‫בס " ד ז ' אלול ה תש ע " ג ‪ -‬פרשת כי תצא‬ ‫‪‬‬ ‫פָּ נָּ יםָּבָּ פָּ נָּ יםָּ‬ ‫הרב אהרון איזנטל‬ ‫שיחה כללית בעבודת ה'‬ ‫מ לחמה מאהבת ה '‬ ‫פרשתנו מרובת מצוות יותר מכל פרשה אחרת ‪ -‬יש בה ע"ד מצוות‪ ,‬ונמצא שהיא מלאה באהבת ה' אלינו‪ ,‬שכן אמרו‬ ‫חז"ל‪" :‬רצה הקב" ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" (מכות פ"ג מט"ז)‪ .‬מעניין לראות כי הפרשה מלאת‬ ‫ַמ ְל ָח ָמה" (דברים כא‪ ,‬י) ומסיימת בפרשייה העוסקת במלחמה‪ ,‬אלא שבתחילתה עוסקת‬ ‫המצוות הזו‪ ,‬פותחת ב" ִּכי ֵת ֵצא ל ִּ‬ ‫ֲמ ֵלק" (כה‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫ֵכר ע ָ‬ ‫הפרשה במלחמת הרשות‪ ,‬וסופה במלחמת מצווה‪ ,‬הלא היא מצוות " ִּת ְמ ֶחה ֶאת ז ֶ‬ ‫אף שאלו שתי מלחמות שונות ביסודן‪ ,‬הן משותפות בשורשן‪ .‬גם במלחמת הרשות‪ ,‬שעניינה הרחבת גבול ישראל ולהרבות‬ ‫גדולתו ושמעו של המלך דהיינו מלחמת הרתעה‪ ,‬וגם במלחמת המצווה של מחיית עמלק‪ ,‬נדרשת מהיוצאים למלחמה‬ ‫מסירות נפש עבור המטרה העיקרית של המלחמה שהיא ביעור הרע מן העולם‪ .‬אדם היוצא למלחמה צריך להיות מוכן‬ ‫למסור את נפשו למען מטרת המלחמה מתוך אהבת ה'‪ .‬מלחמת הרשות מטרתה לשבור את זרוע הרשעים‪ ,‬שהרי עניינו‬ ‫של עם ישראל בעולם הוא להופיע את הצדק והאמת‪ ,‬היושר והטוב האלוקיים‪ ,‬ומלחמת הרשות נועדה לסייע לגילוי הופעת‬ ‫ה' בעולם‪ .‬וזוהי כמובן גם מטרת מלחמת עמלק‪ ,‬שהיא ביעור הרע המוחלט ששורשו בעמלק‪.‬‬ ‫ֲבי ה' ִּש ְנאּו ָרע" (תהילים צז‪ ,‬י)‪ ,‬זו נקודת המוצא וזו התחושה‬ ‫המשותף לשתי מלחמות אלו היא נקודת המוצא של "אֹה ֵ‬ ‫שחייל בצבא ישראל יוצא מתוכה למלחמה‪ .‬לא שנאת האדם‪ ,‬אלא שנאת הרע‪ .‬לא שנאת האויב‪ ,‬אלא שנאת גילוי הרשע‬ ‫שיש בהופעתו או בהופעת המלכות והעם שאליו הוא שייך‪ ,‬וכל זה מתוך אהבת ה'‪ .‬כאשר לוחם יוצא למלחמה מתוך‬ ‫ית‬ ‫ְש ִּב ָ‬ ‫ָד ָך ו ָ‬ ‫יך ְבי ֶ‬ ‫ְתנֹו ה' א‪-‬ל ֶֹה ָ‬ ‫יך ּונ ָ‬ ‫ַמ ְל ָח ָמה ַעל אֹי ְֶב ָ‬ ‫התחושה הזו‪ ,‬החוויה הזו‪ ,‬העומק הזה‪ ,‬אזי יש לנו הבטחה‪ִּ " :‬כי ֵת ֵצא ל ִּ‬ ‫ַפנִּים" (משלי כז‪ ,‬יט)‪ ,‬כיוון שאנחנו יוצאים למלחמה מתוך אהבת ה'‪ ,‬מובטחים אנו שיהא ה' עימנו‬ ‫ִּש ְביֹו"‪ַ " .‬כ ַמיִּם ַה ָפנִּים ל ָ‬ ‫וידינו תהיה על העליונה‪ .‬וכפי שלימדנו הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם (ז‪ ,‬טו)‪:‬‬ ‫ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה‪ ,‬ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה‪ ,‬וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה‪,‬‬ ‫וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד‪ ...‬וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד‪ ,‬מובטח לו‬ ‫שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה‪.‬‬ ‫לסובב את הפנים אל הקב " ה‬ ‫הפרשה הזו נקראת בתחילת חודש אלול‪ ,‬והיא מסמלת את עבודת חודש אלול שעניינו‪ ,‬שורשו ועבודתו היא אהבת ה'‪.‬‬ ‫גילוי אהבתנו את ה' או על כל פנים השיבה לאהבה נעלה זו‪ .‬חודש אלול הוא החודש של תשובת השנה‪ ,‬החודש האחרון‬ ‫בחודשי השנה‪ ,‬שמסיים ומחזיר אותנו אל הרעיון הקדמון של התשובה שקדמה לעולם‪ .‬רעיון התשובה בעומקו הוא השיבה‬ ‫אל ה'‪ ,‬השיבה אל אהבת ה'‪ ,‬תיקון היחסים המקולקלים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא‪ .‬יש פחד גדול בדור האחרון‪ ,‬בייחוד‬ ‫בציבור הכללי‪ ,‬מ'חזרה בתשובה'‪ .‬אני רואה את זה במפגשים שיש לי עם ציבורים שונים‪ ,‬עצם המפגש עם דמות תורנית‪,‬‬ ‫כבר מעביר רטט ופחד שמא 'חס ושלום' מישהו יהפוך לדוס‪ ...‬אבל האמת היא שגם אנחנו בורחים מהרעיון והציווי הזה‬ ‫לשוב אל ה'‪ .‬והלא התשובה היא‪ ,‬לפי חלק מדעות הראשונים‪ ,‬מצווה מתרי"ג מצוות‪ ,‬ועל כל פנים אין ספק שהיא מיסודות‬ ‫עבודת ה'‪ ,‬וכפי שאנו רואים זאת מהרמב" ם שהניח את הנושא הזה בתחילת ספרו‪ ,‬וממילא כולנו מחויבים בה ומצווים‬ ‫עליה‪ .‬אך בפועל‪ ,‬רבים יראים ממנה ומתוצאותיה‪.‬‬ ‫פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם‬ ‫□‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמעתי פעם ביטוי על התשובה מהגאון הרב אברהם דב אוירבך‪ ,‬רבה של טבריה‪ ,‬זהו פתגם שביידיש הוא חרוז‪ ,‬אך זה‬ ‫התרגום שלו‪" :‬התשובה היא לא דב‪ ,‬התשובה היא רק סיבוב קל"‪ .‬הרעיון הוא נפלא‪ ,‬התשובה היא לא "דב"‪ ,‬דבר מה‬ ‫מאיים ומפחיד‪ .‬בדרך כלל אנחנו חושבים על התשובה רק במימד של חטאים פרטיים‪ ,‬סוג של דין וחשבון על חטאים‬ ‫שעשינו‪ ,‬מאזן שנתי של התקדמות ונסיגה‪ ,‬רווח והפסד‪ ,‬ואלה דברים שפעמים רבות מביאים את האדם למקומות שהוא‬ ‫מפחד לגעת בהם‪ ,‬מפני שהם מחייבים‪ ,‬והוא לא רוצה לשנות את סגנון חייו‪ ,‬הרי נוח וטוב לו במקום שהוא נמצא‪ ,‬ומזה‬ ‫נובע הפחד‪ .‬כמובן גם עניין תיקון חטאינו נמצא בתוך המהלך הגדול של התשובה‪ ,‬אבל באמת רעיון התשובה הוא הרבה‬ ‫יותר גבוה ופשוט‪ ,‬והוא שמונח בדימוי של "הסיבוב"‪.‬‬ ‫ְש ַמ ְע ָת ְבקֹלֹו (דברים ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫יך ו ָ‬ ‫ְש ְב ָת ַעד ה' אל ֶֹה ָ‬ ‫אנו יודעים שפירוש המילה "תשובה" הוא לשוב אל ה' כלשון הכתוב "ו ַ‬ ‫לשוב אל ה' פירושו להתקרב אל ה'‪ ,‬להרגיש את נוכחות ה' בחיינו ולשלב נוכחות זו בתוך חיינו‪ .‬וכי תשאל מה פירוש‬ ‫להתקרב אל ה'‪ ,‬הרי הקב" ה נמצא איתנו תמיד בכל זמן ובכל מצב ואי אפשר להתרחק ממנו? אלא שגם כשמישהו נמצא‬ ‫איתנו‪ ,‬אנחנו יכולים לעמוד לידו ולהרגיש מרוחקים ממנו‪ .‬אפשר לעמוד עם הגב אליו‪ ,‬ולמרות שהוא נמצא מאחורי הוא‬ ‫כאילו לא נמצא‪ .‬הרעיון של התשובה הוא פשוט להסתובב ולעמוד "פנים אל פנים" מול הקב"ה! בפשטות‪ ,‬הכוונה היא‬ ‫שעלינו לשאול את עצמנו בכל עת‪" :‬מה הקב"ה אומר על הדבר שאני עומד לעשות?"‪ .‬הרעיון הזה הוא כל כך טעים‬ ‫ומתוק‪ ,‬קל ופשוט לביצוע‪ .‬כל אדם יכול לבצע אותו בכל מקום ובכל שלב שבו הוא נמצא‪ .‬לפעמים הניכור באמת בולט‬ ‫והאדם מרגיש מאוד רחוק‪ ,‬ויש צורך ביתר מאמץ נפשי כדי להנכיח את ה'‪ ,‬אבל האפשרות קיימת בכל מצב ובכל מערכת‬ ‫של יחסים‪.‬‬ ‫נתבונן במערכת קשרים אחרת אליה כיוונו אותנו חז"ל‪ .‬השם אלול אוצר בתוכו ראשי תיבות של הפסוק בשיר השירים (ו‪,‬‬ ‫ְדֹודי ִּלי"‪ ,‬וזהו רמז מאוד עמוק למהותו של החודש הנושא שם זה‪ .‬חז"ל מתארים בעקבות שיר השירים את‬ ‫דֹודי ו ִּ‬ ‫ג)‪ֲ " :‬אנִּ י ְל ִּ‬ ‫מערכת הקשרים בינינו לבין הקב"ה‪ ,‬כמערכת הקשרים שבין בעל לאישה‪ ,‬בין הדוד לבין הרעיה‪ .‬זו כידוע מערכת מאוד‬ ‫מורכבת‪ ,‬ובהקשר לנושא שאנחנו עוסקים בו הדימוי הוא ממש נפלא‪ .‬מערכת יחסים בין בני זוג סובלת פעמים רבות‬ ‫מעליות וירידות‪ ,‬אשרי מי שזוכה שכל הזמן הוא נמצא בקו של עלייה וחיזוק‪ ,‬אך לעיתים בני זוג נקלעים למצב שכל אחד‬ ‫שקוע בעולמו ואינו מתייחס לבן זוגו‪ ,‬ולפעמים אף יש מריבות‪ ,‬עד שבני הזוג נקלעים למצב שנקרא "גב אל גב"‪ ,‬שמשמעו‬ ‫הוא הפניית עורף‪ ,‬ניכור והתרחקות‪ .‬הלך רוח זה עלול לקרות לפעמים גם בין אנשים אוהבים‪ ,‬וודאי בין בני זוג שחיים כל‬ ‫הזמן יחד‪ .‬זוגיות טובה מחייבת את בני הזוג לחתור למצב של שיבה למצב הראשיתי‪ ,‬למצב של "פנים אל פנים"‪ ,‬לקיומיות‬ ‫של אהבה גדולה‪ ,‬חפץ רב ותשוקה הדדית שאפיינו את הקשר ביניהם בתחילתו‪.‬‬ ‫חז"ל רמזו לנו שכשם שהדבר נכון ביחסים הזוגיים‪ ,‬כך צריך להיות גם בינינו לבין הקב"ה‪" :‬אני לדודי ודודי לי"‪ ,‬אנחנו‬ ‫צריכים לשאוף כל הזמן להיות "פנים בפנים" עם הקב"ה‪ .‬עלינו להתקשר אל ה'‪ ,‬הוא נמצא‪ ,‬הוא קרוב‪ ,‬אבל השאלה היא‬ ‫באיזה מערכת יחסים אנחנו מולו‪ ,‬ואם הפננו את עורפנו אליו‪ ,‬אנו צריכים להסתובב ולהפנות אליו את פנינו‪ .‬זהו מהלך חיים‬ ‫תמידי שלא קשור רק לחודש אלול‪ ,‬אבל הימים הללו הם עת רצון‪ ,‬יש בהם הזדמנות מיוחדת להכניס את הקב"ה לחיינו‬ ‫ולתקן את הנקודה הזו‪ ,‬ואם הנקודה הזו מתוקנת אזי הכל יתוקן‪ ,‬זה צעד שישפיע על כל החלטה שלנו‪ ,‬וממילא על כל‬ ‫מערכות חיינו‪.‬‬ ‫מה הקב " ה אומר על זה ?‬ ‫כשאני נפגש עם נערים צעירים שמגיעים לעול תורה ומצוות‪ ,‬אני מעניק להם מתנות‪ ,‬ולאחת המתנות שאני מעניק להם אני‬ ‫קורא 'מפתח הזהב'‪ .‬אני מציע להם‪ ,‬שכאשר הם עומדים לקבל החלטה‪ ,‬במיוחד החלטות גדולות בצמתים המרכזיים של‬ ‫החיים‪ ,‬אך גם לפני כל מעשה‪ ,‬שישאלו את עצמם‪" :‬מה הקב"ה אומר על זה?"‪ .‬כמו שאדם שואל את עצמו מה רוצה חברו‬ ‫הקרוב‪ ,‬איך הייתי יכול לשמח אותו‪ ,‬איזה מתנה אני יכול לתת לו‪ ,‬כיצד אתנהג כדי שלא ארגיז או אכעיס אותו‪ ,‬כך והרבה‬ ‫יותר מזה צריך לחשוב ביחס לקב"ה‪ .‬והלא ככל שאדם יותר קרוב אלינו אנו יותר חושבים עליו‪ ,‬מה הוא מצפה ממני‪ ,‬כך‬ ‫ככל שנחוש קירבה אל ה' יותר נשתף אותו בהחלטותינו‪.‬‬ ‫כיצד נדע מה הקב"ה רוצה מאיתנו? בתשעים אחוז מהמקרים אנחנו יודעים בפשטות מה לעשות‪ ,‬הלב שלנו אומר לנו מה‬ ‫טוב ומה רע‪ ,‬ממה הקב"ה ישמח וממה לא‪ ,‬הלא אנו בני אברהם יצחק ויעקב‪ .‬ואם יש לנו ספק‪ ,‬אני תמיד אומר‪ ,‬צריך‬ ‫'לזרוק את זה מהחלון' ‪ -‬לא לעשות את זה‪ .‬רק אם אני בטוח שבאמת הקב"ה ישמח במעשי ‪ -‬אני יכול לעשות אותם‪ .‬ולכן‬ ‫אנחנו מוסיפים ולומדים את תורת ה'‪ ,‬כדי לדעת יותר מדויק‪ ,‬יותר טוב‪ ,‬מה ראוי לעשות ומה אין ה' רוצה שנעשה‪ .‬כמו בין‬ ‫בני זוג שככל שהם אוהבים זה את זה כך הם יודעים יותר אחד על זולתו‪ ,‬וכל אחד מהם שואף לדעת יותר מה בן זוגו‬ ‫פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם‬ ‫□‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫רוצה‪ ,‬מה הוא אוהב‪ ,‬במה הוא היה שמח‪ ,‬והוא לומד יותר ויותר את הרצונות של האחר על מנת להפיק את רצונו‪ ,‬וכך הם‬ ‫נעשים קרובים וקשורים יותר‪.‬‬ ‫אני לדודי ודודי לי‬ ‫שלשום התפללתי תפילת ערבית בבית כנסת אחד והיה שם יהודי זקן‪ ,‬חכם ספרדי‪ ,‬ששאל אותי שאלה לאחר התפילה‪,‬‬ ‫שהתשובה עליה קשורה לדיבורים שדיברנו כאן‪ .‬הוא הציג סתירה לכאורית בתפילה‪ ,‬מצד אחד אנו מתפללים בברכה‬ ‫ְָאה ְב ָת ֵאת ה' א‪-‬‬ ‫שנייה של קריאת שמע ‪" :‬ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים"‪ ,‬ומיד לאחר מכן אנו קוראים את הציווי‪" :‬ו ַ‬ ‫יך" (דברים ו‪ ,‬ה)‪ .‬מדוע עלינו יש מצווה לאהוב את הקב"ה‪ ,‬וזו חובה שמוטלת עלינו‪ ,‬ולעומת זאת כשאנחנו מדברים‬ ‫ל ֶֹה ָ‬ ‫אליו אנחנו מבקשים ממנו בתחנונים‪" :‬ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים"? היכן השוויון? אם באהבה הדדית עסקינן‪ ,‬בין עם‬ ‫ישראל לקב"ה‪ ,‬אם כן כשם שהוא תובע מאתנו‪ ,‬כך מותר לנו לתבוע ממנו? זו שאלה נפלאה‪ ,‬ועניתי לו את הדברים הבאים‬ ‫שקשורים למה שדיברנו עכשיו‪ :‬חז"ל אומרים שהאיש תובע בפה והאישה תובעת בלב (עירובין ק‪ ,‬ב)‪ ,‬אלה בדרך כלל‬ ‫תכונות האופי האופייניות לשני המינים‪ ,‬אישה לא מבקשת את הצרכים שלה בגלוי‪ ,‬ולעומתה האיש תובע בגלוי‪ .‬האיש‬ ‫מדבר יותר גלוי‪ ,‬הוא יותר חיצוני‪ ,‬ואילו האישה היא עדינה‪ ,‬פנימית‪ ,‬לא מדברת אלא רומזת‪ ,‬וצריך להיות בעלה עדין נפש‬ ‫ולהבין מה היא רוצה ומבקשת‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬ואני חושב שזו היא תשובה מאוד אמיתית‪ ,‬שלכן הקב"ה ‪ -‬שהוא הדוד ‪ -‬אומר‪:‬‬ ‫"ואהבת"‪ ,‬הוא תובע מאיתנו אהבה‪ ,‬אבל אנחנו עם ישראל‪ ,‬הרעיה‪ ,‬מבקשים‪" :‬ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים"‪ ,‬כמו‬ ‫אישה שמבקשת בשקט‪ ,‬בצניעות‪ ,‬תאהב אותי‪ ,‬אל תסיר אהבתך ממני לעולמים‪.‬‬ ‫כשאנחנו באים אל הימים הללו שהמוקד שלהם הוא אהבת ה'‪ ,‬שמתוכה גם יוצאים למלחמה לביעור הרע‪ ,‬צריך לראות‬ ‫כיצד האהבה הזו באה לידי ביטוי בפועל‪ .‬מיד לאחר שאנחנו מזכירים בפרשת "שמע" שהקב"ה תובע מאיתנו "ואהבת את‬ ‫ה' א‪-‬לוהיך"‪ ,‬אנחנו מוסיפים שהוא גם תובע מאיתנו להביא את האהבה הזו לידי ביטוי על ידי קיום מצוותיו‪" :‬והיה אם‬ ‫שמוע תשמעו אל מצוותי"‪ .‬אהבה איננה משהו אוורירי‪ ,‬וירטואלי‪ ,‬האהבה צריכה לבוא לידי ביטוי‪ ,‬והביטוי הוא ע"י קיום‬ ‫ַאנִּי לֹו" (שיר השירים ב‪ ,‬טז) אומר דבר מעניין‪:‬‬ ‫ּדֹודי ִּלי ו ֲ‬ ‫המצוות‪ .‬רש"י על הפסוק " ִּ‬ ‫דודי לי ואני לו ‪ -‬הוא כל צרכיו תבע ממני ולא צוה אלא לי ‪ -‬עשו פסח‪ ,‬קדשו בכורות‪ ,‬עשו משכן‪ ,‬הקריבו עולות‪,‬‬ ‫ולא תבע מאומה אחרת‪ :‬ואני לו ‪ -‬כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלהים אחרים‪.‬‬ ‫כיצד באה לידי ביטוי האהבה בין הקב"ה לבין עם ישראל? רש" י מזכיר את המצוות המייחדות אותנו מאומות העולם‬ ‫שהקב"ה תובע מאיתנו‪ ,‬וזה "דודי לי" ‪ -‬דודי תובע ממני‪ ,‬וכנגד זה גם אני תובעת ממנו את צרכי‪ .‬גם לעם ישראל יש‬ ‫תביעות‪ ,‬אלא שהתביעות של הקב"ה מאיתנו נאמרות במפורש‪ ,‬ושלנו נאמרות ברמז‪ .‬בקיום המצוות נבחנת האהבה שלנו‪.‬‬ ‫בעל שאוהב את אשתו באמת‪ ,‬מקיים את רצונותיה וצרכיה וזה הסימן שהוא אוהב‪ ,‬אחרת דיבורי האהבה שלו הם סתמיים‪.‬‬ ‫גם אנחנו צריכים לאהוב את הקב"ה ע"י קיום מצוות‪ ,‬ואכן מייד אחרי התביעה לקיום הקב"ה מבטיח לנו‪ :‬אם תקיימו את‬ ‫מצוותי‪ ,‬גם אני אקיים את החלק שלי בברית הזאת‪:‬‬ ‫ּוב ָכל‬ ‫יכם ְּול ָע ְבדֹו ְב ָכל ְל ַב ְב ֶכם ְ‬ ‫ֲבה ֶאת ה' א ‪-‬ל ֵֹה ֶ‬ ‫ֹותי ֲא ֶשר ָאנ ִֹּכי ְמ ַצּוֶה ֶא ְת ֶכם ַהּיֹום ְלַאה ָ‬ ‫ו ְָהיָה ִּאם ָשמ ַֹע ִּת ְש ְמעּו ֶאל ִּמ ְצ ַ‬ ‫ְָאכ ְל ָת‬ ‫ָת ִּתי ֵע ֶשב ְב ָש ְד ָך ִּל ְב ֶה ְמ ֶת ָך ו ַ‬ ‫ְָאס ְפ ָת ְד ָגנ ֶָך ו ְִּתיר ְֹש ָך ְוי ְִּצ ָה ֶר ָך‪ְ :‬ונ ַ‬ ‫ּומ ְלקֹוש ו ַ‬ ‫יֹורה ַ‬ ‫ַאר ְצ ֶכם ְב ִּעתֹו ֶ‬ ‫ָת ִּתי ְמ ַטר ְ‬ ‫נ ְַפ ְש ֶכם‪ְ :‬ונ ַ‬ ‫ְש ָב ְע ָת‪( :‬דברים פרק יא)‪.‬‬ ‫וָ‬ ‫תשובה מתוך חיבור לתורה‬ ‫אנחנו זוכים לחודש נפלא של נוכחות אלוקית‪ .‬בחסידות מדברים על כך ש'המלך בשדה'‪ ,‬הוא קרוב‪ ,‬אנחנו יכולים להרגיש‬ ‫את הנוכחות שלו‪ ,‬ואפשר בקלות רבה יותר לחדש את הקשרים של האהבה ושל הדבקות‪ .‬יש "זמנים מסוגלים"‪ ,‬והזמן הזה‬ ‫של חודש אלול הוא זמן שמאוד מסוגל לתקן את הקשר עם ריבונו של עולם‪ .‬אנחנו פותחים שנת לימודים עם כוחות‬ ‫חדשים ורעננים‪ .‬זו זכות גדולה‪ ,‬כי אם שואלים היכן אפשר להגיע לאהבת ה' במידה גדולה מאוד ובקלות גדולה יותר מכל‬ ‫מקום אחר‪ ,‬התשובה היא בבית המדרש‪ .‬בפרשת כי תשא מסופר שמיד לאחר חטא העגל משה רבינו הקים בית מדרש‬ ‫ַמ ֲחנֶה" (שמות לג‪ ,‬ז)‪ .‬מי מגיע‬ ‫מֹועד ֲא ֶשר ִּמחּוץ ל ַ‬ ‫מחוץ למחנה וקרא לו אוהל מועד‪" :‬ו ְָהיָה ָכל ְמ ַב ֵקש ה' י ֵֵצא ֶאל א ֶֹהל ֵ‬ ‫לשם? "מבקש ה'"‪ .‬מי שמבקש את קרבתו של ה'‪ ,‬יוצא אל מחוץ למחנה‪ ,‬הוא עוזב את ביתו ולעתים הוא אף נוסע רחוק‪...‬‬ ‫זה דבר גדול‪ ,‬משום שצריך לדעת שנוכחות ה' הגדולה ביותר היא במקום שלומדים תורה‪ ,‬אוהל מועד הוא המקום בו‬ ‫התגלה הקב"ה למשה רבינו‪.‬‬ ‫פָ נ ִּ י ם בְ פָ נ ִּ י ם‬ ‫□‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫את הקשר שבין תורה לתפילה אפשר לראות מתוך תפילת התשובה‪ ,‬בה אנו מבקשים עזר מהקב"ה ומתחננים "החזירנו‬ ‫בתשובה שלמה לפניך"‪ .‬אלא שהברכה הזו לא מתחילה כך‪ ,‬היא מתחילה בבקשה לתשובה אל התורה‪" :‬השיבנו אבינו‬ ‫לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו לעבודתך"‪ ,‬ורק לאחר מכן "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך"‪ .‬פירושו של דבר‪ ,‬שאם אנו רוצים‬ ‫באמת תשובה שלמה‪ ,‬להנכיח באמת את הקב"ה במציאות חיינו‪ ,‬אין דבר גדול ועוצמתי יותר מלימוד תורה‪" ,‬השיבנו אבינו‬ ‫לתורתך"‪ ,‬ומתוך כך "קרבנו מלכנו לעבודתך"‪ .‬מקום של עבודת ה'‪ ,‬לימוד תורה‪ ,‬זה המפתח לעולם הגדול שבתוכו ניתן‬ ‫להגיע מהר יותר‪" ,‬גבוה יותר"‪ ,‬אל הקב"ה‪ ,‬ל"החזירנו בתשובה שלמה לפניך"‪.‬‬ ‫במדרש (במדבר רבה ב‪ ,‬ט) מבואר שהסיבה שדגל מחנה יהודה נסע ראשון‪ ,‬איננה רק משום שיהודה הוא המלכות‪ ,‬אלא‬ ‫גם מפני שעל מחנהו היה שבט יששכר שהוא השבט של לומדי התורה ומבקשיה ‪ ,‬ואומר המדרש שלאחר יששכר נסע‬ ‫שבט ראובן שהוא מסמל את התשובה‪ .‬זהו אותו רעיון‪ ,‬שבמקום שיש ריבוי של תורה‪ ,‬ממילא זה מקום שממנו אפשר גם‬ ‫להגיע לתשובה שלמה‪.‬‬ ‫הימים הללו של חודש אלול הם ימים של לימוד תורה בעוצמה‪ ,‬לימוד תורה מתוך תשוקה לקב"ה‪ ,‬ואז מתוך לימוד תורה‬ ‫בעומק ובעוצמה‪ ,‬מתוך כך שנהיה באמת עמלי תורה ואוהבי ה' במובן הכי מלא‪ ,‬רחב ומקיף‪ ,‬נוכל להנכיח את ה' בכל עת‬ ‫ובכל שעה‪ ,‬ונוכל לקיים את התשובה הפשוטה במלואה ובביטוי השורשי שלה שהוא לשוב אל ה'‪ ,‬להנכיח אותו בחיינו‪.‬‬ ‫כאשר נשכיל לעשות את הדבר הזה‪ ,‬ונחיה תמיד בתודעה הזאת של נוכחות ה' בחיינו בכל עת‪ ,‬ממילא מתוך כך נזכה‬ ‫בעזרת ה' למילוי הבקשות שלנו‪ .‬וכפי שראינו שלאחר שאנו עושים את הבקשה שלו‪ ,‬אנו באים עם הבקשה שלנו‪ ,‬ועתה‬ ‫הלא הוא הרצון שלנו שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫חסידים נוהגים לאחל שנה טובה כבר מט"ו באב‪ ,‬ומצאו לכך רמז נאה‪ .‬הגמרא במסכת תענית מלמדת שאחד מן הדברים‬ ‫נִּצ ִּבים ַהּיֹום ֻּכ ְל ֶכם ִּל ְפנֵי ה' א‪-‬‬ ‫ַאתם ָ‬ ‫שאירעו בט"ו באב ‪ -‬שהיו חדלים מלהביא עצים למערכה‪ .‬והנה כתוב בפסוק‪ֶ " :‬‬ ‫יך" (דברים כט‪ ,‬ט)‪ ,‬התקופה שאנו נצבים לפני ה'‪ ,‬קרובים אליו‪ ,‬מתחילה מ"מחוטב‬ ‫ימ ָ‬ ‫יך ַעד ש ֵֹאב ֵמ ֶ‬ ‫יכם‪ֵ ...‬מח ֵֹטב ֵע ֶצ ָ‬ ‫ל ֵֹה ֶ‬ ‫עציך" ‪ -‬מט"ו באב‪ ,‬שאז מפסיקים לחטוב עצים‪" ,‬עד שואב מימך" ‪ -‬עד הושענא רבה‪ ,‬שאז שואבים ממי השילוח‬ ‫ומנסכים את המים על גבי המזבח‪ .‬אם כן‪ ,‬לפנינו יחידת זמן ארוכה לעבוד את העבודה הזאת של "ניצבים לפני ה' "‪ ,‬שבה‬ ‫אנו יכולים להנכיח אותו בחיינו ביתר קלות‪ .‬יהי רצון שנזכה בעזרת ה' להתייצב לפניו מתוך טהרה‪ ,‬תורה‪ ,‬תפילה וקדושה‪,‬‬ ‫ולשוב לפניו בתשובה שלמה‪ ,‬ומתוך כך נזכה לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫□ □ □‬ ‫מידי שבוע ביום שלישי בשעה ‪ 00:11‬מתקיימת בביהמ"ד של "ישיבת הגולן" שיחה כללית‪ .‬העוסקת בתורת המידות ובנפש האדם‪,‬‬ ‫חיזוק בלימוד תורה ועבודת ה'‪ .‬להבדיל משיעורי האמונה העוסקים בעיונים מהותיים וכלליים מתורת מרן הרב וכתבי ראשונים‪ ,‬שיחה‬ ‫זו הינה בעלת גוון מוסרי‪ ,‬ועניינה בהדרכות רוחניות‪ ,‬הנגזרות מן המבט האמוני‪ ,‬ושופכות אור על דרכו הרוחנית של בן תורה בדורנו‪.‬‬ ‫עיבוד‪ :‬חגי מיכליס | עריכה‪ :‬הראל אריה | אינטרנט ‪ :‬יגאל גורן | הפצה‪ :‬אלעד הקשר‬