‫רוזי פיניס‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הּודים לְּ ַא ְּב ָדם וְּ ִּה ִּפל פּור הּוא‬ ‫הּודים ָח ַשב עַ ל ַהיְּ ִּ‬ ‫כִּ י ָה ָמן בֶּ ן ַה ְּמ ָד ָתא ָהאֲ גָגִּ י צ ֵֹרר כָ ל ַהיְּ ִּ‬ ‫ידם] ּולְּ ַא ְּב ָדם… וְּ ָתלּו אֹתוֹ וְּ ֶּאת בָ נָיו עַ ל ָהעֵ ץ‪ .‬עַ ל כֵ ן ָק ְּראּו לַיָ ִּמים‬ ‫ַהּגו ָֹרל לְּ הֻ ָמם [=לְּ ַה ְּש ִּמ ָ‬ ‫פּורים – עַ ל ֵשם ַהפּור…" (מגילת אסתר פרק ט פס' ‪) 26– 24‬‬ ‫ָה ֵאלֶּה ִּ‬ ‫חג פורים חל בימים י"ד וט" ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן‪ ,‬ולפיו בחר את היום‬ ‫השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים ‪ .‬לפי המסופר במגילת אסתר‪,‬‬ ‫אירע ביום זה הנס‪ ,‬והיהודים גברו על אויבהם‪ .‬לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת‬ ‫בי"ד באדר‪.‬בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום‪ ,‬אלא נמשך למחרתו‪ ,‬ולכן חגגו‬ ‫היהודים שם את הניצחון בחמישה‪-‬עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים‪.‬‬ ‫פירוש המילה פור הוא‪ :‬מזל‪ ,‬גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל‬ ‫החלטות‪ .‬במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות‪ ,‬כגון – מינוי‬ ‫שרים‪ ,‬יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום‪.‬‬ ‫בפורים מצווה לשמוח וכל דאגה לשכוח‬ ‫‪" ‬מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"‬ ‫גדולה היא שמחת פורים לכולנו‪ ,‬משום שביום זה ניצלו רבים מבני עמינו מסכת‬ ‫השמדה‪.‬‬ ‫מגילת אסתר‬ ‫חכמים קבעו‪ ,‬כי חובה על כל אחת ואחת מישראל [שהגיעו לגיל מצווה] לקרוא את‬ ‫מגילה מדי שנה בחג פורים‪ ,‬כדי להיזכר בנס ובגאולה‪ ,‬להודות עליהם ולשמוח‬ ‫בהם‪ .‬מתוך‪ :‬תורה ציווה‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬ ‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Purim/magila/siporhamagila.htm‬‬ ‫היחסים בין המסכה לבין הפנימיות‬ ‫בין האמת לבין השקר‪ ,‬בין האמנות לבין המציאות‪.‬‬ ‫מאמר‬ ‫הגורם המזמן‬ ‫‪ ‬חג פורים הוא גורם מזמן נכון לעיסוק בנושא המסכה‪ ,‬או‬ ‫התחפשות‪ ,‬לא רק כתופעה פולקלוריסטית‪ ,‬אלא כסוגיה‬ ‫פסיכולוגית‪-‬תרבותית‪-‬ערכית‪.‬‬ ‫הגרעין הרעיוני ‪ -‬מיקוד‬ ‫‪ ‬מושג המסכה [או תחפושת או העמדת הפנים] מוצא את ביטויו‬ ‫במגוון רחב של תחומי התרבות האנושית‪.‬‬ ‫עיסוק בנושא המסכה בתחומי ידע שונים ומגוונים מאפשר להתמקד‬ ‫בנושא הגרעיני‪ ,‬העובר כחוט השני בין תחומי הדעת השונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫"כל אדם רוצה לעתים לשנות את מראה פניו‪ .‬דחף זה ניקר אצל ילדים‪,‬‬ ‫כאשר הם ממציאים מעין מסכה במשחק ; ומתבטא בקרנבלים השנתיים‬ ‫הנערכים בארצות השונות ‪ ...‬עוצמתה המאגית של המסכה והחוויה‬ ‫העמוקה שאנו חווים כאשר אנחנו שמים מסכה על פנינו מקורן‬ ‫בפרימיטיבי ובילדותי שבנו" [דן אוריין‪]1988 ,‬‬ ‫היסטוריה ואנתרופולוגיה‬ ‫‪ ‬תפקידי מסכה לאורך ההיסטוריה האנושית‬ ‫‪ ‬מסכות במקרא‪:‬‬ ‫תנ"ך‬ ‫מסכות ממשיות ומשלים [אותם רואים כ"מסכות מילוליות"]‪ ,‬המשמשים‬ ‫בידי בני אדם כדי לחשוף אמת‪ ,‬שאמירתה המפורשת עלולה להיות לא‬ ‫נעימה ואף מסוכנת‪.‬‬ ‫משל יותם‬ ‫‪" ‬מסכות מילוליות"‬ ‫ספרות‬ ‫רבות מספור הן היצירות הספרותיות‪ ,‬העוסקות בנושא היחס בין‬ ‫המסכה [הממשית או מטאפורית] ובמה מאחוריה – האמת‪.‬‬ ‫‪ ‬מעשיות וסיפורי –עם – המסכה כמכשיר לחשיפת האמת באוצרות‬ ‫הסיפורים העממיים של העמים שונים אנו מוצאים סיפורים רבים‪,‬‬ ‫העוסקים בפער שבין מראית העין לבין האמת‪.‬‬ ‫‪ ‬לובשי המסכה הם הם בדרך כלל בני המעמד הגבוה [מלכים‪,‬‬ ‫רבנים‪ ,‬עשירי]‪ ,‬שהמסכה מאפשרת להם להתערב בקרב פשוטי‬ ‫העם‪.‬‬ ‫‪ ‬אתרים ופעילויות לפורים‬ ‫מתמטיקה‬ ‫‪ ‬מסכות בעולם החי‬ ‫‪ ‬התבוננות בבעלי חיים מראה‪ ,‬כי רבים מהם "מתחפשים"‬ ‫– באופן קבוע או בעונות מיוחדות – למתרות הישרדות‪.‬‬ ‫ניתן לעקוב אחר "תחפושות" של בעלי חיים‪ ,‬ולבחון את‬ ‫המסכות האנושיות בקונטקסט זואולוגי‪ ,‬ברוחו של‬ ‫דזמונד מוריס‪.‬‬ ‫טבע‬