מבזק 224 - ספטמבר 2010
פרסום ארגון מגדלי ירקות מס’ 224 ספטמבר 2010 אתר ארגון מגדלי ירקות: www.yerakot.org.il עליית מחירים בירקות כתוצאה מנזקי החום וממחסור בעובדים יום פתוח במו”פ צפון 18.10.2010 סלט ירקות -עמוד 3 סלט ירקות -עמוד 2 ירקות מגינים מסרטן ריאות? סלט ירקות -עמוד 3 העגבנייה -עולה עולה צילם :איתן סלע הנחיות לעונה :בצל, פלפל ,ארטישוק ותות-שדה בשדה ההדרכה -עמוד 5 על הפרק העגבנייה השתגעה?! פתאום כל המערכות מתעוררות ,כולם שואלים מה קרה לעגבנייה ,שנמצאת במחסור במדפים והמחיר שלה עולה ועולה .בעיתונות ,ברדיו ,בטלוויזיה ובאינטרנט ,כולם עושים הערכות מצב בשווקים ,ברשתות ואצל החקלאים. ביני לביניכם ,אני לא עצוב .מזג-האוויר פגע קשות בגידולים ,גם בעגבניות, אז מי שהצליחו לשווק ,אפילו בעלויות גבוהות ,שימכרו במחירים גבוהים של ביקוש ,ואני מוריד בפניהם את הכובע .כי כאשר המחיר יורד לרצפה, כאשר החקלאי אינו מצליח להרוויח ורק בקושי מחזיר את הוצאות הגידול הגבוהות ,שכר עבודה ואגרות על עובדים ,מחירי המים ,האריזות ועמלות השיווק ,אז שוררת דממה. הציבור בישראל נהנה כמעט בכל השנה ,חורף וקיץ ,מתוצרת ירקות באיכות טובה ובמחירים זולים לכל נפש ,אז הפעם… שיעריכו שזה לא מובן מאליו. היה ניסיון של סיטונאים ויבואים לייבא עגבניות מהולנד ,מטורקיה ומספרד ולנסות לעשות רווחים קלים ,אבל כאשר בדקו ברצינות לגופו של עניין את עלויות היבוא ,גילו שזה לא רלבנטי ,והאיום ביבוא מתחרה פשוט לא יכול להצליח ,שהרי זה מוצר עם חיי מדף קצרים. ובאמת מה קרה לעגבנייה .קודם כל חום מתמשך גרם להורדת היבולים ספטמבר 2010 ב ,70%-ובנוסף נפגעה העבודה במשקים מקשיים בכניסה וביציאה של עובדים ומצמצום מספר העובדים .לצערנו לבעיה זו אין עדיין פתרון ,ויש סכנה שהיא עלולה לחזור על עצמה גם בהמשך. צריך לקיים חשיבה במשרדי החקלאות והאוצר ,כיצד להקל על החקלאים מצד אחד ועל הצרכנים מצד שני .צריך ליצור הגנה על כמה מוצרים עיקריים באמצעות קופה משותפת לאוצר ולמגדלים ,כפי שהייתה בעבר רשת ביטחון למחירי מינימום ,כדי להבטיח מחיר מניח את הדעת לפחות למלכת הסלט ,שהיא המובילה גם בעליות המחירים .נזקי חום יימשכו לפחות כל חודש אוקטובר ,ואף מעבר לכך ,אז אולי יבינו מקבלי ההחלטות ,שחקלאות בארץ עולה כסף למגדלים ,ולא מעט חקלאים שילמו ומשלמים לצערנו מחיר של הפסקת ייצור ,כי אין אף אחד מאחוריהם. בגדול אני מרוצה ,שלפחות אותם מגדלי ירקות ,שמוכרים במחיר יקר, יחזירו חלק מהכספים הרבים שהם מפסידים ואולי אף יצליחו לשמור משהו לעת צרה ,כי העודפים בדרך ,ואז בוודאי לא ניקרא בדחיפות לכלי התקשורת ,כי אז את מי זה מעניין ,בסך-הכל כיסו של החקלאי. מאיר יפרח 1Tel-Aviv 2218 שולם P.P. - רשמו בפניכם: סלט ירקות החום והמחסור בעובדים גרמו לעליית המחירים בירקות החום ששרר בחודש אוגוסט גרם לירידת יבולים בירקות בסדר-גודל של 70%מהכמות ,ובנוסף ,מחסור בעובדים בענף הביא לעיכוב הטיפול בשטחים שנפגעו ,מסר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות .המחסור בעובדים נובע מהחלטות ביורוקרטיות שרירותיות ,הוסיף יפרח ,והדבר גורם לעיכוב בעבודות הכנת השטחים והשתילה ,לחידוש התוצרת שנפגעה. הממשלה צריכה להתעשת ולהחזיר את מכסת העובדים לרמה הנדרשת, אומרים בארגון מגדלי ירקות ,כדי למנוע מחסור בירקות ולשמור על מצב של מחירים סבירים לטובת הציבור בישראל. במקום לטפל במצוקה זו ,עולה ההצעה לייבא תוצרת ירקות במחירים גבוהים, שעה שאין סיבה שמדינת ישראל תעזור לחקלאים ממדינות אחרות במקום לחקלאי ישראל. הקלות למעסיקי עובדים זרים בחקלאות במסגרת הליכי שיפור השירות לציבור, ביוזמת רשות האוכלוסין וההגירה ,הורה מנכ"ל הרשות ,אמנון בן עמי ,לבצע שורת הקלות בתחום העסקת עובדים זרים בחקלאות ,במטרה להפוך את השירותים הניתנים לחקלאים לנגישים יותר ולקצר את זמני ההמתנה לקבלת השירות .לפיכך ,שירותים שניתנו לחקלאים עד כה בלשכת רשות האוכלוסין בנתב"ג בלבד ,יינתנו מעתה ב 19-לשכות ברחבי הארץ ,המתמחות בנושא איזון תיקים ,ולא בנתב"ג: הברקת אשרות לחו"ל ,ניודים של עובדים ,עדכון העברות בין מעסיקים וכל הפעולות הכרוכות בהליך העסקת עובד זר בחקלאות .הלשכות הללו הן: אילת ,אשדוד ,אשקלון ,באר-שבע, חדרה ,חולון ,חיפה ,טבריה ,ירושלים, כפר סבא ,נצרת עלית ,נתניה ,עכו, עפולה ,פתח תקווה ,צפת ,ראשון לציון, רחובות ורמלה. התאחדות חקלאי ישראל: כל קיצוץ במכסות המים לחקלאות יחויב בפיצוי כל קיצוץ במכסות המים לחקלאות בשנה הבאה יחויב בפיצוי כספי הולם 2 לחקלאים שייפגעו ,כך החליטה ועדת המים של התאחדות חקלאי ישראל. "התפלאנו לשמוע בכלי התקשורת את הודעת מנהל רשות המים על קיצוץ בסדר גודל של 80מיליון קוב לחקלאות על סמך מודלים שונים ,עוד טרם החלה עונת הגשמים ובלא ששוחח על כך עם נציגי החקלאים" ,כך אמר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ,אבשלום וילן. "ההודעה על הקיצוץ מיותרת בשלב זה" ,אומר וילן" .אם בהמשך יתברר שאין מנוס מקיצוץ במים ,יש לעשות זאת בדרך של הידברות וניסיונות משותפים למצוא דרכים למזער את הנזקים לחקלאות ולמשק המים ,כמו העברת מכסות מים בין חקלאים ופתרונות יצירתיים אחרים". ועדת המים של התאחדות חקלאי ישראל פנתה לרשות המים להיכנס למו"מ מיידי על כל מכלול הנושאים הנוגעים להספקת המים להתיישבות, כדי להביא לכך שתחום חשוב זה ינוהל בדרך של הסכמות ותוך היעזרות בכל אנשי המקצוע ובעלי התפקידים להשגת מטרות אלו. "כל ניסיון לכפות על החקלאים קיצוצים ,ללא הסדר או ללא פיצוי הולם ,ייתקל בצעדי מחאה חריפים ובמאבק ציבורי" ,מזהיר וילן. היה 17%משווי התוצר החקלאי ,מה שמציב את ישראל בשליש התחתון של טבלת התמיכה בייצור החקלאי .עוד עולה מהנתונים ,כי מדינות הOECD- ניהלו את המדיניות החקלאית שלהן על-פי העדפותיהן הלאומיות והכלכליות. ביפן ,למשל ,פעלה הממשלה להקטנת ייצור האורז ,בקנדה הגדילה הממשלה את חלקה בפוליסות לביטוח נזקי טבע ,ובשווייץ הועמדו תקציבים גדולים לתמיכה ישירה בחקלאים ,כאשר במקביל ירדה התמיכה במחירי המוצרים ובתשומות הייצור. מנכ"ל חדש לאגרקסקו: דוד בונדי דירקטוריון חברת היצוא החקלאי אגרקסקו אישר בראשית חודש ספטמבר את הצעת ועדת האיתור של הדירקטוריון לבחירת מנכ"ל לחברה ,שהציעה לבחור לתפקיד את דוד בונדי .דוד בונדי ,בן ,63 הינו בעל ניסיון רב בתחום המסחר הבינלאומי ובעבר שימש בשורה של מו”פ צפון יום פתוח בחוות המטעים עמק החולה 18.10.2010* תערוכת מו”פ * ועידת 150שנות חקלאות בארץ * ביקור באתרי המחקר תפקידי ניהול בכירים בתחום הסחר הבינלאומי ,בהם יו"ר חברת "איקאה", מנכ"ל DHLאקספרס ישראל ,מנכ"ל דן אנד ברדסטריט. בונדי יחליף את שלמה תירוש ,שיסיים את תפקידו בקרוב ,לאחר 25שנות פעילות באגרקסקו ,מהן 16שנים בתפקיד מנכ"ל החברה. ירקות מגינים מסרטן ריאות? מחקר ,שנערך במוסד הלאומי לבריאות ציבורית ולהגנת הסביבה בהולנד, שמסקנותיו פורסמו לאחרונה בעיתון מקצועי העוסק בחקר הסרטן ,מצא כי אחת הפעילות המניעתיות החשובות ביותר להורדת הסיכון לסרטן הריאות היא צריכה של סוגים שונים ומגוונים של ירקות ופירות ,במיוחד בקרב מעשנים. החוקרים הגיעו למסקנות אלו על סמך נתונים מ 450-אלף איש. ישראל בשליש התחתון בנתוני תמיכה בייצור החקלאי מתוך דו"ח חדש ,שסוקר את המדיניות החקלאית בארגון ה ,OECD-עולה כי סך-כל התמיכות הממשלתיות בייצור החקלאי ב ,2009-במדינות ה,OECD- הסתכם ב 254-מיליארד דולר .המדובר בגידול של 5%בהשוואה לשיעור התמיכות ב ,2008-וסכום ההשקעה מהווה 22%מהכנסות החקלאים במדינות אלה .על-פי נתוני משרד החקלאות ,שיעור התמיכה בישראל מה בגיליון על הפרק 1.............................. סלט ירקות 2.......................... משולחן המזכירות 4............... בשדה ההדרכה5.................... מבזק ירקות מס’ 224 משולחן המזכירות אסיפה כללית - מועצת ארגון מגדלי ירקות ערב ראש השנה תשע”א, 1.9.10 פתיחה ומצגת מאיר יפרח פותח את האסיפה הכללית של ארגון מגדלי ירקות ,מברך את שר החקלאות על השתתפותו בישיבה ,מציע את אבו וילן כיו”ר האסיפה. אבו וילן נבחר ליו”ר האסיפה הכללית. מאיר מציג את פעילויות הארגון בשנה החולפת. מאזן וועדת ביקורת אלי עמית מברית פקוח מגיש את המאזן לשנת 2009ומוסר לסיכום הפעילות והמאזן ,שאין דו”חות חריגים, והכל מתנהל לפי הכללים והנוהלים .יוסי צרפתי מציג את דו”ח ועדת הביקורת. הנוכחים מאשרים פה אחד את שני הדו”חות. דברי שר החקלאות, ח”כ שלום שמחון “השתתפותי בישיבות החגים כבר הפכה למסורת .אני מאוד נהנה לראות את ציבור החברים שיושבים כאן ולברכם. יש לכם מנהיגות מיוחדת ,שעובדת קשה בשביל לשמור על האינטרסים שלכם. נזקי החום :יש נזקים בכל הענפים. נמצאים במגעים עם משרד האוצר, לקבל מעבר לביטוח ,אבל אני מציע לא לפתח ציפיות. ביטוח :ללא ספק נושא הביטוח הוא אחד הכלים החשובים לתפקוד החקלאות .עושים מאמץ להגדיל את השתתפות הממשלה ל ,50%-ונקווה שנגיע לכך בתקציב הבא. השקעות בטכנולוגיה :ה’טכנולוגיה היא המלך’ ,והיא נועדה לא רק כדי לצמצם עובדים .בסופו של דבר הכוונה היא לשדרג את החקלאות הישראלית. ספטמבר 2010 סיוע בהדברה :זוהי תחילתו של מהלך חשוב לחקלאות ,בירקות ובפירות .ההדברה היא מוצר ציבורי שחיוני לעסוק בו. יצוא :זהו מרכיב חשוב בחקלאות ,וצריך לעבור את התקופה מבחינת שערי המטבעות והמצב הכלכלי באירופה. לובי חקלאי :חשוב מאוד לחזק את הלובי החקלאי .תפקיד הארגונים הוא בין השאר לפתח ולקדם את חברי הכנסת ,כדי שיראו בחקלאות את העתיד שלהם .הנושאים שעומדים על סדר היום בשנים הבאות הם כבדים וחשובים ,לכן נושא הלובי חשוב מאוד לקידום ,ללא קשר מפלגתי .זה לא קורה ביום אחד. תוכנית אסטרטגית לקידום החקלאות :חקלאות ישראל ,במציאות בה אנו נמצאים ,היא במצב די טוב .גם ברמת המודעות הלאומית ,ההזדהות עם החקלאות והחקלאים יותר טובה מבעבר .נדרשת עבודה רבה לצורך זה ,ואנחנו הרי ציבור שהולך ומצטמצם במושבים ובקיבוצים .נדרשת תוכנית אסטרטגית שתוביל לחיזוקם של החקלאות והחקלאים .צריך לשבת ולחשוב איך עושים את זה קדימה. השוק הסיטוני :לאחר החגים אמורה להתקיים ישיבה מיוחדת בנושא ההתיישבות והקיבוץ .אחת ההצעות שנעלה במסגרת זו היא נושא השוק הסיטוני .הטיוטות מתגבשות ,ואנחנו מדברים על הקמת חברה ממשלתית ומקווים שנגיע להצעה מוסכמת ,שממנה נצא להקמת השוק ,עם כל הבעיות מסביב .מועצת הצמחים מעורבת בזה עד צוואר ,ועושה עבודתה נאמנה. שנה טובה ,ונברך ששיתוף הפעולה בינינו יימשך”. שמחה יודוביץ שמחה יודוביץ מציגה באמצעות מצגת את הפעילות בהשקעות ובתמיכה בטכנולוגיות ובמיכון חוסך כוח אדם במשרד החקלאות. פרופ’ חיים רבינוביץ פרופ רבינובץ סוקר את עתידו של ענף הירקות בארץ ובעולם בשנים הבאות. בשדה ההדרכה גידול בצל הקדמה תנאי האקלים של הארץ מאפשרים גידול ואיסוף של בצל במשך מרבית ימות השנה .זני הבצלצולים הבכירים מספקים בצל טרי בסוף הסתיו ועד תחילת האביב ,ויתר הזנים מספקים בצל לשוק המקומי מחודש אפריל עד סוף דצמבר .בשנים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיית אחסון בצל בקירור, המאפשרת לשווק בצל קיצי בחודשי החורף ינואר ,פברואר ומרץ .בחירת הזנים ומועדי הזריעה או השתילה נעשית בהתאם לאזורי הגידול. בחירת השטח הבצל גדל ומתפתח יפה באדמות פוריות ומנוקזות היטב ,שניתן לעלות עליהן בכלי עיבוד סמוך לאחר הגשם או ההשקיה ,כדי לבצע בזמן את הטיפולים הדרושים למניעת מחלות ומזיקים ולהדברת עשבים .במידת האפשר רצוי ליצור ערוגות עם כיוון הרוח השכיח באזור ,לשיפור האוורור בין הצמחים. מחזור זרעים אין לחזור ולגדל בצל בחלקות שגידלו בהן ב 5-4-השנים האחרונות בצל ,שום ,לוף או כל גידול אחר ממשפחת השושניים, מחשש למחלות שורש למיניהן .אין לגדל בצל בשדה שהיה נגוע או שקיים בו חשש לנגיעות בנמטודות חופשיות או במחלת שורש ורוד .כרבים נוספים בלתי רצויים הם :כרב קטניות וכרב תפוחי-אדמה, מחשש לספיח ,וכרב כותנה ותירס, מחשש לשיירי גבעולים העלולים להפריע במהלך הזריעה .כמו-כן ,עדיף שלא לגדל בצל או שום על כרב דגניים (מחשש לריזוגליפוס). שאריות קוטלי עשבים כל הבצלים ,ובמיוחד הבצל הזרוע, סובלים מאוד משאריות קוטלי עשבים .הנזקים מתבטאים בעיכוב הגידול ובנפילת נבטים ,העלולים לגרום להתמוטטות כללית של השדה .כדי למנוע את הנזקים הללו ,יש לברר ביסודיות באילו חומרים ובאיזו שיטת גידול (בעל או שלחין) השתמשו בגידול הקודם .ככל שהידע המקדים יהיה רב יותר ,כך יקטן החשש מנזקי קוטלי העשבים. זיבול ודישון הבצל מגיב היטב לפוריות הקרקע, ולכן רצוי לבחור בקרקעות פוריות. בשדות ,שקיבלו זבל אורגני בגידול הקודם ,ניתן להסתפק בתוספת של 3-2מ"ק זבל אורגני או ב 400-ק"ג לדונם כופתיות .בחלקות ,שלא קיבלו זבל אורגני בשנים האחרונות ,הכמות המומלצת היא 5מ"ק לדונם .במקרים אלה יש לבחור בזבל אורגני שעבר תהליך של קומפוסטציה ,ובשום מקרה אין לפזר זבל שלא עבר את התהליך ,מחשש לאילוח השדות בגורמים בלתי רצויים ולמחסורים בשלב הראשון של הגידול .תוספת של דשנים תינתן רק לאחר בדיקות קרקע. זרחן -יש להשלים עד לרמה של 25 חלקי מיליון .אשלגן -יש להשלים עד לרמה של 12חלקי מיליון (כאשר הבדיקה במיצוי קלציום כלוריד) .חנקן יינתן כדשן ראש במהלך הגידול ,בכמות מצטברת של 35ק"ג צרוף לדונם. הכנת הקרקע לזריעה ולאסיף ממוכן להכנת הקרקע השפעה ניכרת על דיוק בזריעה ועל נביטה טובה ואחידה ,שהם יסוד להצלחת הגידול .לפני הזריעה מחליקים ומפוררים את הרגבים, אם ישנם ,מסמנים את הערוגות, משקים את השדה השקיה טכנית ומתחחים .לאחר התיחוח עוברים עם מעגילה חלקה שאינה כבדה ,מיישרים ומנחיתים את פני הערוגה. ההכנה לאסיף ממוכן חייבת להיות מדויקת הרבה יותר .משום שמערכי האסיף רגישים לאבנים ולרגבים, יש לבחור חלקות שאין בהן אבנים, ובמקרה שיש -צריך לערוך בהן סיקול נוסף .במקרה שהקרקע אינה מפוררת דייה -חובה לתחח פעם נוספת .גובה הערוגה לא יעלה על 12-10ס"מ .רוחב הערוגות יהיה בין 193-183ס"מ .יש לשים דגש מיוחד על כתפיים בערוגות ,שרוחבן משני צדי הערוגה לא יפחת מ 10-ס"מ. עומק הזריעה עומק הזריעה הרצוי הוא 1.5ס"מ. זריעה שטחית מדי תאלץ את המגדל לבצע השקיות תכופות ,בשל החשש לאיבוד כושר הנביטה של הזרעים, ותגרום בזבוז מים .בזריעה עמוקה מדי 3 נגרמים עיכוב וחוסר אחידות בנביטה, וקיים חשש לפגיעות ממזיקי קרקע. איכות הזרעים רצוי להשתמש בזרעים שמקורם בחברה אמינה .אין להשתמש בזרעים ישנים אלא רק לאחר בדיקה של גורם מוסמך ואחראי .כושר הנביטה הרצוי הוא מעל .85%בשנים האחרונות הושגו תוצאות יפות של נביטה מזרעים שטופלו בקונפידור או בגאוצ'ו .חיטויים אלה חוסכים טיפולים נגד זבוב הבצל בשלב הנביטה ונגד חרקים מוצצים למיניהם בשבועיים הראשונים שלאחר הנביטה. ניתן להזמין זרעים מטופלים מהחברות. קיימת אפשרות להשתמש בזרעים שעברו טיפול פריימינג לזירוז הנביטה. מרווחי זריעה וכמות זרעים לדונם זורעים את הבצל בערוגות ,שרוחבן נע בין 160ס"מ ל 193-ס"מ .בערוגות, שרוחבן 170-160ס"מ ,זורעים 4 שורות .בערוגות ,שרוחבן 193-183 ס"מ ,זורעים 6-5שורות או 4צמדים. ישנם משקים ,הזורעים מספר רב של שורות בערוגה ,אך ככל שמגדילים את מספר השורות -כך יצטמצם המרווח ביניהן ותגדל הצפיפות על פני הערוגה, גורם שאינו רצוי .אוכלוסייה של 80,000-70,000צמחים לדונם עשויה להניב יבול מרבי לשיווק. לרשות החקלאים עומדות מכונות זריעה ,המאפשרות זריעה מדויקת ופיזור אחיד בתוך השורה ,שיביאו לחיסכון בכמות הזרעים לדונם. כמות הזרעים לדונם במכונות הללו נעה בין 360-320ג' לדונם ,בהתאם למשקל האלף של הזרעים .מגדל, המעוניין לשווק בצלים גדולים ,יכול להפחית את מספר הצמחים לדונם עד ,60,000מבלי שתפחת כמות היבול. זנים כיום עומד לרשות המגדלים מבחר רב של זנים .כל מגדל יכול לבחור את הזן המתאים לו ,בהתאם לאזור ולמטרות שלהם הוא מייעד את שיווק הבצל .בהמשך מופיעה טבלה של הזנים לפי סדר זריעתם והבשלתם. טבלת עזר לזנים 4 ולמועדי זריעה ואיסוף טבלת עזר לזנים ולמועדי זריעה ואיסוף מועדי זריעה הם כלי עזר לבחירת הזנים לאזורים השונים בארץ .בכל מקרה ,אין לראות את המועדים המוצעים בטבלה כעניין מוחלט ,כיוון שבאזורים השונים מועדי הזריעה עשויים להשתנות .רצוי להיוועץ במדריכים שבאזורים השונים כדי למנוע תקלות. הדברת עשבים צמח הבצל בעל נוף צר ושורשים שטחיים .בשל מבנה זה אין הוא יכול להתחרות בעשבים במשך כל תקופת גידולו .בעונת גידול אחת של הבצל יש שלוש עונות של נביטת עשבים :העשבייה הסתווית ,כל עשבי החורף וכל עשבי האביב והקיץ .כדי להקטין למינימום את הסיכוי להופעת העשבים בעונות השונות ,יש לבחור בשדות נקיים ככל האפשר. האמצעים העומדים לרשות החקלאי הם :הדברת העשבים לפני נביטת הבצל ,הכנה סופית של הקרקע והשקיית הנבטה ימים אחדים לפני הזריעה .במקרה שקיים חשש להופעת עשבים רבים ,יש להשקות פעם נוספת לפני הזריעה .הזריעה תתבצע כאשר האדמה לחה ולא תקשה על ביצוע הפעולה .בגמר הזריעה מבצעים השקיית הנבטה. כמות המים תהיה בהתאם לקרקע ולתנאי המקום .מספר ימים לאחר השקיית ההנבטה ולפני הצצת הבצל, משמידים את העשבייה שנבטה בדו-קטלון ,ואין להשתמש בשלב זה בתכשירי גלייפוסט .החל משלב זה, כאשר הבצל יציץ ללא תחרות עם העשבים ,אפשרויות ההדברה יהיו נרחבות הרבה יותר. הדברה כימית -החומרים העומדים לרשות המגדלים מאפשרים התחלה וסיום של הגידול תוך עישובים מעטים או ללא צורך בעישובים כלל. הדברת דגניים -ניתן להדביר את הדגניים בכל שלבי הגידול באחד מהחומרים המומלצים להדברת דגניים. הדברת רחבי עלים דקטל -חומר סלקטיבי מונע נביטה, יישום במינון 1,200סמ"ק /ד' לאחר הזריעה ,הצנעה בהמטרה .יעיל במניעת הצצה של כוכבית. סטומפ -ניתן לשימוש מהגיע הבצל לעלה אמיתי ראשון בגובה 5ס"מ. החומר מונע נביטה לזמן ארוך ונביטת כשות (חומר שאריתי) .כמות מומלצת לדונם 550 :סמ"ק .הצנעה בהמטרה. תכשירי אוקסיכלורופן (גול ,גליל, גליגן) -קוטלי מגע ומונעי נביטה .ניתנים לשימוש רק לאחר הצצת הבצל וכשיש שלושה עלים ויותר .סימני צריבה וכתמים נקרוטיים לבנים יופיעו יותר על עלים שרועים מאשר על עלים זקופים. יש לטפל כשהבצל בטורגור. רונסטאר -קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן לשימוש רק לאחר נביטת הבצל, כאשר לבצל יש שני עלים אמיתיים או בהתאם להמלצות המדריכים. קוורץ -קוטל מגע ומונע נביטה .חומר שאריתי מאוד .ניתן להשתמש בקוורץ בהגיע הבצל לשני עלים אמיתיים ותחילת העלה השלישי במינון 20 סמ"ק/ד' .במידת הצורך ,ניתן לשלב קוורץ עם בזגרן כדי לקבל טווח קטילה רחב יותר .בכל מקרה ,אם אין למגדל ניסיון בשימוש בכל החומרים, חייבים להיוועץ במדריכים הנוגעים בדבר .בעקבות טיפולי הקוורץ מופיעים כתמים לבנים במקום הצריבה ,כתמים שנשארים בעלים הפגועים ואינם מפריעים להתפתחות הבצל .יש להקפיד על כך שהבצל יהיה בזמן הריסוס בטורגור והעלים זקופים. בזגרן -יעיל להדברת נוריות ומצליבים כאשר לבצל שני עלים אמיתיים (יש להיוועץ במדריכים לגבי עיתוי היישום והמינון). אקופרט -כאשר לבצל 4-2עלים אמיתיים ,התכשיר יעיל להדברת חלמית ,חרדל וחבלבל ,במינון 50 סמ"ק/ד'. מבזק ירקות מס’ 224 פגעים כדי למנוע פגעי קרקע בזמן הנביטה, רצוי להשתמש בזרעים מחוטאים, ומובן ,שיש לאפשר תנאים מיטביים לנביטה מהירה. זבוב הבצל -מזיק התוקף את הבצל משלב הנביטה עד אשר הבצל מגיע ל 6-5-עלים (כאשר הבצל מגיע לעובי של עיפרון) .טיפולים נגד המזיק מתחילים עם הנביטה ונמשכים מדי עשרה ימים ,כל עוד קיים חשש לנזקים .הזבוב מקים שלושה דורות: שניים בחודשי הסתיו ואחד בינואר. אגרוטיס -מזיק שעלול להופיע ולגרום נזקים בשלב הנביטה או בהמשך. חשוב להדביר עשבייה ובעיקר ירבוז, המהווים פונדקאים למזיק .טיפולים נגד מזיק זה יינתנו עם גילויו .בנביטה בסתיו בצל לעתים נתקף גם על-ידי לפיגמה ,שזחליה מכרסמים בעלווה ולעתים חודרים לתוך העלה .יש לטפל בהתאם להמלצות (לרוב אין נזק. למספר העלים ולגודלם יש חשיבות לקביעת רמת הנזק ,ובכל מקרה חשוב להיוועץ במדריך). תריפסים -מזיקים אלה תוקפים את הבצל משלב הנביטה ובמהלך הגידול כולו .ככל שהדברתם תהיה יעילה יותר, כך התפתחות הצמחים תהיה טובה יותר .מרבית אוכלוסיית התריפסים נמנית עם תריפס הטבק ,ולעתים ניתן למצוא גם את תריפס הפרחים המערבי, אך הופעתו נחשבת שולית .יש לזכור, כי בסתיו חם ובהתקפות קשות ייגרם נזק רב עד היעלמות נבטים .מהניסויים האחרונים מתברר ,שקיים קשר ישיר בין עוצמת הנגיעות של התריפס לבין גרימת נזקים בהלבנת הקש לבצל הקיצי. סטמפיליום -מחלת הסטמפיליום פוגעת בבצל חורפי בשלהי הסתיו, משום שהתנאים המועדפים על הפטרייה הם חום וממטרים לסירוגין. המחלה שוככת בחורף ופורצת באופן משמעותי באביב ובקיץ .יש להקפיד על מתן ריסוסי מניעה ולהגיב בטיפולים ספציפיים בעקבות שינויים במזג-האוויר ולקראת גשם והמטרה. שדות המושקים בטפטוף מגבילים את התפתחות המחלה. ספטמבר 2010 בוטריטיס -בבצל חורפי ,גם בשדות צפופים ,מבחינים בעיצומם של הגשמים בקמילת העלים ההיקפיים. יתכן מאד שבגרימת התופעה מעורבת הפטרייה בוטריטיס סקואמוזה ,שנפוצה בשנים גשומות, בשדות מומטרים ובמזג-אוויר לח. כשנערכים להדברת כשותית ,יש לבחור בתכשירים שידבירו גם כשותית וגם בוטריטיס .באזורים, שבהם התופעה שכיחה מאוד ,יש לשקול מתן טיפולים מיוחדים בקוטלי בוטריטיס או לשלבם בקוטלי כשותית. בסוף חורף 2005ובראשית האביב של שנת 2006הופיע בוטריטיס אחר שתקף את ראשי הבצל .מין זה מוגדר כ ,B. allii-הגורם לריקבונות באחסון. בנוסף לזאת ,מין זה הופיע בסוף תקופת ההתבצלות במרבית שטחי הבצל שנאסף באביב וגרם נזקים חמורים ,ובמקרים מסוימים הגיע אובדן היבול אף ל 70%-מהיבול הצפוי .כעת חוקרים את הנושא, והידע הנמצא בידנו כיום הוא מועט. בכל מקרה ,בשטחים זרועים בסתיו ובחורף ניתן לטפל בשני טיפולים עוקבים :טיפול ראשון החל מ40%- הצצה וטיפול שני בהצצה מלאה. תכשירי ההדברה המתאימים אינם רבים ,לכן יש להיוועץ במדריכים בטרם הטיפול. כשותית -המחלה גורמת נזקים חמורים מאמצע דצמבר ועד סוף האביב ,לכן יש להקפיד על משטרי הדברה סדירים .בשנים האחרונות המחלה מתפרצת בעוצמה גדולה בכל אזורי הגידול ,וקיימים קשיים בהדברתה עקב ירידה ביעילות התכשירים .לחלקות ,בהן ישנה זרימת אוויר טובה ,עומד צמחים נמוך ושורות זריעה עם כיוון הרוח ,עשויה להיות תרומה להפחתת הנגיעות במחלה. קימחון -מחלה המופיעה בבקעת הירדן ,בבית שאן ובעמק חרוד ,לרוב בבצל "בית אלפא" .הקימחון מופיע ככתם קמחי על פני העלים הבוגרים. המחלה אינה גורמת נזק כלכלי ,ולכן אינה מחייבת טיפולים. יש להשתמש בתכשירים בהתאם לכתוב בתווית היצרן. אלי מרגלית -רפרנט ארצי לשושניים נביל עומרי -מדריך ירקות תמר אלון-מדריכת הגנת הצומח השקיה ודישון בפלפל בקעת הירדן גידול הפלפל בבקעת הירדן התרחב מאוד בשנים האחרונות ,וכיום הוא אחד הגידולים העיקריים והחשובים ביותר מבין מגוון הגידולים בבקעה. ההצלחה בגידול זה וקבלת פרי איכותי מותנות בהקפדה יתרה על המים והדשן. מידע זה ,העוסק בנושא השקיה ודישון בפלפל ,מבוסס על ניסיון מצטבר של השנים האחרונות ועל ניסיונות שונים ,שנערכו ונערכים כיום בתחנת הניסיונות בבקעת הירדן. השקיה בבתי רשת כשיורד גשם (מעל 10מ"מ) ואין חיפוי קרקע ,ניתן להתייחס לגשם כאל השקיה .במקרים שיש חשש להמלחה ,מומלץ לבצע השקיה טכנית לצורך דחיקת המלחים .בסוף פברואר ,עם השינויים במזג-האוויר, מומלץ לבצע בדיקות קרקע ,כדי לקבוע אם יש צורך בשטיפה. בקביעת תדירות ההשקיה יש לקחת בחשבון את סוג הקרקע ואת הצורך בדחיקת מלחים .ההמלצות בטבלה 3 מבוססות על מנת השקיה של 15-12 קוב לדונם. שימוש בטנסיומטרים בקרקעות בינוניות ובינוניות-כבדות לבקרה מדויקת בחלקה ,מומלץ לקבוע שתי תחנות לחלקה אחידה, ובכל תחנה להתקין שני טנסיומטרים. עומק ההצבה :טנסיומטר במרכז בית השורשים (בדרך כלל בעומק של 20-15ס"מ) וטנסיומטר נוסף מתחת לבית השורשים (בדרך כלל 40-30ס"מ). מומלץ להכניס את הטנסיומטרים לקרקע מיד לאחר השתילה ,כדי ליצור מגע טוב בין החרס לבין הקרקע במהלך ההשקיות הטכניות, כך שניתן יהיה להשתמש בנתונים של הטנסיומטרים לאחר סיום שלב הקליטה והתבססות הצמחים. מתח סף להשקיה השימוש בנתוני הטנסיומטרים לאחר התבססות הצמחים תלוי במצב הצמח. כאשר יש בעיות של חוסר חנטה ,אך אין בעיה של מליחות בקרקע -ניתן להעלות את מתח הסף להשקיה עד לערכים של 60-50סנטיבר בשכבה העליונה. כשאין בעיות של חנטה או כשיש בעיות מליחות -ערכי הסף להשקיה יהיו נמוכים יותר ( 40-30סנטיבר) .בשלב זה של הגידול ייקבעו מרווחי ההשקיה על-פי הטנסיומטרים. השימוש בטנסיומטרים לאחר חנטה של 4-3פירות בשלב זה של הגידול ,מומלץ להשתמש בטבלה 3לשם קבלת מרווח ההשקיה הרצוי ולהשתמש בטנסיומטרים לצורך קביעת מנת המים .ערך הסף להשקיה בשלב זה צריך להיות 30סנטיבר בממוצע לשני העומקים של הטנסיומטרים (הערכים של הטנסיומטרים צריכים להגיע ל 30-סנטיבר בבוקר ,לפני פתיחת המים ,ולרדת ל 10-סנטיבר בבוקר שלמחרת ההשקיה). המלצות השקיה למצעים מנותקים הבסיס להשקיה במצע מנותק הוא מקדמי ההשקיה ,המופיעים לעיל בטבלה ,1ונתוני ההתאדות הממוצעת ,כפי שמופיעים לעיל בטבלה .2יש לחלק את כמויות המים היומיות למנות של 2.0 קוב לדונם ,לדוגמה :ההתאדות הממוצעת בעשרת האחרונה של נובמבר היא 4.0מ"מ ליום; מקדם ההשקיה המומלץ הוא ;0.8-0.7לכן כמויות המים לדונם ליום הן 3.2-2.8 מ"ק ,ומספר ההשקיות ביום הוא פעם-פעמיים. 5 טבלה מס' :1המלצות השקיה לגידול פלפל בקרקע נתוני התאדות עדכניים ניתן לקבל בטל' 02-9941289 :או באינטרנטwww.mop-bika.org.il : בקרת ההשקיה ניתן לבקר את ההשקיה במצע מנותק באמצעות אחוזי הנקז .המינימום הרצוי הוא 30%נקז .כאשר הנקז יורד מתחת ל ,30%-מומלץ להוסיף עוד מנת השקיה .כאשר אחוז הנקז גבוה מ ,60%-מומלץ להוריד מנת השקיה. נתוני מליחות מומלץ לבצע בדיקות של רמת המליחות ( )ECוהכלור בטפטפת ובנקז .רמת כלור בנקז של כ100- מל"ג לליטר מעל הרמה בטפטפת היא הרמה המקסימאלית המותרת. כשרמת הכלור בנקז גבוהה מ100- מל"ג לליטר לעומת הרמה בטפטפת, מומלץ להוסיף מנת השקיה להדחת המלחים .מבחינת המוליכות החשמלית ( ,)ECמותרת עלייה בנקז עד לרמה של 20%-10%מעל הרמה בטפטפת .כשההצטברות גדולה מ ,20%-מומלץ להוסיף מנת השקיה. בדיקות קרקע והמלצות דישון כללי מומלץ לבצע לפחות שתי בדיקות קרקע במהלך העונה ,כדי לקבוע תוכנית דישון מתאימה וכדי לבדוק אם יש צורך בשטיפת הקרקע .יש לבצע את בדיקות הקרקע ביסוד לפני השתילה, ובסוף פברואר ,לקראת האביב .מועד נוסף ,שבו בדיקות הקרקע עשויות לספק מידע חשוב ,הוא תחילת נובמבר. מוליכות חשמלית ()E.C רמת המוליכות החשמלית הרצויה ביסוד ובמהלך הגידול לא תעלה על 2.0דציסימנס למטר .כשהרמה גבוהה מ 3.0-דציסימנס למטר ביסוד ,מומלץ לבצע שטיפה לצורך הדחת עודפי המלחים .כמות המים לשטיפה ונוהל השטיפה תלויים ברמת המליחות ובהרכב המכאני של הקרקע. רמת מליחות גבוהה במהלך הגידול (מעל 2.0דציסימנס למטר) עלולה לנבוע מרמה גבוהה של יסודות הזנה ומהשקיה בחוסר .במקרה שרמת המליחות הגבוהה נובעת מעודפים ביסודות ההזנה ,יש להפחית את רמת הדישון ,ולעתים אף להפסיק לגמרי את הדישון לתקופה מסוימת. כשהמליחות הגבוהה קשורה בחוסר השקיה ,יש להגדיל את כמויות המים. כאשר המליחות גבוהה במיוחד, מומלץ להשקות במנת מים גדולה באופן חד-פעמי גם במהלך הגידול, כדי להדיח את המלחים. בורון הפלפל רגיש לעודפי בורון ,ולכן הן בקרקעות חדשות והן בקרקעות ותיקות ,אם רמת הבורון אינה ידועה, מומלץ לבדוק אותה .כשרמת הבורון גבוהה מ 1.0-מ"ג לליטר, מומלץ להיוועץ במדריכים לגבי דרכי פעולה אפשריות (קומפוסט, שטיפות או הימנעות מגידול באותה חלקה). טבלה מס' :3מרווחי ההשקיה המומלצים בכל חודש ערכים רצויים של יסודות הזנה בבדיקות קרקע והמלצות דישון חנקן בקרקעות בינוניות רצוי שרמת החנקן תהיה בסביבות 30-20מל"ג לק"ג קרקע .כאשר הרמה נמוכה יותר ,יש לדשן בחנקן באופן מסודר ,גם בתחילת הגידול ,לפי 100גרם לדונם ליום חנקן צרוף .כשהרמה גבוהה יותר ,במיוחד בעקבות שימוש בקומפוסט ,ניתן לוותר על דישון חנקני עד לאחר החנטה. לאחר חנטה של 4-3פירות ,הרמה הרצויה של החנקן היא 40-30מל"ג לק"ג .בשלב זה מומלץ להעלות את רמת החנקן בהדרגה עד למתן של 300 גרם חנקן צרוף לדונם ליום .כשהרמה נמוכה מ 40-מל"ג לק"ג קרקע ,מומלץ להעלות את רמת הדישון החנקני. כשהרמה גבוהה מ 40-מל"ג לק"ג ,ניתן להפחית את רמת הדישון החנקני .כיוון שמי ההשקיה גורמים להדחת החנקן הניטרטי ,הפחתה ברמת הדישון בחנקן תהיה זמנית. זרחן כשרמת הזרחן ביסוד גבוהה מ50- מל"ג לק"ג קרקע ,מומלץ שלא לדשן בזרחן בעונה הקרובה או עד שתתקבל רמה נמוכה יותר בבדיקות נוספות, שייערכו בהמשך העונה .כשרמת הזרחן ביסוד נמוכה מ 35-מל"ג לק"ג, מומלץ לדשן בסופר פוספט (,)25% לפי 8-6ק"ג סופר פוספט לכל 1מל"ג לק"ג שחסר .במהלך הגידול ,כשרמת הזרחן נמוכה מ 50-מל"ג לק"ג קרקע, מומלץ לדשן בזרחן באופן סדיר לפי טבלה מס' :2התאדות יומית ממוצעת (מ"מ/יום) לעשרת בגלגל (ע"פ סדרת השנים )2000-1988 50-25סמ"ק חומצה זרחתית לדונם ליום .כשרמת הזרחן במהלך הגידול נמוכה באופן מיוחד ,מומלץ לדשן עד 100סמ"ק חומצה זרחתית לדונם ליום ,לתקופה מוגבלת ,עד לשיפור הרמה .כמו-כן ,לאחר חיטוי הקרקע במתיל ברומיד מומלץ להתחיל את הדישון בזרחן ברמות גבוהות יותר. אשלגן כשרמת האשלגן ביסוד גבוהה מ1- מא"ק לליטר ,מומלץ שלא לדשן באשלגן באותה עונה או עד שיתקבלו רמות נמוכות יותר בבדיקות שייערכו בהמשך העונה .כשהרמה נמוכה מ1- מא"ק לליטר ,מומלץ לדשן באשלגן באופן סדיר במשך כל העונה. כשהרמה נמוכה מ 0.5-מא"ק לליטר, מומלץ לדשן באשלגן ביחס של 1:1.5 אשלגן לחנקן בהתאמה .כשרמת האשלגן בקרקע נמצאת בתחום של ,1.0-0.5מומלץ לדשן ביחס של 1:1אשלגן לחנקן .ככלל ,ניתן לומר שהפלפל הוא צרכן גדול של אשלגן, ולכן יש לדאוג לרמה טובה של אשלגן בקרקע במהלך העונה כולה. בטבלאות 6-4שלהלן מסוכם המידע המופיע לעיל ,לצד מידע חשוב נוסף. רמת החנקן בקרקע עשויה להשתנות בהתאם להשקיה ,לגשם ולדישון ,ולכן מומלץ לערוך בקרה רציפה אחר רמת החנקן ,ולהגיב בהתאם לשינויים. המלצות דישון למצעים מנותקים מצעים מנותקים מינראליים (טוף ופרלייט) משמשים כלי לעיגון 6 מבזק ירקות מס’ 224 הצמחים ואינם מספקים יסודות הזנה לצמח .לפיכך ,במהלך העונה כולה יש לדשן בכל היסודות הדרושים לצמח ,בהתאם לקליטתו בתקופות השונות .יסודות המקרו, החיוניים להתפתחות הצמחים ,הם: חנקן ,זרחן ,אשלגן ,סידן ,מגנזיום וגופרית .לרוב ,במים של הבקעה יש די סידן ,מגנזיום וגופרית ,המספקים את צורכי הצמחים ,כך שבדישון מספקים רק חנקן ,זרחן ,אשלגן ומיקרו-אלמנטים .היחס המקובל לדישון בפלפל הוא 5-3-8תחמוצת אשלגן-תחמוצת זרחן-חנקן, בהתאמה. רגישות לעודפי אמון הפלפל רגיש לעודפי אמון .רגישות זו באה לידי ביטוי בהופעת שחור פיטם. יש לעקוב אחר רמת ה pH-בנקז, וכאשר היא יורדת מתחת ל ,5.0-יש להפחית את רמת האמון בתמיסת ההשקיה ,למשל באמצעות מעבר מדשן שפר/שפיר ,1המכיל 32% אמון ,לדשן מור/אור ,4-2.5-6המכיל רק 10%אמון .בתקופת האביב רגיש הפלפל לעודפי אמון באופן מיוחד, ולכן מומלץ לעבור בתקופה זו לדשן המכיל 10%אמון. יסודות קורט במצע מנותק יש לספק יסודות קורט לצמח באופן סדיר במהלך הגידול כולו .לרוב ,משתמשים בדשן ,המכיל תרכיז של 3%יסודות קורט בצורת קורטין ,אך לעתים ,בעיקר בחורף, יש צורך בהעלאת רמת המיקרו- אלמנטים ,ואז עוברים לדשן ,המכיל 6%קורטין. בקרת הדישון במצע מנותק רמת יסודות ההזנה בטפטפת צריכה להיקבע בהתאם לריכוז הדשן שבו מדשנים .רמת היסודות בנקז תלויה בקליטת היסודות על-ידי הצמחים וברמת השטיפה. חנקן רמת החנקן בנקז צריכה להיות דומה ספטמבר 2010 לרמה בטפטפת .כשהרמה בנקז נמוכה מאוד ,יש להעלות את ריכוז הדשן .לעומת זאת ,כאשר החנקן בנקז מצטבר ,יש להפחית את רמת הדישון. ככלל ,עד לקבלת 4-3חנטים ,רמת הדישון החנקני צריכה להיות נמוכה (כ 60-מ"ג לליטר בלבד). זרחן במצע טוף חדש הזרחן שוקע, ובבדיקת רמת הזרחן בנקז מתקבלת רמה נמוכה .לפיכך ,במצע טוף חדש מומלצת העשרת יסוד בחומצה זרחתית לפי 1ליטר חומצה לכל 10 קוב של מצע .לעתים נדרש תגבור נוסף בתחילת הגידול .ככלל ,כשהרמה בנקז נמוכה ב 40%-מהרמה בטפטפת, מומלץ להעשיר בזרחן גם במהלך הגידול באמצעות שינוי בסוג הדשן (למשל דשן שפר/שפיר 6-6-6במקום שפר/שפיר .)5-3-8 אשלגן במצע טוף חדש נספח גם האשלגן, ולכן מומלצת העשרת יסוד בדשן משולב ,המכיל גם אשלגן .במהלך הגידול מדשנים בדשן שמכיל רמה גבוהה של אשלגן ,ובדרך כלל אין מחסור ביסוד זה .במקרה שרמת האשלגן בנקז נמוכה במיוחד ,יש לשקול העשרה נוספת באשלגן באמצעות תוספת חנקת אשלגן או מעבר לדשן ,שבו רמת האשלגן גבוהה יותר ,כמו דשן שפר/שפיר ,2שבו היחס של היסודות חנקן-תחמוצת זרחן-תחמוצת אשלגן הוא ,4-2-8 בהתאמה. בקרת הpH- רמת ה pH-הרצויה היא 6.5-5.5 בטפטפת ובנקז .בטפטפת ניתן להגיע לערך זה באמצעות שימוש במשאבה נוספת ,המזריקה חומצה גופריתנית במינון נמוך .ה pH-בנקז תלוי הן בפעילות השורשים והן בסוג הדשן החנקני .כאשר ה pH-בנקז נמוך ,מומלץ להפסיק את ההחמצה. במקרה שה pH-עדיין נמוך מהמומלץ, יש לעבור לדשן המכיל פחות אמון (למשל מדשן שפר/שפיר 5-3-8לדשן טבלה מס' :4המלצות לדישון חנקתי ,בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע טבלה מס' :5המלצות לדישון זרחתי ,בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע טבלה מס' :6המלצות לדישון אשלגני ,בהתאם לתוצאות בדיקות הקרקע מור/אור .)4-2.5-6 אפרים ציפילביץ -מו"פ בקעת הירדן דוד סילברמן ,שמשון עומר -שה"מ נעמה אביב -מועצת הצמחים קינרס (ארטישוק) טיפולי ג'יברלין להבכרה טיפולים אלה ניתנים על צמחים מפותחים ,שהספיקו לפתח 8-7עלים, ובשטח גידול אחיד. שלושה עד ארבעה ימים לפני הטיפול משקים את השדה עד לקיבול שדה בעומק 80ס"מ ומדשנים במנת דשן גדושה. הזן הירוק -ריכוז תכשיר הג'יברלין המומלץ הוא 60ח"מ חומר פעיל. בתמיסה המשמשת לריסוס הזן הירוק, מבטיחים תגובה חומצית עד ל.pH4- לשם כך יכול לשמש הדשן אוריאה פוספט או התכשיר .B.B-5להכנת 100ליטר תרסיס בריכוז 60ח"מ ,GA3 דרושים 6גרמים ג'יברלין חומר פעיל. כמות התכשיר הדרושה ליצירת תגובה חומצית (אוריאה פוספט או )B.B-5 אינה קבועה אלא שונה ממקום למקום בהתאם לרמת הביקרבונט במים ,ועל כן יש להוסיף את תכשיר ההחמצה בכמויות קטנות ובזהירות ,עד לקבלת התגובה הדרושה ,ירידת pHל.4- מוודאים שהתגובה החומצית הדרושה אכן התקבלה על-ידי בדיקת התמיסה בערכת pHמתאימה .בזן הירוק חוזרים על הטיפול 5-3פעמים בהפסקות של 15-10יום בין טיפול לטיפול. הזן הסגול -גם בו מוטב להחמיץ את תמיסת הריסוס .ריכוז הג'ברלין המומלץ הוא 40ח"מ .להכנת 100 ליטר תרסיס כזה דרושים 4גרמים ג'יברלין (חומר פעיל) .בזן הסגול חוזרים על הטיפול 5-3פעמים בהפסקות של 15-10יום בין טיפול לטיפול. 7 בכל מקרה ,מומלץ לא להתחיל את הטיפול הראשון בג'יברלין לפני שעבר השבוע הראשון של ספטמבר ,גם כאשר הצמח פיתח את מספר העלים הדרוש. כמו-כן ,במקרה שמזג-האוויר חם מהרגיל ,יש לדחות את הטיפול השני עד להתקררות-מה במזג-האוויר ,מחשש לעיוותים ולתופעות לוואי שליליות. כאמור ,לפני כל טיפול בג'יברלין, מכפילים את מנת הדשן החנקני השבועית ,ואם הדישון אינו שבועי - נותנים מנת דשן נוספת לפני הטיפול בג'יברלין. הדברת פגעים להדברת הפגעים מומלץ לעיין בחוברת "המלצות להדברת פגעים בירקות" בהוצאת שה"מ ,תוך שימת-לב מיוחדת להגבלות השימוש בחומרי הדברה ולשמירה על כללי הזהירות ולהקפדה על הזמן המינימלי בין מועד הטיפול האחרון ובין מועד השיווק. חולדים ועכברי שדה -פוגעים קשה בקינרס ,ויש להדבירם בעקביות בחלקה ומסביב לה .יש חשיבות מיוחדת לגילוי מזיקים אלה בשלבי ההכנה לפני שתילת החלקה ,משום שיישום ההדברה לפני השתילה קל יותר ,ותוצאותיו טובות יותר. פרודניה -עלולה לגרום נזק קשה לקרקפות .קרקפת שנפגעה ,ולו קל ביותר ,אינה מתאימה ליצוא ,ושיווק תוצרת שניזוקה מפרודניה קשה גם בשוק המקומי. נימפת החורשף -לעתים תהיה התקפה המונית של המזיק על שטחים נרחבים בגידולים שונים וכן בשטחי בור .ניתן למנוע את פלישת המזיק על-ידי התקנת פסי בידוד, כנהוג במניעת פלישה של זחלי פרודניה. כנימות עלה -עלולות להסב נזק רציני לגידול ,אולם עיקר הנזק בפסילת הקרקפות לשיווק .הדבר חמור במיוחד כאשר התוצרת מיועדת ליצוא ,משום שאין כל סבילות. אקריות אדומות -שורטות והורסות את שטח העלווה ולעתים אף מכערות 8 את הקרקפות. זבוב המנהרות -פעיל ביותר בשנים האחרונות ,ולעתים צריך לטפל נגדו באופן אינטנסיבי. כנימת עש הטבק -גורמת נזקים עד כדי ניוון החלקה ,מזהמת את הנוף ואף פוסלת את הקרקפות לשיווק (במיוחד ליצוא). חלזוניות -נזקיהן עלולים להיות כבדים .כאשר מבחינים באוכלוסיות חלזוניות ,העוברות את הקיץ על שאריות הנוף ,על צמחים או על גדרות בשולי השדה ,חשוב להדבירן בטרם החלו להסב נזק .הדברתן בשלב זה היא גם קלה יותר באופן יחסי. קימחונית -המחלה העיקרית בקינרס ,וחשוב להקפיד על הדברתה עם הופעתה בשדה בשלביה הראשונים .נזקים קשים במיוחד צפויים בסתיו שחון. שמשון עומר מנהל אגף ירקות וגד"ש תות-שדה -סוף משתלה ושתילה בשדה המניב מבוא נכון לאמצע ספטמבר ,נמצאים בתקופה האחרונה של המשתלה, תקופת הגמילה וההקשיה .נעיצת הבנות תסתיים בקרוב (חודש ממועד העקירה) .יש לנקות עלים יבשים או גדולים מאוד מסביב לאימהות ושתילי הבת הראשונים ,על-מנת לשפר את האוורור ולהחדיר כמות גדולה יותר של אור ,כדי למנוע הדבקה במחלות אוהדות לחות ,כגון אנתרקנוז ,קרוב לצמחי האם. במשתלה טיפול בשתילים הוצאת השתילים :תיעשה רק כאשר הקרקע לחה ,על-מנת להקל על הוצאת שתילים שלמים ,אך אם הלחות אינה מספיקה ,מבצעים השקיית הרטבה יום לפני ההוצאה. מנתקים את השתילים בעזרת קלשון חפירה או עקרן הרתום לטרקטור, מנערים ואוגדים אותם לתוך ארגז מרופד בבד יוטה ומעבירים למקום מוצל למיון/לקירור. מיון השתילים :שתיל טוב הוא שתיל שקוטרו גדול מ 8-מ"מ ובעל יותר מארבעה עלים שלמים ושורשים "לבנים" .שתילים קטנים ,גם אם נקלטים היטב ,לא יפרחו בזמן .גם שתילים עבים לא יישתלו מאותה סיבה .יש לקצר שורשים לאורך של 12-10ס"מ ,על-מנת למנוע קיפולים בזמן השתילה וכדי לעודד פריצת שורשים חדשים .יש לפסול שתילים שבורים או אכולים על-ידי מזיקים או נגועים במחלות נוף ו/או נמטודות. בשדה המניב ערוגות :שותלים על גבי ערוגות בגובה 30-20ס"מ וברוחב נטו 110ס"מ, כולל שביל ברוחב 55ס"מ .על כל ערוגה שותלים ארבע שורות צמחים במרווח של 25ס"מ בין השורות ו30- ס"מ בין הצמחים בשורה .בשיטה זו נדרשים 9,000צמחים לדונם .בשיטת הערוגות ,שמתאימה למנהרות גבוהות או לחממות ואינה מתאימה למנהרות נמוכות ,הן במידות של 80ס"מ ממרכז למרכז ערוגה ,גב ערוגה נטו 30ס"מ ובצורת טרפז שבסיסו ברוחב 50ס"מ ושביל בצורת טרפז הפוך שבסיסו 30 ס"מ והצלע העליונה 50ס"מ .כל ערוגה משמשת לשתילת שתי שורות כאשר המרווח בין השורות כ 15-ס"מ ו25- ס"מ בין הצמחים בתוך השורה .העומד בשיטה זו מגיע לכ 12-אלף צמחים לדונם .בשיטה זו ישנו ריכוז יבול מוקדם ושיפור מבחינת האור ואיכות הפרי. טבילת השתילים :יש לטבול שתילים לפני שתילתם בתמיסת אוקטב או מיראז' ,למניעת אנתרקנוז .ריכוז התמיסה יהיה 0.1%עד 1( 0.2% גרם עד 2גרמים לכל ליטר מים). משך הטבילה 5-1דקות .כל חלקי השתיל חייבים להתכסות בתמיסה במהלך הטבילה (טעות לחשוב שטבילת שורשים בלבד או עלים בלבד תגן מפני אנתרקנוז) .הטבילה באוקטאב/מיראז' עלולה לעכב את התפתחות השורשים והניצנים ,לכן יש להימנע מטבילה ממושכת או מטבילה לפני אחסון שתילים בקירור (במידה שהמגדל התנסה בטבילה טרום קירור ולא נתקל בבעיות ,אזי הדבר לשיקולו) .הטיפול הטוב ביותר יהיה טבילה מיד לפני השתילה .כדאי להתייעץ עם מדריכי הגנת הצומח בנושא זה ולתאם את מהלכי הטיפול בחומרי הדברה עם פקחי ביו-בי, בהתאם לרשימת חומרי ההדברה המותרים לשימוש ,כמפורט בחוזה עם היצואנים ובהנחיות על תווית התכשיר. כאשר ישנו חשד לנגיעות במקרופומינה ,ניתן לטבול שתילים מיד לפני השתילה ,בשלמותם ,למשך 5-1דקות בתמיסת בווסטין או דלסן 1גרם/ליטר .יש לבדוק אם ניתן לשלב את התכשירים נגד אנתרקנוז ומקרופומינה באותו מכל טבילה. יש לשתול יותר מזן אחד ולדרג את מועדי השתילה :כדי לווסת את הקטיף ולשמור על רציפות הספקה לשוק המקומי וליצוא ,מומלץ לדרג את מועדי השתילה של כל זן למשך 7-5ימים .כמו-כן מומלץ לכלול 3-2זנים ממגוון הזנים המוקדמים והאפילים במשק ,במטרה לסגור פערים ולהתגבר על גליות של אחד הזנים .בשנתיים האחרונות ראינו שנגרם מחסור בפרי לשיווק בינואר ובפברואר, כאשר היתה הקדמה בגל הראשון ורובו התרכז במהלך נובמבר ודצמבר. למועדי שתילה מוקדמים יכולה להיות השפעה כזו ,בנוסף להשפעת קור ועננות במרכז החורף. אחסון שתילים :מומלץ לשתול שתילים טריים סמוך מאוד למועד עקירתם מהמשתלה .בכך מגדילים את סיכויי הקליטה בשדה המניב ומונעים סבל ועקות לשתילים לאחר הוצאתם מהמשתלה .במידה שישנו צורך באחסון ,לוויסות העבודה בשתילה יחסית לעקירה ,ניתן לשמור שתילים בקירור למשך מספר מועט של ימים בטמפרטורה של 8-6 מ"צ .יש לדאוג ללחות מתמדת של השתילים במהלך הקירור ,למניעת כמישה .טרם שתילתם ,יש להעבירם למקום מוצלל ומוגן מרוחות ,כדי "להפשירם" להתאים את חומם לחום הסביבה בשלבים ,למניעת נזק לעלים ולשורשים בצורת כמישה והחמה. השתילה :מומלץ לשתול בשעות אחר הצהריים הקרירות ,על-מנת לשפר את קליטת השתילים .יש להקפיד ולשתול לעומק מתאים ,להקפיד שצוואר השורש יהיה מכוסה ומהודק היטב והניצן יבלוט מעל הקרקע, השורשים ישרים ומהודקים בצורה מבזק ירקות מס’ 224 טובה לקרקע .בסיום השתילה משקים בהמטרה במנה של 15 מ"ק/ד' .מומלץ לשתול בקרקע במבנים ,כאשר גג המבנה ללא כיסוי פלסטיק .במקרה שרוצים לשתול כאשר המבנה מכוסה בפלסטיק (לא רצוי) ,אזי מומלץ לדחות את מועד השתילה בשבוע ימים מאוחר מהמועדים המפורטים לעיל לכל זן. דחייה זו תקפה גם כאשר משתמשים בשתילי גוש מושרשים ,כיוון שקליטתם מהירה יותר ולכאורה מהווה "הקדמה מסוימת" .כאשר משתמשים בשתילי גוש ,ניתן לשתול לתוך חיפוי קרקע שנפרס מראש בצבע כסף/חום או כסף/שחור .בכל מקרה ,כדאי להתייעץ עם מדריכי שה"מ באזור, לקביעת מועדי השתילה המתאימים. השקיה בתקופת השתילה :במטרה להמעיט בהשקיות על-ידי מתזים (להקטנת הסיכוי למחלות נבילה) ולעבור בהקדם להשקיה בטפטוף ( 10ימים לאחר השתילה במקביל להמטרות לעתים רחוקות יותר), מומלץ לפרוס את שלוחות הטפטוף על פני הערוגה או לטמון אותן במהלך בניית הערוגה .להלן פירוט תוכנית ההשקיה בתקופת השתילה ,מחולקת למספר תקופות: טרום שתילה :להצלחת הקליטה יש לשתול בקרקע לחה או רוויה במים, להקטנת עקת השתילה .הרוויית הקרקע של הערוגה תושג על-ידי מתן ספטמבר 2010 מנה של 25מ"ק/לדונם ,לילה לפני השתילה. בגמר השתילה ולא יאוחר משעה לאחר סיומה ,יש להפעיל משטר ערפול (הפעלות קצרות של המתזים, לשמירת חיוניות העלווה) במשך 15 דקות והפסקה של 15דקות נוספות. תוכנית זו תימשך עד השקיעה. בלילה של יום השתילה יש לתת מנת מים נוספת של 25מ"ק/דונם ,להידוק הקרקע מסביב לשתילים ולשיפור המגע בין הקרקע ובין השורשים. 3-1ימים משתילה מפעילים מחזורי ערפול בתוכנית של 15דקות והפסקות של 30דקות משעה 9:00 בבוקר ועד ההתקררות לקראת ערב. יש לקרב בין השקיות אם העלים מאבדים את זקיפותם. 7-4ימים משתילה מפעילים ערפול של 15דקות והפסקות של 60-45 דקות .בתקופה זו יש לעקוב אחר מצב הטורגור בעלים (זקיפות) ,וניתן לרווח בין ההפעלות כאשר העלים נשארים זקופים .כעבור 7-5ימים משתילה ניתן לראות פריצת שורשים מבסיס הכתר ומהשורשים הראשיים. שורשים אלו מהווים סימן חיובי להצלחת השתילים והקליטה .כמו- כן ,זהו סימן לצורך בשימוש במערכת הטפטוף להשקיה ולדישון. 15-7ימים משתילה משקים בטפטוף במנות של 10-5מ"ק/דונם מדי יומיים, ובמקביל מגדילים את המרווחים בין זני תות שדה הנפוצים במשקים * מוצקות :מוצק מאוד ,5 -רך לגמרי ( 1 -סולם של 5דרגות) ** טעם לפי סולם של 5דרגות - 1 ,תפל - 5 ,טעם מעולה *** רגישות למחלות - 1 :רגישות נמוכה ביותר - 5 ,רגישות גבוהה מאד הפעלות הערפול לכדי הפעלה אחת או שתיים ביום ,בכמות של 5-2מ"ק כל אחת .תוכנית זו תימשך עד הופעת עלים חדשים מניצן השתיל והתפתחות שורשים פעילים באורך 10-5ס"מ. 30-15ימים משתילה ,ניתן לראות התבססות טובה של השתילים, ולכן ניתן להתחיל במשטר השקיה שיביא להעמקת השורשים על-ידי מתן המטרה מדי 5-3ימים ,במנות של 15-10מ"ק/דונם .כל זאת בנוסף להשקיה בטפטוף בימים שבהם מבצעים ריסוס בתכשירי הדברה ולא ממטירים .משקים בטפטוף כ15-10- מ"ק/דונם ,כאשר השקיות אלו ישמשו גם ליישום הדשנים .סיום השימוש במערכת ההמטרה יהיה עם התקנת חיפוי הקרקע כחודש לאחר השתילה. זנים :התפלגות הזנים הנפוצים במשקים: יעל ( ,10% - )329תמר (,5% - )328 הדס ( ,25% - )543אורלי ,40% -יובל ,10%מלאך ,תמיר ,פסטיבל ,חירותושאר החדשים -ביחד כ.10%- נביל גנאים -רפרנט ארצי לתות-שדה מוחמד יוסף אבו טועמה -מדריך לגידול ירקות ,מחוז גליל גולן 9
© Copyright 2024