‫מגזין לחדשנות ניהולית ואסטרטגיה עסקית ׀ פברואר ‪2013‬‬ ‫ניהול נמרץ‬ ‫פרופ' זאב רוטשטיין‪,‬‬ ‫מנכ"ל שיבא‪ ,‬מדבר על‬ ‫אתגרי הניהול במרכז‬ ‫הרפואי הגדול בישראל‬ ‫בין האילוצים הארגוניים‪,‬‬ ‫הפוליטיים והתקציביים‬ ‫פרופ' אשר טישלר‪:‬‬ ‫ה"עליהום" על תקציב‬ ‫הביטחון אינו מוצדק‬ ‫טייסי קרב לשעבר‬ ‫ומנהלים בהווה‬ ‫בשיחה על הצפת ערך‬ ‫והגשמת חלום‬ ‫מחקר‪:‬‬ ‫בועות פיננסיות לא‬ ‫בהכרח רעות‬ ‫פתח דבר‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫זירת העסקים הגלובלית ממציאה את עצמה‬ ‫מחדש בכל רגע נתון‪ .‬ארגונים עסקיים‪,‬‬ ‫ציבוריים ופילנתרופיים פועלים כיום במציאות‬ ‫דינאמית ומורכבת להפליא‪ ,‬עובדה המחייבת‬ ‫אותם לאתגר את עצמם עד לקצה‪ .‬המנהלים‬ ‫של היום נדרשים ליצירתיות ולכושר האלתור‬ ‫הישראליים כל כך‪ ,‬מבלי לוותר על הבנת‬ ‫הקודים הגלובליים‪ .‬עליהם להכיר את‬ ‫התיאוריות וליישם אותן בשטח‪ ,‬תוך חשיבה מחוץ לקופסא‪ ,‬וכל זאת מבלי‬ ‫לחשוש מהתמודדות עם שינויים ובעיקר‪ ,‬להוביל שינויים‪ ,‬ליזום‪ ,‬להנהיג‬ ‫ולברוא את עולם העסקים העתידי‪.‬‬ ‫אין כל ספק שאיכות הניהול היא מרכיב קריטי בהצלחה העסקית‪ .‬מחקרים‬ ‫שונים מלמדים כי חברות מצליחות‪ ,‬ומנהלים מצליחים בתוך החברות‪ ,‬הם‬ ‫אלה המפגינים עומק ניהולי‪ .‬חברות בעלות עומק ניהולי הן גם רווחיות יותר‬ ‫מאלה שחסרות עומק כזה‪ .‬אך ההגדרה של איכות ניהולית היא עדיין עניין‬ ‫חמקמק‪ .‬יש שיאמרו שמנהל מוכשר נדרש לשורה של יכולות מעולמות תוכן‬ ‫שונים‪ ,‬כמו היכולת לעצב את דרכו של הארגון‪ ,‬לגייס תמיכה מבית לביצוע‬ ‫שינויים ולתרום ליכולתו של הארגון‪ .‬אני מקווה שתוכלו לשאוב השראה‬ ‫מהכתבות והמאמרים בגיליון "מנהלים" החדש בדרך לעיצוב פני הארגון‬ ‫שלכם‪.‬‬ ‫מגזין זה‪ ,‬שמונח לפניכם‪ ,‬הוא תוצאה של שיתוף פעולה מרתק בין הוצאת‬ ‫עיתון "הארץ"‪ ,‬כערוץ תוכן איכותי ובעל מוניטין‪ ,‬לבין הפקולטה לניהול ע"ש‬ ‫רקנאטי באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬בה פועלים מומחים מן השורה הראשונה‬ ‫בתחומי הניהול והכלכלה‪.‬‬ ‫אני מזמינה אתכם לעיין בגיליון ולהכיר מקרוב את החוקרים‪ ,‬הבוגרים‬ ‫והסטודנטים שלנו‪ ,‬אשר יחד מגשימים בפועל את חזון הפקולטה לניהול‪ ,‬תוך‬ ‫שהם שואלים‪ ,‬מקשים ובודקים את הגבולות ופורצים היום את הדרך לעולם‬ ‫העסקים של המחר‪.‬‬ ‫שילוב הכוחות בין שני הגופים‪ ,‬כך אני מאמינה‪ ,‬יאפשר לכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬הצצה‬ ‫אל עתיד עולם העסקים הישראלי והעולמי‪ ,‬כפי שהוא משתקף מהמפגש בין‬ ‫האקדמיה לתעשייה וכפי שהוא מתעצב אל מול אתגרי העתיד‪.‬‬ ‫קריאה מהנה ומועילה‪,‬‬ ‫חשבון הביטחון ‪ /‬פרופ' אשר טישלר‬ ‫[ עמ' ‪]4‬‬ ‫דיון‪ :‬האם מערכת הבריאות מתקרבת‬ ‫לקריסת מערכות? ‪ /‬יואל צפריר [ עמ' ‪]6‬‬ ‫יזמים ישראלים‪ ,‬מוסקבה מחכה לכם‬ ‫‪ /‬נמרוד גזית [ ע מ' ‪]12‬‬ ‫הדרך לייצר ערך ‪ -‬טייסים לשעבר ומנהלים‬ ‫בהווה בשיחה משותפת ‪ /‬יואל צפריר [ ע מ' ‪]14‬‬ ‫לגייס או לא לגייס? זו השאלה‬ ‫‪ /‬ד"ר איריס גינזבורג‬ ‫[ ע מ' ‪]17‬‬ ‫רואים רחוק‪ ,‬רואים שילוב‬ ‫‪ /‬טל חצרוני [ ע מ' ‪]18‬‬ ‫זה לא אישי – ד"ר דן וייס במחקר על הקשיים‬ ‫בהעברה בין‪-‬דורית ‪ /‬אלון שפירא‬ ‫[ עמ' ‪]20‬‬ ‫מחקר‪ :‬ד"ר דוד צביליחובסקי בודק מתי‬ ‫בועות פיננסיות יכולות להועיל‬ ‫‪ /‬נמרוד גזית [ ע מ' ‪]22‬‬ ‫מחקר חדש‪ :‬איך יכולים אתרי תוכן להרוויח?‬ ‫‪ /‬אלון שפירא [ עמ' ‪]23‬‬ ‫פרופ' יאיר אהרני בשליחות אקדמית‬ ‫‪ /‬יואל צפריר [ ע מ' ‪]24‬‬ ‫מחקר חדש‪ :‬ד"ר דינו לוי על תהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות במוח‬ ‫‪ /‬דנה אביגיל [ ע מ' ‪]26‬‬ ‫דעה‪ :‬להזמין את כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‬ ‫‪ /‬טובה אורבוך [ עמ' ‪]28‬‬ ‫אחריות חברתית‪ :‬כסף קטן‪ ,‬הון גדול‬ ‫‪ /‬יואל צפריר‬ ‫[ ע מ' ‪]29‬‬ ‫מסע עולמי ‪ -‬המקומות המועדפים על בוגרי‬ ‫התוכנית הבינ"ל של רקנאטי‬ ‫[ עמ' ‪]30‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬איה אקר | מפיק ראשי‪ :‬אורי שטסל | עורך‪ :‬יואל צפריר | עורכת גרפית‪ :‬שרית‬ ‫מלחי | גרפיקה‪ :‬סיון מרגוליס‪ -‬ריזברג | צלמים‪ :‬רן ברגמן‪ ,‬אייל ורשבסקי | צילומים‪ :‬ארכיון שיבא‪,‬‬ ‫ארכיון אוני' ת"א | מודעות ועיבוד תמונה‪ :‬סטודיו הארץ | מנהל סטודיו‪ :‬בני דניאל | מנהל פרסום‪:‬‬ ‫אלי דובניק | מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך | מנהל המחלקה המסחרית‪ :‬ארז אכטל | מו"ל הארץ‬ ‫מוספים מיוחדים‪ .‬רח' שוקן ‪ ,21‬ת"א | טל' ‪ | 03-5121311‬מודעות‪.03-5132447 ,03-5121117 :‬‬ ‫ארכיון שיבא‬ ‫איה אקר‬ ‫מנהלת יחידת השיווק‬ ‫ובוגרת רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול‬ ‫בשער‪ :‬פרופ' זאב‬ ‫רוטשטיין‪ ,‬מנכ"ל שיבא‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]3‬‬ ‫טור אישי‬ ‫חשבון הביטחון‬ ‫עופר וקנין‬ ‫ה"עליהום" על תקציב הביטחון משקף שיח פופוליסטי ולא מעט‬ ‫בורות‪ .‬מי שמכיר את הנתונים מקרוב יודע‪ ,‬כי במונחי עלות‪-‬‬ ‫תועלת מערכת הביטחון ‪ -‬הפועלת מול איומים רבי‪-‬עוצמה‬ ‫ מספקת חבילת ביטחון סבירה לאזרחי ישראל‪ ,‬כשתקציבה‬‫כבר מתוח עד כדי להתפקע ותוך כדי התייעלות מרשימה‬ ‫א‬ ‫מאת‪ :‬פרופ' אשר טישלר‬ ‫אחד האתגרים הכבדים שהממשלה‬ ‫החדשה תאלץ להתמודד עימם הוא‬ ‫הגירעון התקציבי‪ .‬גירעון זה‪ ,‬הנאמד‬ ‫בכ‪ 15-25 -‬מיליארד שקלים‪ ,‬יחייב את‬ ‫הממשלה לקיצוץ רוחבי עמוק‪ ,‬או הטלת מיסים‪,‬‬ ‫ואולי אף שילוב ביניהם‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬לא מדובר‬ ‫בסכום מבוטל והעיניים נשואות‪ ,‬כתמיד‪ ,‬לתקציב‬ ‫משרד הביטחון‪ .‬איכשהו ובאופן עקבי תקציב זה‬ ‫הוא תמיד המועמד הבכיר להניח את צווארו מתחת‬ ‫למאכלת הקיצוצים האכזרית‪.‬‬ ‫אין ספק שגודלו של תקציב הביטחון ‪ -‬למעלה‬ ‫מ‪ 60-‬מיליארד שקלים בשנה ומעל ‪ 7%‬במונחי‬ ‫תוצר ‪ -‬מזמין הרבה מאוד ביקורת‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שרבים מהמבקרים מתבססים על נתונים חלקיים‪,‬‬ ‫בחלקם אף מעוותים‪ ,‬וניזונים ממיתוסים תקשורק‬ ‫תיים‪ ,‬או מסיסמאות פופוליסטיות‪ ,‬ואינם נשענים‬ ‫על עובדות מוצקות והבנת המבנה והתהליכים של‬ ‫המערכת הביטחונית‪ .‬למעשה‪ ,‬רוב הדיון הציבוק‬ ‫רי על תקציב הביטחון נעשה על‪-‬ידי אלה שאינם‬ ‫מכירים מקרוב את הנתונים הרלוונטיים‪ ,‬מה גם‬ ‫שחלק ניכר מנתונים אלה חסוי‪ .‬אלא שדווקא עניין‬ ‫כה גורלי לקיומנו מחייב שיח אחר ‪ -‬רציני‪ ,‬מעמיק‪,‬‬ ‫שקול ובעיקר כזה המבוסס על נתוני אמת‪.‬‬ ‫דיון שטחי‬ ‫אתן כמה דוגמאות לדיון השטחי בנושא תקציב‬ ‫הביטחון‪ .‬בכמה עיתונים נכתב‪ ,‬כי מערכת הביטק‬ ‫חון מתחמקת מהמתווה הרב‪-‬שנתי שקבעה ועדת‬ ‫ברודט‪ ,‬הוועדה הציבורית שבדקה בשנת ‪ 2007‬את‬ ‫תקציב הביטחון והמליצה על אופן תקצוב הצבא‪.‬‬ ‫האמת היא שלא רק שצה"ל עומד ביעד שנקבע לו‪,‬‬ ‫אלא אף מסתפק בפחות מכך‪ .‬גם נגיד בנק ישראל‬ ‫אישר זאת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬צה"ל מוציא כיום פחות‬ ‫כסף‪ ,‬אבסולוטית‪ ,‬מאשר בתחילת שנות ה‪ '80-‬של‬ ‫המאה הקודמת‪.‬‬ ‫וועדת ברודט קבעה בשנת ‪ 2007‬שקיים פער‬ ‫[ ‪ ]4‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫ש ל ‪ 147‬מיליארד שקלים (בערכים ריאליים) בת�ק‬ ‫ציב צה"ל לשני ם ‪ .2008-2017‬וועדה זו אף המל�י‬ ‫צה שבמהלך השנים ‪ 2008-2017‬תגדיל הממשלה‬ ‫את בסיס תקציב הביטחון בסכום כולל ש ל ‪ 46‬מ�י‬ ‫ליארד שקלים (ופירטה מה תהיה התוספת השנק‬ ‫תית בסעיף זה לכל אחת מהשנים ‪ 2008‬עד ‪,)2017‬‬ ‫כאשר במקביל צה"ל יתייעל בסך של ‪ 30‬מיליארד‬ ‫שקלים‪ ,‬ייעשה מאמץ ניכר לגייס מחו"ל סכום‬ ‫ש ל ‪ 11-19‬מיליארד שקלים‪ ,‬והיתרה‪ ,‬כ‪ 50 -‬מ�י‬ ‫ליארד שקלים‪ ,‬תבוא לידי ביטוי על‪-‬ידי מדיניות‬ ‫הממשלה‪ ,‬כפי שתיקבע מעת לעת‪ ,‬ביחס לאיומים‬ ‫והסיכונים להם חשופה מדינת ישראל‪ .‬ניהול סיכוק‬ ‫נים זה על‪-‬ידי הממשלה יתבצע באמצעות קבלת‬ ‫החלטות מפורשות לא רק על ה"יש"‪ ,‬אלא גם על‬ ‫ה"אין"‪ .‬כלומר‪ ,‬ממשלת ישראל חייבת להחליט על‬ ‫"כמה ביטחון" לוותר כאשר תקציב הביטחון איננו‬ ‫מאפשר מתן ביטחון מלא למדינת ישראל (וועדת‬ ‫ברודט קבעה במפורש שזה אכן המצב)‪ ,‬ולא לבוא‬ ‫בטענות לצה"ל‪ .‬האמת היא שהממשלה הקודמת‬ ‫אף הסכימה לכך במסגרת ניהול הסיכונים כאשר‬ ‫אישרה את דו"ח וועדת ברודט בשנת ‪.2007‬‬ ‫מיתוס נוסף קשור להוצאה של צה"ל על שכר‬ ‫ופנסיה‪ .‬בניגוד לדימוי המקובל‪ ,‬הוצאה זו מגיעה‬ ‫במערכת הביטחון לשיעור של כ‪ 50% -‬מהתקציב‪,‬‬ ‫שעה שבמערכות אחרות‪ ,‬כמו למשל בחינוך או‬ ‫באוצר‪ ,‬שיעור ההוצאה על שכר מגיעה ליותר מ‪-‬‬ ‫‪ 80%%‬מתקציב המשרד‪ .‬אמנם קיימת תרעומת בצ�י‬ ‫בור על היציאה המוקדמת של קצינים לפנסיה‪ ,‬אך‬ ‫שוכחים‪ ,‬או לא יודעים‪ ,‬כי רק ‪ 10%‬מכלל החותמים‬ ‫לצבא קבע נשארים בשירות עד הפרישה לפנסיה‪.‬‬ ‫תשלום הפנסיה המוקדם מהווה‪ ,‬באופן ברור‪ ,‬חלק‬ ‫מהשכר הכולל של אנשי הצבא שיגיעו לגיל הפק‬ ‫רישה לפנסיה‪ .‬חשוב לציין שכבר היום מתקשה‬ ‫צה"ל להשאיר את האנשים הטובים במסגרתו‪ ,‬בין‬ ‫היתר בגלל העלאת גיל הפרישה לפנסיה והתחרות‬ ‫העזה על כוח אדם מעולה מול הסקטור הפרטי‪.‬‬ ‫דרושה ‪ -‬הבנה מעמיקה‬ ‫המסקנה היא שגם מי שמכיר היטב את הנתונים‬ ‫לא בהכרח מסוגל לבצע ניתוח יסודי של הוצאות‬ ‫הביטחון‪ ,‬שכן עליו להבין לעומק מה ואיך צה"ל‬ ‫פועל ומול אילו איומים הוא מתמודד‪ .‬אני שותף‬ ‫להערכת שר האוצר הנוכחי (נכון למועד כתיבת‬ ‫המאמר)‪ ,‬ד"ר יובל שטייניץ‪ ,‬כי מערכת הביטק‬ ‫חון מנוהלת טוב יותר ממשרדים אחרים‪ .‬אחרי‬ ‫הכל‪ ,‬צה"ל משופע בכוח אדם ניהולי וטכנולוגי‬ ‫איכותי ביותר‪ ,‬שמייצר רמת ניהול ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫אבל אפילו שר האוצר עצמו ואנשי משרדו אינם‬ ‫מסוגלים להבין לעומק את פעילות מערכת הביק‬ ‫טחון מאחר ואין להם את הידע‪ ,‬הניסיון‪ ,‬המומחיות‬ ‫והכלים המתאימים לכך‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬מערכת הביטחון ‪ -‬וצה"ל במרכזה‬ ‫ הם עולם ומלואו‪ .‬הצבא הוא גוף אדיר בגודלו‪,‬‬‫עתיר טכנולוגיה ומורכב מאוד מבחינה ארגונית‪,‬‬ ‫העומד בפני משימות סבוכות מאוד‪ .‬במילים אחק‬ ‫רות‪ ,‬כדי לנתח ברצינות את תקציב הביטחון נדק‬ ‫רשת הבנה מעמיקה ויסודית לא רק של הנתונים‪,‬‬ ‫אלא גם של ההקשר הצבאי‪-‬ביטחוני‪-‬אסטרטגי‪-‬‬ ‫פוליטי‪-‬כלכלי שבו פועל צה"ל‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית שכל אדם נבון צריך לשאול‬ ‫את עצמו בבואו לדון בסוגיה זו‪ ,‬היא לא האם יש‬ ‫לקצץ בתקציב הביטחון או להרחיבו‪ ,‬אלא מה צריך‬ ‫להיות גודלו והרכבו של תקציב הביטחון‪ .‬שאלה‬ ‫נוספת היא מהי רמת הביטחון הנגזרת מתקציב‬ ‫ביטחון בגודל והרכב נתון‪ ,‬והאם רמה זו מספקת‬ ‫למדינה את חבילת הביטחון הדרושה לה אל מול‬ ‫האיומים הנשקפים לה במרחב הגיאוגרפי בו היא‬ ‫מצוייה‪ ,‬הן לטווח הקצר והן לטווח סביר בעתיד‪.‬‬ ‫הרתעה דרך השקעה‬ ‫אחת הבעיות בהקשר זה היא איך מודדים את‬ ‫תפוקות הצבא ויותר מזה כיצד מודדים הצלחה‪ ,‬או‬ ‫כישלון‪ .‬לטעמי‪ ,‬החלק העיקרי בהצלחת מערכת‬ ‫צילום‪ :‬אייל ורשבסקי‬ ‫כוחות צה"ל באימונים‬ ‫הביטחון הוא במניעת מלחמה באמצעות הרתעה‬ ‫מתאימה‪ .‬אך זה מקשה עוד יותר למדוד את תפוק‬ ‫קות צה"ל‪ ,‬שכן כדי להשיג את יעדי ההרתעה‬ ‫נדרשת השקעה עצומה במערכות נשק מתוחכק‬ ‫מות והכשרת כוח אדם לוחם‪ ,‬טכנולוגי‪ ,‬וארגוני‬ ‫לטווח ארוך‪ ,‬כאשר‪ ,‬אם ההרתעה אכן תצליח‪ ,‬לא‬ ‫ייעשה בסופו של דבר שימוש אקטיבי (לחימה)‬ ‫בכוח האדם ובמערכות הנשק הללו‪ .‬חשוב מאד‪,‬‬ ‫אבל קשה‪ ,‬להסביר לעצמנו שבסופו של דבר אתה‬ ‫מוציא הרבה מאוד משאבים על מנת שלא להשק‬ ‫תמש בהם בפועל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מבחינה רציונלית‪ ,‬ההרתעה חוסכת‬ ‫דמים ונזק פיזי רב‪ ,‬תרתי משמע‪ .‬צאו וחשבו כמה‬ ‫נזק‪ ,‬אנושי וחומרי‪ ,‬היה נגרם לולא הייתה כיפת‬ ‫ברזל? כמה נזק יכול היה להיגרם בשל מלחמה‬ ‫המילה האחרונה בתחום‪ ,‬ומערכי תקשורת מתקק‬ ‫דמים‪ .‬כל אלה משתנים לאורך זמן במהירות רבה‬ ‫ומחייבים השבחה או רכישה מחדש‪ ,‬מה שמייקר‬ ‫עוד יותר את ההוצאה על ביטחון‪.‬‬ ‫בקרה ופיקוח אפקטיביים‬ ‫אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬להתווכח אם הזרוע הארוכה של‬ ‫צה"ל יקרה מידי או זולה מידי‪ ,‬אבל מי שטוען‬ ‫שהאיומים על ישראל מאפשרים את קיצוץ תקציב‬ ‫הביטחון שוגה באשליות‪ .‬דווקא ההשקעה העצומה‬ ‫ביכולת לפגוע במטרות רחוקות מייצרת הרתעה‪,‬‬ ‫שמונעת פעולה צבאית מידי אלה שמעוניינים‪,‬‬ ‫עקרונית‪ ,‬בהשמדתנו‪ .‬לכן‪ ,‬מי שרוצה ביטחון במק‬ ‫דינה שחיה בסביבה עויינת‪ ,‬חייב להבין שהרתעה‬ ‫זו עולה ממון רב‪ .‬אין לנו אופציה אחרת‪ .‬נכון‪,‬‬ ‫"אפשר להתווכח אם הזרוע הארוכה של צה"ל יקרה מידי‪,‬‬ ‫אבל מי שטוען שהאיומים על ישראל מאפשרים קיצוץ רחב‬ ‫בתקציב הביטחון שוגה באשליות‪ .‬ההשקעה ביכולת לפגוע‬ ‫במטרות רחוקות מייצרת הרתעה‪ ,‬שמונעת מלחמה"‬ ‫אזורית? איזה נזק למשק‪ ,‬לחברה ולמורל הלאומי‬ ‫היה נגרם אם אלפי טילים של חיזבאללה וחמאס‬ ‫היו נוחתים על גוש דן? ומעל הכל‪ ,‬האם יש לנו‬ ‫את היכולת לספוג פגיעות קשות בעורף במלחמה‬ ‫ממושכת? גם אם התשובה לכך היא חיובית רצוי‬ ‫להימנע מכך שמא נקלע לפשיטת רגל כלכלית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הרתעה ‪ -‬ככל שהיא יקרה להחריד ‪ -‬משתק‬ ‫למת במונחים אנושיים וכלכליים‪ .‬כמובן‪ ,‬ההוצאה‬ ‫על הרתעה צריכה להיות מושכלת‪ ,‬לא גבוהה מדי‬ ‫ולא נמוכה מדי‪ .‬היכולת להעריך מהי ההוצאה‬ ‫שתביא להרתעה נכונה מחייבת הבנה מעמיקה של‬ ‫התהליכים הביטחוניים‪-‬כלכליים‪-‬גיאו‪-‬פוליטיים‬ ‫באזורנו‪ .‬לא פשוט‪.‬‬ ‫נחזור שוב‪ ,‬עיקר ההוצאה של צה"ל‪ ,‬וטוב שכך‪,‬‬ ‫מיועדת לטיפול באיומים ארוכי טווח המאיימים‬ ‫על עצם קיומה של ישראל‪ .‬עניין זה מצריך מעק‬ ‫רכות נשק יקרות‪ ,‬טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬שהן‬ ‫אפשר לצמצם את הסיכונים על‪-‬ידי נקיטת יוזק‬ ‫מה מדינית נועזת ‪ -‬ואני תומך בכך בכל ליבי‬ ‫ אבל יוזמה זו לא נראית באופק‪ ,‬והדיון בה חורג‬‫ממסגרת הדיון כאן‪.‬‬ ‫אין ספק שמערכת הביטחון איננה נקייה מפק‬ ‫גמים‪ ,‬ובוודאי שאין להסיק מכך שאין לבקר את‬ ‫צה"ל‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬חובה לנהל בקרה ופיקוח אפקק‬ ‫טיביים על תקציב הביטחון‪ .‬אחת הדרכים לעשות‬ ‫זאת היא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬באמצעות חיזוק משמעותי של‬ ‫המועצה לביטחון לאומי והקניית כלים אנליטיים‬ ‫ומקצועיים לעובדים המתאימים בגוף זה‪ .‬כך הם‬ ‫יוכלו לנתח לעומק את מכלול האיומים מולם ניק‬ ‫צבת ישראל ואת התשובה שמספקת לכך מערכת‬ ‫הביטחון‪ .‬כך הם יוכלו לבצע עבודת מטה שתוק‬ ‫צג לראש הממשלה ולממשלה באופן בלתי תלוי‬ ‫בניתוח שמציג צה"ל‪ ,‬ותוך ראייה רב‪-‬מערכתית‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עם רמת סיכון כה מהותית‪ ,‬כאשר‬ ‫מסביב לנו מדינות המצהירות בגלוי על רצונן‬ ‫בהשמדתנו‪ ,‬כשהסביבה הגיאו‪-‬פוליטית משתנה‬ ‫נוכח האירועים במצרים‪ ,‬בסוריה‪ ,‬ובמדינות רבות‬ ‫נוספות במזרח התיכון‪ ,‬לישראל אין ברירה אלא‬ ‫להשקיע בביטחון בצורה המאפשרת מתן מענה‬ ‫הולם לאיומים עליה‪ .‬להערכתי‪ ,‬אנו מסתפקים‬ ‫כיום ברמת ביטחון נמוכה יותר מזו הנדרשת ויעיק‬ ‫דו על כך תושבי יישובי הדרום‪.‬‬ ‫ביקורת בלתי מוצדקת‬ ‫אין ספק‪ ,‬הביטחון הוא נטל כלכלי משמעוק‬ ‫תי‪ ,‬אך הוא גם כורח המציאות‪ .‬מטוסים חדישים‪,‬‬ ‫ספינות קרב וטנקים‪ ,‬על שלל מערכותיהן הטכק‬ ‫נולוגיות‪ ,‬עולים כסף רב‪ .‬גם תחזוקתם עולה ממון‬ ‫עצום‪ .‬אך בסופו של חשבון ההרתעה המושגת‬ ‫דרך ההשקעה בביטחון מצדיקה את ההשקעה במק‬ ‫ערכות הנשק ובכוח האדם‪ ,‬שכן העלות החומרית‬ ‫הגבוהה‪ ,‬במיוחד למערכת האזרחית של המדינה‪,‬‬ ‫שהייתה מביאה עימה מלחמה מהותית‪ ,‬עוד לפני‬ ‫שהערכנו את המשמעות של אובדן חיי אדם‪ ,‬היא‬ ‫עצומה‪.‬‬ ‫בתנאים אלה של איומים קשים ומרחב גאו‪-‬‬ ‫פוליטי תנודתי ומסוכן‪ ,‬אין לי ספק שמערכת‬ ‫הביטחון מספקת כיום‪ ,‬במונחי עלות‪-‬תועלת‪,‬‬ ‫חבילת ביטחון סבירה לאזרחי ישראל‪ ,‬כשתקציבה‬ ‫כבר מתוח עד לעייפה ותוך כדי התייעלות די‬ ‫מרשימה‪ .‬המסקנה העצובה היא שחלק גדול מהק‬ ‫ביקורת הציבורית על מערכת הביטחון איננו מוק‬ ‫צדק‪ ,‬ובמקום לתרום לדיון הציבורי החשוב בנושא‬ ‫מתמקדת ביקורת זו בשוליים‪ ,‬בשיח פופוליסטי‬ ‫ובלתי קונסטרוקטיבי‪✱ .‬‬ ‫פרופ' אשר טישלר הוא דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב וראש מכון אלי הורוביץ לניהול אסטרטגי‪ .‬הוא מומחה‬ ‫במינהל עסקים ותחומי המחקר שלו כוללים כלכלת וניהול‬ ‫אנרגיה‪ ,‬כלכלת וניהול ביטחון‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ושיטות מחקר‪.‬‬ ‫הוא פירסם יותר ממאה מאמרים בכתבי‪-‬עת אקדמיים‪ ,‬כיהן‬ ‫בעבר ומכהן היום כחבר במספר פורומים בתחומי האנרגיה‬ ‫והביטחון‪ ,‬ושימש כיועץ לגופים שונים בישראל ובחו"ל‪ ,‬ביניהם‬ ‫צה"ל ומשרד הביטחון‪ ,‬משרדי האוצר והתשתיות הלאומיות‪ ,‬וכן‬ ‫בנקים וחברות בענפי התעשייה‪ ,‬השירותים וההיי‪-‬טק‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2012‬שימש כיו"ר הועדה לבחינת תקציב הביטחון שמונתה‬ ‫על‪-‬ידי שר הביטחון‪.‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]5‬‬ ‫דיון‬ ‫"מערכת הבריאות‬ ‫במסלול התרסקות"‬ ‫כך מתריע פרופ' זאב רוטשטיין‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬בריאיון מיוחד על רקע מצבה‬ ‫המידרדר של מערכת הבריאות‪ .‬מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬פרופ' רוני גמזו‪ ,‬ופרופ' קובי גלזר‬ ‫מהפקולטה לניהול משיבים‬ ‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬ ‫פרופ' זאב רוטשטיין‬ ‫[ ‪ ]6‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫תקציב בנסיגה‬ ‫המציאות‪ ,‬גם אם מנסים להתעלם ממנה‪,‬‬ ‫נותרה קשה‪ .‬כל מי שניגש לחדרי המיון‬ ‫המוצפים חולים לאחרונה פוגש שם רופאים‬ ‫עייפים וטרוטי עיניים‪ ,‬בדרך כלל מתמחים‪,‬‬ ‫שמתקשים לענות לביקוש לשירותיהם‪ .‬הרוה‬ ‫פאים הבכירים כבר לא שם‪ ,‬או שהם ממהרים‬ ‫לבתי החולים הפרטיים‪ .‬במחלקות הפנימיות‬ ‫המצב בחורף זה מצוי על סף התמוטטות‪ .‬בפה‬ ‫ריפריה המצב גרוע הרבה יותר‪ .‬עתיד הרפואה‬ ‫הפנימית בארץ לוט בערפל‪.‬‬ ‫ניתוח מקרו‪-‬כלכלי חושף את תחלואי‬ ‫המערכות‪ .‬תקצוב מערכת הבריאות על‪-‬‬ ‫ידי הממשלה נמצא בנסיגה מתמדת בשנים‬ ‫האחרונות והאזרחים ממנים כיו ם ‪ 51%‬מ�ע‬ ‫לויות הבריאות‪ .‬חלקה של ההוצאה הציבורית‬ ‫בהוצאה הלאומית לבריאות ושירותי רפואה‬ ‫היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המעניקות‬ ‫ביטוח בריאות אוניברסלי‪ .‬למרות ההצהרות‬ ‫החגיגיות‪ ,‬תקצוב סל הבריאות הוא חסר‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה רק ‪ 300‬מיליון שקלים אושרו‬ ‫מתוך כשני מיליארד שקלים היקף בקשות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כחמש שישיות מהטכנולוגיות החדה‬ ‫שות לא נכנסות לסל ולא ניתנות לאזרחים‪,‬‬ ‫צרכני הבריאות‪ .‬יש קיצוב בסל על‪-‬ידי הצמה‬ ‫דת איכותו לתקציב ולא לצרכים‪ .‬לקינוח נזה‬ ‫כיר את התקנון החסר במערכת‪ .‬אם בארה"ב‬ ‫קיימות ‪ 4‬מיטות לכל אלף תושבים‪ ,‬בישראל‬ ‫המספר עומד ע ל ‪ 1.9‬מיטות לכל אלף תו�ש‬ ‫בים‪ .‬מכאן גם נגזרת מערכת שלמה של תקה‬ ‫נים ‪ -‬רופאים‪ ,‬אחיות וכוח עזר‪ .‬אצלנו רופא‬ ‫הכסף זולג למערכת הפרטית‬ ‫קופת חולים כללית היא רק קצה הקרה‬ ‫חון בסיפור‪ ,‬מבהיר רוטשטיין‪ .‬המצב שנוצר‬ ‫בקופ"ח מכבי חמור שבעתיים‪ .‬בי"ח אסותא‬ ‫החדש‪ ,‬השוכן במבנה מפואר וחדיש‪ ,‬אשר‬ ‫עלות בנייתו נאמדת בשני מיליארד שקלים‪,‬‬ ‫נבנה לכאורה מכספי הקופה‪ .‬בפועל לקופה‬ ‫אין הון עצמי שכזה‪ .‬אסותא נטלה הלוואות‬ ‫אותן היא חייבת להחזיר‪ .‬אפשר רק לשער‬ ‫כיצד משפיעים שיקולים אלה על האופן שבו‬ ‫מכבי מוכרת ומשווקת שירותים רפואיים‪.‬‬ ‫אסותא חייבת לגבות את הכסף מהקופה האם‪.‬‬ ‫מכאן שמחויבות מכבי היא קודם כל להה‬ ‫‪1‬‬ ‫ל‬ ‫אחר שכיכבה במערכת הבחירות של‬ ‫‪ ,19999‬הזקנה במסדרון נעלמה מ�ה‬ ‫תודעה הציבורית‪ .‬המחאה החברתית‬ ‫של קי ץ ‪ 2011‬התעלמה מנושא ה�ב‬ ‫ריאות ובמערכת הבחירות האחרונה הנושא‬ ‫טואטא אל מתחת לשטיח‪ .‬בניגוד לארה"ב‪,‬‬ ‫שם עמדה רפורמת הבריאות הנועזת של הנה‬ ‫שיא אובמה במוקד הויכוח הציבורי והפוליה‬ ‫טי‪ ,‬עד כדי סיכון בחירתו מחדש של הנשיא‪,‬‬ ‫כאן לא חשבו שמדובר בנושא הראוי להיכלל‬ ‫בסדר היום הלאומי‪.‬‬ ‫הוכחה נוספת לעובדה‪ ,‬שסוגיית הבריאות‬ ‫הפכה לזניחה בציבוריות הישראלית‪ ,‬אפשר‬ ‫למצוא בעובדה‪ ,‬שבקדנציה האחרונה של‬ ‫הממשלה לא כיהן שר בריאות במשרה מלאה‪.‬‬ ‫רה"מ נתניהו היה השר הנומינלי והרב ליצמן‪,‬‬ ‫סגן השר‪ ,‬שימש כשר בפועל‪ .‬מבלי לזלזל‬ ‫בכישוריו ובהישגיו של ליצמן‪ ,‬היה ראוי שבה‬ ‫ראש משרד חברתי כה חשוב יעמוד שר במה‬ ‫שרה מלאה עם גיבוי קואליציוני‪.‬‬ ‫אחד מטפל ב‪ 25-‬חולים‪ ,‬פי‪ 2-‬מהמומלץ‪.‬‬ ‫פרופ' זאב רוטשטיןין‪ ,‬מנכ"ל המרכז ה�ר‬ ‫פואי ע"ש שיבא בתל השומר‪ ,‬שולח אצבע‬ ‫מאשימה לממשלה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הממשלה ומשה‬ ‫רד האוצר אפשרו לקופות החולים לנהל את‬ ‫הביטוחים המשלימים ‪ -‬במקום להעביר זאת‬ ‫לידי חברות הביטוח כגורם מתחרה ‪ -‬ויצרו‬ ‫בכך תמריץ שלילי כלפי מערכת הבריאות‬ ‫הציבורית‪" .‬נתנו לחתולי הקופות לשמור על‬ ‫השמנת והדבר גרם 'לייצוא' חולים‪ ,‬רופאים‬ ‫וכספים מהמערכת הציבורית לפרטית‪ .‬יצרו‬ ‫למעשה תמריץ שלילי שהורס את המערכת‬ ‫הציבורית‪ .‬הרי לקופות החולים יש אינטרס‬ ‫להפנות את החולים לטיפול פרטי מחוץ לבתי‬ ‫החולים הציבוריים‪ ,‬לאותם מקומות שקשורים‬ ‫אליהן"‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬שואל פרופ' רוטשטיין רטורית‪ ,‬שמה‬ ‫נהל מחוז דן בקופת חולים יפנה חולה לניתוח‬ ‫לב פתוח בבילינסון? הרי החיוב יירד מהתה‬ ‫קציב שלו‪ ,‬בה בשעה שהפנייה לבי"ח פרטי‪,‬‬ ‫העובד עם הקופה והיא נהנית ‪-‬מ‪ 40%-‬מ�ר‬ ‫ווחיו‪ ,‬לא תגרע מתקציבו והוא עוד ירוויח‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫ניר כפרי‬ ‫‪1‬‬ ‫פנות חולים לאסותא‪.‬‬ ‫"יש כאן בעיה יסודית"‪ ,‬מדגיש רוטשטיין‪.‬‬ ‫"הביטוחים המשלימים מגלגלים חמישה מיה‬ ‫ליארד שקלים והכסף הזה לא מגיע למערכת‬ ‫הבריאות הציבורית‪ ,‬אלא זולג החוצה למעה‬ ‫רכת הפרטית‪ .‬לו היה הכסף מגיע למערכת‬ ‫הציבורית‪ ,‬כפי שתוכנן וכפי שמתכנני חוק‬ ‫ביטוח בריאות ממלכתי הגו זאת מלכתחילה‪,‬‬ ‫הייתה נוצרת תחרות אמיתית שהייתה מביאה‬ ‫גם לשיפור השירות"‪.‬‬ ‫מדוע בעצם האוצר נוהג כך? האם הוא‬ ‫לא מבין את מה שאתה אומר?‬ ‫"כי זה נוח לו‪ .‬זה מקטין את הלחץ של קוה‬ ‫פות החולים להגדיל את השתתפות הממשלה‬ ‫בסל הבריאות‪ .‬הממשלה לדאבוני נאלצת לבה‬ ‫רוח מהמחוייבות שלה‪ .‬ואנחנו הרי יודעים‬ ‫באיזה מצב מאקרו כלכלי אנחנו נמצאים ומהו‬ ‫היקף הגרעון הלאומי‪ .‬זה כמובן לא פותר את‬ ‫הבעיה‪ ,‬כי בסוף כל הקופות נמצאות בגרה‬ ‫עון‪ .‬אגב‪ ,‬בניגוד גמור לביטוח המשלים שהוא‬ ‫תמיד נמצא באיזון‪ .‬איך זה קורה? מידי פעם‬ ‫הקופות פונות למשרד הבריאות ומבקשות‬ ‫להגדיל את הפרמיה והמשרד מאשר להן כמו‬ ‫[ ‪ ]8‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫רופא זקוק להכשרה ניהולית‬ ‫האם כדי לנהל ביעילות מערכות בריאות רופא זקוק גם להכשרה ניהולית מקיפה? לפי פרופ'‬ ‫זאב רוטשטיין‪ ,‬בעצמו בוגר המחזור הראשון של לימודי ‪ MBA‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬התשובה היא חיובית‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הוא מודע לפער שבין הרצוי למצוי‪ .‬לפי התקן‬ ‫כיום רק מנהלי בתי החולים נדרשים גם להשכלה פורמלית בתחום הניהול‪ ,‬בנוסף לעמידה‬ ‫בקריטריונים אחרים‪ .‬יתר הרופאים המנהלים בדרגי הביצוע השונים‪ ,‬לרבות מנהלי מחלקות‪,‬‬ ‫אינם נדרשים כיום ללימודי ניהול‪" .‬לא נבנה עד היום תמריץ נכון כדי שהרופאים ירכשו השכלה‬ ‫בתחום‪ .‬התרבות של לימודי ניהול בריאות עדיין לא הגיעה לכאן במידה מספקת וחבל‪ ,‬כי‬ ‫רופאים לא עוסקים מספיק בסוגיות של אפקטיביות ניהולית וכלכלית‪ ,‬דבר שהוא מתחייב‬ ‫מתוקף העיסוק שלהם בניהול מערכות בריאות"‪.‬‬ ‫לדברי רוטשטיין‪ ,‬הוא ספג במסגרת הלימודים שפה‪ ,‬כלים ומכשירים שסייעו לו להבין תהליכים‬ ‫ארגוניים מורכבים‪ ,‬לצד היכולת לנתח דוחות פיננסיים‪ ,‬כמו שנדרש בכל ארגון‪" .‬ניהול בית‬ ‫חולים הוא הניהול הכי מורכב שיש מבחינה עסקית"‪ ,‬הוא קובע‪" .‬אני מוכר שירותים רפואיים‬ ‫בהיקף של שני מיליארד שקלים בשנה ורוכש ציוד מתכלה ותרופות בהיקף של כחצי מיליארד‬ ‫שקלים‪ ,‬תוך ניהול תחומים רבים ושונים בבית החולים‪ ,‬בסביבה שהיא רווית רגולציה‪ ,‬השפעות‬ ‫סביבתיות ולחצים פוליטיים"‪ .‬אגב כך‪ ,‬רוטשטיין הודף את הביקורת על משך כהונתו (הוא‬ ‫בתפקיד מ‪ )2004-‬ומבהיר כי אינו תומך ברוטציה‪" .‬אני מודה שהתאהבתי בתפקיד‪ ,‬אבל גם‬ ‫מבחינה עניינית אני לא מאמין שרוטציה בתדירות גבוהה היא שיטה טובה‪ .‬ניהול בית חולים‬ ‫כה גדול מחייב תכנון ארוך טווח וקדנציה ארוכה מעניקה יתרון אסטרטגי‪ .‬צריך להבין‪ ,‬יזמות‬ ‫רפואית לוקחת שנים רבות ונדרש זמן הבשלה ארוך עד להגעה לסיום פרויקטים‪ .‬נושא כמו‬ ‫מרכז מחקר לחולי סרטן‪ ,‬שכל כולו חוץ‪-‬תקציבי‪ ,‬לא היה אפשרי לו הייתי מכהן רק ארבע שנים‬ ‫בתפקיד‪ .‬הדבר נכון גם בהיבטים אחרים של ניהול המרכז‪ ,‬כמו תשתיות מחקר‪ ,‬מו"פ וגיוס‬ ‫מאות חוקרים"‪.‬‬ ‫הזדמנות לחולל שינוי‬ ‫זה מוזר‪ ,‬אך מצבה העגום של מערכת הבה‬ ‫ריאות עומדת בניגוד גמור להשפעה המכריה‬ ‫עה שיש לה על איכות החיים של כולנו‪ .‬כמעט‬ ‫מיותר לומר‪ ,‬אבל אין אדם שלא נזקק לטיפול‬ ‫רפואי בזמן זה או אחר‪ .‬אין כמעט משפחה‬ ‫בישראל שלא משתמשת בשירותי המערכת‬ ‫באורח יומיומי ‪ -‬מי לטיפול בתינוקות חדשים‬ ‫ומי לטיפול בקשישים‪ .‬אולי זה קורה בגלל‬ ‫שהמערכת כל הזמן נמצאת על סף קריסה‪,‬‬ ‫אבל מצליחה להיחלץ מהמצוק ברגע האחרון‬ ‫וממשיכה איכשהו לתפקד‪.‬‬ ‫למרות שהוא מופקד על בית החולים הגה‬ ‫דול בארץ‪ ,‬פרופ' רוטשטיין נאלץ לממן את‬ ‫תקציבו ממקורות עצמיים‪ .‬הממשלה הקצתה‬ ‫סכום מגוחך ש ל ‪ 140‬מיליון שקלים לפ�י‬ ‫תוח תשתיות של כלל בתי החולים של קוה‬ ‫פות החולים‪ ,‬אבל שיבא כבית חולים ממשלתי‬ ‫‪1‬‬ ‫גם מאשר רבדים נוספים לתוכניות הקיימות"‪.‬‬ ‫מה הפתרון?‬ ‫"לסלק את התמריצים השליליים וליצור‬ ‫מצב שבו הכסף יגיע למערכת הציבורית כך‬ ‫שכולם ייהנו ממנו‪ .‬צריך להפקיע מקופות‬ ‫החולים את האישור למכור ביטוחים משלימים‬ ‫ולהעביר זאת לידי השוק הפרטי‪ .‬שם לפחות‬ ‫אין כשל שוק והמבוטח מוגן באמצעות פוליה‬ ‫סה שהיא חוזה לכל דבר ועניין‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫אם היו נותנים לשוק הפרטי למכור פוליסות‬ ‫מחוץ לסל‪ ,‬מעמד הביניים ‪ -‬שמסוגל לשלם‬ ‫ביטוח לא יקר מחוץ לקופות ולבטח את עצמו‬ ‫ היה משלם פעם אחת‪ ,‬במקום לשלם כפליים‬‫ואפילו שלוש פעמים‪ ,‬כפי שנוצר כיום לכל‬ ‫מיני שכבות של שירותים משלימים ופרטיים‪.‬‬ ‫כך היינו מרחיבים את השימוש מחוץ לסל‬ ‫במחיר שאולי לא ניתן לכנותו כשווה לכל‬ ‫נפש‪ ,‬אבל בהחלט בר‪-‬השגה‪ .‬זה בוודאי טוב‬ ‫יותר מאשר לסחוט את הציבור כיום ולמנוע‬ ‫ממנו נגישות לסל"‪.‬‬ ‫רוטשטיין גם תומך בפתיחת בתי החולים‬ ‫הציבוריים לשב"ן (שירותי בריאות נוספים)‪,‬‬ ‫או במילים אחרות לאפשר שירות רפואי פרטי‬ ‫חלקי במערכת הציבורית ולאפשר לכל חולה‬ ‫לפחות לבחור את המנתח הרצוי לו‪" .‬לצעה‬ ‫רי‪ ,‬עברנו שינוי דרמטי במדיניות הבריאות‪.‬‬ ‫ממצב שבו הטיפול הרפואי הינו זכות המעוגה‬ ‫נת בתפיסת עולם חברתית‪ ,‬עברנו למצב שבו‬ ‫הבריאות היא סחורה עוברת לסוחר‪ ,‬קומודטי‪.‬‬ ‫מי שיש לו כסף מקבל ומי שאין לא ‪ -‬אינו‬ ‫מקבל‪ .‬הסל מתרוקן מתוכנו‪ ,‬מאבד גובה ורמת‬ ‫הטיפול נמצאת בירידה"‪.‬‬ ‫אפילו לא נכלל בתקציב הזעום‪ .‬לכן‪ ,‬הוא‬ ‫חייב למכור שירותים רפואיים‪ ,‬לנהל מערך‬ ‫שיווק ומכירות מסועף‪ ,‬לקיים תיירות מרפא‪,‬‬ ‫למנף פטנטים ולהיעזר בתרומות אחרת לא‬ ‫יוכל להתרומם מעל העלות השולית ולהה‬ ‫משיך להתפתח‪ .‬למרות זאת רוטשטיין‬ ‫פרופ' קובי גלזר‪ :‬אין מי שייצג את אינטרס הבריאות‬ ‫והמערכת סובלת מחולשה פוליטית‬ ‫ראש התוכנית לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת תל‪-‬אביב קורא לאפשר רפואה פרטית‬ ‫במתקנים הציבוריים‪ ,‬כדרך לפקח על המערכת הפרטית הגדלה בקצב בלתי מרוסן‬ ‫גם מי שמאמין שרופאים זקוקים להכשרה ניהולית ‪ -‬ופרופ' קובי גלזר‪ ,‬ראש התוכנית לניהול מערכות‬ ‫בריאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬הוא אחד המובהקים שבהם ‪ -‬לא סבור כי ניתן‬ ‫להשתית את ניהול מערכת הבריאות על עקרונות כלכליים רגילים‪ .‬פרופ' גלזר‪ ,‬המלמד כלכלה‬ ‫ומתמחה בכלכלת בריאות‪ ,‬אומר‪ ,‬כי ניהול רפואי שונה במהותו ובאופיו מניהול של כל מערכת אחרת‪.‬‬ ‫בעוד שבנק‪ ,‬או כל מוסד פיננסי אחר‪ ,‬אפשר לשפוט לפי מאזן רווח והפסד‪ ,‬כי יש שם ערכים כלכליים‬ ‫מובנים‪ ,‬קשה למדוד תפוקות של מערכת בריאות‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬פונקציית המטרה של המערכת היא‬ ‫לספק בריאות‪ ,‬אך כיצד מכמתים "טיפול רפואי טוב"? באותו אופן קשה למדוד את ביצועיהם של‬ ‫מקבלי ההחלטות בכל שרשרת הערך הרפואית ‪ -‬החל מרופא‪ ,‬דרך מנהל מחלקה ועד מנהל בית חולים‪.‬‬ ‫"כאשר מדברים על טיפול רפואי הדבר תלוי בעשרות משתנים‪ .‬זה גם שונה מחולה לחולה‪ .‬קשה לכמת‬ ‫את יעילות הטיפול הרפואי וזו בעיה אוניברסלית ולא רק ישראלית"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬פרופ' גלזר סבור שניתן להשיג התייעלות‬ ‫מסויימת במערכות הבריאות ולתת יותר באותם‬ ‫משאבים‪ .‬זו גם אחת הסיבות מדוע הוא תומך בכך‬ ‫שרופאים ייזכו להשכלה ניהולית‪-‬כלכלית‪ .‬היא‬ ‫יכולה להיות חלק מלימודי הרפואה הרגילים‪ ,‬או‬ ‫בנפרד מהם‪ ,‬וגם לא חייבת להיות אקדמית דווקא‪,‬‬ ‫אבל צריך להקנות להם ידע וכלים בתחום שיש לו‬ ‫השלכות כלכליות אדירות‪" .‬כל החלטה רפואית ‪-‬‬ ‫לאשפז‪ ,‬לטפל ולשחרר חולה ‪ -‬כרוכה במשאבים‬ ‫כספיים גדולים ובשקלול חלופות‪ ,‬אבל רופאים זכו‬ ‫רק לחינוך קליני ואין להם מושג על עלויות הטיפול‬ ‫הרפואי והחלופות השונות"‪.‬‬ ‫פרופ' קובי גלזר באשר למערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬פרופ' גלזר‬ ‫סבור‪ ,‬כי המערכת ביסודה בנוייה נכון‪ ,‬אלא שבזמן‬ ‫האחרון היא החלה להישחק‪" .‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא חוק נכון והוגן‪ ,‬המבטיח רפואה ברמה‬ ‫מינימלית‪ ,‬לפי צרכיו של המטופל וללא קשר להכנסותיו‪ .‬אולם בשנים האחרונות כמות המשאבים של‬ ‫המערכת נמצאת בירידה‪ .‬הבעיה המרכזית נובעת מאילוצים פוליטים ומחולשתם של אלה שמייצגים‬ ‫את אינטרס הבריאות"‪.‬‬ ‫מה הפתרון? לשיטתו של גלזר יש לאפשר לרופאים מהמערכת הציבורית לבצע רפואה פרטית‬ ‫במתקנים הציבוריים‪ .‬חד וחלק‪" .‬המערכת לא מאפשרת כיום לבצע טיפולים פרטיים במתקנים‬ ‫ציבוריים וזו טעות גדולה"‪ ,‬הוא קובע בנחרצות‪" .‬התוצאה היא שהמערכת הפרטית גדלה והולכת‪,‬‬ ‫ללא בקרה ובלי פיקוח ‪ -‬לרבות מחירי השירות הרפואי וכמותו ‪ -‬ולבסוף נקבל מערכת אמריקאית‬ ‫לא יעילה‪ ,‬אשר תמשיך לנגוס במערכת הציבורית ולפעול במקביל לה‪ .‬הרי כיום חלק גדול מהרופאים‬ ‫הטובים עוזבים את בתי החולים הציבוריים לטובת המתקנים הפרטיים‪ .‬לו היו מאפשרים להם לפעול‬ ‫בתוך בית החולים הציבורי כולם היו מרוויחים‪ :‬הרופא היה נותר במערכת עד שעות הלילה ורואה בבית‬ ‫החולים כבית המקצועי הקבוע שלו‪ ,‬מהבוקר עד הערב‪ ,‬וכמקור הפרנסה היחיד ולא עוזב להשלמת‬ ‫הכנסה"‪.‬‬ ‫גלזר מזהיר‪ ,‬כי כדי למנוע קריסה של המערכת הציבורית עדיף שכל המשאבים ינותבו לתוכה‪,‬‬ ‫ובאמצעות ההכנסות מהמערכת הפרטית‪ ,‬ואף הגדלת המס עליהן‪ ,‬ניתן יהיה להקצות משאבים‬ ‫למערכת הציבורית החלשה‪" .‬יש התעקשות באוצר שלא לאפשר זאת בגלל התפיסה שצריך לקיים‬ ‫מערכת שוויונית‪ ,‬אבל התוצאה היא שנוצרת כפילות‪ .‬זה כמו להחזיק שני כבישים נפרדים מקבילים‬ ‫לאוטובוסים ולמכוניות פרטיות‪ .‬המחיר הוא גדול ‪ -‬נטישת רופאים‪ ,‬כפילות תשתיות ופריחה של‬ ‫הרפואה הפרטית‪ .‬ברגע שיאפשרו רפואה פרטית במערכת הציבורית ניתן יהיה לקיים פיקוח יעיל‬ ‫על הרפואה הפרטית‪ ,‬שכיום מתפתחת ללא בקרה ובקצב מהיר‪ .‬ניתן יהיה אף להתנות טיפול פרטי‬ ‫בעמידה ביעדים ציבוריים‪ .‬רוצה לבצע ניתוח פרטי? תבצע שני ניתוחים ציבוריים וכו'‪ .‬בכלל‪ ,‬ברגע‬ ‫שאפשר יהיה לקיים רפואה פרטית מפוקחת ומבוקרת במתקנים הציבוריים ניתן יהיה להקטין‬ ‫ביקושים שנובעים מגידול בהיצע (‪ )Induced Demand‬ולרסן אותם"‪.‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]9‬‬ ‫דיון‬ ‫"הדיבורים על שירותי רפואה פרטית במערכת הציבורית ‪ -‬סיסמא נדושה"‬ ‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬פרופ' רוני גמזו‪ ,‬מודה שמערכת נמצאת בקצה גבול היכולת שלה‪ ,‬אך דוחה‬ ‫את הפתרון שמציעים עמיתיו‪ ,‬פרופ' רוטשטיין ופרופ' גלזר‪ ,‬לאפשר שר"פ בבתי החולים הציבוריים‬ ‫כפתרון למצב זה וקורא להעביר משאבים ישירות למערכת הציבורית‪ .‬את ההצעה להעביר את‬ ‫הביטוחים המשלימים לגופים פרטיים הוא מכנה "דמגוגיה"‬ ‫פרופ' רוני גמזו‬ ‫מתגאה‪ ,‬כי מעולם לא היה בגרעון והממשלה‬ ‫עוד "מחרימה" לו כ‪ 120-‬מיליון שקלים‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫אם כל השינויים שאתה ואחרים מטיפים‬ ‫להם לא יקרו‪ ,‬מה אז? לאן אנו הולכים?‬ ‫"המצב הוא בכי רע‪ ,‬אבל נוצרה כיום הזה‬ ‫דמנות לחולל מפנה אסטרטגי‪ .‬נוצרה שעת‬ ‫כושר‪ ,‬עם כינונה הצפוי של הממשלה החדה‬ ‫שה‪ ,‬לעשות שינוי כדי למנוע הידרדרות שלא‬ ‫נוכל לחזור ממנה‪ .‬קראתי להקים ממשלה‬ ‫רחבה של כל הכוחות הציוניים וזכיתי בתה‬ ‫גובה לביקורת מחוגים מסוימים‪ ,‬אבל בסך‬ ‫הכל הורגים כאן את השליח המצביע על רצון‬ ‫העם‪ .‬לצערי‪ ,‬נושא הבריאות לא נמצא במקום‬ ‫גבוה בסולם העדיפויות וכך קורה שהכלבים‬ ‫נובחים‪ ,‬אבל השיירה עוברת‪ .‬ראש הממשלה‬ ‫לא נבחר כאן על אג'נדה חברתית‪ .‬הוא אפילו‬ ‫אמר שאת הכספים שיגיעו מתמלוגי הגז הוא‬ ‫מייעד לביטחון ולחינוך‪ ,‬אבל לא אמר מילה‬ ‫על הבריאות‪ .‬במשרד האוצר זה בכלל במיה‬ ‫קום נמוך ועם ישראל מקבל את הדין ונדחף‬ ‫במסדונות‪ ,‬מאבד את הפרטיות וניצולי שואה‬ ‫לא זוכים לטיפול מכובד במסדרונות הבלתי‬ ‫ראויים בבתי החולים‪ .‬רופאים בורחים מהמה‬ ‫ערכת ואין כמעט יותר רפואה פנימית‪ .‬דרושה‬ ‫כאן תוכנית ארוכת טווח של התאמת מערכת‬ ‫הבריאות לצרכים של האוכלוסייה"‪✱ .‬‬ ‫[ ‪ ]10‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫פרופ' רוני גמזו‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬משיב לטענות‬ ‫שהעלו חבריו לספסל הלימודים ברקנאטי‪ ,‬פרופ' רוטשטיין‬ ‫ופרופ' גלזר‪ ,‬ודוחה את הפתרונות המוצעים על‪-‬ידם‬ ‫לטיפול בבעיות האקוטיות של מערכת הבריאות‪" .‬המבנה‬ ‫של מערכת הבריאות הישראלית‪ ,‬המושתת על ארבע‬ ‫קופות חולים ציבוריות‪ ,‬שמייצגות את מרבית ענפי‬ ‫הרפואה‪ ,‬לרבות הרפואה הקהילתית‪ ,‬הוא מבנה חכם וטוב‬ ‫שירשנו מדור המייסדים"‪ ,‬קובע גמזו‪" .‬המערכת עובדת‬ ‫בתנאי עומס מהגבוהים בעולם ומייצרת בריאות‪ ,‬במגזר‬ ‫הציבורי‪ ,‬בערכים גבוהים עבור יחידת משאבים והשקעה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬על אף שקידמנו תוספת‬ ‫של ‪ 1,000‬מיטות למערכת ותוספות תקציביות לקופות‬ ‫החולים‪ ,‬כולל עבור טכנולוגיות וקידום מסגרות מקצועיות‬ ‫בפריפריה‪ ,‬האתגרים של מערכת הבריאות מביאים אותה‬ ‫אל מעבר לקצה גבול היכולת"‪.‬‬ ‫לדברי פרופ' גמזו‪ ,‬מדובר בבעיות שמאפיינות כל מערכת‬ ‫בריאות בעולם ונוגעות בעיקר להזדקנות האוכלוסייה‬ ‫והתרבות המחלות הכרוניות‪ ,‬אך מודה שהן מתחילות‬ ‫להשפיע על איכות הטיפול הרפואי‪ .‬הבעיה המרכזית‬ ‫עליה שם גמזו אצבע היא הגרעונות של קופות החולים ושל בתי החולים הציבוריים‪" :‬קופות‬ ‫החולים סובלות מגירעון מצטבר של כמיליארד שקלים שמשפיע על ההתנהלות‪ ,‬הזמינות והנגישות‬ ‫של שירותי הבריאות‪ .‬גירעון זה נכפה עליהן כתוצאה מקידום לקוי של תקציב סל הבריאות‪ ,‬תוך‬ ‫שחיקת מקדמי העלויות והמקדמים הדמוגרפיים‪ ,‬כפי שאישר זאת גם בג"ץ‪ .‬אנו דורשים פתרון‬ ‫מהיר יותר ממה שהאוצר מוכן לקיים וזה מקור הכעס שלנו‪ .‬התמשכות הטיפול בבעיה שוחקת את‬ ‫המערכת"‪.‬‬ ‫גמזו טוען‪ ,‬כי על‪-‬אף שמשרד הבריאות הצליח לקבל מהאוצר בקדנציה האחרונה יותר מאשר‬ ‫בעשור שקדם לה‪ ,‬הודות ללחצים שהפעיל עליו סגן השר ליצמן‪ ,‬עדיין המערכת נמצאת במחסור‪.‬‬ ‫"קיבלתי רק את המנה הראשונה ואני עדיין לא שבע‪ .‬אנחנו מצויים במחסור במיטות והגידול‬ ‫הדמוגרפי מחייב תוספת תקציבית גדולה‪ ,‬אלא אם כן מישהו רוצה להפסיק כאן את הילודה"‪.‬‬ ‫באשר להצעות שהועלו לאפשר שר"פ בבתי החולים הציבוריים גמזו נחרץ‪" :‬אם המטרה היא‬ ‫להשאיר את הרופאים במערכת הציבורית לא חייבים שר"פ ולא חייבים לקדם את הרפואה‬ ‫הפרטית‪ .‬אני לא מסכים שזה הפתרון היחיד או שזה הפתרון הטוב‪ .‬להיפך‪ ,‬צריך להזרים את הכסף‬ ‫מהמקורות הציבוריים ישירות למערכת הציבורית‪ .‬אין לנו דרך לדעת מה יקרה בעוד עשר או ‪20‬‬ ‫שנה אם נקדם את הרפואה הפרטית והדבר יכול להביא להשלשת המחירים במערכת הציבורית"‪.‬‬ ‫כל הדיבורים הללו על שר"פ בבתי החולים הציבוריים הם סיסמא נדושה וישנה וגם לא ברורה‪ ,‬קובע‬ ‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ .‬הוא ממליץ ליצור מצב שבו מחזקים את הרפואה הציבורית כדי לאפשר‬ ‫לה להתמודד עם הפרטית‪ .‬הדבר צריך להיעשות על‪-‬ידי ריסון המימון הפרטי (ביטוחים משלימים‬ ‫ומסחריים) והגדלת ההיצע של המערכת הציבורית‪ ,‬בין היתר על‪-‬ידי עידוד בתי החולים הציבוריים‪,‬‬ ‫כולל לחץ מלמטה של לקוחות‪ ,‬לספק שירותים מחוץ לשעות הפעילות‪.‬‬ ‫אשר להצעה להפקיד הביטוחים המשלימים בידי חברות ביטוח פרטיות גמזו מזכיר לפרופ'‬ ‫רוטשטיין כי הביטוחים המשלימים קיימים עוד לפני חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬אבל גם עקרונית‬ ‫הוא מתנגד לכך‪" :‬אני לא מקבל את התיזה ש'כלל בריאות' או 'הראל'‪ ,‬שהם גופים למטרות רווח‪,‬‬ ‫טובים יותר בהפעלת הביטוחים המשלימים‪ .‬העברת הביטוחים הללו לגורמים פרטיים‪ ,‬שאין עליהם‬ ‫פיקוח ונעדרים רגולציה שמבינה בריאות ואיננה קשורה לסל הבסיסי‪ ,‬כאשר הכספים לא חוזרים‬ ‫ללקוחות‪ ,‬היא טעות ואיננה יותר מסתם דמגוגיה"‪.‬‬ ‫שת"פ טכנולוגי‬ ‫יזמים ישראלים ‪-‬‬ ‫מוסקבה מחכה לכם‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬חברי המשלחת הרוסית‪ -‬סרגיי קולטוביץ'‪ ,‬גרגורי שיפרין וויטלי‬ ‫פולקין‪ ,‬לצד דקאן הפקולטה לניהול פרופ' אשר טישלר‬ ‫אילן ברדה‪ ,‬מייסד ‪RadiFlow‬‬ ‫שלושה מנהלים מקרן ההשקעות ‪ Venture Angels‬הרוסית‪ ,‬שהכירו בזמן לימודי התואר השני‬ ‫בביה"ס למינהל עסקים סקולקובו במוסקבה‪ ,‬הגיעו לישראל לפגוש חברות הזנק ישראליות‬ ‫ולצוד כאן טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה‪ .‬רוסיה מפתחת שאיפות להפוך ממעצמת נפט‬ ‫למדינת היי‪-‬טק מתקדמת‪ ,‬אבל בדרך זקוקה לשותפים כדי לסגור פערים מול המערב‬ ‫מאת‪ :‬נמרוד גזית‬ ‫נ‬ ‫נשחק לרגע משחק אסוציאציות ביחס‬ ‫לכלכלה הרוסית‪ .‬גז‪ ,‬נפט‪ ,‬מתכות‪ ,‬חוו‬ ‫מרי גלם ויהלומים צצים מייד בתודעה‪.‬‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬אלה אבני הבניין של המשק‬ ‫הרוסי וההיי‪-‬טק עוד לא מזוהה עם רוסיה‪ ,‬הנו‬ ‫חשבת למדינה בפיגור טכנולוגי‪ .‬אבל האמת‬ ‫היא שהרוסים הבינו זאת בעצמם ופועלים בנו‬ ‫חישות לצמצם פערים מול המערב ובמקרים‬ ‫מסויימים לבצע קפיצת דילוג קדימה‪.‬‬ ‫אחד הנתיבים בהן הולכת רוסיה הוא השקו‬ ‫עות בפיתוח מרכזי היי‪-‬טק גדולים‪ .‬כזה הוא‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬האזור הטכנולוגי ליד מוסקבה ‪ -‬סקוו‬ ‫לקובו‪ ,‬שידוע יותר בכינוי "עמק הסיליקון‬ ‫הרוסי"‪ .‬זהו מיזם ממשלתי הכולל קרנות השו‬ ‫קעות‪ ,‬מרכזי מו"פ לחברות היי‪-‬טק‪ ,‬מפעלים‬ ‫לייצור מחשבים ומשרדים לחברות תוכנה‪,‬‬ ‫המצוי במחוז מוסקבה‪ 2 ,‬ק"מ מערבית לכביש‬ ‫הטבעת העוקף את הבירה הרוסית‪ .‬ביניהם‬ ‫נמצא בית ספר סקולקובו של מוסקבה למחקר‬ ‫[ ‪ ]12‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫שי רונן‪ ,‬מייסד ומנכ"ל ‪Navin‬‬ ‫טכנולוגי‪ ,‬שכבר כיום נחשב לאחד ממוסדות‬ ‫ההשכלה הגבוהה המובילים ברוסיה למחקרים‬ ‫טכנולוגיים‪.‬‬ ‫מוסקבה מאמינה בהיי‪-‬טק‬ ‫בדרך למימוש חזון ההיי‪-‬טק הרוסי מבינים‬ ‫ברוסיה שעליהם לפתח קשרים עסקיים עם‬ ‫מדינות ותאגידים שמפגינים יכולות טכנוו‬ ‫לוגיות גבוהות‪ .‬רוסיה הפנימה שישראל היא‬ ‫שחקן חשוב בזירה הזאת ופועלת להתחבר ליו‬ ‫זמים וחברות היי‪-‬טק מקומיים‪ .‬במסגרת שיו‬ ‫תוף הפעולה של רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול‬ ‫וביה"ס למנהל עסקים סקולקובו במוסקבה‪,‬‬ ‫הגיעו לאחרונה לישראל נציגים של קרן‬ ‫ההשקעות ‪ .Venture Angels‬הם נפגשו עם‬ ‫עשרות מבוגרי הפקולטה ויזמים אחרים המו‬ ‫נהלים כיום חברות הזנק ויזמויות טכנולוגיות‬ ‫שונות ולוו על‪-‬ידי עו"ד נמרוד ורומן ממשרד‬ ‫עורכי הדין יגאל ארנון‪ ,‬סטודנט בתוכנית המו‬ ‫נהלים ‪ Executive MBA‬של רקנאטי‪.‬‬ ‫בין אלה שנפגשו עם הרוסים היה גם שי‬ ‫רונן‪ ,‬מייסד ומנכ"ל ‪ - Navin‬חברה שהוקמה‬ ‫בסוף ‪ 2011‬ומפתחת מערכת למיקום וניווט‬ ‫בתוך מבנים סגורים בהן אין קליטת ‪.GPS‬‬ ‫רונן‪ ,‬בוגר תכנית המנהלים ‪Executive‬‬ ‫‪ MBA‬של רקנאטי‪ ,‬מספר כי שמח על הקשר‬ ‫שיצר בית הספר עם הרוסים ובמיוחד כאשר‬ ‫נוכח כי "הרוסים גילו התלהבות רבה מהפו‬ ‫רויקט ובמיוחד מהעובדה שלא צריך להוסיף‬ ‫רכיבים וחומרה מלבד מכשיר הטלפון הנייד‬ ‫שמצוי ביד כל אחד‪ .‬פתרונות מיקום במבו‬ ‫נים סגורים אחרים דורשים חומרה נוספת או‬ ‫שיטות כיול מורכבות עתירות זמן ומשאבים‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬זהו תחום חם בעולם שמושך גופים‬ ‫רבים‪ .‬הצגנו לרוסים אב‪-‬טיפוס וההתלהבות‬ ‫שלהם רק גדלה‪ .‬עכשיו אנו נמצאים בבדיקה‬ ‫ממתינים לתגובתם"‪.‬‬ ‫הפיתוח של רונן הוא למעשה אפליקציית‬ ‫‪ crowdsourcing‬הרותמת את "חוכמת‬ ‫ההמונים" בכדי להתמצא ולנווט במקומות‬ ‫מקורים או סגורים‪ ,‬כגון מרכזי קניות‪ ,‬שדות‬ ‫תעופה‪ ,‬מוזיאונים וכו'‪ .‬האפליקציה מאפשו‬ ‫רת איתור והנחיות בזמן אמת לחנות‪ ,‬מוצר‪,‬‬ ‫חבר או בן משפחה‪ ,‬מציאת חניה או שירות‬ ‫(כספומט‪ ,‬מעלית‪ ,‬יציאה)‪ ,‬הגעה לשער בשדה‬ ‫התעופה‪ ,‬צ'ק אין אוטומטי‪ ,‬חזרה לרכב ועוד‪.‬‬ ‫‪ NavIn‬פועלת באמצעות קליטת נקודות‬ ‫‪ WiFi‬קיימות‪ ,‬אנטנות סלולריות ועוד כדי‬ ‫לקבוע את מיקומו המדויק של המשתמש‪ .‬כל‬ ‫זה מתורגם לממשק משתמש נוח וידידותי‬ ‫שהופך את חוויית הניווט וההתמצאות במקוו‬ ‫מות מקורים או סגורים‪ ,‬לקלה ופשוטה‪ .‬המודל‬ ‫העסקי מבוסס על חיפוש בתי עסק‪ ,‬קישורים‬ ‫ממומנים‪ ,‬פירסום מבוסס מיקום‪ ,‬קופונים ומיו‬ ‫דע אנליטי בדבר התנהגות צרכנים‪.‬‬ ‫רונן‪ ,‬שהוא בעל ניסיון עשיר בשיווק אסו‬ ‫טרטגי‪ ,‬פיתוח עסקי‪ ,‬שיתופי פעולה ומכירות‪,‬‬ ‫שימש בעברו כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות‬ ‫בחברות הזנק ישראליות מצליחות‪ .‬הוא סבור‬ ‫שהמהלך של ארגון בוגרי רקנאטי במפגש עם‬ ‫הרוסים היה מהלך חשוב של נטוורקינג‪ ,‬שמסו‬ ‫פק ערך מוסף עצום לבוגרים‪" .‬הרישות העסקי‬ ‫עונה על צורך אמיתי של מנהלים ויזמים ואני‬ ‫מברך על כל מפגש מהסוג הזה‪ ,‬שפותח לנו‬ ‫צוהר גם לשווקים ולמקורות מימון חדשים"‪.‬‬ ‫ביצע סבב גיוס ראשון והחל במכירות‪ ,‬אך הוא‬ ‫עדיין לא חברה בוגרת במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫אילן ברדה מספר‪ ,‬כי מצא עניין רב במפו‬ ‫גש עם הרוסים בשל האפשרות לגיוס הון‪ ,‬אך‬ ‫בעיקר בגלל שהשוק הרוסי מסומן אצלו כשוק‬ ‫יעד‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬רוסיה היא מדינת תשתיות‬ ‫מובהקת והפתרון שמספק המיזם שלו בתחום‬ ‫הסייבר סקיוריטי יכול לענות על צרכיהן של‬ ‫חברות רוסיות רבות‪ .‬גם המודעות לתחום אבו‬ ‫טחת המידע נמצא בקו עלייה ברוסיה‪.‬‬ ‫"המפגש עם הרוסים היה יוצא דופן מבחינו‬ ‫תי"‪ ,‬מספר ברדה‪" .‬קודם כל‪ ,‬הייתי חריג בנוף‬ ‫מפתחי האפליקציות האינטרנטיות‪ .‬שנית‪ ,‬גם‬ ‫היקף ההון שאני מתעתד לגייס‪ 3-4 ,‬מיליון‬ ‫דולר‪ ,‬מחייב אותם להמשך התייעצות ברוו‬ ‫סיה‪ .‬אני בונה כיום בעיקר על כך שהנציו‬ ‫גים שהיו כאן ייפתחו לי דלתות בשוק הרוסי‪,‬‬ ‫עניין שהוא בעל משמעות קריטית ביכולת‬ ‫להצליח שם"‪.‬‬ ‫ברדה‪ ,‬אשר עמד בראש סיברידג'‪ ,‬חברת בת‬ ‫של סימנס‪ ,‬שאחר‪-‬כך הפכה להיות הסניף של‬ ‫נוקיה‪-‬סימנס בארץ (שהוביל בהמשך לרכיו‬ ‫שת חברת אטריקה תמורת ‪ 70‬מיליון דולר)‪,‬‬ ‫מספר כי הוא עושה שימוש רב בקשרים העו‬ ‫סקיים שנוצרים בין הבוגרים לבין עצמם ובין‬ ‫הבוגרים לגורמים חיצוניים‪ .‬הפגישה עם קרן‬ ‫ההשקעות הרוסית‪ ,‬היא רק דוגמא לכך‪.‬‬ ‫‪ RadiFlow‬מפתחת תקשורת בפרוטוקול‬ ‫תקשורת מהירה‪ ,‬את'רנט‪ ,‬שהיא ייחודית לצו‬ ‫רכיהם של מפעלי תעשייה ותשתית גדולים‪.‬‬ ‫זהו מוצר תקשורת מהיר שמסוגל להתחבר‬ ‫למערכות התקשורת הארגונית הקיימות במו‬ ‫פעלים‪ ,‬כגון מערכות ‪ ERP‬ורכש‪ ,‬מערכות‬ ‫המאופיינות בדרישות מאוד ספציפיות‪ .‬לפי‬ ‫דו"ח חברת המחק ר ‪ Pike Research‬שפ�ו‬ ‫רסם ב‪ ,2010-‬חברות תשתיות ישקיעו ‪21‬‬ ‫מיליארד דולר באבטחת מידע של רשתות‬ ‫חכמות (‪ )smart grid‬ב‪ ,2015-‬בעיקר על‬ ‫הגנת ציוד וניהול תצורה‪✱ .‬‬ ‫פתיחת דלתות לשוק הרוסי‬ ‫גם אילן ברדה‪ ,‬מייסד ‪,RadiFlow‬‬ ‫פגש את הרוסים כיזם שהוא בוגר רקו‬ ‫נאטי‪ .‬ברדה‪ ,‬שצבר ניסיון ארוך בתחום‬ ‫הטלקום‪ ,‬הקים את החברה ב‪2009-‬‬ ‫והיא כיום חלק מקבוצת רד‪ ,‬בניהולם‬ ‫של האחים זיסאפל‪ ,‬אף הם בוגרי רקו‬ ‫נאטי‪ .‬המיזם‪ ,‬העוסק במתן פתרונות‬ ‫תקשורת מאובטחים לחברות תשתית‪,‬‬ ‫כבר עבר את שלב הסטרט‪-‬אפ הראשוני‪,‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]13‬‬ ‫ראיון‬ ‫צילום‪ :‬רן ברגמן‬ ‫הדרך לייצר ערך‬ ‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬ ‫נ‬ ‫יתן למצוא נקודות משותפות רבות בעברם‬ ‫של אבי בלין ואורי רן (לשעבר גרייזמן) ואף‬ ‫המרחק בין קיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שם מתגורר‬ ‫אבי‪ ,‬לבין קיבוץ צרעה‪ ,‬שם עובד אורי‪ ,‬אינו‬ ‫גדול‪ .‬בסך הכל ‪ 19‬ק"מ בקו אווירי‪ .‬אך השניים‬ ‫מעולם לא נפגשו טרם כתיבת שורות אלה‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שגם לא היו נפגשים מעולם‪ ,‬אלמש‬ ‫לא ביקשנו מטייסי המסוקים לשעבר להבין ולהתש‬ ‫חקות אחרי החוויות‪ ,‬האירועים והצמתים שעיצבו‬ ‫את תכונות הניהול והמנהיגות שלהם‪ .‬ביקשנו‬ ‫לבדוק כיצד‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מנהלים משני עולמות‬ ‫עיסוק שונים נפגשים‪.‬‬ ‫מלבד היותם יוצאי חיל האוויר וילידי הארץ‬ ‫בלין ורן הם חובבי ספורט מושבעים‪ ,‬שחולקים‬ ‫אותה שכבת גיל וחוויות דוריות ושניהם מנהלים‬ ‫עסקים בגודל קטן‪-‬בינוני‪ .‬שניהם גם בוגרי תוש‬ ‫כנית המנהלים קלוג‪-‬רקנאטי בפקולטה לניהול‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬אבל כאן מסתיים‪ ,‬פחות‬ ‫או יותר‪ ,‬הדמיון‪ .‬כמו שהעיר אורי רן‪ ,‬שניחן ביש‬ ‫כולת אבחנה דקה‪" :‬אבי הוא טיפוס של מנהיג‬ ‫כריזמטי‪ ,‬שסוחף אחריו אנשים‪ .‬אני יותר אינש‬ ‫דיווידואליסט‪ .‬אבי התמיד בקריירה הצבאית שלו‪.‬‬ ‫אני נוטה לחפש מטרות חדשות ואתגרים חדשים‬ ‫מידי כמה שנים‪ .‬גיליתי שקשה לי במסגרות היש‬ ‫רראכיות והדוקות ואני מתבטא יותר טוב כשאני‬ ‫יכול לעבוד בחופשיות‪ .‬בכלל‪ ,‬אני מעדיף צוותים‬ ‫קטנים וראש גדול על פני צוותים גדולים וראש‬ ‫קטן"‪.‬‬ ‫תרבות הפקת הלקחים‬ ‫השיחה מתקיימת עם תפריט מצומצם‪ ,‬אך מובש‬ ‫חר ‪ -‬בקבוק יין אדום מכרם שורש‪ ,‬בציר ‪ 2010‬של‬ ‫יקב צרעה‪ ,‬שאורי הוא מנהלו‪ .‬יקב צרעה‪ ,‬השוכן‬ ‫בהרי יהודה‪ ,‬מייצר יינות אזוריים המושפעים מתש‬ ‫נאי הגידול המקומיים‪ ,‬ומעניקים להם את ייחודם‪.‬‬ ‫השניים מעלים זיכרונות מתקופת חיל האוויר‬ ‫ומנסים למצוא ממשקים דומים בין התרבות הארש‬ ‫גונית של החיל לבין עולם העסקים‪ .‬אצל שניהם‬ ‫נחרטו המוטיבים של הבנת המשימה‪ ,‬דבקות בה‪,‬‬ ‫תכנון מדוייק‪ ,‬מקצועיות בביצוע עם אלתורים‬ ‫בזמן אמת‪ ,‬ולקיחת אחריות מלאה למה שקורה‪.‬‬ ‫[ ‪ ]14‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫אורי רן טוען‪ ,‬כי חברת היי‪-‬טק גדולה דומה‬ ‫במאפייניה לחיל האוויר ‪ -‬מאסות של כוח אדם‬ ‫בארגונים הירראכים ותועלתניים‪ .‬חברות סטרט‪-‬‬ ‫אפ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬דומות יותר לסירת משוטים‬ ‫קטנה שבה כל אחד יכול להשפיע ולהטביע חותם‪.‬‬ ‫אבי בלין מדבר על תרבות הפקת הלקחים של חיל‬ ‫האוויר ככלי ניהולי רב‪-‬עוצמה‪ .‬תחקיר אמת והפש‬ ‫קת לקחים זו אחת התרומות הניהוליות החשובות‬ ‫של חיל האוויר לעולם העסקים‪.‬‬ ‫אורי מתחבר לכך ומוסיף‪" :‬חיל האוויר מאופיין‬ ‫במשימתיות רבה‪ ,‬לקיחת אחריות ושילוב מעניין‬ ‫בין אינדוידוואליזם וקבוצתיות‪ ,‬תוך שהוא מציע‬ ‫כר נרחב להצטיינות אישית‪ .‬יש שם אדרנלין גבוה‪.‬‬ ‫זה קו ייצור איכותי לאנשים שלומדים ומבינים‬ ‫תכנון משימה מהו‪ ,‬קבלת החלטות ותכנון ארוך‬ ‫טווח‪ ,‬תוך התמודדות עם הרבה לחץ"‪.‬‬ ‫את הלימודים בקלוג‪-‬רקנאטי מתאר אורי רן‬ ‫כמרתקים אך עמוסים לעייפה‪ ,‬ובמיוחד לאור העוש‬ ‫בדה שבתקופה זו עבד במשרה מלאה‪ ,‬שירת כ‪80-‬‬ ‫ימי מילואים בשנה‪ ,‬והיה אב צעיר לבנו הראשון‪.‬‬ ‫"רציתי להרחיב אופקים ולהבין כיצד מערכות‬ ‫גדולות עובדות ולספוג ראייה בין‪-‬לאומית‪ ,‬נוש‬ ‫שאים שהיו חשובים לי במיוחד‪ .‬למדתי לראות את‬ ‫התמונה הגדולה בעסקים‪ ,‬לזהות את גלגלי השיש‬ ‫ניים של המכונה הגדולה ‪ -‬פיתוח‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק‪,‬‬ ‫מכירות‪ ,‬חוזים‪ ,‬מימון‪ ,‬ניהול עובדים וכו'‪ .‬למדתי‬ ‫את השפה ואת החשיבה של איך ליצור ערך"‪.‬‬ ‫אצל אבי המוטיבציה ללימודי מינהל עסקים‬ ‫ברקנאטי הייתה משולבת ברצון ללמוד את השפה‬ ‫והקודים של עולם העסקים‪ ,‬בשילוב עם הכמיהה‬ ‫להשתלב בסביבה הבין‪-‬לאומית‪ .‬בעת השתלמות‬ ‫בארה"ב מטעם הצבא גילה עד כמה האנגלית‬ ‫שלו רצוצה וזה האיץ את ההחלטה ללמוד מינהל‬ ‫עסקים ובאנגלית כדי להבטיח שיוכל לדבר את‬ ‫השפה ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫חיפוש אחר ביטוי אישי‬ ‫אורי רן‪ ,‬ב ן ‪ ,44‬יליד ת"א מתגורר כיום עם מ�ש‬ ‫פחתו במודיעין‪ .‬כנער היה ג'ודקא מצטיין ‪ -‬ארבע‬ ‫פעמים היה אלוף הארץ ופעמיים אף זכה במש‬ ‫קום הראשון בתחרויות הגדולות ביותר באירופה‪.‬‬ ‫הקריירה הספורטיבית נקטעה עם גיוסו לצה"ל‪.‬‬ ‫הוא השלים קורס טייס ‪ -‬תקופה אותה הוא מגדיר‬ ‫כחוויה מרתקת‪ ,‬אך קשה‪ .‬השירות שלו היה מגוון‬ ‫ובמסגרתו הטיס מטוסי קרב‪ ,‬עבר קורס מדריכי‬ ‫טיסה ובהמשך הוסב לטייסת מסוקי קרב‪" .‬המעבר‬ ‫לביה"ס לטיסה ובהמשך ההסבה למסוקים לא היו‬ ‫קלים"‪ ,‬הוא משחזר‪" ,‬ובמיוחד לאור העובדה שהם‬ ‫בוצעו יותר לאור צרכי ואילוצי החיל ופחות לפי‬ ‫רצוני והעדפותיי‪ .‬למדתי על בשרי שארגון גדול‬ ‫עשוי לעיתים לפספס את הפרט מתוך ראיית המש‬ ‫ערכת"‪.‬‬ ‫לאחר השחרור למד כלכלה באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬סיים בהצטיינות‪ ,‬ולאחר שעבד בכמה‬ ‫ממפעלי התעשייה הגדולים‪ ,‬כמו אלביט ורש‬ ‫פאל‪ ,‬הוא הצטרף לחברה קטנה ודינאמית בתחום‬ ‫האוויוניקה‪ .‬שם הוא עסק בפיתוח עסקי‪ ,‬שיווק‬ ‫ואיפיון מערכות‪ .‬זו הייתה תקופה מרתקת מבחינש‬ ‫תו‪ ,‬שבה הירבה לטוס בעולם וסגר הרבה עסקאות‪.‬‬ ‫למעלה מאלף מטוסים כיום בעולם עושים שיש‬ ‫מוש במערכות האוויוניקה (מערכות האלקטרוש‬ ‫ניקה והמחשבים בכלי הטייס) ומצלמות הלילה‬ ‫שהוא שיווק‪ .‬משם עבר לחברת תוכנה אמריקאית‬ ‫גדולה שהייתה פרושה גלובלית ובה התמחה באש‬ ‫בטחת מערכות מידע‪ .‬התחנה האחרונה במסלול‬ ‫הייתה קומברס‪ ,‬אבל שם כבר החל להתעייף מעוש‬ ‫לם ההיי‪-‬טק ובכלל‪ ,‬התברר לו שהוא ותאגידים‬ ‫גדולים לא משדרים על אותו גל וחיפש שוב את‬ ‫הביטוי האישי‪.‬‬ ‫ביקב עובדים כצוות‬ ‫הגורל או המזל‪ ,‬תלוי במה אתם מאמינים‪ ,‬זימן‬ ‫לו מפגש עם שותפו הנוכחי לעסקים‪ ,‬ישראלי‬ ‫שחי בארה"ב וחולק עימו אהבה עזה ליין‪ .‬הוא‬ ‫חיפש שותף לניהול יקב צרעה אחרי שהמייסד‪,‬‬ ‫רוני ג'יימס‪ ,‬נפטר בטרם עת‪ .‬המפגש הפלאי הזה‬ ‫שינה את חייו והיקב הפך מאז למשימת חיים‪ .‬כיום‬ ‫הם מייצרים כ‪ 80-‬אלף בקבוקים בשנה‪ ,‬חלקם‬ ‫לייצוא‪ ,‬ונחשבים לאחד מייקבי הבוטיק המקצוש‬ ‫עיים והאיכותיים בישראל‪ .‬לאחרונה התכבד היקב‬ ‫בהישג מרשים ‪ -‬שלושה מיינותיו זכו לדירוג של‬ ‫‪ 90‬ומעלה על‪-‬ידי רוברט פארקר ‪ -‬מבקר היין‬ ‫אורי רן‪ :‬צריך לבחור ‪ -‬או‬ ‫שאתה מרצה את השוק‪,‬‬ ‫או שאתה הולך עם האמת‬ ‫הפנימית שלך‪ .‬ביקב שלנו‬ ‫בחרנו שלא ללכת על‬ ‫ריצוי השוק‪ ,‬אלא ליצור‬ ‫את היינות שאנו אוהבים‬ ‫באופן שיהיה נאמן ביותר‬ ‫למאפיינים האזוריים‬ ‫המטרה מכוונת לטווח ארוך ולא רק למיקסום‬ ‫העסק ורווח כספי בטווח הקצר‪ .‬זה כמו אמנות‪.‬‬ ‫כמו שאתה לא מודד אמן על פי היקף התפוקה‬ ‫שלו‪ ,‬אלא על‪-‬פי האיכות‪ ,‬ככה זה ביין‪ .‬בכלל‪,‬‬ ‫יין זה דבר מאד אישי‪ .‬צריך לאהוב ולהזדהות עם‬ ‫החוויה"‪.‬‬ ‫הפך לטייס מוביל‬ ‫בגיל תשע עבר אבי בלין‪ ,‬בן ‪ ,46‬עם משפחתו‬ ‫לקיבוץ גבעת ברנר‪ ,‬שם הוא גם מתגורר כיום כבן‬ ‫ממשיך‪ .‬הוא נולד באשקלון ואת המעבר של הוריו‪,‬‬ ‫שעלו לארץ מלוב ומתורכיה‪ ,‬לקיבוצם של‬ ‫‪1‬‬ ‫בין קידוחי גז במים עמוקים לבין ניהול יקב בוטיק‪ ,‬אבי בלין ואורי רן‪ ,‬טייסי מסוקי קרב‬ ‫לשעבר ובוגרי קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬נפגשו לשיחה בשניים על האירועים שעיצבו את תכונות הניהול‬ ‫והמנהיגות שלהם‪ .‬שיחה על הצפת ערך‪ ,‬מצוינות עסקית וסיפוק אישי בדרך להגשמה עצמית‬ ‫הנחשב והמשפיע ביותר בעולם‪.‬‬ ‫בהגדרתו הפורמלית הוא מנכ"ל‪ ,‬אבל אורי רן‬ ‫מסביר שבניהול יקב קטן ההירראכיה הניהולית‬ ‫פחות חשובה‪ .‬הוא רואה עצמו כשותף לצוות‪ ,‬שכוש‬ ‫לל מגוון אנושי רחב מאד של החברה הישראלית‪:‬‬ ‫חברי קיבוץ‪ ,‬עירוניים‪ ,‬חרדי מבני ברק‪ ,‬בדואים‬ ‫ואף עולה מרוסיה‪ .‬לדברי אורי‪" ,‬בניהול יקב צריך‬ ‫להבין את טווחי הזמן‪ .‬מהנטיעה בכרם ועד לבקבוק‬ ‫היין על המדף בחנות עוברות שש שנים לפחות‪.‬‬ ‫אלה הם סדרי גודל שקשה להכיל אותם בחשיש‬ ‫בה עסקית‪ ,‬בוודאי כשמדובר על יקב בוטיק ויין‬ ‫איכותי"‪.‬‬ ‫כמו הרבה דברים בחיים ‪ -‬הוא מבהיר ‪ -‬אתה‬ ‫צריך לבחור‪ :‬או שאתה מרצה את השוק‪ ,‬או שאתה‬ ‫הולך עם האמת הפנימית שלך‪" .‬ביקב שלנו בחש‬ ‫רנו שלא ללכת על ריצוי השוק‪ ,‬אלא ליצור את‬ ‫היינות שאנו אוהבים באופן שיהיה נאמן ביותר‬ ‫למאפיינים האזוריים במקום גידול הכרמים שלנו‪,‬‬ ‫בהרי יהודה‪ .‬גישה זו משאירה מקום נרחב יותר‬ ‫ליצירתיות‪ ,‬והיא מתאפשרת במקום בו פונקציית‬ ‫בתמונה‪ :‬אורי רן (מימין) ואבי בלין‬ ‫ראיון‬ ‫‪1‬‬ ‫יוצאי ליטא וגרמניה‪ ,‬הוא מסביר ברצון העז‬ ‫שלהם להתחבר לישראליות‪.‬‬ ‫החיים בקיבוץ היו עבורו כיף אחד גדול ובניש‬ ‫גוד לכל הטראומות המודחקות‪ ,‬שצצות לאחרונה‬ ‫ומקבלות ביטוי ספרותי‪ ,‬הוא אהב מאוד את חברת‬ ‫הילדים ולא סבל מהלינה המשותפת‪ .‬עניין של‬ ‫אופי‪ .‬גם את השילוב בין לימודים לעבודה בשדה‬ ‫ואת ההתמסרות המוחלטת לאידיאל הקיבוצי הוא‬ ‫קיבל בהבנה ואפילו הזדהות‪ .‬הוא עסק המון בסש‬ ‫פורט‪ ,‬בעיקר שחייה וכדור‪-‬מים‪ ,‬והיה ילד מקובל‪.‬‬ ‫"מי שטוב לו בחברת הילדים בקיבוץ נהנה מאוד‪,‬‬ ‫ומי שלא ‪ -‬סובל מאוד‪ .‬אם יש לך הילה דוחפים‬ ‫אותך קדימה‪ .‬אם אתה לא מקובל‪ ,‬אתה סובל יותר‬ ‫מאשר בכל חברה אחרת‪ .‬זה דומה לחיל האוויר"‪.‬‬ ‫בדרך לגיוס עבר שנת שירות בירושלים‪,‬‬ ‫כמדריך בתנועת הנוער "מחנות העולים"‪ ,‬שנה‬ ‫שהחזירה אותו לעיר והוא נחשף במהלכה לזיכש‬ ‫רונות עבר מוקדמים‪ .‬בצבא רצה ללכת לסיירת‪,‬‬ ‫כי זו הייתה הנורמה בקיבוץ והוא עבר במקביל‬ ‫גיבוש בשלד"ג ובקורס טייס‪ .‬בסוף החליט ללכת‬ ‫על חיל האוויר‪ .‬אך המפגש הראשון עם הטיסה‬ ‫לא היה חיובי‪ .‬הוא הקיא בפייפר ובצוקיות וסבל‬ ‫לא מעט‪ .‬בסדרות הקרקעיות דווקא פרח‪ .‬כל זה‬ ‫השתנה כשעבר למסוקים ועם סיום הקורס הוצב‬ ‫בטייסת מסוקי קרב‪ .‬בהתחלה ב"דיפנדר" ואחר‬ ‫כך עבר הסבה ל"אפצ'י" בקבוצת ההסבה הראשוש‬ ‫נה‪ .‬למרות שהיה הכי צעיר בטייסת הוא התפתח‬ ‫במהירות‪ ,‬רכש הכשרות נוספות והפך עד מהרה‬ ‫לטייס מוביל‪.‬‬ ‫במהלך הדרך נאלצה הטייסת שלו‪ ,‬שהייתה אז‬ ‫בהקמה‪ ,‬להתמודד עם אסון כבד בעקבות מותם‬ ‫בתאונה של ארבעה אנשי צוות‪" .‬זו הייתה ההתמוש‬ ‫דדות הראשונה שלי עם המוות‪ ,‬עם משפחות שכוש‬ ‫לות ועם הצורך לבנות צוות מחדש"‪ ,‬הוא משחזר‪.‬‬ ‫"אתה מבין מה זו שליחות ואת חשיבות הסמלים‬ ‫הלאומיים‪ .‬אחרי האירוע הזה התבגרתי במהירות"‪.‬‬ ‫חיבור מיידי בנטוורקינג עסקי‬ ‫במהלך הקריירה האינטנסיבית שלו בחיל‬ ‫האוויר‪ ,‬שנמשכה כמעט ‪ 25‬שנה‪ ,‬בלין מילא‬ ‫שורה של תפקידים‪ ,‬רובם במעגל המבצעי‪ .‬אבל‬ ‫אחד התפקידים היותר מעניינים‪ ,‬שגם עיצב את‬ ‫תכונות הניהול שלו‪ ,‬היה דווקא במטה‪ .‬הוא מונה‬ ‫לראש מדור מסוקי קרב והיה אחראי על גיבוש‬ ‫תורת לחימה ותכנון מבצעי בלב תקופת האינש‬ ‫תיפאדה השנייה והיציאה מלבנון‪ .‬זה הצריך לעש‬ ‫בוד עם אנשים מארגונים שונים‪ ,‬שדיברו בשפות‬ ‫מבצעיות שונות‪ ,‬ולגבש ביחד תוכנית פעולה‬ ‫לביצוע‪.‬‬ ‫בדרך הוא התחתן‪ ,‬נולדו לו ארבעה ילדים ולש‬ ‫פני שלוש שנים השתחרר בדרגת סא"ל‪ .‬הוא חש‬ ‫[ ‪ ]16‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫אבי בלין‪ :‬הכוח המניע‬ ‫בחיי הוא שילוב של ערכים‬ ‫והנאה‪ ,‬תהליך של יצירה‬ ‫ובניית משהו בעל ערך‪ .‬ערך‬ ‫כספי הוא תנאי הכרחי‪,‬‬ ‫אבל הוא לא חזות הכל‪.‬‬ ‫אני מאמין‪ ,‬כי אם בנית‬ ‫מבנה בעל ערך תהיה לו גם‬ ‫הצלחה בשוק‬ ‫שמיצה את עצמו ובעיקר חש משיכה לעולם העש‬ ‫סקים שבחוץ‪" .‬לא רציתי יותר דרגות‪ ,‬הירראכיה‬ ‫ומערכת מובנת‪ .‬חיפשתי ערך‪ ,‬וכפי שלימדו אותי‬ ‫במהלך לימודי התואר השני בתוכנית קלוג‪-‬רקש‬ ‫נאטי‪ ,‬שאלתי את עצמי איך בונים ערך‪ ,‬איך מציש‬ ‫פים ערך ואיך משיגים ערך מוסף"‪.‬‬ ‫בדומה לאורי רן גם התפנית בחייו של אבי‬ ‫בלין הייתה קשורה במפגש אישי‪ .‬במסגרת השש‬ ‫בוע הבין‪-‬לאומי של תוכנית קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬הוא‬ ‫פגש איש עסקים קנדי‪ ,‬פול מילר‪ ,‬מנכ"ל ונשיא‬ ‫חבר ת ‪ ,)GGR (GeoGlobal Resources‬הפ�ו‬ ‫עלת בתחום חיפושי גז ונפט‪ .‬מילר‪ ,‬תושב קלגרי‬ ‫בקנדה‪ ,‬הוא בוגר תכנית קלוג‪-‬שוליך‪ ,‬המקבילה‬ ‫הקנדית לתכנית קלוג‪-‬רקנאטי‪ ,‬והחיבור ביניהם‬ ‫היה מיידי‪.‬‬ ‫‪ GGR‬הגיעה לישראל ב‪ .2010-‬היא מחזיקה‬ ‫ב‪ 5%-‬מרישיונות החיפוש 'שרה' ו'מירה'‪ ,‬בהם‬ ‫היא פועלת כאופרטור‪ .‬לאחרונה היא השלימה את‬ ‫שני הקידוחים הראשונים ברשיונות ללא ממצאים‬ ‫מסחריים‪ .‬בנוסף החברה מחזיקה ב ‪ -32%‬מרישיון‬ ‫החיפוש 'שמואל'‪ ,‬שממוקם ליד חופי אשדוד‪.‬‬ ‫מילר הטיל על אבי בלין להקים את החברה‬ ‫בישראל‪" :‬בהתחלה קצת נלחצתי והצעתי לו שאני‬ ‫אהיה הטייס שלו‪ ,...‬אבל אז נזכרתי בניסיון שלי‬ ‫לחבר אנשים וידע מתחומים שונים יחד למשימה‬ ‫אחת והסכמתי‪ .‬זו הייתה חוויה מדהימה ועבודה‬ ‫קשה בעולם שהוא מבצעי ממש כמו חיל האוויר‪,‬‬ ‫עם הרבה רגעים מותחים"‪ .‬בלין מוסיף‪ ,‬כי על‪-‬אף‬ ‫שלא היה לו מושג ירוק בנושאי קידוחים‪ ,‬ההכשרה‬ ‫והניסיון שצבר בצבא וברקנאטי סייעו לו להתמוש‬ ‫דד עם התפקיד החדש‪ ,‬שכלל תקשור עם השותש‬ ‫פים ושורה ארוכה של מומחים זרים‪ .‬הצוות צמח‬ ‫ומוטת השליטה התרחבה‪ ,‬אבל הקידוחים אכזבו‬ ‫ולאחרונה נרכשה החברה על‪-‬ידי בעלי מספנות‬ ‫ישראל ומהנדס הקידוחים קן סטנלי‪ .‬בלין ימשיך‬ ‫לנהל אותה‪.‬‬ ‫הכניסה המיידית שלו לעולם העסקים‪ ,‬כמעט‬ ‫בלי הכנה מוקדמת‪ ,‬הייתה מבחינתו הזדמנות נהש‬ ‫דרת להיחשף לעולם הגדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מודע‬ ‫לכובד האחריות וחושב על בניית ארגון לטווח‬ ‫ארוך‪ ,‬שיהיה ארגון לומד על ציר התפתחות קבוע‪.‬‬ ‫להזדהות עם המשימה‬ ‫למרות ההישגים והקריירה שבנו‪ ,‬גם אורי רן‬ ‫וגם אבי בלין לא מרגישים שמיצו את עצמם‪ .‬אורי‬ ‫רן‪ ,‬למשל‪ ,‬חושב על פעילויות נוספות במקביל‬ ‫לניהול היקב‪ ,‬כמו בתחום ההשקעות הפיננסיות‪.‬‬ ‫אבי בלין חושב על חינוך והדרכת בני נוער כמש‬ ‫שימה הבאה שלו‪ .‬השאיפה למצויינות‪ ,‬תחרותיות‬ ‫ואינדיבידואליזם משותפת לשניהם והם מצביש‬ ‫עים‪ ,‬שוב‪ ,‬על חיל האוויר כאחד ממקורות האנרגיה‬ ‫הזאת‪ .‬עניין נוסף עליו הם מסכימים הוא החשיבות‬ ‫שהעיסוק יהיה בעל ערך שהוא לא רק כספי‪ .‬גם‬ ‫כארגון וגם כפרט‪ ,‬הם אומרים‪ ,‬צריך שתהיה לך‬ ‫משימה שאתה יכול להזדהות איתה‪.‬‬ ‫נושא משותף נוסף הוא הצורך בחיבור כל הגוש‬ ‫רמים לאותו יעד‪ ,‬תוך סנכרון כל העובדים בכל‬ ‫הרמות‪ .‬ביקב‪ ,‬הדבר מתבטא בחשיבה מקיפה ‪-‬‬ ‫החל מהנטיעה דרך התהליך החקלאי‪ ,‬היינות‪,‬‬ ‫האריזה‪ ,‬המיתוג‪ ,‬נקודות המכירה וכו'‪ .‬בקידוחי גז‬ ‫ונפט פירושו לקחת אנשים מעולמות תוכן שונים‬ ‫כמו פיננסים‪ ,‬רגולציה‪ ,‬הנדסה וסחר בינ"ל ולחבר‬ ‫אותן למערכות טכנולוגיות‪ ,‬תוך התמודדות עם‬ ‫תנאי שטח קשים‪.‬‬ ‫אבי בלין מדגיש‪ ,‬כי הכוח המניע בחייו הוא‬ ‫שילוב של ערכים והנאה‪ ,‬תהליך של יצירה ובניית‬ ‫משהו בעל ערך‪ .‬ערך כספי הוא תנאי הכרחי‪ ,‬אבל‬ ‫הוא לא חזות הכל‪ .‬הוא מאמין‪ ,‬כי אם בנית מבנה‬ ‫בעל ערך תהיה לו גם הצלחה בשוק‪.‬‬ ‫אורי רן חושב עדיין במונחים של ספורטאי‬ ‫תחרותי וקורא לכל איש עסקים‪ ,‬יזם ומנהל למש‬ ‫צות את היכולות שלו‪ ,‬בתחום המתאים לו ביותר‪.‬‬ ‫"חשוב להבין היכן הפוטנציאל שלך‪ .‬לא בטוח‬ ‫שמומלץ למישהו חזק ונמוך ללכת לקפיצה לגוש‬ ‫בה‪ ,‬אבל אולי הוא יכול להצטיין בהדיפת כדור‬ ‫ברזל"‪.‬‬ ‫לדברי אורי רן‪ ,‬בעולם העסקים חשוב מאד ליש‬ ‫צור הזדמנויות לשותפים שלך ‪ -‬ספקים‪ ,‬לקוחות‪,‬‬ ‫משקיעים‪ ,‬עובדים‪" .‬ככל שנחשוב עליהם ונראה‬ ‫כיצד הם מרוויחים מהאינטראקציה עימנו נוכל‬ ‫ליצור להם מוטיבציה לקשרי עבודה לטווח רחוק‪.‬‬ ‫זה מאד מפתה לכופף ידיים ולמצות את האינטרס‬ ‫הכלכלי בכל אינטראקציה עסקית‪ ,‬אבל עד כמה‬ ‫שזה קשה‪ ,‬צריך לנסות להרוויח ביחד‪ ,‬לא אחד על‬ ‫חשבון השני"‪.‬‬ ‫הסיכום המשותף לשניהם ‪ -‬לא הכל זה הצלחות‬ ‫וישנם רגעים ומצבים שקשה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לצפות‪.‬‬ ‫עולם העסקים מחייב שהייה במרחבים של חוסר‬ ‫וודאות ומציאות משתנה‪✱ .‬‬ ‫חומר למחשבה‬ ‫לגייס או לא לגייס? זו השאלה‬ ‫א‬ ‫מי שמקים מיזם בתחום האינטרנט‪/‬מובייל עשוי לגלות‬ ‫שכולם מדברים היום על ‪ bootstrapping‬והגעה לשוק לפני‬ ‫גיוס הכסף‪ .‬למה בעצם ומה יש לכולם נגד כסף?‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר איריס גינזבורג‬ ‫ם אתם מרימים היום מיזם בתחום‬ ‫האינטרנט‪/‬מובייל (דיגיטל) ואתם‬ ‫מחפשים מימון‪ ,‬תגלו שכולם‪ ,‬אבל‬ ‫ממש כולם ‪ -‬קרנות הון סיכון‪,‬‬ ‫אנג'לים‪ ,‬חממות ובכלל גופים שאמורים להתפרנס‬ ‫מכך שישקיעו בכם כסף‪ ,‬ימליצו לכם שלא לגייס‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬לא לגייס‪ .‬הם ימליצו לכם‪ ,‬קודם כל‪ ,‬לבנות‬ ‫פרוטוטייפ‪ ,‬או גרסת אלפא‪ ,‬שכבר ניתן להשיק‬ ‫ולבחון בזמן אמת‪ ,‬על מנת להוכיח כי אכן קיים‬ ‫"קהל יעד אמיתי" וכי מדובר בסיטואציה "אמיד‬ ‫תית"‪ ,‬או במילים אחרות שהרעיון שלכם אכן עובד‪.‬‬ ‫רק אז‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬כדאי להתחיל לגייס כסף‪.‬‬ ‫מתבקש לשאול ‪ -‬מדוע? מה קורה כאן? חלק‬ ‫מהמטיפים מתבלים את הטיעונים בחוסר אהדה‬ ‫מובהק לקרנות ההון סיכון ובשמחה על קריסת‬ ‫המודל שלהן‪ .‬חלק מסבירים שיזמים צריכים להיות‬ ‫עצמאים ככל האפשר ולגעת בקהל הלקוחות‬ ‫שלהם מהיום הראשון‪ ,‬ואילו אחרים בונים על ניד‬ ‫סיונם האישי מהשנים האחרונות שהוכיח שאפשר‪.‬‬ ‫ההסכמה הגורפת בין כל הגורמים בשוק יכולה‬ ‫להפתיע‪ ,‬או לכל הפחות לרמוז על סיבה יותר תשד‬ ‫תיתית לאופנה רווחת זו‪ .‬אולי פשוט כי אין כסף?‬ ‫לא ממש‪ .‬יש לא מעט גופים שיש להם כסף והם אכן‬ ‫משקיעים בשלבים יותר מתקדמים בתחום האינד‬ ‫טרנט‪/‬דיגיטל‪ ,‬או שהם מבצעים השקעות גדולות‬ ‫בתחומים אחרים‪ .‬אז אולי התגלו "מתודולוגיות‬ ‫חדשות" שפשוט לא ראינו קודם? נו‪ ,‬באמת‪ ...‬היו‬ ‫תמיד ויהיו תמיד תחומים שלמים של יזמות שאינם‬ ‫דורשים הון סיכון ומשקיעים גדולים‪.‬‬ ‫גלי התלהבות ואכזבה‬ ‫אז הנה חומר למחשבה מפרספקטיבה קצת‬ ‫אחרת‪ .‬עוד בחלקה הראשון של המאה הקודמת‪ ,‬זיהו‬ ‫כלכלנים (‪ Kondratiev‬ו‪ )Schumpeter-‬מעין‬ ‫"סופר‪-‬גלים" ארוכים במיוחד בהתנהגות הכלכלה‬ ‫העולמית‪ ,‬בתיאום עם המצאה ואימוץ של טכנוד‬ ‫לוגיות חדשות‪ .‬מדובר במחזורים ארוכים הנמשכים‬ ‫‪ 40-50‬שנים‪ ,‬שאיפיינו מהפכות טכנולוגיות‪ ,‬כמו‬ ‫הופעת הקיטור‪ ,‬השימוש בכותנה‪ ,‬המצאת הרכד‬ ‫בות‪ ,‬השימוש בנפט‪ ,‬המצאת המכוניות והכבישים‪,‬‬ ‫ובשנים האחרונות מדובר‪ ,‬כמובן‪ ,‬במהפכת המידע‪.‬‬ ‫הכלכלנית הדרום‪-‬אמריקאית קרלוטה פרז‪,‬‬ ‫מסבירה שכל גל כזה מתאפיין בארבעה שלבים‪:‬‬ ‫השלב הראשון‪ ,‬בו מפציעה הטכנולוגיה החדשה‬ ‫ונבנים היסודות שלה; שלב ההתלהבות המגיע‬ ‫לאחריו ומאופיין בהבנה של קהלים גדולים יותר‬ ‫שהנה עומדת לקום תשתית חדשה‪ .‬זהו השלב בו‬ ‫מתבצעת השקעה מאסיבית של הון כספי ואנוד‬ ‫שי ובו למעשה נבנות התשתיות החדשות‪ .‬השלב‬ ‫השלישי מאופיין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬באכזבה‪ .‬זהו שלב בו‬ ‫מתחילים להבין את מגבלות הטכנולוגיה החדשה‬ ‫ולכוונן את החלומות נכון יותר‪ .‬השלב הרביעי הוא‬ ‫שלב בניית הערך‪ ,‬בו מתחילים סדרי עולם להשד‬ ‫תנות בהתאם לאפשרויות שפותחת הטכנולוגיה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫אם נחזור לתחום האינטרנט‪/‬מובייל היום‪ ,‬הרי‬ ‫שניתן לומר עליו שחלק משמעותי מהתשתיות‬ ‫"ניתן להקים מיזמים‬ ‫חדשים‪ ,‬שיושבים על‬ ‫פלטפורמות קיימות ואינם‬ ‫דורשים פיתוח חדש‪ .‬אפשר‬ ‫להתחיל עם פרוטוטייפים‬ ‫קטנים‪ ,‬שניתן לחשוף לקהל‬ ‫משתמשים ראשוני"‬ ‫?‬ ‫כבר קיימות והן גם יציבות יחסית‪ .‬למשל‪ ,‬מי זוכר‬ ‫את הימים (רק לפני עשר שנים) בהם היינו שולחים‬ ‫אי‪-‬מייל וומוודאים אחר כך שהוא אכן הגיע ליעדו?‬ ‫היום אין צורך לוודא שהאי‪-‬מייל הגיע כי התשד‬ ‫תית יציבה וממילא בקושי מתייחסים אליו‪ .‬בדומה‬ ‫לכך‪ ,‬מי זוכר את הימים שלפני עידן הפייסבוק‪ ,‬או‬ ‫את התקופה בה היה כה מסובך לשלוח קבצי מדיה‬ ‫גדולים? היום הכל נראה אחרת‪.‬‬ ‫חיבורים חדשים‬ ‫אז מה כל זה אומר? שהיום ניתן לחשוב ולהד‬ ‫קים מיזמים חדשים‪ ,‬שיושבים על הפלטפורמות‬ ‫החדשות ומשתמשים בהן ואינם דורשים פיתוח‬ ‫של טכנולוגיה חדשה‪ .‬שירותים שמאפשרים לנו‬ ‫לשפר משמעותית את איכות החיים שלנו על‪-‬ידי‬ ‫חיבורים חדשים‪ .‬חיבור למידע שלא היה קיים‪ ,‬או‬ ‫לא היה נגיש‪ ,‬עד לאחרונה‪ .‬חיבור לרשתות חברד‬ ‫תיות שלא היו נגישות עד לשנים האחרונות‪ .‬חיבור‬ ‫למקומות רחוקים פיזית‪ ,‬שעכשיו הופכים להיות‬ ‫נגישים ועוד ועוד‪ .‬לעיתים קרובות השירותים החד‬ ‫דשים דורשים הבנה מצויינת של צרכי הלקוחות‪,‬‬ ‫יכולת לדמיין שירות חדש ושימוש מושכל בכלים‬ ‫קיימים‪.‬‬ ‫ואם ביכולות הללו מדובר‪ ,‬אז אפשר להתחיל‬ ‫עם פרוטוטייפים קטנים יחסית שניתן לחשוף‬ ‫לקהל משתמשים ראשוני‪ .‬כדאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬להיות‬ ‫באינטראקציה מתמדת עם הלקוחות וכדאי להבין‬ ‫מה עובד בשבילם ומה לא‪ ,‬וכדאי להתעדכן בתד‬ ‫מידות בתשתיות הטכנולוגיות שבונים ומתחזקים‬ ‫הגופים הגדולים‪ .‬וכסף? נו‪ ,‬אז כנראה אפשר להתד‬ ‫חיל גם בלי סכומים גדולים‪.‬‬ ‫אז זהו? לשכוח מהכסף? לא ממש‪ .‬קודם כל‪,‬‬ ‫צריך עדיין לבנות טכנולוגיות רבות חדשות בתד‬ ‫חומים כמו מדעי החיים‪ ,‬קלינטק ותשתיו ת ‪ IT‬ח�ד‬ ‫שות ‪ -‬שם נדרשות השקעות גדולות‪ .‬כשמיזמים‬ ‫מגיעים לשלבים מתקדמים יותר הם זקוקים לסד‬ ‫כומי כסף גדולים על מנת להגיע לקהלים הגדולים‬ ‫באמת‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬כשישטוף אותנו שוב גל חדש של‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬אם עוד נהיה כאן‪ ,‬נצטרך לחזור ולגייס‬ ‫כספים גדולים‪✱ ...‬‬ ‫הכותבת היא ראש תוכנית ה‪ MBA -‬בניהול טכנולוגיה‪,‬‬ ‫יזמות וחדשנות ברקנאטי הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]17‬‬ ‫עניין חברתי‬ ‫רואים רחוק‪,‬‬ ‫רואים שילוב‬ ‫הצלחתם של מוסא חסדיה‪ ,‬אינאס סעיד ויאסר אבו‪-‬‬ ‫ערישה היא עוד ציון דרך במסלול הארוך של ערביי ישראל‬ ‫בדרך להשתלבות בחברה הישראלית‪ .‬השלושה בטוחים‬ ‫ששוויון הזדמנויות הוא לא רק מוסרי‪ ,‬אלא גם תועלתי‪,‬‬ ‫אך לא מצליחים להבין מדוע אנחנו לא מבינים זאת‬ ‫מאת‪ :‬טל חצרוני‬ ‫א‬ ‫חרי ‪ 20‬שנה בניכר חזר אינאס סעיד‬ ‫לישראל‪ .‬המדינה לא קראה לו לחזור‬ ‫והאקדמיה לא סימנה אותו כמדען חוזר‪.‬‬ ‫סעיד‪ ,‬בן ‪ ,47‬יליד כפר נחף שעל‪-‬יד‬ ‫כרמיאל‪ ,‬חזר לארץ כי הוא פשוט התגעגע‪ .‬למרות‬ ‫שהיום הוא מגדיר את עצמו כ"קוסמופוליטי" ‪-‬‬ ‫תואר שכנראה הולם מי שבילה שני עשורים במרכזי‬ ‫הפיתוח המתקדמים של תעשיית היי‪-‬טק בבוסטון‬ ‫ובדיסלדורף‪ ,‬הוא נותר שבוי בנוף הגליל‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬סיפורו של סעיד‪ ,‬שהקים לפני‬ ‫כחמש שנים את "גליל סופטוור" ופרש לאחרונה‪,‬‬ ‫מדגים את הצלחתם של ערביי ישראל לכבוש עמ‪-‬‬ ‫דות מפתח בחברה ובכלכלה‪ .‬אולי הוא לא מהווה‬ ‫מקרה מייצג של כל ערביי ישראל‪ ,‬אבל הוא בהחלט‬ ‫מדגים את הפוטנציאל ובעיקר את הדרך שסללו‬ ‫סעיד וחבריו לאחרים‪ .‬זה לא אומר שהם נחים על‬ ‫זרי הדפנה‪ .‬רחוק מזה‪ .‬אבל משהו בכל זאת זז כאן‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬סעיד ואנשי עסקים ערבים אחרים הראו שא‪-‬‬ ‫פשר להצליח בשילוב ערביי ישראל בכלכלה לא‬ ‫רק כעשייה חברתית התנדבותית‪ ,‬אלא גם כמשלח‬ ‫יד מצליח‪.‬‬ ‫להיות חלק מהמשחק‬ ‫סעיד למד בתיכון האורתודוקסי בחיפה וסיים‬ ‫תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון‪.‬‬ ‫את לימודי התואר השני כבר עשה בבראונשוויג‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬ואפילו החל בלימודי דוקטורט בהנדסת‬ ‫אלקטרוניקה‪ ,‬אך הקריירה האקדמית נקטעה לטו‪-‬‬ ‫בת התעשייה‪ .‬הוא התקבל לעבודה בשלוחה הגר‪-‬‬ ‫מנית של "אריקסון"‪ ,‬ספקית תשתיות התקשורת‬ ‫השוודית הגדולה‪ ,‬ואחר כך עבר לעבוד בחברת הבת‬ ‫של "נוקיה"‪ ,‬אף היא בגרמניה‪ .‬בסך הכל בילה שם‬ ‫‪ 111‬שנים‪ ,‬משם עבר לארה"ב למרכז המו"פ של "נ�ו‬ ‫קיה" בבוסטון‪ .‬הוא נמנה על צוות ההקמה של המרכז‬ ‫ולאחר כמה שנים הצטרף לחברת הזנק אמריקנית‬ ‫[ ‪ ]18‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫בתחום רשתות תקשורת‪.‬‬ ‫לתוכנית ‪-‬ה‪ MBA-‬למנהלים של קלוג‪-‬רקנ�א‬ ‫טי‪ ,‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ ,‬הוא‬ ‫הצטרף כשהבין שחסר לו רקע ניהולי ועסקי‪ ,‬לאחר‬ ‫שהתמקד שנים בתפקידים טכנולוגיים‪ .‬הוא בוגר‬ ‫המחזור העשירי ומספר‪ ,‬כי בני מחזורו מקפידים‬ ‫להיפגש אחת לשלושה חדשים לנטוורקינג עסקי‬ ‫ובכלל‪ ,‬שומרים על קשר הדוק ביניהם‪.‬‬ ‫"זה מעין מועדון עסקי שמעניק לי‪ ,‬כערבי‪,‬‬ ‫יכולת מינוף‪ .‬צריך לזכור שלערביי ישראל אין‪,‬‬ ‫לרוב‪ ,‬את הכלים והאמצעים שיש לאנשי ההיי‪-‬טק‬ ‫היהודים‪ .‬הם לא יכולים לשבת בבית קפה ולפגוש‬ ‫חברים מהמילואים‪ ,‬להקים סטרט‪-‬אפ ולגייס כספים‬ ‫ממקורבים‪ .‬לכן‪ ,‬המפגש עם אנשי תעשייה מובילים‬ ‫מאפשר לי להיות חלק מהמשחק"‪.‬‬ ‫במקביל ללימודים הצטרף סעיד לחברת ‪,ECI‬‬ ‫שם היה אחראי על תחום השיווק למדינות הדוברות‬ ‫גרמנית במרכז אירופה‪ .‬הוא רשם הצלחה מרשימה‬ ‫בתפקיד‪ ,‬אבל לאחר שנתיים פרש כדי להתמסר‬ ‫למיזם החדש של הקמת "גליל סופטוור"‪ ,‬יחד עם‬ ‫משקיעים נוספים ובהם זאבי ברגמן‪ ,‬מנכ"ל‪NICE‬‬ ‫ובוגר הפקולטה לניהול גם הוא‪ ,‬ואיציק דנציגר‪,‬‬ ‫שכיום מכהן כיו"ר החברה‪.‬‬ ‫קידום תעסוקתי‬ ‫"גליל סופטוור" הוא סיפור הצלחה שנולד‬ ‫ממצוקה‪ .‬זה לא סוד שהיצע התעסוקה של ערביי‬ ‫הגליל הוא לרוב דל‪ .‬הרעיון היה להציע שירותי מי‪-‬‬ ‫קור‪-‬חוץ לפיתוח תוכנה ובדיקות תוכנה מתקדמות‪,‬‬ ‫שיינתנו‪ ,‬בין‪-‬היתר‪ ,‬על‪-‬ידי מהנדסים מהמגזר הע‪-‬‬ ‫רבי בצפון‪ .‬החברה נחלה הצלחה מרשימה וכיום היא‬ ‫מעסיקה לא רק ערבים‪ ,‬אלא גם יהודים מהאזור‪ ,‬תוך‬ ‫ייצוג נאמן של קשת הצבעים האנושית של הגליל‪.‬‬ ‫החברה נחשבת למובילה בתחומה‪ ,‬עם התקשרויות‬ ‫לחברות ההיי‪-‬טק המובילות‪ ,‬כמו אמדוקס‪ ,‬סרגון‪,‬‬ ‫אינאס סעיד‪ :‬לערביי ישראל‬ ‫אין את הכלים שיש לאנשי‬ ‫ההיי‪-‬טק היהודים‪ .‬הם לא‬ ‫יכולים לשבת בבית קפה‪,‬‬ ‫לפגוש חברים מהמילואים‬ ‫ולגייס כסף לסטרט‪-‬אפ‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הנטוורקינג העסקי כה‬ ‫חשוב להם‬ ‫‪ HP‬ואחרות‪.‬‬ ‫"הגדולה של 'גליל סופטוור' היא בכך שבעצם‬ ‫קיומה היא מנעה זליגה של מקומות עבודה מחוץ‬ ‫לאזור הצפון והצליחה לגרום לכך שפרויקטים‪,‬‬ ‫שעמדו בסכנת עזיבה‪ ,‬נותרו בצפון"‪ ,‬קובע סעיד‪.‬‬ ‫אך למרות ההצלחה‪ ,‬סעיד חש שהגיע הזמן לע‪-‬‬ ‫בור למיזם חדש‪ .‬הפעם הוא בחר ללכת לפרויקט‪,‬‬ ‫שמגלם בתוכו אחריות חברתית‪ ,‬והקים את מיזם‬ ‫אלפאנר (מגדלור)‪ ,‬שמפעיל מרכזי הכוון תעסוקתי‬ ‫במגזר הערבי‪.‬‬ ‫זו חברה לתועלת הציבור (חל"צ)‪ ,‬שותפות של‬ ‫הג'וינט‪ ,‬קרן יד הנדיב וממשלת ישראל‪ .‬האחרונה‬ ‫בחרה באלפאנר כגוף מבצע לקדם את התוכנית‬ ‫הממשלתית לקידום תעסוקת ערבים והתכנון מדבר‬ ‫על הקמ ת ‪ 22‬מרכזים בישובים הערבים‪ .‬המטרה ה�מ‬ ‫רכזית היא לטפל באוכלוסייה אשר התייאשה מחי‪-‬‬ ‫פוש עבודה ונעלמה מראדר הסטטיסטיקה הרשמית‪,‬‬ ‫תוך יצירת הזדמנויות תעסוקה אצל מעסיקים וטי‪-‬‬ ‫פול משולב בפרט ובקהילה‪.‬‬ ‫הפרסום במגזר הערבי עובד‬ ‫את מוסא חסדיה אתם אולי לא מכירים אישית‪,‬‬ ‫אבל אין ספק שמתישהו בחייכם נתקלתם בקמפיין‬ ‫פרסומי שיצא מתחת ידיו‪ .‬הוא כבר יותר מ‪ 30-‬שנה‬ ‫בענף ואין חברה גדולה בתחום המזון או מוצרי הצ‪-‬‬ ‫ריכה שלא עבדה איתו‪.‬‬ ‫הוא בן ‪ ,56‬יליד פארדיס ובן למשפחה מרובת‬ ‫ילדים‪ .‬כמו סעיד למד בתיכון האורתודוקסי בחיפה‪,‬‬ ‫משם המשיך ללימודי תואר ראשון בכלכלה וס‪-‬‬ ‫טטיסטיקה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬את הדחף שלו‬ ‫ללימודים הוא ספג מאמו‪ ,‬שעודדה אותו להתקדם‬ ‫בחיים‪ .‬בתחילה חשב על לימודי רפואה‪ ,‬מקצוע פו‪-‬‬ ‫פולרי במגזר הערבי‪ ,‬אבל בסוף החליט ללכת על‬ ‫כלכלה‪ ,‬כדרך להגיע לעולם העסקים שמשך אותו‪.‬‬ ‫נקודת המפנה בחייו הייתה כאשר התנחל בתל‪-‬‬ ‫אביב של שנות ה‪ .'80-‬הניסיון הראשון להשתלב‬ ‫בשוק העבודה נתקל בקשיים הידועים של ערבים‬ ‫ישראלים‪ .‬במקום לבכות על מר גורלו החליט לה‪-‬‬ ‫משיך ללמוד ופנה ללימודי מינהל עסקים בפקולטה‬ ‫לניהול‪ ,‬שסיפקו לו ראייה עסקית רחבה יותר‪ ,‬ושם‬ ‫גם הכיר כמה חברים שכבר התפרנסו למחייתם‪ .‬הוא‬ ‫למד מימון ושיווק ומצא את השילוב בין השניים‬ ‫מרתק‪ .‬מי שפתח לו את הדלת לעולם השיווק והפ‪-‬‬ ‫רסום היה המרצה שלו‪ ,‬ד"ר דב יזרעאלי ז"ל‪ ,‬שהפנה‬ ‫אותו למכון מחקר‪ ,‬משם התגלגל לאיגוד המפרס‪-‬‬ ‫מים ולבסוף נחת במשרד הפרסום אריאלי‪.‬‬ ‫אריאלי נחשב אז לאחד המשרדים המובילים‬ ‫והנוצצים בעיר‪ .‬רוני אריאלי‪ ,‬בנו של המייסד‪ ,‬היה‬ ‫כוכב עולה וכל חברות התעשייה ומוצרי הצריכה‬ ‫הגדולות נמנו על לקוחות המשרד‪ .‬הוא הביא עימו‬ ‫שיטות שיווק אמריקאיות‪ ,‬שאז עוד לא היו מוכרות‬ ‫בארץ‪ ,‬ועל הדרך עזר לחסדיה להשתלב בחיי הפר‪-‬‬ ‫סום ואפילו שימש לו כחונך‪ .‬חסדיה מונה לעוזר תק‪-‬‬ ‫ציבאי ואחר כך לתקציבאי ופגש שם כמה מאושיות‬ ‫עולם הפרסום הישראלי‪ .‬על לקוחות המשרד נמנתה‬ ‫אז חברת הרהיטים "רים" ומוסא חסדיה עמד בקשר‬ ‫עם מנהל השיווק‪ ,‬אחד בשם בנימין נתניהו‪.‬‬ ‫עושים כסף מסקטורים‬ ‫לאחר שהוכיח את עצמו במגזר הכללי נפתחה‬ ‫לו הדרך לחולל מהפיכה בתחום הפרסום ולייסד את‬ ‫הפעילות המגזרית הפונה לסקטורים נקודתיים‪ ,‬בי‪-‬‬ ‫ניהם המגזר הערבי‪ ,‬החרדי והרוסי‪ .‬הכל החל במחקר‬ ‫שגילה עד כמה אפסית היא הפעילות השיווקית‪-‬‬ ‫פרסומית במגזר הערבי‪ .‬חסדיה עבר מנקודה מכי‪-‬‬ ‫רה אחת לשנייה כדי לאתר ערוצי הפצה ולדבר עם‬ ‫אנשים בשטח‪.‬‬ ‫ההתחלה הייתה צנועה‪ ,‬אבל עד מהרה גילו‬ ‫החברות הגדולות את הפוטנציאל הבלתי ממומש‬ ‫של כוח הקנייה במגזר הערבי‪ .‬תנובה‪ ,‬אסם‪ ,‬עלית‪,‬‬ ‫חברות תקשורת וגם הטוטו החלו לעשות שימוש‬ ‫בערוצי פרסום מגזריים לקדם את המוצרים שלהם‬ ‫בישובים הערביים‪ .‬חסדיה רשם כמה פריצות דרך‪,‬‬ ‫שהפכו לחלק מהמיתולוגיה של הפרסום במגזר‬ ‫והגדיל את מחזורן של החברות במיליוני שקלים‪.‬‬ ‫הוא עצמו מעריך שמדובר בתוספת של כ‪20% -‬‬ ‫להכנסותיהן‪.‬‬ ‫השלב הבא היה להקים משרד מתמחה‪ .‬אל‪-‬‬ ‫בוסתנאי הוקמה תחילה כשותפות בינו לבין אריאלי‪,‬‬ ‫שאליהם הצטרפו מאוחר יותר השותפים הצרפתים‬ ‫מ"פובליסס"‪ .‬המבנה הזה החזיק מעמד עד שאריאלי‬ ‫התפוגגה וחסדיה יצא לדרך עצמאית‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫רוכש את חלקם של השותפים האחרים‪ .‬הוא נחשב‬ ‫כיום למשרד הפרסום הגדול ביותר במגזר ולאחד‬ ‫המובילים בתחום המגזרים בכלל‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬עם פרוץ טרנד הריאליטי הוא יזם‬ ‫עבור קוקה‪-‬קולה תחרות כישרונות ייעודית לבני‬ ‫הנוער והצעירים במגזר הערבי ‪" -‬הכוכב נולד" של‬ ‫המגזר‪ .‬המהלך הביא להד תקשורתי עצום וחיזק את‬ ‫האהדה למותג בקרב בני הנוער‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא ליווה‬ ‫את "בזק"‪ ,‬שהשקיעה בשנים האחרונות משאבים‬ ‫רבים בשדרוג התשתית האינטרנטית בישובי המג‪-‬‬ ‫זר‪ .‬חסדיה ואנשיו הובילו את המאמץ השיווקי בה‪-‬‬ ‫עסקים ופעילות ציבורית‬ ‫יאסר אבו ערישה‪,‬‬ ‫בן ‪ ,27‬גם הוא‬ ‫יליד פארדיס‪ ,‬אך‬ ‫שני דורות קדימה‬ ‫ממוסא חסדיה‪.‬‬ ‫משפחתו סבלה‬ ‫ממצוקה כלכלית‬ ‫ויאסר נאלץ לעבוד‬ ‫כדי לממן את‬ ‫לימודי הרוקחות‬ ‫של אחותו בחו"ל‪ .‬העובדה שיש לו אב נכה‬ ‫והוא אח לארבע אחיות יצרה אצלו אחריות‬ ‫עודפת‪ ,‬אך גם העניקה לו חופש פעולה‬ ‫ועצמאות‪ .‬כבר מגיל צעיר גילה כישורי‬ ‫מנהיגות ונטייה לפעילות ציבורית‪.‬‬ ‫היום הוא תלמיד שנה שנייה בלימודי התואר‬ ‫הראשון בניהול‪ ,‬בשילוב החוג למדעי המדינה‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬השילוב הזה‬ ‫מאפשר לו גם להרחיב אופקים וגם ללמוד‬ ‫עסקים‪ .‬אבל יאסר לא עוצר בתכניות לטווח‬ ‫הקצר‪ ,‬הוא יודע לאן הוא שואף ‪ -‬להתפתח‬ ‫מקצועית בחברת פיננסים‪ ,‬בנקאות או‬ ‫ביטוח‪ .‬הוא גם חותר להיות חבר מועצת‬ ‫פארדיס ולדאוג לצעירים‪ .‬עוד ‪ 15‬שנה הוא‬ ‫רואה את עצמו יושב בכנסת ופועל לא רק‬ ‫לטובת המגזר הערבי‪ ,‬אלא לכל קבוצות‬ ‫המיעוט השואפות להשתלב בחברה‪.‬‬ ‫בינתיים הוא כבר רשם לעצמו הצלחה‬ ‫יפה במישור הציבורי‪ .‬הוא היה שותף‬ ‫לפיתוח מרכז היזמות של אוניברסיטת ת"א‪,‬‬ ‫‪ ,StarTau‬שמטרתו לטפח יזמויות בקרב‬ ‫סטודנטים‪ .‬עבורו זה היה עוד צעד בדרך‬ ‫הארוכה לעידוד השתלבותם של ערבים‬ ‫במגזר העסקי‪ .‬כמו אינאס סעיד‪ ,‬הוא מכיר‬ ‫בחולשה של המגזר הערבי לפתח יזמות‬ ‫עסקית‪ ,‬אבל הוא לא מסיר אחריות מהמגזר‬ ‫עצמו‪ .‬הוא כואב במיוחד את החסמים‬ ‫שניצבים בפני המיעוטים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫"מדוע אתם לא מנצלים את הפוטנציאל‬ ‫שגלום בחברה רב‪-‬תרבותית?"‪ ,‬הוא מתריס‪.‬‬ ‫"הרי כל המחקרים מוכיחים שמקומות‬ ‫עבודה שנהנים מגיוון ומשונות מצליחים‬ ‫עסקית יותר מאשר אלה שמתאפיינים‬ ‫באחידות משמימה"‪ .‬רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬כך אבו‬ ‫ערישה‪ ,‬היא גורם מפתח בהעלאת פריון‬ ‫העבודה‪ .‬היא מאפשרת יצירתיות ומסייעת‬ ‫בטיפוח ארגון בריא‪.‬‬ ‫מוסא חסדיה ‪ :‬אני מוטרד‬ ‫מכך שרק אחוז אחד‬ ‫מהעובדים בסקטור הפרטי‬ ‫הם ערבים‪ .‬יש אווירה‬ ‫שמקשה מאוד על הציבור‬ ‫הערבי להשתלב בחברה‬ ‫נעת התחברות משקי הבית לתשתיות האינטרנט‬ ‫המשודרגות וכיום שיעור משקי הבית‪ ,‬המחוברים‬ ‫למהירויות גבוהות במגזר הערבי‪ ,‬זהה לשיעור במ‪-‬‬ ‫גזר היהודי‪ .‬את הנהירה של צעירי המגזר לאינטרנט‪,‬‬ ‫אל‪-‬בוסתנאי ממנפים באמצעות ניהול דף פייסבוק‬ ‫ייחודי בשפה הערבית‪ .‬בקהילה שהקים חסדיה חב‪-‬‬ ‫רים כיום מעל ל‪ 115,000-‬חברים‪.‬‬ ‫ניצני שינוי‬ ‫מוסא חסדיה‪ ,‬כמו עמיתיו‪ ,‬מוטרד מכך שרק ‪1%‬‬ ‫מהעובדים בחברות בסקטור הפרטי הם ערבים וקובל‬ ‫על האווירה שמקשה מאוד על הציבור הערבי להש‪-‬‬ ‫תלב בחברה הכללית‪.‬‬ ‫אינאס סעיד נזהר מלדבר פוליטיקה‪ ,‬אך קובע‪,‬‬ ‫כי "המגזר הערבי נתקל היום בלא מעט חסמים‪ .‬גם‬ ‫אלה שרוצים להתקדם מתקשים ויש קושי בהשגת‬ ‫מימון והשקעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת השיווק לא פתוחה‬ ‫דיה למוצרים ערביים‪" .‬אני יכול רק לקוות שמוצרים‬ ‫נוספים מהמגזר הערבי יצליחו‪ ,‬למשל‪ ,‬כמו הטחינה‬ ‫הערבית בסופרמרקטים"‪ ,‬הוא אומר ומגלה אופטי‪-‬‬ ‫מיות זהירה‪ .‬פה ושם הוא מזהה ניצני שינוי‪ ,‬אך ברור‬ ‫לו שבלי אסטרטגיה כוללת ומקיפה‪ ,‬לא יהיה כאן‬ ‫שינוי מהותי‪.‬‬ ‫מה הפתרון? שילוב‪ .‬ארגון ה‪ ,OECD-‬שישראל‬ ‫הצטרפה לשורותיו‪ ,‬כבר המליץ על כך‪ .‬אם ממוצע‬ ‫ההכנסה בקרב ערבים עומד על ‪ 9,000-10,000‬דולר‬ ‫לנפש ואילו במגזר היהודי הוא עומד על ‪28,000‬‬ ‫דולר לנפש יש כאן פוטנציאל אדיר שלא מנוצל‪,‬‬ ‫פוטנציאל שיכול לגרום לתמ"ג הישראלי לנסוק‪.‬‬ ‫וכן‪ ,‬אפשר להפריד בין הטיפול בבעיות המדיניות‬ ‫לבין הסוגיות הכלכליות‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אולי אם יהיה פה‬ ‫שינוי כלכלי הבעיה הפוליטית תהיה חריפה פחות‪✱ .‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]19‬‬ ‫מחקר‪ :‬העברה בין‪-‬דורית‬ ‫זה‬ ‫לא‬ ‫אישי‬ ‫ה‬ ‫סכסוך המתוקשר בין צאצאיו‬ ‫של איש העסקים יולי עופר‬ ‫על נתחי ירושת אביהם הציף‬ ‫פעם נוספת את אחת המכשלות‬ ‫היותר מוכרות בעסקים משפחתיים ‪ -‬העברת‬ ‫השליטה על העסק מדור לדור‪ .‬זו לא הפעם‬ ‫הראשונה שמאבקים מרים מהסוג הזה נחשמ‬ ‫פים לעיני כל‪ .‬אחד המקרים היותר מוכרים‬ ‫הוא של משפחת אייזנברג‪ .‬לאחר פטירתו‬ ‫של שאול אייזנברג הופתעו אשתו ובנותיו‬ ‫לגלות צוואה לא מקורית שהציג בנו‪ ,‬ארווין‪,‬‬ ‫ועל‪-‬פיה הוא זכאי לכ‪ 80%-‬מהירושה‪ .‬האם‬ ‫והבנות סירבו להאמין שזה היה אכן רצונו‬ ‫של המנוח‪ ,‬פנו מייד לעורכי דין וכך החלה‬ ‫אחת המלחמות המשפחתיות היותר מכוערות‬ ‫והיותר סבוכות שהיכרנו כאן‪ .‬התוצאה הייתה‬ ‫עגומה לא פחות ‪ -‬רכושו של אייזנברג נמכר‬ ‫לזרים במחירים נמוכים‪ ,‬עורכי הדין התעשרו‬ ‫ממאבקים משפטיים אין‪-‬סופיים ובני הממ‬ ‫שפחה נותרו מפולגים ומסוכסכים עד עצם‬ ‫היום הזה‪.‬‬ ‫"זה מקרה קאלסי של יצירת הפתעה בצמ‬ ‫וואה‪ ,‬שעמדה בניגוד גמור לציפיות חלק‬ ‫מבני המשפחה"‪ ,‬אומ ר ד"ר דן וייס‪ ,‬מו�מ‬ ‫חה לעסקים משפחתיים בפקולטה לניהול‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪" .‬הפתעות גדולות‬ ‫של בני משפחה גורמות‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬לתמ‬ ‫גובות קיצוניות ובלתי ניתנות לריסון‪ .‬להמ‬ ‫ערכתי‪ ,‬אם היה שאול אייזנברג מספר לבני‬ ‫משפחתו על צוואתו בעודו בחיים ולא מפמ‬ ‫תיע אותם‪ ,‬היו כל בני המשפחה יודעים מהו‬ ‫[ ‪ ]20‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫בניגוד לדימוי המקובל‪,‬‬ ‫קשיים בהעברת השליטה‬ ‫בעסקים משפחתיים אינם‬ ‫נובעים מתכונות אופי‬ ‫של בני המשפחה‪ ,‬אלא‬ ‫מגורמים המאפיינים את‬ ‫התהליך עצמו‪ .‬ד"ר דן וייס‬ ‫פיתח מודל לאיתור כשלים‬ ‫מובנים במעבר הדורות‬ ‫מאת‪ :‬אלון שפירא‬ ‫רצונו האמיתי וכך היה נמנע אחד הסכסוכים‬ ‫המשפחתיים ההרסניים ביותר‪ .‬זה ממחיש את‬ ‫החשיבות הרבה של שקיפות ותיאום ציפיות‬ ‫של כל בני המשפחה בתהליך מעבר הדורות‪.‬‬ ‫בני משפחה שמבינים שזה היה רצון האב‬ ‫בדרך כלל לא מערערים על רצונו"‪.‬‬ ‫דרושים‪ :‬כללי משחק ברורים‬ ‫אך לא רק תיאום ציפיות נחשב לגורם‬ ‫חשוב בהצלחה או בכישלון של מעבר בין‪-‬‬ ‫דורי של נכסים ושליטה בעסקים משפחתיים‪.‬‬ ‫ד"ר וייס‪ ,‬החוקר את תחום העסקים המשפמ‬ ‫חתיים זה שנים רבות‪ ,‬פיתח שיטה מובנית‬ ‫להצלחה בתהליך מעבר דורות‪ ,‬הכוללת‬ ‫עוד שלושה גורמים קריטיים העשויים לממ‬ ‫נוע כישלון ולגרום להצלחה בתהליך מעבר‬ ‫הדורות‪ .‬אחד מהם‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הוא תקשורת‬ ‫בין‪-‬אישית ושיתוף פעולה‪ ,‬שחיוניים להמ‬ ‫צלחת העסק המשפחתי בכלל ובעת מעבר‬ ‫הדורות בפרט‪.‬‬ ‫וייס שואב השראה מעולם הספורט ומדמ‬ ‫מה חילופי תפקידים בעסק משפחתי למרוץ‬ ‫שליחים‪" :‬במרוצי שליחים הרצים מחלפים‬ ‫ומעבירים את השרביט מאחד לשני ללא‬ ‫דיבור‪ ,‬תוך הבנה ותיאום מלאים ביניהם‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה מושלם בין הרצים הכרחי‬ ‫להצלחה בתהליך מעבר הדורות‪ .‬מנגד‪ ,‬סימ‬ ‫כויי ההצלחה של מעבר כזה יורדים דרמטית‬ ‫כאשר היחסים בין בני המשפחה מאופיינים‬ ‫באי אמון הדדי‪ ,‬יריבויות אישיות‪ ,‬או חוסר‬ ‫תקשורת לגבי כיווני ההתפתחות של העסק‬ ‫המשפחתי"‪.‬‬ ‫גורם הצלחה נוסף שנחשף במחקר‪ ,‬שנערך‬ ‫במקביל באוניברסיטת תל‪-‬אביב ואוניברסימ‬ ‫טת קליפורניה והקיף ‪ 90‬עסקים משפחתיים‪,‬‬ ‫הוא הצורך בכללי משחק ברורים‪ .‬וייס מסביר‪,‬‬ ‫כי בעוד תהליכי קבלת ההחלטות השוטפים‬ ‫בעסקים משפחתיים הם בדרך כלל בלתי‪-‬פומ‬ ‫רמליים ונקבעים סביב שולחן ארוחת השבת‪,‬‬ ‫מעבר דורות מחייב תהליך קבלת החלטות‬ ‫ברור וידוע לכל בני המשפחה‪ .‬זה חשוב‬ ‫במיוחד בכל הנוגע לכניסת ילדים‪-‬ממשיכים‬ ‫לעבודה בעסק המשפחתי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מתן‬ ‫תפקידי ניהול לילד חסר כישורים או ניסיון‬ ‫מביא בסבירות גבוהה לנזקים לעסק המשפמ‬ ‫חתי‪ .‬אך הבעיה לא נגמרת בכך‪ .‬בחלק מהעסמ‬ ‫קים המשפחתיים שנבדקו הייתה קיימת הבנה‬ ‫בלתי כתובה‪ ,‬כי לכל אחד מילדי הדור הצעיר‬ ‫תמיד יהיה מקום בעסק המשפחתי‪ ,‬אפילו אם‬ ‫אינם מעוניינים בכך‪ .‬חלק מהילדים פירמ‬ ‫שו זאת כאופציית ביטחון ולכן החלו לעבוד‬ ‫בעסק המשפחתי בגיל מבוגר‪ ,‬לאחר שלמדו‬ ‫לימודים שאינם רלוונטיים לעסק המשפחתי‪,‬‬ ‫או שלא הצליחו בעסקים אחרים‪.‬‬ ‫בעיות אלה ממחישות‪ ,‬לדעת ד"ר וייס‪,‬‬ ‫את הצורך לקבע תהליך ברור בממשק שבין‬ ‫המשפחה לעסק‪ ,‬תוך קביעה חדה מראש‬ ‫של כללי משחק ברורים‪ ,‬כולל בחירה בין‬ ‫בני משפחה הרוצים בתפקיד מסויים בעסק‪,‬‬ ‫קביעת שכרם של בני המשפחה‪ ,‬מדיניות‬ ‫חלוקת רווחים (דיבידנדים)‪ ,‬מדיניות בימ‬ ‫צוע השקעות‪ ,‬העברת זכויות בעלות לזרים‪,‬‬ ‫מבנה השליטה המשפחתית‪ ,‬מתן מידע לבני‬ ‫משפחה שאינם עובדים בעסק ועוד‪.‬‬ ‫הגורם האחרון שנמצא במחקר הוא אולי‬ ‫הכי פחות אקזוטי‪ .‬מדובר בפשטות בעסק‬ ‫שכבר אינו מסוגל לייצר עוד ערך לבני הדור‬ ‫השני והשלישי וזאת עקב היותו קטן מידי‬ ‫וחסר יכולת צמיחה‪.‬‬ ‫מספר קטן של גורמים משפיעים‬ ‫תוצאות המחקר‪ ,‬מבהיר ד"ר וייס‪ ,‬מלמ‬ ‫מדות‪ ,‬כי כל אחד מארבעת הגורמים הינו‬ ‫קריטי להצלחת תהליך מעבר הדורות ומנימ‬ ‫עת כשלונות‪ .‬כלומר‪ ,‬הצטיינות בגורם אחד‬ ‫אינה מפצה על חולשה בגורם אחר‪ ,‬כי הקמ‬ ‫ריטיות טמונה בכל גורם בנפרד‪.‬‬ ‫כך או אחרת‪ ,‬ד"ר וייס ממהר לשלול את‬ ‫הדימוי המקובל כאילו הבעייתיות טמונה‬ ‫באופיים של מי מבני המשפחה המעורבים‬ ‫בתהליך המעבר‪ .‬במהלך המחקר הוא שמע‬ ‫לא פעם בני משפחה מקטרים אחד על השני‬ ‫וטוענים כי ההוא "קשה"‪" ,‬עקשן"‪ ,‬או "פריק‬ ‫של שליטה"‪ ,‬אך סירב להשתכנע כי זו הבמ‬ ‫עיה‪" :‬ניתוח של מאפייני הבעיות שעולות‬ ‫בתהליך מעבר הדורות מעלה‪ ,‬כי מספר קטן‬ ‫של גורמים קריטיים משפיעים על הצלחת‬ ‫או כישלון של התהליך אצל משפחות רבות‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ ,‬מספר קטן של מלכודות‬ ‫סטנדרטיות גורמות לרוב מכריע של הכשמ‬ ‫לונות‪ .‬מלכודות אלה קשורות לתהליך מעבר‬ ‫הדורות עצמו ולא לתכונות אופי של בני‬ ‫המשפחה המעורבים בתהליך‪ .‬לאישיות בני‬ ‫המשפחה‪ ,‬ב‪ 80%-90%-‬מהמשפחות שנבדקו‪,‬‬ ‫הייתה השפעה שולית על הצלחתו או כשלונו‬ ‫של התהליך"‪.‬‬ ‫כדי לאתר מראש את הכשלים הצפויים‬ ‫בתהליך מעבר הדורות פיתח ד"ר וייס "סקר‬ ‫בריאות עסק משפחתי"‪ .‬בדומה לסקר גופני‬ ‫אישי‪ ,‬שכל מנהל עורך מידי שנה או שנתיים‪,‬‬ ‫גם כאן מדובר על זיהוי מוקדם של תסמינים‬ ‫מדאיגים ושל בעיות פוטנציאליות‪.‬‬ ‫סוד הצלחתו של סקר כזה הוא כפול‪ :‬הוא‬ ‫משמש ככלי לגילוי מוקדם של בעיות טרם‬ ‫הופעתן‪ ,‬ובכך מונע מריבות וסכסוכים בתוך‬ ‫המשפחה‪ ,‬אך הוא גם מהווה תמריץ לשינוי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא מצביע על פעולות שיש לנקוט‬ ‫לשמירת בריאות המשפחה והעסק המשפחתי‪.‬‬ ‫האם ילדי המשפחה עדיפים‬ ‫על מנהלים חיצוניים?‬ ‫ד"ר וייס מגלה סימפטיה רבה לשאיפה‬ ‫להעביר עסק מדור לדור ולשמר תפקידי‬ ‫ניהול בכירים בידי בני המשפחה‪ ,‬גם כאשר‬ ‫ברור שישנם מועמדים זרים מוכשרים יותר‬ ‫הצפויים לנהל את העסק בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬ילדים הגדלים בעסק משפחתי‬ ‫צוברים כלים וידע‪ ,‬אשר ביחד עם השכלה‪,‬‬ ‫התמקצעות ותהליך הכשרה‪ ,‬מקנים‬ ‫יתרונות בולטים על פני מועמדים חיצוניים‪,‬‬ ‫יהיו מוכשרים ככל שיהיו‪ .‬הוא סבור שילדי‬ ‫המשפחה צפויים לגלות רגישות ויכולת‬ ‫טובה להתמודד עם קשיים הנובעים משילוב‬ ‫של משפחה ועסק‪.‬‬ ‫עניין אישי‬ ‫למרות שהעיסוק‬ ‫המחקרי בתחום העסקים‬ ‫המשפחתיים הוא צעיר‬ ‫למדי‪ ,‬הביקוש ללימודי‬ ‫התחום נמצא במגמת‬ ‫ד"ר דן וייס‬ ‫עלייה מתמדת‪ ,‬הן בארץ‬ ‫והן בעולם‪ .‬ד"ר דן וייס מדווח על ביקוש רב‬ ‫לקורס שלו על עסקים משפחתיים‪ ,‬אותו הוא‬ ‫מעביר לתלמידי התואר השני במינהל עסקים‬ ‫של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬‬ ‫אביב‪" .‬רוב התלמידים לא באים להשתתף‬ ‫בקורס כי מדובר בלימודי חובה‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫עניין אישי‪ .‬חלקם הם בנים‪-‬ממשיכים בעסק‬ ‫משפחתי‪ ,‬אחרים הם בני זוג של בנים או‬ ‫בנות ממשיכים‪ ,‬וישנם כאלה הממלאים‬ ‫תפקידי ניהול בעסקים משפחתיים ואין ספק‬ ‫שהם מעוניינים לגלות היכן נמצאת 'תקרת‬ ‫הזכוכית' במסלול הקידום הצפוי להם בעסק‬ ‫המשפחתי"‪.‬‬ ‫לקבוע סדר עדיפויות‬ ‫אחרי כל זאת‪ ,‬אין די באיתור מוקדם של‬ ‫כשלים ובעיות‪ .‬ד"ר דן וייס מדגיש את הצומ‬ ‫רך לקבוע סדר עדיפויות לפעולה‪" .‬נדרש‬ ‫מיקוד של צעדי המשפחה‪ ,‬כי קשה לטפל‬ ‫בכל ארבעת החולשות בעת ובעונה אחת‪ .‬לכן‬ ‫בנינו מטריצת מיקוד של פעולות המשפחה‪,‬‬ ‫המשלבת בין הבעיות שאותרו לבין מידת‬ ‫השפעתן על הצלחת תהליך מעבר הדורות‬ ‫ומידת הקושי הטמונה בטיפול בהן‪ .‬מטריצת‬ ‫המיקוד מנחה את המשפחה לנקוט פעולות‬ ‫פשוטות יחסית כדי להוריד באופן דרמטי את‬ ‫סיכויי המשפחה ליפול למלכודות‪ ,‬או להגיע‬ ‫לכשלונות בתהליך המעבר הבין‪-‬דורי"‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬באחת המשפחות התברר ששתי‬ ‫הבעיות הקריטיות הן חוסר תיאום ציפיות‬ ‫והיעדר כללי משחק ברורים‪ ,‬כמו למשל‬ ‫מתי יפרוש האב המייסד לגמלאות‪ .‬התברר‬ ‫שקל יותר לטפל בבעיה הראשונה באמצעות‬ ‫עריכת צוואה הקובעת את חלוקת הבעלות‬ ‫בעסק המשפחתי‪ ,‬אך יש לה השפעה גדולה‬ ‫על הצלחת תהליך המעבר הבין‪-‬דורי‪ .‬לעומ‬ ‫מת זאת‪ ,‬קביעת מועד הפרישה לפנסיה של‬ ‫האב הייתה נושא קשה‪ ,‬טעון ומורכב ומידת‬ ‫השפעתו על הצלחת התהליך מוגבלת‪ .‬במימ‬ ‫לים אחרות‪ ,‬מטריצת מיקוד היא גם תוכנית‬ ‫עבודה לעסק המשפחתי‪ .‬למשפחות עופר‬ ‫ואייזנברג זה כבר מאוחר מידי‪ ,‬אבל משפחות‬ ‫אחרות יכולות ללמוד מניסיונם של אחרים‬ ‫ולא ליפול למלכודות הסטנדרטיות של תהמ‬ ‫ליך מעבר דורות בעסקים משפחתיים‪✱ .‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]21‬‬ ‫מחקר‪ :‬שווקים פיננסיים‬ ‫בועה טובה‬ ‫לא כל הבועות הפיננסיות הן בהכרח רעות‪.‬‬ ‫לעיתים עשויות להיות להן גם השלכות חיוביות‪.‬‬ ‫מחקר חדש טוען שכאשר טכנולוגיה חדשנית‬ ‫מאופיינת באפקט רשתי חזק‪ ,‬הבועה שנוצרת‬ ‫בעקבותיה יכולה לתרום להתפתחות הטכנולוגיה‬ ‫עצמה ואף להשפיע על הצמיחה ארוכת הטווח‬ ‫ה‬ ‫מאת‪ :‬נמרוד גזית‬ ‫די התפוצצות בועת הדוט‪-‬קום בשלהי‬ ‫שנות ‪-‬ה‪ '90-‬של המאה הקודמת ו�ת‬ ‫חילת המאה ה‪ 21-‬לא שככו עד היום‪.‬‬ ‫העובדה שמאז גלש המערב‪ ,‬תחילה‬ ‫באיטיות ואחר כך בעוצמה‪ ,‬לעבר מיתון גלובלי‬ ‫סייעה ביצירת הרושם שבועת ההיי‪-‬טק הייתה פית‬ ‫גוע כלכלי רב‪-‬עוצמה‪ .‬התנהגות בלתי‪-‬רציונלית‬ ‫שנגמרה בבכי‪ .‬גם התפוצצות בועת הנדל"ן‬ ‫ב‪ ,2008-‬שזעזעה את השווקים וסימנה את ראשיתו‬ ‫של המשבר הפיננסי העולמי‪ ,‬שמלווה אותנו מאז‪,‬‬ ‫עיצבה את התפיסה לפיה בועות פיננסיות זה דבר‬ ‫רע‪ .‬רע מאוד‪ ,‬אפילו‪ .‬אלא שעתה בא מחקר חדש‬ ‫של ד"ר דוד צביליחובסקי‪ ,‬מהפקולטה לניהול‬ ‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ומפריך במקצת את התת‬ ‫פיסה לפיה כל הבועות הן בהכרח רעות‪.‬‬ ‫"מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בנזק שנגת‬ ‫רם מבועות פיננסיות‪ ,‬שללא ספק קיים במקרים‬ ‫רבים‪ ,‬אלא שהמחקר הזה ייחודי בכך שהוא מאת‬ ‫פיין מקרים בהם לקיום הבועה יש דווקא השפעה‬ ‫חיובית על הצמיחה ארוכת הטווח והתועלת החבת‬ ‫רתית"‪ ,‬אומר ד"ר צביליחובסקי‪ ,‬שבעצמו בילה לא‬ ‫מעט זמן בתעשיית ההיי‪-‬טק וההון סיכון‪.‬‬ ‫מהם אותם מקרים? צביליחובסקי מצא שטכנות‬ ‫לוגיות חדשות המאופיינות בחדשנות משמעותית‬ ‫והשפעות רשתיות חיוביות יכולות מטבען לחות‬ ‫לל בועות פיננסיות בשווקים‪ .‬החדשנות מובילה‬ ‫לחוסר וודאות רב המאפשר את קיום הבועה גם‬ ‫כאשר השווקים רציונליים‪ .‬האפקט הרשתי יוצר‬ ‫השפעות גומלין אפשריות בין היקף השימוש‬ ‫בטכנולוגיה והתועלות שהיא יוצרת‪ .‬בעוד שבדת‬ ‫רך כלל האפקט של בועות פיננסיות הוא שלילי‬ ‫בלבד‪ ,‬הרי שבמקרה בו ישנו קשר חיובי בין היקף‬ ‫היישום של הטכנולוגיה והתועלת המופקת ממנה‪,‬‬ ‫ייתכן גם אפקט חיובי משמעותי‪ .‬אם נתייחס לבות‬ ‫עת הרכבות במחצית המאה ה‪ 19-‬באנגליה (ראה‬ ‫מסגרת)‪ ,‬הרי שקווי רכבת בודדים מביאים תועלת‬ ‫מוגבלת בהשוואה לקווים רבים המחוברים בינהם‬ ‫ומעלים את יעלות השימוש‪ ,‬התועלת הפרטית‬ ‫והתועלת הציבורית‪.‬‬ ‫[ ‪ ]22‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫הבועה התפוצצה ‪ -‬הפריון עלה‬ ‫זה נכון גם לגבי טכנולוגיות האינטרנט והתת‬ ‫קשורת‪ ,‬שבגינן התפתחה בועת הנאסד"ק בסוף‬ ‫המאה הקודמת וכמובן נכון גם לגבי טלפונים הסת‬ ‫לולריים ותקני תקשורת חדשים‪ .‬זו גם המשמעות‬ ‫של השילוב בין אפקט רשתי והשפעות חיצוניות‬ ‫חיוביות ‪ -‬עליית התועלת בעקבות ריבוי משת‬ ‫תמשים‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה של תשתית האינטרנט‪,‬‬ ‫שהייתה מוגבלת בשעתה למוסדות צבא ואקדמיה‬ ‫והפכה להיות אוניברסלית ובכך שינתה לנצח‬ ‫את חיי כל המשתמשים בה‪ .‬עצם הפריצה קדימה‬ ‫נגרמה על‪-‬ידי הציפיה לריבוי משתתפים‪ ,‬כמו‬ ‫שריבוי משתתפים גרם לשדרוג הטכנולוגי‪ .‬לא‬ ‫בועת רכבות‬ ‫ד"ר צביליחובסקי‪ ,‬המרצה‬ ‫בתחומי אסטרטגיה‪,‬‬ ‫יזמות וחדשנות‪ ,‬מספק‬ ‫דוגמא היסטורית מעניינת‬ ‫שמדגימה את העקרון‬ ‫שפיתח‪ .‬מתברר שבמאה‬ ‫ה‪ 19-‬התפתחה באנגליה‬ ‫ד"ר דוד צביליחובסקי בועת רכבות‪ ,‬כאשר אלפי‬ ‫משקיעים השקיעו כספים רבים ‪ -‬בהיקפי‬ ‫התחייבות שהגיעו בשיא הבועה לכשליש‬ ‫מהתמ"ג הבריטי בשעתו ‪ -‬במניות של‬ ‫חברות רכבת פרטיות‪ .‬אמנם בועת הרכבות‬ ‫התפוצצה‪ ,‬כדרכן של בועות‪ ,‬אלא שבשנים‬ ‫שלאחריה התפתחה באנגליה מערכת רכבות‬ ‫טובה יותר‪ ,‬עם צפיפות קווים הגבוהה פי‪-‬‬ ‫שישה מכל מדינה אחרת באותה תקופה‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬השפעת טכנולוגיות הקיטור והרכבות‬ ‫על הפריון הכללי באנגליה של המאה ה‪19-‬‬ ‫הייתה משמעותית ביותר וסייעה לאנגליה‬ ‫להפוך למעצמה עולמית‪ .‬צביליחובסקי‬ ‫מבהיר‪ ,‬כי מסלול ללא בועה אמנם היה‬ ‫ממזער את הפסדיהם של משתתפים רבים‪,‬‬ ‫אך מנגד הוא היה מקטין משמעותית את‬ ‫ההשקעה בתעשיית הרכבות‪ ,‬עובדה אשר‬ ‫הייתה פוגעת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בצמיחה ארוכת‬ ‫הטווח של אנגליה‪.‬‬ ‫ברור‪ ,‬אגב‪ ,‬מי כאן הביצה והתרנגולת‪ ,‬שכן ככל‬ ‫שיותר אנשים האמינו בתועלת שטמונה ברשת כך‬ ‫גבר השימוש בה והתשתית התפתחה והשתכללה‪,‬‬ ‫ולהיפך‪.‬‬ ‫אז נכון‪ ,‬הרבה מאוד אנשים מיהרו להשקיע‬ ‫בחברת הדוט‪-‬קום ובעת התפוצצות הבועה הם‬ ‫הפסידו חלק מכספם ונגרם זעזוע בשווקים‪ ,‬אבל‬ ‫המחקר מראה כיצד בראייה ארוכת טווח הבועה‬ ‫תורמת לחברה‪ ,‬למרות שבטווח הקצר נגרם הפסד‬ ‫משמעותי למשתתפים רבים‪ .‬כך קרה שבועת‬ ‫הטכנולוגיה התפוגגה דווקא כאשר נתוני פריון‬ ‫הייצור בארה"ב הראו עלייה רב‪-‬שנתית מרשימה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬במידה רבה עליית מחירי הנכסים‬ ‫מסנכרנת את כל המשתתפים‪ .‬כולם מאמינים‬ ‫שהטכנולוגיה החדשה תפרוץ קדימה ומשקיעים‬ ‫בה‪ .‬הציפייה לתועלות גבוהות‪ ,‬חרף בועה אפשת‬ ‫רית‪ ,‬מביאה בסוף לשיווי משקל טוב יותר מאשר‬ ‫המצב הקודם‪ ,‬שהיה לא אופטימלי מבחינה טכת‬ ‫נולוגית ותשתיתית‪ .‬אלמלא הבועה ייתכן ומסת‬ ‫פר הממשתפים והיקף התשתיות היה נמוך יותר‬ ‫ובכך הייתה מואטת ההתפתחות על הטכנולוגיה‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫מסלול צמיחה גבוה יותר‬ ‫על‪-‬פי המודל‪ ,‬הבועה ‪ -‬כולל עליית המחיר‬ ‫ונפילתו ‪ -‬אינה נגרמת בהכרח ממימוש מאכזב‬ ‫של הטכנולוגיה‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬יתכנו מקרים רבים‬ ‫בהם השינוי הטכנולוגי מאוד מוצלח ולמרות זאת‬ ‫תתרחש בועה‪ ,‬גם כאשר כל המשתתפים רציונליים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיום הבועה מאפשר לכלכלה להשקיע מסת‬ ‫פיק משאבים בטכנולוגיה החדשה בכדי לייצב את‬ ‫הכלכלה על מסלול צמיחה גבוה יותר‪.‬‬ ‫לקינוח‪ ,‬המחקר דן גם בנושאים הקשורים לקת‬ ‫ביעת מדיניות אשר עשויה להשפיע על התוואי‬ ‫של מחירי נכסים בתרחישים הכוללים שינוי טכת‬ ‫נולוגי משמעותי ובועות‪ .‬ההבנה שיתכן ובמקרים‬ ‫מסויימים יש לבועה תפקיד חיובי‪ ,‬מדגיש ד"ר‬ ‫צביליחובסקי‪ ,‬צריכה להיות משוקללת בתהליך‬ ‫בחירת המדיניות המתאימה‪✱ .‬‬ ‫מחקר‪ :‬קהילה חברתית‬ ‫מחוייבות‬ ‫תמורת‬ ‫מעורבות‬ ‫מחקר חדש של ד"ר גל‬ ‫אסטרייכר זינגר חושף‪,‬‬ ‫כי אתרי תוכן המאמצים‬ ‫לתוכם קהילה חברתית‬ ‫יכולים להרוויח מצמיחת‬ ‫מחוייבות ערכית לאתר‪,‬‬ ‫שתביא חלק מהמשתמשים‬ ‫לשלם עבור שירותי האתר‬ ‫מאת‪ :‬אלון שפירא‬ ‫ז‬ ‫ה לא סוד שאתרי התוכן באינטרנט‪ ,‬וב־‬ ‫מיוחד אלה המסתמכים על הפקת תוכן‬ ‫מקורי (לדוגמא‪ ,‬עיתונים)‪ ,‬שרויים כבר‬ ‫זמן רב במצוקה כלכלית קשה‪ .‬צורות‬ ‫הפרסום החדשות והאינטרקטיביות ברשת עדיין‬ ‫לא מצליחות לכסות‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬את הוצאות‬ ‫האתר ולהפכו לרווחי וזאת חרף הגידול בתקציבי‬ ‫החברות המופנה לצרכי פרסום דיגיטלי‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אתרי חדשות‪ ,‬מוסיקה וסרטים נמצאים בתחרות‬ ‫מתמדת מול חלופות חינמיות ופיראטיות המוש־‬ ‫כות את קהל היעד‪.‬‬ ‫ד"ר גל אסטרייכר זינגר‪ ,‬המתמחה במסחר‬ ‫אלקטרוני‪ ,‬רשתות ומעורבות צרכנים בפקולטה‬ ‫לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬יחד עם הדוק־‬ ‫טורנט ליאור זלמנסון‪ ,‬חוקרים מודלים חלופיים‬ ‫לאתרי תוכן ברי‪-‬קיימא‪ .‬החוקרים בוחנים את‬ ‫הצורות שבהן אתרי התוכן משלבים בתוכם רכי־‬ ‫בים קהילתיים ורשתות חברתיות וכן את ההשפ־‬ ‫עה של מרכיבים אלה על התנהגות המשתמשים‬ ‫באתר‪ .‬אם בתחילה אתרי התוכן סלדו מהתו־‬ ‫פעות "החברתיות" המשפיעות על תוכן האתר‬ ‫ומקשות על ניהולו‪ ,‬כיום כמעט כל אתר תוכן‬ ‫משלב בתוכו רמה מסויימת של שיתוף גולשים ‪-‬‬ ‫מטוקבקים ועד אפשרות לכל גולש לפתוח עמוד‬ ‫וזירת כתיבת תוכן משלו לצד התוכן הקנייני‪.‬‬ ‫המחקר הראשוני התבסס על אתר המוסיקה‪,‬‬ ‫‪ .last.fm‬אתר זה מציע חברות זהב (‪)Premium‬‬ ‫תמורת דולרים בודדים לחודש ומקנה בתמורה‬ ‫הטבות המקלות על שמיעת המוסיקה והשימוש‬ ‫באתר‪ .‬החוקרים גילו שאותם משתמשים הנוהגים‬ ‫לרכוש את המינוי אינם אלה ששומעים הכי הרבה‬ ‫מוסיקה (למרות שההטבות מועילות בעיקר לסוג‬ ‫זה של לקוחות)‪ ,‬אלא דווקא אלה שעושים שימוש‬ ‫גדול באלמנטים החברתיים באתר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הקמת‬ ‫קבוצות עניין ותורמים פעילים לפורומים באתר‪.‬‬ ‫לאורך זמן‪ .‬בשלב הראשון נמצאת צריכת התוכן‪,‬‬ ‫בהמשך פעולות תרומה צנועות יחסית‪ ,‬כדוגמת‬ ‫טוקבקים‪ ,‬ובקצהו פעולות ארגון והובלה חבר־‬ ‫תית‪ ,‬כדוגמת הקמת קבוצות דיון וניהולן‪ .‬עם‬ ‫הטיפוס בסולם ההשתתפות‪ ,‬עולה הנכונות של‬ ‫הצרכנים לשלם עבור השימוש באתר‪ ,‬או עבור‬ ‫מוצרים נלווים‪.‬‬ ‫מטפסים בסולם המחוייבות‬ ‫המחקר מבוסס על רעיון מתחום ההתנהגות לספק אופציות חברתיות‬ ‫הארגונית המכונה "מחוייבות ארגונית"‪ .‬רעיון‬ ‫המחקר מספק הצדקה כלכלית להחלט־‬ ‫זה גורס‪ ,‬כי עובדים חווים סוגים שו־‬ ‫תם של אתרי התוכן להוסיף אלמנ־‬ ‫נים של מחוייבות לארגון בהתאם‬ ‫טים קהילתיים‪ ,‬אך גם מדגיש את‬ ‫למעורבותם בו‪ .‬המחקר מיישם‬ ‫הצורך של האתר לספק "סולם‬ ‫את התיאוריה הארגונית הזו כדי‬ ‫השתתפות" מלא למשתמשיו‪.‬‬ ‫להבין כיצד צורת ההתקשרות‬ ‫כלומר‪ ,‬אופציות חברתיות מג־‬ ‫בין האתר לבין המשתמשים‬ ‫וונות‪ ,‬שיאפשרו למשתמשים‬ ‫משתנה כאשר האתר מאפשר‬ ‫"לטפס" אל אותן רמות מחוייבות‬ ‫רמות מעורבות גבוהות יותר למ־‬ ‫הגבוהות‪ .‬יישום חלקי של האלמנ־‬ ‫שתמשים‪.‬‬ ‫טים‪ ,‬לדוגמא אתר שמסתפק בטוקב־‬ ‫מתברר כי משתמשים הבוחרים רק ד"ר גל אסטרייכר זינגר קים בלבד‪ ,‬לא יצליח‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ליצור‬ ‫לקרוא ולצפות בתכנים חווים "מחוייבות‬ ‫קהילתיות מחוייבת שתביא גם לנאמנות‬ ‫מתמשכת" ‪ -‬מחוייבות שנובעת מהבנת העלות בעלת משמעויות כלכליות בנות‪-‬קיימא‪ .‬את־‬ ‫שיגרום הניתוק והמעבר לאתר אחר והתועלת שב־ רים המאמצים לתוכם קהילה במלואה‪ ,‬לעומת‬ ‫החוקרים מראים‪ ,‬כי ההיבט החברתי הוא חלק מהותי‬ ‫ואינטגרלי בתפיסת הערך של הקוראים ולכן משפיע על‬ ‫הנכונות לשלם‪ ,‬לעיתים יותר מהתוכן עצמו‬ ‫תוכן המסופק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משתמשים שלוקחים‬ ‫חלק בהיבט החברתי באתר מפתחים גם "מחוייבות‬ ‫רגשית" עמוקה המבוססת על כך שהאתר אינו‬ ‫רק מקור למידע‪ ,‬אלא גם פלטפורמה בה פועלים‬ ‫קשריהם החברתיים‪ .‬במידה שהמשתמשים לוקחים‬ ‫על עצמם תפקיד של עריכה וניהול של תכנים‬ ‫וקבוצות‪ ,‬ניתן גם להבחין ב"מחוייבות ערכית"‪,‬‬ ‫הנובעת מכך שלאור מעורבותם הגבוהה מתפתחת‬ ‫אצלהם תחושת הזדהות עמוקה עם מטרות וערכי‬ ‫האתר ואיתה גם תחושת אחריות להצלחתו‪.‬‬ ‫החוקרים מתארים "סולם השתתפות" ומעלים‬ ‫את האפשרות‪ ,‬כי המשתמשים "מטפסים" בסולם‬ ‫זאת‪ ,‬יכולים גם להרוויח מאותה מחוייבות ער־‬ ‫כית לאתר שתביא את חלק מהמשתמשים לשלם‬ ‫עבור שירותי האתר ויכולה להחליף אף במקרים‬ ‫מסוימים את התלות בפרסומות‪.‬‬ ‫יש כאן תפיסה חדשה של מהות האתר‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫אתרי התוכן עדין רואים את התוכן כעיקר‬ ‫ה"מוצר"‪ .‬למשל‪ ,‬הכתבות המקוריות נתפסות‬ ‫כעיקר הערך של הגרסה המקוונת של העי־‬ ‫תון‪ .‬אולם אסטרייכר‪-‬זינגר וזלמנסון מראים‪,‬‬ ‫כי ההיבט החברתי הוא חלק מהותי ואינטגרלי‬ ‫בתפיסת הערך של הקוראים ולכן משפיע על‬ ‫הנכונות לשלם‪ ,‬לעיתים יותר מהתוכן עצמו‪✱ .‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]23‬‬ ‫זווית אישית‬ ‫שליחות אקדמית‬ ‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬ ‫מ‬ ‫ארכיון אוני' ת"א‬ ‫פתה מאוד להשתמש בקלישאה החד‬ ‫בוטה ולומר‪ ,‬כי אחרי ‪ 30‬ספרים‪150 ,‬‬ ‫מאמרים מקצועיים ועבודה ציבורית‬ ‫עתירת הישגים‪ ,‬שנמתחה על פני‬ ‫שישה עשורים‪ ,‬פרופ' יאיר אהרני ממשיך לחקור‬ ‫ולעבוד כרגיל‪ .‬האמת היא שהוא עובד יותר‪ ,‬כי‬ ‫במהלך כמעט כל הקריירה שלו הוא דילג בין‬ ‫מחקר לבין ניהול אקדמי‪ ,‬רגל פה רגל שם‪ ,‬והיום‬ ‫הוא יכול‪ ,‬סוף‪-‬סוף‪ ,‬להקדיש את עצמו למחקר‬ ‫נטו‪.‬‬ ‫בגי ל ‪ 81‬אהרני מעורה היטב בכל מגמות ה�מ‬ ‫חקר העדכניות‪ ,‬לפחות בתחומים החביבים עליו‬ ‫ ניהול וכלכלה‪ ,‬כותב בלי הרף למגזינים מקד‬‫צועיים‪ ,‬חוקר ומייצר תיאוריות חדשות המנסות‬ ‫לתת תשובות לשאלות אקטואליות‪.‬‬ ‫כשהוא נשאל על תחביבים לשעות הפנאי הוא‬ ‫מתקשה להבין על מה מדובר‪" .‬להיות חוקר זה‬ ‫אש בוערת בעצמות"‪ ,‬הוא מצטט את אחד מעד‬ ‫מיתיו‪" .‬למרות שאני אב לשתי בנות וסב לשבד‬ ‫עה נכדים נותרתי ילד סקרן‪ ,‬שרוצה לדעת איך‬ ‫הדברים עובדים בחברה ובכלכלה"‪ .‬בתוך כך הוא‬ ‫מוכן לקרוא תגר גם על גורואים ידוענים בתד‬ ‫חום הניהול‪ .‬אחד מאלה הוא פרופ' מייקל פורטר‪,‬‬ ‫שטען בשעתו‪ ,‬כי חברות רב‪-‬לאומיות צוברות‬ ‫נסיון‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בשוק המקומי בו התהוו‬ ‫ורק לאחר שצברו מספיק ניסיון הן מתחילות לפד‬ ‫עול גלובלית בארצות נוספות‪ .‬אהרני הראה‪ ,‬כי‬ ‫המקרה הישראלי שונה ומוכיח אחרת‪ .‬אלסינט‪,‬‬ ‫סאיטקס ודומותיהן לא פעלו כלל בארץ‪ ,‬למעט‬ ‫אולי במו"פ‪ ,‬אלא עבדו מלכתחילה בחו"ל‪ .‬כיום‬ ‫יש מספר ניכר של חברות שהן "‪-"Born Global‬‬ ‫חברות שפועלות מתחילת פעולותיהן כחברות‬ ‫רב לאומיות ללא השלב של נסיון בארצן‪ .‬אהרני‬ ‫מסביר כי "יש נטייה אצל חוקרים במדעי החברה‬ ‫לשאוף לייצר תיאוריות שלמות וכוללניות כמו‬ ‫בפיזיקה‪ .‬זה לא עובד כי יש מספר גדול של גורד‬ ‫מים שמשפיעים כמו תרבות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬ ‫ולא הכל אוניברסלי"‪.‬‬ ‫בתמונה (מימין לשמאל)‪ :‬ד''ר ג'ורג' וייז‪ ,‬יעקב רקנאטי‪ ,‬ראש העיר ת"א‪ ,‬מרדכי נמיר‪ ,‬פרופ' יאיר אהרני‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬פנחס ספיר‪,‬‬ ‫ודניאל רקנאטי‪ .‬חנוכת הפקולטה לניהול ‪1967‬‬ ‫[ ‪ ]24‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫החיים כשירות לאומי‬ ‫אהרני נולד בזכרון יעקב לאב מורה ולאם‬ ‫גננת‪ .‬הוא נדד איתם מעיר לעיר בשעה שהחד‬ ‫ליפו‪ ,‬ברוח התקופה‪ ,‬מקומות עבודה בהתאם לצד‬ ‫רכים הלאומיים‪ .‬הוא זוכר שספג בבית תחושה‬ ‫לאומית וציונית חזקה‪ ,‬שמלווה אותו עד היום‪.‬‬ ‫אפילו במחקריו האקדמיים בלט הנושא הלאומי‪.‬‬ ‫"מכיוון שאני ישראלי ובאתי מישראל התעניינתי‬ ‫תמיד בתחומים שיכולים לעזור למדינה‪ .‬הרי חוד‬ ‫נכתי בבית שאני קיים בשביל להביא את המדינה‬ ‫היהודית‪ .‬לכן עסקתי בין השאר בשאלה כיצד‬ ‫ניתן להביא לארץ משקיעים זרים וחיברתי תזה‬ ‫על תהליך קבלת החלטות בהשקעות זרות"‪.‬‬ ‫כנער מסורתי היה רכז בסניף בני עקיבא אך‬ ‫לימים הוריד את הכיפה‪ ,‬לאחר שדחה את ההמלד‬ ‫צה הרבנית שלא לחקור במופלא ממנו‪ .‬במלחמת‬ ‫העצמאות "לחם בכנופיות הפולשים"‪ ,‬כפי שמד‬ ‫עידה תעודה רשמית שקיבל‪ ,‬והשתתף במבצע‬ ‫חירם‪ ,‬אך התגייס רשמית לצה"ל רק ב‪1950-‬‬ ‫צילום‪ :‬רן ברגמן‬ ‫פרופ' יאיר אהרני‪ ,‬ממייסדי אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫ממקימי רקנאטי ‪ -‬הפקולטה לניהול וחתן פרס ישראל‪,‬‬ ‫רואה את כל פרשת חייו באקדמיה כשליחות לאומית‪.‬‬ ‫גם בגיל ‪ 81‬הוא לא נח לרגע ומחפש דרך לשלב נורמות‬ ‫חברתיות במגזר העסקי‪ ,‬באופן שלא יימנע יזמות‬ ‫ונטילת סיכונים‪ ,‬אך יבטיח חברה סולידרית יותר‬ ‫כאשר אני מדבר עימו על פרס ישראל‪ ,‬בו‬ ‫זכה בשנת ‪ ,2010‬הוא מפטיר "חמש שנים מאוחר‬ ‫מידי"‪ .‬אבל רשימת הישגיו מעידה שהאיש לא‬ ‫לקה במגלומניה‪ .‬הוא נמנה על מייסדי אוניברד‬ ‫סיטת תל‪-‬אביב ועמד בראש הפקולטה לניהול‪,‬‬ ‫הראשונה מסוגה בארץ‪ ,‬כדקאנה הראשון‪ .‬במהלך‬ ‫כהונתו התקבעו נורמות העבודה של הפקולטה‪.‬‬ ‫הוא הקים את הסתדרות האקדמאיים במדעי‬ ‫הרוח והחברה והיה מזכירה הראשון‪ ,‬הקים את‬ ‫להב (היחידה ללימודי המשך בפקולטה לניהול‬ ‫המציעה קורסים למנהלים ולדירקטורים עד‬ ‫היום) ועמד בראשה‪ ,‬ייסד את המכון למחקר‬ ‫עסקים‪ ,‬המכון לסחר חוץ והמכון לתיעוד תולד‬ ‫דות העסקים‪ ,‬פעל התנדבותית להקמת המרכז‬ ‫הישראלי לניהול‪ ,‬עסק בהוראת ניהול והנדסת‬ ‫תעשייה בטכניון ושימש כיועץ למכון לפריון‬ ‫העבודה והייצור‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרצה במרכז לתרבות‬ ‫וחינוך של הסתדרות העובדים‪ ,‬בשנת ‪2007‬‬ ‫זכה בפרס לנדאו ובתוך כך לימד לאורך השנים‬ ‫באוניברסיטאות שונות בעולם ולקח חלק בסמיד‬ ‫נרים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬חלקם ראשונים מסוגם‪ ,‬ושיד‬ ‫מש כפרופסור אורח בהרווארד‪ ,‬סטנפורד‪ ,‬דיוק‪,‬‬ ‫אוניברסיטת ניו‪-‬יורק‪ ,‬ברקלי‪ ,‬המכון לפיתוח‬ ‫הניהול בשוויץ ובאוניברסיטאות אחרות‪ .‬בדיוק‬ ‫(‪ )DUKE‬הוא הקים את המרכז לחינוך ומחקר‬ ‫עסקים בין‪-‬לאומיים‪ .‬הוא היה מופקד על קתדרות‬ ‫בתקופות שונות לא רק בת"א‪ ,‬אלא גם בהרוורד‬ ‫וב‪ .DUKE-‬בקיצור‪ ,‬קורות חיים שיכלו לפרנס‬ ‫כמה ביוגרפיות‪.‬‬ ‫פרופ' יאיר אהרוני‬ ‫ושירת בחיל האוויר‪ .‬לאחר כמה גלגולים‪ ,‬עבר‬ ‫קורס קצינים ובתפקידו האחרון מונה לעמוד‬ ‫בראש מערך הסטטיסטיקה של חיל האוויר‪.‬‬ ‫לאחר שסיים תואר ראשון בכלכלה והשלים‬ ‫בהצטיינות את התואר השני (התזה שלו עסקה‬ ‫בשיתוף עובדים בניהול) צעד בטבעיות למסלול‬ ‫הדוקטורט‪ ,‬אך הוא החמיץ את המלגה להרווארד‬ ‫בגלל רשלנות של הדואר‪ ,‬והלך בינתיים לעבוד‬ ‫במכון לפריון העבודה‪ .‬להרווארד הגיע כעבור‬ ‫שנתיים‪.‬‬ ‫ב‪ 1958-‬הוא נסע למכה של העולם האק�ד‬‫מי ונרשם לתוכנית ששילבה בין כלכלה ומיד‬ ‫נהל עסקים‪ .‬הוא גילה שהרווארד קצת יותר קשה‬ ‫מישראל וירק דם‪ ,‬כדבריו‪ ,‬תוך שהוא מגלה את‬ ‫נפלאות הכדורים למניעת שינה‪ .‬זה לא היה חריג‪.‬‬ ‫בשתיים בלילה כל האורות דלקו במעונות‪.‬‬ ‫הניח את היסודות‬ ‫לאחר סיום לימודיו בארה"ב חזר ארצה‪" .‬זה‬ ‫היה בדיו ק ‪ 24‬שעות לאחר שסיימתי את הד�ו‬ ‫קטורט שלי"‪ ,‬הוא מדגיש‪ .‬מאוחר יותר נסע שוב‬ ‫לארה"ב‪ ,‬הפעם לאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬לאחר‬ ‫שקיבל הצעה לפרסם את עבודת הדוקטורט שלו‬ ‫על תהליך ההחלטה של השקעה מחוץ למדינה‬ ‫כספר‪ .‬לימים הפך הספר‪ ,‬שעסק בהבאת משקיד‬ ‫עים זרים לישראל‪ ,‬לאחד הספרים היותר מצוד‬ ‫טטים ותורגם למספר שפות‪.‬‬ ‫כשחזר ארצה החלה אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫לעשות את צעדיה הראשונים‪ .‬כמי שהחלה כמרד‬ ‫של כמה פרופסורים‪ ,‬שכונו אז "תורכים צעירים"‪,‬‬ ‫היא ניסתה ללכת בכיוונים חדשניים‪ .‬אהרני נתד‬ ‫בקש לנהל את שנקרא אז בית הספר למינהל‬ ‫ופיננסים‪ .‬ד"ר ג'ורג' וייז‪ ,‬נשיא האוניברסיטה‬ ‫והתורם הנדיב שהיה מהדוחפים להקמתה‪ ,‬שכנע‬ ‫את משפחת רקנאטי לתרום את הכסף הדרוש להד‬ ‫קמת הפקולטה‪.‬‬ ‫אהרני נזכר שלא רק יצק את היסודות לפד‬ ‫קולטה לניהול‪ ,‬אלא הניח גם תשתית לתחום‬ ‫"ההנחה של כלכלנים‬ ‫ניאו‪-‬קלאסיים לגבי אופי‬ ‫האדם פשוט לא מתאימה‬ ‫למציאות‪ ,‬שכן איננה‬ ‫לוקחת בחשבון כללי מוסר‪,‬‬ ‫או פעולה למען הקהילה"‬ ‫כולו בארץ‪" .‬עד אז לא היה מקצוע שנקרא מנהל‬ ‫עסקים‪ .‬רבע מהמועסקים במשק עבדו במפעלים‬ ‫ההסתדרותיים‪ .‬קיבלנו מהמורשת הקיבוצית תאד‬ ‫רים כמו מזכיר‪ ,‬מרכז משק‪ ,‬רכז ענף וכו'‪ .‬גם‬ ‫במקומות שהיו מנהלים לא הייתה להם השכלה‬ ‫בניהול והיה חשוב להכשיר אותם"‪.‬‬ ‫במהלך שלוש שנותיו כראש בית‪-‬הספר הטד‬ ‫ביע חותם שנותר עד היום‪ .‬הוא יזם כמה מהפיכות‬ ‫אקדמיות וטיפח חוקרים צעירים‪ ,‬כשהוא מעודד‬ ‫מרצים לחזור ארצה ובעיקר לעבור לתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בין דילוג לשנת שבתון בסטנפורד לבין עבודה‬ ‫סביב השעון ברקנאטי‪ ,‬הוא גם סייע בהקמת בתי‪-‬‬ ‫ספר נוספים למנהל עסקים ‪ -‬בחיפה‪ ,‬ברופין ובמד‬ ‫כללה למנהל ‪ -‬והעניק ייעוץ לחברות מקומיות‪.‬‬ ‫לתקן את השוק‬ ‫אהרני‪ ,‬שנחשב מומחה עולמי בתחומי אסד‬ ‫טרטגיה עסקית ועסקים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬התמקד‬ ‫תחילה במחקריו בניהול בישראל וחיבר מחקרים‬ ‫בנושאי ריכוזיות בניהול המשק‪ ,‬דרכי פעולתם‬ ‫של דירקטוריונים בישראל‪ ,‬דימוי המנהל ביד‬ ‫שראל ויחסי שלטון וחברות עסקיות‪ .‬במחקרים‬ ‫נוספים עסק בתחום של חברות רב‪-‬לאומיות‪,‬‬ ‫בעיקר כאלה שצמחו בארצות קטנות ובענף‬ ‫השירותים‪ ,‬בהיבטים התנהגותיים של אסטרטגיה‬ ‫עסקית ובתיאוריה לגבי חברות רב‪-‬לאומיות מהד‬ ‫שווקים המתעוררים‪ .‬עבודותיו היוו פריצת דרך‬ ‫בתיאוריות הניהול והוא לא היסס לצאת כנגד‬ ‫הזרם ולעסוק בנושאים שהיו חדשניים לזמנם‪.‬‬ ‫היום הוא עוסק בסוגיית האיזון בין הסקטור‬ ‫הציבורי לפרטי‪ .‬זהו תחום שלא נחקר דיו ומד‬ ‫עורר שאלות כבדות משקל לגבי היחס הרצוי‬ ‫בין ממשל לשוק חופשי‪" .‬הכלכלנים מעולם לא‬ ‫עסקו בשאלה מה גודל הממשלה הרצוי ואצלנו‬ ‫מדברים רק על הפרטה‪ ,‬אך כחוקר מעניין אותי‬ ‫להבין איך מכניסים נורמות חברתיות למערכת‬ ‫שמבוססת על יוזמה חופשית‪ .‬כמרצה לניהול אני‬ ‫רוצה ללמד סטודנטים שמיקסום רווח זה לא הכל‬ ‫ולא תמיד השוק עובד"‪.‬‬ ‫המאמר האחרון שכתב הוא "הדרך לרלוונד‬ ‫טיות"‪ .‬הטענה העיקרית שלו היא כי אנו עוסד‬ ‫קים יותר מידי בצד הכלכלי של החיים העסקיים‪,‬‬ ‫במובן של כלכלה ניאו‪-‬קלאסית‪ ,‬ואנו לא לוקחים‬ ‫בחשבון גורמים רלוונטיים‪ ,‬כמו כוח‪ ,‬פוליטיקה‪,‬‬ ‫נורמות חברתיות ותרבות‪.‬‬ ‫"ישנה הנחה מאוד מעניינת"‪ ,‬הוא מדגיש‪,‬‬ ‫"שאדם בשוק הפרטי פועל למקסם רווחים והוא‬ ‫תאב בצע‪ .‬אם הוא עובד מדינה הוא יפעל אך‬ ‫ורק לטובת האינטרס הציבורי‪ .‬למעשה מדובר‬ ‫באותם בני‪-‬אדם‪ .‬מיקסום תשואה על השקעה‬ ‫יכול להיות מושג על ידי קנית סכין בו יאיים‬ ‫אדם על נשים זקנות וישדוד אותן‪ .‬כשייתפס הוא‬ ‫ישחד את השוטר‪ .‬בקיצור‪ ,‬ההנחה של כלכלנים‬ ‫ניאו‪-‬קלסיים לגבי אופי האדם פשוט לא מתאימה‬ ‫למציאות‪ ,‬שכן איננה לוקחת בחשבון כללי מוסר‬ ‫או פעולה למען הקהילה‪.‬‬ ‫"אל תבין אותי לא נכון ‪ -‬אני כולי בעד השוק‬ ‫ואני לא מאמין בתכנון מרכזי‪ .‬זה לא עובד‪ .‬חיבד‬ ‫רתי ספר שכותרתו היא 'חברה ללא סיכון'‪ .‬טענתי‬ ‫בו שמדינת הרווחה הפכה לחברת ביטוח‪ ,‬שמגינה‬ ‫מפני כל הסיכונים ומונעת יוזמה‪ .‬אבל‪ ,‬שוב‪ ,‬זה‬ ‫עדיין לא אומר שצריך לתת לשוק להשתולל‪ .‬יש‬ ‫מושגים מוזרים כמו חמלה או סולידריות ואני‬ ‫מקווה שבעוד עשר שנים אתן לך תשובה איך‬ ‫ומתי ניתן לשלב אותם בשוק"‪✱ .‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]25‬‬ ‫מחקר‪ :‬קבלת החלטות‬ ‫אוכל‪ ,‬שתיה‪ ,‬כסף‪ ,‬השקעה‬ ‫מחקר חדש של ד"ר דינו לוי‪ ,‬שבדק תהליכי קבלת החלטות במוח‪ ,‬גילה שאנשים רעבים נוטים‬ ‫לקחת על עצמם סיכונים כלכליים יותר מאשר בני אדם שבעים‪ .‬מתברר כי לרגשות פנימיים‬ ‫כמו רעב‪ ,‬צמא ועייפות יכולה להיות השפעה על רמת שנאת הסיכון בהשקעה פיננסית‬ ‫מאת‪ :‬דנה אביגיל‬ ‫ח‬ ‫קר המוח מנקז אליו בשנים האחרו־‬ ‫נות תשומות מדעיות גדולות‪ .‬הת־‬ ‫חום מסומן כאחד המבטיחים ופורצי‬ ‫הדרך במחקר האקדמי העכשווי‪ ,‬מה‬ ‫שמסביר את ההשקעות העצומות של ממשלות‬ ‫וגופי מחקר בפרוייקטים שונים של חקר המוח‪.‬‬ ‫במרוץ לפענוח תהליכים מוחיים‪ ,‬שנות־‬ ‫רו עדיין אפופי מסתורין בשל מורכבות המוח‬ ‫האנושי והקושי לחדור אליו‪ ,‬יש יתרון גדול‬ ‫לחוקרים רב‪-‬תחומיים‪ ,‬המשלבים ידע וניסיון‬ ‫ממספר דיסציפלינות כמו ביולוגיה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬ ‫פיזיקה ומדעי המחשב‪ .‬אחד מהם הוא ד"ר דינו‬ ‫לוי‪ ,‬בן ‪ ,39‬מהפקולטה לניהול באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שהביוגרפיה האישית שלו חובקת‬ ‫בתוכה לימודי כלכלה‪ ,‬פסיכו‪-‬ביולוגיה‪ ,‬אלק־‬ ‫טרו‪-‬פיזיולוגיה‪ ,‬נוירו‪-‬ביולוגיה ואפילו נוירו‪-‬‬ ‫כלכלה‪ .‬כן‪ ,‬יש תחום מחקר שלם הבודק‪ ,‬או‬ ‫לפחות מנסה לבדוק‪ ,‬את תהליכי קבלת ההח־‬ ‫לטות האנושיים‪ ,‬תוך שילוב בין כלכלה ופסי־‬ ‫כולוגיה יחד עם תיאוריות במדעי המוח‪ .‬בעוד‬ ‫הכלכלה אמורה לספק תיאוריה מתמטית נורמ־‬ ‫טיבית כיצד אמור האדם הכלכלי להתנהג בצו־‬ ‫מת קבלת החלטות‪ ,‬הפסיכולוגיה ‪ -‬שמתייחסת‬ ‫ד"ר דינו לוי‬ ‫[ ‪ ]26‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫להקשר שבו מתקבלות ההחלטות ומדברת על‬ ‫אמוציות המשולבות בו ‪ -‬מסבירה מדוע המוד־‬ ‫לים הכלכליים אינם עובדים‪ .‬סתירה? לא בה־‬ ‫כרח‪ ,‬אלא דווקא ניסיון לגשר בין המצוי לרצוי‪.‬‬ ‫שדה מחקר בתולי‬ ‫ד"ר לוי‪ ,‬שעשה דוקטורט במכון וייצמן למדע‬ ‫אחרי לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת‬ ‫ת"א‪ ,‬בחן שם מודלים בבעלי חיים שבדקו הת־‬ ‫מכרות לסמים‪ .‬במעבדתו של פרופ' אברהם‬ ‫צנגן הצליח בעזרת גרייה חשמלית לאזורים‬ ‫ספציפים במוח‪ ,‬לגרום לחולדות לצרוך פחות‬ ‫קוקאין‪ .‬המחקר נועד לבנות מודל ישים לבני‬ ‫אדם במטרה לגרום להם להפחית את הצריכה‬ ‫של סמים שונים בעזרת גרייה מגנטית ובאמצ־‬ ‫עותמכשיר ‪ .TMS‬ד"ר לוי אף הצליח להראות‬ ‫כי גרייה מגנטית הצליחה להוריד צריכת סיג־‬ ‫ריות אצל מכורים לעישון‪ .‬מאוחר יותר השתלם‬ ‫באוניברסיטת ניו‪-‬יורק אצל פרופ' פול גלימ־‬ ‫שר ‪ ,‬שייסד את התחום של נוירו‪-‬כלכלה‪ ,‬שדה‬ ‫מחקר בתולי לגמרי‪ ,‬שהפך להיות מוקד העניין‬ ‫של ד"ר לוי מאז‪ .‬הוא צלל לתוך התחום של‬ ‫שנאת סיכון‪ ,‬שבדרך כלל נחקר ביחס של בני‬ ‫אדם להשקעות פיננסיות‪ ,‬הרחיב אותו וחשף‬ ‫שם ממצאים מעניינים‪.‬‬ ‫"במהלך הפוסט‪-‬דוקטורט שלי בניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫פיתחתי פרדיגמה ניסויית המאפשרת למדוד‬ ‫את שנאת הסיכון בצריכת מזון ומים‪ ,‬בנוסף‬ ‫להשקעות כספיות‪ ,‬אצל אותו נבדק עצמו"‪,‬‬ ‫משחזר ד"ר לוי‪" .‬לפני כן‪ ,‬רוב המחקרים מדדו‬ ‫שנאת סיכון בהשקעות בלבד‪ .‬אך בדרך כלל‬ ‫אנו מקבלים החלטות לא רק על כסף‪ ,‬אלא על‬ ‫דברים רבים שונים ואנו צריכים להשוות את‬ ‫ערכם‪ .‬הממצא הראשון היה שכאשר משתמ־‬ ‫שים בפרדיגמה זו‪ ,‬אזי שנאת הסיכון של כל‬ ‫נבדק לגבי השקעה כספית‪ ,‬צריכת מזון ושתיית‬ ‫ומים נמצאה במיתאם גבוה‪ .‬המסקנה היא שאם‬ ‫הנבדק מפגין שנאת סיכון גבוהה בכל הקשור‬ ‫להשקעה כספית‪ ,‬כנראה שתהיה לו גם שנאת‬ ‫סיכון גבוהה בכל הקשור לאוכל ולמים‪ .‬ממצא‬ ‫זה עומד בניגוד לדעה הרווחת בקרב חוקרים‬ ‫רבים‪ ,‬ששנאת הסיכון משתנה אצל אותו אדם‬ ‫כאשר משווים זאת לפעילויות שונות‪ ,‬או למ־‬ ‫דדים שונים‪ ,‬כמו ביטוח‪ ,‬ספורט אקסטרים‪,‬‬ ‫שנאת סיכון לכסף וכו'"‪.‬‬ ‫החלטות אמיתיות‬ ‫אחת הסיבות העיקריות להבדל בתוצאות‬ ‫הייתה כי לוי וחבריו מדדו את שנאת הסיכון‬ ‫באותה מטלה‪ ,‬כאשר הנבדקים מבצעים החל־‬ ‫טות אמיתיות עם מוצרים וכסף אמיתי ואילו‬ ‫בדרך כלל מדידת שנאת הסיכון לגבי פרמט־‬ ‫רים אחרים בחיים‪ ,‬אשר אובייקטיבית יותר קשה‬ ‫למדוד אותם‪ ,‬נעשית רק בעזרת שאלון‪ ,‬ללא‬ ‫ביצוע החלטות אמיתיות‪.‬‬ ‫"המיתאם הגבוה שאנו מצאנו בין שנאת‬ ‫הסיכון לחיזוקים השונים תומך בהשערה שיתכן‬ ‫וההחלטות מהסוג שהנבדקים שלנו ביצעו‪ ,‬מע־‬ ‫רבות פעילות של מערכת מרכזית אחת במוח‪,‬‬ ‫אשר פועלת בזמן שאנו מבצעים כל סוג של‬ ‫החלטה"‪ ,‬מסביר ד"ר לוי‪.‬‬ ‫הממצא המעניין ביותר שנחשף במחקר היה‬ ‫שקיים אזור במוח שקשור הן לשנאת הסיכון‬ ‫הכספית והן לזו הקשורה למזון‪ .‬מדובר בקורט־‬ ‫קס הקדם‪-‬מצחי המרכזי התחתון‬ ‫(– ‪ventro medial Prefrontal Cortex‬‬ ‫‪ .)vmPFC‬לוי ועמיתיו הראו‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫שאזור זה מקודד הן את הערך שאנו מייחסים‬ ‫להחלטות לגבי השקעה כספית והן לגבי אוכל‪,‬‬ ‫ושאזור זה עושה זאת על קשת ערכים משות־‬ ‫פת המאפשרת השוואה בין האפשרויות השונות‪.‬‬ ‫ההיפותלמוס היה קשור לשנאת הסיכון‬ ‫לאוכל בלבד שמוכר במחקר כאזור שאחראי‬ ‫במוח על הפרשת הורמונים‪ ,‬הומאויסטזיס‬ ‫(התהליך הביולוגי שבו הגוף שומר על איזון‬ ‫פנימי אל מול השינויים בסביבה החיצונית) וכן‬ ‫על תחושת הרעב שלנו‪.‬‬ ‫הראו שישנם איזורים שונים שמקודדים‬ ‫שנאת סיכון לכסף ואיזורים אחרים שמקודדים‬ ‫שנאת סיכון לאוכל ומערכת משותפת שמקו־‬ ‫דדת שנאת סיכון ומשתתפת בהחלטות לכל‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫כאן צריך לחזור רגע אחורה ולשאול מה‬ ‫הקשר בין החלטות פשוטות על צריכת מזון‬ ‫ושתייה‪ ,‬שנובעות מרעב או צמא פיזיים‪ ,‬לבין‬ ‫קבלת החלטות כלכליות? לוי מסביר שישנו יחס‬ ‫המרה בין שתי האופציות‪ ,‬שער חליפין כל־‬ ‫שהו‪" .‬הראינו שהאזור שקודד את שנאת הסי־‬ ‫כון גם לכסף וגם לאוכל עשה זאת בהתחשב‬ ‫ביחס ההמרה ביניהם שמדדנו עבור כל נבדק‪.‬‬ ‫ממצא זה מהווה עדות חזקה לכך שישנה מע־‬ ‫רכת מוחית ‪ -‬המורכבת ממספר אזורים ‪ -‬אשר‬ ‫פועלת כאשר אנו מבצעים כל סוג של החלטה‪:‬‬ ‫מה לאכול‪ ,‬לאן ללכת‪ ,‬עם מי להתחתן והיכן‬ ‫לקנות בית"‪.‬‬ ‫השפעת המערכת הפנימית‬ ‫מחקר נוסף שד"ר לוי ביצע הראה שאותם‬ ‫אזורים משתתפים בקבלת החלטות ומקודדים‬ ‫את הערך של כל דבר שנחקר עד כה ‪ -‬מכסף‪,‬‬ ‫אוכל‪ ,‬שתייה‪ ,‬דרך סקס‪ ,‬כאב‪ ,‬תמונות יפות‬ ‫ועד חשיפה לפרצופים נאים‪ .‬כלומר‪ ,‬אותו אזור‬ ‫משותף‪ ,‬שזוהה במחקר הראשון‪ ,‬הופיע שוב‬ ‫ושוב באין‪-‬ספור מחקרים אחרים‪" .‬זיהינו אזור‬ ‫ שהוא חלק ממערכת שלמה ‪ -‬אשר מקודד‬‫את ערכם של כל האופציות שעומדות בפני‬ ‫האדם בזמן החלטה על סקלת ערכים משות־‬ ‫פת"‪ ,‬מספר ד"ר לוי‪" .‬באנגלית זה נקרא‪The :‬‬ ‫‪ ,common currency network‬או ‪The‬‬ ‫‪final common valuation path before‬‬ ‫‪."choice‬‬ ‫לוי מצביע על כך שאל המערכת הכללית הזו‬ ‫יכנסו כל פרטי המידע הרלוונטים שיעזרו למוח‬ ‫לגבש את ערכה של אופציה מסויימת‪ .‬פרטים‬ ‫כגון רגשות‪ ,‬הקשר (קונטקסט) שבו נמצא‬ ‫האדם‪ ,‬המצב הפנימי שלו (רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬עייפות)‪,‬‬ ‫זכרונות לגבי סיטואציות דומות וכיוצ"ב‪ .‬המ־‬ ‫ערכת הכללית תאחד הכל לכדי ערך סופי לכל‬ ‫אופציה‪ ,‬על סקלה משותפת‪ ,‬כך שניתן להש־‬ ‫וות בין האופציות הרלוונטיות באותו הרגע‪ .‬מה‬ ‫שיפה כאן הוא‬ ‫שזה בדיוק מה שהתיאוריה‬ ‫הכלכלית מנבאת‪ .‬קידוד של‬ ‫תועלת כלכלית בסקלה משותפת לכל סוג הח־‬ ‫לטה‪.‬‬ ‫במחקר אחר בדק ד"ר לוי את ההשפעה של‬ ‫רעב וצמא על שנאת הסיכון שלנו‪ .‬אמנם ישנם‬ ‫מחקרים רבים בתחום‪ ,‬אבל כמעט כולם נעשו‬ ‫על בעלי חיים‪ .‬המחקר שביצע לוי היה הראשון‬ ‫שבדק את ההשפעה של רעב וצמא על שנאת‬ ‫הסיכון בהשקעה כספית‪ ,‬צריכת מזון ושתיית‬ ‫מים באותו נבדק אנושי‪" .‬מצאנו‪ ,‬בדומה לרוב‬ ‫המחקרים בבעלי חיים‪ ,‬שככל שאנו רעבים יותר‬ ‫אנו נוטים להיות פחות שונאי סיכון‪ .‬מה שמ־‬ ‫עניין הוא שהשינוי בשנאת הסיכון התבצע לא‬ ‫רק בעבור החיזוק שהיה בחסר ‪ -‬אוכל ומים ‪-‬‬ ‫לוי ועמיתיו הראו‪ ,‬שאזור‬ ‫הקורטקס הקדם‪-‬מצחי‬ ‫מקודד הן את הערך שאנו‬ ‫מייחסים להחלטות לגבי‬ ‫השקעה כספית והן לגבי‬ ‫אוכל‪ ,‬ועושה זאת על‬ ‫קשת ערכים משותפת‬ ‫המאפשרת השוואה בין‬ ‫האפשרויות השונות‬ ‫אלא גם ביחס לכסף‪ .‬כלומר‪ ,‬זה מראה שישנה‬ ‫השפעה של המערכת שמנטרת את המצב הפ־‬ ‫נימי שלנו על מערכת קבלת ההחלטות הכללית‬ ‫שלנו"‪.‬‬ ‫רוב המחקרים שבודקים מה משפיע על תה־‬ ‫ליך קבלת ההחלטות האנושי בודקים מאפיינים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬כגון הקשר והשפה שבה מתארים את‬ ‫ההחלטות‪ ,‬תוך ביצוע מניפולציה על הרגשות‬ ‫של הנבדקים‪ .‬המחקר של ד"ר לוי ושל אחרים‬ ‫מראה‪ ,‬כי ישנה חשיבות גדולה לא פחות למצב‬ ‫הפנימי של הגוף שלנו‪ .‬עייפות‪ ,‬רעב‪ ,‬צמא‪ ,‬קור‪,‬‬ ‫חום‪ ,‬רמת סוכר בדם וכו'‪ .‬לכל הדברים האילו‬ ‫ישנה השפעה על קבלת ההחלטות שלנו‪ ,‬אך לוי‬ ‫מבהיר כי אנו רק בתחילת הדרך להבין‬ ‫בדיוק כיצד‪.‬‬ ‫צוללים לתהליך קבלת ההחלטות‬ ‫האנושי‬ ‫אז האם המסקנה היא שכדאי לאכול ארו־‬ ‫חת בוקר טובה לפני שמחליטים על השקעות‬ ‫בבורסה‪ ,‬כנראה שכן‪ ,‬אבל מדובר בעניין רציני‬ ‫לגמרי‪ ,‬שכן למחקר עשויות להיות גם השלכות‬ ‫מעשיות מרחיקות לכת‪ .‬מתברר כי זיהוי המע־‬ ‫רכת הכללית מאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד‬ ‫בעצם אנו מקבלים החלטות ואף אולי להבין מה‬ ‫קורה כאשר מערכת קבלת ההחלטות שלנו מש־‬ ‫תבשת ופוגעת לנו בבריאות‪ ,‬כמו בהתמכרויות‪,‬‬ ‫או בהשמנת יתר‪ .‬ניתן למדוד את הפעילות‬ ‫מאזורים אלו ולנסות לנבא מה אנשים עשויים‬ ‫להחליט‪ ,‬או עד כמה הם מעריכים אופציה זו‬ ‫או אחרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להשפיע בצורה ישירה‪,‬‬ ‫או עקיפה‪ ,‬על המערכת הכללית בעזרת גרייה‬ ‫חשמלית‪ ,‬גרייה מגנטית (‪ ,)TMS‬תרופות וכו'‪.‬‬ ‫"אנו צוללים לליבת תהליך קבלת ההחל־‬ ‫טות האנושי"‪ ,‬מסכם ד"ר דינו לוי‪" .‬אם נוכל‬ ‫לתעל את כל הנתונים הפיזיים והרגשיים‪ ,‬כולל‬ ‫רמת הסוכר בדם והפרשת הורמונים‪ ,‬לכדי מודל‬ ‫שלם‪ ,‬נוכל להבין טוב יותר כיצד בני תמותה‬ ‫מקבלים החלטות‪ ,‬ובעיקר מה משפיע על תה־‬ ‫ליך זה"‪✱ .‬‬ ‫פוליגרף של רגשות‬ ‫לוי שואף לקחת את המחקרים שביצע‬ ‫צעד אחד קדימה‪ .‬לאחרונה הוקמה‬ ‫בפקולטה לניהול מעבדת מחקר בתחום‬ ‫הנוירו‪-‬מרקטינג וד"ר לוי נתבקש לעמוד‬ ‫בראשה ולהפעילה‪ .‬מדובר על תחום‬ ‫המשלב מחקר שיווקי עם רכיבים‬ ‫ונתונים מתחום הפיזיולוגיה‪ ,‬שמגיעים‬ ‫מחקר המוח הנעשה בעזרת תהודה‬ ‫מגנטית‪ .‬המטרה היא ליצור פוליגרף‬ ‫של רגשות ושורה של מדדים‪ ,‬שיאפשרו‬ ‫לחוקרים להבין כיצד צרכנים מתנהגים‬ ‫באקט של קנייה ורכישת מוצרי צריכה‬ ‫שונים‪ .‬למשל‪ ,‬חשיפה ההשפעה של‬ ‫מסעות פרסום‪ ,‬אריזות ותמחור על‬ ‫התנהגות צרכנים ועוד‪.‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]27‬‬ ‫דעה‬ ‫מזמינים את כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם‬ ‫כשניצבים בפני בעיה אסטרטגית‪ ,‬משבר‪ ,‬או סוגיה כרונית מורכבת‪ ,‬אולי הגיע הזמן‬ ‫לנסות להזמין את כולם להשתתף בשיח שקוף ושוויוני‪ ,‬המעודד התרחשויות בו‪-‬זמניות‬ ‫וריבוי אפשרויות‪ .‬חשיבה חדשה על הדרך לטפח מוטיביציה וחדשנות בארגון‬ ‫מאת‪ :‬טובה אורבוך‬ ‫ב‬ ‫שנת ‪ ,2002‬כשהשוק החל להתאושש‬ ‫מעט מהמשבר הכלכלי‪ ,‬קיבלתי‬ ‫שיחת טלפון מחברת היי‪-‬טק מלווה‬ ‫בבקשה לסיוע דחוף‪" :‬שמענו שאת‬ ‫מומחית למוטיבציה‪ .‬אנו חוששים מעזיבה של‬ ‫אנשים טובים וזקוקים לסיוע‪ .‬תייעצי לנו מה‬ ‫לעשות כדי שלא יעזבו"‪ .‬מודל היעוץ הקונבנו‬ ‫ציונלי היה שולח אותי לראיין‪ ,‬לכתוב דיאגנוזה‬ ‫ופרוגנוזה‪ ,‬לבצע ניתוח "אובייקטיבי" ולחבר‬ ‫המלצות לפעולה‪ .‬אני בחרתי להשיב‪" :‬אינני‬ ‫מומחית למוטיבציה‪ ,‬אבל אני מומחית בלהפו‬ ‫גיש אתכם עם האנשים שיוכלו לענות לכם על‬ ‫שפגעו במוטיבציה לא נבעו משכר על מרכיביו‬ ‫השונים‪ ,‬אלא דווקא מרכיבים שונים של העבוו‬ ‫דה גופא‪ :‬מיזוג היסטורי שלא עובד ויצר ניכור‬ ‫מסויים בין מפתחי מוצר ומשווקיו‪ ,‬ושלל נוו‬ ‫שאים ותהליכי עבודה‪ ,‬שנקלעו לקשיים ויצרו‬ ‫תסכול‪.‬‬ ‫חוכמת הרבים‬ ‫הצורך בטרנספורמציה מואצת‪ ,‬כמו גם הצוו‬ ‫רך בשינוי דפוסי קבלת החלטות ומנהיגות‪,‬‬ ‫מדפוסים הירראכיים לרשתיים‪ ,‬קיים בכל המו‬ ‫צבים בהם ניצבת לפנינו בעיה אסטרטגית‪ ,‬סוו‬ ‫גיה כרונית מורכבת‪ ,‬או משבר שדורש תשובה‬ ‫מיידית‪ .‬כשאנו נדרשים לייצר תמונות מצב‬ ‫יריבות הפכה לשותפות לדרך‪ ,‬סקפטיות פינתה מקום לאמונה‬ ‫ופחד הפך לאהבה‪ .‬הפתעה רבה ציפתה לכולם כשהסתבר‬ ‫שמועקות ומשקעים שפגעו במוטיבציה לא נבעו משכר‪ ,‬על‬ ‫מרכיביו השונים‪ ,‬אלא דווקא מרכיבים שונים של העבודה גופא‬ ‫השאלה שמעסיקה אתכם ‪ -‬אלה אותם אנשים‬ ‫שעל המוטיבציה שלהם אתם רוצים לשמור"‪.‬‬ ‫השיח הפשוט והישיר הזה עם האנשים עצמם‬ ‫לא עלה כלל כאפשרות‪ .‬מדוע? כי בדרך כלל‬ ‫הוא נפסל על הסף מתוך חשש להיתפס כחלש‪,‬‬ ‫להפסיד בנקודות עוד לפני שהחל הקרב‪ .‬התפיו‬ ‫סה היא של יריבות במקרה הטוב ומלחמה במקו‬ ‫רה הרע‪ .‬במקרה זה מצאתי אוזן קשבת וסקרנות‬ ‫לנסות גישה אחרת‪ .‬בתוך שבועות קמה ועדת‬ ‫היגוי‪ ,‬הוזמנו כלל אנשי הארגון‪ ,‬כשליש מהם‪,‬‬ ‫‪ 180‬איש‪ ,‬בחרו להגיע ולקחת חלק פעיל בשיח‬ ‫בן יומיים‪ ,‬שפתח מרחב לשאלה‪:‬״ כיצד ניצור‬ ‫ארגון שאנו שמחים וגאים להשתייך אליו?״‪.‬‬ ‫יריבות הפכה לשותפות לדרך‪ ,‬סקפטיות פינתה‬ ‫מקום לאמונה ופחד הפך לאהבה‪ .‬הפתעה רבה‬ ‫ציפתה לכולם כשהסתבר שמועקות ומשקעים‬ ‫[ ‪ ]28‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫אמינות‪ ,‬לקבל החלטות בתנאים של מידע חלקי‬ ‫וליישמן תוך התארגנות לכדי תנועה מתואמת‪,‬‬ ‫אנו זקוקים לתהליכים המאפשרים לכך לקרות‪.‬‬ ‫תשובה ניתן למצוא בשיטות עבודה המזמנות‬ ‫את "כל המערכת" להיות בחדר אחד ולעבוד יחד‬ ‫בשקיפות ובשוויוניות על שאלה ממוקדת‪ ,‬אשר‬ ‫חשובה וחיונית לכל אחד מהמוזמנים כפרטים‬ ‫ולמה שמחבר אותם יחד כקולקטיב‪.‬‬ ‫בעשרים השנים האחרונות התברכנו במגו‬ ‫וון עשיר של גישות ושיטות המאפשרות שיח‬ ‫שכזה‪ .‬המוכרות והידועות שביניהן הן ‪Open‬‬ ‫‪( space technology‬מרחב פתוח)‪Future ,‬‬ ‫‪ Search Appreciative inquiry‬ו‪world-‬‬ ‫‪ café‬נהוגות בארץ ובעולם וחולקות יחד מספר‬ ‫עקרונות התנהלות‪:‬‬ ‫‪" .1‬כל המערכת בחדר"‪ .‬על השונות והמגוון‬ ‫שכולם מספקים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזמנה ובחירה‪ .‬אתה מוזמן‪ .‬אינך חייב להופיע‪,‬‬ ‫אבל אתה מוזמן‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיוך עצמי‪ .‬אתה מוכלל (‪ .)Included‬עצם‬ ‫רצונך לבוא קובע שאתה שייך‪.‬‬ ‫‪ .4‬ללא אשם והאשמה‪ .‬אתה בדיוק מספיק כפי‬ ‫שאתה‪ .‬קבלה רדיקלית‪.‬‬ ‫‪ .5‬התארגנות עצמית‪ .‬המשתתפים הם שמח�ו‬ ‫ללים את כל זה על‪-‬ידי יצירת סדר יום וביצועו‪.‬‬ ‫‪ .6‬שקיפות‪ .‬שקיפות מלאה של הגדרת מטרות‪,‬‬ ‫נתונים ותוצרים‪.‬‬ ‫‪ .7‬מקום לכל אחד ולכל יוזמה‪ .‬עידוד התר�ח‬ ‫שויות בו‪-‬זמניות וריבוי אפשרויות‪.‬‬ ‫‪ .8‬חופש תנועה‪ .‬החופש לבוא וללכת‪ ,‬לחבור‬ ‫ולהיפרד‪ ,‬נתון בידי כל משתתף בכל רגע‪.‬‬ ‫אינטליגנציה קולקטיבית‬ ‫כאשר מזמינים אנשים למפגש ולא מתעקו‬ ‫שים על כך שהם חייבים להסכים פירוש הדבר‬ ‫שאיש לא צריך להילחם או להתפשר; כאשר‬ ‫מאפשרים לאנשים לנוע בחופשיות בכל רגע‬ ‫ורגע אנו למעשה מזמינים אותם ליטול אחריות‬ ‫אישית ולוויסות עצמי‪.‬‬ ‫אני מאמינה שכאשר אנו מוזמנים להביא את‬ ‫עצמנו באופן מלא‪ ,‬עם החיוניות‪ ,‬התשוקה והאחו‬ ‫ריות‪ ,‬נוצרות מערכות מלאות חיים שלהן אינטו‬ ‫ליגנציה קולקטיבית‪ .‬מערכות אלה הן מערכות‬ ‫חכמות‪ ,‬שמפתחות תודעה קולקטיבית המאפשו‬ ‫רת להן לנווט בתוך המורכבות הארגונית ולתקן‬ ‫עצמן תוך כדי תנועה‪ .‬מדוע הן אינטליגנטיות‬ ‫כל כך? אולי משום שהן מכילות שונות ומגוון‪,‬‬ ‫אין‪-‬סוף נקודות המבט מזרימות מידע ומכיילות‬ ‫את המערכת כשלם בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫אולי הגיע הזמן לנסות? ✱‬ ‫הכותבת היא מרצה בתוכנית לתואר שני‪ ,‬עם התמחות בייעוץ‬ ‫ארגוני‪ ,‬בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל‪-‬אביב וחלוצת‬ ‫שיטתהמרחב הפתוח (‪ )open space technology‬בישראל‬ ‫אחריות חברתית‬ ‫כסף קטן לאדם‪ ,‬הון גדול לחברה‬ ‫עמותת "עיגול לטובה" מצליחה לצרף כסף קטן לתרומה חברתית גדולה בדרך לשינוי פני‬ ‫החברה הישראלית‪ .‬דנה ארגוב טיקוצקי‪ ,‬מנכ"לית העמותה‪ ,‬מספרת על הרעיון הייחודי שעומד‬ ‫מאחורי הפעילות ומסבירה כיצד ניתן לתרגם פילנתרופיה עממית לסולידריות חברתית‬ ‫מאת‪ :‬יואל צפריר‬ ‫ב‬ ‫מחקר מקיף‪ ,‬שערך ארגון המדינות‬ ‫המפותחות (‪ )OECD‬אודות היקפי‬ ‫הפעילות ההתנדבותית של אזרחי‬ ‫המדינות החברות בו‪ ,‬נמצא כי שיעור‬ ‫ההתנדבות של אזרחי ישראל נמוך באופן בולט‪.‬‬ ‫אזרח ישראלי תורם כעשירית מהמקבילה האמ־‬ ‫ריקאית שלו‪ .‬על‪-‬פי נתוני המרכז לחקר הפילנ־‬ ‫תרופיה בישראל הפילנתרופיה הישראלית מהווה‬ ‫רק ‪ 0.74%‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫"נתונים אלו רחוקים מלשקף את הערכים‬ ‫היהודיים שרובנו גדלנו והתחנכנו על פיהם‪,‬‬ ‫כגון ערבות הדדית‪ ,‬נתינה ובניית חברה אזרחית‬ ‫טובה יותר"‪ ,‬אומרת דנה ארגוב טיקוצקי‪ ,‬הפ־‬ ‫עילה בתחום האחריות החברתית ובוגרת החוג‬ ‫לחשבונאות של הפקולטה לניהול באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪" .‬צריך לעשות הרבה יותר כדי לממש‬ ‫את הערכים הללו בפועל‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום"‪.‬‬ ‫ארגוב טיקוצקי לא רק מדברת אלא גם עושה‪.‬‬ ‫כמנכ"לית עמותת "עיגול לטובה" היא אחראית‬ ‫לאחד המיזמים החברתיים היותר מעניינים שצ־‬ ‫מחו כאן בשנים האחרונות‪ ,‬אשר מצליח לחבר‬ ‫יחד כסף קטן לתרומה חברתית גדולה‪.‬‬ ‫הרעיון הוא פשוט ‪ -‬באמצעות מנגנון‬ ‫המיושם בחברות האשראי‪ ,‬כל צרכן שבוחר בכך‬ ‫יכול לעגל כל עסקה בכרטיס אשראי לשקל‬ ‫הקרוב‪ ,‬ולתרום את האגורות שיעוגלו במלואן‬ ‫לעמותות וארגונים בהתאם לבחירתו‪.‬‬ ‫הנגשת התמיכה לארגונים חברתיים‬ ‫"עיגול לטובה" הוקמה בשנת ‪ 2008‬על‪-‬ידי‬ ‫אנשי העסקים אורני פטרושקה‪ ,‬יעקב בורק‬ ‫ויהושע אגסי‪ ,‬בהתבסס על רעיון בריטי שה־‬ ‫מימוש הראשון שלו בעולם מתבצע בישראל‪.‬‬ ‫המטרה ‪ -‬לשפר את תרבות הנתינה בישראל‪,‬‬ ‫וזאת ע"י חינוך לתרומה מושכלת ותוך הפיכת‬ ‫התרומה לדרך חיים ושווה לכל כיס‪.‬‬ ‫בראיון ל"מנהלים" אומרת ארגוב טיקוצקי‪,‬‬ ‫כי יוזמת "עיגול לטובה" הייתה צעד הכרחי‬ ‫בדרך לשיפור תרבות הנתינה בישראל ומד־‬ ‫גישה‪ ,‬כי הרעיון העומד בבסיס העמותה הוא‬ ‫הנגשת התמיכה בארגונים חברתיים‪ ,‬באופן שבו‬ ‫תרומה לארגונים אלה נעשית על בסיס קבוע‬ ‫ושיטתי‪ ,‬כאשר כל אגורה שתורם האזרח עו־‬ ‫ברת במלואה ובאופן ישיר לארגונים בהם בחר‬ ‫לתמוך‪.‬‬ ‫דנה‪ ,‬לקחתם את הסממן המובהק ביותר של‬ ‫החברה הקפיטליסטית ‪ -‬כרטיס האשראי ‪-‬‬ ‫וחיברתם אותו למשהו חברתי‪ .‬זה מרגש אבל‬ ‫גם מעניין‪...‬‬ ‫"זה נכון‪ .‬מתברר שהכסף הקטן של כולנו הוא‬ ‫מכשיר חברתי ענק‪ ,‬שיש לו את העוצמה להש־‬ ‫פיע‪ ,‬כשהוא מצטרף לכסף הקטן של אלפי בני‬ ‫דנה ארגוב טיקוצקי‬ ‫אדם נוספים‪ .‬עבור האדם הבודד אלה אגורות‪,‬‬ ‫אבל ביחד זהו כסף חברתי"‪.‬‬ ‫לאן מנותב הכסף?‬ ‫"אנחנו מעבירים ‪ 100%‬מסכומי התרומות‬ ‫הלאה לעמותות בהתאם לבחירה האישית של‬ ‫כל תורם‪ .‬הרשימה שלנו שלנו כוללת עשרה‬ ‫תחומים (איכות סביבה‪ ,‬ילדים ונוער בסיכון‪,‬‬ ‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬נשים במ־‬ ‫צוקה‪ ,‬הגנת הסביבה והחי וכו') ותחתם מאוגדות‬ ‫כ‪ 100 -‬עמותות‪ ,‬כאשר המטרה היא שכל אחד‬ ‫ימצא יעד כלבבו ברשימה זו‪ .‬כל העמותות עברו‬ ‫את מבדק ארגון 'מידות' לאפקטיביות ונבחרו‬ ‫על‪-‬ידי ועדה ציבורית בראשה עומד נשיא בית‬ ‫המשפט העליון לשעבר‪ ,‬השופט מאיר שמגר"‪.‬‬ ‫המנגנון הזה הוא ייחודי בארץ או בעולם?‬ ‫"מסתבר שכן‪' .‬עיגול לטובה' היא העמותה‬ ‫היחידה בעולם שמעבירה ‪ 100%‬מכספי התרומה‬ ‫שלה הלאה‪ .‬הניקיון‪ ,‬הצינור השקוף‪ ,‬הבחירה‬ ‫המקצועית של העמותות עם המנגנון והמב־‬ ‫דקים‪ ,‬והכל תוך מחוייבות מוחלטת לשקיפות‬ ‫ואפקטיביות‪ ,‬אלה הם דברים ייחודיים ברמה‬ ‫עולמית"‪.‬‬ ‫מה השגתם עד היום?‬ ‫"כיום חברות ישראכרט‪ ,‬אמריקן אקספרס‬ ‫ולאומי קארד מאפשרות ללקוחות שלהם לעגל‬ ‫לטובה‪ .‬במקביל‪ ,‬אנו עושים מאמץ מירבי לר־‬ ‫תום את חברת ויזה כאל ובכך באמת לאפשר‬ ‫לכל אזרח בוגר במדינה להצטרף ולהיות שותף‬ ‫ביוזמה זו‪ .‬במישור אחר חלה התפתחות לטובה‪,‬‬ ‫כאשר חילן‪-‬טק‪ ,‬חברת ניהול השכר הגדולה‬ ‫בארץ‪ ,‬מאפשרת ללקוחותיה להציע לעובדים‬ ‫לעגל את שכרם החודשי כלפי מטה ולתרום‬ ‫בדיוק באותו אופן"‪.‬‬ ‫הזכרת ששנת ‪ 2012‬הייתה שנת מפנה‬ ‫עבור העמותה‪ .‬מה קרה בה?‬ ‫"חברות האשראי הלכו צעד אחד נוסף ורתמו‬ ‫את מוקדי שירות הלקוחות שלהם לגיוס לקו־‬ ‫חות‪ .‬התוצאות היו מדהימות‪ ,‬כאשר כל לקוח‬ ‫רביעי נרתם ונרשם‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬כי הצלחנו‬ ‫לבסס תשתית בת‪-‬קיימא אשר תמשיך להניב‬ ‫הכנסה לעשרות עמותות‪ ,‬כמעט באופן אוטו־‬ ‫מטי‪ ,‬למשך שנים רבות‪' .‬עיגול לטובה' הפכה‬ ‫מיוזמת סטרט‪-‬אפ למנגנון ממוסד לפילנתרו־‬ ‫פיה עממית"‪.‬‬ ‫מה עוד את שואפת להשיג ובאילו טווחי זמן?‬ ‫"אנו מצפים לסיים את השנה עם מעגל הש־‬ ‫פעה חברתי של כ‪ 100,000 -‬מעגלים‪ ,‬שיתרמו‬ ‫חמישה מיליון שקלים לשנה‪ .‬אם רק ‪ 10%‬מסך‬ ‫מחזיקי כרטיסי האשראי יצטרפו אזי נוכל לת־‬ ‫רום באופן קבוע כ‪ 30 -‬מליון שקלים לטובת‬ ‫עשייה חברתית ראויה‪ ,‬הכל מהאגורות של כו־‬ ‫לנו ומבלי להכביד על כיס התורם"‪.‬‬ ‫דיברת על תרבות של פילנתרופיה עממית‬ ‫כנורמה חברתית‪ .‬למה כוונתך?‬ ‫"הו‪ ...‬אני מדברת על זה המון‪ .‬אני מאמינה‬ ‫שעצם הפעילות של אזרחים יחד לקידום מטרות‬ ‫או אינטרסים משותפים יוצרת הון חברתי‪ .‬כו־‬ ‫לנו היינו עדים למחאה החברתית ולצורך שלנו‬ ‫כאזרחים בחברה אזרחית טובה ומעורבת יותר‪.‬‬ ‫פילנתרופיה עממית היא נדבך חשוב במערכת‬ ‫הזאת"‪✱ .‬‬ ‫פברואר ‪ | 2013‬מנהלים‬ ‫[ ‪]29‬‬ ‫קצת תרבות‬ ‫מסע עולמי‬ ‫משבדיה בצפון הקר‬ ‫ועד ברזיל בדרום החם‪,‬‬ ‫הסטודנטים של התוכנית‬ ‫הבין‪-‬לאומית של רקנאטי‬ ‫‪Sofear International MBA‬‬ ‫מספרים על המקומות‬ ‫והאתרים החביבים עליהם‬ ‫במחוזות ילדותם‬ ‫גלריות ובתי קפה ברובע ההיפסטרים‬ ‫בנג'מין ראץ‪ ,‬שבדיה‬ ‫שטוקהולם פרושה על פני‬ ‫כמה איים‪ .‬הדרומי והפופומ‬ ‫לארי שבהם הוא סודרמאלם‪,‬‬ ‫השכונה ממנה הגעתי ארצה‬ ‫ושאליה אני ממליץ לכם‬ ‫להגיע בביקור הבא שלכם‬ ‫לשבדיה ‪ -‬בין אם לעסקים‬ ‫ובין אם לבילוי עם המשפחה‪.‬‬ ‫המקום החביב עלי הוא הנקודה ב ה ליסבת סל�א‬ ‫נדר ‪ -‬גיבורת הסרט "הנערה עם קעקוע הדרקון"‪,‬‬ ‫פגשה את להקת "אבבא"‪ .‬בהמשך‪ ,‬באחד הרחומ‬ ‫בות הראשיים‪ ,‬פולקנגגטן (‪)Folkungagatan‬‬ ‫חרוט על המדרכה‪" :‬כאן נפגשו לוקאס וכרמן‪.‬‬ ‫היום הם נשואים ויש להם בת"‪ .‬קשה שלא לחייך‬ ‫כשחולפים על פני הכתובת‪ .‬כאן תמצאו מעמ‬ ‫דניות עירוניות הממוקמות ברובע ההיפסטרים‬ ‫של הסוהו‪ ,‬דרומית לפולקנגגטן‪ ,‬בכיכר ניטרוגט‪.‬‬ ‫תמצאו שילוב של חנויות למזון אורגני‪ ,‬מסעדות‬ ‫ומאפיות‪ .‬המזון‪ ,‬כמו האווירה במקום‪ ,‬מתאפיין‬ ‫בתערובת של ים תיכוני וסקנדינבי והעירוב‬ ‫שטוקהולם‪ ,‬שבדיה‬ ‫[ ‪ ]30‬מנהלים | פברואר ‪2013‬‬ ‫אזור פלבה בצ'כיה‬ ‫הזה מושך למקום את הקהל הצעיר במשך כל‬ ‫ימות השבוע‪ .‬האתר הבא הוא "פוטוגרפיסקה"‬ ‫)‪ )Fotografiska‬מוזיאון לצילום הממוקם ב�מ‬ ‫חסן ישן ליד הים‪ ,‬שהפך יעד מבוקש לתיירים‬ ‫ומקומיים כאחד‪ .‬הוא מתפרס על פני שלוש קומ‬ ‫מות ובקומה העליונה נמצאת גלריה ובית קפה‬ ‫מעולה עם הנוף הכי יפה בשטוקהולם‪.‬‬ ‫אם התעייפתם קצת‪ ,‬לכו לשבת במלקוויסמ‬ ‫טקפבר (‪ .)MellqvistKaffebar‬זהו בית קפה‬ ‫ברחוב הורנסגטן‪ ,‬שם כתב סטיג לרסון את ספרו‬ ‫האחרון‪" ,‬הנערה שבעטה בקן הצרעות"‪ .‬יש שם‬ ‫טראסה גדולה בחוץ ובכלל מיקום בית הקפה מומ‬ ‫שלם לסיורים בעקבות סדרת ספריו של לרסון‪.‬‬ ‫הסיור יהווה עבורכם אתנחתא‪ ,‬אנשי העסקים‬ ‫הישראליים‪ ,‬לאחר יום ארוך של פגישות‪ ,‬ויותיר‬ ‫בכם טעם של עוד‪.‬‬ ‫מערות קטנות וחורבות רומנטיות‬ ‫אווה פסורובה‪ ,‬הרפובליקה הצ'כית‬ ‫מכל המקומות הנפ מ‬ ‫לאים ברפובליקה הצ'כית‪,‬‬ ‫אני אוהבת במיוחד את אזור‬ ‫פלבה‪ ,‬המומלץ גם לאנשי‬ ‫עסקים ויזמים המגיעים לממ‬ ‫דינה לזמן קצוב‪.‬‬ ‫האזור‪ ,‬שהוכרז כאתר‬ ‫לשימור על‪-‬ידי ארגון‬ ‫אונסק"ו‪ ,‬נמצא בדרום מורביה‪ ,‬בסמוך לגבול‬ ‫עם אוסטריה‪ .‬יש כאן גבעות מנוקדות צוקי אבן‬ ‫גיר ובהן תמצאו מערות קטנות וחורבות רומנמ‬ ‫טיות על פסגותיהן‪ .‬ביניהן תוכלו לטייל בסוף‬ ‫יום הפגישות ולחזור בעתיד עם בני משפחה‬ ‫וחברים‪ .‬תוכלו‪ ,‬עימם או בלעדיהם‪ ,‬לטייל ליד‬ ‫הסכר והכנסייה הקטנה הממוקמת במרכז פלבה‪,‬‬ ‫המזכירים כפר שהוצף‪.‬לספורטאים ולחובבי היין‬ ‫שביניכם נציין שהמקום הינו אתר אידיאלי לבימ‬ ‫לוי ולכל סוגי ספורט המים (גלישת רוח‪ ,‬חתירה‪,‬‬ ‫שחיה ועוד)‪ .‬רשת השבילים באזור מעניקה הזדמ‬ ‫מנות ייחודית לשלב טיולי אופניים עם טעימת‬ ‫יין במרתפים קטנים המגישים יינות מקומיים‬ ‫מעולים‪ .‬פשוט גן עדן‪.‬‬ ‫שכונה שמעניקה השראה‬ ‫לטישיה סולדן‪ ,‬ברזיל‬ ‫לאנשי עסקים המגימ‬ ‫עים לריו‪-‬דה‪-‬ז'נרו ויש להם‬ ‫מספר שעות לטייל בעיר‬ ‫אמליץ לבקר במקום האהוב‬ ‫עליי בעיר המדהימה הזאת ‪-‬‬ ‫רחובות איפנמה‪ .‬כשמטיילים‬ ‫ברחובות הללו אפשר ליהנות‬ ‫מדוכני הפירות האקזוטיים‬ ‫בפינות הרחוב‪ ,‬לצד חנויות צבעוניות המציגות‬ ‫את קולקציית הקיץ של ריו‪ ,‬תוך התמכרות לרוח‬ ‫הקרירה הנושבת בינות לעצים הירוקים להדהים‪.‬‬ ‫ריו־דה־ז'נרו‪ ,‬ברזיל‬ ‫לקראת סוף הערב‪ ,‬ובאם תרצו אף קודם לכן‪ ,‬תומ‬ ‫כלו לבקר בברים המקומיים‪ ,‬שמוציאים שולחמ‬ ‫נות וכיסאות אל המדרכה‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לשתות בירה‬ ‫וליהנות מיופייה של העיר ואנשיה‪ .‬על‪-‬אף שאני‬ ‫גרה מחוץ למדינה בחמש השנים האחרונות‪ ,‬אני‬ ‫תמיד נזכרת בחיבה רבה בזמנים הטובים שעברו‬ ‫עליי ברחובות איפנמה ‪ -‬מייד לאחר בילוי של‬ ‫בוקר בשפת הים באחר הצהריים של אביב‪ .‬אני‬ ‫בטוחה כי כיזמים ואנשי עסקים תמצאו באיפנמה‬ ‫מקום שכדאי לחזור אליו‪ ,‬גם לאחר מסע העסקים‬ ‫שלכם‪ ,‬והפעם עם משפחותיכם‪✱ .‬‬