‫מועדי אייר ‪ -‬יום הזיכרון‪ ,‬יום העצמאות ויום ירושלים ‪ -‬יוצרים בעם ישראל סולם התעלות‬ ‫חדש שעד לא מזמן לא הכרנו‪ .‬הוא מתחיל בהישרת המבט אל פני אלפי חללי מערכות‬ ‫מלחמות ישראל והצהרת אמונים שנמשיך בכל כוחנו בדרך אותה סללו לנו בדמם‪ ,‬ממשיך‬ ‫בחגיגות ההודיה הלאומיות על תקומתנו בארצנו לאחר אלפיים שנות ציפייה ומסתיים‬ ‫ביציקת התוכן הרוחני הראוי למלאכת הקמת התשתיות החומריות לבניין החיים שאנחנו‬ ‫מנסים לבנות פה‪.‬‬ ‫עשרים וארבעה ימים מקשרים בין יום עצמאות המדינה ליום עצמאות הקודש ‪ -‬בין הכנת‬ ‫היסודות הארציים ובין הכלתנו בהם חיי תורה שלמים‪ .‬הימים האלה משמשים לנו תזכורת‬ ‫לכך שעם כל השמחה על היותנו בארצנו עודנו מחכים ומצפים לבית המקדש; שעם העובדה‬ ‫שאנחנו כבר איננו בגלות ‪ -‬הגלות עדיין נשארה קצת בנו‪.‬‬ ‫אנו מנסים בימים אלה לזכור שלא באנו הנה כדי לשיר בערגה שירי ארץ־ישראל‪ ,‬ואפילו לא‬ ‫בשביל לגלוש בנחל חצצון ולטבול בעין עקב‪ .‬אנחנו לא נמצאים כאן כי ביום‪-‬עם‪-‬ראות‪-‬‬ ‫טובה‪-‬רואים‪-‬מכאן‪-‬את‪-‬החרמון‪ ,‬והאמת שגם לא בגלל שיש כאן אחלה ביטוח לאומי ודמי‬ ‫אבטלה אם נצטרך‪ .‬יום ירושלים מזכיר לנו שלא חיכינו אלפיים שנה כדי לנוח בשקט‬ ‫ממסעות הצלב ולהחלים מהשואה‪ ,‬או להקים מדינה שיהיה סבבה לחיות בה‪ .‬לעם ישראל יש‬ ‫משימה להשלים‪ ,‬ובשביל זה אנחנו פה‪ .‬כל התורות והאידיאלים הקדושים שקיבלנו בהר סיני‬ ‫מחכים שנוציא אותם אל הפועל‪ ,‬ולמענם עשינו את כל הדרך הארוכה הזאת‪ .‬עלינו להמשיך‬ ‫בכל הכוח קדימה‪ ,‬ולא להתפתות לשגרה השוחקת שמנסה להסיט את תשומת לבנו‬ ‫מהמטרה‪.‬‬ ‫יום ירושלים מגיע אחרי יום העצמאות כדי שלא נעיז לשכוח שבית המקדש עוד מחכה לנו‪,‬‬ ‫כדי שלא נאבד לרגע את ייעודנו האמיתי ‪ -‬הקמת ממלכה של כהנים וגוי קדוש‪.‬‬ ‫יום ירושלים שמח!‬ ‫רונאל ונוה‪.‬‬ ‫(‪([email protected] ,450-2084846‬‬ ‫וכמובן ‪ -‬מזל טוב לבעלי השמחות ‪ -‬לחגי גולדברג‪ ,‬נעם ירדני ואיתמר אוחיון להולדת הבת‪,‬‬ ‫ליוסי קליין‪ ,‬מתן קריספל‪ ,‬אלעד ויסברג (תאומים!) ונתנאל בר להולדת הבן ומנחם פסטרנק‪,‬‬ ‫דורון עבאדי‪ ,‬יוני דרייר‪ ,‬איתן גולדשטיין‪ ,‬אריאל אלטלף‪ ,‬נתן גולדשמיט‪ ,‬נדב צבאח‪ ,‬מתן‬ ‫מליחי‪ ,‬אליסף שטרן‪ ,‬ראובן סמואלס‪ ,‬שוקי שטרנברג‪ ,‬עמיחי פריס‪ ,‬נדב זוהר ואסף אודסר‬ ‫לאירוסיהם‪ ,‬ולגלעד שלו‪ ,‬יעקב וקס ואדם ארבל לחתונתם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בהצלחה לכל מתגייסי מרץ‪ :‬אליאב איתם‪ ,‬שלומי אטדגי‪ ,‬שמואל בן‪-‬גד‪ ,‬בצלאל שפיר‪,‬‬ ‫נעם קופרשמיד‪ ,‬אלון דלה‪-‬טורה‪ ,‬אליה שמח‪ ,‬אור‪-‬חי בטאש‪ ,‬נריה זאדה‪ ,‬מתן חורש‪ ,‬עידו‬ ‫אסף‪ ,‬אורי ברזילי‪ ,‬ידידיה וחניש‪ ,‬רעי כהן‪ ,‬בניה כהן‪ ,‬הלל שור‪ ,‬מוטי בן ברוך‪ ,‬יחיאל חבאני‪,‬‬ ‫נריה אונגר‪.‬‬ ‫מתוך דברים שאמר הרב נתנאל צור בסעודת יום ירושלים לפני שנתיים‪.‬‬ ‫ברוך ה' שזיכנו לחיות בדורות הגאולה השלישית שאין לה הפסק‪ ,‬לא רק במובן הכמותי אלא‬ ‫גם מבחינה איכותית‪.‬‬ ‫עניינו של יום ירושלים הוא ההודאה על נס יציאתנו ממוות לחיים ולחרות עולם‪.‬‬ ‫מחג החנוכה למדנו יסוד הלכתי חשוב‪ .‬אמירת ההלל בחג תוקנה על נס הצלת היהודים‬ ‫שניצחו את אויביהם הרבים (ולא נפלו ומתו בידם)‪ .‬אולם הדבר תמוה‪ ,‬שכן אם אמירת ההלל‬ ‫היא הודאה על ההצלה מן המוות‪ ,‬מדוע אנו קוראים את ההלל במשך כל שמונת ימי‬ ‫החנוכה‪ ,‬שהרי הטעם שחנוכה שמונה ימים הוא בגלל נס פך השמן והמנורה ובשביל נס‬ ‫הניצחון היו צריכים לתקן הלל יום אחד בלבד? התשובה היא שמלבד אמירת הלל ותשבחות‬ ‫על עצם העובדה שזכינו לחיות אנו מודים גם על אופן החיים בו זכינו לחיות‪ ,‬איזה סוג של‬ ‫חיים הוענק לנו‪.‬‬ ‫הוא הדין בנוגע ליום ירושלים‪ .‬כמו בחנוכה‪ ,‬גם כאן מלבד ההודאה על עיקר הניצחון הגדול‬ ‫והיציאה ממוות לחיים אנו מודים על יציאה מחיים ריקים לחיים אדירים‪ ,‬חיי גאולת ירושלים‪.‬‬ ‫מרן הראי"ה זצ"ל כותב במאמרו על ירושלים (מאמרי הראיה ב‪ ,‬ירושלים עמ' ‪ )698‬ש"כשאנו באים‬ ‫לדבר על ירושלים אז שחו כל בנות שירי החול‪ ,‬כאבן ידמו כל רגשי תרבויות שונות לקוחות‬ ‫מכל גויי נכר" ‪ -‬אין כלל חול בכל הקשור לירושלים ושום דיבור של חול לא יכול להתאים לה‪.‬‬ ‫ירושלים היא נשמתנו‪ ,‬וכל הדיבורים לא יכולים לגעת בקצה קצה; ירושלים זה הקודש‪,‬‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫ירושלים היא עיר מוקפת חומה‪ .‬הרבה פסוקים בתנ"ך מתארים את חומת ירושלים ואף את‬ ‫תהליך בנייתה ‪" -‬על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים" (ישעיה סב‪ ,‬ו)‪ ,‬אך הרמב"ם כותב‬ ‫(מסכת כלים א‪ ,‬ו) שגם לאחר שנפלה חומת ירושלים לא בטלה קדושתה‪ ,‬על אף שעיקר קדושתה‬ ‫אכן תלויה בחומה (עיירות המוקפות חומה קדושות יותר משאר חלקי ארץ ישראל‪ ,‬וירושלים‬ ‫קדושה יותר משאר הערים המוקפות חומה)‪ .‬המשנה בוחרת לתאר את ירושלים דווקא‬ ‫בביטוי "לפנים מן החומה"‪.‬‬ ‫מה הוא עניינה של החומה? חז"ל (מגילה ה ע"ב) מסתפקים האם טבריה נחשבת עיר המוקפת‬ ‫חומה מזמן יהושע בן‪-‬נון לעניין קריאת המגילה בפורים‪ ,‬והם מציינים שני מטרות בבניית‬ ‫חומה; האחת היא הגנת העיר ‪ -‬לא רק הגנה פיזית מפני אויב גשמי‪ ,‬כי אם גם הגנה רוחנית‪:‬‬ ‫למפגש עם קדושה נדרשים גבולות ברורים‪ ,‬ולא כל מאן דהו יכול להתקרב אליה ‪ -‬יש לנקוט‬ ‫זהירות במגע איתה‪ ,‬כמו שצּוו הלווים על חנייתם סביב המשכן‪" :‬והזר הקרב יומת" (במדבר א‪,‬‬ ‫נא)‪ .‬הסיבה השנייה אותה מזכירים חז"ל היא "לא מיגלו"‪ ,‬כלומר חומה כמונעת גילוי‪ ,‬דהיינו‬ ‫שלפנים מן החומה ישנה מדרגה נסתרת‪ .‬הנסתר הוא צנוע; קודש הוא דבר פנימי‪ ,‬אין צורך‬ ‫לחשוף אותו כלפי חוץ‪ ,‬להיפך‪ ,‬דוקא מה שלא ניגלה כלפי חוץ שייך לעומק החיים‪ .‬על פי‬ ‫הטעם השני מסיקה הגמרא שטבריה איננה נחשבת לעיר מוקפת חומה‪ ,‬שכן היא מגולה‪,‬‬ ‫ולא קיימת בה מידת הצניעות כשם שיש בירושלים‪.‬‬ ‫עניין זה מתבטא בנבואת זכריה על העתיד לבוא‪" :‬פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה‬ ‫בתוכה‪ ,‬ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה" (זכריה ב‪ ,‬ח‪-‬ט) ‪ -‬לעתיד‬ ‫לבוא ירושלים לא תהא יותר מוקפת חומה‪ ,‬מאחר ולא יהיה טעם בכזו ‪ -‬לא יקומו עליה‬ ‫אויבים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬החומה לא תוכל כלל להכיל את כל היושבים בה‪ ,‬שילכו ויתרבו‪ .‬גם‬ ‫לטעם שמירת הקודש פנימה מתייחסים דברי זכריה‪" :‬ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש" ‪ -‬אין‬ ‫צורך בחומת הגנה‪ .‬בזמן הגאולה השלימה הקודש כבר לא יהיה זקוק יותר לשמירה ‪ -‬תאיר‬ ‫חומת ה"לא מגליא" אש הנסתר הבוערת בירושלים‪ .‬האש הזו היא בעירת הגאולה של‬ ‫הקודש‪ .‬ירושלים היא הפנימיות של עם ישראל וארץ ישראל‪ ,‬קדושתה היא המקור לכל‬ ‫החיים‪ ,‬כל צדדי האנושות יתרוממו מתוך מדרגת חומת האש של ירושלים‪ .‬המלבי"ם מסביר‬ ‫שהפסוק "ישועה ישית חומות וחל" (ישעיה כו‪ ,‬א) מלמד שלעתיד לבוא בחומת ירושלים ישים‬ ‫הקב"ה את הישועה ‪ -‬זו מדרגתה הפנימית של ירושלים איתה אנו זוכים להיפגש‪ ,‬הפנימיות‬ ‫הגדולה שהיא מקור כל החיים ‪" -‬בית חיינו" (ברכות שלאחר ההפטרה)‪.‬‬ ‫"על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו" (ישעיה סב‪ ,‬ו) ‪-‬‬ ‫שם על החומות יושבים האנשים הגדולים‪ ,‬אבלי ציון העוסקים בתורה ששאיפתם ופועלם‬ ‫הם שהחומה תיהפך מחומה פיזית לחומת אש‪ ,‬מחומה של פחד מהחיצוניות לחומת בערה‬ ‫פנימית של הקודש המפיחה חיים באומה כולה ‪" -‬יום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח‪ ,‬כב)‪,‬‬ ‫עוסקים ב"תורת ה' תמימה" (תהלים יט‪ ,‬ח) שמציון תצא‪' .‬אנשי ירושלים' שיושבים‪ ,‬מצפים‪,‬‬ ‫מתפללים ומאמינים ‪ -‬בזכותם ירושלים תשוב ותבנה ועם ישראל ילך ויגאל‪ ,‬במהרה בימינו‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הרב מישאל רובין‬ ‫שק"ם פלוגתי בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫בפלוגה קיים שק"מ המוכר לחיילים בשבת‪,‬‬ ‫לדתיים יש הסדר מיוחד שהם מקבלים‬ ‫מצרכים ומשלמים במוצאי שבת‪ .‬האם‬ ‫מותר לקבל מצרכים ולשלם במוצאי שבת?‬ ‫תשובה‬ ‫מותר לקנות בשבת בשק"מ ויאמר לאחראי‬ ‫על המכירות שישלם מיד במוצאי שבת‪.‬‬ ‫ואפילו אם המוכר רושם‪ ,‬לעצמו הוא רושם‬ ‫ומותר‪ ,‬ומידת חסידות היא להימנע מכך אם‬ ‫הוא רושם‪ .‬הגר"מ אליהו הוסיף שאין לדבר‬ ‫בשבת במושגים "לקנות" "למכור" וכו' אלא‬ ‫"תשאילני"‪.‬‬ ‫דחיית קבלת שבת בתעסוקה מבצעית‬ ‫שאלה‬ ‫האם יש לדחות את קבלת השבת כמה‬ ‫שיותר כדי שלא תחול שבת כשהחיילים‬ ‫מבצעים את המלאכות (לצורך פיקוח נפש)?‬ ‫תשובה‬ ‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל (בשם הגרש"ז‬ ‫אויערבך זצ"ל) והגר"ד ליאור שכדאי לומר‬ ‫לחייל שלא לקבל שבת‪ ,‬והיא תחול ממילא‬ ‫דקה לפני השקיעה‪ .‬הגר"מ אליהו ענה לי‬ ‫שאין בכך שום נפקא מינה והחיילים‬ ‫העסוקים בפעילות מבצעית יכולים לקבל‬ ‫שבת בזמן המופיע בלוחות‪.‬‬ ‫במקרה והחיילים קבלו משימה ביטחונית‬ ‫או מתחילים סיור ממונע קצת לפני שבת‪,‬‬ ‫שתי אפשרויות עומדות לפניהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬להתפלל ערבית וקבלת שבת לפני זמן‬ ‫כניסת שבת המופיע בלוחות‪ ,‬לקדש‬ ‫ולאכול ובכך לקבל שבת מוקדם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא לקבל שבת מוקדם ולהמתין‬ ‫שהשבת תכנס מאליה (ברם‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫לא תהיה להם שום אפשרות להתפלל‬ ‫ולקדש)‪.‬‬ ‫ושמעתי מהגר"ד ליאור שפסק כאפשרות‬ ‫א'‪ ,‬למרות שאם החיילים מקבלים שבת‬ ‫מוקדם יתחילו בעצם הסיור הממונע או‬ ‫הפעילות לפני זמן כניסת שבת המופיע‬ ‫בלוחות‪.‬‬ ‫עליית משמר בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫נהוג בצה"ל בכל ימות השבוע לקיים עליית‬ ‫משמר לפני שמירה‪ .‬האם מותר לערוך‬ ‫עליית משמר בשבת אחה"צ לצורך שמירה‬ ‫לילית של מוצאי שבת?‬ ‫תשובה‬ ‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל שמותר לערוך‬ ‫עליית משמר ואם הציודים השייכים‬ ‫לשמירה נמצאים באפוד (למרות שהם‬ ‫מוקצה) מותר לקחתם לעליית משמר‪ .‬כך‬ ‫שמעתי גם מהגר"מ אליהו‪ .‬הגר"ד ליאור‬ ‫פסק שיש כאן בעיה של הכנה מקודש לחול‬ ‫ויש להימנע מכך‪.‬‬ ‫שינוי בעוצמת האש ע"י יהודי בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫יהודי שינה את גודל האש של תבשיל‬ ‫בשבת‪ .‬מהו דין התבשיל?‬ ‫תשובה‬ ‫אם התבשילים מבושלים כל צרכם ועומדים‬ ‫ע"ג האש יש להקל ומותר לאוכלו‪ .‬כך‬ ‫שמעתי מהגר"א נבנצל והגר"ד ליאור‪.‬‬ ‫הגר"מ אליהו פסק שהתבשיל נאסר‪.‬‬ ‫הוספת מים בתבשיל בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫מהו דין תבשיל שנוספו בו מים בשבת?‬ ‫תשובה‬ ‫אם המים עומדים על האש מותר‬ ‫לאשכנזים‪ ,‬ואם לאו אסור לכו"ע ליהנות‬ ‫מהתבשיל בשבת‪ .‬כך שמעתי ממו"ר הגר"א‬ ‫נבנצל‪ .‬הגר"מ אליהו פסק שאם הוסיפו את‬ ‫המים רק על מנת שהתבשיל לא יישרף‪,‬‬ ‫מותר ליהנות ממנו‪ .‬הגר"ד ליאור פסק שגם‬ ‫במקרה זה אסור‪.‬‬ ‫דין כלים שבשלו בהם בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫האם כלים שבישלו בהם בשבת צריכים‬ ‫הגעלה?‬ ‫תשובה‬ ‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל שאפשר להקל‬ ‫להשתמש בכלים ללא הגעלה במוצאי שבת‬ ‫(כי גם המאכל אסור רק כדי שיעשו)‪ .‬הגר"מ‬ ‫אליהו והגר"ד ליאור פסקו שמן הדין לא‬ ‫צריך הגעלה ואפשר להחמיר מדין חינוך‬ ‫(כדי שהדבר לא יחזור על עצמו)‪.‬‬ ‫שימוש במשחה בשבת‬ ‫שאלה‬ ‫האם מותר להשתמש במשחה בשבת לשם‬ ‫הפגת יובש וכאבים?‬ ‫תשובה‬ ‫שמעתי ממו"ר הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור‬ ‫שאם הכאב חזק מותר לשים משחה‪ ,‬ויזהר‬ ‫שלא למרוח בצורת שכבה חלקה אלא ישים‬ ‫בלי למרוח או יבליע בעור (הרב נבנצל‬ ‫מוסיף שאם העור יבש וסדוק והכאבים‬ ‫גדולים עד שגופו נחלש מכך מותר לשים‬ ‫משחה)‪ .‬דעת הגר"מ אליהו להקל רק אם‬ ‫הכאבים חזקים במיוחד עד שהחייל נפל‬ ‫למשכב‪.‬‬ ‫מעט מן הסוגיות הנלמדות בימים אלו בישיבה‪,‬‬ ‫והפעם בעניין ברכת האירוסין‪.‬‬ ‫בגמרא מובא דיון קצר בדבר ברכת‬ ‫האירוסין ‪ -‬הברכה אותה מברכים בשעת‬ ‫הקידושין‪ ,‬הנערכים כשנה לפני מועד‬ ‫החתונה‪ .‬בנוסח הברכה מצינו שני‬ ‫גרסאות ‪ -‬עם ובלי חתימת ברכה‪ .‬הגמרא‬ ‫מסבירה שהחותמים סוברים כי הברכה‬ ‫במהותה ברכת‪-‬הודאה היא‪ ,‬ושאינם‬ ‫חותמים דעתם כי נתקנה על הקדושה‪,‬‬ ‫ומספר דעות בהסבר הדבר ‪ -‬דעת רש"י‬ ‫אינה ברורה דיה‪ ,‬אם כי ניתן לומר‬ ‫שלשיטתו אכן נתקנה על הקדושה‪,‬‬ ‫כברכת שבח‪ .1‬לרמב"ם מבואר במפורש‬ ‫שמדובר בברכה כברכת‪-‬מצוות‪.2‬‬ ‫הרמב"ן מתקשה בנוסח הברכה‪,‬‬ ‫שמנוסחת כברכה על איסור ‪ -‬איסור‬ ‫עריות‪ ,‬וכן כברכה על דבר ‪ -‬היתר ייחוד‪,‬‬ ‫שאינו נעשה מיד עם אמירתה‪ .‬הוא מעלה‬ ‫אפשרות אחת לתרץ שפשר הניסוח נעוץ‬ ‫‪ 1‬אם כי לא מוכרח לומר כך‪ ,‬זה אינו אלא‬ ‫דיוק אפשרי בדבריו‪.‬‬ ‫‪ 2‬משמעות הדבר היא שברכה זו מחוייבת‬ ‫להיות 'עובר לעשייתן'‪ ,‬דהיינו נאמרת לפני‬ ‫עשיית המצווה ממש‪ ,‬וכן שעליה להיאמר‬ ‫על ידי החתן והכלה (להוציא שליח)‪,‬‬ ‫ובמקרים מסויימים גם בפני מניין אנשים‪.‬‬ ‫בחשש שמא יבואו השומעים להתבלבל‬ ‫ולהסיק כי הכלה מותרת לארוסה מיד עם‬ ‫אמירת הברכה‪ .‬בנוסף אליה הוא מביא‬ ‫תירוץ שני‪ ,‬לפיו על אף שהצדיקו‬ ‫האירוסין ברכת‪-‬מצוות רגילה לא‬ ‫התאפשר לתקן כזו היות וחצי המצווה‬ ‫(חתונה) נעשית בנפרד ובפער זמן‬ ‫משמעותי מחצי המצווה הראשון‬ ‫(אירוסין) ועל כן ניסחוה בלשון שונה‬ ‫מעט‪ ,‬המכוונת יותר על עצם קדושתן של‬ ‫ישראל‪.3‬‬ ‫מדברי הרשב"א‪ ,‬הרי"ד והראב"ד נראה‬ ‫שהסכימו כדעת הרמב"ם שמדובר‬ ‫בברכת‪-‬מצוות‪ ,‬רק בשינוי קטן את זמנה ‪-‬‬ ‫מקודם למצווה לאחרי עשייתה‪ .‬טעם‬ ‫‪ 3‬הבנתו כך נעשית לאור יישוב דבריו כאן‬ ‫עם פירושו למסכת פסחים‪ ,‬שם כתב כי על‬ ‫ברכת האירוסין (מלבד בקידושי ביאה‪,‬‬ ‫מטעם 'ולא יראה בך ערות דבר') להיאמר‬ ‫'עובר לעשייתן'‪ ,‬וכברכת‪-‬מצוות לכל דבר‪.‬‬ ‫הבנה אפשרית אחרת היא לומר שכוונתו‬ ‫אינה לשינוי הנוסח בלבד כי אם לעצם מהות‬ ‫הברכה מברכת‪-‬מצוות לברכת‪-‬שבח‪ ,‬ובדיני‬ ‫ברכת‪-‬מצווה‪ ,‬בדומה לשיטת ר' משה‬ ‫פיינשטיין בדעת הרא"ש‪.‬‬ ‫הדבר מקורו בחשש שמא תחזור האשה‬ ‫בה מרצונה להינשא לארוסה‪ ,‬ויגרור‬ ‫הדבר למפרע ברכה לבטלה‪ .‬סיבה נוספת‬ ‫מעלה הרשב"א‪ ,‬והיא שהניסוח אינו כזה‬ ‫המצריך 'עובר לעשייתן'‪.4‬‬ ‫הריטב"א‪ ,‬בשונה מכולם‪ ,‬מפרש שברכת‬ ‫האירוסין ברכת‪-‬שבח היא‪ ,‬זאת הוא‬ ‫מוכיח מלשון הברכה ומהמנהג לברך‬ ‫לאחר הברכה ועל ידי הרב‪ .‬בסוף דבריו‬ ‫הוא מביא אף את דעת ר' יחיאל מפאריס‪,‬‬ ‫המסביר שישנם שתי ברכות שונות ‪-‬‬ ‫ברכת‪-‬מצוות‪ ,‬הלא היא ברכה על מצוות‬ ‫הקידושין‪ ,‬וברכת‪-‬שבח‪ ,‬שהיא היא ברכת‬ ‫האירוסין‪.5‬‬ ‫שיטה נוספת היא לרא"ש‪ ,‬שלאחר שכותב‬ ‫כי יש הנוהגים לברך לפני ויש שאחרי ‪-‬‬ ‫‪ 4‬היות ובכל המצוות מזכירין בברכתן עשיית‬ ‫המצווה‪ ,‬וכאן לא מברכים 'אשר קדשנו‬ ‫לקדש את האשה'‪ .‬לגבי הגמרא בפסחים‬ ‫משם כולם מקשים‪ ,‬האומרת שמלבד טבילה‬ ‫וקידושי ביאה לא קיימת ברכת‪-‬מצוות‬ ‫שאינה 'עובר לעשייתן'‪ ,‬ניתן ליישב שלא‬ ‫דיברה הגמרא על מצוות התלויות באדם‬ ‫אחר‪ ,‬או לחלופין כמו שמתרץ רעק"א בדברי‬ ‫הראב"ד שבאמת אם בדיעבד ברך האיש‬ ‫קודם למצווה ולא חזרה בה האשה הרי‬ ‫שהברכה תקפה‪.‬‬ ‫‪ 5‬כך גם פירש את דעתו הרשב"ץ‪ .‬דבריו‬ ‫מבליטים את דעת הריטב"א שמדובר‬ ‫בברכת‪-‬שבח כללית על עצם מושג‬ ‫הקידושין‪ ,‬ולא על המצווה הספציפית‬ ‫שמבצעים אותם אנשים באותו רגע‪.‬‬ ‫מפאת הנוסח והמנהג לברך לאחר‬ ‫הקידושין‪ ,‬הוא מוסיף לשאול על פשר‬ ‫הניסוח יוצא הדופן של הברכה‪ ,‬ומסיק‬ ‫לבסוף גם הוא שמדובר בברכת‪-‬שבח‪.6‬‬ ‫ברם‪ ,‬באגרת אחרת ששלח מביא את‬ ‫שכתב הרי"ף שצריך לברך לפני המצווה‬ ‫וכותב שכך ראוי לעשות ואף יש למחות‬ ‫בנוהגים אחרת‪ .‬באופן פשוט ניתן להסביר‬ ‫כגר"א‪ ,‬שלא מנסה ליישב את הסתירה‬ ‫ומעדיף להסביר שבאמת נכתבה‬ ‫התשובה לאחר הפירוש ויש לנקוט‬ ‫כמותה‪ .‬בהפוך לו נראה שיש להבין את‬ ‫בעל התבואת־שור‪ ,‬שכותב באופן קיצוני‬ ‫מכולם שלרא"ש כלל אין ברכת האירוסין‬ ‫מוטלת על החתן אלא על הציבור‬ ‫הנועדים במקום‪ ,‬ומהתעלמותו מהשוני‬ ‫בין המקורות יש להסיק שאף הוא נוקט‬ ‫כדברי הרא"ש במקום אחד בלבד ‪-‬‬ ‫המוקדם יותר‪ .‬בפירוש הקרבן־נתנאל‪,‬‬ ‫בשונה מהם‪ ,‬כן מיישב את הבעיה‪,‬‬ ‫ומסביר שאין פירושו כאן עוסק אלא‬ ‫בדיעבד‪ ,‬ולכתחילה כוונתו היא שינהגו‬ ‫כנאמר בתשובתו‪ .‬ר' משה פיינשטיין נוקט‬ ‫‪ 6‬בניגוד למשתמע מדברי הרמב"ן והרמב"ם‪,‬‬ ‫לרא"ש אין מצוות 'כי יקח איש אשה' כי אם‬ ‫אמצעי בלבד לקיום מצוות פריה ורביה‪,‬‬ ‫שאין כל חיוב על האדם לעשותה אם אין‬ ‫רצונו בכך‪ ,‬ובמקרים מסוימים ביכולתו אף‬ ‫'לעקוף' אותה‪ ,‬כגון בנישואי פילגש וכד'‪.‬‬ ‫הלכך את סברתו יש להבין כראיית המצווה‬ ‫כחסרת משמעות 'מצוותית' מספקת כדי‬ ‫לברך עליה ברכת‪-‬מצוות‪.‬‬ ‫דרך שלישית‪ ,‬ואומר כי לרא"ש הברכה‬ ‫היא ברכת‪-‬שבח על המצווה‪ ,‬כלומר‬ ‫שבמהותה היא ברכת‪-‬שבח‪ ,‬אך בדיניה‬ ‫יש לעשות כברכת‪-‬מצוות‪ .7‬נפקא מינה‬ ‫להגדרה זו ביחס לתשובת הרא"ש תהיה‬ ‫בדיעבד ‪ -‬אם לא ברך לפני המצווה יוכל‬ ‫למפרע לברך אחריה‪ ,‬וכקרבן־נתנאל‪.‬‬ ‫על פניו נראה שלהלכה פסק המחבר‬ ‫בשלחן־ערוך כרמב"ם‪ ,8‬אולם הן‬ ‫בבית־שמואל‬ ‫והן‬ ‫בחלקת־מחוקק‬ ‫הסבירוהו כתירוץ הקרבן־נתנאל ושכמותו‬ ‫ברא"ש‪ ,‬שפסיקתו לברך 'עובר לעשייתן'‬ ‫עוסקת בלכתחילה בלבד‪ ,‬ויוצא האדם‬ ‫בדיעבד גם אם נאמרת הברכה לאחר‬ ‫הקידושין‪ .9‬הרמ"א חולק על המחבר‬ ‫וכותב כי יש לתת לרב לברך‪ ,‬וכמו כן אם‬ ‫לא ברכו לפני הקידושין ניתן לברך‬ ‫מאוחר יותר בנישואין‪.10‬‬ ‫‪ 7‬שלא כמו הרמב"ן‪ ,‬שלדידו זו ברכת‪-‬מצוות‬ ‫במהותה אך בנוסח של ברכת‪-‬שבח‪.‬‬ ‫‪ 8‬מלבד פסיקתו לברך הברכה לכתחילה‬ ‫בפני עשרה‪.‬‬ ‫‪ 9‬אך גם לזו יש גבול‪ ,‬ובנישואין כבר אין‬ ‫יכולים לברך‪ ,‬בניגוד לרמ"א; אפשר להסביר‬ ‫שכתבו כך בנוסף לדברי המחבר‪ ,‬כי סברו‬ ‫שמכל מקום יש לחשוש לדעת הרשב"א‬ ‫וסיעתו‪.‬‬ ‫‪ 10‬ניתן להסבירו בשני פנים ‪ -‬או לומר כי‬ ‫חלק על השלחן־ערוך לגמרי ופסק כרא"ש‪,‬‬ ‫שמדובר בברכת‪-‬שבח לכל דבר‪ ,‬או להסביר‬ ‫שברכת הרב היא כדי שלא יתביישו אלו‬ ‫שאינם יודעים לברך‪ ,‬כמו שמסבירים הט"ז‬ ‫והבית־שמואל‪ ,‬והברכה ניתנת להיאמר‬ ‫לאחר החופה מפני שבדומה למצוות לולב ‪-‬‬ ‫כל זמן שהמצווה מתקיימת אפשר עדיין‬ ‫לברך עליה‪ ,‬כפי שמבאר הגר"א‪ ,‬ומאחר‬ ‫שמצוות הקידושין מתקיימת סוף סוף בשני‬ ‫חלקים‪ ,‬כרמב"ן‪ ,‬ניתן גם בחלק השני של‬ ‫הנישואין עוד לברך עליה‪.‬‬ ‫עזריה שורק ש"ה‪ ,‬קורס קצינים בנח"ל חרדי‬ ‫"גם אם יראה מישהו ליהודים את הארץ המובטחת הם ילעגו לו‪ ,‬משום שהם שוקעים בייאוש‪,‬‬ ‫אף על פי כן אני יודע היכן נמצאת אותה ארץ‪ :‬היא נמצאת בתוכנו" (הרצל)‬ ‫בתקופה האחרונה אני מתכונן לקראת סיור שאני מעביר לצוות שלי בהר הרצל‪ .‬בין ההכנות‬ ‫הלכתי לסיור מקדים בהר‪ .‬הגעתי כמה ימים אחרי יום העצמאות‪ ,‬וראיתי פועלים מפרקים את‬ ‫הטריבונות‪ .‬תמיד ידעתי שעושים את הטקס ברחבה שבה קבור הרצל‪ ,‬אבל פתאום ראיתי את‬ ‫הכל מול העיניים והתפלאתי ‪ -‬הקבר הוא הבמה‪ ,‬הזמרים והמופיעים ממש מסתובבים ליד‬ ‫הקבר‪ ,‬לא מסתירים אותו ולא מכסים אותו‪ ,‬הריבוע השחור והריק עם הכיתוב הרצל בולט‬ ‫בתוך המופע‪.‬‬ ‫ברור לכולם שרצף האירועים בימים האלה קשורים אחד בשני‪ ,‬יום השואה‪ ,‬הזיכרון‪ ,‬העצמאות;‬ ‫ש"ואומר לך בדמייך חיי‪ ,"..‬אבל לא הגזמנו קצת?! הר הרצל זה בית קברות‪ .‬אמנם בית קברות‬ ‫שכל אחד מאתנו שעובר בו חש תחושת גאווה‪ ,‬מנפח את החזה ואומר "אלה הילדים שלנו‪,‬‬ ‫בזכותם אנחנו כאן ‪ -‬חזרנו הביתה"‪ ,‬אבל זה בית קברות‪ .‬רבים קוראים להר הרצל 'הפנתאון‬ ‫הלאומי'‪ ,‬ככה זה צריך להיות‪ ,‬שאת המוות אנחנו מקדשים? ובכלל פנתאון זה מונח שמבטא‬ ‫עבודה זרה‪ .‬הכוהנים בפרשת אמור דוקא מציבים לנו מראה אחרת‪ .‬להם אסור להיות כאן‪ .‬והם‬ ‫אלה שמתעסקים במה שקדוש‪...‬‬ ‫במהלך הסיור המקדים חשבתי שלפחות מבחינתי‪ ,‬במקום 'הפנתאון הלאומי' אפשר לקרוא‬ ‫להר הרצל 'הר הזהות הישראלית'‪ .‬מקום לשאול שאלות‪ ,‬לתהות‪ .‬לבכות ולשמוח על המקום‬ ‫שהחברה שלנו נמצאת בו‪ .‬מקום שבהסתכלות נכונה יכול להעצים את תחושת הזהות‬ ‫הישראלית‪ ,‬לעזור לגבש תחושת שליחות‪ .‬ז'בוטינסקי שקבור לא רחוק מהרצל‪ ,‬ועד שאשכול‬ ‫השכיל להעלות את העצמות שלו‪ ,‬לומר שלכל אחד יש מקום בהר הרצל‪ ,‬בזהות הישראלית‬ ‫הזאת‪ .‬אתה מסתובב ליד 'מדרגת ההלכה'‪ ,‬וחש את התסכול של אלה שהרגישו יהודים שם‪,‬‬ ‫ופה הם נשארים 'גויים' ‪-‬לאן הם שייכים?! אתה מגיע לקבר של רבין ובוכה לאן הידרדרנו;‬ ‫ומסיק שעוד לא למדנו את הלקח כי המקום מלא במצלמות אבטחה ושלטים שאוסרים‬ ‫להתקרב כדי שלא ישחיתו את הקבר‪ .‬מצד שני הנה אנחנו פה כמעט שני עשורים אחרי ולא‬ ‫הייתה מלחמת אחים‪ .‬חיים ביחד‪ ,‬מסתערים על אותה כיפה‪ .‬ישנים באותה שוחה‪ .‬אני יורד‬ ‫לחלקה החדשה ותוהה מי אלה בעצם גדולי האומה? וכל שם שהיית בהלוויה שלו‪ ,‬או שקשור‬ ‫לישיבה גורם לך להרגיש שייך‪ .‬והילה בצלאלי ליד משה נפתלי‪ .‬לא צריך לדקדק בניסוח ‪-‬‬ ‫"בעת מילוי‪/‬שירות‪/‬בקרב" הם מסרו את הנפש‪.‬‬ ‫אתה מסתובב בהר עם רוח צה"ל ביד ועל כל מילה שכתובה בו יש קבר וסיפור; ומרגיש‬ ‫שבעצם אנחנו מתקדמים למקום טוב‪ .‬אני מכיר את העם הזה‪ ,‬אני מכיר את החיילים האלה‪,‬‬ ‫אני רואה אותם איתי‪ .‬לידי‪ ,‬מולי‪ .‬מסתכל להם בעיניים‪ .‬ורואה את מה שלפעמים הם לא יודעים‬ ‫לנסח במילים‪ .‬ואני נזכר ברב אויערבך שהיה בא לכאן להתפלל על קברי צדיקים‪.‬‬ ‫אז לא מצאתי תשובה בקשר לטקס ליד הקבר של הרצל‪ ,‬אבל מצאתי עוד הרבה שאלות‬ ‫שנותרו ללא תשובה‪ .‬טוב‪ ,‬זהות ישראלית כבר אמרנו‪ ,‬אף אחד לא דיבר על תשובות‪.‬‬ ‫אורי ממן ש"ב‬ ‫"היי מיישה!" היו קוראים אליו חבורת השיכורים מהכיכר‪" ,‬הרוצה אתה להשֹתכר רובל‬ ‫אחד?"‬ ‫"ודאי"‪ ,‬היה נאנח מיישה‪ ,‬שואב המים הזקן של הכפר‪" ,‬ואיזה שירות ברצונכם לקבל הפעם‬ ‫תמורתו?"‬ ‫"גש הנה מיישה‪ ,‬קח את הדלי הישן ושאב לנו מעט מים בכדי להשקות את הגדיים" קראו‬ ‫אליו וצחוקם מתגלגל‪.‬‬ ‫ומיישה היה ניגש‪ ,‬מרים את הדלי הישן שחור גדול פעור לו בתחתיתו‪ ,‬ומתחיל במלאכת‬ ‫השאיבה לקול צחוקם של חבורת השיכורים ועימם כמה ילדים שנאספו לראות את המחזה‪:‬‬ ‫מיישה שואב ומרים‪ ,‬ומוליך לו לאיטו את הדלי המטפטף עד שמגיע לשוקת הגדולה‪ ,‬אליה‬ ‫מערה את טיפות המים האחרונות שנשארו בדלי‪" .‬הא לך הרובל‪ ,‬זקן שוטה שכמותך" היו‬ ‫מפטירים לעברו הללו בלעג‪",‬הן מידי שבוע חוזר על עצמו מחזה מבדר זה‪ ,‬והלה לא השכיל‬ ‫להבין כי מליצה היא זו?!"‬ ‫"אמור נא לי מיישה" שאלו פעם אחד החנוונים‪" ,‬האמנם אדם ריק אתה? ומדוע זה תיתן‬ ‫שישימוך ללעג ברחוב העיר? וכי איזו תועלת תצמח לך משאיבה זו?"‬ ‫"אומר לך ידידי" השיבו הזקן בנחת‪" ,‬לא תועלת אחת תעלה מפעולה זו כי אם שלוש‪.‬‬ ‫הראשונה היא הרובל אותו אני משתכר‪ ,‬אמנם לועגות לי הבריות אך בסוף היום פרנסה יש‬ ‫לי בכיסי‪.‬‬ ‫תועלת שניה בדבר‪ ,‬שהרי מעט מים בכל זאת מגיעים בסוף הדרך וממלאים את השוקת‪.‬‬ ‫ןהתועלת השלישית"‪ ,‬ענה בשלווה לתדהמת בן שיחו‪" ,‬שהדלי‪ ,‬ידידי‪ ,‬נהיה נקי‪"...‬‬ ‫ואנחנו‪ ,‬בכל מועד ומועד מתרוממים אנו אל על‪ ,‬לומדים על מהות החג ומה מתחדש‬ ‫ברגעים הללו‪ ,‬אולם על פי רוב לא מצליחים לשמר את אותן תובנות ותחושות גם לאחריו;‬ ‫ובזמן הלימוד ‪ -‬משתקעים בסוגיה‪ ,‬מבררים ומתווכחים עד לפרטי פרטים‪ ,‬אך לא תמיד‬ ‫עולה בידינו לזכור את הדברים לאורך זמן; ובתפילה יש פעמים והמילים מלאות משמעות‬ ‫עבורנו‪ ,‬הריכוז עצום‪ ,‬אנו מקבלים קבלות ומתחרטים בכל לב‪ ,‬אבל עוד רגע נדמה שגם‬ ‫תפילה זו חלפה ועברה לה כבר‪.‬‬ ‫ושואב מים זקן מזכיר לנו בחיוך סבלני שבכל חג ובכל תוספות‪ ,‬בכל סוגיה ובכל תפילה‪ ,‬בכל‬ ‫אלה טמון שכר בכל רגע ורגע‪ ,‬ישנו ערך לכל שנייה‪ ,‬ואף חלק מסוים גם ימשיך איתנו הלאה‬ ‫ויקבע בזיכרון ומעשה לאורך זמן‪.‬‬ ‫אולם החשוב מכל ‪ -‬בכל פעולה ופעולה "הדלי‪ ,‬ידידי‪ ,‬נהיה נקי"‪.‬‬ ‫זמן קיץ הבעל"ט נפתח ברוב ראבק‬ ‫וצהלולים‪ .‬עשרות פרסומות המעטרות‬ ‫את לוחות המודעות בישיבה קוראות‬ ‫לתלמידים להוציא ממיטב זמנם‬ ‫ומזּומנם על מגוון האטרקציות‬ ‫המקומיות ‪ -‬שחיות בוקר בבריכה‪,‬‬ ‫הדרכות במירב הישיבות התיכוניות‪ ,‬נס‬ ‫קפה אמיתי (מוקצף!) מבית האחים‬ ‫ברודר‪ ,‬טּונֹות מבית האחים ברודר‪,‬‬ ‫אמגזיות מבית האחים ברודר ועוד ועוד‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אין כמו זמן קיץ בשביל לשקוע‬ ‫באוהלה (הממוזג) של תורה‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר זכה השנה למספר שדרוגים‬ ‫משמעותיים‪ :‬ראשית החל הערב בלימוד‬ ‫משותף של בני הישיבה עם חיילי‬ ‫דוכיפת שמשרתים בסמוך; את הלימוד‬ ‫הנחו והובילו בעוז חיילי ההסדר‪,‬‬ ‫שהרביצו בנו מעט תורה ממיטב בתי‬ ‫המדרש בארץ‪ .‬בהמשך הדלקנו מדורה‬ ‫גדולה‪ ,‬רקדנו קצת בסגנון המכונה‬ ‫הר־המור‪ ,‬ושרנו שירים ומייד התחרטנו‬ ‫עליהם (ומעשה שהיה כך היה‪ :‬עת שרנו‬ ‫את 'שיר ההלך'‪ ,‬הידוע יותר בכינויו‬ ‫'עוד חוזר הניגון'‪ ,‬נדהמנו לגלות ששיר‬ ‫זה ממש הוא הוא הגורם היותר מפריע‬ ‫להופעת השכינה בכנסת ישראל‪ ,‬וזאת‬ ‫ע"י חדירת מו"ר רה"י לעומק הפשט של‬ ‫השיר‪ ,‬שטומן בחובו רעיונות שטניים‬ ‫של הבל ורעות רוח פרי דמיונם של‬ ‫פריצים נושאי דגל ההפקרות ‪ -‬בתקווה‬ ‫שלא יחזור עוד הניגון‪ .‬השיעור כמובן‬ ‫הוקלט ‪ -‬רוצו לשמוע)‪.‬‬ ‫יום העצמאות (שערכו ידוע ‪ -‬עיינו אורות ישראל‬ ‫פ"ד‪ ,‬שיחות הרצי"ה מועדים או לאמונת עתנו איפה‬ ‫שבא לכם)‪ ,‬נחגג השנה לאורך אמת הבִּיָאר‬ ‫שבפאתי אפרת‪ .‬הופגנה נוכחות מרשימה‪ ,‬ואף‬ ‫זכינו להדרכות מפי אביחי אברהם ודידי הופמן‬ ‫(‪ .)...250-7846‬היום נחתם בעל־האש המסורתי‬ ‫בודאי פּוכין‪ ,‬שהזכיר לכולנו שעם כל הכבוד‬ ‫לאידיאלים היותר מרוממים ‪ -‬באיזשהו שלב‬ ‫צריך גם לקדש את החול (שהיה‪ ,‬למותר לציין‪,‬‬ ‫מפנק כדבעי)‪.‬‬ ‫אירועי חתונת האברך הח' גלעד שלו נר"ו‬ ‫עב"ל ישיבת תל־אביב הרעישו והגעישו את‬ ‫אמות הסיפים של הישיבה‪ .‬החגיגות נפתחו עם‬ ‫הגעתו של הרב חיים גנץ (השוואער של גלעד‪,‬‬ ‫ובזמנו הפנוי ראש ישיבת תל־אביב) לשבת‬ ‫החתן‪ .‬הרב דרש בערב שבת‪ ,‬בעונג שבת‪,‬‬ ‫בבוקר שבת‪ ,‬בקידוש ובצהרי שבת‪ .‬מצבו של‬ ‫הרב‪ ,‬אגב‪ ,‬קשה אך יציב‪.‬‬ ‫יום ההלולא של רשב"י‪ ,‬שהתקיים השנה דוקא‬ ‫בערב החתונה‪ ,‬נעלב קשות מאלפי המבריזים‬ ‫שהעדיפו את בישולי הטבח המקומי של בנייני‬ ‫האומה על פני ההדלקה המסורתית המלווה‬ ‫בח"י (אלפים) רוטל‪ .‬מהמשטרה נמסר כי כמות‬ ‫האורחים‪ ,‬הקיגעלים והסלבריטאים שנכחו‬ ‫באירוע הייתה פחות או יותר שווה למקבילו‬ ‫במירון (עם עדיפות קלה לחתונה)‪ .‬בטור‬ ‫'ברנז'ה' היוקרתי נכתב בין השאר כי בחתונה‬ ‫נכחו הרבנים הסרוגים מרנן ורבנן ראשי‬ ‫הישיבות שליט"א (אפילו הרב טאו)(!)‪ .‬בנוסף‬ ‫נצפה בין המוזמנים גם עורך העלון ‪ -‬הסרוג‬ ‫רונאל אלקיים‪ .‬כמו כן נאלצנו להתבשר שגלעד‬ ‫יבלה את ימי אברכותו בישיבת תל־אביב‪ ,‬אך‬ ‫הוא הבטיח כי לעולם ינצור אותנו בליבו‪.‬‬