ניהול נמרץ - עמוד הבית

‫מגזין לחדשנות ניהולית ואסטרטגיה עסקית ׀ פברואר ‪2013‬‬
‫ניהול נמרץ‬
‫פרופ' זאב רוטשטיין‪,‬‬
‫מנכ"ל שיבא‪ ,‬מדבר על‬
‫אתגרי הניהול במרכז‬
‫הרפואי הגדול בישראל‬
‫בין האילוצים הארגוניים‪,‬‬
‫הפוליטיים והתקציביים‬
‫פרופ' אשר טישלר‪:‬‬
‫ה"עליהום" על תקציב‬
‫הביטחון אינו מוצדק‬
‫טייסי קרב לשעבר‬
‫ומנהלים בהווה‬
‫בשיחה על הצפת ערך‬
‫והגשמת חלום‬
‫מחקר‪:‬‬
‫בועות פיננסיות לא‬
‫בהכרח רעות‬
‫פתח דבר‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫זירת העסקים הגלובלית ממציאה את עצמה‬
‫מחדש בכל רגע נתון‪ .‬ארגונים עסקיים‪,‬‬
‫ציבוריים ופילנתרופיים פועלים כיום במציאות‬
‫דינאמית ומורכבת להפליא‪ ,‬עובדה המחייבת‬
‫אותם לאתגר את עצמם עד לקצה‪ .‬המנהלים‬
‫של היום נדרשים ליצירתיות ולכושר האלתור‬
‫הישראליים כל כך‪ ,‬מבלי לוותר על הבנת‬
‫הקודים הגלובליים‪ .‬עליהם להכיר את‬
‫התיאוריות וליישם אותן בשטח‪ ,‬תוך חשיבה מחוץ לקופסא‪ ,‬וכל זאת מבלי‬
‫לחשוש מהתמודדות עם שינויים ובעיקר‪ ,‬להוביל שינויים‪ ,‬ליזום‪ ,‬להנהיג‬
‫ולברוא את עולם העסקים העתידי‪.‬‬
‫אין כל ספק שאיכות הניהול היא מרכיב קריטי בהצלחה העסקית‪ .‬מחקרים‬
‫שונים מלמדים כי חברות מצליחות‪ ,‬ומנהלים מצליחים בתוך החברות‪ ,‬הם‬
‫אלה המפגינים עומק ניהולי‪ .‬חברות בעלות עומק ניהולי הן גם רווחיות יותר‬
‫מאלה שחסרות עומק כזה‪ .‬אך ההגדרה של איכות ניהולית היא עדיין עניין‬
‫חמקמק‪ .‬יש שיאמרו שמנהל מוכשר נדרש לשורה של יכולות מעולמות תוכן‬
‫שונים‪ ,‬כמו היכולת לעצב את דרכו של הארגון‪ ,‬לגייס תמיכה מבית לביצוע‬
‫שינויים ולתרום ליכולתו של הארגון‪ .‬אני מקווה שתוכלו לשאוב השראה‬
‫מהכתבות והמאמרים בגיליון "מנהלים" החדש בדרך לעיצוב פני הארגון‬
‫שלכם‪.‬‬
‫מגזין זה‪ ,‬שמונח לפניכם‪ ,‬הוא תוצאה של שיתוף פעולה מרתק בין הוצאת‬
‫עיתון "הארץ"‪ ,‬כערוץ תוכן איכותי ובעל מוניטין‪ ,‬לבין הפקולטה לניהול ע"ש‬
‫רקנאטי באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בה פועלים מומחים מן השורה הראשונה‬
‫בתחומי הניהול והכלכלה‪.‬‬
‫אני מזמינה אתכם לעיין בגיליון ולהכיר מקרוב את החוקרים‪ ,‬הבוגרים‬
‫והסטודנטים שלנו‪ ,‬אשר יחד מגשימים בפועל את חזון הפקולטה לניהול‪ ,‬תוך‬
‫שהם שואלים‪ ,‬מקשים ובודקים את הגבולות ופורצים היום את הדרך לעולם‬
‫העסקים של המחר‪.‬‬
‫שילוב הכוחות בין שני הגופים‪ ,‬כך אני מאמינה‪ ,‬יאפשר לכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬הצצה‬
‫אל עתיד עולם העסקים הישראלי והעולמי‪ ,‬כפי שהוא משתקף מהמפגש בין‬
‫האקדמיה לתעשייה וכפי שהוא מתעצב אל מול אתגרי העתיד‪.‬‬
‫קריאה מהנה ומועילה‪,‬‬
‫חשבון הביטחון ‪ /‬פרופ' אשר טישלר‬
‫[ עמ' ‪]4‬‬
‫דיון‪ :‬האם מערכת הבריאות מתקרבת‬
‫לקריסת מערכות? ‪ /‬יואל צפריר [ עמ' ‪]6‬‬
‫יזמים ישראלים‪ ,‬מוסקבה מחכה לכם‬
‫‪ /‬נמרוד גזית [ ע מ' ‪]12‬‬
‫הדרך לייצר ערך ‪ -‬טייסים לשעבר ומנהלים‬
‫בהווה בשיחה משותפת ‪ /‬יואל צפריר [ ע מ' ‪]14‬‬
‫לגייס או לא לגייס? זו השאלה‬
‫‪ /‬ד"ר איריס גינזבורג‬
‫[ ע מ' ‪]17‬‬
‫רואים רחוק‪ ,‬רואים שילוב‬
‫‪ /‬טל חצרוני [ ע מ' ‪]18‬‬
‫זה לא אישי – ד"ר דן וייס במחקר על הקשיים‬
‫בהעברה בין‪-‬דורית ‪ /‬אלון שפירא‬
‫[ עמ' ‪]20‬‬
‫מחקר‪ :‬ד"ר דוד צביליחובסקי בודק מתי‬
‫בועות פיננסיות יכולות להועיל‬
‫‪ /‬נמרוד גזית [ ע מ' ‪]22‬‬
‫מחקר חדש‪ :‬איך יכולים אתרי תוכן להרוויח?‬
‫‪ /‬אלון שפירא [ עמ' ‪]23‬‬
‫פרופ' יאיר אהרני בשליחות אקדמית‬
‫‪ /‬יואל צפריר [ ע מ' ‪]24‬‬
‫מחקר חדש‪ :‬ד"ר דינו לוי על תהליכי קבלת‬
‫ההחלטות במוח‬
‫‪ /‬דנה אביגיל [ ע מ' ‪]26‬‬
‫דעה‪ :‬להזמין את כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‬
‫‪ /‬טובה אורבוך [ עמ' ‪]28‬‬
‫אחריות חברתית‪ :‬כסף קטן‪ ,‬הון גדול‬
‫‪ /‬יואל צפריר‬
‫[ ע מ' ‪]29‬‬
‫מסע עולמי ‪ -‬המקומות המועדפים על בוגרי‬
‫התוכנית הבינ"ל של רקנאטי‬
‫[ עמ' ‪]30‬‬
‫עורכת ראשית‪ :‬איה אקר | מפיק ראשי‪ :‬אורי שטסל | עורך‪ :‬יואל צפריר | עורכת גרפית‪ :‬שרית‬
‫מלחי | גרפיקה‪ :‬סיון מרגוליס‪ -‬ריזברג | צלמים‪ :‬רן ברגמן‪ ,‬אייל ורשבסקי | צילומים‪ :‬ארכיון שיבא‪,‬‬
‫ארכיון אוני' ת"א | מודעות ועיבוד תמונה‪ :‬סטודיו הארץ | מנהל סטודיו‪ :‬בני דניאל | מנהל פרסום‪:‬‬
‫אלי דובניק | מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך | מנהל המחלקה המסחרית‪ :‬ארז אכטל | מו"ל הארץ‬
‫מוספים מיוחדים‪ .‬רח' שוקן ‪ ,21‬ת"א | טל' ‪ | 03-5121311‬מודעות‪.03-5132447 ,03-5121117 :‬‬
‫ארכיון שיבא‬
‫איה אקר‬
‫מנהלת יחידת השיווק‬
‫ובוגרת רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול‬
‫בשער‪ :‬פרופ' זאב‬
‫רוטשטיין‪ ,‬מנכ"ל שיבא‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]3‬‬
‫טור אישי‬
‫חשבון הביטחון‬
‫עופר וקנין‬
‫ה"עליהום" על תקציב הביטחון משקף שיח פופוליסטי ולא מעט‬
‫בורות‪ .‬מי שמכיר את הנתונים מקרוב יודע‪ ,‬כי במונחי עלות‪-‬‬
‫תועלת מערכת הביטחון ‪ -‬הפועלת מול איומים רבי‪-‬עוצמה‬
‫ מספקת חבילת ביטחון סבירה לאזרחי ישראל‪ ,‬כשתקציבה‬‫כבר מתוח עד כדי להתפקע ותוך כדי התייעלות מרשימה‬
‫א‬
‫מאת‪ :‬פרופ' אשר טישלר‬
‫אחד האתגרים הכבדים שהממשלה‬
‫החדשה תאלץ להתמודד עימם הוא‬
‫הגירעון התקציבי‪ .‬גירעון זה‪ ,‬הנאמד‬
‫בכ‪ 15-25 -‬מיליארד שקלים‪ ,‬יחייב את‬
‫הממשלה לקיצוץ רוחבי עמוק‪ ,‬או הטלת מיסים‪,‬‬
‫ואולי אף שילוב ביניהם‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬לא מדובר‬
‫בסכום מבוטל והעיניים נשואות‪ ,‬כתמיד‪ ,‬לתקציב‬
‫משרד הביטחון‪ .‬איכשהו ובאופן עקבי תקציב זה‬
‫הוא תמיד המועמד הבכיר להניח את צווארו מתחת‬
‫למאכלת הקיצוצים האכזרית‪.‬‬
‫אין ספק שגודלו של תקציב הביטחון ‪ -‬למעלה‬
‫מ‪ 60-‬מיליארד שקלים בשנה ומעל ‪ 7%‬במונחי‬
‫תוצר ‪ -‬מזמין הרבה מאוד ביקורת‪ .‬הבעיה היא‬
‫שרבים מהמבקרים מתבססים על נתונים חלקיים‪,‬‬
‫בחלקם אף מעוותים‪ ,‬וניזונים ממיתוסים תקשורק‬
‫תיים‪ ,‬או מסיסמאות פופוליסטיות‪ ,‬ואינם נשענים‬
‫על עובדות מוצקות והבנת המבנה והתהליכים של‬
‫המערכת הביטחונית‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב הדיון הציבוק‬
‫רי על תקציב הביטחון נעשה על‪-‬ידי אלה שאינם‬
‫מכירים מקרוב את הנתונים הרלוונטיים‪ ,‬מה גם‬
‫שחלק ניכר מנתונים אלה חסוי‪ .‬אלא שדווקא עניין‬
‫כה גורלי לקיומנו מחייב שיח אחר ‪ -‬רציני‪ ,‬מעמיק‪,‬‬
‫שקול ובעיקר כזה המבוסס על נתוני אמת‪.‬‬
‫דיון שטחי‬
‫אתן כמה דוגמאות לדיון השטחי בנושא תקציב‬
‫הביטחון‪ .‬בכמה עיתונים נכתב‪ ,‬כי מערכת הביטק‬
‫חון מתחמקת מהמתווה הרב‪-‬שנתי שקבעה ועדת‬
‫ברודט‪ ,‬הוועדה הציבורית שבדקה בשנת ‪ 2007‬את‬
‫תקציב הביטחון והמליצה על אופן תקצוב הצבא‪.‬‬
‫האמת היא שלא רק שצה"ל עומד ביעד שנקבע לו‪,‬‬
‫אלא אף מסתפק בפחות מכך‪ .‬גם נגיד בנק ישראל‬
‫אישר זאת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬צה"ל מוציא כיום פחות‬
‫כסף‪ ,‬אבסולוטית‪ ,‬מאשר בתחילת שנות ה‪ '80-‬של‬
‫המאה הקודמת‪.‬‬
‫וועדת ברודט קבעה בשנת ‪ 2007‬שקיים פער‬
‫[ ‪ ]4‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫ש ל ‪ 147‬מיליארד שקלים (בערכים ריאליים) בת�ק‬
‫ציב צה"ל לשני ם ‪ .2008-2017‬וועדה זו אף המל�י‬
‫צה שבמהלך השנים ‪ 2008-2017‬תגדיל הממשלה‬
‫את בסיס תקציב הביטחון בסכום כולל ש ל ‪ 46‬מ�י‬
‫ליארד שקלים (ופירטה מה תהיה התוספת השנק‬
‫תית בסעיף זה לכל אחת מהשנים ‪ 2008‬עד ‪,)2017‬‬
‫כאשר במקביל צה"ל יתייעל בסך של ‪ 30‬מיליארד‬
‫שקלים‪ ,‬ייעשה מאמץ ניכר לגייס מחו"ל סכום‬
‫ש ל ‪ 11-19‬מיליארד שקלים‪ ,‬והיתרה‪ ,‬כ‪ 50 -‬מ�י‬
‫ליארד שקלים‪ ,‬תבוא לידי ביטוי על‪-‬ידי מדיניות‬
‫הממשלה‪ ,‬כפי שתיקבע מעת לעת‪ ,‬ביחס לאיומים‬
‫והסיכונים להם חשופה מדינת ישראל‪ .‬ניהול סיכוק‬
‫נים זה על‪-‬ידי הממשלה יתבצע באמצעות קבלת‬
‫החלטות מפורשות לא רק על ה"יש"‪ ,‬אלא גם על‬
‫ה"אין"‪ .‬כלומר‪ ,‬ממשלת ישראל חייבת להחליט על‬
‫"כמה ביטחון" לוותר כאשר תקציב הביטחון איננו‬
‫מאפשר מתן ביטחון מלא למדינת ישראל (וועדת‬
‫ברודט קבעה במפורש שזה אכן המצב)‪ ,‬ולא לבוא‬
‫בטענות לצה"ל‪ .‬האמת היא שהממשלה הקודמת‬
‫אף הסכימה לכך במסגרת ניהול הסיכונים כאשר‬
‫אישרה את דו"ח וועדת ברודט בשנת ‪.2007‬‬
‫מיתוס נוסף קשור להוצאה של צה"ל על שכר‬
‫ופנסיה‪ .‬בניגוד לדימוי המקובל‪ ,‬הוצאה זו מגיעה‬
‫במערכת הביטחון לשיעור של כ‪ 50% -‬מהתקציב‪,‬‬
‫שעה שבמערכות אחרות‪ ,‬כמו למשל בחינוך או‬
‫באוצר‪ ,‬שיעור ההוצאה על שכר מגיעה ליותר מ‪-‬‬
‫‪ 80%%‬מתקציב המשרד‪ .‬אמנם קיימת תרעומת בצ�י‬
‫בור על היציאה המוקדמת של קצינים לפנסיה‪ ,‬אך‬
‫שוכחים‪ ,‬או לא יודעים‪ ,‬כי רק ‪ 10%‬מכלל החותמים‬
‫לצבא קבע נשארים בשירות עד הפרישה לפנסיה‪.‬‬
‫תשלום הפנסיה המוקדם מהווה‪ ,‬באופן ברור‪ ,‬חלק‬
‫מהשכר הכולל של אנשי הצבא שיגיעו לגיל הפק‬
‫רישה לפנסיה‪ .‬חשוב לציין שכבר היום מתקשה‬
‫צה"ל להשאיר את האנשים הטובים במסגרתו‪ ,‬בין‬
‫היתר בגלל העלאת גיל הפרישה לפנסיה והתחרות‬
‫העזה על כוח אדם מעולה מול הסקטור הפרטי‪.‬‬
‫דרושה ‪ -‬הבנה מעמיקה‬
‫המסקנה היא שגם מי שמכיר היטב את הנתונים‬
‫לא בהכרח מסוגל לבצע ניתוח יסודי של הוצאות‬
‫הביטחון‪ ,‬שכן עליו להבין לעומק מה ואיך צה"ל‬
‫פועל ומול אילו איומים הוא מתמודד‪ .‬אני שותף‬
‫להערכת שר האוצר הנוכחי (נכון למועד כתיבת‬
‫המאמר)‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ‪ ,‬כי מערכת הביטק‬
‫חון מנוהלת טוב יותר ממשרדים אחרים‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬צה"ל משופע בכוח אדם ניהולי וטכנולוגי‬
‫איכותי ביותר‪ ,‬שמייצר רמת ניהול ברמה גבוהה‪.‬‬
‫אבל אפילו שר האוצר עצמו ואנשי משרדו אינם‬
‫מסוגלים להבין לעומק את פעילות מערכת הביק‬
‫טחון מאחר ואין להם את הידע‪ ,‬הניסיון‪ ,‬המומחיות‬
‫והכלים המתאימים לכך‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬מערכת הביטחון ‪ -‬וצה"ל במרכזה‬
‫ הם עולם ומלואו‪ .‬הצבא הוא גוף אדיר בגודלו‪,‬‬‫עתיר טכנולוגיה ומורכב מאוד מבחינה ארגונית‪,‬‬
‫העומד בפני משימות סבוכות מאוד‪ .‬במילים אחק‬
‫רות‪ ,‬כדי לנתח ברצינות את תקציב הביטחון נדק‬
‫רשת הבנה מעמיקה ויסודית לא רק של הנתונים‪,‬‬
‫אלא גם של ההקשר הצבאי‪-‬ביטחוני‪-‬אסטרטגי‪-‬‬
‫פוליטי‪-‬כלכלי שבו פועל צה"ל‪.‬‬
‫השאלה המרכזית שכל אדם נבון צריך לשאול‬
‫את עצמו בבואו לדון בסוגיה זו‪ ,‬היא לא האם יש‬
‫לקצץ בתקציב הביטחון או להרחיבו‪ ,‬אלא מה צריך‬
‫להיות גודלו והרכבו של תקציב הביטחון‪ .‬שאלה‬
‫נוספת היא מהי רמת הביטחון הנגזרת מתקציב‬
‫ביטחון בגודל והרכב נתון‪ ,‬והאם רמה זו מספקת‬
‫למדינה את חבילת הביטחון הדרושה לה אל מול‬
‫האיומים הנשקפים לה במרחב הגיאוגרפי בו היא‬
‫מצוייה‪ ,‬הן לטווח הקצר והן לטווח סביר בעתיד‪.‬‬
‫הרתעה דרך השקעה‬
‫אחת הבעיות בהקשר זה היא איך מודדים את‬
‫תפוקות הצבא ויותר מזה כיצד מודדים הצלחה‪ ,‬או‬
‫כישלון‪ .‬לטעמי‪ ,‬החלק העיקרי בהצלחת מערכת‬
‫צילום‪ :‬אייל ורשבסקי‬
‫כוחות צה"ל באימונים‬
‫הביטחון הוא במניעת מלחמה באמצעות הרתעה‬
‫מתאימה‪ .‬אך זה מקשה עוד יותר למדוד את תפוק‬
‫קות צה"ל‪ ,‬שכן כדי להשיג את יעדי ההרתעה‬
‫נדרשת השקעה עצומה במערכות נשק מתוחכק‬
‫מות והכשרת כוח אדם לוחם‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬וארגוני‬
‫לטווח ארוך‪ ,‬כאשר‪ ,‬אם ההרתעה אכן תצליח‪ ,‬לא‬
‫ייעשה בסופו של דבר שימוש אקטיבי (לחימה)‬
‫בכוח האדם ובמערכות הנשק הללו‪ .‬חשוב מאד‪,‬‬
‫אבל קשה‪ ,‬להסביר לעצמנו שבסופו של דבר אתה‬
‫מוציא הרבה מאוד משאבים על מנת שלא להשק‬
‫תמש בהם בפועל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מבחינה רציונלית‪ ,‬ההרתעה חוסכת‬
‫דמים ונזק פיזי רב‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬צאו וחשבו כמה‬
‫נזק‪ ,‬אנושי וחומרי‪ ,‬היה נגרם לולא הייתה כיפת‬
‫ברזל? כמה נזק יכול היה להיגרם בשל מלחמה‬
‫המילה האחרונה בתחום‪ ,‬ומערכי תקשורת מתקק‬
‫דמים‪ .‬כל אלה משתנים לאורך זמן במהירות רבה‬
‫ומחייבים השבחה או רכישה מחדש‪ ,‬מה שמייקר‬
‫עוד יותר את ההוצאה על ביטחון‪.‬‬
‫בקרה ופיקוח אפקטיביים‬
‫אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬להתווכח אם הזרוע הארוכה של‬
‫צה"ל יקרה מידי או זולה מידי‪ ,‬אבל מי שטוען‬
‫שהאיומים על ישראל מאפשרים את קיצוץ תקציב‬
‫הביטחון שוגה באשליות‪ .‬דווקא ההשקעה העצומה‬
‫ביכולת לפגוע במטרות רחוקות מייצרת הרתעה‪,‬‬
‫שמונעת פעולה צבאית מידי אלה שמעוניינים‪,‬‬
‫עקרונית‪ ,‬בהשמדתנו‪ .‬לכן‪ ,‬מי שרוצה ביטחון במק‬
‫דינה שחיה בסביבה עויינת‪ ,‬חייב להבין שהרתעה‬
‫זו עולה ממון רב‪ .‬אין לנו אופציה אחרת‪ .‬נכון‪,‬‬
‫"אפשר להתווכח אם הזרוע הארוכה של צה"ל יקרה מידי‪,‬‬
‫אבל מי שטוען שהאיומים על ישראל מאפשרים קיצוץ רחב‬
‫בתקציב הביטחון שוגה באשליות‪ .‬ההשקעה ביכולת לפגוע‬
‫במטרות רחוקות מייצרת הרתעה‪ ,‬שמונעת מלחמה"‬
‫אזורית? איזה נזק למשק‪ ,‬לחברה ולמורל הלאומי‬
‫היה נגרם אם אלפי טילים של חיזבאללה וחמאס‬
‫היו נוחתים על גוש דן? ומעל הכל‪ ,‬האם יש לנו‬
‫את היכולת לספוג פגיעות קשות בעורף במלחמה‬
‫ממושכת? גם אם התשובה לכך היא חיובית רצוי‬
‫להימנע מכך שמא נקלע לפשיטת רגל כלכלית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הרתעה ‪ -‬ככל שהיא יקרה להחריד ‪ -‬משתק‬
‫למת במונחים אנושיים וכלכליים‪ .‬כמובן‪ ,‬ההוצאה‬
‫על הרתעה צריכה להיות מושכלת‪ ,‬לא גבוהה מדי‬
‫ולא נמוכה מדי‪ .‬היכולת להעריך מהי ההוצאה‬
‫שתביא להרתעה נכונה מחייבת הבנה מעמיקה של‬
‫התהליכים הביטחוניים‪-‬כלכליים‪-‬גיאו‪-‬פוליטיים‬
‫באזורנו‪ .‬לא פשוט‪.‬‬
‫נחזור שוב‪ ,‬עיקר ההוצאה של צה"ל‪ ,‬וטוב שכך‪,‬‬
‫מיועדת לטיפול באיומים ארוכי טווח המאיימים‬
‫על עצם קיומה של ישראל‪ .‬עניין זה מצריך מעק‬
‫רכות נשק יקרות‪ ,‬טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬שהן‬
‫אפשר לצמצם את הסיכונים על‪-‬ידי נקיטת יוזק‬
‫מה מדינית נועזת ‪ -‬ואני תומך בכך בכל ליבי‬
‫ אבל יוזמה זו לא נראית באופק‪ ,‬והדיון בה חורג‬‫ממסגרת הדיון כאן‪.‬‬
‫אין ספק שמערכת הביטחון איננה נקייה מפק‬
‫גמים‪ ,‬ובוודאי שאין להסיק מכך שאין לבקר את‬
‫צה"ל‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬חובה לנהל בקרה ופיקוח אפקק‬
‫טיביים על תקציב הביטחון‪ .‬אחת הדרכים לעשות‬
‫זאת היא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬באמצעות חיזוק משמעותי של‬
‫המועצה לביטחון לאומי והקניית כלים אנליטיים‬
‫ומקצועיים לעובדים המתאימים בגוף זה‪ .‬כך הם‬
‫יוכלו לנתח לעומק את מכלול האיומים מולם ניק‬
‫צבת ישראל ואת התשובה שמספקת לכך מערכת‬
‫הביטחון‪ .‬כך הם יוכלו לבצע עבודת מטה שתוק‬
‫צג לראש הממשלה ולממשלה באופן בלתי תלוי‬
‫בניתוח שמציג צה"ל‪ ,‬ותוך ראייה רב‪-‬מערכתית‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬עם רמת סיכון כה מהותית‪ ,‬כאשר‬
‫מסביב לנו מדינות המצהירות בגלוי על רצונן‬
‫בהשמדתנו‪ ,‬כשהסביבה הגיאו‪-‬פוליטית משתנה‬
‫נוכח האירועים במצרים‪ ,‬בסוריה‪ ,‬ובמדינות רבות‬
‫נוספות במזרח התיכון‪ ,‬לישראל אין ברירה אלא‬
‫להשקיע בביטחון בצורה המאפשרת מתן מענה‬
‫הולם לאיומים עליה‪ .‬להערכתי‪ ,‬אנו מסתפקים‬
‫כיום ברמת ביטחון נמוכה יותר מזו הנדרשת ויעיק‬
‫דו על כך תושבי יישובי הדרום‪.‬‬
‫ביקורת בלתי מוצדקת‬
‫אין ספק‪ ,‬הביטחון הוא נטל כלכלי משמעוק‬
‫תי‪ ,‬אך הוא גם כורח המציאות‪ .‬מטוסים חדישים‪,‬‬
‫ספינות קרב וטנקים‪ ,‬על שלל מערכותיהן הטכק‬
‫נולוגיות‪ ,‬עולים כסף רב‪ .‬גם תחזוקתם עולה ממון‬
‫עצום‪ .‬אך בסופו של חשבון ההרתעה המושגת‬
‫דרך ההשקעה בביטחון מצדיקה את ההשקעה במק‬
‫ערכות הנשק ובכוח האדם‪ ,‬שכן העלות החומרית‬
‫הגבוהה‪ ,‬במיוחד למערכת האזרחית של המדינה‪,‬‬
‫שהייתה מביאה עימה מלחמה מהותית‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהערכנו את המשמעות של אובדן חיי אדם‪ ,‬היא‬
‫עצומה‪.‬‬
‫בתנאים אלה של איומים קשים ומרחב גאו‪-‬‬
‫פוליטי תנודתי ומסוכן‪ ,‬אין לי ספק שמערכת‬
‫הביטחון מספקת כיום‪ ,‬במונחי עלות‪-‬תועלת‪,‬‬
‫חבילת ביטחון סבירה לאזרחי ישראל‪ ,‬כשתקציבה‬
‫כבר מתוח עד לעייפה ותוך כדי התייעלות די‬
‫מרשימה‪ .‬המסקנה העצובה היא שחלק גדול מהק‬
‫ביקורת הציבורית על מערכת הביטחון איננו מוק‬
‫צדק‪ ,‬ובמקום לתרום לדיון הציבורי החשוב בנושא‬
‫מתמקדת ביקורת זו בשוליים‪ ,‬בשיח פופוליסטי‬
‫ובלתי קונסטרוקטיבי‪✱ .‬‬
‫פרופ' אשר טישלר הוא דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב וראש מכון אלי הורוביץ לניהול אסטרטגי‪ .‬הוא מומחה‬
‫במינהל עסקים ותחומי המחקר שלו כוללים כלכלת וניהול‬
‫אנרגיה‪ ,‬כלכלת וניהול ביטחון‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ושיטות מחקר‪.‬‬
‫הוא פירסם יותר ממאה מאמרים בכתבי‪-‬עת אקדמיים‪ ,‬כיהן‬
‫בעבר ומכהן היום כחבר במספר פורומים בתחומי האנרגיה‬
‫והביטחון‪ ,‬ושימש כיועץ לגופים שונים בישראל ובחו"ל‪ ,‬ביניהם‬
‫צה"ל ומשרד הביטחון‪ ,‬משרדי האוצר והתשתיות הלאומיות‪ ,‬וכן‬
‫בנקים וחברות בענפי התעשייה‪ ,‬השירותים וההיי‪-‬טק‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2012‬שימש כיו"ר הועדה לבחינת תקציב הביטחון שמונתה‬
‫על‪-‬ידי שר הביטחון‪.‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]5‬‬
‫דיון‬
‫"מערכת הבריאות‬
‫במסלול התרסקות"‬
‫כך מתריע פרופ' זאב רוטשטיין‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬בריאיון מיוחד על רקע מצבה‬
‫המידרדר של מערכת הבריאות‪ .‬מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬פרופ' רוני גמזו‪ ,‬ופרופ' קובי גלזר‬
‫מהפקולטה לניהול משיבים‬
‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬
‫פרופ' זאב רוטשטיין‬
‫[ ‪ ]6‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫תקציב בנסיגה‬
‫המציאות‪ ,‬גם אם מנסים להתעלם ממנה‪,‬‬
‫נותרה קשה‪ .‬כל מי שניגש לחדרי המיון‬
‫המוצפים חולים לאחרונה פוגש שם רופאים‬
‫עייפים וטרוטי עיניים‪ ,‬בדרך כלל מתמחים‪,‬‬
‫שמתקשים לענות לביקוש לשירותיהם‪ .‬הרוה‬
‫פאים הבכירים כבר לא שם‪ ,‬או שהם ממהרים‬
‫לבתי החולים הפרטיים‪ .‬במחלקות הפנימיות‬
‫המצב בחורף זה מצוי על סף התמוטטות‪ .‬בפה‬
‫ריפריה המצב גרוע הרבה יותר‪ .‬עתיד הרפואה‬
‫הפנימית בארץ לוט בערפל‪.‬‬
‫ניתוח מקרו‪-‬כלכלי חושף את תחלואי‬
‫המערכות‪ .‬תקצוב מערכת הבריאות על‪-‬‬
‫ידי הממשלה נמצא בנסיגה מתמדת בשנים‬
‫האחרונות והאזרחים ממנים כיו ם ‪ 51%‬מ�ע‬
‫לויות הבריאות‪ .‬חלקה של ההוצאה הציבורית‬
‫בהוצאה הלאומית לבריאות ושירותי רפואה‬
‫היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המעניקות‬
‫ביטוח בריאות אוניברסלי‪ .‬למרות ההצהרות‬
‫החגיגיות‪ ,‬תקצוב סל הבריאות הוא חסר‪.‬‬
‫בשנה האחרונה רק ‪ 300‬מיליון שקלים אושרו‬
‫מתוך כשני מיליארד שקלים היקף בקשות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כחמש שישיות מהטכנולוגיות החדה‬
‫שות לא נכנסות לסל ולא ניתנות לאזרחים‪,‬‬
‫צרכני הבריאות‪ .‬יש קיצוב בסל על‪-‬ידי הצמה‬
‫דת איכותו לתקציב ולא לצרכים‪ .‬לקינוח נזה‬
‫כיר את התקנון החסר במערכת‪ .‬אם בארה"ב‬
‫קיימות ‪ 4‬מיטות לכל אלף תושבים‪ ,‬בישראל‬
‫המספר עומד ע ל ‪ 1.9‬מיטות לכל אלף תו�ש‬
‫בים‪ .‬מכאן גם נגזרת מערכת שלמה של תקה‬
‫נים ‪ -‬רופאים‪ ,‬אחיות וכוח עזר‪ .‬אצלנו רופא‬
‫הכסף זולג למערכת הפרטית‬
‫קופת חולים כללית היא רק קצה הקרה‬
‫חון בסיפור‪ ,‬מבהיר רוטשטיין‪ .‬המצב שנוצר‬
‫בקופ"ח מכבי חמור שבעתיים‪ .‬בי"ח אסותא‬
‫החדש‪ ,‬השוכן במבנה מפואר וחדיש‪ ,‬אשר‬
‫עלות בנייתו נאמדת בשני מיליארד שקלים‪,‬‬
‫נבנה לכאורה מכספי הקופה‪ .‬בפועל לקופה‬
‫אין הון עצמי שכזה‪ .‬אסותא נטלה הלוואות‬
‫אותן היא חייבת להחזיר‪ .‬אפשר רק לשער‬
‫כיצד משפיעים שיקולים אלה על האופן שבו‬
‫מכבי מוכרת ומשווקת שירותים רפואיים‪.‬‬
‫אסותא חייבת לגבות את הכסף מהקופה האם‪.‬‬
‫מכאן שמחויבות מכבי היא קודם כל להה‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫אחר שכיכבה במערכת הבחירות של‬
‫‪ ,19999‬הזקנה במסדרון נעלמה מ�ה‬
‫תודעה הציבורית‪ .‬המחאה החברתית‬
‫של קי ץ ‪ 2011‬התעלמה מנושא ה�ב‬
‫ריאות ובמערכת הבחירות האחרונה הנושא‬
‫טואטא אל מתחת לשטיח‪ .‬בניגוד לארה"ב‪,‬‬
‫שם עמדה רפורמת הבריאות הנועזת של הנה‬
‫שיא אובמה במוקד הויכוח הציבורי והפוליה‬
‫טי‪ ,‬עד כדי סיכון בחירתו מחדש של הנשיא‪,‬‬
‫כאן לא חשבו שמדובר בנושא הראוי להיכלל‬
‫בסדר היום הלאומי‪.‬‬
‫הוכחה נוספת לעובדה‪ ,‬שסוגיית הבריאות‬
‫הפכה לזניחה בציבוריות הישראלית‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא בעובדה‪ ,‬שבקדנציה האחרונה של‬
‫הממשלה לא כיהן שר בריאות במשרה מלאה‪.‬‬
‫רה"מ נתניהו היה השר הנומינלי והרב ליצמן‪,‬‬
‫סגן השר‪ ,‬שימש כשר בפועל‪ .‬מבלי לזלזל‬
‫בכישוריו ובהישגיו של ליצמן‪ ,‬היה ראוי שבה‬
‫ראש משרד חברתי כה חשוב יעמוד שר במה‬
‫שרה מלאה עם גיבוי קואליציוני‪.‬‬
‫אחד מטפל ב‪ 25-‬חולים‪ ,‬פי‪ 2-‬מהמומלץ‪.‬‬
‫פרופ' זאב רוטשטיןין‪ ,‬מנכ"ל המרכז ה�ר‬
‫פואי ע"ש שיבא בתל השומר‪ ,‬שולח אצבע‬
‫מאשימה לממשלה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הממשלה ומשה‬
‫רד האוצר אפשרו לקופות החולים לנהל את‬
‫הביטוחים המשלימים ‪ -‬במקום להעביר זאת‬
‫לידי חברות הביטוח כגורם מתחרה ‪ -‬ויצרו‬
‫בכך תמריץ שלילי כלפי מערכת הבריאות‬
‫הציבורית‪" .‬נתנו לחתולי הקופות לשמור על‬
‫השמנת והדבר גרם 'לייצוא' חולים‪ ,‬רופאים‬
‫וכספים מהמערכת הציבורית לפרטית‪ .‬יצרו‬
‫למעשה תמריץ שלילי שהורס את המערכת‬
‫הציבורית‪ .‬הרי לקופות החולים יש אינטרס‬
‫להפנות את החולים לטיפול פרטי מחוץ לבתי‬
‫החולים הציבוריים‪ ,‬לאותם מקומות שקשורים‬
‫אליהן"‪.‬‬
‫מדוע‪ ,‬שואל פרופ' רוטשטיין רטורית‪ ,‬שמה‬
‫נהל מחוז דן בקופת חולים יפנה חולה לניתוח‬
‫לב פתוח בבילינסון? הרי החיוב יירד מהתה‬
‫קציב שלו‪ ,‬בה בשעה שהפנייה לבי"ח פרטי‪,‬‬
‫העובד עם הקופה והיא נהנית ‪-‬מ‪ 40%-‬מ�ר‬
‫ווחיו‪ ,‬לא תגרע מתקציבו והוא עוד ירוויח‬
‫ממנה‪.‬‬
‫דיון‬
‫ניר כפרי‬
‫‪1‬‬
‫פנות חולים לאסותא‪.‬‬
‫"יש כאן בעיה יסודית"‪ ,‬מדגיש רוטשטיין‪.‬‬
‫"הביטוחים המשלימים מגלגלים חמישה מיה‬
‫ליארד שקלים והכסף הזה לא מגיע למערכת‬
‫הבריאות הציבורית‪ ,‬אלא זולג החוצה למעה‬
‫רכת הפרטית‪ .‬לו היה הכסף מגיע למערכת‬
‫הציבורית‪ ,‬כפי שתוכנן וכפי שמתכנני חוק‬
‫ביטוח בריאות ממלכתי הגו זאת מלכתחילה‪,‬‬
‫הייתה נוצרת תחרות אמיתית שהייתה מביאה‬
‫גם לשיפור השירות"‪.‬‬
‫מדוע בעצם האוצר נוהג כך? האם הוא‬
‫לא מבין את מה שאתה אומר?‬
‫"כי זה נוח לו‪ .‬זה מקטין את הלחץ של קוה‬
‫פות החולים להגדיל את השתתפות הממשלה‬
‫בסל הבריאות‪ .‬הממשלה לדאבוני נאלצת לבה‬
‫רוח מהמחוייבות שלה‪ .‬ואנחנו הרי יודעים‬
‫באיזה מצב מאקרו כלכלי אנחנו נמצאים ומהו‬
‫היקף הגרעון הלאומי‪ .‬זה כמובן לא פותר את‬
‫הבעיה‪ ,‬כי בסוף כל הקופות נמצאות בגרה‬
‫עון‪ .‬אגב‪ ,‬בניגוד גמור לביטוח המשלים שהוא‬
‫תמיד נמצא באיזון‪ .‬איך זה קורה? מידי פעם‬
‫הקופות פונות למשרד הבריאות ומבקשות‬
‫להגדיל את הפרמיה והמשרד מאשר להן כמו‬
‫[ ‪ ]8‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫רופא זקוק להכשרה ניהולית‬
‫האם כדי לנהל ביעילות מערכות בריאות רופא זקוק גם להכשרה ניהולית מקיפה? לפי פרופ'‬
‫זאב רוטשטיין‪ ,‬בעצמו בוגר המחזור הראשון של לימודי ‪ MBA‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬התשובה היא חיובית‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הוא מודע לפער שבין הרצוי למצוי‪ .‬לפי התקן‬
‫כיום רק מנהלי בתי החולים נדרשים גם להשכלה פורמלית בתחום הניהול‪ ,‬בנוסף לעמידה‬
‫בקריטריונים אחרים‪ .‬יתר הרופאים המנהלים בדרגי הביצוע השונים‪ ,‬לרבות מנהלי מחלקות‪,‬‬
‫אינם נדרשים כיום ללימודי ניהול‪" .‬לא נבנה עד היום תמריץ נכון כדי שהרופאים ירכשו השכלה‬
‫בתחום‪ .‬התרבות של לימודי ניהול בריאות עדיין לא הגיעה לכאן במידה מספקת וחבל‪ ,‬כי‬
‫רופאים לא עוסקים מספיק בסוגיות של אפקטיביות ניהולית וכלכלית‪ ,‬דבר שהוא מתחייב‬
‫מתוקף העיסוק שלהם בניהול מערכות בריאות"‪.‬‬
‫לדברי רוטשטיין‪ ,‬הוא ספג במסגרת הלימודים שפה‪ ,‬כלים ומכשירים שסייעו לו להבין תהליכים‬
‫ארגוניים מורכבים‪ ,‬לצד היכולת לנתח דוחות פיננסיים‪ ,‬כמו שנדרש בכל ארגון‪" .‬ניהול בית‬
‫חולים הוא הניהול הכי מורכב שיש מבחינה עסקית"‪ ,‬הוא קובע‪" .‬אני מוכר שירותים רפואיים‬
‫בהיקף של שני מיליארד שקלים בשנה ורוכש ציוד מתכלה ותרופות בהיקף של כחצי מיליארד‬
‫שקלים‪ ,‬תוך ניהול תחומים רבים ושונים בבית החולים‪ ,‬בסביבה שהיא רווית רגולציה‪ ,‬השפעות‬
‫סביבתיות ולחצים פוליטיים"‪ .‬אגב כך‪ ,‬רוטשטיין הודף את הביקורת על משך כהונתו (הוא‬
‫בתפקיד מ‪ )2004-‬ומבהיר כי אינו תומך ברוטציה‪" .‬אני מודה שהתאהבתי בתפקיד‪ ,‬אבל גם‬
‫מבחינה עניינית אני לא מאמין שרוטציה בתדירות גבוהה היא שיטה טובה‪ .‬ניהול בית חולים‬
‫כה גדול מחייב תכנון ארוך טווח וקדנציה ארוכה מעניקה יתרון אסטרטגי‪ .‬צריך להבין‪ ,‬יזמות‬
‫רפואית לוקחת שנים רבות ונדרש זמן הבשלה ארוך עד להגעה לסיום פרויקטים‪ .‬נושא כמו‬
‫מרכז מחקר לחולי סרטן‪ ,‬שכל כולו חוץ‪-‬תקציבי‪ ,‬לא היה אפשרי לו הייתי מכהן רק ארבע שנים‬
‫בתפקיד‪ .‬הדבר נכון גם בהיבטים אחרים של ניהול המרכז‪ ,‬כמו תשתיות מחקר‪ ,‬מו"פ וגיוס‬
‫מאות חוקרים"‪.‬‬
‫הזדמנות לחולל שינוי‬
‫זה מוזר‪ ,‬אך מצבה העגום של מערכת הבה‬
‫ריאות עומדת בניגוד גמור להשפעה המכריה‬
‫עה שיש לה על איכות החיים של כולנו‪ .‬כמעט‬
‫מיותר לומר‪ ,‬אבל אין אדם שלא נזקק לטיפול‬
‫רפואי בזמן זה או אחר‪ .‬אין כמעט משפחה‬
‫בישראל שלא משתמשת בשירותי המערכת‬
‫באורח יומיומי ‪ -‬מי לטיפול בתינוקות חדשים‬
‫ומי לטיפול בקשישים‪ .‬אולי זה קורה בגלל‬
‫שהמערכת כל הזמן נמצאת על סף קריסה‪,‬‬
‫אבל מצליחה להיחלץ מהמצוק ברגע האחרון‬
‫וממשיכה איכשהו לתפקד‪.‬‬
‫למרות שהוא מופקד על בית החולים הגה‬
‫דול בארץ‪ ,‬פרופ' רוטשטיין נאלץ לממן את‬
‫תקציבו ממקורות עצמיים‪ .‬הממשלה הקצתה‬
‫סכום מגוחך ש ל ‪ 140‬מיליון שקלים לפ�י‬
‫תוח תשתיות של כלל בתי החולים של קוה‬
‫פות החולים‪ ,‬אבל שיבא כבית חולים ממשלתי‬
‫‪1‬‬
‫גם מאשר רבדים נוספים לתוכניות הקיימות"‪.‬‬
‫מה הפתרון?‬
‫"לסלק את התמריצים השליליים וליצור‬
‫מצב שבו הכסף יגיע למערכת הציבורית כך‬
‫שכולם ייהנו ממנו‪ .‬צריך להפקיע מקופות‬
‫החולים את האישור למכור ביטוחים משלימים‬
‫ולהעביר זאת לידי השוק הפרטי‪ .‬שם לפחות‬
‫אין כשל שוק והמבוטח מוגן באמצעות פוליה‬
‫סה שהיא חוזה לכל דבר ועניין‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫אם היו נותנים לשוק הפרטי למכור פוליסות‬
‫מחוץ לסל‪ ,‬מעמד הביניים ‪ -‬שמסוגל לשלם‬
‫ביטוח לא יקר מחוץ לקופות ולבטח את עצמו‬
‫ היה משלם פעם אחת‪ ,‬במקום לשלם כפליים‬‫ואפילו שלוש פעמים‪ ,‬כפי שנוצר כיום לכל‬
‫מיני שכבות של שירותים משלימים ופרטיים‪.‬‬
‫כך היינו מרחיבים את השימוש מחוץ לסל‬
‫במחיר שאולי לא ניתן לכנותו כשווה לכל‬
‫נפש‪ ,‬אבל בהחלט בר‪-‬השגה‪ .‬זה בוודאי טוב‬
‫יותר מאשר לסחוט את הציבור כיום ולמנוע‬
‫ממנו נגישות לסל"‪.‬‬
‫רוטשטיין גם תומך בפתיחת בתי החולים‬
‫הציבוריים לשב"ן (שירותי בריאות נוספים)‪,‬‬
‫או במילים אחרות לאפשר שירות רפואי פרטי‬
‫חלקי במערכת הציבורית ולאפשר לכל חולה‬
‫לפחות לבחור את המנתח הרצוי לו‪" .‬לצעה‬
‫רי‪ ,‬עברנו שינוי דרמטי במדיניות הבריאות‪.‬‬
‫ממצב שבו הטיפול הרפואי הינו זכות המעוגה‬
‫נת בתפיסת עולם חברתית‪ ,‬עברנו למצב שבו‬
‫הבריאות היא סחורה עוברת לסוחר‪ ,‬קומודטי‪.‬‬
‫מי שיש לו כסף מקבל ומי שאין לא ‪ -‬אינו‬
‫מקבל‪ .‬הסל מתרוקן מתוכנו‪ ,‬מאבד גובה ורמת‬
‫הטיפול נמצאת בירידה"‪.‬‬
‫אפילו לא נכלל בתקציב הזעום‪ .‬לכן‪ ,‬הוא‬
‫חייב למכור שירותים רפואיים‪ ,‬לנהל מערך‬
‫שיווק ומכירות מסועף‪ ,‬לקיים תיירות מרפא‪,‬‬
‫למנף פטנטים ולהיעזר בתרומות אחרת לא‬
‫יוכל להתרומם מעל העלות השולית ולהה‬
‫משיך להתפתח‪ .‬למרות זאת רוטשטיין‬
‫פרופ' קובי גלזר‪ :‬אין מי שייצג את אינטרס הבריאות‬
‫והמערכת סובלת מחולשה פוליטית‬
‫ראש התוכנית לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת תל‪-‬אביב קורא לאפשר רפואה פרטית‬
‫במתקנים הציבוריים‪ ,‬כדרך לפקח על המערכת הפרטית הגדלה בקצב בלתי מרוסן‬
‫גם מי שמאמין שרופאים זקוקים להכשרה ניהולית ‪ -‬ופרופ' קובי גלזר‪ ,‬ראש התוכנית לניהול מערכות‬
‫בריאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הוא אחד המובהקים שבהם ‪ -‬לא סבור כי ניתן‬
‫להשתית את ניהול מערכת הבריאות על עקרונות כלכליים רגילים‪ .‬פרופ' גלזר‪ ,‬המלמד כלכלה‬
‫ומתמחה בכלכלת בריאות‪ ,‬אומר‪ ,‬כי ניהול רפואי שונה במהותו ובאופיו מניהול של כל מערכת אחרת‪.‬‬
‫בעוד שבנק‪ ,‬או כל מוסד פיננסי אחר‪ ,‬אפשר לשפוט לפי מאזן רווח והפסד‪ ,‬כי יש שם ערכים כלכליים‬
‫מובנים‪ ,‬קשה למדוד תפוקות של מערכת בריאות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬פונקציית המטרה של המערכת היא‬
‫לספק בריאות‪ ,‬אך כיצד מכמתים "טיפול רפואי טוב"? באותו אופן קשה למדוד את ביצועיהם של‬
‫מקבלי ההחלטות בכל שרשרת הערך הרפואית ‪ -‬החל מרופא‪ ,‬דרך מנהל מחלקה ועד מנהל בית חולים‪.‬‬
‫"כאשר מדברים על טיפול רפואי הדבר תלוי בעשרות משתנים‪ .‬זה גם שונה מחולה לחולה‪ .‬קשה לכמת‬
‫את יעילות הטיפול הרפואי וזו בעיה אוניברסלית ולא רק ישראלית"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬פרופ' גלזר סבור שניתן להשיג התייעלות‬
‫מסויימת במערכות הבריאות ולתת יותר באותם‬
‫משאבים‪ .‬זו גם אחת הסיבות מדוע הוא תומך בכך‬
‫שרופאים ייזכו להשכלה ניהולית‪-‬כלכלית‪ .‬היא‬
‫יכולה להיות חלק מלימודי הרפואה הרגילים‪ ,‬או‬
‫בנפרד מהם‪ ,‬וגם לא חייבת להיות אקדמית דווקא‪,‬‬
‫אבל צריך להקנות להם ידע וכלים בתחום שיש לו‬
‫השלכות כלכליות אדירות‪" .‬כל החלטה רפואית ‪-‬‬
‫לאשפז‪ ,‬לטפל ולשחרר חולה ‪ -‬כרוכה במשאבים‬
‫כספיים גדולים ובשקלול חלופות‪ ,‬אבל רופאים זכו‬
‫רק לחינוך קליני ואין להם מושג על עלויות הטיפול‬
‫הרפואי והחלופות השונות"‪.‬‬
‫פרופ' קובי גלזר באשר למערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬פרופ' גלזר‬
‫סבור‪ ,‬כי המערכת ביסודה בנוייה נכון‪ ,‬אלא שבזמן‬
‫האחרון היא החלה להישחק‪" .‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא חוק נכון והוגן‪ ,‬המבטיח רפואה ברמה‬
‫מינימלית‪ ,‬לפי צרכיו של המטופל וללא קשר להכנסותיו‪ .‬אולם בשנים האחרונות כמות המשאבים של‬
‫המערכת נמצאת בירידה‪ .‬הבעיה המרכזית נובעת מאילוצים פוליטים ומחולשתם של אלה שמייצגים‬
‫את אינטרס הבריאות"‪.‬‬
‫מה הפתרון? לשיטתו של גלזר יש לאפשר לרופאים מהמערכת הציבורית לבצע רפואה פרטית‬
‫במתקנים הציבוריים‪ .‬חד וחלק‪" .‬המערכת לא מאפשרת כיום לבצע טיפולים פרטיים במתקנים‬
‫ציבוריים וזו טעות גדולה"‪ ,‬הוא קובע בנחרצות‪" .‬התוצאה היא שהמערכת הפרטית גדלה והולכת‪,‬‬
‫ללא בקרה ובלי פיקוח ‪ -‬לרבות מחירי השירות הרפואי וכמותו ‪ -‬ולבסוף נקבל מערכת אמריקאית‬
‫לא יעילה‪ ,‬אשר תמשיך לנגוס במערכת הציבורית ולפעול במקביל לה‪ .‬הרי כיום חלק גדול מהרופאים‬
‫הטובים עוזבים את בתי החולים הציבוריים לטובת המתקנים הפרטיים‪ .‬לו היו מאפשרים להם לפעול‬
‫בתוך בית החולים הציבורי כולם היו מרוויחים‪ :‬הרופא היה נותר במערכת עד שעות הלילה ורואה בבית‬
‫החולים כבית המקצועי הקבוע שלו‪ ,‬מהבוקר עד הערב‪ ,‬וכמקור הפרנסה היחיד ולא עוזב להשלמת‬
‫הכנסה"‪.‬‬
‫גלזר מזהיר‪ ,‬כי כדי למנוע קריסה של המערכת הציבורית עדיף שכל המשאבים ינותבו לתוכה‪,‬‬
‫ובאמצעות ההכנסות מהמערכת הפרטית‪ ,‬ואף הגדלת המס עליהן‪ ,‬ניתן יהיה להקצות משאבים‬
‫למערכת הציבורית החלשה‪" .‬יש התעקשות באוצר שלא לאפשר זאת בגלל התפיסה שצריך לקיים‬
‫מערכת שוויונית‪ ,‬אבל התוצאה היא שנוצרת כפילות‪ .‬זה כמו להחזיק שני כבישים נפרדים מקבילים‬
‫לאוטובוסים ולמכוניות פרטיות‪ .‬המחיר הוא גדול ‪ -‬נטישת רופאים‪ ,‬כפילות תשתיות ופריחה של‬
‫הרפואה הפרטית‪ .‬ברגע שיאפשרו רפואה פרטית במערכת הציבורית ניתן יהיה לקיים פיקוח יעיל‬
‫על הרפואה הפרטית‪ ,‬שכיום מתפתחת ללא בקרה ובקצב מהיר‪ .‬ניתן יהיה אף להתנות טיפול פרטי‬
‫בעמידה ביעדים ציבוריים‪ .‬רוצה לבצע ניתוח פרטי? תבצע שני ניתוחים ציבוריים וכו'‪ .‬בכלל‪ ,‬ברגע‬
‫שאפשר יהיה לקיים רפואה פרטית מפוקחת ומבוקרת במתקנים הציבוריים ניתן יהיה להקטין‬
‫ביקושים שנובעים מגידול בהיצע (‪ )Induced Demand‬ולרסן אותם"‪.‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]9‬‬
‫דיון‬
‫"הדיבורים על שירותי רפואה פרטית במערכת הציבורית ‪ -‬סיסמא נדושה"‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬פרופ' רוני גמזו‪ ,‬מודה שמערכת נמצאת בקצה גבול היכולת שלה‪ ,‬אך דוחה‬
‫את הפתרון שמציעים עמיתיו‪ ,‬פרופ' רוטשטיין ופרופ' גלזר‪ ,‬לאפשר שר"פ בבתי החולים הציבוריים‬
‫כפתרון למצב זה וקורא להעביר משאבים ישירות למערכת הציבורית‪ .‬את ההצעה להעביר את‬
‫הביטוחים המשלימים לגופים פרטיים הוא מכנה "דמגוגיה"‬
‫פרופ' רוני גמזו‬
‫מתגאה‪ ,‬כי מעולם לא היה בגרעון והממשלה‬
‫עוד "מחרימה" לו כ‪ 120-‬מיליון שקלים‬
‫לשנה‪.‬‬
‫אם כל השינויים שאתה ואחרים מטיפים‬
‫להם לא יקרו‪ ,‬מה אז? לאן אנו הולכים?‬
‫"המצב הוא בכי רע‪ ,‬אבל נוצרה כיום הזה‬
‫דמנות לחולל מפנה אסטרטגי‪ .‬נוצרה שעת‬
‫כושר‪ ,‬עם כינונה הצפוי של הממשלה החדה‬
‫שה‪ ,‬לעשות שינוי כדי למנוע הידרדרות שלא‬
‫נוכל לחזור ממנה‪ .‬קראתי להקים ממשלה‬
‫רחבה של כל הכוחות הציוניים וזכיתי בתה‬
‫גובה לביקורת מחוגים מסוימים‪ ,‬אבל בסך‬
‫הכל הורגים כאן את השליח המצביע על רצון‬
‫העם‪ .‬לצערי‪ ,‬נושא הבריאות לא נמצא במקום‬
‫גבוה בסולם העדיפויות וכך קורה שהכלבים‬
‫נובחים‪ ,‬אבל השיירה עוברת‪ .‬ראש הממשלה‬
‫לא נבחר כאן על אג'נדה חברתית‪ .‬הוא אפילו‬
‫אמר שאת הכספים שיגיעו מתמלוגי הגז הוא‬
‫מייעד לביטחון ולחינוך‪ ,‬אבל לא אמר מילה‬
‫על הבריאות‪ .‬במשרד האוצר זה בכלל במיה‬
‫קום נמוך ועם ישראל מקבל את הדין ונדחף‬
‫במסדונות‪ ,‬מאבד את הפרטיות וניצולי שואה‬
‫לא זוכים לטיפול מכובד במסדרונות הבלתי‬
‫ראויים בבתי החולים‪ .‬רופאים בורחים מהמה‬
‫ערכת ואין כמעט יותר רפואה פנימית‪ .‬דרושה‬
‫כאן תוכנית ארוכת טווח של התאמת מערכת‬
‫הבריאות לצרכים של האוכלוסייה"‪✱ .‬‬
‫[ ‪ ]10‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫פרופ' רוני גמזו‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬משיב לטענות‬
‫שהעלו חבריו לספסל הלימודים ברקנאטי‪ ,‬פרופ' רוטשטיין‬
‫ופרופ' גלזר‪ ,‬ודוחה את הפתרונות המוצעים על‪-‬ידם‬
‫לטיפול בבעיות האקוטיות של מערכת הבריאות‪" .‬המבנה‬
‫של מערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬המושתת על ארבע‬
‫קופות חולים ציבוריות‪ ,‬שמייצגות את מרבית ענפי‬
‫הרפואה‪ ,‬לרבות הרפואה הקהילתית‪ ,‬הוא מבנה חכם וטוב‬
‫שירשנו מדור המייסדים"‪ ,‬קובע גמזו‪" .‬המערכת עובדת‬
‫בתנאי עומס מהגבוהים בעולם ומייצרת בריאות‪ ,‬במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬בערכים גבוהים עבור יחידת משאבים והשקעה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬על אף שקידמנו תוספת‬
‫של ‪ 1,000‬מיטות למערכת ותוספות תקציביות לקופות‬
‫החולים‪ ,‬כולל עבור טכנולוגיות וקידום מסגרות מקצועיות‬
‫בפריפריה‪ ,‬האתגרים של מערכת הבריאות מביאים אותה‬
‫אל מעבר לקצה גבול היכולת"‪.‬‬
‫לדברי פרופ' גמזו‪ ,‬מדובר בבעיות שמאפיינות כל מערכת‬
‫בריאות בעולם ונוגעות בעיקר להזדקנות האוכלוסייה‬
‫והתרבות המחלות הכרוניות‪ ,‬אך מודה שהן מתחילות‬
‫להשפיע על איכות הטיפול הרפואי‪ .‬הבעיה המרכזית‬
‫עליה שם גמזו אצבע היא הגרעונות של קופות החולים ושל בתי החולים הציבוריים‪" :‬קופות‬
‫החולים סובלות מגירעון מצטבר של כמיליארד שקלים שמשפיע על ההתנהלות‪ ,‬הזמינות והנגישות‬
‫של שירותי הבריאות‪ .‬גירעון זה נכפה עליהן כתוצאה מקידום לקוי של תקציב סל הבריאות‪ ,‬תוך‬
‫שחיקת מקדמי העלויות והמקדמים הדמוגרפיים‪ ,‬כפי שאישר זאת גם בג"ץ‪ .‬אנו דורשים פתרון‬
‫מהיר יותר ממה שהאוצר מוכן לקיים וזה מקור הכעס שלנו‪ .‬התמשכות הטיפול בבעיה שוחקת את‬
‫המערכת"‪.‬‬
‫גמזו טוען‪ ,‬כי על‪-‬אף שמשרד הבריאות הצליח לקבל מהאוצר בקדנציה האחרונה יותר מאשר‬
‫בעשור שקדם לה‪ ,‬הודות ללחצים שהפעיל עליו סגן השר ליצמן‪ ,‬עדיין המערכת נמצאת במחסור‪.‬‬
‫"קיבלתי רק את המנה הראשונה ואני עדיין לא שבע‪ .‬אנחנו מצויים במחסור במיטות והגידול‬
‫הדמוגרפי מחייב תוספת תקציבית גדולה‪ ,‬אלא אם כן מישהו רוצה להפסיק כאן את הילודה"‪.‬‬
‫באשר להצעות שהועלו לאפשר שר"פ בבתי החולים הציבוריים גמזו נחרץ‪" :‬אם המטרה היא‬
‫להשאיר את הרופאים במערכת הציבורית לא חייבים שר"פ ולא חייבים לקדם את הרפואה‬
‫הפרטית‪ .‬אני לא מסכים שזה הפתרון היחיד או שזה הפתרון הטוב‪ .‬להיפך‪ ,‬צריך להזרים את הכסף‬
‫מהמקורות הציבוריים ישירות למערכת הציבורית‪ .‬אין לנו דרך לדעת מה יקרה בעוד עשר או ‪20‬‬
‫שנה אם נקדם את הרפואה הפרטית והדבר יכול להביא להשלשת המחירים במערכת הציבורית"‪.‬‬
‫כל הדיבורים הללו על שר"פ בבתי החולים הציבוריים הם סיסמא נדושה וישנה וגם לא ברורה‪ ,‬קובע‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ .‬הוא ממליץ ליצור מצב שבו מחזקים את הרפואה הציבורית כדי לאפשר‬
‫לה להתמודד עם הפרטית‪ .‬הדבר צריך להיעשות על‪-‬ידי ריסון המימון הפרטי (ביטוחים משלימים‬
‫ומסחריים) והגדלת ההיצע של המערכת הציבורית‪ ,‬בין היתר על‪-‬ידי עידוד בתי החולים הציבוריים‪,‬‬
‫כולל לחץ מלמטה של לקוחות‪ ,‬לספק שירותים מחוץ לשעות הפעילות‪.‬‬
‫אשר להצעה להפקיד הביטוחים המשלימים בידי חברות ביטוח פרטיות גמזו מזכיר לפרופ'‬
‫רוטשטיין כי הביטוחים המשלימים קיימים עוד לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬אבל גם עקרונית‬
‫הוא מתנגד לכך‪" :‬אני לא מקבל את התיזה ש'כלל בריאות' או 'הראל'‪ ,‬שהם גופים למטרות רווח‪,‬‬
‫טובים יותר בהפעלת הביטוחים המשלימים‪ .‬העברת הביטוחים הללו לגורמים פרטיים‪ ,‬שאין עליהם‬
‫פיקוח ונעדרים רגולציה שמבינה בריאות ואיננה קשורה לסל הבסיסי‪ ,‬כאשר הכספים לא חוזרים‬
‫ללקוחות‪ ,‬היא טעות ואיננה יותר מסתם דמגוגיה"‪.‬‬
‫שת"פ טכנולוגי‬
‫יזמים ישראלים ‪-‬‬
‫מוסקבה מחכה לכם‬
‫מימין לשמאל‪ :‬חברי המשלחת הרוסית‪ -‬סרגיי קולטוביץ'‪ ,‬גרגורי שיפרין וויטלי‬
‫פולקין‪ ,‬לצד דקאן הפקולטה לניהול פרופ' אשר טישלר‬
‫אילן ברדה‪ ,‬מייסד ‪RadiFlow‬‬
‫שלושה מנהלים מקרן ההשקעות ‪ Venture Angels‬הרוסית‪ ,‬שהכירו בזמן לימודי התואר השני‬
‫בביה"ס למינהל עסקים סקולקובו במוסקבה‪ ,‬הגיעו לישראל לפגוש חברות הזנק ישראליות‬
‫ולצוד כאן טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה‪ .‬רוסיה מפתחת שאיפות להפוך ממעצמת נפט‬
‫למדינת היי‪-‬טק מתקדמת‪ ,‬אבל בדרך זקוקה לשותפים כדי לסגור פערים מול המערב‬
‫מאת‪ :‬נמרוד גזית‬
‫נ‬
‫נשחק לרגע משחק אסוציאציות ביחס‬
‫לכלכלה הרוסית‪ .‬גז‪ ,‬נפט‪ ,‬מתכות‪ ,‬חוו‬
‫מרי גלם ויהלומים צצים מייד בתודעה‪.‬‬
‫אחרי הכל‪ ,‬אלה אבני הבניין של המשק‬
‫הרוסי וההיי‪-‬טק עוד לא מזוהה עם רוסיה‪ ,‬הנו‬
‫חשבת למדינה בפיגור טכנולוגי‪ .‬אבל האמת‬
‫היא שהרוסים הבינו זאת בעצמם ופועלים בנו‬
‫חישות לצמצם פערים מול המערב ובמקרים‬
‫מסויימים לבצע קפיצת דילוג קדימה‪.‬‬
‫אחד הנתיבים בהן הולכת רוסיה הוא השקו‬
‫עות בפיתוח מרכזי היי‪-‬טק גדולים‪ .‬כזה הוא‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬האזור הטכנולוגי ליד מוסקבה ‪ -‬סקוו‬
‫לקובו‪ ,‬שידוע יותר בכינוי "עמק הסיליקון‬
‫הרוסי"‪ .‬זהו מיזם ממשלתי הכולל קרנות השו‬
‫קעות‪ ,‬מרכזי מו"פ לחברות היי‪-‬טק‪ ,‬מפעלים‬
‫לייצור מחשבים ומשרדים לחברות תוכנה‪,‬‬
‫המצוי במחוז מוסקבה‪ 2 ,‬ק"מ מערבית לכביש‬
‫הטבעת העוקף את הבירה הרוסית‪ .‬ביניהם‬
‫נמצא בית ספר סקולקובו של מוסקבה למחקר‬
‫[ ‪ ]12‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫שי רונן‪ ,‬מייסד ומנכ"ל ‪Navin‬‬
‫טכנולוגי‪ ,‬שכבר כיום נחשב לאחד ממוסדות‬
‫ההשכלה הגבוהה המובילים ברוסיה למחקרים‬
‫טכנולוגיים‪.‬‬
‫מוסקבה מאמינה בהיי‪-‬טק‬
‫בדרך למימוש חזון ההיי‪-‬טק הרוסי מבינים‬
‫ברוסיה שעליהם לפתח קשרים עסקיים עם‬
‫מדינות ותאגידים שמפגינים יכולות טכנוו‬
‫לוגיות גבוהות‪ .‬רוסיה הפנימה שישראל היא‬
‫שחקן חשוב בזירה הזאת ופועלת להתחבר ליו‬
‫זמים וחברות היי‪-‬טק מקומיים‪ .‬במסגרת שיו‬
‫תוף הפעולה של רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול‬
‫וביה"ס למנהל עסקים סקולקובו במוסקבה‪,‬‬
‫הגיעו לאחרונה לישראל נציגים של קרן‬
‫ההשקעות ‪ .Venture Angels‬הם נפגשו עם‬
‫עשרות מבוגרי הפקולטה ויזמים אחרים המו‬
‫נהלים כיום חברות הזנק ויזמויות טכנולוגיות‬
‫שונות ולוו על‪-‬ידי עו"ד נמרוד ורומן ממשרד‬
‫עורכי הדין יגאל ארנון‪ ,‬סטודנט בתוכנית המו‬
‫נהלים ‪ Executive MBA‬של רקנאטי‪.‬‬
‫בין אלה שנפגשו עם הרוסים היה גם שי‬
‫רונן‪ ,‬מייסד ומנכ"ל ‪ - Navin‬חברה שהוקמה‬
‫בסוף ‪ 2011‬ומפתחת מערכת למיקום וניווט‬
‫בתוך מבנים סגורים בהן אין קליטת ‪.GPS‬‬
‫רונן‪ ,‬בוגר תכנית המנהלים ‪Executive‬‬
‫‪ MBA‬של רקנאטי‪ ,‬מספר כי שמח על הקשר‬
‫שיצר בית הספר עם הרוסים ובמיוחד כאשר‬
‫נוכח כי "הרוסים גילו התלהבות רבה מהפו‬
‫רויקט ובמיוחד מהעובדה שלא צריך להוסיף‬
‫רכיבים וחומרה מלבד מכשיר הטלפון הנייד‬
‫שמצוי ביד כל אחד‪ .‬פתרונות מיקום במבו‬
‫נים סגורים אחרים דורשים חומרה נוספת או‬
‫שיטות כיול מורכבות עתירות זמן ומשאבים‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬זהו תחום חם בעולם שמושך גופים‬
‫רבים‪ .‬הצגנו לרוסים אב‪-‬טיפוס וההתלהבות‬
‫שלהם רק גדלה‪ .‬עכשיו אנו נמצאים בבדיקה‬
‫ממתינים לתגובתם"‪.‬‬
‫הפיתוח של רונן הוא למעשה אפליקציית‬
‫‪ crowdsourcing‬הרותמת את "חוכמת‬
‫ההמונים" בכדי להתמצא ולנווט במקומות‬
‫מקורים או סגורים‪ ,‬כגון מרכזי קניות‪ ,‬שדות‬
‫תעופה‪ ,‬מוזיאונים וכו'‪ .‬האפליקציה מאפשו‬
‫רת איתור והנחיות בזמן אמת לחנות‪ ,‬מוצר‪,‬‬
‫חבר או בן משפחה‪ ,‬מציאת חניה או שירות‬
‫(כספומט‪ ,‬מעלית‪ ,‬יציאה)‪ ,‬הגעה לשער בשדה‬
‫התעופה‪ ,‬צ'ק אין אוטומטי‪ ,‬חזרה לרכב ועוד‪.‬‬
‫‪ NavIn‬פועלת באמצעות קליטת נקודות‬
‫‪ WiFi‬קיימות‪ ,‬אנטנות סלולריות ועוד כדי‬
‫לקבוע את מיקומו המדויק של המשתמש‪ .‬כל‬
‫זה מתורגם לממשק משתמש נוח וידידותי‬
‫שהופך את חוויית הניווט וההתמצאות במקוו‬
‫מות מקורים או סגורים‪ ,‬לקלה ופשוטה‪ .‬המודל‬
‫העסקי מבוסס על חיפוש בתי עסק‪ ,‬קישורים‬
‫ממומנים‪ ,‬פירסום מבוסס מיקום‪ ,‬קופונים ומיו‬
‫דע אנליטי בדבר התנהגות צרכנים‪.‬‬
‫רונן‪ ,‬שהוא בעל ניסיון עשיר בשיווק אסו‬
‫טרטגי‪ ,‬פיתוח עסקי‪ ,‬שיתופי פעולה ומכירות‪,‬‬
‫שימש בעברו כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות‬
‫בחברות הזנק ישראליות מצליחות‪ .‬הוא סבור‬
‫שהמהלך של ארגון בוגרי רקנאטי במפגש עם‬
‫הרוסים היה מהלך חשוב של נטוורקינג‪ ,‬שמסו‬
‫פק ערך מוסף עצום לבוגרים‪" .‬הרישות העסקי‬
‫עונה על צורך אמיתי של מנהלים ויזמים ואני‬
‫מברך על כל מפגש מהסוג הזה‪ ,‬שפותח לנו‬
‫צוהר גם לשווקים ולמקורות מימון חדשים"‪.‬‬
‫ביצע סבב גיוס ראשון והחל במכירות‪ ,‬אך הוא‬
‫עדיין לא חברה בוגרת במלוא מובן המילה‪.‬‬
‫אילן ברדה מספר‪ ,‬כי מצא עניין רב במפו‬
‫גש עם הרוסים בשל האפשרות לגיוס הון‪ ,‬אך‬
‫בעיקר בגלל שהשוק הרוסי מסומן אצלו כשוק‬
‫יעד‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬רוסיה היא מדינת תשתיות‬
‫מובהקת והפתרון שמספק המיזם שלו בתחום‬
‫הסייבר סקיוריטי יכול לענות על צרכיהן של‬
‫חברות רוסיות רבות‪ .‬גם המודעות לתחום אבו‬
‫טחת המידע נמצא בקו עלייה ברוסיה‪.‬‬
‫"המפגש עם הרוסים היה יוצא דופן מבחינו‬
‫תי"‪ ,‬מספר ברדה‪" .‬קודם כל‪ ,‬הייתי חריג בנוף‬
‫מפתחי האפליקציות האינטרנטיות‪ .‬שנית‪ ,‬גם‬
‫היקף ההון שאני מתעתד לגייס‪ 3-4 ,‬מיליון‬
‫דולר‪ ,‬מחייב אותם להמשך התייעצות ברוו‬
‫סיה‪ .‬אני בונה כיום בעיקר על כך שהנציו‬
‫גים שהיו כאן ייפתחו לי דלתות בשוק הרוסי‪,‬‬
‫עניין שהוא בעל משמעות קריטית ביכולת‬
‫להצליח שם"‪.‬‬
‫ברדה‪ ,‬אשר עמד בראש סיברידג'‪ ,‬חברת בת‬
‫של סימנס‪ ,‬שאחר‪-‬כך הפכה להיות הסניף של‬
‫נוקיה‪-‬סימנס בארץ (שהוביל בהמשך לרכיו‬
‫שת חברת אטריקה תמורת ‪ 70‬מיליון דולר)‪,‬‬
‫מספר כי הוא עושה שימוש רב בקשרים העו‬
‫סקיים שנוצרים בין הבוגרים לבין עצמם ובין‬
‫הבוגרים לגורמים חיצוניים‪ .‬הפגישה עם קרן‬
‫ההשקעות הרוסית‪ ,‬היא רק דוגמא לכך‪.‬‬
‫‪ RadiFlow‬מפתחת תקשורת בפרוטוקול‬
‫תקשורת מהירה‪ ,‬את'רנט‪ ,‬שהיא ייחודית לצו‬
‫רכיהם של מפעלי תעשייה ותשתית גדולים‪.‬‬
‫זהו מוצר תקשורת מהיר שמסוגל להתחבר‬
‫למערכות התקשורת הארגונית הקיימות במו‬
‫פעלים‪ ,‬כגון מערכות ‪ ERP‬ורכש‪ ,‬מערכות‬
‫המאופיינות בדרישות מאוד ספציפיות‪ .‬לפי‬
‫דו"ח חברת המחק ר ‪ Pike Research‬שפ�ו‬
‫רסם ב‪ ,2010-‬חברות תשתיות ישקיעו ‪21‬‬
‫מיליארד דולר באבטחת מידע של רשתות‬
‫חכמות (‪ )smart grid‬ב‪ ,2015-‬בעיקר על‬
‫הגנת ציוד וניהול תצורה‪✱ .‬‬
‫פתיחת דלתות לשוק הרוסי‬
‫גם אילן ברדה‪ ,‬מייסד ‪,RadiFlow‬‬
‫פגש את הרוסים כיזם שהוא בוגר רקו‬
‫נאטי‪ .‬ברדה‪ ,‬שצבר ניסיון ארוך בתחום‬
‫הטלקום‪ ,‬הקים את החברה ב‪2009-‬‬
‫והיא כיום חלק מקבוצת רד‪ ,‬בניהולם‬
‫של האחים זיסאפל‪ ,‬אף הם בוגרי רקו‬
‫נאטי‪ .‬המיזם‪ ,‬העוסק במתן פתרונות‬
‫תקשורת מאובטחים לחברות תשתית‪,‬‬
‫כבר עבר את שלב הסטרט‪-‬אפ הראשוני‪,‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]13‬‬
‫ראיון‬
‫צילום‪ :‬רן ברגמן‬
‫הדרך לייצר ערך‬
‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬
‫נ‬
‫יתן למצוא נקודות משותפות רבות בעברם‬
‫של אבי בלין ואורי רן (לשעבר גרייזמן) ואף‬
‫המרחק בין קיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שם מתגורר‬
‫אבי‪ ,‬לבין קיבוץ צרעה‪ ,‬שם עובד אורי‪ ,‬אינו‬
‫גדול‪ .‬בסך הכל ‪ 19‬ק"מ בקו אווירי‪ .‬אך השניים‬
‫מעולם לא נפגשו טרם כתיבת שורות אלה‪.‬‬
‫ייתכן מאוד שגם לא היו נפגשים מעולם‪ ,‬אלמש‬
‫לא ביקשנו מטייסי המסוקים לשעבר להבין ולהתש‬
‫חקות אחרי החוויות‪ ,‬האירועים והצמתים שעיצבו‬
‫את תכונות הניהול והמנהיגות שלהם‪ .‬ביקשנו‬
‫לבדוק כיצד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מנהלים משני עולמות‬
‫עיסוק שונים נפגשים‪.‬‬
‫מלבד היותם יוצאי חיל האוויר וילידי הארץ‬
‫בלין ורן הם חובבי ספורט מושבעים‪ ,‬שחולקים‬
‫אותה שכבת גיל וחוויות דוריות ושניהם מנהלים‬
‫עסקים בגודל קטן‪-‬בינוני‪ .‬שניהם גם בוגרי תוש‬
‫כנית המנהלים קלוג‪-‬רקנאטי בפקולטה לניהול‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬אבל כאן מסתיים‪ ,‬פחות‬
‫או יותר‪ ,‬הדמיון‪ .‬כמו שהעיר אורי רן‪ ,‬שניחן ביש‬
‫כולת אבחנה דקה‪" :‬אבי הוא טיפוס של מנהיג‬
‫כריזמטי‪ ,‬שסוחף אחריו אנשים‪ .‬אני יותר אינש‬
‫דיווידואליסט‪ .‬אבי התמיד בקריירה הצבאית שלו‪.‬‬
‫אני נוטה לחפש מטרות חדשות ואתגרים חדשים‬
‫מידי כמה שנים‪ .‬גיליתי שקשה לי במסגרות היש‬
‫רראכיות והדוקות ואני מתבטא יותר טוב כשאני‬
‫יכול לעבוד בחופשיות‪ .‬בכלל‪ ,‬אני מעדיף צוותים‬
‫קטנים וראש גדול על פני צוותים גדולים וראש‬
‫קטן"‪.‬‬
‫תרבות הפקת הלקחים‬
‫השיחה מתקיימת עם תפריט מצומצם‪ ,‬אך מובש‬
‫חר ‪ -‬בקבוק יין אדום מכרם שורש‪ ,‬בציר ‪ 2010‬של‬
‫יקב צרעה‪ ,‬שאורי הוא מנהלו‪ .‬יקב צרעה‪ ,‬השוכן‬
‫בהרי יהודה‪ ,‬מייצר יינות אזוריים המושפעים מתש‬
‫נאי הגידול המקומיים‪ ,‬ומעניקים להם את ייחודם‪.‬‬
‫השניים מעלים זיכרונות מתקופת חיל האוויר‬
‫ומנסים למצוא ממשקים דומים בין התרבות הארש‬
‫גונית של החיל לבין עולם העסקים‪ .‬אצל שניהם‬
‫נחרטו המוטיבים של הבנת המשימה‪ ,‬דבקות בה‪,‬‬
‫תכנון מדוייק‪ ,‬מקצועיות בביצוע עם אלתורים‬
‫בזמן אמת‪ ,‬ולקיחת אחריות מלאה למה שקורה‪.‬‬
‫[ ‪ ]14‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫אורי רן טוען‪ ,‬כי חברת היי‪-‬טק גדולה דומה‬
‫במאפייניה לחיל האוויר ‪ -‬מאסות של כוח אדם‬
‫בארגונים הירראכים ותועלתניים‪ .‬חברות סטרט‪-‬‬
‫אפ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬דומות יותר לסירת משוטים‬
‫קטנה שבה כל אחד יכול להשפיע ולהטביע חותם‪.‬‬
‫אבי בלין מדבר על תרבות הפקת הלקחים של חיל‬
‫האוויר ככלי ניהולי רב‪-‬עוצמה‪ .‬תחקיר אמת והפש‬
‫קת לקחים זו אחת התרומות הניהוליות החשובות‬
‫של חיל האוויר לעולם העסקים‪.‬‬
‫אורי מתחבר לכך ומוסיף‪" :‬חיל האוויר מאופיין‬
‫במשימתיות רבה‪ ,‬לקיחת אחריות ושילוב מעניין‬
‫בין אינדוידוואליזם וקבוצתיות‪ ,‬תוך שהוא מציע‬
‫כר נרחב להצטיינות אישית‪ .‬יש שם אדרנלין גבוה‪.‬‬
‫זה קו ייצור איכותי לאנשים שלומדים ומבינים‬
‫תכנון משימה מהו‪ ,‬קבלת החלטות ותכנון ארוך‬
‫טווח‪ ,‬תוך התמודדות עם הרבה לחץ"‪.‬‬
‫את הלימודים בקלוג‪-‬רקנאטי מתאר אורי רן‬
‫כמרתקים אך עמוסים לעייפה‪ ,‬ובמיוחד לאור העוש‬
‫בדה שבתקופה זו עבד במשרה מלאה‪ ,‬שירת כ‪80-‬‬
‫ימי מילואים בשנה‪ ,‬והיה אב צעיר לבנו הראשון‪.‬‬
‫"רציתי להרחיב אופקים ולהבין כיצד מערכות‬
‫גדולות עובדות ולספוג ראייה בין‪-‬לאומית‪ ,‬נוש‬
‫שאים שהיו חשובים לי במיוחד‪ .‬למדתי לראות את‬
‫התמונה הגדולה בעסקים‪ ,‬לזהות את גלגלי השיש‬
‫ניים של המכונה הגדולה ‪ -‬פיתוח‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק‪,‬‬
‫מכירות‪ ,‬חוזים‪ ,‬מימון‪ ,‬ניהול עובדים וכו'‪ .‬למדתי‬
‫את השפה ואת החשיבה של איך ליצור ערך"‪.‬‬
‫אצל אבי המוטיבציה ללימודי מינהל עסקים‬
‫ברקנאטי הייתה משולבת ברצון ללמוד את השפה‬
‫והקודים של עולם העסקים‪ ,‬בשילוב עם הכמיהה‬
‫להשתלב בסביבה הבין‪-‬לאומית‪ .‬בעת השתלמות‬
‫בארה"ב מטעם הצבא גילה עד כמה האנגלית‬
‫שלו רצוצה וזה האיץ את ההחלטה ללמוד מינהל‬
‫עסקים ובאנגלית כדי להבטיח שיוכל לדבר את‬
‫השפה ברמה גבוהה‪.‬‬
‫חיפוש אחר ביטוי אישי‬
‫אורי רן‪ ,‬ב ן ‪ ,44‬יליד ת"א מתגורר כיום עם מ�ש‬
‫פחתו במודיעין‪ .‬כנער היה ג'ודקא מצטיין ‪ -‬ארבע‬
‫פעמים היה אלוף הארץ ופעמיים אף זכה במש‬
‫קום הראשון בתחרויות הגדולות ביותר באירופה‪.‬‬
‫הקריירה הספורטיבית נקטעה עם גיוסו לצה"ל‪.‬‬
‫הוא השלים קורס טייס ‪ -‬תקופה אותה הוא מגדיר‬
‫כחוויה מרתקת‪ ,‬אך קשה‪ .‬השירות שלו היה מגוון‬
‫ובמסגרתו הטיס מטוסי קרב‪ ,‬עבר קורס מדריכי‬
‫טיסה ובהמשך הוסב לטייסת מסוקי קרב‪" .‬המעבר‬
‫לביה"ס לטיסה ובהמשך ההסבה למסוקים לא היו‬
‫קלים"‪ ,‬הוא משחזר‪" ,‬ובמיוחד לאור העובדה שהם‬
‫בוצעו יותר לאור צרכי ואילוצי החיל ופחות לפי‬
‫רצוני והעדפותיי‪ .‬למדתי על בשרי שארגון גדול‬
‫עשוי לעיתים לפספס את הפרט מתוך ראיית המש‬
‫ערכת"‪.‬‬
‫לאחר השחרור למד כלכלה באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬סיים בהצטיינות‪ ,‬ולאחר שעבד בכמה‬
‫ממפעלי התעשייה הגדולים‪ ,‬כמו אלביט ורש‬
‫פאל‪ ,‬הוא הצטרף לחברה קטנה ודינאמית בתחום‬
‫האוויוניקה‪ .‬שם הוא עסק בפיתוח עסקי‪ ,‬שיווק‬
‫ואיפיון מערכות‪ .‬זו הייתה תקופה מרתקת מבחינש‬
‫תו‪ ,‬שבה הירבה לטוס בעולם וסגר הרבה עסקאות‪.‬‬
‫למעלה מאלף מטוסים כיום בעולם עושים שיש‬
‫מוש במערכות האוויוניקה (מערכות האלקטרוש‬
‫ניקה והמחשבים בכלי הטייס) ומצלמות הלילה‬
‫שהוא שיווק‪ .‬משם עבר לחברת תוכנה אמריקאית‬
‫גדולה שהייתה פרושה גלובלית ובה התמחה באש‬
‫בטחת מערכות מידע‪ .‬התחנה האחרונה במסלול‬
‫הייתה קומברס‪ ,‬אבל שם כבר החל להתעייף מעוש‬
‫לם ההיי‪-‬טק ובכלל‪ ,‬התברר לו שהוא ותאגידים‬
‫גדולים לא משדרים על אותו גל וחיפש שוב את‬
‫הביטוי האישי‪.‬‬
‫ביקב עובדים כצוות‬
‫הגורל או המזל‪ ,‬תלוי במה אתם מאמינים‪ ,‬זימן‬
‫לו מפגש עם שותפו הנוכחי לעסקים‪ ,‬ישראלי‬
‫שחי בארה"ב וחולק עימו אהבה עזה ליין‪ .‬הוא‬
‫חיפש שותף לניהול יקב צרעה אחרי שהמייסד‪,‬‬
‫רוני ג'יימס‪ ,‬נפטר בטרם עת‪ .‬המפגש הפלאי הזה‬
‫שינה את חייו והיקב הפך מאז למשימת חיים‪ .‬כיום‬
‫הם מייצרים כ‪ 80-‬אלף בקבוקים בשנה‪ ,‬חלקם‬
‫לייצוא‪ ,‬ונחשבים לאחד מייקבי הבוטיק המקצוש‬
‫עיים והאיכותיים בישראל‪ .‬לאחרונה התכבד היקב‬
‫בהישג מרשים ‪ -‬שלושה מיינותיו זכו לדירוג של‬
‫‪ 90‬ומעלה על‪-‬ידי רוברט פארקר ‪ -‬מבקר היין‬
‫אורי רן‪ :‬צריך לבחור ‪ -‬או‬
‫שאתה מרצה את השוק‪,‬‬
‫או שאתה הולך עם האמת‬
‫הפנימית שלך‪ .‬ביקב שלנו‬
‫בחרנו שלא ללכת על‬
‫ריצוי השוק‪ ,‬אלא ליצור‬
‫את היינות שאנו אוהבים‬
‫באופן שיהיה נאמן ביותר‬
‫למאפיינים האזוריים‬
‫המטרה מכוונת לטווח ארוך ולא רק למיקסום‬
‫העסק ורווח כספי בטווח הקצר‪ .‬זה כמו אמנות‪.‬‬
‫כמו שאתה לא מודד אמן על פי היקף התפוקה‬
‫שלו‪ ,‬אלא על‪-‬פי האיכות‪ ,‬ככה זה ביין‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫יין זה דבר מאד אישי‪ .‬צריך לאהוב ולהזדהות עם‬
‫החוויה"‪.‬‬
‫הפך לטייס מוביל‬
‫בגיל תשע עבר אבי בלין‪ ,‬בן ‪ ,46‬עם משפחתו‬
‫לקיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שם הוא גם מתגורר כיום כבן‬
‫ממשיך‪ .‬הוא נולד באשקלון ואת המעבר של הוריו‪,‬‬
‫שעלו לארץ מלוב ומתורכיה‪ ,‬לקיבוצם של‬
‫‪1‬‬
‫בין קידוחי גז במים עמוקים לבין ניהול יקב בוטיק‪ ,‬אבי בלין ואורי רן‪ ,‬טייסי מסוקי קרב‬
‫לשעבר ובוגרי קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬נפגשו לשיחה בשניים על האירועים שעיצבו את תכונות הניהול‬
‫והמנהיגות שלהם‪ .‬שיחה על הצפת ערך‪ ,‬מצוינות עסקית וסיפוק אישי בדרך להגשמה עצמית‬
‫הנחשב והמשפיע ביותר בעולם‪.‬‬
‫בהגדרתו הפורמלית הוא מנכ"ל‪ ,‬אבל אורי רן‬
‫מסביר שבניהול יקב קטן ההירראכיה הניהולית‬
‫פחות חשובה‪ .‬הוא רואה עצמו כשותף לצוות‪ ,‬שכוש‬
‫לל מגוון אנושי רחב מאד של החברה הישראלית‪:‬‬
‫חברי קיבוץ‪ ,‬עירוניים‪ ,‬חרדי מבני ברק‪ ,‬בדואים‬
‫ואף עולה מרוסיה‪ .‬לדברי אורי‪" ,‬בניהול יקב צריך‬
‫להבין את טווחי הזמן‪ .‬מהנטיעה בכרם ועד לבקבוק‬
‫היין על המדף בחנות עוברות שש שנים לפחות‪.‬‬
‫אלה הם סדרי גודל שקשה להכיל אותם בחשיש‬
‫בה עסקית‪ ,‬בוודאי כשמדובר על יקב בוטיק ויין‬
‫איכותי"‪.‬‬
‫כמו הרבה דברים בחיים ‪ -‬הוא מבהיר ‪ -‬אתה‬
‫צריך לבחור‪ :‬או שאתה מרצה את השוק‪ ,‬או שאתה‬
‫הולך עם האמת הפנימית שלך‪" .‬ביקב שלנו בחש‬
‫רנו שלא ללכת על ריצוי השוק‪ ,‬אלא ליצור את‬
‫היינות שאנו אוהבים באופן שיהיה נאמן ביותר‬
‫למאפיינים האזוריים במקום גידול הכרמים שלנו‪,‬‬
‫בהרי יהודה‪ .‬גישה זו משאירה מקום נרחב יותר‬
‫ליצירתיות‪ ,‬והיא מתאפשרת במקום בו פונקציית‬
‫בתמונה‪ :‬אורי רן (מימין) ואבי בלין‬
‫ראיון‬
‫‪1‬‬
‫יוצאי ליטא וגרמניה‪ ,‬הוא מסביר ברצון העז‬
‫שלהם להתחבר לישראליות‪.‬‬
‫החיים בקיבוץ היו עבורו כיף אחד גדול ובניש‬
‫גוד לכל הטראומות המודחקות‪ ,‬שצצות לאחרונה‬
‫ומקבלות ביטוי ספרותי‪ ,‬הוא אהב מאוד את חברת‬
‫הילדים ולא סבל מהלינה המשותפת‪ .‬עניין של‬
‫אופי‪ .‬גם את השילוב בין לימודים לעבודה בשדה‬
‫ואת ההתמסרות המוחלטת לאידיאל הקיבוצי הוא‬
‫קיבל בהבנה ואפילו הזדהות‪ .‬הוא עסק המון בסש‬
‫פורט‪ ,‬בעיקר שחייה וכדור‪-‬מים‪ ,‬והיה ילד מקובל‪.‬‬
‫"מי שטוב לו בחברת הילדים בקיבוץ נהנה מאוד‪,‬‬
‫ומי שלא ‪ -‬סובל מאוד‪ .‬אם יש לך הילה דוחפים‬
‫אותך קדימה‪ .‬אם אתה לא מקובל‪ ,‬אתה סובל יותר‬
‫מאשר בכל חברה אחרת‪ .‬זה דומה לחיל האוויר"‪.‬‬
‫בדרך לגיוס עבר שנת שירות בירושלים‪,‬‬
‫כמדריך בתנועת הנוער "מחנות העולים"‪ ,‬שנה‬
‫שהחזירה אותו לעיר והוא נחשף במהלכה לזיכש‬
‫רונות עבר מוקדמים‪ .‬בצבא רצה ללכת לסיירת‪,‬‬
‫כי זו הייתה הנורמה בקיבוץ והוא עבר במקביל‬
‫גיבוש בשלד"ג ובקורס טייס‪ .‬בסוף החליט ללכת‬
‫על חיל האוויר‪ .‬אך המפגש הראשון עם הטיסה‬
‫לא היה חיובי‪ .‬הוא הקיא בפייפר ובצוקיות וסבל‬
‫לא מעט‪ .‬בסדרות הקרקעיות דווקא פרח‪ .‬כל זה‬
‫השתנה כשעבר למסוקים ועם סיום הקורס הוצב‬
‫בטייסת מסוקי קרב‪ .‬בהתחלה ב"דיפנדר" ואחר‬
‫כך עבר הסבה ל"אפצ'י" בקבוצת ההסבה הראשוש‬
‫נה‪ .‬למרות שהיה הכי צעיר בטייסת הוא התפתח‬
‫במהירות‪ ,‬רכש הכשרות נוספות והפך עד מהרה‬
‫לטייס מוביל‪.‬‬
‫במהלך הדרך נאלצה הטייסת שלו‪ ,‬שהייתה אז‬
‫בהקמה‪ ,‬להתמודד עם אסון כבד בעקבות מותם‬
‫בתאונה של ארבעה אנשי צוות‪" .‬זו הייתה ההתמוש‬
‫דדות הראשונה שלי עם המוות‪ ,‬עם משפחות שכוש‬
‫לות ועם הצורך לבנות צוות מחדש"‪ ,‬הוא משחזר‪.‬‬
‫"אתה מבין מה זו שליחות ואת חשיבות הסמלים‬
‫הלאומיים‪ .‬אחרי האירוע הזה התבגרתי במהירות"‪.‬‬
‫חיבור מיידי בנטוורקינג עסקי‬
‫במהלך הקריירה האינטנסיבית שלו בחיל‬
‫האוויר‪ ,‬שנמשכה כמעט ‪ 25‬שנה‪ ,‬בלין מילא‬
‫שורה של תפקידים‪ ,‬רובם במעגל המבצעי‪ .‬אבל‬
‫אחד התפקידים היותר מעניינים‪ ,‬שגם עיצב את‬
‫תכונות הניהול שלו‪ ,‬היה דווקא במטה‪ .‬הוא מונה‬
‫לראש מדור מסוקי קרב והיה אחראי על גיבוש‬
‫תורת לחימה ותכנון מבצעי בלב תקופת האינש‬
‫תיפאדה השנייה והיציאה מלבנון‪ .‬זה הצריך לעש‬
‫בוד עם אנשים מארגונים שונים‪ ,‬שדיברו בשפות‬
‫מבצעיות שונות‪ ,‬ולגבש ביחד תוכנית פעולה‬
‫לביצוע‪.‬‬
‫בדרך הוא התחתן‪ ,‬נולדו לו ארבעה ילדים ולש‬
‫פני שלוש שנים השתחרר בדרגת סא"ל‪ .‬הוא חש‬
‫[ ‪ ]16‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫אבי בלין‪ :‬הכוח המניע‬
‫בחיי הוא שילוב של ערכים‬
‫והנאה‪ ,‬תהליך של יצירה‬
‫ובניית משהו בעל ערך‪ .‬ערך‬
‫כספי הוא תנאי הכרחי‪,‬‬
‫אבל הוא לא חזות הכל‪.‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬כי אם בנית‬
‫מבנה בעל ערך תהיה לו גם‬
‫הצלחה בשוק‬
‫שמיצה את עצמו ובעיקר חש משיכה לעולם העש‬
‫סקים שבחוץ‪" .‬לא רציתי יותר דרגות‪ ,‬הירראכיה‬
‫ומערכת מובנת‪ .‬חיפשתי ערך‪ ,‬וכפי שלימדו אותי‬
‫במהלך לימודי התואר השני בתוכנית קלוג‪-‬רקש‬
‫נאטי‪ ,‬שאלתי את עצמי איך בונים ערך‪ ,‬איך מציש‬
‫פים ערך ואיך משיגים ערך מוסף"‪.‬‬
‫בדומה לאורי רן גם התפנית בחייו של אבי‬
‫בלין הייתה קשורה במפגש אישי‪ .‬במסגרת השש‬
‫בוע הבין‪-‬לאומי של תוכנית קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬הוא‬
‫פגש איש עסקים קנדי‪ ,‬פול מילר‪ ,‬מנכ"ל ונשיא‬
‫חבר ת ‪ ,)GGR (GeoGlobal Resources‬הפ�ו‬
‫עלת בתחום חיפושי גז ונפט‪ .‬מילר‪ ,‬תושב קלגרי‬
‫בקנדה‪ ,‬הוא בוגר תכנית קלוג‪-‬שוליך‪ ,‬המקבילה‬
‫הקנדית לתכנית קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬והחיבור ביניהם‬
‫היה מיידי‪.‬‬
‫‪ GGR‬הגיעה לישראל ב‪ .2010-‬היא מחזיקה‬
‫ב‪ 5%-‬מרישיונות החיפוש 'שרה' ו'מירה'‪ ,‬בהם‬
‫היא פועלת כאופרטור‪ .‬לאחרונה היא השלימה את‬
‫שני הקידוחים הראשונים ברשיונות ללא ממצאים‬
‫מסחריים‪ .‬בנוסף החברה מחזיקה ב ‪ -32%‬מרישיון‬
‫החיפוש 'שמואל'‪ ,‬שממוקם ליד חופי אשדוד‪.‬‬
‫מילר הטיל על אבי בלין להקים את החברה‬
‫בישראל‪" :‬בהתחלה קצת נלחצתי והצעתי לו שאני‬
‫אהיה הטייס שלו‪ ,...‬אבל אז נזכרתי בניסיון שלי‬
‫לחבר אנשים וידע מתחומים שונים יחד למשימה‬
‫אחת והסכמתי‪ .‬זו הייתה חוויה מדהימה ועבודה‬
‫קשה בעולם שהוא מבצעי ממש כמו חיל האוויר‪,‬‬
‫עם הרבה רגעים מותחים"‪ .‬בלין מוסיף‪ ,‬כי על‪-‬אף‬
‫שלא היה לו מושג ירוק בנושאי קידוחים‪ ,‬ההכשרה‬
‫והניסיון שצבר בצבא וברקנאטי סייעו לו להתמוש‬
‫דד עם התפקיד החדש‪ ,‬שכלל תקשור עם השותש‬
‫פים ושורה ארוכה של מומחים זרים‪ .‬הצוות צמח‬
‫ומוטת השליטה התרחבה‪ ,‬אבל הקידוחים אכזבו‬
‫ולאחרונה נרכשה החברה על‪-‬ידי בעלי מספנות‬
‫ישראל ומהנדס הקידוחים קן סטנלי‪ .‬בלין ימשיך‬
‫לנהל אותה‪.‬‬
‫הכניסה המיידית שלו לעולם העסקים‪ ,‬כמעט‬
‫בלי הכנה מוקדמת‪ ,‬הייתה מבחינתו הזדמנות נהש‬
‫דרת להיחשף לעולם הגדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מודע‬
‫לכובד האחריות וחושב על בניית ארגון לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬שיהיה ארגון לומד על ציר התפתחות קבוע‪.‬‬
‫להזדהות עם המשימה‬
‫למרות ההישגים והקריירה שבנו‪ ,‬גם אורי רן‬
‫וגם אבי בלין לא מרגישים שמיצו את עצמם‪ .‬אורי‬
‫רן‪ ,‬למשל‪ ,‬חושב על פעילויות נוספות במקביל‬
‫לניהול היקב‪ ,‬כמו בתחום ההשקעות הפיננסיות‪.‬‬
‫אבי בלין חושב על חינוך והדרכת בני נוער כמש‬
‫שימה הבאה שלו‪ .‬השאיפה למצויינות‪ ,‬תחרותיות‬
‫ואינדיבידואליזם משותפת לשניהם והם מצביש‬
‫עים‪ ,‬שוב‪ ,‬על חיל האוויר כאחד ממקורות האנרגיה‬
‫הזאת‪ .‬עניין נוסף עליו הם מסכימים הוא החשיבות‬
‫שהעיסוק יהיה בעל ערך שהוא לא רק כספי‪ .‬גם‬
‫כארגון וגם כפרט‪ ,‬הם אומרים‪ ,‬צריך שתהיה לך‬
‫משימה שאתה יכול להזדהות איתה‪.‬‬
‫נושא משותף נוסף הוא הצורך בחיבור כל הגוש‬
‫רמים לאותו יעד‪ ,‬תוך סנכרון כל העובדים בכל‬
‫הרמות‪ .‬ביקב‪ ,‬הדבר מתבטא בחשיבה מקיפה ‪-‬‬
‫החל מהנטיעה דרך התהליך החקלאי‪ ,‬היינות‪,‬‬
‫האריזה‪ ,‬המיתוג‪ ,‬נקודות המכירה וכו'‪ .‬בקידוחי גז‬
‫ונפט פירושו לקחת אנשים מעולמות תוכן שונים‬
‫כמו פיננסים‪ ,‬רגולציה‪ ,‬הנדסה וסחר בינ"ל ולחבר‬
‫אותן למערכות טכנולוגיות‪ ,‬תוך התמודדות עם‬
‫תנאי שטח קשים‪.‬‬
‫אבי בלין מדגיש‪ ,‬כי הכוח המניע בחייו הוא‬
‫שילוב של ערכים והנאה‪ ,‬תהליך של יצירה ובניית‬
‫משהו בעל ערך‪ .‬ערך כספי הוא תנאי הכרחי‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא חזות הכל‪ .‬הוא מאמין‪ ,‬כי אם בנית מבנה‬
‫בעל ערך תהיה לו גם הצלחה בשוק‪.‬‬
‫אורי רן חושב עדיין במונחים של ספורטאי‬
‫תחרותי וקורא לכל איש עסקים‪ ,‬יזם ומנהל למש‬
‫צות את היכולות שלו‪ ,‬בתחום המתאים לו ביותר‪.‬‬
‫"חשוב להבין היכן הפוטנציאל שלך‪ .‬לא בטוח‬
‫שמומלץ למישהו חזק ונמוך ללכת לקפיצה לגוש‬
‫בה‪ ,‬אבל אולי הוא יכול להצטיין בהדיפת כדור‬
‫ברזל"‪.‬‬
‫לדברי אורי רן‪ ,‬בעולם העסקים חשוב מאד ליש‬
‫צור הזדמנויות לשותפים שלך ‪ -‬ספקים‪ ,‬לקוחות‪,‬‬
‫משקיעים‪ ,‬עובדים‪" .‬ככל שנחשוב עליהם ונראה‬
‫כיצד הם מרוויחים מהאינטראקציה עימנו נוכל‬
‫ליצור להם מוטיבציה לקשרי עבודה לטווח רחוק‪.‬‬
‫זה מאד מפתה לכופף ידיים ולמצות את האינטרס‬
‫הכלכלי בכל אינטראקציה עסקית‪ ,‬אבל עד כמה‬
‫שזה קשה‪ ,‬צריך לנסות להרוויח ביחד‪ ,‬לא אחד על‬
‫חשבון השני"‪.‬‬
‫הסיכום המשותף לשניהם ‪ -‬לא הכל זה הצלחות‬
‫וישנם רגעים ומצבים שקשה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לצפות‪.‬‬
‫עולם העסקים מחייב שהייה במרחבים של חוסר‬
‫וודאות ומציאות משתנה‪✱ .‬‬
‫חומר למחשבה‬
‫לגייס או לא לגייס? זו השאלה‬
‫א‬
‫מי שמקים מיזם בתחום האינטרנט‪/‬מובייל עשוי לגלות‬
‫שכולם מדברים היום על ‪ bootstrapping‬והגעה לשוק לפני‬
‫גיוס הכסף‪ .‬למה בעצם ומה יש לכולם נגד כסף?‬
‫מאת‪ :‬ד"ר איריס גינזבורג‬
‫ם אתם מרימים היום מיזם בתחום‬
‫האינטרנט‪/‬מובייל (דיגיטל) ואתם‬
‫מחפשים מימון‪ ,‬תגלו שכולם‪ ,‬אבל‬
‫ממש כולם ‪ -‬קרנות הון סיכון‪,‬‬
‫אנג'לים‪ ,‬חממות ובכלל גופים שאמורים להתפרנס‬
‫מכך שישקיעו בכם כסף‪ ,‬ימליצו לכם שלא לגייס‪.‬‬
‫כן‪ ,‬לא לגייס‪ .‬הם ימליצו לכם‪ ,‬קודם כל‪ ,‬לבנות‬
‫פרוטוטייפ‪ ,‬או גרסת אלפא‪ ,‬שכבר ניתן להשיק‬
‫ולבחון בזמן אמת‪ ,‬על מנת להוכיח כי אכן קיים‬
‫"קהל יעד אמיתי" וכי מדובר בסיטואציה "אמיד‬
‫תית"‪ ,‬או במילים אחרות שהרעיון שלכם אכן עובד‪.‬‬
‫רק אז‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬כדאי להתחיל לגייס כסף‪.‬‬
‫מתבקש לשאול ‪ -‬מדוע? מה קורה כאן? חלק‬
‫מהמטיפים מתבלים את הטיעונים בחוסר אהדה‬
‫מובהק לקרנות ההון סיכון ובשמחה על קריסת‬
‫המודל שלהן‪ .‬חלק מסבירים שיזמים צריכים להיות‬
‫עצמאים ככל האפשר ולגעת בקהל הלקוחות‬
‫שלהם מהיום הראשון‪ ,‬ואילו אחרים בונים על ניד‬
‫סיונם האישי מהשנים האחרונות שהוכיח שאפשר‪.‬‬
‫ההסכמה הגורפת בין כל הגורמים בשוק יכולה‬
‫להפתיע‪ ,‬או לכל הפחות לרמוז על סיבה יותר תשד‬
‫תיתית לאופנה רווחת זו‪ .‬אולי פשוט כי אין כסף?‬
‫לא ממש‪ .‬יש לא מעט גופים שיש להם כסף והם אכן‬
‫משקיעים בשלבים יותר מתקדמים בתחום האינד‬
‫טרנט‪/‬דיגיטל‪ ,‬או שהם מבצעים השקעות גדולות‬
‫בתחומים אחרים‪ .‬אז אולי התגלו "מתודולוגיות‬
‫חדשות" שפשוט לא ראינו קודם? נו‪ ,‬באמת‪ ...‬היו‬
‫תמיד ויהיו תמיד תחומים שלמים של יזמות שאינם‬
‫דורשים הון סיכון ומשקיעים גדולים‪.‬‬
‫גלי התלהבות ואכזבה‬
‫אז הנה חומר למחשבה מפרספקטיבה קצת‬
‫אחרת‪ .‬עוד בחלקה הראשון של המאה הקודמת‪ ,‬זיהו‬
‫כלכלנים (‪ Kondratiev‬ו‪ )Schumpeter-‬מעין‬
‫"סופר‪-‬גלים" ארוכים במיוחד בהתנהגות הכלכלה‬
‫העולמית‪ ,‬בתיאום עם המצאה ואימוץ של טכנוד‬
‫לוגיות חדשות‪ .‬מדובר במחזורים ארוכים הנמשכים‬
‫‪ 40-50‬שנים‪ ,‬שאיפיינו מהפכות טכנולוגיות‪ ,‬כמו‬
‫הופעת הקיטור‪ ,‬השימוש בכותנה‪ ,‬המצאת הרכד‬
‫בות‪ ,‬השימוש בנפט‪ ,‬המצאת המכוניות והכבישים‪,‬‬
‫ובשנים האחרונות מדובר‪ ,‬כמובן‪ ,‬במהפכת המידע‪.‬‬
‫הכלכלנית הדרום‪-‬אמריקאית קרלוטה פרז‪,‬‬
‫מסבירה שכל גל כזה מתאפיין בארבעה שלבים‪:‬‬
‫השלב הראשון‪ ,‬בו מפציעה הטכנולוגיה החדשה‬
‫ונבנים היסודות שלה; שלב ההתלהבות המגיע‬
‫לאחריו ומאופיין בהבנה של קהלים גדולים יותר‬
‫שהנה עומדת לקום תשתית חדשה‪ .‬זהו השלב בו‬
‫מתבצעת השקעה מאסיבית של הון כספי ואנוד‬
‫שי ובו למעשה נבנות התשתיות החדשות‪ .‬השלב‬
‫השלישי מאופיין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬באכזבה‪ .‬זהו שלב בו‬
‫מתחילים להבין את מגבלות הטכנולוגיה החדשה‬
‫ולכוונן את החלומות נכון יותר‪ .‬השלב הרביעי הוא‬
‫שלב בניית הערך‪ ,‬בו מתחילים סדרי עולם להשד‬
‫תנות בהתאם לאפשרויות שפותחת הטכנולוגיה‬
‫החדשה‪.‬‬
‫אם נחזור לתחום האינטרנט‪/‬מובייל היום‪ ,‬הרי‬
‫שניתן לומר עליו שחלק משמעותי מהתשתיות‬
‫"ניתן להקים מיזמים‬
‫חדשים‪ ,‬שיושבים על‬
‫פלטפורמות קיימות ואינם‬
‫דורשים פיתוח חדש‪ .‬אפשר‬
‫להתחיל עם פרוטוטייפים‬
‫קטנים‪ ,‬שניתן לחשוף לקהל‬
‫משתמשים ראשוני"‬
‫?‬
‫כבר קיימות והן גם יציבות יחסית‪ .‬למשל‪ ,‬מי זוכר‬
‫את הימים (רק לפני עשר שנים) בהם היינו שולחים‬
‫אי‪-‬מייל וומוודאים אחר כך שהוא אכן הגיע ליעדו?‬
‫היום אין צורך לוודא שהאי‪-‬מייל הגיע כי התשד‬
‫תית יציבה וממילא בקושי מתייחסים אליו‪ .‬בדומה‬
‫לכך‪ ,‬מי זוכר את הימים שלפני עידן הפייסבוק‪ ,‬או‬
‫את התקופה בה היה כה מסובך לשלוח קבצי מדיה‬
‫גדולים? היום הכל נראה אחרת‪.‬‬
‫חיבורים חדשים‬
‫אז מה כל זה אומר? שהיום ניתן לחשוב ולהד‬
‫קים מיזמים חדשים‪ ,‬שיושבים על הפלטפורמות‬
‫החדשות ומשתמשים בהן ואינם דורשים פיתוח‬
‫של טכנולוגיה חדשה‪ .‬שירותים שמאפשרים לנו‬
‫לשפר משמעותית את איכות החיים שלנו על‪-‬ידי‬
‫חיבורים חדשים‪ .‬חיבור למידע שלא היה קיים‪ ,‬או‬
‫לא היה נגיש‪ ,‬עד לאחרונה‪ .‬חיבור לרשתות חברד‬
‫תיות שלא היו נגישות עד לשנים האחרונות‪ .‬חיבור‬
‫למקומות רחוקים פיזית‪ ,‬שעכשיו הופכים להיות‬
‫נגישים ועוד ועוד‪ .‬לעיתים קרובות השירותים החד‬
‫דשים דורשים הבנה מצויינת של צרכי הלקוחות‪,‬‬
‫יכולת לדמיין שירות חדש ושימוש מושכל בכלים‬
‫קיימים‪.‬‬
‫ואם ביכולות הללו מדובר‪ ,‬אז אפשר להתחיל‬
‫עם פרוטוטייפים קטנים יחסית שניתן לחשוף‬
‫לקהל משתמשים ראשוני‪ .‬כדאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬להיות‬
‫באינטראקציה מתמדת עם הלקוחות וכדאי להבין‬
‫מה עובד בשבילם ומה לא‪ ,‬וכדאי להתעדכן בתד‬
‫מידות בתשתיות הטכנולוגיות שבונים ומתחזקים‬
‫הגופים הגדולים‪ .‬וכסף? נו‪ ,‬אז כנראה אפשר להתד‬
‫חיל גם בלי סכומים גדולים‪.‬‬
‫אז זהו? לשכוח מהכסף? לא ממש‪ .‬קודם כל‪,‬‬
‫צריך עדיין לבנות טכנולוגיות רבות חדשות בתד‬
‫חומים כמו מדעי החיים‪ ,‬קלינטק ותשתיו ת ‪ IT‬ח�ד‬
‫שות ‪ -‬שם נדרשות השקעות גדולות‪ .‬כשמיזמים‬
‫מגיעים לשלבים מתקדמים יותר הם זקוקים לסד‬
‫כומי כסף גדולים על מנת להגיע לקהלים הגדולים‬
‫באמת‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬כשישטוף אותנו שוב גל חדש של‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬אם עוד נהיה כאן‪ ,‬נצטרך לחזור ולגייס‬
‫כספים גדולים‪✱ ...‬‬
‫הכותבת היא ראש תוכנית ה‪ MBA -‬בניהול טכנולוגיה‪,‬‬
‫יזמות וחדשנות ברקנאטי הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]17‬‬
‫עניין חברתי‬
‫רואים רחוק‪,‬‬
‫רואים שילוב‬
‫הצלחתם של מוסא חסדיה‪ ,‬אינאס סעיד ויאסר אבו‪-‬‬
‫ערישה היא עוד ציון דרך במסלול הארוך של ערביי ישראל‬
‫בדרך להשתלבות בחברה הישראלית‪ .‬השלושה בטוחים‬
‫ששוויון הזדמנויות הוא לא רק מוסרי‪ ,‬אלא גם תועלתי‪,‬‬
‫אך לא מצליחים להבין מדוע אנחנו לא מבינים זאת‬
‫מאת‪ :‬טל חצרוני‬
‫א‬
‫חרי ‪ 20‬שנה בניכר חזר אינאס סעיד‬
‫לישראל‪ .‬המדינה לא קראה לו לחזור‬
‫והאקדמיה לא סימנה אותו כמדען חוזר‪.‬‬
‫סעיד‪ ,‬בן ‪ ,47‬יליד כפר נחף שעל‪-‬יד‬
‫כרמיאל‪ ,‬חזר לארץ כי הוא פשוט התגעגע‪ .‬למרות‬
‫שהיום הוא מגדיר את עצמו כ"קוסמופוליטי" ‪-‬‬
‫תואר שכנראה הולם מי שבילה שני עשורים במרכזי‬
‫הפיתוח המתקדמים של תעשיית היי‪-‬טק בבוסטון‬
‫ובדיסלדורף‪ ,‬הוא נותר שבוי בנוף הגליל‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬סיפורו של סעיד‪ ,‬שהקים לפני‬
‫כחמש שנים את "גליל סופטוור" ופרש לאחרונה‪,‬‬
‫מדגים את הצלחתם של ערביי ישראל לכבוש עמ‪-‬‬
‫דות מפתח בחברה ובכלכלה‪ .‬אולי הוא לא מהווה‬
‫מקרה מייצג של כל ערביי ישראל‪ ,‬אבל הוא בהחלט‬
‫מדגים את הפוטנציאל ובעיקר את הדרך שסללו‬
‫סעיד וחבריו לאחרים‪ .‬זה לא אומר שהם נחים על‬
‫זרי הדפנה‪ .‬רחוק מזה‪ .‬אבל משהו בכל זאת זז כאן‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬סעיד ואנשי עסקים ערבים אחרים הראו שא‪-‬‬
‫פשר להצליח בשילוב ערביי ישראל בכלכלה לא‬
‫רק כעשייה חברתית התנדבותית‪ ,‬אלא גם כמשלח‬
‫יד מצליח‪.‬‬
‫להיות חלק מהמשחק‬
‫סעיד למד בתיכון האורתודוקסי בחיפה וסיים‬
‫תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון‪.‬‬
‫את לימודי התואר השני כבר עשה בבראונשוויג‪,‬‬
‫גרמניה‪ ,‬ואפילו החל בלימודי דוקטורט בהנדסת‬
‫אלקטרוניקה‪ ,‬אך הקריירה האקדמית נקטעה לטו‪-‬‬
‫בת התעשייה‪ .‬הוא התקבל לעבודה בשלוחה הגר‪-‬‬
‫מנית של "אריקסון"‪ ,‬ספקית תשתיות התקשורת‬
‫השוודית הגדולה‪ ,‬ואחר כך עבר לעבוד בחברת הבת‬
‫של "נוקיה"‪ ,‬אף היא בגרמניה‪ .‬בסך הכל בילה שם‬
‫‪ 111‬שנים‪ ,‬משם עבר לארה"ב למרכז המו"פ של "נ�ו‬
‫קיה" בבוסטון‪ .‬הוא נמנה על צוות ההקמה של המרכז‬
‫ולאחר כמה שנים הצטרף לחברת הזנק אמריקנית‬
‫[ ‪ ]18‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫בתחום רשתות תקשורת‪.‬‬
‫לתוכנית ‪-‬ה‪ MBA-‬למנהלים של קלוג‪-‬רקנ�א‬
‫טי‪ ,‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ ,‬הוא‬
‫הצטרף כשהבין שחסר לו רקע ניהולי ועסקי‪ ,‬לאחר‬
‫שהתמקד שנים בתפקידים טכנולוגיים‪ .‬הוא בוגר‬
‫המחזור העשירי ומספר‪ ,‬כי בני מחזורו מקפידים‬
‫להיפגש אחת לשלושה חדשים לנטוורקינג עסקי‬
‫ובכלל‪ ,‬שומרים על קשר הדוק ביניהם‪.‬‬
‫"זה מעין מועדון עסקי שמעניק לי‪ ,‬כערבי‪,‬‬
‫יכולת מינוף‪ .‬צריך לזכור שלערביי ישראל אין‪,‬‬
‫לרוב‪ ,‬את הכלים והאמצעים שיש לאנשי ההיי‪-‬טק‬
‫היהודים‪ .‬הם לא יכולים לשבת בבית קפה ולפגוש‬
‫חברים מהמילואים‪ ,‬להקים סטרט‪-‬אפ ולגייס כספים‬
‫ממקורבים‪ .‬לכן‪ ,‬המפגש עם אנשי תעשייה מובילים‬
‫מאפשר לי להיות חלק מהמשחק"‪.‬‬
‫במקביל ללימודים הצטרף סעיד לחברת ‪,ECI‬‬
‫שם היה אחראי על תחום השיווק למדינות הדוברות‬
‫גרמנית במרכז אירופה‪ .‬הוא רשם הצלחה מרשימה‬
‫בתפקיד‪ ,‬אבל לאחר שנתיים פרש כדי להתמסר‬
‫למיזם החדש של הקמת "גליל סופטוור"‪ ,‬יחד עם‬
‫משקיעים נוספים ובהם זאבי ברגמן‪ ,‬מנכ"ל‪NICE‬‬
‫ובוגר הפקולטה לניהול גם הוא‪ ,‬ואיציק דנציגר‪,‬‬
‫שכיום מכהן כיו"ר החברה‪.‬‬
‫קידום תעסוקתי‬
‫"גליל סופטוור" הוא סיפור הצלחה שנולד‬
‫ממצוקה‪ .‬זה לא סוד שהיצע התעסוקה של ערביי‬
‫הגליל הוא לרוב דל‪ .‬הרעיון היה להציע שירותי מי‪-‬‬
‫קור‪-‬חוץ לפיתוח תוכנה ובדיקות תוכנה מתקדמות‪,‬‬
‫שיינתנו‪ ,‬בין‪-‬היתר‪ ,‬על‪-‬ידי מהנדסים מהמגזר הע‪-‬‬
‫רבי בצפון‪ .‬החברה נחלה הצלחה מרשימה וכיום היא‬
‫מעסיקה לא רק ערבים‪ ,‬אלא גם יהודים מהאזור‪ ,‬תוך‬
‫ייצוג נאמן של קשת הצבעים האנושית של הגליל‪.‬‬
‫החברה נחשבת למובילה בתחומה‪ ,‬עם התקשרויות‬
‫לחברות ההיי‪-‬טק המובילות‪ ,‬כמו אמדוקס‪ ,‬סרגון‪,‬‬
‫אינאס סעיד‪ :‬לערביי ישראל‬
‫אין את הכלים שיש לאנשי‬
‫ההיי‪-‬טק היהודים‪ .‬הם לא‬
‫יכולים לשבת בבית קפה‪,‬‬
‫לפגוש חברים מהמילואים‬
‫ולגייס כסף לסטרט‪-‬אפ‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הנטוורקינג העסקי כה‬
‫חשוב להם‬
‫‪ HP‬ואחרות‪.‬‬
‫"הגדולה של 'גליל סופטוור' היא בכך שבעצם‬
‫קיומה היא מנעה זליגה של מקומות עבודה מחוץ‬
‫לאזור הצפון והצליחה לגרום לכך שפרויקטים‪,‬‬
‫שעמדו בסכנת עזיבה‪ ,‬נותרו בצפון"‪ ,‬קובע סעיד‪.‬‬
‫אך למרות ההצלחה‪ ,‬סעיד חש שהגיע הזמן לע‪-‬‬
‫בור למיזם חדש‪ .‬הפעם הוא בחר ללכת לפרויקט‪,‬‬
‫שמגלם בתוכו אחריות חברתית‪ ,‬והקים את מיזם‬
‫אלפאנר (מגדלור)‪ ,‬שמפעיל מרכזי הכוון תעסוקתי‬
‫במגזר הערבי‪.‬‬
‫זו חברה לתועלת הציבור (חל"צ)‪ ,‬שותפות של‬
‫הג'וינט‪ ,‬קרן יד הנדיב וממשלת ישראל‪ .‬האחרונה‬
‫בחרה באלפאנר כגוף מבצע לקדם את התוכנית‬
‫הממשלתית לקידום תעסוקת ערבים והתכנון מדבר‬
‫על הקמ ת ‪ 22‬מרכזים בישובים הערבים‪ .‬המטרה ה�מ‬
‫רכזית היא לטפל באוכלוסייה אשר התייאשה מחי‪-‬‬
‫פוש עבודה ונעלמה מראדר הסטטיסטיקה הרשמית‪,‬‬
‫תוך יצירת הזדמנויות תעסוקה אצל מעסיקים וטי‪-‬‬
‫פול משולב בפרט ובקהילה‪.‬‬
‫הפרסום במגזר הערבי עובד‬
‫את מוסא חסדיה אתם אולי לא מכירים אישית‪,‬‬
‫אבל אין ספק שמתישהו בחייכם נתקלתם בקמפיין‬
‫פרסומי שיצא מתחת ידיו‪ .‬הוא כבר יותר מ‪ 30-‬שנה‬
‫בענף ואין חברה גדולה בתחום המזון או מוצרי הצ‪-‬‬
‫ריכה שלא עבדה איתו‪.‬‬
‫הוא בן ‪ ,56‬יליד פארדיס ובן למשפחה מרובת‬
‫ילדים‪ .‬כמו סעיד למד בתיכון האורתודוקסי בחיפה‪,‬‬
‫משם המשיך ללימודי תואר ראשון בכלכלה וס‪-‬‬
‫טטיסטיקה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬את הדחף שלו‬
‫ללימודים הוא ספג מאמו‪ ,‬שעודדה אותו להתקדם‬
‫בחיים‪ .‬בתחילה חשב על לימודי רפואה‪ ,‬מקצוע פו‪-‬‬
‫פולרי במגזר הערבי‪ ,‬אבל בסוף החליט ללכת על‬
‫כלכלה‪ ,‬כדרך להגיע לעולם העסקים שמשך אותו‪.‬‬
‫נקודת המפנה בחייו הייתה כאשר התנחל בתל‪-‬‬
‫אביב של שנות ה‪ .'80-‬הניסיון הראשון להשתלב‬
‫בשוק העבודה נתקל בקשיים הידועים של ערבים‬
‫ישראלים‪ .‬במקום לבכות על מר גורלו החליט לה‪-‬‬
‫משיך ללמוד ופנה ללימודי מינהל עסקים בפקולטה‬
‫לניהול‪ ,‬שסיפקו לו ראייה עסקית רחבה יותר‪ ,‬ושם‬
‫גם הכיר כמה חברים שכבר התפרנסו למחייתם‪ .‬הוא‬
‫למד מימון ושיווק ומצא את השילוב בין השניים‬
‫מרתק‪ .‬מי שפתח לו את הדלת לעולם השיווק והפ‪-‬‬
‫רסום היה המרצה שלו‪ ,‬ד"ר דב יזרעאלי ז"ל‪ ,‬שהפנה‬
‫אותו למכון מחקר‪ ,‬משם התגלגל לאיגוד המפרס‪-‬‬
‫מים ולבסוף נחת במשרד הפרסום אריאלי‪.‬‬
‫אריאלי נחשב אז לאחד המשרדים המובילים‬
‫והנוצצים בעיר‪ .‬רוני אריאלי‪ ,‬בנו של המייסד‪ ,‬היה‬
‫כוכב עולה וכל חברות התעשייה ומוצרי הצריכה‬
‫הגדולות נמנו על לקוחות המשרד‪ .‬הוא הביא עימו‬
‫שיטות שיווק אמריקאיות‪ ,‬שאז עוד לא היו מוכרות‬
‫בארץ‪ ,‬ועל הדרך עזר לחסדיה להשתלב בחיי הפר‪-‬‬
‫סום ואפילו שימש לו כחונך‪ .‬חסדיה מונה לעוזר תק‪-‬‬
‫ציבאי ואחר כך לתקציבאי ופגש שם כמה מאושיות‬
‫עולם הפרסום הישראלי‪ .‬על לקוחות המשרד נמנתה‬
‫אז חברת הרהיטים "רים" ומוסא חסדיה עמד בקשר‬
‫עם מנהל השיווק‪ ,‬אחד בשם בנימין נתניהו‪.‬‬
‫עושים כסף מסקטורים‬
‫לאחר שהוכיח את עצמו במגזר הכללי נפתחה‬
‫לו הדרך לחולל מהפיכה בתחום הפרסום ולייסד את‬
‫הפעילות המגזרית הפונה לסקטורים נקודתיים‪ ,‬בי‪-‬‬
‫ניהם המגזר הערבי‪ ,‬החרדי והרוסי‪ .‬הכל החל במחקר‬
‫שגילה עד כמה אפסית היא הפעילות השיווקית‪-‬‬
‫פרסומית במגזר הערבי‪ .‬חסדיה עבר מנקודה מכי‪-‬‬
‫רה אחת לשנייה כדי לאתר ערוצי הפצה ולדבר עם‬
‫אנשים בשטח‪.‬‬
‫ההתחלה הייתה צנועה‪ ,‬אבל עד מהרה גילו‬
‫החברות הגדולות את הפוטנציאל הבלתי ממומש‬
‫של כוח הקנייה במגזר הערבי‪ .‬תנובה‪ ,‬אסם‪ ,‬עלית‪,‬‬
‫חברות תקשורת וגם הטוטו החלו לעשות שימוש‬
‫בערוצי פרסום מגזריים לקדם את המוצרים שלהם‬
‫בישובים הערביים‪ .‬חסדיה רשם כמה פריצות דרך‪,‬‬
‫שהפכו לחלק מהמיתולוגיה של הפרסום במגזר‬
‫והגדיל את מחזורן של החברות במיליוני שקלים‪.‬‬
‫הוא עצמו מעריך שמדובר בתוספת של כ‪20% -‬‬
‫להכנסותיהן‪.‬‬
‫השלב הבא היה להקים משרד מתמחה‪ .‬אל‪-‬‬
‫בוסתנאי הוקמה תחילה כשותפות בינו לבין אריאלי‪,‬‬
‫שאליהם הצטרפו מאוחר יותר השותפים הצרפתים‬
‫מ"פובליסס"‪ .‬המבנה הזה החזיק מעמד עד שאריאלי‬
‫התפוגגה וחסדיה יצא לדרך עצמאית‪ ,‬כאשר הוא‬
‫רוכש את חלקם של השותפים האחרים‪ .‬הוא נחשב‬
‫כיום למשרד הפרסום הגדול ביותר במגזר ולאחד‬
‫המובילים בתחום המגזרים בכלל‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬עם פרוץ טרנד הריאליטי הוא יזם‬
‫עבור קוקה‪-‬קולה תחרות כישרונות ייעודית לבני‬
‫הנוער והצעירים במגזר הערבי ‪" -‬הכוכב נולד" של‬
‫המגזר‪ .‬המהלך הביא להד תקשורתי עצום וחיזק את‬
‫האהדה למותג בקרב בני הנוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא ליווה‬
‫את "בזק"‪ ,‬שהשקיעה בשנים האחרונות משאבים‬
‫רבים בשדרוג התשתית האינטרנטית בישובי המג‪-‬‬
‫זר‪ .‬חסדיה ואנשיו הובילו את המאמץ השיווקי בה‪-‬‬
‫עסקים ופעילות ציבורית‬
‫יאסר אבו ערישה‪,‬‬
‫בן ‪ ,27‬גם הוא‬
‫יליד פארדיס‪ ,‬אך‬
‫שני דורות קדימה‬
‫ממוסא חסדיה‪.‬‬
‫משפחתו סבלה‬
‫ממצוקה כלכלית‬
‫ויאסר נאלץ לעבוד‬
‫כדי לממן את‬
‫לימודי הרוקחות‬
‫של אחותו בחו"ל‪ .‬העובדה שיש לו אב נכה‬
‫והוא אח לארבע אחיות יצרה אצלו אחריות‬
‫עודפת‪ ,‬אך גם העניקה לו חופש פעולה‬
‫ועצמאות‪ .‬כבר מגיל צעיר גילה כישורי‬
‫מנהיגות ונטייה לפעילות ציבורית‪.‬‬
‫היום הוא תלמיד שנה שנייה בלימודי התואר‬
‫הראשון בניהול‪ ,‬בשילוב החוג למדעי המדינה‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬השילוב הזה‬
‫מאפשר לו גם להרחיב אופקים וגם ללמוד‬
‫עסקים‪ .‬אבל יאסר לא עוצר בתכניות לטווח‬
‫הקצר‪ ,‬הוא יודע לאן הוא שואף ‪ -‬להתפתח‬
‫מקצועית בחברת פיננסים‪ ,‬בנקאות או‬
‫ביטוח‪ .‬הוא גם חותר להיות חבר מועצת‬
‫פארדיס ולדאוג לצעירים‪ .‬עוד ‪ 15‬שנה הוא‬
‫רואה את עצמו יושב בכנסת ופועל לא רק‬
‫לטובת המגזר הערבי‪ ,‬אלא לכל קבוצות‬
‫המיעוט השואפות להשתלב בחברה‪.‬‬
‫בינתיים הוא כבר רשם לעצמו הצלחה‬
‫יפה במישור הציבורי‪ .‬הוא היה שותף‬
‫לפיתוח מרכז היזמות של אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫‪ ,StarTau‬שמטרתו לטפח יזמויות בקרב‬
‫סטודנטים‪ .‬עבורו זה היה עוד צעד בדרך‬
‫הארוכה לעידוד השתלבותם של ערבים‬
‫במגזר העסקי‪ .‬כמו אינאס סעיד‪ ,‬הוא מכיר‬
‫בחולשה של המגזר הערבי לפתח יזמות‬
‫עסקית‪ ,‬אבל הוא לא מסיר אחריות מהמגזר‬
‫עצמו‪ .‬הוא כואב במיוחד את החסמים‬
‫שניצבים בפני המיעוטים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫"מדוע אתם לא מנצלים את הפוטנציאל‬
‫שגלום בחברה רב‪-‬תרבותית?"‪ ,‬הוא מתריס‪.‬‬
‫"הרי כל המחקרים מוכיחים שמקומות‬
‫עבודה שנהנים מגיוון ומשונות מצליחים‬
‫עסקית יותר מאשר אלה שמתאפיינים‬
‫באחידות משמימה"‪ .‬רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬כך אבו‬
‫ערישה‪ ,‬היא גורם מפתח בהעלאת פריון‬
‫העבודה‪ .‬היא מאפשרת יצירתיות ומסייעת‬
‫בטיפוח ארגון בריא‪.‬‬
‫מוסא חסדיה ‪ :‬אני מוטרד‬
‫מכך שרק אחוז אחד‬
‫מהעובדים בסקטור הפרטי‬
‫הם ערבים‪ .‬יש אווירה‬
‫שמקשה מאוד על הציבור‬
‫הערבי להשתלב בחברה‬
‫נעת התחברות משקי הבית לתשתיות האינטרנט‬
‫המשודרגות וכיום שיעור משקי הבית‪ ,‬המחוברים‬
‫למהירויות גבוהות במגזר הערבי‪ ,‬זהה לשיעור במ‪-‬‬
‫גזר היהודי‪ .‬את הנהירה של צעירי המגזר לאינטרנט‪,‬‬
‫אל‪-‬בוסתנאי ממנפים באמצעות ניהול דף פייסבוק‬
‫ייחודי בשפה הערבית‪ .‬בקהילה שהקים חסדיה חב‪-‬‬
‫רים כיום מעל ל‪ 115,000-‬חברים‪.‬‬
‫ניצני שינוי‬
‫מוסא חסדיה‪ ,‬כמו עמיתיו‪ ,‬מוטרד מכך שרק ‪1%‬‬
‫מהעובדים בחברות בסקטור הפרטי הם ערבים וקובל‬
‫על האווירה שמקשה מאוד על הציבור הערבי להש‪-‬‬
‫תלב בחברה הכללית‪.‬‬
‫אינאס סעיד נזהר מלדבר פוליטיקה‪ ,‬אך קובע‪,‬‬
‫כי "המגזר הערבי נתקל היום בלא מעט חסמים‪ .‬גם‬
‫אלה שרוצים להתקדם מתקשים ויש קושי בהשגת‬
‫מימון והשקעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת השיווק לא פתוחה‬
‫דיה למוצרים ערביים‪" .‬אני יכול רק לקוות שמוצרים‬
‫נוספים מהמגזר הערבי יצליחו‪ ,‬למשל‪ ,‬כמו הטחינה‬
‫הערבית בסופרמרקטים"‪ ,‬הוא אומר ומגלה אופטי‪-‬‬
‫מיות זהירה‪ .‬פה ושם הוא מזהה ניצני שינוי‪ ,‬אך ברור‬
‫לו שבלי אסטרטגיה כוללת ומקיפה‪ ,‬לא יהיה כאן‬
‫שינוי מהותי‪.‬‬
‫מה הפתרון? שילוב‪ .‬ארגון ה‪ ,OECD-‬שישראל‬
‫הצטרפה לשורותיו‪ ,‬כבר המליץ על כך‪ .‬אם ממוצע‬
‫ההכנסה בקרב ערבים עומד על ‪ 9,000-10,000‬דולר‬
‫לנפש ואילו במגזר היהודי הוא עומד על ‪28,000‬‬
‫דולר לנפש יש כאן פוטנציאל אדיר שלא מנוצל‪,‬‬
‫פוטנציאל שיכול לגרום לתמ"ג הישראלי לנסוק‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬אפשר להפריד בין הטיפול בבעיות המדיניות‬
‫לבין הסוגיות הכלכליות‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אולי אם יהיה פה‬
‫שינוי כלכלי הבעיה הפוליטית תהיה חריפה פחות‪✱ .‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]19‬‬
‫מחקר‪ :‬העברה בין‪-‬דורית‬
‫זה‬
‫לא‬
‫אישי‬
‫ה‬
‫סכסוך המתוקשר בין צאצאיו‬
‫של איש העסקים יולי עופר‬
‫על נתחי ירושת אביהם הציף‬
‫פעם נוספת את אחת המכשלות‬
‫היותר מוכרות בעסקים משפחתיים ‪ -‬העברת‬
‫השליטה על העסק מדור לדור‪ .‬זו לא הפעם‬
‫הראשונה שמאבקים מרים מהסוג הזה נחשמ‬
‫פים לעיני כל‪ .‬אחד המקרים היותר מוכרים‬
‫הוא של משפחת אייזנברג‪ .‬לאחר פטירתו‬
‫של שאול אייזנברג הופתעו אשתו ובנותיו‬
‫לגלות צוואה לא מקורית שהציג בנו‪ ,‬ארווין‪,‬‬
‫ועל‪-‬פיה הוא זכאי לכ‪ 80%-‬מהירושה‪ .‬האם‬
‫והבנות סירבו להאמין שזה היה אכן רצונו‬
‫של המנוח‪ ,‬פנו מייד לעורכי דין וכך החלה‬
‫אחת המלחמות המשפחתיות היותר מכוערות‬
‫והיותר סבוכות שהיכרנו כאן‪ .‬התוצאה הייתה‬
‫עגומה לא פחות ‪ -‬רכושו של אייזנברג נמכר‬
‫לזרים במחירים נמוכים‪ ,‬עורכי הדין התעשרו‬
‫ממאבקים משפטיים אין‪-‬סופיים ובני הממ‬
‫שפחה נותרו מפולגים ומסוכסכים עד עצם‬
‫היום הזה‪.‬‬
‫"זה מקרה קאלסי של יצירת הפתעה בצמ‬
‫וואה‪ ,‬שעמדה בניגוד גמור לציפיות חלק‬
‫מבני המשפחה"‪ ,‬אומ ר ד"ר דן וייס‪ ,‬מו�מ‬
‫חה לעסקים משפחתיים בפקולטה לניהול‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪" .‬הפתעות גדולות‬
‫של בני משפחה גורמות‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬לתמ‬
‫גובות קיצוניות ובלתי ניתנות לריסון‪ .‬להמ‬
‫ערכתי‪ ,‬אם היה שאול אייזנברג מספר לבני‬
‫משפחתו על צוואתו בעודו בחיים ולא מפמ‬
‫תיע אותם‪ ,‬היו כל בני המשפחה יודעים מהו‬
‫[ ‪ ]20‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫בניגוד לדימוי המקובל‪,‬‬
‫קשיים בהעברת השליטה‬
‫בעסקים משפחתיים אינם‬
‫נובעים מתכונות אופי‬
‫של בני המשפחה‪ ,‬אלא‬
‫מגורמים המאפיינים את‬
‫התהליך עצמו‪ .‬ד"ר דן וייס‬
‫פיתח מודל לאיתור כשלים‬
‫מובנים במעבר הדורות‬
‫מאת‪ :‬אלון שפירא‬
‫רצונו האמיתי וכך היה נמנע אחד הסכסוכים‬
‫המשפחתיים ההרסניים ביותר‪ .‬זה ממחיש את‬
‫החשיבות הרבה של שקיפות ותיאום ציפיות‬
‫של כל בני המשפחה בתהליך מעבר הדורות‪.‬‬
‫בני משפחה שמבינים שזה היה רצון האב‬
‫בדרך כלל לא מערערים על רצונו"‪.‬‬
‫דרושים‪ :‬כללי משחק ברורים‬
‫אך לא רק תיאום ציפיות נחשב לגורם‬
‫חשוב בהצלחה או בכישלון של מעבר בין‪-‬‬
‫דורי של נכסים ושליטה בעסקים משפחתיים‪.‬‬
‫ד"ר וייס‪ ,‬החוקר את תחום העסקים המשפמ‬
‫חתיים זה שנים רבות‪ ,‬פיתח שיטה מובנית‬
‫להצלחה בתהליך מעבר דורות‪ ,‬הכוללת‬
‫עוד שלושה גורמים קריטיים העשויים לממ‬
‫נוע כישלון ולגרום להצלחה בתהליך מעבר‬
‫הדורות‪ .‬אחד מהם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הוא תקשורת‬
‫בין‪-‬אישית ושיתוף פעולה‪ ,‬שחיוניים להמ‬
‫צלחת העסק המשפחתי בכלל ובעת מעבר‬
‫הדורות בפרט‪.‬‬
‫וייס שואב השראה מעולם הספורט ומדמ‬
‫מה חילופי תפקידים בעסק משפחתי למרוץ‬
‫שליחים‪" :‬במרוצי שליחים הרצים מחלפים‬
‫ומעבירים את השרביט מאחד לשני ללא‬
‫דיבור‪ ,‬תוך הבנה ותיאום מלאים ביניהם‪.‬‬
‫שיתוף פעולה מושלם בין הרצים הכרחי‬
‫להצלחה בתהליך מעבר הדורות‪ .‬מנגד‪ ,‬סימ‬
‫כויי ההצלחה של מעבר כזה יורדים דרמטית‬
‫כאשר היחסים בין בני המשפחה מאופיינים‬
‫באי אמון הדדי‪ ,‬יריבויות אישיות‪ ,‬או חוסר‬
‫תקשורת לגבי כיווני ההתפתחות של העסק‬
‫המשפחתי"‪.‬‬
‫גורם הצלחה נוסף שנחשף במחקר‪ ,‬שנערך‬
‫במקביל באוניברסיטת תל‪-‬אביב ואוניברסימ‬
‫טת קליפורניה והקיף ‪ 90‬עסקים משפחתיים‪,‬‬
‫הוא הצורך בכללי משחק ברורים‪ .‬וייס מסביר‪,‬‬
‫כי בעוד תהליכי קבלת ההחלטות השוטפים‬
‫בעסקים משפחתיים הם בדרך כלל בלתי‪-‬פומ‬
‫רמליים ונקבעים סביב שולחן ארוחת השבת‪,‬‬
‫מעבר דורות מחייב תהליך קבלת החלטות‬
‫ברור וידוע לכל בני המשפחה‪ .‬זה חשוב‬
‫במיוחד בכל הנוגע לכניסת ילדים‪-‬ממשיכים‬
‫לעבודה בעסק המשפחתי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מתן‬
‫תפקידי ניהול לילד חסר כישורים או ניסיון‬
‫מביא בסבירות גבוהה לנזקים לעסק המשפמ‬
‫חתי‪ .‬אך הבעיה לא נגמרת בכך‪ .‬בחלק מהעסמ‬
‫קים המשפחתיים שנבדקו הייתה קיימת הבנה‬
‫בלתי כתובה‪ ,‬כי לכל אחד מילדי הדור הצעיר‬
‫תמיד יהיה מקום בעסק המשפחתי‪ ,‬אפילו אם‬
‫אינם מעוניינים בכך‪ .‬חלק מהילדים פירמ‬
‫שו זאת כאופציית ביטחון ולכן החלו לעבוד‬
‫בעסק המשפחתי בגיל מבוגר‪ ,‬לאחר שלמדו‬
‫לימודים שאינם רלוונטיים לעסק המשפחתי‪,‬‬
‫או שלא הצליחו בעסקים אחרים‪.‬‬
‫בעיות אלה ממחישות‪ ,‬לדעת ד"ר וייס‪,‬‬
‫את הצורך לקבע תהליך ברור בממשק שבין‬
‫המשפחה לעסק‪ ,‬תוך קביעה חדה מראש‬
‫של כללי משחק ברורים‪ ,‬כולל בחירה בין‬
‫בני משפחה הרוצים בתפקיד מסויים בעסק‪,‬‬
‫קביעת שכרם של בני המשפחה‪ ,‬מדיניות‬
‫חלוקת רווחים (דיבידנדים)‪ ,‬מדיניות בימ‬
‫צוע השקעות‪ ,‬העברת זכויות בעלות לזרים‪,‬‬
‫מבנה השליטה המשפחתית‪ ,‬מתן מידע לבני‬
‫משפחה שאינם עובדים בעסק ועוד‪.‬‬
‫הגורם האחרון שנמצא במחקר הוא אולי‬
‫הכי פחות אקזוטי‪ .‬מדובר בפשטות בעסק‬
‫שכבר אינו מסוגל לייצר עוד ערך לבני הדור‬
‫השני והשלישי וזאת עקב היותו קטן מידי‬
‫וחסר יכולת צמיחה‪.‬‬
‫מספר קטן של גורמים משפיעים‬
‫תוצאות המחקר‪ ,‬מבהיר ד"ר וייס‪ ,‬מלמ‬
‫מדות‪ ,‬כי כל אחד מארבעת הגורמים הינו‬
‫קריטי להצלחת תהליך מעבר הדורות ומנימ‬
‫עת כשלונות‪ .‬כלומר‪ ,‬הצטיינות בגורם אחד‬
‫אינה מפצה על חולשה בגורם אחר‪ ,‬כי הקמ‬
‫ריטיות טמונה בכל גורם בנפרד‪.‬‬
‫כך או אחרת‪ ,‬ד"ר וייס ממהר לשלול את‬
‫הדימוי המקובל כאילו הבעייתיות טמונה‬
‫באופיים של מי מבני המשפחה המעורבים‬
‫בתהליך המעבר‪ .‬במהלך המחקר הוא שמע‬
‫לא פעם בני משפחה מקטרים אחד על השני‬
‫וטוענים כי ההוא "קשה"‪" ,‬עקשן"‪ ,‬או "פריק‬
‫של שליטה"‪ ,‬אך סירב להשתכנע כי זו הבמ‬
‫עיה‪" :‬ניתוח של מאפייני הבעיות שעולות‬
‫בתהליך מעבר הדורות מעלה‪ ,‬כי מספר קטן‬
‫של גורמים קריטיים משפיעים על הצלחת‬
‫או כישלון של התהליך אצל משפחות רבות‪.‬‬
‫במילים פשוטות‪ ,‬מספר קטן של מלכודות‬
‫סטנדרטיות גורמות לרוב מכריע של הכשמ‬
‫לונות‪ .‬מלכודות אלה קשורות לתהליך מעבר‬
‫הדורות עצמו ולא לתכונות אופי של בני‬
‫המשפחה המעורבים בתהליך‪ .‬לאישיות בני‬
‫המשפחה‪ ,‬ב‪ 80%-90%-‬מהמשפחות שנבדקו‪,‬‬
‫הייתה השפעה שולית על הצלחתו או כשלונו‬
‫של התהליך"‪.‬‬
‫כדי לאתר מראש את הכשלים הצפויים‬
‫בתהליך מעבר הדורות פיתח ד"ר וייס "סקר‬
‫בריאות עסק משפחתי"‪ .‬בדומה לסקר גופני‬
‫אישי‪ ,‬שכל מנהל עורך מידי שנה או שנתיים‪,‬‬
‫גם כאן מדובר על זיהוי מוקדם של תסמינים‬
‫מדאיגים ושל בעיות פוטנציאליות‪.‬‬
‫סוד הצלחתו של סקר כזה הוא כפול‪ :‬הוא‬
‫משמש ככלי לגילוי מוקדם של בעיות טרם‬
‫הופעתן‪ ,‬ובכך מונע מריבות וסכסוכים בתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬אך הוא גם מהווה תמריץ לשינוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא מצביע על פעולות שיש לנקוט‬
‫לשמירת בריאות המשפחה והעסק המשפחתי‪.‬‬
‫האם ילדי המשפחה עדיפים‬
‫על מנהלים חיצוניים?‬
‫ד"ר וייס מגלה סימפטיה רבה לשאיפה‬
‫להעביר עסק מדור לדור ולשמר תפקידי‬
‫ניהול בכירים בידי בני המשפחה‪ ,‬גם כאשר‬
‫ברור שישנם מועמדים זרים מוכשרים יותר‬
‫הצפויים לנהל את העסק בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬ילדים הגדלים בעסק משפחתי‬
‫צוברים כלים וידע‪ ,‬אשר ביחד עם השכלה‪,‬‬
‫התמקצעות ותהליך הכשרה‪ ,‬מקנים‬
‫יתרונות בולטים על פני מועמדים חיצוניים‪,‬‬
‫יהיו מוכשרים ככל שיהיו‪ .‬הוא סבור שילדי‬
‫המשפחה צפויים לגלות רגישות ויכולת‬
‫טובה להתמודד עם קשיים הנובעים משילוב‬
‫של משפחה ועסק‪.‬‬
‫עניין אישי‬
‫למרות שהעיסוק‬
‫המחקרי בתחום העסקים‬
‫המשפחתיים הוא צעיר‬
‫למדי‪ ,‬הביקוש ללימודי‬
‫התחום נמצא במגמת‬
‫ד"ר דן וייס‬
‫עלייה מתמדת‪ ,‬הן בארץ‬
‫והן בעולם‪ .‬ד"ר דן וייס מדווח על ביקוש רב‬
‫לקורס שלו על עסקים משפחתיים‪ ,‬אותו הוא‬
‫מעביר לתלמידי התואר השני במינהל עסקים‬
‫של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‪" .‬רוב התלמידים לא באים להשתתף‬
‫בקורס כי מדובר בלימודי חובה‪ ,‬אלא מתוך‬
‫עניין אישי‪ .‬חלקם הם בנים‪-‬ממשיכים בעסק‬
‫משפחתי‪ ,‬אחרים הם בני זוג של בנים או‬
‫בנות ממשיכים‪ ,‬וישנם כאלה הממלאים‬
‫תפקידי ניהול בעסקים משפחתיים ואין ספק‬
‫שהם מעוניינים לגלות היכן נמצאת 'תקרת‬
‫הזכוכית' במסלול הקידום הצפוי להם בעסק‬
‫המשפחתי"‪.‬‬
‫לקבוע סדר עדיפויות‬
‫אחרי כל זאת‪ ,‬אין די באיתור מוקדם של‬
‫כשלים ובעיות‪ .‬ד"ר דן וייס מדגיש את הצומ‬
‫רך לקבוע סדר עדיפויות לפעולה‪" .‬נדרש‬
‫מיקוד של צעדי המשפחה‪ ,‬כי קשה לטפל‬
‫בכל ארבעת החולשות בעת ובעונה אחת‪ .‬לכן‬
‫בנינו מטריצת מיקוד של פעולות המשפחה‪,‬‬
‫המשלבת בין הבעיות שאותרו לבין מידת‬
‫השפעתן על הצלחת תהליך מעבר הדורות‬
‫ומידת הקושי הטמונה בטיפול בהן‪ .‬מטריצת‬
‫המיקוד מנחה את המשפחה לנקוט פעולות‬
‫פשוטות יחסית כדי להוריד באופן דרמטי את‬
‫סיכויי המשפחה ליפול למלכודות‪ ,‬או להגיע‬
‫לכשלונות בתהליך המעבר הבין‪-‬דורי"‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬באחת המשפחות התברר ששתי‬
‫הבעיות הקריטיות הן חוסר תיאום ציפיות‬
‫והיעדר כללי משחק ברורים‪ ,‬כמו למשל‬
‫מתי יפרוש האב המייסד לגמלאות‪ .‬התברר‬
‫שקל יותר לטפל בבעיה הראשונה באמצעות‬
‫עריכת צוואה הקובעת את חלוקת הבעלות‬
‫בעסק המשפחתי‪ ,‬אך יש לה השפעה גדולה‬
‫על הצלחת תהליך המעבר הבין‪-‬דורי‪ .‬לעומ‬
‫מת זאת‪ ,‬קביעת מועד הפרישה לפנסיה של‬
‫האב הייתה נושא קשה‪ ,‬טעון ומורכב ומידת‬
‫השפעתו על הצלחת התהליך מוגבלת‪ .‬במימ‬
‫לים אחרות‪ ,‬מטריצת מיקוד היא גם תוכנית‬
‫עבודה לעסק המשפחתי‪ .‬למשפחות עופר‬
‫ואייזנברג זה כבר מאוחר מידי‪ ,‬אבל משפחות‬
‫אחרות יכולות ללמוד מניסיונם של אחרים‬
‫ולא ליפול למלכודות הסטנדרטיות של תהמ‬
‫ליך מעבר דורות בעסקים משפחתיים‪✱ .‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]21‬‬
‫מחקר‪ :‬שווקים פיננסיים‬
‫בועה טובה‬
‫לא כל הבועות הפיננסיות הן בהכרח רעות‪.‬‬
‫לעיתים עשויות להיות להן גם השלכות חיוביות‪.‬‬
‫מחקר חדש טוען שכאשר טכנולוגיה חדשנית‬
‫מאופיינת באפקט רשתי חזק‪ ,‬הבועה שנוצרת‬
‫בעקבותיה יכולה לתרום להתפתחות הטכנולוגיה‬
‫עצמה ואף להשפיע על הצמיחה ארוכת הטווח‬
‫ה‬
‫מאת‪ :‬נמרוד גזית‬
‫די התפוצצות בועת הדוט‪-‬קום בשלהי‬
‫שנות ‪-‬ה‪ '90-‬של המאה הקודמת ו�ת‬
‫חילת המאה ה‪ 21-‬לא שככו עד היום‪.‬‬
‫העובדה שמאז גלש המערב‪ ,‬תחילה‬
‫באיטיות ואחר כך בעוצמה‪ ,‬לעבר מיתון גלובלי‬
‫סייעה ביצירת הרושם שבועת ההיי‪-‬טק הייתה פית‬
‫גוע כלכלי רב‪-‬עוצמה‪ .‬התנהגות בלתי‪-‬רציונלית‬
‫שנגמרה בבכי‪ .‬גם התפוצצות בועת הנדל"ן‬
‫ב‪ ,2008-‬שזעזעה את השווקים וסימנה את ראשיתו‬
‫של המשבר הפיננסי העולמי‪ ,‬שמלווה אותנו מאז‪,‬‬
‫עיצבה את התפיסה לפיה בועות פיננסיות זה דבר‬
‫רע‪ .‬רע מאוד‪ ,‬אפילו‪ .‬אלא שעתה בא מחקר חדש‬
‫של ד"ר דוד צביליחובסקי‪ ,‬מהפקולטה לניהול‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ומפריך במקצת את התת‬
‫פיסה לפיה כל הבועות הן בהכרח רעות‪.‬‬
‫"מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בנזק שנגת‬
‫רם מבועות פיננסיות‪ ,‬שללא ספק קיים במקרים‬
‫רבים‪ ,‬אלא שהמחקר הזה ייחודי בכך שהוא מאת‬
‫פיין מקרים בהם לקיום הבועה יש דווקא השפעה‬
‫חיובית על הצמיחה ארוכת הטווח והתועלת החבת‬
‫רתית"‪ ,‬אומר ד"ר צביליחובסקי‪ ,‬שבעצמו בילה לא‬
‫מעט זמן בתעשיית ההיי‪-‬טק וההון סיכון‪.‬‬
‫מהם אותם מקרים? צביליחובסקי מצא שטכנות‬
‫לוגיות חדשות המאופיינות בחדשנות משמעותית‬
‫והשפעות רשתיות חיוביות יכולות מטבען לחות‬
‫לל בועות פיננסיות בשווקים‪ .‬החדשנות מובילה‬
‫לחוסר וודאות רב המאפשר את קיום הבועה גם‬
‫כאשר השווקים רציונליים‪ .‬האפקט הרשתי יוצר‬
‫השפעות גומלין אפשריות בין היקף השימוש‬
‫בטכנולוגיה והתועלות שהיא יוצרת‪ .‬בעוד שבדת‬
‫רך כלל האפקט של בועות פיננסיות הוא שלילי‬
‫בלבד‪ ,‬הרי שבמקרה בו ישנו קשר חיובי בין היקף‬
‫היישום של הטכנולוגיה והתועלת המופקת ממנה‪,‬‬
‫ייתכן גם אפקט חיובי משמעותי‪ .‬אם נתייחס לבות‬
‫עת הרכבות במחצית המאה ה‪ 19-‬באנגליה (ראה‬
‫מסגרת)‪ ,‬הרי שקווי רכבת בודדים מביאים תועלת‬
‫מוגבלת בהשוואה לקווים רבים המחוברים בינהם‬
‫ומעלים את יעלות השימוש‪ ,‬התועלת הפרטית‬
‫והתועלת הציבורית‪.‬‬
‫[ ‪ ]22‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫הבועה התפוצצה ‪ -‬הפריון עלה‬
‫זה נכון גם לגבי טכנולוגיות האינטרנט והתת‬
‫קשורת‪ ,‬שבגינן התפתחה בועת הנאסד"ק בסוף‬
‫המאה הקודמת וכמובן נכון גם לגבי טלפונים הסת‬
‫לולריים ותקני תקשורת חדשים‪ .‬זו גם המשמעות‬
‫של השילוב בין אפקט רשתי והשפעות חיצוניות‬
‫חיוביות ‪ -‬עליית התועלת בעקבות ריבוי משת‬
‫תמשים‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה של תשתית האינטרנט‪,‬‬
‫שהייתה מוגבלת בשעתה למוסדות צבא ואקדמיה‬
‫והפכה להיות אוניברסלית ובכך שינתה לנצח‬
‫את חיי כל המשתמשים בה‪ .‬עצם הפריצה קדימה‬
‫נגרמה על‪-‬ידי הציפיה לריבוי משתתפים‪ ,‬כמו‬
‫שריבוי משתתפים גרם לשדרוג הטכנולוגי‪ .‬לא‬
‫בועת רכבות‬
‫ד"ר צביליחובסקי‪ ,‬המרצה‬
‫בתחומי אסטרטגיה‪,‬‬
‫יזמות וחדשנות‪ ,‬מספק‬
‫דוגמא היסטורית מעניינת‬
‫שמדגימה את העקרון‬
‫שפיתח‪ .‬מתברר שבמאה‬
‫ה‪ 19-‬התפתחה באנגליה‬
‫ד"ר דוד צביליחובסקי בועת רכבות‪ ,‬כאשר אלפי‬
‫משקיעים השקיעו כספים רבים ‪ -‬בהיקפי‬
‫התחייבות שהגיעו בשיא הבועה לכשליש‬
‫מהתמ"ג הבריטי בשעתו ‪ -‬במניות של‬
‫חברות רכבת פרטיות‪ .‬אמנם בועת הרכבות‬
‫התפוצצה‪ ,‬כדרכן של בועות‪ ,‬אלא שבשנים‬
‫שלאחריה התפתחה באנגליה מערכת רכבות‬
‫טובה יותר‪ ,‬עם צפיפות קווים הגבוהה פי‪-‬‬
‫שישה מכל מדינה אחרת באותה תקופה‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬השפעת טכנולוגיות הקיטור והרכבות‬
‫על הפריון הכללי באנגליה של המאה ה‪19-‬‬
‫הייתה משמעותית ביותר וסייעה לאנגליה‬
‫להפוך למעצמה עולמית‪ .‬צביליחובסקי‬
‫מבהיר‪ ,‬כי מסלול ללא בועה אמנם היה‬
‫ממזער את הפסדיהם של משתתפים רבים‪,‬‬
‫אך מנגד הוא היה מקטין משמעותית את‬
‫ההשקעה בתעשיית הרכבות‪ ,‬עובדה אשר‬
‫הייתה פוגעת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בצמיחה ארוכת‬
‫הטווח של אנגליה‪.‬‬
‫ברור‪ ,‬אגב‪ ,‬מי כאן הביצה והתרנגולת‪ ,‬שכן ככל‬
‫שיותר אנשים האמינו בתועלת שטמונה ברשת כך‬
‫גבר השימוש בה והתשתית התפתחה והשתכללה‪,‬‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫אז נכון‪ ,‬הרבה מאוד אנשים מיהרו להשקיע‬
‫בחברת הדוט‪-‬קום ובעת התפוצצות הבועה הם‬
‫הפסידו חלק מכספם ונגרם זעזוע בשווקים‪ ,‬אבל‬
‫המחקר מראה כיצד בראייה ארוכת טווח הבועה‬
‫תורמת לחברה‪ ,‬למרות שבטווח הקצר נגרם הפסד‬
‫משמעותי למשתתפים רבים‪ .‬כך קרה שבועת‬
‫הטכנולוגיה התפוגגה דווקא כאשר נתוני פריון‬
‫הייצור בארה"ב הראו עלייה רב‪-‬שנתית מרשימה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במידה רבה עליית מחירי הנכסים‬
‫מסנכרנת את כל המשתתפים‪ .‬כולם מאמינים‬
‫שהטכנולוגיה החדשה תפרוץ קדימה ומשקיעים‬
‫בה‪ .‬הציפייה לתועלות גבוהות‪ ,‬חרף בועה אפשת‬
‫רית‪ ,‬מביאה בסוף לשיווי משקל טוב יותר מאשר‬
‫המצב הקודם‪ ,‬שהיה לא אופטימלי מבחינה טכת‬
‫נולוגית ותשתיתית‪ .‬אלמלא הבועה ייתכן ומסת‬
‫פר הממשתפים והיקף התשתיות היה נמוך יותר‬
‫ובכך הייתה מואטת ההתפתחות על הטכנולוגיה‬
‫החדשה‪.‬‬
‫מסלול צמיחה גבוה יותר‬
‫על‪-‬פי המודל‪ ,‬הבועה ‪ -‬כולל עליית המחיר‬
‫ונפילתו ‪ -‬אינה נגרמת בהכרח ממימוש מאכזב‬
‫של הטכנולוגיה‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬יתכנו מקרים רבים‬
‫בהם השינוי הטכנולוגי מאוד מוצלח ולמרות זאת‬
‫תתרחש בועה‪ ,‬גם כאשר כל המשתתפים רציונליים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיום הבועה מאפשר לכלכלה להשקיע מסת‬
‫פיק משאבים בטכנולוגיה החדשה בכדי לייצב את‬
‫הכלכלה על מסלול צמיחה גבוה יותר‪.‬‬
‫לקינוח‪ ,‬המחקר דן גם בנושאים הקשורים לקת‬
‫ביעת מדיניות אשר עשויה להשפיע על התוואי‬
‫של מחירי נכסים בתרחישים הכוללים שינוי טכת‬
‫נולוגי משמעותי ובועות‪ .‬ההבנה שיתכן ובמקרים‬
‫מסויימים יש לבועה תפקיד חיובי‪ ,‬מדגיש ד"ר‬
‫צביליחובסקי‪ ,‬צריכה להיות משוקללת בתהליך‬
‫בחירת המדיניות המתאימה‪✱ .‬‬
‫מחקר‪ :‬קהילה חברתית‬
‫מחוייבות‬
‫תמורת‬
‫מעורבות‬
‫מחקר חדש של ד"ר גל‬
‫אסטרייכר זינגר חושף‪,‬‬
‫כי אתרי תוכן המאמצים‬
‫לתוכם קהילה חברתית‬
‫יכולים להרוויח מצמיחת‬
‫מחוייבות ערכית לאתר‪,‬‬
‫שתביא חלק מהמשתמשים‬
‫לשלם עבור שירותי האתר‬
‫מאת‪ :‬אלון שפירא‬
‫ז‬
‫ה לא סוד שאתרי התוכן באינטרנט‪ ,‬וב־‬
‫מיוחד אלה המסתמכים על הפקת תוכן‬
‫מקורי (לדוגמא‪ ,‬עיתונים)‪ ,‬שרויים כבר‬
‫זמן רב במצוקה כלכלית קשה‪ .‬צורות‬
‫הפרסום החדשות והאינטרקטיביות ברשת עדיין‬
‫לא מצליחות לכסות‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬את הוצאות‬
‫האתר ולהפכו לרווחי וזאת חרף הגידול בתקציבי‬
‫החברות המופנה לצרכי פרסום דיגיטלי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫אתרי חדשות‪ ,‬מוסיקה וסרטים נמצאים בתחרות‬
‫מתמדת מול חלופות חינמיות ופיראטיות המוש־‬
‫כות את קהל היעד‪.‬‬
‫ד"ר גל אסטרייכר זינגר‪ ,‬המתמחה במסחר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬רשתות ומעורבות צרכנים בפקולטה‬
‫לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬יחד עם הדוק־‬
‫טורנט ליאור זלמנסון‪ ,‬חוקרים מודלים חלופיים‬
‫לאתרי תוכן ברי‪-‬קיימא‪ .‬החוקרים בוחנים את‬
‫הצורות שבהן אתרי התוכן משלבים בתוכם רכי־‬
‫בים קהילתיים ורשתות חברתיות וכן את ההשפ־‬
‫עה של מרכיבים אלה על התנהגות המשתמשים‬
‫באתר‪ .‬אם בתחילה אתרי התוכן סלדו מהתו־‬
‫פעות "החברתיות" המשפיעות על תוכן האתר‬
‫ומקשות על ניהולו‪ ,‬כיום כמעט כל אתר תוכן‬
‫משלב בתוכו רמה מסויימת של שיתוף גולשים ‪-‬‬
‫מטוקבקים ועד אפשרות לכל גולש לפתוח עמוד‬
‫וזירת כתיבת תוכן משלו לצד התוכן הקנייני‪.‬‬
‫המחקר הראשוני התבסס על אתר המוסיקה‪,‬‬
‫‪ .last.fm‬אתר זה מציע חברות זהב (‪)Premium‬‬
‫תמורת דולרים בודדים לחודש ומקנה בתמורה‬
‫הטבות המקלות על שמיעת המוסיקה והשימוש‬
‫באתר‪ .‬החוקרים גילו שאותם משתמשים הנוהגים‬
‫לרכוש את המינוי אינם אלה ששומעים הכי הרבה‬
‫מוסיקה (למרות שההטבות מועילות בעיקר לסוג‬
‫זה של לקוחות)‪ ,‬אלא דווקא אלה שעושים שימוש‬
‫גדול באלמנטים החברתיים באתר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הקמת‬
‫קבוצות עניין ותורמים פעילים לפורומים באתר‪.‬‬
‫לאורך זמן‪ .‬בשלב הראשון נמצאת צריכת התוכן‪,‬‬
‫בהמשך פעולות תרומה צנועות יחסית‪ ,‬כדוגמת‬
‫טוקבקים‪ ,‬ובקצהו פעולות ארגון והובלה חבר־‬
‫תית‪ ,‬כדוגמת הקמת קבוצות דיון וניהולן‪ .‬עם‬
‫הטיפוס בסולם ההשתתפות‪ ,‬עולה הנכונות של‬
‫הצרכנים לשלם עבור השימוש באתר‪ ,‬או עבור‬
‫מוצרים נלווים‪.‬‬
‫מטפסים בסולם המחוייבות‬
‫המחקר מבוסס על רעיון מתחום ההתנהגות לספק אופציות חברתיות‬
‫הארגונית המכונה "מחוייבות ארגונית"‪ .‬רעיון‬
‫המחקר מספק הצדקה כלכלית להחלט־‬
‫זה גורס‪ ,‬כי עובדים חווים סוגים שו־‬
‫תם של אתרי התוכן להוסיף אלמנ־‬
‫נים של מחוייבות לארגון בהתאם‬
‫טים קהילתיים‪ ,‬אך גם מדגיש את‬
‫למעורבותם בו‪ .‬המחקר מיישם‬
‫הצורך של האתר לספק "סולם‬
‫את התיאוריה הארגונית הזו כדי‬
‫השתתפות" מלא למשתמשיו‪.‬‬
‫להבין כיצד צורת ההתקשרות‬
‫כלומר‪ ,‬אופציות חברתיות מג־‬
‫בין האתר לבין המשתמשים‬
‫וונות‪ ,‬שיאפשרו למשתמשים‬
‫משתנה כאשר האתר מאפשר‬
‫"לטפס" אל אותן רמות מחוייבות‬
‫רמות מעורבות גבוהות יותר למ־‬
‫הגבוהות‪ .‬יישום חלקי של האלמנ־‬
‫שתמשים‪.‬‬
‫טים‪ ,‬לדוגמא אתר שמסתפק בטוקב־‬
‫מתברר כי משתמשים הבוחרים רק ד"ר גל אסטרייכר זינגר קים בלבד‪ ,‬לא יצליח‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליצור‬
‫לקרוא ולצפות בתכנים חווים "מחוייבות‬
‫קהילתיות מחוייבת שתביא גם לנאמנות‬
‫מתמשכת" ‪ -‬מחוייבות שנובעת מהבנת העלות בעלת משמעויות כלכליות בנות‪-‬קיימא‪ .‬את־‬
‫שיגרום הניתוק והמעבר לאתר אחר והתועלת שב־ רים המאמצים לתוכם קהילה במלואה‪ ,‬לעומת‬
‫החוקרים מראים‪ ,‬כי ההיבט החברתי הוא חלק מהותי‬
‫ואינטגרלי בתפיסת הערך של הקוראים ולכן משפיע על‬
‫הנכונות לשלם‪ ,‬לעיתים יותר מהתוכן עצמו‬
‫תוכן המסופק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משתמשים שלוקחים‬
‫חלק בהיבט החברתי באתר מפתחים גם "מחוייבות‬
‫רגשית" עמוקה המבוססת על כך שהאתר אינו‬
‫רק מקור למידע‪ ,‬אלא גם פלטפורמה בה פועלים‬
‫קשריהם החברתיים‪ .‬במידה שהמשתמשים לוקחים‬
‫על עצמם תפקיד של עריכה וניהול של תכנים‬
‫וקבוצות‪ ,‬ניתן גם להבחין ב"מחוייבות ערכית"‪,‬‬
‫הנובעת מכך שלאור מעורבותם הגבוהה מתפתחת‬
‫אצלהם תחושת הזדהות עמוקה עם מטרות וערכי‬
‫האתר ואיתה גם תחושת אחריות להצלחתו‪.‬‬
‫החוקרים מתארים "סולם השתתפות" ומעלים‬
‫את האפשרות‪ ,‬כי המשתמשים "מטפסים" בסולם‬
‫זאת‪ ,‬יכולים גם להרוויח מאותה מחוייבות ער־‬
‫כית לאתר שתביא את חלק מהמשתמשים לשלם‬
‫עבור שירותי האתר ויכולה להחליף אף במקרים‬
‫מסוימים את התלות בפרסומות‪.‬‬
‫יש כאן תפיסה חדשה של מהות האתר‪ .‬כיום‪,‬‬
‫אתרי התוכן עדין רואים את התוכן כעיקר‬
‫ה"מוצר"‪ .‬למשל‪ ,‬הכתבות המקוריות נתפסות‬
‫כעיקר הערך של הגרסה המקוונת של העי־‬
‫תון‪ .‬אולם אסטרייכר‪-‬זינגר וזלמנסון מראים‪,‬‬
‫כי ההיבט החברתי הוא חלק מהותי ואינטגרלי‬
‫בתפיסת הערך של הקוראים ולכן משפיע על‬
‫הנכונות לשלם‪ ,‬לעיתים יותר מהתוכן עצמו‪✱ .‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]23‬‬
‫זווית אישית‬
‫שליחות אקדמית‬
‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬
‫מ‬
‫ארכיון אוני' ת"א‬
‫פתה מאוד להשתמש בקלישאה החד‬
‫בוטה ולומר‪ ,‬כי אחרי ‪ 30‬ספרים‪150 ,‬‬
‫מאמרים מקצועיים ועבודה ציבורית‬
‫עתירת הישגים‪ ,‬שנמתחה על פני‬
‫שישה עשורים‪ ,‬פרופ' יאיר אהרני ממשיך לחקור‬
‫ולעבוד כרגיל‪ .‬האמת היא שהוא עובד יותר‪ ,‬כי‬
‫במהלך כמעט כל הקריירה שלו הוא דילג בין‬
‫מחקר לבין ניהול אקדמי‪ ,‬רגל פה רגל שם‪ ,‬והיום‬
‫הוא יכול‪ ,‬סוף‪-‬סוף‪ ,‬להקדיש את עצמו למחקר‬
‫נטו‪.‬‬
‫בגי ל ‪ 81‬אהרני מעורה היטב בכל מגמות ה�מ‬
‫חקר העדכניות‪ ,‬לפחות בתחומים החביבים עליו‬
‫ ניהול וכלכלה‪ ,‬כותב בלי הרף למגזינים מקד‬‫צועיים‪ ,‬חוקר ומייצר תיאוריות חדשות המנסות‬
‫לתת תשובות לשאלות אקטואליות‪.‬‬
‫כשהוא נשאל על תחביבים לשעות הפנאי הוא‬
‫מתקשה להבין על מה מדובר‪" .‬להיות חוקר זה‬
‫אש בוערת בעצמות"‪ ,‬הוא מצטט את אחד מעד‬
‫מיתיו‪" .‬למרות שאני אב לשתי בנות וסב לשבד‬
‫עה נכדים נותרתי ילד סקרן‪ ,‬שרוצה לדעת איך‬
‫הדברים עובדים בחברה ובכלכלה"‪ .‬בתוך כך הוא‬
‫מוכן לקרוא תגר גם על גורואים ידוענים בתד‬
‫חום הניהול‪ .‬אחד מאלה הוא פרופ' מייקל פורטר‪,‬‬
‫שטען בשעתו‪ ,‬כי חברות רב‪-‬לאומיות צוברות‬
‫נסיון‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בשוק המקומי בו התהוו‬
‫ורק לאחר שצברו מספיק ניסיון הן מתחילות לפד‬
‫עול גלובלית בארצות נוספות‪ .‬אהרני הראה‪ ,‬כי‬
‫המקרה הישראלי שונה ומוכיח אחרת‪ .‬אלסינט‪,‬‬
‫סאיטקס ודומותיהן לא פעלו כלל בארץ‪ ,‬למעט‬
‫אולי במו"פ‪ ,‬אלא עבדו מלכתחילה בחו"ל‪ .‬כיום‬
‫יש מספר ניכר של חברות שהן "‪-"Born Global‬‬
‫חברות שפועלות מתחילת פעולותיהן כחברות‬
‫רב לאומיות ללא השלב של נסיון בארצן‪ .‬אהרני‬
‫מסביר כי "יש נטייה אצל חוקרים במדעי החברה‬
‫לשאוף לייצר תיאוריות שלמות וכוללניות כמו‬
‫בפיזיקה‪ .‬זה לא עובד כי יש מספר גדול של גורד‬
‫מים שמשפיעים כמו תרבות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫ולא הכל אוניברסלי"‪.‬‬
‫בתמונה (מימין לשמאל)‪ :‬ד''ר ג'ורג' וייז‪ ,‬יעקב רקנאטי‪ ,‬ראש העיר ת"א‪ ,‬מרדכי נמיר‪ ,‬פרופ' יאיר אהרני‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬פנחס ספיר‪,‬‬
‫ודניאל רקנאטי‪ .‬חנוכת הפקולטה לניהול ‪1967‬‬
‫[ ‪ ]24‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫החיים כשירות לאומי‬
‫אהרני נולד בזכרון יעקב לאב מורה ולאם‬
‫גננת‪ .‬הוא נדד איתם מעיר לעיר בשעה שהחד‬
‫ליפו‪ ,‬ברוח התקופה‪ ,‬מקומות עבודה בהתאם לצד‬
‫רכים הלאומיים‪ .‬הוא זוכר שספג בבית תחושה‬
‫לאומית וציונית חזקה‪ ,‬שמלווה אותו עד היום‪.‬‬
‫אפילו במחקריו האקדמיים בלט הנושא הלאומי‪.‬‬
‫"מכיוון שאני ישראלי ובאתי מישראל התעניינתי‬
‫תמיד בתחומים שיכולים לעזור למדינה‪ .‬הרי חוד‬
‫נכתי בבית שאני קיים בשביל להביא את המדינה‬
‫היהודית‪ .‬לכן עסקתי בין השאר בשאלה כיצד‬
‫ניתן להביא לארץ משקיעים זרים וחיברתי תזה‬
‫על תהליך קבלת החלטות בהשקעות זרות"‪.‬‬
‫כנער מסורתי היה רכז בסניף בני עקיבא אך‬
‫לימים הוריד את הכיפה‪ ,‬לאחר שדחה את ההמלד‬
‫צה הרבנית שלא לחקור במופלא ממנו‪ .‬במלחמת‬
‫העצמאות "לחם בכנופיות הפולשים"‪ ,‬כפי שמד‬
‫עידה תעודה רשמית שקיבל‪ ,‬והשתתף במבצע‬
‫חירם‪ ,‬אך התגייס רשמית לצה"ל רק ב‪1950-‬‬
‫צילום‪ :‬רן ברגמן‬
‫פרופ' יאיר אהרני‪ ,‬ממייסדי אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫ממקימי רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול וחתן פרס ישראל‪,‬‬
‫רואה את כל פרשת חייו באקדמיה כשליחות לאומית‪.‬‬
‫גם בגיל ‪ 81‬הוא לא נח לרגע ומחפש דרך לשלב נורמות‬
‫חברתיות במגזר העסקי‪ ,‬באופן שלא יימנע יזמות‬
‫ונטילת סיכונים‪ ,‬אך יבטיח חברה סולידרית יותר‬
‫כאשר אני מדבר עימו על פרס ישראל‪ ,‬בו‬
‫זכה בשנת ‪ ,2010‬הוא מפטיר "חמש שנים מאוחר‬
‫מידי"‪ .‬אבל רשימת הישגיו מעידה שהאיש לא‬
‫לקה במגלומניה‪ .‬הוא נמנה על מייסדי אוניברד‬
‫סיטת תל‪-‬אביב ועמד בראש הפקולטה לניהול‪,‬‬
‫הראשונה מסוגה בארץ‪ ,‬כדקאנה הראשון‪ .‬במהלך‬
‫כהונתו התקבעו נורמות העבודה של הפקולטה‪.‬‬
‫הוא הקים את הסתדרות האקדמאיים במדעי‬
‫הרוח והחברה והיה מזכירה הראשון‪ ,‬הקים את‬
‫להב (היחידה ללימודי המשך בפקולטה לניהול‬
‫המציעה קורסים למנהלים ולדירקטורים עד‬
‫היום) ועמד בראשה‪ ,‬ייסד את המכון למחקר‬
‫עסקים‪ ,‬המכון לסחר חוץ והמכון לתיעוד תולד‬
‫דות העסקים‪ ,‬פעל התנדבותית להקמת המרכז‬
‫הישראלי לניהול‪ ,‬עסק בהוראת ניהול והנדסת‬
‫תעשייה בטכניון ושימש כיועץ למכון לפריון‬
‫העבודה והייצור‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרצה במרכז לתרבות‬
‫וחינוך של הסתדרות העובדים‪ ,‬בשנת ‪2007‬‬
‫זכה בפרס לנדאו ובתוך כך לימד לאורך השנים‬
‫באוניברסיטאות שונות בעולם ולקח חלק בסמיד‬
‫נרים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬חלקם ראשונים מסוגם‪ ,‬ושיד‬
‫מש כפרופסור אורח בהרווארד‪ ,‬סטנפורד‪ ,‬דיוק‪,‬‬
‫אוניברסיטת ניו‪-‬יורק‪ ,‬ברקלי‪ ,‬המכון לפיתוח‬
‫הניהול בשוויץ ובאוניברסיטאות אחרות‪ .‬בדיוק‬
‫(‪ )DUKE‬הוא הקים את המרכז לחינוך ומחקר‬
‫עסקים בין‪-‬לאומיים‪ .‬הוא היה מופקד על קתדרות‬
‫בתקופות שונות לא רק בת"א‪ ,‬אלא גם בהרוורד‬
‫וב‪ .DUKE-‬בקיצור‪ ,‬קורות חיים שיכלו לפרנס‬
‫כמה ביוגרפיות‪.‬‬
‫פרופ' יאיר אהרוני‬
‫ושירת בחיל האוויר‪ .‬לאחר כמה גלגולים‪ ,‬עבר‬
‫קורס קצינים ובתפקידו האחרון מונה לעמוד‬
‫בראש מערך הסטטיסטיקה של חיל האוויר‪.‬‬
‫לאחר שסיים תואר ראשון בכלכלה והשלים‬
‫בהצטיינות את התואר השני (התזה שלו עסקה‬
‫בשיתוף עובדים בניהול) צעד בטבעיות למסלול‬
‫הדוקטורט‪ ,‬אך הוא החמיץ את המלגה להרווארד‬
‫בגלל רשלנות של הדואר‪ ,‬והלך בינתיים לעבוד‬
‫במכון לפריון העבודה‪ .‬להרווארד הגיע כעבור‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫ב‪ 1958-‬הוא נסע למכה של העולם האק�ד‬‫מי ונרשם לתוכנית ששילבה בין כלכלה ומיד‬
‫נהל עסקים‪ .‬הוא גילה שהרווארד קצת יותר קשה‬
‫מישראל וירק דם‪ ,‬כדבריו‪ ,‬תוך שהוא מגלה את‬
‫נפלאות הכדורים למניעת שינה‪ .‬זה לא היה חריג‪.‬‬
‫בשתיים בלילה כל האורות דלקו במעונות‪.‬‬
‫הניח את היסודות‬
‫לאחר סיום לימודיו בארה"ב חזר ארצה‪" .‬זה‬
‫היה בדיו ק ‪ 24‬שעות לאחר שסיימתי את הד�ו‬
‫קטורט שלי"‪ ,‬הוא מדגיש‪ .‬מאוחר יותר נסע שוב‬
‫לארה"ב‪ ,‬הפעם לאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬לאחר‬
‫שקיבל הצעה לפרסם את עבודת הדוקטורט שלו‬
‫על תהליך ההחלטה של השקעה מחוץ למדינה‬
‫כספר‪ .‬לימים הפך הספר‪ ,‬שעסק בהבאת משקיד‬
‫עים זרים לישראל‪ ,‬לאחד הספרים היותר מצוד‬
‫טטים ותורגם למספר שפות‪.‬‬
‫כשחזר ארצה החלה אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫לעשות את צעדיה הראשונים‪ .‬כמי שהחלה כמרד‬
‫של כמה פרופסורים‪ ,‬שכונו אז "תורכים צעירים"‪,‬‬
‫היא ניסתה ללכת בכיוונים חדשניים‪ .‬אהרני נתד‬
‫בקש לנהל את שנקרא אז בית הספר למינהל‬
‫ופיננסים‪ .‬ד"ר ג'ורג' וייז‪ ,‬נשיא האוניברסיטה‬
‫והתורם הנדיב שהיה מהדוחפים להקמתה‪ ,‬שכנע‬
‫את משפחת רקנאטי לתרום את הכסף הדרוש להד‬
‫קמת הפקולטה‪.‬‬
‫אהרני נזכר שלא רק יצק את היסודות לפד‬
‫קולטה לניהול‪ ,‬אלא הניח גם תשתית לתחום‬
‫"ההנחה של כלכלנים‬
‫ניאו‪-‬קלאסיים לגבי אופי‬
‫האדם פשוט לא מתאימה‬
‫למציאות‪ ,‬שכן איננה‬
‫לוקחת בחשבון כללי מוסר‪,‬‬
‫או פעולה למען הקהילה"‬
‫כולו בארץ‪" .‬עד אז לא היה מקצוע שנקרא מנהל‬
‫עסקים‪ .‬רבע מהמועסקים במשק עבדו במפעלים‬
‫ההסתדרותיים‪ .‬קיבלנו מהמורשת הקיבוצית תאד‬
‫רים כמו מזכיר‪ ,‬מרכז משק‪ ,‬רכז ענף וכו'‪ .‬גם‬
‫במקומות שהיו מנהלים לא הייתה להם השכלה‬
‫בניהול והיה חשוב להכשיר אותם"‪.‬‬
‫במהלך שלוש שנותיו כראש בית‪-‬הספר הטד‬
‫ביע חותם שנותר עד היום‪ .‬הוא יזם כמה מהפיכות‬
‫אקדמיות וטיפח חוקרים צעירים‪ ,‬כשהוא מעודד‬
‫מרצים לחזור ארצה ובעיקר לעבור לתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בין דילוג לשנת שבתון בסטנפורד לבין עבודה‬
‫סביב השעון ברקנאטי‪ ,‬הוא גם סייע בהקמת בתי‪-‬‬
‫ספר נוספים למנהל עסקים ‪ -‬בחיפה‪ ,‬ברופין ובמד‬
‫כללה למנהל ‪ -‬והעניק ייעוץ לחברות מקומיות‪.‬‬
‫לתקן את השוק‬
‫אהרני‪ ,‬שנחשב מומחה עולמי בתחומי אסד‬
‫טרטגיה עסקית ועסקים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬התמקד‬
‫תחילה במחקריו בניהול בישראל וחיבר מחקרים‬
‫בנושאי ריכוזיות בניהול המשק‪ ,‬דרכי פעולתם‬
‫של דירקטוריונים בישראל‪ ,‬דימוי המנהל ביד‬
‫שראל ויחסי שלטון וחברות עסקיות‪ .‬במחקרים‬
‫נוספים עסק בתחום של חברות רב‪-‬לאומיות‪,‬‬
‫בעיקר כאלה שצמחו בארצות קטנות ובענף‬
‫השירותים‪ ,‬בהיבטים התנהגותיים של אסטרטגיה‬
‫עסקית ובתיאוריה לגבי חברות רב‪-‬לאומיות מהד‬
‫שווקים המתעוררים‪ .‬עבודותיו היוו פריצת דרך‬
‫בתיאוריות הניהול והוא לא היסס לצאת כנגד‬
‫הזרם ולעסוק בנושאים שהיו חדשניים לזמנם‪.‬‬
‫היום הוא עוסק בסוגיית האיזון בין הסקטור‬
‫הציבורי לפרטי‪ .‬זהו תחום שלא נחקר דיו ומד‬
‫עורר שאלות כבדות משקל לגבי היחס הרצוי‬
‫בין ממשל לשוק חופשי‪" .‬הכלכלנים מעולם לא‬
‫עסקו בשאלה מה גודל הממשלה הרצוי ואצלנו‬
‫מדברים רק על הפרטה‪ ,‬אך כחוקר מעניין אותי‬
‫להבין איך מכניסים נורמות חברתיות למערכת‬
‫שמבוססת על יוזמה חופשית‪ .‬כמרצה לניהול אני‬
‫רוצה ללמד סטודנטים שמיקסום רווח זה לא הכל‬
‫ולא תמיד השוק עובד"‪.‬‬
‫המאמר האחרון שכתב הוא "הדרך לרלוונד‬
‫טיות"‪ .‬הטענה העיקרית שלו היא כי אנו עוסד‬
‫קים יותר מידי בצד הכלכלי של החיים העסקיים‪,‬‬
‫במובן של כלכלה ניאו‪-‬קלאסית‪ ,‬ואנו לא לוקחים‬
‫בחשבון גורמים רלוונטיים‪ ,‬כמו כוח‪ ,‬פוליטיקה‪,‬‬
‫נורמות חברתיות ותרבות‪.‬‬
‫"ישנה הנחה מאוד מעניינת"‪ ,‬הוא מדגיש‪,‬‬
‫"שאדם בשוק הפרטי פועל למקסם רווחים והוא‬
‫תאב בצע‪ .‬אם הוא עובד מדינה הוא יפעל אך‬
‫ורק לטובת האינטרס הציבורי‪ .‬למעשה מדובר‬
‫באותם בני‪-‬אדם‪ .‬מיקסום תשואה על השקעה‬
‫יכול להיות מושג על ידי קנית סכין בו יאיים‬
‫אדם על נשים זקנות וישדוד אותן‪ .‬כשייתפס הוא‬
‫ישחד את השוטר‪ .‬בקיצור‪ ,‬ההנחה של כלכלנים‬
‫ניאו‪-‬קלסיים לגבי אופי האדם פשוט לא מתאימה‬
‫למציאות‪ ,‬שכן איננה לוקחת בחשבון כללי מוסר‬
‫או פעולה למען הקהילה‪.‬‬
‫"אל תבין אותי לא נכון ‪ -‬אני כולי בעד השוק‬
‫ואני לא מאמין בתכנון מרכזי‪ .‬זה לא עובד‪ .‬חיבד‬
‫רתי ספר שכותרתו היא 'חברה ללא סיכון'‪ .‬טענתי‬
‫בו שמדינת הרווחה הפכה לחברת ביטוח‪ ,‬שמגינה‬
‫מפני כל הסיכונים ומונעת יוזמה‪ .‬אבל‪ ,‬שוב‪ ,‬זה‬
‫עדיין לא אומר שצריך לתת לשוק להשתולל‪ .‬יש‬
‫מושגים מוזרים כמו חמלה או סולידריות ואני‬
‫מקווה שבעוד עשר שנים אתן לך תשובה איך‬
‫ומתי ניתן לשלב אותם בשוק"‪✱ .‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]25‬‬
‫מחקר‪ :‬קבלת החלטות‬
‫אוכל‪ ,‬שתיה‪ ,‬כסף‪ ,‬השקעה‬
‫מחקר חדש של ד"ר דינו לוי‪ ,‬שבדק תהליכי קבלת החלטות במוח‪ ,‬גילה שאנשים רעבים נוטים‬
‫לקחת על עצמם סיכונים כלכליים יותר מאשר בני אדם שבעים‪ .‬מתברר כי לרגשות פנימיים‬
‫כמו רעב‪ ,‬צמא ועייפות יכולה להיות השפעה על רמת שנאת הסיכון בהשקעה פיננסית‬
‫מאת‪ :‬דנה אביגיל‬
‫ח‬
‫קר המוח מנקז אליו בשנים האחרו־‬
‫נות תשומות מדעיות גדולות‪ .‬הת־‬
‫חום מסומן כאחד המבטיחים ופורצי‬
‫הדרך במחקר האקדמי העכשווי‪ ,‬מה‬
‫שמסביר את ההשקעות העצומות של ממשלות‬
‫וגופי מחקר בפרוייקטים שונים של חקר המוח‪.‬‬
‫במרוץ לפענוח תהליכים מוחיים‪ ,‬שנות־‬
‫רו עדיין אפופי מסתורין בשל מורכבות המוח‬
‫האנושי והקושי לחדור אליו‪ ,‬יש יתרון גדול‬
‫לחוקרים רב‪-‬תחומיים‪ ,‬המשלבים ידע וניסיון‬
‫ממספר דיסציפלינות כמו ביולוגיה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬
‫פיזיקה ומדעי המחשב‪ .‬אחד מהם הוא ד"ר דינו‬
‫לוי‪ ,‬בן ‪ ,39‬מהפקולטה לניהול באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שהביוגרפיה האישית שלו חובקת‬
‫בתוכה לימודי כלכלה‪ ,‬פסיכו‪-‬ביולוגיה‪ ,‬אלק־‬
‫טרו‪-‬פיזיולוגיה‪ ,‬נוירו‪-‬ביולוגיה ואפילו נוירו‪-‬‬
‫כלכלה‪ .‬כן‪ ,‬יש תחום מחקר שלם הבודק‪ ,‬או‬
‫לפחות מנסה לבדוק‪ ,‬את תהליכי קבלת ההח־‬
‫לטות האנושיים‪ ,‬תוך שילוב בין כלכלה ופסי־‬
‫כולוגיה יחד עם תיאוריות במדעי המוח‪ .‬בעוד‬
‫הכלכלה אמורה לספק תיאוריה מתמטית נורמ־‬
‫טיבית כיצד אמור האדם הכלכלי להתנהג בצו־‬
‫מת קבלת החלטות‪ ,‬הפסיכולוגיה ‪ -‬שמתייחסת‬
‫ד"ר דינו לוי‬
‫[ ‪ ]26‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫להקשר שבו מתקבלות ההחלטות ומדברת על‬
‫אמוציות המשולבות בו ‪ -‬מסבירה מדוע המוד־‬
‫לים הכלכליים אינם עובדים‪ .‬סתירה? לא בה־‬
‫כרח‪ ,‬אלא דווקא ניסיון לגשר בין המצוי לרצוי‪.‬‬
‫שדה מחקר בתולי‬
‫ד"ר לוי‪ ,‬שעשה דוקטורט במכון וייצמן למדע‬
‫אחרי לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת‬
‫ת"א‪ ,‬בחן שם מודלים בבעלי חיים שבדקו הת־‬
‫מכרות לסמים‪ .‬במעבדתו של פרופ' אברהם‬
‫צנגן הצליח בעזרת גרייה חשמלית לאזורים‬
‫ספציפים במוח‪ ,‬לגרום לחולדות לצרוך פחות‬
‫קוקאין‪ .‬המחקר נועד לבנות מודל ישים לבני‬
‫אדם במטרה לגרום להם להפחית את הצריכה‬
‫של סמים שונים בעזרת גרייה מגנטית ובאמצ־‬
‫עותמכשיר ‪ .TMS‬ד"ר לוי אף הצליח להראות‬
‫כי גרייה מגנטית הצליחה להוריד צריכת סיג־‬
‫ריות אצל מכורים לעישון‪ .‬מאוחר יותר השתלם‬
‫באוניברסיטת ניו‪-‬יורק אצל פרופ' פול גלימ־‬
‫שר ‪ ,‬שייסד את התחום של נוירו‪-‬כלכלה‪ ,‬שדה‬
‫מחקר בתולי לגמרי‪ ,‬שהפך להיות מוקד העניין‬
‫של ד"ר לוי מאז‪ .‬הוא צלל לתוך התחום של‬
‫שנאת סיכון‪ ,‬שבדרך כלל נחקר ביחס של בני‬
‫אדם להשקעות פיננסיות‪ ,‬הרחיב אותו וחשף‬
‫שם ממצאים מעניינים‪.‬‬
‫"במהלך הפוסט‪-‬דוקטורט שלי בניו‪-‬יורק‪,‬‬
‫פיתחתי פרדיגמה ניסויית המאפשרת למדוד‬
‫את שנאת הסיכון בצריכת מזון ומים‪ ,‬בנוסף‬
‫להשקעות כספיות‪ ,‬אצל אותו נבדק עצמו"‪,‬‬
‫משחזר ד"ר לוי‪" .‬לפני כן‪ ,‬רוב המחקרים מדדו‬
‫שנאת סיכון בהשקעות בלבד‪ .‬אך בדרך כלל‬
‫אנו מקבלים החלטות לא רק על כסף‪ ,‬אלא על‬
‫דברים רבים שונים ואנו צריכים להשוות את‬
‫ערכם‪ .‬הממצא הראשון היה שכאשר משתמ־‬
‫שים בפרדיגמה זו‪ ,‬אזי שנאת הסיכון של כל‬
‫נבדק לגבי השקעה כספית‪ ,‬צריכת מזון ושתיית‬
‫ומים נמצאה במיתאם גבוה‪ .‬המסקנה היא שאם‬
‫הנבדק מפגין שנאת סיכון גבוהה בכל הקשור‬
‫להשקעה כספית‪ ,‬כנראה שתהיה לו גם שנאת‬
‫סיכון גבוהה בכל הקשור לאוכל ולמים‪ .‬ממצא‬
‫זה עומד בניגוד לדעה הרווחת בקרב חוקרים‬
‫רבים‪ ,‬ששנאת הסיכון משתנה אצל אותו אדם‬
‫כאשר משווים זאת לפעילויות שונות‪ ,‬או למ־‬
‫דדים שונים‪ ,‬כמו ביטוח‪ ,‬ספורט אקסטרים‪,‬‬
‫שנאת סיכון לכסף וכו'"‪.‬‬
‫החלטות אמיתיות‬
‫אחת הסיבות העיקריות להבדל בתוצאות‬
‫הייתה כי לוי וחבריו מדדו את שנאת הסיכון‬
‫באותה מטלה‪ ,‬כאשר הנבדקים מבצעים החל־‬
‫טות אמיתיות עם מוצרים וכסף אמיתי ואילו‬
‫בדרך כלל מדידת שנאת הסיכון לגבי פרמט־‬
‫רים אחרים בחיים‪ ,‬אשר אובייקטיבית יותר קשה‬
‫למדוד אותם‪ ,‬נעשית רק בעזרת שאלון‪ ,‬ללא‬
‫ביצוע החלטות אמיתיות‪.‬‬
‫"המיתאם הגבוה שאנו מצאנו בין שנאת‬
‫הסיכון לחיזוקים השונים תומך בהשערה שיתכן‬
‫וההחלטות מהסוג שהנבדקים שלנו ביצעו‪ ,‬מע־‬
‫רבות פעילות של מערכת מרכזית אחת במוח‪,‬‬
‫אשר פועלת בזמן שאנו מבצעים כל סוג של‬
‫החלטה"‪ ,‬מסביר ד"ר לוי‪.‬‬
‫הממצא המעניין ביותר שנחשף במחקר היה‬
‫שקיים אזור במוח שקשור הן לשנאת הסיכון‬
‫הכספית והן לזו הקשורה למזון‪ .‬מדובר בקורט־‬
‫קס הקדם‪-‬מצחי המרכזי התחתון‬
‫(– ‪ventro medial Prefrontal Cortex‬‬
‫‪ .)vmPFC‬לוי ועמיתיו הראו‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬
‫שאזור זה מקודד הן את הערך שאנו מייחסים‬
‫להחלטות לגבי השקעה כספית והן לגבי אוכל‪,‬‬
‫ושאזור זה עושה זאת על קשת ערכים משות־‬
‫פת המאפשרת השוואה בין האפשרויות השונות‪.‬‬
‫ההיפותלמוס היה קשור לשנאת הסיכון‬
‫לאוכל בלבד שמוכר במחקר כאזור שאחראי‬
‫במוח על הפרשת הורמונים‪ ,‬הומאויסטזיס‬
‫(התהליך הביולוגי שבו הגוף שומר על איזון‬
‫פנימי אל מול השינויים בסביבה החיצונית) וכן‬
‫על תחושת הרעב שלנו‪.‬‬
‫הראו שישנם איזורים שונים שמקודדים‬
‫שנאת סיכון לכסף ואיזורים אחרים שמקודדים‬
‫שנאת סיכון לאוכל ומערכת משותפת שמקו־‬
‫דדת שנאת סיכון ומשתתפת בהחלטות לכל‬
‫דבר‪.‬‬
‫כאן צריך לחזור רגע אחורה ולשאול מה‬
‫הקשר בין החלטות פשוטות על צריכת מזון‬
‫ושתייה‪ ,‬שנובעות מרעב או צמא פיזיים‪ ,‬לבין‬
‫קבלת החלטות כלכליות? לוי מסביר שישנו יחס‬
‫המרה בין שתי האופציות‪ ,‬שער חליפין כל־‬
‫שהו‪" .‬הראינו שהאזור שקודד את שנאת הסי־‬
‫כון גם לכסף וגם לאוכל עשה זאת בהתחשב‬
‫ביחס ההמרה ביניהם שמדדנו עבור כל נבדק‪.‬‬
‫ממצא זה מהווה עדות חזקה לכך שישנה מע־‬
‫רכת מוחית ‪ -‬המורכבת ממספר אזורים ‪ -‬אשר‬
‫פועלת כאשר אנו מבצעים כל סוג של החלטה‪:‬‬
‫מה לאכול‪ ,‬לאן ללכת‪ ,‬עם מי להתחתן והיכן‬
‫לקנות בית"‪.‬‬
‫השפעת המערכת הפנימית‬
‫מחקר נוסף שד"ר לוי ביצע הראה שאותם‬
‫אזורים משתתפים בקבלת החלטות ומקודדים‬
‫את הערך של כל דבר שנחקר עד כה ‪ -‬מכסף‪,‬‬
‫אוכל‪ ,‬שתייה‪ ,‬דרך סקס‪ ,‬כאב‪ ,‬תמונות יפות‬
‫ועד חשיפה לפרצופים נאים‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו אזור‬
‫משותף‪ ,‬שזוהה במחקר הראשון‪ ,‬הופיע שוב‬
‫ושוב באין‪-‬ספור מחקרים אחרים‪" .‬זיהינו אזור‬
‫ שהוא חלק ממערכת שלמה ‪ -‬אשר מקודד‬‫את ערכם של כל האופציות שעומדות בפני‬
‫האדם בזמן החלטה על סקלת ערכים משות־‬
‫פת"‪ ,‬מספר ד"ר לוי‪" .‬באנגלית זה נקרא‪The :‬‬
‫‪ ,common currency network‬או ‪The‬‬
‫‪final common valuation path before‬‬
‫‪."choice‬‬
‫לוי מצביע על כך שאל המערכת הכללית הזו‬
‫יכנסו כל פרטי המידע הרלוונטים שיעזרו למוח‬
‫לגבש את ערכה של אופציה מסויימת‪ .‬פרטים‬
‫כגון רגשות‪ ,‬הקשר (קונטקסט) שבו נמצא‬
‫האדם‪ ,‬המצב הפנימי שלו (רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬עייפות)‪,‬‬
‫זכרונות לגבי סיטואציות דומות וכיוצ"ב‪ .‬המ־‬
‫ערכת הכללית תאחד הכל לכדי ערך סופי לכל‬
‫אופציה‪ ,‬על סקלה משותפת‪ ,‬כך שניתן להש־‬
‫וות בין האופציות הרלוונטיות באותו הרגע‪ .‬מה‬
‫שיפה כאן הוא‬
‫שזה בדיוק מה שהתיאוריה‬
‫הכלכלית מנבאת‪ .‬קידוד של‬
‫תועלת כלכלית בסקלה משותפת לכל סוג הח־‬
‫לטה‪.‬‬
‫במחקר אחר בדק ד"ר לוי את ההשפעה של‬
‫רעב וצמא על שנאת הסיכון שלנו‪ .‬אמנם ישנם‬
‫מחקרים רבים בתחום‪ ,‬אבל כמעט כולם נעשו‬
‫על בעלי חיים‪ .‬המחקר שביצע לוי היה הראשון‬
‫שבדק את ההשפעה של רעב וצמא על שנאת‬
‫הסיכון בהשקעה כספית‪ ,‬צריכת מזון ושתיית‬
‫מים באותו נבדק אנושי‪" .‬מצאנו‪ ,‬בדומה לרוב‬
‫המחקרים בבעלי חיים‪ ,‬שככל שאנו רעבים יותר‬
‫אנו נוטים להיות פחות שונאי סיכון‪ .‬מה שמ־‬
‫עניין הוא שהשינוי בשנאת הסיכון התבצע לא‬
‫רק בעבור החיזוק שהיה בחסר ‪ -‬אוכל ומים ‪-‬‬
‫לוי ועמיתיו הראו‪ ,‬שאזור‬
‫הקורטקס הקדם‪-‬מצחי‬
‫מקודד הן את הערך שאנו‬
‫מייחסים להחלטות לגבי‬
‫השקעה כספית והן לגבי‬
‫אוכל‪ ,‬ועושה זאת על‬
‫קשת ערכים משותפת‬
‫המאפשרת השוואה בין‬
‫האפשרויות השונות‬
‫אלא גם ביחס לכסף‪ .‬כלומר‪ ,‬זה מראה שישנה‬
‫השפעה של המערכת שמנטרת את המצב הפ־‬
‫נימי שלנו על מערכת קבלת ההחלטות הכללית‬
‫שלנו"‪.‬‬
‫רוב המחקרים שבודקים מה משפיע על תה־‬
‫ליך קבלת ההחלטות האנושי בודקים מאפיינים‬
‫חיצוניים‪ ,‬כגון הקשר והשפה שבה מתארים את‬
‫ההחלטות‪ ,‬תוך ביצוע מניפולציה על הרגשות‬
‫של הנבדקים‪ .‬המחקר של ד"ר לוי ושל אחרים‬
‫מראה‪ ,‬כי ישנה חשיבות גדולה לא פחות למצב‬
‫הפנימי של הגוף שלנו‪ .‬עייפות‪ ,‬רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬קור‪,‬‬
‫חום‪ ,‬רמת סוכר בדם וכו'‪ .‬לכל הדברים האילו‬
‫ישנה השפעה על קבלת ההחלטות שלנו‪ ,‬אך לוי‬
‫מבהיר כי אנו רק בתחילת הדרך להבין‬
‫בדיוק כיצד‪.‬‬
‫צוללים לתהליך קבלת ההחלטות‬
‫האנושי‬
‫אז האם המסקנה היא שכדאי לאכול ארו־‬
‫חת בוקר טובה לפני שמחליטים על השקעות‬
‫בבורסה‪ ,‬כנראה שכן‪ ,‬אבל מדובר בעניין רציני‬
‫לגמרי‪ ,‬שכן למחקר עשויות להיות גם השלכות‬
‫מעשיות מרחיקות לכת‪ .‬מתברר כי זיהוי המע־‬
‫רכת הכללית מאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד‬
‫בעצם אנו מקבלים החלטות ואף אולי להבין מה‬
‫קורה כאשר מערכת קבלת ההחלטות שלנו מש־‬
‫תבשת ופוגעת לנו בבריאות‪ ,‬כמו בהתמכרויות‪,‬‬
‫או בהשמנת יתר‪ .‬ניתן למדוד את הפעילות‬
‫מאזורים אלו ולנסות לנבא מה אנשים עשויים‬
‫להחליט‪ ,‬או עד כמה הם מעריכים אופציה זו‬
‫או אחרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להשפיע בצורה ישירה‪,‬‬
‫או עקיפה‪ ,‬על המערכת הכללית בעזרת גרייה‬
‫חשמלית‪ ,‬גרייה מגנטית (‪ ,)TMS‬תרופות וכו'‪.‬‬
‫"אנו צוללים לליבת תהליך קבלת ההחל־‬
‫טות האנושי"‪ ,‬מסכם ד"ר דינו לוי‪" .‬אם נוכל‬
‫לתעל את כל הנתונים הפיזיים והרגשיים‪ ,‬כולל‬
‫רמת הסוכר בדם והפרשת הורמונים‪ ,‬לכדי מודל‬
‫שלם‪ ,‬נוכל להבין טוב יותר כיצד בני תמותה‬
‫מקבלים החלטות‪ ,‬ובעיקר מה משפיע על תה־‬
‫ליך זה"‪✱ .‬‬
‫פוליגרף של רגשות‬
‫לוי שואף לקחת את המחקרים שביצע‬
‫צעד אחד קדימה‪ .‬לאחרונה הוקמה‬
‫בפקולטה לניהול מעבדת מחקר בתחום‬
‫הנוירו‪-‬מרקטינג וד"ר לוי נתבקש לעמוד‬
‫בראשה ולהפעילה‪ .‬מדובר על תחום‬
‫המשלב מחקר שיווקי עם רכיבים‬
‫ונתונים מתחום הפיזיולוגיה‪ ,‬שמגיעים‬
‫מחקר המוח הנעשה בעזרת תהודה‬
‫מגנטית‪ .‬המטרה היא ליצור פוליגרף‬
‫של רגשות ושורה של מדדים‪ ,‬שיאפשרו‬
‫לחוקרים להבין כיצד צרכנים מתנהגים‬
‫באקט של קנייה ורכישת מוצרי צריכה‬
‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬חשיפה ההשפעה של‬
‫מסעות פרסום‪ ,‬אריזות ותמחור על‬
‫התנהגות צרכנים ועוד‪.‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]27‬‬
‫דעה‬
‫מזמינים את כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‬
‫כשניצבים בפני בעיה אסטרטגית‪ ,‬משבר‪ ,‬או סוגיה כרונית מורכבת‪ ,‬אולי הגיע הזמן‬
‫לנסות להזמין את כולם להשתתף בשיח שקוף ושוויוני‪ ,‬המעודד התרחשויות בו‪-‬זמניות‬
‫וריבוי אפשרויות‪ .‬חשיבה חדשה על הדרך לטפח מוטיביציה וחדשנות בארגון‬
‫מאת‪ :‬טובה אורבוך‬
‫ב‬
‫שנת ‪ ,2002‬כשהשוק החל להתאושש‬
‫מעט מהמשבר הכלכלי‪ ,‬קיבלתי‬
‫שיחת טלפון מחברת היי‪-‬טק מלווה‬
‫בבקשה לסיוע דחוף‪" :‬שמענו שאת‬
‫מומחית למוטיבציה‪ .‬אנו חוששים מעזיבה של‬
‫אנשים טובים וזקוקים לסיוע‪ .‬תייעצי לנו מה‬
‫לעשות כדי שלא יעזבו"‪ .‬מודל היעוץ הקונבנו‬
‫ציונלי היה שולח אותי לראיין‪ ,‬לכתוב דיאגנוזה‬
‫ופרוגנוזה‪ ,‬לבצע ניתוח "אובייקטיבי" ולחבר‬
‫המלצות לפעולה‪ .‬אני בחרתי להשיב‪" :‬אינני‬
‫מומחית למוטיבציה‪ ,‬אבל אני מומחית בלהפו‬
‫גיש אתכם עם האנשים שיוכלו לענות לכם על‬
‫שפגעו במוטיבציה לא נבעו משכר על מרכיביו‬
‫השונים‪ ,‬אלא דווקא מרכיבים שונים של העבוו‬
‫דה גופא‪ :‬מיזוג היסטורי שלא עובד ויצר ניכור‬
‫מסויים בין מפתחי מוצר ומשווקיו‪ ,‬ושלל נוו‬
‫שאים ותהליכי עבודה‪ ,‬שנקלעו לקשיים ויצרו‬
‫תסכול‪.‬‬
‫חוכמת הרבים‬
‫הצורך בטרנספורמציה מואצת‪ ,‬כמו גם הצוו‬
‫רך בשינוי דפוסי קבלת החלטות ומנהיגות‪,‬‬
‫מדפוסים הירראכיים לרשתיים‪ ,‬קיים בכל המו‬
‫צבים בהם ניצבת לפנינו בעיה אסטרטגית‪ ,‬סוו‬
‫גיה כרונית מורכבת‪ ,‬או משבר שדורש תשובה‬
‫מיידית‪ .‬כשאנו נדרשים לייצר תמונות מצב‬
‫יריבות הפכה לשותפות לדרך‪ ,‬סקפטיות פינתה מקום לאמונה‬
‫ופחד הפך לאהבה‪ .‬הפתעה רבה ציפתה לכולם כשהסתבר‬
‫שמועקות ומשקעים שפגעו במוטיבציה לא נבעו משכר‪ ,‬על‬
‫מרכיביו השונים‪ ,‬אלא דווקא מרכיבים שונים של העבודה גופא‬
‫השאלה שמעסיקה אתכם ‪ -‬אלה אותם אנשים‬
‫שעל המוטיבציה שלהם אתם רוצים לשמור"‪.‬‬
‫השיח הפשוט והישיר הזה עם האנשים עצמם‬
‫לא עלה כלל כאפשרות‪ .‬מדוע? כי בדרך כלל‬
‫הוא נפסל על הסף מתוך חשש להיתפס כחלש‪,‬‬
‫להפסיד בנקודות עוד לפני שהחל הקרב‪ .‬התפיו‬
‫סה היא של יריבות במקרה הטוב ומלחמה במקו‬
‫רה הרע‪ .‬במקרה זה מצאתי אוזן קשבת וסקרנות‬
‫לנסות גישה אחרת‪ .‬בתוך שבועות קמה ועדת‬
‫היגוי‪ ,‬הוזמנו כלל אנשי הארגון‪ ,‬כשליש מהם‪,‬‬
‫‪ 180‬איש‪ ,‬בחרו להגיע ולקחת חלק פעיל בשיח‬
‫בן יומיים‪ ,‬שפתח מרחב לשאלה‪:‬״ כיצד ניצור‬
‫ארגון שאנו שמחים וגאים להשתייך אליו?״‪.‬‬
‫יריבות הפכה לשותפות לדרך‪ ,‬סקפטיות פינתה‬
‫מקום לאמונה ופחד הפך לאהבה‪ .‬הפתעה רבה‬
‫ציפתה לכולם כשהסתבר שמועקות ומשקעים‬
‫[ ‪ ]28‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫אמינות‪ ,‬לקבל החלטות בתנאים של מידע חלקי‬
‫וליישמן תוך התארגנות לכדי תנועה מתואמת‪,‬‬
‫אנו זקוקים לתהליכים המאפשרים לכך לקרות‪.‬‬
‫תשובה ניתן למצוא בשיטות עבודה המזמנות‬
‫את "כל המערכת" להיות בחדר אחד ולעבוד יחד‬
‫בשקיפות ובשוויוניות על שאלה ממוקדת‪ ,‬אשר‬
‫חשובה וחיונית לכל אחד מהמוזמנים כפרטים‬
‫ולמה שמחבר אותם יחד כקולקטיב‪.‬‬
‫בעשרים השנים האחרונות התברכנו במגו‬
‫וון עשיר של גישות ושיטות המאפשרות שיח‬
‫שכזה‪ .‬המוכרות והידועות שביניהן הן ‪Open‬‬
‫‪( space technology‬מרחב פתוח)‪Future ,‬‬
‫‪ Search Appreciative inquiry‬ו‪world-‬‬
‫‪ café‬נהוגות בארץ ובעולם וחולקות יחד מספר‬
‫עקרונות התנהלות‪:‬‬
‫‪" .1‬כל המערכת בחדר"‪ .‬על השונות והמגוון‬
‫שכולם מספקים‪.‬‬
‫‪ .2‬הזמנה ובחירה‪ .‬אתה מוזמן‪ .‬אינך חייב להופיע‪,‬‬
‫אבל אתה מוזמן‪.‬‬
‫‪ .3‬שיוך עצמי‪ .‬אתה מוכלל (‪ .)Included‬עצם‬
‫רצונך לבוא קובע שאתה שייך‪.‬‬
‫‪ .4‬ללא אשם והאשמה‪ .‬אתה בדיוק מספיק כפי‬
‫שאתה‪ .‬קבלה רדיקלית‪.‬‬
‫‪ .5‬התארגנות עצמית‪ .‬המשתתפים הם שמח�ו‬
‫ללים את כל זה על‪-‬ידי יצירת סדר יום וביצועו‪.‬‬
‫‪ .6‬שקיפות‪ .‬שקיפות מלאה של הגדרת מטרות‪,‬‬
‫נתונים ותוצרים‪.‬‬
‫‪ .7‬מקום לכל אחד ולכל יוזמה‪ .‬עידוד התר�ח‬
‫שויות בו‪-‬זמניות וריבוי אפשרויות‪.‬‬
‫‪ .8‬חופש תנועה‪ .‬החופש לבוא וללכת‪ ,‬לחבור‬
‫ולהיפרד‪ ,‬נתון בידי כל משתתף בכל רגע‪.‬‬
‫אינטליגנציה קולקטיבית‬
‫כאשר מזמינים אנשים למפגש ולא מתעקו‬
‫שים על כך שהם חייבים להסכים פירוש הדבר‬
‫שאיש לא צריך להילחם או להתפשר; כאשר‬
‫מאפשרים לאנשים לנוע בחופשיות בכל רגע‬
‫ורגע אנו למעשה מזמינים אותם ליטול אחריות‬
‫אישית ולוויסות עצמי‪.‬‬
‫אני מאמינה שכאשר אנו מוזמנים להביא את‬
‫עצמנו באופן מלא‪ ,‬עם החיוניות‪ ,‬התשוקה והאחו‬
‫ריות‪ ,‬נוצרות מערכות מלאות חיים שלהן אינטו‬
‫ליגנציה קולקטיבית‪ .‬מערכות אלה הן מערכות‬
‫חכמות‪ ,‬שמפתחות תודעה קולקטיבית המאפשו‬
‫רת להן לנווט בתוך המורכבות הארגונית ולתקן‬
‫עצמן תוך כדי תנועה‪ .‬מדוע הן אינטליגנטיות‬
‫כל כך? אולי משום שהן מכילות שונות ומגוון‪,‬‬
‫אין‪-‬סוף נקודות המבט מזרימות מידע ומכיילות‬
‫את המערכת כשלם בכל רגע ורגע‪.‬‬
‫אולי הגיע הזמן לנסות? ✱‬
‫הכותבת היא מרצה בתוכנית לתואר שני‪ ,‬עם התמחות בייעוץ‬
‫ארגוני‪ ,‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב וחלוצת‬
‫שיטתהמרחב הפתוח (‪ )open space technology‬בישראל‬
‫אחריות חברתית‬
‫כסף קטן לאדם‪ ,‬הון גדול לחברה‬
‫עמותת "עיגול לטובה" מצליחה לצרף כסף קטן לתרומה חברתית גדולה בדרך לשינוי פני‬
‫החברה הישראלית‪ .‬דנה ארגוב טיקוצקי‪ ,‬מנכ"לית העמותה‪ ,‬מספרת על הרעיון הייחודי שעומד‬
‫מאחורי הפעילות ומסבירה כיצד ניתן לתרגם פילנתרופיה עממית לסולידריות חברתית‬
‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬
‫ב‬
‫מחקר מקיף‪ ,‬שערך ארגון המדינות‬
‫המפותחות (‪ )OECD‬אודות היקפי‬
‫הפעילות ההתנדבותית של אזרחי‬
‫המדינות החברות בו‪ ,‬נמצא כי שיעור‬
‫ההתנדבות של אזרחי ישראל נמוך באופן בולט‪.‬‬
‫אזרח ישראלי תורם כעשירית מהמקבילה האמ־‬
‫ריקאית שלו‪ .‬על‪-‬פי נתוני המרכז לחקר הפילנ־‬
‫תרופיה בישראל הפילנתרופיה הישראלית מהווה‬
‫רק ‪ 0.74%‬מהתמ"ג‪.‬‬
‫"נתונים אלו רחוקים מלשקף את הערכים‬
‫היהודיים שרובנו גדלנו והתחנכנו על פיהם‪,‬‬
‫כגון ערבות הדדית‪ ,‬נתינה ובניית חברה אזרחית‬
‫טובה יותר"‪ ,‬אומרת דנה ארגוב טיקוצקי‪ ,‬הפ־‬
‫עילה בתחום האחריות החברתית ובוגרת החוג‬
‫לחשבונאות של הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬
‫תל‪-‬אביב‪" .‬צריך לעשות הרבה יותר כדי לממש‬
‫את הערכים הללו בפועל‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום"‪.‬‬
‫ארגוב טיקוצקי לא רק מדברת אלא גם עושה‪.‬‬
‫כמנכ"לית עמותת "עיגול לטובה" היא אחראית‬
‫לאחד המיזמים החברתיים היותר מעניינים שצ־‬
‫מחו כאן בשנים האחרונות‪ ,‬אשר מצליח לחבר‬
‫יחד כסף קטן לתרומה חברתית גדולה‪.‬‬
‫הרעיון הוא פשוט ‪ -‬באמצעות מנגנון‬
‫המיושם בחברות האשראי‪ ,‬כל צרכן שבוחר בכך‬
‫יכול לעגל כל עסקה בכרטיס אשראי לשקל‬
‫הקרוב‪ ,‬ולתרום את האגורות שיעוגלו במלואן‬
‫לעמותות וארגונים בהתאם לבחירתו‪.‬‬
‫הנגשת התמיכה לארגונים חברתיים‬
‫"עיגול לטובה" הוקמה בשנת ‪ 2008‬על‪-‬ידי‬
‫אנשי העסקים אורני פטרושקה‪ ,‬יעקב בורק‬
‫ויהושע אגסי‪ ,‬בהתבסס על רעיון בריטי שה־‬
‫מימוש הראשון שלו בעולם מתבצע בישראל‪.‬‬
‫המטרה ‪ -‬לשפר את תרבות הנתינה בישראל‪,‬‬
‫וזאת ע"י חינוך לתרומה מושכלת ותוך הפיכת‬
‫התרומה לדרך חיים ושווה לכל כיס‪.‬‬
‫בראיון ל"מנהלים" אומרת ארגוב טיקוצקי‪,‬‬
‫כי יוזמת "עיגול לטובה" הייתה צעד הכרחי‬
‫בדרך לשיפור תרבות הנתינה בישראל ומד־‬
‫גישה‪ ,‬כי הרעיון העומד בבסיס העמותה הוא‬
‫הנגשת התמיכה בארגונים חברתיים‪ ,‬באופן שבו‬
‫תרומה לארגונים אלה נעשית על בסיס קבוע‬
‫ושיטתי‪ ,‬כאשר כל אגורה שתורם האזרח עו־‬
‫ברת במלואה ובאופן ישיר לארגונים בהם בחר‬
‫לתמוך‪.‬‬
‫דנה‪ ,‬לקחתם את הסממן המובהק ביותר של‬
‫החברה הקפיטליסטית ‪ -‬כרטיס האשראי ‪-‬‬
‫וחיברתם אותו למשהו חברתי‪ .‬זה מרגש אבל‬
‫גם מעניין‪...‬‬
‫"זה נכון‪ .‬מתברר שהכסף הקטן של כולנו הוא‬
‫מכשיר חברתי ענק‪ ,‬שיש לו את העוצמה להש־‬
‫פיע‪ ,‬כשהוא מצטרף לכסף הקטן של אלפי בני‬
‫דנה ארגוב טיקוצקי‬
‫אדם נוספים‪ .‬עבור האדם הבודד אלה אגורות‪,‬‬
‫אבל ביחד זהו כסף חברתי"‪.‬‬
‫לאן מנותב הכסף?‬
‫"אנחנו מעבירים ‪ 100%‬מסכומי התרומות‬
‫הלאה לעמותות בהתאם לבחירה האישית של‬
‫כל תורם‪ .‬הרשימה שלנו שלנו כוללת עשרה‬
‫תחומים (איכות סביבה‪ ,‬ילדים ונוער בסיכון‪,‬‬
‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬נשים במ־‬
‫צוקה‪ ,‬הגנת הסביבה והחי וכו') ותחתם מאוגדות‬
‫כ‪ 100 -‬עמותות‪ ,‬כאשר המטרה היא שכל אחד‬
‫ימצא יעד כלבבו ברשימה זו‪ .‬כל העמותות עברו‬
‫את מבדק ארגון 'מידות' לאפקטיביות ונבחרו‬
‫על‪-‬ידי ועדה ציבורית בראשה עומד נשיא בית‬
‫המשפט העליון לשעבר‪ ,‬השופט מאיר שמגר"‪.‬‬
‫המנגנון הזה הוא ייחודי בארץ או בעולם?‬
‫"מסתבר שכן‪' .‬עיגול לטובה' היא העמותה‬
‫היחידה בעולם שמעבירה ‪ 100%‬מכספי התרומה‬
‫שלה הלאה‪ .‬הניקיון‪ ,‬הצינור השקוף‪ ,‬הבחירה‬
‫המקצועית של העמותות עם המנגנון והמב־‬
‫דקים‪ ,‬והכל תוך מחוייבות מוחלטת לשקיפות‬
‫ואפקטיביות‪ ,‬אלה הם דברים ייחודיים ברמה‬
‫עולמית"‪.‬‬
‫מה השגתם עד היום?‬
‫"כיום חברות ישראכרט‪ ,‬אמריקן אקספרס‬
‫ולאומי קארד מאפשרות ללקוחות שלהם לעגל‬
‫לטובה‪ .‬במקביל‪ ,‬אנו עושים מאמץ מירבי לר־‬
‫תום את חברת ויזה כאל ובכך באמת לאפשר‬
‫לכל אזרח בוגר במדינה להצטרף ולהיות שותף‬
‫ביוזמה זו‪ .‬במישור אחר חלה התפתחות לטובה‪,‬‬
‫כאשר חילן‪-‬טק‪ ,‬חברת ניהול השכר הגדולה‬
‫בארץ‪ ,‬מאפשרת ללקוחותיה להציע לעובדים‬
‫לעגל את שכרם החודשי כלפי מטה ולתרום‬
‫בדיוק באותו אופן"‪.‬‬
‫הזכרת ששנת ‪ 2012‬הייתה שנת מפנה‬
‫עבור העמותה‪ .‬מה קרה בה?‬
‫"חברות האשראי הלכו צעד אחד נוסף ורתמו‬
‫את מוקדי שירות הלקוחות שלהם לגיוס לקו־‬
‫חות‪ .‬התוצאות היו מדהימות‪ ,‬כאשר כל לקוח‬
‫רביעי נרתם ונרשם‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬כי הצלחנו‬
‫לבסס תשתית בת‪-‬קיימא אשר תמשיך להניב‬
‫הכנסה לעשרות עמותות‪ ,‬כמעט באופן אוטו־‬
‫מטי‪ ,‬למשך שנים רבות‪' .‬עיגול לטובה' הפכה‬
‫מיוזמת סטרט‪-‬אפ למנגנון ממוסד לפילנתרו־‬
‫פיה עממית"‪.‬‬
‫מה עוד את שואפת להשיג ובאילו טווחי זמן?‬
‫"אנו מצפים לסיים את השנה עם מעגל הש־‬
‫פעה חברתי של כ‪ 100,000 -‬מעגלים‪ ,‬שיתרמו‬
‫חמישה מיליון שקלים לשנה‪ .‬אם רק ‪ 10%‬מסך‬
‫מחזיקי כרטיסי האשראי יצטרפו אזי נוכל לת־‬
‫רום באופן קבוע כ‪ 30 -‬מליון שקלים לטובת‬
‫עשייה חברתית ראויה‪ ,‬הכל מהאגורות של כו־‬
‫לנו ומבלי להכביד על כיס התורם"‪.‬‬
‫דיברת על תרבות של פילנתרופיה עממית‬
‫כנורמה חברתית‪ .‬למה כוונתך?‬
‫"הו‪ ...‬אני מדברת על זה המון‪ .‬אני מאמינה‬
‫שעצם הפעילות של אזרחים יחד לקידום מטרות‬
‫או אינטרסים משותפים יוצרת הון חברתי‪ .‬כו־‬
‫לנו היינו עדים למחאה החברתית ולצורך שלנו‬
‫כאזרחים בחברה אזרחית טובה ומעורבת יותר‪.‬‬
‫פילנתרופיה עממית היא נדבך חשוב במערכת‬
‫הזאת"‪✱ .‬‬
‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬
‫[ ‪]29‬‬
‫קצת תרבות‬
‫מסע עולמי‬
‫משבדיה בצפון הקר‬
‫ועד ברזיל בדרום החם‪,‬‬
‫הסטודנטים של התוכנית‬
‫הבין‪-‬לאומית של רקנאטי‬
‫‪Sofear International MBA‬‬
‫מספרים על המקומות‬
‫והאתרים החביבים עליהם‬
‫במחוזות ילדותם‬
‫גלריות ובתי קפה ברובע ההיפסטרים‬
‫בנג'מין ראץ‪ ,‬שבדיה‬
‫שטוקהולם פרושה על פני‬
‫כמה איים‪ .‬הדרומי והפופומ‬
‫לארי שבהם הוא סודרמאלם‪,‬‬
‫השכונה ממנה הגעתי ארצה‬
‫ושאליה אני ממליץ לכם‬
‫להגיע בביקור הבא שלכם‬
‫לשבדיה ‪ -‬בין אם לעסקים‬
‫ובין אם לבילוי עם המשפחה‪.‬‬
‫המקום החביב עלי הוא הנקודה ב ה ליסבת סל�א‬
‫נדר ‪ -‬גיבורת הסרט "הנערה עם קעקוע הדרקון"‪,‬‬
‫פגשה את להקת "אבבא"‪ .‬בהמשך‪ ,‬באחד הרחומ‬
‫בות הראשיים‪ ,‬פולקנגגטן (‪)Folkungagatan‬‬
‫חרוט על המדרכה‪" :‬כאן נפגשו לוקאס וכרמן‪.‬‬
‫היום הם נשואים ויש להם בת"‪ .‬קשה שלא לחייך‬
‫כשחולפים על פני הכתובת‪ .‬כאן תמצאו מעמ‬
‫דניות עירוניות הממוקמות ברובע ההיפסטרים‬
‫של הסוהו‪ ,‬דרומית לפולקנגגטן‪ ,‬בכיכר ניטרוגט‪.‬‬
‫תמצאו שילוב של חנויות למזון אורגני‪ ,‬מסעדות‬
‫ומאפיות‪ .‬המזון‪ ,‬כמו האווירה במקום‪ ,‬מתאפיין‬
‫בתערובת של ים תיכוני וסקנדינבי והעירוב‬
‫שטוקהולם‪ ,‬שבדיה‬
‫[ ‪ ]30‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬
‫אזור פלבה בצ'כיה‬
‫הזה מושך למקום את הקהל הצעיר במשך כל‬
‫ימות השבוע‪ .‬האתר הבא הוא "פוטוגרפיסקה"‬
‫)‪ )Fotografiska‬מוזיאון לצילום הממוקם ב�מ‬
‫חסן ישן ליד הים‪ ,‬שהפך יעד מבוקש לתיירים‬
‫ומקומיים כאחד‪ .‬הוא מתפרס על פני שלוש קומ‬
‫מות ובקומה העליונה נמצאת גלריה ובית קפה‬
‫מעולה עם הנוף הכי יפה בשטוקהולם‪.‬‬
‫אם התעייפתם קצת‪ ,‬לכו לשבת במלקוויסמ‬
‫טקפבר (‪ .)MellqvistKaffebar‬זהו בית קפה‬
‫ברחוב הורנסגטן‪ ,‬שם כתב סטיג לרסון את ספרו‬
‫האחרון‪" ,‬הנערה שבעטה בקן הצרעות"‪ .‬יש שם‬
‫טראסה גדולה בחוץ ובכלל מיקום בית הקפה מומ‬
‫שלם לסיורים בעקבות סדרת ספריו של לרסון‪.‬‬
‫הסיור יהווה עבורכם אתנחתא‪ ,‬אנשי העסקים‬
‫הישראליים‪ ,‬לאחר יום ארוך של פגישות‪ ,‬ויותיר‬
‫בכם טעם של עוד‪.‬‬
‫מערות קטנות וחורבות רומנטיות‬
‫אווה פסורובה‪ ,‬הרפובליקה הצ'כית‬
‫מכל המקומות הנפ מ‬
‫לאים ברפובליקה הצ'כית‪,‬‬
‫אני אוהבת במיוחד את אזור‬
‫פלבה‪ ,‬המומלץ גם לאנשי‬
‫עסקים ויזמים המגיעים לממ‬
‫דינה לזמן קצוב‪.‬‬
‫האזור‪ ,‬שהוכרז כאתר‬
‫לשימור על‪-‬ידי ארגון‬
‫אונסק"ו‪ ,‬נמצא בדרום מורביה‪ ,‬בסמוך לגבול‬
‫עם אוסטריה‪ .‬יש כאן גבעות מנוקדות צוקי אבן‬
‫גיר ובהן תמצאו מערות קטנות וחורבות רומנמ‬
‫טיות על פסגותיהן‪ .‬ביניהן תוכלו לטייל בסוף‬
‫יום הפגישות ולחזור בעתיד עם בני משפחה‬
‫וחברים‪ .‬תוכלו‪ ,‬עימם או בלעדיהם‪ ,‬לטייל ליד‬
‫הסכר והכנסייה הקטנה הממוקמת במרכז פלבה‪,‬‬
‫המזכירים כפר שהוצף‪.‬לספורטאים ולחובבי היין‬
‫שביניכם נציין שהמקום הינו אתר אידיאלי לבימ‬
‫לוי ולכל סוגי ספורט המים (גלישת רוח‪ ,‬חתירה‪,‬‬
‫שחיה ועוד)‪ .‬רשת השבילים באזור מעניקה הזדמ‬
‫מנות ייחודית לשלב טיולי אופניים עם טעימת‬
‫יין במרתפים קטנים המגישים יינות מקומיים‬
‫מעולים‪ .‬פשוט גן עדן‪.‬‬
‫שכונה שמעניקה השראה‬
‫לטישיה סולדן‪ ,‬ברזיל‬
‫לאנשי עסקים המגימ‬
‫עים לריו‪-‬דה‪-‬ז'נרו ויש להם‬
‫מספר שעות לטייל בעיר‬
‫אמליץ לבקר במקום האהוב‬
‫עליי בעיר המדהימה הזאת ‪-‬‬
‫רחובות איפנמה‪ .‬כשמטיילים‬
‫ברחובות הללו אפשר ליהנות‬
‫מדוכני הפירות האקזוטיים‬
‫בפינות הרחוב‪ ,‬לצד חנויות צבעוניות המציגות‬
‫את קולקציית הקיץ של ריו‪ ,‬תוך התמכרות לרוח‬
‫הקרירה הנושבת בינות לעצים הירוקים להדהים‪.‬‬
‫ריו־דה־ז'נרו‪ ,‬ברזיל‬
‫לקראת סוף הערב‪ ,‬ובאם תרצו אף קודם לכן‪ ,‬תומ‬
‫כלו לבקר בברים המקומיים‪ ,‬שמוציאים שולחמ‬
‫נות וכיסאות אל המדרכה‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לשתות בירה‬
‫וליהנות מיופייה של העיר ואנשיה‪ .‬על‪-‬אף שאני‬
‫גרה מחוץ למדינה בחמש השנים האחרונות‪ ,‬אני‬
‫תמיד נזכרת בחיבה רבה בזמנים הטובים שעברו‬
‫עליי ברחובות איפנמה ‪ -‬מייד לאחר בילוי של‬
‫בוקר בשפת הים באחר הצהריים של אביב‪ .‬אני‬
‫בטוחה כי כיזמים ואנשי עסקים תמצאו באיפנמה‬
‫מקום שכדאי לחזור אליו‪ ,‬גם לאחר מסע העסקים‬
‫שלכם‪ ,‬והפעם עם משפחותיכם‪✱ .‬‬