‫מפגש ראשון‪:‬‬ ‫מסים ב' –מנהל עסקים‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫תודה מיוחדת‪ :‬שירן חי‬ ‫סטודנט יקר‪:‬‬ ‫מערך זה הוכן על ידי מדריך הלימודיה שלכם במטרה לסכם את החומר בתמציתיות‬ ‫וכתוצאה מכך לנצל את זמן התרגולים בצורה האופטימאלית שתסייע להצלחתכם‪ .‬הלימודיה‬ ‫מוגשת לכם כחלק מפעילותה הענפה של המחלקה האקדמית באגודת הסטודנטים במטרה‬ ‫להיות לכם לעזר במהלך תקופת הבחינות הקרבה‪.‬אנו מקווים כי תפיקו ממנה את המרב‪.‬‬ ‫השימוש בתכנים אלו הינם באחריות המשתמש בלבד‪.‬‬ ‫בהצלחה בבחינות‪.‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫חזרה על קיזוז הפסדים‬ ‫מספר‬ ‫סעיף‬ ‫מקור הפסד‬ ‫מקום יצירת‬ ‫ההפסד‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫מקורות הכנסה לקיזוז ההפסד‬ ‫‪(82‬א)‬ ‫עסק‪/‬משלח יד‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‬ ‫כנגד כל מקור הכנסה (הן מישראל והן מחו"ל)‬ ‫‪(82‬ב)‬ ‫עסק‪/‬משלח יד‬ ‫ישראל‬ ‫מועבר‬ ‫‪(82‬ג)‬ ‫עסק‪/‬משלח יד‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫‪(82‬ח)‬ ‫השכרת בניין‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫כנגד הכנסות מאותו בניין (בהתאם לסעיף ‪(22‬י)‪ ,‬ניתן‬ ‫לקיזוז גם כנגד רווח הון או שבח מאותו בניין)‬ ‫‪88‬‬ ‫הפסד מפחת‬ ‫ישראל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫כנגד הכנסות מאותו מקור פיזי‬ ‫‪)1(82‬‬ ‫הפסד פסיבי‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫כנגד הכנסה פאסיבית בחו"ל (הפסד מדמי שכירות‬ ‫שמקורו בפחת יקוזז כנגד רווח הון ממכירת אותו‬ ‫בניין)‬ ‫‪)8(82‬‬ ‫עסק‪/‬משלח יד‬ ‫לא נשלט‬ ‫בישראל‬ ‫חו"ל‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫א‪ .‬כנגד הכנסה מעסק‪ /‬משלח יד בחו"ל באותה‬ ‫שנה‪,‬לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכנסה מעסק‪/‬משלח יד (ניתן לקזז מעסק‬ ‫אקראי אך לא מעסקת אקראי)‬ ‫ב‪ .‬רווח הון או שבח בעסק‬ ‫ג‪ .‬הכנסה ממשכורת בהתאם לסעיף ‪-)2(2‬‬ ‫בהתקיים שלושה תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לנישום אין הכנסה מעסק או משלח יד בשנת‬ ‫הקיזוז‬ ‫‪‬‬ ‫הנישום חדל לעסוק בעסק או במשלח היד‬ ‫שאת ההפסד ממנו הוא מבקש לקזז‬ ‫‪‬‬ ‫מקורו של ההפסד אינו מחברת בת‪ ,‬חברה‬ ‫משפחתית או חברה שקופה‪.‬‬ ‫נישום יכול להחליט שלא לקזז הפסדים כנגד‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחיד‪ -‬כנגד רווח הון אינפלציוני‪ ,‬ריבית או‬ ‫דיבידנד ששיעור המס עליהם אינו עולה על‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪‬‬ ‫נישום אחר‪ -‬כנגד רווח הון אינפלציוני‬ ‫ששיעור המס עליו הינו ‪.01%‬‬ ‫ב‪ .‬יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז‬ ‫כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה שנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יתרת ההפסד שלא קוזזה לאחר השלב השני‪,‬‬ ‫תועבר לשנה הבאה ותקוזז רק כנגד הכנסה‬ ‫מעסק או ממשלח יד בחו"ל לרבות רווח הון‬ ‫בעסק או במשלח יד בחו"ל בשנים הבאות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫‪)8(82‬‬ ‫עסק הנשלט‬ ‫חו"ל‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫שוטף‪/‬מועבר‬ ‫בישראל‬ ‫א‪ .‬כנגד הכנסה מעסק‪ /‬משלח יד בחו"ל באותה‬ ‫שנה‪,‬לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יתרת ההפסד שלא קוזזה בשלב הראשון תקוזז‬ ‫כנגד יתרת הכנסה פאסיבית בחו"ל באותה שנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לנישום קיימת אופציה לקזז את יתרת ההפסד‬ ‫כנגד כל הכנסה שהופקה בישראל‬ ‫ד‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬היא תקוזז בשנים הבאות‬ ‫כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד בחו"ל‬ ‫לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד‬ ‫ה‪ .‬נותרה יתרת הפסד‪ ,‬היא תקוזז אם הנישום בוחר‬ ‫בכך כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד‬ ‫בישראל‪ ,‬לרבות רווח הון או שבח בעסק‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -28‬הפסד הון‬ ‫סעיף ‪(28‬א)(‪ -)1‬מקורות קיזוז ההפסדים‬ ‫הפסד הון שוטף מקוזז רק כנגד רווח הון מכל סוג‪ ,‬הן בחו"ל והן בישראל‪ ,‬הן עסקי והן רגיל‪ .‬יש‬ ‫להדגיש כי הפסד הון יותר בקיזוז רק במידה ואם היה רווח הון הוא היה מחויב במס‪.‬‬ ‫שלבי קיזוז‪:‬‬ ‫א‪ .‬קיזוז כנגד רווח הון ריאלי‬ ‫ב‪ .‬יתרת ההפסד תקוזז כנגד הסכום האינפלציוני החייב‪ ,‬ביחס של ‪.0:3.2‬‬ ‫סעיף ‪(28‬א)(‪ -)3‬סדר קיזוז הפסד הון (שוטף‪+‬מועבר)‬ ‫‪ .0‬הפסד הון שמקורו בחו"ל‪ -‬מקוזז תחילה מרווח הון בחו"ל (ריאלי ואז אינפלציוני) ואת‬ ‫היתרה ניתן לקזז כנגד רווח הון בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפסד הון שמקורו בישראל‪ -‬מקוזז מכל רווח הון‪ ,‬הן בישראל והן בחו"ל‪ ,‬ללא חשיבות‬ ‫לסדר‪ .‬סדר הקיזוז יקבע בהתאם לשיעורי המס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מדובר בהפסדים שוטפים‪ ,‬עדיף להתחיל מהפסדים ממכירת ני"ע ולאחר מכן‬ ‫מהפסדי הון רגילים וזאת כיוון שכאשר הפסד ההון מני"ע הינו הפסד שוטף‪ ,‬קיימים‬ ‫יותר מקורות שניתן לקזז כנגדם‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫סעיף ‪(28‬א)(‪ -)4‬הפסד הון ממכירת ניירות ערך‬ ‫הפסד הון מני"ע יקוזז בהתאם לכללים שצוינו וגם כנגד‪:‬‬ ‫א‪ .‬ריבית או דיבידנד ששולמו בעד אותו ני"ע‬ ‫ב‪ .‬ריבית או דיבידנד בגין ני"ע אחרים ששיעור המס עליהם אינו עולה על ‪.22%‬‬ ‫סעיף ‪(28‬ב)‪ -‬העברת הפסד הון‬ ‫‪‬‬ ‫הפסד שלא ניתן לקזזו בשנת מס מסוימת‪ ,‬מועבר לשנים הבאות לקיזוז בהתאם לאותם‬ ‫תנאים וללא מגבלת זמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפסדים מועברים הינם הפסדים מצומצמים יותר באפשרות הקיזוז שלהם ביחס‬ ‫להפסדים שוטפים‪.‬‬ ‫מס על יחיד ביחס לדירות מגורים‪ -‬פטורים ומסלולים מיוחדים‬ ‫‪ .0‬סעיף ‪ : 181‬מסלול רגיל‪ -‬היחיד יהיה חייב במס שולי על הכנסתו משכירות והוא זכאי‬ ‫לנכות הוצאות מהכנסה זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬סעיף ‪ :188‬מס מופחת‪ -‬שיעור המס הוא ‪ 01%‬ללא זכות לניכוי הוצאות‪ ,‬פטורים או‬ ‫זיכויים כלשהם‪ .‬יש צורך שההכנסה מדמי השכירות לא תגיע לכדי עסק‪.‬‬ ‫‪ .3‬סעיף ‪(188‬א)‪ :‬מקרקעין בחו"ל‪ -‬שיעור מס של ‪ 02%‬על הכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ‬ ‫לגבולות ישראל‬ ‫‪ .4‬חוק מס הכנסה‪ ,‬מסלול פטור‪ -‬הפטור ניתן על השכרת דירת מגורים‪ ,‬כאשר הכנסת‬ ‫השכירות איננה מגיעה לכדי עסק והפטור מוגבל בתקרה מתואמת‪ ,‬בשיטת הפטור‬ ‫המתקפל (כל שקל מעל תקרת הפטור מקזז את אותה תקרה)‪ .‬באם סכום הפטור‬ ‫שקיבלנו יוצא שלילי‪ ,‬אזי אין פטור וכל הסכום חייב במס‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫חברה משפחתית‪ -‬סעיף ‪ 44‬א' רבתי‬ ‫עקרון הישות המשפטית הנפרדת ‪-‬‬ ‫קיימת הפרדה מוחלטת בין בעלי המניות לבין החברה המכונה "מסך ההתאגדות"‪ .‬במקרה זה‬ ‫יהיה מיסוי דו שלבי‪ ,‬דהיינו החברה משלמת מס חברות על הכנסתה החייבת‪ ,‬ומנגד בעלי המניות‬ ‫ישלמו מס רק כאשר‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלוקת דיבידנד‪ -‬ייווצר אירוע מס רק כאשר מדובר בבעל מניות ולא כאשר מדובר בחברה‪,‬‬ ‫היות וקיים פטור בעת חלוקת דיבידנד בין חברתי‪.‬‬ ‫‪ .8‬מכירת מניות של החברה‪ -‬נוצר רווח הון אצל בעלי המניות‪.‬‬ ‫חברה משפחתית לצורכי מס בלבד מוחקת את מסך ההתאגדות וממסה את הכנסתה החייבת‬ ‫ברמת בעלי המניות‪ ,‬דהיינו אין מיסוי דו שלבי‪ .‬במקרה הנ"ל בעלי המניות יהיו אלו שישלמו את‬ ‫המס ולכן מדובר במס שולי (עד ‪.)42%‬‬ ‫התקופה בה החברה נחשבת לחברה משפחתית נקראת "תקופת ההטבה"‪.‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(א')‪ -‬תנאים לחברה משפחתית‬ ‫‪ .1‬יחיד וקרובו‪ -‬חברה שחבריה הם בני משפחה אחת‪ ,‬כלומר בעלי המניות הם יחידים ולא חברות‪.‬‬ ‫פס"ד מכתש – בכדי לקיים תנאי זה מספיק שיהיה בריח תיכון‪ ,‬בעל מניות אחד שכל יתר בעלי‬ ‫המניות קרובים אליו‪( .‬אין חשיבות לשיעור החזקת המניות של בריח התיכון)‪.‬‬ ‫‪ .8‬הגשת בקשה וכתב ובזמן‪-‬‬ ‫א‪ .‬חברה קיימת (לפני תיקון ‪ -)091‬עד חודש לפני תחילתה של שנת המס שהחל ממנה תיחשב‬ ‫לחברה משפחתית‪( .‬חודש אינו לרבות חלק מחודש‪ -‬יום‪ ,‬כלומר עד ה‪ , 0.02-‬פס"ד קליאוט)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חברה חדשה‪ -‬עד שלושה חודשים מיום התאגדותה‪ ,‬במידה והבקשה הינה לשנת המס הנוכחית‪.‬‬ ‫‪ .3‬נישום מייצג‪ -‬חבר בעל הזכות לרווחים הגבוהים ביותר‪ .‬לנישום המייצג ייוחסו כל הכנסותיה‬ ‫והפסדיה של החברה‪ .‬דגשים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין הכרח כי הנישום המייצג יהיה גם הבריח התיכון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנישום המייצג חייב לתת את הסכמתו בכתב‬ ‫‪‬‬ ‫הנישום המייצג רשאי להיות תושב חוץ‬ ‫‪‬‬ ‫במידה וקיימים מספר חברים בעלי שיעור החזקה זהה‪ ,‬יש לבחור נציג אחד שיהיה‬ ‫הנישום המייצג‪.‬‬ ‫הכנסה חייבת‪ -‬בסעיף נקבע שהכנסתה החייבת והפסדיה של חברה משפחתית ייחשבו‬ ‫כהכנסתו‪/‬הפסדו של הנישום המייצג‪ .‬מדובר בהכנסה לאחר ניכויים‪ ,‬קיזוזים ופטורים שהותרו‬ ‫לפי כל דין במישור החברה‪ .‬הסכום שיוותר ייחשב כהכנסה חייבת של בעלי המניות‪ .‬יש לציין כי‬ ‫ההכנסה החייבת שומרת על אופייה‪ .‬פס"ד יהושוע הלוי‪ -‬נישום מייצג בחברה משפחתית הזכאי‬ ‫‪5‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫לפטור אישי עקב שיעור נכות של ‪ .011%‬ביהמ"ש קבע שעל מנת לקבל פטור על הכנסתה החייבת‬ ‫של החברה‪ ,‬יש להוכיח יגיעה אישית של הנישום המייצג (שזכאי לפטור מסיבות אישיות)‬ ‫בהכנסות החברה‪.‬‬ ‫טיפול במס שבח‪ -‬בפרקטיקה‪ ,‬מס הכנסה מייחס גם מס שבח לנישום המייצג ומחייבו בהתאם‬ ‫לשיעורי המס של יחיד‪.‬‬ ‫הכנסה פטורה‪ -‬בהתאם לפס"ד נטע עצמון‪ ,‬מכיוון שהכנסת החברה והפסדיה נחשבים‬ ‫להכנסת‪/‬הפסדיו של הנישום המייצג‪ ,‬גם פטורים על שכר דירה אשר ניתנים ליחד ייוחסו לנישום‬ ‫המייצג‪.‬‬ ‫דיבידנד בחברה משפחתית‪:‬‬ ‫דיבידנד שמקבלת חברה משפחתית‬ ‫דיבידנד בין חברתי‪ -‬בהתאם לסעיף ‪(021‬ב)‪ ,‬דיבידנד בין חברתי (חברות ישראליות) יהיה פטור‪.‬‬ ‫דיבידנד בידי חברה משפחתית‪ -‬בהתאם לסעיף ‪022‬ב(‪ ,)3‬שיעור המס על דיבידנד בידי חברה‬ ‫משפחתית הינו ‪ .22%‬אילו הנישום המייצג הינו בעל מניות מהותי בחברה המשלמת את‬ ‫הדיבידנד‪ ,‬שיעור המס הינו ‪.31%‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(א)(‪ -)1‬דיבידנד שמחלקת חברה משפחתית‬ ‫א‪ .‬חלוקה מרווחים שצברה בתקופת ההטבה‪ -‬פטור ממס לכל בעלי המניות‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר החברה מפסיקה להיות חברה משפחתית אך מחלקת רווחים שנצברו בתקופת‬ ‫ההטבה וטרם חולקו‪ -‬הדיבידנד זכאי לפטור ממס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חלוקת רווחי אקוויטי (רווחים חשבונאים שטרם שולם עליהם מס)‪ -‬חייב במס‪ ,‬פס"ד דוד‬ ‫קליימן‬ ‫סעיף ‪44‬א(א)(‪ -)3‬מענק פרישה או מענק עקב מוות‪ /‬תשלומים לקופת גמל‬ ‫מענק פרישה‪ /‬מוות‪/‬תשלומים לקופת גמל‪ ,‬ששילמה חברה משפחתית לחבריה בשל השנים בהן‬ ‫הייתה חברה משפחתית‪ ,‬לא יותרו בניכוי לחברה‪ ,‬אך גם לא יחשבו כהכנסה בידי חבריה (כלומר‬ ‫ההכנסה פטורה)‪.‬‬ ‫דגש‪ :‬חברה רגילה המשלמת פיצויים עפ"י חוק פיצויי פיטורין לבעלי המניות‪ ,‬ההוצאה תותר לה‬ ‫בניכוי‪ ,‬ואצל מקבל ההכנסה תהיה פטורה מכוח ס' ‪ )1(9‬עד התקרה המצוינת בסעיף או עפ"י‬ ‫החישוב‪ :‬משכורת אחרונה* מספר שנות עבודה‪ .‬כאשר חלק מתשלומי הפיצויים מיוחסים לתקופה‬ ‫בה החברה לא הייתה חברה משפחתית‪ ,‬יש לבצע חלוקה יחסית של התקופה‪ ,‬כשאר החלק בו‬ ‫הייתה החברה רגילה‪ ,‬יותר בניכוי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫קיזוז הפסדים‪:‬‬ ‫בהתאם לפס"ד צבי פרג‪ ,‬יש לבצע את כל הקיזוזים האפשריים ברמת החברה ורק את ההכנסה‬ ‫החייבת( נטו) להעביר לנישום המייצג‪.‬‬ ‫הפסד שוטף‬ ‫הפסדי החברה המשפחתית נחשבים כהפסדים של הנישום המייצג‪ .‬הפסד של חברה משפחתית‬ ‫שמיוחס לנישום המייצג‪ ,‬נשאר אצלו גם אם הוא חדל להיות נישום מייצג ויקוזז ברמת אותו‬ ‫הנישום בלבד‪ ,‬דהיינו לא ניתן להחזיר את ההפסד לחברה או להעבירה לנישום מייצג אחר‪ .‬יש‬ ‫לשים לב‪ ,‬כי גם אילו הנישום המייצג נפטר‪ ,‬ההפסד הולך לאיבוד ולא חוזר בחזרה לחברה‬ ‫המשפחתית‪.‬‬ ‫הפסד מועבר של החברה מלפני תקופת ההטבה‬ ‫בהתאם לפס"ד ביגוד מיכל‪ +‬פס"ד ליאור שקלרש‪ -‬הפסדים שתהווה לחברה לפני תקופת ההטבה‪,‬‬ ‫דהיינו לפני שהפכה להיות חברה משפחתית‪ ,‬לא ניתנים להעברה לנישום המייצג‪ .‬במקרה זה‬ ‫ההפסדים יישארו במישור החברה ויקוזזו בעתיד כנגד הכנסות אחרות‪.‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(א)(‪ -)4‬הפסד מועבר של הנישום המייצג מלפני תקופת ההטבה‬ ‫הפסד שנוצר אצל הנישום המייצג מלפני תקופת ההטבה‪ ,‬לא יקוזז כנגד הכנסות החברה‬ ‫המשפחתית‪ ,‬אלא רק כנגד הכנסות הנישום המייצג ממקורות אחרים בשנים הבאות‪.‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(א)(‪ -)7‬מכירת מניות‬ ‫מכירת מניה בחברה משפחתית‪ ,‬בין אם במועד המכירה החברה הינה משפחתית‪ ,‬ובין אם לאו‪:‬‬ ‫לצורך חישוב רווח ההון במכירת המניה‪ ,‬יש להפחית מהתמורה‪ ,‬סכום השווה לסכום הרווחים‬ ‫שהצטברו בחברה בתקופת ההטבה (כלומר שולם עליהם מס שולי) והיא לא חילקה אותם * אחוז‬ ‫הזכויות הנמכרות‪ .‬הרציונל הוא להטיב עם בעל המניות שכן רווח ההון קטן ונמנע כפל מס‪ .‬את‬ ‫אותו סכום יש להפחית גם מה‪ -‬ר‪.‬ר‪.‬ל שחושב לפי ס' ‪ 94‬ב'(וזאת על מנת לא לקבל כפל הטבה)‪.‬‬ ‫מכירה ראשונה‪ -‬בעל מניות בחברה משפחתית לצד ג'‪:‬‬ ‫תמורה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫משיכת רווחים לפי ‪14‬א(א)‬ ‫)‪(XXX‬‬ ‫תמורה למס‬ ‫‪XXX‬‬ ‫מחיר מקורי‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח הון‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווחים שנצברו בחב' משפחתית וטרם חולקו ליום המכירה‬ ‫‪7‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫מכירה שניה‪ -‬צד ג' מוכר לצד ד'‪:‬‬ ‫תמורה‬ ‫‪XXX‬‬ ‫משיכת רווחים לפי ‪14‬א(א)(‪)1‬‬ ‫)‪(XXX‬‬ ‫תמורה למס‬ ‫‪XXX‬‬ ‫מחיר מקורי‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווח הון‬ ‫‪XXX‬‬ ‫רווחים שנצברו בחב' משפחתית וטרם חולקו ליום המכירה‬ ‫‪ ‬התמורה למס במכירה ה‪ ,1-‬תהיה המחיר המקורי במכירה ה‪ 8-‬לכשהמניות ימכרו‪.‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(א‪ -)1‬החלפת הנישום המייצג‬ ‫אם הנישום המייצג לא מקיים את התנאים המאפשרים לו להיות נישום מייצג (לדוג'‪ :‬מכירת‬ ‫מניות לצד ג' שאינו קרוב)‪ ,‬החברה נדרשת להודיע לפקיד השומה על נישום מייצג חדש עד תאריך‬ ‫הגשת הדוח לאותה שנת מס‪ .‬במידה והחברה לא הודיעה על כך לפקיד השומה‪ ,‬החברה תחדל‬ ‫להיות משפחתית מתחילת שנת המס‪.‬‬ ‫סעיף ‪44‬א(ב) חברה מפסיקה להיות משפחתית‬ ‫סעיף (‪-)1‬במקרה בו חברה משפחתית לא רוצה להיחשב לכזו‪ ,‬עליה להודיע לפקיד השומה עד‬ ‫למועד הגשת הדוח לפי סעיף ‪ 030‬לאותה שנה‪.‬‬ ‫סעיף (‪ -)8‬חברה שחדלה להיות חברה משפחתית לא תוכל לבקש להיות חברה משפחתית לפני‬ ‫תום ‪ 3‬שנות מס מהשנה בה הפסיקה להיות משפחתית‪ .‬יש לשים לב כי לא קיימת חשיבות לסיבה‬ ‫שבגינה הפסיקה החברה להיות משפחתית (מרצון או מחוסר קיום התנאים)‪.‬‬ ‫פס"ד דגן‪ -‬מועד הגשת הדוח הינו ע"פ המצוין בסעיף ‪ 030‬לפקודה‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של חברה משפחתית‬ ‫חסרונות‬ ‫‪ .0‬חברה משפחתית ממוסה במס שולי‪ ,‬היות וההכנסה עוברת לנישום המייצג וחבות המס היא‬ ‫בהתאם לשיעורי המס על יחיד (שגבוהים משיעורי המס על חברה כיום)‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיימות הוצאות שלא יותרו בניכוי‪ ,‬קרי הפרשות לקופות גמל ומענקי פרישה‪/‬מוות‪.‬‬ ‫יתרונות‬ ‫‪ .0‬יכולת קיזוז הפסדים בין ישויות משפטיות נפרדות‪ -‬הפסדים של חברה משפחתית עוברים‬ ‫לנישום המייצג וניתנים לקיזוז כנגד הכנסותיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניצול הטבות וזיכויים של יחיד כנגד המס‪.‬‬ ‫‪ .3‬משיכת דיבידנד של בעלי המניות בחברה משפחתית אינה נחשבת לאירוע מס‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫תיקון ‪ 127‬לפקודה‪ -‬השינויים המחייבים לבחינה בסעיף ‪ 44‬א'‬ ‫נחקק ב‪ .0.2.03-‬תחולה‪0.0.2104 :‬‬ ‫‪ .0‬רק חברה חדשה זכאית להגיש בקשה להיחשב חברה משפחתית תוך ‪ 3‬חודשים מיום‬ ‫התאגדותה‪ .‬חברה שחדלה להיות חברה משפחתית לא תוכל לשוב להיות כזו בעתיד‪ .‬יש‬ ‫להודיע על כך לפ"ש מהיום בו חדל להתקיים התנאי ולא רק במועד הגשת הדוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬סעיף ‪14‬א(א)‪ -‬ההכנסה שעוברת לנישום המייצג היא ההכנסה החייבת כולל שבח מקרקעין‪.‬‬ ‫‪ .3‬סעיף ‪14‬א(א)(‪ -)0‬רווחים שחולקו מהכנסות החברה= רווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של‬ ‫החברה בתוספת ההכנסה הפטורה ממס ובניכוי הוצ' מסים‪ .‬כלומר‪ -‬לא ניתן לחלק רווחים‬ ‫חשבונאיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬סעיף ‪14‬א(א)(‪ -)1‬באם לנישום המייצג נצברו הפסדים‪ ,‬אזי בעת מכירת מניות על ידו בלבד‬ ‫(לא כולל מצב בו הנישום המייצג נפטר לפני מכירת המניות)‪ ,‬ההפסדים יתווספו לתמורה‬ ‫וזאת על מנת לא ליהנות מהפסד כפול‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוספת סעיף ‪14‬א(א)(‪ -)2‬במידה והנישום המייצג זכאי להטבות לפי סעיפים ‪(04 ,)2(9‬א)‪(04 ,‬ג)‬ ‫או ‪(91‬ב)‪ ,‬או להקלות ממס או לפטורים הניתנים ל"תושב חוץ"‪ ,‬אזי ההטבות יינתנו לפי חלקו‬ ‫היחסי של הנישום ברווחי החברה ולא על כל ההכנסה החייבת‪.‬‬ ‫‪ .1‬דיבידנד שמתקבל בשנת המס בה חדלה החברה להיות משפחתית‪ -‬אילו חדלה כיוון שלא‬ ‫הודיעה על החלפת הנישום המייצג או שחדל להתקיים אחד מהתנאים המזכים אותה‬ ‫להיחשב כחברה משפחתית‪ ,‬הדיבידנד יהיה חייב במס כחברה משפחתית ולא יהיה זכאי‬ ‫לפטור לפי סעיף ‪021‬ב‪ .‬חריג‪ :‬אילו חדלה החברה להיות משפחתית בשל פטירת חבר או בשל‬ ‫רכישת ‪ 22%‬מהזכויות בה ע"י צד ג' שאינו קרוב (כך שסביר שאין פה תכנון מס)‪ ,‬הדיבידנד‬ ‫יחויב בהתאם לסעיף ‪021‬ב‪ ,‬דהיינו יהיה פטור ממס‪.‬‬ ‫חברת בית ‪ -‬סעיף ‪44‬‬ ‫תנאים מצטברים לחברת בית‪:‬‬ ‫‪ .1‬חברת מעטים‪ -‬כמשמעותה בסעיף ‪ 11‬לפקודה‪:‬‬ ‫א‪ .‬חברה שבשליטתם של עד ‪ 2‬בני אדם‬ ‫ב‪ .‬אין לציבור עניין ממשי בה‪ -‬החזקת הציבור בה לא עולה על ‪01%‬‬ ‫ג‪ .‬אינה חברת בת‪ -‬החברה אינה חברה שלפחות ‪ 21%‬ממניותיה מוחזקות בידי חברה‬ ‫שאינה חברת מעטים‪.‬‬ ‫‪ .8‬כל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים‪ -‬פעילותה העיקרית ועיקר רכושה (כלומר בעלות‪-‬‬ ‫פס"ד ימיר) הינם בניינים‪ .‬הכנסה יכולה להיות מכח סעיף ‪ )0(2‬או ‪.)1(2‬‬ ‫‪ .3‬הגשת בקשה להיחשב לחברת בת‪ -‬החברה נדרשת להגיש בקשה כל שנה כדי להיחשב‬ ‫לחברת בית (בשונה מחברה משפחתית)‪.‬‬ ‫הכנסות חברת בית‪ -‬הכנסותיה של חברת הבית מיוחסים לבעלי מניותיה וממוסות אצל כל אחד‬ ‫מבעלי המניות בהתאם לחלקם‪ .‬אופייה של ההכנסה נשמר בעת ייחוסה לבעלי המניות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫הפסדי חברת בית – הפסד מכח סעיף ‪ -)0(2‬בהתאם לפס"ד נבול וודוז‪ ,‬ניתן לקזז את הפסדי‬ ‫חברת הבית מול הכנסות בעלי מניותיה‪ ,‬למרות שלא מצוין זאת מפורשות בסעיף‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן‬ ‫לקזז הוצאות מימון שמקורן בהלוואה שניטלה לצורך השקעה בחברת בית‪ ,‬כנגד הכנסותיהם‬ ‫מחברה זו‪ .‬הפסדי החברה לפני היותה חברת בית‪ ,‬לא ניתנים לקיזוז כנגד הכנסת בעלי המניות‬ ‫אלא במישור החברה בלבד (בדומה לחברה משפחתית)‪.‬‬ ‫הפסדי בעלי המניות לפני היות החברה לחברת בית‪ -‬בשונה מחברה משפחתית ולמרות שאין‬ ‫תשובה חד משמעית בפקודה‪ ,‬בפרקטיקה‪ ,‬ניתן לקזז את הפסדי הנישום מלפני היות החברה‬ ‫לחברת בית כנגד הכנסות החברה‪.‬‬ ‫דיבידנד שמחלקת חברת בית‪ -‬דיבידנד המחולק מרווחי חברת הבית אינו מהווה אירוע מס היות‬ ‫ורווחים אלו ממוסים בידי בעלי המניות‪.‬‬ ‫שותפות ‪ -‬סעיף ‪43‬‬ ‫שותפות הינה סוג של ישות משפטית שניתן לרשום אותה ברשם השותפויות‪ ,‬אך לצורכי מס היא‬ ‫אינה ישות משפטית והמיסוי הוא בידי השותפים בה‪.‬‬ ‫תנאים לסעיף ‪:43‬‬ ‫‪ .1‬מדובר בעסק או משלח יד‬ ‫‪ .8‬חייבים להיות לפחות ‪ 8‬שותפים‬ ‫‪ .3‬הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שאכן מדובר בשותפות‪ -‬יש להוכיח לפקיד השומה‬ ‫שאכן מדובר בשותפות אמיתית ושלא מדובר בתכנון ממס‪.‬‬ ‫בהתאם לסעיף ‪(13‬ב)‪ -‬אילו לא מוכיחים לפקיד השומה שמדובר בשותפות אמיתית‪ ,‬יכול‬ ‫פקיד השומה לקבוע לאיזה מהשותפים ליחס את הכנסת השותפות‬ ‫פס"ד זוסמן‪ -‬כאשר אחד השותפים אינו עובד בשותפות ולא נושא בסיכוני העסק ובהפסדיו‪ ,‬לא‬ ‫מדובר בשותפות‪.‬‬ ‫פס"ד עפיף גדבאן‪ -‬אילו אחד השותפים פעיל בשותפות במידה מועטה‪ ,‬מדובר בשותפות‪.‬‬ ‫סעיף ‪(43‬א)(‪ -)1‬חלוקת רווחים בין השותפים‪ -‬בהתאם לפס"ד כמוס בוחניק‪ ,‬יש לראות את‬ ‫החלק שכל שותף זכאי לו בשנת המס מהכנסת השותפות כהכנסתו של אותו שותף‪ ,‬כלומר הדיווח‬ ‫למס הכנסה הינו בהתאם להכנסה שהשותף זכאי לה ולא להכנסתו בפועל‪.‬‬ ‫יחסים בין השותפות לשותף‪ -‬פס"ד שותף בבית יציקה‪ -‬שותף אינו יכול להיות מועבד ע"י‬ ‫הפירמה של עצמו מפני שאין אדם יכול להיות המעביד של עצמו‪ .‬ולכן לא קיימים יחסי עובד‬ ‫מעביד בין השותף לשותפות‪ .‬משכורת ששולמה לשותף תותר בניכוי לשותפות וזאת בתנאי‬ ‫שלשותף תיזקף הכנסת משכורת‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫ביטוח חיים של שותף בשותפות‬ ‫סעיף ‪()11(38‬א)‪ -‬פרמיה ששילמה חברה‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫החברה היא המוטבת‪ -‬לא יותר בניכוי‬ ‫‪‬‬ ‫בעל השליטה הוא המוטב‪ -‬הפרמיה תיחשב כשכר עבודה בידיו‪ ,‬הוא ישלם מס באופן‬ ‫שוטף ולכן בחברה ההוצאה תותר בניכוי‪.‬‬ ‫סעיף ‪()11(38‬ב)‪ -‬פרמיה שמשלמת שותפות‪-‬‬ ‫‪ .1‬השותפות היא המוטבת‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫המבוטח מחזיק למעלה מ ‪ -01%‬לא יותר בניכוי ברמת השותפות על כן לכל שותף תיזקף‬ ‫הכנסה בגובה הפרמיה* שיעור החזקתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המבוטח מחזיק פחות מ ‪ -01%‬ההוצאה תותר בניכוי ברמת השותפות למעט החלק של‬ ‫השותף המבוטח‪.‬‬ ‫‪ .8‬השותף הוא המוטב‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫המבוטח מחזיק למעלה מ ‪ -01%‬לא יותר בניכוי ברמת השותפות על כן לכל שותף תיזקף‬ ‫הכנסה בגובה הפרמיה* שיעור החזקתו‪.‬‬ ‫שינויים בהרכב השותפות‪ -‬מכירת חלק בשותפות‬ ‫פס"ד שדות‪ -‬בית המשפט קבע שמכירת זכות בשותפות היא כמכירת מניה‪ ,‬דהיינו כאשר מוכרים‬ ‫זכויות בשותפות או נכנס משקיע חדש‪ ,‬יש לראות את השותפות כחברה ולמסות אותה כמכירת‬ ‫מניה‪ ,‬הווי אומר‪ -‬מס רווח הון‪.‬‬ ‫המחיר המקורי של "המניות" בשותפות יחושב באופן הבא‪:‬‬ ‫עלות השקעה ראשונית‬ ‫‪ +‬עלויות נוספות שהשקיע במהלך השותפות‬ ‫‪ +‬הכנסה חייבת שיוחסה אליו מידי שנה‬ ‫ (מס ששולם על ההכנסה החייבת)‬‫ (הפסדים שיוחסו מהשותפות לשותף היוצא)‬‫סה"כ המחיר המקורי‬ ‫‪00‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫‪02‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫‪03‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫‪04‬‬ ‫אסנת מתתוב‬ ‫לימודיה במסים ב'‪4102 -‬‬ ‫‪05‬‬