בס"ד ,ו' בתמוז תשע"ד בלק 91.91הדלקת נרות שבת 91.90מנחה ,קבלת שבת ערבית 90.92סעודת שבת בחדר האוכל 99.00 03.80 99.80 מכונת השטיפה תפעל בשעות 98.92 – 99.92 נא להביא כלים עד השעה 98.92 98.80 91.92 91.80 93.00 90.88 תפילת שחרית שעור בפרשת השבוע במועדון שעור במשניות סעודת שבת בחדר האוכל מנחה גדולה שעור בדף היומי נשים אומרות תהלים – בבית סעדון מנחה לימוד משניות לזכר חברינו הי"ד ערבית ,הבדלה ,קידוש לבנה הרב ובני משפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו. זמני תפילה במשך השבוע 00.00 שחרית א ,ג ,ד ,ו, 02.20 שחרית ב ,ה 01.92 שחרית מנין שני מנחה ברחבת חדר האוכל 98.80 93.80 מנחה בבית הכנסת 90.00 רבע לערבית 90.92 ערבית לוח השבוע יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום שישי פכים מתורתו של הרב יצחק ניסנבוים ז"ל לא יתקיים חדר האוכל 91.80התכנסות לאזכרה השנתית לחברינו ז"ל בית הכנסת 90.92תפילת ערבית חדר האוכל 90.80אזכרה שנתית לחברינו שאינם עמנו מועדון לחבר 01.00בית מדרש לגמלאים בית שפירא 91.80התעמלות לגברים בית שפירא 91.80התעמלות לנשים בית שפירא 90.80התעמלות לנשים חדר העיון 99.00שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י חתונת לירון גרינברגר עם ליאור אוחנונה מועדון לחבר 91.80צ'י קונג לבגירים ניצוצות מהדף היומי – לא יתקיים חדר העיון 00.80שעור בדף היומי השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר העיון תורני נוער ברפת :בוקר - צהריים - מלאכי שניאור ,חובב גל עקיבא ויונתן-מאיר ארונסון - - 9 חוויות טובות לי יש רק חוויות טובות מהלינה המשותפת .היינו יחד שנים רבות (מגיל 2עד סוף כיתה ח') ארבע בנות בחדר. לילה אחד בנגב ספרה אחת שהיה גמל בחדר וכולנו או שחלמנו יחד או שבאמת האמנו וסיפרנו למטפלות שבלילה היה אצלנו בחדר גמל. אבא שלי ,מהיותו איש ציבור ,לא השכיב אותי אף פעם .האבא האולטימטיבי היה אבא של רבקה ויגאל שהשכיב בערבים והיה כאילו האבא של כולם .לעומתי ,לאחותי היו סיוטים מההלנה והיא ברחה בכל לילה להורים .גם בהשכבת ילדיי בלינה המשותפת היו לי בדרך כלל חוויות טובות ,חוץ מאמהות ושומרות שהודיעו לי מידי פעם כמה שאפרת צורחת .הזיכרון הכי גרוע מהלינה המשותפת היה שמירת הלילה. עד היום אני תוהה איך נתנו אחריות לשומרת אחת לשמור על כל בתי הילדים. מיכל שפיר מה בגיליון? סיפור מההפטרה – הרב ירון חברינו שאינם עוד עמנו יום הזיכרון לחברי בארות יצחק – הזמנה לזכר סבא – נפתלי פורת ארבעים שנה לסיום הלינה המשותפת – עדנה שורץ ,נילי שור ,חנן בלנקנשטיין ,נורית סוקולובסקי ,יעל להמן ח"י ימים של טלטלה – דקלה שניאור סיום התיכון – כנרת ברוכי רחל שור ז"ל – בני המשפחה וחברים ,ורד סוקולובסקי חדשות גרעיני צבר – פרד אדן משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי באספת החברים בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 912 מצווה גדולה להיות בשמחה – משפחת גרינברגר כלבו דף ולוחות זמנים קראו בנעימות ! המערכת - - 9 הפטרת פרשת בלק :מיכה ה,ו – ו,ח תמצית ההפטרה – ההפטרה פותחת בפסוקי נחמה ,ולאחריהם באה נבואת תוכחה שבה מוכיח הנביא את ישראל על כך שהם התנהגו בכפיות טובה .הנביא מתאר את חסדיו הרבים של הקב"ה, ובתמורה קורא לישראל להכיר טובה לקב"ה .תודה זו לא צריכה להיות בקרבנות" :הֲ י ְִרצֶ ה ה' בְ ַאלְ פֵ י אֵ ילִ ים בְ ִרבְ בוֹת נַחֲ לֵי ָׁשמֶ ן?" אלא בהתנהגות ראויה" :עֲ ׂשוֹת ִמ ְשפָׁ ט וְ ַאהֲ בַ ת חֶ סֶ ד וְ הַ ְצנֵעַ ֶלכֶת ִעם אֹ-להֶ יָך". הקשר לפרשה – כדוגמא לחסדי ה' על ישראל מביא הנביא את יציאת מצרים וביטול קללתו של בלעם ,וזהו הנושא העיקרי של הפרשה .קשר נוסף הוא שבלעם משוה את עם ישראל לאריה" :הֶ ן עָׁ ם כְ לָׁבִ יא יָׁקּום וְ כַאֲ ִרי י ְִתנ ַָׁשאֹ ,לא י ְִשכַב עַ ד יֹאכַל טֶ ֶרף" ,וכך אומר גם הנביא מיכה בהפטרה" :וְ הָׁ יָׁה ַאריֵה בְ בַ הֲ מוֹת יַעַ ר כִ כְ פִ יר בְ עֶ ְד ֵרי צֹאן אֲ ֶשר ִאם עָׁ בַ ר וְ ָׁרמַ ס ְשאֵ ִרית יַעֲ קֹב בַ ּג ֹויִם בְ ֶק ֶרב עַ ִמים ַרבִ ים כְ ְ וְ טָׁ ַרף וְ אֵ ין מַ ִציל". מתוך ההפטרה –"זְ כָׁר נָׁא מַ ה יָׁעַ ץ בָׁ לָׁק מֶ לְֶך מוָֹאב ּומֶ ה עָׁ נָׁה אֹת ֹו בִ לְ עָׁ ם בֶ ן בְ עוֹר" – מסביר הרב יצחק ניסנבוים (דרשות לשבתות השנה ולמועדים) :עלינו לזכור גם את מה שאירע לבלק ,וללמוד מכך לא להיבהל מהאויבים הקמים עלינו לכלותינו ,אבל לא פחות מכך לזכור גם את מה שארע עם בלעם – ולא לצאת מגדרנו כל פעם שאחד הגויים מברך אותנו .לפעמים הקללות נהפכות לברכות, ולפעמים הברכות נהפכות לקללות. "ּומָׁ ה ה' ּדו ֵֹרש ִמ ְמָך" – פסוק זה מזכיר את דברי משה (דברים י ,יב-יג)" :מָׁ ה ה' אֹ-להֶ יָך שֹאֵ ל מֵ ִעמָׁ ְך?" .תשובתו של משה כוללת את כל התורה" :לְ י ְִרָאה אֶ ת ה' אֹ-להֶ יָך ָׁל ֶלכֶת בְ כָׁל ְּד ָׁרכָׁיו ּולְ ַאהֲ בָׁ ה אֹת ֹו וְ לַעֲ בֹד אֶ ת ה' אלֹ-הֶ יָך... לִ ְשמֹ ר אֶ ת ִמ ְצוֹת ה' וְ אֶ ת חֻ ק ָֹׁתיו" .חז"ל אומרים שדוד המלך צמצם את תרי"ג המצוות לאחת עשרה עיקריות (תהלים טו) .9" :ה ֹולְֵך ָׁת ִמים ּ .9ופֹ עֵ ל צֶ דֶ ק .8וְ דֹבֵ ר אמֶ ת בִ לְ בָׁ ב ֹוֹ .9 ,לא ָׁרגַל עַ ל לְ שֹנ ֹו ֹ .2לא עָׁ ָׁׂשה לְ ֵרעֵ הּו ָׁרעָׁ ה .0 וְ חֶ ְרפָׁ ה ֹלא נ ָָׁׁׂשא עַ ל ְקרֹב ֹו .1 ,נִ בְ זֶה בְ עֵ ינָׁיו נִ ְמָאס .3וְ אֶ ת י ְִראֵ י ה' ְיכַבֵ ד .1נִ ְשבַ ע לְ הָׁ ַרע וְ ֹלא י ִָׁמר .90 ,כ ְַספ ֹו ֹלא נ ַָׁתן יש ִרים בְ נ ֶֶשְך .99וְ שֹחַ ד עַ ל נ ִָׁקי ֹלא ל ָָׁׁקח" .ישעיהו (לג ,טו) צמצם את הדרישות לששהֹ .9" :הלְֵך ְצ ָׁדקוֹת .9וְ דֹבֵ ר מֵ ָׁ .8מֹ אֵ ס בְ בֶ צַ ע מַ עֲ ַשקוֹת .9נֹ עֵ ר כַפָׁ יו ִמ ְתמֹ ְך בַ שֹחַ ד .2אֹטֵ ם ָאזְ נ ֹו ִמ ְשמֹ עַ ָּׁד ִמים .0וְ עֹצֵ ם עֵ ינָׁיו מֵ ְראוֹת בְ ָׁרע" .מיכה, בפסוקנו ,מעמיד את התורה על שלושה עיקרים בלבד .9" :עֲ ׂשוֹת ִמ ְשפָׁ ט .9וְ ַאהֲ בַ ת חֶ סֶ ד .8וְ הַ ְצנֵעַ ֶלכֶת ִעם א- ֹלהֶ יָך" .מדוע הצניעות חשובה כאחת משלוש הדרישות היחידות של הקב"ה? – התשובה היא ,ע"פ חז"ל (סוטה ה ,א) ,כי מי שיש בו גאווה אינו יכול לקבל מרות" :כל אדם שיש בו גסות הרוח -אמר הקדוש ברוך הוא :אין אני והוא יכולין לדור בעולם". ציטוטים ָאדם – " ָׁתר ֹום י ְָׁדָך עַ ל צָׁ ֶריָך וְ כָׁל ֹאיְבֶ יָך ִיכ ֵָׁרתּו"" .בַ מָׁ ה אֲ ַקּדֵ ם ה' ִאכַף לֵאֹ-להֵ י מָׁ רוֹם"ִ " .הּגִ יד לְ ָך ָׁ מַ ה ּטוֹב ּומָׁ ה ה' ּדו ֵֹרש ִמ ְמָך כִ י ִאם עֲ ׂשוֹת ִמ ְשפָׁ ט וְ ַאהֲ בַ ת חֶ סֶ ד וְ הַ ְצנֵעַ ֶלכֶת ִעם אֹ-להֶ יָך". הרב ירון - - 8 חללי הקבוצה שנפלו במערכה בבארות-יצחק בנגב – הי"ד יצחק גרופה שמואל דסקל אברהם הרטשטיין מלכה ויינברגר חיים זיידרמן שמעון זעירא אהרן כהן עקיבא אנגלנדר דוד בורנשטיין אברהם ביקהרד משה גרינברגר מנחם-דוד שורץ חנה אופנברג דוד פישר מנחם פרידר ישראל פרייברג מנחם פרייזלר מאיר פרקש שאול טירס הנופלים במערכות ישראל ובשירות הצבאי – הי"ד יואב ויטריאול פנחס קופליק מנחם דגני יוסף אילני יעקב סמט מאיר שנור שושנה יונה יוסף צבי (בונדי) יעקבס נתנאל (תני) אהרן שרגא כץ הנפטרים בקבוצה – זיכרונם לברכה דבורה וולקובסקי יהודית לנדסברג יצחק בלנקנשטיין יעקב (רוברט) כרמי טובה בורנשטיין אהובה קורן דבורה אנגלנדר ישראל קוטב יהודית גרוס מנחם מנשה ערמון שלמה לוי יוסף כ"ץ אסתר פלדהיים שמעון פורשר הניה לוי זלמה וינד מיכאל גליקסמן מרים שורץ -פורת חיים ליבוביץ מלכה (מלי) ערמון אלעזר (לזר) לוי יעקב אליעזר (ינקו) שטרסבורגר דוד יהודה פלדמן יוסף-מרדכי (יוסיקה) וידרמן יוסף (יוס'ק) וינד יצחק זכאי לאה קורן חנה פורשר נפתלי לנדסברג שמעון מאיר(שימי) סלומון חנה ברמן-תשבי רות פלדמן משה פרידמן עדוא זכאי אלחנן יעקבס נפתלי רייניץ פנחס (פיל) לרמן יוסף פורת יהודה-לואי נוה שרה כרמי ברוך ברמן יהודה אהרן חדוה רייניץ יפה דגני יצחק (איציק) קייזלר רחל (רחלש'ן) בלנקנשטיין חיים תמים משה רזניק בתיה (בתי) סלומון אברהם אליקים (בילט) הלר משה פלדהיים אורה אהרן אהרן הלוי יצחק בידר אברהם (אברמ'ל) גרוס אמיתי-מנחם יעקבס אריה (אריס) סלומון חדוה קוטב יעקב פונדיק מרדכי ברמן - - 9 04שנה לסיום הלינה המשותפת בקורת תהיה – המשך מאמרו של ברוך ברמן "דעות" גיליון ב' ,י"ב באייר תש"ד ברור אפוא שבניין המשק ובניין החברה צריכים לעלות בד בבד .נדאג לחבר ,נשפר את במוצ"ש ,אור לח' בתמוז – לימוד משניות לזכר הנופלים ,ערבית והבדלה בבית הכנסת ביום ראשון ,ח' בתמוז תשע"ד ()4202.7.6 נתייחד עם זכרם של כל חברי בארות יצחק שהלכו לעולמם2 - 00:11עליה לחלקת הקברים בהר הרצל - 03:91בחדר האוכל :כיבוד קל ,תערוכה ,תצוגת חוברות זיכרון. - 51:02תפילת ערבית בבית הכנסת - 51:91בחדר האוכל: לימוד לעילוי נשמת הנפטרים "לא רצינו להשאיר דבר גורלי כזה בידי המקרה אם ההורים ידעו לחנך או לא( "...ברוך ברמן תש"ד). 67שנה לסיום ההלנה המשותפת בבארות יצחק - הערב מיועד לכל בארות יצחק ,של אז ,של היום ובאמצע222 ולכל מי שבארות יצחק קרובה לליבו2 כולכם מוזמנים! הצוות המארגן - - 2 לזכר סבא בכל יום זיכרון זה מכה בי מחדש. הנוסחה פשוטה :אבא שלי בן שכול ,יתום מאב ,כמספר שנות המדינה ,וככל שהמדינה מתבגרת כך האבל מתעצם .שישים ושש שנים של 'אין אבא'. אבא שלא נמצא שם פיזית בילדות ,לא מחכה שתחזור עם תעודה בסוף שנה מבית הספר ,ולא עומד לידך כשאתה עולה לתורה בבר-המצווה .אבא שלא נמצא בגיוס לצה"ל ולא עומד מתחת לחופה בחתונה. הוא לא סבא לנכדים ,הוא לא יוצא לפנסיה ,ובעיקר – לא נפטר בשיבה טובה. אבל ,יחד עם זאת ,יש לו נוכחות חזקה שנמצאת שם תמיד .לפעמים מעט מכבידה ,ולא נותנת לשכוח את מה שהיה ואיננו. בכל שנה אני שואל את עצמי :מה נותן לאבא שלי נחמה? ובכן ,אין דבר כזה .משפחות שכולות סוחבות את הפצע עשרות שנים .הרי בכל שנה אותו אחד שנהרג מפספס עוד חתונה של נכד ,עוד נין חדש שנולד ,עוד צאצא שנכנס בבריתו של אברהם אבינו. הפצע פתוח ,מעמיק ,ואין ברירה אלא לנבור בו ,שהרי הנפש לא מוצאת מנוח. ועדיין ,אם יש משהו שנותן מעט אוויר לנשימה ,אלה החיים שהמשפחה בנתה בארץ הזו; אותה ארץ שרק לפני שישים ושש שנים לא הייתה שלנו וסבא 'קנה' אותה במותו. אם סבא היה בחיים ,היו לו היום עשרה נכדים ושנים-עשר נינים – כולם מכירים אותו כאילו הוא ממש פה איתנו (או יכירו בשנים הקרובות.)... הרגשתי אותו בתור ילד קטן שעמד לראשונה על הקבר שלו בהר-הרצל ,בכל ביקור בקיבוץ שנבנה על אדני זכר הנופלים בקרב ,בתור צוער שעמד על מגרש המסדרים בבה"ד 9ובבה"ד ,92ובטח בתור קצין בצה"ל שמצדיע לדגל בצפירה ובשירת התקווה בטכס המרכזי של יום הזיכרון בהר-הרצל. יותר מלהתאבל ,אני מרגיש צורך דווקא היום להגיד לסבא תודה על זה שבמותו ציווה לנו דרך ברורה. על הארץ הזו שווה להילחם ,אפילו אם משלמים על זה מחיר כבד. נפתלי פורת בן יצחק נכתב ביום הזיכרון הכללי לחללי צה"ל - - 0 04שנה לסיום הלינה המשותפת בקורת תהיה – מתוך מאמרו של ברוך ברמן ז"ל "דעות" גיליון ב' ,י"ב באייר תש"ד (נכתב בתקופת בנין בארות יצחק בנגב בזמן שהמשפחות עם הילדים שהו ברמת השומרון) ברור אפוא שבניין המשק ובניין החברה צריכים לעלות בד בבד .נדאג לחבר ,נשפר את היחסים בינינו ונהיה כנים אחד לחברו .בלי ספק יגרום פיתוח משקי בתנאים אובייקטיביים טובים לשיפור המצב ומהלך הרוח בינינו .עלינו לדעת גם את זאת ,שחברה מאוחדת בדרכה מבחינה רעיונית באפשרותה לפתח משק .חברה מפוררת – משקה עלול להתנוון. ומשאלת חברה אחת לשאלה חברותית אחרת של המחר :חינוך הילדים. הגענו ב"ה למספר לא קטן של ילדים (כן ירבו) ,והקשיים הראשוניים שבחינוכם עמדו כבר ועדיין עומדים לפנינו. כדאי להזכיר את עניין הגן בפרדס-חנה ,ושאלת בית הספר של כיתת הילדים הגדולים. ועכשיו לשאלת צורת בתי הילדים העומדים להיבנות .בשני העניינים הראשונים לא בחרנו ,לפי דעתי ,בדרך הנכונה ,וגם בשאלה האחרונה ,האקטואלית ,יש רצון שוב ללכת בדרך הויתורים ,כי בלי שיביאו לי חשבון מדויק על השיכון בבית הילדים ,ושיכון ממוצע לו על יד ההורים ,יישאר זה בשבילי ויתור וסטייה מן הדרך .כי לנו היה עד כה ברור שחינוך הילדים יהיה בידיים נאמנות ,בידי חברים מוכשרים בעלי ידיעות מקצועיות רחבות ,ולא רצינו להשאיר דבר גורלי כזה בידי המקרה אם ההורים ידעו לחנך או לא .לא כל בן-אדם ולא כל חבר מסוגל לכך .אין זה כלל וכלל אשמת מישהו .זוהי עובדה קיימת .וגם זוהי עובדה ,שחינוך ילדים מתחיל בבית התינוקות. דבר עקרוני זה לא יכול להיות גם עניין של חשבונות וכדאיות כספית .ואפילו אם יעלה שיכון משותף יותר מהנפרד – עלינו לבחור בראשון. השתדלתי לציין את אותם הדברים הנראים לי כחשובים להעסיק את מחשבות הציבור שלנו .אם נדע לבוא לידי סיכום מוקדם בטרם שנאחר את המועד – נצליח בעיצוב דמותנו החברתית. ברוך ברמן - - 1 זיכרונות של ילדה שהפכה בן לילה לסבתא הייתי ילדה פחדנית מאוד .לצאת בלילה מהחדר החוצה למרפסת הפתוחה כדי ללכת לשירותים – פחד א-לוקים ! לא הייתה אז תאורת חוץ כמו היום .אז חיכיתי לשומרת הלילה שתבוא לסיבוב החד-שעתי שלה כדי שתלווה אותי .אלא ,שלמרבה הצער לפעמים לא יכולתי להתאפק ,ואת התוצאות ראו בבוקר במיטה ...כך היה עד גיל מאוחר יחסית (אבל לבת-המצווה כבר הגעתי 'יבשה'.)... אהבתי מאוד לישון (עד היום )...ופעמים רבות השותפות שלי לחדר המשיכו להשתולל אחרי שעת ההשכבה וזרקו עליי כריות וכד' .נחת רבה לא שבעתי מכך... כשעברו להלנה המשפחתית ,אני בדיוק יצאתי ללמוד בביה"ס התיכון בקב' יבנה ,כך שלא התנסיתי בהלנה המשפחתית ,פרט ל'תורנות' השבועית בינינו – האחים – במנוחת הצהריים בשבת. אסתר אחותי נהגה – כמו הרבה ילדים אחרים – לברוח בלילה מבית הילדים לחדר ההורים ,עד שבמשך תקופה מסוימת השכיבו אותה לישון בחדר ההורים. יום אחד נסעה אמא לביקור משפחתי מחוץ לקיבוץ ועקב תנאי התחבורה באותם הימים נשארה ללון אצל קרובי משפחתנו .דוד השובב שיחק כדורגל ושבר את אחת מידיו (את השנייה שבר בפעם אחרת) .אבא היה צריך לנסוע אתו לבית החולים ואותי – ילדה כבת שתים-עשרה – השאירו בבית לשמור על אסתר ...נו ,באותו הלילה כבר לא ישנתי הרבה .אסתר פשוט סירבה להירדם וכמובן שגם לא ִאפשרה לי לנום .אני לא יודעת אם היא זוכרת זאת ,אבל אצלי נרשם הלילה ההוא לדיראון ! דודתי רותי ז"ל נהגה לשיר לנו שיר ערש" :צעצועים הלכו לישון /בובה ,כדור ,דב ,סביבון / רק החישוק עודנו ער /ומספר ,ומספר: איך הוא רץ מהר מהר /מקצה גדר אל החצר. שמע אותו כושי קטן /שמע ,שמע ...ונרדם. לו ,לולי ,לו ,לו ,לולי ,לו... אני נוהגת לשיר זאת לנכדיי ולניניי כשאני אצלם. עדנה שורץ-לובושיץ ועוד חוויות טובות לי יש רק זיכרונות טובים מהלינה המשותפת .לא זכורים לי פחדים ותמיד היינו כמה בנות בחדר והיה נהדר. בתיכון בכלל היו חגיגות .היום זה כבר לא קיים ,כי הולכים לישון בבית .לנו היו בשעות הלילה חגיגות יונים. יששכר יכול לספר וגם מילה ונורית ' -שאריות' מהכיתה בקיבוץ .. היו לנו גם הרבה ילדי חוץ מעליית הנוער כדי להשלים כיתות .קראו להם 'כיתות המשך' וכאשר הם חזרו מהבית הם הביאו איתם פיצוחים למיניהם שאנחנו רק יכולנו לחלום עליהם ,והחגיגות בחדרים היו על הגובה. בקיצור ,נהניתי ,אבל רק בתור ילדה ולא בתור אמא. נילי דגני שור - רחלש'ן – המטפלת המיתולוגית - 3 מתוך דברים שנאמרו במסגרת מסיבה לרגל יום הולדתה ה58- "בראותנו את פצצת האנרגיה הזאת ,קשה להאמין למניין השנים ,אך עם עובדות קשה להתווכח. מה שנשאר זה לשתף אתכם במקצת הדרך שעשיתי וזכיתי להכיר את אמא שלי. כידוע לכם ,אמא שלי הייתה גם המטפלת שלי ,ובעצם של כל ילדי הקיבוץ .הדמות הבוגרת העמעט יחידה שהכרנו הייתה המטפלת רחל בלנקנשטיין. זה התחיל כבר בסביבות השעה שש כשהמטפלת העיפה את כולנו מהמיטות ,משם לארוחת הבוקר בחדר האוכל הקטן ,שם היינו חייבים לאכול את כל האוכל שעל השולחן. לאחר סיום הלימודים חזרה לחדר האוכל לארוחת הצהריים .אחר כך זמן המשחקים :כדורגל במגרש ,גולות בבורות שבשביל החול לפני בית סוקו של היום .בשעה 99.80מתחיל המרדף של אמא שלי לגמור את המשחקים וללכת להתקלח במקלחת הגדולה שהיום היא חלק ממחסן הבגדים .שם בשמחה סתמנו מדי מקלחת את חורי הניקוז ,המים גאו ואנחנו שוחים במים לאורך ולרוחב המקלחת .לאחר חצי שעה מתחילות הדפיקות בדלת לגמור ולצאת .אין היענות ,ואז בריטואל קבוע פורצת המטפלת דנן לתוך המקלחת -כמובן שבו זמנית נמצאים במקלחת גם אנשים מבוגרים – בצעקות" :אני לא רואה כלום ,כל הילידם לצאת החוצה". לאחר הרחצה מתרכזת מדי יום כל הכיתה לשעה האהובה ביותר :שעת הסיפור .הסיפורים היו מותחים, מרתקים ,עצובים ,ובסוף שמחים ,וזאת למרות שסוף הסיפור בדרך כלל הגיע כשנה לאחר שהחל. מעולם לא קראה מתוך ספר ,וכמובן שגם שעון מעולם לא היה בחזקתה ,וכך הפלגנו למחוזות רחוקים וקסומים ,עולם של אגדות ,דמיונות ויצירתיות. למרות שכולם ידעו את הסוד שרוב הסיפורים מעולם לא נכתבו ,אלא הומצאו ממש באותו הרגע שבו סופרו, ולמחרת באותה השעה לא היה לה מושג ירוק מה שסיפרה אתמול ,ותמיד נמצאו נשמות טובות שהזכירו לה היכן עצרנו .מייד עם גמר הסיפור היינו חייבים כולם להסתובב אל הקיר ולישון. בשעה 90.80בערב היינו חייבים להיכנס למיטות ולישון. את החופשה הגדולה היינו מבלים מדי שנה יחד בסידני עלי הבלתי נשכח. בתקופה זו ולאחריה נקלטים בקיבוץ ילדי חוץ רבים ,וחלקם הגדול מאומץ על ידי משפחת בלנקנשטיין. אחר כך החלה תקופת אם בית של האולפן ,וגם שם סיפורים למכביר".... חנן בלנקנשטיין /הובא לידיעון בידי מיכל שפיר "אם נאמר את דעתנו ולא נזכיר את אלה שחולקים עלינו ,תהיה זו חולשת עמדתנו". רמב"ם בניגוד לקיבוצניקים המתראיינים בכל במה והזדמנות נגד הלינה המשותפת ,אני כבת קיבוץ הייתי שם! והיה לי פשוט כיף. שלושת בניי לנו בבית הילדים ,ולא הרגשתי שעברו 'זעזוע' .תקנו אותי אם אני טועה (אולי הם היו עוד צעירים). לפני ארבעים שנה ,כשעלה הדיון על הלנה משפחתית מלאה ,חשבתי שכאן נגמר לי הקיבוץ .הייתי במיעוט שהצביע בעד לינה בבית מגיל שלוש (גיל הבריחה מהמיטה בלילה הביתה ,גיל הפחדים מהחושך ומשומרת - - 1 הלילה) .הייתי נגד הלינה מגיל אפס .היה לי ברור שאמא לתינוק שלא ישנה בלילה ,לא תוכל לתפקד ולעבוד ביום .אני מדברת על התקופה שלעבודה היה ערך ,הייתה משמעת ,ולא היו עוררין על ההחלטות הנלוות. היום ,במבט לאחור ,אני לא יכולה להבין ולהסביר לעצמי איך עברנו את זה ,איך נשמענו ,צייתנו לכל הכללים – אין פוצה פה ואין חולק. על התקופה אני נזכרת בנוסטלגיה – אני לא מתגעגעת אליה. אבל עדיין אני כן מתגעגעת למשמעת בכל דרכי חיינו המשותפים. בכיף, נורית סוקו הלנה משותפת בשנות החמישים של המאה הקודמת כן ,אנחנו גדלנו במאה הקודמת ,עם מושגים שחלפו מהעולם .לעיתים אנו מקוננים על היעלמות עולם מוכר שכלליו ברורים לנו ,ושזיכרונות חיינו קשורים בהם לנצח. על היעלמות ההלנה המשותפת ,אני לכל הפחות ,איני מקוננת כלל. בכל עת שנושא זה עולה בספרות היפה של תקופתנו ,ובשיחות חברים -אני שבה מיידית לעבר ומוצפת בתחושת הלבד בתוך היחד ,במצוקת הילדות שלא היה לה ביטוי ,כמעט עד עצם היום הזה. כילדים ,לא ידענו שכך זה נקרא .לא הכרנו חיים אחרים .לא היה לי מושג (אדבר בלשון יחיד ,אינני יודעת מה חלף במוחם של חבריי באותה עת) כי יש בעולם ילדים הישנים בביתם של ההורים ולצידם. להורים היה חדר אחד יחיד ,מטה אחת (השנייה מקופלת תחתיה) ,ולנו לא היה בו מקום. את חדר הילדים חילקתי כל השנים עם חברותי ,אשר באופן מקרי נולדו אף הן באותה השנה .ארבע בנות תמיד ביחד עד גיל .99בחדר ארבע מיטות ,ארון ובו ארבעה תאים -תא לכל אחת ,ושולחן .זה חדרנו. והחדר אינו בית ,למרות שמו" :בית הילדים". מדי ערב מגיעים ההורים להשכיב אותנו .ארבעה הורים מקיימים טקסים שונים באותה עת .למי שהתמזל מזלו -ההורה פנוי ,ולאחרים -השכבה קצרה וזהו .כיבוי אורות ,ראש לקיר .השינה ממאנת להגיע ,לעיתים מתלחשים ,על פי רוב כל אחת למחשבותיה ,וכן ,גם לסיוטי הלילה. נקודת אור :כשאמא היא שומרת הלילה (עוד מושג ארכאי) היא משאירה ליד מיטתי את שתי קוביות השוקולד המוקצבות לה ללילה זה (השתוקקותי לשוקולד לא פגה מאז). תאי המבולגן מפריע לבנות ,ואין לי מקום להסתיר בו את אוצרותיי .הכול גלוי וחשוף .ללא פינה פרטית ,ללא אסתטיקה ..ברור למטפלות שאינני משתלבת ,וניסיונות החינוך (תסתרקי ,תסדרי את החדר ,וכי'וב) לא תמיד עולים יפה. בוילהלמה ,לתקופה ,בכתה א' ,אני מקבלת חדר יחיד בעליית הגג ,ואין מאושרת ממני. אמא נסעה לבקר את משפחתה בארה"ב ,ואני מקבלת רשות לישון בבית עם אבא ,שלמרות קפדנותו זה עדיף לי על בית הילדים. אהבתי לקרוא .קראתי את ספרות התקופה " -אי הילדים"" ,המלך מתיא הראשון" ,ועוד ,שם מתוארים חיי ילדים החיים בשיתוף ,מובילים את חייהם בהרמוניה -ניסיתי לדמיין את חיי בספרים אלה ,אך בתחושתי החיים נדמו יותר לספרי דיקנס ("אוליבר טוויסט"). - - 90 יש שיאמרו שהזיכרונות מעצימים את התחושה וגורמים להגזמה .לי עצמי ,זה היה נושא שהעדפתי להדחיק ולהמשיך בחיי. ממרחק השנים אני מסתכלת לאחור על תקופה זו בסלחנות .עד היום אני מתקשה להבין כיצד זה ,ואיך כל הורי הקיבוצים ,מכל התנועות הקיבוציות ,יישמו דרך זו כמעט ללא פקפוק" .נביאי" הקבוץ הורו את הדרך, והרגשות ההוריים נדחקו לקרן זווית.. הסברים סוציולוגיים יש לרוב .הבנת התקופה מקלה על המחילה ,ועל ראיית החיים מאז בפרופורציה. ובכל זאת ,אישיותי ,ואולי גם של חבריי ,עוצבה במידה רבה בהלנה המשותפת ,לטוב ולמוטב. כשהשכבתי את ילדיי לישון ,עד גיל מאוחר למדי (מבחינתם הגזמתי) ,לצד "שמע ישראל" שרתי שירי ערש מאז, ותמיד הבטחתי להם שזה ביתם -בית בו מבוגרים וילדים חיים ביחד ,והם לא יודעים שהם גדלו ב"הלנה ביתית"... יעל להמן (פעם :בלנקנשטיין) לדניאלה-רות ארונסון בת המצווה להורים ד"ר ליאורה ואלן ולכל המשפחה מזל – טוב רבות בנות עשו חייל יש זריזים ויש זריזים לפני שבוע ביום חמישי הייתי צריך להציב את השילוט "לבית האבלים" .קבלתי גולף לביצוע המשימה ,וניצלתי את ההזדמנות שידעתי שיש לי הרבה כביסה ,שקלתי והבאתי הביתה .בבית שמתי לב שחסר לי שק כביסה. לאחר שהחזרתי את הגולף הלכתי כל הדרך חזרה עד למחסן בגדים לחפש את השק האבוד ,ולא מצאתי. למחרת ...ראיתי את השק תלוי על אותו הוו במחסן הבגדים ,זאת אומרת שמישהו או ִמשהיא זריז/ה לקח את השק ומתוך כוונה טובה זרק לכביסה ,למרות שלפי הריח הנעים של השק אפשר היה להבין שהשק היה כבר בכביסה! המלצתי למוצא/את היקרים :אם ַאת או אתה רוצים לעשות "טובה" או מצות השבת אבדה ,כדאי לבדוק את מספר הכביסה ,לברר למי זה שייך ,לטלפן דרך בזק בחינם לנייד שלו ולעדכן .נכון ,לא תמיד יש זמן ,אז בפעם הבאה בבקשה תשאיר את האבידה במקום ,יבוא המאבד וייקח אותה .אם כך היה קורה לא הייתי מבזבז זמן חיפוש ,לא היו צריכים עוד פעם לכבס ופעם נוספת לשלם. בברכה ובתודה, מנחם שניאור - - 99 ח"י ימים של טלטלה ח"י ימים של טלטלה עברו על עם ישראל. ח"י ימים שנעו בין תפילה לתקווה והסתיימו בימים מצמררים של תפילה ,זעקת שבר וקול דממה דקה. כבר חלפו כשלושה עשורים מאז שהשתתפתי בהפגנה או בעצרת כלשהיא ,אבל הפעם הרגשתי צורך חזק להצטרף לנסיעה לעצרת ההזדהות עם משפחות החטופים .אולי בגלל שגם אני אם לילדים בגילאים דומים , אולי בגלל שב"טרמפים" משתמשים לא רק נערים "מתנחלים" אלא גם נערים מ"התנחלות "פתח תקווה ובארות יצחק ובכל הארץ. אך נראה לי שבעיקר בגלל המשפחות האצילות ,מלאות האמונה שנצרבו בלב. אפילו בשעותיהם הקשות ולאחר לילות ללא שינה ,יצאו מכאבן הפרטי עודדו ,ניחמו והנהיגו את כל העם. משפחות שבדבריהן ובהתנהגותן גרמו לאחדות בעם כולו ,ועם ישראל קיבל שיעור חשוב באמונה ! רחבת כיכר רבין בתל אביב הייתה מלאה בעשרות אלפי אנשים מכל המגזרים ששרו ,התרגשו ,בכו והתפללו – חוויה של התרוממות נפש ! כל ישראל ערבין זה בזה! לאחר יממה אחת בלבד התבשרנו שהנורא מכל קרה .הנערים נרצחו בידי בני עוולה. לאחר ההספדים המרגשים שאחריהם אף עין לא נשארה יבשה ,החל מסע הלוויה. ושוב רבבות מעם ישראל ,מנער ועד זקן ,וביניהם אנשים רבים שלא הכירו אישית את הנערים או את משפחותיהם ,חשו צורך ללוות את הנערים במסעם האחרון ולהצדיע למשפחותיהם על העמידה האיתנה, לנחמם ולחבקם באהבה. ב"פייסבוק" העלו חברים קטע מוקלט ובו רואים את מקהלת ישיבת 'מקור חיים' וביניהם נפתלי פרנקל הי"ד, , בהר הרצל ביום הזכרון לחיילי צה"ל בשנה שעברה ,שרה את שירם של נתן יונתן ונחום היימן "החול יזכור". והמילים מצמררות מקבלות משמעות אקטואלית. "החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר מזיכרונם הוא לעולם לא ימחה . הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו .הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם הנעורים שבאו פתע אל סופם ". איל יפרח ,גיל -עד שעאר ונפתלי פרנקל הי"ד יהי זכרם ברוך דקלה שניאור - - 99 סיום תיכון לפני שבועיים סיימתי תיכון .סיום של תקופה משמעותית וארוכה שבה עברתי המון חוויות מיוחדות ,מעצימות ,אתגרים ,עליות ומורדות .סיום התיכון הוא בעצם גם סיכום של שתים-עשרה השנים במערכת החינוך -מעין פרידה משלב הילדות ויציאה לחיים הבוגרים .מבחינתי הסיום הזה זימן אותי לחשבון נפש -מה אני לוקחת איתי הלאה ,מה אני משאירה מאחור ,מי אני עכשיו ומה אני מצפה לעתיד, ובעיקר -המון מחשבות על המערכת הזאת שאותה אני עוזבת שכללה לאורך השנים בית ספר יסודי ,בית ילדים ,חטיבה ותיכון ,ומדריכים. ממש לפני שבוע ,בזמן שיעור נהיגה עם ירון (מורה הנהיגה שלנו ,אם מישהו פִ ספס איכשהו) ,דיברנו על הבגרות שהייתה לי למחרת ועל ההסעה שמסודרת לנו ,ובכלל -על ההסעות והמוניות שמסודרות לנו לכל עניין בית ספרי .הוא ,בהתפעלות של אדם מבחוץ ,כאחד שגם נפגש בכל יום בעבודה בנוער כמונו שמתמודד עם העול של מימון שיעורי הנהיגה של עצמם ,וגם ככזה שבכל הגעה שלו לקיבוץ מתפעל מהווילות החדשות שנבנות פה ,לא הפסיק לומר איפה יש עוד מקום כזה שמספק לתושבים בו את כל צרכיהם בכל תחום ,ואנשים בו חיים ברמה כזאת ,ואולי אפילו לא מודעים לזה ...הוא חשב ,אולי ,שהוא מאיר לי את העיניים ,אבל תתפלאו! זאת ממש התחושה שלי פה בקיבוץ! במשך השנים בתיכון ,ובכלל -במערכת החינוך פה ,זכיתי לקבל ,להכיר ולהיות חלק מכל כך הרבה דברים מדהימים! החל מבית הילדים והפעילול ,שבזמן שהחברים מהיסודי טיפסו על הקירות בבית ,אנחנו הועסקנו במגוון פעילויות ולא היה לנו רגע של מנוחה ,דרך החטיבה -עם טל פריש (אז ברמן) ועמית פורשר ,וחן ויאיר בר נדר ,שאיתם נקלטנו בעבודה בענפים והם דאגו להיות שם ,לרכך את המעבר לעולם היותר אחראי ,וגם להיות זמינים בשבילנו לכל קושי או בעיה ,ובכלל -לגרום לשגרה שלנו להיות יותר כייפית ומלאה. בכיתה י' ,במעבר לתיכון ,הגיעו אלינו כמדריכים אילת וחננאל שאיתם מהרגע הראשון נוצר חיבור טבעי כל כך וחד פעמי .נהיינו ממש חלק מהמשפחה והמשפחה חלק מאיתנו (רז ,מעיין ואלדר החתיך ,מי שלא יודע) .בזכות בית שתמיד פתוח לנו ,אוזן שתמיד רוצה להקשיב ,ולב שבאמת מרגישים שאכפת לו מאיתנו ,וגם כמובן- דיונים אינסופיים ,מפגשים ,טיולים עם ה-מדריך וה-מכנסיים המתייבשות ,צחוקים ,ועוד הרבה .אין בכלל ספק שהם היו חלק בלתי נפרד מחוויות ההתבגרות שלנו ,האישיות והקבוצתיות. כיף לסכם תקופה ברגשות כל כך חיוביים ובידיעה שעברתי אותה במקום שאני כל כך אוהבת ומעריכה! ברור שהיו גם הרבה רגעים קשים ותחושות פחות נעימות לגבי דברים פה ובכלל ,אבל אני מזכירה לעצמי שזאת בחירה במה להתמקד ,וכשיש כל כך הרבה טוב ,למה לא להתמקד בו?! אני גם רוצה מאוד להודות לאסתר הבאמת אחת ויחידה ,שניצחה על הרבה מהדברים הנ"ל ,ושהיא תמיד כתובת בשבילנו לכל עניין .האנרגיה וההתלהבות שהיא מביאה לכל מקום מצליחים לשמח ולהדביק (לא רק) אותי ,וגם ...להוריי שהביאוני עד הלום ,או פשוט -לאבא ואמא שלי שבזכותם ובזכות האווירה בבית רוח הדברים שלי היא כזו... שבת מקסימה ,חופש בטוח ,ובשורות טובות... כנרת ברוכי - - 98 רחל שור ז"ל נולדה :ט"ו בסיוון תשי"ז 8ביוני 9121 נפטרה :כ"ח בסיוון תשע"ד 90ביוני 9099 לפני שבוע נפרדנו בצער מגב' רחל שור – אמו של חברנו שי ליבוביץ שחייתה בינינו בשנים האחרונות. אנו מביאים כאן דברים שנאמרו בלוויה ודברים לזכרה. רוחלה אחותי היקרה, אני לא מאמין שאני עומד כאן מולך וצריך להספיד אותך .היית לי יותר מאחות ,היית חברה אמיתית לאורך כל השנים .מילדות גדלנו יחד צמודים כמו תאומים ,וכך גם בנערות ובבגרות .יצאנו עם אותם חברים ובילינו המון ביחד גם כשהיינו נשואים צעירים. המרחק הפיזי שהיה בינינו במשך שנות היותך בדרום אפריקה מעולם לא הקטין את עוצמת הקשר בינינו. תמיד אהבת לארח ולשתף אותנו ביופיה של אמונתך בה'. כשחלית ,קיווינו שתחלימי ותשובי לאיתנך ,אך לאל דרכים נסתרות ולצערי המחלה הכריעה. אנחנו אוהבים אותך. נוחי בשלום על משכבך, אחיך משה אמא, היום העברת לי את השיעור האחרון שלי .תמיד היית אישה כל כך חזקה .חזקה פיזית ונפשית ,והכי חשוב – באמונה שלך .אף פעם לא ויתרת .התכונה שאני תמיד ראיתי בך היא הכנסת אורחים .איך היית משקיעה שעות בהכנות בשביל מטרה אחת חשובה ,להביא את כל מי שבא יחד ולהפוך אותו לחלק מהמשפחה. הייתה לי זכות גדולה לטפל בך כל התקופה הזאת כפי שטיפלת בי בכל חיי. אנחנו נפרדים פה ,היום ,אבל כל מה שהטמנת בי יישאר איתי תמיד. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. בנך שי. רוחלה חכמה ומעניקה מעצמה לכולם – אמאלה כזו... שקטה ,מקצועית ,נחמדה ,רוחנית ,שקדנית ,נעימה ורגועה רגועה ושקטה ,אבל כשהיא פורצת בצחוק –זה מדבק כנה ואמיתית! אוהבת לעזור ,נדיבה, עניינית ,מקצועית ,מתעניינת ,עוזרת ,שקטה. למרות שהיא לרוב שקטה – כיף לדבר איתה ,מקסימה. - - 99 רוחלה -את מלכה !!! אוהבת אותך ואת האנרגיות האוהבות והעוצמתיות שלך. בעלת אנרגיות טובות וחיוביות. מקצועית ,חרוצה ,בעלת מוסר עבודה ,רגועה ,נעימה ואוהבת. עובדי בק אופיס (חברת דרך ארץ) רוחלה , מה אני יכולה להגיד? במשך כשלוש שנים ראיתי את מאבקך במחלת הסרטן ,כאשר בכל פעם הצלחת להתאושש ולחזור לדבר ,לחייך, לתקשר עם סביבתך ,ותקופה אף היית בשיקום. נדמית בעיני כעוף החול המצליח להתרומם ולעוף בכל פעם מחדש .אבל הפעם זה סופי . יש משפט שאומר ש'הקב"ה לא עובד בשבילנו' ,אבל אני יודעת שפה הוא עבד .בכל פעם שנראה היה שזהו ... הוא הפיח בך חיים ,על מנת שתוכלי להתאושש קמעא ולהיות איתנו עוד קצת .עד שהוא החליט לקחת אותך אליו למעלה. לאורך כל שנות היכרותי אותך ראיתי את ערכי המשפחתיות שהיו מאוד חשובים לך .למרות הפערים האידיאולוגיים והדתיים ,היה חשוב לך לשמור על קשר עם כולם ,לכנס את כולם לארוחות משפחתיות בחגים ולציון אירועים משפחתיים .דבר שבנך שי למד ממך והמשיך בדרכך. אני שולחת תחינה ובקשה מהקב"ה שייקח אותך אליו בחיבוק ואהבה גדולה .וממני שאשכיל ללמוד ממך את ערכי הנתינה ,שקט ,אהבה ללא גבול ,כיבוד הורים ,והפתיחות והסובלנות כלפי כל אדם באשר הוא. ממני האוהבת ומתגעגעת, תרצה מיום שהגיעה אמא לקיבוץ לפני למעלה משנתיים ,היא הייתה מעורבת חברתית ואהבה את חברת האנשים פה. היא הגיעה לתפילות בבית הכנסת בלילי שבת וחגים ,ויצרה קשרים עם כל שכניה למקום הישיבה שלה, ובעיקר עם שחר בת השתיים עשרה ,שאף אפתה חלות לשבת בשבילה. אמא השתתפה בפגישות הבוקר של "בית מדרש לבגירים" והגיעה לכל אירועי התרבות והחברה שהתקיימו בקיבוץ ,ובדרך זו התחברה לשכבות גיל מגוונות .ככל שבריאותה ִאפשרה לה ,אהבה לאכול בחברת החברים בחדר האוכל והרגישה שייכות כמו משפחה. אמא אהבה מאוד לארח ולהכניס אורחים בביתה ככל שיכלה ,והייתה מאושרת ומלאת הערכה שזכתה ליחס חם ולהכנסת אורחים מהקיבוץ. ברצוננו להודות לכל אחד ואחת מכם על המחוות הקטנות והגדולות שעשיתם למען אמא וכך הנעמתם את שהותה פה. תודה לקיבוץ שאישר את שהותה בקיבוץ במסגרת מעמד מיוחד ,מעבר ל"מכסת הורי חברים" ,ולפנים משורת הדין .אמא תמיד העריכה את הקיבוץ על כך. תודה מיוחדת ל"חברה קדישא" של הקיבוץ ,ולשאר החברים שהביאו ודאגו ,ושעזרו בכל דרך לעבור את הרגע הקשה מכל. ממשפחות רייניץ ,ליבוביץ ושטירנשיס - - 92 כמה חודשים לאחר בואה אלינו ,נפגשה ורד עם רחל והביאה לידיעון את הדברים הבאים: נפגשתי עם רחל שור (אימו של שי ליבוביץ) על השביל בדרך לחדר האוכל .רחל מחייכת ,מברכת אותי בברכת יום נעים, ומספרת לי שהיא רוצה לכתוב לידיעון ראש השנה כדי לומר תודה ולהביע את הערכתה. הצעתי את עזרתי ,ועל כוס מים קרים ועוגיות טובות ניהלנו את השיחה הבאה. רחל ,ספרי לי קצת על עצמך. נולדתי בארץ ,ברחובות .את ילדותי העברתי ברמלה ובפתח-תקווה ,וכנערה מתבגרת בכפר סבא. התחתנתי בגיל צעיר ,ולאחר לידת בתי הבכורה ליאת לאה ,נסענו בעקבות הצעת עבודה לדרום אפריקה ושם נולד שי .נשארנו שם כ 90 -שנה .בדרום אפריקה עבדתי לפרנסתי בחברה פיננסית בבנק מסחרי. סיפרת לי שגדלת בבית חילוני -ספרי קצת על החזרה בתשובה וההחלטה לעלות לארץ. בדרום אפריקה הלכתי לשיעורי תורה ,שמרתי על מטבח כשר וקראתי המון ספרים שהבאתי מהארץ .חיפשתי תשובות לשאלות והבנתי שהכול בידי הקב"ה .ביקרתי חברים שתיווכו ביני לבין הרב קנייבסקי ,שלחתי לו את סיפור חיי ושיתפתי אותו בהתלבטויות שלי .לאחר תקופה קיבלתי תשובה מהשמש שלו ,הרב מן .התשובה הייתה שבתוך שנה אחזור לארץ ישראל .הבת הבכורה עלתה לארץ כ 90-שנים לפניי .ניגשתי לשליח עליה בדרום אפריקה שהצליח לשכנע את שי להגיע לקיבוץ דתי .שי הגיע לאולפן בבארות יצחק ואני נדדתי בהתחלה בין ביתו של אבי שגר בכפר סבא לבתי שגרה בזמנו בירושלים. השתקעת בארץ? החלטתי לגור באלעד.חיפשתי מקום חרדי שבו אין חילול שבת ,קהילה דתית שנמצאת באמצע -בין הילדים לבין משפחתי .עבדתי בחברת 'דרך ארץ' (כביש )0וברפואה אלטרנטיבית כרפלקסולוגית .אני מאוד אוהבת ומתחברת לרפואה אלטרנטיבית ולמדתי כמה שיטות ריפוי כמו שיאצו ,רפלקסולוגיה ועוד ...אבל היום ,בגלל הניתוח הכול נשכח מזיכרוני ואני מקווה שיחזור אליי. תספרי לי קצת על המעבר שלך לקיבוץ? המעבר לקיבוץ עזר לי מאוד ,בלשון המעטה .אני קרובה למשפחה ולנכדים ,אני קמה בבוקר ,שומעת את ציוץ הציפורים .המעבר לקיבוץ עוזר לבריאות שלי להחלמה שלי ,פשוט החיה אותי .מי שזוכר איך הגעתי לכאן יכול להבין .לא יכולתי להמשיך לחיות באלעד בבית עם מדרגות .אני יכולה להגיד בבטחה שאני מרגישה בבית. רחל ,את אישה מאוד חזקה. האמונה שלי חזקה מאוד ,הגעתי לזה דרך למידה .זה מה שמחזק אותי ,ונותן לי את הכוח להתמודד. יש לי משפחה תומכת ,אנחנו חמישה אחים ואחיות ,ויש לי חברים טובים. לסיום אני רוצה להגיד תודה קודם כל לבורא עולם ,לרב ירון שעזר ועוזר לי המון לכל השאלות ההלכתיות שלי, ליחיאל שתמך המון בשי ובי לאורך כל הדרך ,למשפחת רייניץ הרחבה ,לשי נאווה והילדים שמסבים לי הרבה אושר ,עוזרים להחלמה שלי ,ולך ורד ולחברי בארות יצחק שאפשרתם לי לגור כאן בתקופה זו ,אני רוצה להודות לאנשים בקיבוץ שתמיד מחייכים ותמיד נחמדים אליי ,לאנשי המקצוע השונים שנעזרתי בהם ואם שכחתי מישהו אתכם הסליחה .אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה ,גמר חתימה טובה ,מתפללת לביאת המשיח – די לסבל של עם ישראל ושנתחזק כולנו באמונה. רחל ,נהניתי מאוד מהשיחה איתך .תודה שהזמנת אותי לעצור לרגע ליהנות מחברתך ולשמוע את רחשי ליבך. שמעה ורשמה :ורד סוקולובסקי - - 90 חדשות גרעיני 'צבר' " עוד מעט ,עוד קצת, יתגשם החלום עוד מעט נגיע ,לארץ ישראל ". חיים אידיסס בשבת האחרונה התקיימה שבת גרעין ל 93-החיילים הבודדים השוהים היום בבארות יצחק. ביום ששי יצאנו לפעילות סנפלינג ולאחר מכן לארוחת צהריים מפנקת .בשבת לאחר התפילה נערך קידוש לחיילים ולמשפחות המאמצות בבית צוותא ולאחר מכן החיילים אכלו שם יחד את סעודת השבת .זאת הפעם העשירית שאנחנו מארגנים שבת גרעין ,ובלט לעין שהפעם רק שמונה חיילים הצליחו להשתחרר .חלק הוקפצו לפני שלושה שבועות בשבת ועדיין משתתפים בחיפושים לאחר נפתלי ,גל-עד ,ואייל הי"ד ,אחד בצפון רמת הגולן בגזרת הפיגוע ,אחד בכוננות בדרום ,אחת צמודה לכוחות בשטח בפיקוד המרכז ,ועוד אחת עובדת שעות נוספות בגבול הימי .זאת המציאות שלנו.... מציאות אחרת היא שבשנתיים האחרונות ,חמישה זוגות בתוך 'צבר' התחתנו ועוד שלושה זוגות התארסו... ברית הנישואין מעלה את הסיכוי שאותם חיילים יישארו בארץ .בכלל גרעיני צבר ברחבי הארץ יש 10% הנשארים בישראל לאחר השחרור ואצלנו למעלה מ.....10% - נותרו עוד שישה שבועות עד הגעת הגרעין החדש .ביום רביעי ,י"ז מנ"אב 98 ,באוגוסט ,יתקיים בע"ה טקס קבלת הפנים ברחבת חדר האוכל .נכון להיום יגיעו אלינו 99חניכים ,שמונה בנות וששה בנים .השנה יהיו שלושה גרעינים דתיים שיגיעו לבארות יצחק ,לסעד וליבנה .הצוות השנה :שורי ,קנדל ואלעד צונץ ואנכי. אנחנו בעיצומו של תכנון פעילויות עבור החניכים ונשמח לשמוע כל הצעה או רעיון .חילקנו טפסים לאימוץ חיילים למשפחות שהביעו את רצונן לאמץ חייל .אם יש משפחה שמעוניינת לאמץ חייל (או לבדוק את האפשרות) ולא קיבלה מכתב בתא הדואר ,נא לפנות אליי או לשורי .כמו כן ,אנחנו יודעים שיש חשיבות גדולה לידע בשפה העברית ומסייעים לחניכים במשימה הזאת .בעבר ,כמה מורות חברות הקיבוץ לימדו שעורי עזר פעם-פעמיים בשבוע לחניכים המתקשים בעברית .בנוסף ,כמה משפחות הביעו את הסכמתן להיפגש פעם בשבוע עם חניך המדבר עברית ורוצה לשפר את רמת העברית שלו. והרי תמצית השיטה :בחרנו מאמר מתוך העיתונות והחניך קרא אותו .במהלך השבוע הוא הגיע לבית המשפחה ,ועל כוס קפה התפתחה שיחה על המאמר ותוכנו .זה מאוד עזר לשפר את הקריאה ,את ההבנה ואת הדיבור .אם יש מורות (או מורים) שיכולים ללמד שעורי עזר בעברית או משפחות שמוכנות להיפגש כפעם בשבוע לדון עם חניך על מאמר בעיתון ,נא לפנות לפרד או לשורי. שבת שלום, פרד אדן - - 91 משולחן מרכז משק אברות בחודש האחרון הותקן פס הייצור של הקו השרשורי והחל בהרצה .במקביל פועלים לשיפור מצבה הפיננסי של החברה בכמה מסלולים: שיפור מסגרות האשראי מול הבנקים. הוצאת החברה מרשימת השימור בבורסה לני"ע (צריך להסתיים עד ספטמבר .)9099 מיזוג פעילויות נוספות לתוך החברה. אנו מלווים את המהלכים ונעדכן בהתפתחויות בהמשך. מונה נטו הכוונה להקמת מערכת לייצור חשמל סולארי לצריכה עצמית (חיסכון בעלויות רכישת חשמל מחברת חשמל). בשלב זה אנו פועלים להשגת רישיון ולתכנון המערכת במסגרת התקציב שאושר בתוכנית השקעות .לאחר קבלת הרישיונות ,יובא הנושא לאישור לביצוע (תוכנית עסקית ,מקורות מימון וכו'). נתב"ג בשבועיים האחרונים נפגשנו פעמיים עם רת"א ורש"ת במסגרת "קרבות תמ"א ."9 /9 מפגש ראשון היה במסגרת דיון מקדים בבית המשפט ,ובו עתרנו נגד פרשנותה של רת"א את התמ"א ותבנית התפעול שגזרו ממנה .הדיון בעתירה נקבע לערב ראש השנה תשע"ה .לצערנו ,השופט לא נתן צו מניעה להפעלת המסלול עד סיכום הדיון. מפגש שני התקיים במסגרת הוועדה המחוזית ,ובה דנו בבקשת רש"ת להנחית על המסלול מטוסים בעלי יותר משלושה מנועים .טרם נתקבלה החלטה. התחושה הכללית בדיונים היא שהמדינה מתנערת מהסיכומים איתנו מהעבר ,ועושה את זה בדרכים עקלקלות במקום בדרך המלך. בינתיים ,המטוסים החלו נוחתים על המסלול מעל ראשינו ,וכנראה הקצב יגבר במהלך החודשיים הבאים .רצוי לנצל את אמצעי התקשורת (טלפון ,מייל ,אינטרנט) לפניות הציבור ברשות המקומית ובמשרד להגנת הסביבה ולהתלונן על מפגע הרעש. חופשה במהלך חודש אב תשע"ד אהיה בחופשה. רפי צור ,יו"ר הועדה הכלכלית ,יטפל בנושאים דחופים בהעדרי. שבת שלום, שמוליק ברוכי – מרכז משק - באספת החברים - 93 ד' בתמוז תשע"ד 9ביולי 9099 התכנסנו פעמיים לשתי אספות שונות: אספת חברי קרן המילואים (= קרן פנסיה) ,שהיא גוף נפרד ועצמאי מבחינת החלטות אספת החברים. אספת חברים מן המניין. .1באספת חברי הקרן שמענו ואישרנו את הדו"ח הכספי מפי רו"ח אלי בירנבוים. .9באספת החברים ב"שונות" נשאל על מיקום הדפיברילטור במרפאה ובקשה לקבל דו"ח ביניים על ביצוע תוכנית העבודה של מש"א. אישרנו את הדו"ח הכספי לשנת בחרנו את מערכת 9098שהציג רו"ח אלי בירנבוים. הידיעון (עדנה שורץ -עורכת ,שורי אמיר ,שולי גל ,אלישבע בן דוד ,קרן אדן ,אלי ברמן ,מילכה מיור). בחרנו את נציגינו למזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי :ג'ודי פורת ויוסי שניאור. שמענו את בקשתה של עדנה שורץ להרחבת דירתה .אחרי דיון הוחלט להחזיר את הנושא למזכירות אשר תמנה צוות שיבחן עם עדנה ושמואל את פתרונות הדיור של עדנה. רשמה :שולי גל ,הביאה לידיעון :דינה אמיר - - 91 שלום לכולם, אייל ,נפתלי וגיל-עד בסוף השבוע שעבר עסקנו – בהסכמה ובתיאום מלא עם צה"ל – בארגון קבוצות מתנדבים מתנועת הקיבוץ הדתי ומהתנועה הקיבוצית שביקשו לסייע מקצועית בחיפושים אחר שלושת החטופים .יחד עם כל בית ישראל עמדנו ביום ראשון בערב ב'כיכר רבין' בשירה ,בתפילה ובתקווה לשובם הקרוב הביתה ,וביחד עם כל בית ישראל כאבנו את הבשורה הקשה וליווינו את החטופים-הנרצחים בדרכם האחרונה .ביקרנו בכפר עציון ועמדנו בדממה לצידם של תלמידי ישיבת 'מקור חיים' שבכפר עציון ,תמכנו בשתיקה ובהתפעלות בהורים ובבני המשפחות שבנוף איילון ,בטלמון ובאלעד ,ונותרנו עם תקווה שהיחד הזה ,חשיבות החיבור הנפלא ושובר המחיצות בין כל חלקי העם ,יהיה המסר שהותירו לנו שלושת הבנים. יהי זכרם ברוך. החטיבה להתיישבות – מרחב צפון מרחב צפון של החטיבה להתיישבות עורך מידי שנה כנס מקצועי ,אליו מגיעים מכל הארץ בעלי תפקידים בקיבוצים ובתנועות ,העמֵ לים יום-יום על בניין הארץ .הפעם התקיים הכנס – שהיה מעניין ומוצלח במיוחד – בקיבוץ יגור ,תחת הכותרת" :השתלבות המרחב הכפרי בסדר היום הלאומי ,על רקע מצוקת הדיור והמחאה החברתית" .עו"ד בנצי ליברמן ,מנהל רשות מקרקעי ישראל ,הציג תמונת מצב ברורה בדבריו על" :משבר הדיור וההתמודדות עם הנושא – תכניות לפתרון המצוקה והמגזר הכפרי" ,ובין השאר אמר" :יש עכשיו חלון הזדמנויות ,ואם נצליח לייצר במרחב הכפרי 2,000דירות כל שנה – נתרום משמעותית לחיזוק הקיבוצים והמושבים" .בנצי הוסיף שבכוונתו להחזיר את ועדות הקבלה לנקלטים בישובים הכפריים במרכז הארץ ,וטען: "ממשלת ישראל אינה פועלת בכדי למקסם את הרווחים מן הקרקע ,אלא ממקסמת את אופציית הבנייה על הקרקע" .יובל פונק ,מנהל מרחב מרכז בחטיבה להתיישבות ,התייחס לכותרות העיתונים בדבריו על הנושא: "בְ שּולֵי החדשות :דברים שרואים מכאן ולא רואים משם ,תקציב החטיבה להתיישבות ,מבקר המדינה ,חופש המידע"; חנוך אלמסי ,שהקים לאחרונה יחידה חדשה בחטיבה להתיישבות' ,היחידה העירונית' ,סקר את דרכי הטיפול בגרעיני התיישבות במגזר העירוני; והגב' נירה שניידרמן ,בעלים ומנכ"ל של משרד פרסום ,תיארה עבודה מוצלחת במיוחד שעשתה עם המועצה האזורית גולן ,לחשיפת המרחב הכפרי לקהלי יעד חדשים באסטרטגיה שיווקית מתאימה .היה מעניין מאד. 90 סופשנה השבועיים האחרונים עמוסים באירועי סיום :סיום הגן ,בית הספר ,שנת השירות ואף מסלול אקדמי כזה או נותיהֶ ם וְ כָׁל אֲ ֶשר לָׁהֶ ם – נרגשים לסיים ולהתחיל .בין השאר ראינו את האהבה אחר – הֵ ם ּונְ ֵשיהֶ ם ּובְ נֵיהֶ ם ּובְ ֵ הגדולה של בנות "צהלי" למכינה שלהן; את היצירתיות המדהימה של תלמידי חטיבת הביניים בקבוצת יבנה; את משובת הנעורים של בוגרי מחזור ג' של מכינת יונתן בעלומים; קיבלנו תעודות הוקרה למתנדבי יג"ל; שמענו מבי"ס שק"ד-דרכא על סיום מוצלח של ההשתלמות ההמחנכים בנושא 'נפגשים – לחיזוק עבודת הצוות וזיהוי חוזקות היחיד והיחד' ; ומאוד התרגשנו לקרוא דיווח של שמולי בינג ,מנהל כפר הנוער ימין אורד30% : מהבנים ו 20% -מהבנות בוגרי י"ב הולכים למסגרת קדם צבאית! המשמעות היא שאחוז ניכר מהחניכים – ברובם מהעדה האתיופית ועולים ממדינות חבר העמים – יגיעו לשירות הצבאי לאחר הכנה מתאימה, שתאפשר להם לעשות שירות משמעותי ולהשתלב בהצלחה לאחר 9-8שנים באזרחות הישראלית .הישג חינוכי אדיר! ברכותינו החמות שלוחות לכולם! הקיץ התנועתי יוצא לדרך מחנה "בתוך הזרם ונגדו" ,הפותח את סדרת פעילויות הקיץ לנוער התנועה ,יצא לדרך בחורשה סמוכה לקיבוץ כפר סאלד .מטרתן של הפעילויות השונות היא לקרב את הנוער לערכי התנועה ,לתכליתה ולייעודה .מחנה בתוך הזרם ונגדו (כיתות ט'+י') עוסק במנהיגות ,באחריות ,במגע ישיר עם הטבע וביכולת להרגיש בו בבית. המשתתפים יבדקו את האומץ לקפוץ למים (תרתי משמע) וללכת נגד הזרם (תרתי משמע) .וילמדו על דרכה של התנועה בתוך הזרם הציוני-דתי ובתוך הזרם הסוציאליסטי .במחנה גדוד העבודה (כיתות ח') יתחקו אחר גדוד העבודה המיתולוגי ,שעל חבריו אמר שח"ל" :אנשים אלה יש להם אידיאה והם מבצעים אותה בכוח רצון אדיר .הם גברו על יצרי ממון ועל חיים קלים ,במגמה לבנות את הארץ .בלי חלוציות הארץ לא תיבנה". בפרויקט חומה ומגדל (כיתות י"א) יעסקו המשתתפים בהתיישבות ,וינסו להקים עוד יישוב בנגב המערבי (על אפם וחמתם של אלו המבקשים לעקור אותנו משם) .שם גם נבדוק אם עדיין קיים במדינה הערך הזה ... ולסיום -נקנח במרוץ לקיבוץ הדתי ,בו נקבל ונצרף בשמחה את בוגרי ובוגרות כיתות ז' אל הגוף המתקרא 'נוער הקיבוץ הדתי' .מחכה לכולנו קיץ חם ,פעיל ,מרענן ומהנה! כנס השמיטה יצאנו לדרך מבלי לדעת מי איתנו .ידענו שיש לנו משימה ,שעלינו להמשיך ולמנף את השמיטה ,להרים את קרנה וליצור אוירה חדשה וחיובית כלפי האתגר שהיא מזמנת לנו .לא שיערנו שכל דלת שנפתח ,כל שיחה ומפגש יולידו עוד שותפים נלהבים שרוצים להגיע ולהיות חלק" .כנס השמיטה של ההתיישבות העובדת" הוא כבר עובדה ,ואנו רואים בכם ,חברי הקיבוץ הדתי על תושביו -מכל הגילאים ומכל מיגוון התפקידים והעיסוקים – שותפים חשובים ,וקוראים לכם להצטרף ולהגיע לכנס הייחודי שיתקיים בעז"ה בקיבוץ גן שמואל ביום חמישי ,י"ט תמוז 91.1 ,בנוכחות רבים וטובים ובהם הרב הראשי – הרב דוד לאו ,הרב בני לאו, שר החינוך – הרב שי פירון ,חברי הכנסת -רות קלדרון ,ויאיר שמיר ,מיודענו – מוקי צור ,שרה ב"ק ועוד רבים וטובים .בעיתונות הקיבוצית והמגזרית של סוף השבוע תתפרסם התכנית המפורטת של הכנס ובמקביל היא מופיעה באתר של הקבה"ד ונשלחת בדוא"ל למנויים ולבעלי עניין .מחכים לכם! שבת שלום, נחמיה רפל וחברי המזכירות הפעילה - - 99 כמו שנאמר " מצווה גדולה להיות בשמחה". בראש השמחות שלנו הייתה חתונת רז ורני ,ומשם בקפיצת ראש נכנסנו בשמחה לביתנו החדש בשכונת החרובים. בהזדמנות זו נאמר תודה לכול העוסקים במלאכה אשר משתדלים לרצות אותנו (וזה בטח לא קל). ניב בן ה .93עם שמחה גדולה בלב ,סיים תיכון, ומשי הקטנה את כיתה ז' סיימה בגיל ובששון. השמחה הבאה בע"ה היא חתונת בתנו לירון עב"ל ליאור. תודה אחת גדולה לכול מי שסייע בעבר בעתיד ובהווה בשמחות אלו. תקוותנו שבע"ה תמיד תשכון שמחה ובריאות בביתנו ,ובכול בית בישראל. בברכה נועם וסיגי. "כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקייך א-לוקי" ( רות א' ,ט"ז) אנו מזמינים את כל הציבור להשתתף בקבלת הפנים ובחופה של בתנו לירון עב"ל ליאור. בע"ה ביום שלישי הקרוב ,י' בתמוז תשע"ד 3ביולי קבלת הפנים :בשעה 91:92 חופה וקידושין :בשעה 90:00 נשמח לראותכם! שבת שלום. נועם וסיגי גרינברגר וכל המשפחה - - 99 כלבודף שעור בפרשת השבוע במועדון :שולי גל – כדאי להצטייד במשקפיים אחות תורנית :אריאלה פלדמן -טלפון 91222 &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מענף המזון מכונת הלחם הותיקה שלנו התקלקלה ואין אפשרות לתקנה. אנו בוחנים את האפשרויות השונות .בשלב זה נספק לחם פרוס בלבד. אנו חוזרים ומבקשים בכל לשון של בקשה מכולם להירשם לסעודות השבת עד יום חמישי בבוקר ,וזה מיועד גם לחברים שעד עתה הייתה להם "הוראת קבע" .בתודה מראש על שיתוף הפעולה, דוד אדרי -מנהל ענף המזון &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& לתשומת לב ! מחיר החשמל בחודשיים הבאים יולי ואוגוסט ,בשעות 90.00עד - 91.00מחיר פסגה (היקר ביותר) מנחם שניאור &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נערכים לשנת השמיטה – כנס השמיטה של ההתיישבות העובדת. הקיבוץ הדתי יחד עם גופים נוספים מההתיישבות העובדת ,מכין כנס לקראת שנת השמיטה ,שיתקיים בע"ה ביום חמישי י"ט בתמוז 91 ,ביולי בין השעות 92.00 – 03.80בקיבוץ גן-שמואל. בין המשתתפים :הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א ,שר החינוך ח"כ שי פירון ,סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן-דהאן ,שרה ב"ק ,אבו וילן ,הרב מנחם הכהן -רב תנועת המושבים ,הרב בני לאו ,ח"כ רות קלדרון, מוקי צור ' עינט קרמר ועוד. הלו"ז המפורט והרשמה – על לוח המודעות ליד נטילת ידיים. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נא לשמור על רכוש הציבור בימים אלו ,סיימנו מבצע להרכבת מעמד למכשירי הטלפון הניידים בכל המכוניות. אנא שימרו על המעמדים והשתמשו בהם בזהירות המתבקשת. תודה עפרה פארן – סדרנית הרכב &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& חן חן למיכל ברמן על הכנת השער לידיעון זה ובכלל על ההיענות התמידית לבקשותיי בעיצוב לידיעון. לוח שידורים שבועי בערוץ הפנימי מיום שישי ו' בתמוז 9ביולי 9099עד יום חמישי י"ב בתמוז 90ביולי 9099 יום שישי שבת יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי 47/ 27/ 67/ /7/ 07/ 37/ 017/ החל מ00:11 - + התיאטרון שלנו + עליזה בארץ הפלאות + חסידי בייבי- צבעים וצלילים + פילון הולך לבה"ס + אגדות וולט דיסני + פיניאס ופרב החל מ00:11 - שבת שלום + בייבי איינשטיין + נווה עצלנות + פוקימון לנצח + למשפחה: לוני טונס חוזר העירה + סרט טבע + דן דין השופט + + נילס הולגרסון ( 5פרקים) + מסיבה ביער עם סבא טוביה + המסע לעמק החלומות + למשפחה: שני קונילמל (מוזיקלי) הדוד חיים 2 + שיבת המלך + למשפחה: חנות הפלאים של מר מגוריום + סרט טבע + איתמר מטפס על קירות + מקרנה לילדים + משפחת סימפסון + למשפחה: הנרי הנורא + סרט טבע + פרפר נחמד + כמו גדולים עם אריק איינשטיין + שרק 9 + למשפחה: מרי פופינס (מוזיקלי) + סרט טבע 00:11 עדי אשכנזי- מה זה השטויות האלה? הריון ולידה (סטנד אפ) שבת שלום 00:11למבוגרים אליזבת- המלכה הבתולה (דרמה תקופתית) 00:01למבוגרים אגדה אמיתית (אקשן, אומנויות הלחימה) אף אישה אחרת (דרמה פיליפינית) ביום שזה יקרה אוגוסט: מחוז אוסייג' (דרמה ,בדיוני) (דרמה עם מריל סטריפ) יומן הרום (קומדיה עם ג'וני דפ) תשובה לחידה מספר :5ברוס לי. שחקן אומנויות הלחימה קונג-פו ,נפטר ב 8791 -באמצע הכנת הסרט" :משחק המוות" בכיכובו, לאחר מותו שיחק במקומו כפיל. חידה מס' :6נסו לנחש כמה סרטי מבוגרים (כולל ישראלים) יש לנו בערוץ הפנימי .העונה הקרוב ביותר לתשובה הנכונה יופיע שמו בלוח השידורים. תשובות נא לרשום להדס על דף לתא דואר. סליחה מראש על השינויים והתקלות .אם נתקלים בבעיה – נא להתקשר אלינו. צפייה מהנה!!! מפעילי הערוץ :הדס וגבי
© Copyright 2024