בס " ד ז ' אלול ה תש ע " ג -פרשת כי תצא פָּ נָּ יםָּבָּ פָּ נָּ יםָּ הרב אהרון איזנטל שיחה כללית בעבודת ה' מ לחמה מאהבת ה ' פרשתנו מרובת מצוות יותר מכל פרשה אחרת -יש בה ע"ד מצוות ,ונמצא שהיא מלאה באהבת ה' אלינו ,שכן אמרו חז"ל" :רצה הקב" ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות פ"ג מט"ז) .מעניין לראות כי הפרשה מלאת ַמ ְל ָח ָמה" (דברים כא ,י) ומסיימת בפרשייה העוסקת במלחמה ,אלא שבתחילתה עוסקת המצוות הזו ,פותחת ב" ִּכי ֵת ֵצא ל ִּ ֲמ ֵלק" (כה ,יט). ֵכר ע ָ הפרשה במלחמת הרשות ,וסופה במלחמת מצווה ,הלא היא מצוות " ִּת ְמ ֶחה ֶאת ז ֶ אף שאלו שתי מלחמות שונות ביסודן ,הן משותפות בשורשן .גם במלחמת הרשות ,שעניינה הרחבת גבול ישראל ולהרבות גדולתו ושמעו של המלך דהיינו מלחמת הרתעה ,וגם במלחמת המצווה של מחיית עמלק ,נדרשת מהיוצאים למלחמה מסירות נפש עבור המטרה העיקרית של המלחמה שהיא ביעור הרע מן העולם .אדם היוצא למלחמה צריך להיות מוכן למסור את נפשו למען מטרת המלחמה מתוך אהבת ה' .מלחמת הרשות מטרתה לשבור את זרוע הרשעים ,שהרי עניינו של עם ישראל בעולם הוא להופיע את הצדק והאמת ,היושר והטוב האלוקיים ,ומלחמת הרשות נועדה לסייע לגילוי הופעת ה' בעולם .וזוהי כמובן גם מטרת מלחמת עמלק ,שהיא ביעור הרע המוחלט ששורשו בעמלק. ֲבי ה' ִּש ְנאּו ָרע" (תהילים צז ,י) ,זו נקודת המוצא וזו התחושה המשותף לשתי מלחמות אלו היא נקודת המוצא של "אֹה ֵ שחייל בצבא ישראל יוצא מתוכה למלחמה .לא שנאת האדם ,אלא שנאת הרע .לא שנאת האויב ,אלא שנאת גילוי הרשע שיש בהופעתו או בהופעת המלכות והעם שאליו הוא שייך ,וכל זה מתוך אהבת ה' .כאשר לוחם יוצא למלחמה מתוך ית ְש ִּב ָ ָד ָך ו ָ יך ְבי ֶ ְתנֹו ה' א-ל ֶֹה ָ יך ּונ ָ ַמ ְל ָח ָמה ַעל אֹי ְֶב ָ התחושה הזו ,החוויה הזו ,העומק הזה ,אזי יש לנו הבטחהִּ " :כי ֵת ֵצא ל ִּ ַפנִּים" (משלי כז ,יט) ,כיוון שאנחנו יוצאים למלחמה מתוך אהבת ה' ,מובטחים אנו שיהא ה' עימנו ִּש ְביֹו"ַ " .כ ַמיִּם ַה ָפנִּים ל ָ וידינו תהיה על העליונה .וכפי שלימדנו הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם (ז ,טו): ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ,ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה ,וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ...וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד ,מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה. לסובב את הפנים אל הקב " ה הפרשה הזו נקראת בתחילת חודש אלול ,והיא מסמלת את עבודת חודש אלול שעניינו ,שורשו ועבודתו היא אהבת ה'. גילוי אהבתנו את ה' או על כל פנים השיבה לאהבה נעלה זו .חודש אלול הוא החודש של תשובת השנה ,החודש האחרון בחודשי השנה ,שמסיים ומחזיר אותנו אל הרעיון הקדמון של התשובה שקדמה לעולם .רעיון התשובה בעומקו הוא השיבה אל ה' ,השיבה אל אהבת ה' ,תיקון היחסים המקולקלים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא .יש פחד גדול בדור האחרון ,בייחוד בציבור הכללי ,מ'חזרה בתשובה' .אני רואה את זה במפגשים שיש לי עם ציבורים שונים ,עצם המפגש עם דמות תורנית, כבר מעביר רטט ופחד שמא 'חס ושלום' מישהו יהפוך לדוס ...אבל האמת היא שגם אנחנו בורחים מהרעיון והציווי הזה לשוב אל ה' .והלא התשובה היא ,לפי חלק מדעות הראשונים ,מצווה מתרי"ג מצוות ,ועל כל פנים אין ספק שהיא מיסודות עבודת ה' ,וכפי שאנו רואים זאת מהרמב" ם שהניח את הנושא הזה בתחילת ספרו ,וממילא כולנו מחויבים בה ומצווים עליה .אך בפועל ,רבים יראים ממנה ומתוצאותיה. פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם □ 2 שמעתי פעם ביטוי על התשובה מהגאון הרב אברהם דב אוירבך ,רבה של טבריה ,זהו פתגם שביידיש הוא חרוז ,אך זה התרגום שלו" :התשובה היא לא דב ,התשובה היא רק סיבוב קל" .הרעיון הוא נפלא ,התשובה היא לא "דב" ,דבר מה מאיים ומפחיד .בדרך כלל אנחנו חושבים על התשובה רק במימד של חטאים פרטיים ,סוג של דין וחשבון על חטאים שעשינו ,מאזן שנתי של התקדמות ונסיגה ,רווח והפסד ,ואלה דברים שפעמים רבות מביאים את האדם למקומות שהוא מפחד לגעת בהם ,מפני שהם מחייבים ,והוא לא רוצה לשנות את סגנון חייו ,הרי נוח וטוב לו במקום שהוא נמצא ,ומזה נובע הפחד .כמובן גם עניין תיקון חטאינו נמצא בתוך המהלך הגדול של התשובה ,אבל באמת רעיון התשובה הוא הרבה יותר גבוה ופשוט ,והוא שמונח בדימוי של "הסיבוב". ְש ַמ ְע ָת ְבקֹלֹו (דברים ל ,ב). יך ו ָ ְש ְב ָת ַעד ה' אל ֶֹה ָ אנו יודעים שפירוש המילה "תשובה" הוא לשוב אל ה' כלשון הכתוב "ו ַ לשוב אל ה' פירושו להתקרב אל ה' ,להרגיש את נוכחות ה' בחיינו ולשלב נוכחות זו בתוך חיינו .וכי תשאל מה פירוש להתקרב אל ה' ,הרי הקב" ה נמצא איתנו תמיד בכל זמן ובכל מצב ואי אפשר להתרחק ממנו? אלא שגם כשמישהו נמצא איתנו ,אנחנו יכולים לעמוד לידו ולהרגיש מרוחקים ממנו .אפשר לעמוד עם הגב אליו ,ולמרות שהוא נמצא מאחורי הוא כאילו לא נמצא .הרעיון של התשובה הוא פשוט להסתובב ולעמוד "פנים אל פנים" מול הקב"ה! בפשטות ,הכוונה היא שעלינו לשאול את עצמנו בכל עת" :מה הקב"ה אומר על הדבר שאני עומד לעשות?" .הרעיון הזה הוא כל כך טעים ומתוק ,קל ופשוט לביצוע .כל אדם יכול לבצע אותו בכל מקום ובכל שלב שבו הוא נמצא .לפעמים הניכור באמת בולט והאדם מרגיש מאוד רחוק ,ויש צורך ביתר מאמץ נפשי כדי להנכיח את ה' ,אבל האפשרות קיימת בכל מצב ובכל מערכת של יחסים. נתבונן במערכת קשרים אחרת אליה כיוונו אותנו חז"ל .השם אלול אוצר בתוכו ראשי תיבות של הפסוק בשיר השירים (ו, ְדֹודי ִּלי" ,וזהו רמז מאוד עמוק למהותו של החודש הנושא שם זה .חז"ל מתארים בעקבות שיר השירים את דֹודי ו ִּ ג)ֲ " :אנִּ י ְל ִּ מערכת הקשרים בינינו לבין הקב"ה ,כמערכת הקשרים שבין בעל לאישה ,בין הדוד לבין הרעיה .זו כידוע מערכת מאוד מורכבת ,ובהקשר לנושא שאנחנו עוסקים בו הדימוי הוא ממש נפלא .מערכת יחסים בין בני זוג סובלת פעמים רבות מעליות וירידות ,אשרי מי שזוכה שכל הזמן הוא נמצא בקו של עלייה וחיזוק ,אך לעיתים בני זוג נקלעים למצב שכל אחד שקוע בעולמו ואינו מתייחס לבן זוגו ,ולפעמים אף יש מריבות ,עד שבני הזוג נקלעים למצב שנקרא "גב אל גב" ,שמשמעו הוא הפניית עורף ,ניכור והתרחקות .הלך רוח זה עלול לקרות לפעמים גם בין אנשים אוהבים ,וודאי בין בני זוג שחיים כל הזמן יחד .זוגיות טובה מחייבת את בני הזוג לחתור למצב של שיבה למצב הראשיתי ,למצב של "פנים אל פנים" ,לקיומיות של אהבה גדולה ,חפץ רב ותשוקה הדדית שאפיינו את הקשר ביניהם בתחילתו. חז"ל רמזו לנו שכשם שהדבר נכון ביחסים הזוגיים ,כך צריך להיות גם בינינו לבין הקב"ה" :אני לדודי ודודי לי" ,אנחנו צריכים לשאוף כל הזמן להיות "פנים בפנים" עם הקב"ה .עלינו להתקשר אל ה' ,הוא נמצא ,הוא קרוב ,אבל השאלה היא באיזה מערכת יחסים אנחנו מולו ,ואם הפננו את עורפנו אליו ,אנו צריכים להסתובב ולהפנות אליו את פנינו .זהו מהלך חיים תמידי שלא קשור רק לחודש אלול ,אבל הימים הללו הם עת רצון ,יש בהם הזדמנות מיוחדת להכניס את הקב"ה לחיינו ולתקן את הנקודה הזו ,ואם הנקודה הזו מתוקנת אזי הכל יתוקן ,זה צעד שישפיע על כל החלטה שלנו ,וממילא על כל מערכות חיינו. מה הקב " ה אומר על זה ? כשאני נפגש עם נערים צעירים שמגיעים לעול תורה ומצוות ,אני מעניק להם מתנות ,ולאחת המתנות שאני מעניק להם אני קורא 'מפתח הזהב' .אני מציע להם ,שכאשר הם עומדים לקבל החלטה ,במיוחד החלטות גדולות בצמתים המרכזיים של החיים ,אך גם לפני כל מעשה ,שישאלו את עצמם" :מה הקב"ה אומר על זה?" .כמו שאדם שואל את עצמו מה רוצה חברו הקרוב ,איך הייתי יכול לשמח אותו ,איזה מתנה אני יכול לתת לו ,כיצד אתנהג כדי שלא ארגיז או אכעיס אותו ,כך והרבה יותר מזה צריך לחשוב ביחס לקב"ה .והלא ככל שאדם יותר קרוב אלינו אנו יותר חושבים עליו ,מה הוא מצפה ממני ,כך ככל שנחוש קירבה אל ה' יותר נשתף אותו בהחלטותינו. כיצד נדע מה הקב"ה רוצה מאיתנו? בתשעים אחוז מהמקרים אנחנו יודעים בפשטות מה לעשות ,הלב שלנו אומר לנו מה טוב ומה רע ,ממה הקב"ה ישמח וממה לא ,הלא אנו בני אברהם יצחק ויעקב .ואם יש לנו ספק ,אני תמיד אומר ,צריך 'לזרוק את זה מהחלון' -לא לעשות את זה .רק אם אני בטוח שבאמת הקב"ה ישמח במעשי -אני יכול לעשות אותם .ולכן אנחנו מוסיפים ולומדים את תורת ה' ,כדי לדעת יותר מדויק ,יותר טוב ,מה ראוי לעשות ומה אין ה' רוצה שנעשה .כמו בין בני זוג שככל שהם אוהבים זה את זה כך הם יודעים יותר אחד על זולתו ,וכל אחד מהם שואף לדעת יותר מה בן זוגו פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם □ 3 רוצה ,מה הוא אוהב ,במה הוא היה שמח ,והוא לומד יותר ויותר את הרצונות של האחר על מנת להפיק את רצונו ,וכך הם נעשים קרובים וקשורים יותר. אני לדודי ודודי לי שלשום התפללתי תפילת ערבית בבית כנסת אחד והיה שם יהודי זקן ,חכם ספרדי ,ששאל אותי שאלה לאחר התפילה, שהתשובה עליה קשורה לדיבורים שדיברנו כאן .הוא הציג סתירה לכאורית בתפילה ,מצד אחד אנו מתפללים בברכה ְָאה ְב ָת ֵאת ה' א- שנייה של קריאת שמע " :ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים" ,ומיד לאחר מכן אנו קוראים את הציווי" :ו ַ יך" (דברים ו ,ה) .מדוע עלינו יש מצווה לאהוב את הקב"ה ,וזו חובה שמוטלת עלינו ,ולעומת זאת כשאנחנו מדברים ל ֶֹה ָ אליו אנחנו מבקשים ממנו בתחנונים" :ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים"? היכן השוויון? אם באהבה הדדית עסקינן ,בין עם ישראל לקב"ה ,אם כן כשם שהוא תובע מאתנו ,כך מותר לנו לתבוע ממנו? זו שאלה נפלאה ,ועניתי לו את הדברים הבאים שקשורים למה שדיברנו עכשיו :חז"ל אומרים שהאיש תובע בפה והאישה תובעת בלב (עירובין ק ,ב) ,אלה בדרך כלל תכונות האופי האופייניות לשני המינים ,אישה לא מבקשת את הצרכים שלה בגלוי ,ולעומתה האיש תובע בגלוי .האיש מדבר יותר גלוי ,הוא יותר חיצוני ,ואילו האישה היא עדינה ,פנימית ,לא מדברת אלא רומזת ,וצריך להיות בעלה עדין נפש ולהבין מה היא רוצה ומבקשת .אמרתי לו ,ואני חושב שזו היא תשובה מאוד אמיתית ,שלכן הקב"ה -שהוא הדוד -אומר: "ואהבת" ,הוא תובע מאיתנו אהבה ,אבל אנחנו עם ישראל ,הרעיה ,מבקשים" :ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים" ,כמו אישה שמבקשת בשקט ,בצניעות ,תאהב אותי ,אל תסיר אהבתך ממני לעולמים. כשאנחנו באים אל הימים הללו שהמוקד שלהם הוא אהבת ה' ,שמתוכה גם יוצאים למלחמה לביעור הרע ,צריך לראות כיצד האהבה הזו באה לידי ביטוי בפועל .מיד לאחר שאנחנו מזכירים בפרשת "שמע" שהקב"ה תובע מאיתנו "ואהבת את ה' א-לוהיך" ,אנחנו מוסיפים שהוא גם תובע מאיתנו להביא את האהבה הזו לידי ביטוי על ידי קיום מצוותיו" :והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי" .אהבה איננה משהו אוורירי ,וירטואלי ,האהבה צריכה לבוא לידי ביטוי ,והביטוי הוא ע"י קיום ַאנִּי לֹו" (שיר השירים ב ,טז) אומר דבר מעניין: ּדֹודי ִּלי ו ֲ המצוות .רש"י על הפסוק " ִּ דודי לי ואני לו -הוא כל צרכיו תבע ממני ולא צוה אלא לי -עשו פסח ,קדשו בכורות ,עשו משכן ,הקריבו עולות, ולא תבע מאומה אחרת :ואני לו -כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלהים אחרים. כיצד באה לידי ביטוי האהבה בין הקב"ה לבין עם ישראל? רש" י מזכיר את המצוות המייחדות אותנו מאומות העולם שהקב"ה תובע מאיתנו ,וזה "דודי לי" -דודי תובע ממני ,וכנגד זה גם אני תובעת ממנו את צרכי .גם לעם ישראל יש תביעות ,אלא שהתביעות של הקב"ה מאיתנו נאמרות במפורש ,ושלנו נאמרות ברמז .בקיום המצוות נבחנת האהבה שלנו. בעל שאוהב את אשתו באמת ,מקיים את רצונותיה וצרכיה וזה הסימן שהוא אוהב ,אחרת דיבורי האהבה שלו הם סתמיים. גם אנחנו צריכים לאהוב את הקב"ה ע"י קיום מצוות ,ואכן מייד אחרי התביעה לקיום הקב"ה מבטיח לנו :אם תקיימו את מצוותי ,גם אני אקיים את החלק שלי בברית הזאת: ּוב ָכל יכם ְּול ָע ְבדֹו ְב ָכל ְל ַב ְב ֶכם ְ ֲבה ֶאת ה' א -ל ֵֹה ֶ ֹותי ֲא ֶשר ָאנ ִֹּכי ְמ ַצּוֶה ֶא ְת ֶכם ַהּיֹום ְלַאה ָ ו ְָהיָה ִּאם ָשמ ַֹע ִּת ְש ְמעּו ֶאל ִּמ ְצ ַ ְָאכ ְל ָת ָת ִּתי ֵע ֶשב ְב ָש ְד ָך ִּל ְב ֶה ְמ ֶת ָך ו ַ ְָאס ְפ ָת ְד ָגנ ֶָך ו ְִּתיר ְֹש ָך ְוי ְִּצ ָה ֶר ָךְ :ונ ַ ּומ ְלקֹוש ו ַ יֹורה ַ ַאר ְצ ֶכם ְב ִּעתֹו ֶ ָת ִּתי ְמ ַטר ְ נ ְַפ ְש ֶכםְ :ונ ַ ְש ָב ְע ָת( :דברים פרק יא). וָ תשובה מתוך חיבור לתורה אנחנו זוכים לחודש נפלא של נוכחות אלוקית .בחסידות מדברים על כך ש'המלך בשדה' ,הוא קרוב ,אנחנו יכולים להרגיש את הנוכחות שלו ,ואפשר בקלות רבה יותר לחדש את הקשרים של האהבה ושל הדבקות .יש "זמנים מסוגלים" ,והזמן הזה של חודש אלול הוא זמן שמאוד מסוגל לתקן את הקשר עם ריבונו של עולם .אנחנו פותחים שנת לימודים עם כוחות חדשים ורעננים .זו זכות גדולה ,כי אם שואלים היכן אפשר להגיע לאהבת ה' במידה גדולה מאוד ובקלות גדולה יותר מכל מקום אחר ,התשובה היא בבית המדרש .בפרשת כי תשא מסופר שמיד לאחר חטא העגל משה רבינו הקים בית מדרש ַמ ֲחנֶה" (שמות לג ,ז) .מי מגיע מֹועד ֲא ֶשר ִּמחּוץ ל ַ מחוץ למחנה וקרא לו אוהל מועד" :ו ְָהיָה ָכל ְמ ַב ֵקש ה' י ֵֵצא ֶאל א ֶֹהל ֵ לשם? "מבקש ה'" .מי שמבקש את קרבתו של ה' ,יוצא אל מחוץ למחנה ,הוא עוזב את ביתו ולעתים הוא אף נוסע רחוק... זה דבר גדול ,משום שצריך לדעת שנוכחות ה' הגדולה ביותר היא במקום שלומדים תורה ,אוהל מועד הוא המקום בו התגלה הקב"ה למשה רבינו. פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם □ 4 את הקשר שבין תורה לתפילה אפשר לראות מתוך תפילת התשובה ,בה אנו מבקשים עזר מהקב"ה ומתחננים "החזירנו בתשובה שלמה לפניך" .אלא שהברכה הזו לא מתחילה כך ,היא מתחילה בבקשה לתשובה אל התורה" :השיבנו אבינו לתורתך ,וקרבנו מלכנו לעבודתך" ,ורק לאחר מכן "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" .פירושו של דבר ,שאם אנו רוצים באמת תשובה שלמה ,להנכיח באמת את הקב"ה במציאות חיינו ,אין דבר גדול ועוצמתי יותר מלימוד תורה" ,השיבנו אבינו לתורתך" ,ומתוך כך "קרבנו מלכנו לעבודתך" .מקום של עבודת ה' ,לימוד תורה ,זה המפתח לעולם הגדול שבתוכו ניתן להגיע מהר יותר" ,גבוה יותר" ,אל הקב"ה ,ל"החזירנו בתשובה שלמה לפניך". במדרש (במדבר רבה ב ,ט) מבואר שהסיבה שדגל מחנה יהודה נסע ראשון ,איננה רק משום שיהודה הוא המלכות ,אלא גם מפני שעל מחנהו היה שבט יששכר שהוא השבט של לומדי התורה ומבקשיה ,ואומר המדרש שלאחר יששכר נסע שבט ראובן שהוא מסמל את התשובה .זהו אותו רעיון ,שבמקום שיש ריבוי של תורה ,ממילא זה מקום שממנו אפשר גם להגיע לתשובה שלמה. הימים הללו של חודש אלול הם ימים של לימוד תורה בעוצמה ,לימוד תורה מתוך תשוקה לקב"ה ,ואז מתוך לימוד תורה בעומק ובעוצמה ,מתוך כך שנהיה באמת עמלי תורה ואוהבי ה' במובן הכי מלא ,רחב ומקיף ,נוכל להנכיח את ה' בכל עת ובכל שעה ,ונוכל לקיים את התשובה הפשוטה במלואה ובביטוי השורשי שלה שהוא לשוב אל ה' ,להנכיח אותו בחיינו. כאשר נשכיל לעשות את הדבר הזה ,ונחיה תמיד בתודעה הזאת של נוכחות ה' בחיינו בכל עת ,ממילא מתוך כך נזכה בעזרת ה' למילוי הבקשות שלנו .וכפי שראינו שלאחר שאנו עושים את הבקשה שלו ,אנו באים עם הבקשה שלנו ,ועתה הלא הוא הרצון שלנו שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה טובה ומתוקה. חסידים נוהגים לאחל שנה טובה כבר מט"ו באב ,ומצאו לכך רמז נאה .הגמרא במסכת תענית מלמדת שאחד מן הדברים נִּצ ִּבים ַהּיֹום ֻּכ ְל ֶכם ִּל ְפנֵי ה' א- ַאתם ָ שאירעו בט"ו באב -שהיו חדלים מלהביא עצים למערכה .והנה כתוב בפסוקֶ " : יך" (דברים כט ,ט) ,התקופה שאנו נצבים לפני ה' ,קרובים אליו ,מתחילה מ"מחוטב ימ ָ יך ַעד ש ֵֹאב ֵמ ֶ יכםֵ ...מח ֵֹטב ֵע ֶצ ָ ל ֵֹה ֶ עציך" -מט"ו באב ,שאז מפסיקים לחטוב עצים" ,עד שואב מימך" -עד הושענא רבה ,שאז שואבים ממי השילוח ומנסכים את המים על גבי המזבח .אם כן ,לפנינו יחידת זמן ארוכה לעבוד את העבודה הזאת של "ניצבים לפני ה' " ,שבה אנו יכולים להנכיח אותו בחיינו ביתר קלות .יהי רצון שנזכה בעזרת ה' להתייצב לפניו מתוך טהרה ,תורה ,תפילה וקדושה, ולשוב לפניו בתשובה שלמה ,ומתוך כך נזכה לשנה טובה ומתוקה. □ □ □ מידי שבוע ביום שלישי בשעה 00:11מתקיימת בביהמ"ד של "ישיבת הגולן" שיחה כללית .העוסקת בתורת המידות ובנפש האדם, חיזוק בלימוד תורה ועבודת ה' .להבדיל משיעורי האמונה העוסקים בעיונים מהותיים וכלליים מתורת מרן הרב וכתבי ראשונים ,שיחה זו הינה בעלת גוון מוסרי ,ועניינה בהדרכות רוחניות ,הנגזרות מן המבט האמוני ,ושופכות אור על דרכו הרוחנית של בן תורה בדורנו. עיבוד :חגי מיכליס | עריכה :הראל אריה | אינטרנט :יגאל גורן | הפצה :אלעד הקשר
© Copyright 2024