‫ב"ה‬
‫שיעור לפרשת ורתי‬
‫‪ -‬דף מקורות ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫משנה תורה לרמב"ם פרק י"ב הלכה ח'‪ :‬ו ְּבאוֹ תוֹ ַה ְ ּז ָמן‪ ,‬ל ֹא יִ ְהיֶ ה ׁ ָשם‬
‫ל ֹא ָר ָעב וְ ל ֹא ִמלְ ָח ָמה וְ ל ֹא ִקנְ ָאה וְ ַת ְחרוּת‪ֶ ׁ ,‬ש ַה ּטוֹ ָבה ִּת ְהיֶ ה‬
‫ֻמ ׁ ְש ּ ַפ ַעת ַה ְר ֵ ּבה‪ ,‬וְ כָ ל ַה ַּמ ֲע ַד ִּנים ְמצוּיִ ין ֶּכ ָע ָפר‪ .‬וְ ל ֹא יִ ְהיֶ ה‬
‫ֵע ֶסק ָּכל ָהעוֹ לָ ם‪ֵ ,‬אלָ א לָ ַד ַעת ֶאת ה' ִ ּבלְ ָבד‪ .‬וּלְ ִפ ָּיכ ְך יִ ְהי ּו‬
‫ֲחכָ ִמים ְ ּגדוֹ לִ ים‪ ,‬וְ יוֹ ְד ִעים דְּ ָב ִרים ַה ְּסתו ִּמים; וְ יַ ּ ִׂשיג ּו דַּ ַעת‬
‫ּבוֹ ְר ָאם ְּכ ִפי ּכ ַח ָה ָא ָדם‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ָמר ִּ‬
‫י–מלְ ָאה ָה ָא ֶרץ‪ ,‬דֵּ ָעה‬
‫"כ ָ‬
‫ֶאת–ה'‪ַּ ,‬כ ַּמיִ ם‪ ,‬לַ ָ ּים ְמכַ ִּסים" (ישעיהו יא‪,‬ט)‪.‬‬
‫ משניות קידושין ד‪,‬י"ד‪" :‬מצינו שעשה אברהם אבינו את כל‬
‫התורה כולה עד שלא ניתנה‪ .‬שנאמר‪" :‬עקב אשר שמע‬
‫אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי"‪.‬‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫משנה תורה לרמב"ם הלכות ע"ז א‪,‬ג‪ :‬ובן ארבעים שנה הכיר אברהם‬
‫את בוראו ‪ . .‬והודיעו ליצחק בנו ‪ . .‬ויצחק הודיע ליעקב‬
‫‪ . .‬ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש‬
‫והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם‬
‫וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה‬
‫כדי שלא תשכח‪.‬‬
‫ שו"ע הרב הלכות תלמוד תורה א‪ ,‬א‪ :‬תלמוד תורה‪ ,‬מצוות עשה מן‬
‫התורה על האב‪ ,‬ללמד את בנו הקטן תורה ‪ . .‬שנאמר‪:‬‬
‫ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם‪.‬‬
‫‬
‫שו"ע הרב הלכות תלמוד תורה ב‪ ,‬א‪ :‬מי שלא למדו אביו תורה‪,‬‬
‫חייב ללמד את עצמו כשיכיר‪ ,‬שנאמר "ולמדתם אותם‬
‫ושמרתם לעשותם" ‪ -‬זו מצוות עשה של תלמוד תורה‪.‬‬
‫ללמוד כל התורה שבכתב ושבעל–פה כולה כמו שנתבאר‬
‫למעלה שנאמר "כל המצווה וגו'"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ הלכות ת"ת ד‪,‬ג‪ :‬היה לפניו עשיית המצווה ותלמוד תורה‪,‬‬
‫אם אפשר למצווה להעשות על–ידי אחרים לא יפסיק‬
‫תלמודו‪.‬‬
‫ לקוטי תורה במדבר ט"ו‪ ,‬ד‪ :‬מצווה שאפשר לעשותה על ידי‬
‫אחרים מבטלין תלמוד תורה‪ ,‬ואפילו כל המצוות אינן‬
‫כדאי אפילו לדבר אחד מדברי תורה‪ ,‬כדאיתא בירושלמי‪.‬‬
‫ולכאורה אינו מובן‪ ,‬הלא תלמוד תורה הוא העסק‬
‫בפירוש וביאור המצווה כיצד תהיה עשייתה‪ ,‬ולמה יגדל‬
‫כח ומעלת העוסק בפירוש וביאור המצוה יותר ממעשה‬
‫המצוה עצמה להיות מבטלין מצוה שאפשר לעשותה על‬
‫ידי אחרים?‬
‫‪8‬‬
‫ אבות ה‪ ,‬כ"ב‪ּ ֶ :‬בן ַ ּבג ַ ּבג אוֹ ֵמר‪ֲ ,‬ה ָפ ְך ָ ּב ּה וַ ֲה ָפ ְך ָ ּב ּה‪ּ ְ ,‬דכ ָ ֹּלא ָב ּה‪ָ .‬וב ּה‬
‫ֶּת ֱחזֵ י‪ ,‬וְ ִסיב ו ְּבלֵ ה ַב ּה‪ ,‬ו ִּמ ַּנ ּה לָ א ְתזו ַּע‪ֶ ׁ ,‬ש ֵאין לְ ָך ִמ ָ ּדה טוֹ ָבה‬
‫ֵה ֶימ ָּנה‪=[ .‬הפוך בה והפוך בה שהכל בה‪ .‬ובה תראה (את‬
‫האמת ‪ -‬תוספות יום טוב)‪ ,‬ותזקין ותתבלה בה‪ ,‬וממנה‬
‫לא תזוז‪ ,‬שאין לך מידה טובה הימנה]‬
‫‪9‬‬
‫ רמב"ן בכתבים ח"ב מאמר על פנימיות התורה‪ :‬לפיכך לא נעשה ספר‬
‫תורה נקוד‪ ,‬לפי שהוא כולל כל הפנים וכל הדרכים‬
‫העמוקים והחיצונים ‪ . .‬ואם נוקד ספר תורה‪ ,‬היה לו‬
‫גבול ושיעור‪ ,‬כדמיון החומר שהגיע לו צורה ידועה‪ ,‬ולא‬
‫היה אפשר לו להיותו נדרש כי אם לפי הניקוד המסויים‬
‫באותה תיבה‪ .‬אבל מפני שספר תורה כלול ומושכל בכל‬
‫מיני שלימות‪ ,‬ובכל מלה ומלה כמה תלי תלים‪ ,‬לא נעשה‬
‫מנוקד כדי שיהיה נדרש בכל מיני שלימות ‪ . .‬ואילו היה‬
‫מסויים בניקוד לא נוכל לומר כן‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫ תלמוד בבלי ק"ה‪ ,‬א‪ :‬ר' יוחנן דידיה אמר‪ :‬אנכי נוטריקון אנא‬
‫נפשי כתיבת יהבית‪ =( .‬אנכי‪ ,‬ראשי תיבות אני את עצמי‬
‫כתבתי ונתתי)‪.‬‬
‫ לקוטי תורה במדבר ט"ו ג‪ :‬תכלית נתינת התורה כדי להיות‬
‫גילוי אור אין סוף ברוך הוא ממש‪ ,‬שכשמו כן הוא אין‬
‫לו סוף כו' המלובש בתורה שהיא חכמתו ית' ‪ . .‬להיות‬
‫גילוי זה למטה בדברים גשמיים דוקא‪ .‬וזהו וידבר אלקים‬
‫את כל הדברים האלה‪ .‬כדי לאמר אנכי ה' אלקיך דהיינו‪:‬‬
‫להיות אנכי הוא מהותו ועצמותו ית' ממש‪ ,‬בבחי' גילוי‬
‫עד שיהי' נקרא אלקיך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ תניא אגרת הקודש יט‪ :‬כי טעמי מצות לא נתגלו‪ ,‬והם למעלה‬
‫מהשכל וההבנה‪ ,‬וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש‬
‫איזה טעם המובן לנו לכאורה ‪ -‬אין זה הטעם המובן לנו‪,‬‬
‫לבדו תכלית הטעם וגבולו‪ .‬אלא בתוכו‪ ,‬מלובש פנימיות‬
‫ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ ספר השיחות ה'תשנ"ב עמ' ‪ :506‬הטעם ש"תלמידי חכמים‬
‫אין להם מנוחה (מצד לימוד התורה בעיון ופלפול‬
‫בעומק הסברות) לא בעוה"ז ולא בעוה"ב"‪ ,‬הוא ‪" . .‬כמו‬
‫שהשי"ת אין לו סוף כך תורתו אין לה סוף"‪ ,‬ולכן‪ ,‬לא‬
‫מבעי שבעוה"ז אין ביכולת לעמוד על אמיתת התורה‬
‫כמו שהיא לאמיתתה‪ ,‬מצד ההגבלה וההעלם וההסתר‬
‫דהגוף‪ ,‬אלא גם בעוה"ב שאין בו ההגבלה וההעלם‬
‫וההסתר דהגוף‪ ,‬אי אפשר לעמוד על אמיתת התורה כמו‬
‫שהיא לאמיתתה (כשם שאי–אפשר לעמוד על אמיתתו‬
‫ית'); ‪ . .‬ויש לומר‪ ,‬שלעתיד לבוא ‪ . .‬יעמדו ישראל על‬
‫אמיתת התורה כמו שהיא באמיתתו ית' (כיון שיתגלה‬
‫בפועל ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד‪ ,‬ולכן יתבטל‬
‫המצב דהעדר המנוחה ‪ . .‬ואז תהי' השלימות האמיתית‬
‫באופן של מנוחה ‪" -‬יום שכולו שבת ומנוחה"‪.‬‬