להיכנס‬
‫למו"מ מיידי על כל מכלול הנושאים‬
‫הנוגעים להספקת המים להתיישבות‪,‬‬
‫כדי להביא לכך שתחום חשוב זה‬
‫ינוהל בדרך של הסכמות ותוך היעזרות‬
‫בכל אנשי המקצוע ובעלי התפקידים‬
‫להשגת מטרות אלו‪.‬‬
‫"כל ניסיון לכפות על החקלאים‬
‫קיצוצים‪ ,‬ללא הסדר או ללא פיצוי‬
‫הולם‪ ,‬ייתקל בצעדי מחאה חריפים‬
‫ובמאבק ציבורי"‪ ,‬מזהיר וילן‪.‬‬
‫היה ‪ 17%‬משווי התוצר החקלאי‪ ,‬מה‬
‫שמציב את ישראל בשליש התחתון של‬
‫טבלת התמיכה בייצור החקלאי‪ .‬עוד‬
‫עולה מהנתונים‪ ,‬כי מדינות ה‪OECD-‬‬
‫ניהלו את המדיניות החקלאית שלהן‬
‫על‪-‬פי העדפותיהן הלאומיות והכלכליות‪.‬‬
‫ביפן‪ ,‬למשל‪ ,‬פעלה הממשלה להקטנת‬
‫ייצור האורז‪ ,‬בקנדה הגדילה הממשלה‬
‫את חלקה בפוליסות לביטוח נזקי‬
‫טבע‪ ,‬ובשווייץ הועמדו תקציבים גדולים‬
‫לתמיכה ישירה בחקלאים‪ ,‬כאשר‬
‫במקביל ירדה התמיכה במחירי‬
‫המוצרים ובתשומות הייצור‪.‬‬
‫מנכ"ל חדש לאגרקסקו‪:‬‬
‫דוד בונדי‬
‫דירקטוריון חברת היצוא החקלאי‬
‫אגרקסקו אישר בראשית חודש‬
‫ספטמבר את הצעת ועדת האיתור‬
‫של הדירקטוריון לבחירת מנכ"ל‬
‫לחברה‪ ,‬שהציעה לבחור לתפקיד‬
‫את דוד בונדי‪ .‬דוד בונדי‪ ,‬בן ‪,63‬‬
‫הינו בעל ניסיון רב בתחום המסחר‬
‫הבינלאומי ובעבר שימש בשורה של‬
‫מו”פ צפון‬
‫יום פתוח בחוות המטעים‬
‫ עמק החולה ‪18.10.2010‬‬‫* תערוכת מו”פ‬
‫* ועידת ‪ 150‬שנות‬
‫חקלאות בארץ‬
‫* ביקור באתרי המחקר‬
‫תפקידי ניהול בכירים בתחום הסחר‬
‫הבינלאומי‪ ,‬בהם יו"ר חברת "איקאה"‪,‬‬
‫מנכ"ל ‪ DHL‬אקספרס ישראל‪ ,‬מנכ"ל‬
‫דן אנד ברדסטריט‪.‬‬
‫בונדי יחליף את שלמה תירוש‪ ,‬שיסיים‬
‫את תפקידו בקרוב‪ ,‬לאחר ‪ 25‬שנות‬
‫פעילות באגרקסקו‪ ,‬מהן ‪ 16‬שנים‬
‫בתפקיד מנכ"ל החברה‪.‬‬
‫ירקות מגינים מסרטן ריאות?‬
‫מחקר‪ ,‬שנערך במוסד הלאומי לבריאות‬
‫ציבורית ולהגנת הסביבה בהולנד‪,‬‬
‫שמסקנותיו פורסמו לאחרונה בעיתון‬
‫מקצועי העוסק בחקר הסרטן‪ ,‬מצא כי‬
‫אחת הפעילות המניעתיות החשובות‬
‫ביותר להורדת הסיכון לסרטן הריאות‬
‫היא צריכה של סוגים שונים ומגוונים של‬
‫ירקות ופירות‪ ,‬במיוחד בקרב מעשנים‪.‬‬
‫החוקרים הגיעו למסקנות אלו על סמך‬
‫נתונים מ‪ 450-‬אלף איש‪.‬‬
‫ישראל בשליש התחתון‬
‫בנתוני תמיכה בייצור‬
‫החקלאי‬
‫מתוך דו"ח חדש‪ ,‬שסוקר את המדיניות‬
‫החקלאית בארגון ה‪ ,OECD-‬עולה כי‬
‫סך‪-‬כל התמיכות הממשלתיות בייצור‬
‫החקלאי ב‪ ,2009-‬במדינות ה‪,OECD-‬‬
‫הסתכם ב‪ 254-‬מיליארד דולר‪ .‬המדובר‬
‫בגידול של ‪ 5%‬בהשוואה לשיעור‬
‫התמיכות ב‪ ,2008-‬וסכום ההשקעה‬
‫מהווה ‪ 22%‬מהכנסות החקלאים‬
‫במדינות אלה‪ .‬על‪-‬פי נתוני משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬שיעור התמיכה בישראל‬
‫מה בגיליון‬
‫על הפרק ‪1..............................‬‬
‫סלט ירקות ‪2..........................‬‬
‫משולחן המזכירות ‪4...............‬‬
‫בשדה ההדרכה‪5....................‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪224‬‬
‫משולחן המזכירות‬
‫אסיפה כללית ‪-‬‬
‫מועצת ארגון מגדלי‬
‫ירקות‬
‫ערב ראש השנה תשע”א‪,‬‬
‫‪1.9.10‬‬
‫פתיחה ומצגת‬
‫מאיר יפרח פותח את האסיפה‬
‫הכללית של ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬מברך‬
‫את שר החקלאות על השתתפותו‬
‫בישיבה‪ ,‬מציע את אבו וילן כיו”ר‬
‫האסיפה‪.‬‬
‫אבו וילן נבחר ליו”ר האסיפה הכללית‪.‬‬
‫מאיר מציג את פעילויות הארגון בשנה‬
‫החולפת‪.‬‬
‫מאזן וועדת ביקורת‬
‫אלי עמית מברית פקוח מגיש את‬
‫המאזן לשנת ‪ 2009‬ומוסר לסיכום‬
‫הפעילות והמאזן‪ ,‬שאין דו”חות חריגים‪,‬‬
‫והכל מתנהל לפי הכללים והנוהלים‪ .‬יוסי‬
‫צרפתי מציג את דו”ח ועדת הביקורת‪.‬‬
‫הנוכחים מאשרים פה אחד את שני‬
‫הדו”חות‪.‬‬
‫דברי שר החקלאות‪,‬‬
‫ח”כ שלום שמחון‬
‫“השתתפותי בישיבות החגים כבר‬
‫הפכה למסורת‪ .‬אני מאוד נהנה‬
‫לראות את ציבור החברים שיושבים‬
‫כאן ולברכם‪.‬‬
‫יש לכם מנהיגות מיוחדת‪ ,‬שעובדת‬
‫קשה בשביל לשמור על האינטרסים‬
‫שלכם‪.‬‬
‫נזקי החום‪ :‬יש נזקים בכל הענפים‪.‬‬
‫נמצאים במגעים עם משרד האוצר‪,‬‬
‫לקבל מעבר לביטוח‪ ,‬אבל אני מציע‬
‫לא לפתח ציפיות‪.‬‬
‫ביטוח‪ :‬ללא ספק נושא הביטוח‬
‫הוא אחד הכלים החשובים לתפקוד‬
‫החקלאות‪ .‬עושים מאמץ להגדיל את‬
‫השתתפות הממשלה ל‪ ,50%-‬ונקווה‬
‫שנגיע לכך בתקציב הבא‪.‬‬
‫השקעות בטכנולוגיה‪ :‬ה’טכנולוגיה‬
‫היא המלך’‪ ,‬והיא נועדה לא רק כדי‬
‫לצמצם עובדים‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הכוונה היא לשדרג את החקלאות‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫סיוע בהדברה‪ :‬זוהי תחילתו של‬
‫מהלך חשוב לחקלאות‪ ,‬בירקות‬
‫ובפירות‪ .‬ההדברה היא מוצר ציבורי‬
‫שחיוני לעסוק בו‪.‬‬
‫יצוא‪ :‬זהו מרכיב חשוב בחקלאות‪ ,‬וצריך‬
‫לעבור את התקופה מבחינת שערי‬
‫המטבעות והמצב הכלכלי באירופה‪.‬‬
‫לובי חקלאי‪ :‬חשוב מאוד לחזק את‬
‫הלובי החקלאי‪ .‬תפקיד הארגונים הוא‬
‫בין השאר לפתח ולקדם את חברי‬
‫הכנסת‪ ,‬כדי שיראו בחקלאות את‬
‫העתיד שלהם‪ .‬הנושאים שעומדים על‬
‫סדר היום בשנים הבאות הם כבדים‬
‫וחשובים‪ ,‬לכן נושא הלובי חשוב מאוד‬
‫לקידום‪ ,‬ללא קשר מפלגתי‪ .‬זה לא‬
‫קורה ביום אחד‪.‬‬
‫תוכנית אסטרטגית לקידום‬
‫החקלאות‪ :‬חקלאות ישראל‪ ,‬במציאות‬
‫בה אנו נמצאים‪ ,‬היא במצב די טוב‪ .‬גם‬
‫ברמת המודעות הלאומית‪ ,‬ההזדהות‬
‫עם החקלאות והחקלאים יותר טובה‬
‫מבעבר‪ .‬נדרשת עבודה רבה לצורך‬
‫זה‪ ,‬ואנחנו הרי ציבור שהולך ומצטמצם‬
‫במושבים ובקיבוצים‪ .‬נדרשת תוכנית‬
‫אסטרטגית שתוביל לחיזוקם של‬
‫החקלאות והחקלאים‪ .‬צריך לשבת‬
‫ולחשוב איך עושים את זה קדימה‪.‬‬
‫השוק הסיטוני‪ :‬לאחר החגים אמורה‬
‫להתקיים ישיבה מיוחדת בנושא‬
‫ההתיישבות והקיבוץ‪ .‬אחת ההצעות‬
‫שנעלה במסגרת זו היא נושא השוק‬
‫הסיטוני‪ .‬הטיוטות מתגבשות‪ ,‬ואנחנו‬
‫מדברים על הקמת חברה ממשלתית‬
‫ומקווים שנגיע להצעה מוסכמת‪ ,‬שממנה‬
‫נצא להקמת השוק‪ ,‬עם כל הבעיות‬
‫מסביב‪ .‬מועצת הצמחים מעורבת בזה‬
‫עד צוואר‪ ,‬ועושה עבודתה נאמנה‪.‬‬
‫שנה טובה‪ ,‬ונברך ששיתוף הפעולה‬
‫בינינו יימשך”‪.‬‬
‫שמחה יודוביץ‬
‫שמחה יודוביץ מציגה באמצעות מצגת‬
‫את הפעילות בהשקעות ובתמיכה‬
‫בטכנולוגיות ובמיכון חוסך כוח אדם‬
‫במשרד החקלאות‪.‬‬
‫פרופ’ חיים רבינוביץ‬
‫פרופ רבינובץ סוקר את עתידו של ענף‬
‫הירקות בארץ ובעולם בשנים הבאות‪.‬‬
‫בשדה ההדרכה‬
‫גידול בצל‬
‫הקדמה‬
‫תנאי האקלים של הארץ מאפשרים‬
‫גידול ואיסוף של בצל במשך מרבית‬
‫ימות השנה‪ .‬זני הבצלצולים הבכירים‬
‫מספקים בצל טרי בסוף הסתיו ועד‬
‫תחילת האביב‪ ,‬ויתר הזנים מספקים‬
‫בצל לשוק המקומי מחודש אפריל עד‬
‫סוף דצמבר‪ .‬בשנים האחרונות נכנסה‬
‫לשימוש טכנולוגיית אחסון בצל בקירור‪,‬‬
‫המאפשרת לשווק בצל קיצי בחודשי‬
‫החורף ינואר‪ ,‬פברואר ומרץ‪ .‬בחירת‬
‫הזנים ומועדי הזריעה או השתילה נעשית‬
‫בהתאם לאזורי הגידול‪.‬‬
‫בחירת השטח‬
‫הבצל גדל ומתפתח יפה באדמות‬
‫פוריות ומנוקזות היטב‪ ,‬שניתן לעלות‬
‫עליהן בכלי עיבוד סמוך לאחר הגשם או‬
‫ההשקיה‪ ,‬כדי לבצע בזמן את הטיפולים‬
‫הדרושים למניעת מחלות ומזיקים‬
‫ולהדברת עשבים‪ .‬במידת האפשר‬
‫רצוי ליצור ערוגות עם כיוון הרוח השכיח‬
‫באזור‪ ,‬לשיפור האוורור בין הצמחים‪.‬‬
‫מחזור זרעים‬
‫אין לחזור ולגדל בצל בחלקות שגידלו בהן‬
‫ב‪ 5-4-‬השנים האחרונות בצל‪ ,‬שום‪ ,‬לוף‬
‫או כל גידול אחר ממשפחת השושניים‪,‬‬
‫מחשש למחלות שורש למיניהן‪ .‬אין לגדל‬
‫בצל בשדה שהיה נגוע או שקיים בו חשש‬
‫לנגיעות בנמטודות חופשיות או במחלת‬
‫שורש ורוד‪ .‬כרבים נוספים בלתי רצויים‬
‫הם‪ :‬כרב קטניות וכרב תפוחי‪-‬אדמה‪,‬‬
‫מחשש לספיח‪ ,‬וכרב כותנה ותירס‪,‬‬
‫מחשש לשיירי גבעולים העלולים להפריע‬
‫במהלך הזריעה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עדיף שלא לגדל‬
‫בצל או שום על כרב דגניים (מחשש‬
‫לריזוגליפוס)‪.‬‬
‫שאריות קוטלי עשבים‬
‫כל הבצלים‪ ,‬ובמיוחד הבצל הזרוע‪,‬‬
‫סובלים מאוד משאריות קוטלי‬
‫עשבים‪ .‬הנזקים מתבטאים בעיכוב‬
‫הגידול ובנפילת נבטים‪ ,‬העלולים לגרום‬
‫להתמוטטות כללית של השדה‪ .‬כדי‬
‫למנוע את הנזקים הללו‪ ,‬יש לברר‬
‫ביסודיות באילו חומרים ובאיזו שיטת‬
‫גידול (בעל או שלחין) השתמשו בגידול‬
‫הקודם‪ .‬ככל שהידע המקדים יהיה‬
‫רב יותר‪ ,‬כך יקטן החשש מנזקי קוטלי‬
‫העשבים‪.‬‬
‫זיבול ודישון‬
‫הבצל מגיב היטב לפוריות הקרקע‪,‬‬
‫ולכן רצוי לבחור בקרקעות פוריות‪.‬‬
‫בשדות‪ ,‬שקיבלו זבל אורגני בגידול‬
‫הקודם‪ ,‬ניתן להסתפק בתוספת של‬
‫‪ 3-2‬מ"ק זבל אורגני או ב‪ 400-‬ק"ג‬
‫לדונם כופתיות‪ .‬בחלקות‪ ,‬שלא קיבלו‬
‫זבל אורגני בשנים האחרונות‪ ,‬הכמות‬
‫המומלצת היא ‪ 5‬מ"ק לדונם‪ .‬במקרים‬
‫אלה יש לבחור בזבל אורגני שעבר‬
‫תהליך של קומפוסטציה‪ ,‬ובשום‬
‫מקרה אין לפזר זבל שלא עבר את‬
‫התהליך‪ ,‬מחשש לאילוח השדות‬
‫בגורמים בלתי רצויים ולמחסורים‬
‫בשלב הראשון של הגידול‪ .‬תוספת‬
‫של דשנים תינתן רק לאחר בדיקות‬
‫קרקע‪.‬‬
‫זרחן ‪ -‬יש להשלים עד לרמה של ‪25‬‬
‫חלקי מיליון‪ .‬אשלגן ‪ -‬יש להשלים עד‬
‫לרמה של ‪ 12‬חלקי מיליון (כאשר‬
‫הבדיקה במיצוי קלציום כלוריד)‪ .‬חנקן‬
‫יינתן כדשן ראש במהלך הגידול‪ ,‬בכמות‬
‫מצטברת של ‪ 35‬ק"ג צרוף לדונם‪.‬‬
‫הכנת הקרקע לזריעה‬
‫ולאסיף ממוכן‬
‫להכנת הקרקע השפעה ניכרת על דיוק‬
‫בזריעה ועל נביטה טובה ואחידה‪ ,‬שהם‬
‫יסוד להצלחת הגידול‪ .‬לפני הזריעה‬
‫מחליקים ומפוררים את הרגבים‪,‬‬
‫אם ישנם‪ ,‬מסמנים את הערוגות‪,‬‬
‫משקים את השדה השקיה טכנית‬
‫ומתחחים‪ .‬לאחר התיחוח עוברים עם‬
‫מעגילה חלקה שאינה כבדה‪ ,‬מיישרים‬
‫ומנחיתים את פני הערוגה‪.‬‬
‫ההכנה לאסיף ממוכן חייבת להיות‬
‫מדויקת הרבה יותר‪ .‬משום שמערכי‬
‫האסיף רגישים לאבנים ולרגבים‪,‬‬
‫יש לבחור חלקות שאין בהן אבנים‪,‬‬
‫ובמקרה שיש ‪ -‬צריך לערוך בהן‬
‫סיקול נוסף‪ .‬במקרה שהקרקע אינה‬
‫מפוררת דייה ‪ -‬חובה לתחח פעם‬
‫נוספת‪ .‬גובה הערוגה לא יעלה על‬
‫‪ 12-10‬ס"מ‪ .‬רוחב הערוגות יהיה בין‬
‫‪ 193-183‬ס"מ‪ .‬יש לשים דגש מיוחד‬
‫על כתפיים בערוגות‪ ,‬שרוחבן משני צדי‬
‫הערוגה לא יפחת מ‪ 10-‬ס"מ‪.‬‬
‫עומק הזריעה‬
‫עומק הזריעה הרצוי הוא ‪ 1.5‬ס"מ‪.‬‬
‫זריעה שטחית מדי תאלץ את המגדל‬
‫לבצע השקיות תכופות‪ ,‬בשל החשש‬
‫לאיבוד כושר הנביטה של הזרעים‪,‬‬
‫ותגרום בזבוז מים‪ .‬בזריעה עמוקה מדי‬
‫‪3‬‬
‫נגרמים עיכוב וחוסר אחידות בנביטה‪,‬‬
‫וקיים חשש לפגיעות ממזיקי קרקע‪.‬‬
‫איכות הזרעים‬
‫רצוי להשתמש בזרעים שמקורם‬
‫בחברה אמינה‪ .‬אין להשתמש בזרעים‬
‫ישנים אלא רק לאחר בדיקה של גורם‬
‫מוסמך ואחראי‪ .‬כושר הנביטה הרצוי‬
‫הוא מעל ‪ .85%‬בשנים האחרונות הושגו‬
‫תוצאות יפות של נביטה מזרעים שטופלו‬
‫בקונפידור או בגאוצ'ו‪ .‬חיטויים אלה‬
‫חוסכים טיפולים נגד זבוב הבצל בשלב‬
‫הנביטה ונגד חרקים מוצצים למיניהם‬
‫בשבועיים הראשונים שלאחר הנביטה‪.‬‬
‫ניתן להזמין זרעים מטופלים מהחברות‪.‬‬
‫קיימת אפשרות להשתמש בזרעים‬
‫שעברו טיפול פריימינג לזירוז הנביטה‪.‬‬
‫מרווחי זריעה‬
‫וכמות זרעים לדונם‬
‫זורעים את הבצל בערוגות‪ ,‬שרוחבן נע‬
‫בין ‪ 160‬ס"מ ל‪ 193-‬ס"מ‪ .‬בערוגות‪,‬‬
‫שרוחבן ‪ 170-160‬ס"מ‪ ,‬זורעים ‪4‬‬
‫שורות‪ .‬בערוגות‪ ,‬שרוחבן ‪193-183‬‬
‫ס"מ‪ ,‬זורעים ‪ 6-5‬שורות או ‪ 4‬צמדים‪.‬‬
‫ישנם משקים‪ ,‬הזורעים מספר רב של‬
‫שורות בערוגה‪ ,‬אך ככל שמגדילים את‬
‫מספר השורות ‪ -‬כך יצטמצם המרווח‬
‫ביניהן ותגדל הצפיפות על פני הערוגה‪,‬‬
‫גורם שאינו רצוי‪ .‬אוכלוסייה של‬
‫‪ 80,000-70,000‬צמחים לדונם‬
‫עשויה להניב יבול מרבי לשיווק‪.‬‬
‫לרשות החקלאים עומדות מכונות‬
‫זריעה‪ ,‬המאפשרות זריעה מדויקת‬
‫ופיזור אחיד בתוך השורה‪ ,‬שיביאו‬
‫לחיסכון בכמות הזרעים לדונם‪.‬‬
‫כמות הזרעים לדונם במכונות הללו‬
‫נעה בין ‪ 360-320‬ג' לדונם‪ ,‬בהתאם‬
‫למשקל האלף של הזרעים‪ .‬מגדל‪,‬‬
‫המעוניין לשווק בצלים גדולים‪ ,‬יכול‬
‫להפחית את מספר הצמחים לדונם‬
‫עד ‪ ,60,000‬מבלי שתפחת כמות‬
‫היבול‪.‬‬
‫זנים‬
‫כיום עומד לרשות המגדלים מבחר‬
‫רב של זנים‪ .‬כל מגדל יכול לבחור‬
‫את הזן המתאים לו‪ ,‬בהתאם לאזור‬
‫ולמטרות שלהם הוא מייעד את שיווק‬
‫הבצל‪ .‬בהמשך מופיעה טבלה של‬
‫הזנים לפי סדר זריעתם והבשלתם‪.‬‬
‫טבלת עזר לזנים‬
‫‪4‬‬
‫ולמועדי זריעה ואיסוף‬
‫טבלת עזר לזנים ולמועדי זריעה ואיסוף‬
‫מועדי זריעה הם כלי עזר לבחירת הזנים‬
‫לאזורים השונים בארץ‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אין‬
‫לראות את המועדים המוצעים בטבלה‬
‫כעניין מוחלט‪ ,‬כיוון שבאזורים השונים‬
‫מועדי הזריעה עשויים להשתנות‪ .‬רצוי‬
‫להיוועץ במדריכים שבאזורים השונים‬
‫כדי למנוע תקלות‪.‬‬
‫הדברת עשבים‬
‫צמח הבצל בעל נוף צר ושורשים‬
‫שטחיים‪ .‬בשל מבנה זה אין הוא‬
‫יכול להתחרות בעשבים במשך כל‬
‫תקופת גידולו‪ .‬בעונת גידול אחת של‬
‫הבצל יש שלוש עונות של נביטת‬
‫עשבים‪ :‬העשבייה הסתווית‪ ,‬כל עשבי‬
‫החורף וכל עשבי האביב והקיץ‪ .‬כדי‬
‫להקטין למינימום את הסיכוי להופעת‬
‫העשבים בעונות השונות‪ ,‬יש לבחור‬
‫בשדות נקיים ככל האפשר‪.‬‬
‫האמצעים העומדים לרשות החקלאי‬
‫הם‪ :‬הדברת העשבים לפני נביטת‬
‫הבצל‪ ,‬הכנה סופית של הקרקע‬
‫והשקיית הנבטה ימים אחדים לפני‬
‫הזריעה‪ .‬במקרה שקיים חשש‬
‫להופעת עשבים רבים‪ ,‬יש להשקות‬
‫פעם נוספת לפני הזריעה‪ .‬הזריעה‬
‫תתבצע כאשר האדמה לחה ולא‬
‫תקשה על ביצוע הפעולה‪ .‬בגמר‬
‫הזריעה מבצעים השקיית הנבטה‪.‬‬
‫כמות המים תהיה בהתאם לקרקע‬
‫ולתנאי המקום‪ .‬מספר ימים לאחר‬
‫השקיית ההנבטה ולפני הצצת הבצל‪,‬‬
‫משמידים את העשבייה שנבטה‬
‫בדו‪-‬קטלון‪ ,‬ואין להשתמש בשלב זה‬
‫בתכשירי גלייפוסט‪ .‬החל משלב זה‪,‬‬
‫כאשר הבצל יציץ ללא תחרות עם‬
‫העשבים‪ ,‬אפשרויות ההדברה יהיו‬
‫נרחבות הרבה יותר‪.‬‬
‫הדברה כימית ‪ -‬החומרים העומדים‬
‫לרשות המגדלים מאפשרים התחלה‬
‫וסיום של הגידול תוך עישובים מעטים‬
‫או ללא צורך בעישובים כלל‪.‬‬
‫הדברת דגניים ‪ -‬ניתן להדביר את‬
‫הדגניים בכל שלבי הגידול באחד‬
‫מהחומרים המומלצים להדברת‬
‫דגניים‪.‬‬
‫הדברת רחבי עלים‬
‫דקטל ‪ -‬חומר סלקטיבי מונע נביטה‪,‬‬
‫יישום במינון ‪ 1,200‬סמ"ק ‪/‬ד' לאחר‬
‫הזריעה‪ ,‬הצנעה בהמטרה‪ .‬יעיל‬
‫במניעת הצצה של כוכבית‪.‬‬
‫סטומפ ‪ -‬ניתן לשימוש מהגיע הבצל‬
‫לעלה אמיתי ראשון בגובה ‪ 5‬ס"מ‪.‬‬
‫החומר מונע נביטה לזמן ארוך‬
‫ונביטת כשות (חומר שאריתי)‪ .‬כמות‬
‫מומלצת לדונם‪ 550 :‬סמ"ק‪ .‬הצנעה‬
‫בהמטרה‪.‬‬
‫תכשירי אוקסיכלורופן (גול‪ ,‬גליל‪,‬‬
‫גליגן) ‪ -‬קוטלי מגע ומונעי נביטה‪ .‬ניתנים‬
‫לשימוש רק לאחר הצצת הבצל וכשיש‬
‫שלושה עלים ויותר‪ .‬סימני צריבה‬
‫וכתמים נקרוטיים לבנים יופיעו יותר על‬
‫עלים שרועים מאשר על עלים זקופים‪.‬‬
‫יש לטפל כשהבצל בטורגור‪.‬‬
‫רונסטאר ‪ -‬קוטל מגע ומונע נביטה‪.‬‬
‫ניתן לשימוש רק לאחר נביטת הבצל‪,‬‬
‫כאשר לבצל יש שני עלים אמיתיים או‬
‫בהתאם להמלצות המדריכים‪.‬‬
‫קוורץ ‪ -‬קוטל מגע ומונע נביטה‪ .‬חומר‬
‫שאריתי מאוד‪ .‬ניתן להשתמש בקוורץ‬
‫בהגיע הבצל לשני עלים אמיתיים‬
‫ותחילת העלה השלישי במינון ‪20‬‬
‫סמ"ק‪/‬ד'‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬ניתן לשלב‬
‫קוורץ עם בזגרן כדי לקבל טווח‬
‫קטילה רחב יותר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אם אין‬
‫למגדל ניסיון בשימוש בכל החומרים‪,‬‬
‫חייבים להיוועץ במדריכים הנוגעים‬
‫בדבר‪ .‬בעקבות טיפולי הקוורץ‬
‫מופיעים כתמים לבנים במקום‬
‫הצריבה‪ ,‬כתמים שנשארים בעלים‬
‫הפגועים ואינם מפריעים להתפתחות‬
‫הבצל‪ .‬יש להקפיד על כך שהבצל‬
‫יהיה בזמן הריסוס בטורגור והעלים‬
‫זקופים‪.‬‬
‫בזגרן ‪ -‬יעיל להדברת נוריות ומצליבים‬
‫כאשר לבצל שני עלים אמיתיים (יש‬
‫להיוועץ במדריכים לגבי עיתוי היישום‬
‫והמינון)‪.‬‬
‫אקופרט ‪ -‬כאשר לבצל ‪ 4-2‬עלים‬
‫אמיתיים‪ ,‬התכשיר יעיל להדברת‬
‫חלמית‪ ,‬חרדל וחבלבל‪ ,‬במינון ‪50‬‬
‫סמ"ק‪/‬ד'‪.‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪224‬‬
‫פגעים‬
‫כדי למנוע פגעי קרקע בזמן הנביטה‪,‬‬
‫רצוי להשתמש בזרעים מחוטאים‪,‬‬
‫ומובן‪ ,‬שיש לאפשר תנאים מיטביים‬
‫לנביטה מהירה‪.‬‬
‫זבוב הבצל ‪ -‬מזיק התוקף את הבצל‬
‫משלב הנביטה עד אשר הבצל מגיע‬
‫ל‪ 6-5-‬עלים (כאשר הבצל מגיע‬
‫לעובי של עיפרון)‪ .‬טיפולים נגד המזיק‬
‫מתחילים עם הנביטה ונמשכים‬
‫מדי עשרה ימים‪ ,‬כל עוד קיים חשש‬
‫לנזקים‪ .‬הזבוב מקים שלושה דורות‪:‬‬
‫שניים בחודשי הסתיו ואחד בינואר‪.‬‬
‫אגרוטיס ‪ -‬מזיק שעלול להופיע ולגרום‬
‫נזקים בשלב הנביטה או בהמשך‪.‬‬
‫חשוב להדביר עשבייה ובעיקר ירבוז‪,‬‬
‫המהווים פונדקאים למזיק‪ .‬טיפולים‬
‫נגד מזיק זה יינתנו עם גילויו‪ .‬בנביטה‬
‫בסתיו בצל לעתים נתקף גם על‪-‬ידי‬
‫לפיגמה‪ ,‬שזחליה מכרסמים בעלווה‬
‫ולעתים חודרים לתוך העלה‪ .‬יש לטפל‬
‫בהתאם להמלצות (לרוב אין נזק‪.‬‬
‫למספר העלים ולגודלם יש חשיבות‬
‫לקביעת רמת הנזק‪ ,‬ובכל מקרה‬
‫חשוב להיוועץ במדריך)‪.‬‬
‫תריפסים ‪ -‬מזיקים אלה תוקפים את‬
‫הבצל משלב הנביטה ובמהלך הגידול‬
‫כולו‪ .‬ככל שהדברתם תהיה יעילה יותר‪,‬‬
‫כך התפתחות הצמחים תהיה טובה‬
‫יותר‪ .‬מרבית אוכלוסיית התריפסים‬
‫נמנית עם תריפס הטבק‪ ,‬ולעתים ניתן‬
‫למצוא גם את תריפס הפרחים המערבי‪,‬‬
‫אך הופעתו נחשבת שולית‪ .‬יש לזכור‪,‬‬
‫כי בסתיו חם ובהתקפות קשות ייגרם‬
‫נזק רב עד היעלמות נבטים‪ .‬מהניסויים‬
‫האחרונים מתברר‪ ,‬שקיים קשר ישיר בין‬
‫עוצמת הנגיעות של התריפס לבין גרימת‬
‫נזקים בהלבנת הקש לבצל הקיצי‪.‬‬
‫סטמפיליום ‪ -‬מחלת הסטמפיליום‬
‫פוגעת בבצל חורפי בשלהי הסתיו‪,‬‬
‫משום שהתנאים המועדפים על‬
‫הפטרייה הם חום וממטרים לסירוגין‪.‬‬
‫המחלה שוככת בחורף ופורצת‬
‫באופן משמעותי באביב ובקיץ‪ .‬יש‬
‫להקפיד על מתן ריסוסי מניעה ולהגיב‬
‫בטיפולים ספציפיים בעקבות שינויים‬
‫במזג‪-‬האוויר ולקראת גשם והמטרה‪.‬‬
‫שדות המושקים בטפטוף מגבילים‬
‫את התפתחות המחלה‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫בוטריטיס ‪ -‬בבצל חורפי‪ ,‬גם בשדות‬
‫צפופים‪ ,‬מבחינים בעיצומם של‬
‫הגשמים בקמילת העלים ההיקפיים‪.‬‬
‫יתכן מאד שבגרימת התופעה‬
‫מעורבת הפטרייה בוטריטיס‬
‫סקואמוזה‪ ,‬שנפוצה בשנים גשומות‪,‬‬
‫בשדות מומטרים ובמזג‪-‬אוויר לח‪.‬‬
‫כשנערכים להדברת כשותית‪ ,‬יש‬
‫לבחור בתכשירים שידבירו גם‬
‫כשותית וגם בוטריטיס‪ .‬באזורים‪,‬‬
‫שבהם התופעה שכיחה מאוד‪ ,‬יש‬
‫לשקול מתן טיפולים מיוחדים בקוטלי‬
‫בוטריטיס או לשלבם בקוטלי כשותית‪.‬‬
‫בסוף חורף ‪ 2005‬ובראשית האביב‬
‫של שנת ‪ 2006‬הופיע בוטריטיס אחר‬
‫שתקף את ראשי הבצל‪ .‬מין זה מוגדר‬
‫כ‪ ,B. allii-‬הגורם לריקבונות באחסון‪.‬‬
‫בנוסף לזאת‪ ,‬מין זה הופיע בסוף‬
‫תקופת ההתבצלות במרבית שטחי‬
‫הבצל שנאסף באביב וגרם נזקים‬
‫חמורים‪ ,‬ובמקרים מסוימים הגיע‬
‫אובדן היבול אף ל‪ 70%-‬מהיבול‬
‫הצפוי‪ .‬כעת חוקרים את הנושא‪,‬‬
‫והידע הנמצא בידנו כיום הוא מועט‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬בשטחים זרועים בסתיו‬
‫ובחורף ניתן לטפל בשני טיפולים‬
‫עוקבים‪ :‬טיפול ראשון החל מ‪40%-‬‬
‫הצצה וטיפול שני בהצצה מלאה‪.‬‬
‫תכשירי ההדברה המתאימים אינם‬
‫רבים‪ ,‬לכן יש להיוועץ במדריכים‬
‫בטרם הטיפול‪.‬‬
‫כשותית ‪ -‬המחלה גורמת נזקים‬
‫חמורים מאמצע דצמבר ועד סוף‬
‫האביב‪ ,‬לכן יש להקפיד על משטרי‬
‫הדברה סדירים‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫המחלה מתפרצת בעוצמה גדולה‬
‫בכל אזורי הגידול‪ ,‬וקיימים קשיים‬
‫בהדברתה עקב ירידה ביעילות‬
‫התכשירים‪ .‬לחלקות‪ ,‬בהן ישנה זרימת‬
‫אוויר טובה‪ ,‬עומד צמחים נמוך ושורות‬
‫זריעה עם כיוון הרוח‪ ,‬עשויה להיות‬
‫תרומה להפחתת הנגיעות במחלה‪.‬‬
‫קימחון ‪ -‬מחלה המופיעה בבקעת‬
‫הירדן‪ ,‬בבית שאן ובעמק חרוד‪ ,‬לרוב‬
‫בבצל "בית אלפא"‪ .‬הקימחון מופיע‬
‫ככתם קמחי על פני העלים הבוגרים‪.‬‬
‫המחלה אינה גורמת נזק כלכלי‪ ,‬ולכן‬
‫אינה מחייבת טיפולים‪.‬‬
‫יש להשתמש בתכשירים בהתאם‬
‫לכתוב בתווית היצרן‪.‬‬
‫אלי מרגלית ‪ -‬רפרנט ארצי לשושניים‬
‫נביל עומרי ‪ -‬מדריך ירקות‬
‫תמר אלון‪-‬מדריכת הגנת הצומח‬
‫השקיה ודישון‬
‫בפלפל‬
‫בקעת הירדן‬
‫גידול הפלפל בבקעת הירדן התרחב‬
‫מאוד בשנים האחרונות‪ ,‬וכיום הוא‬
‫אחד הגידולים העיקריים והחשובים‬
‫ביותר מבין מגוון הגידולים בבקעה‪.‬‬
‫ההצלחה בגידול זה וקבלת פרי‬
‫איכותי מותנות בהקפדה יתרה על‬
‫המים והדשן‪.‬‬
‫מידע זה‪ ,‬העוסק בנושא השקיה‬
‫ודישון בפלפל‪ ,‬מבוסס על ניסיון‬
‫מצטבר של השנים האחרונות ועל‬
‫ניסיונות שונים‪ ,‬שנערכו ונערכים כיום‬
‫בתחנת הניסיונות בבקעת הירדן‪.‬‬
‫השקיה בבתי רשת‬
‫כשיורד גשם (מעל ‪ 10‬מ"מ) ואין‬
‫חיפוי קרקע‪ ,‬ניתן להתייחס לגשם‬
‫כאל השקיה‪ .‬במקרים שיש חשש‬
‫להמלחה‪ ,‬מומלץ לבצע השקיה‬
‫טכנית לצורך דחיקת המלחים‪ .‬בסוף‬
‫פברואר‪ ,‬עם השינויים במזג‪-‬האוויר‪,‬‬
‫מומלץ לבצע בדיקות קרקע‪ ,‬כדי‬
‫לקבוע אם יש צורך בשטיפה‪.‬‬
‫בקביעת תדירות ההשקיה יש לקחת‬
‫בחשבון את סוג הקרקע ואת הצורך‬
‫בדחיקת מלחים‪ .‬ההמלצות בטבלה ‪3‬‬
‫מבוססות על מנת השקיה של ‪15-12‬‬
‫קוב לדונם‪.‬‬
‫שימוש בטנסיומטרים‬
‫בקרקעות בינוניות‬
‫ובינוניות‪-‬כבדות‬
‫לבקרה מדויקת בחלקה‪ ,‬מומלץ‬
‫לקבוע שתי תחנות לחלקה אחידה‪,‬‬
‫ובכל תחנה להתקין שני טנסיומטרים‪.‬‬
‫עומק ההצבה‪ :‬טנסיומטר במרכז‬
‫בית השורשים (בדרך כלל בעומק‬
‫של ‪ 20-15‬ס"מ) וטנסיומטר נוסף‬
‫מתחת לבית השורשים (בדרך כלל‬
‫‪ 40-30‬ס"מ)‪.‬‬
‫מומלץ להכניס את הטנסיומטרים‬
‫לקרקע מיד לאחר השתילה‪ ,‬כדי‬
‫ליצור מגע טוב בין החרס לבין‬
‫הקרקע במהלך ההשקיות הטכניות‪,‬‬
‫כך שניתן יהיה להשתמש בנתונים‬
‫של הטנסיומטרים לאחר סיום שלב‬
‫הקליטה והתבססות הצמחים‪.‬‬
‫מתח סף להשקיה‬
‫השימוש בנתוני הטנסיומטרים לאחר‬
‫התבססות הצמחים תלוי במצב הצמח‪.‬‬
‫כאשר יש בעיות של חוסר חנטה‪ ,‬אך אין‬
‫בעיה של מליחות בקרקע ‪ -‬ניתן להעלות‬
‫את מתח הסף להשקיה עד לערכים‬
‫של ‪ 60-50‬סנטיבר בשכבה העליונה‪.‬‬
‫כשאין בעיות של חנטה או כשיש בעיות‬
‫מליחות ‪ -‬ערכי הסף להשקיה יהיו‬
‫נמוכים יותר (‪ 40-30‬סנטיבר)‪ .‬בשלב זה‬
‫של הגידול ייקבעו מרווחי ההשקיה על‪-‬פי‬
‫הטנסיומטרים‪.‬‬
‫השימוש בטנסיומטרים‬
‫לאחר חנטה של ‪ 4-3‬פירות‬
‫בשלב זה של הגידול‪ ,‬מומלץ‬
‫להשתמש בטבלה ‪ 3‬לשם קבלת‬
‫מרווח ההשקיה הרצוי ולהשתמש‬
‫בטנסיומטרים לצורך קביעת מנת‬
‫המים‪ .‬ערך הסף להשקיה בשלב זה‬
‫צריך להיות ‪ 30‬סנטיבר בממוצע לשני‬
‫העומקים של הטנסיומטרים (הערכים‬
‫של הטנסיומטרים צריכים להגיע‬
‫ל‪ 30-‬סנטיבר בבוקר‪ ,‬לפני פתיחת‬
‫המים‪ ,‬ולרדת ל‪ 10-‬סנטיבר בבוקר‬
‫שלמחרת ההשקיה)‪.‬‬
‫המלצות השקיה למצעים‬
‫מנותקים‬
‫הבסיס להשקיה במצע מנותק‬
‫הוא מקדמי ההשקיה‪ ,‬המופיעים‬
‫לעיל בטבלה ‪ ,1‬ונתוני ההתאדות‬
‫הממוצעת‪ ,‬כפי שמופיעים לעיל‬
‫בטבלה ‪ .2‬יש לחלק את כמויות‬
‫המים היומיות למנות של ‪2.0‬‬
‫קוב לדונם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ההתאדות‬
‫הממוצעת בעשרת האחרונה של‬
‫נובמבר היא ‪ 4.0‬מ"מ ליום; מקדם‬
‫ההשקיה המומלץ הוא ‪ ;0.8-0.7‬לכן‬
‫כמויות המים לדונם ליום הן ‪3.2-2.8‬‬
‫מ"ק‪ ,‬ומספר ההשקיות ביום הוא‬
‫פעם‪-‬פעמיים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬המלצות השקיה לגידול פלפל בקרקע‬
‫נתוני התאדות עדכניים ניתן לקבל בטל'‪ 02-9941289 :‬או באינטרנט‪www.mop-bika.org.il :‬‬
‫בקרת ההשקיה‬
‫ניתן לבקר את ההשקיה במצע מנותק‬
‫באמצעות אחוזי הנקז‪ .‬המינימום‬
‫הרצוי הוא ‪ 30%‬נקז‪ .‬כאשר הנקז יורד‬
‫מתחת ל‪ ,30%-‬מומלץ להוסיף עוד‬
‫מנת השקיה‪ .‬כאשר אחוז הנקז גבוה‬
‫מ‪ ,60%-‬מומלץ להוריד מנת השקיה‪.‬‬
‫נתוני מליחות‬
‫מומלץ לבצע בדיקות של רמת‬
‫המליחות (‪ )EC‬והכלור בטפטפת‬
‫ובנקז‪ .‬רמת כלור בנקז של כ‪100-‬‬
‫מל"ג לליטר מעל הרמה בטפטפת‬
‫היא הרמה המקסימאלית המותרת‪.‬‬
‫כשרמת הכלור בנקז גבוהה מ‪100-‬‬
‫מל"ג לליטר לעומת הרמה בטפטפת‪,‬‬
‫מומלץ להוסיף מנת השקיה להדחת‬
‫המלחים‪ .‬מבחינת המוליכות‬
‫החשמלית (‪ ,)EC‬מותרת עלייה בנקז‬
‫עד לרמה של ‪ 20%-10%‬מעל הרמה‬
‫בטפטפת‪ .‬כשההצטברות גדולה‬
‫מ‪ ,20%-‬מומלץ להוסיף מנת השקיה‪.‬‬
‫בדיקות קרקע‬
‫והמלצות דישון‬
‫כללי‬
‫מומלץ לבצע לפחות שתי בדיקות‬
‫קרקע במהלך העונה‪ ,‬כדי לקבוע‬
‫תוכנית דישון מתאימה וכדי לבדוק אם‬
‫יש צורך בשטיפת הקרקע‪ .‬יש לבצע את‬
‫בדיקות הקרקע ביסוד לפני השתילה‪,‬‬
‫ובסוף פברואר‪ ,‬לקראת האביב‪ .‬מועד‬
‫נוסף‪ ,‬שבו בדיקות הקרקע עשויות‬
‫לספק מידע חשוב‪ ,‬הוא תחילת נובמבר‪.‬‬
‫מוליכות חשמלית (‪)E.C‬‬
‫רמת המוליכות החשמלית הרצויה‬
‫ביסוד ובמהלך הגידול לא תעלה‬
‫על ‪ 2.0‬דציסימנס למטר‪ .‬כשהרמה‬
‫גבוהה מ‪ 3.0-‬דציסימנס למטר‬
‫ביסוד‪ ,‬מומלץ לבצע שטיפה לצורך‬
‫הדחת עודפי המלחים‪ .‬כמות המים‬
‫לשטיפה ונוהל השטיפה תלויים‬
‫ברמת המליחות ובהרכב המכאני של‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫רמת מליחות גבוהה במהלך הגידול‬
‫(מעל ‪ 2.0‬דציסימנס למטר) עלולה‬
‫לנבוע מרמה גבוהה של יסודות הזנה‬
‫ומהשקיה בחוסר‪ .‬במקרה שרמת‬
‫המליחות הגבוהה נובעת מעודפים‬
‫ביסודות ההזנה‪ ,‬יש להפחית את‬
‫רמת הדישון‪ ,‬ולעתים אף להפסיק‬
‫לגמרי את הדישון לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫כשהמליחות הגבוהה קשורה בחוסר‬
‫השקיה‪ ,‬יש להגדיל את כמויות המים‪.‬‬
‫כאשר המליחות גבוהה במיוחד‪,‬‬
‫מומלץ להשקות במנת מים גדולה‬
‫באופן חד‪-‬פעמי גם במהלך הגידול‪,‬‬
‫כדי להדיח את המלחים‪.‬‬
‫בורון‬
‫הפלפל רגיש לעודפי בורון‪ ,‬ולכן הן‬
‫בקרקעות חדשות והן בקרקעות‬
‫ותיקות‪ ,‬אם רמת הבורון אינה ידועה‪,‬‬
‫מומלץ לבדוק אותה‪ .‬כשרמת‬
‫הבורון גבוהה מ‪ 1.0-‬מ"ג לליטר‪,‬‬
‫מומלץ להיוועץ במדריכים לגבי‬
‫דרכי פעולה אפשריות (קומפוסט‪,‬‬
‫שטיפות או הימנעות מגידול באותה‬
‫חלקה)‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :3‬מרווחי ההשקיה‬
‫המומלצים בכל חודש‬
‫ערכים רצויים של יסודות‬
‫הזנה בבדיקות קרקע‬
‫והמלצות דישון‬
‫חנקן‬
‫בקרקעות בינוניות רצוי שרמת החנקן‬
‫תהיה בסביבות ‪ 30-20‬מל"ג לק"ג‬
‫קרקע‪ .‬כאשר הרמה נמוכה יותר‪ ,‬יש‬
‫לדשן בחנקן באופן מסודר‪ ,‬גם בתחילת‬
‫הגידול‪ ,‬לפי ‪ 100‬גרם לדונם ליום חנקן‬
‫צרוף‪ .‬כשהרמה גבוהה יותר‪ ,‬במיוחד‬
‫בעקבות שימוש בקומפוסט‪ ,‬ניתן לוותר‬
‫על דישון חנקני עד לאחר החנטה‪.‬‬
‫לאחר חנטה של ‪ 4-3‬פירות‪ ,‬הרמה‬
‫הרצויה של החנקן היא ‪ 40-30‬מל"ג‬
‫לק"ג‪ .‬בשלב זה מומלץ להעלות את‬
‫רמת החנקן בהדרגה עד למתן של ‪300‬‬
‫גרם חנקן צרוף לדונם ליום‪ .‬כשהרמה‬
‫נמוכה מ‪ 40-‬מל"ג לק"ג קרקע‪ ,‬מומלץ‬
‫להעלות את רמת הדישון החנקני‪.‬‬
‫כשהרמה גבוהה מ‪ 40-‬מל"ג לק"ג‪ ,‬ניתן‬
‫להפחית את רמת הדישון החנקני‪ .‬כיוון‬
‫שמי ההשקיה גורמים להדחת החנקן‬
‫הניטרטי‪ ,‬הפחתה ברמת הדישון בחנקן‬
‫תהיה זמנית‪.‬‬
‫זרחן‬
‫כשרמת הזרחן ביסוד גבוהה מ‪50-‬‬
‫מל"ג לק"ג קרקע‪ ,‬מומלץ שלא לדשן‬
‫בזרחן בעונה הקרובה או עד שתתקבל‬
‫רמה נמוכה יותר בבדיקות נוספות‪,‬‬
‫שייערכו בהמשך העונה‪ .‬כשרמת‬
‫הזרחן ביסוד נמוכה מ‪ 35-‬מל"ג לק"ג‪,‬‬
‫מומלץ לדשן בסופר פוספט (‪,)25%‬‬
‫לפי ‪ 8-6‬ק"ג סופר פוספט לכל ‪ 1‬מל"ג‬
‫לק"ג שחסר‪ .‬במהלך הגידול‪ ,‬כשרמת‬
‫הזרחן נמוכה מ‪ 50-‬מל"ג לק"ג קרקע‪,‬‬
‫מומלץ לדשן בזרחן באופן סדיר לפי‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬התאדות יומית ממוצעת (מ"מ‪/‬יום) לעשרת בגלגל (ע"פ סדרת השנים ‪)2000-1988‬‬
‫‪ 50-25‬סמ"ק חומצה זרחתית לדונם‬
‫ליום‪ .‬כשרמת הזרחן במהלך הגידול‬
‫נמוכה באופן מיוחד‪ ,‬מומלץ לדשן עד‬
‫‪ 100‬סמ"ק חומצה זרחתית לדונם‬
‫ליום‪ ,‬לתקופה מוגבלת‪ ,‬עד לשיפור‬
‫הרמה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לאחר חיטוי הקרקע‬
‫במתיל ברומיד מומלץ להתחיל את‬
‫הדישון בזרחן ברמות גבוהות יותר‪.‬‬
‫אשלגן‬
‫כשרמת האשלגן ביסוד גבוהה מ‪1-‬‬
‫מא"ק לליטר‪ ,‬מומלץ שלא לדשן‬
‫באשלגן באותה עונה או עד שיתקבלו‬
‫רמות נמוכות יותר בבדיקות שייערכו‬
‫בהמשך העונה‪ .‬כשהרמה נמוכה מ‪1-‬‬
‫מא"ק לליטר‪ ,‬מומלץ לדשן באשלגן‬
‫באופן סדיר במשך כל העונה‪.‬‬
‫כשהרמה נמוכה מ‪ 0.5-‬מא"ק לליטר‪,‬‬
‫מומלץ לדשן באשלגן ביחס של ‪1:1.5‬‬
‫אשלגן לחנקן בהתאמה‪ .‬כשרמת‬
‫האשלגן בקרקע נמצאת בתחום של‬
‫‪ ,1.0-0.5‬מומלץ לדשן ביחס של‬
‫‪ 1:1‬אשלגן לחנקן‪ .‬ככלל‪ ,‬ניתן לומר‬
‫שהפלפל הוא צרכן גדול של אשלגן‪,‬‬
‫ולכן יש לדאוג לרמה טובה של אשלגן‬
‫בקרקע במהלך העונה כולה‪.‬‬
‫בטבלאות ‪ 6-4‬שלהלן מסוכם המידע‬
‫המופיע לעיל‪ ,‬לצד מידע חשוב נוסף‪.‬‬
‫רמת החנקן בקרקע עשויה להשתנות‬
‫בהתאם להשקיה‪ ,‬לגשם ולדישון‪ ,‬ולכן‬
‫מומלץ לערוך בקרה רציפה אחר‬
‫רמת החנקן‪ ,‬ולהגיב בהתאם לשינויים‪.‬‬
‫המלצות דישון‬
‫למצעים מנותקים‬
‫מצעים מנותקים מינראליים (טוף‬
‫ופרלייט) משמשים כלי לעיגון‬
‫‪6‬‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪224‬‬
‫הצמחים ואינם מספקים יסודות‬
‫הזנה לצמח‪ .‬לפיכך‪ ,‬במהלך העונה‬
‫כולה יש לדשן בכל היסודות‬
‫הדרושים לצמח‪ ,‬בהתאם לקליטתו‬
‫בתקופות השונות‪ .‬יסודות המקרו‪,‬‬
‫החיוניים להתפתחות הצמחים‪ ,‬הם‪:‬‬
‫חנקן‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‬
‫וגופרית‪ .‬לרוב‪ ,‬במים של הבקעה יש‬
‫די סידן‪ ,‬מגנזיום וגופרית‪ ,‬המספקים‬
‫את צורכי הצמחים‪ ,‬כך שבדישון‬
‫מספקים רק חנקן‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‬
‫ומיקרו‪-‬אלמנטים‪ .‬היחס המקובל‬
‫לדישון בפלפל הוא ‪ 5-3-8‬תחמוצת‬
‫אשלגן‪-‬תחמוצת זרחן‪-‬חנקן‪,‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫רגישות לעודפי אמון‬
‫הפלפל רגיש לעודפי אמון‪ .‬רגישות זו‬
‫באה לידי ביטוי בהופעת שחור פיטם‪.‬‬
‫יש לעקוב אחר רמת ה‪ pH-‬בנקז‪,‬‬
‫וכאשר היא יורדת מתחת ל‪ ,5.0-‬יש‬
‫להפחית את רמת האמון בתמיסת‬
‫ההשקיה‪ ,‬למשל באמצעות מעבר‬
‫מדשן שפר‪/‬שפיר ‪ ,1‬המכיל ‪32%‬‬
‫אמון‪ ,‬לדשן מור‪/‬אור ‪ ,4-2.5-6‬המכיל‬
‫רק ‪ 10%‬אמון‪ .‬בתקופת האביב רגיש‬
‫הפלפל לעודפי אמון באופן מיוחד‪,‬‬
‫ולכן מומלץ לעבור בתקופה זו לדשן‬
‫המכיל ‪ 10%‬אמון‪.‬‬
‫יסודות קורט‬
‫במצע מנותק יש לספק יסודות קורט‬
‫לצמח באופן סדיר במהלך הגידול‬
‫כולו‪ .‬לרוב‪ ,‬משתמשים בדשן‪ ,‬המכיל‬
‫תרכיז של ‪ 3%‬יסודות קורט בצורת‬
‫קורטין‪ ,‬אך לעתים‪ ,‬בעיקר בחורף‪,‬‬
‫יש צורך בהעלאת רמת המיקרו‪-‬‬
‫אלמנטים‪ ,‬ואז עוברים לדשן‪ ,‬המכיל‬
‫‪ 6%‬קורטין‪.‬‬
‫בקרת הדישון במצע מנותק‬
‫רמת יסודות ההזנה בטפטפת צריכה‬
‫להיקבע בהתאם לריכוז הדשן שבו‬
‫מדשנים‪ .‬רמת היסודות בנקז תלויה‬
‫בקליטת היסודות על‪-‬ידי הצמחים‬
‫וברמת השטיפה‪.‬‬
‫חנקן‬
‫רמת החנקן בנקז צריכה להיות דומה‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫לרמה בטפטפת‪ .‬כשהרמה בנקז‬
‫נמוכה מאוד‪ ,‬יש להעלות את ריכוז‬
‫הדשן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר החנקן בנקז‬
‫מצטבר‪ ,‬יש להפחית את רמת הדישון‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬עד לקבלת ‪ 4-3‬חנטים‪ ,‬רמת‬
‫הדישון החנקני צריכה להיות נמוכה‬
‫(כ‪ 60-‬מ"ג לליטר בלבד)‪.‬‬
‫זרחן‬
‫במצע טוף חדש הזרחן שוקע‪,‬‬
‫ובבדיקת רמת הזרחן בנקז מתקבלת‬
‫רמה נמוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במצע טוף חדש‬
‫מומלצת העשרת יסוד בחומצה‬
‫זרחתית לפי ‪ 1‬ליטר חומצה לכל ‪10‬‬
‫קוב של מצע‪ .‬לעתים נדרש תגבור נוסף‬
‫בתחילת הגידול‪ .‬ככלל‪ ,‬כשהרמה בנקז‬
‫נמוכה ב‪ 40%-‬מהרמה בטפטפת‪,‬‬
‫מומלץ להעשיר בזרחן גם במהלך‬
‫הגידול באמצעות שינוי בסוג הדשן‬
‫(למשל דשן שפר‪/‬שפיר ‪ 6-6-6‬במקום‬
‫שפר‪/‬שפיר ‪.)5-3-8‬‬
‫אשלגן‬
‫במצע טוף חדש נספח גם האשלגן‪,‬‬
‫ולכן מומלצת העשרת יסוד בדשן‬
‫משולב‪ ,‬המכיל גם אשלגן‪ .‬במהלך‬
‫הגידול מדשנים בדשן שמכיל רמה‬
‫גבוהה של אשלגן‪ ,‬ובדרך כלל אין‬
‫מחסור ביסוד זה‪ .‬במקרה שרמת‬
‫האשלגן בנקז נמוכה במיוחד‪ ,‬יש‬
‫לשקול העשרה נוספת באשלגן‬
‫באמצעות תוספת חנקת אשלגן או‬
‫מעבר לדשן‪ ,‬שבו רמת האשלגן גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬כמו דשן שפר‪/‬שפיר ‪ ,2‬שבו‬
‫היחס של היסודות חנקן‪-‬תחמוצת‬
‫זרחן‪-‬תחמוצת אשלגן הוא ‪,4-2-8‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫בקרת ה‪pH-‬‬
‫רמת ה‪ pH-‬הרצויה היא ‪6.5-5.5‬‬
‫בטפטפת ובנקז‪ .‬בטפטפת ניתן‬
‫להגיע לערך זה באמצעות שימוש‬
‫במשאבה נוספת‪ ,‬המזריקה חומצה‬
‫גופריתנית במינון נמוך‪ .‬ה‪ pH-‬בנקז‬
‫תלוי הן בפעילות השורשים והן בסוג‬
‫הדשן החנקני‪ .‬כאשר ה‪ pH-‬בנקז‬
‫נמוך‪ ,‬מומלץ להפסיק את ההחמצה‪.‬‬
‫במקרה שה‪ pH-‬עדיין נמוך מהמומלץ‪,‬‬
‫יש לעבור לדשן המכיל פחות אמון‬
‫(למשל מדשן שפר‪/‬שפיר ‪ 5-3-8‬לדשן‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬המלצות לדישון חנקתי‪ ,‬בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‬
‫טבלה מס' ‪ :5‬המלצות לדישון זרחתי‪ ,‬בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‬
‫טבלה מס' ‪ :6‬המלצות לדישון אשלגני‪ ,‬בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע‬
‫מור‪/‬אור ‪.)4-2.5-6‬‬
‫אפרים ציפילביץ ‪ -‬מו"פ בקעת הירדן‬
‫דוד סילברמן‪ ,‬שמשון עומר ‪ -‬שה"מ‬
‫נעמה אביב ‪ -‬מועצת הצמחים‬
‫קינרס (ארטישוק)‬
‫טיפולי ג'יברלין להבכרה‬
‫טיפולים אלה ניתנים על צמחים‬
‫מפותחים‪ ,‬שהספיקו לפתח ‪ 8-7‬עלים‪,‬‬
‫ובשטח גידול אחיד‪.‬‬
‫שלושה עד ארבעה ימים לפני הטיפול‬
‫משקים את השדה עד לקיבול שדה‬
‫בעומק ‪ 80‬ס"מ ומדשנים במנת דשן‬
‫גדושה‪.‬‬
‫הזן הירוק ‪ -‬ריכוז תכשיר הג'יברלין‬
‫המומלץ הוא ‪ 60‬ח"מ חומר פעיל‪.‬‬
‫בתמיסה המשמשת לריסוס הזן הירוק‪,‬‬
‫מבטיחים תגובה חומצית עד ל‪.pH4-‬‬
‫לשם כך יכול לשמש הדשן אוריאה‬
‫פוספט או התכשיר ‪ .B.B-5‬להכנת‬
‫‪ 100‬ליטר תרסיס בריכוז ‪ 60‬ח"מ ‪,GA3‬‬
‫דרושים ‪ 6‬גרמים ג'יברלין חומר פעיל‪.‬‬
‫כמות התכשיר הדרושה ליצירת תגובה‬
‫חומצית (אוריאה פוספט או ‪)B.B-5‬‬
‫אינה קבועה אלא שונה ממקום למקום‬
‫בהתאם לרמת הביקרבונט במים‪ ,‬ועל‬
‫כן יש להוסיף את תכשיר ההחמצה‬
‫בכמויות קטנות ובזהירות‪ ,‬עד לקבלת‬
‫התגובה הדרושה‪ ,‬ירידת ‪ pH‬ל‪.4-‬‬
‫מוודאים שהתגובה החומצית הדרושה‬
‫אכן התקבלה על‪-‬ידי בדיקת התמיסה‬
‫בערכת ‪ pH‬מתאימה‪ .‬בזן הירוק חוזרים‬
‫על הטיפול ‪ 5-3‬פעמים בהפסקות של‬
‫‪ 15-10‬יום בין טיפול לטיפול‪.‬‬
‫הזן הסגול ‪ -‬גם בו מוטב להחמיץ‬
‫את תמיסת הריסוס‪ .‬ריכוז הג'ברלין‬
‫המומלץ הוא ‪ 40‬ח"מ‪ .‬להכנת ‪100‬‬
‫ליטר תרסיס כזה דרושים ‪ 4‬גרמים‬
‫ג'יברלין (חומר פעיל)‪ .‬בזן הסגול חוזרים‬
‫על הטיפול ‪ 5-3‬פעמים בהפסקות של‬
‫‪ 15-10‬יום בין טיפול לטיפול‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬מומלץ לא להתחיל את‬
‫הטיפול הראשון בג'יברלין לפני שעבר‬
‫השבוע הראשון של ספטמבר‪ ,‬גם כאשר‬
‫הצמח פיתח את מספר העלים הדרוש‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬במקרה שמזג‪-‬האוויר חם‬
‫מהרגיל‪ ,‬יש לדחות את הטיפול השני עד‬
‫להתקררות‪-‬מה במזג‪-‬האוויר‪ ,‬מחשש‬
‫לעיוותים ולתופעות לוואי שליליות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפני כל טיפול בג'יברלין‪,‬‬
‫מכפילים את מנת הדשן החנקני‬
‫השבועית‪ ,‬ואם הדישון אינו שבועי ‪-‬‬
‫נותנים מנת דשן נוספת לפני הטיפול‬
‫בג'יברלין‪.‬‬
‫הדברת פגעים‬
‫להדברת הפגעים מומלץ לעיין‬
‫בחוברת "המלצות להדברת פגעים‬
‫בירקות" בהוצאת שה"מ‪ ,‬תוך‬
‫שימת‪-‬לב מיוחדת להגבלות השימוש‬
‫בחומרי הדברה ולשמירה על כללי‬
‫הזהירות ולהקפדה על הזמן המינימלי‬
‫בין מועד הטיפול האחרון ובין מועד‬
‫השיווק‪.‬‬
‫חולדים ועכברי שדה ‪ -‬פוגעים קשה‬
‫בקינרס‪ ,‬ויש להדבירם בעקביות‬
‫בחלקה ומסביב לה‪ .‬יש חשיבות‬
‫מיוחדת לגילוי מזיקים אלה בשלבי‬
‫ההכנה לפני שתילת החלקה‪ ,‬משום‬
‫שיישום ההדברה לפני השתילה קל‬
‫יותר‪ ,‬ותוצאותיו טובות יותר‪.‬‬
‫פרודניה ‪ -‬עלולה לגרום נזק קשה‬
‫לקרקפות‪ .‬קרקפת שנפגעה‪ ,‬ולו קל‬
‫ביותר‪ ,‬אינה מתאימה ליצוא‪ ,‬ושיווק‬
‫תוצרת שניזוקה מפרודניה קשה גם‬
‫בשוק המקומי‪.‬‬
‫נימפת החורשף ‪ -‬לעתים תהיה‬
‫התקפה המונית של המזיק על‬
‫שטחים נרחבים בגידולים שונים וכן‬
‫בשטחי בור‪ .‬ניתן למנוע את פלישת‬
‫המזיק על‪-‬ידי התקנת פסי בידוד‪,‬‬
‫כנהוג במניעת פלישה של זחלי‬
‫פרודניה‪.‬‬
‫כנימות עלה ‪ -‬עלולות להסב נזק רציני‬
‫לגידול‪ ,‬אולם עיקר הנזק בפסילת‬
‫הקרקפות לשיווק‪ .‬הדבר חמור‬
‫במיוחד כאשר התוצרת מיועדת‬
‫ליצוא‪ ,‬משום שאין כל סבילות‪.‬‬
‫אקריות אדומות ‪ -‬שורטות והורסות‬
‫את שטח העלווה ולעתים אף מכערות‬
‫‪8‬‬
‫את הקרקפות‪.‬‬
‫זבוב המנהרות ‪ -‬פעיל ביותר בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ולעתים צריך לטפל נגדו‬
‫באופן אינטנסיבי‪.‬‬
‫כנימת עש הטבק ‪ -‬גורמת נזקים עד‬
‫כדי ניוון החלקה‪ ,‬מזהמת את הנוף‬
‫ואף פוסלת את הקרקפות לשיווק‬
‫(במיוחד ליצוא)‪.‬‬
‫חלזוניות ‪ -‬נזקיהן עלולים להיות‬
‫כבדים‪ .‬כאשר מבחינים באוכלוסיות‬
‫חלזוניות‪ ,‬העוברות את הקיץ על‬
‫שאריות הנוף‪ ,‬על צמחים או על גדרות‬
‫בשולי השדה‪ ,‬חשוב להדבירן בטרם‬
‫החלו להסב נזק‪ .‬הדברתן בשלב זה‬
‫היא גם קלה יותר באופן יחסי‪.‬‬
‫קימחונית ‪ -‬המחלה העיקרית‬
‫בקינרס‪ ,‬וחשוב להקפיד על הדברתה‬
‫עם הופעתה בשדה בשלביה‬
‫הראשונים‪ .‬נזקים קשים במיוחד צפויים‬
‫בסתיו שחון‪.‬‬
‫שמשון עומר‬
‫מנהל אגף ירקות וגד"ש‬
‫תות‪-‬שדה ‪ -‬סוף‬
‫משתלה ושתילה‬
‫בשדה המניב‬
‫מבוא‬
‫נכון לאמצע ספטמבר‪ ,‬נמצאים‬
‫בתקופה האחרונה של המשתלה‪,‬‬
‫תקופת הגמילה וההקשיה‪ .‬נעיצת‬
‫הבנות תסתיים בקרוב (חודש ממועד‬
‫העקירה)‪ .‬יש לנקות עלים יבשים או‬
‫גדולים מאוד מסביב לאימהות ושתילי‬
‫הבת הראשונים‪ ,‬על‪-‬מנת לשפר את‬
‫האוורור ולהחדיר כמות גדולה יותר‬
‫של אור‪ ,‬כדי למנוע הדבקה במחלות‬
‫אוהדות לחות‪ ,‬כגון אנתרקנוז‪ ,‬קרוב‬
‫לצמחי האם‪.‬‬
‫במשתלה‬
‫טיפול בשתילים‬
‫הוצאת השתילים‪ :‬תיעשה רק כאשר‬
‫הקרקע לחה‪ ,‬על‪-‬מנת להקל על‬
‫הוצאת שתילים שלמים‪ ,‬אך אם‬
‫הלחות אינה מספיקה‪ ,‬מבצעים‬
‫השקיית הרטבה יום לפני ההוצאה‪.‬‬
‫מנתקים את השתילים בעזרת קלשון‬
‫חפירה או עקרן הרתום לטרקטור‪,‬‬
‫מנערים ואוגדים אותם לתוך ארגז‬
‫מרופד בבד יוטה ומעבירים למקום‬
‫מוצל למיון‪/‬לקירור‪.‬‬
‫מיון השתילים‪ :‬שתיל טוב הוא שתיל‬
‫שקוטרו גדול מ‪ 8-‬מ"מ ובעל יותר‬
‫מארבעה עלים שלמים ושורשים‬
‫"לבנים"‪ .‬שתילים קטנים‪ ,‬גם אם‬
‫נקלטים היטב‪ ,‬לא יפרחו בזמן‪ .‬גם‬
‫שתילים עבים לא יישתלו מאותה‬
‫סיבה‪ .‬יש לקצר שורשים לאורך של‬
‫‪ 12-10‬ס"מ‪ ,‬על‪-‬מנת למנוע קיפולים‬
‫בזמן השתילה וכדי לעודד פריצת‬
‫שורשים חדשים‪ .‬יש לפסול שתילים‬
‫שבורים או אכולים על‪-‬ידי מזיקים או‬
‫נגועים במחלות נוף ו‪/‬או נמטודות‪.‬‬
‫בשדה המניב‬
‫ערוגות‪ :‬שותלים על גבי ערוגות בגובה‬
‫‪ 30-20‬ס"מ וברוחב נטו ‪ 110‬ס"מ‪,‬‬
‫כולל שביל ברוחב ‪ 55‬ס"מ‪ .‬על כל‬
‫ערוגה שותלים ארבע שורות צמחים‬
‫במרווח של ‪ 25‬ס"מ בין השורות ו‪30-‬‬
‫ס"מ בין הצמחים בשורה‪ .‬בשיטה זו‬
‫נדרשים ‪ 9,000‬צמחים לדונם‪ .‬בשיטת‬
‫הערוגות‪ ,‬שמתאימה למנהרות גבוהות‬
‫או לחממות ואינה מתאימה למנהרות‬
‫נמוכות‪ ,‬הן במידות של ‪ 80‬ס"מ ממרכז‬
‫למרכז ערוגה‪ ,‬גב ערוגה נטו ‪ 30‬ס"מ‬
‫ובצורת טרפז שבסיסו ברוחב ‪ 50‬ס"מ‬
‫ושביל בצורת טרפז הפוך שבסיסו ‪30‬‬
‫ס"מ והצלע העליונה ‪ 50‬ס"מ‪ .‬כל ערוגה‬
‫משמשת לשתילת שתי שורות כאשר‬
‫המרווח בין השורות כ‪ 15-‬ס"מ ו‪25-‬‬
‫ס"מ בין הצמחים בתוך השורה‪ .‬העומד‬
‫בשיטה זו מגיע לכ‪ 12-‬אלף צמחים‬
‫לדונם‪ .‬בשיטה זו ישנו ריכוז יבול מוקדם‬
‫ושיפור מבחינת האור ואיכות הפרי‪.‬‬
‫טבילת השתילים‪ :‬יש לטבול שתילים‬
‫לפני שתילתם בתמיסת אוקטב‬
‫או מיראז'‪ ,‬למניעת אנתרקנוז‪ .‬ריכוז‬
‫התמיסה יהיה ‪ 0.1%‬עד ‪1( 0.2%‬‬
‫גרם עד ‪ 2‬גרמים לכל ליטר מים)‪.‬‬
‫משך הטבילה ‪ 5-1‬דקות‪ .‬כל חלקי‬
‫השתיל חייבים להתכסות בתמיסה‬
‫במהלך הטבילה (טעות לחשוב‬
‫שטבילת שורשים בלבד או עלים‬
‫בלבד תגן מפני אנתרקנוז)‪ .‬הטבילה‬
‫באוקטאב‪/‬מיראז' עלולה לעכב את‬
‫התפתחות השורשים והניצנים‪ ,‬לכן‬
‫יש להימנע מטבילה ממושכת או‬
‫מטבילה לפני אחסון שתילים בקירור‬
‫(במידה שהמגדל התנסה בטבילה‬
‫טרום קירור ולא נתקל בבעיות‪ ,‬אזי‬
‫הדבר לשיקולו)‪ .‬הטיפול הטוב ביותר‬
‫יהיה טבילה מיד לפני השתילה‪ .‬כדאי‬
‫להתייעץ עם מדריכי הגנת הצומח‬
‫בנושא זה ולתאם את מהלכי הטיפול‬
‫בחומרי הדברה עם פקחי ביו‪-‬בי‪,‬‬
‫בהתאם לרשימת חומרי ההדברה‬
‫המותרים לשימוש‪ ,‬כמפורט בחוזה עם‬
‫היצואנים ובהנחיות על תווית התכשיר‪.‬‬
‫כאשר ישנו חשד לנגיעות‬
‫במקרופומינה‪ ,‬ניתן לטבול שתילים‬
‫מיד לפני השתילה‪ ,‬בשלמותם‪ ,‬למשך‬
‫‪ 5-1‬דקות בתמיסת בווסטין או דלסן‬
‫‪ 1‬גרם‪/‬ליטר‪ .‬יש לבדוק אם ניתן‬
‫לשלב את התכשירים נגד אנתרקנוז‬
‫ומקרופומינה באותו מכל טבילה‪.‬‬
‫יש לשתול יותר מזן אחד ולדרג‬
‫את מועדי השתילה‪ :‬כדי לווסת את‬
‫הקטיף ולשמור על רציפות הספקה‬
‫לשוק המקומי וליצוא‪ ,‬מומלץ לדרג‬
‫את מועדי השתילה של כל זן למשך‬
‫‪ 7-5‬ימים‪ .‬כמו‪-‬כן מומלץ לכלול‬
‫‪ 3-2‬זנים ממגוון הזנים המוקדמים‬
‫והאפילים במשק‪ ,‬במטרה לסגור‬
‫פערים ולהתגבר על גליות של אחד‬
‫הזנים‪ .‬בשנתיים האחרונות ראינו שנגרם‬
‫מחסור בפרי לשיווק בינואר ובפברואר‪,‬‬
‫כאשר היתה הקדמה בגל הראשון‬
‫ורובו התרכז במהלך נובמבר ודצמבר‪.‬‬
‫למועדי שתילה מוקדמים יכולה להיות‬
‫השפעה כזו‪ ,‬בנוסף להשפעת קור‬
‫ועננות במרכז החורף‪.‬‬
‫אחסון שתילים‪ :‬מומלץ לשתול‬
‫שתילים טריים סמוך מאוד למועד‬
‫עקירתם מהמשתלה‪ .‬בכך מגדילים‬
‫את סיכויי הקליטה בשדה המניב‬
‫ומונעים סבל ועקות לשתילים לאחר‬
‫הוצאתם מהמשתלה‪ .‬במידה שישנו‬
‫צורך באחסון‪ ,‬לוויסות העבודה‬
‫בשתילה יחסית לעקירה‪ ,‬ניתן לשמור‬
‫שתילים בקירור למשך מספר מועט‬
‫של ימים בטמפרטורה של ‪8-6‬‬
‫מ"צ‪ .‬יש לדאוג ללחות מתמדת של‬
‫השתילים במהלך הקירור‪ ,‬למניעת‬
‫כמישה‪ .‬טרם שתילתם‪ ,‬יש להעבירם‬
‫למקום מוצלל ומוגן מרוחות‪ ,‬כדי‬
‫"להפשירם" להתאים את חומם לחום‬
‫הסביבה בשלבים‪ ,‬למניעת נזק לעלים‬
‫ולשורשים בצורת כמישה והחמה‪.‬‬
‫השתילה‪ :‬מומלץ לשתול בשעות אחר‬
‫הצהריים הקרירות‪ ,‬על‪-‬מנת לשפר‬
‫את קליטת השתילים‪ .‬יש להקפיד‬
‫ולשתול לעומק מתאים‪ ,‬להקפיד‬
‫שצוואר השורש יהיה מכוסה ומהודק‬
‫היטב והניצן יבלוט מעל הקרקע‪,‬‬
‫השורשים ישרים ומהודקים בצורה‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪224‬‬
‫טובה לקרקע‪ .‬בסיום השתילה‬
‫משקים בהמטרה במנה של ‪15‬‬
‫מ"ק‪/‬ד'‪ .‬מומלץ לשתול בקרקע‬
‫במבנים‪ ,‬כאשר גג המבנה ללא כיסוי‬
‫פלסטיק‪ .‬במקרה שרוצים לשתול‬
‫כאשר המבנה מכוסה בפלסטיק‬
‫(לא רצוי)‪ ,‬אזי מומלץ לדחות את‬
‫מועד השתילה בשבוע ימים מאוחר‬
‫מהמועדים המפורטים לעיל לכל זן‪.‬‬
‫דחייה זו תקפה גם כאשר משתמשים‬
‫בשתילי גוש מושרשים‪ ,‬כיוון שקליטתם‬
‫מהירה יותר ולכאורה מהווה "הקדמה‬
‫מסוימת"‪ .‬כאשר משתמשים בשתילי‬
‫גוש‪ ,‬ניתן לשתול לתוך חיפוי קרקע‬
‫שנפרס מראש בצבע כסף‪/‬חום‬
‫או כסף‪/‬שחור‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬כדאי‬
‫להתייעץ עם מדריכי שה"מ באזור‪,‬‬
‫לקביעת מועדי השתילה המתאימים‪.‬‬
‫השקיה בתקופת השתילה‪ :‬במטרה‬
‫להמעיט בהשקיות על‪-‬ידי מתזים‬
‫(להקטנת הסיכוי למחלות נבילה)‬
‫ולעבור בהקדם להשקיה בטפטוף‬
‫(‪ 10‬ימים לאחר השתילה במקביל‬
‫להמטרות לעתים רחוקות יותר)‪,‬‬
‫מומלץ לפרוס את שלוחות הטפטוף‬
‫על פני הערוגה או לטמון אותן במהלך‬
‫בניית הערוגה‪ .‬להלן פירוט תוכנית‬
‫ההשקיה בתקופת השתילה‪ ,‬מחולקת‬
‫למספר תקופות‪:‬‬
‫טרום שתילה‪ :‬להצלחת הקליטה יש‬
‫לשתול בקרקע לחה או רוויה במים‪,‬‬
‫להקטנת עקת השתילה‪ .‬הרוויית‬
‫הקרקע של הערוגה תושג על‪-‬ידי מתן‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫מנה של ‪ 25‬מ"ק‪/‬לדונם‪ ,‬לילה לפני‬
‫השתילה‪.‬‬
‫בגמר השתילה ולא יאוחר משעה‬
‫לאחר סיומה‪ ,‬יש להפעיל משטר‬
‫ערפול (הפעלות קצרות של המתזים‪,‬‬
‫לשמירת חיוניות העלווה) במשך ‪15‬‬
‫דקות והפסקה של ‪ 15‬דקות נוספות‪.‬‬
‫תוכנית זו תימשך עד השקיעה‪.‬‬
‫בלילה של יום השתילה יש לתת מנת‬
‫מים נוספת של ‪ 25‬מ"ק‪/‬דונם‪ ,‬להידוק‬
‫הקרקע מסביב לשתילים ולשיפור‬
‫המגע בין הקרקע ובין השורשים‪.‬‬
‫‪ 3-1‬ימים משתילה מפעילים מחזורי‬
‫ערפול בתוכנית של ‪ 15‬דקות‬
‫והפסקות של ‪ 30‬דקות משעה ‪9:00‬‬
‫בבוקר ועד ההתקררות לקראת ערב‪.‬‬
‫יש לקרב בין השקיות אם העלים‬
‫מאבדים את זקיפותם‪.‬‬
‫‪ 7-4‬ימים משתילה מפעילים ערפול‬
‫של ‪ 15‬דקות והפסקות של ‪60-45‬‬
‫דקות‪ .‬בתקופה זו יש לעקוב אחר‬
‫מצב הטורגור בעלים (זקיפות)‪ ,‬וניתן‬
‫לרווח בין ההפעלות כאשר העלים‬
‫נשארים זקופים‪ .‬כעבור ‪ 7-5‬ימים‬
‫משתילה ניתן לראות פריצת שורשים‬
‫מבסיס הכתר ומהשורשים הראשיים‪.‬‬
‫שורשים אלו מהווים סימן חיובי‬
‫להצלחת השתילים והקליטה‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬זהו סימן לצורך בשימוש במערכת‬
‫הטפטוף להשקיה ולדישון‪.‬‬
‫‪ 15-7‬ימים משתילה משקים בטפטוף‬
‫במנות של ‪ 10-5‬מ"ק‪/‬דונם מדי יומיים‪,‬‬
‫ובמקביל מגדילים את המרווחים בין‬
‫זני תות שדה הנפוצים במשקים‬
‫* מוצקות‪ :‬מוצק מאוד ‪ ,5 -‬רך לגמרי ‪( 1 -‬סולם של ‪ 5‬דרגות)‬
‫** טעם לפי סולם של ‪ 5‬דרגות‪ - 1 ,‬תפל‪ - 5 ,‬טעם מעולה‬
‫*** רגישות למחלות‪ - 1 :‬רגישות נמוכה ביותר‪ - 5 ,‬רגישות גבוהה מאד‬
‫הפעלות הערפול לכדי הפעלה אחת‬
‫או שתיים ביום‪ ,‬בכמות של ‪ 5-2‬מ"ק‬
‫כל אחת‪ .‬תוכנית זו תימשך עד הופעת‬
‫עלים חדשים מניצן השתיל והתפתחות‬
‫שורשים פעילים באורך ‪ 10-5‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 30-15‬ימים משתילה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫התבססות טובה של השתילים‪,‬‬
‫ולכן ניתן להתחיל במשטר השקיה‬
‫שיביא להעמקת השורשים על‪-‬ידי‬
‫מתן המטרה מדי ‪ 5-3‬ימים‪ ,‬במנות‬
‫של ‪ 15-10‬מ"ק‪/‬דונם‪ .‬כל זאת בנוסף‬
‫להשקיה בטפטוף בימים שבהם‬
‫מבצעים ריסוס בתכשירי הדברה ולא‬
‫ממטירים‪ .‬משקים בטפטוף כ‪15-10-‬‬
‫מ"ק‪/‬דונם‪ ,‬כאשר השקיות אלו ישמשו‬
‫גם ליישום הדשנים‪ .‬סיום השימוש‬
‫במערכת ההמטרה יהיה עם התקנת‬
‫חיפוי הקרקע כחודש לאחר השתילה‪.‬‬
‫זנים‪ :‬התפלגות הזנים הנפוצים במשקים‪:‬‬
‫יעל (‪ ,10% - )329‬תמר (‪,5% - )328‬‬
‫הדס (‪ ,25% - )543‬אורלי ‪ ,40% -‬יובל‬
‫ ‪ ,10%‬מלאך‪ ,‬תמיר‪ ,‬פסטיבל‪ ,‬חירות‬‫ושאר החדשים ‪ -‬ביחד כ‪.10%-‬‬
‫נביל גנאים ‪ -‬רפרנט ארצי לתות‪-‬שדה‬
‫מוחמד יוסף אבו טועמה ‪ -‬מדריך‬
‫לגידול ירקות ‪ ,‬מחוז גליל גולן‬
‫‪9‬‬