קדמת עדן אנכי ארי׳תי מורי ע ם בשמי • פ ת י ח ת א דחכימי • ל ק ח טוב נ ת ת י • ה נ ה מקום א ת י • ו נ ה ר יוצא מעדן • ה ק ד מ ו ת יקרות • והיו ל מ א ו ר ו ת • כלו מחמדים • להועיל לתלמידים • כי היכי דלימרו מ ל ת א :א ג ב גירסאי לפי ר ו ב הימים היתה לי עדינה • קד־מא ואתיא והיד כ ו ת ב ת דברי ה נ מ י ם וחירותם • שמו אותותם • קד״מו שרים הני מלי מעלייתא י• ויהי הקשר אמיץ כ ל מין למינו • סידרא נקיט ואתי ילכו יונקותיו • ד ב ר ה ל מ ד מעניינו • מא׳׳לף ועד תי״ו • מ ע ר ב ה ל ק ר א ה מ ע ר ב ה מכאן מודעא ר ב א לאורייתא :ואין מ ד ר ש ב ל א חידוש • שם נ מ צ א ושם היה • א ת אשר השיגה יד שבלי • חלקי מ כ ל עמלי • כי מעט אשר היה ל פ נ י • עמל הוא בעני • מ ל א חופנאי ט ־ ב ו ת א : ואני בה׳ א צ פ ה כי לא יהיה יגיעי לריק • ותקותי חזקה בי לקונטרים זה יגילו ה ל ו מ ד י ם וישמחו ה ש ו מ ע י ם • ויתעדנו בהקדמותיו ונועם שיחו • ו ר א ש י ת שמנים ימשחו • ישיחו בי יושבי שער ו מ ב ר כ ה ם יברבוני חילך לאורייתא י אמור יאמר העבד ש פ ל כ ל השפלים • הלום יגון בלי יין • ואדם אין • קטינה דקרעא • ובן אדם תולער• • הצעיר ת ו ר ה ברבים כמויהר רפאל מ ש ה שמואל זליהה • ס״ט • בן לאותו צדיק א ב ב ח כ מ ה מרביץ בן ל ה ר ב ה מ ו ב ה ק חםידא קדישא א ב ב י ת דין מקודש ד ר ו פ ת ק א דאורייתא • כמו׳׳ההר ב כ ב ו ד כי בחיל ילבו בעדן מ ק ד ם יהודה אלבאז זל׳יהה • יעלזו חסידים עין ל א ר א ת ה :כי״ר • ה ק ד מ ת ה ר ב מו׳ץ בעיית צפרו יעיא יחשילא פי המדבר ולשוני תהגה צדקתו של הרב המחבר זצ״ל לעומת מחברתו• לששון ולשמחת לבבי ראיתי מראות אלקיס .שלשה ס פ ר י ם נפחחים .מליאיםיחן ומרהבי עין ציצים ופרחים .ה״ה ס פ י כ ד מ ו ת ״ עדן מקדם ספיר ״ תכמה ודעת .מלא וגדוש הקדמית יקרות ] .כעין ס פ ר מדבר להגאון חי״רא זצ״ל [ ונספחו אליו .שני צנתרות הזהב ס פ ר חידושי תורה מתוקים מדגש .וספר ״ עטרת פז עלאה ימלל צירופי ש °אה״וי ליודעיהם .כל אלה חוברו יחדיו מדי אביר אוצר קדמית ״ מיני מתיקה ״ ״ לצד יסייליתיהם. הרועים. והדברים עתיקים הרב ה מ פ ו ר ס ם . חנם חרשים .בנן של קדושים .עטרת חכמים .מבחר עצמים .סיני ועוקר ה ר י ס .שמו נידע בשערים .פסקן ודרשן .דובר משרים .ושר בשירים .ה״ה הר״הג מעי־׳ומ מארי דאתרין רא״בד מקודש כק׳ישת מוה״רר רפאל משה אלבאן האירו ברקיו תבל בחיבוריו היקרים זצ״וקל .אשר נ ב ר אשר ב ר כ ה .הלא הם כתיבים על ספרו הבהיר ״הלכה למשה״ ימים נברים ני הרב הנאור הנז׳ היה כליל הניח אחריו שכבר י״ל מזה המדעים .ובדעתו הרתבה צלל במים אדירים .וידיו רב לו בכל דבר הכמת בינה .ונל יקר ראהה עינו .לא היהה ת נ מ ה אשר שגבה ממנו .ואסף איש טהור נל המדעים התורניות והלמודיות והטבעיות. כאשר תחזינה עין הקורא ב ס פ י י ה י קי ״ נל היום ידו אוחזת בשבט ס ו פ ר .והכל באר שבע ״ שעידנו בנתיבים יתמיד ב נ ת ב בשפה ברור׳ ומליצה נשגבה וימלא אוצרותיו מנמני זהב ורב פנינים .ע ס נל אבני חפץ וסמלה יקרה .ולדאבין לבב לא תננו ה׳ בפרי הבטן .והיו תוצאותיו ילדי עשתונותיו .הן הנה ילדיו מעשה ידיו ל ה ת פ א ר .א פ ס כי עד הנה היו ספונים בחשך .הוזים שוכבים תחת ערמות עפר הנשיה. והיחתל לא חותלו ודוחן לא רוחצו .ילבו של אותי צ ד ק יותר היה הימה על שלשת ילדי חמד הללו .עד כי גם בעת פקודתו .וברגע האחרין מימי חייו .פקד עליהם במפגיע .לנהגס פ א ר .ולהעדותן בעדי הדפוס כדי ליהנות בהם בעולם הגמול .ולדובב שפתותיו שישנים בבטן שאול .ולמורת רוח לא איסתייעא מילתא ודבריו אז לא עשו פ ר י .ונינבי שחק הללי אספו נגהם .ולא מצאה ידם לפלש ולהבקיע ניציצי אורם .בעבי עלטת הזמן .המכלה ומשסה כל הון יקר ונעים .ועברו ימים .יחלפו זמנים .ועד הנה לא העפילו עלית על מכבש הדפוס להראות העמים והשרים את ייפין .והיו צפוים ועומדים על מפתן ההעדר יהכליין .אך ה׳ הטיב הקדמה הטוב אשר גבר חסדו על יריאיו .ועל גוזליו ירחף .לבנית להם בית לזכר עולם .לא עזב חסדו ואמתו .וממכון שבתי .השגיח בעין חמלתו .ויעיר רוח טהרה וקדושה .בלב שני אנשים עברים כאיש אחד ת י י ר י ם .לגדל על ברכיהם הילדים האומללים האלה .ולהלביש אוחןמחלצית. ה״ה ידידים י ק ר י ם .נדיבים ושיעים .אחים וריעים .גומלי ח ס ד .ובעלי מדות כיובית. תמדת לבבות סי׳ מסעוד בן שרביט האלה שלימים הם הי״ו וסי׳ עמרם חזזאן א ת ט .וכבר הי״ו האנשים יצא מוניטין שלהם בכמה ספרים שהו״ל בבית דפוסם מידי שנה בשנה .וכל מעשיהם באמונה .ועתה ה פ ע ם נדב לבם אותם ל ה ו ^ ה ס ^ ה ק האלה ] למטתת נפש הוריהם הנ״וח סי׳ נ״ע אביו של׳הר״מ הנז׳ ולמ״נ האשה מסעודא בן היא אמו של הר״עמ הנז׳ [ ולהפיצם יוסף שרביט חמרו^נ״נ^ \ י טשראל בלא כסף ובלא מ ח ר .בכדי להקים שם המת על נחלתו .ולבל תהיה לאל מנהו .וכבר הוציאו מחשבתם לפועל ועינכם תחזינה הני ספרי דבי רב מתניססית כאבני נזר להלל מאד .הנה שכרם אתם חלף עבודתם .ישלםה׳ פעילם .ברך ה׳ ח ל ם .באישר ועישר .והצ״מר .ולא יטה לארץ מנלס וזכות ה׳ה תגן ב ע ד ם .ויהי כזית הידם אנ״יר ״ ומחזיקנא עיבותא לאחי וריעי .החכמים השלימיס .הנאהבים והנעימים .בני האיתנים כמ״הר בנימין אלבאז הי״ו וכמ״הר שמואל אלבאז הי״ו אשר בחפץ לבבם להפיץ איר תורתו של הרב מו״ד זצ״ל מסרו הספ״הק הללו ליד המ״ול הנז׳ ובנע כסף לא לקחו יבורכו מפי עליון בחיי אריכי .ומזוני רויחי .וזכות הרב מי״ר זצ״ל תהיה בעדם מגן וסתרה צנה וסוחרה אנ״יר ״ ןא^י בעניי ידעתי מ־עיט ערכי .ואיני כדאי לדבר לפגי מי שגדול ה״ה זצ״ל .כאלו הוא זקוק להסכמתי חלילה .בפרט כי הוא ז״ל לא הניח שום חסרון ומגרעת ב ס פ ״ ה ק . שכולם מליאיס היד ויופי בהקדמתי לספרו שיר בהקדמות ופתחי שמרים .מאיריס כספירים .כמו שהודעתי חדש שכבר י״ל .ולא באתי הלום רק להודיע בשער בת רבים מבען מי יצאו הספ״הק הגז׳ לאור .ומי הוא זה ואיזה הוא אשר היפיע עליהם איר בהיר בלי שום תקות שכר ותשלים גמול .הטיבה ה׳ לטיביס ופועל ידם תרצה אכ״יר ״ כד׳ התיפ׳ בת׳ תמוז יה״ל ש׳׳ש חרנן לשיגי צדקתיךלפ״ק בסדר הגה 3יך לקחתי והוא איש צעיר ה ידחל ימצפה לרחמי שמייא ע׳ייל ישמ״ח עובדיה בכמו״הרר מסעוד משרת בקדש בין״ק צפרו ס״ט זל״הה יט״א ״ עדן מקדם א ו ת אלף ערך א ב ו ת א ©עם האבות שהיו רועי צאן כדי להתבודד עצמם לעיין בענין האלהות שאויר המדברות זך ונקי יהיו נפרשים שם מבני אדם ועוד כדי להרגיל עצמן ברחמנות ובחיקו ישא עלות ינהל ]מדבר קדמות[ בקדושיו לא יאמין א״ר פינחס אילו בקשו האבות שתהא דירתם למעלה היו ה ב יכולים ואע״פכ לא נקראו קדושים עד שנסתם הגולל לפניהם שגא׳ לקדושים אשר ילקוע. בארן המה iאבות אם י^או מכלל בני נח מעת שנימול אברהם אע״ה היא פלוגתא דרבוותא דרבני צרפת סברי דלא יצאו מכ־לל בני נח להקל עד שקבלנו התורה בהר סיני והרמ״בן ם״ל• שיצאו מכלל בגי נח לגמרי מעת שנימיל כמ״ש הרמ״בן בפרשת אחרי מות ועיי׳ ׳להרב מיה״רי רוזאניס שהפליא עצה בזה בשלשה דרושים הראשונים מספרו פרשה ]מדבר קדמוח[ דרכים flim 'כחוב במד׳ אבכיר על פ ס ק רושע ה׳ אח ישראל ונו׳ שאיחה שעה י א ע ״ ה שיי שלי מצרים יטען י וחמר והלא כתבת בתורת ועבדום וענו אותם ארבע מאית שנה ועדין לא שלמו והשיב לו הק״צה כלום'אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם אמרתי משנולד יצחק התחילה הגזרה ע״כ ופי׳ הרב ידי משה שהכונה שא״י עדיין לא הוחזקה לאברהם עדז מקדס rv&a לאברהם ושפיר הוי ארץ לא להם ע״׳כ וכתב הרב התנא הנ1׳ דהיינו דוקא למ״ד לא יצאו מכלל בני נח ואז שפיר מצינן לימימר דלא הוחזק להם א״י משום דהכי הלכתא דגוי אינו קונה בחזקה א5ל למי׳ד יצאו מכלל בני נח שפיר ק נ ה א ב ר ה ם אע״ה את הארץ בחזקה ולח מקרייא לא להם ועדין לא שלמו ת׳ שנה מירידתם למצרים ע כ י ד » י ליךצד לא זכיתי להבין אמרי קדוש דאף אי אמרינן דלא יצאו מכלל ב׳׳נ עד י ר ת א פ ״ ה שפיר קנה אברהם א״יבחזקהדהא דיךילדגוי אינו קונה בחזקה היינו אס החזיק 5ק ר ק ע של ישראל ועעמא מ ר ש הה״מ בפ׳ מהל׳ זכיה ומתנה שאם נאמר שיזכה בחזקה מתוך אלמותי לעולם יהיה מחזיק בקרקעות של ישראל ע״כ אבל גוי מגוי קונה בחזקה וכמ״ש בג״מ גיטין פ׳ השולח ד׳ ל״ז סוף ע׳׳ב א מ ר ר״ל מנין לנכרי שקונה את הנכרי למעשה ידיו שגא׳ וגם מבני התוש5יס הגרים ע מ כ ם מ ה ם תקנו א ת ם קונים מ ה ם ולא ה ם קונים מ כ ם ולא ה ם קונים זה מזה וכו׳ יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו אמדת ק״ו נכרי ישראל קונה נכרי בנכרי לכ״ש ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא א״ר פ פ א ממון ומואב טהרו בםיחון ע״כ ופי׳ רשי״ ז״ל נכרי קונה ישראל למעשה ידיו 5נ א ׳ וכי השיג יד גר וכו׳ או לעקר משפחה גר :הנ״מ דנכרי קונהחבירו בכספא דומיה דישראל קונה נכרי בכסף וכר דכתיב מ כ ס ף מקנחו בעברי הנמכר לנכרי וקנייה נכרי בנכרי הא ילפח ליה מקנייה נכי• בישרחל :בחוקה כגון שבאי שהחזיק בו וקנהו בחזקת יאוש כשהפקירו רבו וכו׳ חזקה שעבד ואני בחזקה VJV iviirj ץ ^ w 7׳״׳!»-י ,׳•*-״י! ! ׳ ״ ׳ י ׳ • י*׳*׳׳ י •י ן ׳ w׳ ! קי/ה מחבירי ק ר ק ע בחזקה והאי עבד נמי כיון דאפקריה ישראל ביאוש קנה ליה לנכרי בחזקה טכ׳׳ל המורם מםוגיא זו דמי מגוי קונה ק ד ק ע בחזקה וא״כ אף אי אמרינן דאברהס לא יצא מכלל ב״נ ימי־ והנה ,וארץ לא להם מיקרי ודוק , החו׳ס שם בפ׳ השילה הקשו על פ י רש״י שפירש דחזקה בעבד הוא הלבישו הגעילו הרחיצו לרבי יהא קי״ל כל קנינו של נ כ י ׳ במשיכה ותירצו דלריך לפרש דהכא בחזקה של כיבוש מלחמה איירי וכן פי׳ ר״ח ע״כ מיכח מדבריהם דחזקה של כיבי׳ ׳לחמי־ חזקה אלימתא היא להקנות לגי אף דבר שאינו נקנה בחזקה כי הנא ובזה עדן »יבזה אבות cnfib ב .ינעם לע׳׳נד מ״ש יעקב ליוסף ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי וביקשתי כי פשע הכתוכ הוא שנתן לו עיר שכס וכמו שמצינו ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ״י ממצרים קברו בשכם וקשה היכן מצינו שזכה יעקב חצינו בעיר שכם כדי שיתנה ליוסף ואי מכח חזקת אברהם אבינו הא לא הויא חזקהאלימתא כיון דלא דיש אמיצרי לכן אמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכיון שלקחה ע״י , כיבוש מלחמה חזקה אלימתא היא אף דלא יצאו מנלל ב״נ ונמ״ש ה ת י ס ודוק היטב ואעי?|רא דדינא אני אומד דלעילם יצאו מכלל ב״נ מעת אשד בחר ה׳ צאברהס אהיבי וניסהי בעשר נסיונות ועמד בכלס והראיה מה שהשליך עצמו בכבשן האש כלי שלא יעבוד את נמרוד והרי פ ס ק הרמ״בם דצן נח אינו מצווה על קידוש השם דכתיב יהתקדשתי בתוך בני ישראל ואיך אברהם אע״ה סמך על הנס כיין שאינו מצווה הרי קי״ל כל מ׳ שנא׳ בי יעבור ואל יהרג ונהר :ולא עבר הרי זה מהחייב בנפשו ואיך ג״כ הק״בה הצילי מא־ןד שעבירה היא בידי אלא וראי מזה מוכח שיצאו מכלל בני נח והוי מצווה על קידוש השם וראיה זו הביאה ג״כ ה י י פ״רד בדרשוחיו ובזה ס ר ה המיהת הרב יושב אהלים בפ׳ קרח על דברי הרב בירך יצחק שהקשה עמ״ש הי־א״בד לחד פירושה שמשה ישב ע ם הק״בה דיין לדון אה קרח דאיך איפשר למשה להיוח דיין בדבר הזה הא קרוב לאהרן הוא ובהדיא אמרו אפי׳ משה ואהרן פסולים זה לזה והניחה בצ״ע והרב יושב אהלים המה עליי דלמה לא יהיא דיין וכ״ח משוס דהוי קרוב • הא ליחא דהא חנן שני אחים שנחגיירו הרי הס כקען שנולד ומעידין זה לזה וא״כ גס הנא שנל ישראל נתגיירו בקבלה ההורה וכדגרסינן בפ׳ ארבעה מחוסרי כפרה ופסקה הדמ״בס בפ״יג מהל׳ א״ב וז״ל ב״ג דברים נכנסו אבותינו לבריה במילה וטבילה וקרבן מילה וקרבן היו במצרים וטבילה היתה במדבר קודם מ״ת דכתי׳ וכצסו שמלותס וכו׳ וכן לדורות כשירצה הגוי לקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה וקרבן ט״כ הרי מבואר דלאחר קבלת התורה לא הוה למשה ואהרן דין אתים וכשרים להעיד זה לזה ואל ת ט ע ה בלשון מרן בש״ע בסי׳ ל״ג שכתב ואפי׳ משה ואהרן פסולים להטיד זה בזה דקושטא הוא דנקט משה ואהרן לדוגמא בעלמא לומר לך שאפי׳ יהיה צדיק גמור וחזקהו אינו משקר כמשה ואהרן אפ״ה אינם מעידים זה לזה מ ט ע ם גזירה הכתוב שפיסל קרובים אבל אה״נ דמשה אהרן גופייהו מותרין להעיד זה לזה דהוי קרוב ונחרחק טכ״חד ובאמח פליאה דעה ממני שדבריו הם הפך גמ׳ערוכה בזבחים ד׳ ק״א ע״ב וז״ל הגמ׳ שם מתיבי מרים מי הסגירה אם תאמר משה הסגירה משה זר הוא ואין׳זר רואה את הנגעים ואם תאמר אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הק״בה למרים חותה שטה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה ע״כ ולפי דברי הרצ יושב אהלים אהרן יכול להסגיר אח מרים דה״ול קרוב ונהרחק אלא מוכרחים אנו לומר דכבר יצאו מכלל בני.נח מימי אבותינו הקדושים אלא שהיו כמי שאינו מצווה ועושה שעדין לא ניהנה חורה ואח׳׳כ אבות ;HJ v מקדם ואח״כ'נכנסו לברית התודה להיות להס דין מצווה ועושה במילה וטבילה וקרבן וא״כ לין אחים גמורים יש להס כיון שכיבד יצאו מכלנ ב״נ ולכן אמד בגמ׳ דאהרן קרוב היאוא״כ תיקבי קוש״ת הרב בירך יצתק איך ישב משה לדון את קרח והדי קרוב לאהרן הוא ימעתה םגי מ״ש מרן בש״ע ואפי׳ משה ואהרן פסולים להעיד זה לזה הוא בדוקא ופי׳ דבליו שאפי׳ משה ואהרן שהם צדיקים גמורים פסולים להעיד זה לזה מחמת שהם אחים ודוק ולעיקר קישית הרב בירך יצחק נל״עד לתל־ן שכיון שמשה ישב עם הק״בה לדון את קרח נמצא משה טפל והעיקר הוא מלכו של עילם הוא הדיין ואף שמשה הוא קרוב אין בכך כלום ודוק ד האיות הס מרכבה לשכינה כמ״ש חז״ל זל״עד יש לרמז בשמירס סיד המרכבה ו א ק ד י ם סיד הפסיק הנה ה׳ רוכב על עב קל יכו׳ וסירי נל״עד בהקדים מה שידוע מ ח כ מ ת הציריף כי יש צירוף הנקרא רדוף שהוא רודף את אותייתיו כזה ט ש °יהוד! ב ״ ה ם י י י ע ״ ב כזה י יה יהו יהוה יכמילייסה יוד יוד הא יוד א עילה ק״ל ישס יהוה פ5וט עולה כ״ו תצרף * ךף ך ךאך ע״ב ק״ל עם כ״ו עולה רכ״ת כמנין רוכב וזהו סוד הפסוק הנה יהוה צירופו עולה ך ן א ןא ך י >א ה כמני• רוכב בהצטרפו על שני צירופים ע״ב ק״ל כנז׳ וזה הצירוף היא מרכבה לשם הויה ב״ה, ו ל ק יכינהו בשם רוכב וזהו וירכב על כרוב רעף ייזל תראה פלאות כי האבות שהם מרכבה לשכינה תמצא בהם צירוף זה כיצד אברהם עולה רמ״ח הסר רכ״ח שהוא סוד המרכבה ישאר כ׳ יתירים יצחק עילה ר״ח ע ם כ׳ היחידים באברהם הרי רכ״ח והטעם שהשלים אברהם מה שחסר ליצחק היא ממידת חסדו כדי למתק תוקף הגבורות פחד יצחק כי כן דרך החסד להתפשט והגבירות להצתמצס כידוע לי״ח יעקב עולה קפ״ב נמצא שחסר לו לסוד המרכבה מ״ו וכשנשא רחל ולאה השלים הצירוף כי רחל עילה רל״ח הסר ממנה רכ״ח סוד המרכבה ישאר י׳ ולאה עולה ל״ו ע ס י׳ היחידים ברחל הרי מ״ו הס החסידים ביעקב לסוד המרכבה יטעם השלמות מהאמהות כי גס למעלה הוא סוד הזיייג ביחל ילאה כידוע ולכן רחל שיש בה סור המרכבה לבד היתרון לא נקברה עמו אבל לאה שכל מ ס פ ר ה היא לתשלום מה שחסר ליעקב נקברה עמו ובזה לע״ד ינעם ט ע ס יעקב אע״ה שמתחילה קנה את הבכורה מאת עשו סוד בכור גי׳ רכ־׳ח לפי שעדין לא נשא רחל ולאה להשלים כנז׳ ולכן מתתילה ק נ ה הבכורה שהוא סוד בכור כנז׳ ולא הונח לו לפי שמילת בכיר היא בתורה פ ע ם מלא ופעם ח ס ר ו׳ ולא נשלם הצירוף כראוי לכן קדם ליקח את הברכה שהוא סוד ברוך שהיא מליאה לעולם ואז נשלם הצירוף ולכן כשבא עשו מצידו צעק צעקה גדולה ואמר עתה ידעתי זריזות יעקב ליקח בכור וברוך יען הכי קרא שמי יעקב ושם זה חסר לתשלום המרכבה ולכן הוצרך ויעקבגי זה פעמים את בכורתי לקח ולא הונח לו מ ט ע ם מלא וחסר כנז׳ והנה עתה לקח ברכתי שהוא ודאי תשלים הצירוף ילא הניח לעשי כלום כי גס את זה לעומת זה עשה האלהים שגס עשו הוא מרכבה לס״טא כידוע דכתיב הלא אח עשו ליעקב נאם ה׳ ואוהב את יעקב להיות מרכבה דקדישה אבות מקדם ג דקדושה ואת עשו שנאתי מ ד נ ב ה טמאה ולק סמאל בצירוף הרדוף נזה ס ס מ סמא סמאל עולה שצ״ב הסד מטנו שע״ו גי׳ עשו ישאר י׳יו יהירים לרמוז לי״ו אמה של רשות הרביס נל הם׳׳טא נקראה רשות הרבים כידוע לי״ח ולכן ב נ ה ויתחנן לו הלא אצלת ל׳ ב ר נ ה ויצחק אננ״ה הבין עיקר טעמו וזריזותו של יעקב לענין לקיחת הבנורה ו ה ב ר נ ה נדי להשלים צירופו למרכבה דקדושה ולקטקט בירת מרכבה הס״טא ילק אמר גם ברוך יהיה וטוב לא יהיה לרשט לא בכור ולא ברוך ויתוסף לצדיק חיל חוטא ומלבד ביכור שכבר קנה גם ברוך יהיה ודוק JlT^fl תבין טטס מ נ ת צינורות שנא׳ בה ועברתי בארן מלריה ודרשו חז״ל אני ולא מלאך יען נ׳ מקרא מלא נתיב הנה ה' רוני :על עב קל ובא מצרים שבבחינת מ ר נ ב ה זו נכנס למצרים שהיא גי׳ בכיר ולכן ומת נל בנור ני באהרא דקושטא קחי שיקרא לא קאי ודוק ו״אש ה״היב ה כתב בילקוט מלנים אברהם נמשל לחמה יצחק ללבנה יעקב לנכביס ולעתיד חמה ולבנה בושים ואין בושה לככביס לפי שאביהם ויצחק פניהם מ ה נ ר נ מ י ס בשביל ישמטאל ובני קטורה ועשו ואלופיי אבל יעקב אין לו בושה ני אי; פיסול במטהו שנאמר ליא עחה יבוש יעקב ע ״ נ ויש לדקדק שהרי מצינו שיעקב נמשל לחמה שהרי נשחלס יוסף והנה השמש והירח אמר ״לו יעקב בגערתו הבוא נבוא ׳אני ואמך ונו׳ יהשבכיים הס שנמשלו לננביס גם מבואר בדברי המקובלים ני יעקב הוא בחינת ז״ח המנונה בשם שמש נמו שנהוב בי שמש ומגן ה׳אלהים ול״עד לישב ני באמת יעקב הוא בחינת שמש בודאי אלא שלענין הבושה לע״תל בזה הוא נמשל לנכבים שלא יתביישו דנתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה דוקא אבל לא ה נ נ ב י ם וזהו לע״ד רמז הפסוק דרך נ נ ב מיעקב וקם שבט מישראל הנונה שלענין וקס שצט מישראל שהם שבטי יה שבזה היא מטתו שלימה ולא עתה יבוש יעקב בזה הוא נמשל ל נ נ ב י ס וזהו דרך נ נ ב מיטקב ודוק ו כתב הרב של״ה ני האבות תיקנו חטא אד״הר שפגם ב״עב ס״ג מ״ה גי׳ ק״ף לכך היה ראוי לחיות נל אחד מהם ק״ף נמו יצחק רק חיסר הק״בה תמש שנים מאברהם בשביל עשו ויעקב בשביל שאמר ע ס אשר המצא אח אלהיך לא יחיה חיסרו לו ל״ג שנים כמכין יחיה וחיה קמ״ז שנים ע ״ נ נמצא שתסר לתיקון אד״הר ל״ח שנים ונל״עד שחיקנס דוד המלך ע״ה ל״ח שנים קידם שחטא ני הוא מלך בן שלשים שנה ובחברון מלך שבע שנים הרי ל״ז ושנה אחת שמלך בירושלים ואירע מעשה בת שבע הרי ל״ח ודוק ולנן אמרו המקובלים שגם דוד תיקן חטא אד״הר ז אברהם שורש הנפש לנל ישראל יצחק שורש הרוח יטקב שורש הנשמה ונשהולנים מן האדם ע ״ י חטאו נקרא חלל ישע בגי׳ אברהם יצחק יטקב נלומר שהם הולניס ממנו מד׳ תלפיות בשם יונה אלם פט״ו טרך אביגיל עת אביגיל מקדם אבידי־׳ ערך אביגיל א עגיל אביגיל עס דוד שאמר בגמ׳ מס׳ מגילה שגלתה שוקה והלך דוד לאורה שלכ פי־סאיה כתב הרב מדרש תלפיות וז״ל א״ה נלאו הרעיונות טל אביגיל הצדקת וטל דיר חסיד שבחסידים איך אביגיל עשתה כאחת הנבליח לגליה שיקה ידיד שהעיז פניו מיד לימי השמעי ל׳ עי״ ש שחירץ בשצעה דדכיס 2 שבע נביאיה מריס ב י ב ו -ה דבירה בה״ה חנה בנצח אביגיל בהיד שיק שמאל וזהי סיד גלחה שוקה שפרסמה נבואחה חולדה אשת שלים ביםיד צדיק בדיה שלים אםתד יתלבש א ס ח ־ מלכיה ילקוט שמאל ע׳״ ש באורך ערך אביחי! א כתב הל־ב מד׳ תלפיות ח״ל קבלחי מי שמאבד אזה דבר אם ינדוד ויאמר אס אנ• מיצא איתה אני ניד־ ס ך מעות שמן למאור של נשמהי של ר •5מאיר בעל הנס מיד מוצא ה־זיידה יבלבד שלא יעבו־ זמן שאס האבידה מטית איפשד שכבד היניא איתם בהיגאותיו ואס היא חפן או בגד איפשר שהיליני למקים אחד או עשה בו שיני׳ באופן שאינו ניכד יאז אינו מועיל הנדר ב דןן כ׳ האדם נתקן לפעמים ע״י עיבור לבד שבא בסוד עיבור באדם אחר ושם משלים אזה דבר שחסר ממני ויש שיצערך לגלגול ממש שהוא יותר צער גדיל מעיביר יהמיצא אבידה ואינו מחזירת אין לו תקנה ע״׳ עיביר אלא שצריך שיחזור ממש בילגיל ימיר יז״ש הכתיב יכן העשה לכל איידה אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תיבל להתעלס פי׳ אין מספיק לך סיד עיבור שהיא נקרא העלם שמחעלמת ומתלבשת בתוך נשמת ] ס פ ר הגלגולים פרק י״ב[ חביי־י אמנם צריך שיתגלגל גלגיל גמור ערך אבגים א 7 אבן היא מדת המלכית כ׳ המלכיי* יי• ס משם מ ״ :ונעשית הבן ח י ו החי* - ז ל ז י י ?" r ג " בל יכשהיא בשלימית מקבלת וזהו א׳ לע״ד רמז הפסיק ויקתז אבן יישימי תחתיי יישב טליה כי משה דביני ע״ה היא בטלה למטרוניתא כמפו׳ בזוהר בסיד נ׳ המקים אשי אתה עומד עליי אדמה קודש היא ולעת עתה שהיי ישראל בצרת טמלק נריך להכניע הדינים דינא דמלכיתא יהה״יב ב השיאבה היא סגולה למקשה לילד א ס תקחנה בידה השמאלית תלד מיד אבן יבחין מס״ כי אבני עדן iאבגי אברהם מלןדם ד השדה כתוב בירושלמי דכלאיס כי עם אבני השדה בריתיך הוא בר נש ־כוויה והוא חיי מן עיבירא איספיק טיבודיה לא חי* עכ״ל ועיי׳ לקמן עדך אוב וידעינ׳ ממה טצר אדם זה והיא ג״ כ הנק׳ דודאים ד יעקב אביני לקח י״ב אבנים מאבני המזבת שנעקד עליי ינתק אביו יישם אותם מראשיתיו באיתי מקום להודיע שעתידין לעמוד ממנו ׳״ב שבטים ינעשי כלס אבן ] פ ר ק ר״א[ אחת להודיע שכלם עתידים להיות גוי אחד בארן ה אבנים טובות וסגולתם עיי׳ לרביני בחיי בענין אבני אפוד ועיי׳ לרב כהנא בס׳ מד׳ תלפיות וכבר הארכתי בזה כל הצורך בספרי הקטן באר שבע עי״ש 1בתרגום יב״ע על פסוק וירדפו מצרים אחריהם אמר שמצא פרעה לישראל שהיי מלקטים בשפת הים אבנים טובות ומרגליות שתמשיך פישון מג״ע לתיך גיחין יגיחין ]מדרש תלפיות[ המ*יכס לים סוף א ואעשך ערך אברהם לגוי גדול אטשך כהן גדיל כאדם הראשון מד׳ תלפיות בשם מד׳ אבכיר וכ״כ ב״בר שאברהם אבינו היה כהן גדול שנא• נשבע ה׳ ילא ינחם אתה כהן לטולס ב כתוב ב״בר פ׳ מ״י שלא ניתנו גזירות שוות לאברהם אבינו והקשה הרצ הקדוש מו״הרר תי״דא ז״ל בס׳ מדבר קדמית בהרי שס ב״בר פ׳ מ״ט כתצ שאברהם אביני אפי׳ ההלכית המתחדשות צנל ייס בשמים היה יודע ויש לישב ע״כל שוב ראיתי שקישיה זו עצמה הקשה הרב מד׳ תלפיות ענף א ב י ה ם שכיון שקיים אפי׳ עירובי תבשילין וידע ההלכיה המתחדשים בשמים כ״ש שידע כל גזירית שייר .יהניחה ב״צע ולענ״ד נראה לישב שכיון דקי״ל אין אדם דן גזירה שיה מעצמי א״אכ קבלה מרבו ובהדיא אמרו ב״בד דלה ניתנו גזירות שוות לאברהם אציגי א״כ אע״פ שקיים כל התורה כלה וידע הלנית המתחדשים בשמים מ״מ דצי הנלמד מ״גש אינו יכול לקיימו שאם ׳קיימנו מוכדח שדן אותו בגזירה שוה ואין אדם דן ג ד י ה שיה מעצמו ודוק i כתב רבינו חנאל ז״ל כשבא אברהם אבינו לגרר גידשה לשדה לפי שהיה ידא שמא יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתי וא״עפ כן לא הניחו הק״בה שיפרד ממנה ולא הניח הצדקת אצל הרשע כי לא יניח שבט הרשע על גירלהצדיקיס יגירישין הללו היו מפני ה$חד יזהו שאמר הק׳״בה והיי* בעילה בטל שלא גירשה רק מפני הפחד כ׳ אניס היא ינמצא שאין הגירושין גירושין גמורים והקשה הרב מדרש חלפיוח ז״ל שכיון שאצרהם גירש לשרה נמדיצד הנה הגט פוסל בכהונה יאברהם כהן היה ואיך אחר שגירשה חזר לקחחה שהיא קייס כל התורה כלה ואפי׳ נויי־יבי חצשילין יהניחה ב״צע וכראוי לע׳״נד להרן שכיין שאמר ה׳ לאבימלך תשב אשת האיש א״כ הק״בה הכדיע ל י :ה ג ט בטל כיי; שהיה באינס מפני הפחד ולכי עדן מקדם אברהט ולכך קראה אשח איש והרי פ ס ק מרן בא>׳הע סי׳ ק״ ן ס״ג ו ד ל כל גנו שהוא במל מן החורה היה בע הכ ה ' ' נ סרה ע ^ ' יי מ ש י ם ג ר ו ש ה ע י ״ ש א״נ יש לומר שעל פי הדבור נשאה והחזירה אחר שגירשה וכיוצא בזה כתב הרב מד׳ תלפיות עצמו משם פענח רזא ומשם הרב ש״ך על התורה ודל כ יצ ל ק ד אלה תואיל ואישהרי אישתרי ק ו ל ס - ח א 3ר ה ס ; ת מ ג ה v 1 p v r ה ג ר כ ה ש . א ג ך ן 3 ל י ה ע ס ״ ה י ה כ כ ה . ן נ ת 3ה ו ן כ ה ן א ס ו ר בשפחה א ״ל אמר המאסף ז ע״פ הדבור נשאה דכתיב וישמע אברהם ל ק ל שרי לרוח הקדש שבה כמו שפי״רשי והוח ע , 1 דרך שתירץ הרב ב ע יפה היאל־ ז״ל דהקשה דכיון ; .א 3ר ה ם ה י ה כ ה ן איך חזר ולקח חת הגר אחר שגירשה וכהן אסיר בגרושה אלא שע״פ הדביר לקחה עכ״ל ותמיהא לי עובה איך הרב הנית קושייתינו בצ״ע ולא תירצה כמו שתירץ הוא עצמו בענין הגר והוא פלא ןעןף קשה לי עובה על קישית הרב יפה תואר שכיק שהגר היתה פלגש דכתיב ולבני הפלגשיס וכו׳ א׳׳: :שילוחיה א״צ גע דדוקא אשה שנישאת ״ י קידושין צל יכה גע דמקיש יציאה להויה אבל ע פלגש שריא בלא קידושין ובלא כתובה כמ״ש הרב״בס ד ל א״צ גע וא״כ אין איסור בחזרתה כל עוד שלא נתיחדה לאתר דלא א ס ר ה אלא תורה גרושה וצ״ע: ר* דדך זו אלך לפרש דברי ד״שי ד ל בפ׳ חיי שרה ולבני הפלגשיס אשר לאברהם וכו׳ ״ כתב ר״שי ודל הפלגשם ח ס ר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא קעורה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה עכ״ל ורביס תמהו וכי רש״׳ ז״ל דיכא קא מישתטי הכא להידיע הדין שהנשים בכתובה והפלגשיס בלא כתובה והלא לא בא אלא להודיענו למה למה הפלגשם ח ס ר לומר שלא היתה אלא פלגש אחת ומאי נפקא מינה אם היא בכתובה או שלא בכתובה ורבני אשכנז פי׳ ס ״ פ מ״ש ח ד ל איש ואשה שזכו'שם י״ה ביניהם וכתבו המקובלים שע״י הכתיבה נשלם השם וזהו סיד כתובה כ ה י וה וזהו שרמז רש״י בכאן השלגשם ח ס ר כתיב שאי; כחן בהיניה הכילגש כי א ס פלג שכ פי׳ חצי השם שהיא שם יה לוקא אצל תשלום השם אין ב ה ס לסי שהנשים בכתובה יעל ידה נגמר השם אבל פלגשם ב ל א כ ת ו כ ה ואין כ א ן כי א ם פ ל ג שס ע ״ כ ללי »־1$ה שלש׳׳׳ ד ל בא לרמז שכיון שהגר היח קעורה ש ק מוכח ממ״ש פלגשס ח ס ר #ל י & ^ ״י<׳י׳ מ / טימ ף ׳ י ו " I׳ ' m « v:TP1;fiww 10.ב ; ה י ; ה ח כ ל על * o tבלח כתיבה ^ ^ * ל :ל ^ ה י ח ד ה לאחד רשאי להחזירה אע** א 3 י בה לתרץ מ״ש הנתיב ילבני הפלגשם נתן אברהם ליוה ה ל י ך ל ז ו ^ ה ילא מ ן לדם כתיבת א מ ם לכן אמר נשים בכתיבה פלגבים ב^א כתובה ולכך הוצרך למהנית יליק ל ״ i«?vביש wליש יכל r;rיכמ י^5ה ד»07 «5־ הברית ic אברהם עדן אברים א ב ר ה ס אניני ומכפר לני טיניתינו פרקי ר״א פ׳ נ ״ ע אברהם ה מלןדם ה לא היה לי רב שילמיד עמו אלא זימן לי הק״בה שתי כליות כעין כני רבניס והיו טבעית ומלמדות אותו חכמה ועל זה אמר דוד אן; לילות יסריט נליוהי ילקוט חדש משס ילקוט תהליס 1אברהם Tאברהם גזר על הזקנה ילקוט חדש וזהו ואברהס זקן אע״ה ידצ שאשתי עקרה ולא בא עליה עד בנתבשדה שיהיה לו זרע ממנה יבא עליה ינתעברה מביאה ראשונה מדבר קדמית משס דרוש שמיאל משם מה״רמ דיקאנאט׳ יכה־: :היא ?קדמה נפלאה ויש סמך לזה מדברי מדן הא״רי בשער הגלגולים ה ״ מ ז ל״י *בזה יתישב לדעתי מ״ש הכתוב ברדת אברהם למצרים שאמר לשרה הנה נא ידעתי נ׳ א:ה יפת מראה את ואם היה בא עליה כבר איך לא ידעה שהיא יפת מ״אה יה:־׳ קי״ל חיקה אין אדם שיתה בניס אלא א״כ ביד קי אלא ודאי שלא בה עליה נ ב ר י ךי,ם אומרים שלא בה עליה עד שנימול H כתב הרב מד׳ תלפיות משם ם׳ הבהיר וז״ל למה הוסיף הק׳יבה הא באברהם יוהד מדרש תלפיות משם לקט שמיאל מנל האותיות אלא שיזנו נל איבריו של אדם לעילם הבא ע״כ והיא פלא ני ו:׳ בשביל תיספה הא באברהם יזכו נל איבריו של אדם לעו״הב ולכאורה היה נראה ני מחמת שנג״י שניהוסן* ה״א באברהם נקרא אב המין ־ ואברהם גי׳ רמ״ה ירושת האב לבן ניםעת וכמי שהיא נשלם ע״י הא להיות רמ״ח איבריו נקיים כן זרעי אחריו י והנראה נכון ע״פ מ״ש בילקיט ישעיה למה נקרא אברהם האדם הגדול שהיה ראוי להבראות קידם אדם הראשון אלא אמר הק״בה א ס יקלקל מי יתקן אחריו אלא אני בורא אדם תחלה שאם יקלקל יבוא אברהם ויתקן אחריו י ע״כ ־ נמצא שאברהם אבינו הוא תיקון אדם הראשון ועל ידו יזכו כל איבריו של אדם הראשון לעילם הבא ־ אלא שכל עוד שהיה שמו אברס הוא גימ׳ רמ״ג לכן ניתוסןו בו הא להיות גי׳ רמ״ח ובזה יזנו כל איבריו של אד״הר לעולם הבא ־ ודוק Dאברהם ברהם מרכבה לשנינה ני אות א משמו רומז לאחד המיוחד והוא רונב על אותיות הנשארות מאברהם י ואותיות ברהם הם סופי תיבות מ א ר ב ע חיית ־ כריב נאד אריה אדם ־ ינרוב היא במקום שור נדאיהא בחגיגה פרק אין דורשין ־ מד׳ תלפיות בשם של״ה ־ ךץךןך לענ״ד רמז הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ־ אותיות מה רב הס ס״ת מארבע חיית לרמיז שהצדיקים הם מ ר נ ב ה לשנינה ־ ודוק אבר אגג אגדה אגוז ערך אבר מו החי אבר כלן החי כאוכלי גורס לקנות לו האכזריות בטבע ־ נ״ כ הרב עיר בנייד ,ח״א א סי׳קמ״ג־ ערך אגג * >ץ!-י -״״ P, ,נערה יי•־ הי-ה רבע י לרמ״לאבקמןהףננה־גגאמ״ט• וסי•(' רב־ שמס מידת לעול־ יעד • נ• ייהה המיזה הה זכי עמלק ,ריק V C5 ערך אגדה >\ **י ד ד ת דרבה בר בר חנא צהמיכד את הספינה כלס היו בנמצא ודלה כמי :פירש ״ ,״א שכלס על דרך משל־ב״נ הרב כהס פז בפי׳ על הזוה -פ׳ ויחי ד׳ י כ בפ׳ ושכבתי ע ס אביתי ערך אגוז ג עדן מקדם ו אגרת בת מחלת א ת ם אדם השמד ־ וכל דבר טמא ש־ואה בלילה כמן כלב וחהיל ועכבר נולד במינים סתומות ואינו ס׳ חסידים סי׳ ת״תשנג פוקח עוניו עד תשעה ימיה ערך אגרת בת מחלת $ י ע ל צ ן ע א י ל .לקח את מריסה בת כשדיאל המכשף איש וילדה מתלת ממני י ונשההפה הבת ואמה מצ־י ־ וגירשה במצות אביו במדבר ששולט כגליי אגרתיאל ונמשך אגל מחלת ינתעבדה ילדה אגרת על שמו י ואחי׳כ יצאה מחלת ונישאת לטשו י ואגרת בתה נשאיה במדבר .והיא ונעמה ולילית ונגע ־ למשלות על ארבע תקיפות י לילית מזנה ע ס כל אדם י נעמה ט ס אימות הצילם לבד י נגע עס ישראל לבד ־ אגרת משולחת להזיק בלילי רביעיות ובלילי שבתית א אגרך! מדבר קדמות ומחלת ילילית וחילותיהס ־ עיי׳ לקמן היה קיף ערך קליפות י יחיה שין ערך אדום א 2תב דיינו בחיי פ׳ נצביס ־ המתקדשים יהמטהדיס אלי בני ישמעאל שדרכם ליחין ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העיקר י אחר אחת בתוך ־ מדבר על יום ה ק נ י ט לה־ אלי ביים ששי קידם השבת־ ואלו אחר השבת מניתין אותנו בתיך י אוכלי בשר החזיר אלי בני אדום י והשקץ והעכבר אלו בני ישמעאל יחדיו יםיפי ערך ארם א אדם הראשון הק״בה גזר עליו כי ביום אכלך ממני מיה תמות ־ ואדם התפלל שלא יהיה זה באותו יום ממש אלא ימתין לו יומו של הק״בה בכדי שיעשה השובה וגזר על עצמו העניה כל ימי חייו תת״קל שנה כמכין תענית והיה זה באיתו היום בשעה מנחה דכתיב ביה תכון תפלתי ק ט ר ת לפניך יכו׳ ר״י׳< תת״קל וס״ת ניתך י וגזר על עצמו התכת דמו בתענית ־ מד׳ תלפ ות משם עשרה מאמרות ד׳ ל״ה ע״ג ־ ונ״ל שגם ס״ת תכון תפלתי קטרת לפניך :י׳ ת״פ שהוא יי׳ לילית שע״י כח תעניותיו ביטל כח לילית שהיתה אדוקה בו בחטאו כמ״ש חז״ל ב אד״הר מלאכי השרת היו צולים לו בשר והבשר שאכל אד״הר הוא הבהמה , הרובצת על אלף הרים־מד׳ תלפיות משם כנפי יונה ־ ובאבות ר ר ׳ נ ת ך ר יהודה בן בתירא אומר אדם היה מיסב בנן עדן ומלאכים עומדים לקרתו ־ וצולים לו בשר ומסננים לו ^ךן מקדם אדם לו יין בא נחש וראה חותם והציץ בכבודו ונתקנה בו ג אד״הר * ע״כ כשאמר מזמור שיר ליום השבת באי כתות מלאכים ב מ ו ר ו ת ונבלים וכלי שיר ואמרו שירה ע ם אדם הראשון ד אד״הר אבות דד״ן סיף פ ר ק א׳ כשנתן שבעים שנה לדודיתהמו על שכיר המתנה הק״בה ומכי״טדו ילקוע תדש דני* ד״ י ן י ם י ב~ם אב היו בארץ הם אדם וחוה והיו רואיס הדור פרוצים בזנות ולא מיחו זוהר חדש והטעם שנקראו נפלים כתב במדרש העולם כי אין להם ואם ״ ד כע£י*רא הק״בה את האדם צבר עפרו מהרבע רוחות העולם ועשה עצמותיו ממקום בית המקדש שלמטה־ והמשיך לו נשמה מ״בהמק שלמעלה־ ילקיט חדש אמר T ר׳ צר ששה דברים משמשין את האדם י שלשה ברשותו ושלשה אינם ברשותו. ״ העין איני ברשותו שרואה פתאום מה שאינו ברצונו * וכן האוזן שוי׳מ י וכן ההיטס מריח פתאום ־ שלשה ברשותו היד לגזול ולגנוב י וכן הרגלים לרוץ לרעה י וכן הפה לדביר לה״ר י וכן הרבה דירים התלויים באלו האיברים י ואם זכה האדם עושה הק״בה בשבילו שאפי הג׳ שברשות האדם אינם עושים רצונו לרעה י הפה מיצתק שרצה לקלל אה י ע י ב , , חטה רבים נשה חטח והחטיח י גם הרהיה שהביח מפ׳ מ צ י ״ וצ״ט הבטחה : ח אדי׳הר אף אם לא חטא היה :״כ מה ג ק ״ ב ה בעצמו ־ ובזה היה ה ו א ,v , 4׳ צחדם יהיכי • . ץו י ק :ל א ט״י מלאך המיה אלא יי״י לקט ייסף משם חן טוב שהמיתה י א ;־״;;.ע - :ד ק ה משמע היה חיבה ׳*<;,׳•» י ביוש אכלך ממנו מיה המות ינעם מ״ש הכתוב. .כי. . . . ״ * L . i %.t!*+.m *•*!יי המיתה אין אכילתו מעץ הדעת יקרב מיתתי איה יים ־ שאם עליו אלא שע״י ה גזו .זורה עליו היה לו לימד שאם האכל ממני מות המית אבל כיון שאמר כי ביום משמע ש !יקרבנה לאותו ה־ום ־ אלא שע״י תפלתו המתין לי יומו של הק״בה כדי שיעשה השובה ו כמ״ש לעיל סי׳ א׳ י Dאד״הר כשנהרג הבל אכל עדשים י פרקי ר״א פ׳ ל״ד י ולכן אמדו רבותינו שהוא מאכל אבלים' וכן אמרו חז״ל על פסיק ויעקב נתן לעשו לתם ונזיד עדשים שאותי היום מת אברהם אבינו י אד״ הר כשראה אה אשחו שאכלה מעץ הדעה ולא מתה תכף אכל נ ם היא ־ ״עדן מקדם ז אדר אהבח 3רב' לניס דיך משם הא״רי ז״ל י יובן לענ״ד מה שאמד אד׳׳הר האכה אבד נתת עמדי היא נתנה לי מן הען ואוכל ויתירן ג״כ קושית חז״ל שאד״הר כשוי עובה י אלא שהכונה האשה אשר נתת עמדי בחיים ולא מתה היא גרמה שנתנה לי מן הען ואוכל י י אדם א ודוק שצריכים לו רבים א־נו רשאי לסגף עצמו כגק אם רבים לומדים לפניו • •או מלין למלך ולשרים ולשופטים וכיוצא בהם י כי אם לא יוכל לדבר אז אתרים מפסידים י ם׳ חסידים סי׳ תק״בז ערך אדר 'א המלאך הממונה טל ר״ח א ל י אברכיאל שמו ויש תחתיו כ״ה מלאכים שכולם שמותיהם לטיבה ־ לכן בתדש אדר בירך משה את ישראל וכמ״ש וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו ומשה מת באדר • מגלה טמוקית אופן מ״ד ום״ה ב המ?$ם שהסכים המן לגזור גזירה טל ישראל באדר יותר מבשאר תדשיםימפני בהיפו ר הוהי שי׳׳ב תרשים הם כנגד י׳׳ב היות ־ וחדש ח י י י א היא סוד הדין ־ ולכן הזכיר הוא השם מהופך וכל זד־? אינ<ו שיה ל י הוהי* ואסתר רצתה להמשיך הרתמים והזכירה השם ביושר יבא היילו והיין ה יהוה ה ה ה ר אשר ס ״ ת יוס י ״ ת וה־ן״בה הסכים ט ם אסהר בבחינה אחת להורות טל הרחמים לישראל י ועם המן בבחינה אחרת להירות טל הדין להמן * שנא׳ ה מ ל ו י ו ה יא ס ״ יהוה ת כ י כלתה הליך ה ע י ה ־ שלשין זה מידה טל הארי ז״ל ביושר שהוא רחמים לישראל ״ כתבי ־המן שגזר הגזירה בחדש אדר שהשם השולט בי טיח הדין ״ ונלע״ד כי הדה בהיפוך המרה על הדין כאמור טעה בדמיונו ־ ולא ראה כ׳ אם יטשו ישראל תשיבה ־ גדולה תשובה שמהפכת מדת הדין למד״הר ולכן א ס ת ר כשטשו ישראל תשובה והצום היא ינטרותיה אמרה יביא המלך והמן היום שהיא ר״ת הרה ביושר י עור כי טנין זה של אסתר היה בחדש ניסן שצירופו יהוה ביישר ־ וא״כ הוא עת רחמים ורצון ותתבטל הג׳ירה י וכמ״ש חז״ל טל פסוק ׳ויעביר מרדכי שהתענה יום א' של פסח א״כ היה בימי ניסן ־ ערך אהבח "א בל אלין חברייא דלא רחמי אלין לאלץ איסתלקי מעלמא טד לא מטא זמנייהו . כל חברייא ביומי דרבי שמעין רחימי דנפשא ורוחה היה בינייהו זוהר פ׳ כי תשא ׳וכן רביני הא״ר ז״ל הזהיר מאד על אהבת החברים יאמר שכל יים קידם תפלה יקבל עליו מצות אהלות אהרן אוב וידעוני ׳ ן ע ד מסדם־ כדית ואהבת לרעך כמיך ־ ודורשי רשומות אמדו נ׳ אהבה גי׳ אחד וזה שהיא איהב לרעהו ואהבה מרעהו לי־ הוי ב״פ אחד גי׳ כ״ו שם המייחד וז׳׳ש ואהבת לרעך כמיך אני ה׳ ־ ש ע ״ י ב״ פ אהבה אני ה׳ שנעשה ב מ ס פ ר שס המיוחד ״ דבש לפי ״ כ* בא הרמז במלת אהבה כמספר אחד להורות עד היכ; גדר האהבה י הוא י^״ל שיחשיב עגמי כיף אחד ע ס חבירו ־ ע״ד מ״ש חז״ל דםני עלך לחברך לא תעביד ערך אהלות בר! ב בעל המאיר הגדול שזה העץ אינו נמצא רק בג״ע והריח כירת הענפיס א ומשליך אותם אל נהר פישין וההנדיים לוקחיס אותס מהנהר ההיא העיבר דרך שם • וזהו שכתיב כאהלים נטע ה׳ ״ כ״כ הרב אילת אהבים בפי׳ לשיר השייים בפ׳ ערך אהרז "א אהרל בזמן כהיה נ כ נ ס לבית קדשי הקדשים היו מלאכי השרת בורחים מפליו ״ ילקוט חדש ״ והיינו דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וכי׳ אפילי המלאכים דכתיב בהו ודמות פניהם פני אדם ב אהרל ~ נתגלגל בעלי ונשברה מפרקתי לתקן עי; העגל סקילה ־ יחי־ ינתגלגלו בעזרא ונתק; ־ ולכן לא התפלל כמשה שיכנס לארץ שידע שםיפי להכניסם ־ ״ מדבר קדמית משם הא״ר׳ ז״ל ״ ערך אוב וידעוני א 5תב הרלב״ג משם רבי יהירה החסיד ־ כי כאשי הבעלת איב מעלה את המת • אם יבדקו בקבר המת שהיעלה לא ימצאו שם את ייכ-י עד א ח י חזרתו י וגם אני המחבר שמעתי בודאי כי היא ״ מד׳ תלפיות ״ 4 ב הא סה ג בתב בעלת אוב היא אמו של אבנר ״ ילקיט שמיאל ״ בם׳ החינוך פ׳ שיפטים סי׳ תק״ב י עני; אוב וידעיני שהיא ע״י כישוף שהמכשף משים לתיך פיי עצם מחיה ששמה ידוע ואותי עצם מדבר ע״י כיסיפיו י וזאת החיה ששמה ידוע כתבי הגאיניס שהיא גדילה בחבל גדול :ייצא 5ן . ה א . ך כעין חבל הקישיאין והדלועין יצירתה כצידה אדם בכל דבר בפנים וידם ירגלים י ימטיבורו מחובר לחבל ואין כל בדיה יכולה ליקרב מלא החבל לפי שהיא רועה סביבותיה כמלא החיל ושורפת כל מה שיכולה להשיג וכשבאים לצורה מורים בחצים אל הקבל עד שננםק והיא מתה עדן מהדם ח אויר אות ברית אותה מתה נדד •זבירישלטי דכלאים אמדו בסי׳ כי כיה אבני השדה ב י י ת ן בד נכ דטיד הוא והיא היי מן טיבודייהאיפסיק ט־בודייה לא חייעכ״ל י וכתב הדב מד׳ תלפיות וז״ל קבלתי שחיה זי נוצר ׳באין מבכבת זיט בל אדה שלפעמים הדיטיס מזריטיס טל האדן בזמן החיס ינבלט אותו זרע באדן ימתהיה צידה זי י וכן במעת׳ טל הדודאים שהם ביצירת אדם במההייב באדן י יול הךןוה• «-.׳' י י ״ • - *1נלע״ד ב׳הי ;יטב למ״ב יעני; המייל יהננ׳ מבתיהם אה האדן ־ כ׳ אכ אדה חטא א י ן מה הבאה ־ אלא מביס דכהיב כ׳ הנחית כל בבד את דרכי טל האדן י לכן לטהר את האדן מזדעס הנבלע בה נגזר עליה הבחהה עד מקים בזיע כלה־וכמ״ב חז״ל ״ ידיר ״ באפי׳ ג' טפחיס בל טימר המחריבה נימיחי יניטבטבו * ערך אדר א ב ה י ס כיתלי ביתי אב יבנה החלונות ממה בהיי קידם יב בי אדם המלאכיב בהיי עיבדיס דדך איתס החליטה כיטסיב בעציר ביש להב להקיף ־ וכן הוא סכנה מפני השדים שהירילי כניסתה דרך איתי איי־ יטהה ביני ד י כ ס ימזיקים כדאיתה י::׳ יהידה החסיד כתב ב ״ מד׳ תלפיות ענף אתי; בלעם ״ רביני בח״ משם ם׳ הבהיר שכל דבי שהיא ייתר הכיח׳ להחיות האלם בדאי הה״בה בייבי׳ כמי האיי־ שהיא חיית הכל ״ ט׳יכ ״ ערך אות ברית א היםמר בניע הצרעת דהייני אות ביית מילה י דלא לטנפא יהיה יתיר אפי׳ בדבר המיתי לך י זולת בדבי ההכיחי ־ ואל ה נ ע בו יד גם מהעביר ולמטה ותזהר מזה מאד מאד כי אין אהה יודע הה־םד הגדיל ש ט י ם ״ כן אמר המגיד 1״.-, III. II J-vן ז * ערך אותה א אותה ו שב אמה של יוכבד אשת טמרם ־ יז״ש הכתוב בפ׳ פינחס אשר ילדה איתה לליי י כן היא במדרש ־ וכ״כ בס׳ פטנח רזא י וכתב שם שהמופת לזה שלא יש מפיק בתיבת איתה ־ גם ט ע ם תביר שיש בתיבת איתה להפסיקה מתיבת ללוי ״ דבש לפי ״ ויש לתמוה שהרי בכל הספרים יש מפיק בתיבת אותה ־ ואיך הרב חי״רא ־זלה״ה דכל רז לא אניס ליה לא טורד טל זה י ע י ך אזוב מפ{דמ אזוב ערך אזוב מי שטשא אצלו שורש אזוב לא יזיקנו כיסיף וסטרא החרא ״ מדבר קדמית ״-יהא״ר׳ K ז״ל כתב שטוב להיות תמיד טל השלחן ־ שם 7ה להעלות הנשמות מעמקי הקליפה בסוד תיל ונ״ל שזהו ה ט ט ס שמזין טל הטמא בלט ויקיאני כידוטצי״ח־ ערך אחד א כאע£ר * כיס כזה השם אתד מיוחד ־הטולס מלא כל טוב שאז מתפשט כתי ומתמלא בארבע־ מילואיו ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן גי׳ דל״ב י וסי׳ כיס מלא בדכת ה׳ ־ שמילוי כף יו ס מ ך עולה רל״ב ואז מתרבה בדכת ה׳ ב כשיאמר מד׳ תלפיות בשם טבלות חכמה שמט ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד ־ יכין כי אחד טילה צ״א כ מ ס פ ר הייה אדני י כיצד אחד טולה י״י ־ ל::טה ייי״י ה כ ״ « 1 י /.ל ר למטה מי״ב ה ם י ״ א עולה ל״ו * למטה מי״א י׳ טולה מ״ו י טם ט׳ טולה נ״ "1,ל ' ) V , , r עילה ס״י ־ ע ס ז׳ עולה ע׳ ־ ט ס ו׳ טולה ע״ו ־ טם ה׳ טילה פ״א • ' ע ס י ׳ י ל ל ה ״ ה ״ ה ע ם ל עולה פ״ח ־ עם ב׳ עולה צ׳ ־ עם א׳ עילה צ״א י נמצא שאחד היא ~ V, r ^ ואדנות ״ מד׳ תלפיות מס״כי ״ ערך אחיזת עינים ערך אחיתופל א אחיתופל ציוה לבנ־ו ג׳ דברים • אל ההיו במחלוקת ־ ואל תמרדו במלכות ב יה דוד י ואם יום טיב של עצרה ברור זרעי חטים :ירושלמי פ׳ חלק יה והוא גמ׳ בב״ב פ ר ק מי שמת :והיא פלא אחיתיפל שהיה עליי דיה הקדש וכתיב עליו יעי ועצה אחיחוסל עדז ערך איברים ט מסרם אחיחופל וכו׳ כאשר ישאל איש בדבר האלהיס היאך לא ציוה רק על זריעה חטים י דבשלמא הנך חרחי מפני שנכשל בהם ונענש ־ אבל זריעה חטים מאי עבידהיה י וגם מה ענין זה לזה ־ ול5ום ריהטא נראה כי שייך ששיר לכאן• כי ידיע כי דוד יצא מרות ובעז ב ח ג ע נ ר ת אשר על כן אט אומרים דוה בטצרה י יידיע שדוד היקי; א־״הר לכ; ב־׳; היא למלוך כי אדם הראשון המליכוהו כל הבריאים ־ גם יריע לרטת אחת מדבורינ׳ שהט; בחטא בו אד״הרחטה היא ־ טל כן ליוה אחיתיפל אל תמדדי במלכות ביה דיר כי ני משבט בית המליכה מא״הר שהוא תיקון שלו ־ וכשתראו עצרת ברור אז הוא סימן ׳שנתק; ע״י דוד שיצא במנרה חטא אד״הר שהביא חשך לעולם י ואז תזרעו חטים ולא תאמרו דבר שנכשל בו אותו צדיק יתעסק ב< זרטי שהרי כבר נתקן חטאו בטצרח דהיינו ברור ״ ודוק ילקוט חדש ״ ערך איברים א רמ״ח איברים באיש ורנ״ב באשה זהו המוסכם מכמה גדולים י רמ״ח ורנ״ב גי׳ ח״ק כמגין פרו ורבו ־ ולזה צריך להוליד בן יבח שבין שניהם ח״ק איברים כמכין פרו ורבו ״ דבש לפי י׳ ך ^ ״ ל כי ידוט כי שם הויה באת בש הוא מצפן גי׳ ת״ק לרמז למ״ש חז״ל איש ואשה שזכו שם יה ביניהיס ־ כי כשהם זוכים נתקנים כל איבריהם שהם גי׳ ת״ק י כי החוטא פוגם באיבריו כידוע י ולכן בא הרמז לשם הרה בהעלם בחילוף את בש כנגד איבריהם ודוק שהם ת״ק ףע כי באיבריו של אדם חקק הק״בה כל מעשה האדם ומקריו ־ וברפפות איבריו 2 יגיד אליו יוצרו כל המעוחד לבוא עליו דבר ביומו י ולמוד לך מדבור אחד דברים הרבה דכחיב וכל צעדי יספור י וכהיב אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה וישמע ויכתב ב ס פ ר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי ה׳ שמו ־ מכאן שמינין כל פסיעיח האדם * ונגזר על האדם כמה פסיעות יש לו ללכת י ותדע לך שכן היא י שא״עפ שאין נחש יש סימן י ואסור לומר לאחרים פן יחזיקו בניחושים אם כף רגלו של אדם אתזהו החיכוך כאלו קרצתו שנה והיה ברצון מחכך בלא מעלה שחין וא״חכ תניח החיכיך דע לך כי יש לי ללכת במקום כאינו יודע והוא אדם שאינו רגיל ללכת .ואס אזניו יש לו לשמוע דבר חידוש י ואס גביני עיניו יש לו לראות אנשים או נשים מה שלא ראה לפנים בזמן מרובה ־ ואם בפדחת יהיו צופים עליו ימחאוים לראיה בי י יאם בכפיו יבוא לידו כסף אי זהב חדש ־ ואם בחוטמו יכעוס י ואם החת עיניו ואצל הוטס תרדנה עיניו דמעה ־ וכן טל כל אבר יאבד מגיד החיכיך חידיש * כי הק״בה •מגיד לאדם במעשה איבריו כלי מה שיעבור טליו י וידט האדם כי הכל גזיר מאח השם י הרגל כמת פסיעות יש לו ללכת • והעין כמה בני אדם יראה וכמה ראיות יראה י וכן ליד כמה מ ע ז י ם יביאו לי ומה יש לי לעשות י וכן לפה כמה דברים ידבר י יכן על כל אבר ואבר בין טיב יבין רט ־ וטל הלב כמה מחשבות לאונסו יכמה דברים לרציני לטיבית או לרעות • שנאי אני ה היקר לב בוחן כליית ״ ס׳ חסידים סי׳ קס״ב ״ ערך איוב , , מקדם ערך איוב איש אכילה עדז ערך איוב ^ • ^ -י ־ - ,י מ י פי־עה והוא נהן עצה לפרעה ליטול ממינם של ישראל וישלוט על ~ גיפס בעבירה קבה וכן נגזר עליי להיות נדון נטל ממוט ונהיסד בגופו י v ״ זוהר פ׳ בא ד׳ לג״ טא״ ״ לקה בליל פסח־ עיי׳ לקמן אית פ״א עדך פ ס ח ״ ב איוב yאי*£ ערך איש בבהה עם אשתי ולא ילדה לו ואיני ניתן גט נאבד מן העו״הזומן הטי״הב׳ ואם היא מעכבת אי הקרובים כלם תיעאים ־ וכן אמר •בעיה לתזקיה כי מת אתה יעי״הז ולא תחיה לעי״הב וקם אין לו ממי; לא יכבידו לו טל הכתיבה ־ ס׳ תסידים סי׳ ערך אכילה א אכילה ובתיה ־ המון העם חובבים כ׳ העולם הזה הוא בהרתו אין מביט ואין ר רואה ־ אוכלים וכותים לביבע ינ׳׳ה אוי להם בהטולם מטעה אותם והיד כותבת למעלה ואח״כ נתבעים מ מ ט בדינים משונים הה״ד ימה תעשי ליום פקידה אבריך שאתה מוזהר .יג״כ הגלה אוזן אוהבך ייעורו משנתם ־ כן אמר המגיד למדן ז״ל ־ ב עתיד 3האוכל עם עכ״וס כאוכל עב כלב ונ1גע בי כנייע ב נ ה פרקי ר״א פ י ק ל״ד ד אכילה שאינה סעידת מנוה בחיל מה שיוכל יהי מצירכו ימהענג היא הילך אדם ליתן דין יחשבין על כל מה שראתה עיני ולא אכל ממני :ילקוע תהליס * לם״טא .כ״כ י ב י ט הא״־י ז״ל .יכ; היא ב״הד קדש . ד, לא נהקבצי בני אדם ל נ ר י :יאי; כצ בדיה ״רדה לידי צט־ אלא מתיך אכילהישתיה ושמחה שארב איכל ושיהה ישמח ־ סדדאניהי׳־טאיפ״ב• וזהו לט״נד רמז הפסוק כל עמל האדם לפיהו יים הנפש לק הי;:א ־ פ״ כל טמל ינט־ ייםירין המגיטין לאדם הוא בשביל פיהו שאין מעציד לייחו באכילה ישהיה יבקיק .יגם הנפש לא המלא .פי׳ הצדיק איכל לשובע נפשי .לא כן הרשעים האיכליס למעדנים .את היותר מצורכו הוא הולך לם״טק כ׳ שם ביתי כנ״ל ־ יניספה נחלתו צרות רבות ורעית ־ רחמנא לשיזבן • ערך אלדד ומידד א כתב הרב מנחה בלילה וז״ל י מצאתי כ׳ חכם אחד כתב צרב עמרם לבבל שראה ק ב י ם של אלדד ומדד והיה כתיב עליהם אלדד ומידד יחי משה ואהרן מ; הקב ולא עדן ערך אליל אליהו מקדם י ולא מן האם ואלדד זה אינו מיוכבד רודהו ב א ח י מהן הייה נאסרה על עמרם ילקה אבה אהדה והוליד שני בנים ט״3 והוא י תמוה לע״נד למה חאסר עליו לאחר מהן חורה הרי קי״ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמיי וכאלו אינה דודתו .ובפרט אס נאמר בכבד ינאו מכלל בני נח מימי אבוחיני הקדושים הרי מטיקרא ג״כ אסורה טליי י וא״כ מטיקרא מאי ס 5ר ולבסוף מאי סבר י יל״ט י שוב ראיתי לרבותינו בטלי התוספות ב ס פ ר הדר זקיניס שהביאו טנין זה הכהוב טל קבר אלדד ומידד כנ״ל ילא כהבו דבר זה שלאחר מתן תירה נאסרה טליו אלא נשה אשה אחרה והוליד ממנה אלדד ומידד • ונכין י ערך אלול א כר1ב רבינו הא״רי ז״ל בשטר הפסוקים ־ אנה לידו ושמתי לך ר״ה אלול י לרמז כי חדש אלול מוכן לחשובה והכל אז צריכים להשו5ה אף מי שחטא בלא במתכוין עכ״ל׳ ךיען לרמוז י״כ שאם עבה הבובה היא אהוב למעלה ונחמד למטה׳ יאם לא עשה חשובה אוי לרשע ואוי לשכנו י ודוק ערך אליהו א במדרע{ שיר השירים אומר כי ק״ך ר מ א נביאים היו לישראל בימי אליהו . מ״ד חלפיוח י וח*א תמוה מצד עצמו ומצד מהותו י מצד עצמו איך יחכן שהיו נציאים כפליים כיוצאי מצרים נמצא שכל ישראל היו נביאים וכמה היה מ ס פ ר בני ישראל בעח ההיא ־ א ס לא שנאמר שחיבה רבוא הוא ט״ס וצ״ל ק״ך נביאים * ומצד מהותו הרי מקרא מלא הוא באליהו שאמר הן אני נשארתי נביא ל׳ה לבדי וכו׳ וצ״ע ־ שוב מצאתי משם •ס׳ סודי רזיוז״ל אליהו אמר הן אני ניהרתי נביא ל׳ה לבדי והלה כמה נביאים היו באותו זמן בעולם ־ אלא רמז שבזמן הזה באין נביא הוא נביא לעולם י ע״כ י 2 ^יהך כשעלה לרקיע עמד מלאך המית כנגדי ־ אמר לו הק״בה על מנת כן בראתי את הבמים ביעלה אליהו לבב י אמ״ל מלאך המות עכשיו יהיה פהחק פה לבריות׳ אמ״ל הק״בה אין ז ה : :ה ד ה:יריית ויכיל היא להעביר איתך מן העולם ואינך יודע ט ח ו אמ״ל רד מיד ירד י כיין שראה איתי אליהו הכריחו ת ח ת כפיה רגליו ובקש להעבירו מן העולם י ולת ניתן לו רשית י כפה אותו תחתיו וטלה לשמים הה״ד ויעל אליהו ב ס ע ר ה השמים ס ע ר ה ד א מלאך המוח ה מ ס ע ד גופו של אדם ־ זוהר חודש ־ וכן היא בזוהר פ׳ פינחס 5ר ע י א מהימנאד׳ רכ״זע״ב י ינ׳׳ל ערך ^יהו ע ד ן ונ׳׳ל מקלט שזהו רמז אש וסיסי אש שרכב עליי אליהו ז״ל• כי מלאך המות היא אש וכיו! שכפאו תחתיו רכב עליו ועלה ב ס ע ר ה השמים ודוק ־ ג אליהו קינא על הברית ונתן לו הק״בה שכרו שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאליהו רואה בעיניו ־ ולכן עישין כסא כבוד למלאך שנקרא אליהו מלאך הברית י שנא ומלאך הברית אשר אתם חפצים • ילקוט תדש משם ילקוט יהושע י , ^יך,ו הא דנשבע אליהו תי ה׳ אשר עמדתי לפניו אם יהיה טל ומטר כי א ס לפי ף דברי י היה ע״פ סיבה • שהלך לנתם את חיאל בית האלי י שמתו לי בניו על שבנה את ירתו כקללת יהושע בבכורו ייסדנה וכו׳ ־ ונתמכחו ע ס אליהו ואמרו איסשר קללת משה רבינו ע״ה רבו של יהושע לא נתקיימה שהרי אמר וסרתם ועבדתם אלהיס אחרים וכו׳ וטצר את השמים ולא יהיה מטר ־ והרי אתאב העמיד ללס על כל תלם ותלם י ולא נעצרו השמים מלתת גשמים והיאך יתקיים קללת יהישע שהיא תלמידו מיד נשבע שלא יהיה טל ומטר והתפלל עד שמסר הק״בה בידו מפתח של גשמים י גשמים והלך לוי נטל אליהו מפתח של אח״כ כשיבש הנחל והיה ל ט ל ה בצטר :דיל־ ציוהו הק״בה שילך אל הצרפית ואירע לו שם מטשה הילד ־ כשמת הילד בקש אליהו שיתן לי מ פ ת ח של תחית המתים • אמ״ל הק״בה ג׳ מפתחות הן בידי והן חיה גשמים תחית המתים ועתה של גשמים הוא בידך ורוצה אתה גם של תתית המתים י אם כן יהיו שנים ביד התלמיד ואחד ביד הרבי הביא לי של גשמים ואתן לך של תחית המתים וכן עשה י מיד כתיב לך הראה אל אתאב ואתנה מטר יכו׳ י ילקוט תדש משם ילקוט מלכים ־ ה אמר לנביאי הבטל קתו שטס פריס תאומים מאס אחת ושגדלו על אבזם ^יהך אחד יעשו כן ־ יהטילי גורל איזה לשם ואיזה לע״ז י אותו שנפל לשם נמשך מיד אחר אליהו י והשני נתקבצו כל נביאי הבעל ולא יכלו להזיזו ממקומו ־ אמר לו אליהו לך עמהם ־ השיב הפר לטיני כל ישראל שטני מבטן אחד יצאנו י זה יקדש שס שמיס ואני אכעיס שם שמים י אמר לו אליהו לך עמהם ולא ימצאו עלילה ויתקדש שמו בך כמו בזה * אמר הפר א״כ שבועה שלא אזוז ממקומי א ל א א ת ה ת מ ס ר נ י בידם ולכן כתיב ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו ״ י ללוט חדש משם תנחומא ״ \ אליהו היה מלאך ואמר הק״בה למלאכים נטשה אדס י ואמר אליהו א ס טוב בעיניך אני ארד ואשמשנו י וירד אחר זמן שיאמינו בה׳ ועלה וז״ש פינחס הוא אליהו י ולא אמר אליהו הוא פינחס ״ מדבר קדמות י Tאליהו מקריב תמידין היום בב״המק ואיפשר שנגנזו לי קופות מתרומת הלשכה־ ואבות העולםעומדים עלהמעמדות ואסףוידותין משוררים ־ ומעירות הקרבנית עושה מגילות עדן מהדם יא ערך^ישע מגילות וכותב זכיותיהם של ישראל ־ מדבר קדמות מסם הר״מע ז״ל וזהו ולא אריח בריח נחוחכס אבל של אליהו אני מריח ־ ובזה יתישב מ״ש הכתוב שנים ליום עולה תמיד • והרי כשנחרב הבית בוטל התמיד י אלא כיון שאליהו מקדיב תמידין הרי איכא עולה תמיד • H ^יךןך שהיה מתגלה לתנאים ואמוראים לא היה מתגלה בכל בתינותיו ־ ולכן לו גילה להם כל תיקו שבתלמוד ־ ולטתיד יתגלה בבתינת אליהו התשבי ויתדץ כל תיקו כי ר״ת תיקו תשבי יתרץ קישית ובעיות ־ מדבר קדמות ־ , ועיי שטר הגלגולים הקדמה ל״ב כי ארבעה בחינות יש באליהו אחת אליהו התשבי משורש גד • ואתת בחינה פינחס היא אליהו ואחת בחינת אליהי הנזכר בדברי הימים ויערישיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם׳ ואחת אליהו דשבט בנימין י והוא היה מתגלה בבחינה זו ־ וזהו שאמר להם מבני בניה של רתל א נ י .טי״ש באורך וינטכ ל ך . ט ^ידן* ה ל ־ א ־ י ע י ס יום בלא אכילה־ רק הלך בכח לא נדמה לרבה ;י לא האכילה ההיא ארבטיס יים • םידי רזי • י י ^ ה* ניתן מים לאיית בשעת התפלה ליהיץ ידיהם • כי כשאמר למלאת ד׳ כדים מים ויאמר שני ׳ישני ייאמר :לשי וישלשו הרי י״ב כנגד י״ב שבטים מאז זכה לתת מים לפני האבות י םידי רזי ־ י א הואיל משה באל־ את התירה י הואיל הם אותיות אליהו ר״ל אליהו יבאר הקישיית והםפיקית כ׳ מביאד בכמה מקומות כי משה ואליהו במדרגה אחת י משה מ׳ יום לחם לא אכל יכן אליהו וילך בכת האכילה ההיא מ׳ יום וכו׳ י מדרש תלפיות בשם ילקוט דוד • ערך אליפז 2 ^י&ן בן טשו הוא אליפז התימני שהיה בימי איוב וחבירי היה ולפי שנהגדל בחיקי של יצתק זכה לנביאה •עיי׳ קטרת הסמים פ׳ יישלח • ערך אלישע א האיש שנגע בעלמות אלישע וחיה י היה שלים בן תקות בטלה של חולדה הנביאה י פרקי ר״א ומפליג שם בכח הצדקה שעשה בחייו לכן זכה לזה. יאחר שחיה הוליה את חנמאל בן שלים ־ ובמס׳ מגילה מנאו בין מ״ח נביאים ־ אבל בגמ׳ המר ויחי ויקס על דגליו י על רגליו עמד ולביתי לא הלך אלישע עדז ב מקדם אמן ^ישע הנביא כל אשה שהיתה מסתכלת בפניו מיד מתה־ ולק כתזבבשינמית ותעמוד בפתח ־ פרקי ד״א וכן הוא בילקוט חדש ־ וכתב עוד שס ב פ ר ק י״ג' כי השונמית אשתו של עדו הנביא היתה ואחותה של אבישג השונמית י וכתב בזוהר פ׳ בראשית ד׳ כ״ט כי בנה שהחיה אלישע הוח חבקיק הנביא ־ ערך אלמנה ו T ^מ3ה שנישאת לשני בני אדס ומתו אין לישא אותה משוס סכנה דכא מלאך המות א אתתקף בהדה י זוהר פ משפטים ד׳ ק״ב ע״א • , יבי ערך אלעז רבי א ו* ב״׳ע ^עזר בן עזריה שנתמנה לנשיא בן ח״י שנה היה גלגול שמואל הרמתי שחי נ״ב שנה ועתה נשלמו שניו של שמיאל שהיה לו לחיות שבעים שנה ־ ולכן אמר דבי אלעזר בן עזריה הדי אני כבן שבעים שנה י ליקוטים שבסוף ס פ ר הגלגולים׳ ;ןךך ב א ף השביעי ל אלף השביעי י כתב , ב ס גלי רזיא שקידם אלף השביעי ר״מ שטס יעלו מיס התחתונים ויכסו כל העולם ולא תשאר ר ק ארץ ישראל ותהיה שטה על פגי המיס כמו חיבח נח ותלך עד קרוב לגן עדן הארצי במקום שיוצאים הארבע נהרות ואותס אנשים שישארי באותו זמן ה ם צדקיס גמיריס ולשם מהלבנים ומטהרים ונעשים רוחניים • ערך אמן /ן^ין ביטול ענייה אמן יעינשו ־ עיי׳ בזוהר פ׳ וילך דף רפ״ה ע״ב ־ א ב מי שאינו עינה אמן כששומעה ועישה עצמו אלם י עליו נאמר מלא פניהס קלין י מלא בהיפיך אתוון אלם ־ וס״ת אמן י לומר לך מי שהוא אלם בעניית אמן• יחמלא פניו קלון לעו״הב י ס׳ זאה חקה התורה ־ ג שמעה אשה אתת מברו״שא ששלוחה חברותיה ליקח הילד מחיק אמו י והשיבה האשה שאינה יכולה שאמו ענתה תשעים פעמים אמן ונתעיררה האשה ושמעה כן י מדבר קדמות י איתא עדן ד איתא אמת אנכי מקדם יב בילקוט משלי ־ בשעה שהחכם יושב ודורש בפני הצבור ועונין עליו אמן יש״ר מיד מוחל הק״בה עונותיהם של ישראל ומתכפריס עונותיהם ־ עי׳כ • וכן הוא בזוהר פ׳ נח דף ס״ב בתוספתא ־ בזמנא דישראל אתיבו בקול ר ם אמן יש״ר מ ב ר ך קו׳׳בה^זמלא רחמין וחייס על כלא ורמיז על מלאכא דממנא על תרעי גיהנםורווחין לון שעתא ופלגית שעתא י ט״כ י ובילקוט שופעים על פסוק בפרוע פדעית וכו׳ א״ר חייא .בר אבא א״ר יוחנן כל העונה אמן יש״ר מברך אפי׳ יש בו שמץ ע״ז מוחלין לו • ערך אמת א אותיות אמת בשתי רגלים ־ ואותיות שקר ברגל אחד ־ כל העושה אמת מתקיים־ ושקר אינו מתקיים־ אותיות אמת ממתקין זה מזה י ושל שקר מקורבין זה לזה׳ כי אמת קשה לעשות ושקר עומד אחרי האוזן ־ כדתנא דבי ר׳ ישמעל בא ליטמא פותחין לו ־ בא ליטהר מס״עין אותו ־ ילקוט חדש י וכן אמר החכם האמת כבד על כן נושאיו מעטים• 3 כתב בס׳ כח ה׳ וז״ל שפת אמת תכון לעד וכו׳ אמת ב מ ס פ ר קטן ט׳ ואם תכפול ב׳ פעמים ט׳ יהיו י״ח במ״ק ט׳ ־ ומשלישו טולה ז״ך במ״ט ־ ט׳ ומרבעו עילה ל״ו במ״ק ט׳ ־ וכן עד״ז לעולם י ועד ארגיעה לשון שקר כי שקר במ״ק ששה ־ ואס תכפלנו יהיו י״ב במ״ק שלשה ־ הרי נתמטט ועמד על חצי מספרו י ערך אמתלאי א אמתל^י בת כרנבו י אמו של אברהם אע״ה נתגלגלה בדינה בת *עקב י על שהיתה ע ם בעלה בנדתה ולכן דינה אותיות נדה י ותיקונה הוא שישכב עמה שכם וליקת כל הזוהמא בסוד ותהי נדתה עליו י דבש לפי משם כתבי הא״רי ז״ל י וכזה יבא על נכון מה שאמרו בני יעקב הכזונה יעשה את אחותינו׳ שה״ילל הזונה יעשה את אחותינו י אלא שכפי האמת דינה היהה צריכה לתיקון זה שישכב עמה שכס ליטול זוהמתהיאלא שלעיני הרואים נראה הענין כזונה ־ גס ר״ת את א״מתלאי ת״רח שבא עליה בנדתה ולכן אחיתינו שהיא גלגול אמתלאי נפלה ביד שכס י גם א ס תחשוב מ ס פ ר שכם עם חמר אביו בלא ואו עולים כ מ ס פ ר תרח ודוק ־ ערך אנכי א• יי מדרQ לחייי כערוגת הבושם הדא דאמיר רבנן אנא נפשאי כתבית יהביה עכ״ל והוא תמוה ־ ופי׳ היאין כמו״הר נחים אב״ד דק״ק לנצהיט זל״הה אפתי ע ד ז מפןדם זל׳יהה ע׳יפ מחי דאיתא בגמ׳ מ״ד לחייו כערוגת הבוכס מלמד כבכל דיבור ודיבור ניצח מפי הק״בה נתמלא כל העולם כלו בשמים וכיין שמדבור דחסו; נתמלא וכו׳ ־ דיבור שני להיכן הלך י הוציא הק״בה רוח מאוצרות״ יהיה מעביר ראשון דאבון ־ יפי׳ רש״י ומיליכס לג״ע ע״כ • והנה ידוע כי העולם אחד מששיס בגן־ וידיע ג״כ כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום י והנה אס תספור התיבות מן אנכי עד מצותי תמנא נ״ע תיבות * וא״כ תוכל לומר שק״בה העביר כלס לגן עדן כי גן עדן יחזיק את הכל ־ לאפיקי אס היה אומר הק״בה בפירוש אנא נפשאי כתבית יהביתולא בנוטריקון אז היוס״ב תיבות וא״כ ששים פעמים יכנסו לגן עדן וכבר נתמלא נ״ע ונתמלא גס העולם ונשאר עוד כמדת העולם מחמת תיבה האחרונה ולכך היצרך הק״בה לימד אנכי בדרך ניעריקון י יזהי כונה המדרש לחייו כערוגת הבישם והייני כמ״ש בגמ׳ שבכל דיבור ודיבור נתמלא כל העולם בשמים ־ הדא דאמוררבנן אנא נפשאי וכו׳ ־ וקשה ולמה לא אמר הק״בה כן בפירוש ואמרה בדרך נוטריקון עד שהוצרכו רבנן לדרוש כ ך אלא מחמת דרשת לחי־י כעדיגת ה ב ו ש ם :י כ ל דיבור נתמלא העילם בשמיס הוצרך לימד אנכי נוטריקון ודוק ודפ״תח ־ והביא דבריו בס׳ מפעלות אלהים • ערף אנשי מעשה ב אנשה מעשה־ רב חסדא כשהיד דר בין קפוטקאי היה עני־ ייסורין רודפין אחריו ־ אבל כשהלך ודר בין אנשי מעשה בציפורי זכה לעושר ולכמה טיבית • זוהר פ׳ בא ד׳ ל״ח ע״ב ־ וזהו שאמדו איי לרשע אוי לשכנו ־ א אסנת ערף אסנת בת פיטיפרט בת דינה היתה שנולדה משכם וכשראוה בני יטקב רצו להורג יהצילה יטקב ותלה בציאדה טס של כסף ושלחה למצרים ־ פרקי ר״א ־ וכתב רצינו בחיי שיעקב כתב קמיט ותלה בציחרה והניחה בתוך ס נ ה אחד ומצאה פוטיפרע לכן קראה אסנת י עכ״ ׳ ערף אסתר א אסתר גלגוליעל־ וכן אסתר אילת־ רעל יעלת ח ך והמן גלגול סיסרא־ וזה סוד הככביס ממסיליתם נלחמו עם סיסרא ר״ת המן ־ מה״רתו ז״ל י וזה* לע״נד רמז הכתוב ותהי אסתר נישאת חן ־ שהיתה נישאת גלגול יעל שהיא יעלת חן זהו ג׳יכ רמז והמן נופל על המעה אשר א ס ת ר עליה ־ כענין סיסרא עם יעל דכתיב בין רגליה כרע נפל י כן המן י נפל ביד אסתר ־ וזהי המעה של יעל שכבר מתה * אשר א ס ת ר עליה עדו ממדם יג ערך אף עליה שהיא גלגולה ־ ולכן אמר אתשורוש הגס לכבוש את המלכה י פי׳ שצפעם ראשונה דרשו חז״ל שבע בעילות בעל אותו רשע וזהו הגם לכבוש את המלכה גם ב פ ע ם הזאת י ודוק ר׳ יהודה בר׳ סימון אמר בית שיש בה נחשים מביאין קרן של אילה ומעשנץ בתוכו ומיד הנחשים בוכחים ׳ כך כשצאת אסחר ברח המן ־ ילקוט תהליס• ונ״ל הטעם כי המן הוא מבני עשו ששרו הוא סמאל הוא נחש הקדמוני * ונפל ביד א ס ת ר שהיא אילת השחר כמ״ש חז״ל ולכן הנחשים 5ו ר ח י ס מקרן האליה י 2 צמים שלשה ימים לילה ויום ולא מתו י אלא שהיו מפםיקין מבעוד יוס ע ״ נ • י כ ת ב הוא ז״ל והוא פלא כי מציט כמה בגי אדם שמתענין ג׳ ימים וג׳ לילות ילא מתים וגם .התיירוץ מובן ־ עכ״ל • דלע״דן בהקייס מה שהובא בכתבי הא״רי ז״ל שהפסקת שלשה ימים עולה לארבעים יום ־ וכתב הרב חי״דא זל׳׳הה כ׳ בני אדם שמתחכמים ומפסיקים מבעוד יום ומתענים כל אותו הלילה ויום שאחריו ושעה אחת בלילה שאחריו י ואומרים שזה נחשב לשלשה ימים לחשושי כח י באמת שאין ה פ ס ק ת זו עולה לארבעים יום י עיי׳ בס׳ נמרה באצבע י ובזה יבוא על נכון י שאסתר ע״ה ציותה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי וכו׳ י ולזה הוקשה לבעל המאמר י וכי איפשר שיתענו כלם אנשים ונשים וטף ולא ימתו * כי לא ימנע שלא יהיו בהם תשושי כח שע״י תענית זה ימותו ־ ותירץ אלא שהפסיקו מבעוד יום י הכונה צזהתענית לא היה כי אם לילה ויום והפסיקו מבעוד יום והתטנו לילה ויום ושעה אחת מלילה שאחריו ־ ־וזה עולה להם במקום ג׳ ימיס י וזהו דקדוק הפסוק ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים ־ ואם תקשי ואיך יתכן לחשושי כח והטף והנשים שיצומו כן ולא ימותו״ לזה אמר לילה ויום י לומר שלא היה התענית כי אם לילה ויום י ודוק י ד אשדןך המלכה שכינה אםתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהררת היא בדרוע־יה דמרדכי י רעיה מהימנא פ׳ כי תצא ד׳ רע״ו ו2זה יומתק לחכי מ״ש במדרש אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר הדבר האמור י ודוק • א א^ JJ2ף[ י .ע״א בא לרמוז ערך אף פתחו באף י נחש קרת אופה המן י ופגמו בארבע אותיות הויה לקבל ד׳ עילמית אב״יע ־ ולהכי לא חשיב יונתן בן שאול ואיוב שאף הם ונל״עד כי סימן אלו הארבעה שפתחו 5אף ר״ת פתחו באף ־ מג״ע אופן קל״ז ־ קנאה * שכלם לקי מחמת קנאה י נחש נתקנא באדם וחוה כמ״ש חז״ל י קרת נתקנא במשה ואהרן 2 עדז מהדם א פ ר אצבעות ואהרן * אופה נתקגא מפתרון החלום של שר המשקים י המן נהקנא במרדכי שלא ק ם ולא זע ממנו י ולכן פתחו באף י לכתיב כי קנאה חמת גבר * ואף היינו חמה * וכתיב בתריה ולא יחמול ביום נקם כי כלם עשה בהם הכם נקמה י ולכך לא חשיב יונתן ק שאול ואיוב שאף שפחחו באף לא היה מחמח קנאה * ולוק י ערף אפיקומן יק ח דבר מהאפיקומן לנשוא אצלו או במקום אחר והוא סגולה להננל מן הגזלנים א ולהבריח הקליפות ממנו * מדרש תלפיות בשם ס׳ החשבי ־ ערף אפר פרה אפר א פרה היה לאמוראים כמ״ש הראשונים ממ״ש חבריא מדכן בגליל־ וה3יא דבריהם הרב משנה למלך פ״ג דאבל סיף הלכה ח׳ עי״ש באורך י מדבר קדמוח י א המשלב א מתפילת ערף אצבעות מדף •ארבה אצבעותיו בלא כ ו נ ה מ ו י י כ ד ין • עיי״ לקמן אוח דלת ערך יין י משה דבינו ע״ה אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים שאף אס יהיה בא״י ובמקימית הסמיכים למצרים לא יכנס למצרים ואם יכנס בגבול מצרים אינו אוכל מכל יבול מצרים כלים י יכ״כ רבינו חננאל ז״ל בפירושו והביאו הרמ״בן ז״ל י דבש לפי * א אדונך ערף ארונו שליים ד של יוסף היה מהלך מאליו • ש״ך על ההורה פ׳ בשלח י ר ד ערך יוסף י י יעיי׳ לימן איה י ערף ארז א ה א ת יש לי ריח טיב ויש להדיה ההוא סגולה ל ה צ י הרב אילה אהבים בפי׳ בשיר השירים ־ ד ח ה נ ח ,. כ ן ה א ל ס י . , ס כ ארנב ״ נ ;ןףן &מדם יל ארץ ישראל י א ארנבת ערך ארנבת לא נמצא במינה זכר רונה לומר זכר מוחלט כי מין הארנבת הדש מהגדל צו אבר הזכרות ונסגר הרבה וחדש אחד להפך י וזה נודע לנו באמה ־ מ״ל חלפיות ־ אין בכל 5עלי הייס יוהד רך הלבב מ א ר נ ב ה י כי בהייתה ביטר אס השמע קול עלה ב נדף מ; הרות הברה והניס מפניי י : ] ר ת ' ׳ פ ץ ה י \זז55^523רי ערך ארץ ישראל א ליובאממזש ארץ ישראל ירשו ישראל כבה שניטלה עישור טכסי־ והיא ארץ שבעה עממין עישור של שבעים אומות ילקיט סיף יחזקל י ובזה יביא מל נכין שקראה הכתוב בה הבת ירושלים * בה ציון י ידוק י א״י וארן מצרים ע פ ר ם מכלה הגיף ומרקיבו בזמן מועט מכל שהר הארצות ־ מ" ד ד תלפיות בשם ס החשבי י , א״י אבניה הס כבדים מאבני חיצה לארץ י ובזה היי מבחיטם חסידים הראשיטם אם ג באי לגביל ארץ ישראל ־ פרקי ר״א וכ״כ ילקוט חדש משם התוספתא י ילע״נד זהו רמז הכתיב ארץ אשר אבניה ברזל ־ כבדים כברזל י א״י מצוח עשה מן התירה לדיר בה שנא׳ וירשתה וישבת בה י יאמרו ל״׳ל ב כ נ ר ד שמצוה זו שקולה כנגד כל מציה שבחורה ־ ס׳ חרדים ־ כתב הרב מד׳ תלפיות י שמעתי שאם ישימו על עיני המה יעל עיבורו ועל מילתי ה מ ע פ ר א״י נחשב לי כאלו הוא ק ב ר ממש בא״י י ו ־ &אן דנפקא נשעהיה בארעא קדישא לא שרייה עליה רוח מסאכא ונו׳ יענין נר״ ן אהד המיחה י T עיי׳ בזהר פ׳ הרימה ד׳ קמ״א ע״א י שתי שנים עשחה פירוה מריבים א״י י מה שלה עשהה כל ימי עילם ; :ה שנכנסי ל א ר ך ישנה שגלי מן הארץ ־ ילקוט ירמיה • ח דע כי נשמח ישראל תדרים בהיצה לארץ הס בעולס סנללפון עילכ :ל האופנים ה נ ק י ׳ ביה יעקב יעבד עברי אשר חשבונו הוא שנ״ח כמנין נחש־ וישראל הדרים בא״י באים מעשר סטירית של היצירה הנקרא ביה ישראל ג ס נקראים בניס גס נקראיכ , בני אל חיי והאדם נאשר היא בחוצה לארץ יש לי נפש מהאופנים וכשזכה ליכנס לח ׳׳ בא אליו נפש הדשה מיצירה ומהלבש חיך נפש הישנה שלו ובלילה ראשונה שישן בירי יוצאים ; : י הנפשית .י עדן מסדם *שה א&ר הנפשית ועולים למעלה וצחזרה אינה חוזרת כי אם החדשה בלבד ולכן הוא אינו ראוי לעונשין כי הלא היא אינה חועאת ולכן אמדו חז״ל שנמחלו לו כל עונותיו י וכל הדד באי׳י נקרא צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיניס י כי אס לא היה צדיק היתה הי*רץ מרץאחו וכמו שנא׳ ותקיא הארץ אח יושביה י וכיון שהארץ אינה מקיאהו בהכרח היא שנק׳ צדיק ואף שהיא בחזקת רשע י חסל עין הארץ נהר י״ב ־ ערך אשה א אסור לאדם לקלל אח אשחו ואפ׳ אונאה דברים אסור עמה ־ כי אדם גשמי כשמצער לאשחו גורם ג״כ צער למעלה כביכול ושכינה ־ מ״ד תלפיות בשם ס׳ הפליאה י JHTהאשה הוא דם נדוח יהיה הדם ארציי ומימיי וזרע האיש אוירייייואישיי י שלשלה הקבלה י אשא ואין לו במה לפרנסה הרי זה חפשי מן המצות מפני׳ שלא יוכל ב ג הנושא להשחדל בעצודח בוראו ר׳׳י אומר כאלו לוקח ע׳׳ז לעצמו י זוהר חדש ד׳ ז׳ ע״א ״ ד לא ישא אדם אשה עד שיראה אוחה שנא׳ וירא שס יהודה בה איש כנעני י של״ה ד׳ ש״ג י ה אש ה אם אינה צנועה ומראה את שערה אז מביאה את בעלה לידי עניות י וגורמה שבניה לא יהיו חשובים לכלום וכ״ש שאר פריצות י זוהר במדבר ד׳ רל״ע ^ אשה בתוך ארבעים יום יכולה להתעבר משני בני אדם ולא אחר ארבעים יום • וכן יכולה להחעבר מטיפה אחה האומים י ס׳ חסידים ס ׳ חק״טו י ובזה יתורץ מ״ש בגמר׳ על גוליה שהוא בר מאה פאפי וחד כאכאי י פי׳ שהוא בן מאה נואפים ואחד כלב ־ וקשה שאף א ס אמו ז י נ ח ה ע ם מאה לא יהיה נוצר כי אס מזרע של אחד מהם ולמה קורא אוחו 5ן מאה י אבל כפי האמור ניחא שבחוך מ׳ ייס מהערב כל זרעם ונוצר ממנו ולד אחד ודוק • ערך אשר א אמרן רז״ל כי אשר בן יעקב אע״ה עומד בפהח גיהנס וכל מי שיודע משנה היא מצילו׳ וזהו מאשר שמנה לחמי אותיות משגה * מד׳ תלפיות • צאר בבל עת מהדם כ1ו אות בית ערף באר א אצל הבאר היו נוטעים תאנים וימונים וגפנים וחפוחיס והם עושין פירות בני יומן כשם שהיו בבריאתו של עולם * ילקוט תרי עשר י ב מי הבאר של המדבר היו כמן אם רצה יין או חלב או דבש היה טועם י מרבר קימות משם הרב צמח דוד ברמזי פ׳ יתרו ־ ג באיר שראה יעקב ומשה י הוא הבאר שנברא בערב שבת בין השמשות * זוהר פרשת , שמות ד י״ב * ד באר לחי רואי הוא באר הגר שקורין לו האומות ביר זמזם י בחיי פ׳לך לך • ערף בבל כל הדר בבבל כאלו דר בא״י י וכשם שאסור לצאת מא״י לבבל י כן אסור ללאה א מבבל לשאר ארלוח ובבל לא חזיא חבלי משיח י כשירים שבשאר ארצות שמתו יוליכו אותם לבבל כי שם זכות התורה והארץ קולטחן־ וכשירים שבבל יקברוס בארץ ישראל* ילקוט תדש • ערך בגדים א ^5עי בגדים באים על שלא הזכיר שס שמים בעבודות אלה הבגדים י כי על כל דבר עבורה בעי לאדכורי שם שמים י זוהר על פ׳ והבגד או השתי וכוי • ב טעם למ״ש תז״ל מי שעסקו ע ם הגרדיים או התייטיס שהם מתקני בגדים אין נאמנים להעיד י כי תמצא בפסוק בראשית ברא אלהים את ס״ת אמת * וכן ביום ה׳ ויברא אלהים את ס״ת אמת • וביום ו׳ ויברא אלהים את האדם ס״ת אמת י וביום השבת אשרגראאלהים לעשות ם״ת אמת אבל באלו הימים שהם בג״דאין בהם אמת לכן מתקני בגדים שהם האורגים והתייטים אין ב ה ם אמת • מה׳׳רן פ׳ בראשית • ןלי נראה כי בגד 5א״ת 5״ש • הוא אותיות שקרי לרמוז שאין ב ה ם אמת • ודוק א הבהמה ערף בהמה נעשית מחומר עב ולא ניתן לה רשות להסתכל לשמים ולכן אינה יכילה לדבר • כי הסתכלית לשמים מועיל לדבר • וכן מלינו בנבוכדנצר כשנמרד עדז ממדם בונה ב ו ש ת כשנערר והיה חיה לה היה לו סיוע ע ד שנסתכל ב ר ק י ע ׳ הה״ד אנא נבוכדנצר עיני לשמיה נעליה ומנדעי יהוב עלי דעדדלא אסתכל ב ר ק י ע :ל א הוא ליה מ ד ע י והלו היו הבהמוה מםהכלים ברקיע היו מדברים י ילקוט חדש בליקועים מ כ ם זוהר חדש י •א הבונה ערף בונה ביה חדש וריצה להרחיק ממנו מקליפה הממונה להחריב הביתהנקראה י בסוד ושאיה יוכח שער י יאמר קודם.שימר בו איה ייכוין •וא״כ וא״כ אות וא״כ אות מאלפא• ביתא המניא אפי וא״כ אוה ׳־־ בלבו להרחיק הקליפה מביחו י ס׳ מפעלית אלהיס ־ מישע ר י ע£ איחר ע ב/׳ פי׳ מוה״רריוחל בעל שםזל״הה פסוק הכוך רשעים ,ואיכק־ ובית צדיקים יעמיד• פי׳ הפוך רשעים הוא מישער ואינם על ידי המניא אפי ככ״ל״ואז וביה צדיקים יעמוד • א הבושת ערף בושת ־־־׳־י : והאמונה נצמדים כשתסתלק האחת תסתלק חבירתה ס׳ י ר ו ־ ס׳ חסידים י ערף בחירה י אלך שבחר בהם הק״בה י ברא ימים ובחר ביום שבח י בשנים שביעיח * בשביעית יא יובל י בארצות ארץ ישראל י ברקיעים ערבוח י במדברוח מדבר סיני • בבהמות בהמות בהררי ארץ ־ בעופות זיז שדי י בדגים לויתן י באומות ישראל * בשבטים אהרן ־ בנביאים משה ־ במלכים דוד ־ חןחומא הביאו ילקוט שמואל • א לילך ערף בטח לבטח ־ פשיפגע אדם בפרשה דרכים יקה אבן אחה ויקרא פסוק זה • אשא טיט י אל ההדים מאין יבוא טזרי׳ וישליך האבן׳ ויקח אחרה ויאמר* עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארך -יישליך האבן• ויקח אחרה ויאמר יי אל יחןלמוט רגלך ג אל ינום שומרך י וישמיד האבן בידו וילך בטח י וי״א שבכל הפסיקים יעשה -ק י ״ ׳ מד׳ , • הלפיוח מם״בי י V r ; מדת הבטחון היא עיקר ה מ ט ה כ ל ם ׳ רבינובחיי 2 בה׳ ועשה טוב־ ודוק י וג״ל שזהו רמז הפסיק-׳בטח ערף ביזוי תורה . •־ ׳ו&עילחי י י >׳׳"־: י עיי׳ לקמן אות דלח מ ר ך דחיות • - . - ׳ . ׳ . ״ ״ י י " עדך ציזת מצרים עד1־־• מהדם טז׳ ביזת מצרים •ערך ביזת מצרים ״ ^ r f tמצרים היה שכר הנשים ־ וביזה הים היה שכר האנשים; כמ״ש ז״ל כנפי ־• ^ יינה נחפה בכסף זו ביזה מצרים י דימו אותה לכסף ־ וחמר נחפה לפי שהוא שכר הנשים־ ואברוהיה בירקרק חרון זו ביזה הים היהה לאנשים ש^ם •נשהעבלו יוהד מן הנשיס י יזהו ושאלה אשה משכנחה כלי כסף וכו׳ י ש״ך על ההורה פ׳ שמוה. א ערך ביעור חמץ בת ,3הר-ב מגלה עמוקות אופן ק ״ ך שני חדשים הם בשנה שהם עומרים זה כנגד זה והוא מחלוקה ר׳ יהושע ור׳ אליעזר ־ בניסן נברא העולם או בת^רי גבס £העולם ואיהא בזוהר פ׳ בלק שבחדש ניסן זמן בדיקת ׳חמץ ־שבגוף * ובחשדי זמ) בריקת הנפש לבער היצ״הר שאור.-שבעיסה והעבירוה שעשה כל השנה ־ וכמו שדין ביעור : י חמן אין מבערץ אח החמץ לא בחורין עילאיןיולא בחורין תתאין במקום שאץ יד אדס שולטת 5הםי גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו אינו נענש עליהם׳ ע״כ ־ ערך ביצה א בתב הרב חי״דא זל״הה שהעיד לי חכם אחר שראה ביצה אחת שצד החד שלה היה מעוקם ־ ואמר •שמסורת בידם שהבית שתמצא בו בינה כזו סימן היא שמזל אנשי הבית יתהפך ח״ו ־ מדבר קדמות י ערך בית א כתוב בליקוטים שבסוף ס׳ הגלגולים ח״ל י היה אומר מורי ז״ל כי טוב לדור בבית שיש בה חלוטה להסהכל תמיד לשמים בכל רגט ובפרט אם יביט בנפלאיחיו יה׳ במעשה שמיס וארץ כמו שאמר דוד הט״ה כי אראה שמיך וכו׳ ־ וכן דרשו. במד׳ הנעלם על ענין גבוכדנצר שנא׳ בו עיני לשמיא נטלית וכ״ו והוא מתכים לאדם ונותן בו יראה וקדושה ׳ jי• : 3 ־ ". •״• כתב שס וז״ל י גס אמר מורי ז״ל שאס ידור אדם באיזה בית ויצא ממנו לשכון במקום אחר שלא יחזיר לדור באותו ביה שיצא ממני כי אם אחר שביעה שנים שלימים י ע ״ כ ׳ -וי״א שאס הניח בבית איזה דבר כשיצא ממני יכיל לחזור לו תוך שבע שניס י וכבר הרב חי*׳מז •ז״ל .בם׳ יוסף אימץ כחב וז״ל ופרק המניח לא עוצא •בדברי הרב ׳ ד ע J מהדם בית בכור ן לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה ואס בנה לא ידור בה ימיס רבים כי הוא או בניו ימותו אלא ילך וימכרנו י וכל עץ ס פ ק • צוואות ר״י החסיל * עוד כתב בס׳ הגלגולים וז״ל ־ גם אמר מורי ז״ל שאין טוב לגלל תורים ובני יונה ד בבית י כי הבית שיגללו בו ימותו בניו ילח לו יהיה זרע * ה בית הכנסת המדבר דברי חול בבית הכנסת עונשו גליל לאתחזי ללית אלהא תמן ולית ליה חולקא באלהא דישראל י זוהר פ׳ תרומה ל׳ קלא ע״ב ־ ו }£ית הכסא רוחא חלא אית בכל בית הכסא ואתהני מההוא לכלוכא י י מיל שריא על איכון אצבען לבר נש י הקלמח הזוהר ־ אין משיחין בבית הכסא מפני הסכנה שהשלים מצויים שם וצריך צניעוח ושתיקה ן להנצל ם״ * חרדים י ח בית המסדש י הטעם שאין בנין ביח המקדש דוחה שבת* משום שהמן היה יורד לישראל ובתוכו אבנים טובות ומרגליות לצורך מלאכת המשכן * וא״פה לא ירל המן בשבת להוליע למלאכח המשכן אינה לוחה שבת • נחלת בנימין• ט ביח המקדש של מעלה גבוה משל מטה אלא י״ח מיל סי׳ וזה שער השמים אין וזה גי׳ י״ח י ילקיט י י עונש גדול למי שאינו מתפלל על בגין בה״מק ־ ילקוט חדש י ערך בכור א טעם המצוה מדוע יחקדש בכור אדם י כי חוה אשר היתה היא א ס כל חי וגרמה מיתה לעולם ונקראת קטלנית ובודאי צריכה כ פ ר ה * ולכן צותה התורה ליחן בכורה עבור פשעה פרי בטנה ־ כי תלתה התורה הזכרים באשה שנא׳ אשה כי תזריע ויללה זכר * לכך לוקא הזכרים נתקלשו במצוה זו מצות בכורות שנא׳ הזכרים לה׳ ־ ובזה יובנו לברי רז״ל הנלמלים מקרא לאין בכור קלוש אלא בחיי אמו י אבל אם יצא הולל לאחר יציאת נשמתה או פירשה זו למיתה וזה לתיים ־ אינו קלוש י משוס לאס היא מתה קולס הפרישה לקדושה היאך אח״כ יהיה קלוש בבכורה לה״ול תטאת שמתו בעליה שקדושתו מחוללת * ועול מיתה מ מ ר ק ת עונה וכפרה למה באה* לכך'אינו קלוש בבכורה י נחלת מ י מ ן שבס , לקט יוסף ־ זכיתי להבין ט ע ם זה י דא״כ למה נתקדשו בכורי בהמה ־ ואס חלם חטאה ב מ .ה ןלא מה ח ט א ה ׳ ועוד דמקרא מלא הוא* כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי .כי בניגפו אח בכורי מצרים באדם ובבהמה ומבני ישראל לא מת אחד נתקדשו הבכורות י ואל תשיבני ממה שמצינו שקולם לכן היתה עבודה בבכורות ולכן ק נ ה יעקב עדז מקדם r בכיה בלעם יעקב הבכירה מעשיו כידוע י כי טה שהיתה עבודה בבכורות הוא מ ט ע ם שכיון שהצינור היא ראשין י הוא ראוי לעבודה יותר מאחר י שכן מליט שכל דבר שבקדושה מלוה לבחור בראשיה כ• ־ דנתי׳ ראשית דגנך ותימשך ויצהדך ־ וראשית גז לאנך י וגס הבכור נוטל פי שנים כי היא ראשית אונו י אצל להיות קדוש וצריך פדיון הוא מחמת שהכה השם בכירי מצרים יהציל בכירות ישראל אדם ובהמה נתקדשו לשמים שכן מפורש בכתוב י וא״כ לא נשאר מקום י ט ע ם הנז׳ י גם מ׳׳ש שאס יצא הולד לאחר מיתת אמו אי אם פירשה זו למיתה וזו לחיים איני קדיש דה״יל תטאת שמתי בעליה אין לי מ י ק ־ דלאי מ ט ע ם חטאת שמתו בטליה היא אלא מ ט ע ם שאיני נקרא פטר רחם כיון שמיתה ודוק י ב המעס שמכר עשי הבכירה משים דאין מתאבלין על בנו הבכור־ יאמר עשי כשימות לא יתאבל אביו עליו א״כ לא יכול להיות לו כפרה על עוניתיו י מד׳ תלפ״ת • zz:יי• העמידים ־ רש לדקדק בטעם זה כי בשלמאאם עשו הוא שהיה מבקש למכור יצדק טעם זה * אבל כאן הוא לא ביקש כי אם למלא נפשי ני ירעב ־ ויטקב היא שאמר מכרה כיום את בכורתך לי • וי״ל מ״מ היה לו להצטער על מכירתה ולמה כתוב ויבז עשו את הבכורה י אלא ודאי מטעם הנז׳ • ערף בכיה א מי שיש לי לב קשה ואינו יכיל לצכות * צתחילה יתן קולו כאלו הוא בוכה׳ וזהו כי שמע ה׳ קול בכיי י ולא אמר בכיי דוקא י עיי׳ להרב ויי העמידים ד׳ י״ז • ער ף בלעם א בלע כ בלעם i בלעם בן בעוד שמלך בדנהבה הוא לבן והוא צלעם בן בעור כ״כ הרב קטרת הסמים י היה בהרי חשך אצל עז״א ועז״אל חמשים יום מן יציאת מצרים עד מתן תורה לקטרג על ישראל ולהחזירם למצרים י עמק׳ המלך י רשיעא נטל תרשין מטורי תשוכא דאתקריאו הררי קדם דכפיתו תמן בנוי דשמח״זאי ועז״אל ותמן אילפי חרשא לבני נשא ואולץ* מנהון איטן חרשין דמכחשין פמליא של מעלה י ואלמלה שלשלי דמשקע׳ צגי תהומא לא יכיל עלמא למיקס ואינין טורי דחשוכא מסיטדא דלפון י זוהר פ׳ בלק • ד בלעם לא היה יכיל פינחס להורגי בשום מיתה י טד שאמר ללליה בן חישים בן דן שימיתיהי ילא בשם כדי שלא תצא נפשי ייתכליל במילין דקדושה ויתקיים ביה מה דאמר תמות נפשי מית ישרים • אלא נטל חרבא דהיה חקיק ביה חיויא מהאי סיטרא וחיייא עדן. מקדם בלעם וחיויא מתחי םיטרא והמיתו ־ דנן אורחוי דההוא סיטרא מקן לחדל אבהריה ביה ימיה זוהר פ׳ בלק * כתב הרב מד׳ תלפיות משם הרב קרבן שבה ח״ל ־ אלכסנדרוס מוקדון כשגיבש ה העולם הלך במקום שהיו שם תיות ועופות הממיהין בראייתם ונתירא שלא יאבד הוא וחייליו ־ והלביש עצמו בלבוש מכוסה במראות י וראו החיות והעופות ההם אה עצמן במראה ובראותם צורת עצמן בתוך המראה המיתו עצמן ־ וכך היהה ממש עין ה ר ע לבלעם • עיי׳ בציוני פ׳ בלק * ך ךי^ךל מן ה ע ס ביוס ההוא כשלשת אלפי איש הם יונוס ויומברוס בני בלעם הרשע. זוהר פ׳ בלק ־ מ t בל עם ואילך נסתלק רוח הקדש מאומות העולם י לפי שהתפלל משה על זה דיכתי׳ ובמה יודע איפה וכו׳ הלא בלכחך עמנו י ר״ל במה שרוח הקדש יהיה עמנו ולא ע ם אומות העולם ־ ילקוט חדש משם הילקוט י ח בלעם אמר תמות נפשי מות ישרים ־ ולא אמר אמות כי גופו לא מת מות ישרים י ר ק בחרב טמא נהרג י אבל נפשו נתגלגל בלבן ואז מת מות ישרים י ילקוט חדש משם ס ׳ הכונוח ־ והוא חמוה כי לבן היה בימי יעקב קודם לבלעם זמן מרובה• בלעם היה בימי משה וכל ימיו היו ל״ג שנה ־ ונ״ל כי ט״ס יש וצריך להיות יאח״כ נחגלגל tD בלעם בנבל ואז שייך מוח ישרים • הרשע כשראה אח פינחס מיד עשה שחי זרועוחיו כשחי לוחוח והזכיר שם המפורש ופרח באויר• אף פינחס עשה שתי זרועותיו כשתי ליחוחופרח אחריו ומצאי עומד ומשחטח לפני כסא הכצוד ־ מיד נחן עליו פינחס ציץ של הק״בה והורידו והביאו לפני משה • ודנוהו בסנהדרין ־ ילקוט * ומוכרחים אנו לומר שא״עפ שדנוהו למיחה לא היה יכול פינחס להורגו בשום מיחה עד שהרגוהו בחרב שחקוק עליו נחש משני צדדיו כמפו׳ לעיל סי׳ ד׳ ־ י כתבו המקובלים כי בלע בן בעור הוא בלעם וכבר ט ד ע מ״ש חז״ל ולא קם י נביא עוד בישראל כמשה אבל באומוח העולס קם ומנו בלעם * כי כמו שמשה רצינו ע״ה הוא מבחינה הדעה העליון דז״א מצד אבא ־ כן בלעם היה הרע שבמכה והיה כנגדו בדעה שבקליפה ולכן נאמר בן ויודע דעח כגליי! כמוח שהיא נראה׳ כי אותיוח י ע ״ ל משה בחילוף את בש־ ה ס אותיות ולדעתי יבץ כמספר רל ( ה בלע בדקדוק ־ וידוע כי חילוף אח בש הוא מצד הדין י וחילוף אל בס הוא מצד הרחמים וסי׳ חסד אל ־ ולכן הרע שבמשה וצד הדין שבו הוא יבץ גי׳ בלע י אלא שבמשה הוא נעלם באותיות •ב; ר״ת יפרח בימיו צדיק י וצבלעס הרע הוא מגולה צאותיות בלע הרומז לקליפה חיל בלע ויקיאנו * ולכן ראה הראה כי בלעם היה מעורר הדין על ישראל כמ״ש חז״ל ג׳ היו באותה עצה עדן מקדם ידו בלק עלה ־ ובלעם יען י וזהו רמז הכחוב למען ענוהו בסכלותם ר״ת בלע י וכאשר גברו רחמי שמיס על ישראל ושלח נביאו נאמן ביתו להיות שליח בהצלתם כי הוא צד הטוב הסך הרע* דכתי׳ ותרא אותו כי עוב הוא י אז כתיב צעקת בני ישראל באה אלי ר״ת יבן שהוא ג״כ גי , בלע ץהוא בחילוף את בש מפה י ולכן באה בהיפוך לומר שנהפך ה ר ע לטוב ־ ע-״ד־ ויהפוך ה ' אל ר לו ™ הי ה קלל ה ו ט ת ך ן ך ג״כ לדעתי רמז הכתוב ואם ככה את עושה ' לי וכו פ׳ שאם הגזור הדין על ישראל ־ אה עושה לי י העשה אוחי בחילוף א ת ב ש שהוא צד הדין שבי • ואיככה אוכל וראיחי ברעה אשר המצא אח עמי מצד הרע שבי י ולכן הרגני לא הרוג ואל אראה ברעהי דייקא י וא״ש את״מ * ערך בלק א בלק היה מכשף גדול והיה מלקט עשבים והניחם בקדירה וחפר בארן אלף ות׳׳ק אמה וגנז אוהס החח הארץ י ודוד כשחפר שיתי; אלף ותייק אמה ביטל כשפיו אמר אני ארחץ אוחה הקדירה וזהו מואב סיר רחצי ־ ילקוט חדש משם הזוהר י ך^״ל הטעם שהעמיק אלף וה״ק אמה הוא כדי לעורר על ישראל חמשה גבורוה ־ כי ידוע כי כל חילוף אה בש הוא דין י ושם הויה ב ״ ה 3 יזילי^ י ( ת ב ש ה ן א מצפץ וחמשה פעמים מצפן עולה אלף וה״ק והעמיק איחס החח הארץ שהיה ה מ ל ט ה כידוע כדי הרין דיגא דמלטחא * לעורר ולכן דוד בזמן שחפר השיתין אמר ט״ו שיר המעלות והתחיל שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי י כי חמשה תיבות אלו הםגי' אלף ות״ק י וחמשה יהירים כנגד חמשת תסדים למתק תמשה גבורות י ולכן התחיל בשם אל שהוא חסד למתק יהוה שהוא עכשיו בחילוף את בש שהוא דין י ועל ידי כן בצרתה לי קראתי ויענני ודוק • ובזה יבוא על נכון ומה טיב ומה נעים מ״ש בגמ׳ סוכה נ״ג ע״א אמר ר׳ יוחנן בשעהו שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא ־ אמר דוד מי איכא דידעי אי שרי למיכחב שס אחספא ונישדי ביחהוזא ומנחוכו׳ ־ נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשחו וכו׳ י אמ״ל שרי • כהב שם אחספא ושדי לתהומא וכו׳ עי׳׳ש י ויש להח ט ע ם למה היחה שאלהו דוקא אי שרי למכחב שם אחספא ולא על דבר אחר ־ ועוד מי הגיד לו שכשיכתוב שם הרה בה ינוח התהום ־ אבל כפי האמור אחי שפיר י שכיון שהכשפים שעשה בלק היו בכלי חרש עמוק אלף וח״ק אמה כנגד חמשה פעמים מצפן שהוא שם הויה בחילוף אח בש ־ כשחפר דוד והגיע לאוהו החרש׳ קפא חהומא הוא הגבורה הדינים המכונים בשם תהום כידוע ־ ובעא למישטפא לעלמא י ודוד ע״ה צפה ברוח קודשו שאס יכחוב על החרש שס הויה כפשוטו שהוא רחמים גמורים יחבטלו הדינים־ ואז נשא אחיתופל ק״ו מעטן הסיטה ששמו הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי למשות שלום בין איש לאשרו * כ״ש על כללות ישראל ודוק י ערך בני עדז בני ב נ י מקדם ם ערך בני בגי יעקב כשהרגו את אנשי שכם בא סמאל לפני ב׳יל העליון ותבע את ל מ ס p3 א בני יעקב שהרגום על לא חמס ב כ פ ס ־ והשיבו לו מי שמך להיות תובע נג׳ אנשים נימולים כי אין לך מענה אלא על ערלים שהם מסיערא לילך • ואלו בעמו בך• שכחת לקמ משם גלי רזייא י בני קטורה י כחוב בליקועי חורה מגורי הא״רי ד ל י וז״ל אס כבר נמתקה זוהמה ב אברהם בהגר מהיכן יצאו בני קטורה אחר שגילד יצחק י ויש לומר שבני קטורה הכ גבורות מפני שעתילין להיות עבליס לישראל לע״לב ע ״ נ דבש לפי • ג בני תשע מלות ־ סימנס אסנת n r U C ? i b־ ר״ת א ט ס ה שטאה כידוי תמירה מ ד ד ת שכורה גרושח הלב חצופה תערובות י זוהר פ׳ פינחס לן{ ר״ל ע״א ל בני חיי ומזוני 5מזלא תליין י היינו עד מתן תורה י אבל לאחר מתן תורה תלי! בזטתא י ילקוט חדש משס הילקוט ־ והיא הפך גמ׳ ערוכה בענין ר׳ אלעזר צן פדת שהיה צדיק גמור והיה עני י ואמר לו הק׳יבה אי בעית דאחרביה לעלמא והדר איברייה איפשר למתרמית בשעתא למזיני * ויש לישב • א בשעה ערך בנים שאלם מסתלק מן העולם בלא בניס הוא מיצר ובוכה י אומר לו הק״נה מפני מה אחה בוכה מפני שלא העמלח פדי בעו״הז החחתון יש לך פרי יפה מן הבנים י אומר לפניו רב״שע איזה פרי העמלתי׳ אומר הק״בה התורה שכתוב בה פרי ב אוכלי צליק עץ חיים ־ חנחומא י לחם העצבים * מאי לחם העצבים ־ לבר נש לאיח ליה בנין ההוא נהמא דאכיל אכיל ליה בחלוה ברעותא לליבא־ וההוא לליח ליה בנין ההוא נהמת דאכיל איהו נהמא דעציבו * זוהר • כתב הרב ס ׳ יוחסין בסדר האמוראים ו ד ל ־ ראיתי במגילה ס ח ר י ס למר נסיס ג גאון ט היולר׳ יוחנן עשרה בניס ותשעה מתו מיתת עצמן והעשירי נפל לחוך יירה רותחת ותכן* שנפל שמה הותך בשרו ולא נשאר ר ק העצמוח ולקח ר׳ יוחנן אצבע קטנה והיה מנחם האנשים בו * ואמרו שנשאר לו בן אחד ושמו רב מתנה י ותכף ומיד שלחו אל צבל ללמוד ע ס שמואל והיה חבר ר ב יהודה ־ עכ׳יל • מי שמח בלא בניס כשמחגלגל צריך לבוא בשיתוף נשמה אחרח י ילקוט חלש ־ ד מי שמתים בניו הין לי להיות עול באיתה מלינה ׳ ואם יצא למדינה אחרת ומתי ה הרי עדן הרי 4 מהדם * to בנים נקבוח ־ ויש להפך י ויש לבלוק צריך קמיעה ־ ויש שמתים כל זכדיס ונשאריו באשה כי בנות אחר האס י אם האם רוב מפלת נפלים כך בתה י לכן יתפלל אלם שיתן לו הק׳יה אשה בת בינים ובת מדות טובות ־ ויבדוק הארס באמה או באתיותיה של אמהי וגם רוב זכרים אחר זקינם ־ ורוב בנות אחר אמם י ם׳ חסידים סי׳ רמ״ז י ר אמר החכם יש בן או בת שפודה את אביו או את אמו מן המות או מן הצרות שנא׳ יעקב אשר פדה את אברהם* יש שנגזר עליו צער או על האב או על האס ומת הולד הרי האב או האס עצביס י הרי העצבון פודהו וזהו שנא׳ בכל עצב יהיה מותר י ס ׳ חסידים סי׳ תק״א י ן לא דיו לאדם שמתים בניו בחייו אלא שדנים אותו עליהם י לכך אמר דוד אל תשליכני לעת זקנה ־ אל ת ר פ ה ידי מן התורה ומן המצות י ככלות כחי אל תעזבני ־ אל ת ק ה ה שיני בבני ובמותי י שכל המתים בניו ובנותיו בחייו שיניו קהות ועיניו כהות י וכוחו כלה * ס״ת סי׳ תש״יו ־ ערך בנימין א בנימיו לא שמש מטהו כל זמן שהיה יוסף במצרים עד שהתודע להם וכששאל אותו אית לך בנין * אמ״ל זמינין למיהוי לי י וכלם יקרא על שמך אחי וראש וכו׳ י ובחזרתו שמש מטת ,ונולדו לו עשרה בנים והורידם עמו למצרים • זוהר ויצא ד׳ , קנ״ג ע״ב * והוא תמוה ־ ועיי׳ להדב כתם פז שכתב על זה דאיפשר שהיו לבנימין £ני או ג׳ נשים וילדו כל אחת ג׳ או ד׳ בכרס אתת ואם קבלה נקבל י עי״ש * ב טעם קריאת שם בנימין ־ עיי׳ לקמן אות דלת ערך דינה י ומ״ש בעניותי שם־ ערך בעז א בעץ היה בן ארבע מאות שנה בבואו אל רות * וביום מתורתו מת ־ כן הוא במדרש ואמרו שעובד בנו חיה יותר מתי שנה ־ ובסדר עולם ובתנחיהא אמדו שלמון הוליד בעז בשנת מ״א אחר יציאת מצרים ־ מד׳ תלפיות ־ ערך בעלי חיים א חמור הבר יש לו קרן אחד והוא קלוט ברגליו אחד במצחם ופרסיחיהם קלימיח >~ י י ובהודו יש שורים שיש להם קרן צ £י ח י ״ י ם י ׳ פ ' ס יו ״ ב י וזהו לענ״ד דקדוק מ״ש חז״ל כל שיש לו קרניס יש לו טלפיס י לאפיקי מי שיש לו קרן אחד אינו סימן עח בעלי חיים סימן טהרה י ובזה מקדם יתורץ ג״כ מ״ש מו״רס ז״ל בהל׳ רחש הבנה ־ וכן שופר מבהמה טמאה פסול י ודוק י בעלי חיים יש מיח בעצמותם החלולים לבד מן האריה שאין מיח בעצמותיו ב כל ג ^ל בעלי חיים אין להם עלם בלצותס מלבד מין הסום ובמין אחד מן השורים ש ולזה הם קשים מאוד ואם יכה אדם מעצם אחד אל עצמו תצא מ ה ס אש י מד׳ תלפיות י י ב להם עצם בלב לרוב גודל גופם וצריך חוזק מין הלב ־ שם י יש מין בעלי חיים שאם מנקרין את עיניי י ישובו לאיהיס כצפור דרור ומין אחד ד בשרצים י שם • כל מיני בעלי חיים הנקבות הס חלושות בכח יותר מהזכרים חוץ מהזאב והנמר ה כי הנקבות יותר חזקות ובעלי גבורה י שם י ערך יקר עד ששה שעות ביום נקרא בקר כדאיחא בפסחים בפ׳ תמיד נשחט י חוס׳ פסחים א ד׳ ב׳ ד״ה כאיר בקר • ערך בריאה א ן יכל אלהים ביום השביעי' ויכל לשון כליון משום שיח אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב י לקט יוסף • £ £שעת בריאת האדם אמר הק״בה לעולמוח בי״ע נעשה אדס כדי לקשר כל העולמות־ כי עולם הבריאה יתן בי חלק הנשמה׳ ועולם היצירה שהיא עי.ם המגחכים י ק בו חלק הרוח ־ ועולם העשיה נחן בו חלק הנפש י ואח״כ נחן בו הוא יתברך ח,קי ־ וז״ש ויפח באפיו נשמח חיים ־ וחלק זה כשהאדם חוטא הוא מסתלק קודס כדי ש.א יפטם בוי ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות־ וכשעושה האדם מציה־ גם אלי המלאכים נחשב כאלו עשו מצוה י כיון שבאדם יש חלק מהמלאך י וא״כ גם המלאך אוכל , משלו ־ כי רצה ה ית׳ שכלם יאכלו שכר פעולתם ולא בדרך צדקה אלא במשפט ־ מדבר קדמית בשם ליקוטי תורה לגורי הא״רי ז״ל י ובהקדמה זו יתורצו כמה דברים בענין בריאת החדש־ ובפרט חקירת הראשונים למה גברא האדם כיין שהוא קרוב להפסד כידוע י ג אמרו חז״ל כי בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין דכתיב בראשית ברא אלהים ־ וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת הרחמים למדח הדין עת מהדם בריאה כ ׳הדן ־ דכתיב ביום עשוה ה׳ אלהים הרן וכמים ע״כ י וכהנו המקובלים שא״טפ כן ירושלים נבראת בדין דכה׳ צדק ילין 5ה ונקראה ירושלים עיר הצדק * ואף מלכיה נקראו על שמה דכהי׳ ומלכי צדק מלך שלם׳ וכהי׳ אדוני צדק .וידוע כי צדק הוא דינא דמלכוהא וכן משפט־ אלא שצדק הוא דינא קשיא ־ ומשפט דינא רפיא י וכן כהיב לדק ומשפט מכין כסאך שהוא בית המקדש ־ והטעם כי החוטא בהיכל המלך י^יי ל י י ט 1Hי 3 שה י וב!זה יובן לענ״ד מ״ש הכהיב אל אלהים ה׳ דבר ויקרא א י ן ממזרח שמש טד מבואו־ מליון מכלל יופיאלהים הופיע וידוע כי אל הוא חםד י ואלהיס הוא גבורה י ויהוה הוא ה״ה שהוא רחמים י ומיחוק הדיטם הוא ע״י שיתיף שלשתן שהם חדר חסר דין רחמים י וזהו סוד הפםוק ־ אל אלהים ה׳ שהוא סיר חדר בזה נברא כל העולם ־ וזהו דבר ויקרא ארן ממזרח שמש עד מבואו ־ אבל מטון מכלל ייפי פי׳ ששם כלילות יופי השראה שכינה ־ אלהים שהוא גבורה היפיע והאיר עליה בצדק ובמשפט כי הוא היכל המלך י וכהי•! מלך במשפט יעמיד ארן י ודוק כי נכון ד Jtf"0 הוא ־ בם׳ תולדות ארם ׳ כי אורך החוטם של כל אדם כשיעור אצבע קטנה שלו ־ ואם יתפשט אדם זרועותיו כל מה שיכול מה שיש מאצ5ע האמצעי עד אצ־בע האמצעי היא שיעור אורך גופו מראשו ועד רגליו ־ השיעור שמקיף טפחו הוא שיעור אורך ידו של אדם י גם השיעור שמקיף רגלו הוא שיעור אורך רגלו ־ וכן שיעור אורך כף האשה הוא שיעור ביה הרחם שלה ־ ומשם ניכר אם האשה חלד בצער או בריוח שאס כף ידה קצרה הלד בצעד והדבר בהפכו ע״כ ־ וכתב הרב מד׳ חלפיוח וז״ל בריאה האדם היה בריאה נפלאה מ י ד ע י ובשיעיר איבריו של כל אדם אם ארוכים א ס קלריס רמז הק״בה בהם כל .מ זירעיה הארס א ס לטיב א ס לרע ־ מלבד העניינים הגדולים המורים השרטוטים שבמצח וכף היד וסימנים הרשומים בארם המורים על מעשיו ומאורעוחיו .וכמו שאמר יהרו למשה ואהה החזה מכל ה ע ם אנשי חיל וכו׳ החזה דיקא ־ בשרטוטי מצחם ומשם הכיר והרע מי הם אנשי חיל ואנשי אמה ושונאי בצע כדאיחא בזוהר פ׳ יהרו י ולכן טוב בשעה ה מ ג נ ה ב״מ שילך האדם מצחי מכוסה שלא יראה השטן במצחו ויכיר מעונוחיו הנרשמים שם כדאיחא בזוהר פ׳ ויקרא ברעיא מהימנא י יש בשרטוטי ה י ד ם יהמצח שרטוטים מוריס על עונותיו ־ !כל הדברים העהידיס לעבור טליו ־ ורמיז בשרטיטי הכף עץ הדעה טוב ורע ולהכיר בחירחי של אדם א ס עובה היא אם רעה ־ וקו החיים להכיר אם יאריך ימים אם לאו ־ ח״ו ואס מזונותיו בריוח או בצער ואם יהיה בעל אומנות אם לא י ואם הוא בעל חולאים אם לא ואס פגם בריחו אם לאו־ ועניינים רבים יודעים ק נ ת ס אצלי אני המאסף ־ ודע שמשתנים שרטוטי הירים והמצח במעשיו של אדם י שאם השנ טוט מידה על גזירה רעה ח״ו וחזר בחשובה השרטוט משתנה ו מ ח ז ח כ ה והדבר ב ה פ ט א ט הרבה בפשע ועבירה ובסימן ציפורני היד ניכר אם עת מ^דם בריאה חם יהיה האדס עשיד או עני ־ וגס השמח בחלקו אע״פ ב ט א כיני י :לו הסימן המודה על עישר׳ ובאוזן ניכר מי שיש בו צד ממזרות ־ ובחועם ניכד אס הוא מגיצוץ הגבעונים חכר לא מבני ישראל המה ־ ובשיניס ניכר הקמצן והנדיב ־ אמד המאסף לא רצית• לפרש הסימנים למען לא יגיעו הדברים ביד מי שאינו הגון וייבייש לתבירו באימרו כך יכך סימנים יש כך המורים על ה ר ו ע ׳ אך רשמתי שתי שורות אלו להודיעך בחכמתו יתברך שמי• בבריאה האדם שרשם בו כל מאורעותיו ומעשיו טובים ורעים וכן כל מדותיו ושיעיד חייו־ ברוך שמו אשר יצר אח האדם בחכמת נפלאה • ערך בריות בל הבריות ואפ׳ תולעים מוכנים לבשורות ־ ובפרט העופות ־ דכתיב ובעל כנפיס א יגיד דבר י העורב מוכן תמיד לבשורות רעות ובפרט למגפה ב״מ ־ ופעמים לטובה ־ הנן מוכן לבשורות טובות וכן צפור דרור י ובפרט לעצירת המגפה • ולכן כל ימי המגפה לא נראה ולא נמצא צפור דרור בעיר שיש בה מגפה י ולכן בחרבן הבית כתיב מעין 4 השמים עד בהמה נדדו הלכו ־ ס׳ הכונות • ב בליות המים אינם מקבלים טומאה־ כי האדם לא קרא להם שם ־ שכחה לקט בשם סודי רזי ־ ערך ברכה א ברכיה היקנם משה רביט ע״ה ושכחיס ־ והזר דוד הע״ה וחיקנס ־ לפי מאה שהיו מחים מאה בכל יום י עמד והיקן מאה ברכוה בכל יום ונעצרה המגפה. ואח״כ שכחום וחזרו חכמי הגמ׳ וחיקנום י דבש לפי משם רבינו אברהם הירחי בריש ס , המנהיג י וכן הוא 5חנחומא פ׳ קרח ־ כ לאחר הברכה יש לנו דין בנים׳ וזהו כונה קישייה ר׳ לוי כהיב לה׳ האדן ומלואה־ וכיון שאנחנו עבדים איך קאמר והארן נתן לבני אדם הא קי״ל נגה שקנה עבד קנה רבו ־ לכן ת י ק שלאחר ברכה יש לנו דין בנים והרה מתנה גמורה שהבן זוכה במתנה לעצמו ־ # i ברכה מדבר קדמות משם מה״רח ן׳ עטר זל״הה ־ שמברך אדם לחבירו בעמוד השחר שהיא העת שבו משוררים הככבים והמלאכים דכתיב ברון יתד כוכבי בקר וכי׳ הברכה מתקיימת אפי׳ של כל אדם ־ זוהר חדש ־ ל ברכה של מעלה אינה פחיהה מאלף ־ זוהר פ׳ ויצא ד׳ קס״א ־ ך^״ל שלכן בייך עי? ברכה כא ffTOb כירך משה את ישראל יוסיף ה׳ עליכם כ כ ס אלף פעמיס י וכן ירדוף אחד אלף • כל עשב שורשו למעלה אחוז במלאך ומלאכו אחוז בספירות עד אין סוף י והנהנה ה בהיתר נ ב ר כ ה גורס ממש סוד הקרבן ־ חס״ל עין הקורא גהר מ״ב י ^ אמרר בזו״הק ח״א סוף ד׳ רכ״ז י שכשהאדם רוצה לברך לחבירו או לבט וכיוצא י צריך לברך בתחילה להק״בה י ואי לא מברך תחילה להק״בה אינון ברכאן ^ איהקיימי י וכתב הרב חי״דא ז״ל ־ ששמע מהרב עיר וקדיש כמו״הר יעקב חזקי שכשבא אליו אדם לברכו משים ידו על ראשו ואומר יתברך שמו 8ל הק״בה * ואח״כ מברכו לאיש ההיא או לגער וכיוצא * י fמ< 2תי בל עליך י אמר הק״בה אם אכלת ואמרת 5ר ו ך אתה ה׳ * טובתי בל עליך ־ אל תחזיק לי טובה שאכלת משלי י אלא משלך אכלת י וכאלו קיימת כל התורה שנא׳ ואכלת ושבעת וברכת י וסמיך ליה כל המציה • וכן עשו אבות העולם י ילקוט תהלים ־ ח המאריך במוצאי שבת קדש בברכו את ה׳ המבורך ואומרה בנעימה יהיה לו הצלחה גדולה באוחו שבוע י כ״כ הר 5חי״דא זל״הה בבר״כי מ כ ס מה׳׳רחו ז״ל • ברכת הלבנה ־ מה שאנו אומרים תפיל עליהם אימתה ,ופחד ג׳ פעמים , ישר והפוך־ הטעם הוא כי היושר מידה על הרחמים וההיפ\ך על הדין* ואנו באים לכלול המלכות בשבעה ספירות שעליה להכרית כח המקטרגים הסובבים. אותה י וכבר ידעת כי ג׳ ספירות הם דין והם גבורה הוד מלכות י וג הם רחמים חסר נצח יסוד י ואלו הםיפרות צריך להרחיק מהם הקליפות ־ אבל ת״ה אין צורך ־ כי אין להם ט ס ק סביבו כי הוא בריח התיכון אין שטן ואין פגע ר ע ־ ולכן אנו אומרים אוחו ששה פעמים להכרית כח המקטרגים מהששה ספירות הנז׳ י וטל ידי ברכת הלבנה אנו מיחדים המלכית בספירות העליונות ־ ועיקר יחוד זה הוא במיצאי ש3ת ־ כי בשבת אין צריך ליחיד זה כי כבר היא מיוחדת בשלימות ־ ובמוצאי שבת שכתות החיצונים מהעוררים אז אנו מסירים איהס ממנה ומיחדים אוחה בספירוח העליוטה ־ וסימן זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה במוצאי שבה המצאו הצלחה ־ וכשתחכסה וההעלם ולא יוכלו לברך אוהו החדש לא יהיה מוצלח. ואין מברכין עד שיעברו שבעה ימים־ ליפי שכחוה החיצונים מהדבקין בה בההחדשוחה׳ וקידם שבעה ימים לא היה כח בנו להפרידם ־ והיינו ח״ו מערבים קדש בחול י ועל כן כתב המגיד כי עח החיבור הוא משבעה בחדש עד חצי החדש ־ כי אשר ההר אמו ממנו משם ואילך יהיו ימיו מכאיבים כי חסרון הלבנה מורה על כן ־ כן אמר המגיד למרן הקדוש ז״ל • ברבת כהנים ny ברכת כהנים ־ י מהדם ברכה כה חצרכי אח בני ישראל י אה לרבוח מלאכי הכלה בגס הם מהברכיס בנשיאוח כפים י בחיי פ׳ נשוא י יא ברבת כ ה נ י ס י סוד פסוקי ברכה כהניס ־ נלע״ד בהקדים מ״ש הרב הקדוש מהר״חו זל״הה בס׳ אוצרות חיים ח ״ נ פ״ט י כי בחינה עצמוה האיר הו ב ה י ו ת יז אי ת י ו ת יהוה כפשוטן וצורתן בלתי מלוי והוא עיקר ושורש האורות והוא בחינה פנים י אלא שהאורות םהימיס ואינם יוצאים לחיץ י גם יש בחינה אחרת בפנים והיה ארבע איהיוה השם במילוי כזה יול הי ויו הי ־ כי אז הס בחינה הדינים כי מילוי הוא בנימ׳ אלה־ם שהוא דין י והפשוטים הס השרשים והמילויין הס הענפים של האירוח המתפשטים והמתגלים בשורשי ההויה י וכשהפשוט בלי טילי׳ הוא גרוע * יטן היות אורותיו סתומים• אך כשהפשוט הוא ע ם מילוי אז הפשוט עיקר ומעילה ממילוי .ועוד כי שורש ההויה הס הארבע אותיות עצמן אבל מילייין הוא באור ההרה ויציאת אירות־ה לחיץ ־ עכ״ד קדוש • נמצא ששם הרה פשיט הוא רחמיס ואין גילויו ניכר כי אירוסיו סתומים י יע״י המילוי שהוא ג״כ נקרא פנים של שם הויה כנ״ל אז מתגלית הארתו ויוצאים אורותיו לחיץ לחון ולרחם על אחרים־ ועוד נקדים מ״ש בס׳ רמזי הר״מז ז״ל סי׳ תתקלו כי י״ג פעמים שם ע״ב הוא גי׳ תתק״לו שהוא גי׳ שלום במס רבתי דא״יק בכ״ר י כי הזקן וי״ג תיקוניו הוא מסיד היסוד מסיד י״ג בריתות ־ ע״כ י וזהו לדעתי סוד הפסוקים י יברכך ה׳ וישמרך ע״י הויה פשוטה שהיא רחמים הפך הדין ־ כי יברכך בממון כרוב רחמיו י וישמרך מן המזיקים שהם הדינים בל קרוב אליך י ועוד יאר ה׳ פניו אליך ויחנך י דהיינו שחחוסף הארה בפגיס של שם הייה שהוא יציאה אורזחיה לחוץ על ידי המילוי שהיא עולה ע״ב גי׳ חסד ־ ואז ויחנך יגדיל חסדי עמך מאוצר מחנה חנם יעיד ישא ה׳ פניו אליך ־ פי׳ שיגדיל הפניס שהוא המילוי י״ג פעמים בסוד ׳״ג בריתות וי״ג תיקוני דיקנה שעילים שלום ־ וזהו וישם לך שלום ודוק ־ וא״ש הה״יב ־ י ב כתב הרב הקדוש ראשיח חכמה בפ׳ גידול צנים זז״ל ילמד אדם את בגו כשהוא קטן לנשק ידי אביו ואמו ורבו וידי הגדולים והחסידים ־ וכן אזהרה לכל מי שהקטן מנשק ידו להגיח ולהשים ידיו עליו ולברכו כי כשישים הגדול ידו על ראש הקטן מהברך שנא׳ וישלח ישראל יד ימינו וכו׳ וכחיב ויברכם ביים ההוא לאמר זכו׳ ורמז לד5ר כי ביד האדם ט״ו איברים כמנין ט״ו אוחיוח שבפסוק יברכך ה׳ וישמרך כלומר יחולו על דשאך הברכות שבשלשה היבזה אלו ־ ולכך משימין היד על ארון המה או על הקבר לבקש רחמים על המת לפי שבידו של אדם יש כוללות ט״ו איברים כמנין ט״ו תיבית ש 5פ ס י ק יחיו מחיך יכו׳ עכ״ל * Pברכת חמזון׳ כוס מלא כזה כך .יי שמך׳ גי׳ ע״ב ס ״ ג י ד ת נ ״ ן ־ הלא ה1א עדו מהדם כב ברזל היא מלא ברכת ה׳ דהיינו השם במילואיו י לפיכך טוב לטין בארבע מילואים חלו בשעה שהוא ממלא כוסו לצירכת המזון ־ מד׳ תלפיות 3שם מ פ י יוגה ־ וזהו לדעתי רמז הכתוב כוס ישועות אשא ־ פי׳ ארומם דהיינו ט ס במילוי ־ אז ובשם ה׳אקדא שעולה ד׳ שמוה • עס״מב ודוק ־ ערך ברזל א אמרר דורשי רשומות כי ברזל ר״ח ארבע אמהות בלהה רחל ז ל פ ה ל א ה ׳ ו כ ת 5 הרב תי״רא ז״ל כי לפי מה שכתב רבינו הא״רי ז״ל שהברזל גגד מלכות * יכין מאוד הרמז הנז׳ טל האמהות ע״כ י \ yyשזהו רמז הפ׳ ארץ אשר א מ י ה ברזל • ט ידוע כי מדת המלכות נק׳ ארן כמ״ש לנטוע שמים וליסוד ארן שהם זו״ן * והאמהות ה ס אחוזים במדת המלכות כנ״ל י ולכן אמר אשר אבניה ברזל הם האמהות שמהם הושתת אבן פנת יקרת ישיאל ע ם קדש ־ על דרך משם רועה אבן ישראל • א כאשר ערך בשורות י תבוא שמתה פתאום על האדם יתעלף ויהיה כמה ־ וטעם הדבר כי יפחה הלב ויחרחב פתאום ־ והתום הטבטי שבתוך הלב יוצא ממנו ומתפשט בחיצוני הגיף י ואז ישאר הלב מבפנים קר ומתוך כך בא לידי עילוף י והענין הזה על הרוב בא צזקנים ובבני אדם חלושי הכה * בבוא להם השמחה פתאום י מד׳ תלפיות בשם רבינו בחיי 5׳ ועש י א בשכ״מלו ערך בשכ״מלו חיקנה יעקב אבינו כמ״ש חז״ל • וטעם הדבר שחיקן שבח זה באוחיוח אלו ־ כחב הרב מד׳ חלפיוה משם מה״רר מנחם ציון אשכנזי ז״ל י שאותיות אלו מצאנו אוחם נטפלים לשם מלפניו־ ואשכיטן־ העס בה׳ אלהי השמים אשרי שה׳ אל יכה אלהיט בכל קראיט אליי מה׳ יצא הדבר ־למעןתדע ני לה׳ הארץ וה׳ הכה כל בכור ־ והקשה על זה והרי מצינו גם אות ה נטפלת לשם מלפניו היו , י י הה׳ י אין בציון ולמה לא רמזה יעקב בתיך השבח ־ ותירץ הואיל ואותיות אהוי מחחלפים לכן כיון שתיקן באות ן׳ לא הוצרך לתקן באות ה׳ ע״כ * ולי גדאה שטון שאי ת ה׳ לא נמצאת ט •יל :לשם כי אם כהפטרת אסיף אסיפם ביסודי ישראל ובקללתו לא רצה לקובעה צברכתו י וסימן לדבר כל שהוא מין קללה אין מצרכיןעליו׳ ודוק ־ בת היענה עדן ממדים ב ת היענה ערך בת היענה א •i יבת היענה אינה יושבת על ביציה אלה בדאייה לבד תאסוף ביציה ותחממם • מד׳ תלפיות ־ ומכאן תראה כמה גדול כח עין הרע י ערך בתיה י א בת ה בת פרעה וצפורה בת יתרו היו שתי אחיות תאומות ונולדו ע ס משה ולקחוה פרעה ויתרו כאוספי מן השוק מחמה יופיין והיו להם לבת ־ ומדין תורה גוי משא אחותו והיה משה מותר ליקח בתיה י אבל אחרי אשר הועמאה מגילולי ע״ז י אע״פ שירדה לרחוץ מגילולי ביח אביה מ׳ימ נשאר בה קצח לכך לא נשאה ונכנסה חיים בגמ׳ ולקח את צפורה נקייה כצפור מהורה ־ ועוד שלא רצא ליקת שתי אחיוח שהוא בעצמו יקבל החורה דכתיב בה אשה אל אחותה לא תיקח י מדרש תלפיות בשם ילקוע דוד פ׳ שמות ולע״נד הוא תמוה שאם בתיה היתה תאומתו של משה א״כ היתה בת ג׳ חדשים ואיך יתכן שירדה לרחוץ על היאור ולהציל את משה י ועוד שתנוקת בת ג׳ חדשים לעילם אינה יודעת לדבר ־ ואיך כתיב ותחמול עליו ותאמר מילדי העבדים זה ־ ועוד מי׳ש שמדין תורה גוי נושא אתותר למאן דאמר שיצאו מכלל בני נת מאי איכא למימד־ ועוד מ״ש שהטעם שלא נשא בחיה כ• לא רצא ליקח שתי אחיות וכי׳ הוא תמוה־ אם כן איך לקח צפורה אחותו והוא עצמו עתיד לקבל תורה דכתיב בה ערות אתותך לא תגלה י וכעת צ״ע י ערך בת שבע א בת שבע היא חוה י ודוד הוא אדה״ר י וזהו סוד ראויה היסה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית דייקא ־ מדבר קדמות י ב אמרן במדרש י מרבדים עשתה לה זו בת שבע י שש וארגמן לבושה שיצא ממנה שלמה־ ע״כ• ובזה פ׳ הרב מוה״רר אליעזר נתים!לה״ה מ״ש נודע בשערים בעלה זכו׳ דאי תימא שכיון שיצא ממנה שלמה ת׳יו שיש איזה תטא בדבר ־ לכן אמר־ נודע בשערים בעלה כמ״ש בפ׳ ב״מ דבקו פערים זה בזה * עד שאמר בעבור דוד עבדך וכו׳ י ונהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה עי״ש י וא״ב השערים יתנו עדיהן ויצדקי כי ראייה היתה בת שבע לדוד י עכ״ד• — — <4 מקדם כג עדז א אמרו אות גימל ערך גאוה דז״ל י 1ע״ל האי מאן דיהיר חכמחו מסחלקת ממנו * ה פ ע ם * כי הגאוה היה מצד הקליפה והם״טא והיא רוח שקר י וכיון שהחכמה היא מהתורה שהיא תורת אמת * באתרא דשיקרא קאי קישטא לא קאי ולכן חכמתו מסתלקת * ודוק ־ המתגאה גודם שהקליפית יעלו למעלה ח״ו ויאחזו וינקו אפי׳ משני אותיות 2 ראשונית ־ כ״ש וק״ו מכני אותיות אחרונות ־ מד׳ תלפיות משם גורי האר״י זלה״ה י ובזה יבי* על נכון לענ״ד מ״ש חז״ל כל המתגאה כאלו דוחק רגלי השכינה ־ כ׳ ידוע כי מדת המלכות שהיא השכינה הקליפות סביב לה שנא׳ סביב רשעיס יתהלכון י בסוד רגליה יורדות מות ־ א״כ רגלי השכינה הם הקליפות ־ ומתגאה הוא דוחק רגליה שהס הקליפות להעלותם למעלה ־ ג בזמו שנבראו בעליתיים נתגאו המלאכים מפני שראו מעלתם יתירה על בעלי חיים * והקב״ה השפילם באומרו עליהם געשה אדם י ר״ל כל אחד ממנו יעשה ארס־ ולא יכלו לעשות א ד ם ׳ וזהו ויצרא אלהים את האדם והם לא יכלו ־ מד׳ חלפיוח בשם המדרש • ד ט?5כמ למ״ש חז״ל מי שיש בו גסוח הרוח אין עפרו ננער י כתבו המפרשים כי ט ע ם החיה המחים משום שאנו בבחינה בנים ־ ואף שהק״בה כהן י הא קי״ל כהן מיטמאלבנו ״ ומקשו והא הקב״ה כהן גדול ועליון היא ־ וכהן גדול על כל נפשות w fלא יצוא ־ ותירצו דבמקום שאחה מוצא גדולחו אחה מוצא ענוחנותו ־ ולגבי ישראל הוא מחשיב עצמו ככהן הדיוט * וא״כ מדה כנגד מרה מי שיש בו ענוה אף הקב״ה לגבי דידיה אהה מוצא ענותנותו ־ אבל מי שיש בו גסוח הרוח י אף הקב״ה לגבי דידיה הוא בהרתו כהן גדול ונורא גאות לבש ואין ראוי ליטמאלו ל כ ן אין עפרו ננער • ערך גאולה א גאולה כשהיא בשם אלהיס היא גאולה שלימה שאין מדת הדין מקטרגת * אך אם הגאולה בשם הויה ב״ה מדת הדין מקטרגת י מדבר קדמית משם ס פ ר יד אבישלוס פ׳ שמוח בשם מהר״מ אלשיךז״ל ־ ובזה פירש הרב היד״א ז״ל מי יתן מציון ישועה עדן מסדם גאולה ישועת ישראל בשוב ה׳ וכו׳ ־ דבמזמור י״ד שכיון שהיא בשם הויה כתיב ישועח י אבל במזמור כ״ג כתיב ישועות ישראל בשוב אלהיס י והיא ישועה שלימה עי״ש י ולע״נד הוא תימת דהא מקרא מלא כתיב ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים י וצ״ע ־ ואדרבא בזה יומתק לענ״ד הפסוקים הנז׳ דבשם אלהיםכתיב ישימות שכיון שאינה גאולה שלימה ויש אחריה שעבוד כהיב י£ועוח שפירושו ישועוח הרבה • אבל כשהיא בשם הויה כהיב ישועח אחת היא ופרסמה הכתוצ כיון שאין אחריה שעבוד והויא תשועת עולמים * כ גאולה העתידה צ״ב * כל ההרים שבא״י יהיו מישור ־ וירושלים תהיה ככל ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולס י ילקוע ישעיה סוס״י ס ׳ וכן הוא במדרש סוף פ׳ ראה • ג בגין צית המקדש קודם לקיבוץ גליות ־ וקיבוץ גליות קודם לתחית המתים * ילקוע חדש י וזהו רמז הפ׳ בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס י ואח״כ הרופה לשבורי לב אלו המחים ודוק • א הקב״ה ערך גבייה גובה חובו בשלו י בחור שעושה עבירה ממחין לו עד שישא אשה ויוליד ונועל אחד מבניו י דבש לפי משם מד׳ שוחר עוב מזמור ס ״ ב • א גבריאל ערך גבריאל ק ס ת הסופר במתניר לראוח ולפקח על כל מעשה בני אדם בחחבולוחיו בפעולותיו להרע ולהטיב בעט סופר מהיר צקסת הסופר אשר צמתניו. ולהביא מעשיהם למלך מלכי המלכים הקב״ה ־ מד׳ תלפיות בשם ס פ ר כתנות אור י וגבריאל הוא סוד כל הגבורות שלוקח מנצפך מן הבינה ומנלפך מן המלכות והס בגימ׳ קס״ת ־ כונות הא״ריזלה״ה י ערך גד א גד נולד מחופה עור כמו בגד * וזהו רמז ותאמר לאה בגד י והוא סימן טוב לכל הנולדים כך י מדבר קדמות משם רבינו אפריס בפי׳ על התורה כ״י פ׳ ויצא • ערך גוים א לעולם לא יעשו הגוים רעה לישראל אא״כ יע5ו ישראל ר ע ה חחילה ביניהם זה לזה עדז ג ז ל מסדם כד ל " י ילא יחצזו ה״ח אא״נ יבזו זה לזה תחילה • או שמגזין חח הסורה ואין מוח־; בידס י ס פ ר חסידים ס י ר״ט י , ערך גזל גזל ואונאה י כתיב וכי תמכרו ממכר וכוי לא תונו איש את עמיתו י וכתיב הגה א ה׳ נצב על חומת אנך וכו׳ רבי ברכיה 5שם ר׳ אליעזר אומר בכל העבירות כתיב נושא עין ועובר על פשע י ברם הכא לא איםיף עוד עבור לו י הרי כמה קשה כח גזל י ר׳ יודן בשם ר׳ יוחנן ובצעם בראש כלם ־ קופה מליאה עונוח מי מקטרג בראש כלס גזל י ייקרא רבא וכן הוא בילקוט י והוא חמור ייע״ז ג״ע ש״ד ־ ואין תפלתו נשמעת כמ״ש חז״ל י מדבר קדמות י גזל הגוי אסור• והנה צורף עון חילול השם החמור מכל העבירות־ ורבינוהאר׳י ב ז״ל גילה שהגונב מהגוי גורם שהשר של אימתו גונב מהקדושה ־ ובס׳ חסידים ס י חרס״א כתב שאחרי מית הגוי מלאכו מגיד לו בקבר שישראל גזלו והיא לא ידע ־ יציעק המי ומענישים מן השמים לישראל * מדבר קדמית י , ערך גיד הגשה א יזהר האדם כשישן שלא ישים ידי על גיד הנשה־ כי יבהיליהי חלומית רעים • מדבר קדמות משם מהר״א מגרמיזה ־ ובס׳ דבש לפי כתב כן מ כ ס רבינו אשדים בפי׳ עה״ת כ״י י וכתב שם ונראה שאם חלם תלים וידע שידו היהה על גיד הנשה שאין צריך להתענות ־ ערך גיהגם א פ{ילרסן י* של הקב״ה עילה מגיהנם יותר ממה שעולה מגן עדן י שכלאחד ניתן שבח והודיה להקב״ה שלא ה־רידו למטה כמו תבירו שהיא למטה ממנו • לקוטחדש י גיהגמ אינו שולט בשבת ור״ח אבל ביו״ט שילט־ כ״כ הרב חיד״א ז״ל בבי״כי א״ח סי׳ תי״ט י וכ״כ המרדכי בפ׳ ערבי פסחים ־ וזהו רמז הפ׳ והיה מ ד חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר אפי׳ אותם שצגיהנם להשתחיות וכו׳ ־ כיון שאינו שולט י ג לעתיד ד גיהגט לבוא יורד הקב״ה לגיהנם ונעשית גן עדן ־ כ״כ הרב אספקלריא המאירה י פתחים יג לה י אחד פתח ?מינית האימריס עזב ה׳ את האדן י שלשה וכל עדז מסרם גיהנם גילוי עדיות ומאכליה הפחח השט פתח החאווה וכל באיה לא ישיבין י אסורות ושאר העבירות ־ כי אע״פ שמאמיניה 5שם יחקפס יצרכ לעבור י הפהח ה ל הוא למצטל חורה והוא הפחח הגדול־ כי עוברי בעמק בצא קמא הנס מיעטים׳ ובבא מציעה יתר על הראשונים ־ אך בבא בתרא הן רביס בוקטים בתוכו ־ כי לא יהנו אל לבס שהוא חטא * מדצר קדמית משם מהר״י יעצ״ן ז״ל בס׳ אור החיים • ה גיהנם אינה דולקת כי אם מחיטים הרשעים לעבירה י פ ט ם אר.ה לא היה יצ״הד בעולם דאעילו ליה בגושפנקא דפרזלא בנקובא דההימא ר ב ה ׳ וכל ההיא זימנאכבה טרח דגיהגם׳ וכיין שתזר והתחילו הרשעים לההחמס כבראכינה חזרה גיהנכ להבעיר כאשר היתה י זוהר פ׳ תרומה דף ק״ן ע׳יב ־ פעמים הנשמה עוברת באש י אחת מיד אחר המיתה בגיהנס ־ ואחי׳כ הולכה 1 שגי לג״ע׳ וכשהיא רוצה לעלוח למעלה איצטריך לאהפרשא מכל חיזי דהאיעלמא' ואז עוברה בנהר די נור * זוהר פ׳ ויקהל ד׳ די ״א ע״ ב ־ לית מעין בעלמא דליה חמן מההוא סילינא דגיהנם ־ בר בארעא דישראל ־ ואלמלא ז דשחו כל עלמא מההוא תאציתא דארעא דישראל לא יכילנא למישתי מינייהי ־ זוה״ק י בעת שהאדם רגיל לשבות בערב שצח כך לאחר מותו ־ מוציאין אותו מהגיהנם י H גם אם הוסיף במוצאי שבת מאחרין אותו שלא להכניסו י סודי רזי י ט כל העולם יורדים לגיהגם אפי׳ אינם רשעיס ־ אבל עולים מיד * חוץ מרשעים גמורים שלא הרהרו חשובה כלל אינם עולים י ואפי צדיקים גמוריס יורדים , לגיהנס כרי להעלוח משם אוחם הרשעים שהרהרו בחשובה צעולס הזה ולא הספיקי לטבוח חשוצה עד שמחו * אוחם האנשים מעלים אוחם הצדיקים מהגיהנם ומחזירין אוחם • ילקוט י הרשעים חדש * בניהנם אינם יודעיס שמוחיהם ומכיס אוחס שס שיגידו במס י עד שנשבעים ואומרים מעידים עלינו שמיס וארץ בפני יוצר העולם שאין אגו יודעין שמוחינו * ילקוט חדש י ועיי סוד הענין ב ס פ ר הכינות י וכתבו המקובלים סגולה שלא ישכח שמו י שיאמר בכל יום בכל הג׳ תפלות אחר העמידה פסוק המחחיל באות ראשונה של שמו ומסיים באוחאחרונה של שמו״ כגון אם שמו משה יאמר פסוק מן המצר רראחי יה ענני במרחב יה י ואז לא ישכח שמו ליום הדין • 1 ערך גיחזי א גיחזי ושלשת בניו הם ארבעה אנשים מצורעים• והם ענק ושלשת בניו אחימן ששי ותלמי י הרמ״ע זי׳ל משם מהד״י סרוק • דצש לפי ־ ב ;יחזי עת 2ג חזי גיד זי מסרם כה י כשאמר לו אלישע קח משענתי בידך ולך־ הלך ומנא כלב מת והגיח עליו אוחו המעה והחיהו ־ ותמהו על זה איך זכה זה הכלב לחחיה המתים ואמרי כפי מה שקבלו פה אל פה י :א י ר ע שיצאו שני חכמים מארץ ישראל לקבץ הנדבה כנהוג ונהארתו צימדינה אחה אצל יהודי אחד רשע וליסטים ־ יכשראה שיש בידם ממין רב רצה להירגם * והיה קשה בעיניו להורגם ביד י יעשה להם ס ס המיה בהיר המטעמים יהיה זמן ההפלה יעמדו להחפלל יכייני לבם לאביהם שבשמים ־ יבאיהה שעה הביא להם הבעל הבית אותם המטעמים והניח לפניהם ־ ובא הכלב של נטל הבית והריח באוהי מ*נל והבין שהוא ב ס ם המות ואכל אותו ומת י וכשסיימו התפלה מצאי הכלב מת שמסר עצמו נ מיתה"כדי שיביני החכמים שיש בו ס ס המות וליי; יאכלו ובקשי עליי לקמים שיזכה לתחית המתים* יכן היד שיכה לתחיה זו י מ ס כ ״ י ישן ניבן ־ 4 א ךןן כי המהגלגל מחמת כל העבירות שבתורה יש לו תקנה ע״י היסודי! שסובל בעי״הז או בגיהנס ולכן כל חלקי הנפש אינם צריכים אל הגלגול אלא בדרך עיבור כידוע ־ והניצוץ הפרטי היא המתגלגל ־ אבל מי שבא בסוד היבוס הוא לסיבה שמה בלא בניס ־ והרי היא כאלו לא הצליח כלל ועיקר * וכאלו לא היה בעולם י וגוף הראשון הוי כאלו לא היה כנזכר בזוהר פ׳ וישב י ולכן צריך שהנפש ההיא שהיהה בגיף הראשון בכל חלקיה חיזרת להתגלגל לגמרי עתה מחדש לצורך עצמה י ונוף השני זה היא גופו העיקרי וכשנהקן בו ויפטר מן העו״הז הנה בעת תתית המתים לא תשיב הנפש כי אם בי י אבל בגוף הראשין אינו נכנס בי רק ההוא רוחא דשבק באנתתיה כנז׳ בסבא דמשפטים ־ שער הגלגיליס הקדמה גי ב דע כי מי שהיה ה״ה והיה גדול ומופלא בדורו בחכמתו וחטא וחזר בגלגול י הנה יש שני מיני טוטת אשר לסיבתם יגרמו לי שהחטלם חכמתי ממנו טחה ־ ולא ניכרה בי חכמה כלל י שם הקדמה כ׳ י J בבל גלגיל נתקנים ניצוצות רבית וטילים במדרגתם הראויה להם ושאר ניצולות שעדין לא נתקנו באים בגלגול פטם אתרת ־ ליקיטי תירה למרי האר״י ז׳׳ל י ף י ל ן ז ^ י ל אם יכיל לדרוש סיד הגלגיל ברבים י עיי׳ להרב מה״רלבח שאלה ח׳ שני.ב וז״ל י כי היא אמונה אמתית ועיקר מעיקרי התירה לתרץ קישיית צדיק ירע לו ־ האמנם לדרוש בה ברבים נראה ודאי שהוא דבר 5לתי הגון י כ׳ לא טובים אנו, מ א ב י ד ט ידייהיטשכהייה בספדיהם ־ ולעולם לא דברו בה כי אם על דרך רמז וחידה;וכתבו, עליו עדן מהדם גלגול עליו שהוא ־ סוד גדול ־ ולשון הרמ״בן ז״ל ב פ י איוב יעיד שכתב וז״ל י , ואם תחפוץ להבין ה ס ו ד הגדול הזה • ל ב ך תשית לדעתי • וכליותיך תשתונן • ת ל חטא תתאונן • ותפיר מעל פניך הענן תראנה עיניך ה מ ל ך והמלכה• ותצפה לגאולה־ ׳ עכיל .״ תראה שני עפרים תאומי צ ביה • והגזרה והבניה • רמז במלח תהאינן לאינן י המלך והמלכה יהידה והמר כלהו י • תצפה לגאולה בועז י )נ״ל שצ״ל יהודה( שהיה גואל י תאומי צביה פרץ וזרח י והגזרה מיהנא דאיחגזר י והמין בנין היבוס ־ הריהרבז״ל דבד בדרך סוד ורמז וחידה * וכ״ש אנחנו האחרוניס שכולנו בערכו כגמול עלי אמו גמול ידו הדה י גאס הצעיר לחורה ולחועידה ־ ל ך י בכמו״הר יעקב ה גלגול בן חבייב ז״ל• עכ״ל • ראשון נקרא אב וגלגול שני נ ק י א בן י כ״כ רבינו האר״י ז״ל ו3הקדמה זו יתורצו כמה כתוביס ומאמדי רז״ל ־ דבש לפי ־ וזהו סוד אבותינו חטאו ואינם וכו׳ • ו גלגול הוא לזכרים דוקא כי הנקבות מקבלות עונשן לעו״הב ובגיהנס • ולפעמים תתגלגל האשה בעבור בעלה בסיד ויצאה אשתו עמו ־ כנז׳ בסבא י דבש לפי משס ערכי הכינויים להר״מז ־ ובזה ילוקלק מי׳שהכתוב הן כל אלהיפעל אל פ ע מ י ם שלש ע ם גבר י דוקא ע ם גבר ולא ע ם האשה יייק י Tכאשר • . . , מתחייב אלם בגלגול ומת ומלל לו בן אחר מיתתו אזי הוא מהגלגל בחימי 5ןי ח אומות מ ר חלפיות משם כתבי הארי׳י ז״ל י , העילס אין נוהג נ ה ם הגלגול כי אם בישראל ־ ואף שמצינו לבן נחגלגל בבלעם והיה מיועצי פרעה זה היה ע״פ הדצור י וזהו ארמי אוגד אבי וירד מצרימה י של״ה ד׳ קצ״ה • וזהו ג״כ רמז ה פ הן כל אלה יפעל אל וכו׳ י , שהוא רומז אל סור הגלגול • ע ם גבר דיקא שהם ישראל שנתשבחו במדיה אלו י גומלי חסדים־ בישנים׳ רחמנים׳ ולא ע ם אומות העולם ודוק ־ ט j n כי לפעמים איפשר שיתעבר באדם רות ממש של אדם צדיק אפי׳ שיהיה מרוחות הצדיקים הראשונים עד אברהס אע״ה אפי׳ בזמנינו זה האחרון והכל תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם * כי יש מצות שסגולהם להמשיך נפש הצדיק בסוד עיבור י ויש מצוח שממשיכוח רוח הצדיק כנז׳ י גם יארע לפעמים כי יתעבר בו נפש איזה צדיק י ואח״כ יזכה ויחעבר בו עוד נפש צדיק אחר יוחר גדול מן הראשון י ונמצא כי יש בו נפש ימפאח עצמו ־ והנפש של הצדיק הראשון היא לו במקום רוח י והנפש השניח של הצדיק היותר מעולה שבאה לו באחרונה היא לו בבחינה נשמה י ולפעמים יחוקן נפש האדם כל כך עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק ואח״כ ישיג רוח ממש של צדיק אחד מעולה מכלם ער שמכל עדן מקדם כד גלגול שיוכל להיוח שישיג ריחו של א ב ר ה ס אע״ה ־ והנה מנין העיבור הזה הוא לשתי סיבות • האחת כי ע״י עיבור נפש הצדיק באיש הזה החוקן נפש האיש הזה וחזדכך כדוגמה מרך נפש הצדיק ־ההוא ועי״כ תוכל לעלות בעו״הב במדרגת מעלת הצדיק ההוא כי הצדיק ההוא יעזרהו ייסייעהו להוסיף מנית וקדושה יתירה י עיד סיבה שטת היא לתועלת הצדיק עצמו המהעצר בו י כי כיין שהוא מסייעו להוסיף מציה וחיקונים הוא נוטל חלק בהם * וז״ס מ׳׳ש חז״ל גדוליס צדיקים שאפי׳ במהחן זוכים לבנים ־ והטעם כיון שהוא מזכה אל האיש ההוא געשה לו , כאב להדריכו ולסייעו וזוכה ב ס י ב ת ו והצדק ההוא כיון שהוא בסוד עיבור ולא בסוד גלגול הוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד ־ כי אם האיש הזה יעשה מצוח נוטל חלק בשכר ההוא אמנם אם ירשיע האיש הזה אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו יען כי אינו מחטבר בו ר ק להיטצ לו ולא להרע לו ־ ואז הצדיק ההוא פורש ממנו והולך לו י ואם האדם יתמיד בצדקתו גם הצדיק ותמיד שהונחו אצלו כדי ליטול חלק במעשה י ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולס ויעלו שניהם יחד במדרגה א ח ת ׳ ולסיצה זו ג״כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה אין הצדיק ההיא מיגים בצער ההוא כלל ואינו סובלם עמו * יען כי איננו דצוק שם ר ק בהשאלה י כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית עד זמן שיוכשר צעיניו י ואם אינו מוצא שם נתח רוח הולך לו * שער הגלגולים הקרמה ב׳ • י כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר י פי׳ כי צשלשה גלגילים הראשונים אז הן מתגלגל נפש האדם לבדה בלי שיתיף זולתה חוך הגוף אבל אם עדין לא נתקנה בשלשחם ותצטרך לחזור עוד בג׳ גלגולים שניים אינה באה לצדה כיון שאין בה נ ח לתקן ״ ולכן באה בשיתוף גבר שהוא צדיק אחד המתטבר בו כדי לסייטי ילהדריכו למיטב י ולכן לא אמר שלשה פעמים ־ אמנם אמר פעמים שלש להירות כי ב פ ע ם השנייה הכיללח ג׳ גלגילים י שניים אז הוא ע ס גבר זולתו משותף עמו * שער הגלגולים הקדמה ה׳ י יא הנה לפעמים יארע כי אע״פ שיש באדם נפש טהורה ועליונה יבוא איזה פ ע ם לידי כ ע ס ואז חצא ממנו והכנס במקומה נפש אחת גרוטה י ]ונ״ל שזהו סוד הפ׳ טורף נפשו באפו י [ או ג״כ יחלה הארס איזה חולי גדול וחחחלף לו נפשו בנפש אחרה • או יארע לו חולי הנופל והנכפה ־ ב״מ ותחחלף נפשו וחלך באיש אחר וחכנס בו נפש אחרח • וימשך מזל עוד דבר אחר שאם היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בח זוגו כיון שנחחלפה נפשו והלכה לאיש אחר אוחו האחר יקחנה י יב דע שם י כי משמית יחגלגלו לכמה סיבוח י הראשונה הוא לפי שעבר על איזה עבירה ובא להקן /הב׳ הוא לחקן איזו מצוה שחסר ממנו י השלישיח הוא שצא לצורך. אחרים לתקנם ולהנהיגם ולהדריכם י והנה הראשונה הוא קרוב לחטא כיון שבחחילה חטא • והב׳ עדז מסדם גלגול יהב׳ הוא רחוק מלחטוא ־ והשלישיח ודאי שלא יחטא י שעד הגלגולים הקדמה ח' * יג כל הבעלי תורה שבדורות אלו הם בחינת דור המדבר שעליהם נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראני נפלאות י וכמבואר אצלנו בפ׳ הנך שוכב ע ם אבותיך וקם וכי׳ ־ וזהו הטעם שנשותיהם מישלות עליהם לפי שבימיהם עשו הערב רב את העגנ ולא מיתו בהם אבל הנשים לא רצו לתת נזמי הזהב לעגל ולכך עתה מושלים עליהם נשיהם י שם א £פגי ערך גלות שחעא א ב ר ה ם בדיבור נשתעבדו בניו ת״ל שנה אנו שחטאנו במחשבה ובדיבור ובמעשה י לכן נגזר עלינו גלות ג' פעמים ת״ל שנה * שהם אלף ׳מאת ם ותשעים ־ וזהו חשבון דניאל שאמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ומאתים ותשע-ס' צחיי פ׳ לך לך * כ גלות בצל היה על עין ע״ז שהיא בסקילה לכך נשרף בה״מק ונכשלו באגדרטי ־ ובעין שי׳ד נמסרו להריגה בימי המן ונתבטל בנין בה״מק כי הוא בסייף י ובעין ג״ע שהיא בחנק באו לכליה בימי יון יגזרו על כל כלה שתבעל להגמין תחילה׳ ולפי שהוא בחנק היה בה״קד קייס י ובטון לשון הרע הגדול מכלם גלות אדום אריך וחמור ־ ואי תיקון אלא בתורה ־ שהיא תיקון לשון תרע דכתיב מרפא לשון עץ חיים * מדבר קדמות משם ס׳ ברכת טוב בשם המקובלים י וזהו זכרו תורת משה עבדי וכו׳ • וכתיב בתריה הגה אנכי שילח לכם וכו׳ ־ וכן היא מפו' במדבר רבה ־ ג גלות מצרים היתה לברר ניטצי קרי של אדה״ר בק׳׳ל שנה של אדה״ר שפירש מאשתו י והיו הניצוצות בארץ תם טרות הארץ אחר שהיו בדיר המבול ובדור אניש ידור הפלגה וסדום י ולזה היתה גלות ישראל בתומר ובלבנים וטבורה קשה להיציא לאור כל הניצוצות־ כ״כ רצינו האר״י ז״ל• ועיי׳ דבש לפי מערכת ג׳ איה ז' ונ״ל י כי בתימר כנגד דור המבול שהשחיתו דרכם על הארץ י ובלבנים כנגד דיר הפלגה שאמרו הבה נלבנה לבנים וכו׳ ועבודה קשה כנגד דור אנוש שפרצו גדר בעבודה זרה ־ וכנגד דיר סדום שהיה לבם קשה כאבן מלרחם על העניים ־ ודוק ־ ד משמת לוי אחרון שבשבטים שהתחיל השעבוד ע ד : יצא י מ מ צ ר י ס ר י ״ ז : נ ה . סדר טולס י ה צלות מצרים היה בחטא'מכירה יוסף שלא ראה פני ח ט י כ״ב שנה וגרמי לכל שבט כ״ב שטס להייח בצליה הרי עשרה פעמיס כ ״ ב ה ן א ר ״ ך ש נ י ם . אלא עדו ממדם כז גלות ל ק ערמו אלא משום שעשרה שבעים הקדושים מחו בחוצה לארץ והיה להם לער גדול ־ עשרה שנים ונשתעבדו רד״ו שנים י זוהר חדש ־ ו הס״בה לא גזר גלות זה הארוך כי אם אלף שנים שנאמר נ ח מ י שוממה כל היום דוה י אלא שישראל בחטאם גרמו המשך הגלות י ילקוט חדש משם ראשיח חכמה י ו הגלות ח וכל הצרות הם בשביל דמטית טשו ־ ולכן בבכי יבואו ־ ילקוט חרש ־ אין לך גלות גדול לישראל כגלית ישמעאל י ועליו נאמר תחת שלש רגזה ארן תחת עבד כי ימלוך ־ אמו מצרית שהיו אומה בזויה מאוד לפני הק״בה י ושפחה כי תירש גברתה זו הגר שפחת שרה שילדה את ישמעאל שמיצר מאד לישראל ילקוט חרש ־ ערך גם זו לטוב א נחום איש גם זו היה אומר על טוב ועל ר ע גם זו למיג״ ונראה לענ״ד כי ידוע הוא־ ני הקליפה היא לעולם עושקת וגוזלת מן הקדושה איזה ניצולות כדי לחיות בהה ־ וע״י יסודי הצדיקים הם מלקטים ניצוצות הקדושה חיל בלע ויקיאנו כעגין אבותינו במצרים מקוצר רוח ומעבירה קשה וינצלו את מצרים ־ ולכן נחום הצדיק בכצ מיני יסורין הבאים טליו היה אומר גס זו לטוב ־ ר״ת גזל י והנה טוב מאוד והשיב את הגזילה־ ודוק ־ ערך גימטריא רמן מן התורה ־ שכשעושים גימטריא ותסר אתד שאינו מטכב ־ דכתיב אפרים א ימנשה כראובן ושמעון יהיו לי י בוא וראה כי מנשה ואפרים גימטריא ראיבן שמעון ואחד חסר אלמא אינו מעכב ־ דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י ז״ל • ערך גמילות חסדים א אס אין עושין סמכין לתורה להחזיק ידי לומדי תורה להטיל מלאי לכיסם ־ עושין םמכין ירגלים לנחש י ילקוט חדש משם הזוהר • 2גמילות חסדים היא מעולם עד מולם י אבל הצדקה היא לשלשה דורות י שנא׳ וחסד ה׳ מעולם ועד עילם וכו׳ וצדקתו לבני בנים י ילקוט תהליםוחשיב החם כמה גדילה ג״ח מן הצדקה עי״ש * . ג מי שהוא גומל חסדים יהיה מבושר שתפלתו נשמעה ־ מדרש :וחד טוב מזמיר ם״ה • ערך גניבה עח מקדם גניבה ערך גניבה תדע איסור הגניבה כי מי שגונב מ ד ם שהאור המכוסה ילך למקום הקליפות א ויהיה להם אותו השפע ־ כי הגונב הוא גונב ב ס ח ר ובהעלם ולזה גורס שהאור המניםה יהיה גנוב אצל הקליפות ־ מד׳.תלפיות י ב .לידע הגנב קח קלף העשוי לס״ת או לתפלין וכתוב עליו עוף עוף עוף׳ ותלה הקלף בצואר התרנגול לבן מיד יעלה על ראש ה ג נ י או ישוך • מדי ש תלפיות • ערך גן עדן יש גן עדן עליון ו ג ״ ע ת ה ח ו ך רש ביניהם עמוד אחד המקשר אותם נקרא מכין א הר ציון ־ וגשמות הצדיקים עולים כל שבח ויו״ט מגן עדן התחתון דרך עמוד זה לגן עדן העליון ונהנים שס מזיו השכינה עד מוצאי שבח ויי״ע ואח״כ חוזרים ויורדים לג״נג החחחין י ילקוט חדש משם זוהר ויקהל • גן עדן נברא אלפיים ושס״ה שנים קידם העילם שהוא אחד מששים ב 3ג ״ע• מד , תלפיוח בשם לקט שמואל ־ אבל הרב חסל נהר נ״א י כ ח ב שנכלא אלף וחת״ח שנים קודם העולם עי״ש־ וכתב עיד משס תשובת מ ה ר י ם וז״ל ולמדנו אין בין גיהנם לגו עדן אלא קיר קטנה ודקה כמין עובי דינר ]נ״א טפח[ והמאזנים ששוקלים הזכיוח והתיבות פלס אחד נטוי על גיהנם ופלס אחד נטוי על גן עדן ־ א ס הזכיות מכריעוח יורש ג״ע ואם החובות מכריעוח יורש גיהנם עכ״ל ־ וכן הוא בילקיט קהלח • ערך גרים יש א ^ מ/רות נשים חסידות גיורוח* כמו הגר צפורה שפרה פועה* בתיה בח פרעה* רחכ רות יעל ־ ילקוט יהושע משם מדרש חדשא י והוא פלא כי מ ק ר א מלא הוא * העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה י וצ״ע־ אם לא שנא׳ שפי׳ הפי הוא למילדות של העבריות־ ימ״מ הוא הפך גמ׳ ערוכה סוטה ד׳ ׳״א ע״ב • כ גשמות של הגרים היו במעמד הר סיני ־ וזהו שאמרו חז״ל גר שנתגייר ולא אמרו גוי שנתגייר י מדבר קדמות • ג חסרו הראשונים• מאחר שהק״בה הקנה כל אומה לשר אחד משבעים שרים י ה־כ׳ מצי הגר ה!ש להפקיע את עצמו מחתת השר ההיא של אותה אומה* ותירצו עדו מקדם בח גרים ותירלי דקי״ל כל האמור בס׳ מלך ־ מלך מותר בו י וזה יולא טרשית הדיוט וצא לרשות גבוה מלך גדיל ונירא ימלטהו בכל משלה ־ מדבר קדמות אה הגר כי גרים הייהס בארן מצרים ־ י *זהו לענ״ר רמז הכתוב ואהבתם בא לרמוז שלא החמר חיך אקבל את הגר כי הוא אינו יכיל להפקיע עלמי מתחת יד השר של אימהי • לא כן הדבר שכיון שבא לחםוה החת כנפי השכינה מלך גדול ונירא י כל האמור בס׳ מלך וכו" והראיה כי גרים הייתם בארן מצרים משיטכדיס ת ח ת יד פ ר ע ה ־ ובשביל לעביר א ת ה ׳ ולקבל תורה יכולים לצאת מטעם כל האמור , כפ׳ מלך וכו׳ וזהו שאמר ה למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם תעבדון את האלהים וכו׳ • ורבים תמהו ־ מה אות הוא זה י מדבר שיהיה לאחר זמן ־ אכן כפי האמור אתי שפיר י כי הלא זה אות שודאי יוציאם מבית עצדיס ויפקיעס מתחת שעבוד פרעה כיון שעתידים לעציר את האלהים ולחסית תחת כנפי השכינה פ ק ע שעבודם מדין כל האמור צ פ .מלך וכו׳ כי מלך כל הארן אלהיס ־ ורוק י , ד גרים ה ם מדקדקין במלות־ מתיך חיבהן אורחייהו למידק לעשותן כמשפטן־ ק אמר הרצ אברהם הגר י הוצא בתים׳ קידושין ׳ ע׳ עי״ש ־ מדבר קדמות י ד אבל רש״י ז״ל כתב על הא דאמרינן בגמ׳ קשים גרים לישראל כ ס פ ח ת ־ משוס דגריס אינם חדקרקיןכל כך במלות ונענשים ישראל עליהם מחמה ה ע ר מ ו ת דכחיב וכשלו איש באחיו ע״כ י יבזה פירשו רבני אשכנז ־ הא ראמור רבנן והביאו רש״י ז״ל בפסוק פינחס בן אלעזר לפי שהיו השצטיס מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיעם אבי אמו עגלים לע״ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך יחסו הכחוצ אחר אהרן־ ע״כ־ והוא תמוה שאף שיחסי אתר אהרן מ״מ הביזוי שמלד האם במקומו עומד ־ וחירלו דבשלמא לפי״רשי יש גנאי כיון שהגרים גריעי מישראל ־ אבל לפי׳ ההיס׳ מאי גנאי שאמרו עליו בן פוטי זהי אדרבא ישל־אל גריעי מגריס י אלא שיובן בהקדים מ״ש חז״ל מפני מה ניטלה הכהונה ממשה וטחנה לאהרן מפני שסירב בשליחוהו של מקום־ והיקשו חז״ל למה באמה סירצ׳ ואמרו ד ש א ק״ו מהגר שאינה הלא גיורה ושלח לה הק״בה מלאך י ישראל ע א ״ ט • ואי אמרח גרים עדיפ׳ נסתרה־׳״ו ־ ומרמצינו דנענש על שסירב בשליחוהו של מקום מוכרחים אנו לומר רגרים עדיפי־ יבזה אתי שפיר לפי שהיו השבעים מבזים אותו שהס היו סוברים רישראל עריפי וכפי׳ רש״׳י י לפיכך בא הכתיב ייחםי בןאהרןהכהן י וקשה מפני מה ניטלה הכהונה ממשה י וצריך לימד מכה חטא שסירב בשליחיה־ וקשה הא יליף הק״ו־ וצ״ל שהק״ו נ ס ת ר מחמת דגריס עדיפי י וא״כ שלא כרין היו מבזין אוחו י ודוק ה גייס מאדום באים אך לא מישמעאל ־ והטעם כי ארוס הוא בקליפה נ ע ה והיא גונבת מהחדישה ו ת ת י ר הגניבה בגרים־ אבל ישמעאל הוא מבחין ואיני גונב עדז טסדצ£ נרים גונב וליחיה בחזרה ולכן אין גדיס מישמעאל ־ מדבר קדמית מ ב ס ;:קיבל חתד י מי שיש בו ג׳ סימנים של ישראל דאיי לקבלו לבוא בקהל ־ דהייני ביישנים דחמניכ ו גומלי חסדים י ילקוט חדש משם גמ׳ יבמות י ערך גשמים כתב הרב דרך ישרה בשער הסגולות י שבעת עצירת גשמים ב״מ •לך לקן בל א עורבים וישפוך עליהם מיס ויבואו גשמים • ב גשמים ג מזמז המבול היו בכל שנה היו ארבעים יום גשמים בחשק ־ מכפרים כקרבטת ־ ילקוט חדש * עד שבנה שלמה ב״המק והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ־ ולכך כתיב ידה ביל שחסדו מ׳ מהמביל ונשאר בולי דבש לפי משם חנחומא ה ' נח ״ ובזה ידוקדק לענ״ד מה שאמר הכתוב כי מי נח זאת לי אשר נשבעה׳ מעבור מי נח וכו׳ כי יש לדקדק צמה קורא חיתם מי נח היה לו לומר מי המבול י אלא שכפי האמור שמזמן נח ואילך היו בכל שנה מ׳ יום גשמים באופן שלה פסקו מי נח בכל שנה ישנה אלא שנשבע השם עליהם מעביר עוד על הארץ לשחתה י ידיק י —»5־מן0גי?— ממדם כט עדן אות דלת ערך דבר א הריגה או דבר אי חרב או מגפה שלא נגזר אלא לכלות הממזרים וכדי שלא יען לציישס מתים אחרים כשירים עמהם שאם לא ימותו רק הממזרים היה גורע •והיחה המשפחה מתביישת מכני חבירתה ־ יעל זה נאמר וים נ ס פ ה בלא מ כ כ ע ־ ס ׳ חסידים סי׳ רי״ג ־ ויען לחמיה שהרי גמ׳ ערוכה היא ממזרא לא חיי ימקשי והא חזינן דתיי י ומתרץ הא דידיע הא דלא ידיע ע״כ ־ והשתא ממה נפשך אם יודעים שהם ממזרים למא 'מוחו הכשירים עמהם הרי משפחתם כבר מבוישים ועימלים י ואם אינם ידיעים בהם ממזרים בלאו הכי ממזרא לא חיי בדלא יריע כדי שלא יתערב בישראל ־ וצ״ע י ערך דוד דוד א המלך ע״ה אם יהיה חי מאה שנה לא נחרב ב״המק כי היה מתקן העולם תיקונא דלא יעדי • כ״כ הרב ברכת גיוב בשם הזוהר ־ ועיי׳ בזוהר חדש מדרש רות ־ דוד ב המלך ע׳׳ה הראהו הק״בה ברוח הקדש למנצח בנגינית אלהיס יחנני כתוב טל ט ס של זהב מופז עשוי בצורה מנורה וכן הראה אוהו למשה רצינו ע״ה יהיה דוד נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בגיס של זהב בנורת מ ט ר ה כשהיה יוצא למלחמה והיה מכרן סודי והיה מנצח אויביו י מדבר קדמית משם כמה רבנים שהעהיקי כן מכ״י מהיש״ל ממש • ג כיון שבא שמואל למשיח אה בני ישי ברח השמן לאחוריו וכיון שבא למשיח אה דיד ראה השמן רץ בעצמו ונינק בראש דיר הה״ד יתרם כראם קרני בליתי בשמן רענן י ד ילקוט שמואל ד׳ י״ז ע״ג ־ דוד כשבא אצל שמואל למושחו ־ אמר לי הק״5ה לשמואל משיחי עומד יאהה יישב קום משחהו ־ פ׳ וירא י ה V אין כיון לך מחיצה של צדיקים לטהיד לבוא שאין דוד טומד טל גבס ־ ילקיט ההליס ־ דכהיב ויקלל הפלישחי אה ד ד באלהיו־ אסחכל ביה דוד בעינא בישא • יכל זיני צרעה אחמשכן מעיניה דרור * וםכי• הוא ביואב דכהיביולא ייכרה מביית י • יוחב דול tip מקדם יואב זב ומצורע וכו׳ י עינא דרור הוא מרקמא מכל זיני גווני ן לא היה עינא בעלמא שפירא למיחזי בעינא לרול ־ כל גוונין רעלמא מנצצין ביה ־ וכלא ברחימו למאן לדחיל חטאה דכתיב יריאיך יראוני וישמחו י הלא{ כל לחמאן ליה י וכל אינון דחייבין לחלן מקמיה י זוהר פ׳ בלק ל ׳ ר״ו ע״א • ךןך חטא כדי לקיים אין צדיק בארן אשר יעשה טוב ולא יחטא ־ לקט יוסף ערך ז גרים י ולא כן דברי רבוחינו 5גמ׳ שאמרו לא היה דוד ראוי לאוחו מעשה אלא להורות דרכי התשובה שאם חטא יחיד אימרים לו כלך אצל יחיד ־ דוד כיון שכרה אלף ות״ק מצא בה חרש * אמר כל יגיעה זי שיגעחי ואח׳׳כ מצאתי ח חרש * באותה שעה נתן הק״צה פחחין פה לחרש ואמר אין זה מקומי אלא בשעה שנבקעה הארץ ירדתי לכאן * אם אין אתה מאמין הרי תהוס תחתי י נטלו דוד ועלה תהום והציפו י מדרש תהלים י ו5זה יתורץ מה שמקשים על מ״ש בגמ׳ סוכה ד׳ נ״ג ע״א ־ זז״ל אמר ר׳ יושכן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכחב שם אחספא ונישדייה בההימא ומנח וכו׳ י ומקשים למה היתה שאלתו דוקאאישרי למכתב שם אחספא ולא על דבר אחר אבל לפי המדרש הנז׳ שהיה מכוסה $׳ תהום בחרש לכן שאל אם מותר לכהוב שם עליו להחזירו למקומו ינם רש״י ז״ל אחר שפירש ט ע ם החרש לפי שהוא צולל ויורד ואינו צן* כדי שינוח על הנקב י הביא מאגדה דם׳ שמואל שמצאו דוד על פה נקב התהום וכתוב בו שהיה שם מששה ימי בראשיה עי״ש ־ ועיי׳ לעיל אוח ביח ערך בלק ושם מחורץ בענין אחר י נ£ד ,שמלך דוד חחילה שבע שנים צחברון להיות כי הוא רגל רביעי שבמרכבה על ם כן מלך בחברון להתחבר שם ע ם האבוח שהם ג׳ רגלי המרכבה־ ילקוט חדש משם הזוהר י י דוד מלך ישראל חי וקים כי שחין גישמי חסר חד הוא רזא דתיי ־ מכאן ואילך טעים טעמא דמוחא ־ ובגין כך אמרינן דוד מלך ישראל חי וקיס ־ כי לא ישן מעולם שיתין נשמי ־ שם משם הזוהר ־ יא והוא אדמוני * כיון שראה שמואל את דוד אדמיני נתירא אמר זה שופך דמים הוא כעשוי אמ״ל הק״בה ע ם יפה טניס־ עשו מדעת עצמו היד ג אבל זה מדעת סנהדרין הנקראים עיני העדה׳ ילקוט שמואל ־ י3 דוד כ״ב שנה נסתלקה ממנו רוח ובכל יום ויוס היה מוריד כיס של דמעות ואכל 5ה ו באפר ־ שנא׳ כי אפר כלחם אכלתי וכי׳ י ילקוט חדש משם הנא דבי אליהו י י1 דוד היה זורק חץ ומפיל שמנה מאות חלל ב פ ע ם אחח יהיה מחאנח על מאחים מ ת י י איכה ירדין* אחד אלף ילתה בה קול והמיה ר ק בדבר אידיה י .י .הי ־ ?ןוע״ דוד vעדז &מדם ל מיער קטן ד׳ י״ו נג״ב י ויש לדקדק דפ׳ איכה ירדוף אחר אלף באו״ה כתיב י אבל בישראל כתיב ורדפו מ כ ם חמשה מ א ה * ויש לישב י ועיי׳ מהר״שא בחי׳ אגדות י שוב ראיתי שקושיא זי עלמה הביאה הרב מד׳ תלפיות משה ילקוט חדש * ועי״ש מ ה שתירן * ובהקדמה זו רמזו רבני אשכנז מ ה שכתוב בשמואל ב׳ תש מדני לראש ג ר ם י כי תשמרני עולה אלף י ש ק היה ראוי להיוח י אלא כ מ פ נ י ח ט א אוריה ההתי נכארי ר ק ת׳ מאות י ולכן כתב בההילם תשמני לראש גויס י תשמני גי׳ ח׳ מאות ־ דוד יד ה ע ״ ה מ ס ר מודעא כשנתן ג ט למיכל כי ג ט מ ו ט ע ה היה ולקוחי פלטיאל לא היו ליקוחיס י ולכן דוד חזר ולקתה אחר שהיתה ט ס פלטיאל י* כן כתוב בגלגולי הנשמות שקבל ה ר מ ״ ט ז״ל ממה״רי סרוק ז״ל־ וכתב הרב חיל׳ א ז״ל ב ס ׳ דבש לפי יז׳׳ל יים להרגיש דמר״זל נראה דלא נתן ג ט מ ד למיכל אלא ששאול ס ב ר שקדושי דוד לאי קידישין ה ם וכמ״ש פ ״ ב דםנהדרין וכו׳ עי״ש י עכ״ל י ואני הדל בעיני יפלא דאדמקשי עליו מדר״זל היה לו להקשית מדבריו טלמו ז״ל י שכיון שהוא אימר שנתן לה גט אלא שמסרמ י ־ ע א י ואין ה ג ט ג ט י א ״ כ נישואי פלטיאל הוו כזנות וקי״ל אשת איש שזינהה ברצון נ א ס ר ה על בעלה יח״כ איך התזירה דוד ־ הן ה מ ת שרבותינו אמרו שנען חרב בינו לבינה ולא נ ג ע בה באצבע ק ט נ ה י אבל לפי דברי מ ה ר ״ ׳ סרוק שטעם ההיתר הוא מ ח מ ת שליקיחי פלנייאל לא היו ליקיחין י קשה שכיון שבא עליה פלטיאל הרי נ א ס ר ה טל ו־ יחף ר ם נ י מ ר שניכיאי פלטיאל רמו לאונס כיון שהיחה סבורה שהיא מגורשח ולא ידעה שדוד מ ס ר מידעה וא-ת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ־ א פ ״ ה היה אסיר להחזירה־ וכמו שפסק מרן ב א ה ע סי׳ י ״ , : ס נ ״ ו באשה שהלך בעלה למדינה הים יבאו ואמרו לה מ ה בטלך ונישאה יאח״כ בא בעלה א נ י ׳ לא נ ב ע ל ה חצא מזה ומזה עי״ש י הרי ר ע ״ פ שהיו קידושי טעוח ודמי לאינם כיון שניבאת ע ״ פ עדים והיתה ס ב ו ר ה שהאמת א ת ם ־ אפי״ה נ א ס ר ה על בעלה י אלא מיכרחים אנו לומר שדוד לא נתן לה ג ט אלא שבית דינו של שאול ה ס שטעו והורו שהמקדש במלוה ופרוטה דעתיה אמלוה י וא״כ פקעו קידושי דוד דקי״ל המקדש במלוה אינה מקודשת י ואין הלכה Pאלא קי״ל מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה וא״כ קידושי דוד קידושין גמורים ה ס י וכיון שנישאת על פי ב״ד הויא כאנוסה ומותרת לבטלה וכמ״ש מור״ם שם בסי׳ י״ז סנ״ז בשם , הרש״בא ועיי׳ ב א ה ״ ט שם ־ ו ע י י לקמן אות מ ס ערך מיכל בת שאול ־ מ ״ מ המורם מזה שדוד לא נתן לה ג ט אלא שנישאת ע ״ פ הוראת ב״ר שטעו ואמרו שקידושי דוד אינם קידושין ולכך הויא כ א ט ס ה ומותרת לבעלה י אבל לדברי מהר״י סרוק שנתן לה גט אלא שמסר מודעא הרי כבר הוכחנו שאפי׳ לא נבעלה אסורה לבעלה י והימא הוא על הגאון חיד״א זלה״ה שלא עירר על דברי הי־ב מהר״י סרוק ככל האמור י וצ״ע ־ ערך דורות א דור המדבר לא היו הנשים גרות והיו פרין ורבין ־ אך כשעשו העגל פירשו הנשים עד עדן מכ1ד6 דורות ע ד נ ע ש ו המשכן ונתרצה ה ק ״ ב ה לישראל וגס ה ס נתדצו לבעלים י דבש לפי ־ ךןא דכתיב בדור ה מ ד ב ר דפהוהו בפיהם לאו ח״ו דשייך לגבי קוב״הו לשון פיתוי ד אלא ה ם חשבי שפיתו אותו ח״ו ולכן לא אמר ויפתוהו ויסבו לו אלא ויפתוהו . ב פ י ה ם ׳ זוהר פ ׳ בא י שנא נכנסו דור המדבר לא״י לפי שלא היו מהולים מילה ופריעה לפי שהמילה במלכוח דאיקרי ירושלים ופריעה ביסוד שהיא ציון י ולכי שזכו לגילוי שכינה כמ״ש ז״ל ר א ת ה שפחה על הים וכו׳ והם עדין לא פ ר ע ו לכן לא נכנסי לאי׳י שהיא בסול ציון וירושלים * עיי׳ מקדש מלך פ׳ בשלת ע ״ פ תביאמי י מך ,היו אוכלים הבהמות שלישראל ב מ ד ב ר דהא כתיב לתם אבירים אכל איש ד ולא בהמה י אלא שכבת העל בלילה היה מ ע ל ה להם ירקות לבהמות י סירי רזי י ךץך המציל נשמותיהם נעשו ריתית ומזיקין ־ ועתיד ה ק ״ ב ה לאבדם מן ה ע ו ל ם י ה פקקי י-״א פ׳ ל״ד י ג הטעם , ו נשים של דור המבול היו יפית מאוד והיי נוחלים עיניהם ימקישטיה והולכית בגילוי בשר ־ תרגום יונתן בפ׳ ויראו בני האלהים י ד*ך ה פ ל ג ה מחשבותם לעובה היה באומרם ה ק ״ ב ה ברא כת מ ע ר כ ת באר! t וממשלת ככבים ומזלות׳ וכיונו עצמם להוציא מ ת ח ה הממשלת ההוא ולהיות ת ח ת כנפי השכינה ־ ואמרו א ם נבנה מגדל זה השרה עלינו שכינה י ומחשבה זו מחשבה ע ו ב ה היא י אמנם חטאו באומרם ונעשה לנו שם ולכן לא היה כאן השחתה כמו בדור המצול י מדרש תלפיות בשם ס פ ר הפליאה י וכן הוא מפורש בציוני ־ ערך דורון א בל המקריב דירון לת״ח כאלו הקריב ביכורים י כתובות ד׳ ק ״ ה ־ וכתב ה ר ב נ ״ ח י פ׳ לך לך שלא י מ נ ע הת״ח מלקבל הדורון כיון שמזכה לנותן וכי׳ עי״ש י ערך דחיות א שבועת שקר אחת דותה מ א ה זכיית י חילול השם אחד דוחה מ א ה תפלות • ביזוי אחד של תורה דוחה מ א ה שמחות י נצלית פה אחד דוחה מ א ה הבטחות י גללה אחת ח ת ה מאה ברכית י מחליקת אחת דיחה מ א ה פרנסות לשון ה ר ע אתד דוהה מ א ה תשובות י הרב של״ה ־ א כשתדבר ערך דיבור בלילה השפל קולך ־ וכשהדבר ביום ה ב ט סביבותיך י והזהר בדבריך מן הכיהל שאחדיך כי ימיה האדם בכשלין לשונו י ואל ימוח מהדם לא דיבור מות בכשלין רגליו ־ כי בכשלון דגליו ירפא י ובכשלין לשונו יסיר ח ת ראשו י ס ״ ח סי׳ פי׳ י 2אמרו חז״ל כל ה מ ר ב ה דבדים מביא ח ט א • וכמי שדרשו תז״ל ודברת בם ולא בדברים בטלים י ועוד ריבוי האכילה הוא חלק ה ס ט ״ א וכמ״ש ח ד ל כל עמל האדם לפיהו י שכל טמלו וטיגשי לעולם הבא היא בשביל פיהו שלא נזהר במאכלי יבדיבורו־ ועיר ריבוי השינה ו ב פ ר ט שינה של שחרית־ כי מוציאי; את האדם מ ן ה ע ו ל ס ־ ושלשה אלה ה ם ר ״ ת דש״א ־ דינור שינה אכילה* ויש לרמוז ז ה ב פ ׳ תוציא הארץ דשא כי 1 הארץ מוציאה מ מ נ ה אלי הרמוזים בתיבת דשא ־ יעוד יש לרמוו שש שה אלה מ י ס קשה ימיציאין את ה א ד ם מן העילם ומוריד! אותו לבאר שחה ־ ח מ ר הכתוב יאשר הנחלים ומשם בארה ־ רמז כי הנחלים בחולי אלי השלשה דברים הרמוזים במלת אשי׳׳ד * משם בארה כ* יורדים לבאר שחת ־ ידוק י ערך דיין א אין אדם יושב בישיבה של מ ט ה אא״כ מזלו יושב בישיבה של מעלה ־ וזהו שאמר ה ק ״ ב ה למשה במיניי הזקינים אשר ידעת כי ה ם זקני ה ע ם ושוטריו ״ כי כשעלה משה למרום ר א ה דמיתם ־ ב המל|לל שכחת לקט בשם ס י ד רזי י א ת ה ד י ן מקלל תבואתו ־ דכתיב אלהיס לא תקלל וסמיך ליה מלאתך ודמעך ־ מד׳ ילמדנו פ ׳ משפטים י ערך דין א מי שמשים אצבעותיו תוך אצבעותיו בלא כונה מורה שהמרית העליונות הסכימו עליו דין גדול ־ ס ׳ הכינות ־ 2הרשעים מהפכים מדת ה ר ח מ י ם שהוא שם הויה לדין דהיינו שמהפכין השם ל מ פ ר ע ־ דכל אחור הוא דין וראיה מן המן הרשע * וכל זה אינני שיה לי ־ זוהר פ ׳ במדבר ־ א ותצא ערך דינה דינה בה לאה היה בשביל וחצא לאה לקראתו שיצאה מקושטת כזינה ל:ך נענשה ־ דכתיבוהצא ד י נ ה ׳ ילקוט י 2 ניצרה בבטן רחל ־ יייםןג בבטן לאה* ואח״כ בנס אחחלפו עוברייא * תרגום יונתן פ׳ ויצא י ומהר״שא פ׳ המפלת הביאו משם פ ע נ ח רזא עי״ש ־ ובהקדמה זו פירשתי בעניותי פסיק ותקרא עדי מפ}דם ד^נה ותקרא ש מ ו ב ן איני יא3יו קרא לו בנימין׳ כי ראיתי לרב״זל נהנו ט ע מ י ם * לקריאה ב ם :נ־ יר:׳ יל־ ה ט העבד יראה י ה ק י י ס מ״ש בגמ׳ מ ס ׳ נ ד ה ׳ בלשה נקבים יש באשה אחר :׳־ ; :יאתר לשמ-ל יחחד בא.־/ע ־ יאם יהיה נקלט הזרע לצכ ימין יהיה זכר י לשמאל • ־ י ה ־ בקמצט א• ט מטיט אי ־:-דיוגיניס־ נמנת :ב ל ד ת רחל את יוסף עיקר ע••־ ורו היה : :מחל ת צ ת ־ ׳:ש ר פ י עוברייא ־ .ילק בלידת בטני־ ן שהיה כדרכו מתהילת עיבורו לצד ך א לו בנימין׳ לומ־ שזה אינו כ׳־סן ,שהיה מעיקרי בן ׳;:ין ־ ודוק ־ מתחילה בן שריאל אלא זה ערך דליק 1ה א£ א" יתלו ננד הדליקה כתונת חשה נדה שעליו דם נדה לא ת ג י ע לאותו בית שעליו , תלויה ־ פחד יצתק אות ד׳ ל עי״ש ־ ערך דעת א :אמרו תז״ל כל שאין בו ד ע ת נבילה טובה הימנו ־ ופ׳ כת הקודמים במ׳יש חז״ל גדולה ד ע ה שניתנה בין שתי אותיות י כי אל דעות ה׳ י והמזוזה מותר לכותבה על עור נבילה של ב ה מ ה טהורה י וכהוב במזוזה הויה מ ב פ נ י ם ושדי מ5חוץ * נמצא שעור הנבלה ניתן בין השתי שמות הזיה ושדי ־ והוא א ס היה בו ד ע ת היה ניתן בין שתי שמות שהם אל הייה ועכשיו שאין בו ד ע ת נבילה ט ו 5ה הימנו שעור שלה ניתן בין שתי ולי נראה לפרש ע ״ פ הדין י אותיות י והוא כפתור ופרת י שאס ארם השליך הנבלה במקום עוברים ושבים ונחקל בה איש או אשה ונשבר מ ה שבידו חייב בעל הנבלה לשלם הזיקו * אבל מי שאין בו ד ע ה והוא השועה י כבר אמרו חז״ל חש״ו פ ג י ע ת ם ר ע ה ה ם שחבלו באחרים פטורים י וא״כ נבלה ט ו ב ה הימנו לענין חשלומי היזקו י והוא דרך הלציי י ערך דרך דרך היא כבושה לרבים י א ואורח אינו ידוע וסתום י כן אמרו 5זוהר הקדוש י יבזה פי׳ רבינו האר׳י ז״ל פסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך־ כי : נ ז :ר בדרכים שהם נגלים חשים כל מעיניך בו יחברך הוא יעזרך באורחוח ס ח ו מ י ם אשר ־ יי; ת ד ע להזהר י מדבר קדמוח * וכ ד ״ פירשתי בעוניי י פסוק ואורח צדיקים כאור נוגה פי׳ לא מיבעיא ד ר כ ם שהיא סלולה י אלא אפי׳ האורח שלהם הוא מאיר ומזהיר כאור נוגה י לא כן הרשעים שאפי׳ הדרך שלהם הוא חשך ואפלה דכחי׳ דרך רשעים כאפלה י ודוק ־ ־ ־־ _ ב שמירה מסים דרך ב שמילה לדרך י ככחצא מן ה ע י ר פ ק ח קומץ ב פ ר מצד ימיגך והאמר עליו פ ס ו ק י ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מ ח ג ה ישראל וילך מאחריה© ויסע ע מ ו ד הענן מ פ נ י ה ם ויעמוד מאחריהם ־ ותאמר מיכאל מימיני 3שס אלהי א 3ר ה ס י וחקח ק ו מ ן ע פ ר מצד שמאלך ותאמר ־ ויבוא ביי מ ח נ ה מצרים ובין מ ח נ ה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר א ח הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה י וחאמר גבריאל לשמאלי כשם אלהי יצחק ־ ותקת קומץ ע פ ר מלפניך ותאמר י ויכן משה א ה ירו על הים ויולך ה׳ א ה הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ־ ותאמר ־ אוריאל מלפני בשם חלהי י ע ק ב ־ וחקח קומץ ע פ ר מאחריך וחאמר ־ בשם אלהי דוד מלך ישראל ושכינה אל על ראשו י בשם אלהי ישראל ־ והפזר ה ע פ ר ל א ר ב ע רוחוח העולם והצליח בכל הדרך ולא תפחד בשום ד ב ר בעולם ־ מדרש תלפיות י ועיין עוד שמירה לדרך לעיל אוח בית ע ר ך בכיח • א הדורש באגדה יש לו כח למחול מונית ישראל ואם אומר ק ד ש על ה א נ ד ה נמהלים כל עונותיו ־ ואפי׳ נ ת ת ם לו גזר דין ל ר ע ה ה י ך ב ה מוחל לו ומכפר עוטחיו ־ וכן השומע דרוש מפי חכם צ ח כ מ ח הקבלה ה נ ק ׳ אגרה נמחלים לו כל עונוהיו י חס״ל עין הקירא נהר ל׳ י וכן היא בילקיט משלי וז׳׳ל * בשעה שהחכם יושב ודורש בפני הצבור ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך מיד מוחל ה ק ״ ב ה עונותיהם של ישראל ו מ ת כ פ ר י ס עונותיהם י ע ״ כ • ב אותם בני אדם כבהמות נדמו אשר ה ם ישינים ב ע ת שהחכם דורש עבירה גדול* היא בידם ־ גם ת פ ל ת ם ת ו ע ב ה * של״ה ד׳ רנ׳׳ו י מ^ןדס עדו. אות הא ערך הא —- א חתיכת -,we ה לשחת אותה עליו מועיל לעין ה ר ע ־ ילקוט ראובני כסף עשויה בלוית •5׳ ויחי י יכן נהגו רביס בארץ הלבי ־ מ ד ב ר ק ד מ ו ת י ערך הגר הגי בפיז־ן שרה באה בשפחה בל יכ -ונתקנה• כי בראשונה יהלא ט הרשה א יתיןל גבירתה ב ט י נ י ה ,ע ת ה לח רצהה לק5ל דבר־ ר ב ה •־• יהנידה לגבירתה • ייצא דוד וממנימש־ח ב! ד ו ו ־ .ה ר מ י ט י מ ב ? מ ה ״ י י ס ל י ק י א הדור ערך הדור מלוה עד שליש • ואם יהיה יותר משליש אוכל פירות בעו״הז והקרן קיימת לו לעולם הבא י מדבר קדמות בשם תום׳ ק מ א ד׳ ט ׳ ע ״ • 5 ערך ^ .ךןךך מצוה הוד יהיר והדר ט ח ן ה ק ״ ב ה למי שהוא יגע בתורה שנא׳ גדולים מעשי ה׳ שהם ליחות העדות י דרושים לכל חפליהם י הוד והדר פעלו י שיתר עוב מזמור ק״ד י ערך הודאה א אמרן ןע״ל אחרת י רז״ל כי המידה לה׳ על הנם שנעשה לו ה ק ״ ב ה מצילו מצרה ובזה פירשו פסיק כ׳ חמת אדם תידך שארית חמות תחגור והרי הוא שזהו רמז הפסוק וישירו בדרכי ה׳ וכו׳־ כי ר ס ה׳ ושפל ידאה וכו׳ מ ה כמביאר־ כתיב בתריה א ם אלך בקרב צרה תחייני ודוק ־ ערך הושענא רבה א אם השים מי מעין בכלי מצוחצת בליל הושענא רבה ותעיין בי ־ א ס יש לחיות איחה שנה־ אפי׳ פיו ס ח י ט יעיטי סהימית יראה בבואה שלי שהם פחוחים ־ ואס njT הושענא רבה * •יזאם יראה פיו ועיניו סגורות ימות י וזה דבר ברור י מקדם לג ס ׳ סודי רז׳ * י-ובציוני פ ׳ שלח לך כתב עוד יש שמדליקין נרות ביו״הכ בשמן זית ומביעים בשמן בבואה •שלהם א ס רואים עיניהם ופיהם סגירים לא יוציאו שנתם * ויש רואים בליל הושענא ר ב ה בצל הלבנה י ו ע ע ס קלילא אית ביה אנו דמנינן שנותינו לשנות הלבנה י ושמעתי מהמקובליםשאומרים כי זה צריך בשעה שכוכב לבנה שולמת באותה הלילה ובשעה ההיא הנסיון אמתי ־ מד׳ תלפיות י ערך הזכרה א מ?$שה בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשורים במחולות שהיה מזכיר את השם בשירו והיה אותו חסיד מנדהו על כל פ ע ם ו פ ע ם * ס ׳ חסידים סי׳ ד׳ י ערך היכלות א היכלות הקליפות הקליפות בהם נ כ נ ס נת לראותם ולמענו שעעה בהם דכתי׳ וישת מן היין וישכר היינו שנדבק בהם והס טמאו אותו יגילו ערוהו י וזהו בעבור שבעל ביום והיכל זה הוא היכל גומר בת דבלים והיא אשת זנונים שלקת הושט עלפ ה ה׳ לרמוז שהעם נדבקו בהיכל ע מ א זה י ע מ ק המלך ד׳ ז׳ ע ״ א י ערך הכאה 'א ככר היו חכמים יושבים ובא אתד ושאל א ם הבן מ כ ה את אביו לאתר מיתה הוא פעור י וכן אם מ ת ה א ב ועושה בו הבן חבורה ע ד שהדס יוצא הוא פטור ״ ׳ ו ח ם מקללי חייבי ומאי שנא־ אם בעבור הביזוי שמגיע לו כשמקללו׳ גם זה ביזוי שמכהו ל א ח י מותי ־ יאמרו לו כי מיעלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתי מש׳׳אכ בהכאה י ס׳ חסידים ס /ת ק ״ ע י י ערך הכנםת אורחים ;א הכנסת אורחים מלבד שהיא מהמצית שאיכל־ס פיריחיהס ב ע ו ״ ה ז ׳ עיד י מ ר ו בתנתימא פ׳ כי תצא דשכר ה כ נ ס ת אורחים הוא שיהיו• לו ב ט ם י ד3ש לפי י ערך ה ל כ ה עדן ׳••־ . מהדם הלבה ערך הלכה n אJ1*?&D pD*2 בלימוד ה ל כ ו ת ׳ ׳טוב לעסוק ב נ ח ע ד ביהיה כלאה מאוד ומזיע׳' כי ע ס ק ההלכה לשבר הקליפות שהם ס ו ד הקושיות וצריך שיטרח ; האדם להמית עצמו ולשבר כתו ולהתישו ובזה ישבר הקליפות ־ ס ט ר הכונוה • ערך המן א המל הפיל פור הוא הגורל צמזלות ונפל בידו מזל דגים שהוא באדר ־ אמר ת פ ו ס י ם ה ס בידי כהדין נונא י אמ״ל ה ק ״ ב ה להמן רשע ה ס אינם בידך א ח ה בידיהם י מ ה הדג הזה ^ ע ם הוא בולע פ ע ם נבלע כך א ח ה נ ב ל ע בידיהם ונהפיך הוא אשר ישלטו׳ היהודים ה מ ה בשונאיהם י מד׳ חלפיוח משם מדרש ילקוט ־ ב ךן^ן ב מ ״ ק עולה י״ד י וכן ס מ א ל ב מ ״ ק עולה י״ד י וזה מוכה בזה י״ד שעמים י״ד עולה קוץ י וכן ה מ ן במילוי כזה ה ה מ ס נון עילה קוץ * ולכן אמרו ז״ל במדרש שלא רצה שום עץ שיתלה בו המן כי א ס הקיץ נד ק הוא קוץ עיי׳ אסתר.רבתי'•: רמזי הרמ״ז • וזהו רמז ה פ ס ו ק יד ליד לא י נ ק פ ר ע ־ פי׳ כי ייד פ ע מ י ם " ד עולה לא י נ ק ה שהוא גי׳ קוץ הרומז להמן ה ר ע י ג כתב ה ר ב מדרש תלפיות ע נ ף אחשורוש משם המפרשים כי הגורל שהפיל המן היה ע ״ י חתיכת עצם מרובע שיש בו נ ק י ד י י /מ א ר ב ע ריתוהיו שקורין דאדי * והפור הזה מן הצד שיש בו נ׳ נקודות •מצד חחתיתן יש י ^ א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ומן הצד שיש ב י שש כ ק ו מ ת יש בחחחיחו נקודה א ח ה י באופן שאם הפי;] שלשה פורים ויהיו למעלה בשנים מ ה ם בכל אחד א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ובשלישי ששה נ ק ו ד י ה ־ ,א ם ה ה פ כ ם לראיה הנקודות שיש ב ח ח ח י ח ם חמצא בשנים מ ה ם ג׳ נקורוח בכל אחד • ובשליש; נקירה אחת ־ באופן שלמעלה יש א ר ב ע ה וארבעה וששה י והס אותיות דודי ולמטה יש שלשהיישלשה ואתר־ והס אותיות אגג י והמן הפיל ג׳ פורים ויצא למעלה אותיות אגג ושמא כי עלה למעלה י ו ה פ כ ס ל י א ו ת מ ה ל מ ט ה ומצא אותיות דוד י נמצא שכאשר ה פ כ ם נשאר היא ל מ ט ה ודוד למעלה ונל״עד : ע״כ י שבזה יומתק מ״ש הכתוב ביום אשר בעלו אויביי $ן ^ ס ; 3ל ו ט בהם ונהפיך הוא אשר ישלטו היהודים ה מ ה בשונאיהם י הכונה %zידי הגי$ל העילה לי אגג ל מ ע ל ה ש5רו אויבי היהירים לשליט ב ה ם ׳ ולא י ד ע ו ד י ונ^־יף׳^יא־ש^פצו ישא}&©רלראו<*'#ה שיש בתחתיתו וכשהפכן עלה דוד למעלה י ו׳היא־הוראל^*יזזי.׳משר ישלטו היהודים י מ ה בשונאיהם ודוק י ׳!•׳ י י .״1 עדז ןנ״ל ג״כ שזהו מהדם לד ;׳ דינהגה ז ה ט ע ם שקראו לימים האלה פורים * ולא פור מ ט ע ם שהמן הפיל שלשה י פורים כנ״ל ודוק ערך הנהגה א ל£י י מ ה שמתנהג האדם ע ם משרחיו ו ע ם בני ביחו על פי מ ד ה י ו מ ה נ ה ג י ם ע מ ו בשמים דבש לפי ערך הספד א הספל וקינוח וד״ה וכן ה ק ד ש מועיל מ א ד למתים והמתים נפדים בממד ,החיים • ״ ועיי׳ באורך בס׳ נשמה חיים י עד'שאמרו כשם שהקשה מ ע ל ה החץ * כן ה ה ס פ ד מעלה ה מ ת * מ ד ׳ תלפיות בשם צרור המור י יבזה יפורש אצלי מ״ש בגמ׳ אחים לי בהספדאי ד ה ת ם קאימנא ־ פי׳ ש״עי ה ה ס פ ד הוא מעלה א ת ה מ ת ומעמידו על עומדו ־ ודו״ק י ב ה£0ד שעושים עיי הצדיקים והתורה שאומרים עליהם גורמים להעלות נשמות עשוקות של שאר מתי ישראל להכניסם לגן עדן ־ ס ׳ יונת אלם פ׳ כ״ו * ערך הצלה א תגן ה ה ם כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן מפני שהיין והשמן קריבין על גבי המזבח ־ הצילו הפירוח א ה האילנוח * מכאן שהבן הטוב מציל, האב מגיהנם ־ וכן מצינו ב א ב ר ה ם שהציל א ח ח ר ה ־ פסיקחא ערך הצלחה א להצליח י לפני שר ושללו-,־ ק ו ד ם שיעמוד לפניו י א מ ר ־ אמתלאי בת כרנבו • טו״ב פעמיים ויצליח ־ כ״ב ב ס ׳ שורשי השמות ׳ הרמ״בן ז״ל שיאמר מגדל עוז שט ה ׳ ׳בו ירוץ צדיק וכשגכ שדי ר ״ ה שומר דרך יהוה ־ והוא ענין נשגב בדו״מ * קירח פרשה וישלח יעקב וכו׳ * המלך ־ שהיא מסוגלת לחן ולחסד ־ י י כ י י ן דבש לפי י ומצאתי בשם בו ירוץ גי׳ ורבינו הקדוש היה ע ד שם המקום סוכות * כשהיה הולך אצל א נ ט ו נ י ט ס t pדבש למה״רוץ זלה״ה * והרב מד׳ חלפיוח כ ח ב שייאמר אוח ואו מן אשרי המימי דרך ־ ששה פ ע מ י ם בכונה טובה ויצליח * ע ר ך הק׳י׳בה עח ן ד מי ° חק״בה ערך הק״בה א ה&״בה השלים מנין ישראל לשבעים נפש כשירדו למצרים מאי ט ע מ א דכהיכ־ הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש * ללמדך שהק״בה נכנס•• ב פ ׳ כשש מאור* לכלל השבעים * פ ס י ק ת א וברבינו בחיי ז״ל ב פ ׳ :ע ק ב -ולפי מ ה שדרשו אלן{ רגלי שהיו ח ס ר חד ו ה ק ״ ב ה נ כ נ ס ע מ ה ם והשלימם לששים רבוא א ״ כ מציגו שהק״ניז השלים מניינם בין בירידה בין בעליה ־ וזהו שאמר ליעקב אנכי ארד ע מ ך מצרימה והנני־ אעלך ג ס עלה • מדרש תלפיות י למה נקרא שמו של ה ק ״ ב ה מ ק ו ם ־ שכל מ ק ו ם שהצדיקים עומדים שם היא נמצמ׳ כ ע מ ה ס י שנא׳ בכל ה מ ק ו ם אשר אזכיר א ה שמי אבוא אליך וברכהיך מ ד ׳ שוחר ט ו ב י ערך הרוגים א אלם מישראל שנהרג ע״י אומוח העולם א ע ״ פ ש א י כזה שנהרג בלא משפט * מיד נו צ ק ד ט ו ן כ ק ל עליו עונש 3 בא מלאך קדוש ולוקח נשמתו ה וחוקיו ' בפורפירא דמלכא י ואז נשמה זו מזדככת ומתגדלת א ע ״ פ שאין בה מעשים ע מ ק המלך הצ?!5ןה שצועקים אותם הצדיקים לא בשביל כאב גופם כ׳ בשרס לא יכאב 2 רק כי בצעקתם ובהבל פ י ה ם שיברים אויר החיצונים שלא יעכב מל י ד ס ־ פן ת״ו יגרום להם להרהר אתר מדותיו יתברך י JI םל מד׳ תלפיות י הצדיקים ה מ ח י ס צריכים להתמרק ב נ ה ר דינור חוץ מן הנהרגים על קדושה השס׳ הואיל ושחו בשמחה כוס ה ת ר ע ל ה בעי״הז י מד׳ תלפיות בשם ס ׳ יונת אלם * ד הסתכלות : ה א ד ם ב נ ה ר ג י ס ובנצלבים פוגס ע ד מאיד בנפש ואפי׳ ב ה ס ת כ ל ו ת רתוק ממנו מ א ה אמה ־ כתבי האר״י ז״ל י ערך הרים א כ ךן ןיי א ר ר ע דמחרגמינן עורי קרדו י ה ס הרי חשך י זוהר בראשית ד׳ ס ״ ד י מי יעלה בהר ה׳ וכו׳ י כתב ה ־ ב עוללות אפרים סי׳ נ ״ ה ה ע ע ם שנמשלה הדבקות׳ בו יה׳ ובחורתו לעליית ההר היינו שכשם דלעלות בהר צריך שיהיה קל שלא־ יהיה מ ר ו 3ה בגדים י וגס שלא יאכל אכילה ג ס ה ־ ־מעכבים עלות בהר י וגם שלא ישא ממון ה ר ב ה כי כל אלה״ כן ההולך אתר ממין שמצית אכילה י הן הנה מ ע כ ב י ת להדבק בוי יתברך עדו מהדם לה הרים יתברך ולעלות לארן החייס וסי׳ משא ממון שמלות אכילה ע ״ כ ׳ ח ה ן לענ״ד רמז כי עונותי ע5רו ראשיי ה ט ע ם הוא כמשא כבד שהלכתי אתר ג דברים אלו י ולכן יכבדו ממני , מלעלות אל הר ה ׳ י 3לאחורי ודוק י 1 הרי חשך יש שס בכי אדם בלי יצר ה ר ע ׳ וז״ה רבד .אלהים בין האור שהם הצדיקים בצד זה ־ ובין הרשעים שהם בצד זה ־ סודי רזי י סיכי׳ ה ג ם דכעבד במחובר אסור לגבוה י איפשר דהיינו דוקא א ם הר נתלש דכך היא הבעיא דדמי בר ח מ ח המשתתוה להר אבכיו מהו למזבח ־ חבל ה ר סיכי אןם א ס עבדו עליו ע״ז מותר לגבוה • לא כן תבור וכרמל שכתלשו ־ וזהו ההר ח מ ר אלהים לשבתו דייקא י ומיהו מהירושלמי דפריך על ב ״ ה מ ק לא מ ש מ ע כן י מדבר קדמות י ואני אומר דמהר המוריה לא קשה מדי י כיון שלא היה הר מקודם ולא עבדו עליו ע״ז * ואדרבא היה מ ק ו ם ע מ ו ק י כרכתי׳ על אחד ההרים אשר אימראליך שלא כתגדל ע ד שעת ה ע ק י ד ה י מלשון את ה ׳ ה א מ ר ת י כמ״ש חז״ל י וכן היא בילקוט שהיה המקום עמוק ומיראתו נעשה ה ר י ולכן נקרא ה ר המוריה לשון יראה י ולכן נעריו של אברהם לא ראו שיש ה ר * וכמו שיסד הפייט ויאמרו לא נתזה ר ק מהמור ־ ודוק י ומיום העקידה ע ד בכין ב ״ ה מ ק א ע ״ פ שהיה הר כבר כתקדש לגבוה ושוכ איכו נאסר י ערף הרן א נ ת ע ב ר ביהושע כהן גדול דכתיב ביה הלא זה אוד מוצל מאש י ונמרוד שרף הרן ל ה ק בכבשן האש י ו ע ת ה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו י ורצה ה ק ״ ב ה להצילי על שמת ונשרף אז על קידוש השם לכן ע ת ה הצילו ב פ ע ם הזאת י ה ר מ ״ מ משם מהר״י ס ר ו ק • ב כתוב בזוהר פ׳ לך לך ־ ויאמר ה׳ אל א ב ר ס מ ה כתיב לעילא וימת הרן על פני ת ר ת אביו י מאי איריא הכא י אלא ע ד ההוא יומא לא הוה בר נש דמית בתיי אבוי בר דא י עכ״ל י והוא ת מ ו ה שהרי הבל מ ת בתיי אביו י וכן למך אביו של נת מ ת בתיי מחושלת אביו כמוכת מן הכתובים י כי למך נולד למתושלת בהיותו בן ק פ ״ ז שנה וימי חייו חשע״ז שנה בין הכל ח ח ק ״ ס ד שנה וימי חיי מחושלת ת ת ק ״ ס ט ש נ ה * נמצא שנשאר חי אתר למך בנו ה ׳ שנים י וצ״ע י ובאמת שזה כ מ ה היה קשה בעיני דברי הזוהר האלו * ואחרי מופלג ראיתי להגאון מוה״רר חיד״א זלה״ה בחידושיו שכתב בגיליון הזוהר י וז״ל הקושיא מבוארת דהאיכא הבל ולמך וזה שטס עלה בדעתי שאחר חידוש העולם במבול ק א מ ר י ולא שוה לי י עוד יש לומר שעל פני ת ר ח דיקא שהמיהוהו בפניו לא כן הבל שהמיתוהו שלא * עח מקדה הרן , שלא בפני א ד ה ״ ר ׳ ולמך בהיות שמחושלח חי יותר מן הכל והוסיפו לו כילה ש נ י ם בחמשי־ שנים שמת למך קודם''אביו לא תשיב כי שם נשבעו שניהם שנים ר ב ו ת * ומתושלח היה ל ו ת ו ס פ ח מכל חי * ו ע ת ה ראיתי שכתבו משם הרמ״ז ז״ל דמתולדות נח ק א מ ר והיינו ע ״ ד ת י ר ו ך ראשון׳ ולמ״זהןבז״ת ראיתי תירוץ.ב ושס כתב דלמך לא היה לפני אביו י ואינו־מחוור דמי־ , ״ מ ר ודוק מאין עכ״ל י ולע״נד כל תירוצים אלי אינם מחוורים ומדוקדקים בדברי הזוהר־ דמ׳יש עד ההוא יומא לא הוה בר נש ד מ ח בחיי אבוי בר דא י לח יח־שב לכי תירוצים אלו * י כ ע ח צ״ע׳ י ערך השכמה א י ל^לם ישכים א ד ם לבית ה כ נ ס ח כדי שיזכה וימנה מעשרה הראשונ ם שאפי׳ מ א ה באים אתריו נותנים לנ שכר כנגד כלס י ס ׳ חסידים סי׳ י״ח • הבא ב להורגך השכם להורגו י כתב ה ר ב תיד״א זלה״ה בשם ליקוטי גורי האד״י ז״ל. כ״י י פירוש שאם בא היצ״הר להורגך ע״י פיתוי מעשים שאינם מהוגנים אין.לך יוחר כח שתהרגהו אלא ב ה ש כ מ ה ׳ וזהו השכם שצריך לעמוד בתצות לילה לעשות היתוד העליון של י ע ק ב ולאה ע״י התורה ־ וגס לבכות על ה ע ד ר היחוד של ז״א ורחל בזמן הגלות י ובזה ימות ה מ ק ט ר ג י אבל א ס השכב ע ד אור הבוקר הוא הורג אותך כי השינה אתד מששיס במיתה ע כ ״ ד ערך התבודדות א ההתבודדות היא מ ע ל ה גדולה ליתד מתשבתו אליו יתברך •ולתורתו ולעבודתו• ואמרו הראשונים בד קדש ילבש י מדבר קדמות ־ ערך התרה נוסח בגזירת ה ח ר ה ה ח ר ם מ ה ר ב מד׳ תלפיות י עירין שריוהא' ובמאמר ,קדישין מ ח י ל ה א ׳ מרשוח בי דינא ע י ל א ה ׳ ומרשות־ 3י דינא ת ת א ה י ומרשות התורה י ומרשות.כל החכמים י ומרשות כל ה ת נ א י ם והאמוראים י ומרשות רבנן דקיימי הכא נסבינן רשוחא ־ למישרי כל ח ר מ ה א י וכל כמהא• דאית בשל הדין פ ב ״ פ בההוא ח ר מ ה א ־ הוא ח ר מ ה א ליהוי׳ שרי ומחול מחול ושרי י ושרי־ ומחול מחול ושרו שרי ומחול מחול ושרייויההפך ההוא ח ר מ ה א לברכהא כ מ ה דהפיך קב״ה־ לוטי דבלעם לברכתא י כמה דכהי׳ ולא אבה ה׳ אלהיך .לשמוע אל בלעם •ויהפוך ה ׳ אלהיך• * . -v •&ןן• עדז מקדם ל\4 ההרה לך א ה הקללה לברכה נ י אהבך ה ׳ אלהיך י ה פ נ ה מ ס פ ד י למחול לי פ ת ח ה שקי וחאזרני שמתה * אז תשמח בהולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלס לששון וניחמחים י<שמתתים מ י מ נ ם ־ פ ד ה בשלום נפשי מקרוב לי כי ברבים היו עמדי-׳ ופדויי ה ׳ ישובון ובאו ליון בדנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמתה ישיגו ונסו יגון ואנחה י ויאמר ה ע ם אל שאולהיונהן ימיה אשד עשה הישועה הגדולה הזאה .בישראל חלילה חי ה׳ א ם יפול משערת ראשו ארצה כי ע ם אלהים עשה היום הזה ויפדו ה ע ם את יונתן ולא מ ה ־ בורא ניב שפחיס שלום שלום לרחוק ולקרוב א מ ד ה׳ ורפאתיו י וריח ל5שה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן *שי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך ה׳ אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד • ו א מ ר ח ם כה לתי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ־ ר ח מ נ א שרי ליה ־• רחמנא שביק ליה׳ רחמנא מחיל ליה־ )יאמר כן ג׳׳שלשה פ ע מ י ם ( ויפיק ח ר מ א מ מ א ת ן וארבעין ותמניא איברים דיליה י ולא לימכיי ביה ולא בזרעיתיה׳ כמהדכתיב ה׳ שמעתי שמעך יראחיה ׳ פעלך בקרב שנים תייהו בקרב שנים תודיע ברוגז רתם תזכור י תזכיר רתם ברוגז י •רתם ברוגז תזכור ־ וכתיב ונסלח לכל ע ד ת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל ה ע ם בשגגה* וכתיב ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שתת מצאתי כופר י אות ואו ^7^C*ZF ,.־ •.ערך ואו :א ןא,י ברחשי חיבה'מולדה התיבה שני פ ע מ י ם וכמו שדרשו רז״ל על פסוק ויתן ילך יתן ויחזור ייתן מדבר קדמות משם הרב י וי העמודים • • ם *אי להןסיף או לחלק * כתב ה ר י ע ״ ב א בשם גדולים ־ דמחלוקת ר׳ יונתן ור׳ יאשיה היא בלאוין־ אבל בעשין לכ״ע ל ה ו ס י ף ' והרב מ ה ר ״ ר איסרלן בפסקים ץכתבים בסי׳ ע ״ ג כתב ־ :נ י א ו ת ישע־ות לא אמרינ; יאי לתלק ־ ומהרש״רם בהשו׳ א ה ״ ע ס י , ' מ ״ א כתב דמתלוקתם היא בדברי׳הכתוב הךיבלשון^צי־ארם הואי' להוסיף־ אכן האחרונים ; ׳••'לאקו עליו' ו ה ב ^ ר ר י ד ו ה ' ־ ' י כ ל חילוקים'אלו י ו ע י ל ד ל ^ י ף ׳ ד צ ׳ ש ה ' מדבר קדמית ־• ••••־ ו ב א לציון עדן מפןדם ובא לציון ערף ובא לציון א הטעם שאין אומריס יבא לציון במיצאי בבת כי א ס ואהה קדיש ־ כלי בלא יאמרו הגייה שברתי ישראל בלילה ב ט א הגואל לכן פיהחין ואתה קדוש ־ מפרשים * ערך והיה אין א יהיה אלא מיד כן שנינו בספרי כ׳ כי תביא ־ מדבר קדמית ־ ערך וידוי א יתודה ה א ד ס כסדר הררי׳ המסידר ביי״הכ ־ אף שיודע שלא ח ט ה בכלס י כי היא מתידה עליו יעל כל בני ביתי יעל כל מי שהוא משורשי נר׳׳ ן שלו * ועיר כי כל ישראל ערבים והיא נענש על מ ה שחעא חצירי ולכן הוידוי הוא בלשין רביס * מ ד ב ר קדמות משם האר״ י ז״ ל י ב ד?ן כ׳ ה ח ע א נמשל לחבל של שני חועין ־ והעין לחבל של ח׳ חיעין והפשע לחבל של עשרים חיעין * בסוד בישה ח ר פ ה כלימה י ולכן צריך לומר בלשון הוידוי מחבישש אני מחעא• ־ ינחפר מעיניה׳ ־ ומוכלם מפשעי י ודע כי ה כ פ ר ה לחעא ־ מחילה לעונות יסליחה לפשעים ־ יאם שגג ג׳ פ ע מ י ם בעבירה א ח ה נעשה עין ינדיכה מחילה * ואם עשאה עשרה פ ע מ י ם נעשה פשע ונריכה סליחה ־ J יען חס״ל נהר ל״ת י קושיא ע ל ו מ ה ׳ איך הרשע שהלך כל ימיו אחרי שריריה לבו׳ ולבסוף נ ה ח ר נ ן וחזר בתשובה בוידוי פה ־ איך אתי ד ב י ר ומבעל מעשה י והתירוץ היא כ* כל שעה שהישיאליחיטא יעיבר את פ ה ה ׳ • ה ק ״ צ ה מ ה מ ל א כ ע ס וחמה ־ והשטן שמחי וכשישראל מ ה ח ר ט על מעשיו ואימר ח ט א ה ׳ י הפליט מ נ ט ע ר לרוב י והק׳׳בה שמח שמחה גדולה * והדאגה שמקבל השטן ב ה ר ע ה הוא כפלי כפלים מ ה ש מ ח ה ששמח בשעח ה ע ב י ד ה י והשמחה ששמח ה ק ״ ב ה בשעה ה ח ר ע ה היא כפלי כפלים מ ה כ ע ס שכעס בשעה ה ח ט א י וזה כאשר ח ה י ה ה ה ר ע ה בלב שלם ־ ד עימד חס״ל נהר מ ׳ ־ היידי׳ לצייר שחעא בהחלט ישלא לבקש שים מין ההנצלוח־ וזה הפרש בין שאול הע׳׳ה ובין דיד ה ע ״ ה י דשאול כשאמר ח ס א ה י לא החליט ר ק א מ ר כ• :יראתי א ת ה ע ם ׳ אצל ד ו ד א מ ר ת ט א ת י ב ה ח ל ט ׳ והשיבי הנביא ג ס ה ׳ העביר ח ט א ח ך לא ת מ ו ת י וזהו כינת תכתוב מ כ ס ה פשעיו לא יצליח־ פי׳ איש ה מ כ ס ה פשעיו בדצרים א ח ר י ם עת מהדם .לז ויהי נועם וניחן ט ע ם לחטאו לא יצליח ־ אבל מי שהוא מידה ועיזב כל ט ע ם וכל אמחלא י מ ח ה י הרב בינה לעתים דרוש מ״ז • א כשאומר ערך ויהי נועם ויהי נועם צריך לכוין בר״ת ישאונך פ ן ת ג ו ף באבן רגלך על שתל ופתן י שהוא ר ״ ת יפת בר עשו ־ ובכל פ ע ם שאומרו יכוין לבטל קליפה של השכחה י כן כ ח ב בשורשי השמוח שסידר הרמ״ז ז״ל ־ ובמקום אחר מצאתי בכ״י שהמכר• כן ניצול מכל משחיח ומזיק י דבש לפי י ערך ותקין א ותימין פירשו בירושלמי והביאו רבינו שמשון פ׳יו דדמאי י ותיקין אנשים כשרים מ ח מ ד י ם על עצמן עי״ש י מדבר קדמות י ערך ותרנות א ותרנות היא מ ד ה בינונית בין הכיליות והפיזור והיא מדת הנדיבות מ ס ט ר א דקדושה* מדבר קדמות * ולכן א מ ר ה תורה מ א ת כל איש אשרירבנו לבו * והם הביאו אליו עוד נדבה • כ יותר טוב להתתבר ע ם ע ם הארץ שהוא ותרן בממונו * ובמשאו ובמתנו מלהחבר ע ם תלמיד ח כ ם עצרן וקפדן י ס פ ר חסידים סי׳ שכ״ד י א זבובים אות זין ערך זבוב שנפלו למים ומתו א ם תשימם בשמש ותשליך עליהם א פ ר מקלה תוזריס ונ״ל כי דבר זה רומז י י י' ל י א " ל אל ה א ד ם אשר נכשל ברשת זבובי מות הוא היצ״הר ע ד שנפל למיס הזידוניס ומת כי רשעים בתייהם קרויים מ ת י ם י תקנתו היא שתשימהו בשמש י שיהיה מן הנעלבים וכו׳ שנמשלו לשמש ח י ו ת ם ע פ ש כ ב מ ת ו מ ת פ י ו ת ותשליך עדן מסים זבוב יתשליך עליו א פ ר מקלה דהייני ביאחוז במדת ה ע נ ו ה ד נ ת י ב בה ואנכי ע פ ר ואפר ־ וע״י זה נעשה מ ר כ ב ה לשכינה כמ״ש חז״ל * ואז חוזר לחיותו א ע ״ פ ב כ ב ד מ ה י JH ב ולוק י כי יש קליפה ה נ ק ׳ זבוב והוא שד של דיחיס כלאיחא בכל המקובלים ־ וסימניך קח זבוב ושים איהי במקום הטחינה ריחיס ורכב ולה יזיק לו כלום ואדרבא מיסיף כה וגבורה י כי שר של ריחיס נקרא זבוב ואיני מזיקו ־ והוא שר ה מ מ ו נ ה למי שמבטל פריה ורביה * או גורס לבעל פריה ורציה סיפו מהגלגל בשר זה של ריחים ־ ולכן ע מ ל ק שחתך מילות וגרם ביטול פ ר י ה ו ר ב י ה ־ לרמה שמתגלגל בזבוצ כחוב ב ו י כ ח י ב ז א ח ז כ ר ו ן ב ס פ ר ושים באזני ר ״ ת ז ב ו ב י ר ״ ש מאיסטרפולי צם׳ דן י ד ן מ א מ ר י׳׳ג י ערך זדה א « ־ « הצביר ה י ן ״ ־ ה ב ״ ־ ר ״ ״ , .מ ה ־ -נ ,ל ־ אי••: א מחשבה שבחי נ נ ז • מ ד ב ר ק ז מ י ח ־ישס ה ר ־ נ ת ־ י ת וסימן לרבר ט לכל ה ט ס בשגגה ערך דרוג ר ע ה ב ע ה הזיויג גורמת עשיקת הילדים ־ שגה׳ עליהם ד מ ע ת הטשוקים והין להם מ נ ח ם • ולכן הצדיקים ה ס ה ח ״ ח מזווגים מ ע ר ב שבה לעדב כ י צ ש צ ת אין שום נפש נעשקה בשביל מחשבה ר ע ה ־ ע מ ק המלך . ב בהזדוג אדם ע ם אשתי א ם מ ה ד ה ד באשה ה ח ד ה הו צ צ ה אל נכר י וגם האשה א ם מ ה ר ה ר ת באחר או בגוי יש כה להחליף הנשמה ייצא מ ה ם א י : כופר באלה׳ ישרילל ח ״ ו ׳ והגויה א ם מ ה ר ה ר ת בישראל בהזדוגה ע ם בעלה י הבן הנילד . . .ו ר אהד שמהגדלים שם, טיפית קדישות שלא נעשה באיסור ־ כלס ה ם נגנזוה בהיכלא חד דמלכא ־ מ ד ב ר קדמית בשם מ ה ר ״ ם גאלאנטי בחשו׳ כ ״ י משם זיה׳׳ק כ״י והתם טליו ב כ ׳ ׳ י קדשו ממש ־ וזהי מ ה שרמז בלעם בנבואתו י מי מ נ ה ע פ ר י ע ק ב ו מ ס פ ר א ה רוצע ישראל * לומר שכל רביעיוהיהס ספירים ימונחיס בביה גנזיו י ד זיווג עליון א ם יהיו כל העולם רשעים ח׳׳ו איך יהיה זיווג למעלה כ׳ צריך מ ע ש ה התחתונים־ כ• כן יסד ה מ ל ך ־ לצן חניך שהוא מ ט ט ר ו ן ־ ואליהי שהיא עת מסרם לח זיווג סנדלפון לא מ ח ו והס חיים ־ והס מעלים מ״ ן והוצרך אחד לת״ת ואחד למלכות מדבר קדמות בשם ליקוטי האר״י ז׳׳ל י ודע כי כל מקום שנזכר זיווג למעלה כביכול הוא חיבור חסדים ע ם גבורות ל מ ח ק ם י ס ׳ הליקיטיס מהאר״י ז״ל על פ ס ו ק א מ ח מארץ חצמח ־ והאשה שויס במעלה אי איפשר שיולידו י וזהו רמז א׳ איפשר n לשני מלכים בכתר אחד * ה ר מ ״ ע ז״ל ב א מ א מ ר א ם כל חי י ג״כ לענ״ד רמז מ ה שאמר שלכן אמרו חז״ל חות דרגא ינסב אתלזא ה ק י ב ה לאברהם כל אשר ח א מ ר אליך שרה שמע בקולה י כי ביצחק יקרה לך זרע * הכונה שחהיה טפל לשרה בנבואה י כמ״ש חז׳׳ל י ואז לא חהיו שויס ב מ ע ל ה * וע״י כן כי ביצחק יקרא לך זרע * שידעו שהוא זרע שלך ־ אבל א ם חהיו שוים ב מ ע ל ה יאמרו העולס שאינו כשחאיען ונ׳׳ל החך שלך י כי השוים 5מעלה אי איפשר שיולידו י * הנה לפעמים י א ר ע כי א ע ״ פ שיהיה באדם נפש א ח ה טהורה ועליונה יבוא איזה פ ע ם לידי כ ע ס ואז חצא מחנו ו ח כ נ ס במקומה נפש אחה גרועה ־ או ג ״ כ יחלה האדם איזה חולה גדול ואז תתחלף נפשו בנפש אחרה * או יארע לו חולה ה ט פ ל והנכפה ותתתלף נפשו והלך באיש אחר והכנס בו נפש אחרת י וזהו סוד צדיק כל ימיו ולבסוף הרשיע או להפך ־ וכיון שהדבר כך איפשר ג״ כ שימשך מזה עוד דבר אחר ־ והוא כי א ס פ ד ע ח ה היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בה זוגו י כיון שנחחלפה נפשו וניתנה לאיש א ח ר אוחו איש א ח ר יקחנה ־ t שער הגלגילים הקדמה ה׳ י מי שאינו מהקדש בשעה הזיווג בניו לא יש להם כי א ם נפש חיה כ ב ה מ ה * זוהר חדש * ורביגו האר״י ז״ל א מ ר כי רוב הדור בגלגיל שעבר היו בבהמות זולת השרידים אשד ה ׳ קורא י ופי׳ הרב אספקלריא המאירה שזהו שאמרו חז״ל בידוע שלא עמדו רגלי אבוהיו על הר ס י ט ־ דגלגול הראשון נקרא אב והיו בהמוח לכן לא עמדו על הר סיני כמש״ה אל ירעו אל מול ההר ההיא ־ מ ד ב ר קדמות י וג״ל שזהו רמז ה פ ס ו ק ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נ ד מ ו ׳ הכונה כי אדם שלא ילין ע ם אשתו ב י ק ר י דהיינו שלא בקדושה* איהו תשמיש נמשל כבהמות נדמו * כי כמו שהבהמות יולדות בהמוח כמוהם י כן ה ס יולדים בנים שאין להם כי א ס נפש תיה כ ב ה מ ה י ולכן ביערתי הקדש מן הבית ר״ח בהמה * לדמוז כי מ ח מ ת שביער הקדושה מביתו זו אשתו5שעת הזיווג י דין ג ר מ ה להוליד ב ה מ ה ודוק * ח ©עמים שנגזרה אשה לאדם וקודם שהגיע זמן נישואין לבן זוגה ביני ביט ה ק ״ ב ה גוחן אוחה לאיש אחר י וכשמגיע זמן הנישואין לבן זוגה מ ה בעלה ונישאה לזה י וזהו שאמרו וקשה לזווגן כקריעח ים סיף י ילקוט חדש י ערך זכות אבות א כתבו׳ התום׳ שבת ד׳ נ״ה* דגם א ם זכות אבות ת מ ה ברית אבות ל א ח מ ו ה י ור׳׳י ס ב ר דאף זכות אבות לצדיקים לא ת מ ה ]ולן הוד ברטיא מהימנא ח״צ מהדם זכיות עדן ד ׳ ק ע ״ ד ע ״ א [ והרב יפ״ת סוף 5׳ ויקרא יש לי שיניה א ח ר ת דאע׳׳נ ח כ ו ת אבות ת מ ה מדבר קדמות היינו לעשות נ ס או הצלה בזכותם אבל להצלה פורתא לעולם לא ה מ ה ־ ועיי׳ מ׳׳ש ה ר ב עצמי ב ס ׳ דבש לפי מ ע ר כ ת זין עי״ש • ערך זכיות א כתבו גורי האד׳׳י שכשיהיה ה א ד ם בצרה יזכיר זכיותיו וינצל י וכתב ה ר ב תיר״א ז׳׳ל שצריך לדבר בלשון ס ת י ם יה׳ בותן לבות וכליות יבין כונתו וירתס עליי ־ שאס יאמר בפי׳ שיש לי זכיית יקטרגי עליי יימצאו כ מ ה מימין בזכיותיו ותהי להפך יבזה שי׳ הרב הגדול כמו״הר יהירה חאביליו ז״ל מ ה שאמרו בתנא ל ע ו ר י מ ד ה הדין עליו ־ דבי אליהו י קענהי מכל החסדים אין קנינה׳ אלא מ ע ע ואין מ ע ע אלא צדקה וכו׳ * הכינה שזכר ב ע ת נדהי זכיותיו ש נ ה מ ע ט ממינו בצדקה יגמיליה ח ס ד י ם ע ״ כ ־ והלבישו בלשון ס ת ו ם ד מ ש מ ע לכאידה שנתמעטו זכיותיו מכל ה ח ס ד י ם שעשה ה׳ ע מ י ־ דבש לפי י ובזה יובן לענ״ד מ ה שאמר דוד בידך עחותי הצילני מיד אויבי ומרודפי ־ שלשון זה מישהמע להרי א נ פ י ׳ שהפשט היא בידך עהיהי שעבדו עלי בין לטובה בין לרעה לכן הצילני יכי׳ כי הכל בידך ־ וכמי שפירשו המפרשים ־ ולפי דרכני הזכיר זכייחיי יאמר בידך עהותי שאיני מ א ב ד אפי׳ ט ת אתד מ ה ם ימים ולילית י תצית לילה אקום להודות לך ־ וביום ידי עסוקות בדם שפיר ושליה לעהר אשה לבעלה וכתיב הנני ה׳ כ׳ אליך א ק י א כל היום י לכן הצילני י :י ׳ • ירוק • ערך זכירה א לזכירה תכוין בשים שלים באומרך ברוך א ת ה ה׳ כי שם זה נקיד בשורק כיה יו V» 1H הו י כנידע שהיא ניקיד הייית היסיד יתכיין כי שירק אותיות קשר כ׳ א ת ה תקשר כל העולמית ע ״ י היסוד י שיתקשרי דברי התירה יהחכמה בלבבך. ישלים ג ״ :היא היסיד שהיא זיווג החתן ע ם הכלה יהיא חיביר היאי ע ם ההא ומשם ה נ א ה ט י פ ה יהטיב והשלים בעילם ־ מדרש חלפייה י ב לזכירה יהי ולפתיתת הלב י במוצאי שבה בשעה ההבדלה קידם שהשהה היין ה ח מ ר פסוקים ב מ ה יזכה נ ע ר וכו׳ ע ד לא אשכח רבדיו* שלשה פ ע מ י ם ־ ואח״כהאמר ־ -נ י ן מלפניך אליהו הנביא עשה למען שמו הגדול המרומז בתוך אותיותיו I יהוה נביא אל [ שתפתת לב• בתורה ב מ ק ר א במשנא בתלמוד ב א ג ד ה ב ס י פ ר א ו ס י פ י י בפסיקתא ־ ובמכילית וברייתות ותוספתות ומדרשים ובכל ס פ ר י הפיסקים ושלא אשכח דבר מכל מ ה שאני שינה ולומד מ ע ת ה ו ע ד עילם י מדרש תלפיות משם ס כ ״ ׳ ־ ג דברים /גרו iדברים זכירה שהם פועלים מ ״ פ ה ט ב ע לזכירה אלו ה ם מהדם לט מרס ח ת להסיר השכחה ולהוסיף ד ע ת והשכל ולהסיר הליחה מהמוח ולחזק האלטומכא ילהונניל לכל האיברים החולים מסיבת הקור י סח צמוקים אדומים והסר הגרעינים וקח בוטנים י ואם לא חמצא בוטנים קח לוזיס מכל א ח ד ליטרא אחת וקח זעביל ופלפל ארוך מכל אחד חמשה דרהאמיש י ן ה ד ר ה ם הוא משקל שמיניח דורו | ולבונה זכה עשרים דרהאמיש • יתרוק הבשמים כל אחד לבדו י ואח״כ ה ח ק הצמוקים והבוטנים אי הלוזים וחדיק אוחס במכחשת של שיש ע ד שיעשו ממו ע י ס ה * מעורבים היטב א ח ״ כ ת ק ח הבשמים הנזכרים ו ת ע ר ב ם ע ם ה ע י ס ה הדק היטב ע ד שיתערבו ע ס ה ע י ס ה בטובי ואת״כ ה ע ש ה מ ה ם כמו הלוה דקיה ע ב י ה כעובי ס ל ע אחד ותשטח אותם בשמש • ־ ט ד שיתיבשו ויאכל מ ה ם באשמורת ה 3ו ק ־ הליבא דיקנא משלשה ררהחמיש ער תמשה י וכן ה ת נ ה ג לפחוח ער ארבעים יום י שם ־ ל זביררן עמלק י כתב הריקח משם המדרש א מ ר ה ק ״ ב ה לישראל בני בזמן שאחס קירים פ י ש ה עמלק מ ע ל ה אני עליכם כאלו מחיהם את שמו י עכ״ל • ערך זכרו לברכה אדם א ש נ פ ט י לעילם כשמזכירים שמו אץ אומרים זכרו לברכה אלא א״כ יודעים בי ישכל מעשיי לשם שמיס־ ם׳ חסידים סי׳ ה ח ק ״ פ ח ועיי׳ סי׳ חשמ״ח י ערך זלזול 1 א המזלזי־ ובזה חבירו והוא שוחק כנגדו ליקה כל מצוהיו וכשמת מראין לו כל מצות ה א ח ר מפני ששתק וז״ש ה פ ס ו ק מי ילד אח אלה ואני שכולה וגלמודה ינעם לענ״ד מ״ש חז״ל הנעלבים ואינם עילבים שומעים ח ר פ ח ם ואינם משיבים עליהם ה כ ה י ב א ו מ ר ואוהביו כצאח השמש בגבורחו־ דימה אוחס לשמש ששמעה ח ר פ ה ה מ ה ל מ ה ולקחה א אורה והיא נ ח מ ע ט ה ־ גס כאן לוקח אירו שהם המצות והוא ת מ ת מ ע י י י ידיי־ י ערך זמירות א י^ךל זמרה מועיל לזכירה י והעצבוח גורם שכחה • כ״כ בס׳ א ר ן החיים מזמור ל״ח. ב יזהר מי שיש לו קול נ ע י ם שלא יזמר ניגוני נכרים כי עבירה היא י ולכן נ ב ר א קולו נ ע י ם לשבח ביראו ילא ל ע ב י ר ה ׳ ואדם יפה ישמור עצמו מניאוף כי לא לכך נבל־א יפה ־ ס ׳ חסידים סי׳ חשס״ח י ערך זנות עח מקדם זנות ערך זנות א שיסורין ממרקין עוטחיו בל אדם י ב ח ט א ז ט ה אין ממרקין באף בסיגל יסיי־י; אם קשים י מ ״ מ אינו טציל מדיג? בל גיהנם ־ 2 •לקיט מבלי אמר ד׳ יהישע בן לוי משים בד ק פ ר א על הכל ה ק ״ ב ה מייחד חין מן ה ז ט ה • תנחומא י וכן אמרי בזוהר הקדיש ליח ק נ א ה קמי קב׳׳ה כקגאת ה מ ט מ א אוח בריח קדש * וכן נ א מ ד בפינחס ח ח ח אשר קנא לאלהיי־ והק׳׳בה א מ ר בקנאו א ח ק נ א ה ׳ בחיכס י כי בעד אשה זינה ע ד ככר לחם י ה ס אותיויז ג על ה ז נ י ת ' רמך שני ממינים להעניש כחל יש ~ נוהר ממונה להכניעם • לכן כשישיב בחשובה ׳כיין ב י י ך א ח ה יהיה המחזיר שכינתי לנייך ס ״ ה ט ה ר - ינהל־ ייצא מעדן־ ה ד ב אספקלריא ה מ א י י ה משם הרב הקדיש מהד״ש מאיסערפולי זלה״ה ־ מי ד שנכשל באשת איש אין לי תשיבה ־ ואמי יאימר אי; פשע יכי׳ ־ גם הבא על הפנייה עליי נ א מ ד ייזל אביו יהי׳ בכלל כל הנהגה מן העילם היה בלא 5ר כ ה כאלו גיזל להק״בה י ; נ ס ת ישראל ־ יה״ני בלא ב י כ ת נישיאין שהם שבע ברכות י חדש משים זיהר ייקרא ד׳ ע ״ ח י וס״כן ילקוט איך אמר שהבא על אשת איש אין לי תשובה־ הא קי״ל אין לך דבר שעימר בפני התשובה י יאפ׳ כ פ י ב ע י ק י כל ימיי כתב ה ר מ ״ ב ס שיש לו תשובה ־ יאיפשר דאיירי שהיליד מ מ נ ה ממזר ־ שעל זה א מ י י נ ן בגמ׳ איזהי מעוית לא ׳יכל לתקין זה הבא על ה ע י ו ה יהיליד מ מ נ ה ממיר ־ ך|א ר, שחטאי ישראל בשטים בזנית־ לפי שטבע המים ה ה ם מילידים זנית־ ילק כששתי ישיאל מימיי ־ תטאי בזנית י ואיתי נחל שטים היה משקה א ת סדים ולכן היי שטופי זמה ־ יעתיר ה ק ״ ב ה ליפאתאתהנחל־ ׳לקיטעמים׳ ונ״ל שלק נ ק י א שם המקים שטים ־ מלשין יאת כ׳ שטית ט י מ א ה ת ח ת אישך דאייי׳ ביניי־ • ך מי שהיא מייתר לעבירת הש״ית נ ק י א קדיש • בתסרין ואי ־ כ׳ היאי היא מאיתיית השם הקדיש ילכן נ ח ס י ה כי אין קדושה במקים ט י מ א ה ׳ רביני בחיי פ׳ שמיני ־ העלייה י יכזה ימי שהיא מייחד לזנית נקרא קדש יזהו שאמיי תי׳׳ל קרישים תהיי נ־יריס יון יביא על נכין נ י :ה ק ״ ב ה ליימיה מ ה א ת ה י י א ה • י מ י ה י י א ו מ ר מ ק ל שקד א ט ריאה כי מקל היא ס׳׳ת א ב ר ה ם ינתק ישראל• פי׳ כ* בני א ב י ה ם ינתק ייעקב • שקד אני ר י א ה ׳ שהם פריצים בעדייה דכתיב יטן נבהי בנית טי; יכי׳ .ילכן אני ריאה שניטלה מ ה ס אות ואי שהיו ע ם קדיש י ונשאר שקד שהם איהייה קדש י ״ א מ ר ה ׳ אלי ה ט ב ח לדאית כי שוקד אני וכי׳ י פי׳ אני אמרתי להם קדושים תהיי כ׳ קדיש אני י • ע כ ש י י :נ י ט ל ה מ ה ם אות ואו ונעשו קדשים י גם אני במקום כי קדיש אני י כ׳ שיקר אני על דברי לעשותו עדן זקנה פ)הדם מ ערך זקנה א צריך אדם בילדוחו להחפלל על זקנחו שתהא עינו רואה ופיו אוכל ואוזנו שומעה ורגלו מהלכה ־ שבזמן שאדם מזקין הכל מ ם ח ל ק ממנו ־ ן^ן ב חנחומא • אשמאי יש מפרשים זקן גוי־ כן פי׳ ה ג א ו נ י ם ׳ והביאו ראיה מהירושלמי ר׳ יוחנן היה קאי מקמי סבי דאשמאי י וכן פי׳ רבינו אליעזר ממיץ י ורש״י פי׳ אשמאי ישראל רשע י ור״ת פי׳ אדם בור ע ם הארץ י מלשון והאדמה לא תשם כתרי ימו לא •חבור־ ס׳ חרידיס ־ ערך זריזות א מי שהוא זריז לקיים ה מ ט ח ־ כתבו הראשונים שהינו בסוג מי הקדמני ואשלם שע״י הזריזות נמצא שהוא מקדים ־ וזה רמזו רז״ל זריזין מקדימין למלות דבש לפי י ערך זרע א המשחית א אמרו זרעו לבטלה מוסר בניו ביד החיצונים ולא בא לחדר ששמו גוף ע ד ששב בחשובה ־ ילקוט חדש ־ אות חית הסבר ערך חבוט חז״ל מ ה יעשה אדם וינצל מ ח ב ו ט הקבר יהיה אוהב צדקות י אוהם תוכתות. אוהב גמילות חסדים מכניס אורתיס לתוך ביתו ומתפלל תפלתו בכינה י אחר ב מיתת הארס באים המלאכים ומעמיקים ה ק ר ק ע חחתיו כמלא קומתו : ומעמידין אוהו על רגליו ונוחניס בו נשמחו וחובטין אותו במקלות של ברזל י ס ׳ הכוטת י ז ]3ל ה נ ק ב ר ב ע ר ב שבה משעה חמישיח ביום ואילך איט סובל חבוט ה ק ב ר י וזהו סוד יום הששי ה׳ יהירה ובס׳ טוב הארץ הביא דדוקא הדר בארץ ישראל ולא ה ד ר בחוצה לארץ־ מד׳ תלפיות י ע ר ך חוברי חבר: עדו מקדם חובר חבר ערך חובר חבר א חובר חברי כן פי׳ ה ס העושים פעולות לעשות א ה ב ה בין איש לאשה ולחברם יחד י ח כ ם אחד מחכמי אומות ה ע ו ל ם ־ מ נ ח ה בלולה פ׳ שיבעיס ערך חוה א נ ת ע ב ר ה מ ס מ א ל ועיברה את קין ואח״כ ע י ב ד ה את הבל־ שנא׳ והאדם חוח י ד ע פי׳ ידע שכבר נ ת ע ב ר ה חוה י וראתה חוה את דמות קין שלא היה מן קניתי איש א ת ה׳ ־ החחתוניס אלא מן העליונים ואמרה פרקי ר״א פ׳ כ״א ־ וכן הוא בזוהר בראשיח * כ מתחילה ברא הק׳׳בה לאדם וחוה ולא היתה 3 ב ר ר ן ר ז ו ה מ א ד א ר ע א וכמרים שלה־ והיתה רוח מ ז ק ת ׳ ולכך לקחה ה ק ״ ב ה מאדם ונתן אחרת ת ת ת י ה ־ וזהו ר ק ח א ת ת מצלעותיו היינו תוה ראשונה שלקתה מ מ נ ו ־ ויסגור בשר ה ת ח נ ה היינו חוה שנייה שהיתה בשר דאלו הראשונה לא ה י ה ה בשר ־ זוהר תדש ־ 3 חא מ ק ר א ת חוה על שם א ם כל תי והיה ראוי לקרותה חיה ־ אלא רמז שעתידה ל ה ת פ ח ו ת לנחש דאיקרי תיןיה לשון ט פ ל על לשון ־ נ ז ו ה ר ח ד ב ־ והרב א ד ר ו ע ם כ ת ב וז״ל כחב רבינו יחיאל משם אביו הרא״ש ז״ל למה ק ר א ה א ד ם לאשתו חוה ולא חיה ־ משום דחוה ונחש ידעו כל הלשונות ואדם לא ידע ־ וכשהיו הבהמות והחיות ציעקיס לאכול לא הבין אדם ־ ושאל ל ח ו ה ו ה ג ה י י לי ה כ כ נ ל ל !" י ז י י 1ת ח י ה י נ נ כ "ל י ו^ה ידוקדק מ״ש ויאמר הנחש אל האשה ־ ולמה לא א מ ר לאדם ־ אלא לפי שאדם לא היה יודע שיחח הנחש לכן היו דברי פיהויו אל האשה ־ ערך חול א חול הוא עוף אשר הי שט״ו שנה ־ וכאשר יזקין מקושש עצים מעצי בשמים ועושה לו קן והופך פניו נגד השמש ומכה בכנפיו ע ד הבעירו אש בקן ההוא מחום השמש ואינו זז ע ד שנשרף־ ולסוף השעה ימים טלד מן ה א פ ר כתולעת ק ט נ ה וגדל בכה ט ב ע ו ע ד מקצה שלשים יום נעשה עוף כמו שהיה ־ ולא נמצא כי א ס אחד יחיד בעולם ־ צמח צדיק * וזהו ואומר ע ס קני אגוע ו כ י " ועיין בראשית רבה פ ׳ י ״ ט ־ דלסוף אלף שנה יוציזה אש מקינו ושורפתו י ונשאר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי ־ ובסנהדרין ד׳ ק ״ ח אמרו חז״ל דנת בירכו י מדבר קדמות ־ ובמד׳ פליאה שתוה האכילה מעץ ה ד ע ת לכל חי חוץ מ ע ו ף ששמו חיל לכן הוא חי לעילם י ערך חולאים עדן חולאים א שב?$ים מהדם מא ערך חולאים ושתים מיני חולאים ה ס המתרגשות ובאות לעולם ־ מר׳ תלפיות י וכתב שכן מצא בס׳ כ״י ־ וכן ראה בקמיע מומחה ־ ותציל אותו משבעים ושתים חולאים המתרגשות לבוא לעולם י והקשה הרב הנז׳ הא אמרינן במציעא פ׳ המקבל ־ ובקמא כ׳ החובל ־ מחלה זו מ ר ה ולמה נקרא שמה מחלה י ששמונים ושלכה תולאים תלויים במרה וכו׳ י וחירץ שחולאים של מרה לבד ה ם פ ״ ג וחולאים ע״ 3ה ם לבד שאינם נמשכים מ ה מ ר ה וכו׳ עי״ש ־ נ ר א ה שהם ע ״ ב מיני חולאים ומכללם חולי ה מ ר ה אלא שכל אחד מ ה ע ״ ב הוא מתחלק ולי לכמה מיני חולאים כמו שחולאי ה מ ר ה ה ם מהחלקים לפ״ג י וראיה לזה שהרי דרשו חז״ל למות תוצאות' שתשע מאוח ושלשה מינים יש במוח כמנין חוצאוח׳ שכל אדם בא לו המות כפי מהות חוליו * משמע שמיני חולאים הם רבים י ודוק י חולה אל יבעיח עצמו שיבריא ויתרפא וימנע עצמו מלצוות אלא בעוד שיכולת בידו יחן למי שירצה ויצוה וידבר מ ה שצריך לצוות ,ש מ א ימות פ ת א ו ם ׳ ס ׳ חסידים ס י ' תשב * כל משכבו ה פ כ ת בחוליו י הענין הוא כי סור החולי הוא מצד היפוך רתמים לדין י ג והנה יוד הוא רתמים והוא עשר ונעשה ערש י ויוד נהפך ונעשה דוי ־ וזהו ה פ כ ת בתוליו י ם פ ר הכונות • כ כשהאדם ערך חור א חור בנה של מרים י הנשמות של שורשו נשארו בעמקי הקליפות ע ד ביאת המשיח • ונתור בן תרת נתגלגל בו וכו׳ י ערכי הכינויים להרמי׳ז ז״ל * א חזל\ה ערך חזקיה המלך לא השלים שנותיו י ו א ע ״ פ שהוסיפו לו ע״ו שנים משלו הוסיפו לו ועדין חסרו לו שנים אחרות י ושאר שנותיו השלימם רב ד י מ י מ נ ה ר ד ע א כי הוא היה גלגול חזקיהו המלך עצנןו בלחי שום עירוב ניציץ אחר ע מ ו אלא הוא לבדו י וזהו שאמר חזקיה ־ אני אמרחי בדמי ימי אלכה וכו׳ פוקרחי יחר שטחי י שער הגלגולים י ערך חידושים א מי שמחדש חידושים זרים הוא עביר רקיע שיא י עיי׳ של״ה ד׳ ק ס ״ ח י כ האחרונים יכולים לחדש מ ה שלא יכלו הראשונים לחד 6כי עדין לא הגיע זמן החידוש ההוא ־ דבש לפי בשם הרב בנין יהישע ־ ע ר ך חיים עדז ממדם חייים ערך חיים א ?!שרה דברים נקדחו חיים ־ ת ו ר ה ־ ישראל־ צדיקים־ הק״בה־ ג ״ ע ־ נגץ תרד־ ישדאל ־ גמילות חסדים ־ ח נ ם ־ מים ־ חבית דר׳ נתן פ׳ ל״ב י חילול השם ערך חיצונים ופעונתי עיי״ לעיל אות דלת ע ר ך דתיות ־ א חיצונים דרכם לידבק בצדיקים ו ב פ ר ט בשעת מיתה וכשרואים שאינם יכולים להדבק בקדושה ה ס מ ס ב ב י ם ה מ ע ה אולי יוכלו ליגע באיזה א5ר מאיבריו וזהו סוד ויאסיף רגליו אל ה מ ע ה י מד׳ תלפיות משם הזוהר ־ ב האומר מזמור בקראי ענני חמשה פ ע מ י ם רצופות בכונת שם הויה במילוי אלפין כזה הא יוד הא בשעת ה מ י ת ה אשרי חלקו שלא יתקרב ואו אצלו כת תיצוני לצערו־ וכן טוב לאומרו ב ע ת צרה־ מד׳ תלפיות בשס ס פ ר כף ה ק ט ר ת י ערך חירם א בשביל חירם מלך צור נ ק נ ס ה מ י ת ה על א ד ה ״ ר ולזה אמרו ז״ל ששרים של מעלה ילקוט חדש ־ הטילו חמץ באדם־ ר ״ ת תירם מלך צור־ ערך חכם א ארבע מעלות יש לתכם יותר מן המחזיק מ פ י ו שי ה } ח ד ש ר ח ת ה ״ ח בידי א׳ כ מ " ש ה י n 5 ס ש פ ת ו ת י ו "P° ז י ח י ^'™ נ׳ כ י ד 5ש ב ק יי ב 5ת י י ת י ' פי נ ב יי מבס כי החכם שאומרים שמועה ב׳ שהק״בה כביכול מ ת פ ה על החידוש ן ו ש ^ ד ס ח ד ש ה ח י י ס י״כי י ם י ד׳ ול^״נד יש לרמה תלמידי תכמים עין ' '" י ^ ^ ה א ר ב ע ה דברים ב פ ס י ק שמתה לאיש ב מ ע נ ה פיו וכי׳ שמחה ר״ת שפתוחיו דובבות בקבר ־ מ ח פ ה על החידוש־ תכמים עצמן עין לא ד א ת ה ־ השמים התדשיס י בא לרמוז שאע״פ שהמחזיק גדיל שכרי ־ מ ״ מ ישמח חכם ב א ר ב ע ה דברים אלי שהיא וידול בהם מהמחזיר בעבור מ ע נ ה פיו ושכר לימודו ודו״ק ־ א״נ עדן א״ג מקדם מב חגמות שמחה לאיש ־ שם רמז למה שהק״בה מ ח פ ה על החידיש ־ כי אין שמחה גדולה מזו\ ב מ ע נ ה פיו שם רמו לשפתותיו דובבות בקבר ־ ודבר בעתו שם רמז לשמים חדשים ־שעושה בכל ע ת לימודו כי השמים נאמר בהם בדבר ה׳ שמיס נעשו י מ ה טיב שם רמז לח״ח עצמם עין לא ראתה אלהים זולתך ־ טל דרך מה רב טיבך אשר צפנת ליריאך ודוק י 2הל!״בה גיזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה שנים יחיה יכמה ס פ ר י ם יעשה י יש שגהר עליו שיעשה ס פ ר אתר או ב׳ או ג׳ י וכן בתלמיד וכן לפתור קרייה ־ וכן בסודות אתרים י וכל מי שגילה לו ה ק ״ ב ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי הוא גוזל מי שגילה לו כי לא גילו לו אלא לכתיב דכתיב סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם י יכתיב יפוצו מעינותיך חוצה ־ וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורס שנעלם ־ א ס טוב שגילה לו א ס ר ע שאינו כ ו ת ב ה ׳ ס פ ר חסידים סי׳ תק״ל • ערך חכמות א שבע , ה כ מ ו ת ה ם ־ אבל ס ע י פ י ה ם ר ב י ם אלא ששבע תכמות ה ס כמו עמודים ששאר חכמוח נשענים עליהם ונאחזים בהם י והרברבינו בחיי ז״ל בפירושו למסכת אבות במשנת קינין ופחחי נדה סידרם באופן זה וז״ל י החכמה הא , היא ת כ מ ת ההגיון י הוא ידיעת היקין הדבור בלשון באיזו ח כ מ ה שחהיה ־ וכן חילוק התיבות להפריש ביניהם כדי להוציא משם הענין * כמכין שכחוב ושום שכל ויביט ב מ ק ר א וזהו נקרא ח כ מ ח ההגיון להקדים המוקדם ולאחר המאוחר י וחכמה זו נצטרך אליה בחורחינו ובחפלחינו איך יחנהג ויכין שבחיו לפני המלך ה׳ צבאוח כדי שלא יכשל ולא יחליף מלה במלה ־ החכמה הבי חכמה המספר י שממנה נ ק ה מ ו פ ה ליחיד השם* מ מ ה שידוע כי האחד אינו חחלח ה מ ס פ ר י והאחד הוא ס י ב ח מספר* וכמו שהאחד הוא סיבה מ ס פ ר ואינו מכלל מ ס פ ר וכל ה מ ס פ ר י ם נמשכים ממנו י כן האחד האמחי יח׳ ס י ב ח העולם ואינו מכלל העולם שהרי הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו י וכלי הנמצאים כלם מ ע ל ה ו מ ט ה נמשכים ממנו * וחכמה זי נצטרך אליה לכמה מצוה ההורה * כגון השיעורים במדידה המקואוח וענין ההחומין בשבח ויו״ט י וקבא מלוגנאה לפסחא י יה כה של ערוגה בעגין זריעה הכלאים ־ הח^ה הג׳ תכמת'המרות ינק׳ השבורה ־ והיא למדוד ק ר ק ע ו ה באידך וברוחב י וכן מצינו בהורה לא תעשו עול במשפט ואמרו ז״ל במרה זו חלוקת ק ר ק ע ־ מדד לאחד בימות הגשמים לא ימדיד לשני נימוח ה ח מ ה באיהו החבל עצמו ־ וכן הוא הדין למדידה גובה המגדל או עומק הבור שהכל נכלל בחכמת המד ת החכמה עדז החכמה הד׳ ממדם חכמות ח כ מ ת התכונה * והוא י ד ע ת הגלגלים י ח ג ו ע ח ס ו ה ק פ ת ם םביכ לכדור הארץ י ומהלך השמש והירח י והיאך השמש מקין( את כל העולם ממזרח .ל מ ע ר ב בתנועתו היומית י וענין אריכות הימים והלילות ומה ה ס י ב ה שיש י מקומות בקצת האיקלימין שבאותו ה ע ת שיהיה שם יום יהיה לילה במקום א ח ר • ומה ה ס י ב ה ב א ד ב ע רוחות העולם שהשלשה ה ס מיושבים שהם מזרת מ ע ר ב צפון ־ אבל דרום אינו מיושב. וכן הידיעה למה נברא השמש ביום רביעי ש מ ע ע ס זה באו ענייני השמש כלס מרובעים י ולכן תמצא שכל ההיקפים א ר ב ע ה ׳ היקף יום השמשי׳ והיקף החדש הירחי• והיקף שבעה ככבי לכת בשבעת ימי השבוע י והיקף השמש שבכל שנה ושנה שהוא תוזר חלילה בהיקפי י וכן התקופות שהם א ר ב ע תקופות השנה י ו א ר ב ע ה שבועות בתדש י ו א ר ב ע משמרות ביום י יכן השמש שנברא ביום רביעי והוא נחון בגלגל רביעי באמצע כל השבעה רכיעי לג׳ כ כ ג י ם של מעלה וג׳ ככבים של מ ע ה י זהו ה נ ק ח כ מ ח החכונה י ומחוך ח כ מ ה זו י ח פ ר ם ם רוממיח , השםיחברך זמעולתו י והמכיר קלח ב ח כ מ ה זו הוא המכיר מעשה י • ד ן ן כ ן א מ ר ן ז ׳יל כל היילע לחשוב בחקופוח ומזלוח ואינו מחשב עליו הכחוב אומר ואח פועל ה ' לא הבימו ומעשה ידיי לא ראו ועל זה א מ ר ישעיה הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה * החכמה הה׳ חכמח ה מ ב ע ׳ היא יליעח א ר ב ע יסידות בסידורם ושינוים וחזרתם זה ל ז ה ׳ האש והרוח והמים ו ה ע פ ר ׳ וכל הצמחים וכל ב ע ל י ח י י ם ש ב י ס ן ך ה י 3י ע י ה ן א ה ע ה ר . ו ה ו א י ; נ ק , ח כ מ ת ה ט ב ע • ועל זה אמר ישעיה הנביא הלא הבינותים מוסדוח ארץ י החכמה חף ת כ מ ת הניגון• הוא ידיעת הככביס הקבועים ברקיעים ־ שמתוך ת נ ו ע ת ם נשמע קול ע ר ב ונעים מאד בקצת מקומות מן ההרים הגבוהים שבמקצת ה א ק ל י מ י ם • והבריות בקצת הדורות שומעים קולות נעימות* בתכלית העריבות שתתעדן ב ה ם נפש השומע כפי מ ה שאומרים קצת מן הפיליסופיס ־ ומה שאינם נשמעים בכל המקימות י זה הוא לרוב ריחוקן מן הישוב י או שיש בזה סיבות מונעות כענין רעשת הגלגלים ה מ ק י פ י ם כדור הארץ שאין קול הרעש שלהם נשמע מפני שיש בזה סיבות מונעות י ויש עוד בכלל זה לעשות כלים בחכמה ותחבולה כרי להשמיע ב מ ר ח ק מהלך שנים או ג׳ ימים כפי מ ה שאומרים קלת מחכמי ח כ מ ת הניגון ויהיה אותו הקול או הקולות סיבה להביא על האדם שינה או שחיק ושמחה גדולה׳ או צער ואבל כבד מאוד הכל כפי תנועות הקולות עלייתן וריצתן גובהן ושפליתן בהשויה א ח ת ׳ וחכמה י זו נ ק ר א ת ח כ מ ת הניגון והיא הנקראת ח כ מ ת המוסיקא י וזהו שכתוב ותענוגות בני האדם שדה ושדות י ואמרו ז״ל מאי שדה ושדות שדה ושדתין י ופי׳ בו הגאינים ז״ל שהיא כלי לנגן בו חכמת המוסיקא שהיה נמצא בזמן שב״המק ק י י ם ׳ ונקרא כן על שם תוקף הקיצית מלשין כקול שדי שהוא הקול התקין*״ ה ח כ מ ה הז׳ עדו החכמה הך חכ^ת ח כ מ ח האלהוח י ממדם מג וכבר ידוע כי שש החכמות כלם ה ם סולם לעלות לחכמת האלהות י שהיא השביעית שכלם מחאימוח כאחד נכללוח בתורה י ואין עיקר כל המלות שבתורה והתכלית שלהם אלא להניע אל ה ח כ מ ה הזאח השביעית האחרונה * כי שאר החכמות אין ה ח כ ם השלם משתמש ב ה ם כי א ם לרקחות ולמבתות ולאופוח * והיא מצוח עשה ש5חורה דכהיב וידעה היום והשיבוח חל לבבך כי ה׳ הוא האלהיס בשמים מ מ ע ל ועל ה א ר ן מ ח ח ח אין עוד * וכן הנביא איור אל יתהלל ח כ ם בתכמתו * כלומר בחכמות הששה שהן חכמוח שלו ואינן בעיקר האלהוה ־ כי א ם בזאה יחהלל .המתהלל השכל וידוע אוחי היא הידיעה בעיקר חכמת האלהות * שהיא השביעית שכל הששה סולם לעלות אליה י ע כ ״ ל ־ הרי אלו שבע חכמוח ־ ה ם יסוד כל החכמוח י ושאר חכמות כלולים בהם י כי ח כ מ ה ההגיו מ ע ש ה ה כ ח ב והמליצה׳ ה ב כ ם לל ח כ מ ת ר !*חכמת הצירוף׳ וחכמה ידיעת שורשי השמות והיא קבלה מעשיה י וחכמה ס פ ר יצירה ־ וחכמה השרעוע י וחכמה הפרצוף ושיחת עופוח ושיחת אילנות וכיוצא ו ח כ מ ה הרפואה י ה ס בכלל ח כ מ ת האלהית ־ וחכמה אלקימיא ה ם בכלל ח כ מ ח ה ט ב ע ־ וחכמת הניחוח וחכמת גורל החול וחכמת הזייארגי הנפלאה והנשגבה אשר גורל החול ע ק ב לסולייחה ה ם בכלל ח כ מ ה החכונה י שצריך שתהיה לו ידיעה מוקדמח משבעה כבבי לכח עלייחם וירידחם והוראהם לטוב ולרע ואז יכנס ל ח כ מ ה זו י באופן שעיקר הכל ה ם שבעה וכל החכמות כלילים בהם י ועליהם אמר שלמה חכמוח ב נ ח ה 5 י ת ה ח צ ב ה ע מ יי י ה ש ב ע ה י וכבר העיד הרב הגאון חיד״א זלה״ה בסו מ ד ב ר קדמוח מ ע ר כ ה חיח אוח ח״י וז״ל י וידעחי נ א מ נ ה בבירור גמור י שרבינו מ ה ר ״ ח ' ז״ל* היה בקי בחכמות ה נ ז ' ג ו ר ל החול ״ אלקימייא י זאיירגי׳ במעלוח א ח ז ׳ עכ״ל י ובס , דבש לפי כחב ־ כי ה ר מ ״ ב ס ז״ל היה בקי בכל שבע חכמות והיה ראש לחכמים בכל ח כ מ ה כנידע מפי סופרים ומפי ס פ ר י ם י והוא ז״ל שהיה בקי ב ה ס ובשמותיהם דבר בקדשו שכל החכמוח ה ם לרקחוח ולטבחות ולאופוח לחכמה החורה י על דדך שאמרו ז״ל במדרש דשלמה המלך ע ״ ה שידע בכל החעגוגים יכיל לומר הכל הבל י עכ״ל י ןאני בעוניי הרחבחי הדבור בספרי הקט! באל שבע אשר כריחי לי על שבע חכמות כיד אלוה הטובה עלי י לך נה ר א ה והמצא מרגוע ו ד ע ח לנפשך ינעם י חכמת מעשה הכתב והמליצה׳ היא ח כ מ ה שכל החכמוח צריכים לה אף ח כ מ ת התורה ־ והרב בעל מ נ ח ח קנאוח ואבק ס ו פ ר י ם דבר בקדשו על ה ח כ מ ה הואת וז״ל לשון הזהב י החכמה נ מ כ ר י ם באיטליז ונשקלוש בליטרא י המשרתת כל החכמות והידיעוח ע ד שיהיי היא ח כ מ ה מעשה ה כ ח ב ־ הוא אשר בכחו ימחץ ר ה ב וכל עא מקד& חכמות \ וכל רוכבי הרכש ע ם כל שלעי הגבירים יפנו אליו עורף ולח פנים הפכו ביום ק ר ב • ובעיזי יכחיש המוחש ויהפיך מזרח עולם ל מ ע ר ב ־ יחן לו מכהו לחי ישבע ב ח ר פ ה ו ל ח ט יערב י עליו יאמרו המושלים נאמנים פצעי אוהב ויפים כחומץ לשרב * ומחנאיה שלא יהיה ג ח פ ס בקולמוסו אצל יודעיו י יאל יבעח בשגגוחיו על ריעיו ומיודעיו י כי רבים ישמרו נפילתו י לא משנאתם אותו רק מקנאתו ־ ושתהיה כתיבתו יפה ומאושרח ־ ע ד שחהיה בנימוסה ובעיטורי סופרים מ ע ו ט ר ת י ומתנאיה מוכתרת ח כ מ ת המליצה בכל שעריה ונתיבותיה ה ר ב י ם ־ שיהיה בקי ב ה ם ומלח מכלם כאשר ימלאו ה ע ב י ם • ולהזהר שלא תהיה מליצתו ע מ ו ס ת ה ח ל א ה קלה מסובים ־ ישחהא עריבה וצחה כוללח הרצון חוצבה להבים • אטשה׳ הטהור ־ ונרגשת בדקדוק ומכתה ההרגשה־ ישסיעה מ ש ד ח ה בשני שדראוח ושני גבים י עכ״ל וכן ציוה הרב האזובי לבנו ידידו בקערתו של כסף צרוף ־ וז״ל ־ והזהר במכתבך בני כי ־ נעים מ כ ת ב מ פ א ר שיר ושירה ־ ויש ארס אשר שלח כתבו ־ וערוה בכתב גילה וערה ־ לשירי נוזלי שיר נצבו נד ־ ב ע ת אומר והרב מ ה ר ״ י אלתריזי במליצתו א מ ר ־ לצולתס תרבי ־ ואם אקדח יקוד השיר במזרח ־ ילהט שוכני מ ע ר ב להבי ־ ואכניע מתי שכל ו א ק ר ע ־ סגור לבס ואוכלם שם כלביא ־ עכ״ל ־ התרמה , חכמת האמת קצרה למתחילים בחכמת ה א מ ת למען ד ע ה שורש הדברים ־ והיא לקוחה מדברי מ ה ר ״ ס קירדוירוזלה״ה בס׳ אור נ ע ר ב ־ ומדברי מהר״י גיקאטיליא ב ס פ ר שעדי אורה ומפי ס ו פ ר י ם ומפי ס פ ר י ם ־ רא?ט1נה צריך שתדע שהבורא יה׳ הוא אור א׳ ן סיף ואין לו שט * והוא מצוי והוא ס י ב ת כל הסיבות ועילת כל העילות ־ והוא הפועל ובורא הכל ומקיים המציאותי ובהחבטל הפעולה לא יתבטל הפועל־ ע ם היותו בלחי צריך לאחד מ ה ם ־ כמו שהאחד הוא ס י ב ה ה מ ס פ ר והוא אינו מ ס פ ר ובהתבטל ה מ ס פ ר לא יתבטל ה א ח ד י והוא ע ו מ ד בעצמו ואיני צריך למקום כי הוא מ ק ו מ ו של טולם ־ ךף;ן כי קורס האצילוה היה האויר הקדמון הבהיר יחי קדמון יחיד פשוט אין סוף י וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל ברואים למען היכר גדולתו וחכמתו הנפלאה ־ כי בלא ע ם לא נודעה מ ע ל ה המלך־ האציל נקירה מן האויר והיא אלהים יהי איר ויהי אור־ והנקודה הנאצלה נ יוד ואו במילואה ־ וכל א ח ת מג׳ אותיות אלי ש ה י א יוד ונשאר אור י וזהו סוד ויאמר יוד היא נחלקה לשלשה חלקים כזה ל י\ ד היא נחלקה ג״כ לג׳ חלקים כזה יוד דלת הרי ת ש ע ה ־ והמקום הסיבלן הרי ע ש ר ה ׳ ויוד עצמה מ ס פ ר ה ע ש ר ה ׳ שם רמז לעשר ספירות הקדושות כחב הגת נ ח י ם י ודע כי מצירוף היוד יורה עד1 &סדס מד ח כ מ ת ה^מת כי אין סיף ברוך הוא המאציל הנקודה שהכל כלול בה הוא קדמון י כילד כ ב ד כחוב ב ם ' יצירה שתיבה בת שתי אותיות אינה בונה כי א ם שני בתים כזה י אב בא ־ ותיבה בת שלש בונה ששה בתים י ותיבה בת א ר ב ע בונה כ״ד בתים י ובת תמשה בונה ק״ך • ובת שש בונה ת ש ״ ך :ובת שבע בונה ה ׳ אלפים וששים בתים י וצא וחשוב בת שמנה ותשעה ועשרה ע ד שאין ה פ ה יכול לדבר תולדותם לבית אבותם י וקת כלל זה בידך למען ת ד ע כ מ ה בונה כל ת י ב ה בנקל י תדענו מן התיבה ה פ ח ו ת ה מ מ נ ה אות אחת ־ על ידי ה כ א ה י כיצד ידענו שתיבה ב ת שתים בונה שני בתים י ואתה רוצה לדעת כ מ ה בונה בת שלש י הכה שלשה ע ה שנים ה ם ששה י וכן כ מ ה צירפנו מ ב ת שלש ששה ־ ואתה רוצה לדעת כמה בונה בת א ר ב ע ־ הכה ששה ב א ר ב ע כזה ־ א ר ב ע ה פ ע מ י ם ששה הם כ״ד ־ וכן חמשה פ ע ח י ם כ״ר ה ם ק״ך ־ וכן ששה פ ע מ י ס ק ״ ך ה ם חש״ך ־ ודן עז״הד ״ יוד ובןךן היא בת שלש אותיות בונה ששה בתים כזה יעלה מצירוף! היוד מ ס פ ר קדם ־ כיצד ידו יוד ודי ויד דרי דיו ו מ ס פ ר כלם ק ״ ך ע ם ת״י אותיות וששה ת י ב ו ת ׳ יעלה סך הכל קר״ם וכל זה להורות על מאצילה שהוא קדמון ״ וצריך א ת ה לדעת כי היוד היא כלולה באות אלף! שהוא ה נ ק ר א פלא העליון שהוא אור כתר שממנו נאצלו כל הסיפורות כזה צח ומצוחצח׳ והוא א ־ ומן אחת ילאו שנים י ומן שנים ילאו שלשה י ומן שלשה ילאו א ר ב ע ה י כיצד מן אתת שהיא כ ת ר ־ יצאו שנים שהם ח כ מ ה ובינה ־ ומן שנים שהם ח״וב ילאו ג׳ שהם חג״ח ־ ומן שלשה שהם ח ג ״ ה ילאו א ר ב ע ה שהם נ ה ״ י ם ־ וזהו סוד מ״ש בס׳ הבהיר • וז״ל מ ה ו אבגד אמ״ל מחד בפקין ת ר ץ מ ת ר ץ נפקין תלת מתלת נפקין א ר ב ע ואינון סגולתה סגול לירי שבה י כזה י נמלא שכל ה ס פ י ר ה כ א צ ל מ י ! י י י כ1תר . י יהץא פ ל א ה ע ל י י ן ״ ^י ועוד צריו לדמה שהאין ס* ש ה י א א ל המליא והאציל םפירות ב ׳׳ < ה י חכמה ,ח-:חסר שבהם פעולותיו והם עשרה מאמרות ו ה ס לא ככלים אל הפעולות ה נ מ ש כ י ם תפארת ךן»ך ב^בך־ן מ מ נ ו בעולם השפל י ובאמח מציאותו _ ^ יטך ד ועצמותו מ ה פ ש ט ב ה ס ׳ והנה ספירוח ל" י אלו ה ס עשר י עליהם אין להוסיף! בינה גבורה סגילתא - י n סגול ל י י י י שבח מלכוד} ו מ ה ם אין לגרוע שכך גזרה חכמחו יה׳ ־ והוא יודע שחכליח המכוון באלילוהם חייצ ה מ ס פ ר השלם הזה י ולא יחיחס זה אל הספירות בלבד י אלא גם כל הדברים הנמשכים מ ה ם כלס כלולים מעשר ואין להוסיף! או לגרוע ח״ו ״ עוד לריך א ח ה לדעה שעשר ספירוח אלו יש להם שמוח שאינם v נ מ ח ק י ם י והם אהיה פגפןדם חכמת האצות עלן יהוה בניקוד אלהים 5בינה • אל בחסד* יה ב ח כ מ ה אהיה בכתר אלהיט ב ג ב ו ר ה ׳ יהוה ב ת פ א ר ת • יהוה צבאותמצח• א ל ה י ם צבאות 5היל־ שדי או אל חי ביסודי אדני במלכות והשמות עצמם י & י ה ס הספירות ולא שהם מיוחסות לספירות ח״ ו י והספירות והשמות ה ם שמות האין סוף ב ״ ה כפי פעולותיו ״ צריך ל ד ע ח שעם היוח שהשמוח שאינם נמחקים ה ם עשר כנ׳יל * מ ״ מ יש שם אחל !7וד הכילל א ת כלס והיא שם יהוה ב״ה י כי קוצו של יוד הוא כ ת ר הרומז לשם אהיה ־ והיוד עצמה היא ת כ מ ה הרומזת לשם יה ־ ואות ה ׳ היא הבינה הרומזת לשם יהוה בניקוד אלהיס י ואות ו שם רמז לשש קצוות שהם ח ג ת נהי הרומזים לשם אל אלהים יהוה צבאיח שדי אל חי ואות ה אחרונה היא מלכות אימא ת ת א ה י כי כמו שאות ה ׳ ראשונה , היא הבינה אימא עילאה י כן ה׳ אחרונה היא המלכות אימא ת ת א ה הרומזת לשם אדני ״ נמצא כי ש ס יהוה ב״ה הוא ה ע מ ו ד שכל ה ס פ י ר ו ח עליונוח וחחתונות נאחזים בו ובו ה ס נבפע־ם מ מ ע ל ה ל מ ע ה י והוא ה כ ס העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות הקדש ה ס כדמיון ענפי האילן והוא המיחד כל הספירות ובו נאתזיס ונסמכים כל הנבראים עליונים ותחתונים וכל סדרי העולם ויסידיתין ובניניו ואליו ה ס צופים ובו ה ם תלויים * ו ל ק נקרא בדברי חז״ל מקום כי הוא מקומו של עולם והוא נר האמצעי שהכל פונים אליו י עליונים להשפיע ותחתינים לקבל ממנו ־ ולכן הוא ע י ק ר האלהות ואליו כל תפלותינו י הוא אלהיט ואנחנו עבדי.־ וצאן מרעיתו * ואל יעלה בדעתך ששאר השמות אינם בכלל האלהות י ד ו אלא הכל אחד * הוא מיוחד באהיה שהוא כ ה ר י ע ד אדני שהיא מלכוח י כי כלם כלולים בו ומתאתדיס באין סיף צ״ה וכלא הוא תד ליח פירודא ח׳׳ו בדיך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי ולכן ם הויה ב ״ ה שהיא בתפלותינז וברכוהינו י אנו מזכרים & עלמין ״ גיף האילן הקדוש והוא קו האמצעי שהוא סוד הואו י ועל ITאנו מ ע ו ר ר י ם מ ה שצריך לאותה תפלה או לאותה ברכה ־ בגין א ם אנו צריכים לחסד מ ת ע ו ר ר שס אל הכלול ג ו שהוא מ ד ת התסד לפעול פעולותיו י וכן ע ז ״ ה ד בשאר שמות י וזהו סוד יהי תסדך ה׳ עלינו כאשר יתלגו לך י וכן עוררה א ת גבורתך ולכה לישועתה לנו י וכן אשר ת נ ה הודך ודומיהם ״ כי אין סוף ב ״ ה הוא נ ע ל ם בכתר עליון שהוא סוד שם אהיה והוא ג״כ מורה ע ל הקדמות י כי מילוי אהיא כזה אלף הי יוד הי המילוי לבד עולה ק ״ מ י ו א ר ב ע אותיות אהיה הרי קדם להורות כי הוא קדמון לכל קדומים * וכתר הוא רמוז בשם אהיה י כי אהיה ב א ת והס עולים עולה כ מ ס פ ר כתר ־ והאיתיות שאחר שם הויה ה ם א י לרמוז שהכל אחדות אחת פשוטה מאין סוף ב ״ ה ע ד המלכות י ל ה׳ אחד ־ לרמוז למה ה׳ אלהיט ולכן א ט מיחדיס אוחו בעיקר אמונחינו ואומרים י ב״ה שהוא אלהיט ואנחנו עבדיו ועמו * ה ׳ אחד * אחדות פשוטה שאמרט ומיוחדת * וליח פירודא ח'׳ו י וד7ן ב ש ה י מ ם פ תצמץ יהוה אחד יהוה 3וץו כ י ובוא ( חכמת ובוא crtDbמה האמת וראה מ״ש ב ס ׳ שערי אורה וז״ל התבונן ודפ כי השם הגדול והנכבד והנורא %ש ה יא יהוה ב ״ ה הוא השם הכולל כל השמות כלם בכל שמות הקדש הנזכרים בתורה ולכן יש לך להתבונן כ מ ה א ת ה צריך ליזהר ב ע ת שאתה מזכירו * שתדע שאתה נושא וכשתדע זה תבין סוד לא ע ל פיך כל שמותיו הקדושים ומולם ומלואו עליונים ותחתונים * תשא א ת שם ה אלהיך לשוא י כי איך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת ע ל לשונה השם , הגדול יתברך שכל צבאות מ ע ל ה ו מ ע ה נשואים בו י וכ״ש לעשותו גרזן ח״ו לחתוך בו * אבל כשאתה מזכיר השם ראוי לך לשבת ולרומם כאומרו כי שם ה ׳ אקרא הבו גודל לאלהינו י שתדע לך כי בשמה שאתה מזכיר א ת שם יהוה ב ״ ה ומניע אותיותיו ב ת נ ו ע ת הלשון אזי הוא מרעיש את העולמות למעלה י וכל צבאות מלאכי מ ע ל ה שואלים אלו לאלו ואומרים למה ה ע ו ל ם מרעיש * ואומרים לפי שפלוני הרשע הזכיר א ת השם המפורש והניע אותו בשפתיו וכפי ה ת נ ו ע ה שהניע אותו כך מ ת נ ו ע ע י ם כל השמות והכינויים התלויים בו י ולכן נתרעשו שמיס ו א ר ן * ואז אומרים מי הוא זה הרשע שהזכיר השם הגדול לריק והרעיש העולם י הלא זה הרשע שע£ה מבירה פלונית ביום פ ׳ י וחטא כו״כ 3זמן פ ׳ ואז היא סיבה להזכיר כל עונותיו י וז״ם כי לא ינקה ה ׳ א ת אשר ישא את שמו לשוא י עכי׳ל י יי 1דןע ת ד ע כי כל השמוח ה ם נחלקים לשלשה ראשים והם דין וסימנם הלד והם סוד אל אלהים יהוה־ והכינויים * אלא ששם הויה ב״ה הוא 3וךז ח0ד רהמים ובהם נאחזים כל ה ע נ פ י ם האילן והשורש לכלם * כיצד י שם אל שהוא ח ס ד כינוייו ה ם י גדול רחום חנון חסין ארך אפים ר ב חסר קרוב חסיד סולח כינוייו ה ם י י ש °יהוה נורא נושא עון עובר ע ל 5שע א מ ת מרום ר ם נוצר חסר שוכן ער קרוש י שהוא רחמים שם אלהיט שהוא דין כינוייו ה ס • אדיר שופט דיין תזק כציר כת איש מ ל ת מ ה גבור פוקד ע ץ משלם גמול ־ ודןן כי השם הגדול והקדוש יהוה ב ״ ה הוא מנהיג את כל העולמות כלם בכחו הגדול וכל שמותיו הקדושים מחאחדים בו י וכל שאר הכינויים אשר בתורה כגץ רתום וחנון ודומיהם ה ם כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש ב ה ם י ואותם המלבושים אינם תלק מעצמות המלך ממש ־ אבל ה ס כדמיון כלים ומלבושים שהמלך לובש ומזדיין ב ה ם כפי ה ע ת והצורך • פ ע ם לובש בגרי פ א ר ומלכות בהיותו שקט ושאנן וכל מדינותיו בשלום ובהשקט אין שופ״ר ואז המלך שמת ע ם ע ב ד ו ולובש בגדים ותכשיטין נאים והדורים * ק המלך ה ׳ צ5אות ב ע ת אשר הוא רוצה לרחם על עולמו ולחון עליהם אז הוא מתלבש בלבוש התסד והממלה ואז השם ה ג ח ל יהוה מוציא דגל ה ח ס ד והרחמים ותקוק באותו הדגל שם אל שכינוייו bo עדז מהדם ח כ מ ת האנ*ת ה ס רחום וחנון ודומיהם י ואז מתגברים הרחמים להעיב ולרחם על בריותיו * וז״ס ה ה ׳ , ולפעמים המלך יב לו צער .ומלחמות אל רחום וחנון וכו׳ ־ כי אל רחום ה ׳ אלהיך וכו׳ ־ מ כ מ ה צרים וצוררים׳ אז המלך לובש בגדי נקם חרבות זכרי :נים מגינים וקשתות וכל עבדיי בחפזון עד יעבור זעם או עד שנקם ישיב לצריו ־ כן כשרוצה הש״ית לעשות דין בעילם אי לנקוס נקם אז הוא מוציא דגל מ ד ח הגבורה וחקוק עליו שס אלהיס ־ וז״ס ה׳ כגבול יצא כאיש מלחמזח יעיר ק נ א ה ־ ואז הוא ליבש הכינויים השייכים ל מ ד ת ה ג ב ו ר ה ־ כגזן גביר איש מלחמה פוקד עין משלם גמול־ וז״ס ה ׳ מלך גאות לבש לבש ה ׳ עוד ה ת א ז ר ־ וז״ש הפסוק יקום אלהים יפוצו אויציו וכו׳ ו א ע ״ פ שגא קומה ה׳ ויפוצו אויביך זכו׳ י שם רמז , למה שאמרצז שהכל נאחז בשס הויה ב ״ ה ; יזהו ק ו מ ה ה׳ והוציא דגל ה נ ק מ ה שהוא שס אצהים ולבש בגדי נ ק ם תלבושת ־ שעל ידם ויפוצו אויביך וזהו שאמר הכתוב פ ת ח ה ׳ א ת אוצרו ויוציא את כלי זעמו י ולפעמים המלך רוצה לדון עמי ועבדיו משפע ממוזג בדין ורחמים אז לובש בגדים ממוצעים י מ י צ י ^ י ג ש ה כ ^ ל ת ' י י ב י וח יוייו ע ל י ו ש ס יהוה ב״ה ואינו לובש לא בגדי ר ח מ י ם גמורים ולא בגדי דין גמור ־ ואז הוא מחלבש בכינויים של שם הייה והם נושא עון ועובר ע ל פשע מרום וקדוש ־ ואז היא רחום בדין ומגביר ה ר ח מ י ם על הדין ־ והסוד ה ר ך א פ י ם ורב ח ס ד מ ע ה כלפי חסד ־ ואס פשעיו של הנידון ה ם מרובים וראיי לגמור דינו ועונשו הוא דן אוחו בדין גמור וזהו ואמה לצריך דין א מ ה ־ אבל לבינוני ארך אפים ו מ ע ה כלפי ח ס ד ולכן כפי כגון כי ה ׳ הדין שדן א ח בריוחיו א ס כלפי ח ס ד או דין גמור הוא נ ק ר א על פי הפעולה־ שופטנו ה׳ במשפט יבוא וכי׳ ־ או בקום למשפט אלהיס ־ שופטני אלהים וריבה ריבי ודומיהם. שאם המשפט יוצא לדין נקרא בשם אלהיס ואס ה מ ש פ ט יוצא לרחמים נ ק ר א בשם הויה ב ״ ה י ולענ״ד ילאה וירצה י שזהו סוד מ״ש חז״ל מ ע ב י ר ראשון ראשין ־ ורב ח ס ד מ ט ה כלפי חסד ־ כי ידוע כי סוד החשובה היא מרח הבינה ד ב ה חירו דכולא לדכאה לחייבייא ־ וידוע כי בינה קדישא דינין מחערין מינה ־ וכפי מ ד ח הדין הין ראוי לקבל חשובה החוטא אשר ה ח ע י ב עלילה י אלא שמרוב רחמיו מ ט ה כלפי ח ס ד וימינו שביס׳ וענין הימין הוא כי שס הייה ב ״ ה בניקוד צירי סגול כזה היא עולה רכ״ו כ מ ס פ ר ימין במילוי כזה יוד מם י1ד י פשוטה לקבל ה ן ךן v v v v ^ 7עולה ר כ ״ ו ׳ וזהו סוד ימינו פשוטה לקבל שביס כי ניקוד צירי הוא בבינה שהוא יסיד החשובה י וניקוד סגול הוא ב ח ס ד י וכשהוא מ ט ה כלפי ח ס ד לעשות ע ם צירי סגול אז הוא עולה רכ״ז כ מ ס פ ר ימין במילוי י ולכן אמרו ה מ ק ו ב ל י ם כי כל בעל תשובה בברכת השיבנו בזוכרו א ח השם יכוין 5שס הויה בניקוד צירי סגול כדי לעורר א ח חכמת מהדם lb האמת התסד ־ וכבר אמרנו שמדת הדין שהיא מרת מגבורה היא ה מ ע כ ב ת מלקבל חשובת השבים לולא רחמיו ש מ ע ה כלפי ה ס ד ־ ומדת הגבירה עולה רי״ו בהיא כמניןשלכה כ ע מ י ס ח ס ד י וכשרוצה השם לקבל תשובת השבים מ ע ב י ר מ מ ר ת הגבורה ראשון ראשון שהוא שני פ ע מ י ם מ ס פ ר ח ס ד * ונשאר ח ס ד פשוט ־ וזהו מ ט ה כלפי ח ס ד ב ה ע ב ר ת ראשון ראשון מהגבירה ודוק • וד?$ כי לעתיד בשוב ה׳ את שיבת ציון עחיד להפשיט כל המלבושים והכינויים שהוא מתלבש ו מ ת כ ס ה ב ה ם כל ע ת לפי עניינו ־ ואז נאמר ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות א ת מוריך • וכתיב ביום ה ה ו א יהיה ה ׳ אחד ושמו אחד י ונאמר כי אז אהפיך אל ה ע מ י ם שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה׳ ולעובדו שכם אחד * ואז יהיו הצדיקים יושבים ו ע ט ר ו ת י ה ס בראשיהם י ונהנים מזיו השכינה כמלך בהיותו בתוך ביתו שמפשיט כל מלבושיו ורואים אותו בני ביתו עין בעין ־ ךף?ן כ* כל שמות הקדש והכינויים והמרות אשר תמצאם נקראים מדת החסד או מ ד ת הדין או מרח ה ר ח מ י ם אין לך אחת מכל המרות ושמות הקדש והכינויים שיהיה ח ס ד גמור או דין גמור או רחמים גמורים שלא יהיה בהם ת ע ר ו ב ת י ולכן ב ע ת שרוצה שם הייה ב״ה לעשות חסד אז מ ת ע ו ר ר החסד המעורב בכל הספירות והכינויים לעשוח ח ס ד י ןכן ב ע ת שרוצה לעשות מ ש פ ט כתוב ־ מ ת ע ו ר ר הדין שבכל הספירות והכינויים לדון דין קשה י ובזה תבין כי כל הספירות והשמות והמדיה קשורים זה בזה ומקבלים זה מזה וכלם נעשים אגודה אחה וכונה א ח ה בלי שום פירוד חלילה ־ ואז ח ד ע סוד יחוד בורא הכל יתעלה שמו • וכל זה מן שם אר1יה שהוא בכתר ולמטה י אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים וחסר גמור ופשוט שאין בו ה ע ר ו ב ה דין כ ל ל וז״ס וברחמים גדולים אקבצך י כי כל ר ח מ י ם וחסד , הכלולים בקו האמצעי וסמוכים לו אינם רחמים גדולים שהרי יש בהם ת ע ר ו ב ח דין ־ אבל כשמחעורר שם אהיה וממנו ולמעלה * אין קיום ו ה ע מ ד ה למרה הדין לפי שהוא ח ס ד גדול מ ק ר ב גוי ומדת הדין מ ע כ ב ת • ורחמים גמורים * ולכן ביציאת מצרים שהיו ישראל גוי כתיב כה ת א מ ר אל בית ישראל אהיה שלחני אליכם ־ והבן מ ה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו * וכן ב ק ר י ע ה ים סוף כתי5 וכתבו המקובלים ־ כי יסעו מאותה הבחינה .שהיו צועקים לז״א * וישגיח עליהם מ ח י ק שהוא רחמים גמורים * וידוע כי א מ ת תליא בעתיקא • וזהו מ ה תצעק אלי ר ״ ת א מ ת ־ ודןן כי שם יהוה 5״ה עיקרו שלבה אותיות כזה וכללותס א ר ב ע ה ׳ וכן הוא חילוק עת חילוק שהם שהוא כנגד מפןדם חכמת האמת היסודות אמות שלש אמש מ י ם אויר אש י וכללותם יסוד ה ע פ ר ׳ האש והטעם והרוח יוה ארבעה כי מכריננ השד רחמים דין מיס המיס ה כמפורש ב ס ׳ יצירה ־ והארץ בית קיבול לשלשתן והיא מ א נ א דכולהו׳ וכמו כן שלשה אוחיוח השם ש יהוה אלהים רוח בגתים אש עסי שהם ח ס ד ר ח מ י ם דין ־ ה ם מ י ם רוח אש יוה י ה ם כנגד ושם אדני אל , ד, שהיא אחרונה והיא ארץ העליונה ה־א בית קיבול לשלשתן * וכפי ה ח ג ב ר ו ח א ח ד מ ג ׳ שמות אלו לפעול ב ע ו ל ם -כך גומרת ה מ ד ה ה ר ב י ע י ת ה נ ק ר א ח אדני י ו^תב ה ר א ״ ב ד ב ם ׳ יצירה* ד ע כי יוה יהו הוי היו ע י ק ר שמו ויה יהן וסידרם כך הוא יתברך הוא והי וזהו סוד שמו ־ וחשבון עשרה יש לו יסוד וסוד על דרך עשר ספירות י וא״כ זה החשבון יש לי עיקר גדול ע ״ פ ה ה ת ב ו נ נ ו ת ולכן אמרו ז״ל לא ירדה שכינה ל מ ט ה מעשרה וביאר ה ר מ ״ ג ן ז " ל אבגדהוזחטי עולים בחשבון שכינה י כיצד י׳ פ ע מ י ם י׳ ה ם ק ׳ י ט ׳ פ ע מ י ם ט ׳ ה ם פ ״ א י ח ״ פ ת׳ ס ״ ד * ז״פז' מ״ט י ו״פ ו׳ל״ו׳ , ה ״ פ ה׳ כ ״ ה ׳ ב ״ פ ב׳ ד׳* א ' ד ״ פ ד׳ י ״ ו ׳ ג״פ ג ט ׳ ׳ פ ע ם אתת א ׳ • ס ך הכל גי׳ שכינה • ואות ה על ע ל ס ו ד התשבון הוא שומר עצמו ב מ ר ו נ ע ו י ע י ל ס ו ד החכמה ה זאת עצמו יתברך בשלשה הויוח היה והוה ויהיה מורה כמו שיתבאר לקמן • ואות ו על סוד החשבון הוא ג״כ שומר עצמו במרובעו ־ ועל סוד זאח ה ח כ מ ה ־ ו מורה על סוד שתים עשרה פשוטות * וכתב וסוד יהו יעלה בסוד הצירים אהיה י ע״כ י ה ר מ ״ ב בפי׳ ל ס ׳ יצירה משנה א ׳ וז״ל * והרב ר ׳ אלעזר הקליר ביאר בס׳ ה נ ק ׳ כבודה * ס פ ר ס פ ר וסיפור י ה ם ג׳ הויות וז״ל כשברא ה5ורא עולמו בראו ב ג ׳ ס פ ר י ם ו ה ם ס פ ר ו ס פ ר וסיפור והם רומזים לג׳ הויותיו י וכתוב במעשה בראשית אלה תולדות השמים והארץ ב ה ב ר א ם * ואמרו ז׳ל בהא ב ר א ם ־ ה גברא העולס ־ ובזאת פי׳ באות האות יש ג ׳ הויות * וזהו סוד התורה באומרה בראשית ברא אלהיס את השמים ואת הארץ ואמ״כ א מ ר ביום עשות ה ׳ אלהים ארץ ושמים י והמשורר עליו השלום א מ ר בדבר ה ׳ שמים נ ע ש ו ו ב ר י ח 5י י החשגוןיעלהך׳ האיי ג א ו ן ז ״ ל • כ ל צ ב א ם י ו ז ^ ח ה ה א ש א ואותיות שעולים ששה ה ס מ י ה י א ג ' הייות כי הא במילוי י צירוף פ ל ס אבנ והס תתילת העולם כאשר פי׳ רבינו ואבג מתתלף באת בשי לאותיות ת^ר וצירוף פ ל ס החש5ון מתשר יעלה ת ת ״ ק וכשתתלק ת ת ק לשלשה תלקים יהיה כל תלק ותלק %גי׳ מצפץ ומצפץ בחילוף א ת גש יהוה הרי ג׳ פ ע מ י ם מצפץ שהם שלשה הויות * והם אות 3 א ן ק ך ך• ןךןך |י וייייו• עדי ו ה ה וכלס רמוזים באות חא ט ״ כ צריך שתדע שהכתר הוא עלול ונאצל מהאין סוף ־ מקדם מז חכמת האמת י י י ולא שהכתר הוא האין סוף כאשר תשבו רבים י אלא שהכתר הוא מסובב ראשי! מ ה א ״ ס י ומהכהר נמשך השתלשלות מ הנאצלים י נמצא שהכתר הוא ממנין הספירות י וזה בערך הנאצלים עצמם י אמנם בצחינה כללות כל הנאצלים מעשר אין הכתר מתגלה בהם לרוב רוממותו ודקותו י אלא ה ס נכללות מ ה ר ע ת במקום הכתר י ודע שאין ה ד ע ת הנז׳ ס פ י ר ה בפני עצמה ח״ו י שהרי ידענו שהם עשר ולא אחד עשר * אלא היא בחינת שש קצוות המתמצאים למעלה בספירות הראשונות והוא סור ואו ה נ ס ת ר ת בכתר וחכמה ובינה י שהאין סוף מלך מלכי המלכים ב ״ ה י לא יצדק לומר בו לא יתצרך ולא ישתבח ולא ודע י ת פ א ר וכיוצא י מפני שאינו מתברך ומשתבח ו מ ת פ א ר מזולתו י אלא הוא המ5רך והמשבח ו ה מ פ א ר והמחיה מתחילת נקודת אצילותיו ע ד סוף כל הנאצלים וקודם בריאת העילס לא היצרך אל אצילות י ר ק היה נעלס בפשיטוחו הקדוש והטהור ולא יצדק בו שום ואות ונקודה וציור * כי אפילו הכתר שהוא תחילת האצילות נשלל מ מ נ ו האות והציור כ׳׳ש וק״ו המאציל ב״ה ־ ולכן אין אנו יכולים לתאר בו לא דין ולא רתמים לא כ ע ס ולא רוגז לא שינוי ולא גבול ולא שוס מרה מהמרות לא אז קורם האצילות ולא ע ת ה אחר האצילות * מ ה שראוי לידע הוא כי בתתילת הכל האציל ה א ״ ס ב ״ ה האלילות הרק והם עשר ספירות צוריות מחשביות שהם מעצמותו מחיחדות בו והוא והס הכל אתדות שלימה י והם נקראים עשר צחצחוה * והם נעלמים ה ע ל ם נמרץ והם נשמות ומתלבשים בעשר ספירות הנקובות בשמות ־ והם ככלים אל העצמיות הנזכרים ־ ובהם הרין והרחמים ושאר הפעילות אשר לא ניחסם אל האין סוף ־ ולא בהס ממש אלא ע״י התלבשם בבריאה יצירה משיה כאשר יתבאר לקמן בע׳׳ה ־ אמ5ם עוד כי קורס האצילות היו כל המרות מתאחרות בו ונעלמות בו תכלית ה ה ע ל ם והיחוד ודע שלא יצדק ב ה ס ציור ונקודה ואח״כ האציל ממנו נקודה אחת והוא ה כ ת ר והיא נקראת לרוב דקותה יאדיקותה במקורה שלא ישפט בה היש י וממנה נאצלה נקודה שנית אין והיא ה ת כ מ ה והיא נקראת יש מאין שהיא ת־ןילת הגילוי ותחילת הישות* בסוד וחכמה מאין המצא י ומפני שאינה יש בעצם אלא היא חחילת הישות ־ ל ק הוצרך אל נקודה שלישיה אל גילוי הנמצאים והיא הבינה ־ והחכמה היא ראשיה ההויה * והבינה סיף ה ה ר ה * והיא ה נ ק ׳ יובל העליון י ו ה נ ה מ ג ׳ אלהנאצלו ונמלאו שש קלייה ה ה נ ה ג ה שהם מ ח ס ד ו ל מ ט ה ׳ ראשונה נאלל ח ם ד מ ח כ מ ה * ו א ח ״ כ נאצלה גבורה מהבינה י ואח״כ נאצל ה ״ ה מ ה כ ת ר * וכל גילוי שלשה אלה הוא ע״י הבינה אלא שעיקר שורשם מ ח כ מ ה וכחד כל אחד משורשו * והגה צתוך שלשה אלה היו נעלמוח נצח הוד ויסיר י ואחר אצילוח וגילוי השלשה הגז״ נהגלה מ ח ס ד נצח * ומגבורה ה ו ד י ו מ ח ״ ח יסוד* אמנםאצילוח ה מ ל כ ו ח ע ם ש ש קצווחיחבאר צמקום א ח ר ב ס ״ ד . כעין םגולחא• היותר מ ו ס כ ם בין המקוצלים לציור הספירות הוא זה רחב הסדר ותחתיהן חגת כעין סגול* ו מ י י 1חי כעין ס מ ל שניי ומלכות תחתיהן עדז EHDfe חכמת האמת תחתיהן באמצע־ ו ט ע ם הדבר כי כיון שהכתר הוא סיבה ועילה חל ה ח כ מ ה והבינה י ח ל ' לכןיצעייר על שניהם־ ואמנם ה ח כ מ ה שורש אל ה ח ס ד והכחר שורש אל ה ר ח מ י ם והבינה שורש אל הדין ומזה תקיש לשאר ־ צריך עוד שתדע היות הכתר בחכמה־ וחכמה בבינה* ובינה ב ח ס ד ׳ וחסד ב ג ב ו ר ה ׳ וגבירה בת״ת ־ ז ח ״ ח בנצח ־ ונצח בהוד י והוד ביסוד י ויסוד במלכות י וכן ויסוד בהוד ־ והוד בנצח ־ ינצח ב ה ״ ת ־ ו ת ״ ת ב ג ב ו ד ה * וגבורה בחסד י תמלכוח ביסוד ־ ח ס ד בבינה־ ובינה ב ח כ מ ה ־ וחכמה ב כ ח ר ׳ ו ה ע ע ס כי העליונים צריכים אל החחחוניס* ותתתתוטס צריכים אל העליוטס ־ ולכן כח התתתון בעליון וכח העליון בתחתון ־ וכלס צריכים לאין סוף המחיה א ת כלם ־ והוא אינו צרץ לשוס א ח ת מ ה ם ־ שהםפירוחהאלו א י נ ס בעלי מ ק ו ם ח״י־ ודע ו ע ם היוח שאנו מציירים <^הס צורה הוא כלי לשכך א ת האוזן * אבל ה א מ ת הוא כי ה א ״ ס ב ״ ה הוא מקום לספירותיו י והכתר הזא מקום לחשע ספירוח ־ והחכמה היא מ ק ו ם ל״ח־ והבינה היה מ ק ו ם ל״ז ז ק כלם י והמלכות מקום לבריאה י והבריאה מ ק ו ם ליצירה והיצירה מ ק ו ם לעשיה ע ד ה ג י ע הדבר אל .נקודת ה א ד ן י וכן כל עלול מוקף מעילתו ע ד סיום ה מ ד ר ג ו ת י ?ןךף צריך שחדע כי לספירוח אלו יחסו להם שם צינורות י יען כ׳ כלס מקבלות ה ש פ ע והאור מ ה א ״ ס ב״ה וכל א ח ת מ ק ב ל ת ומשפעת בחבירחה ע ד נקודח הארץ * ח ד ע שהםפירוח יש להם כח לפעול פעולות הפכיות י פ ע מ י ם בדין ופעמים ברחמים. ^ד ולעילם כלם מסכימוח אל הפעילוח י כי לא ח פ ע ו ל א ח ח מ ה ם פעולה א ס לא ע ״ י ב ה ס כ מ ח ם יחד ע״י ה מ ל כ ו ח י כ ל ם ׳ וזה והענין הוא מ ח מ ת שכל א ח ת כלולה מעשר* א מ נ ם יש להם כללוח באופן גילויים י פ ע מ י ם מתגלה משלש והס ח ס ד ודין ורחמים י ו פ ע מ י ם מ א ר ב ע והס ג׳ הגז׳ ואחח כלולה מכלם והוא סוד יסוד ה ע פ ר הכולל ג׳ יםודוח האש והמים והרוח׳ ו ה ו א מ א נ א ד ט ל ה ו ׳ ו פ ע מ י ם מחמש והס D j n נהי ו פ ע מ י ם מששה ו ה ס שש קצווח ־ ו פ ע מ י ם מ ש ב ע והם שש קצווח ע ם המלכוח י ו פ ע מ י ם משמנה ע ם הבינה י ו פ ע מ י ם מעשר מ כ ת ר ולמטה או מ ח כ מ ה ולמטה ו ד ע ח משלים ה מ ט ן כאמור י ו א מ נ ם כללות זה אינו כללוח פרטי ח״ו כי לא יפחתו מעשר לעולם א מ נ ם הבונה יוכללו כלם בג׳ או נ ל ׳ ויתראו ב מ ד ה ההיא בהארה וגילוי ־ צריך עוד שתדע כי ה כ ת ר יש בו ח ר ״ ך עמודי אור ומדה זו היא רחמים ולא ישפט בה דין כללי וכן החכמה ג״כ ר ח מ י ם ׳ וכן הבינה* ועם היות שהבינה היא רתמים ע ם כ ל ז ה ד י נ י ן מ ת ע ר י ן מ י נ ה כדפי׳ בזוהר ועיקרה רחמים וממנה התעוררות הדין בסוד שורש הגבורה שבה * ויש בה שורש הרחמים והחסד כנודע • ן ן ך ת ד ע כי מיצא הדין מלמעלה ברצון המאציל ־ א מ נ ם הוא נעלם ב ה ע ל ם המלית כלם בכחר ואין סיף ומיוחדות שם ולח ישפע בהם שם מדות ־ וכן פעילת הדין היא נעלמת בשלש ראשונות ולא ישפט בו לין ע ד מקום גילויו שבגבידה ־ עוד עדן ןןןך ה ד ע שחף חבמת מהדם nb האמת שהספידוה זו דין וזו ר ח מ י ס * מ ״ מ מ ח מ ת שכל ה ח ח כלולה מעשר נמצא כי יש קשר ויתוד לספירות ע ״ י היות ה ת ס ד ו*רר המרות כלולים מגבורה ־ .וכן הגבורה ושאר המרות כלולים מ ת ס ד וכן כלס י וע״י כך ה ס מסכימות אל פעולה אתת י ךאן5 שאמרנו שא־ן דין בשלש ראשונות ע ם כל זה דין הגבורה תלוי בבינה ־ כי א ם הבינה מ ו ס פ ת ומשפעת בה דין היא פועלת ־ ואס אינה משפעת בה אין בה כח לפעול כי ה ע נ ף נועה אחר המקור ־ ךך^ כי ג׳ ראשונות חשיבות כאחר י יהענין היא כי יש אל הספירות ג׳ בחינית באחדותם י האחד בערך האחדות ה נ מ ס ר אל כל מאמין שלא יפריד ולא יחשוב ריבוי ח״ו אלא כל האצילות אחדות שלימה ־ ומה שאנו אומרים בהם פירוד הוא בערכנו לא ב ע ר כ ם ח״ו י א מ נ ם פירוד זה אשר הוא ב ע ר ך השפע הנשפע אלינו הוא באחד משני מיגים י כי שפע ורוב ב ר כ ה ה נ ש פ ע ס ח ס לא יסחלק לעולם משלש ראשונוח * כי שלשחן חשובות כאחד ולא יסתלק שפעם לעולם וזה נקרא ריעות ־ וזהו מ״ש באידרא כחדא נפקין כחדא שריין לא אפסיק ריעותייהו לעלמין י עלייהו כתי׳ וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו י אבל שפע הבא ע״י יחיד זכר ונקבה הנק׳ זיווג והוא נמצא אל ה ח כ מ ה והבינה שהם אבא ואימא עילאין־ אי בת״ת ומלכות שהם אבא ואימא החאין י שהוא סוד יהורם כדמיון זכר ונקבה מ ה שאי איפשר לצייר בשכל האנושי ־ והיא ענין ודבר גדול ונפלא ושפע רב והוא הויות ונשמות ־ ה נ ה יתור זה בערכנו ובעונותינו י פ ס ק גה בשלש ראשונות בסוד ונרגן מפריד אלוף ־• ובידינו לתקנו ולהמשיכו ולימדם כראוי • צריך שתדע כי אין ראוי למעיין לחקור בג׳ ראשונית במהותם מפני שהם שכל ותכמה ובינה י ואין ראיי לחקיר במהות עלם ה נ ע ל ם הממציא כל נמצא י אמנם מחסד וגבורה ו ל מ ע ה שהם מדות נאצלות לנהל התחתונים גם א ם נחקור ב ה ם אין מון ואדרבא ה מ ר ב ה לחקור ב ה ם ה״ז זריז ונשכר י ועל כזה נאמר שלח תשלה אה האם שהיא בינה ־ ואת הבנים ח ק ה לך לחקור ולדרוש ־ »J?*T כי ה ח ס ד פעולוהיו רבים י ונזכיר מ ה ם מ ה שיאוח אל המעיין ־ הא׳ ח ס ד כשמו להועיל לאדם ולהיטב לי י ועוד לבטל כח החיצונים והמקכירגיס י ומפעולות המרה הזאת גם כל הדברים שהם בלובן כמו אבנים טובות שגיונס לבן שסגולהס לחן ילחםד ימפעולותיה ה א ה ב ה י ו ע ם היות שהתעוררות ה א ה ב ה מן השמאל ט ם כל זה טיקרה ותכליתה בימין דכתיב א ה ב ת עילם אהבתיך על כן משכתיך חסד ־ ומפעיליהיה להמשיך אדם לחכמה וזה בכה ה ח כ מ ה אשר בה ־ ג ס מפעילותיה למשוך ע מ ה הגבירה לפעול דין שיש בו מקצת חסד כמכין ט ב י ע ת המצריים ביים ־ ויש במרה זו ע ״ ב גשרים כ מ ט ן חסד ־ והרמז אליהם ע ״ ב שמות שבפסוקי ויסע ויבוא ויט ־ ודע עדו מהדם ה כ מ ת האמת כי מפעולות הגבורה ה ם הלין החזק כשמה ממש י והיא רציעה ליסר בני א ד ם • ודע וממנה נמשכים כל החיצונים והמקטרגים והמשטיגיס ־ ומפעולותיה כל הדברים שהם בסוד האדמימוח והחום כמו האש ־ וכח האבנים שבהם גוון אדום וסגולחס להטיל אימה על הבריות י וגס מן המדה הזאח מ ח ע ו ר ר ח האהבה כדפי׳ ־ המרה הזאח בסיוע והעושר ג״כ נשפע מן הבינה שעליה י וגם המזון נשפע מן המדה הזאח והעד שלחן בצפון י וגם כל שמיעת חפלה וצעקה י ה ם ע ״ י המדה הזאח בסיוע הבינה • ךךיןן כי מפעולות התפארת ה פ א ר וההדר ושמה יעיד עליה * ו ה ט ע ם כי ההדר והיופי הוא מורכב מהלובן והאודם כאומרו דודי צח ואדום י וכן כל העניינים שיורכבו מהאודם הלובן * והאש והמים י והחום והלוחות י והדין והחסר ה ם בסוד מרה זו * וכן גוון הירוק בחלמון ביצה צאבנים טובות סגולתם נשפעת מ מ נ ה ומכחה י וגם 3ה תלוי התורה ו ה ע ס ק ב ה י וגם הבנים יש להס תלייה במדות העליונות בסוד בני חיי ומזוני לאו צזכיתא תליא מילתא אלא צמזלא י ומ״מ מקומם האמתי הוא במרה זו * וממנה היה יורד המן לישראל • וממנה ענין השפעת הנשמות בסוד יחוד ה מ ר ה הזאת ע ם המלכות י נין היחוד הזה צריך שתדע כי לא ימצא כי א ם בתכמה ובינה שהם מבינים איש ואשה אבא ואימא * וכמו שהיחוד והזיווג הגשמי לא ימצא א ס לא ע״י אמצעי שהוא ברית המעור י כן למעלה יתיתדו שתי מדות אלו ע״י סוד ה ד ע ת הקדום שהוא מתמצע בין א צ א ואימא י ומציאותו בנתיב לא ידעו ע י ט * וע״י יתור זה הוא קיום הספירות ותידושס שהם מתתדשים תמיד ע״י שורשם השקוע צעמקי הבינה והתכמה כמבואר צתיקונים * ואולם כל יחוד צריך התעוררות תחתון והתעוררות הבינה הוא מהמלכות י כדפי׳ הרש״צי ע ״ ה י וזהו שאמרו באחעורחח דלחחא ארערוחאדלעילא • דדך היחוד הזה ימצא ג״כ ב ת ת ומלכות * והס זכר ונקבה תתן וכלתו אבא ואימא תיתאין י ב ר א וצרתא לעילאי י מלכא ומלכתא י מלכא ומטרוניתא * קוצ״הו ושכינתיה י מלך צהיכלא י כל זה הוא משל אל העגין הזה * ואולם זווגם צריך התעוררות מנשמתם של צדיקים מעולם התחתון י והנה אל היתוד הזה יתלוו אליו י איזה בתינות קודמות * והם בתינת החיבוק והיינו ע״י ה ח ס ד והגבורה ־ והסוד נרמז בפסוק שמאלו ת ח ת לראשי וימינו חחבקני * דהיינו שיקצל התתן א ת הכלה בזרועו השמאלי ויתפשט הגבורה אל המלכות וישפיע לה י ואח״כ ימשך אליה שפע ה ח ס ד שהוא זרוע ימין ונמצא שמאל ל מ ט ה וימין מ ח ב ק למעלה י ויתלוה עור אליו בתינת הנישוק שהוא אתדבקות רוחא ברוחא שהוא סיד יחוד מציאות פנימיות המרות אורם זה בזה * והוא צסוד ה פ ה י דהיינו מציאות ה מ ל ט ת שבתה וכן במלכות י ודבר זה ארוך וסודו באידרא י ותועלת היחוד הזה רב מאוד כי ממנו ימ^כי הנשמוח זכר מצד הזכר ונקצה מצד ה נ ק ב ה * ויחלוה עיר אל היחוד הזה הנצת וההוד והן תרין מהדם V,roto ח כ מ ת זזאטת •י חריין'בימין דדכודא־והיסיד שהוא׳ ס ו ד הבדיה י• יעל ידה היא היחוד יי־ • ׳ I : •פירשנו חופ; בכי ה י ח י ד ס אל׳ ארבע מדות ה ל ל ו ' ״ נ ה ה חפמה־ובינהת״ת ומלכותו? הנה והנה היהודיים האלו יתבארו בשני כמות ;:ני'•פעמים י'ויהס^א׳לא אהיה ויחידה יחד יעשה ש~ ־ ז ה יאההויהה י ח^ה אימא : וזהו יסודי יח ד חג&ה ובינה זה' אל־ הימין וזה אל השמאלי ילהם שלשה מקומות אל הזיווג בסיד אורם •צמהילשכו ד ל ף הספירות מ מ ע ל ה למניה־ והם י כ ח ד יסוד ה ד ע ה יחד־ וכן למעה בת״ית י יוכן יהיה״ דרך זה אל המלכית ־ יהש ברא יאהדונהי. ב ה י י! אדני ויחודכ ה ציסולי* וכן על ; ; ^ ד ' י ע ש ה ב ס '׳זיה ולהם שלשה מקומית אל היחוד בסיד אורם המייזפשכוידר^הספירו^ מ מ פ ה למעלה־ יהם ביסיד ובה״ת י ובדעה ־ ובמלכות־ יאיאהחהדויונחחחי יזה יורה על •חוד של :ה י אירוח" ימיין ושמאל א ר ב ע ה :מ י ה חלו"׳''יחד לז& •׳••'•ץ י . יאמצע בי; בעליה בין בירידה ״ הנצח וההיד והיםיד פעולתם קריבה לשכניליה ח3ת מפני שהם יינקים נצח מן חסד י י ס ד מת׳ית יהיר מכבודה אלא שישהאן .ע ם ינקהס י ם שפע הה״ת־׳עם' שניהם ־׳ יהיבירה ושפע החםד ע ס י ־ ה י ס י ד ׳ ולזה היא' נידין פ ע מ י ם ימני פעמים-שמאלי־ •ונהי שלשתן־ישתתפי אל הזייוי הנז׳־ לכן ה ם מכונים ־הרין ביעי; דדכורא והאמה־ ופעולתם יחד לבשל זרע םזכלי ו ה נ ק י ה ויקראו שחקים שכיחקים מ; לצדיקים שהם צד.יק יצדק דפ־ילהםי ת שס כס יפ י* י -ליי ־י יליא • צבאות ״ ^ ך ך ת ד ע :י י :הכרעה בין שה :הקצווח ־ ר״ל בין החסד יהדין וההכרעה• היא ה ר ח מ י ם והנה הקניית בג׳ מקומות ויש ה כ ר ע ה בשלשתן ־ כי המחלוקת הראשונה היא בין הנצח יההיד והמכריע הוא היסוד־ והמחלוקת השניה היא בין החסד והנהירה והמכריע הוא ה ת ת ־ והמחליקה השלישית היא החכמה והבינה והמכריע הוא ה ת ת בסיד ה ד ע ה ־ ואין הכינה שיהיה ה ח כ מ ה והבינה חם־ ידין ממש אלא הוא בסיד דינין דמתערין מבינה י ל ק ד ע ת דמיתער מכתר ה י א ה מ כ ר י ע ־ יעני; ה כ ר ע ה זו שאני אימרים הוא היותי האמצעי הקניית ימהייך בניהם שלים ״ מ ש ת ו ה א ל שני י J J T iשיש למעלה בכתר מציאות כל הספירות הס הנקראים אל המקובלים עשר צחצחות יהם כלוליח בשלשה כשם שהספידוה נכללות בחסד דין ורתמיס והם העלם ה ע נ פ י ם בשוישם שהם נצ ן בחסד וחסד בחכמה־ וכן הוד הגבורה יגבורהבבינה ־ יוכן מ ל ט ח ויסוד c r J r r ״ r ' י ה ~ 3י י בחב שבכתר יהס נקראים איר קדמון אור צח אור מצוחצח־ והשגת הספידית בנחצחית אלו נעלם ונשגב מאוד־ ואלו הם שורש אל שורשי הספירות שהס' בחב ושלשה אלה נמצאים במלכות ג״כ מפני שהיא דפים העליונית״ החכמה יש לה ל״ב נתיבות ואל,הנתיבות האלה יש ומבוארים ־ וכנגדם להם שמוח מונחים ידועים ל״ב אלהים שבפרשה בראשית ־ ועל ידם חיתם עדן הביגה ודע מסדפ חכמת האמת יש לה ממשים שערים * וכנגדם חמשים פ ע מ י ם שנזכר בתורה יציאת מצרים ״ שכמו שאור הספירות מתפשט מלמעלה ל מ ע ה בדרך אור ישר י כן האור אחרי רדתו אל מלב מעמדו חיזר ומתפשט מ מ ט ה למעלה בסוד אור חיזר ־ והוא סיד אור מהופך שמכה במראה וחיזר אל מקורו ׳׳ עוד ת ד ע כי מציאות כל הנמצאים מ ״ א ס ב״ה ע ד נקודה ה ה ח ח י נ ה נחלקים ל א ר ב ע ה חלקים י החלק הא׳ חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות ואור אין סיף מ ת פ ש ט ב ה ם ״ והחלק השני מציאוח כסא הכבוד והוא ה נ ק ׳ בריאה ואור הספירות מחפשט בה והם ה נ ק ר ׳ ספירות דבריאה * לא הכסא אלא האור שהוא מעשר ספירות ואוי־ אין סיף מתלבש ב ה ם עי׳י האור הנאצל * החלק השלישי מליאוח משר כחיח מלאכים שהם ההיכלות ואיר עשר ספירות מתפשט גם בהם ע״י אור עשר ספירות שבבריאה וזה נקרא יצירה י ועל ידי אור הספירות המתפשט ב ה ם נקראות עשר ספירות דיצירה ״ ואור אין סיף מתלבש בהם ע ״ י האור הנאצל * החלק הרביעי הוא מציאות הרקעים וכל עולם השפל הגשמי * והוא הנק׳ עשיה י והם עשר רקיעים ואור הספירות מתפשט ב ה ם והם הנקראים עשר ספיריח דעשיה* דהיינו התפשטות הקרישה בחיך החימר הגשמי שבו שליטת החיצונים י וסימן חלוקת א ר ב ע ה חלקים אלו א5יע שהם אצילות בריאה יצירה עשיה י והענין כי האצילות יתעלה על הבריאה והבריאה על היצירה * והיצירה על העשיה * וארבע תלוקות אלו ימצאו בכל א ח ת מ ה ם * דהיינו אצילות נחלקת לא״ביע וכן כלם * מפני היות המדרגות יורדות מעילה לעלול ״ עוד ת ר ע שהנצח מששת ימי בראשיח היחה יניקחו מצד הגבורה וההוד מצד החסד בסוד המזגח המרוח ומאז ג ר ם ה ח ט א ונחבלבלו הצינורוח לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם לחקן ה פ ג ם י ע ד שבא יעקב אע׳׳ה והצדיק א ח ה ד ן על עצמו באומרו א ם יבוא טשו אל ה מ ח נ ה ה א ח ח והכהו ״ ר׳׳ל א ם יבוא שרו של עשו לעורר דין אל ה מ ח נ ה ה א ח ח היא ההוד שהיא נקבה ולכן ק ר א ה מ ח נ ה כי נצח והוד נקראים צבאוח וצצאית ומחנה הכל אחד הוא * והכהו שהחליש כח ה ־{ימת בכללה הרמיזה בואו א מ ת ליעקוב ושתת רחמיו ־ והיה ה מ ח נ ה הנשאר לשון זכר שהוא הנצח לפליטה ־ להתחזק ולאחוז ב מ ד ח ה ח ס ד * וכן היה כי נ ג ע שרו של עשו בכף ירך יעקב ומיד נ ח ה פ ך סדר היניקה ושב ההוד מצד הגבורה הוא מושפע ־ בסוד והודי נ ה פ ך עלי למשחיח * והנצח היה רפיף ע ד שבא דוד המלך ע ״ ה ותיקנו בזמירוהיו להיוח יונק מצד החסד וזהו סוד נעימוח בימינך נצח ־ ולפי שעה ב ע ח רצון זכה דוד הע׳׳ה ונעשה רצונו למזג המרות כימי עולם בסוד כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמבואר בזוהר וכן ע ח י ד להחחדש ולהחמיר לימוח המשיח ״ עוד ת ד ע שא״עפ שהשמות שאינם נ מ ח ק י ם ה ס עשר שמות לעשר ספירוח כמבואר לעיל יש שם אחד הכולל כל עשר שפירית והיא שם בן א ר מ ג יהוה ־ יהכינה קיצי של י ׳ כ ת ר י׳ עדן מסד• נ חכמת האמת י הכמה י , ה׳ בינה ־ ה׳ מלכות י ואין סוף נעלם נ כ ח ד ך כולל שית ספירן תגת נהי ז א ת פ ש ט נהוריה בארבע אתוון אלין * ולכן שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה ואו הא ' יהוה בבינה יהוה בניקוד צירי יחוף} הא ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם :ם בן א ר ב ע נמצא מ ה ם בנל א ח ז יךך בניקורקמן בכתרי בניקוד סגול בחסד י יהוה בניקוד חילם ב ת פ א ר ת י שהיא קיבין ביהוד י יהוח יוהיעוהו י בניקור פ ת ח ב ח כ מ ה ׳ יהוה גנ־קיד שבא בגבורה• יהוה בניקוד חירק בנצחי בניקוד שירק ב י ם י ד י יהוה יהוה בניקוד שורק פשוטה בלי ניקוד במלכות השפעת כל ס פ י ר ה ו ה ט ע ם מפני שהיא כלולה מכלם והיא מ א נ א דכולהו ופועלת כפי וספירה שעליה י לפיכך נקודתה כפי יניקתה ״ צריך א ח ה לדעח כי יש שמוח קדושים ח ח ת אלו י והם כמו כינויים אליהם י ויחסו עוד אל הכתר אראריתא * ואל ה ח כ מ ה כ״ב אוחיוחמחוברות ע ם שם יה איה ביה גיה דיה היה ויה זיה חיה טיה ייה ביה ליה מיה ניה סיד• עיה פיה ציה סיה דיה שיה תיה ויחסו עיר אל שלוש ראשיטת יחד בוזו במוכסז כךץ} והס אוחיוח שאחרי יהוה אלהינו יהוה ואל החסד שם בן ע ״ ב והוא יוצא מפסוקי ויסע ויבוא יוד הי ויו הי העולה ע ״ ב הוא נשמה יי׳ יייין ש ס כזה* י ז י ט י ו ש ס ה ר ה ה ל ! י לי^ ן ו כ ז ה 5 ודפוס ומקור לשם בן ע ״ ב הנ״ז * ויש בו רי״ו אוהיוח כ מ ט ן אריה שבתסד וז״ס אריה אל הימין ־ ויחסו אל הגבירה שם בן מב לפי שמדת הגבורה נק׳ יד החזקה ישם בן מב יש בו י״ד שמית של שלש אותיות• צתג ע י חסב ^ טנע אבג על יתץ פזס קרע שסו שטן יבש נגד בטר צית • והיא ייצא מ פ ׳ בראשית ד של ובהו בחילופי אלפא ביחוה י יניקידו היא ניקיד ה פ ס י ק של ייפן כה וכה * לפי שיש בו מ ״ ב איתיות כ י ויחסו אל ה ח פ א ר ח שהיא מרח יעקב שם " P פסתם פספסיבס די^נסים 5 ש ה ו א אנהחם * ולכן כתב ביעקב ויש כב במקום ההוא * ר״ל ויש כ״ב ב ת ״ ת שנק׳ מקום כי שם הויה בריבועו עולה מקום וכן י ע ק ב ע ם ד׳ אותיות ע ו ל ה מ ק י ם י ושם בן כ״ב היא יוצא מפסוקי 5רכת כהנים ע״י חילוף אלפא ביתות * ויחסו אל הנצח שם בן כ״ב אחר ־ ואל ההוד שם זה היוצא מפסוק את ה׳ אצהיך תירא וכוליה כזה אדע לוש דהעת יבו בתם תוש יוב דתו אדה! אתב ואל היסוד י״ב הויוח של שם בן א ר ב ע * ואל המלכוח שם 3ן י״כ יו! ו ה ו א איא ההד ההי והוא רומז אל דוד דאיהו כליל מכולהו ברזא דכתם פז* כי פ״ז הוא שוד לבנה שהיא מדח המלכיח וכחם הוא ר״ת כ ה ד ת פ א ר ת מלכות כי היא כוללת כולם * ויחסו לה ו עדן מסדם חכמת .האמת ־ז. עוד־ ׳תרע בי •יש •ביכולת^הצדיקים להיות מ ר כ ב ה אל המרות יי • י בע׳׳גןז ונטייתם אל• אחת מהצדרים ואחת המרות־ כענין אברהם איש ה ח ס ד ׳ בסוד נשמתם ופעולתם ויצחק איש ׳הגבורה־ ויעקב.איש ה ת פ א -ת ־ ומשה יבעל 'הנצח ־ ואהרן בעל היץך • ועיר בדרך א ת ר .א ה ר ן איש החסד*..משה איש ה ד ע ת העולם בתפארת ־ יוסף בעל היםוד־ וכן , בעז -וכן פלע־י בן ליש־ ־ורוד בעל המלכות וכן רוב המלכים הצדי־,ים־ ושלמה הוא בסוד ה ד ע ת הכלול*מסיד ־ ולכן אמרו במדרש שבקש שלמה להיותי כמשה ־ ואילם האנשים המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מיסד׳ דיר ודור בכללית קומת האצילות ־ ה ם אדם נח שם נהים ־ וכלם ח כ מ ה בינה ודעת ־ אברהם יצחק ויעקב חגה ־ משה ואהרן פינחס ודוד אחוזים בשורשי הגשמות א ש ד לאדם השלם באיבדי השכינה א ם כל חי ־ דמהמן מלכים צדיקים חוזים נביאים אנשי אמת גבירים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל ״ עוד ת ד ע כי .ב ת פ א ר ת י״ב גבולי אלכסון והם ־ גבול דרומית רימית י נ ט ל דרימית החתית י גבול דרומית מזרחית י גבול דרומית מ ע י־ י • 3 ת ? נ י ד נ 3ן 1 ג ס י נ ,יומית ת גביל צפינית ת ח ת י ת י גבול צפונית מערבית י גבול צפונית • מזדהית ־ ע י י גבול מזרחית רומית ־ גביל מזרתית תתתית ־ גבול מ ע ר ב י ת רומית ־ גבול מ ע ר ב י ת תחתית ־ והם י״ב ע ד י״ב אורות עליונות ־ ולהם י ״ ב צירופי ה ר ה ־ ומרכבה להם שנים עשר שבעי ישראל ־ ועיי׳.ביאור.עני; זה בארוכה בס׳ ה פ ר ד ס ״ ןדן$ שהמרכבה שהיא ת ח ת המלכות ה ס עשרה היכלות ־ אלא ששלשה מ ה ם נעללזים ש מ פ נ י שהם צללים ל כחב וכמו שכה״ב ה ם נעלמים כך היכלותיהם ה ס נ ע ל מ י ם כמותם והם כלולים בתוכה ״ היבל ךןא׳ נקרא היכל הקדש הפנימי ונקרא קדש הקדשים וכסא הכבוד העליון ־. ונקרא גלגליה שדיי אבתרי^ מלכי^י מיטטרוז בי״יד ־ אדם הראשון .במרכבה וזה ההיכל נקרא אין תכלית כמו שאומרים המקיבלים מאין סיף עד אין תכלית ״-׳ . היכל הב׳ נקרא אופן גדילה ־ וגק׳ בשם עטורים ישראלי מיכ^ ה פ נ י מ י ' חשמל חיה אחת במרום ושמה• החיצון־ אריה הפנימי ומלכות מ ה ע ל מ ת בזה ההיכל ״ היכל הג׳ 1 נקרא מזלן של ישראל היכל הקדש החיצי! הפנימי נשרי^ אורי* ־ ואלו הג׳ היכלוח ה ס נ ע ל מ י ם ע ד מאד • ולדעה קצת המקובלים רבינו האיי גאון ורביני עוררום הלוי ז״צל אלו הג׳ היכלות ה ס חשלום י״ג מדות ואלו עדן . חכמת האמת ׳־ י •י י י • ׳- היכל א׳ •״' ךןידל מהדם י ־ ~ • - ך ^ י ך שבעההיכלית ב ה ם כעדי tי מ י י יי׳• 7 המיף״; שהוא כ ע ד חסד נק׳ היכל האהבה׳ * ] ונלענ׳׳דישז^סוד־הפםוק ואהבתי עולם אהבתיך על כן לזשכתיך חכצן [ ״ י ל ׳ ״ " * • ־ • •י׳״׳• 'י' ב׳ שהוא כנגד הגבורה ניקרא היכל הזכות ־ לפי שיש כעדו" מצד שמאל היכל׳ , ח ו ב ה ׳ ובהיכל הזכיית הזה יש ב״ד של מעלה ונהר דיניול^־׳ "׳•״ ־ •־* • '־' היכל היכל ד׳ היכל ה׳ היכל ך׳ שהיא כנגד ה ת פ א י ת נקרא היכל הרצון והוא אמצעי 5ין'האיש והמים ״ כנגד הנצח נקרא היכל הנינה ״ י י כנגד היד נקרא היכל עצם השמים ״ שהיה ; נ ג ר יסוד נקרא היכל לבנת הספיר־ ובין זה ההיכל .ובין היכל השביעי שהוא היכל ה מ ל ט ת שם הוא מרגוע לילית וסמאל בחעא ישראל י י » א מטטרון 1למטה מן היכל לבנת הספיר הוא הרקיע שעל שנקרא עבד והיא למניה מ א ר ב ע מחנית שכינה ה פ נ י מ י י ם רסנדלפון ה ח י ו ש ה ן : י המלאך שנקרא אופן אחד בארץ אצל החיות הוא בת זוגו של מעערון והוא הנקרא פרגוד ולמעה מזה הם חיית הקדש ועשר מעלות המלאכים ״ ' המעלה הא׳ ה ם הנקראים חיות הקדש י ואין בינם לבין מלכות שבמלכות ר ק מ ה שבין עילה לעלול בלבד ״ ואח״כ.נבראו ה מ ע ל ה השנית שנקראו אופנים י ואינם משיגים כמו שמשיגים חיות הקדש המדרגה׳ העליונה מ ה ם אבל ה ס דקים יוחד משלמעה מ ה ם ׳ ץאח׳׳כ נבראו על זה הסדר חשמלים ש י פ י ם מלאכים אראלים אלהים ביני אלים כרובים אישים י וכל מעלה מ ה ם אינה משגת כמי שמשגת המעלה שלמעלה מ מ נ ה ־ ובמעלה העשירית שהיא מ ע ל ת אישים נ ת ע ב ה השפע עד שלא היה איפשר להיות נברא רותני כמותם אלא גוף אחד ספיריי ע ד ש כ מ ע מ הוא רוחני והיא גלגל ערבית־ ואין בינו ובין האישים רק מה שבין עילה לעלול י ואח״כ ינא גלגל היומי וגלגל המזלות ושבעה כוכבי לכת וכל גלגל וגלגל.יש לו נפש שבה הוא חי משכיל י וכל גלגל אינו משיג כמו' שהשיג העליון ממנו י יבהגיע השפע ע ד גלגל לבנה * נ ת ע ב ה כל כך השפע ־ עד שלא היה איפשר להבראות ממנו גלגל ־ ועשה היסודות כל אתר מקיף אל חבירי וכל עליון רוחני מ ע ט מהתתתון ממנו י עד הגיעו אל הנקודה שהיא עבור ה א ד ן החסירה והעבה יהגסה יותר מכלם ״ הרי נתבאר שהם עשרה גלגלים כנגד עשרה מעלות המלאכים ־ שהם כנגד עשר היכלות ־ שהם כנגד עשר ספירות * ע ד שנמצא שהכתר היא כנגד היכל א׳ שבמלכות והוא כנגד מ ע ל ה א׳ מהמלאכים הנקרא׳ תיות הקדש וכנגד גלגל השכל הנקרא גלגל ערבות ־ וכן עז״הד ודי בזה־ עד שנמצא חלקי כובעי הארץ מחולקים לעשרה מינים־' ואב לכלס א ר ב ע יסידית א ר מ ״ ע ומהם הירכבו התי והצומח והדומם עח מקרב* ח כ מ ת האמת והדומם י החי נחלק לשנים י חי מ ד ב ר וחי בלחי מדבר י והצומח נחלי! לעשבים ואילנות * , והדומם נתלק למתכות ו א ב נ י ם ׳ והמתכוח יש בהם שבעה מ י נ י ם זהב וכסף ונחשח וברזל יבדיל ועופרח וכסף חי * שהם כנגד שבעה כוכבי לכח כי מ כ ח ם ה ס י נמצא שגם בזה העולם יש עשר מינים שהם כנגד עשרה גלגלים ״ ודע כי היסודות התחתונים נשחלשלו ונחפשטו מ א ר ב ע יסודות העליונים הרומניים כי ה ם שורשם למעלה * כי כל מ ה שיש ל מ ט ה בעולם השפל יש לו שירש ויסוד למעלה בעולם העליון וכלם קשורים ודבוקים זה בזה ע ד ה ס י ב ה העליונה יתברך ויתעלה לעד אמן ״ נ!בר אמרנו שעשרה מעלות יש במלאכים ולמען תבין מקורם ומהותם אודיעך שורש הענין כמובא ב ס פ ר בריח מנוחה ובספרי המקובלים ״ ייךךיןן כמיגא י 1מ ע ואף ששם ל ה כ י שם אהיה יהוה ב״ה הוא עיקר הכל והוא מקור כל השמיח * הוא ב כ ח ר למעלה י א ״ ע פ כן שם הויה הוא גוף האילן והוא העיקר והוא רחמים והיא אש שאיני שורף והסנה דמשה יוכיח י ולכן היא ע י ק י כל השמוח לפי שהוא נשמחם ומקורם י כ נ ו 1שם Q\^$ נ = מ ת ה י יא יה הקביע בתוכו כנשמה בתוך הגוף י והשמות ה ם נשמה למאורות י והמאורות ה ס נשמה למלאכים ־ והעיקר ה ס השמות * והשמות פועלים הפעולה ע״י המאורות ־ והמאורות ע״י המלאכים י ולכן עיקר הכינה היא לשמיה׳ ילזה יתכיין ה מ ת כ ו י ך ודע כי השמות הנחחמים בשם ה ס הנקראים שמות י והמאורות ה ס הנחתמים בסיפן בדין י מין ב י ה )־* י ר ו ל י ו א ח צ צ ב י ר ו ן אל כגין מ ^0גבלי^ 1ורי^ וכיוצא ־ וזה מביא גדול יה באחדינה אדיריררן והמלאכים ה ם הנחתמים בשם י לענין השמית והמאירות והמלאכים לדעת בכל פעילה השמות הראויים לה ומהם ת ד ע המאירית והמלאכים השייכים ע מ ה ם א ם בעל שכל א ת ה ״ וכתבו המקובלים אנשי מעשה ־ שכל איש אשר ע ר ב את לבו לגשת אל כתיבת. הקמיעות י וכ״ש להשביע בהשבעות י שצריך שידע איזה מלאך הוא מן כת אש או מן כת מיס י וגם צריך לדעת א ס הוא מאש שורף או משריף י או אש מקרר ־ ואם הפועל משולל ידיעה זו איני מוציא מן הכה אל הפועל י וגס יזהר שלא יערבב מלאכי דין מ ם מלאכי רחמים ודע כי המקרר הוא ר ח מ י ם ׳ והשורף דין ר פ ה ־ והמשריף דין ק ש ה ׳ וכל אחד פיעל כפי בהינח מקורו ״ 0 HJT מקדם נב חכמת האמת ־אהיה אשר אהיה מקום הזוהר המזהיר מקום שכל האשוח מ ת ק ר ר י ם שם י זשם כחשבו כלא היו * וחקור אהיה הוא א ח ד ומקבל מ כ ח ר עליון שורש כל השרשים ״ זהשנ׳ השרף שאיני משיין* אלא שוק* י א מטטר1ז השורפים והוא מקבל ממקורי שהיא ש הוי ה י ק י י ה שר ה פ נ י ם והוא מ ח ו ג ה על כ ת ם אחד * 3 ל ומקבל ג״כ מ כ ח ד עליון ״ מ מ ק ו י י מ t י ה ו ה o ה יא יהשלישי השרף השורף ו ה מ ש י א היא אהיה יהו^ יהיא 51 ׳׳! ארג י ומקורו יהוה אהיה אחר והשפעתם מ כ ת ר עליון , השרף ה א רחמים * והי דין ר פ ה ־ והגי דין קשה ־ ודי למשיג בסימנים אלי ״ nDV כלל זה בידך שכל מלאך שסופו { Vיניקתו מן ח ס ד ־ וכל מלאך שסופו מ ן יניקתו מן כבורה י ו א ס שם *ה יניקתו מן ת פ א ר ת ׳׳ fc, •i0 D הוא הממונה על האראלים המקבל מהמלכות הנק׳ פרי האילן ומקורו הוא איה ^ול£י^ יוה ה והוא מן כת מימי ברכה והנחה שכל רואיהם מ ת ח כ מ י ם ״ ה הוא מן האופנים והוא מ מ ו נ ה לחן ולחסד ״ הדרנים ״ א זכריאל הוא מן מ ח נ ה האש השורפים הנמשך בדין ר פ ה זרגי^ הוא ה מ מ ו נ ה על רצון בני אדם א ם מו 5ואם ר ע ״ נ והוא ממונה עלהזכרון״ י V^JJHD הוא מן הכרובים והוא ממונה על קדושת העליונים י הוא מן השורפים והוא ממונה על כל מין שמירה ״ הקדוש מקור י השרפים בעלי היכלות והממשלה שהם מקבלים מכתר עליון מהמקור הזה על דרך תיבור המאירות ועל פ ע ו ל ת ם נקרא שמו ואמיהוואיהו <״א ואמיהויאיה • סימן ותצא אש מלפני ה ׳ ותאכל אותם וכו׳ ״ שם המקור שמשם מקבלים האראלים המושלים על המים ע ״ ר תיבור המאורות ועל פעילותיהם י יש שם אמין בן שמנה אותיות והיא אאגנלגאץ ל ׳ א אאגנלגאמ תמצא כלול בו שני שמוח י שס אחד שם הגבורה שהיה משמש בו דוד ה ״ ע ה היוצא מפסוקים אלי י יהידה א ה ה ׳ידיך אחיך י ^ ו ר אריה יהודה י ל א יסור שבע מיהודה ־ א ו ס ר י לגפן ע י ר ה וכו׳ י ישמו אגלא וחיקנוהו חכמים בברכת גבורה ־ .א ד נ י * והשם השני הוא יסוד המרכבה והיא כחר על א ר ב ע שמוח א ח ה ^בור לעולם י והוא שם אנגץ ונחי להרחיק הנזק ולמלמ מצרה ולהוציא לרוחה ״ ׳השמי^ היה מן החשמלים ומקבלים מ ח ״ ח מן ניקוד האמצעי ומן ניקוד הישוב ״ והמקור שמשם מקבלים החשמלים עי£%r3 ?£ חכמת•.־האמה ״׳ . 3 סי׳ ־מ$׳2ה©! 8מפמ$ן?ו& מפןדם ^ . ' ^ נ י ק י ד ו .ככתיבתו ״• מ א כ ר .תזכור ה מ ל א ך ? פ ע ו ל ה .ת ד ע • #£וד^לא5$-£יא*השמל&ך.;#שמקירו:תפארת יבמי הייציא מ פ ס ו ק .מ ה י ידידיה י כ ו ׳ .י ח ס שרף• ת ד ע שהוא ךן• ר פ ה ש.:מקירו;.׳-מכהר עליון ישמו;?ייצא מ פ ׳ ותצא אש הנ״ל ־ ו א ם הגא א ה ^ ל ת מ ג שהוא דן• קשה:ומקורו •היא המלכות.ושמו גדול -יחודו־ יה מפני ששם כ ל ' ה כ ח י ת מ ת ק ב צ י ם מורים יחידו של ה ק ״ ב ה ״ שם t t שם אכתרי׳^ יה J אלה-י ישראל 1,1- נ״א א כ ה ד י א ל יה •יהיה | פיעל פ ע י ל ו ת ל ״ ד ע י ם .נך^־נ.שנשרש באהיה יפעילותיי אף בלי כיה״ה מפני ר ו ב הקרישה ״ ;: יארואאוחונחל נעריו ה/ ייצא מ פ ׳ ה׳ אל ר ח ו ם יחנין יכי׳ ככתוב• בהורה,.ימיעיל בלי ט ה ר ה ־ ע ם המלאכים-׳המקבלים מ מ ט ו ה . וניקויו 3 יהך^ •אנטימוס יהושע^ אוריאל ,רפאל• ׳ולואל ארכיימוס אוזי^ ויצי^ הני^ נ״א ח נ מ י א ל ויסייע ל י א י -א ל נירי^ ג־״א יליאל ב ר ב ת ה מ לא כ י ם .ה אלי ת מ נ א השם הזה ־ ה כ ב י ע לךי^ ־ . :תמצאהו ״ *שם ייאחצפירון הארץ א י ח ס .בכם• -׳ה ובכל ד ב ר \. יינא מ פ ׳ ו ב ל כ ת התייה י ל נ י נ״א a לאופנים ינשא* האיפנים ״ 4 t ובהנשא להקיה •. מעל י שם אהניק יוצא מ פ ׳ איתן אדירים •יהיא ת ח ת ממשלת אדירירון הרמוז באיה א של א ב ג • ה ן ־ ב .ביהריררן י יגבהיה־ ת הלמיה ובי נעשה הים ת ל מ י ם נ:׳א ב י ה ד ד י ר ק ־ ג גיהרירון צ צתגיה ״ ע נ י ד י ׳ טיי ל רא-יהם *שם טהרי ^ ייצא מ פ ׳ ידמית -ל י א ^ ׳ קני" מישבך ישים ב ס ל ע י 'יהשבעתי בשים אדיר י 1 ה י ז י ה ע כ י מ ל מ ע ל ה ־ והיא ממינה בהיכל אלהי ישראל יההיכל הזה :עשה משלש ראשונית ד מ ל ט ת ד ב ר י א ה ־ ובהיכל אלהי ישראל טהדיאל הוא בסיר שם יהיא ק ב ו ע ואינו זז משם ־ א ב ל בהיכל ל ב נ ה ה ס פ י ר היא בסוד מ ל א ך ועושה שליחיתו ״ ש ם ר ח מ י א ל וסנוניה יילאים מש׳ דחיברית אשה א ל ג^יהם לא ׳סבי ב ל כ ה ס איש אל ע ב י פניך ילכו ־ ושני מ ל א כ י ם אל• םנדלפוז כי ששים ר ב י א שמית יש ל׳ כקראים כריביס ונקראים׳םמכין ־ יהם " י ״טהרי^ ויוחצפירול והכ כ ש מ ת ע ל ה ־ ו ה ם עומדים ב ש ב ע ה מדירין ב י אחותה כ ן י ת ״ < ח ה עילים כמכין לילית ו ה ם ע י ב י ם להגן מ מ נ ה ״ ותחת ב״י =ל טהריאל יש שני שיערים ־ האחי נ י ,י א פלג יהשנ אצבוגי עדן אצבוגה ־ מפןדם נג חכמת האמת ושני כמית אלו יוצאים מ פ ס י ק ייסעו ויהי חתח אלהיס על הערים אשר םביבוחיהי ולא רדפו אחי־י בני יעקב ־ ביושר י ומפסיק ואת האנשים אשר פ ת ח הבית הכו בסניריס מקען יעד גדיל וילאו למצוה ה פ ח ח י ישר והפוך ־ והאומר שני פסוקים אלו דהיינו פ ס ו ק ויסכנו ישר י ופסוק ואת האנשים ישר והפוך י אחד עשר פעמים ־ מ ו ב ע ח לו שינצל מכל ר ע כי הוא מנין למעלה ולמעה * ובאומרו הפסוקים הללו ^גלא י כ ו י אלד שעולה 1 פ ס ו והוא אחד מ ע ״ ב שמות ויסע ויבא ויט * גם יאמר י״א חשק ו א פ ל ט ה ו י י נ ו י ן ב " בייט ם ומוצאו מפסוק טלאים בזרועו יקב! ק ט י בי וסגולתו להכניע הקליפות ״ זה ב כ ח :ס וטהרי^ מלבד היותו ראש לשבעים וארזי ״ הו י״ = י ע ר י פ ש ו מ ר ת ח ביט שבמצחו ויש בידו שרביט של אש ־ וגם יש לו משרתים ובלם שרביטי אש בידם ו ט ע ם שרביע ופירושו שכל אחד ואחד מהם היא שר בשס ז ה ו ס ם י ו ^ מ מ ל *טמן ת ביט שבמלחו שעולה אך־ באח ביש והוא טיב לשמירה הדרך ״ וטהריאל זה ע ם משרחיו נקראים מארי דעיינין שמעיינין בנשמה אחרי שדנו אוחה ב״ד של שבעים ואחד ויש ל ה ס יהוה וכתבו• דעיינין דהייני כ״ד עיינין וע״ב הנין ־ שלשה הגין על כל עיגול ועיגול ״ שס המקיבליס כ י יהוה החן וממונה על ביטיל הקליפות ע ל מ ל י ! ס ביט והיא ו ה שמן בניקיד חילם מהפשט ממנו שם אחד ה מ מ ו נ ה על י א השם ביט הנ״ל ויש כה מלאכים למעלה וכחוב באת בש והוא בסוד שרביע הזהב וגי׳ שלו כ״א כמנין א ה י ה ׳ וכתבו הקדמונים כי מקור שם זה הוא יוצא מ פ ׳ כי בי חשק ואפלטהו־ ור״ת ב י * בי DD*H וכתב הרב הקדיש מו״הרר שמשון י י £זי ב ינה ח כ מ ה ־ מסיד הייה בניקוד חולם ״ מאיסערפילי זלה״ה בס׳ דן י ד ן ־ כי שם זה מ מ ו נ ה להכניע שני קליפות עשי וישמעאל ־ כ קיא רהב ימספר שניהם שלח ־ וזהו סוד ע׳ל ש׳חל ו׳פתן ת ד ר ו ך ׳ שהוא ר ״ ת עשו ורמיז בי שחל שהיא מ ס פ ר שניהם ־ י כט כי שרו של משי 0מאל ושרו של ישמעאל וכחיב בהריה כי בי חשק ואפלטהו שהיא סוד שם כנ״ל ־ שהיא המבעל שני קליפוה ה״נל ״ ובסוד זה השם חרבו ערים חקיפין ב ׳ י ח ר י׳רישלים עייר מלכא ־ כי ה ס פגעו בזה השם הקדוש בסוד פגימת ברית מילה י ואז פ ג ע ו בתרין ההין הא עילאה יהא ת ת א ה שהם בינה ומלכות בסוד זכור ר ״ ת מילה ־ הביטה בהנ־ין ההין רמז שפגמו בתרין ההין ־ וכשאלי י׳הוה מ ׳ ה ה׳יה ל׳נו ־ ש י ס ביט באמצע מ ל ת ה ב י ע ה ־ פי׳ שע״י כך פגמו בשם זה ״ ? C t חרתך היא ממינה על ה פ ר נ ס ה ־ וידוע ששלשה ידוח הן־ הגלולה החזקה ה ר מ ה והם בגי׳ חתך ולכן כתיב פותח אה ידיך ־ ובאלו הג׳ ידיח גפחח הבאר העליון בהוא עדן מהדם חבמת האכ1ת צות גי׳ מלכות ־ וז״ס חתך בכל דבלי מלכות נחחכיס על פיו ״ שהוא ענין חתך ייזיליאי וגם פחח את ידיך ר״ת פחד ת פ א ר ת חסד ־ הדי פ ח ח את ידיך * שהה יד החזקה כנגד פחד יד ה ר מ ה כנד׳ ת ״ ת ־ יד הידולה כנגד תסד וס״ת פתת את ידיך הוא תתך שהיא גי׳ שלשתן כנז׳ י והתחיל בנד שמאל שהוא פחד ־ כי סיד ה פ ר נ ס ה משם מתעורר בסוד קשיש מזונותיו של אדם ־ וידוע ששני דינים יש המונעים את ה פ ר נ ס ה והם שני דמעות דשני עיינין ־ הרמוזים בפ׳ עיני כל אליך ישברו־ והכינה הזאת היא למתקס ולהביא ה פ ר נ ס ה ־ והנה שני בחינות הדין ה ם ז אם עןך הסיר ופר ־ ואס תסיר מן שך הוקף! הדין שבו שהוא פו גי׳ אלהים ישאר רלד ־ פ״ו מן פ״ר ישאר צד״ק ־ ושניהם יחד רל״ד וצד״ק הם גי׳ מ ת מ ת ק י ם בהסרת כת הדין ־ ודע כי מה שאנו מכונים בשם ידיך־ כשתתבונן בשני מיליאיי :זה יוד ' פא י פה אלף יוד י עולים רי״ב רי״ו ושניהם עולים ח ת ״ ך ־ והנה חתך באת בש היא 0מך אלן* למד חת״ך שהם }•אי שהיא ר״ת פתח א ת • והנה מיליאי כזה המילוי לבד שהוא מתחלף ממנו הרי חתך ־ יהגה נכון ומשביע לכל תי גי׳ תתך ־ רוצה לומר לכל ״ רמזי הר״מז ״ J? CEfשציי כ נ י ל ה פת וכהו להכניע לילית הרשעה שמספרה כן ־ והוא יוצא ממזמור אשא עיני אל ההרים מ ר ״ ת חמשה תיבות הבאות'אח^ הרות ישיש בו והס י עושה ע ו ל שומרך צלך ישמויך ישמור ־ וכן חמשה הייוח הקודמית כשהם בנקודת אלהים י ם תפ כי מכח חמש גבורות מתהוית אותם הרשעה ־ ובקדושתן ת מ ח ה ־ והנה הוא בסוד שם ילי מ ע ״ ב שמית כי שם זה הוא בסוד ה׳ גבורות כי לפי נקודה הפסיקים שמשם יוצא שס ע ״ ב שהוא פסיק ויסע מאית י שבמלה ויסע ונקודהי תירק ־ ומן הלילה ונקידתה קמץ ־ ומן י׳ ל שבמלת ידיי שבמלת ייע ינקידתה תירק נמצא שם זה נקיד כזה עילה פ״ו־ וחמשה פ ע מ י ם פ״י שהם תמשה גבורות היא מ ס פ ר שם עשציי ״ שם ״ מצמצית כחי להצמיח אויב ומחנקס והוא גי׳ ה ע ר יניקידי מפסיק יגלח ה ׳ ב ח ע ר השכירה בעברי ־ והגיקיד גי׳ אלהים ־ יהיא יוצא מפסיק קדיש יהיה ה ע ר לא יעבור על ראשי ־ והיינו א ם החליף יהיה באה בש מצמליח־ ועולה י היא מצמץ וקדוש עילה תי ת*}/ר וזהו קדוש יהיה ת ע ר * וראיתי בכתב• יצחק דמן הי׳ר הרי עכו שמיצא השם החזק הזה היא מ פ ׳ ובל־עהס יצמיחם בחילוף יוד במם באה בש ״ *DD ה ס ם הוא משמיה ע ״ ב והוא מסוגל למלוכה בסוד ומהקם מלכין ־ ולכן ביוסף נאמר ק מ ה אלומחי ואמרו לו אחיו המלוך חמלוך ־ וכן אמר שאול לדיר מליך המליך וקמה בידך ממלכה ישראל ״ שם Ct-fטפטפיה כחי גדול לחשוב בו נגד האויבים* והמחשב ב י י מ א י' צוךן פחד עדן פחד ־ על מגן • ועל צבא מהדם נד מ י ס י ו ן על כל לב זדון• שכל ח י מ ת האמת • ייש שני תיבות מאלו עוליס קצ״ג כ מ ס פ ר ה ב ס הנז' ־ ואיתא ברכינו בחיי ששם זה יוצא מ ס ״ ת ה נ ה אנכי סולח מלאך לפניך לשמורך בדרך ולהביאך אל המקוס י רמז* הרמי׳ז ״ ע11ב מצאתי בכתבי המקובלים ששס זה יוצא מ פ ס ו ק ויאמר משה אל אהרן קת את ה מ ח ת ה והן עליה אש מעל המזבח ושים ק י £ר ת והולך מהרה אל ה ע ד ה ו כ } 2ר עליהם וכו׳ ייתן את הקר£רת ו י כ ^ ר על ה ע ם י ו י ע מ ו ד בין ך ן מ ה י ה ובין החיים ותעצר ה מ ג פ ה ־ והוא שם המחשבה ־ וסגולתו לכוין בו בצבע זהב בזמן ה מ ג פ ה ב ״ מ וטוב לכול דבר. מיקוח כ ז ה מפטפיה ' י ומספר הניקוד עולה אלהים י ושם ב,ץו שהיה אחידים דשם הויה כשהוא במילוי אלפין י עילה כיפטפיה ״ אבנ והיא משם בן מ״ב ־ דע כי כח יה השם לסלק המחל קת מן העיר י בראוה ע1ם בלבולים אלו באלי * ומקור זה יאהבוגה השס היא יה»*ד, וצירופו ע ם מקורו הוא כזה וכשתדצה לבטל הבלבולים והמחליקה תעשה ככה־ אמור זה ה פ ס ו ק ״ א פ ס כי עז ה ע ם היושב בארץ והערים ב צ ו ר ו ת ^דוליה מאד ונם בני ענקים ראינו ש ס י וזכיר זה השם אבג ע ס מקייי יאהבוגה פרחיאל ״ יאלזיל־ יה״למ יאהבוגה על ייי המלאך פרדחיאל * שתבטל הבלבול והשביע למלאך הזה שמו והמחלוקת ־״יי־ ״ מהקהל הזה בשם ערך חלום א מךן שאמרו חז״ל לאדם טוב מראין תלים ר ע י פי׳ מראין לו ה ר ע ה והעונשין העתידים לבוא על הרשעים והכל כדי שהצדיק יהיה תמיד יראתו על פניו ולא יחטא י ולישע מ ר ח ץ חלים טוב כי הבא ליטמא פיתחין לו ״ ילקוט ח־ש משם הילקוט ״ ב ג בל המראות יפין בחלום חיץ מתכלת ״ ילקוט ״ בל מה שהמת ניתן לאדם בחלום יפה הוא י אבל אם הוא נוטל מביתו ובפייט מנעלו הוא ר ע י כי היא רמז שימועו רגליו מהעולם הזה וילך לעולם אחר אתר דמותא והוא סיד החליצה ד ״ ילקוט חדש בליקועיס ״ לפי שנשמת ה ־ ר ם המדברת אינה מ ת ה י לפיכך יהלום התי מן ה מ ת י אבל ה ב ה מ ה שמחה אין לה נשמה ה ח כ מ ה י לפיכך לא יחלים אדם מ ב ה מ ה שמתה או נשתטה ם ׳ חסידים סי׳ תת״שלא ״ א חלונות ערך חלונות שבבית א ס נפל הבית ס כ נ ה לשנותם או לסותמם ״ עיי״לאות א ע ר ך אויר ע ר ך חליצה עדן חליצה מקרם ערף חליצה א ע5ין החליצה ה י א ׳ כי הנה בחליצה מתיאשת היבמה מ ה י ב ם ־ ובדקיקה מתיאשת רוח ה מ ת הנשאר בה מהגאולה שהיתה מיועדת לו מן האח ־ ומה הקריאה שניהם כאחד הרוח והיבמה קובלים עליו לפני שלשה י כנגד תלת אפוטרופיסים ראית לה לנשמתא י ומוסיפין עוד שנים לפרסם הדבר י כדי שרבים יבקשו עליו רחמיס והס כנגד שניץצירים שהיו ע ד י ם בליקותי הראשונים הנגמרים בכליו של קונה דכתיב ביה שלף איש נעלו י אלא שהנעל הקונה הוא בית היד י וכאן מרי מ ס א נ א רידיה הוא ניעלן יפושע לה את הרגל והיא חולצת ומתרת הקשר לפי שאינו מן המכין להקרא גיהל ־ וזירקהו לארץ ביזיון* להירות ה פ ק ע ח זיקחה ובטחונה שיהיה דיות והצלה לרית ה מ ת מ מ ק י ס אחר י ו ע ע ס חלוץ הנעל כמו הותר הקשר ־ שלשה פ ע מ י ם אתר לו ואתר לה ואתר לרות המת י א״נ אתר לנפש ואחד לרוח ואחד לנשמה ־ ועליה נאייר ה פ ח נשבר ואנחנו נמלטני ״ ׳לקיט חדש בליקיטים משם מ א מ ר א ם כל חי סי׳ נ ר ו ״ ערך א שבעה חלקלעיהב אין להם חלק לעו״הב ואלו ה ס לבלר וסופר יעיב שברופאים י ודיין לעירו ־ וקיסם וחזן וטבת ״ אבות ד״רן פ ׳ ל״ו ״ וכתב הרב שאלת וע״בץ ח״ב סי׳ ס״ני וז״ל י שבעה אין להם חלק לעו״הב י פי׳ א ס אינם זהירים במלאכתן ואימנותם ומינויים כראיי להם * לבלר כיתב ס ת ״ ם שאם ת ח ס ר אות אתת נמצא מחריב העולם * וסופר כותב שטרות וגיטין שהרבה דברים תלויים בו א ס מקלקל בהם נמצא מ פ ס י ד ממון שלא כדין אי מ ר ב ה ממזרים ־ דיין לעירו כשמתפרנס מ ה ם בדרכים מעיקליס ־ ועוד א ם באו עיר אחרת לדון ע ם בני עירו מ ט ה הדין לצד בני עירו י וקוסם ענין זה נתעורר מ א ד היינו דאחריבינהו לכמה קהלות ישראל י חזן וטבח ה ם לאבן נגף וציר מכשיל לבית ישראל עכ״ל ״ ב כתב הרב ריקאנעי פ׳ כי תשא משם רבינו עזריאל ז״ל י במקומות רבים שתמצא בדברי חז״ל העושה כו״כ אין לו חלק לעו״הב י ר״ל אין לו בית ואוצר בפני עצמו שהוא ברשותו והוא מושל עליו וזהו עושין לו מדור כפי כבידי ־ ימי שאין לי זכות הוא עומד במקום שעומדים רבים י ע ״ כ וכתב הרב מדרש תלפיות שפעם אחח נכנס רוח של רשע אחד בגיף אשה ים׳ נ ר כן כ* מ ה שאמרו אין להם חלק לעו״הב י אין להם תלק ומדור בפני עצמן ״ ע ר ך חמרה ־עדן מקדם נה ח&דה ערך חמדה איך יננל אדם מן החמדה ־ יתיאש מן הדבר שהוא חומד ויחשוב אותו אי איפשר .א ד ב י זה ונמנע מהיות ־ דיגמת יאוש הכפרי מלישא בתו של מלך ולא מ ה ר ה ר מ־דש תלפיות בשם ה ד א ״ ב ע בה ״ א הנזהר ״ ערך חמץ ב פ ס ח מחמץ כל שהוא מובטח לו שלא יחעא כל השנה ״ דבש לפי משס גידי הא״רי ז״ל ״ וזה* לענ״ד רמז הכחיב ולא יראה לך ח מ ן ולא יראה לך שאור בכל גבולך ־ הכונה א ם נזהרת שלא יראה לך ח מ ן ־ מובטח אתה שלא יראה לך שאור שבעיסה שהוא יצר ה ר ע בכל גבולך י ועי״כ לא ת ח ט א ״ ב גלתה יהודה מעוני ־ על שאכלו ח מ ן בפסח דכתיב ביה לתם עוני ־ דבר אחר על שחבלו משכיני של עני כדכתיב ואם איש עני הוא ־ ר״א על שעשקו שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון י ד״א על שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני ולגר תעזוב־ ר״א על שעבדו ע״ז שנאמר קיל ענית ״ ילקוט איכה ״ ערך חמשת א £״ד ס^עים בם״כי קדמון לרבני פאם הראשונים וז״ל ־ שיעור תמשת סלעים של פדיון הבן ־ יש בהם משקל אלף ותשע מאות ועשרים גרעיני שעורה ־ ושקלתי אותם ומצאתי ב ל ם שני משקלים מיזאן נכי שני מעין וחצי מיזאן־ ו פ ע ם אחרת שקלתי אותם ומצאתי בהם שני משקלים מיזאן אלא שהשעורים היו מובחרים ־ ע ״ כ ״ 1דע כי מ״ש מלין ב״ייד ס*׳ ש״ה וכן כתב ה ר מ ״ ב ם כי שיעיר חמשת סלעים של פדיון הבן ה ם ל׳ דרהמים שהם ק״ך מעין ־ שיעיר ה ד ר ה ס היא שמינית דורו מ ט ב ע פ ר א נ ס י ס בדיוק שכן קבלתי מרבים שדקדקו החשבון נמצא שהדורו הוא שמנה דרהמים ־ וכבר עמדתי על זה כמה פ ע מ י ם ימצאתיו אמת וצדק ״ ערך חן 'יא למצוא תן בעיני השלעין או מי שתרצה לבוא לפניו־ שים ידך על מצחך ואמור ג׳ פ ע מ י ם פסיק השיבה לי ששין ישעך ורות נדיבה ת ס ע ד נ י ״ מס׳ עדן מהד£ חנה כ״י והוא בחון ״ וכתב הרב מד׳ תלפיות ח״ל י למצוא חן בבואך לפני השלטון ל ד ן * אמור תפול עליהם אימתה ופחד נ ׳ פ ע מ י ם וקח קש מן ה א ד ן באומרך אותו ותשבדהו בפניהס כאלי אתה מתעסק ״ ערך חנה א נתנבאה על קדח שנאמר מוריד שאול רעל י ובכל זאת לא היו מאמינים חנה שיעלו עד שנתדב בית המקדש ונבלעו שערי בי״המק שנאמר ע ב ע ו בארץ שעריה ובאו אצל ק ד ח יתפשם־ מיד אמרו והאמינו שכשיעלו אלו השעדיס אף חכו נעלה עמהם ״ מדבר קדמית בשם דברי הימים של משה עי״ש ״ וזה מסכים לדרשת חז״ל והביאו רש״י ז״ל בחומש בפ׳ פינחס בפסיק ובני קדח לא מתי מקום נתבצר להס בגיהנס וישבו עליו ואמרו שירה י אלא שעל זה קשה מהיכן יצה אלקנה בעלה של חנה שהיה מצני קרח ועיי׳ ה ר ״ א ס ז״ל פ׳ פינתס מ״ש בזה־ וי״ל וכדומה שכן ראיתי בדברי המפרשים שבזכות שמואל שעתיד לצאח מהם עלו לפי שעה עד שהולידו בנים וחזרו למקימן ־ וכיון שכן לא האמינו שיעלו עוד ועליהם נתנבאה חנה מידיד שאול ויעל ״ ירוק 3 ״ חנה ו ת מ ר נדר י תנה כל מעשיה בכפלים ־ כ ע ס ה בכפלים ו כ ע ס ה ה צרתה ג ס כ ע ס * מ נ ח ה בכפלים מ נ ה אחת אפיס ־ בכיתה בכפלים יבלה הבכה י ראייתה־ בכפלים אם ראה ה ר א ה ־ נדרה בכפלים וחדור נדר ״ ילקוט שמואל ״ *,נ״י* שמטעם זה היחה גס לידחה בכפלים הזא שמואל ששקול כמשה ואהרן ״ ערך חנוכה א חנוכה היא דמי לשמן רנניד ינפיק ואחי מלעילא בענביו ״ סי מגיד מישרים למ״רן ז״ל י ופורים הוא רמז ליין המשומר ״ ערך חנוך א ל0ח ה ק ״ ב ה א ת חנוך ואליהו למעלה כדי להעיד על נשמה העיליס למעלה־ והוריד א ח קרח למטה להעיד על הנשמוח היורדים למעה־ ז״ש ע ״ פ שנים ע ד י ם או ע ״ פ שלשה עלים וכו׳ ״ כ חנוך מגלה עמוקות אופן קי״א ״ רוחו וגופו החומרי כאחד עלו למעלה כי נ ה פ ך גופו ללפידי אש־ ונשמת: חנוך ע ל ח ה אל מקום הנשמוח אל גן עדן העליון ־ אבל אליהו ז״ל נהפשט גיפו מרוחו ונתלבש בלבוש אחר וגופו הראשון נשאר גנוז ב ס ע ר ה וכשהוא יורד למטה לעשות: שליחות. Hjr חנוך שליחות מחלבש בו ״ ובזה מסדם נו ח ס ד לאברהם עין הקורא נהר ל׳ ״ ידוקדק לענ״ד מ ה שנאי בחנוך ואיננו כי לקח אותו אלהים * ה ט נ ה איננו לגוף הראשין כלל כי לקח אותו אלהיס להחזירו בבחינת המלאכים שכלם אש * אבל באליהו נאמר וישלך את אדרתו מעליו הוא גופו והרי הוא גנוז ב ס ע ר ה השמים ״ ^ל]* א אמרו מישאל ועזריה בגמרא מ ה ראו תמ״ו שהשליכו עצמן לכבשן האש ־ נשאו ק״ו מצפרדעים וכו׳ י והקשו התיס׳ דהא קי״ל יהרג ואל יעבור י ותירץ הרב יערות דבש שהשליכו עצמן קודם שישליכום כי נשרפו המשליכים * ואמרו בר׳ חנניה בן תרדיון יפתת פיו ותכנס האש־ ואמר מוטב שיעלנה מי שנחנה* וא״כ איך השליכו ע צ מ ך ותירץ ק״ו מצפרדעים לקדש השם ה ם מעצמן עלו י עכ״ל י וקשה דהא כתיב כפיתו ודמיו לנו אתון נורא וטליה י די אסיקו לשדרך וכוליה משמע שהפילים י ותו מאי משני ק״ו מ צ פ ר ד ע י ם ׳ הצפרדעים כך נצטוו :אבל ה ם היה להם להמתין עד שישליכום ־ מדבר קדמות מ ע ר כ ת קוף ולי נראה שקישטה הוא שהאנשים אשר רצי להשליכם כשהגיעו לשפת הכבשן עי׳׳ש ״ נשרפו ונפלו חנניה מישאל ועזריה מידם לשפת הכבשן י והם הפילו עצמן לתוך הכבשן י ימה •ראי אלא שנשאו ק״ו יכו׳ יךוק ״ ערך חסד א העולם מ ה נ ה ג בשלשה קייס שסימנם חדר חסד דין ר ח מ י ם ׳ יכשתמלא מלת ארן כזה אלף ריש צדי המילוי לבד עילה כמנין חסד דין רחמים י וזהו שכתוב כי אני ה׳ עישת תסד משפע וצדקה בארץ דייקא ״ מגלה עמוקות אופן ר׳ ״ מי כ שהוא גומל ח ס ד יהיה מבושר שתפלתו נשמעת דבש לפי ״ עיך ועיי״ל אות גימל י״ח״ ערך חסיד כתב א הרב ס פ ר יוחסין בהקדמהו ־ כי אינו נקרא חסיד אלא מי שלא ח ט א כל ימיו מעיקרו י והביא ראיה מ מ ס ׳ המורה י ו ע פ ׳ הגיזל קמא ״ ב v . p c אין תסיר אלא מ׳ שעיבר על עדותיו י כשבאין בני אדם אשר חעאו לו ו מ ה ח ר ע י ם ומבקשים ממני מחילה ואימריס לקבל עליהם א ח הדין והוא מוחל להם בלב ,,״< f״ ״ , ק ^ ^ ^ ע ן ש ה ע מ ה ס ר ע ה מ נ י ז ה נ ר ח ס י ך ס ח ש י ך י ס סי ג חסיד עדן J1 חםיד חסיד מקדמ אחד היה רוחץ באמבט׳ במיס ואשתו יושבת חללו • והכה זוהר על רחשו במים ־ א מ ד ה לו אשתו ומה זה הזוהר * אמר לה ה ק ״ ב ה כותב כל מ ע ש ה ה א ד ם והדיו הנשאר בקולמוסו הוא מ ק נ ח בראש הצדיקים שהגיע זמנן ליפער י ובאותו שבוע י / נ פ ט ר אוחו צדיק ״ שם ס ש״ע ״ ערך חרב א' אברהם א ע ״ ה היה לו חרב שחקוק עליה שם המפורש י ונתנה ליצחק ויצחק ליעקב ־ ועשו כשרצה להלחם ע ם נמרוד מ כ ד בכודהו ליעקב בשביל אוחו חרב שהיה שוה ממון הרבה ־ והלחם והעדשים שנהן לי לא היו אלא לקיים ה מ כ ר ״ מ ד ב ר קרמוח בשם אמרי נועם פ׳ הולדוח ״ 1בזה יבוא על נכון לענ״ד הברכה שבירך יצחק לעשו ועל חרבך ת ח י ה ׳ שכל ע ו ד שהחרב אצלו ־ יחיה י כי מ ח מ ת שם קדשי החקיק עליה ינצח שינאיו ״ ערך חרבן א בשעה שבאו הכשרים על ירושלים תלה ה ק ״ ב ה לישראל ג׳ שנים אולי יחזרו בתשובה והיו גבורים בירישלים עד אין חקר־ יהיו נלתמים ע ם הכשרים ומפילים מהם חללים ־ והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן גברתי ־ כשהיו אנשי חיל מקלעים באבנים גדולוח להפיל החומה היה מקבלן בידו ומשליכן על אנשי חיל והרי מ ה ם הרבה ־ ע ד שהחחיל לקבל האבנים ברגליו והיה מחזירן לחיל י וגרם העון ובא הרוח והפילו מן החומה ונבקע כריםו ומת ־ באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנםו האויבים י מה עשה חנמאל דודו של ירמיה השביע מלאכי השרת בשם ־ והורידם מזויינים בכלי ייין על החומות ־ כיון שראו הכשרים כן ברחו מפני אימחן ע ד ששינה ה ק ״ ב ה שמוחן של המלאכים יהעלה אוהם לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול מפני שינוי שמוחיהן י מה עשה השביע אה שר העילם והגביה אח ירושלים וחלאה באויר עד שבעט בה ה ק ״ ב ה ונפלה הה״ד השליך משמים ארץ וכו׳ וכחיב גה דרך ה ׳ י ונכנסו כלם לירושלים ונבלעו ההומיה הה״ד היה ה׳ כאויב בלע ישראל י ונכנסו האויבים ובקשו לשריף ההיכל יאמר ה ק ״ ב ה לגבריאל ומיכאל שהיו מלמדים עליה זכוה ־ מי חביב עליכם אמרו לפניו ישראל* ואחריהם מי חביב עליכם אמרו לפניי ביה המקדש י אמ״ל נשבע אני בשמי הגדול שאחס בעצמכם מציחיס בי האור י מיד נטלי מיכאל וגבריאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל י והיה ההיכל קירא על עמצי קינה זי ־ ממרים שלח אש בעצמוהי וירדנה ״ ילקוט חדש משם ילקוט איכה ״ ב מבריאה עדן ב מבריאת חרבן מקדם נז העולם ועד המבול אלף והר״ני שנים׳ ואתר המבול אלף ותג־״ט שנים נאמר ראיתי א ח הארץ והנה תהו ובהו אלא שעיכב בעבור יאשיהו והחריב את בי״המק ששקול ככל העולם והביא נביכדננר ויקריב כל העמים ״ שכחת לקע בשם ס ׳ סודי רזי ״ ערך חרוב א כתב הרב מדרש תלפיות שקבלה בידו איש מפי איש עד רבי שמעון בן יוחאי זי״עא שאילן של החרובין שהיה לרש״בי ב מ ע ר ה בכל ערב שבת היה נ ה פ ך לאילן של ת מ ר י ם ״ ערך חרטה א רב אדא אמרי ב י ר ב ־ על א ר ב ע ה הק״בה כ י יכיל מ ת ח ר ט בכל יום על אמר שבראם ־ והם כשדים י ישמעאלים ־ כלות ־ יצר ה ר ע ־ ומייהי קראי ״ ילקוט איוב ־ וכן הוא בסוכה פ׳ החליל ״ 2כאשר תתירא מן ה ח ר ט ה אייוי לאו קידם הן ־ כי לאו אחר הן מגינה מאד ־ כאשר ת א מ ר הן כפול וקיים מ ה שאמרת י׳ ס׳ חס־דים םי׳ פ״א ״ ערך תי־ם א־ כל העבירות שבחירה לא יגלם אליהו ־ אלא על העוברים על ה ח ר ס ־ דכת׳ ה נ ה אנכי שולח לכם א ת אליה וכי׳ ־ יסמיך ליה פן אבוא והכיתי את הארץ תרם ״ ס ׳ סודי רזי ״ ערך חשד א אם הביא הארס את עצמו לידי חשד ־ ימחול לכל החושדים כי הוא גורס לעצמו ״ ס ׳ חסידים ס י ׳ המ״ו ״ ערך חשך א כשיבוא ב במדרש המשיח יהיו ע״ו ימים חשך כחשך מצרים וימותו הרשעים ־ זוהר פ ׳ שמות על פסוק כי הנה החשך יכסה ארץ עי״ש י אמר ה ק ״ ב ה למלאכים ראויים ה ס ללקוח בחשך והסכימו כלם ־ ולמה הביא עליהם חשך ־ ואמר שני ע ע מ י ס ־ אחד בשביל מכומוגיית ־ ואחד בשביל עדן חשך בשביל רשעי ישראל ־ ע ״ נ * מקדם וקשה למה לא שאל בחחילה למה הביא חשך ־ ופירש הגאון מו״הרר העשל ד ל י דקי״ל פתחו כלם לחיבה זכאי י וכתבו הפוסקים רוקח א ס כלם מ ש ע ם אחר י אבל א ם ה ס מ ט ע מ י ם חלוקים הו״ל רוב לחיובא ותייב י והשתא בתחילה אמר דהסכימי כלם שילקו מצריים בחשך ־ יהשתא קשה א״כ פעירים ה ס רהא פתחו כלס לחיבה פעור ־ לזה אמר ד ע כי לא השכימו כלם מ ע ע ם אתר אלא קצתם מ ע ע ם אחר י וז״ש ולמה הביא עליהם חשך • ואמר דיש שני ט ע מ י ם ולא השוו כלס מניעם אחד ולכן תייביס ״ דבש לפי ״ ג׳ חשך שהביה ה ק ״ ב ה על המצריים להורות שמה שהעבידו לישראל בלילות נחשב * ולכן יצאו בתצי זמנם ולכן מ כ ת בכורות היתה בחצי הל־לה כלומר מ ה שיצאו בחצי זמנם מסיבת לינה * ובזה פי׳ הגאון מו״הרר העשל פסוק ק״ץ שם לחשך כי ה ם עבדו רד״י שנהוק״ץ שנים החסרים שם לחשך שהם הלילות ״ ובזה פירשתי לענ״ד מ ה שאמר המגיד ברוך שומר הבטחתו וכו׳ בין הבתרים וכי׳ י כי גזירת בין הבתרים היתה ב ע ר ב משחשכה דכתיב ויהי השמש לביא ו ע ל ט ה היה ־ וכתיב והנה אימה תשיכה גדולה י להורות נתן שהגזירה תתקיים אף בלילות שהוא זמן החשך ולכן הק״בה חישב את ה ק ״ ן מכלל השעבוד ולא עבדו בימים כי א ס רד״ו* לעשות מ ה שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים שהיה הענין בין השמשות שמקצתו יום ומקצתו לילה וד״וק ״ ערך חתן וכלה א גדול סגוליי ־ א ם התתן נזהר לשום יגלו הימני על רגל הכלה השמאלי בשעת שבע ברכות * אותו השימה כח מסיגל שישלוט עליה כל ימיו יתהיה משועבדת ונשמעת לכל דבריו י ואם הכלה נזהרת ותשים רגלה השמאלי על רגל החתן הימני השליט היא עליו כל ימיה ־ ודע שהיה מעשה ששם החתן רגלו הימנית על רגלה השמאלית בשמת שבע ברכות כדי שישליט הוא עליה ־ והכלה ס י פ ר ה הדברים לאביה ־ והוא הזהירה ולימד לה שבשעת זיווג הראשון תשאל מהחתן שיביא לה קיתון של מים י וע״י כן ג ר מ ה שתשלוט היא עליו כל ימיה י והיא דבר מסיגל לבעל השמת רגל החתן ותשלוט היא עליו ״ חס״ל עין יעקב נהר מ ״ ח ב המושר אה החתנים או לאיזה ארס י העישה זה אין לי כפרה עולמית ואין ל1 חלק לעו״הב כדאיתא בירושלמי ובתרגום יונחן על פסיק לא יחבול רחיים ורכב י ושמעתי מ א ד ם גדול שמעשה היה באדם שקשר יהודי אחד וזה שקשר נ כ ר ת 5תיך שנחו ולא היה אדם יודע רק הרשע עצמו הגיד בשעת מיתתו אני קשרתי א ח פלוני החהן י יהנה המלאך המוח לפני וחרצו שלופה בידו ואומר לי שעון זה גרם לי מ ח ה יגם אין עדן מקדם נח חתן וכלה לי חלק לעי״הב ־ ומיד פ ר ח ה נשמתו רח״ל ״ מדרש תלפיות בשם ס׳ חרדים ״ ובזה יובן לענ״ד רמז הפסוק לא יחבול רחים ורכב שהוא רמז ל קושר חחגיס כג״ל נפש הוא חובל י שם רמז כי ישל אלוה נפשי ־ כמי שאירע לאותו רשע ״ י כי ודוק אות טית ערך טבח א טבח המאכיל נבלות לישראל מהגלגל בכלב י וז״ם יבשר בשדה תאכלו לכלב תשליכון חיתו ״ כתבי הא״רי ז״ל ״ עריפה לא וכתיב בויקרא רבה ס ׳ ה׳ יז״ל א״ר איבו מעשה בטבח אחד בציפורי שהיה מאכיל את ׳של־אל נבלות ועדיפות. פ ע ם אחת ערב יום הכפורים אכל ישתה ונשתכר יעלה לרחש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים מלקקים את דמו י אתו ושיילון לד׳ חנניה מהו לאעברא יתיה מן קדמיהין אמר להו כתיב יבשר בשדה ט ר י פ ה לא תאכלי לכלב תשליכון אותו י זה שהיה גיזל את הכלצים ימאכיל את ישראל נבלות וטריפות ארפון להון מדידהו אינין אכלין י עכ״ל ״ ובזה יובן לענ״ד מ״ש דיר המלך ע ״ ה ־ הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ־ ובהקדים מ״ש ב מ ס ׳ שבת י האי מאן דבמאריס או ע ב ת ה או מהולתא או אושיד דמא י סי׳ שהנולד במול מאדים * או יהיה טבת ־ או מוהל ־ או שופך דמים י נמצא שהנולד במזל מאדים יכול להיות מאוס ברע ובתור בטוב ולתקן מדותיו להיות מוהל ־ וימאס בשני הנדדין ט ב ח ושופך דמים כי שתים .רעות הן י ובזה פי׳ הרב מדרש אליהו ז״ל מ״ש תז״ל כשי־ שבעבחים שוהפו של עמלק ־ לפי שעמלק היה חותך מילות של ישראל וזורקן כלפי מ ע ל ה ואומר טול מ ה שבחרת י דכחי׳ ויזנב בך ־ נמצא שהיה מואס במילה י וגם זה שגעשה ט ב ח ודאי שנולד במאדים * ולמה לא היפך מדתו ונעשה מוהל ־ אלא שהוא שותפו של עמלק שמאס 5מילה ״ עכ׳״ד ״ וידוע כ׳ דוד המלך ע ״ ה נולד במאדים דכתיב והוא אדמיני ־ ותיקן מדותיו שהיה שופך דם אויבי ה ׳ י והיה מוהל כמ״ש תז״ל שאמר דוד ביריכי אני עושה ס נ ד ק ו ח לילדים הנימולים י אבל להיוח טבח לא בחר מחשש עון שבה י וזהו שאמר הצילה מ ח ר ב נפשי שלא להיוח ט ב ח י ועי״כ הציל מיד כלב יחידתי שלא להחגלגל בכלב ח״י ״ ודוק ערך עבי עדן פןקדם טבי ערף טבי א טבי עבדו של רבן גמליאל ־ היה גלגול ח ם הבירור מהטיב שבו ולכן כקרא ניבי ס׳ ע י נ י הכינויים להרמ״ז ז״ל ״ ערף טבילה א מ©*רת יקבלה מידינו מחכמי ה א מ ה שארבע מאוח כחוה כחוח ה ע מ א ה שורה על ה ע מ א והם סיד ה ׳ איש רעשו ־ וכדי להעביר אוחם צריך לבוא במים ועם היוה שאדם מירכב מר׳ יסודית אין לו ע ה ר ה אלא במים ו ה ע ע ם כי העומאה היא רוח ־ דכהיב ואח רוח הטומאה אעביר מן הארץ י והרוח אין ט ב ע ו ליכנס בחוך ה מ י ס אלא על המים דכחי׳ ורוח אלהיס מ ר ח פ ח על פני המים י וכשהטמא נכנם בתוך המיס נשלף ממני אוהו רוח הטומאה י ולכן הצריכו תז״ל שהטמא יכנום כל גופו בתוך המים שאפי א ם , נשאר שער דאש אחד חוץ למיס לא נ ט ה ר י שמשם נאחז כל הטומאה וחוזרח על הגוף ״ ח ס ״ ל בשם ס׳ כ ח י י ה יד ״ ב סי שפוגע באשה דסלקא מטבילה נימא הכי ־ שופך בוז על נדיבים ויחעם בההו לא דרך ״ ציוני פ׳ גצביס ״ ערף טבת א טבת הוא סוד הטובה והמה בו נדבק ב ש ט נ ה ולכן בישרו ה ק ״ ב ה לאברהם ׳ ח ק ב ר ׳בשיבה ׳טובה ר ״ ח ט ב ח ״ ב ס ׳ קרנים מ א מ ר ו ' ״ טבת הוא המבטל קליפה שכנגדו ה נ ק ׳ ג״כ ט ב ת י והקליפה הזאח נדבקים ב ה י ״ ג מאוח וארבעה כלבים י והמה יונקים מהכלב ה ר ע ה נ ק ׳ בעל צפון שהוא כלב הנק׳ חציר בסיר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו י אשר מ ס פ ר ו י״ג מאוח וד׳ כזה ־ ב׳ עשרים פ ע מ י ם עולה ת ׳ י ל׳ שלשים פ ע מ י ם הוא ת ת ״ ק י ב׳ שני פ ע מ י ם עולה ד ׳ ס ך הכל עילה י ״ ג מאות יד׳ * וז״ס ר׳ מאיר שאמר על הנהו כלבי דאכלי אינשי ־ שיאמר אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני יינצל כי שני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה י״ג מ א י ת וד׳ לבטל אוהה קליפה שחחת בעל צפון ״ רביני שמשין מאיסערפולי ז״להה בס׳ דן י ד ן ״ וצ״ע שאין החשבון מדוקדק ששני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה ח ח ק ״ מ ד וגם ג׳ פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עילה י״ג מאוח וששה עשר באופן שבין כך ובין כך אין החשבין שיה* ודוק ערך טהרית עדן א £י מקדם נו טהרות ערך טהרות ערך ט״ו באב שעוסק בסדר ;יהדות הוא תיקון לפגם הברית ״ א טעבם מדבד קדמות ״ ליוס ט״ו ב א ב י א מ ר י ק בנמ׳ דתענ־ת יוס שכלו מתי מ ד ב ר י דתניא וכן הוא במדרש ־ כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ע ר ב ח ש ע ה באב היה יוצא הכריז ואומר צאו לחפור והיה כל אחד תופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמהר הכרוז יוצא הבדלו התיים מן המתים וכל שהיה ח׳ היה עומד וכל שנה היו עושין כן י ובשנת ה א ר ב ע י ם עשו כן ולמחר עמדו כלם חיים י וכיין שראו כך תמהו ואמרו שמא מעינו בחשבון החדש • חזרי ושכבו בקבריהם עד ע״ ו בחדש אב י וכיון שראו מילוי הלבנה ידעו שפסקה המיתה מ ה ם יקבעו אותי יים טיב י ורבותינו אמרו אחד ועשרים אלף היו מתים בכל תשעה באב ״ ערך טוחות א מי שת במוחות הכמה הוא עוף הנקרא בערבי טיטווא ע ״ ׳ מד׳ רבה פ׳ קדושים ובמתנות כהונה ״ ערך טורח א טורה שאדם טורת בעשיית ה מ ט ה ה ק ״ ב ה פורע שכרו בעוי׳הז והמצוה עצמה ניתן שכרה לעולם הבא ״ דבש לפי משם הרב י פ ה מראה ״ ערך טינוף א לא ליבעי לבר נש דישדי טינופא קמי פ ח ח א י בגין רחמן שריא חד שידא ואנפוי לקבליה דפהחא י ואסחכל מ ה דעבדין ובכל מ ה דאסחכל אחלטייא ואיח ליה שס״ה שמשין ״ זוה:־ פ׳ ואתחנן עי״ש ״ א האומר ערך טעם דבר ואומר ט ע ם לדבר מועיל לזכירה י כמ״ש בנדה ד׳ כ״ד ־ האי צו״מ דאמר מילתא לימא בה ע ע מ א דכי מדכרו ליה מידכר ״ אות יוד עדן מקדם אות יוד אות יוד ערך יבום א ד׳ חגניא המקיים מצות יבים לשמה גדול הוא כיחזקאל הנביא י ו ח מ י י ׳ אמר חידקא גדולה מציה יביס והמקיים איחה לשמה נגישה שותף להק״בה דנתי׳ ולא יכדת שם ה מ ת ־ וכתיב ולא יכדת כל בשד ״ ב מדרש יוי .״ האי מאן דמית בלא בנין הוא פגים ישמא קדישא לא שדיא עליה ינא מלין ליה בפדגודא ־ ודמי לפגימת המזיקים־ יהאי מא; דאיהי ת״ח ינשא אשה ומת בלא בנים תירתו וקדושתו מגינים עליי שהוא בן העילכ הבא ־ ומה שאשתו צריכה יבום הוא כי לפעמים מת אחד בלא בנים ואין יו אח ליבם אשתו יש לי תקנה ביבים זה שמיבמי; אשת התלמיד חכם ״ ג מאן זוהר בראשית ״ דאיתפער בלא בנין לא יכול לסלקא בנרורא דחיי דחד מנייני דכדה איהי מאן דאזיל בלא בנין ־ משוס דהא צדיקייא בההיא עלמא ע ב ד ן פירין ומולידין והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא ־ דכיון דאית להו שורשא ויסידא בהאי עלמא יכיל לאשהלומי בההוא עלמא ־ ומיהי כד שבק בנין א ע ״ ג דלא אתקיימו בהריה אלא רגעא חרא םגי בהכ׳ כיון דבעידנא ד א ת פ ט ר מהאי עלמא הוא ליה שירשא ־ וכד לא שבק בנין פקיד קי׳׳בהי דייה׳ אחוה דאיהו כגוונה ד ל י ה דנשמתא דהרוייהו מחד ע נ פ א ייסב אתתיה דאיהי כגיפיה יההיא בר דיוליד מינה אתחשב כאלו מיתא גיפיה איליד והא אית ליה שורשא בהאי עלמא י יבהכי שתיל בההוא הסד עילאה לאתדבקא באתרא דמיבעי ליה ־ ואי צריך לתאגלגילי היא ::הגלגל בברא ק מ א ד י ל י ד ־ וכד חזי בי דינא דאין זיווגם עולה יפה מניה למיחלן ־ ירזה דחלינה ע איהי דההיא < ל ד ה ו א מטטרון חוצן באפי ההיא נפשא וצא שביק לה לאתדבקא קדישא דאיהי ס י פ א דררגין קדישין ־ ילהכי חלצה נעל מעל רגלוהי ־ מ ע ל איהי רזא דמגיטדין ורגל רזא במלכית למימרא דמן היום ולהלן לא יחין נעל דאיהי מטטרין באפי ההיא נפשא ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהי מלכות קדישא ־ ומשוס דמכיערון דבק במלכות קדישא בלי שים חציצה כלל ־ משים הכי בעיא שלא יהיה דצר חיצן בין נעל ליגל ״ ס׳ המגיר "״ I־*׳ '4י׳־ ד מי שמתגלגל על ידי יביס הוא נתקן לגמרי ״ עיין לעיל אות גימל ערך גלגיל ״ ה איכא־ עדן ה איכא מקדם נז יבום למידק דאמרו חז״ל ד ט ע מ א דיבוס משוס דנפשא רמיתא מתגלגל בברא קמא והא תינת א׳ מכמני להני אבל אי לא מ ט ו נ י להכי מה תהא עליה׳ וחי דאמרי רבנן ד י י א דמילתא באות נפשה שאכה רוח ־ ואיתחא מיעוטא דמיעוטא הוא ד מ ט ו ג י לה:׳ ־ וחי איכא למידק ד ת ק נ ח א למאן רשביק אתתא י אבל מאן דלא שביק א ת ת א מ ה ת ה fעליו ־ ותו אמא׳ אשכחן דשאר קריבי היו מיבמי וכדעבד יהודה ב ת מ ר י ואילו אורייתא לא פקדא אלא לאחר ילא לשאר קריבי׳ וכיין דלנייחא דמיתא הוא הו״ל למיפקד לשאר קדיב* נמי י יתי דהנך צדיקי דלא אינטריכו לאתילגלא מה תהא על יבום דידהו י אכל רזא דמילתא היא דעלמא כיליה מתבני על רזא רגלגול ותדיר מתגלגלי בני עלמא ולא משתנכי י כעין מייא דנגדין בתחילה ילא משתככי יאזלין ונפלין בימא י ומן ימא מתהדר* כל נחלא ואזיל למקורא דיליה יהדר נבע ונגיד כמלקדמין והדר נפיל לימא והדר מהדר למקיריה כדכתיב בהדיא כל הנחליס הילכיס אל היס יכו׳ ־ אל מקוס וכו׳ ־ שס ה ס שביס ללכת י הכי נמי בני ארס אתי להא׳ עלמא יהדר אזלי לההיא עלמא והדר מתגלגלי בהאי עלמא יכן הדיר ילא משתככ* דיגמת נחלא ד א מ ר ך ) רביד, • י ק לענ׳־ד מה :ה מ י ה א:ה ־.נמה לדיל :מיאל ב׳ י״ד( •:מית נמית יכמיכ ? ; ג ר י ם אינה אשי לא יה* .-י ילא י:־ :אלהיש נ :•:יה:ב מ ה ב נ י ה בבלתי ידה ממגי נ ד ה • יכפי האמוי• י מ ז ה לי בכפל כי מות נמית על שיד הגלגיל-על כל דגי־ פשע ק ב י י ם לו וכמים הנגי־יס ארצה שהולכים , אל היה י ה ו ז י י ס ל נ ב י ע מ ה ת ה י ס ־ א :־ לא יאספי אל מקים אהד ויעמדו שכ־ ילא ישא אלהיס נפשי סי׳ הכי נמי אין הפץ לה׳ לישא נפש האדם כמות שהיא הטיבה היא אם ר ע ה • כי והוא השב מחשבות לבלתי ידה ממני נ ד ה ־ כי לא יהפין נ מ י ת ישע •אבדה ת ק נ ה ע׳׳י הגלגול • יד -״ בזה הנפש אין לה שוס תקגה • ה ה י א • ולכן פשה לו ( ־יכי היכ׳ דמיא דנגדץ בנחלה דמני; דמהעכבין מלמיהדר לאהילגלא ע״י חריצין ונעיצין ״ דחפרין להי ביבשתא ־ ה ט נמי מאן דלא שביק בנין בהאי עלמא ישבק אתתא הא איהו דמי למיא דמתעכבין ע״׳ תריצין ינעיצין י ה״נ ע״י א ת ת א דשבק מ ת ע כ ב מלאתגלגלא ־ ו א ע ״ ג דאיהי צ ד ק א ־ ואלו שבק בנין ב י א כ י ע א ד א י י ה היא ־ יהו״ל כאלו אשתאר תלק מנייהו ואיהו ט פ י ה לא מ ת ע כ ב מלאתגלגלא י כיין דלית ליה תפיסו ב ה א י ע ל מ א ־ וכד שביק אתתא ולא בעי יבס ליבימי פקיד קו״בהו דיחלן לה למירמז דאיפליג מינה והר כמאן דלא שבק אתתא ולא מ ת ע כ ב מלאהגלגלא • והכי נמי מאן דשבק אתתא וליה ליה אחא לא מ ת ע כ ב • וקודם מתן תורה כל היכא דשבק קריבא בהאי עלמא הוא מ ת ע כ ב ־ וכיון שניחנה חורה אתנהיר ־עלמא יאע׳׳ג די ש בי ק כמה קריבי לא א ת ע כ ב אלא כר ישבוק אחא ״ הקדוש זכרו לברכה ״ ס ׳ המגיד למדן ידים א כשנילד עדן א כשנולד מפןדמ ידים ה ה ד ס בה ב י ד ס קמוצות לומר כל ה ע י ל ס :ל ׳ היה בידיס פשוטות ל ו מ ד הה ל כ ס כל מ ה שקניתי ״ י וכשמת ל י ל ך אבות דד׳ נתן ״ ערך יהודה א יהודה בשעה שצווח בקול גדול נפלו כל השדיס שבמצדיס׳ יכפיל־ כל היית שבמצרים ־ ו נ פ ל יוסף מ כ ס ה ו ־ וירד פ ד ע ה מ כ ס ה ו ונפלי שיניי' יגבידיס שהיו לפני יוסף נ ה פ כ ו פ נ י ה ם ולא הוחזרו עד יום מ ו ה ס י שנא׳ שאגה אריה יקיל שחל ישני כ פ י ר י ם נ ח ע ו ׳ לפיכך הוא אומר והקול נשמע ביה פ ר ע ה יאין קול זה אלא קיל יה־דה ־ שנא׳ שמע ה׳ קול יהודה ״ ב יהודה תנחימא ״ לפי שנתן נפשי על בנימין ורצה להיות ע ב ד תחתיו א מ ר לי ה ק ״ ב ה חייך הגואל שאני ע ת י ד ל ה ע מ י ד ממני לשמך אני כ ו ת ב ו לכך כתיב איש ׳הידי *לקינו א ס ת ר ״ ח ף שהיה משבע בנימין ״ ערך יהונתן א וי&דו ה ע ם א ת א ת יהינתן ר׳ אלעיזר א י מ י נ ק ט י - :א ל :!:י-לי זהב יפדאיהי ״ ילקוע שמואל ״ ערך יהושע א יהושע כשאמר שמש בגבעון ד ו ם ׳ אמ״ל השמש כלום יש קטן שאימר מ מ נ י דום שהרי אני לגדול נ ב ר א ת י ביום ד׳ ו א ה ה ביום ששי ־ א מ ר לה בן חורין קטן שיש לי ע ב ד זקן אינו א ו מ ר לי שתיק ־ לא ק נ ה א ב ר ה ם שמיס יכל אשר ב ה ם שנא׳ ב ר ו ך א ב ר ם לאל עליון ק ו נ ה שמים וארץ י ועיר וכי לא השחחוית לפני יוסף אבי כ ע ב ר ־ שנא׳ ו ה נ ה השמש והירח וכי׳ א מ ר ה לו א ם אשתוק מי י א מ ר קילוסו של ה ק ״ ב ה אמ״ל שחיק ואני א ו מ ר * אז י ד ב ר יהושע ״ ילקיט חדש ״ 2יךןןעןןן לא היה בן ת י ר ה יהיו ישראל ק ו ר א י ם אותו כסיל ומפני ~ מ ש ה י פ י ר ס א ת ה ס ד י נ י ם על ה ס פ ס ל י ם ויושב ת ח ת רגליו א מ ר ה ק ״ ב ה איני מ ק פ ח שכרך ״ ג יהושע הודאה להק״בה ״ שהוא מ ש ר ת ילקוט ת ה ל י ם גזר שלא לבנית ירחו כדי שיאמרו הדורות זאת ה ח ו מ ה נ פ ל ה ב נ ס ויתנו שכחת ל ק ט בשם סירי רזי ״ ד יהושע עדן ד יהושע יהושע נהן לו ה ק ״ ב ה קרנית הוד של מ נ ה כדי שיקרע הירדן לפניו נ מ ו שנקרע הים לפני משה ה יהושע ממדם סא ״ כלי יקר על הנביאים ״ וזהו ונתת מהודך עליו ״ היה לו התקשרות בנשמתו ע ם ג׳ ריעים של אברהם א ע ״ ה ע נ ר אשכול ו מ מ ר א ־ ונרמז בפסוק יהושע בן נון נ ע ר לא ימיש מתיך ה א ה ל ׳ נ ע ר אותיות ע נ ר ׳ לא ימיש מתיך האהל ס ״ ת אשכל י יהושע גי׳ מ מ ר א ועוד ק״י כשני חייו ״ מ ד ב ר קדמות בשם הרב הנשיא בעל מלת שמורים בדרשותיו ״ י ׳׳ כ ולי נראה כי אותיות שניות מתיבות נ ׳ ע ר ל׳א י׳מיש ה ס ע א ״ מ והס ר״ת ע נ ד אשכול מ מ ר א ״ י יהושע לא מ ת אלא בעטיו של נחש ״ זוהר בראשית ד׳ נ״ג ע ״ א י יריק וכן ע מ ר ם ולוי ובנימין וישי ״ שס ד׳ נ״ד ע ״ ב ־ יכן צלפחד ־ עיי׳ בפ׳ בלק ד׳ ר ״ ה ע ״ ב ׳ ופי׳ בעטיו קילמוסי כמו לשוני ע ט ־ ויש מפרשים עצתו כמי ע י ט ה וטעים ־ ועיי׳ ג ״ כ *זוהר פ ׳ כי תשא ד׳ קצ״ר ע ״ ב מענין יהושע עי״ש ״ ערך יובל א דבר ציה לאלף דור זה הזמן הוא בשוב עליונים ותחתונים ליםידס וזהו זמן חמשים אלף שנים והוא סוד היובל הגדול שנא׳ בשנת היובל הזאת ישוב השדה לאשר קנהו ־ כלומר ישוב הכל לתשובה | היא מדת הבינה fוהוא אתר השמיטות וזהו מלכותך מלכות כל עולמים כל גי׳ תמשים ״ מד׳ תלפיות בשם הרב ריקנעי ״ וענין השמיטות יתבאר לקמן אית שין ערך שמיטה ״ ערך יום א יום אתד יש בשבוע לכל אדם שבאותו יום יצליח ולא ימות באותו יום • וז״ש ושוב יום אתר לפני מיתתך דיש יום אחד בשבוע שאינו מת בו ״ רבינו הא״רי ז״ל ב יום הכפירים ־ אמרו בילקוע ונשא השעיר עליו את כל עונותם ־ מלמד שביו״הכ ניטל ה ק ״ ב ה כל העונית של ישראל ומשימם על גבי הפלוני י וכו׳ י ו ה ע ע ם פי׳ מ ה ״ ר א אשכנזי ז״ל במ״ש בתו״מש סי׳ כ ״ ט העדים שאמרו שקר ה ע מ י נאמנים לעצמם ומשלמים מביתם י ואמרו ז״ל כי ביום הכפירים השטן מדבר טיב על ישראל יאימר יש לך אימה בארץ כמלאכי השרת י והו׳׳ל כאומר שקר הערנו שהרי כל השנה עילה ומשעין וכפי הדין נאמן ע ל מלמו י ואחרי שכל מ ה שהעיד כל השנה שקר היה וישראל נשארו נקיים והק״בה שישלו אוהו ח ו ג מל ישראל אינו מ א ב ד חובו ־ אלא ישלם ה פ ׳ מביתו וישא כל עונוהם ״ מדבר קדמות יתזר ושנאה בדבש לפי מ ע ר כ ת כף ״ ג השטן עדן i מקדם יהושע ה ש ט ן גי׳ שס״ד * והשנה שס״ה יום * להודיות כי כל ימי השגה שולט השטן חוץ מיו״הכ אין לו פ ה לקטרג ״ נדרים ד׳ י״ט ״ ד המוריד ילקוט חדש ״ דמעות ביו״הכ על מיתת בני אהרן י אין בניו מתים בחייו ״ ס ׳ הכונות ערך יונה א יונה בן אמתי הוא ה מ ת שהחיה אליהו והוא משיח בן יוסף כנודע * ונקרא בן אמתי ר״ל בן אליהו שנקרא אמתי ע״ש ודבר ה ׳ בפיך א מ ת ״ מגלה עמוקות ר״יד ״ אופן וכ״כ בילקוט חדש בשם פרקי ר ״ א * שיונה בן אמתי הוא בנה הצרפית שהחיה אליהו ״ ־ 3יונה כשהשליטהו ליס פ ר ח ה מיניה נשרהיה וסלקא עד כורסייא דמלכא ואתדנת קמיה • ואהדרת ליה נשמתיה י ועאל בפומא דנונא ומית נונא י ולבתר אתקיים ההוא נונא והקיא ליונה' לחיץ י כגוונא דא זמינת א ר ע א דישראל לאתערא בקדמיתא ולבתר וארץ רפאים תפיל ״ A יונימ זוהר פ ׳ ויקהל ״ דרכם לעשות בכל תדש שני ולדות זכר ונקבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים בו ״ הרב ת י ״ ע בב״ב פ ״ ה משנה ג׳ ״ ערך יוסף א ויךןי כדברה אליי יום יום י אין יום יום אלא י״ב תרשים י שנא׳ מיום ליום ומתדש לחדש שנים עשר י א״ר יהודה בר שלום י״ב חדש היתה מ ת ג ר ה בו ״ מדרש ילמדנו פ ׳ וישב ״ 3-רגלי חסידיו ישמור זה יוסף ־ ורשעים בחשך ידמו זו אשת פועיפר י כי לא בכת יגבר איש דתנינן איזהו גבור ה ט ב ש א ת יצרו* ה׳ יחתו מריביו מריבו כ ת י , <אס חד איהו יפול ואם תרין איכון יפלין ״ מד׳ תלפיות בשם אגרת שמואל ״ ג עצמות־ יוסף היו נתונים במדבר בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח חיים -וזהו ניהג כצאן יוסף ״ , י , מ ד רז״ל הביאוהו ה ת ו ס כ״י פ ״ ק דסוטא ״ דבש לפי ״ ד כתב .הרב המושלם מוה״רר יש״ר מקנדיאה בס׳ כח ה׳ ־ כי מי ששמו יוסף מסוגל הוא שיתקנאו בו י וכן יוסף גי׳ ק נ א ה י וז״ש אני יוכף אחיכם לנחם א ת כ ם דשמא גרים ׳׳ מ ד ב ר קדמית ״ ה יוסף עדן H מקדם סב יוסף CpVהצדיק בירכו אביו בן פורח עלי עין שלא ישלוט בו עין ה ר ע י ואמרו ז״ל אל תיקרי עלי עין אלא עולי עין ־ ופי׳ הערוך שכל מ ה שמעיינין להם בעי״הר לא יזיקים אלא מועיל להם וממלין ביותר * ורבינו גרשום פירש שהם עולים עלי מין כדבר שיושב למעלה מן העין * ורצינו חגנאל פידש עלי עין כמדבר אל העין ואומר בואי במקום אחר ואל תזיקני עי״ש ״ ך כי בן זקונים הוא לו י מדבר קדמות ״ פי״רשי שהיה זיו איקונין שלו דומא לאביו י וג״ל כי יש לרמוז ויהי ת׳ את יוסף י יוסף גי׳ קנ״ו וכשתוסיף עמו מ ס פ ר שם הויה שהוא כ״ו יעלה ק פ ״ ב כ מ ס פ ר יעקב ״ ודוק ״ Tאפילו H ראיבן לא ידע במכירת יוסף ע ד שהתודע להם ״ זוהר וישב ד׳ ק פ ״ ה ע ״ ב ״ כאשר לקח את בנימין נתמלה יהודה ח מ ה ושאגו שניהם ומקולם נפלו CpV פיתום ו ר ע מ ס ס ועל כן נגזר על ישראל לבנותם ״ Dכתוב ילקוט חדש ״ ב מ ס ׳ סופרים פ ׳ כ״א שיעקב א ע ״ ה הלך אל ההרים וקרא אבנים על של שם השבטים והשתחוו כלס ליוסף ״ ונ״ל?$ד כי זהו רמז הפסוק בברכת יעקב ליוסף ־ ותשב באיתן קשתו וכו׳ משם ר ו ע ה אבן ישראל י פירוש משם מאותו מקום אשר הקימותי האבנים על שמות השבטים משם ידעתי שעתיד להיות רועה שהוא המלך ־ ע״ש הפסוק מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו י וכל זה על ידי אבן ישראל שהקים על שם יוסף ודוק ״ א מודם ערך יחוד שיעשה האדם כל דבר מצוה יאמר בפיו מצוה זו אני עושה ליחד קיב״הו ע ם שכינחיה ויכוין ביהוד הויה ואדנות ס ח ע ל ה מן הגלוה ״ 3צריך כ ז ה יאהדונהי ייכוין שבזה מד׳ חלפיוח ״ ה א ד ם לכוין בקריאה שמע במלה אדני ־ יהוה אחד שעולה צ״א כמט! כיצד אחד גי׳ י״ג * ל מ ט ה מי״ג ה ם י״ב עילה כ ״ ה י למטה מי״ב ה ס י״א עולה ל״ו י ל מ ט ה מ׳׳יא ה ם י׳ עולה מ״ו * ל מ ט ה מי׳ ה ס ט ׳ עולה ג״ה • ל מ ט ה מ ט ׳ ח ׳ עולה ס ״ ג י למטה מח׳ ז׳ עולה ע ׳ י למטה מז׳ ו׳ עולה ע״ו י למטה מ ו י ה׳ עולה פ׳׳א ־ ל מ ע ה מ ה ׳ ד׳ עולה פ ״ ה י למטה מד׳ ג׳ עולה פ״ח י למטה מג׳ ב׳ ע י ל ס ) י ; ל מ ט ה מ ב ׳ א ׳ עולה צ״א י א״כ בהיוהו מכרן באחד מולה צ״א י הוא מיחד הויה ואדנות׳ מ ד ׳ חלפיוח משם סכ״י י פ ד ך יחזקאל עדן מקדם יחזקאל א אות* ערך יחזקאל היום שהראה ה ק ב ״ ה ליחזקאל ה מ ר כ ב ה י היה ביום א׳ דחג שביעית והראה לו שהשכינה ירדה בגלות ע ם ישראל ולא שכחם דכחי׳ ואנכי לא אשכחך * פי׳ בשביל ההוא יום אחד דקבילית ביה אנכי י ילקוט חדש משם זוהר חדש ־ 5 א יכי ייבא ערך י ייבא סבא היה שורש נשמת אביי י ולכן ס5א נאמר אך בי ישוב יהפוך • שאח״כ חזר באביי שהוא היפוך ייבא י והוא ר״ת יי ישמע בקראי א ל י ו * רמזי הרמ״ז ז״ל י ו ט ע ם ההיפוך הוא כענין החותם שכשחוהס בו הוא מ ת ה פ ך י וכן נבל שהוא גלגול לבן נתהפך ודוק ־ ערך יין א ךןיין יועיל מאד א ם מצד חומרו אשר יתהפך כלו למזון ולדם נכבד ־ ואם ב א י ט ת ו שיחמם הגוף תימוס שוה למזג האנושי י אך בזאת שלא יהיה יותר מד* שאז יתהפך ל ע ב ע החימץ ויקרר במקום תימום ויזיק במקיס תועלתו ־ אילת אהבים משם הרמ׳׳ע ז״ל • ב אל תהי בסיבאי יין ־ אל תשתה שבעים שלא ת ר א ה פני שבעים ־ ילקוט משלי משם מדרש תנחומא י והוא צריך ביאור י ג יין נסך י כתוב בס׳ עעמי המצות שחיבר התבר ר׳ מ נ ת ם הבבלי ז״ל וז״ל ־ ראיתי אנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמם שאפי׳ בראיית הגוי את היין א ע ״ פ שלא נ ג ע בו לא היו רוצים לשתותו י כיון שנתן עיניו בי אין בו סי׳ ברכה ומנהג ותיקין הוא י כי כשרואה הגוי טון היין אי ריחו מתאוה לו במחשבתו וסתם מחשבת גוי לע״ז ה י א ' א ״ כ א ע ״ פ שלא נ ג ע בו כבר ציירו בשכלו י ואל ת ת מ ה בדקדוק המצוה הזאת * שהנשמר מ מ נ ו זוכה ליין המשימר בענביו י א ילדים מדרש תלפיות י ערך ילדים המשחקים כשהם ישנים י וכן כשמשחקים לבדם אפי׳ בהקין * סימנא היא שהפלונית משתקת ע מ ה ס ו ב פ ר ט בליל ר״ח * וטוב שהרואה איתם משחקים עדן מהדם םג .. ילדים משחקים שיכה אותם באצבעו על החונים ויאמר ־ דלי פלונית מכאן ליח לך כאן חולק ו א ח ס נ א ליח לך כאן נייחא׳ ויאמר ויהי ט ע ם כלוי ככה יעשה ב ה כ א ה על ה ח ו ע ם ג׳ פ ע מ י ם * ו5כל פ ע ם ישמור ה ס ד ר הזה ־ דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י י ערך ים א מי שרוצה לפרוש בים ־ קידם שיכנס בספינה יקח י ' אבנים משפת הים ־ וכשלוקח יחמי ה א ח ת ' א מ י יהרה־ וכשליקח השנית יאמר אלהינו׳ יהוה אחדי ויכנס וכשלוקח השלישית לספינה וישמור האבנים ואם ח׳יו יש ס ע ר גדול 5ים ו ה ס פ י נ ה בסכנה גדולה יקח הי׳ אבנים בידו וישליך האבן האחת לצד ימין׳ ויאמר א ם מפני לא תחילו וישליך האבן האחרת לצד שמאל ויאמר נאום ה׳ י והאב; השלישית ישליך לפניו למקום שהספינה הילכת י ויאמר אשר שמתי חיל גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ־ ומיד יכוה הים מזעפו י מד׳ תלפיות י ערך יםודוה •א יסודות אש רוח מיס ע פ ר אמרו תכמי ה ט ב ע שכל ה ר ע ו ת והחולאיס הבאים י על האדם ה ם מצד התגברות יסוד אחד על חבירו ו ב פ ר ט המתנגדים זה ע ם זה כגון רוח נ ג ס ע פ י ״ חי ע ס מ י ם י ולדעתי זהו רמז הפסוק כי א פ פ ו עלי רעות עד אין מ ס פ ר י ר ״ ת רות ע פ ר י אש מיס י ולכן ת פ ס ם 5ס ד ר זה שהם מנגדים זה את זה י מזה נמשך רעות ע ד אין מ ס פ ר ודוק י 'א אמרו ערך יסורין חז״ל אלמלא משית שמקיל היסורין מעל ישראל לא היויכולין לק5ל היםורין־ שנא׳ אכן חליינו הוא נשא י ילקיט חדש משם הזוהר י •2 מי שמיסדו ה ק ב ״ ה בנגעים שתתת הבגדים הוו יסירין של א ה ב ה י אבל א ם ה ם על פניו באתגלייא לאו של א ה ב ה הם זולת א ם נ ת פ ס ב ע ץ הדור שהיה בידו למחות ולא מיחא אז אפי׳ א ס הוא צדיק גמור מיסדו ה ק ב ״ ה בעון הדור שהנגעים על פניו י זוהר ויקרא י X נכונו ללצים שפעים* א מ ר ה ק ב ״ ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו יסורין לפני שאני יודע א ת יצרי כי יצר לב האדם ר ע מנטיריי * ילקוט משלי ס י ׳ י״ט. ערך יעל עדן מקדמ יעל ערך יעל א אשת חבר הקני נתגלגלה בעלי הכהן ששימש באהל בילה י וזהו שכתוב תבורך יעל מנשים יעל ־ וביאר מ ה ענין ברכה זו אשר לה על שאר הנשים י ואמר מנשים באהל ח5ורך* כי מהיוחה החילה ממדרגה נשים נ ה פ כ ה לזכר ושימש בכהונה באהל שילה י שער הגלגולים ה ק ד מ ה ל״ו • ב אמרו י במדרש משלי דלא ה ד ג ה יעל לסיםדא בכלי זיין משוס לא יהיה כלי גברי על אשה * וגירי האר״י כתבו שלא הרגהו בחרב לפי שרצתה להוציא •ניצוצי הקדושה אשר בראשו ־ ובליקיעי גורי האר״י כ״י כהבי כי יעל שורש האומה יהירה של הבל* וסיסרא קין־ והוא ח ט א ע מ ה באבר שנמשל ליחד ולכן הרגה אוהו ב י ח ד ׳ והוא• בא עליה שבעה פ ע מ י ם קודם שהרגו להבל י דבש לפי י ובמדבר קדמות כתב משם הרב צמח דוד שכח 5משם רבינו האר״י מ״ש חז״ל ז׳ בעילות בעל אותו רשע־ וכתיב ותכסהו בשמיכה ואר״זל שמי כה שלא ח ע א ה ־ הענין הוא כי ס י ס ר א גלגול עשו וכשבא על יעל לא. השליך ה ט י פ ה ברחמה אלא נפלו הטיפין בין רגליה ושידה ה י ה ה מיכנח שם ובעלה ז׳ פ ע מ י ם ־ א יע5ב ערך יעקב א ע ״ ה מרכבה לשכינה ־ ולכן י ע ק ב ע ם א ר ב ע אותיותיו עולה מקום • ועיי׳ מ״ש בעניותי בקונט׳ מיני מתיקה לבסוף על פסוק ויפגע במקים־ וינעם לך י א ע ״ ה הוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ־ י עיי׳ מ״ש בעניותי 2 בקונט׳ מיני מ ח י ק ה ־ על פסוק ויחלום והגה םילס מוצב ארצה ־ והבין י ג יעמב נ ק ב ר ביום ראשון של סוכות 1׳ אבינו לא מ ת ־ כתב מ ו ה ״ ר מ אלשיך י דיעקב א ע ״ ה היו לו שתי נשמות י ציוני פ׳ ויחי י נפלאות יעקב וישראל ־ ובסילוקו נסתלקה נשמת ישראל ־ ונשמת י ע ק ב נשארה בו י וכתב הרב כתנות אור דיעקב בחינה אות ואו והיא אות א מ ת תתן א מ ת ליעקב * יאות <אי היא ס י מ נ א דתיי י וכתב משם המקובלים דנשמת י ע ק ב אבינו היהה ב ק נ ה של א ד ה ״ ר שלא נ ה נ ה מעץ ה ד ע ת י מדבר קדנמת • ה יעכ!ב . ו יע15ב. נתפגש ע ם המלאך 5ליל רביעי שהוא זמן שליטתו ־ זוהר בראשית ד ׳ ק מ ״ ו ע׳׳א ד ׳ ק ס ״ ו * א ע ״ ה גרם לנו הגלוח במה שאמר משם פרקי ר ״ א י כה א מ ר עבדך י ע ק ב י ילקוט חדש ערך יפהח עדן מקדם סךי יפסח ערך יפתח א במדרש חנחומא הביאי בילקוט בופכייס * לפי בלא היה יפתח בן תורה א ב ד ו נ ה ״ א פרי צדיק עץ חיים ולוקח כפבוח אס בתו ־ חכם אע״פ שאדם צדיק אם אינו עוסק בהורה אין בידו כלום שמתוך התורה הוא לומד היאך הוא לוקח נפשיה י א מ ד ה לו בהו שמא כחוב בהירה שיקריבו נפשות והלא כתיב מן ה ב ה מ ה מן ה ב ק ר כוי י אמר לה בחי נדרהי והיה היוצא ו ט י ע ״ נ ולענ״ד מדרש זה הוא חמיה איך איפשר שיפתח שהיה מן השיפטים ע ד שאמדו יפהח בדורו כשמיאל בדורו׳ לא היה 5על תורה י וכי יפתה איש ביל־ שאפי׳ מקרא לא ידע עד שאמרה לו בתו והלא כתיב מן ה ב ה מ ה •וכי׳ ־ ועיר שכל סיפרי הדורות מזכירים א ת י פ ת ת מכלל המקבלים י וכמ״ש הרב ס ד ר הדורות צי יפתה הוא מקבל תשיעי מיהושע ואילך וצ״ע י א יצחס ערך יצחק ניקבא דהיינו נשמה חיה ובשעה היה לו נשמה העקידה פ ר ח ה אותת נשמה שהיתה לו מקודם ובא לו לתוך האיל י ובשחיטה האיל נחשב כאלו נשחט יצתק כי שם היתה נשמתי שפרחה ממנו ובא לו נשמה חדשה מ ס י ט ר א דדכורא י ס ׳ קרבן שבת י ובס׳ עשרה מאמרות פ״ב מחיקיר דין כתב שהאיל שנברא מששת ימי בראשית לא היתה פעולתו שלימה׳ אלא גילם גיף בלא נ ש מ ה ׳ ובפריחח נשמה יצחק בא נשמת לתיך האיל ואז נשלם פעולות האיל והרי היא ממש כמו שנשחט יצחק י מדרש תלפיות י ב כשיצא יצתק מ ג ר ר נתיבשו כל הבארות והאילנות לא נתנו פ י מ ת כדי שיכיר שהוא בעין שגירשי את יצחק י וזה׳ ואבימלך הלך אליו מגרר וכו׳ י ת ד ג י ם יב״ע ־ iבמדרש ־ א מ ר ה ק ב ״ ה לאבייה א ם ח מ ע ט י איה אחד משמכם אז אדלג קץ מצרים ״ אמר אברהם אם א ה ס י א ה ן י י ש א ר ע ק ב י א מ ר ישחק ק נכין מ״ש ב ג מ ׳ שלעח״ל יאמר ח ה לא אהיה אב ממון ג י י ס י אמר יעקב א ס ש 1צ וה ישאר ר ד ״ ו ע ״ כ ׳ ובזה יבוא על ה ק ב ״ ה לישראל לכו אצל אבותיכם ויבקשו עליכם ר ח מ י ם וכי׳ וכשבאו אצל.יצחק לימד זכית ואמר הא קריביה נפשי קמך .מיד פהחו ואמרו כי א ה ה אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכרנו׳ שם רמז שגם בגלות מצרים א ב ר ה ם לא *רענו וישראל לא י כ ר נ ו י •וכן ג ס ע ח ה ה ס אומרים ימחי ע ל קדושת .שמך ״.: ד יצח£ ׳ א ע ״ ה כשהתחיל לדבר ל י ע ק ב ׳ חחילה דבריו אמר הנני* ולעשו החחיל ואמר ערך־י ואמר מי א ת ה ־ אותיות מסרם יצהק ה מ מ ן הוא שאמרו בזו״הק שהנחש לקח H־ jא ר ב ע ה פ ע מ י ם וףן וחרא יחקח ותאכל ותתן ונתתברו ע ם אי ת *ת £והיה מוח כזה י ורבקה ג״כ א מ ר ה Qמכל ע! הגן ואח״כ באו מ ו!"! 1ך] \ jyד׳ פ ע מ י ס ותעש אמו ותקח ותלבש וההן ואס ת״ו יצחק היה פוחת ב מ ם היה נעשה מית כראשונה ולא היה תיקון־ אבל פחח באוה ך! שנפחח ס ה י מ ח המס• ונעשה ךן ובאו הברכות ־ אך למשי פחח ב מ ס מי א ה ה וזה סימן שנהפכו כל הקללוח עליו ־ מדבר קדמות משם הנשיא ביעל מנת שמורים זלה״ה בדרשותיו כ״י ־ flTSI יבוא על נכון מה שאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה ־ כי נזרקה נבואה בפיו שעתיד לילך למות כאשר ילך לציד ציד להביא ־ כי כאשר התחיל יצחק באוח Qנחתם עליו אותיות מות ולכן אמר עשו בחרדתי ויעקבני זה פ ע מ י ם את בכורתי לקח והנה ע ת ה לקח את ברכתי ־ הכונה כי מעיקרא לקח בכורתי כשאמרתי לו הנה אנכי הולך למותי ואותה הנה שאמרתי לוי מ ת ה נ ה ק ״ מ ה ע ״ י שלקח את ברכתי שהיא אוח ךן ונשארה לי חות ftשנתחברה ע ס י 1ו ת י ו ת H־J ונעשה מית ונתקיימה הנה אנכי הילך למות שאמרתי י inn ג״כ דקדוק דברי יצחק בחרדהו שאמר מי איפה הוא הצד ציד י כי תיבת הוא היא לכאורה יהירה אכן כפי האמור שם רמז שעשו שהוא לפניו פ ח ח לו ב מ ס וזהו מי איפה י אבל הצד ציד שהוא יעקב כבר החחלחי בהא י וזהו הוא הצד ציד י א׳יכ מוכרח הוא שגם ברוך יהיה י ודוק י ךן אם לא נברא יצחק לא היה העולם מהקיים י חנחומא י ערך יציאת מצרים א בליל יציאה מצרים שלח ה ק ב ״ ה עליהם שינה עריבה שלא יפחדו מ ח מ ה המחבל י ו א ע ״ פ כן' היו רואים שונאיהם משהנקיס בשינהם י ילקוט שיר השירים: ד' ק ע ״ ד י ב ביציאת מצרים כחיב ונצעק אל ה׳ י והקשה הרב לקט יוסף י המגביר קולו בתפלתו הרי זה מ ק ט נ י א מ נ ה ׳ ע ״ כ ׳ הרי אחרו כל ךליי נראה שאין כאן קישיא כלל * שאחד מעשרה לשונות של חפלה הוא צעקה י אלא שכל ח פ ל ה שהיא. מתיך צרה היא נקרא צ ע ק ה י והעד ויצעקו אל ה׳ בצר להם י א ס ע נ ה ת ע נ ה אותו כי א ם צעיק יצעק וכו׳ * ואף שהיא בחשאי נקראת צעקה י דאי לא תימא הכי בהגיעך לפסיק צעקו והי• זןדן מפןדם סה יציאת מצרים י זה׳ שמע אתה כ ה לידי כפירה ת״ו * כי קישמא הוא כי הוא רואה כליות ולכ י • ג בין המצריים היו בעלי כשפים וכשראו שנמבעו 3ים פרחו באויר נגד השמים ובא גבריאל והכה על קדקודם ונפלו לים וז״ש צללו כ ע ו פ ר ח במים אדירים י מר״ תלפיות משם המדרש * ונ״ל שלכן אמר דוד ע ״ ה וניער פ ר ע ה וחילו בים סוף ולא א מ ר וטיבע ־ א כאשר ערך יצירה ה א ד ם פוקד א ת אשתו ומתעברת י גבריאל לוקת העיפה והק״בה גוזר על נפש אחת שתכנס בזו הטיפה * והמלאך מוליכו לאוצר הצלמים שיבחר צלם כרצוני* ארוך או גוץ י שלם או בעל מום־ חלש או גבור* יפה או מכוער וכו׳ י וא״כ אין בים אדם יכול ל ה ת ר ע ם על הש״ית * כי הוא בחר כך ־ וזהו שאמרו חז״ל לצביונם נבראו ל ד ע ת ם נבראו י וכשהאדם מזדווג ע ס אשתו כשיכוינו שניהם למצוה ולטובה יצא הולד באור פנימי ואור מקיף וצדיק גמור ־ וההפך בהפך י ואם האב כיון לטובה והאם לרעה יהיה לי אור מקיף טוב ופנימי ר ע ובהמשך הזמן י ט ף המקיף לפנימי ויעשהו טוב ־ וכשהוא להפך' יכיף המקיף ה ר ע את הטוב הפנימי ויהיה רשע י ואם יגבר כח האב בילד יהיה מהיר קל ׳׳:נשר ורצ כצבי ־ ואם יגבר כת ה א ם יהיה כבד ועצל ־ ח ס ״ ל עין יעקב נהר י״א ־ ובזה יבוא על נכון לענ״ד מ״ש שלמה ־ בן ח כ ם ישמח אב * כי ניכר שהיתה מחשצת האב לטובה ו ל ק כ פ ה המקיף שלו שהוא טוב את הפנימי של אשחו שהוא ר ע והיה בן חכם * ובן כסיל תוגת אמו י כי לא הועילה מתשבתה ה ט י ב ה וכפה המקיף ה ר ע של ה א ב את הפנימי הטוב שלה ונעשה ר ע י ולכן חוגח אמו כי לשיא שמרה וכיונה לטובה י ודוק. ערך יצר הטוב • א יצר הטוב הוא ע ם הולד במעי אמו שיודע כל התורה י ובשעת לידה נכנס בו יצר ה ר מ ואז מגי־ש יצ״הט ע ד שמתפקח ונכנס בו יצר הטוב ־ פסקי ת ו ס ' סוף פ״ג לנדרים אות ס ״ ב * וכן כתב הרב שלייה* 2-כתוב בזוהר פ ׳ מקץ ד׳ ר״ב י מ ד ב ר קדמות * יצר הטוב בעי תדוה דאורייתא * ויצר ה ר ע תרוה דתמרא וניאופין וגםיתא דרוחא ובגין כך בעי בר נש לארגזא ליה תדיר מההוא יומא רצה יומא דדינא יומא דתושבנא דלית ליה לבד נש אגנא עליה אלא עובדוי דכשרן * ערך יצר ה ר ע עדן. מקדה יצר:הרע• .־•־' ;זוך יצר הרע ^ א יהא דאמרו ע ת י ד הקב״ה .לשתיט •*זת • ה ע ר .ה ק ב ״ ה בעצמו שוחטו , ישחטט׳ ^ר׳ע• דאיהו סמאל בר כל הדוס ־ לא אל-א.-הקב״ה יתסוש ׳אוחי בציצת ראשו ־ ואליהו מ ד תלפיות בשם מדרש ילקוע י , • : י כ צ״הר צריך לעולם כמטר לעילם י דאלמלא ׳}'׳הר תדותא דשמעהא לא ליהיי י אבל לא יהיה מניול כקדמיתא-ילמיחטי ביה י ה ה ״ ד לא יריעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי׳ ו מ ט ע ם זה לא יעקר לעתיד היצ״הר מכל ו ג ל י זוהר ך^״ל שזהו רמז תולדות׳ מ״ש תז״ל לעת״ל מביא ה ק ב ״ ה יצ״הר ושוחטו י הייני שמברר מ מ נ ו חלק ה ר ע ונהפך לטיב' י i י צ״הר הוא משירש ה ע פ ר כמ״ש ונחש ע פ ר לחמי י יבורת מן האש ־ .ולכן רוב המאכלים ששלט בהם יצ״הר שהיא •הקליפה בחטא אד״הר אין להם תיקון אלא באשי הרב יערות דבש־ הביא דבריו תירי א זלה״ה בם׳ דבש לפי ובמקומות אחרים י ובזה יובן לענ״ד מ״ש הפםיק כי• היא ידע יצרנו זכור כי ע פ ר תנחנו י פי׳ כי הוא יודע יצרנו כי ע פ ר לחמו י לכן יזכיר כי ע פ ר אנחנו־ ואין אנו .י-כולים לעמוד לפניי כי לחמו אנחנו י ולולא עזר השם אין אנו יכילים לו י וזהו ג״ כ מה שרמזו חז״ל במ״ש אם פ ג ע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש ששם עוסקים בתורה שהיא אש דכתי׳ מימינו אש דת למו י וכתי׳ הלא כה דברי כאש נאים ה ׳ י וע״י זה היא בורח י ואם לא נצחו כי כבר נשתרש ב ח ט א ואין תירתו מועלת דכתי׳ ולרשע אמר אלהים מ ה לך לםפר חקי י יזכור ליי יום המיתה כי כיון שהוא משורש ה ע פ ר י ע פ ר היא ואל עפר .ישיב י .ודוק י אלא שיש לדקדק י .ה ? תיקנו רז״ל בתפלת יו׳׳הכ לולא כי יגירתי מהיצ״הר כי הוא מאש 1אני בשר ודם ־ ויש לישב י מה תועלת יש לינ״הר לאםטאה לבני נשא אלא תיאובתא דשטן לא היה אלא בגין, ד דלא אתלבש בר נש בלבישא דכייא ויתבטל לבושא.דזוהמא ועבידתא דשטן י זיהר שלת לך * \T יצ״הר דומה לחיכוך אם יחשך בשרו יעלה שחין ואם׳ ,יעצור ויסבול לה יעלה י' ס ״ ח ס״י ק ע ״ ג ־ ו יי יי ׳ יי ; י י כדי לבטל יצ״הר יש ששה ס ג ו ל ו ת ׳ ' א יעסוק בהורה כמ״ש חז״ל בראתי יצ״הר בראתי לו תורה תבלין־ ולימוד ,המשניות הוא מסוגל ביותר לבטל היצ״הר ־* ב_ נ ם א ס ייקום באשמורת ויעסוק בתורה מילניל היצ״הר וזהו סוד הבא להירגך השכים להורגי י ג' גם כשיקרא ק״ש בכונה מועיל לבטלו כי עון במילוי כזה עין וו גון ג י ר מ ״ ח וק״ש ר מ ״ ח תיבות י , ד גס כשינשק המזוזה יסתכל בשם שדי וימין כאחוריים של שם. עדן יראהטא שש שדי הוא שם• קדוש ׳ ך ב כ י י י ,ץ מפןדם םו:־־- ח " כ ה ת מ ע ״ ^ ש מ ו ת ׳ .ג ם ־ י צ ר ־ -ג מ י ל ד .יוד נדי ריש ס ׳ ׳ ת שדד ויועיל ג ס ה ע נ י והשכל ב א מ ת א ץ ״ ס ט ״ א שולפ ב ו -מ ח מ ה שהוא מרכ5ה לשכינה / , ג ס י ת ע נ ה ע ל ח ע א ת י ו ו ה ס ״ א אינה יכולה"להדבק במי &הו׳א שרוי' ב ת ע נ י ת י .מ ד ב ר ק ד מ ו ת ׳ י •י משם הראשונים • ז יצ״הר׳ י לאחורי־ ה ר י תשףייש ••שסי בני א ד ם בלי יצ״הר וזהו ויבדל א ל ה י ם האיר שהם הצדיקים'ש5צד ז ה ׳ בין ובין החשך שהם ה ר ש ע י ם שבצד זה •־ • סירי ר ד ־ ־' י ערך ירא חטא א חטא־ ירא היא שנשמר מנחש שטן באמצען׳ דאותיות ת ט וע״י יראת חטא מ ת ג ב ר על נחש שטן שעיקרן אית ח ט שבאמצען ונשארו שן שן וזהו שני רשעים ש ב ר ת י דבש לפי •בשם שער ה ה כ נ ה ל מ ה ״ ר ר נפתל' כ״ץ ־ רזה* ל ע נ ״ ד מ ה שרמז ה ת נ א אין ב ו ר ירא ח ט א י כיון שהוא בור ר ק אין בו מ י ס שהיא התירה׳ הז״ל א ב ל נחשים ו ע ק ר ב י ם יש בוי־ שם הוא משכן ה ס ט ״ א שהוא שטן נחש 1כמ״ש י א ״ נ א׳ איפשר שיהיה ירא ח ט א ונשמר מ ה ם ו ה ם שוכנ־ם ב ק ר ב ו ׳ ו ד ו ק ׳ ערך ירבעם א £2,׳ ח ל ק ד׳ ק ״ ב ע״ח י : אחד א״ר אבא אחר אחר •הדבר הזה לא שב י ר ב ע ם מ ד ר כ ו ה ר ע ה י ש ת פ ס ו הק5י״ה ל י ר ב ע ם מאי בבגדו ו א מ ר לו חזור בך ו א ל י א ת ה ובן ישי נטייל בין עדן א מ ר לי מי בראש בן •ישי בראש אי הכי ליא ב ע י נ א ׳ ע ״ כ ויש ל ד ק ד ק מאי ת פ ס ו ב ב ג ד ו ד ק א מ ר ׳ היתכן לימד כלפי מ ע ל ה שצריך ל ת ו פ ס י ב ב ג ד ו ׳ ג ס מ א היא ענין הטיול בגן ע ד ן ׳ ג ם יש להבין שאלת י ר ב ע ם מי פירושים שינ־ם־ ה ר ב חיד״א ב ס ׳ דבש ול?״נד בראש־ ו כ ו " ו כ ב ר נ א מ ר ו בו נ ר א ה ׳ ,ע י ן ב ה ק ד י ם מ״ש ה מ ק ו ב ל י ם והביא דבריה6 ל פ ; מ ע ר כ ה קיף א<ת י׳ בשם ליקוטי גירי ה א ר ״ י ז״ל כ״י׳ כי ב מ ת י ב ת א ת ת א ה ה ם דירשיםיייש א ם ל מ ק ר א 'שהוחי־הקר״שבתיירה ולא ה כ ת י ב ו ב מ ת י ב ת א לגיילאה ד ק ב ״ ה אין שטן ואין פ ג ע ר ע יהם דורשים יש א ם ל מ ס ו ר ת שהוא ה כ ת י ב ולא הקרי׳" 7 וידוע כ׳ ע י ק ר הלימודי שהרשע מ ת ק ב ל בתשובה" הוא מד'כת ב אדם מתחת כנפיהם'׳' ואמריצן ב ג מ ׳ מאי דכתי׳ ו י ד א ר ם מתחיית׳ כ נ פ י ה ם יי ו י ד ו כ ת י ב -י מ ל מ ד שימינו־ של הקב״ה *שיטה ל ק ב ל שבים ׳ י נמצא ש ב מ ת י ב ת א ת י ז א ה לדרש* יש א ם ל מ ק ר א כיון שקרינן וידי י אין לני מקוש ללמוד שהרשע מ ת ק ב ל ' ב ת ש ו א ה -י ץלכן *')דה הדין שהיא מתיבתא תתאה מעכבת בתשוצת עדן מקדם ירבעם צתשובת הרשעים ־ אבל במתיבתא עילאה דקב״ה דדרשי יש א ס למסורת הרי כהיב דדו , ודרשינן ידו של הקב ׳ ה פשוטה מ ת ח ת כנפי התיות לקבל שביס. ו ה 3ה ס ב ר יש אם־ ס ב ר א זו דיש א ם למסורת היא ס ב ר ת ר׳ אליעזר ודי עקיבא למקרא י ו א ע ״ ג דאין הלכה כד״א * מ ״ מ במתיבתא עילאה פסקי כר׳׳א י וזהו שאמרו בגמ׳ בענין תנירו של עכנאי שיצתה בת קיל ואמרה מ ה לכס אצל ר׳ אליעזר שהלכה כמותו בכל מקים י הכינה במתיבתא עילאה דקב״ה ה נ ק ׳ מקום וכמ״ש רצינו האר״י ז״ל * ומגא תימרא דר״א הוא ד ס ב ר יש א ם למסורת י דאמרינן בגמ׳ קדושין ד׳ י״ח ע ״ א • דחניא מוכר אדם אח בחו לאישוח ושינה ־ לשפחוח ושונה * לאישוח אחר שפחות י אבל לא• לשפחוח אחר אישוח * * רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר אח בחי לשפחות אחר אישות. כך אין אדס מוכר א ח בהו לשפחיה אחר שפתיה י ובפלוגהא דהני הנאי דחניא בבגדו בה כיון שפירש טליחו עליה שוב איטי רשאי למוכדה דברי ר׳ עקיבא ־ ר׳ אליעזד אומר בבגדי • בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה במאי קמיפלגי י ר״א סבר יש א ס למסורה י ור' עקיבא סבר יש א ס למקרא ־ יד׳ שמעין ס ב ר יש א ס למקרא ולמסורה י ע ״ כ .נמצא שהמגלה לגו ס ב ר ח ר ״ א שהיא יש א ס למסירה ־ היא דרשה בבגדו בה י ומינה ידעינן ג״כ דבמחיבחא עילאה דפסקי כר״א ודאי סברי יש א ס למסורה וא״כ מ ה שכהוב וידו אדם הוא ללמוד שידו של ה ק ב ״ ה פשיעה לקבל שבים * וידוע כי כל המלכים המילכיס ב א ר ן ה ם אחיזים במרה המלכיח ־ וזהו סוד מלכוהא דארעא כעין מלכיהא דרקיעא י אלא שאם היה מלך צדיק הוא אחוז צמלכוח קדישא י בס ד וישב שלמה על כסא ה׳ למלך י כי המלכוח נקראה כסא הכבוד כנודע י ואס הוא מלך רשע הוא נאחז בסצך מלכיה ק ג ״ ע א דקליפה רח״ל־ וידוע ג״כ כי מדת המלכות נקראת גן עדן־ כי מדת הבינה אימא ע י ל י ה נק׳ גן, עדן העליון ־ והמלכות אימא ה ה א ה נק׳ גן עדן החחהון ־ וזהו סוד וגהר יוצא מעדן להשקיה. אה הגן היא מרח המלכוח י ומשם יפרד שמשם ואילך מהחיל עילם הפירוד כידוע לי״ח י וידוע ג״כ כי דוד ה ע ״ ה היא ראש למלכי בית דוד והוא אחוז בכתר דמלכיה ־ וכל שאר המלכים אע׳׳פ שהם אחוזים במלכות אינס במעלת דיד כי כל שאר מלכי בית דוד ה ס אחוזים: ג״כ בכתר דמלכוח אבל ה ס למטה מ מ ע ל ה דוד ־ שכהר דמלכוה עצמו הוא נחלק לעשר י , ו ה ם בשאר ספירוח דכחר ד מ ל כ ו ה אבל דוד הוא למעלה מכלם שהוא אחוז בכהר ד כ ה ר דמלכות ־ וז״ס מ״ש חז׳׳ל בננס׳ יומא שכל מלכי ביח דוד היה להם וכשהיה לובש הכחר הולמה יהילמהו ־ כעין חריץ בראשם. אבל שאר מלכי ישראל לא היה להם שוס אחיזה ־ בכתר רמלכיה כלל אפי׳ בשאר ספירוה שבו ־ אלה אחיזהס כשאר ספירוה שבמלכוה י ובזה , יפורש ה מ א מ ר ה י ע צ כי א ח ד שלא שב י ר ב ט ס מדרכו ה ר ע ה שנחצא שנאחז־ במלכות דקליפה ועזצ מלכות דקדושה באר מ י ס חיים לחצוב לו צורות נשברים־ לכן חפשי הקב׳יהל ירושליים מקדם םז הקב׳׳ה שהוא מתיבתא עילאה לסשוה הכובה ויתקבל בתשובת כסברה ר״א דסבר יש א ס למסירה ודרשינן וידי אדם וידו כהיב מלמד שידו פשוטה לקבל שביס ־ כי במתיבתא עילאה ממילה בבגדי ״ כדאשכחן פוסקים כר״א ־ ובאיזה מנין ה פ ס ו להודות שכן ס ב ר ה ר״א * פלוגחייהו במילה בבגדו בה דר״א ס ב ר יש אם למסירה ולכן דריש כיון שבגד בה שוב אינו יכול לבגוד בה י וכיין שבמחיבהא מילאה סברי כיהיה ־ בהכרה לדרוש גם וידי אדם יש א ם למסירה וידו כחיב י ולכן אמר לו חזור בך כי ודאי תתקבל בחשיבה ־ ועל ידי כן הזכה שחאהז במלכות דקדישה י וזהו שאמר לו ואני ואהה יבן ישי נעייל בגן עדן שהיא מרח המלכות י אמר לו מי בראש ־ פי׳ מי יהיה אהיז בראש שהוא כהר דמלכית י אמר לו בן ישי בראש כי אין למלכי ישראל שוס אחיזה בכהר דמלכיה אלא בשאר ספיי־יה שבה י א מ ר לו אי לא הכי בעינא * כי מוטב לו להיות ראש למלכותה קטיעא דקליפה מהשפילו לפני דוד * וניעה בדמיונו כי כבר מילתיה אמורה הוי זנב־ לאריות ואל תהי ראש לשיעליס י ודוק היטב ני נכון הוא • ב ירבעם היה שונה ק״ג פנים בתורה כהניס ־ והפך הקערה על פיה לעשיה עגל גי׳ ק״ג וברזא דפירודא כפל ועשה שנים י דבש לפי משם הרמ״ע* iירבעם יתוקן לעתיד לביא ירבעם׳ י לכך נ א מ ר ־ מלך בהתאסף ראשי ע ם יחד־ ר ״ ת כי באותו פ ע ם יתוקן ניצוץ שלו של קדושה־ יאז יקרים שלם ישלם ה מ ב ע י ר אותיות י ר ב ע ם ׳ מ נ ״ ע א י פ ן ק נ ״ ת י ערך ירושלים א לעתיד ב ב&דרע1 פמליה של מעלה נעשו תומה על ׳רישליס רבה׳ י ילקיט ישעיה י בונה ירושלים ה׳ אפילו הכי נדתי ישראל יכנס־ ע ״ כ ־ יהיא פלא ס ה ו ס וחתום י ולענ״ד יובן בהקדיס מ״ש צמדרש הצאתיו לעיל אוח גימל ערך גאולה ־ שעתידה ירושלים להיות גדולה ככל ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולם י והטעם היא כיון שנבנית על ידו יתברך בתורת ח ס ד אפי׳ בדיר שכלו חייב דרך החסד להתפשמ כידוע לי״ת י וא״כ ה ס ב ר א נותנת שאין צריך לכנס נדחי ישראל ־ כי ע״י כן נמצאו כל ישראל תוך ארץ ישראל י אפילו הכי נדתי ישראל יכנס להיות אגידה אחת י ייגק י וערד נלע׳י׳ד בהקדים מ״ש מרן בחי״מש סי׳ ק ם ״ ד ס ״ ה בדין בית וטליה של שנים י יז״ל א מ ר בעל העליה לבעל ה ב י ת לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי בעל העליה בינה את הבית כשהיה ויושב ודר בתוכו ע ד שיחן לו יציאוהיו מכ״ל ־ וידיס כי ירושלים של עדן מקדם ירח־ , מ ע ל ה מכיונת כנגד ירושלים של מ ע ה וכל ע ל ''ירושלים ־ל מ ע ה עומדת ב ח ו ר ב נ ה ' ,ג ם ־ ירושלים של מעלה כן היא * וא׳יכ צריכים ישראל להכשיר מעשיהם כדי שיזכו לבכיה ירושלים שלמטה* ובעינית הרבים שאיר'שבעיסה מ ע כ ב ־ ואינם יכילים לבנותה־ וכשרואה ד ״ ב ׳ יכול שהוא בעל העליין ששיא ירושלים'של מעלה שאינם רוצים להכשיר מעשיהם כדי ל ב נ ו ת ה ״ דינא היא שהיא יבנה איחה וידיר בה עד שיכשירו מעשיהם שהיא'תשלום יציאותיו ואז יבנה עלייתי שהיא ירושלים של מ ע ל ה ־ ובזה יובן המדרש הנז׳ על נכון בונה ירושלים ה׳ כיון שאין בעל הבית רוצה לבנות ־ ימן הדין אין ישראל זוכים בה ע ד שיכשירו מעשיהם ־ א פ י ׳ הכי מריב• רחמיי וחסדיו נדתי ישיאל יכנס לתוכה אף אם אין זניח בידם לשלם' יציאותיו כדכהי׳ למעני אעשה ־ ודוק י א הדלועיל ערך ירח ניכר בהם פעילת הירת ובעת הגידיל יוליד קול ינראה כי לפי הנהוג־ אצלני כי הקיל יעזור למהר גידולם ־ ובמין יץישואין נ ם כן כי יתקעו מדרש תלפיות בשם שעל־ בשיפר ב ע ת יציאת שירותיהם היא עזר גדול למהר להוציאם ־ ׳••השמים י 2בס£ר אסיפת הכהן׳פ׳ בא־ פי׳ מ א מ ר ם ז״ל ליל שמורים הוא לה' שאותי הלילה היה מאיר כשמש .דיש לחוש למזיקין דירת כשנים ו כ ו ׳ ע י ״ ש ־ וכתב עלימ הרב חיד״א זלה״ה בס׳ דבש לפי וז״ל ־ ו ה ק פ ה עליו משנהו דירה כשלשה כמ״ש בברכיה ד' מ״ג ע״ב ע״ש ואני עכ״לי 1 • K עני לא ׳שיחי להבין דבריו־ שהרי כשאמר בגמר׳ שם־ אמר רב אבוקה כשנים. וירח כשלשה ־ אמר איבעיא להו אבוקה כשנים ב ה ד ד ד י ה או דילמא'אבוקה כשנים לבר מ ד י ד ה ־ ה״ש וירח כשלשה־ אא״ב בהדי ד י ד ה שפיר אלא אי א מ ר ה לבר מ ל י ד ה א ר ב ע ה למה לי־ והאמר מר לאחד נראה ומזיק ־ לשנים .נ ר א ה ואינו מזיק לשלשה אינו נ ר א ה כל עיקר־ אלא ל״ו ש״מ אבוקה כשנים בהדי ד ד י ה ש״מ־ ע ״ כ ־ מוכח מפשניייתי ה י מ ׳ דירח לבר מ ד ד י ה הוא כשנים ־ וא״כ ישראל שנצטוו ואהם אל תצאי איש מ פ ת ח ביחו הרי אין איר הירח שילט ב י ת י ס ־ וחיץ מן הצחים ששם אור הירח כיין שהוא לבד 'מדידהי* הוי כשנים ויכולים המיזיקין להלך שם י ישיב יכנסו לבתים כיון שאין כ ס איר הלבנה ויזיקו לכן היה הלילה מאיר כשמש ואז הוי כיוס־ שביום אף למהלך במקיסישאין בי איר השמש אינו ניזוק־ וא״כ קישטא קאי״שהירח הוי כשנים וצ״ע י " '.י; , , ^ " j i l iיובן לענ״ד מ״ש הפסוק גס חשך לא יחשיך מימך ו כ ו ׳ " פ י שהרישוא נחונה בידך : ללכה אפי׳ במקום חשך שאין בו אור הלבינה ולא ימנעני מ מ ך ־ והטעם' ה י א יכי ולילה' כיום עדן ירחו מקדם סח־ כייס יאיר י וא״כ אף ללכה בדרכי חשך אין חשש ־ כי כיון ־כהוא כיוס חין חילוק כחשיכה כאורה ״ ודוק ״ ערך ירחו. ;:: יא r^lDp* : היהה ירחו ככגד כל עירות וכרכיה של ארץ ישראל י כדפי׳ רש״י ז״ל על פסוק ראו אח הארץ ואה ירחי; והניעה משוס שבגו האמיריים א ה ידהי על שבעה דרגיןישל עומאה שהס שבילה היללוה ח מ ו ר ו ה ; ולכן .הוצרכו להקיף אותה ז׳ הקפיה וזי ש י פ ח ה בכל ה ק פ ה והקפה־ והוצרכו להזכיר עליושסשל מ״ב שהס שבעה שמיה שבכל cp.יש בו ששה אותיות ־ ולפי שזכק משה להשיג שס של מ״ב'לכן היצרך לנסיכי במדבר מ ״ ב מ ס ע י ת להשיג שם של מ ״ ב ולהמתיק מ״ב כהרי אש שברקיע ״ מגלה עמוקות ; אופן ק ל ׳ נ , / י 3 רחו . נבנית בעצה איוב.־ וזהו סיד ״אין ״׳ולא ״ ו א י ן " ב א ו^״ל u רמזי הר;ו״ז.ז״ל ״ שזהו רמז מ ה שאמר יהושע ארור האיש ״אשר "יקים״ו״בצה את ה ע י ר הזאת את ירחו ר״ת איוב ׳׳ א כתוב ערך ירמיה בס׳ תירת העילה ח ״ א פי״א ־ ובפי׳ הכוזר שעשה ר׳ נתנאל בן כספי וז״ל ־ אמר הפלניון אני.הייתי.עם ירמיהו במצרים י ובתחילה קורס שדברתי ע מ ו הייתי.לועג עליו ועל דבריו ־ ולבסוף כאשר הורגלתי לדבר עמו ולפשפש במעשיו .ראיתי כי דבריו דברי אלהיס חייס אז אמרתי בלבי וקיימתי שהיא ה כ ס ונביא ״ ע ״ כ י ונ״י* י שזהו רמז מ ה שאמר לי השס נביא לגייס נתתי,־ שהכל יאמינו בנבואתו• אפי׳־הגוים ״ י . 3רמ ה היה מסי־ שלמה ובא וראה בכיליון מעשה ידיו ״ הרמ׳׳ז ב ס ׳ ערכי־ הכיכוייס ״ וכן היא בכתביי הא״רי ז״ל שהוא גלגול שלמה ״ ערך ישי ישי אבי דוד היה סיבר דמואבית אסורה ־ ולכן ציוה לשפחתו לבוא אליו לניהר א• זרעו והשפחה גילתה לאשת ישי ובאה היא ו נ ת ע ב ר ה בדוד והספתה שמרה הסוד ״ הרמ״-ע •מפאנו ז״ל ־ ומצאתי בס׳ ישן כ״י להרב כמה״ר י ע ק ב .סקלי י שהביא מ״רזל דאשת •ישי •כשנתעברה בדוד והוכר עוברה תשבו שה:א הרה לזינוניס שידעו שישי פירש ממכה זמן רב ותשבו בניה להורגה ואמרילהס'ישי שלא יהרגוה והולד יהיה ע ב ד לאחיו •כאסופי־ וכשנולד לא היה אוכל ע מ ה ס והיה נמאס ובזוי בעיניהם ונתנוהו בצאן ״ ז ה ו 1 ן ו ״ י י מ ד ב י קימיי* ״ וזהו שאמר דוד מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי ״ ״יי י 14 עדן מקדם ישמעאל ערך ישמע^ א ישמעאל נתגלגל באתון ב ל ע ם ׳ ואח״כ חזר ונתגלגל בחמורו של רבי פ י נ ח ס בן יאיר ולהיות שהישמעאלים ה ס גנביס לכן גגנצ החמור ״ מדרש תלפיוח ב כ ס ע מ ק המלך ״ ך^״יל הכועס שנחגלגל בחמורים י משוס דכהיב ביה והוא יהיה פ ר א א ד ם ־ ולשון זה נאמר על החמיר דכתיצ ועיר פ ר א א ד ם יולד * וכתיב ועידים עשרה שהם החמורים י יעיד מ ט ע ם שהוא בן ?גר המצריח שהם ע ם הדומה לחמור דכחיב אשר בשר חמורים בשרם ־ ומנינו שהוא כרוך אחר אמו דכתיצ גרב א ת ה א מ ה הזאח וחת ב י ה ״ ראיתי להרב חי״דא זלה״ה בס׳ דבש לפי משם ס ׳ ערכי הכינויים שיב להרמ״ז ז״ל ־ שישמעאל הוא מקליפת חכ)ר כגי רמח ד א ב ד ה ס בקדושה * ולפי שבא על תמיתיי ועל זכרים לכן נתגלגל באתון בלעם * וכשמת ב מ י ת ת ה כדכתיב ואותה החייתי אז התחיל להתקן ־ ואח״כ בא בחמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה ניצוץ א ב ר ה ם ״ !1המ״בה ג כב יכול מ ח ח ד ע על הישמעאלים שבראם ״ ילקיע חדש ״ Hfoשהישמעאלים שולעים ביוחר על ירושלים הוא בשביל המילה שבבשרם ״ ילקוט חדש ׳׳ ערך ישראל א במדרש תנחימא פ ׳ תציה ־ הרש שבישראל כאליהו וזהו ראשך עליך ככרמל• והדל שבישדאל שקול כדניאל י וזהו ודלת ראשך כארגמן י מלך א ס י ר ב ר ה ט י ם י כב יכיל אסור בשבועה ע מ כ ם על שני ריצות ואל ה ב ק ר רץ א ב ר ה ם י ויין א ב ר ה ם מ פ ת ת האהל ׳׳ ישראל נקראו שם אפרים על בשם שני מיני אפר אפרו של אברהם שנאמר ג ישראל ואנכי ע פ ר ו א פ ר ׳ ואפרו של יצחק ״ 3 רבינו בתיי פ ׳ וארא ״ הוצרכו להיית בגלות ולא ישמעאל ועשו־ משום שישראל לקחו ארץ ישראל שהוא ק ר ק ע וחייבים לפרוע תוב אביהם י אבל עשו וישמעאל לקחו מטלטלי,׳ ומטלטלי דיהמי לא מישחעבדי לבעל חוב ״ לקט יוסף ״ ונ״ל שזהו שאמר השם לאברהם בגזירת בין הבתרים אני ה ׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך א ת הארץ הזאת לרשתה י ואברהם השיב במה א ד ע כי ארשנה י ו ה ק ״ ב ה השיבו ק ח ה ל׳ ע ג ל ה משולשת וכו׳ י ויאמר לאברהם ידוע ת ד ע כי גר יהיה זרעך וכו׳ ואלמלא שירשו ק ר ק ע י ל מ ה ל ה ם לפרוע תוב א ב י ה ס ״ ורוק ״ ד כח״ב V D 7 U f V i iגי׳ ישראל ״ ארץ התייס מזמור כ ״ ט ״ שוב ראיתי בליקוטי הא״רי שכתב כן לומר שהם אתוזים בשורשי מהדם סט ישראל קדושה עליונה־ ג ס ב ב ס י ב ר א ל דמיזיס האבות והאמהות• י׳ יצחק י ע ק ב ׳ ר ל א׳ ע[ ברה י ונ״ל בזהו נ מ ״ ב ההכ״בץ ־ דבב לפי י לאה ־ אברהם ־ רבקה רחל ־ נ א מ ד לו המלאך לא יעקב יאמד עוד כמך כי אם יכדאל ־ כי בדיה ע ם אלהים ו ע ם אנסים והדי היא כמובאד • Hישראלי העבידה אחד מחמשת אלפיס יצאו ממצרים וזהו וחמישים עלו ־ תנחומא ריש פ׳ בשלח ־ והוא פלא ־ דבש לפי • * ישראל אף כשאינם עושים רצוני של מ ק י ם ׳ אינם חסידים מששים רבוא ־ מדבר קדמות בשם הרב שלשה שריגים ה פ ט ר ת במדבר י ישראל T ה ישראי* יש על ראשו שס יהוה אלהי• ־ ועל אימות העולם שם אלהים לבד ־ יים הוא בהיפיך מי אלה ־ רבינו הא״רי ז״ל ־ הגיעם למה כשהם לימדים מ ת נ י ע ע י ם ־ יאו״הע אינם מתנועעים י לפי שנשמותיהם של ישראל הם מאיר של מעלה דכהיב נר ה׳ נשמת אדם והנה הנר טבעו תמיד שהוא מרחף ו מ ת נ י ע ע סביב הפתילה ואינו נח לעולם לכן ה ם מ ת נ י ע ע י ם כשעוסקים באור תורה ־ לא כן או״ה שאין נשמותיהם מנר ה׳ לכן אינם מתנועעים י ילקוט חדש משם הזוהר ־ i הא דהמשיל הנביא את ישראל לנדה דכתיב כטימאת הנדה היתה דרכם לפני ״2 היינו לשבת ישראל שאם היה ממשילם למת לא היתה השכינה שורה אצלם דוגמת כהן שאינו רשאי ליכנם לאהל המת ־ אבל נדה רשאי כהן לישב ע מ ה על ספסל אתר ובלבד שלא יתנדנד כך השכינה שורה אצל ישדאל י י ילקיט יחזקאל ״ למה נמשלו ישל־אל לאגוז ־ מ ה אגיז אף שנפל לטיט אינו מתלכלך כן ת ״ ח אף שסרח אין תורתו מתלכלכת ־ ילקוט שיר השירים • א יששכר ערך יששכר קרא בנו יוב כמ״ש בפ׳ רגש־ ובפרשת פינחס כתיבישוב־ ופי״רשי ה!א יו״ב ו ת ט ע ם משים שיש ע״ז שנקראתיוב ־ ולכן בא יוב לפני יששכר אביו בקובלנא ונתן לו אות ש׳ משמו וקראו ישוב ולכן קורץ יששכר בהד שין ־ עיי׳ דבק טוב בפ׳ פינחס ־ ועיי׳ ס׳ התיניך דפוס אמשערדם בהגה ה נ ד פ ס ת שם בפ׳ ויחי ־ ערך ישתבח א אין להפסיק בי״ג שבחים שבישהבח ע ד שיאמר ומלכות ומאן דפסיק נ פ ק ח ד שלהובא מתחות גדפי כרוביא וקרי בחילא ואמר מאן דפםיק יתפסק י זוהר פ תרומה ד׳ ק ל ״ ג י , ערך יתרו עדן מקדם; יתרו ערך יתרו כל נשמות הגדיס היו תלויים ביתדו * לקני יוסף ־ א ־ח$ד־ אות כף ^1.- 1 v.1 ערך כבוד אב ואם א כבוד ה ד מ ״ ב ס והניוד א״וא אם הם רשעים אינא פליגהא בין ח ס הבן חייב לכבדם או כיעוד ־ ולכל הדברות לצעדו ולזלזלו נראה דאסור י והני אזנך ושמע מ״ש בזו״הק ח״א ד׳ ק ס ״ ד דרתל אמנו ע ״ ה נענשה על אשד ציעדה לאביה בענין ה ת י פ י ם אף שנתכינה להפרישו מע״ז ולכן מ ת ה ולא זכתה לגדל לבנימין עי״ש והוא כלא ־ מדבר קדמות ־ כתב הדי״בש סי׳ ר״ך־ אף דאמדינן אב שמחל על כבודו כבודו מחיל־ אבל ב בזיוני איני מחול• וכתב בס״ח סי׳ ה ק ״ ע ג כי א ע ״ פ שכבודו מחיל נענש עליו בידי שמיס ־ ג £י שהניח בן בעילם איבעי ליה לנגדא ע פ ד א על עינוי כד איתקבד ודא הוא יקרא דיליה ־ זוהר פ׳ ויחי ד׳ דכ״ו ע ״ א ־ וכתב הרב כתם פז דדייק בלישניה לנגדא ולא א מ ר ל א ר מ א כלומר דרך כבוד להמשיך ע פ ר על עינוי ולא להשליך דרך בזיון י ד מי שלא ראה אב ואם ונמצא שלא קיים מצות כביד ת״וא אס יש לו זקן ויקנה יכבדם ויקיים בהם מצות כבוד־ אב ואם ־ ואס אין לו זקן ה ק נ ה יכבד לצדיקים שנא׳ ואת יראי ה׳ יכבד י גס יכבד שבת בכסות נקיה וספרים יפים בתיקין יפה ויכבד רבותיו וחכמים ויירא מ ה ם ומעלה עליו כאלו קיים מ ט ת כביד א״וא ומוראם .ס ׳ תסדים סי׳ שמ״ג. ערך כהן גדול א׳ בהן ג ד ו ל נז ל^ך ביביה גימ׳ יןיו י כי אין מלאך ברקיע שנהנה מזיו השכינה יותר מזה י ו צ ג י מ ע ׳ היא עיב לפי שהוא עוב לישראל ורע לאומות העולם- עדן מקדם ע ערך כהן ג ת ל העולם ־ והיא מליץ טוב בעד ישראל * והוא כהן גדול כאהדן הכהן ש ט ה כהן גדול ואוהב שלום ורודף שלום י מדרש חלפיות • ולייעד שזהו מ ה שגא׳ במשה רבינו ע ״ ה והרה אוהו כי טוב הוא ודרשו רזי׳ל שראחה עמו שכינה י כי משה ר ב ״ ע ה שימש בכהונה גדולה בשבעה ימי המלואים ולכן י ה כ ה ו' ה ג ד ו ל י בבה העולה בגי׳ טוב הוא ה נ ה נ ה מזיו השכינה יוהד מכל המלאכים כצכ עליו לשומרו י וזהו סוד שראתה עמו שכינה י ודוק ־ ב כשבאימ למשוח כהן גדול היו מכניסין כהן גדול ומכניסין כהניס אחרים ומעמידים אותם לצדו ונותנים שמן המשחה והשמן ר ן מעצמו על ראשו של כהן גדול י ילקיט תהליס ערךכהנים א במדרש ר׳ נחונייא בן ה ק נ ה ־ אמר ר׳ יותנן מאי דכתיב והיה כאשר ירים משה ידו מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאות כפיס • ב כתב רבינוהא״רי דלעת״ל הכהניס יהיו לויים והלייים יהיו כהנים והאריך בסודן של דברים י מד׳ קדמות י ^ כהני• מ ס י ט ר א דחסד ואברהם הוא ראשון ואיקרי כהן ־ זוהר בראשית ד׳ כ״ה י ערך כורש "א כורש המלך היה לו כח הזכירה גדול מאד באופן שבהיותו במלחמה שהיו לו ת ״ ר אלפים שכירים היה קורא כל אחד מ ה ם ב ע ת הפרעון בשמו והוא סלא י שלשלת הקבלה * ב כי*רש המלך נקרא בן הכלבתא על שם שזקיני ציוה להמיתו־ והשליכו במקום והרג את זקינו במלחמה ולזה היו אחד יינק מחלב הכלבתא ונתגדל מכבדים מלכי פרס את הכלבות י וזהו שאמרו חז״ל והשגל יושבת אצלו רב אמר כלבתא ב מ ס ׳ ר ״ ה י מדרש תלפיות בשם ס ׳ יותסין * ערך כותים יי "א כרת ם ביטלו בנין בית המקדש שתי שנים י מ ה עשה עזרא וזרובבל ויהושע קבצו את כל הקהל אל היכל ה׳ י והביאו שלש מאות כהניס ושלש מאות ס פ ר י הורות ישלש מאות תינוקות י והיו ת ו ק ע י ם והלויים משוררים ומזמרים ומחרימין זמשמיתין ומנדין לטתייס בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות י ובחרם ב״ד העליון ובתרם עח מהדם ערך כותים ובחרס ב״ד התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כ י ה ׳ .מכאן א מ ד ו כל ההיכל פ ח :י ת י כאלו איכל בשר ת ד ר ־ ואל יתגייר כית׳ לישיאל ־ ואל יהיה להס תהית המתיס שגא׳ לא לכס ולגו לבנות בית אלהיגו ולהם אי; תלק וזכרון וצדקה בירושלים ־ יכחבי ושלהי ה ח ר ם לכל ישראל שבבבל והם הוסיפו עליהם חרם על ח ר ם י והמלך ק ב ע עליהם חרם עילם י שנא׳ ואלהא די שכן שמה תמן י מדרש תלפיות בשם מדרש ילמדני פ׳ יישב • א ערך כילי ערך ככבו מי שהוא כילי בתכמתי אי בימעיתיו בא בגלגול אשה י מעיל צדקה ־ >לאי־ מ נ ס ניכינו ס ע ד י ה נהי; ז״ל ־ לידע ניככי נ ל ארס yzrנ מ י ו נ ס איוו א מ״כ א כל המיצר לישראל געשה ראשי פי׳ הרב מה״רש אלגאד זל״הה דכשהיא ראש והשליכס ז׳ ז׳ והנשאר השליך ה כ ג כ י ס והתחיל מ; כככ ויה ס ־ ד ק י כלש צמחנ ערך כל ניעלה הכתירה ממנו דכתיב לב מלך ביד ה׳ ־ וזיה* לעיבת ישראל שלא יוכלו להרע ע״כ י והוא היקף ה נ ס של המן בקום עלינו אדם ולא מלך שאף ע׳'פ שהבחירה בידו הצילנו ה׳ י ודוק * ערך כלאים א כתב רבינו יונה ז״ל דכיון דהמנהיג שני מיני בהמה אפילי בקיל א ס י ר י לכך אסור לפרוש שלום לגוי המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמית ללכת מ ח מ ה הקול * ס פ ד חרדים י 2כ!ינת מצות לא החרוש בשיר ובחמור יחדו * כתבו המקובלים * לפי שיש שגי בחינוח ב ס ע ״ א הנק׳ שור וחמור * ואי מזדיוג* כחדא לא יכיל עלמא למיקם קמייהו ־ ומביניהם יוצא ההוא דאיקרי כלב נובח י ופירוש מביניהם מאמצע שמוהס י דהיינו אמצע שיר ך ואמצע חמור מ״ך עולים כלב * ובהצמדם יחד נקראים חשך׳ שמחשיך א ה העילם ־ ר ״ ח ״חמור ״שיר ״כלב ־ ולכן הזהירה ההורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו * לפי שבאהערוחא דלחחא א ח ע ד ו ה א דלעילא • ע ר ך כלבים עדן מסדם עא ערךבלבים ערך כלבים •א אמר* חז״ל מלחך הכלות בה לעיר כלבים צועקים ונו׳־ כ ע ם החח אירע כ ה י ה כלב צועק וזנבו מונה בין ברכיו ־ והיה נ מ ל ך לצדדי! !:תימה מלחך המות בא אתר דחף תת הכלב תל מקום שברת מ כ ם ומת הכלב נייד־ מדרב תלפיות ב ב ס ציוני פ ׳ בא • ן א מעמידי] ערך כלה את הכלה לימין ה ח ת ן ׳ יםמך לדברי ״נצבה ״שגל ״לימינך ס ״ ת כלה׳ 3 ס ׳ יורה ח ע א י ס * כלה שעיניה יפוח אין כל גיפה צריך בדיקה י הכינה כי האשה עינה צרה באירתיס י ואם עיניה יפוח כלומר שהיא עין עובה ח״כ אין כל גופה צריך בדיקה י כי אפי׳ במה שהנשים מדחן צרות עין היא פירשה ממדתן ־ כל שכן בשאר מדות י טובות * כלי יקר על התורה פ׳ תיי שרה י כל המקבל כיס מיד כלה ישותהו אין לו חלק לעו״הב י מ ס ׳ כלה פ״א הל׳ ב׳ • ומה ג יתאינן אדם חי י יחרד האיש וילפת דשא ק״ו לקבל כוס מיד אשת איש דעלמא ומינה לשאר קריבות לרבות את השתקיס י והעולם אינם נזהרים וסוברים כי כל הפורש מזה היא תסידית י ואפי׳ הסתכלות בנשים הוא איסור גמור כמ״ש בהיס׳ ישנים ב פ ׳ בתרא דיומא ורבעי יונה ז״ל כתב דהמסתכל בנשים הוא מומר לדבר אחד־ ורביני הא״רי ז״ל כתב שאם לא שב בהשיבה מתגלגל בעוף הנקרא ר א ה ־ והני מיל׳ ודכוהייהו תיובא רמיא להודיע לבני שאדם הימר האיסור אולי יתנן ה ׳ ונשוב בהשיבה שלימה כי״ר ־ כ״ב הרב חי״דא זל״הה בם׳ כסא רחמים • ערך כליות א כליות 3כליות א אמרו נקראו כן לפי שיש ב ה ם כח ההאוה כמי כלתה נפשי ־ כ״ב הערוך ־ של ימין יועצה לטובה־ ושל שמאל יועצה לרעה־ מד׳ משלי סי׳ י״ב ־ ערך כסוי הדם בב״ר־ שכשהרג קין להבל באו תיות ועופות וקפדו וקברוהו לכך זכו למציה כיסוי ־ אך בתנחומח אמרו דשני עיפוה אחד הרג חבירו וקברו ומשם למד קין וקבר להבל ולכך זכו העיפוה לכיסוי ־ ובס׳ פ ע נ ח רזא פ׳ היי שרה כתוב ד ח י ה שמרה בתולי ר ב ק ה שנשרו ומש״וה זכו החיות לכסוי ־ דבש לפי • ערך כסף עדן• מקדם ערך בסף ערך כפף א C|D3של בעלי רבית וצדי עין ומגלח׳ מ ע י ה וכיוצא בהם י ביד מ׳ שיגיעו ידד מנכסיו לכן יזהר האדם* ס פ ד חסידים םי׳ ה ח ד ״ ע ג • ך^״ל שזהו מ״ש חז״ל כל הגועל פ ד ו ע ה מאיוב מ ה ב ר ך כי איוב היה כייב עין י כמי שאמר הוא עצמו אם א מ ג ע מחפץ דליס ־ ואמר עיד ואוכל פחי לבדי ולא אכל יחים מ מ נ ה וכיון שלא היה צר עין הגועל פדוט<ז מ מ ט מהברך ־ ערך כעם א אין להסתכל בפגי ארס ה כ ו ע ס ־ כי ע ם ראייה עיגים מלאך ר ע עומד ו מ מ ה ר לנקום על כעסו יעיד כי הוא קשה לשכתה י וים המסתכל בפני הגדה בשעה שהדמים מצויים בה משכת תלמודו* ם׳ תסידיס סי׳ תתש״כי ״ ערך כפוי טובה א אמרו רז״ל כל הכיפה בטובתו של חבירו כאלו כופה בטובתי של מ ק י ם ־ ואמרו בגמ׳ בירא דשהיח מיניה מיא לא חישדי ביה קלא־ ומקרא מלא הוא משיב ר ע ה ח ח ה עיבה לא חמיש ר ע ה מביהי ־ Sא״ר ח מ א בר חנינא כל העושה ילקוט משלי ־ טיבה למי שאיני יידעה כאלו זירק אבן למרקיליס * ערך כפיית ההר א כפיית ההר ב מ ע מ ד ה ר סיני לא היה רק על עמי הארץ ולא על ה ח ״ ח כלל י דבש לפי משם הרב אספקלריא המאירה * נמצא דלגבי ת׳יח אין כאן מודעא לאורייחא ולכן אמרו ז״ל בשגגה הלמוד עולה זדון ־ ערך כפרים— א כתב הרב אילה אהבים בפי׳ לשיר השירים י כי כפרים היא האלכיפר ־ וסיפר מסגיליח הכיפר היוהו מ פ ס י ק האוח המשגל ־ אשר ההחלה החאיה הזאת היא העין ואחריה הלב י העין רואה והלב חומד ־ ולזה סמך אליו הנרד אשר מסגולחו מיעיל לדפיקה הלב י וכן ע ס י ס רמיניס מיעיל לדפיקה הלב ושחייחי א ח ר האכילה * ח מ נ ע עלייה העשן אל הראש ־ ערך כרכים עדן מקדם עב ערך ברכוש ערך כרכךם,i^tn, א כרכום סגולתו לחזק ה י ב ר י ס הראשיים וכן ק נ ה וקנמון ־ כ ״ כ ה ר ב חלית א ה ב י ם בפי׳ ל פ ׳ נ ר ד ו כ ר כ ו ם • ערך כרת ךע כי הענין כ ל כ ר ת אינו א ל א ב ח ל ק הנפש שהיא מ ע ו ל ם ה ע נ י ה ס כ ם היא ת ו ק ף א ה ק ל י פ י ת ואיפשר ב ה להיות נ כ ר ת ת י א מ נ ם הרוח ו ה נ ש מ ה :ה ס מיצירה ו ב ר י א ה אין ב ה ם כ ר ת ו ב ה כ ר ת הוא שיתוקנו ע ל ידי גלגולים ר ב י ם י ס ׳ הגלגולים פ ׳ ו׳ י וזהו שאמר ה כ ת י ב ה כ ר ת ה כ י ח הנפש ההיא י הנפש דוקא • ערך כשפים מי שריצה לגיש מאתו ד ב ר ר ע שנעשה לו על ידי כשפים אז אותו ד ב ר שקונה לו א לעשות ה ר פ י א ה יקנה בכל דמים ש פ י ס ק י ם עליו י מ ד ׳ תלפיות בשם זוהר שמותי 3כשפים א י נ ם שולטים במי שנולד ב א ד ר שני ־ דבש לפי משם רבי׳ א פ ר י ם בפי' ע ל ה ת ו ר ה פ ׳ בשלח ־ כתב 5 בזוהר פ ׳ חיי שרה • מ א י ט ע מ א כל זיני חרשין לא אישהכח א ל א בנשייא י א ל א מדאתי נחש ע ל ח ו ה הטיל ב ה זוהמה י ב ה ולא ב ב ע ל ה ־ ולכן א מ ר ה כ ה ו ׳ מ כ ש פ ה לא ת ח י ה כי הכישוף מצוי בנשים יותר מהאנשים • ד צפור שעשה ב ל ק בכיסופיו היה פ ו ר ה ל מ ק ו ם עז״א ועז״אל והוא כישוף של ידעוני והיה מודיע לו כל ה ד ב ר י ם י ע מ ק ה מ ל ך ד׳ ק ״ ת • ה כש המכשפים ע ו מ ד י ם ע ל ה א ד ן אז ה מ מ ו נ י ם נ י ת נ י ם ביד ה מ כ ש פ י ם שיש ל ה ם לעשות אז מ ה המכשפים בארץ אלא באויר אז אין שהמכשפיס תפצים י א ב ל כשאין ה מ כ ש פ י ם יכולים למשול ב מ מ ו נ י ם ל ד ח ק ם שיעשו מ ה שחפצים ־ כי כשהם באויר לא ניתן ממשלת ה א ד ם ע ל י ה ם כי לא נ ב ר א ו מן ה א ר ד י חסידים סי׳ הע״ד י ספר ך} ״ל שזהו ה ט ע ם שהלה שמעון בן שטח שמנים נשים באשקלון ־ ולא ה מ י ה ם ב ס ת ם מ י ה ה ה א מ ו ר ה ב ה ו ר ה שהיא ח נ ק י כי מ ח מ ה שהיו מכשפוח כל ע ו ד שהם ע ל ה א ד ן יכולים להציל א ח עצמן ב ל ט י ה ם • ולכן ה ל א ם באויר ל ב ט ל א ח כ ח ס י ודוק • ערך כתיבה א מי שאינו כ ו ה ב חידושי ח ו ר ה שמחדש עונשו גדול עי״יל א ו ח ח י ה ע ר ך ח כ ם • ע ר ך כהנוה עור עדן מהדם־ כתנות עור ערך כתנות עור א nljfO כ ע :ה הק״בה לארס הראשין היה מעורו בל לויתן • ציוני פ ׳ עור תולדות י ובתרגום ירושלמי איתא כתונת ב ע ב ה יעקב לייסןג היה בגדי כהינה של אד״הר כמו שאמר בפ׳ ואני נתתי לך שכס אחד על אתיך * וכן היא מפורש במד׳ אבכיר וז״ל כתנות עור וילבישם הלבישם הק״ביה בגדי כהונה־ מדרש תלפיות ־ אות למד ערך לבן א נתגלגל בשלשה גלגולים בסדר ג' אותיות שמו ־ לבן בלעם נבל ־ ושלשתן לבן נרמזו בפסוק קורא דגר ולא ילד וכו׳ י כי דגר הוא לבן שקבץ אבנים ועשה יגר שהדותא כי תרגומו של גל הוא דגורא ־ גם אמרו ז״ל שלא היו לו בניס עד שבא יעקב לביתו דכתיב ויברך ה׳ אותך לרגלי־ וזהו ולא ילד־ ואת״כ נתגלגל בבלעם שהיה עושה עושר ולא במשפט אלא לקלל את הבריות ומת בן ל״ג שנה ־ וזהו בחני ימיו יעזבנו ־ ואח׳יכ נתגלגל בנבל וזהו ובאחריתו יהיה נבל כמשמעו־ ולכן נבל ה ם אותיות לבן ממש ל מ פ ר ע ־ שער הגלגולים הקדמה ל״י ־ א כשגהרים ערך לבנה גזירה על ישראל הלבנה ל־קה ־ על שם רחל מבכה על בניה י ולמה נמשלה האשה לירית לומר לך מ ה הירת הולך ומהגדל חצי החדש וחצי החדש מ ת ח ס ד ־ כך תצי התדש האשה בתוקפה ע ם בעלה וחצי החדש גלמודה מ ב ע ל ה בנדתה ־ ומה הירח נוחה בלילה כך האשה ב ע ר ב היא באה ־ ס פ ר חסידים ס י ׳ התש״מת * 3יורדי הים אין מפליגין ע ד תמשה ימים לתירוש הלבנה ונזהרים שלא להזיק ד ם ס מ י ך לתידושה הפשתן שימצא במשרה או בתיך היורה לבשל בתידוש הלבנה % הוא עדן מקדם עג לבנה היא ליקה ־ וכמה מלאכית צריכות שמירה שלא לעשות ב ע ו ד שהלבנה מהחרבת י ס ׳ ה ח י ט ך סי׳ ח ״ י • ערך לוה א לרה ואינו משלס ה־א מאבד זכיותיו־ שכך הק״בה אינו משלם לו שכר נוצותיו־ מדבר קדמות משס הרב צמת דוד ־ א לון הוא שם עצם קטן שנשאר לעילם ואינו נרקב בקבר־ ומי שנתחייב כרת א ם לא עשה השיבה גס זה העצם נרקב ויכרה ולא יזכה בתחית המתים ־ וזהו פני ה׳ בעישי ר ע להכרית מ א ר ן זכרם־ ליקיכיי גירי הא״רי זצ״ל' וכתב ה י ב ס פ י הברית ת״א מ א מ ר י״א פי־ק י׳ וז״ל ־ כי במות האדם לא ישאר ממנו זולת עצם אתר קטן הכמ־ת ורב האיכות ה נ ק ׳ גסכיי ־ ואולם לה שם העצם לראשונה ־ והוא עצם העליון מ ח י ט השדרה או סמיך לו מלמעלה י בסיד ודלת ראשך כי היא הדלת אשר על ידו נכנס הגיף שנית אל זה העילם ־ והזוהר קורא העצם זה לבן ר מ א ה ־ ו ה ט ע ם ידוע ליודעי חן י וזה העצם חזק ואמין בטבעו וסגולתו ע ד שאיאיפשר לו להתבטל י כאשר אמרו חז״ל במדרש ויקרא רבה שכבר ניסו והכו עליו בפטיש ונשבר הפטיש יהיא לא נשבר ־ ג ס לא האכלנו אש־ ואיןהכליון שילט בו־ ועל ידו יקים כל הגיף בההיה ה מ ה י ס י ולכן נסכו׳ בגי׳ ק ו ם ' א מ נ ם הרשעים אשר לא יקומו בתחיית המתים יבלה ויכםד בהם י ם זה הכ4צם בסיד להכרית מ א ר ן ז כ ר ם ׳ אך בטבעו ועצמית ברייתו אינו מקבל כליון והוא חי וקייס־ ו ה ט ע ם כי הוא איני נ ה נ ה ואינו ניזון משים אכילה של ה א ד ם אפי׳ מסעודות שבת־ זולת מ ס ע ו ד ת מלוה המלכה במוצאי שבת שאז כל שאר העצמות וחלקי הגיף אינם נהנים כלל ־ בעבור שכבר שבע ה א ד ם ממזון שלש סעודות ואז הוא לבדו אכל ושבע ידשן ־ ו מ י ־ ע ת זאת כי א ד ם הראשון ניצר ב ע ר ב שבת ונתגרש מגן עדן בערב שבה־ נמצא שלא אכל זה העצם מעץ ה ד ע ת שגרם המות על כן ע מ ד ט ע מ ו בו והוא תי וקים לעולם .יכן ס ע י ד ה זו היא כניד דוד מלך ישראל ח׳ וקים .והוא בסוד שומר כל עצמיהיו כלומר כל העצמית הנשברים עתידים ליבנות ע״י ע צ ס זה שהיא אחת מ ה נ ה לא נשברה ־ והיא מציה גדולה וכבוד שבת ב ע ת הסילוק ־ כמו ב ע ת ה כ נ ס ת כלה שבת מלכהא ־ לכן צריך שירבה בנרות ג ס בסעודה זי ולומר ־ דא היא ם ע ו ל ת א דרוד מלכא רגלא ר ב י ע א ה ־ ויבצע על שתי ככרות אף שאינו צריך אלא לכזית אחד ־ והמקובלים כתבי שמי שיש בי יראת שמים אסור ל ה ת ע ס ק במלאכה ואפי׳ בדברי הורה ע ד אחר ס ע ו ד ה זי ־ והזהיר במציה זו ינצל מחיבוט ה ק ב ר כמיבא בכיניה ה א ״ ר ׳ ז״ל ־ גם מובטח לי שיקים בהחיח עדן מקדם לוז ב ח ח י י ת ה מ ת י ם ויקבל פני איש צמח בעי י היא דיר בעצמי י והיה מ ט ה ק ל ה נ ה ה ו ח ב י ב ה וליה דמשגח ב ה מ ת מ ת עצלוה י ו ה נ ה בעצלהים ימך ה ע צ ם הזה י יעל כל פ נ י כ לא יבעל מצוה זו מכל וכל י ויקיימנה בשירות ו ד ק י ק א ח ד ו ל ח ס עצלית לא ה א כ ל י אבל ה ח ר ד י ם ע ל ידי^הי־ י יהי חלקי יי.׳ יכילהם ירד כפי ויזהרגיייד רנחא י ם ד ב ר ו ירבו ב נ ר ו ת ׳ חך( י ע ר כ ו שלחנם בתי כ כ ר ו ת ־ ומהכלים ע מ ה ס ותהי אחריתי כ מ ו ת ם ע כ ״ ל י א׳ במדרש ערך לוט לתאיה יבקש נ פ ר ד זה ל ו ע ־ בכל הושיה י ת ג ל ע שנתגלה ק ל י נ י ב ב ה ׳ כניסיות ע״כ׳ ובבתי מ ד ר ש ו ת ׳ נל״עד על פי מ״ש רשי׳י ב פ ס ו ק ולא ידע בשכבה ו ב ק י מ ה כקיר על ו ב ק י מ ה לימד שבקומהיהרגיש ו א ע ״ פ כן לא שמר עצמו לילה שנית י ע ״ כ י וזהו כינת ה מ א מ ר י להאוה יבקש נ פ ר ד זה ליע ־ הכינה שאע״פ שהרגיש לילה ראשונה בשעה שנפרד מ ב ת ו שבקומה הרגיש ־ אפי׳ הכי לא שמר עצמו ־ 1 ובזה ניכר שהוא לתאיה יבקש למלאת ת א ו ה ו ו ב ה פ ק י ר א ניחא ליה י ולכן גילה הק׳׳בה ק ל י ט יכוה לנקוד על ו ב ק ו מ ה י כדי שיתגלה ק ל ו ט בבתי כניסיות ובבתי מדרשית־ שכל ק י ר ה בו ואפי׳ תינוקות של בית רבן כשיגיע לתיבת ו ב ק י מ ה ישאל ל מ ה נקיד על ובקימה ומיכרת. א ת ה להשיבו שבקומה הרגיש י וזהו גילוי קלון י ערך לרה א שיעור לויה לת״־ן ייייי־ ־ י י ס מ ך לזה מ ד כ ת י ב ו א ב ר ה ם נשנ׳״ יח׳ם־ ־ ר ׳ ת הילד ע מ ם :ך 1 "לויה ״שיעירה ״לתלמי 3 :ם ״מיל ך ז ע כי כתות ה מ ו מ ח ה ה ם ד ו ק ה ב מ ק ו ם שאין ישוב א ד ם ב מ ד ב ר ו ת וביערות וכדומה ועל כן א מ ר ו כל הדרכים בחזקת סכנה ־ ובלויה מתיש כת ה ט ו מ א ה והרוגז שמרגזת ו כ ו ע ס ת ו מ ב ק ש ת לכלות ולאבד י וזהו שאמר אל תרגזו ב ד ר ך אל ת ג ר מ ו שירגזו עליכם הדרך י מפרשים ־ א ]3ל ערך לולב ומיניו עצמות׳ ת א מ ר נ ה ה׳ מי כמוך זה לולב ומיניו י שדרתו דומה לשררה של א ד ם * ה ד ס לעין־ ע ר ב ה ל פ ה י א ת ר ו ג ללב י ואיברים אלו שקילים כ נ ג ד כל ה א ר ס * מדרש י ל ק ו ט ־ DJJCil 3 ל מ ע ל ת הלולב ע ם ג׳ מ י נ י ם הוא משים שכל האילנית והצמחים יש ל ה ם שיער ומושל להגדילם ־ מ ל ב ד ה א ר ב ע ה מיגים אין ל ה ם שר ומושל ־ ר ק ה ק ״ ב ה הוא מ ג ד י ל ס ־ ל ה ו ר ו ת מ כ ת הלולב שאט יושבים ב ס ה ר עליון ובצל שדי ־ מ ה ״ ר ס אלשיך י ע ר ך לימוד עדן מהדם עד לימוד ערך לימוד כתב י ב ס פ ד הדוקח ס ׳ י ל ״ י ־ מנהג חבוחיני שמושיבין התינוקות ללמוד בשבועות ומכסין הילד שלא יראה דבר ט מ א כגון גוי או כלב הו ב ה מ ה ט מ א ה ־ ויוליך ה א ב הילד בבקר ויהן להון חיקו של המלמד ע״ש הכהוב כאשר ישא האומן א ה היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיי ומביאין הלוח של האלף ביה ויקרא ה } : י נ ן ד ל פ כ י ה ת י נ י ק אב ג ד וכי׳ והח״כ תשרק וכו׳ ויאמר התינוק כל אוח •א־וריר ואח״כ יאמר פסוק הורה ליה לנו משה וכו׳ ־ הורהי ההא אומנותי• ופםוק ראשון מן ויקרא אל משה וכי׳ואת״כ יהן מ ע ע דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש מעל האותיות בלשזט י ואתר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש מ ע ר ב יוס טיב ולא ע״י אשה נדה י וכתוב עליה מ ע ר ב יו״כי פסיק זה מ ה פ ט ר ה עקב י ה׳ אלהיס כהן לי לשון למידיס לדעת לעות את יעף דבר יעיר ב ב ק ר בבקר יעיר לי אזן לשמוע כלמודיס י ה ׳ אלהיס פהח לי אזן ואנכי לא מריתי אתור לא נסוגותי י וקורא הרב כל תיבה והנער יאמר אחריו י ואח״כ מביאין ביצה מבושלת וקליפה הקליפה מ מ נ ה י וכותב עליה מ ע ר ב יו״ט י ויאמר אלי בן אדס בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני ניתן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק י גס עוב שיכהוב על עוגה זו זכר עשה לנפלאוהיו חנון ורחום ה׳ י וקורא הרב כל תיבה והנער •אחריו* ויאכל ה נ ע ר א ה ה ע ו ג ה ־ ייזהר שלא ה ג ע א כ ה נדה בילד ב ע ח ה ז א ה ׳ ואל ישנה מ ה מ נ ה ג כדאיחא בפסחים וברבה פ׳ וירא * ובירושלמי ובהגדה של הבבלי דמנהגא מילהא היא־ עכ״ל־ ומצאתי כתוב שאם רוצה לעשות זה באמצע השנה אז יתענו אביו ואמו ב ו ב י ו ס ויחפלל שיהיה הילד מצלית בתורה ובמצות ובמעשים טובים ואריכות ימים ולערב יעשה ככל הסדר הנז׳ ויצליח בלימודו י •3 מי שלומד ופוסק או צופה בנשים נענש גס על הלימודי ס ״ ח סי׳ ה ה ק ״ מ ד ־ ועל זה ידוו הדווים י מדבר קדמוה י ערך ליצנות 'א כל המחלוצץ מזונוחיו מ ח מ ע ט י ן שנא׳ משך ידו אח לוצציס וגו׳ ־ 3ליצנות ילקוט הובע ־ , ולשין ה ר ע מלבד גודל עונשם כמפו׳ בכתובים ו ב ג מ ובזו״הק* ד ע ט משחיחים פועלי און כוחבים דברי ליצנות ולשון ה ר ע שהאדם מדבר * ׳ובפטירתו מצערים הנפש במאד מ א ד ־ הרב קב הישר פ ״ ג • ע ר ך לשין ה ר ע עדן מהדם לפין הרע ערך לשון הרע א אמר,י רז״ל כי ה פ ע ם ב ר י ת הלשון ס י פ ו ל פ נ י ם י ס ב י י ת ה מ ע י ר י וזהי לח יחל דברו פי׳ לח יתלל דיבורו ל פ ג ו ם ב ר י ת הלשון כי ס י פ ו ל ע ש ו ת מ ע ש ה ־ :כ ל היוצא מפיו יעשה ב פ ו ע ל ־ ע״ כ ־ ונל״עד כי בא הרמז ב פ ס ו ק ומה יתרון לבעל הלשון־ שמדבר על בעלי לשין ה ר ע ־ ״ מ ה ״*הדון ״לבעל ״הלשון ר ״ ת מילה ־ שסופו ל פ ג ו ם ג ם אית ברית מ־לה ־ לימון iלייהד 3 ה ר ע ופעולתו ־ עי״יל איה חית ע ר ך ד ת י ו ת ־ תיקנו היא ע ״ י ע ס ק ה ת ו ר ה כד כת י ב מ ר פ א לבין מ ן ת י י ם ־ כמ״ש ב נ י ס ׳ ־ ערכין ד׳ ע״ו ־ 11 ד אמרו POז״ל רז״ל בשיחר טיב הרוצה ל ק נ ו ת ע ו ״ ה ב בזול נצור לבינך מ ר ע ־ דבש לפי ־ ה מ ד ב ר לשין ה ר ע על תציירו־ נותן זכיותיו לחבירי וליקח עינותיו ־ וכשהילך *«2 ל ע ו ״ ה ב ויענישוהו ע ל איזה עין י א מ ר אני לא עשיתי וישיביהי א מ ת שלא עשית אבל א;תי שדברת עליו ל״הר עשאו וקנית א תו ממני ב ל ״ ה ר שדברת עליי י אותמם ערך מאכל א האוכל מ א כ ל ה ר ב ה ־ א מ ר ו רז״ל שהי״אי של ושט נ א ר כ ת ינטשה שניך דבש לפי ־ ערך מבחר הבריאות א אמרו תכמי ה ר י פ א י ס כי ה מ ת נ ה ג ב ד ר ך זה היא מ ב ח ר ה ב ר י ח ו ת לקיחה המזון ושיהיה זריז ב מ ל א כ ה ו ׳ והשתיה והיגיעה והרחיצה יהיו אמצעיים ־ דומה ל ת נ ו ר שהסיקיהו על גבי א כ י י י ךן J , א היא מ ע ט ם ה ת נ י ע ה והמשגל והשינה והאכילה לא ישב לאכיל ק י ד ם שנתעכל המזין כי היא ר ל ע ו ל ם ה ה י ה ס ע ו ד ה לילה ק ל ה מ ס ע ו ד ה שהרית ־ לא י ב ל ע ה מ א כ ל י ם בלתי ל ע י ס ה ו ט ת י נ ה היטב בשיניו* ו לא ישתה ה ר ב ה ב כ ע ס א ח ת קידם עדן מהדם עה מבחר הבריאות ק י ד ם שיתעכל המזין נ ד י שליש י ן לא יניעום ב ו ם ר ב ר בין ס ע י ד ה ל ח ב י ר ת ה י ה״אשינים היי שומטים ם ע י ד ה א ת ת בשבוע כדי ליתן דיות למזון ש ב ב ט ן ׳ ילא יכתיב ולא יחשיב מהשבית ע מ ו ק ו ת ס מ ו ך לםעידה י ג י ד מ ת היזק לניף יאין נ״ל המשגל ־ ח רופאים מ לא ילמוד יתירה י ההתעמלות והתנועה יא יפשיט ידיו ורגליו בכל כחי ב ב ק ר ב מ ט ה ו ויקום מ מ ט ת י ו י ס ר ק יאשי לאחיריו ותיעלת גדול היא ל ה ס י ר כ א ב הראשי א המגפה ערך מגפה אינה ב א ה אלא לכלות ה מ מ ז ר י ם ובהדי הוצא לקי כ ר ב א ׳ עי״יל איה דלת ע י ך ד ב ר ־ 3 ה~ב מדרש הלפיית ענ ה אהרן כתב ( ח״ל ק ב ל ת י מרבותי ש ה מ ב ק ר א ת חולה ה מ ג פ ה לא ישב ר ק יעמיד י ל ך הולכות וסובאות בבית ע ד שילך משם ובזה אין רשית למלאך הנייח לשליט בי ל ט ג פ ו י ערך מוכיח א המוכיח צריך חמשה ד ב ר י ם ־ לשון ח כ מ ה הדיר נקי מ ח ט א י ויאמר דרך לימיד * יזהי ש א מ י ישעיה ־ ה׳ אלהים נתן לי לשון למורים ל ד ע ת לעות וכו׳ י דבש לפי משם ה ר ב א־ץ התיים מזמור ע ״ ת י וג״ל שזה רמז מ״ש חז״לכלי עץ עשוי ל נ ח ת אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה ׳ כי ה א ד ם עץ השדה ואיני נעשה כלי כי ע ם ע ״ י ה מ י כ י ת ׳ אבל צריך שיהיה עשוי ל נ ״ ת ת י ר ״ ת ״לשון ״לימיד ״נקי מ ח ט א ״ ח כ מ ה ״ ה ד ר י ואז אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה י ערך מוסר י א הה צו ישנים מ ת ר ד מ ת האולת י והזהרו מיצר ה ר ע ה א ו ר ב ל כ ם בכל ר ג ע אליכם תשוקתו ת מ י ד ו א ת ם תמשלו בו א ס ת ר צ ו , י כי תרמסו כפירותנין• דיצ״הר ברישא איקרי כ פ י ר בעיר דלא א י ה ק ף כל כך על ב ר נש י ו ב ת ר דאיתקף איקרי תנין״ ו א ת ם ת ר מ ס י ה י יתשימי ח ח י ם באפי י ו מ ח ג בלחייו ת נ ק ב ו א פ ו בתותים תמשכו לויתן ב ת נ ה דליית־ הוא נחש י ותמשכיהו ב ה כ נ ע ה ה י נ ״ ה ר והשימו ח כ ה בפיו ותתים באפו י ת כ ה ת ו נחש ה נ ח ש ת שהיא הינ״הר דהוא נחש הקדמוני י והא איכא למיבעי אמאי ע ב ד משה ר ב י מ ע ״ ה נחש הנחשת ל א ס א ה לישראל י וכי לא היה איפשר ליה ל א ם א ה יחהון במידי א ח ר י נ א ולא ל י ח ס ו ע״י ההיא נחש .עד רמשים הכי ט ע ו ב ת ר י ה דרי ב ת ר א י .וא״כ ב ה ה י א א ס י ה א יהב מ ר ״ ע ה למטעי עדן מופר מסדם דיכהא למיעעי כתר ע י ר ותו היאך איפשר דאסא ויהושפ;י לא ביכגדיהו־ ידאקשי י צ ק ימאי דאהדרו שהניחו לחזקיה מ ק ו ם להתגדר בו לאו ע ע נ ה איהי * רמשים דיתגדר חזקיה יניחו אבל רזא דמילתא היא דהאי נחש הנחשת היא רזה ד צ ״ ה ר ומשוס הכי ה ם שום שמץ ע״ז ש ו ו י ה מ ר ״ ע ה ע ל נ ס ־ והיה כל הנשוך והביע אליו וחי* למדמז דמאן דלא י ה ה נ י מ י צ ״ ה ר אלא כדי קיום הנפש בלבדדלהכי רמיז ה ב ע ה ביה ־ ד ל א מ י ת ה נ ׳ מיניה אלא ב ה ב ע ה בעלמא ומאן דמתהני ע פ ׳ מכדי חייתו לאי איהי חי יחי כלומר כדי חיותו לבד ההוא דאקירי ח׳ ־ אלא מת ־ וכד אתא חזקיה ותזא דמסאבוהא ם ג ׳ בעלמא מ ת מ ת אחז דהיה קמיה ימחמת מנשה דהוה עתיד למיתי בתדיה משום הכי כתת נחש הנחשת דרמיז לנחש הקדמינ׳ כדי לאכחשא תיקפא ד י ד ה דוגמא דמאי דעבדו אנשי כנסת הגדילה כד אשדו ליצ״הד דע״ז ודעריוח ־ ומאי דאמור מ ק ו ם הניחו לו להתגדר בו י לאו למימרא דכיעי בני נשא בהדיה לע״ז ־ אלא דה״ול לאסא ויהישפע לכחוחיה לאכחשא ה ו ק פ א דיצ׳׳הר ־ אלא דמקיס הניחו לו לדחגדר בו הבאים אחריהם י ולהכי אזדהרו מיניה ובעלו יהיה ־ ובושו יהיה החהיכון ־ ותהיי תמיד ערומים וערים להחבולוחיו ליזהר מ ה ם ־ כן אמר המגיד למדן הקדוש ז״ל ־ ערך מוצאי שבת א 3בל מוצאי שבת מעיינים ב ד ן מי שנתכפרו עיניתיו בגהינם כדי שלא להתזירו שם ־ ומי שנתכפרו עינותיו אליהו מביאו אצל מי שמוכן לו להיות אצלי ־ ג ם א ם יש צדיקים שתעאו במקצת דברים שצריכים במוצאי שבת להביאי לדינו ־ אליהו מקבל עליו דין כדי להגן עליהם ולא יחזירום לגהינם ־ וז״ש בתנא דבי אליהו הריני כ פ ר ת משכבכם ולכן אימרים ענייני אליהו במוצאי שבת ־ מדרש תלפיות ־ 2-במוצאי שבח סגולה להאריך בברכו ולאימרה בנעימה־ עי״יל אית בית ערך ברכו ־ ערך מזוזה א הרגיל לבדוק המזוזה בכל שנה ולקיבעה כראוי זוכה לבנים זכרים כשרים והגונים ויאריך ימים וינצל משדים ומכל כחוח רעוח ־ כן נ מ ״ כ בס״כי י 3 היו צא מביח זה לדור בביח אחר אל יעול בידו המזוזה להוליכה לביח א ח ר כי היא ס כ נ ה גדולה שימוחו בניו בחייו רח״ל וקובר אה אשחו רח״ל ־ שם ־ ג גדול עונש מי שאין לו מזוזה בביחי י שהמזיקין רודפין איחו ימבהלין ומצערין אוחו בלילה בחלימוח רעים י ילקיע חדש משם הזיהר ־ ע ר ך מזיקין עדן מהדם עו מזיקין ערך מדקין א מזימ אחד יש כמו בדר״גין אם יכהו האדם פ ע ם אחת ע מ ת מיד-המזיק* ואם יכהו שגי פ ע מ י ם ית־ה המזיק וימית האדם יג״כ יעשה ד ע לברייה י ויש לאיתי מזיק ן׳ ראשים ועליהם ע ״ ח טומאות ־ רש לו ג״ו לבבות • ועליו ך׳ טומאות י ויונק מכל איתיית א״ב חון מאית מ ם פתותה וסתומה ותיו ־ וצד א׳ שלו גקרא מ ע ״ פ ח ־ ולד שני חי״רב י עכ״ל דביגו הא״רי ז״ל י ובזה פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי ז״ל ־ פסוק על מ ה תיכי עיד תיסיפו ם ד ה וכו׳ שאם יכו אתכם ב׳ פ ע מ י ם עוד ההיו רעים וחטאים ומזיקים* ״ כמי •שדר״גון שהיא גי׳ סד״ה־ כ״ל ראש ן׳ ראשים• לח לי ע ״ ח טומאות־ וכ״ל לבב נ״ו לבבות* ד״י׳ גי׳ ך׳ טומאות ־ מכף רגל ועד ראש א־ן בו מ ת ״ ם ־ פי׳ יוגק מכל האותיות חין מאותיות מת״ס־ פצח ח ב י י ה מכה טריה י ר״ת מ ט ״ פ ת שהוא הצד הראשון• תובשו ולא רוכבה בשמן י ר״ת חי״רב הוא הצד השגי• יהיא פלא • שרב ראיתי עגין זה המזיק בארוכה ־ בס׳ חסידים סי׳ ה ס ״ ט ף״ל ־ כי יש מזיק שמו דר״גון בל׳ יון ־ אם יכוהו בחרב לא ינזק * אבל כיוצא בו הגולד מן דר״גון יכול להכותו׳ והיה שם אחד שגולד מ ב ת המלך ומדר״גון ה ש ד אמר אותו דר״גון שהיה בועל אשת המלך׳ איגי מתירא אלא מאיתי דר״גין בן בת המלך י ואותו היה בבית הסוהר י אמר המלך לאותו בן בת המלך אגיח איתך בן חורין וצא מן הסיהר ־ הלך ולקח חרב אביו וישב ת ח ת ה מ ט ה של אשת המלך י מיד אותי הסד הרית י אמר אגי מרית ממי שאגי ירא י ו א ע ״ פ כ1 איני מגיח מלבעול י הלך ובעל י וזה שהחה ה מ ע ה יצא יהכהו ועשה בו חבורה אחת • א מ ר השד הכגי פ ע ם אתרת כדי לחיות י כי הקבלה כך היא י כי מי שיכהו פ ע ם אחת ימות י ואם ישנה להכותו יחיה ויעשה לכמה ראשים ויעשה כמה נזק י אמר המכה אותו פ ע ם אחת ילדתני אמי ולא שתים* לכך לא אכך עוד־ ואשת המלך יצאה׳ ומת הבד״רגון ונפת בשרו ע ד שנתמלא כל התדר שלא יכלו להוציאו דרך ה פ ת ח י וציוה המלך ושברו גג החדר ותהכוהו חתיכית תתיכית וכמה עגלות מלאו מבשר דרגין ו פנוהו משם י והמלכה לא א מ ר ה אותו דגירן בעל אותי כי אז היה המלך מת י כי אלו היהה מגדת מי שהרר״גין ביעלה היה ב ע ל ה האדם מ ת י והיא היתה יורדת ודלה ועניה ואין לה הצלתה כל ימיה ־ אבל אמרה כדמות המלך בא ו ע ט ר ת מלכות בראשו׳ כי כך מנהגו מתהילה שנראה לאשה כדמות ב ע ל ה ׳ וזה הדר״גין כשהוא במקומו או בתיך בית לא יזיק אבל כשהוא יוצא נשרף המקום* וכשיש ר ע מ י ם וברקים היא בורח י א ם יכיל יברח בביח אצל אדם אז ינצל י עכ״ל הצריך * ב בלילה ש נ ת מ ע ט ה ה ל ב נ ה ׳ יש שליטה ביוהר למזיקין ולכחוה ה ט ו מ א ה ׳ ילקיט חדש משם הזוהר * ג מזיקין מהדם מזנה א ת הרבים ג מזיהי] ושדין געשי מנשמות אנשי דיר המציל עי׳׳יל אוח דלה ערך י דיי המבול ־ ערך מזכה את הרבים אה הרבים־ גודל שכרו הוא ילקוט חדש משם זוהר חדש ־ א פטירהי מיכאל יינק נקראהו ־ שבשמה ערך מזל לכל א ה ד ע שמהקנים בכיהל צייה אחה בדמיה הגנב י מ נ ה אדם יש מזל ברקיע ־ צעין הצירה יכיאב עין הננב באיהו מקים שמכה־ לשי שענייני האדם ביר מלאך מזלו׳ ובעוד מלאך מזלי אצלו אין מזיק יכיל לההקדב אליי יכשנדל המכה אימר למזל הגנב מיד על מעליו והמזיק מיכן־ כי נגזר על מזל השימר אי .האדם כשלקחה הנידה מיד מסתלק והמזיק מזיקו ־ ב לדעת םפר חםידים ם־׳ ההש״םב ־ מזלו של ארם יחשוב שמו ושם אמי ־ וישליכם י״ב ט^ת מעה םאב י״ב יהמיהר ישליך על גדר ובאיזה שיכלה חשבוני היא מזלי ־ כן נ מ ״ כ משם רבינו ס ע ד י ה גאון ז״ל ־ i כתבו הראשונים אם הרנה לידע מזל האדם חשוב שמו ישם אמי ואם ישלו שני שמיה צרף שניהם־ ואופן החשבין כך היאדהייני מן א ע י יי ב מ ס פ ר ם כ מ ש פ ט ם ו מ ש ס יאילו־ "P ס ש בטל ואין בו מ ס פ ר ־ צטל ־ ה י ע יז ס ך ן ! ס י עשרה י -י פף ס כך ב י ! נ ה : ל י צ % | ב ־ י ב : ה י מ ם ה ר ב ע ה נ ן שנים D י ; י ב — י ר שמנה ־ ךן א ר ב ע ה ־ והשליכם י״ב י״ב ־ אם נשאר אחד מזלו טלה ־ ב' מ ׳ ט שיר ־ וכן עז״הד ־ ע ״ כ ־ ך3״ל ע ע ם החשבון הזה הוא כי כל אוח אנו משליכין אוהו י״ב י״ב ולוקחין מה שנשאר להקל החשבון • כגון אוח כ׳ אני משליכין י״ב ונשארו ח׳ לכן הוא נחשב לשמנה וכן כלס י ולכן אוח Qשהוא ניפל י״צ י״ב ולא נשאר כלום הוא בטל ואין בו מ ס פ ר ־ והבן ־ ערך מחזיק א מחזיה לה״ח להניחו מנכסיו ־ לעו״הב מלמדיןאוהו הורה אף אס הוא ע ם ה א ר ך ילקיע ראיצני ס ד ר ר א ה ־ והנה הרב מ ה ר ״ ה א ב ס פ ר עץ החיים הקשה כיון דגשי ח ״ ח פלגן בהדייהי ־ נמצא יצא נקי שהחצי לאשהי יהחצ־ למחזיק ־ א מ נ ם לפי דברי המפרשים שמק״בה ניחן מ ה נ ה חגם לאשח ח ״ ח שיעור החצי מ ה י ר ח בעלה ולא יניכה מ ה ״ ה ח מ א י מ א אחי שפיר ־ מדבר קדמוה י ילא ןןדן ולא מהדם טחזילן xt זכיחי להבין קושיית הרב כי אף שאמרנו שנשי ה ״ ה פלג ן בהדייהו׳ הדבר השוט שאין חולקים ע מ ה ס כי אס מה שהוא שלהס י וכיון שהמחזיק נטל החצי נשאר החצי לה״ח והוא שיש בו דיןחלוקא בין הבעל ואשהו הרביע לכל אחד ואז לא יצא נקי י ויש לישב י מחלוסת ופעילתה עיי״ל אות דלת ערך דתיות א מחשבה י ערך מחשבה מועלת אף לדברי תורה־ כתבו התוספות סנהדרין ד׳ כ״ו ע ״ ב לאס הוא לשמה אין לחושי ב כל מחשבות בין לטובה בין לרעה בעובדא תליא מילתא בר מהרהור ע״ז י זוהר פ ׳ ב א ד׳ ל״ה ע ״ ב י וראיתי בכתבי ע ט ״ ר הרב אבא מארי זל״הה שכתב ח״ל ולכאירה נ ר א ה רזה ה פ ך מ״ש חז״ל מחשבה טובה ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וצ״ע עכ״ל י ולי נ ר א ה דדייקי רבנן בלישנ־יהו ואמרי מצרפה למעשה י לומר כשעושה מעשה ניטל שכר גם על המחשבה ומצטרפת עמו י אבל כשאין כי א ם המחשבה לבד אין בה ממש יבעובדא תליא מילתא ודוק י הטעם שאין ה ק ״ ב ה מעניש על המחשבה לפי שהק״בה דוקא יודע המחשבות ואין 5 האב מ ע י ד על בנו ולכן בע״ז ה ק ״ ב ה מצרף המחשבה למעשה כי מצד הסברא א ם זה עיבד ע״ז ולקח לעצמו אלוה אחר א״כ אין הק״בה אב שלו ויכול להעיד י מדרש תלפיות בשם לקע יוסף י ^ א ערך מיכאל י £3כאל הוא מלמד את הקטנים שמתו שנא׳ כי א ם מיכאל שרכס העומד על בני ע מ ך י ואינו אומר על ע מ ך י שכתת לקט ב כ ס סודי רזי י ערך מיכל בת שאול א כתב הרשב״א בחשובה כי מיכל נישאה לדוד והיאך נישאח לפלטי בן ליש י וא״ת שנישאה באיסור א ״ כ דוד חזר ונשאה והכהיב אחרי אשר הוטמאה לרבוה ס י ט ה שנסחרה שאסירה לבעל ואסירה לבועל ־ יצ״ל כי אנוסה ה י ה ה ומוהרה לבעלה ולא אונס של כפייה לבד אלא זף ט ע ו ת י אונם מיקרי י והנה שאול היה סובר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה והמקדש במלגה אינה מקודשה ומיכל נמי היתה סוברת כן י ונישאת לפלטי בן ליש כדין י והרי היא באנוסה ד ע ע ו ה נמי אונס מיקרי י נחלת בנימין י אצל עלן מלודם מיכל ב ת שאול רבותינו אמרו שפלעי נעץ חרב בינו לבינה ולא נ ג ע בה באצבע ק ט נ ה ־ וא״כ היתה אבל מותרת לדוד וחין כחן אחרי אשר ה ו ע מ א ה ־ ואף א ס קדשה סלעי אין קידושין חופסין באשת היש ־ ודוק ־ א בכ״ף ערך מילה וכפלתי ביד הערלים־ א מ ר שמשון רב״שע אפי׳ אין ביני לבינס כי א ס .העילה כדאי שתציל אוחי ־ ע ״ כ ־ ופירש הרב עיר וקדיש מ ה ״ ר ח הכהן בס׳ ע ט ר ת ז ה ב כ ״ י .ד ה ג ם כ י ט מ א ראש נזרו ולקח אכה מפליבחים יככב ע ס נש״גז ונמצא כי ט מ א אות ברית קדש ובעל בת אל נכר ־ מ ״ מ אמר שמשון ה צ ע משמים וראה כי סוף סיף חוהס שלך עמי כי אוח הבריח חותם הוא ־ ולח בעבור החטא ס ר החותם שלך י ולכן ה ג ס כי אין ביני לבינם אלא אוח בריח אף שהוא פגום אין ראוי לך למיסרני ביד הערלים ־ ע כ ״ ד ־ דבש לפי ואני י עני לא הבנחי אמרי קדוש ־ כי ידוע מ״ש רבינו הא״רי ז״ל שהפוגס אות ברית קדש ובפרש הבא על הגויה ־ סר ממנו החוהם שהיה חחוס שדי מבחוץ והויה מבפנים ונעשה במקומו שטן מבחוץ ונחש מבפנים * ואיך אמר הרב ולא בעבור ה ח ט א ס ר ה ח ו ח ס שלך ־ כי קישעא קאי כי נהקלקל ה ח ו ח ס ונעשה סגור חוהם צ״ר הצורר מסיטרא דקליפה ־ ו כ ע ח צ״ע ־ וגם צריך ישוב לדברי הב״ר ־ £י יעלה לנו השמימה ר ״ ה מילה וס״ח יהוה כך אמרו רז״ל ־ וראיהי ב ס ׳ ישן כ״י 3 פ׳ פינחס ־ שכחב שזהו כונה הכחוב כי הגדלה על כל שמך אמרתך שהיא המילה דכחיב בה שש אנכי על א מ ר ה ך * הגדלה איחה שהיא ב ר ״ ח ה פ ס ו ק ־ ושמך ב ס ״ ח ה פ ס ו ק * דבש לפי i י המילה מלבד כי היא מצוה רבה והיא עיקר העולם ־ עוד יש בה כ מ ה סגולות י שכינה־ ג זוכה לנבואה שלימה־ ף אינו רואה פני ה ה ו ר ה וקבלה האלהוה וקיום א עולרה ה מ ג י ג ה י נ ם פ ה ' ב רואה פני ה אויביו נופלים לפניו־ ו תפלתו נשמעת ־־ מדבר קדמית משם ה ר ב עיר וקדיש הרש״בא הלוי בק׳ מנות הלוי ד׳ קצ״ג ־ ד מצות מילה ־ כי כל מ ה שברא ה ק ״ ב ה בעולמו בהמות ותיות ועופות עשה סימנים להבדיל בין ה ט מ א ובין הטהור י אך במין האדם לא עשה הבדל כי״. כל האדם הוא בסגנון אחד י לכן ציוה לישראל על המילה להיות הבדל ביניהם ובין״שאר אומיה ואין לימד שיעשה הבדל ביניהם בצורוח שונוח ־ כי כיון שהאדם בצלם אלהים יאמר כי שחי _ רשויות ה ם ח״ו ס ׳ הפליאה ־ וזהו לע״נד םמיכוה להבדיל בין ה ט מ א ובין העהור ובין החיה הנאכלח ובין החיה אשר לא האכל י וסמיך ליה אשה כי חזריע וכו׳ וביום השמיני.ימול בשר ערלחו ־ הכונה כי עדן מהדם עח מילה כי צריכים אנו להבדיל בין ה ט מ א ה ם שאר חומות ובין הטהור שהס ישראל י כמי שיש הבדל בין החיה הנאכלה וכו׳ ע״י סימניהם ובמין האדם לא יש הבדל לכן וביום השמיני ימול בשר ערלתו־ ודוק ־ על ידי המילה יש באדם שם שדי כי כשראשו וזרועותיו זקופים הוא כדמות ה וכשפושט יד שמאלו וימינו נחה הוא כדמות ך׳ • והמילה היא ש־ י׳ הרי שדי אבל באומות חסר י׳ ונשאר שר ־ ציוני פ ׳ לך לך ־ ולענ״ד זהו רמז הפסוק אני אל שדי התהלך לפני והיה המים ואמרו ז״ל לא נקרא אברהם תמים ער שמל ־ ערך מינוי אין ממנים שני אנשים שהם רחוקים ב ט ב ע ם והנגתס במינוי אחד שאפי׳ ב ב ״ ע ח א הקפידה חורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו שיש להם דאגה גדולה לשכון ע ם מי שאינו מינן ־ ס ׳ החינוך סי׳ ח ק ״ ע ־ א ׳מיתת ערך מיתה הצדיקים יש כמה ט ע מ י ם ־ א׳ להראות שליטתו יתברך• ב׳ שהצדיקים נלחמים בחייהם ע ם יצרם ושם ינוחו ־ ג׳ משוח חטא אד״הר ־ ד׳ כדי לקום בחחייח ה מ ח י ס ־ ה ׳ כי לא יראני האדם וחי ־ ו׳ כי ע פ ר הוא ואל ע פ ר ישוב י דבש לפי ־ מלוקטים מדברי רז״ל ־ כד מיה אדם ־ בדיה בעי למיםחס עינוי דכהיב ויוסף ישיח ידו נול עיניך ־ בגין כ דכד נפיק נשמהיה חמי שכינחא ועינוי פקיחין ־ וחיזו דס״טא זמינה לקבליה ־ ועינא דתזאת שכינהא לא יסחכל בחיזו אחרא ־ ועוד כיון דשרייא חיזו אחרא על עינוי בכל א ח ר דאיהו חזי אהלטייא ־ שכחח לקט בשם זוהר פ׳ ויחי ־ 5כשהאדם נוטה למוח אינו רואה מלאך המוח בעיניו אלא בדעה שבלבו שאף העודים רואים אוחו ־ שכחה לקט בשם סודי רזי ־ ד כ^יץן שמח אדם נעשה חפשי מהמצוה ־ היינו דוקא הגיף פטור מהמצוח ־ אבל הנשמה לא ה ו ח ר ה מכלל מ ה שהיחה בחיים לעבור ממצוח ־ אף דאינה בקוס עשה ישנה בשב ואל ה ע ש ה ־ נחלח בנימין־ י נ ע ם מ ה שדרשו •חז״ל על פסוק ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל י ־ ־ י נביאיו ויאמר לו צאי־ ודרשו חז״ל צא ממחיצהי ־ ויש להמוה שכיון שמח אדם נעשה ח פ ש י ו כ ו ׳ ־ ואף א ס ישקר מ ה בכך־ דרוקא האדם וחי עובר על לא השקרי־ ' ו ב מ ת י ם חפשי עדן מהדם מיתה חפשי י אלא ודאי שהנשמה ישנה בשב ואל העשה ולכן נענש גבוה לצאת ממחיצתו בל מקום י כי כח שקרנים אינם רואים פני שכינה כמ״ש חז״ל ודוק • ה כשהאדם מ ה הנשמה מעידה ע ל י ו ׳ ולא על מעשיו* שהרי כל מעשיו ב ס פ ר נכחבים ־ אלא על מחשבוהיי י ילקוע חדש משם הזוהר * ו מנעלים T של מ ה ס כ ג ה למי שילבשס ס ״ ח סי׳ י חנ״ה * כל ה מ ח י ם בחיצה לאדן נ א ס פ י ם ל א י ן ישראל שנא׳ צרורה בצרור החיים * וכל המתים בא״י והם רשעים יקלענה בתיך כף ה ק ל ע י ילקיע כמואל * ךן א״ר חנינא מ ח ליום אחד מיתה של זעף י לשני ימים מיתה של ב ה מ ה * לשלשת ימים מ י ח ה של מ ג פ ה * לארבעה ימים מ ה ח ע ו פ ה י לששה ימים מיתה האמורה בענין * ב ה כ ר ח * לחמשה ימים מיתה לשבעה ימים מ י ת ה של חיבה * מכאן ואילך מיתה של יםורין ילקוע שמואל * Qיזהר ה א ד ם הרוחץ א ח ה מ ח שלא יניח שום טינוף על בשרו׳ וכן המעיין בקבר ה מ ה ומשכיבו יזהר שלא יהיה ע פ ר על פניו כי יש לו בושת מפני באר הנפשות כי יש להם הואר הגופים י ס ״ ח סי׳ חש״לב * י לכן אסור המת מגיד בעירת גדולי לעשות בהשבעות או בעניינים אחרים שהמתים יגידו עתידות אך תמים תהיה ע ס ה׳ אלהיך י ס ״ ח סי׳ חתש״לב * יא המת מקפיד מאד אם לוקתיס איזה אבן שבבנין שעל קברו ודואג מאד ע ד ס פ ר חסידים י א שיחזירו אותו אצלו וגם יש לו לער אם תייב לאדם ואין בניו פ ו ר ע י ם חובו״ ערך מלאכים ר ה 2ה טוב מאד זה מלאך המוח פעל ידו חוזרים בני אדם למוטב י וענין הגשמה אחר המוח ועונשי ג י ה נ ם ׳ בזוהר ה ד ו מ ה ד ׳ ק מ ״ ט ע״ב* 2מלאך ההולך מלמעלה למטה בשליחוח אינו מ ח ע כ ב שבעה ימים רלופיס שאס היה מ ה ע כ ב כל כך לא היה יכול לחזור למעלה י וכן היה בעזא ועזאל שנחגשמו כל כך על שנהעכבו שבעה ימים לכן לא חזרו למעלה י ילקוט חדש משם מדרש ג המלאך רוח הנעלם ־ כשיורד למטה מתגלם ומחלבש בגיף בגיונא דהאי עלמא י ילקוט חדש משם הזוהר * ל מלאך יעזריאל שמו י גי׳ חשך והוא שנא׳ וחשך על הממינה ל פני תהום י וגם על המזכיר שם שמים לבטלה * לכן אמרינן בשכ׳׳מלו כאשר מוציא שם ס מ י ם לבטלה י כי בשכ״מלו גי׳ יעזריאל ע ׳ כי שבעים מ פ ת ח ו ת בידו • מ ג ״ ע אופן קמ״ז ה אותם ע ה ת ה ו ס מלאכים ע ד ן מ ה ד ם ע ט א ו ת ם המלאכים המתלבשים בצורה אנושית ה ם לוקחים שלג מתחת נ ס ה הכ5וד H אשר ממנו נתהווה הארן וזולה זה לח יושג לחוש העין * שכחה לקנו 5 5ם ליוני פ ׳ וירא • ה נ ה ג ה שיש ע ח ה למלאכים היה בשמיעה החסד לבני אדם * וחנוך היה מ ה ם 1 כל גם א ב ר ה ם י והיה זוכר בשמיעה זו מ ה שהיה שם י שכחח לקע בשם ס ׳ התמינה י וענין השמיטות עיי״ל אוח שין ע ר ך שמיעה י tהל״ח שנים מ מ ה פ כ ה סדום היו מלאכי השרת נדחים ממחיצהס ע״י שגילו מסתורין של ה ק ״ ב ה ־ או ע״י שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו וכו׳ ועתה כשלן יעקב בבית אל הוכשרו לבוא למחיצתן י ילקוט חדש ־ ערך מלביש ערומים ! 2צ 1ת הלבשה ערומים היא יוהד מלכהוב ס פ ד חורה* ס ״ ח סי׳ ה ה ר ״ מ א י א ערך מלך א שנתמנה מלך והוא קצר מתארך מפני שמן המשחה י ילקוט י ובזה הבין מ ה שנאמד בדוד י וילבש שאול א ח דוד מדיו י ואיך באו בגדי שאול שהיה משכמו י ומעלה גבוה מכל ה ע ם כמדחו של דוד א אלא שנחארך מפני במן המשחה * ודוק י מ 5 0ר של המלקיח הוא ט״ ל לפי שהמכוה ה ס משולשוח והב״ר של מ ט ה מענישים מבן י״ג שנה ומעלה ־ לכן המכות ה ם ג׳ פ ע מ י ם י״ג שהם ט״ל אבל הב״ד של מעלה ה ס מענישים מבן ך׳ שנים י לכן המלקוח של מעלה ה ם ג׳ פ ע מ י ם ך׳ שהם שחין פולסי מ ו ר א ־ רבינו כחיי פ ׳ כי חצא * ערך ממון א © מ ו ל כל אות מולדת דוגמתה במילוי י כי מילוי ממון הוא ממון כזה מ ס מ ס וו נין י דהגם שיש לארס ממון עינו לא תשבע עושר ורוצה מילוי ממון י מדבר קדמות ־ ערך מנהג א מ״ 3ב":־ ה ר נ נ מ ״ ה ר דוד הסבעינ־ ז׳׳ל וז״ל י אין להקל בביס »<הג יאפי׳ מ5הנ קל עדן מסדם מנהג קל י וכ״כ רבינו מיימון בר׳ יוסף ז״ל אביו של ה ר מ ״ ב ם ז״ל בעני; חנוכה והעתקהיו מלבין הגרי י ויתחייב כל נכון לו לעשות במחה ו מ כ ת ה ומאכל פ ר ס ו כ לנס ב ע ב ה ה ב ס ב״ה עמנו בהם באותם הימים ־ ופשע המנהג לעשות סיפגנין ־ בערבי אלספנז והם הלכתיות כהרגוס האסקריעין מ נ ה ג הקדמיניס משום שהם קלויים בשמן זכרלברכתו־ וכתב הר״ן ז״ל במגלת ס ת ר י ם כי כל מנהגי האדמה ב א ל ו ה מ נ ה ג ו ה כמו זה והראש בראש השגה־ והחלב בפורים־ ובליל מוצאי פ ס ה ־ והפולין ביום הושענא י ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם ־ ומי שהנהיגס זריז ונשכר הוא ־ כי ה ס מעיקרים נעשים י ולא יביזו במנהג האומה ־ וכבר אמר הנביא ע ״ ה ואל תעוש תורת אמך דת אומתך לא תעזוב ־ ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות מנהגות כמו אלו נזכרו בהנהגותיהם בסיפוריהם ולא יתבזה דבר מ מ ה שעשו הקדמונים־ ע ״ כ * יסיים הר״ן הנז׳ וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו ע ם אחד שהלשין המן לאתשורוש ־ ימכלל התפוחים שמשליכין בשבועית מגג בית הכנסת ולוקכיין אותם התינוקות ־ וכן מנהגינו בדרעא להשליך החתן על הכלה בשבועות החפוחים־ וים נוהגים לזלף מים קצתם על קצתם־ וכן גוהגין לאכול מאכל עשוי מבצק החכיים כתולעיס שקורין לואלפדאווש בערבי־ וכן מניחין עוגות מ פ ס ח עד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבקר בשבועות ־ וכן מנהגינו בי״ר בניסן לאכיל הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מ ק מ ח כגון גרעיני׳האפוניס שקורין לו ברכוכש בערבי ־ ע ם ח מ א ה וחלב בסעודת הבקר ביום פורים ־ ועושים לשבת הגדול הדיפות מחעים ־ וכלים חדשים לפסח י וקדירה חדשה לר״ה ־ וראש כבש ודלעת הנק׳ ק ר ע א ודבש־ ומסדרים בטבלא דמונים ותמרים וריבית והיא תלתן בלשון ערבי חלבא־ ופולין וכיוצא בזולתן י ומתקנים עופות ותרנגולים צלויוס לסעודת יום הכפוריס לפניו ולאחריו י ותבשיל עדשים ערב ט״ב ־ ו ה ר י ה מנהגות נהגי בכל קהל ישראל בכל תפוצות גלותם נהרא גהרא ופשעיה ומקום ומקום כמנהגו ־ וכל משפתה ומשפתה ־ וקורא אני על כלם הליכות אלי מלכי בקדש ־ וכן יש שאוכלים בסעודה שלישית של שבת או במוצאי שבה בצלים המשמחים הנפש ה ע ג ו מ ה ־ וכן יש שאין אוכלים ביצים במוצאי שבת ולא רוצים אפי׳ לראותם או לשמוע ז כ ר ם ־ וכי׳ש לזיכרס ה ס בעצמם־ וכל מנהגיהם לא לחנם הוקבעו ־ עכ״ל * ערך מנהיגים א אם ת ר א ה דיר שמנהיגיו ר ע י ם ־ ד ע לך לפי שהיה להם מנהיג טוב והיו מבזין אותו ־ וכתיב יען מ א ס ה ע ם הזה א ח מי השילוח ההולכים לאט ־ או לפי שהצדיקים היו נוהגים בעניה כשהיה להם למחות ברעים היו א ו מ ר ם מ ה אני ראוי להוכית להם לכך הרכיב עליהם מנהיג ר ע שאפי׳ היו חפצים למחות ברעים יריאיס מ פ נ י ה ס * גם א ם יוכיחוס לא יהיו דבריהם נשמעים אפי׳ לטובה ־ הר״צד ־•־ ־ ויהיו כפופים לפני ר ע י ס ־ ס ״ ח ס י ׳ < ע י ך מנורה עדן מקדם פ ערך מנורה ערך מנורה א משהיו מדליקי! אח המנורה •בבית ה מ ק ר ב ׳ לא היהה ג ב ה עד ב נ ה ׳ א ח ר ת ל ׳ דבש לפי משם תנחומא פ׳ חציה • ערך מנצ״פך א מנצ״פך הם אותיות :ל גהיצה־ ך א ב ד ה -לו מ א ד י Jיעקב הצילי נ א י צמח וחחתיו יצמת י ^בזה לו־' מ ינתק ני עלמת ממנו פ יציאה מצרים פקד פקדתי י צ לעתיד פרקי ר׳ אליעזר י פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי זל״הה פסוק מכנף ה א י ן זמירות שמטנו• שאותיות מכנף מן מנצפך כבר שמענו שעברו גאולות ה ת ל י ם בהם ו ע ת ה צבי וחפצי לצדיק י פי׳ לאות * ן שתהיה בו גאולה העהידה י ודפ״חת י מדבר קדמית י • ערך מסתכל »״ א מ0תכל בנשים הוא מומר לעבירה א ח ת ׳ כ״כ רבינו יונה ז״ל הביא דבריו הרב שתי ידות ז״ל י מדבר קדמות ־ ערך מעוברת א למעוברת שלא תפיל תולין עליה אבן תקומה וכן אבן שנשקלה כנגדה ונמצאת מכיוונה במשקלה בלי תוספת ומגרעת ־ שבת ד׳ ס ״ ו ע״ב* ופירוש אבן ת ק ו מ ה ׳ כתב הרב אדרת אליהו בפי׳ לשבתי היא אבן הנמצאת בקן הנשר והיא חלולה מ ב פ נ י ם ושלימה מבחין יבהוכה אבן ק ט נ ה מקשקשת בתוכה כענבל בתוך הזונ • א מעוות ערך מעוות לא יוכל לתקין׳ אמרינן במס׳ חגיגה איזהו מעווה ו נ ו " זה הבא על הערוה • רש״בא אומר איו קורץ מעוות אלא למי שהיה מתוקן כבר ונתעוות ואיזה זה ח ״ ח הפורש מן התורה י ובזה פירש הגאון הרב העשל ז״ל פסוק יבושו זדים כי שקר טוחיני אני אשיח בפקידיך י כי ה ס היה ס״ל איזהו מעוות זה'הבא על ה ע ר ו ה ׳ והם יבושו ט שקר עוחוני י כי מ ע מ ה אינו אלא ח ״ ח הפורש מן ההורה י ואני לא פירשתי י^לא אשיח בפקודיך • מדבר קדמוח י ערך מעין ובור עדן מקדם מעין וגור ערך מעין ובור א אין לך מעין ובור ומקוה מים ונהר שאין שמה כמה מגולגלים לאין קץ י ולכן אין לאדם להניח פיו על הסילון לשתות ר ק בידו ־ כי ל פ ע מ י ם ע ״ י .ה ע א גודם להתעבר בו איזה נשמת רשע ומסייעו לחעוא כנודע י כתבי הא״רי ז״ל • ערך מערת המכפלה א ^fliבזוהר רות ־ כי קורס שקנה אברהם את ה מ ע ר ה רבים היו מ3קשיס ליקבר שם י ומלאכי השרת היו משמרים שם י והיו רואים אש דולקת שם ולא יכלו ליכנס עד שבא א ב ר ה ם וקנה המקום י ע ״ כ י וכתב הרב מדרש תלפיות בודאי הגמור שעפרון ידע שדבר גדול יש ב מ ע ר ה לכן נתאמץ למוכרה בדמים יקרים בת׳ קנערין של כסף כמש״חזל * דא״לכ איך לא נתבייש ליקח ס ך כל כך צירול ב מ ע ר ה שוה תמשיס שקלים וכו׳ עי״ש ־ ואני העבד תמיהה לי מילהא עובא מי גילה רז זה שהיא שוה חמשים שקלים י ועוד ש ת ר ט ס אונקלוס ימאן בזה שהרי ת ר ג ם ארץ א ר ב ע מאות שקל כסף ־ א ד ע שויא א ר ב ע מ א ה סלעין דכסף משמע שהוא שיורה יאק א ; י ו י י כ י ו ^1וב ראיתי להרב הגאון ה מ פ ו ר ס ם מיה״רר אליהו מוילנא זל״הה בליקועיו שנדפסו בסוף ס ׳ דבר אליהו על איוב י שפי׳ שמה שאמר התרגום א ר ע שויא וכו׳ כן הוא ה א מ ת י כי ידוע כי בית ס א ת י ם הוא מ א ה על תמשים כתלר המשכן ־ וכאשר נחלקם לאמה על א מ ה יעלה לתמשת אלפים אמות מרובעות ושמנה כורים יעלה שש מאות אלף אמה על א מ ה ־ והנה ב מ ס ׳ כתובות ד׳ י״ז ע ״ א נעילתה כנתינתה מ ה נתינתה בששים רבוא וכו׳ ־ וא״כ היה מהצורך שיעמדו שם בהספד שרה שש מאות אלף שומעים י ואמרו חז״ל ב מ ס ׳ סוכה ד׳ ז׳ ע ״ ב גברא באמחא יתיב ־ א״כ היה צריך שעח שמנה כיריס אל מ ס פ ר האנשים שיעמדו שכנה י ו ב מ ס ׳ ערכין ד׳ כ״ה ע ״ א אמרו המקדיש בית כור נפדה בחמשים שקל כ ס ף ־ א״כ יעלה לשמנה כורים א ר ב ע מאית שקל נ ס ף כפי שימייה ולכן ת ר ג ם אונקלום א ר ע שוייא וכו׳ ע כ ״ ד * והוא פלא י א או&ן ערך מעשר הפרשת המעשר מממונו למען יזכה לעושר ראיתי למדן הקדוש בתבו׳ אבקת רוכל סי׳ ג׳ וז״ל הצריך י ואקדים ואומר כי אין ס פ ק שלהיות ענין הפרשה המעשר מהממון דבר גדיל מאוד עד שאמרו ז״ל עשר העשר י ע ב ר בכביל בההעשר ־ ומוהר לנסות במצוה הזאה להש״ית ולעבור על לאו דלא הנסי וכו׳ י מפרישין ולפי שיש אנשים שאין כראוי כי מתחילה אין מפרישין מן הקרן ע ד שירויחי י ומה שירויחו אין מפרישין מ! מעשר מהדם פא מן הריוח ר ק מ מ ה שירויחו יוהר על הוגהה מזונות וכסוה ו נ ה י לברים הכריכים* לזה אני אומר כי אינם יוצאים בזה ידי חובה ־ כי לדיך בתחילה כדי שיהיה מוהר לנסוק הש״יה לו ־ , ושיזכה בזה למעלה ה ע ו ש ר שיעשה חשבון מכל אשר יש לו גס מהקרן ומכל כ כ ר ה יכייש אחד לא פתוה ולא יוהד ־ ואם ישאר איזה מוהר שאינו מ ג י ע לחשבון עשרה יניחנו בכיס לבדו ולא יערבנו ע ם השאר ־ ואתר שהפריש מהקרן יסתחר במעוהיו ובכל חלי שנה יעשה חשבונו* ויראה מה שהדרת יותר על כל אשר פיזר בדברים הלייכ־ם לבית נ מ ו שאמרנו׳ ואם ידלה לעשוה עוד יוהד ימתין לעשות חשבונו עד סיף ישנה ־ ויפריש נ!הר;וח חמישית אתרי שבתחילה הפריש מהקרן ־ והם שני עישורין ־ נענין שאגר יעקב וכל אשר ההן לי עשר אעשרנו לך * וסוף דבר הנעשה באחד מהשני אופנים הנז׳ הוא העוב ־ והוא יתברך יחן העוב י ויריק ברכה עד בלי די י אל שדי ־ ועל אחרים נאמר אולת אדם הסלף דרכו וכו׳ י ויזהר שלא יפחוח מהעשיריח ולא יוסיף כי כל המוסיף גורע י כי למעבר• סיד ויסוד* ואולם לדעה מ ה יעבה בו ־ ה מ ע ל ה הא׳ הוא לעניי חורה ועץ חיים היא למחזיקים בה * ה ב ׳ פדיון שבויים* ה ג ׳ להשיא יתומות או עניות * הד׳ ל ק ט ה ס פ ר י ם לבני ע נ י י ם ׳ ה ה ׳ ליחן קצהו לקרוביו העניים * כי כלו לא יתכן ־ ובספר רי״אז כחב שיכול לחלק החצי לכל קרוביו העניים * ולענין לקנוח מצוה בב״הככ י א ם מ מ ע י ה המצוה שקונים נותנים לעניים ג ם זה מוהר י ולענין לפרוע מסים מהמעשר י דבר פשוט הוא וזה שאין לו לפטור עצמו מחיוב ממונו בממון מעשר י נ א ם הצעיר יוםןו קארו * שוב ע״כ דברי קדשו ול״הה ראיחי להרב ד ע ה ח כ מ ה בשער העבודה פ י ״ ד ' שכתב משם ה ו ס פ ה ה ע נ י ה וז״ל הכי איתא בספרי עשר תעשר את כל תבואת זרעך אין לי אלא תבואה זרעך שחייב במעשר רביח ופרקמטיא וכל שאר דוחים מנין ־ ה״ל אה כל י וכהב עוד כ ס שאפי׳ א ם הביאו לו גניבה שתייב להפריש ממנה וז״ל ס פ ר המוסר שאפי׳ המשתכר הן לכתוב הן לעשות מלאכה או ימצא מציאה או אם יתנו לו מ ת נ ה י ומכל דבר שיבאו לידו נ כ ף או שוה כסף מן הכל יפריש מעשר י וז״ל יש נוחלין אוי להם למי שמעכב את מעשרותיו י כי לסיף לא ישאר בידם כי א ם המעשר י והיא דבר הגראה לעיגים שבמקום שנוהגים ונזהרים במעשר כראוי נחעשרו הרבה ועושרם שמור בידם ומנחילין אוחו לבניהם אחריהם ובמקום שאין נזהרים בזה יורדים מנכסיהם ואבד העושר ההוא כמכין ר ע י וכן הוא במשנה י מעשרות סייג לעושר * ופי׳ הר״ח כדי שיהקיים העושר בידו י וז״ל של״ה מי שיש לו מעוח מעשר ה ר ב ה ראוי לבערו י ולחלקו מ כ ״ פ בשנה השלישית ובשנה הששיח של שמיטה כדין מעשר תבואה י ואותם ה מ ע כ ב י ם המעשר בידם עד אחר מוחם ה ם כסילים בחשך הולכים שאין מקיימין המצוה ע ״ י י ע צ מ ם ־ ובחשובוח מ ה ״ ר ר מ נ ח ם כתב שמותר ליהן מן המעשר להיות בעל בריח ־ או להכניס חחן לחופה או לקנוח ס פ ר י ם ולהשאילם לאחרים אס לא היה יכולה בידו ולא היה עושה המצוה ־ עכ״ל ־ ונ״ל דכשקונה בעדו ס פ ר צריך לכתוב עליו שזה מן המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו ל ה ס ׳ עכ״ל הרב ד ע ח ח כ מ ה * ב מעשר עדין 2מעשר מהדם &עשר מלבד שהוא סגילה לעוברי עוד בה שהוא תקון לעין ה ז נ ו ח ׳ הרב נחלת בנימין מצוה כ״ג סי׳ ב׳ י %ףע כי יש קליפה הנק׳ בכל המקובלים שנשע ר ״ ח ״ כ פ ח ה ״נבל ״ ב ט ר ה ״ ע ב ר כדכחי׳ ח ח ח כלש רגזה ארן וכו׳ ה ח ח ע ב ד וכי׳ י ומספרו הש״ך יהמבעל לקליפה זו היא עשרה פ ע מ י ם ה ר ה במילואיו בעוליס הש״ך ובהם המלאך הממיגה הנק׳ השמ״אל והוא נ כ נ ע ה ח ח י״פ הויה במילואיו והמלאך הזה היה קורא ה ג ר לפני ה ק ״ ב ה בלא • ליחן חורה לישראל כי א ס למלאכים והשיב לו הק״בה הרי כחוב בהורה לא הבשל גדי בחלב ר מ ו • ואהם אכלחם בשר בחלב כשבאהם יצל אברהם אבינו מיד נשההק המלאך הש״מאל וזהי סוד לא חבשל גדי בחלב אמו וכחיב בהריה ״ ה נ ה ״אנכי ״שולה ״מלאך ״ ל כ נ ־ ן ״ ר ״ ה ה כ מ ״ א ל ו ד ״ ל ־ ב נ ב י ל לא תבשל גדי בחלב אמו שלחחי המלאך הכמ״אל שהיה מלין בעד המלאכים * וסמיך ליה ג״כ כתיב לך א ת הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי ברית וכו׳ * כלימר מכח לא ת5של כרתי ברית ע ם ישראל ולא ע ם המלאכים י ובזכות המעשר שישראל נותנים דוחין הקליפה הזאח ב ס י י ה ש ס יריית כי ידוע ה ר ע כי גדיל כה ה מ ע ב ר שדוחה כל הקליפות ואם באחי להביא כאן כל סוד זכוה המעשר הקטן היריעה מהכיל י כי סודו גדול ונורא י וידוע כי סיד שם אחד מ ש מ ו ת ע ״3 הנ י » ' ייר״ת שהוא גי׳ אהרוג בו פ ג ם אד״הר בסוד שבא אד״הר ליעול עלה לכסוח ערוחו צוח האילן אל חבואגי רגל גאזה ויד וכו׳ כי הוא הסוד עץ שאכל אד״הר אחרוג הוה ור״ח ״אל ״חבואני ״רגל ״גאוה ״ויד ר״ח אחריג שבו פ ג ם אד״הר י ולכן נדבקו בו הקליפות כל ק״ל שנים שפי׳ מאשתו י וי ע כי מ ע ש י גי׳ יר״ףן שבו דחה ה ק ״ ב ה למלאכים׳ וכמו שאירע ליעקב בשביל שלא קיים וכל אשר ה ה ן לי ע ב ר אעשרנו לך י כחיב ויאבק איש עמו והוא הקליפה שר של עשו כנודע ־ וידוע שיש אלף ו ח ״ ק מ רקיעים המשפיעים טו5ה לניהן מעשרוהיו כראוי וז״ס עשר העשר עולה ממש אלף ח ק ״ מ י וזהו סוד לא הבשל גדי וכו׳ וסמיך ליה עשר העשר לומר בבביל לא הבשל גדי ובשביל עשר חעשר כי ע ס קדוש א ח ה לה׳ אלהיך ולא המלאכים ־ ודע כי יש שגי קליפוח הממונים להעניש האוכל בשר בחלב ונקרא נב״ל נב״וח׳ ואיחא בזוהר פ ה בג שאכל נבוכדנצר היה בשר בחלב י ולדעהי הוא סוד נפלא כי מנ״בל גב״וה גי׳ פ ״ ח ב״ג המ״לך * ועליהם קונן ירמיה נחלתינו ״ נ ה פ כ ה ״לזרים ״בתינו לנכרים ר ״ ח נבל* וכחי׳ בחריה יחומים היינו ואי״ ן א״ב אמיתינ״ו כאלמנו״ת ס ״ ת נבוח והוא פלא י וקליפות אלו נב״ל ונב״וח מוציאין מ ע צ מ ם שר הממינה על הכלבים* ולפי ד ע ה אחד ח כ ם מהחכמים שר הכלבים נק׳ צח״יר ולדעת ר5ינו מאיר בעל ההקדמות בס׳ נפלאות ה׳* שר הכלבים נק׳ או״בץ׳ ולדעחי שניהם מ ק ר א אהד דרשו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשוט ־ כי האומר שנק׳ צח״יר הוא מרומז בתיבת יח״רץ ולדעה הקדוש ר ״ מ ז״לשנק׳ או״בץ נ פ ק א ליה ל״א יחר״ץ כל״ב לשונ״ו ס ״ ח איבץ והוא פלא גדול ־ כ״כ רבינו שמשון מאיסטרפולי זל״הה בס׳ דן ידין בפי׳ על ס פ ר קרניס מ א מ ר י״ 5־ ערך מצוח עדן מהדם פב מצות ערך מצות א אמרו רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא ־ א מ נ ם בשכר השמיעה שאדם שומע דברי ת ו ר ה ׳ נותנים לו שכר בעו״הז * דבש לסי משם הגאון מהר״שק בסי ברכת שמואל פ ׳ ע ק ב י וזהו לדעתי רמז והיה אם שמוע תשמע וכו׳ ונתתי מ ט ר ארצכם וכוי ודוק • גם כשרבים עישים מציה יש להם שכד ב ע ו ״ ה ד כ״כ ה ד ב י ה נ ז ׳ משם מהר״שא י 2 ובזה ידוקדק נמי כפל אם שמוע תשמעו ־ פי׳ ע״י שמיעה כנז׳ ועוד תשמעו לשון רבים י אז ונתתי מ ט ר ארצכם וכו׳ i גם השמחה שאדם שמח במציה שכר השמחה פורעין בעו״הז י הרב זרע ברך • וזהו לדעחי רמז אשרי איש ירא אח ה׳ במצוהיו חפץ מ א ד י דהיינו שיהיה שמח צעשייחן י אז גבור בארן יהיה זרעו וכו׳ הון ועושר בביחו ־ ד אמר רש״בי אמר ה ק ״ ב ה לישראל היו מכבדין אח המצוח שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אס כבדת אוחם כאלו כבדחני ואם בזיח אוחס כאלו לכבודי 5זיח י דבש לפי משם מד׳ חנחימא ש׳ ויגש ־ ה כתוב במד׳ שוחר טוב על פסוק בלאח ישראל כי ה ק ״ ב ה זורע המצוה ועושק פ י ר י ח ׳ וכתב הרב צמח דוד ד ע ״ פ הדין זוכה בפירות ע״ר שכתב בש״ע סי׳ פ ״ א ו דבש לפי • אמר המגיד למדן הקדוש וז״ל י ספירות איכון דוגמא להבדיל לגוף שהפעולות נעשות על ידו י ואין סוף דוגמא לגשמה י וכל מצות משה ומצות ל״ת תליין בםפירוח ־ ונד מקיים איניש מצוח עשה ממשיך חיותא ושפעא לספירן דתלו בהו הנך מלות ־ וכד ע ב ר על לא חעשה הא הוא מ מ ע ע חיוחא ושפעא דספירן דחלו בהו י ובמינוח •שרבו יאלו יציייר דהוה מפסיק ח״י שכעא ה א כ״י א ח מ נ ע מינה חיוחא ושפעא דאתי לה מלעילא וחיוחא מינה הוו עלמין כילהי מחחרבי ־ והכי הוא דוגמח אבר שנצמח ובעל ממלאכתו דהא וראי איפסיק מיניה חיותא ושפעא כיון דאינו פועל פעולתו י ועל כרחין אי איפבר לימד דלא אחי ליה חיוהא כלל דא״כ היה מסריח י הילכך וראי איה ביה קצה חיוחא י , ומהכא תנרע כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובו וכמה איה ליה לאשחדלא למיעבד פקירייא דמדי עלמא עכ״ל ־ ערך מקדש א כתב) הרב עמודיה שבעה משם ס ׳ היכלות שלפי ה א מ ת לא נחרב המקדש • אלא שלח עדן מסדם מקדש שלח ה ק ״ ב ה מלאכים והביאו לבנים ו ע פ ר ומשרפות ס י ד מ מ ק ו ם א ח ד להשביע עינו של איתי רשע להחריב המקדש והמקדש עצמו נבלע ב א ר ך ו ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר חיקור דין כתב שהמ־ןדש נגנז כ׳ כשתלקי אבני קדש בנס להתנוסס במקום שאין היד שולעת ב ה ם והבית היה יהיה עליון כמשמעו ־ ע ״ כ י יכן הוא בזוהר פ׳ פקידי דף ר ״ מ עי״ש ־ ערך מתלים א ד) $כי אלו העשרה מרגלים ע ר ם שהלכו לרגל נתעברו בהם נשמות השבעים עשרה בני יעקב וז״ס כלם אנשים ראשי בני ישראל ה מ ה י כי ה ס ממש בני ישראל סבא י וז״ס מ ה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם רמז להם שהם עתידים ל ה ת ע ב ר במרגלים • א מ נ ם א ח ר שנתיעצי להוציא דבה על ה א ד ן נסתלקו מ ה ם נשמות השבעים י לכן אחר שאמר וישובו מתור ה א ד ן ־ חזר ואמר וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וכו׳ וסודו הוא ־ כי וילכו חוזר אל נשמות השבעים שנתסלקו מ ה ם כאשר שבו מתור הארץ בעצה ר ע ה ־ ומלת ויבואו חיזר אל המרגלים א מ נ ם ביהושע וכלב לבדם נשאר סוד העיבור* כי ביהושע נ ת ע ב ר אפרים בן יוסף י •ובכלב יהודה י לפי שלא ח ט א י וז״שה ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ה ה ם ההולכים שנשאר בהם בחינת עיבור לא כשאר מרגלים שהלכו האנשים שנהעברו ב ה ם : , שער הגלגולים הקדמה ל״ ,־ א מרדכי ערך מרדכי גלגיל יעקב י והמן גלגול עשו ־ ולתקן מ :שפגם שהשתחוה לעשו ז׳ פעמים לכן ע ת ה לא יכרע ולא ישחחוה* וזה גרס להכניס ישראל בסכנה גדילה בשביל תיקון אביהם ־ ס ׳ ערכי הכינויס להר״מז י וא״עג דבזוהר קאמר והוא ע ב ר לפניהם לשכינה השתחוה מ ״ מ השבעים לא ידעו והשתחיו לעשו והגידם אביהם * מדבר קדמות * ערך מרור טעם מצות מרור על שם שיצאו שלא בזמנם ולכן בא המרור להשלים ע״ש וימררו א את חייהס וזה ה ע ע ם דגבי פסת כל ערל וכל בן נכר לא יאכל בו• משום דמצוה לאכול ה פ ס ח על מצות ומדודים כי המצות ה ם דוגמא כעבד שאין לו שהות בעבודתו * כך המצה אין לה שהות להחמיץ * ומרוד על שם וימררו את חייהם ולכן פ ס ח ה׳ עליהם והוציאם בחפזון קודם זמנם ולכן כל ערל ובן נכר לא יאכל בו כי ה ם לא היו בגלות * פני משה י _ ערך מדים הנביאה #דן מהדס מריםחנביאד. ערך מרים ״* א דע כי בסיד בינה דכחר שבנהר חי׳׳פ נימין קדישין המבטלין לסוד לילית הנק׳ חיה ר ע ה כמ״ש בס׳ הזוהר על פסוק והשבחי חיה ר ע ה מן הארץ וכבר ידוע כי סיד בינה דכתר שבכתר הוא סיד מרים הנביאה מבעלה ליליח המרשעח י בסוד וחקח מ ד י ם הנביאה אח התןז בידה ־ ח ״ ס גן נעול אחותי כלה ־ היא כלה העליונה עליון שבעליון , יהיא בינה רשת :שבכתר • ובינה נקראת כלה עליונה כי ע ט ר ת נק׳ כלה החתונה ה׳ ת ה א ה ־ ובינה א ם הבנים נק׳ ה׳ עילאה ונק׳ אחותי כלה שהוא גי׳ ת ״ פ והיא מבטלת לילית שהיא ג״כ גי׳ ח ״ פ ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג * עיך משה רבינו א משה רבינו ע״ ש הוא כלול מששים רבוא של ישראל בסיד ויזכיר ימי עולם משה עמו ו ד ק י וכהב הרב הקדוש ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג ־ כי משה בהכאה עולה ששים רבוא כזה י ש הוא י״ב ר5יא י מ פעמים ה פ ע מ י ם י״ב רבוא הרי ששים רבוא ־ ב משה רביכו ע ״ ה הרג אח המלדי כש° כהת אחוריסדשדי וזהו ויאמר לרשע למה ח כ ה רעך .ליקוטי הר״מז ז״ל משם הא״רי ז״ל׳ ושם זה מסרו ה ק ״ ב ה למשה באומרו אליו וזה״ לך״ האות״ י ויש שכחבו בשם רבינו הא״רי ז״ל שהרגו בשם יכש ס ״ ת מ״י שמ״ך לאי״ש י וכ״כ בס׳ קב הישר פ׳ ץ׳ 3 משה ע ב ד מ ת י אוחיוח שניוח שבח מכאן שמשה רבימ נ פ ט ר ב ש ב ח ־ תשבץ לתלמיד מ ה ״ ר ם שי׳ ת מ ״ • ואומר ח אני שלכך נרמז באותיות שניות יען שנולד בשבת ועיר שנית שנפטר בשבת ־ וכמ״ש בגמ׳ האי מאן דבשבתא בשבתא ימות • ל משה שפיר ק א מ ר י הרי איתמר בגמ׳ בכמה דוכתי ופי׳ רבינו הא״ריזצ״ל רכל ח ״ ח מופלג בדורו יש בו ניצוץ משה רבינו ע ״ ה י מדבר קדמות * ה משה ר ב ״ ע ה הוא מצעער בכל גלוח ע מ נ ו ׳ וז״ש וחמיד כל ״היום ״שמי ״מנואץ י ר״ח משה מדבר קדמוח משם ס ׳ הילקוטים מגורי הא״רי זצ״ל • ו כמו שבעילם הזה ה ה משה רבינו כבד פה וכבד לשון והיה לו אהרן למליץ׳ כן לעתיד לבוא יוקים ה ק ״ ב ה למשה כבד פ ה וכבד לשון ויהיה לו אליהו למלין משרן כל הקושיות וכל התיק׳ ומן תיקו יעשה תיקין י ילקוט תדש י וז״ס ״ א ם ״ללצים ״הוא ״ילין ״ ו ל ע מ י ם ״יהן ״חן ר ״ ה אליהו חי י כי היא יהיה מלין ומתורגמן שלו לעתיד י שער הגלטלים ה ק ד מ ה ל״ו. ז משה עדן משה ז משה ח לא מדקם אלו היה נכנס לארץ ישראל לא היה שוס מ ח ל ו ק ת .אבל כשהכה משה ב ס ל ע רבו המחלוקות בישראל ולכן נקרא ס ל ע המחלקות .מגלה עמוקוח חופן ע ״ ד זכה אדם מעולם למדרגה נשמה הכקראח יחידה אלא אד״הר והוא שנאמר הן האדם היה כאחד ממנו .ומשה כשעמד על הר סיני זכה בה והוא שנאמר לקחח מתנות באדם .ואח״כ כשחטאו בעגל ניטלה ממנו אוחה מ ד י ג ה ולא זכה כי א ם למדרגת חיה וזהי שנאמר ויהי האד״ם לנפ״ש חי״ה ס ״ ח משה .ואח״כ קודם מוחו זכה עיד למדרגת יחידה וזהו שנאמד הן קרבו ימיך למוח .אוחו הן האדם היה כאחד שנרמז בו שהיה לו היחידה .אותו הן יהיה לך כשיקרבו ימיך ל מ ו ח . D משה ואהרן בשמיטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן ס ג ן .שכחח לקט בשם ס׳ ה ח מ ו נ ה . א משיח. מ ג ״ ע אופן ק ע ״ ה . וענין השמיטוח עיי״ל אוח שין ערך שמיטה. ערך משיח כשיבוא ב״ב יכניע נחש שהוא כ מ ס פ ר משיח .ומלאחי בם׳ לחם חרומה בסופי שכשחהיה הגאולה במהרה בימינו ועם ח״ש הנשאר מנחש הוא משיח ע כ ״ ד . פ י דבש ל • 3של נחש יתחלק ו י ה וחזה י ה מי הוית להרב עולליה הבציר פ ׳ מקץ .שפי׳ בזה מ״ש בגמ׳ כי גדול כים שברך מי שעהיד לרפאה שברו של ים הוא עתיד ל ר פ א ה שברך .והוא חמוה .ופי׳ הוא ז״ל ע ״ פ מ״ש חז״ל על פסוק מחצחי ואני ארפא מ מ ה שמחצחי אני ארפא .כי עכשיו אנו בגלוח ח ח ה ממשלח הקליפה היא ה ס ע ״ א והיא נקראה נח״ש .וכשירצה הק״בה לגאילנו אזי יקה הנ״ון מנחש ויעשה מ״י ונשאר ח״ש הוא מש׳׳יח .וז״ש מ מ ה שמחלחי כלומר בגחש בזה אני ארפא שאעשה מנחש משיח .ואיפשר שזהו שאמרו בגמ׳ כינוס לרשעים ר ע להם ורע לעולם .ר״ל כשהנחש בשלימוח .ר ע לעילם דגליחא איחמשיך .אבל פיזור לרשעים שיחפזר נון מנחש ויעשה מ מ נ ה מ״י ה נ א ה להם והנאה לעילם .הנאה להם שלעתיד יומתק הכל ויחזור לקדושה .והגאה לעולם שיבוא משיח ואמרו 5גמ׳ שלעתיד יעשה ה ק ״ ב ה ס ע י ד ה לצדיקים מלויתן .ולויתן הוא ביס נמלא שמקימו שמונח בו בים הוא חסר מן ה י ם .וכשיקת הק״בה אותו אזי יתמלא מקומו מי ה י ם .ולויתן הוא ד ג .ובלשון תרגום הוא נו״ן :נמצא שבמקום שצריך להיות י״ס הוא ני״ן .וז״ש בגמ׳ כ׳ גדול כים שבירך פי׳ השבר שלנו הוא כמו שבר של י ם .כי בים היא במקום י״ס ן ׳ .כן אצלנו במקום מ״י להשלים משיח הוא עכשיו נו״ ן ונעשה <חש .מי ירפא ל ך .ר״ל כשיעשה מהנ״ון מ״י ירפא לך .וזהו מי שעתיד לרפאה שברו של י ם .שיעשה מהנ״ון מ״י הוא עתיד לרפאה שברך ויעשה מהנ״ון של נחש מ״י ויבוא משיח .ע כ ״ ד . לפרש הני מקראי קדש. ןא^י ברגליו אעבורה ואלהיט מלכי מ ק ד ם פיעל ׳שיעוה בקרב הארץ. א ה ה פוררח בעיזך עדן מקדם פד משייח בעיזך ים שברת ראשי הנינים על ה מ י ס .א ח ה רצצח רחשי לויתן ההכו מאכל לעס לצייס. כי באו לרמוז הדבר האמיר כי בזמן אשר אלהיס מלכי מ ק ד ם .יהיה פועל ישועות בקרב הארץ והוא זמן הגאולה ה ע ח י ד ה .מ ה שהיה מקודם א ח ה פוררה בעוזך ים והיה בו שבר כי במקום שמונח בו לויחן הוא נחסר ממי ה י ם .בזמן הגאילה .שברה ראשי הנינים שהיא של נחש ונ״ון של לויתן .על המים פי׳ שיעשה מ ה ם מ״י וזהו על ה מ י ם .כי גם לרהן נקרא נחש .דכתיב ועל לויתן נחש בריח .וחזר ופירש איך יהיה זה הטנין בלויתן .ואמר א ה ה רצצת ראשי לויתן ועשית ממנו מ ״ י דהיינו שכשינטל מן הים יתמלא מקימו מים .ולויתן היכן יהיה לכן סיים תתננו מאכל לעם ללייס .דהיינו שיעשה הק״בה ממנו סעודה לעם שהיו בגלות בארן ציה וצלמות. ב מ^יח ודוק ה י ט ב . בן יוסף הוא מזרע אביה בן י ר ב ע ם . וכתב הרב עמק' זוהר תדש. המלך כי נשמה ירבעם פרחה ממנו קודם שחעא ונסהלקה בנקיות וזכה בה בן בגו אביה שנולד בו ביום ש מ ת .ואח״כ הבוא אותה הנשמה במשיח בן יו9ף .וז״ש והביעו אל אשר דקרו כי הם הסכימי במיההו כי היה מירד ב מ ל ט ה ביה דוד ואח״כ יהפלל עליו משיח בן דוד ויחייהו ויהיה המשיח האמהי.־ ועיי״ל אוח יו״ד ערך יונה כי משיח בן יוסף הוא יוגה בן א מ ה ׳ . Ji ר׳ •ודן בשם ר׳ חמא בר חנינא .לעהיד לבוא ה ק ״ ב ה מושיב המשיח מימינו אמר ואברהם משמאלו .נחכרמו פניו של אברהם ואומר בן בני מימין ואני משמאל והק״בה מפייסו בן בנך מימין שלי ואני מימין שלך .וזהו ו ע ט ח ך ה ר ב נ י . ד משיח ה לעתי^ד גדול מן האבות ומן משה ומן ה מ ל א כ י ם . ילקוט ילקוט זכריה. לבוא יישב ה ק ״ ב ה ע ם הצדיקים ב ג ״ ע ודורש להם הורה חדשה שיחן להם ע״י משיח .ואחר הדרשה יעמוד זרובבל ויאמר קדיש וקולי הולך מסוף העולם ועד ס ו פ ו .וכל באי עולם עונים א מ ן .וגם רשעי ישראל וצדיקי אימות העולם עונים אמן .ובזכות זה ה ק ״ ב ה מעלת אותם מהגיהנם ע״י מיכאל וגבריאל. א כתיב ילקוט ישעיה ערך משכן ייתן א ת אדניו .באותה שעה אזדעזע סמ״אל מאתריה וארבעין רתיכין עמיה וערק ארבע מ א ה פרסי גו ניקבא ד ע פ ר א .ובאותם האדנים אתחלש ואחדפי ס ע ר א א ח ר א .ולא עייר אלא שהקמח המשכן היה בניסן ואז ה ה ג ב ר סמ״אל וקטרג ובאדנים אלו גירשו מ ש ה . ב משכן ילקוט חדש משם הזוהר. היו בו מ ״ ח קרשים וכל קרש עשר א מ ו ח .עשרה פ ע מ י ם מ ״ ח עולה ח ״ ף לחקן ח ״ ף מחנות של לילית וז״ש משכן הע״דוח גי׳ ח ״ ף . מגלה עמוקוח אופן ק פ ״ ד . ערך מחושלח עדן מק&1 מתושלח ערך מתושלח א ך?ן כי נגעי בגי ה ד ס שהולידה פלונית מ א ד ״ ה ד פדו ירבו מהד ונשההפו ע ם מלאך המוח והיו הורגים לכל מי שפוגעים ב ו .ימהושלח ה ת ע נ ה ג׳ ימיכ וכה; לו ה ק ״ ג ה רשוה וכתב שם המפורש על תרבו והדג מהם מאה ותשעים אלף רבוא ב ד ג ע ההד ע ד שבה פ׳ בכורו של אד״הר והתחנן לו וקבל עליו ומסר לו שמוח שדין ולילין .וכחן מלכיהם בכבלי ברזל והשאר ברחו .וכשמת נגנז עמי תרב זה וזהו מתושלח מת ושלת. מדבר קדמות משם מה״רא מ ג ר מ י ז א . אות נון ערך נביאים א ^}״ך רבוא נביאים היו לישראל בימי אליהו. כ נביאי עיי״ל אות אלף ע ר ך אליהו. הבעל שהרג אליהו עשו מזבח שלהם כמו תיבה והצניעו ל מ ע ה א ת חיאל הרשע ונהנו בידו האש .ואמרו לכשחשמע אה הקול מיד ח ת ה אח האש שבידך והדלק מתחתיו מיד זימן הק׳׳בה נחש ונשכו ו מ ה ] .הנחומח[ מכאן משמע שחיאל היה ר ש ע .ובשער הגלגולים הקדמה ל״ב כחב שחיאל הוא בחינה אליהו ואוהייה היאל י .ס אותיות אליה א ס החליף ח׳ ב ה ׳ ב א ת ״ ע ה ג ס האלי ה ס אותיות אליה והיה גברא רבא שהיו הולכים לביתו אחאב ואליהו .ה א מ נ ם עבירה א ח ה שחעא בבה יפחה גרמה לו עבירה א ח ר ח ל מ ו ח אח יריחו .ואח״כ נשתנה שמו ונקרא אליהו ההשבי. בחינה אחח מ א ר ב ע בחינוח שיש באליהו. עי״ש באורך כי הוא וצ״ע. ערך נבל א יען לחקור איך דוד ה ע ״ ה שלח לנבל שיחן לו ואמאי לח בריק בשמא כי נבל ה ו א . ופי׳ מה״רי די שיגוביא ז״ל שזהו כוונה הכחוב וריש במעון ומעשהו בכרמל ובס האיש נבל והוא כלבי .והנה כלב שמו לא היה נאה ומעשיו נאים מ א ד .והכחוב בא לחרץ חקירה זו .וז״ש ואיש במעון וכו׳ ושם האיש נ ב ל .וכי ה י מ ה א ס ב ס האיש נבל סגי"ומסגי להחרחק בבל עדן מהדם פה להתרחק מ מ נ ו .ואיך דוד ע ״ ה שאל מ מ ט .לזה א מ ר המערכה אל הדרוש והוא כלבי. כלומר ה ג ם דשמו נבל אין מופח חותך שהרי הוא כלבי שבא מכלב דשמו לא היה נ א ה ומעשיו נאים ולזה חשב דוד המלך ע ״ ה שאין ראיה משמו .ולזה א מ ר ה אביגיל לדוד כי כשמו כן הוא נבל הוא וכו׳ .ולא הסבור דאין לדקדק בשמו כי שמו נאה לו נבל הוא ונבלה הפה י. עמו. דבש ל פ י . ופעולתה?3J ערך נגעים א כתב מ ה ״ ר ם אלשיך ז ל ״ ה ה .אדס כי יהיה בעור בשרו וכו׳ דוקא אדם מבחר התוארים ולא גבר ונא איש .דאין האומות נקראים אדם ואין מטמאין בנגעים גס בישראל אין הנגעים אלא בנדיקיס על זה אמר והיה בעור בשרו כיון שבעור בשרו נעשה נ ג ע .והיה לשון שמחה הוא לו שנעשה העין רושם והטומאה יוצאה להון .לעיר בשרו .גם עי״ז ישוב ויתרפא .ואלו לא היה איש צדיק וכשר לא היה רושם עונו ניכר ב ו . אלא ולכך והובא אל אהרן הכהן שלא כדרך ה ט ב ע כי מ ה לו אצל הכהן ילך אצל הרופא פי להורות כי מ ה ׳ הוא ולכך יהיה טהרתו על ידי משרתיו ה כ ה נ י ם . ע י"י • ובזה ' ה ר ב נחלה עזריאל מ״ש במדרש וישם ה׳ לקין אוח שזרחה לו צרעת במלחו .ויש להבין מ ה א ו ת הוא זה לבלחי הכיח אוהו כל מוצאו אכן לפי דברי הרב מ ה ״ ר ם אלשיך ה נ ז ׳ .וצהקרים ע ו ד מ״ש במדרש כי בעון שפיכוח דמים השכינה מ ס ה ל ק ה וסר צלו של אדם ונמשל כבהמות נ ד מ ו .ולכן קין כיון שהרג אח הנפש ונסחלקה השכינה ממנו וסר צלו נ ח פ ח ד שכל מוצאו יהרגהו ולכן וישם ה ׳ לקין א ו ח . שזרחה לו צרעח ויצא הרושם לחון וזה אות ומופח כי השכינה עמו ולא ס ר צלו .וזה יועיל לו לבלתי הכוח אוחו כל מוצאו .ודוק. ב 5 נגעי בגדים על מ ה ה ם ב א י ם . במדרים עיי״ל אוח ב י ה . ערך בגדים. בשעה ששמעו ישראל פרשח נגעים נחיראו אמר להם הק״בה אל חחיראו הללו לאומות העולם ואהם לאכול ולשתות והוא המוה כי פ ׳ k נ ג ע י ם בישראל כתיבי דכתיב והובא אל הכהן .ופי׳ הרב נחלת עזריאל ט ״ פ מאי רק״יל אין בעל ה ר ח מ י ם פ ו ג ע בנפשות חחילה .וצפרשה נגעים כחיב נגעי גופו ברישא ואת״כ נגעי בגדים ו א ח ״ כ נגעי בהים לכן נהיראו .אכן הני מלי שהיה להס לירא מ ס ד ר זה היינו דוקא אי אמרינן מאי דמוקדם מוקדם ומאי רמאוחר מאוחר .אבל אי אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחירה .למה גהיראו דלעולם אימא לך אין בעל הרחמים פוגע בנפשוח החילה לכן אמר להם ה ק ״ ב ה אל תהיראו הללי לאו״ה ,ר״ל סדר זה הוא לגבי או״ה דוקא שהק״בה מ ה נ ה ג ע מ ה ס בדין. ולכן פ י ג ע בנפשות ה ח י ל ה .ואחם לאכול ולשהות .ר״ל מ מ ה שאהם לאכול ולבהות מוכח וא-ן עדן מהדם נגעים דאין מוקדם ומאוחד ב ח ו ר ה .והוא ע ״ פ מ״ש ב מ ס ׳ ת ע נ י ת א מ ר שמואל כל היושב ב ת ע נ י ת נ ק ר א חוטא וכו׳ וילפינן ק״ו מנזיר ומה נזיר בלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא ח ו ט א שנא׳ וכפר עליו מחשד ח ע א על הנפש ו כ ו ׳ .הרי דמנזיר ילפינן דאסור ל ה ח ע ט ה ר ק לאכול ולשחוח. והקשו החוס׳ הא ילפינן סמיכוה במס׳ ס ו ט ה למה נ ס מ כ ה פ ׳ נזיר לפ׳ ס ו ט ה לומר לך כל הרואה ס ו ע ה בקלקולה יזיר עצמו מן היין עי״ש .ואיחה בדברי המפרשים כי מאן דדריש סמוכים ס״ל מאי דמקודס מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר ומאן דס״ל אין מ ו ק ד ם ומאוחר בהורה ליכא למידרש ס מ ו כ י ם .והשחא אה׳ שפיר כי ה ק ״ ב ה אמר להם אל החיראו מן ה ס ד ר כי קושכיא הוא אין מוקדם ומאוחר ב ה ו ר ה . והראיה מ ד א ה ס לאכול ולשתות ואסור לכם לההענוח מק״ו מ ז י ר ולא דרשינן סמוכים דכל הרואה ס ו ע ה וכו׳. יזיר עצמו וכו׳ ואינו נקרא ח ו ט א . אדרבא אלא מוכרח מדלא דרשינן סמוכים ודאי דאין מוקדם ומאוחר צ ח ו ר ה .ימפני מ ה נכחבו בסדר זה הוא לאומוח ה ע ו ל ם .אבל לגבי דידכו אין בעל ה ר ח מ י ם פוגע בנפשוח ת ח י ל ה .ע כ ״ ד ודפ״חח . ערך נדב ואביהוא א בעני] נדב ואביהוא המצא דעוח מחולקים ב ט ע ם מ י ה ח ם . שנכנסו לפני ולפנים. ד שהיו מחוסרי בגדים מ ע י ל . שהורו הלכה בפני ר ב ם . השכינה. ב על הקריבם אש ז ר ה . א על ה ק ר י ב ה ג על שהיו שחרי יין. ה על שלא נשאו נשים .ך שלא נשאו עצה זה מ ז ה . ח על שאמרו מחי ימוחו שני זקינים הללי. י מ ט ע ם בקרובי אקדש . ן על ט על שנהנו מזיו מפרשים. ערך נדה א נדד ,היא מ ט מ א ה באודם ולא האיש .כן פ ס ק ה ר מ ״ ב ס ז״ל .ושמעהי מפי מגידי א מ ח שידעו בבירור שאדס אחד מישראל היה לו וסח בכל הדש רואה ד ם נדוח ודרך נשים לו .ואם יהאחר וסחו יש לו צער והראוני א ה האיש והוא מגדולי הקהל והוליד כמה בנוח והוא פ ל א .מ ד ב ר קדמוח . ב במצרים ובמדבר לא היו רואים הנשים דם נדה כלל .חנחומא סיף פ׳ ט ה ר ה . ערך נדרי א £י שנהנדה בחלום בין מפי חי בין מפי מ ה א ע ״ פ שמהירו יש לחוש ב ר א מן ה ב ד י ם נידוהו .והקנהו שיחירוהו ע ב ר ה בני אדם וככה י א מ ר ו . על עדן על מהדם פו נתי דשמהוה לד׳ פ׳ בחלמא מושר יהיה ליה .לא קללה ולא יסורין ולא מ י ח ה יבואו עליו. יחי ר׳ פליט ואל ימוח ויהי מחיו מ ס פ ר . וזאח ליהודה ויאמר וכו׳ ועיבה כ ס ד ר הזה זי׳פ ואומר אל מלך ויעבור . וכשאין רולים לגלוח שם ה מ ח נ ד ה א ו מ ר י ם כ ך .מ ח מ ח דאשחמיחו מאן דאיטן בחלמא שרי להו שלמא יהיה להון לא קללה וכי׳ יחי ראובן וכי׳ .כנז׳ לעיל .ע ״ כ ג מ ״ ך מכחבי מיה״רר יע״בץ ז״ל . 2 כל המנודה למטה יום א ח ד .למעלה שבעה י מ י ם .ל מ ט ה שבעה ימים ל מ ע ל ה שלשים .למטה שלשים יום למעלה לעולם. א אמרו ערך נדר רז״ ל שכשהאדם נידר מהחיל ליברא בריאתו ע ד שישלם ה נ ד ר . וזהו עונש ה מ א ח ר נ ד ר ו . 2אע״פ ילקוט חדש . המלאך בשביל ה מ ט ה ואינו נ ג מ ר וכל זמן שמאחר הנדר אוהו המלאך בצער דבש לפי . שאמדו שהחכם עוקר הנדר מעיקרו א ע ״ פ כן אוחו שנדר נענש עליו . הרי זה דומה לאדם שמשליך עצמו בצואה ואח״כ רוחצים אוחו .כך הנודר י / ומחירים לו .ו מ ״ מ א ם ירא שלא יוכל לקיימו מצוה להחירו .ס פ ר חסידים ס תתר״צה , ערך נון א אחד עשר פסוקים המחחילים בנון ומסיימים בנון ה ם סגולה גדולה לינצל מ ע י ן ה ר ע וכך ס י ד ר ם רבינו יהודה ה ח ס י ד . עד. נ ג ע .נחנו .נביא. נהר נ ח י ח . נ פ ת י .נ ר .נ ו פ ח .נודו .נושקי .ע ״ כ . ערך נח א נח גתירא אביו לקרוא לו שס ב ע ת לידתו ע ד שגדל כי היו הקליפות רבות כי כל מ ה דאחגלייא שלטא עינא בישא ולכן כחיב ויחי למך ויולד בן ואח״כ ויקרא שמו כח. רבינו הארי ז״ל בליקוטי ה ת ו ר ה . ובילקוט אמרו כי אביו קראו ינחם ומחישלח ק ר א ו נ ח .ונח נחגלגל ביוסף ומשה כמ״ש הא״ריז״ל ב ס ׳ הגלגולים .וזה רמז ינחם ר ״ ת י ו ס ף נח מ ש ה .מ ד ב ר קרמוח משם הרב בעל מלח שמורים בדרשוהיו כ״י . 2 3ח כשהיה בחיבה היו ע מ ו רוחין ושדין ולילין והיו מזיקין אוחו ע ד שהיו רובן חולים וגם מפני ריח ר ע .ע ד שבא מלאך א ח ד ולקח אחד מבני נח והביא אוחו לגן עדן נח עדן מהדם עדן ולימד אותו כל רפואות שבעולם ואותם רפואות נכתבו ב ס פ ר וזהו ס פ ר רפואית בגנן תזקיה .דבש לפי בשם הש״בץ לתלמיד מה׳׳רס סי׳ ת מ ״ ז . i נח שלש מאות שנה קודם המבול היה מ ת ר ה בבני דורו .זוהר בראשית ד׳ ס ״ ב ע ״ ב . ערך נחור א 3חור נתגלגל באתאב ולכן ע ב ד ע״ז ונחור אח לאברהם וזהו אח א ב . כתבי הא״רי 1״ל ערך נחש א אין ראוי להרוג נחש דאינו הורג אלא א״כ נשהלח בשליתוה ולזימנין עביד ק ב ״ ה לבני נשא גיסא על י ח י .זוהר פ ׳ יחרו ד׳ ס ״ ח ע ״ ב . 2 3חע£ א ע ״ פ שיחתוך יאותי ויבקע אוהו לכמה חהיכוח ה ם נדבקים ואין לו ה ר י ג ה אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ר א ש .ע מ ק המלך ד׳ ק כ ״ ט . א אמרו ערך נסים רז״ל כשהנס בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הוא ניצול אבל אינו זוכה לראוח ב מ פ ל ה אויביו .והוא ה ע ע ס כ א מ ר המלאך ללוע אל ה ב י ע אחדיך כיון שניצול ב ז ט ח א ב ר ה ם . ובזה פי׳ כח הקודמין פ ׳ ישמח צדיק כי חזה נ ק ם .כי כיון שרואה ב מ פ ל ת אויביו ודאי שהוא צדיק .וניצול בזכוח עצמו ולא בזכוח א ח ר י ם . ערך נעמה א נ^מה ה ע מ ו נ י ח .כהב ה ר ב עיר וקדיש ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר א ס כל ח ׳ .במאלף נשים שגייר שלמה לא נחקבילה מכלס להעמיד ממלכה יכראל אלא נ ע מ ה ה ע מ ו נ י ת שניבאה לשלמה כשהיה בדלי דלוח ולא חזר למלכותו אלא ב ז כ ו ת ה .כרפו׳ באגדה , מ ע ש ה שהיה .ע י י בסי ע מ ק ה מ ל ך . ב זימנין אישתכת מ ע מ ה מ ה ה מ מ ת מבני נ ב א ואיבהכח בר נש בהיאובבא ס מ ה ואיהער משינהיה ואחיד באגההיה ושכיב ע מ ה .ורמוהא דיליה ב כ ה ו א חיאוצחא דהוה ליה בחלמיה כדין ההוא 5ר נש דאהיליד ל ס י ע ר א ד נ ע מ ה ק א ת י .כד נ כ ק ח ליליח ח מ א ח ליה וידעח מ ל ה ואבהכהח ע מ י ה זימנין סגיאין ולא ק מ ל ה ל י ה .וההוא בר נש אתפגים עדן מהדם פז נעמה א ח פ ג י ם בכל ס מ ר א ראחיא ליליח וחייכה ב י ה . ׳ iנעמה זוהר אחרי מות . וליליח .חרין כשין איכון דקלא מ ח ש אחיד בקלא דילהון .חרא דלא נ ט ר ח סואבח נדחה וימי ליבונה כדקא יאוח. וחדא ד מ ח א ח ר ח לבעלה עוגה דיליה בגין ללערא ליה .ובשעחא דההיא חייבא משטטא בעלמא א ח ח מ מ ח באינון חרין קלין ׳ומתעבדין רוחא ומאל בממהא דההיא א ת ת א ומחייכת בההוא ינוקא דילדת ל ב ת ר .וזימנין סגיאין איהי שליח דההיא חייבא וקטלה ליה. זוהר פ ׳ משפטים . ערך נפילת אפים א נפילת אפים וסודה .המכוין בה כראוי זוכה למעלות ר ב ו ח . אנעשהבריה חדשה כאלו כבר מ ה ונסהלק ונזדכך הגוף הראשון וסימניך נפ״שי בגי׳ מ ת כי הנפש מולה אל האלהים במסירה גינויה א ח היל״הר. ב כ ב ו ל ל • ג ת ו ס פ ת השכלה בחורה וסודותיה. ב נותנים לו עוז ותעלומות ללחוס ד תוספות דבקות בקונו. ךן זוכה למסילה שמורה לו לכשיפטר מן העולם דכהיב השרי הדס עוז לו בך מסילוח ב ל ב ב ם . ג ו ר ם ה ש פ ע ה לשכינה ששואלת מ ה ק ״ ב ה ואומרה חן לי כך וכך בשביל פלוני ז ה . ך ן אין ח ט א בא על ידו ואם נזדמן לו לפעמים באקראי בעלמא יהיסר בעו״הז עד שיהמרק. ח ־אם זוכה לעלוח ולהסהלק מהעו״הז באיתה ש ע ה .אמרו בזוהר ויקהל ד׳ ר״א שאומרים לו ייבוא שלום בלי ע י כ ו ב .ושאר לריקים שלא כיונו בזה מ ה ע כ ב י ם כל ש ב ע ה . דבש לפי מ ס ליקוטים כ״י להא״רי ז״ל. ערך נפלאות מי שזוכר נפלאוחיו בעבור זה ניציל מצרה .וכ״כ בשוחר טוב מזמור ע ׳ לא גאל א ישראל ולא עשה ע מ ה ם טובה אלא בשביל שהיו מזכירים כפלאיחיו אמר דוד ״א״כ אני מזכיר והצילני .ע ״ כ . ךןךץך דבש לפי . לעג״ד רמז פסוקי ישעיה סי׳ ס ״ ג .חסדי ה׳ אזכיר תהלוח ה ׳ ו כ ו ׳ .ויאמר אך ע מ י ה מ ה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע .בכל צרהם לו צר ומלאך פניו הושיעם זכו׳. והרי הוא כמבואר שכיון שחסדי ה׳ אזכיר ב ע ח צרחי .אז אומר הק״בה אך עמי ה מ ה שזוכרים נפלאוחי .וע״י כן ויהי להם למושיע .ובכל צרהס לו צר ומלאך פניו הושיעם. ערך נפלים א נפלים ה ס נפשות שמחגלגלוח בעונותיהם למוח בעונותיהם .ואם הנפש חייבת סקילה , עח מסדם נפלים סקילה האשה נופלת ומשלח הולד .ואס על מאכלוח אסורות האשה מריחה ומתאוה והיא, מ פ ל ח .ואם על חילול שבתות וימים טובים מ פ ל ח מ ח מ ת מ ל א ב ה .ו א ס על ביאות א ס ו ר ו ת . מ פ ל ח מ ח מ ח חשמיש .דבש לפי משם גורי האר״י ז״ל . ערך נפש רוח ונשמה א האדם שדוצה לידע א ם יש לו נפש מ ע ש י ה .או רוח מיצירה יכו׳ .יסגור עיניו• ע ויצייר א ר צ ח מ א ד הוא באצילות. ו ת י ו ת ש ס הריה לפניו .ה ס נראה לו גוון לבן מתנוצץ ואם גוון לבן אינו מחנוצץ מאד הוא ב ב ר י א ה .והם גוון אודם הוא ציצירה ואס גוון ירוק הוא בעשיה . גם כדי שידע האדם באיזה אוח מהשם פ ג ם .יסגור עיניו ואוחו אוח שלא יוכל לצייר לפניו כל כך בגקל באותו אוח פגם .ליקוטים שבסוף. , ס הגלגולים . ערך נקשר א מי שאינו יכול ליזקק לאשחו .לא יאכל דבר איסור ל ר פ ו א ה .אלא רפואחו לאכול. עדשים מבושלים בלא מלח . כי המלח מבטל כח החאוה. ושומיס חיים. מבטלים ה ת א ו ה .אבל שומים צלויים מרבים ז ר ע .ס ׳ חסידים סי׳ צ״א . 3 כתב רציני בחיי סגולה לנקשר .בפסוק כי מי גוי גדול .קבלנו צירופו כך הוי*. 1 שחקח שהי אותיות ותציין ^ ו ת ם ע ס ה אחרונה של שס כזה . כיה מיה גוה יגה דרה לאה שרה לרה אלה היה םסה. דוה ביה סאה ליה ונה יהה והה אדה היה גרה בכה ל<ל1ה ראה גוה אלה יוה ,ועוד קבלתי בו כי שחי אוחיוח ע ם האחרונה פי׳ ע ס אות ו שהיא אחרונה בפסוק במלח אליו וזה צירופו. כיו מיו גוו יגו דוו לאו שרו לוו אלו היו ס ק ו רוו ביו סאו ליו וכו יהו והו אלו היו נוו בכו לקו ראו כוו אלו יוו. והוא טוב לנקשר שיכחבנו על ביצה ויאכל הביצה ויחלה הקליפה של הביצה על אבר המוליד למעלה. מ מ נ ו והוא בדוק ו מ נ ו ס ה .עכ״ל י א במדרש ערך נר שבת פליאה זכרנו א ח הדגה מכאן שמדליקין נרוח ב ש ב ח .ופי׳ הרצ מוה״רר אליעזר די אבילה ז ל ה ״ ה .דקשה איך אמרו זכרנו א ח ה ד ג ה . הלא כל ט ע ם שהיו רוצים היה המן משחנה לאיתי ט ע ם והיו ט ו ע מ י ם א ו ח ו .וא״כ גם הדנים 5כלל .אלא ודאי שהעיקר הוא ראיית העין ואז מ ה ע נ י ה א ד ם ב מ ה שהוא אוכל .וכדאמר הכתוב. עדן פח נר ש ב ת ׳׳הכתוב לא תשבע העין לראות מכלל דאיכא שביעה ב ע י ן .וא״כ בשבת ש ק ר א ו ה כ ח ו ב ע ו ע •צריך להדליק נרות למען תשבע עינו ויתענג ב מ ה שהוא אוכל .ע ״ כ . ערך נשואין א כשנושא אדם אשה ניצול מהפלונית שהיא גי׳ פ ת והאשה נק׳ לחם דכתי׳ קראן לו ויאכל ל ח ם .וזוכה לתורה שנ־ןראח לחם וזהו מ ע ם שאמרו כל *השרוי בלא אשה שרוי בלא ט ו ב ה .דבש לפי . ונלע״ד שזהו רמז הפסוק ועל פ ח לחם יפשע ג ב ר .כי כיון שנשא אשה ניצול מהפלונית שמביאה אוחו לידי ח ט א .וכמ״ש חז״ל דיינו שמלילוח אוחנו מן ה ח ט א .ואם אף אחרי נישואיו נשאר חוטא ופלוניח דבוקה ב ו .הדי זו פשיעה ג ס ה .וזהו ועל פ ח לחם פ י / א ע ״ פ שיש לו לחם שהיא האשה .עדין פלוניח שהיא פ ח דבוקה ע מ ו .יפשע גבר ודוק. ערך נשים כל ת״ת כפי מ ה שמתנהג הוא ע ס ה ק ״ ב ה כן אשחו מ ח ג ה ג ח ע מ ו .וז״ם מ״ש א חז״ל זכה ע ז ד .לא זכה כנגדו .שמורדח בו כשם שהוא מורד בקונו .וזה הסוד לא שייך אלא לצדיקים .ולכן כל בן הורה שאין אשחו נשמעה לו אין ראוי ל ה ח ר ע ם •עליה כי איהו דאפסיד אנפשיה .ה ר ב ח ס ד לאברהם עין יעקב נהר מ ״ ח .ובזה פירש ה ר ב חיד״א זלה״ה פסוק אין שלום בעצמי מפני ח ע א ה י .באשהו אמרו דכחיב זאח ה פ ע ם ־עצם מ ע צ מ י .ודוק . 2טעם הנשים שבדורותינו שהם נשואים לחלמידי חכמים ושולטים בהם הוא בעון ה ע ג ל .ילקוט חדש . Jענין הליכח הנשים א ח ר ה מ ט ה וההיזק הגדול הנמשך ממנו עיי׳ בזוהר פ ׳ ויקהל באורך . Tהמרצח מ ע ו ח לאשה מידו לידה בשביל להסחכל ב ה .אפי׳ הוא כ מ כ ה רבינו שקיבל חורה מ ה ר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם שנא׳ יד ליד לא ״ י נ ק ה ר ע וכו׳ לפי שכלהמסחכל באשה ב ט נ ה .כאלו בא עליה .מ ס ׳ כלה פרק ב׳ הלכה ב ׳ . ! ערך נשיקה 'א נשיל{!} על גבי ה י ד .ראיהי ב ס ׳ ליקוטים לגורי האד״י ז״ל ביש סוד 5דבר חוץ ממ״ש ב ם ׳ הכונוח סוד נשיקה הבן ביד אמו בליל שבח .ואח״כ ראיחי שכ׳׳כ ב ס ׳ ערכי הבנויים להר׳ימז ז״ל .דבש לפי . • בקבלה עדן 30 3לךן מסדם׳ נשיקה מפי רבינו אלעזר בן רביני יהודה זצ״וקל שסכנה הוא לישק ה מ ת .לפי- שכשהוא מנשקי ה מ ת מחבבו ומוליכו לבית עולמו .חיץ מאב ואם .וכל א ד ם שנושק בנו א ח ר מוחו בידוע שכל בניו ימוחו לו ב ח י י ו .דבש לפי משם רבינו אפרים ז״ל בפי׳ על התורה כ״י . א נשמה ערך נשמה יתירה זוכה לה המקיים מלות ביומו תתן שכרו. עיי״ל אות שין ע ר ך שכר שכיר . 2נשמה נקי א ב ר ם והגוף נקי שרי והנשמה יורדת למטה לזכות ל ב נ י ם .וכמו שהאדם כשנושא אשה הוא ע״י שבע ב ר כ ו ת .כן כשיורדה הנשמה הוא. ע ״ י שבע ב ר כ ו ת .מדבר קדמות משם מהר״יד בס׳ צמת דוד והוא מיסוד מד׳ ה נ ע ל ם . אות סמך —•I »s. ערך סגולות א מדני האיל שרופים מעורבים ע ם דבש ימיתו התולעים ש ב ב ט ן ה נ ע ר י ם .וטו5 לשלשול ולזיבות לבן מהנשים ולירקון .מדרש תלפיות . 3החולדה א ם יקלוה באש כשהיא בחיים ויוציאו א ח ״ כ מ ע י ה מ מ נ ה וימלחו א ו ח ה והעמוד זמן רב כ ן .וכשהיא יבשה בצל היטב א ס ישחו רביעיח אוקייא מ מ נ ה כתושה לאפר ע ם יין ח ר פ א נשיכה כל בעלי חיים ה מ מ י ח י ס ו ה ר פ א חולי ה נ ו פ ל . ו א ס ימשחו ע ם ד מ ה המורסוח הקרוח ו ה ס החזירים נ ק ׳ בלעז סקרופולי ח ר פ א א ו ח ם . וטוב ג״כ להשקיט כאב ה פ ר ק י ם ה נ ק ׳ פ ו ד א ג ר א .שס . 3 2רנלי הסוס מצד פנים אצל טלפיו יש דבר קשה נ ו ס ף .א ם יעשו ממנו ע פ ר וישחה ממנו החולה ע ם החומץ יועיל לחולי הנופל ב ״ מ .גם הוא טו5 לנשיכת הבעלי ח י י ס . שם . ד אם סגולות ע ח ד מקדם פט א £תכתוש הלעאה הנק׳ בערכי זרמינדא כשהיא חיה והישס על מקים נשיכה העקרב היעיל .כס . Hהזא2 א ס ה ק ח עשר בשרו היבש נהין ב מ ר ק עיף או עגל אי גרי שלבה ימים רצופיס ירפא הקרחה ה ר ב י ע י ח .וזה ה ע פ ר ג״כ ילבין השיניס אס ישפשפו א י ח ס בו .ייי׳:נישא עין הזאב מליח עליו לא יבוא לירי חולי ה ע נ י ס הבאים מ ח מ ה התלהבות ה ר ס .ומשמר הארס מ ה כ ש פ י ם . יועיל למי שלא יאכל להשתין. ועפר לחי הזאב משקל חני אינקייא ע ס יין לבן עוב ושן הזאב יועיל להסיר הפחד והרעדה מ ה נ ע ר י ם הנישאים א י ת י .ויועיל לצמיחת השיניס ב נ ק ל . מ מ נ י תיך ה ק י נ י ם . ודם הזאב ע ם שמן אגוזים יועיל לחרשים א ס יעיפו והכבד שלי טיב למקשה לילד ולשלשול הבא מתולי הכבד ויועיל למורסות קשית שבי .והמרה שלו ע ם מ ע ט מוס״קו א ם תושם באזניס אי באף למי שיש לו חולי הניפל פ ע ם אחת בכל תדש ישמיד אותו שלא יבוא עוד עליו. ו צפור שם . דרור לעילם יש שני אבנים בקרקבן שלו .אחד שחור ואחד ניטה לירקות. וסנילתס שיקחי האבנים מהצפור בחדש אלול .והאבן שהיא ט ע ה לירקות א ם יקשרו איחה ב ע י י עגל אי איל ת ח ת האצילים של צד שמחל היא טיבה להסיר הסכלות ה ב א מ ח מ ת חילי ולרפאח הכאבים הישנים .והיא טיבה לשמיר נישאה מחולי ה ט פ ל .והאבן השחירה היא טיבה נגד הלחות הרעות והקדחית ו כ ע ס ה ל ב .ואס ירחצו אותה במים המיס ה ה ם ירפאי חילי העיניס . T ה א סן שם ה נ ק ׳ א ל י ק ע י ״ ר י א ו ה י א ל ב ן י מ ב ר י ק וימצא בקרקבן התרנגול הזקן יש אומרים של א ר ב ע שנים ויש אומרים של תשע שנים וכל עיר שיהיה זקן היא יותר ט ו ב .והיא גדול לפעמים כגרעין של פיל וסגולתו לעירר תאית המשגל ויתזק הנישא אותו ע ד שיגבר על אייביו .ואם יניחהו בפה תחת הלשין ישקיט ה צ מ א .יזאת הסגולה האחרונה היא מ נ י ס ה . שם . ח לדרוך על במיה אייביו ולנצחם .בברכה המינים כשיאמר והכניעם ב מ ה ר ה בימיני .י א מ ר . כ ד כ ה י ב ו ב ח ס ד ך הצמית אויבי ו ה א ג ד ה כל צוררי נפשי כי אני ע ב ד ך .וכהיב ע י ט עצה והיפר דברי דבר ילא יקים כי עמנו א ל .וכשיאמר ברוך א ז ה ה ׳ .׳כיין בשם הייצז מפסיק עיצי ענה והיפי־ שהיי 1 עעודחיכע^ מל־״ה ה פ ש י ק .וירחיק רגלו הימני ב א י ן ויכ ין שהיא דורך שינאיו שיהם כך וכך ויכיין בהם ודי למבין. ט ד״!^3£בר והניקוד על במות מד׳ הלפיוה בשם ס כ ״ י . מחזק הלב והרוח החיוני והמוח והגידים והאצטומכה ה ק י ה .וגם היא טיב נגד שינוי האייר ינגד כל נזילה קרה .ומאריך שטח ה ז ק נ ה יטיב להיל־ד העקרות שלא ילדו מ ח מ ה קרידוה הרחם .וטיב לחולי ה ט פ ל ולחילאיס א ח ר י ם . עדן י האלנאלייא מקדם סגולית היא עובה להרביח ה ח י ה המשגל .והם ימשחו ממנו העכירה קידם התשמיש יועיל ל ה י י ו ן .ואס יחנו חיתו בעבור האשה ה א טיב להחזיי למקימו הרתם היורד ל מ ע ה .ואשה אשד תריח בו פ ע מ י ם רבות הפול בחילי חניקה ה ר ח ם . יא הרוצה ללכה מעיר לעיר אחרה כשיצא משער ה ע י ר יחשוב שמו ושם היום ושם המקים שהוא רוצה ללכה אליו ויוסיף על החשבון י ״ ג .ויחלקם ט ׳ ע ׳ א ם נשארו בידך זוגוה שהם בד״וח ידע *ילך לשלים ולא יראה שום צער ונזק .ו א ס נשאר בידי אגה״זט יחזור ולא ילך כלל כי ודאי שם צער וליסטים ולא יראה ט ו ב . קבלה מ פ י מיה״רר חייא דיין ז״ל. יב לזכירה בכל חדש וחדש ׳כחוב במוח אלו על צפודן בהן לפתיחת "י יהן 1 דדטבא עוד טינטא וילחיך ח י כיס יין טיב ומשיבה אלי השמות פתחיאל עני^ ענאל יה ה ס ר ״ ח ניסן על ימי הלב יאמר ביום ״ וישהה היין. י 3העשב הנק׳ א ה ״ א י . הוא מחזק האצטימכא והמוח ומחדד השכל ומעביר השינה ע ד ג׳ ימים וג׳ לילוח בלי שום נזק ומה גם לשוהה יין ושכר יצילם מן השכרוח ומרפא כל כאב הפרקים ומפוצץ ה א ב ן .וכל הזמנים שויס בו קיץ יחודף ו ג ם א ם ירבה לשהיח ממנו אין בו ס כ נ ה . יד קא״©י מעשה טיביה ״ הוא מחוק אח ה א ס ט י מ כ א ומוסיף העיכול ומיבש הנזילה היורדח מ ן הראש. וכל הרגיל לשתיהו ב ב ק ר אי איפשר לו לפחוח עיניו בלחי שתייתו .ויש מוסיפי; על בישולו גס קנמין וכיוצא. טו להכריח האבן הנק׳ באז״הרא יו שם. הנמלים ישים ב מ ק י מ ם אגודת אזוב ויברחו כ ל ס . מועלה לכמה ר פ ו א י ת . וכתב הרב מדרש תלפיות ע נ ף בעלי חיים שבימות הקיץ הנחשים רודפים אחרי האילים והאילים בורחים מ פ נ י ה ם וכשלא יוכלו לינצל מ ה ם בולעים הנחשים ואחרי כן מדוב ה א ד ם שבבטנם הולכים האילים באפיקי מיס ועומדים עד ציארס במים יום או יומיס לקרר ח ו מ ס .והשוהה מ א ו ה ם ה מ י ס י מ י ה .וכשעימדים בהוך המים הקדים עיניהם זולגים ד מ ע ו ח .ואוהס למעות נעשים כמין ח ב ע ב י ע י ה סמיך לעיניהם ומתקשות ולאתר זמן מתקשות כאבן ואותו אבן נ ק ר א ב ע ר ב י אבי זהר ״ ע״כ. יז הכבד של עז העשן העולה מ מ ט ב ע ח הצלייה יועיל להאיר ה ע י נ י ס .וכן ה מ י ס הנוטפים עדן סגולות מקדם צ הניטשים ממני בזמן צלייהו יועיל להאיר העיניס למי שאינו רוחה בלילה. יח *מן שיעל א ם יהל:ני בעידו חי הועיל להסיר שינה .ואס יתלשנה אחר מ ו ח ו אדרבא הפיל שינה. י מ להריון ה ר מ ״ ב ס בפי׳ המשניוח מ ס ׳ שבח פ׳ משנהיי״ד. קח רתם ארנבת יבש בשמש דיקא ושתיק אוהו עד אשר דק ו ה ת ע נ ה החשה ליל ט ב י ל ה .יבלילה ת ע ר ב ט ע ם יין ישן ותשהה מ ע ע קידם הזיווג ולא תאכל ותשתה אותו הלילה עד שתגמור הזיווג כדי שיפעל. והתענית לא ה ע נ י ה ממש אלא אליבא ר י ק נ א .גם זבל א ר נ ב ה ברחם יועיל להריון .ויש בו סגילה אתרת להחזיר בעילה כבתולה. וכפרטי ר ״ א איהא דקיבה ארנבה אם היבשנה באויר והכחיש היטב ותשהה ביין יועיל להריון תועלת ג מ ו ר ה .ובס׳ פענת רזא כתב רמז לזה .אשה כי חזריע וילדה ז כ ר .בגי׳ קיבת א ר נ ב ת סגולה ל ה . ובכתבי ע ם הכולל. רביני הא״רי ז״ל גמלא שיקת קיבת ארנבה וישרוף על ברזל הדש עד שתהיה א פ ר וקח תני משקל מן מתקאל משורש עשב רו״טא וערב ע ם משקלו מ א פ ר הקיבה ותשתה האשה במרק של בשר ע ו פ ו ת . 1בס£ר זכירה כחב שיקה קיבת ארנבת וינקה אותה היטב מציאתה ויזהר שלא ה ג ע הקיבה בארץ וישרוף איתה על כלי מתכית תדש שלא נשתמשי בי .ותשרוף ה ע פ ר ותנית המתכות על הגתלים ונתיש דק דק ותשתה במים שתיקים .וישתו ממנו שתיהס ג ׳ לילות .ודע שקיבה של ארנבת א ם היתה של נקבה תלד נ ק ב ה .ואם של זכר תלד ז כ ר . כ לגע 1כת י נחש או עקרב יריץ אל ה ת א נ ה ויתתיך בה בסכין במקומות ה ר ב ה עד צאת מ מ נ ה החלב וימשח מקים הנשיכה ולא יתפשט ה א ר ס . כא עדן $ 0 סגולות להריון מקדם מכ״י מהר׳׳חי ז י ״ ע א .ויועיל גם ל א נ ה בבכיה מ ה י ם .והוא בדוק ומניסה. ה ע ב ה חתיכה כסף צרוף בצורה משולש והחקוק בה אלו השמית פניה ואהוד והחלה על ציידה בחיע א ד ו ם .יזה תיאדו ״ בפן הא׳ יחקיק אלי השמית. ם! 22 לממשה לילד קח ע פ ר הנמצא תחת מ פ ת ן הבית או בתינו ותשים ב ס מ ר ט ו ט של צמר על עיבורה וינה היצר מיד ותכף תסירהו ״ כג למפלת דע כי הנחשים ט ב ע ם להתליף א ת ע ו ד ם שמפשיעין מעליהם בכל שנה ימתהיה להם עיר חדש ולפעמים ימצא זה העור בנקיקי ה ס ל ע י ם והוא מסיגל לאשה המפלת נפלים אם תשים אוהו בתיך חגורה אשר החגור בו על בשרה כל ימי עיבירה לא תפיל עוד ״ עדן כד לנשיכת מכזדם צא סגולות עקרב יכתיש ה ע ק ר ב ויניחנו על מ ק י כ הנשיכה ויקשור עליו ויתרפא והדי :כלי חמדה כתב שיעביר על מקום הנשיכה ברית של תינוק ש ע ד ן לא פגמו ו י ת ר פ א .כי המילה היא במזל ע ק ר ב .ע כ ״ ד ״ כה יתלו ניד הדליקה כתונת שעליו דס נדות לא תגיע לאותו בית שעליו תלויה. א• כ 1הנכנס לבית האסורים אס ישהה שוס משקה אפי׳ מי רגליס קורס שיכנס. לא יתעכב שם ״ O אם כה אדם הולך בלילה ו מ ה פ ח ד .כשיבא לביהו יקח קצה מהבגד שלו וינער לארץ. שלא יבוא לו כאב שינים .כשירחץ פיו בבקר יקנח פיו באצבע הסמיך לגודל מימין וכן באצבע משמאל ״ כט כשהאדם אם ל הולך במקום מטונף ירגיל להטיל רוק מפיי ג ״ פ ויאמר טול חצק! האדם רואה כואבי עינים אי בעלי צ ר ע ה .אי שאר חולאים או שומע דבר ר ע יראה שלשה פ ע מ י ם על צפידכיו וירוק שלשה פעמים ״ י לא מי שראה חלום ר ע או מזיק או ר ו ח . אל יגיד לשום אדם אלא יגע החילה באצבעי על האש קידם שיוצא איזה דבור מפיו ואז לא יוזק ולא י מ ו ת .וי״א יניף גידלו בתיך האצבעות ויגע בגחלים קי; ם שידבר ואל יגיד לשים אדם מ ה ששמע או ר א ה .ואם חטפתו שינה יכניס גידלו בתיך האצבעות ויאמר שלשה פ ע מ י ם פסיק ויאמר ה , אל השטן וכי׳. לב שמירה כשתלך לדרך קת מ ע ע מלת ואמור עליו שיר המעלות הבוטחים ב ה ׳ וכי׳ ער םיפי שבעה פ ע מ י ם .וכשהראה האייצים השלך לפניהם או ביניהם ותנצל״ לג לחולי הכופל ב״מ םגילה ב ד ״ ו מ .שמעתי ממי שניסה .קח טלפי יד ימין בל חמור מ ת .ויעשה ממנו ט ב ע ה .ויחקוק על ה ט ב ע ת בכתב אשירית שם עזריאל וילבש ה נ כ פ ה ה ט ב ע ת באצבע הנק׳ אצבע של יד ימין ולא יסירגה כלל .כי א ם יסיר אותה יחזור לו החיל׳ ח״ו ״ לד סנ*ל1ת העשב הנק׳ בערבי אזיר ובל״עז הרוימרי. העשב הזה ט ב ע ו ח ס ויבש מחזיק כל האיברים פנימיים וחיצוניים ומסיר כל הלחות ה ר ע י ה והקל־וח וירפא ערבוב השכל יעצבין והרעשת האיברים וכאב הלב ועיליף הלב .והנה 1 מ ס ד ר םגיליתיי ״ הענפים עדן ל)ע £5ם מקדם•: סגולות י הרכים א ם יאכלם אדם בבקר ע ם מלח ופת מחזיקים הרחש וראוה העיניס ה פ ר ח והעלין שלו שחיקים וישימם בין.בשרו ומשמח ומשיב הפנים ״ וכין חלוקו .יבריח מן האדם שלשה מזיקים פרעישים וכנים ופשפשים וישמח הלב וירפא העלין כחושים היטב ולעיס־ם ישימם על הנגעים הרעים וידפא מהמל״נקוניאה ״ ה פ ר ח א ם יאכל אוחו בבקר אליבא ריקנא בדבש א י ח ס וייבשס בסגולה נפלאה ״ ו פ ת ח ם יחזק הבריאות וישמור אוחו מכל נגעים ושחין ולרעה שלא יקרבו אליו ואם יש באדם דבר ר ע מאלו יתרפא ״ העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בכינו למעה .מי שהוא עצור בשתן מיד ישתין״ א ם יקבלו הנשים מ ל מ ט ה ריח המיס שבושל בהם הרומירו• העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמין ינקת שלייחן ויחזק ה א ס לקבל הדיון ״ בכדי שיסבול על הטחורים יעשה כמו אספלניח ל פ ע מ י ם בכל יום ג׳ ימים רצופים י ד פ א ס וייבשס ״ אם יבושל במים היטב וירחץ בעל הקרירוח מ ל מ ט ה לרגליו ירפא הקרירוח בסגולה ״ היין מבושל עמו היטב ויעיף היין ויוציא ממנו מיס שדופים וירחץ הנגעים מי שרגיל לשחוח ב ע ה שיכבו מן המיס שבושל ב ה ס יוסיף בזכירה והשחין יחרפא ״ וירפא כ מ ה חולאים ״ א ם ידחצו הילדים במי הרומירו יגדלו בלי חולי .ויעיב מ ר א י ה ס ויהיו נקיים ובריאים בלי שום נזק בבשרם ״ בזמן הדבר ב ״ מ יהיו רגילים מאד לעשן ה ב י ח והרחובוח יהשוקים בעשן הרומירו כי הוא דוחה כל ר ע .ו מ ע ה ר אה האויר ה ר ע מטימאהו ויבריח הדבר ב ״ מ ״ מכל הדבש ״ דבש פדח הרומירו מעילה לכל הרפואיח למעלה• דבש הדומירו בלי עשן מועיל לעינים שיש בהם ענן וחישכיס ימיסיף בריאוח ומיפה הנשים במראיהם ״ אם יוטף מיץ הרומירו באזניס ירחיק כאבים ה ב א מהקרירות וירפא נ ג ע ם וממית את התולעים המתהויס באזנים ״ בנחירים ירפא וימנע הכאב ומסיר האל״זכר ויתזק המות ״ מיץ הדומידו מוטף העלין לעוסים ממנו בבקר ב ב ק ר יסיר ריח ר ע מן ה פ ה ״ מגולה ע ו ב ה להוציא מיס מן הרומירו ע״י השמש ומועיל לעינים שיש בהם ליבן ואדיגות וחשוכים ״ קח אגודה אחת ממנו לח ושים איחה בכלי זכוכיח הראשים ל מ ט ה ע ד שיגיעו הראשים לקרקע הקשישה וכסת פי האשישה בבגד פשתן כפול ולמעלה מן הבגד מ ע ט שאור ויכסה אוהם היטב בשאור ושים האשישה בשמש ג׳ ימים או ד ׳ י מ י ם .ויצא מן הרומירו מ י ס .והצנן אוחס וחשים אוחם באשישה אחרה ק ט נ ה ושים א ו ח ם בשמש יומם ולילה ג׳ ימים רצופים ע ד שישובו המים ירוקים ועבים ישים ב ה ם מ ע ט סוקאר קנריל ומאלו המים חשיס לעינים ג׳ טיפוח בכל עין ע ר ב ובקר וצהרים ויחרפא ב ע ״ ה ״ מי שרוחץ פניו ופיו במי הרומירו מבושלים ירפה נגעי ה פ ה והשינים ו ה ט י ח ט ת והאבעבועוח יעדן מפןדם צב סגולית לאשה שאין לה חלב הרגיל לאכול מהמלין ו ה פ ר ח של הרומירז ׳והאבעבועות שבפה ״ ׳ויקבל הגאה החלב שלה שיהיה בי פועל גדיל להיניק שיאכל וישבע מ מ נ ה ה ר ב ה ״ מיץ הדומידו מ ע ר ב ע ס שוקאר ויאכל ממנו בבקר ובערב ב ע ח השיגה ירפא מן השעול הישן ׳׳זימים הדם ה נ ק פ א בחזה ובאסעימכא ויסיר הצמא ויועיל לאסעניסוח המאכל ויסיר נ פ ח הבען ״ הרומירו מודק ע ם מעני עפציס מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מחולי ומחום קל וידברו דברי הבאי א ס יאכלוהו ירפא אוהם טוב ״ ב פ ע ם שלישיה וישים ב ה ם שכל כה ה פ ר ח והעלי ,לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו כאב הטחול והכבד ה פ ר ח מבושל ביין לבן יטיב ה א ס ט ו מ כ א ל מ א כ ל . •וירפאו נגעיהם וכל חחלואיהס ״ היין ה ע ב מבושל ע ם הרומירו ופרחיו ואם יתמיד לשתותו בבקר ירפא השלשול ״ זשרשיו אם ישהה אוהו מועיל מן עיווה המעי הנקי קולי״קא פא״שייא .ומועיל לכאב ה מ ק ו ר ׳באיברים ה ה ח ה ו נ י ם ומשלשול הבטן הנושק ״ הרומירו שהוי ע ם יין לבן מועיל מן הנזילוח ומסיר העיווח מן הראש ומן העורקים ו מ פ ת ת האבן שיהיה במקורו ומהיר השחן למי העלין והברשים מבושלים ע ם שיש לו ה ע פ ה השחן מ ס י ב ה חילי או קרירוה ויחרפא ״ ׳חומץ מיעילים לכאב הרגלים והארכובוה מכל חילי ומכל הדרכים הארוכים ״ מי שאבדה מ מ ט האוח המאכל ואינו יכול לאכול ירגיל עצמו לאכיל בכל בקר פ ח טבול ביין מבושל בו הרומירו .וגם מי שאינו יכול לישן יעשה כן ויישן ״ ההרייאקא לכל מיני ס ם ה מ י ה ״ שוס דבר ר ע ״ הרומירו יש לו סגולות מלקום שיגדל בו הרומירו לא ימצא בו שרצים ולא מי שרגיל לרחיץ פניו במי הרימירו אל ירגיל לרחוץ בו ימים רבים אלא ־ פ ע ם ב פ ע ם שאס ירבה י ק מ ט פניו ״ הרומירו מבושל בחומץ א ם ירחץ ראשו בו יסיר הקליפיה שבראש ויחזק המוח ויגדלהו ויטיבהו ״ י ויעמוד טוב זמן הרבה ״ ה פ ר ח א ם יושם ביין יטיב ריחו ו ט ע מ ו א ם הכחוש הרומירו פ ד ח ועלין הדק היטב וחערבנו בשמן מ י ע ט ויעשה ממנו כעין החבושה על צדו השמאלי וישן עליו .יסיר מלבו חולי הנקרא אלג׳ומא ׳׳ העלין כחושים הדק היעב ויחן מ ע פ ד ם על מ כ ה חרב יסחוס פי החבורה ״ מי שיורד דם מבני מ ע י ו .יקה מעני ח מ א ה ויחיכנה ויקח מ א ב ק הרומירו ויבלעגו וישהה אחריו ה ח מ א ה ויחרפא ״ הילדים שכשל כ ח ס ונעשו רפויים מ ח מ ה הבכי יבשל עלי הרומירו ויעשה מ ה ם תחבושת לילד ט ׳ ימים רצופים ״ יקבל עשנו בפיי ובנחיריו ויחרפא ״ מי שיש לו נזילוה וסהימח ה א ף א ס ישרוף עציו וישחקם ויקה א ב ק ם על בגד פשהן ויחיך* בהם אח שיניו יסור מ ה ם כל כאב וכל עיפיש ״ אם יבשל שרשיו ע ס חומץ וירחץ בו שוקיו י ר ב ה כחו ויתחזק ולא יבא לידי חילי ״ והמוזק מ ח מ ה הרוח ירחץ במימיו ויהרפא ״ א ס יחלנו בביהו יניסו מן הביח הנחשים והשרצים ״ ישימנו בתיבה שיש בה בגדים לא יכנס ב ה ם עש ״ ח כ מ י הרפואה ״ אם ע ״ כ מצאתי בס׳ כי׳י ישן נישן משם סגולה סגולות מהדם עדן םגולד ,לבית שיש בוינתשים עיי״ל אות ״אלף ע ד ך א ס ת ר ״ להנצל מן הגזלנים ולהכרית הקליפות ממנו ״ שס ע ר ך אפיקומן ״ להבריח הנחשים ו ה א ר ס י י ם .שם ערך ארז ״ למסשה לילד .שם ע ר ך א ב ן ״ להנצל מכישוף .שם ע ר ך אזוב ״ לעצירת גשמים .עיי״ל אות גי״מל ע ר ך גשמים ״ לעץ הרע׳ עיי״ל אות ה״א ע ר ך הא ״ לפורש ב י ם .עיי״ל אית יו״ד ע ר ך ים ״ לבטל הכישיף .עיי״ל אית כ״ף ערך כישיף ״ לתינוס המתחיל ללמוד כדי שיללית בלימודו .עיי״ל אות למ״ד ערך לימוד ״ * ערך סוד א במדרש ר ב ה פ ׳ נ ש י א .אלים ששים סיד גימע׳ ששים ע ״ כ .ועיי׳ מ ה שפירש מתנות כהונה והוא רתוק .ושמעתי דיש א״ב שכל ג׳ אותיות נתשבות כמו איה אמצעי כגון אב״ג כל אות משלשתן היא נמנית כמו אות אמצעי שהיא גי׳ שנים. א ״ כ ג ם אותיות מ נ ״ ס כל אתת מהשלשה אותיות היא נמנית כמו האמצעית וכןעי׳׳זד. תלזשים ,דה״ו כל אחת משלשתן נמנית תמשה כמי האמצעית ולפי זה ס ו ״ ד גי׳ ס ׳ ודוק ״ דבש לפי ״ 1בזה שוב ראיתי שכן פי׳ הרב א ס י פ ת אמרים ״ אני ה ע ב ד מבין מ״ש הרב הגדול מ י ״ ה ר ר וידאל הצרפתי ז״ל ב ס ׳ צוף דבש בפי׳ לתהליס הנק׳ אוצר נחמד .וז״ל .אדני בסי סיני בקדש .עשה היקש כל אל״ף בי״ת וכל גי״מל בי״ת א״ב גי״מל אל״ף היליד ג״כ ]נ״ל שצ״ל ג׳ ב׳[ סיני ב א ד נ י .עכ״ל ״ והוא תמיה ״ *1גראה והרבה ק -ב ו ויאתיון לפרשי וילאו למצוא ה פ ת ח ״ לפרשו על פי הא״ב רכל ג׳ אותיות נתשבות כמו אות האמצעי כזה א ב ג דהו זתע יכל מ נ ס עפצ קרש ת .וכשתקת אותיות אדני בם .על פי חשבון זה יעלה , ' ג י ס י נ י .כיצד א׳ גי׳ ב ׳ .ד׳ גי׳ ה ׳ .ג׳ גי׳ נ ׳ .י׳ גי׳ כ ׳ .ב׳ גי׳ ב ׳ .מ׳ גי׳ נ ׳ .ס ך הכל ע ם הכילל גי׳ ק״ל כחשבון ס י נ י .וזה פירושו כי איתיות אדני ב ם .הוא סיני בקדש״ הא עדן מקדם צג שוד ה א כיצד .עשה היקש כל אלף בית וכל גימל בית .פי׳ שכל אחת משלשה אותיות אלו א ב ״ ג כחשבת כחשבון ב ׳ .וממילא יצא לנו כי א ב ״ ג אלף הוליד שלשה ב ׳ .פי׳ שאלף הוליד ג׳ פ ע מ י ם ב׳ כי כל השלשה אותיות נחשבים כאלו ה ס ג׳ ביחין .וכשחבין צירוף אלפא ביתא זו תמצא סיני באדני ודוק ״ ערך סוטה א האשה המזנה ת ת ת בעלה פוגמת ביסוד ומלכות ותמצא כי ס ו ע ה במילוי כזיז ס מ ך ויו עית ה י .העיקר עולה יסוד והמילוי עולה מלכות .ולכן מ ב י א ה מ נ ת ת שעורים .שערה גי׳ יצר ה ר ע והוא גי׳ ת ק ״ ע ו ע ס הכולל והוא בגימע׳ יסוד מלכות ת דבש לפי משס הר״מז ז״ל ערך סוכה א סוכה בחיבה עצמה רמוז אופני המחיצוח .כי יש מי שעושה ד׳ מחיצות למצוט מן ה מ ו ב ח ר .ודומה לאות מ ח י ט ה ורמוז באוח י ^ ד נ ן ו ז ס מ ס ו כ ה שיש לה ד׳ מחיצות .ויש מי שעושה ג 7 3מסוכה שיש לה ג׳ מחיצות .ויש מי שעושה שחי מחיצוח ופס א ח ד ה מסוכה ״ דבש לפי משם סכ״י קדמון ״ ערך םטרא אחרא א דע כי הקליפה נ ק ר א ה בשם ס ר י ס .כי נ ס ת ר ס שנכרת יסוד שלו מג״הי שלו ולכן לא יוכל לעשות פ ר י .והוא סוד אותיות ק״ר משקר כי מ ה שהיה ש׳ הוא נה״י נעשה ק ״ ר דהיינו יסיר לחוד ונ״הי לחוד ובזה נצטנן ונתקרר ״ ה מ י י י ס ה ל י ״ 5ן ז ז ל״ ה ה ״ ובזה ה א ב ר פי׳ שיסתרס ולא יוכל לעשוח דבש לפי משס ס ׳ ערכי פי׳ מ ה ״ ר ר יעקב מוילנא ז״ל פ ס ו ק פרימו מארץ פ ר י .ואס אנו רואים כי רבו כמו רבו ה מ ז י ק י ם לזה א מ ר וזרעם מבני אדם פי׳ מעיפוח קרי של בני אדם נבראים המזיקים .ע כ ״ ד ״ ולע״ד נ ר א ה שזהו ה ט ע ם שאמרה ח ו ״ ה ק לא יבוא פצוע דכה וכרוח שפכה בקהל ה ׳ . כי כיון שאינו עושה פרי אחיזהו היא בקליפה מצא מין א ח מינו לכן לא י ב ו א בקהל ה׳ ודוק ״ א כןיני ערך סיני ע ד י ף .הכי איחמר בסיף הוריוח .דפליגי ה ה ם אי סיני עדיף או עוקר ה ר י ם עדיף .שלחו מ ח ם סיני עדיף .והס שני מעלוח במהוח ה ח כ מ ה .יש מי שלימודו שלם עדן מקדש סעי שלם ובקי מחד בבדייתות ודינים .ויש מי שהות הריף ומהיר לפלפל ולהקשות ולתרץ .ויש עוד מעלה א ת י ת לעשות משלים ועניינים ללמד ד ע ת את ה ע ם ובזה פי׳ הרב מה״רי תאזין ז״ל פסוק ויותר שהיה קהלת חכם וכי׳ .פי׳ אף שהיה קהלת שקיהל כל החכמות וכל העניינים .זה סיני .ועוד היה תכם .הדי זה ע ו ק ד הדים .ע ו ד למד ד ע ת את ה ע ם וכו׳ תיקן ד ב ש משלים הרבה וריק ״ ל פ י ולדעתי ״ יש לרמוז שלשתן בר״ת ח כ ״ ם ״חריף ״כלול ״ממשל משלים ודוק ״ ערך סכנה א כשהאדם ב ס כ נ ה ת״ו .עוב להזכיר זכיותיו .כן כתבו משם רבינו הא״רי ז״ל ״ ובזה יבוא על נכון מ״ש דוד תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מלוחיך לא שכחתי ודוק ״ ערך כלם גי׳ עניה ע ם הכולל .כי מרח העניה היא סלם לכל המדיח הטובות כמ״ש דבש לפי ״ ז״ל .וכן אמר רי״בל ענוה גדולה מכלם ״ א ערך םמ״אל ולילית א כמדרש והסירותי א ה כפי מלמד שכיהנה רשוח למחבלים לחבל ״ ע ״ כ .והוא תמוה ופירש הרב הקדוש מ ה ״ ר ר שמשון מאיסטרפולי ז ל ״ ה ה .שיש שס קדוש והיא כ£״י המפריד בין פלוני ופלונית ורמוז בפסוק ״לפיו ״סביב ״מעשה ״אורג ר ״ ת ס מ ״ א ל .כ פ ״ י ש ס קדוש .״תחרא ״יהיה ״לו ״לא ״ י ק ר ע ר׳׳ת לי״לית .וזהו שאמר והסירותי את כפי המפריד ואז ניתנה רשות ע ״ כ ״ ולענ״ד זהו רמז הפסוק ״יתפרדו ״כל ״פועלי און .ר ״ ת כפי הוא המפריד בין פועלי אין שהם פליני ופלוכית ״ ב א ב ן .כי ידוע כי סמ״אל בהוא יצ״הר נקרא וזהו ג״כ רמז על ״כפיס ״ישאונך ״פן ה ג ו ף אבן דכתיב והסירותי א ת לב ה א ב ן . שם רמז כי השם הקדוש כפ״י הוא המפריד בין פ ׳ ופלונית לבלתי ת ת רשות למתבל וזהו פ ן ח ג ו *1כאק מ ר מ ה .כי ו ד ו ק ״ ידיע מ״ש ובדרך זו יומתק לחכי פסוק פיך שלחת ב ר ע ה ולשונך תצמיד המקובלים כי ע״י הזנוח גורס חיבור וזיווג פ ׳ ונוקביה כי כמו שהוא השהיה דרכו לבורוח נשברים שלא במקום הקדש .כי ה פ ׳ מזדווג ע ס הפלונית שהיא בורות נשברים דלבחר דעבדא ניאופין יהבא שיורק לבעלה כמ׳יש ב ז ו ״ ה ק .ולכן כ ח ב מרן הא״רי זל״הה שצריך לומר בוידוי טפלנו שקר ו מ ר מ ה .כי על ידי חטאו מחבר שקר שהוא ksc עח •לילית מקדם צד שהוא ס מ ״ א ל ע ס מ ר מ ה שהיא לי״לית .וידוע כהזנות נקרא ד ע ה כמו כ ח מ ר יוסף ואיך אעשה ה ד ע ה הגדולה ה ז א ת .וזהו דמז ה פ ס ו ק .פי״ך שהוא השס הקדוש כפ״י ה מ פ ר י ד בין פלוני ופלונית שלתת ממקומו בשביל ה ד ע ה שעשית שהוא הזנות כדכהיב לעיל מניה ו ע ס מ נ א פ י ם ת ל ק ך .וע״י כך גרמת חיבור פ ׳ ופלונית .וזהו שסייס ולשונך תלמיד מ ד מ ה .כי ידוע מ״ש המקובלים שאין אדם פיגס בדית ה מ ע י ר אלא א״כ פ ג ם בדית הלשון .ובזה פירש ה ר ב חיד״א זל״הה אמרתי אשמרה דרכי .שהוא שמירת ברית ה מ ע י ר שנא׳ כי השתית כל בשר את דרכו .התיקון היא שאהיה נשמר מחכיוא בלשוני .וזהו שאמר מי ג ד ם שעם מנאפים ח ל ק ך .כי כבר ולשונך שפגמת הוא הגורס לך ניאוף שעל ידו תצמיד ו ה ח ב ר מ ר מ ה שהיא להעעות בני אדם להוליכם דדך עקלתון ומראים להם דדך ישר ו י פ ה .וכפר או אישפיזא והוא שקד וכזב .ומוליכים אותם ליער או לאגמי מים ואח״כ שוחקים וקולם נשמע למרחוק ״ ע מ ק המלך ד׳ ק״ל ״ א סממני ה ק ע ר ת .ה ס י״א ניצוצי ז׳ מלכים ד מ י ת ו .וד׳ אהודים דא״וא שנפלו בקליפת נ י ג ה .ולכן כשמקעירים א ו ת ם שורפים הסיגים והרות תשיב אצ האלהיס ומתים הקליפות לכן היא עוצרת ה מ ג פ ה ״ דבש לפי משם מאורי אור ל ה ר ״ מ מ ז״ל ״ א סנחרב א מ ר שישרוף הכרובים והארון שהם בועתיס ב ו .לכן שמעו שירה מכי התיות ונשרפו מקול כרובים ״ סודי רזי ״ £ D n . בזוהר פ׳ בשלת ד׳ ס ״ ב ל א ליבעי ליה לאיניש לבשלא מן יומא ליומא אתרא אלא דבר יום ביומו ו כ ו ׳ .ימאן רבעי ושאיל מזוני בכל יומא ויומא ההוא איקרי ברא מהימנא ברא ד ק ״ ב ה .ר ׳ ייםא ס ב א לא אתקין ס ע ו ד ת א ע ד דבעי ב ע ו ת י ה קמי ק ב ״ ה .הוה מ ח כ ה שעתא תדא א מ ר הא עידן דתתייהיב .מבי מלכא מכאן ולהלאה אתקינו ס ע י ד ת א ״ ע״כ ״ ב סעודות עדן כ סעודות סעודה מקדם שבח ח ס יקיימה כ ת ק נ ם מצילות מניהנס ומחבלי בל משיח למלחמת גיג ומגיב ח ם יהיה ט נ ת ו לקיים מציה עונג שבה דוקא כמש״זל ״ מד׳ קדמוח ״ ערך ספר תורה א כשכתב משה רבינו ע ״ ה ספרי ח י ד ה ביום סילוקו ידד גבדיאל ולקח ס ״ ת והוליכו לרקיע לפרסם ולהודיע גדולתו של מ ב ה ד ב ״ ע ה והצדיקים אשר במרום קורין ב ס ״ ת זה בשבח ויו״ע ובשני וחמישי ״ כן כה5ו בעלי התום׳ פ׳ וילך ״ ב הרמ״בם ז״ל כירח ה ר ב ה להגיה ס ״ ת בפתיחות וסתומות והגיהו מ ס ״ ת שבמצרים שהגיהו בן חשד .כ״כ בחיבורו הל כוח ס ״ ה פ״ח .ואח״כ ידע ה ר מ ״ ב ם שבמלכוח בורגונא נמצא ס ״ ח מכ״י הקדש עזרה ה כ ה ן .והלך לשם ומצא כל הפרשיות פתוחית וסתומות מכוונות ע ם ספרו אשר כהב במצרים וטרח והעהיק מ ס פ ר עזרא כל תיבות חסידות ויתירות ותיבית גדולות וקטנית ומשונות ומהיפכות כדי לעשוח ס ״ ח ה ׳ בלי ח ס ר ו י ה ד .ואח״כ כחב ס ״ ה כ ד ה .וממנו הכל מ ע ה י ק י ס .ושמח מ א ד וקבל לעשות יום משחה ושמחה בכל שנה ביום אשר מצא ס פ ר עזרא ״ כן הוה בחומש שנדפס באמשטרדם ע ם דבק טוב וספר החינוך פ׳ ויחי באורך ״ 3הנותן ס ״ ה חדש לביח ה כ נ ס ה בעצרת כאלי הקריב מ נ ח ה חדשה לה׳ בזמנה ״ מדבר קדמיח משם הרב עולליה א פ ר י ם סי׳ ק ״ מ ״ ד אין להגלות־ס״ת אפי׳ מבית הכנסת לביח ה כ נ ס ה אחר ״ זיהר פ ׳ דחי ד׳ רכ״ה ע ״ א ״ ערך סתם יינם א ה*מות ה ס ת ם יינם איני זוכה ל ג ״ ע .כמ״ש בזו״הק פ׳ שמיני ד׳ מ ׳ .מאן דשתי ליה א ס ה א ב ולאו הוא מסיטרא דישראל וליה ליה חילקא ב ע ל מ א דאתי ומלבד זה נלכד בכמה חרמוח שהחרימו גאוני ב ח ר א י .כמ״ש בס׳ יין המשומר .ובס׳ קב הישר פ ׳ ע*ו כחב משם הגאונים שמחגלגל בחמור ״ דבש לפי ״ ב השותה ס ח ם יינם מ ע ב י ר צלם אלהים ח״ו ואינו יוצא מהעולם ע ד שיעשה עבירה ע ס גויה .ו מ ג ע אסור כמו החילת פיתוי נחש לחוה ב מ ג ע ״ דבש לפי משם הרב י ע ד י ה דבש ״ אית ע ץ עדן מהדם צה עגל אות עין ערך עגל א בין נזמי הזהב מצא אהרן ציץ של זהב ח ק ק .עליו שם וצורת עגל ואותו לבד השליך באש שגא׳ ואשליכהו באש ולא ואשליכם ״ ם פרקי ר״א פ ׳ מ ״ ה ״ אלו לא נעל אהרן את הזהב מיד יינים ויומברום אלא היה מצוה אוחס שיניחו על האיץ והיה נועל מן הארץ לא היו מצליחים בכשפיהם .אבל הכתוב מ ת ר ע ם עליו ואמר ויקח מידם ולכן הצליחי במעשיהם ״ א במדרש ילקוע חדש משם הזוהר ״ ערך עגלות א ב כ י ר .כשדאה יעקב את העגלות אשר שלח יוסף א מ ר ה א ודאי יודע אני שלא ח ט א באשת פועיפר ״ ולענ״ד מדרש תלפיות ״ והוא ת מ ו ה ״ ני־אה לפרשו יעל דדך מ ה שפי׳ הגאון מוה״רר העשל ז״ל מ ה שאמרו במדרש וידא את העגלות אלו עילות צב שהביאו הנשיאים לחנוכה ה מ ז ב ח .ע ״ כ . ופי׳ הגאון הנז׳ ז״ל דאמדינן בשבת ד׳ מ ״ ע דע״ל מלאכות כנגד מלאכה ומלאכתו שבחורה ו מ ס פ ק א ליה א ם ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מן המכין .והמלאכה היתה דיס פירושו דקשתלים ע ב י ד ת א .או והמלאכה היתה דיס מן המנין וא״כ ויבוא הביתה לעשות מלאכתו לאי מלאכתי ממש אלא לעשות צרכיו נ כ נ ס .אבל כשראה עגלות הנשיאים שלא הביאו נדבות למשכן שכבר הביאו ישראל די והותיר .א ״ כ והמלאכה היחה ד י ס .מוכרח שפירושו שלימת עבידתא ואינו מ ה מ נ י ן .וא״כ ויביא הביתה לעשות מלאכתו היא מהמנין ופירושו מלאכתו מ מ ש .וא״כ רב עיר יוסף חי עומד בצדקו .ודוק .ודפ״חח ״ ובזר, יביא על נכון גם מדרש אבכיר הנז׳ כי כשראה יעקב א ח העגלוח .נזכר מ ה ע ג ל ו ת שהביאו הנשיאים שמהם מוכח כי ויבא ה ב י ח ה לעשוח מלאכהו מלאכחו ממש. א מ ד הא ודאי יודע אני שיוסף לא ח ע א באשה פיעיפר ודוק ״ ערך עדשים א עדשים שאוכלים ב ע ״ ב .יען כי העדשים מרבים מרה השחורה ו מ ו ס י פ י ם י ג ו ן . לכך אני איכלים איחס להוסיף יגין על חרבן ביה המקדש ״ מפרשים ״ ב כת3 עדן מקדם עדשים , ב ס ה נ ה ג ה ה ה ד ס .ירגיל לאכול עדשים החד לכלבים יוה כ מ ו נ ע ה ה כ ר ה מחוך ביתו .דגים טובים לחולי מעיס .טחיל יפה לשינים וקשה לבני מ ע י ס ״ 3 ערך עולם הבא י א לעת ד יהיה מנותח הגלגלים שלא יתגלגלו במרוצה גדולה הלח בנחה עד שיהארכו הימים ויהגדלו הזמנים עד שיהיה יום של איהי זמן כשבוע החד שלנו. וזה יהיה מ א ה שנים .ואח״כ יהיה כל יום כשני שביעים מ א ה שנים א ח ר י ה .יאח״כ יהיו מ א ה שנים כל יום כחדש שלט .וכן יוהד יהיו כופלים יהילכים ״ שכחה לקט בשם ס׳ החמונה ״ י 3לעת ד י ת מ ע ט ו הדורות ממיעוט למיעיט עד שיהיו שבעים נפש זכוה י ט י ב ו ת . ומשם עד לי״ב אנשים .ומשם לשלשה ע מ י ד י ם .ומשם לנח וחניך .ומשם ע ד אדם הראשון אימר מזמיר שיר ליום השבה מניחה לחיי ה ע ו ל מ י ם .ואז הילך הרדם אל ביח עילמי אשי־ לוקח משם כשבא הכל כן ילך ״ שם ״ ערך עומר א מי שאיני סיפר ה ע ו מ ר איני בכלל טהורים ואין לו חלק בהורה הקדושה תולעת יעחב .ואמרו רז״ל בכמה מחימיה כי מציה עומר מ כ נ י ע ע מ ל ה ״ מדבר קדמוח ׳׳ ערך עון א די עיטתינו רבו למעלה ר א ש .כי כשמתפלל ה א ד ס א ס יש בו ע ו ן .השטן מביא דמותו שהיה לו בשעת החטא ומשים העין על ראשו .ת ט א ת נעורים על דמות נ ע ו ר י ם .ותטאת זקנים על דמות ז ק נ י ם .וזהו שתה עינותינו לנגדך עלומינו למאיר פניך א י ט אומר עין עלומינו .אלא עלומינו בעצמם ״ שכחת לקט בשם סירי רזי ״ 0ערך עונג א רםי יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו העניגי העו״הז מונעים ממנו תענוג* ה ע ו ״ ה ב ״ אביה דר״ ן פ׳ כ״ח ״ 3אמר* חז״ל כל ה מ ע נ ג אה השבה ניתנים• לו נחלה בלי מצרים .ופי׳ מ ה ״ ר מ אלשיך ז״ל לבל יאמר אדם אני יש לי עונג לשחוק ולדבר נבלה וכיוצא וזהו ע ו נ ג שבח אצלי .הבל יפנה פ י ה ו .כי צריך שדבריו ומעשיו יהיו עונג לשבח ולא צ ע ר .ובחון. לשון הזהב שאמרו כל ה מ ע נ ג אה״יהשבה ולא אמרו ה מ ע נ ג עצמו בשבח ״ עכ״ד ״ ערך עונש עדן מקדם צו עונש ערך עונש א גם ענוש לצריק לח ט ו ב .כל המעניש חת הרביס מ ע כ ב ה מ ש י ח .ו א ״ ע פ שיש רשות לת״ת לנדות לכבודו אינו שבת לת״ת להיות נוהג בדבר זה כי חם להעלים עיניו מ ע י נ י ע ם הארץ .וכן אמר שלמה בחכמתו גס אל כל הדברים אשר ידברו אל ת ת ן ל ב ך , וכן היה דרך החסידים הראשונים היו שומעים ח ר פ ת ם ואינם משיבים .ולא עוד אלא שמוחלין למחרף וחכמים גדולים משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו ולא החרימו לכבודם וזי דרכם של ת׳יח הראויים לשתוק כשמתרפין או מבזין אותם ב ס ת ר .אבל ח ״ ח שביזוהו או חרפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו ואם מחל הוא נענש מפני שהוא כזיון ה ח י ד ה .אלא ניקם ונוטר כנחש ע ד שיתחרטו ויבקשו מחילה ממנו ״ ס ״ ח סי׳ ס״ז ״ 3 אין לאדם לומר אני בן גדולים ותעניש את חבירי .יש אפילו ע ם הארץ שנולד בככב מאדים שמעניש ונענשים על ידו .ויש שהשעה משחקת לו והוא עושה רעות בטובים ירואה בשינאיו מה שחפץ .לכן לא יתנשא אדם לומר אני אעניש ומי יודע שמא הוא יענש ״ ג ״ ס״ח סי׳ ת ג ז ״ אין ב״ד של מעלה מענישים אח האדם פתיח מבן עשרים כן אמדו בב״ר ובפ׳ ר ׳ , עקיבא ובזוהר הקדוש בכמה ר י נ ת י .והקשה הגאון מה״רל מ פ ר א ג דבן י״ג שנה חייב בכל המצות ואיך יקריב ת ט א ת והלא תלמוד ערוך היא דאין תייב ת ע א ת אלא על דבר שחייב על זדוני כ ר ת .ובן י ״ ג שנה אינו חייב כרה ע ד בן ע ש ר י ם .דב״ר של• מ ע ל ה אינם מענישים עד בן עשרים ״ והירץ ה ר ב חי״דא זל״הה ע ״ פ מ״ש הרב זרע ברך ח״ג פ ׳ וירא .משם ה ר מ ״ ע ז״ל .שכשהשכינה למעלה אינו מעניש עד בן עשרים .אבל כשהשכיגה ל מ ט ה הוי כב״ד של מ ט ה ונענש האדם מבן י״ג .וא״כ בבית המקדש שהיתה השראת שכינה יש עינש גם לבן י ״ ג ויש כ ר ת .ולכן מקריבי ת ט א ת .זת״ד ״ ן ל י אני הצעיר נראה דקישיא מעיקרא ליתא דמ״ש ב ג מ ׳ דאין חייב ת ט א ת אלא ע ל דבר שתייב על זדונו כ ר ת .לאו למימרא דדוקא א ם הוא עצמו תייב על זדונו כ ר ת . דתידוק מינה רבן י״ג שאינו תייב כרת איך יקריב ת ט א ת אלא הכונה דאין תייב ת ט א ת בין ק ע ן בין גדול רק א ם הדבר ההוא תייב על זדונו כ ר ת .פי׳ שיש תיוב כרת בעבירה ה ה י א א ם יעשה אותו מי שתייב כרת בב״ד של מ ע ל ה .וכאן יש חייב כרת בדבר זה בגדול .אבל בדבר שאף אם יעשה אותו מי שהוא גדול אין בו כ ר ת .אין בו תיוב ת ט א ת לא לקטן ולא לגדול ודוק ״ מיתת ה נ ע ר י ם פחית מבן עשרים ולמעלה מי״ג ש נ ה .עיי׳ בזוהר תדש דפוס אמשטרדם ד׳ י ״ ט ע ״ א ״ ערך עדן מפןדם־ עדא ועז״אל ערך עורב א עורב הוא מוכן לשליחות לבשר בזמן הדבר ב ״ מ .וצפור דרור לעצירת ה מ נ פ ה . ולכן כל ימי ה מ ג פ ה .אינו נראה ותינו נמצא בעיר ״ ילקיכי חדש ״ וכן כל הבריות אפי׳ תולעים מוכנים לבכורות .והנץ לבכורות ט ו ב ו ח .ולכן כתיב בחרבן מ ע י ף השמים ע ד 5ה מ ה נדדו הלכו ״ ב 11עורבי*• ס ׳ הכונות ״ שואלים מ ע ר מ ה ק ״ ב ה והק״בה עונה אותם בשכר בלמדו קבורה לקבור את הבל ״ א עז״א ילקוט חדש ״ ערך עדא ועז״אל ועז״אל כשנפלי מן משמים .עז״ א נתאמץ לחטוא נגד ה ק ״ ב ה הושיבו ה ק ״ ב ה בהרי חשך .והחשיך עיניו לגמרי .אבל עז״אל שלא ח ט א כל כך הישיבו ה ק ״ ב ה ג״כ שם אצל עז״א אבל יש לו אור ואין לו חשך כל כ ך .ועל זה נאמר נופל זה ע ז ״ א שנפל עמוק בחשך .וגלוי עינים זה עז״אל שנגלו ע י נ י ו ״ ילקוט חדש בליקוטים ״ ערך עז פנים א ען פ ט ם .ר ״ א אומר מ מ ז ר .ר׳ יהושע אימר בן ה נ ד ה .ר׳ עקיבה אומר ממיר ובן ה*דה .פ ע ם אחת היו זקיניס יושבים בשער ועברו לפניהם שני חינוקוה. א ח ר כיסה את ראשו ואתר גילה את ראשו .זה שגילה את ראשו .ר׳ אליעזר אומר ממזר ר ׳ יהושע אומר בן ה נ ד ה .ר ״ ע אומר ממזר ובן ה נ ד ה .אמרו לו לד׳ ע ק י ב ה היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך .אמר לדם זה אני א ק י י מ ט .הלך אצל אמו של חינוק ו ר א ה שהיהה יושבה ומוכרח קטניוח בשוק .אמר לה אס אח אימרח לי דבר שאני שואלך אני מישיאך לחיי ה ע ו ״ ה ב .א מ ר ה לו השבע לי .היה רבי עקיבא נשבע בשפחיו ומבטל בלבו. א מ ד לה בנך זה מ ה ט י ב ו .א מ ר ה לו כסנכנסחי לחופה נרה הייתי ופירש ממני בעלי .ובא עלי שישביני והיה לי בן ז ה .נמצא החיניק ממזר ובן ה ג ד ה .אמרו גדול היה רבי עקיבא כשהכחיש את רבוהיו .באוהה שעה אמרו ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר גילה סודו לר׳ ע ק י ב א . בן יוסף ״ א מ ס כ ה כלה פ ׳ ג׳ הלכה ב׳ ״ מציגו ערך עיטוש שהק״בה עושה כל מ ה שגוזרים הצדיקים .א ב ר ה ם גזר על ה ז ק נ ה . יעקב עדן מקדם צז עין הרע י ע ק ב על החולשה .לפי שעל י ע ק ב היה אדם מ ח ע ע ש ומת ולכן כשמתעכוש האדם אומרים לי חיים עיביס מכלל ד פ ע מ י ם לא היו ח י י ם .ובא יעקב ואמר מחיך שאדם מ ח פ ת א ו ס יש מחלוקת בין הבנים אבל יהא אדם תולה ויצרים לבניו על נכסיו .יצחק גזר על היסידין £יהיסרו הבריות ויעשו תשובה ״ ילקוע תהלים ״ ערך עין הרע א אמרו ז״ל בברכות ד׳ נ ״ ה .האי מאן דדתיל מ ע י נ א בישא לימא אנא מ ז ר ע א דייםף קאחינא דלא שלעא ביה עינא בישא .והקשה הרב חי״דא זל״הה בס׳ דבש לכי .איך יאמר כן כל איש ישראל שאינו מ ז ד ע א דיוסף והכתיב דובר שקדים לא •כין לנגד עיני .וכתיב מ ד ב ר שקר ת ר ת ק .ואיך ילמדוהו חז״ל לשקר ותו איך יועיל השקר יעי״ ש מ ה שתירץ ״ ולי נראה שכיון שכל מתשבתו של יעקב אבינו ע ״ ה היתה ב ר ח ל .וכמו שכתוב בני דחל אשת י ע ק ב ו כ ו /מ ה שלא אמר כן בשאר נשיו .א׳יכ גם שאר בניו בני רתל מיקרו וא״כ כל בגי ישראל בגי יוסף מ י ק ר ו .וכמו שכתוב גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף ס ל ה ואל ת ת מ ה דלא מיקרו בני בנימין כי גם בני בנימין בני יוסף י ר ק ד ו . כמ׳׳ש חו״ל שיוסף ה י ה ראוי להעמיד י״ב שבעים כי זיו איקונין שלו דומה לאביו .אלא שעשרה כייפין דאיזדריקו מיניה כאשר ח ב ע ח ו אשח פ י ט י פ ר .נעדרו ממנו עשרה בניס והוליד רק שנים וזכה ב ה ם בנימין שהוליד עשרה ב נ י ס .ולכן בנימין קראם כלס על שם אחיו .אח׳ וראש וכו׳ .נמצא שבני יוסף מ י ק ר ו .ודוק ״ 3 מי שהיא נדיב ועין טיבה אין שולט בו עין ה ר ע ״ הרב כלי יקר פ׳ חיי שרה ״ וזהי שאמר הכחיב מ ה יפו פעמיך ב נ ע ל י ם .ואל תתיש שמא תשליט בך ע י ״ ה ר ג י כיין שאת בה נדיב יכול אני לשבח אח יופייך ולא הזיקך עין ה ר ע ״ ודוק ״ ערך עלינו לשבח א עלינו לשבת תיקן יהושע בן נון שבא מיוסף הצדיק ע׳׳ה שנק׳ שור .וכן עלינו לשבח גימ׳ שור .וחיקנו בזמן שיבש יריחו וסבב אותה ז׳ פ ע מ י ם ובכל פ ע ס הזכיר שם אחד משם מ ״ ב .והשם הראשון הוא אב״ג ית״ץ גימ׳ עלינו ל ש ב ח .שעשה לגו ה נ ס ע׳׳י שם מ ״ ב וזהו סיד לעושה נפלאוח גדולוח לב״דו גימ׳ מ ״ ב .שכל הנסים והנפלאות שעישה לני ה ק ״ ב ה היא ע״י שס מ ״ ב ״ דבש לפי משם ליקוטי גורי הא״רי כ״י ״ ב על עדן ב מקדם עם הארץ על נן נקיה לך יכי׳ ע נ ן :י ש ב ע יהידה ת י ק נ ה .ב5עה ש א מ י לו יהושע בני שים נא כבור לאלה׳ ישראל והן תירה תיקן ״על ״כן " נ ק ו ה ל ך .ד ״ ת עכ״ן ״ מקיר ערך עם הארץ א עמי האיץ הם כמדבר שאיני מנדל פירור .ויש להם זכוה בשביל שעונים אמן וזהי ימדברך נאיה ״ אגדחא דבראשית בם׳ שתי ידוה להר״מדל ״ מ ד ב י קדמות ״ ערך עמלק א עמלק מכשף היה יבחר לאנשי מלתמתי אנשים שלא ייפלו למות בשנה ה ה י א . לכך א מ ־ משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם לכך נאמר רחליש ״הישע את עמלק יאת ע מ י אבל לא ה ר י ם ״ ר ׳ בחיי פ ׳ בשלח ״ 3מלחמה 3זכור לה׳ בעמלק לכן השלל אסיר ב ה נ א ה .ובזה ת ע א שאיל .לכן בזמן מרדכי ו א ס ת ר בבזה לא שלחו את ידם ״ שם ״ את אשר עשה לך ע מ ל ק .יש במלת זכור ע ע ם זקף גדול .וכתבו המקובלים שראוי בין לש״ץ כשקורה בצבור בין ליחיד לכוין ב ט ע ם זקף גדיל :ן שעל תיבה ז כיד דיעיל ך בין הרין יודין ויהעביד א סוד אילנא ד ח ״ בין הרין י׳ י׳ מיס נגמ כ העליונים איר נביעי דלא פסיק יאז י א י י ל ז כ י לה י ג ב י ש י י^ל• ע״נ ״ ולדעתי* בא לרמיז ג״כ ב ט ע ם זקף גדול שהיא הרין יודין ע ם ו׳ גימ׳ כ״ו כ מ ס פ ר שם הו״יה ב ״ ה .ואמרו רז״ל אין השם שלם עד שימחה שמו של ע מ ל ק .ולכן זאח ה ה י ה למזכרת לשוב בחשובה להעביר ממשלח זדין מן הארץ ולמחיה אח זכר ע מ ל ק ואז יהיה השם שלם. ולכן בא על חיבה זכיד ע ע ם זקף גדיל שעילה כ״ו כ מ ס פ ר השם שלם ״ ידוק ״ ערך ענוה א כל זכיות שאדם עושה ואין בו ענוה כמו הבשיל בלא מ ל ה .וכל ענוה שחין ב ה יראת שמים כמאכל בלא תבלין ״ כ ׳ענוה ס פ ר חסידים סי׳ ע״ו ״ רבו מ א ד מעלוחיה ונזכיר קצהם בקיצור. כאלי הקריב כל הקרבנית פ ל ס . ע ץ על כל פ * • א נעשה מ ר כ ב ה לשכינה. ג אין חפלחו נ מ א ס ת • 2 ד מעבירין לו ה תפלתו מתקבלת כשהתפלל על צרת צבור .ו אין ס ט ״ א שולטת ב ו . \ איני בא בגלגיל. ח הלכה כ מ י ת י . ט תירה ניתנה לו ב מ ת נ ה .י לגבי ד ד י ה ליכא מענת עדן מפןדם צח ענוה ט ע נ ת מי הקדימני .ולפי דברי דז״ל בחנחומא זהו ע י ק ר ה י ה ד ו ת .ובלח ענוה חבוב מ כ ר י יאכ״מל והיום קצר ויהי הק״צר אמיץ ״ ג מדבר קדמות ״ אף א ם נגזר על הארס מ י ת ה .על ירי הענוה מתבטלת הגזירה .וכן א ס נגזר עליו מ י ח ח ה ב נ י ם .ע״י הענוה מ ה ב ט ל ה הגזירה ״ דבב לפי מ ב ס אדניה החיים מזמיר קי״ן ״ ד ענן במילוי עין נון וו גי׳ ר מ ״ ח .כי מי שהוא ענו בודאי בהוא מזרע אברהם בעילה ר מ ״ ח וכחיב ביה ואנכי ע פ ר ו א פ ר .אבל כשיהיה ענו במילוי פי׳ כשלימות. כלימר ענוה כת־ןנה ולא מזוייפת בזה תעמוד לו זכות א ב ר ה ם א ע ״ ה ודוק. H * צ י נ ן שלשה שנשתבחו במרת ה ע נ י ה .והס א ב ר ה ם שאמר ואנכי ע פ ר ו א פ ר .ומשה שאמר ונחנו מ ה .ודיר שאמר ואנכי תולעת ולא איש .כמ״ש ב פ ׳ כסי׳ ה ר ס .גס אמרו ב פ ״ ק דסועה כי אדם ר ״ ת ״ א פ ר ״דם ״ מ ר ה .וכשיתבונן במהות גזפו יכנע לבבו ״ וזהו לדעתי רמז מ״ש חז״ל במם׳ אבות מאד מ א ד הוי שפל רוח ר ״ ת ״משה ׳•׳אביהם ״ ד ו ד .״ מ ר ה ״ א פ ר ״ ד ם .כשתתבונן באלו הוי שפל רוח ירוק״ א ערך עני 3שהאדם נצרך לבריות אם יכיל לעשות שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מ ן הצדקה אל ילך ליתדיס לבקש .כי מ ה שנותנים מן הכיס של צדקה לא יכאב לב על זה .אבל מ ה שנותן היתיד .שמא יצעער על הדבר שמוציא מידו פשוע א ח ד וכמיציא דמו ה ו א .ולאחר שפסקו לו לא יערית יותר .אבל קודם לכן יגיד עניותו ודלותו ״ ם׳ חסידים סי׳ שי״ט ״ 3 עני הוא מחלק מ ד ת הדין .והעשיר הוא מתלק מדת ה ר ת מ י ם .לכן בתת העשיר צדקה ל ע נ י .הוא משתף מד״הד ע ם מדת ה ר ת מ י ם .והשיתוף הזה הוא קיום ה ע י ל ס ״ מפרשים ״ iהעני ד ענידת ה הל! בשכר עוניו ניצול מדינה של גהינס דכתיב יחלץ עני בעוניו ״ גמ׳ יבמות ״ מועלה להעלוה ר פ ״ ח ניצוליה ״ עיי״ל אוה די״ש ערך ר פ ״ ח ״ חלה לחם לעניים כאלו הקריב כל הקרבנית וז״ש אח קרבני לחמי לאשי. העניים שנידונים באש ״ מ ד ב ר קדמות בשם רבינו א פ ר י ם בפי׳ ע ל ה ה ו ר ה כ״ י ״ ערך ע ן <! ! מסדם עצרת ערך עץ א ^IpnV ה׳ נין יי־לך חל המיס וימתקו ה מ י ס .ויורהו מ ז ו ויורו המורים השליך לו ה ק ב ״ ה עץ מ ג ״ ע ומרוב מתיקיח העץ השליכו במים ו נ מ ת ק י .שם שס לו חק ומשפט כלומר בכל מקיס שבאי למים מריס זירקין אותי עץ ו מ ה ר פ א י ן .ושם ניסהו לאותי עץ שהיה ברוק ו מ נ ו ס ה .וכל חולה שהיה שיתה מ ה מ י ם מ ת ר פ א לכך ס מ ך כי אני ה׳ דבש לפי משס רביני א פ ר י ס בן רביני שמשון בפי׳ ע ה ״ ת כ״י פ׳ בשלח ״ רופאך ״ ערך עצרת א שבועית נקרא בלשון חכמיס ע צ ר ת .והר״מז ז״ל פ ״ א דשביעיח האריך לתת ^H- ל"~ טעס ע ת לי • ואני הצעיר נלע״ד ששם זה נגזר מלשון עוצר רהיינו שעינרת איזה ד ב ר .והוא כי ידוע שאין תבלין לבטל ה ס ט ״ א ו ב פ ר ט פלונית כי א ס ע ס ק ה ת י ר ה .ו מ א וראה מפלאות ת מ י ס רעים כי איתיות ע צ ר ה .ה ם כסידרן באותיות אלא שמרלג יניטל י ז י ז ת שמדלג הם איהייה י ן 5נ י ז י ס פק׳׳ש כ ז ה "V פ"צ ק ״ר ש ״ךן וכשתתבונן באותיות ה נ ע ל מ י ם עולים פ ״ ה גי׳ ליליה .שע״י ה ה ו ר ה שניתנה בחג הקדיש הזה היא עיצרה ימטלמה הפליניח ימבטלח שליטחה .כי מי שאיני עוסק בהורה נאמר בי ולמה תשגה בני בזרה ותחבק תיק נ כ ר י ה .אבל ע״י ע ס ק התורה פתיה איחה פ ח ״ י ס .פ ט מ ה לחצאין .׳נעשית איברים איברים כמי שהיא נפרדת בין אותיות ע צ ר ת .ודוק ״ ערך רבי עקיבא א דבי ע ק י ב א היה בעקב עשו כי ירד בתיך ע י מ ק הקליפה ויעקב העלהו משם בידו יז״ש וידו איחזח ב ע ק ב עשי ״ שערי שמיס משם ס ׳ הגלגולים ״ *HH לדעה׳ מ״ש ויפיזי זרועי ידיו מידי אביר י ע ק ב כי כמו שיעקב היה שטנו של עשו להוציא בלעו מפיי היא ניציץ רבי עקיבא שהיה ב ע ק ב ו .על ידי ידו שהיחה אוחזת ב ע ק ב עשו .וזהי מידי אביר יעקב .פי׳ בשביל ידו יצא ד׳ עקיבא מ ע מ ק י הקליפה .שאוהיית אב״יר ׳ ע ״ ק ב ה ם איח״־וח ר״ב׳ ע ק י ״ ב א .כן יוסף היא שטני של עשו כמ״ש חז׳יל .יזריעים מ מ נ י ׳עמודו לאבד זרעו של עשי .יכמ״ש ה כ ח ו ב ו ה י ה ביה יעקב אש וביה יוסף להבה ובית עשי לקש .ונ״ל שלכן נגזר על ר׳ עקיבא שנהרג .לפי שהיה ב ע ק ב עשו שהם רגלי ה ק ל י פ ה דכהיב בה דגליה יורדוח מ ו ח .ודוק .וא״ש הה״יב ״ ערך עקידה א אלמלא זןדן א ערבח מקדם צט ^מלא עקידה יצחק אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון נ ח ל ת ו מרוב דקדוק הדין .ד״ל כ ע ״ י עקידה יצחק נ כ נ ע ונכפף למעלה מדת הדין ח ח ה מ ד ת הרחמים ״ מדבר קדמות מ ב ס צמח דוד ״ ערך ערבה & סוד ה ב ע ת ע ר ב ה ביום ה ו ״ ר .כתב מרן ה א ״ ר י ז ׳ ׳ ל ש ל א יקח לערבה רק חמשה גבעולין .כנגד חמשה גבורות מנצ״פך ייחביכי ב ק ר ק ע ויכוין כ ך .הכאה א ׳ מ׳ דמנ״צפך נ כ נ ס גבורה ראשונה ביסוד ה נ י ק ב א .וזהו בהורדה ידך יתבעה ב ק ר ק ע שהוא ייסוד ד י ד ה .וחכוין בשם יו׳׳ד ה״א וא״ו גימ׳ ע״ל ס ״ ח חבי״כי תבי״ע יל״א ברי״ך ובשעה ה ע ל א ת ידך חכוין כי ע ר ב ה גי׳ עז״ר וגי׳ זר״ע .שזהו הכנה שהעלה מחר ב ע ח הזיווג מ״ן לקבל מייןדכירין שהיא נושקת אותו בסיד ע ר ב ה דומה לשפתים .הכאה ב׳ נ׳ דמני׳צסן כבירת שנית וכו׳ .הכאה ג׳ צ׳ דמנ״לפך גבירה שלישית וכו׳ .הכאה ד׳ פ׳ דמנ״צפך גבורה רביעית יכי׳ .ה כ א ה ה׳ ך׳ דמנ״צפך גבירה חמישית וכי׳ .יתכוין כי ע ״ י תבעית אלו נכנסו הגבירות ביסיד ה נ י ק ב א .יע״י הכאות אלו נתמתקו והוקל היקף הדין ״ ע ״ כ ״ ערך ער ואונן א עד ואינן .ער נתגלגל בזרת .ואינן נתגלגל בפרץ .ולכן בעי למיפק ז י ת בקדמיתא משים דהוה בוכרא ״ א הנכנס ס פ ר המגיד למדן ז״ל ״ ערך ערכאות בערכאות של גויס או בבית תפלתם וכיוצא היא נאחז בכנפי ה ס ע ״ א הרב חסד ומעמאין איתי מ ע ע מ ע ע ולא ידע כי בנפשי הוא ״ ל א ב ר ה ם עין הקורא נהר ס״ז ״ ערך עריות א אמרו ב ב ״ ר פ ׳ ע ״ ו .התשה נמשלה לגפן דכתיב אשתך כגפן פ ו ר י ה .לימד לך שכמו שנזיר אסיר בכל אשר יצא מגפן היין וכל משרת ענבים וכי׳ כך אל י א מ ר ארם ,הואיל ואסור להשתמש באשה הריני ת ו פ ס ה ואין לי עין אי אני מנשקה ואין בי ע י ן .אלא אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל ע י ק ר .וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו ע ״ כ ״ ה נ י ג ע בה ״ וזהו שאמר שלמה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל ע ר ך עשבים עדן םיקדע עשיר ערך עשבים ע ב ״ D " J . אית ביה ח כ מ ת א סגיאה ותיליה בשמיא ס ג י .וכס הביא מ ע ב ה נודא מ א ח ד שהיה בקי בעשבים ע ״ ש .ויש עשב להחיות ה מ ת כאשד אמדו ב א ג ד ה .ועד היוס ה ע ד ב י י ס ה ו ל ט מדברות יש להם כ מ ה סגולות בעשבים .ויש עשב שמהפף ה ע ו פ ר ת או הכסף לזהב כאשר י ד ע ט מפי סופרים מגידי אמת .ויש רמז קלת סגילית העשבים ששמע מהר״חו מהא״רי• (״ל ה נ ס בשער הגלגולים ״ מדבר קדמות ״ ערך עשיר א אם ראית איש עשיר ומצליח ומתתתן ביו איש ל ד ק ואת״כ איני מצלית כבתתילה. דע לך ל פ י ש ע ו ש :ר ע ה לאותו צדיק .ועוד לפי שכשהוא מוכיתן בדברי שמיס. אין נשמעין לו ״ ס ״ ח סי׳ רע״ו ״ 3תב מהר״יל בליקיעיו ע ע ם לשבח למה רבי היה מכבד את העשירים .כי הוא 3 היה עשיר גדול ומרוב ע ט ת נ י ת ו וקדושתו היה מכבד לעשירים וראו כל ה ע ם ילמדו ממני לכבד את העשירים .ואת״כ כשיכבדו את רבי הכביד ההוא מידי דהיה לעשיר .גדול שמכבדין אותו בשביל העושר ובזה אינו נהנה כלל מכבוד התירה•״ ערך עשרה הרוגי מלבות א בזמן הריגת עשרה הרוגי מ ל כ ו ת .לא הספיק הק״בה כ״ב יכול לומר להסיפר כתוב גזירות גדולות ומכות עזות ונוראות על ס מ ״ א ל .אלא מיד נטל הוא ובס׳ שכחת לקע הביא ילקיע חדש משם המדרש ״ נייר וכתב עליו יום נ ק ם ״ משם ס ׳ ע מ ק המלך ד ע״ ל בלשון אחר וז״ל .בשעה שאמר סמ״אל כל התראות אני מקבל ע ל י ויבחרו עשרה אבירים הללו .מיד נחמלא ה ק ״ ב ה ח מ ה על םמ״אל ולא הספיק לסופר לכתוב .אלא ס מ ״ א ל עצמו נטל את הקולמיס וכתב על עצמו ועל אומתו גזירות קשות וכו׳ .ע ״ ב ״ , א מדור אות פא ערך פגם ־ הפלגה ואילך אין מעשה האומות פוגמים למעלה בספירות ח״ו כי א ם בשר ערך שלהם ״ כ״כ הרב ת ס ד לאברהם ״ פדה יעדן מקדם כן ערך פדיון הבן א שמעתי מש״דר מירושלים ח י ״ ב ב .כי קבלה בידם מזקני ש ע ר .כי כל ההולך לסעודה פריון הבן הוא חיקון גדול וכאלו ה ת ע נ ה ש״ר העניות -.ולכן זדיזין מקדימין להזדמן שם אף אס אבי הבן לא ה ז מ י נ ם .ע ״ כ .ולענ״ד שס רמז במ״ש אך פדה חפרה אח בכור האדם .כי ידוע כי הפוגם באיה בדיה קדש .הוא פוגם ב א ר ב ע שמוס ח ה ״ י ה .ולכן צריך להתענות פ״ד העניוח כ מ ס פ ר ד׳ פ ע מ י ם א ה ״ י ה .ואה״יה עולה א ״ ך זזהו רמיז הפסיק אך שהוא גימ׳ אה״יה הוא נתקן בזמן שפדה תפדה את בכור ה א ד ם ודוק ״ 3מסורת בידינו מהזקינים שקבלו מהקדמונים .כי איש אשד יקיים מצות פדיון בנו הבכור כדין .ויתן חמשת סלעים לכהן בשמחה והיו לו לגמרי שלא יחזיר הכהן שוס דבר בשים אופן יהיה בטיח שהילד יחיה וינצל מ פ ג ע חולי הילדים ויגדל מדבר קדמות ״ ׳ ו ה י ה לאיש ״ ערך פדה פרת שלת לעמי ציוה לעילם בריתו קדיש ינורא שמו .נ ל ע ״ ד בהקדים מ״ש ב ס ׳ א רמזי הר״מז ז״ל כי שלשה בחינית הי־יסד דז״א עולים של״ח ו ע ם סוד נשמתם שהיא בניקיד סגול יעלה יה״וה פ ד ״ ח .וזהי פדה שלח לעמו פי׳ מכה של״ח נעשה להם פ ד ״ ת .י ה ע ע ם הוא כי נצטרף להם סיד נשמתם שהיא הי״יה בניקוד סגול וזהו קדיש י ונירא שמי ״ יריק ״ א פוסד ערך פוקד עין אבות על בנים .ה ט ע ם כי האדם מת בתטאו והעונות והפשעים נשארים לבניו אחריו והם יקבלו ׳ ס י ר י ה ם .וז״ש הכחוב א ב י ח י ט חטאי י א י נ ם , ׳דבשביל ת ע א ת ם מתו ו א י נ ם .ואנתני עוגותיהם סבלנו דנשארו לנו ״ מדבר קדמות משס הביני הא״רי בשער ה פ ס ו ק י ם ״ ערך פורים 'א מה שעישיס בפיריס שמחה ופרסים גדול מ א ד .הוא למען ישמעי מלכי ישרי אימית העולם מהיקף הנס ואשר שלח ידו ביהודים נ ע ק ר מן העילם ומורא יעלה על ראשם ״ מדבר קדמיח משם אחד ח כ ״ ס בס׳ קב ונקי ״ עדך פירענית עדן מקדמ, פינחס ערך פורענות א אל תתיאש מן ה פ ו ר ע נ ו ח כיצד בזמן שארס רואה מ ה שבידו מצליח .אל י א מ ר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעו״הז והקרן קיימת ל ע ו ״ ה ב . א ל א יאמר אוי לי שמא לא בעו״הז כדי שיאבדני לעו״הב ״ נמצאת לי לפניו אלא זכות אתת בלבד נתן לי מאכל ומשתי! אבות דר׳ נתן פ ״ ט ״ ערך פינחס בזו״הק .כד חזא פינתס מ ״ ם מן מות פרח 5אוירא ח ט ף ושיתף ליה ב ב מ י ה א דחושבניה ר״ח והיינו ר ק ח ר מ ״ ח בידו .אבל ברעיא מהימנא פליג על זה ואמר דחזא מ ״ ס מן ח מ ה וים וא״ו מן מוח ח ע ף ושהף להו בשמיה ונעשה רומח ״ ופי׳ הגאון מהר״יל כי ה נ ה הזוהר ורעיא מ ה י מ נ א פליגי בפלוגהא דהני הנאי דהנן הסייף והדומה מאימת* הו• גמר מלאכחן חד א מ ר משלילפן בכבשן וחד א מ ד מששפשפן ב מ י ם .וכבד נידע מ״ש המקובלים שאות מ׳ים נ ק ר א ת אש .ואות וא״ו נקראת מ י ם .והשתא הזוהר ס ב ר ד ג מ ר מלאכת הליומת היא משצירפן ב א ש .ומיד שנעל אות מ ״ ם שהיא אש נגמר מלאכתו ונעשה ר מ ״ ח אף בלא ו א ״ ו .ודעיא מהימנא ס ב ר דאין גמר מלאכה הדימח אלא שאחר שצירפן באש צריך לשפשפן במים .וא״כ צריך ליטול גס וא״ו שהוא מיס יאז הוי גמר מלאכה הרומת וגעשה דו״מח ע ם ו א ״ ו .ודיק יש״י ״ 2פיגחס נחלה בנימין ״ איך הרג זמרי וכזבי .והאיבה ט ו מ א ח אהל ו מ ג ע .וי״ל דבמקיס חילול השם אין לאו ד ט י מ א ה שיש לו תיקון עומד בפניו ״ ב פ ס ק י יבמוח ד׳ נ ״ ט ״ ךלי כ״כ ה ד ב המאירי ז״ל מ ד ב ר קדמיח ״ נראה שעדין לא היה כהן ולא היה מוזהר על ה ט ו מ א ה כמ״ש בזבחים .א ״ ר אלעזר לא נתכהן פינחס ע ד שהרגו לזמרי והביאו רש״י ז״ל בפ׳ פ י נ ח ס .יאפי׳ אליבא ד מ א ן דפליג ארבי אלעזר אין כאן קישיא שכיון שע״י כן השיב ח מ ת השם מ ע ל בני ישראל הוי דבר שיש בו הצלה רבים ובודאי שדוחה לא תעשה לטומאה כמו במצינו שר׳ אליעזר ב ח ד ר ע ב ד ו להשלימו לעשרה משוס זכוה רבים ודוק ״ 5 אמרו רז״ל ויעל מלאך ה׳ מן הגלגל אל הבכ״יס זה פינתס שע״י גלגול נשמתו על אל הב״כים הוא עולם האופנים שאומרים שם ״ברוך ״כבוד ״יי ״ מ מ ק ו מ ו י׳׳תבכ״ים. וכשנהנו לו אוח יי״ ד נעשה פינחס גי׳ יצחק וכשנחנו לו אוח מ ״ ם שהיהה סירתה באויר אז געשה ר מ ״ ח גי׳ א ב ר ה ם .וכשנחנו לו אוח וא״ו היתירא ביעקוב נעשה רח״וס. עדן פירות מקדם הא רח״וס כ׳ י ע ק ב היה רחמן ולכן לקח די״מח בידו והיה רח״ום לכפר על בני ישראל נמצא היה לו כח ג׳ אבית ״ דבש לפי משס ס׳ יכן רמזי ה ה ו ד ה כ״י פ׳ פינחס ״ ערך פירות א דע כי כל האילנית בעלי גאוה ה ס וחינם מיציאים פירות כי חם על ידי מיס •זכרים | ה ם מ׳ גשמים[ חיץ מ א ת ר ו ג .וכל פירות האדמה אינם צריכים למיס זכרים וגם ע״י השקאה מיליאין פידות חוץ מן ה ח ע ה .וארן ישראל שיתה ממיס זכרים א פ י ׳ ב ח ־ ב נ ה דכתיב למכיר השמים תשתה מ י ס .וארץ מנדים ערות הארץ היא ולכן נילוס מ י ם נקבית משקה אותה כי כן כתיב לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך ״ כ״כ הרב עמודיה שבעה עמיד ג׳ סי׳ כ״ת ״ ך^״ל שלכן נקרא האתריג בתודה פרי עץ ה ד ר .יען כי אין בי ג א ו ה .ואמר רב מ ת י ב ת א מאן דאיהי זעיר איהי רב ״ יומתק לענ״ד מ״ש בגמר׳ האי מאן דאמר אתרונגא תילתא ברמות ריחא דאית ביה .ויש לדקדק למה בתרו דוקא להראות בעל גאוה כי אם באתרוג ולא בדבר א ח י .אבל לפי האמור גיתא .כ׳ האתרוג אינו בעל גאוה וזה שמוסיף מ ד ל י ה ואימר אתרונגא ניכר שלא ת פ ס מדת האתרוג וזה מקצת מהגאוה שלו ״ ודוק ״ ולכן נרמ! בפסיק ״אל ״תבואני ״רגל ״גאוה ר ״ ת את׳רג .וכן סיום הפסיק ״גאוה ״ויד ״רשעים ״אל ״תנידני ר ״ ת א ת ר י ג .לרמיז שכמו שהאזריג אין בו גאיה כן גם אני אל תביאני רגל ג א י ה ,ולכן נ ר מ ז ב פ ס ו ק תחילה חסר להורות שהוא הפך בעל גאוה שאדרבא מוסיף יאומר אתרונגא ״ ודוק ״ ערך פלפול א כתב רביני הא״רי זצ״ל שע״י הפלפול הוא משבר הקליפות וכתב הרב חס״ל עין הקורא נהר כ ״ ח .שאם יש לי כת לפלפל לכר ן את ההלכה ואינו עיבה ה י א מחזיק הקליפה ומעמידה והוא איסיר גמור ״ פ^י הדור כפני ה כ ל ב .כתב הרב תי״דה זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ ו ת .וז׳ייל שמעתי כ י ה נ ה כתיב תחניניס ידבר רש ועשיר י ע נ ה ע ז ו ת .והכלבים ה ס עניים כמ״ש תז״ל ל י ת ד ע נ י מ כ ל ב א .ו א ע י ס ה ם חצופים דכתי׳ והכלבים עזי נפש כן פני הדור א ע ״ פ ש ה ם עניים מממין ו מ ת י ר ה .א ע ״ פ כן ה ס עזים כמו שכחוב בהחילת הענין בעקבות משיתה חיצפא ישגא ״ עדן מקדפ פסח ערך פסח א בליל פ ס ח מצרים לקה איוב ונעדר בו השטן ולכן ציוה הק״בה לתכול ה פ ס ת בחפזוןבעוד שהשטן טרוד .ואז נדבקו בקדושה ״ זוהר תצוה ד׳ ק פ ״ ב ע ״ ב ׳' י 3נה ר ליליא דיציאת מצרים כיומא דתקופת תמוז וחמא כל הה״ד ולילה כיום יאיר כתשיכה כאורה ״ ע מ א דינא דק״בה זו״הק ״ ערך פרדס א DTHS הפשט הוא כמו גוף .ועליהם אמרו תז״ל הן הן ט פ י ת ו ד ה .ג ו פ 4 הלכות .והסוד הוא נשמה ל ת ו ר ה .ומי שאינו מאמין בסודות ה ת ו ר ה נשאר כגיף בלא נשמה .ועוד ח ס ר אות ס ׳ מ פ ד ״ ר ס שהוא רמז לסוד ונשאר פר״ד כ ס י ס מדבר קדמית ״ כ פ ר ד אין הבן ״ ערך פריה ורביד! י א 0ת ב תדש יהיו בלבנין ושנים תדשים .א״ר אבהו מלמד שתיבב ה ק ״ ב ה פ ר י ה ורביה יותר מ מ י ן בית המקדש ״ ^לד^תי ילקוט מלצים בשם ירושלמי דכהיביח ״ זהו רמז מ״ש הפסוק פדו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה .שבתתילה פרו ורבו ואת״כ מלאו את א ד ן ישדאל וכבשוה לבנית בה ב ״ ה מ ק .וכן היה שבתח־לה ובני ישראל פרו וישרצו .ואת״כ כבשו את א״י על ידי יהושע ״ ערך פרעון א המ״בה י נ פ ־ ע מן הרשעים נ ״ת מ ע ״ ב שמית והוא ר״ת ״נטית ״ימינך ״ ת ב ל ע מ ו .וכתיב יהיו ״נגד ״יי ״תמיד ״ מדבר קדמית בשם י ב י נ י א פ ר י ם ז״ל ״ 3 מי שיש עליו חובות צריך שיפי-ע תיבותיו תחילה ואז יעשה צ ד ק ה .וכן מוכח מדברי הזוהר .ו ס פ ר ח ס י ד י ם .ובזה פירשו כה הקודמים פ ס ו ק בפרוע פ ד ע ו ח וכו׳ דרך הלצה כי בתהילה בפרוע פ ר ע ו ה בישראל .שיפרע חובותיו .ואז בהחגדב ע ס ״ ערך פשתן א סגילת ׳עדן א םגולת מקדם סב פשתן לבישת בידי פשתן בלי ת ע ר ו ב ת כלל היא נפלאת ואין שולט ללובשו שוס נישוף ושום מזיק ולא שום י ע ״ ח ש "ל ע י ן י ע ק 5 נ ה ״ ב י < ״ ובזה גלע״ד ט ע ם נכין לכהן גדול ביו״הכ בכניסתו אל הקדש דכתיב ביה כתונת בד קדש ילבש ז מ כ נ ס ׳ בד וכו׳ .כי אין לך שעת ה ס כ נ ה לכ״ג יותר מאותו זמן וידבה עליו ה ק ט ר ו ג .לכן ציותה התירה ללבוש בגדי ה ב ד .ואז אין רשות לשום מ ק ט ר ג לקטרג עליו ״ ודוק ״ ערך פתרון החלום א 3תרון ס ׳ ערכי הכינויים החלים היא בסיד היסיד המגלה הסתימות בחלום ״ להרמ״ז ״ ^״ל שלכן יוסף הצדיק שהוא אחיז ביסיד היה פותר חלומות וכאשר יגזור כן יקים ״ אותצדי ערך צבא השמים 'יא וכל צבא השמים ע ו מ ד י ם .וא״ח והדי ה ם הולכים הדיר אלא ד ג ע אחד בלילה בנפילה העל אינם זזים .ועל זה א מ ר מוציא חמה מ מ ק ו מ ה .וכן ה נ ה ר ו ת ׳שינים ר ג ע אחד ״ שכח לקט בשם ס י ד רזי ״ והיא ת מ ו ה דזה הפסוק לא נאמר על ח מ ה ולבנה וכל צבאם כ׳ אם על המלאכים שנא׳ ב ה ם שרפים ע ו מ ד י ם .וכתי׳ ונתתי-לך מהלכים בין העומדים ״ א כ *מיש וצ״ע ״ ערך צדיק צדיק אחד בדור השכינה ע מ ו .ובאמצעתו ניטלת שבת ותפלות כשרי ישראל ועבודתם ע״י הצדיק ההוא ראש הדגל ״ וזהו ה ר ב חס״ל ״ לדעתי רמז מ ה שיצהה בה קיל ואמרה כל העולם ניזון בשביל ת ג ט א ב ט ו ב ו /כי ידוע כי ע ״ י הפליה ישראל ה ס מורידים השפע .אבל מ ״ מ מי יעלה לנו תפלותיגו השמימה להוריד ה ש פ ע .אבל כשיש צ ד ק אחד על ידו עולים התפלות והוא נעשה צנור ושביל להוריד עדן מהדם צדיק להיריד ה ש פ ע .וזהו כל העילם כלו ניזין ויורד להם השפע בשביל הנניא בני .כי כיון בהוא ל ד ק היא נעשה שביל להיריד השפע ״ ב המלאכים הנבראים ממעשה מצות הצדיק .ה מ ה נועלים נשמתו בסוד אמרו צדיק כי עיב כי פרי מעלליהם הן ה מ ה המלאכים אשר המה פרי מעלליו מעשה מנות שלו יאכלו אותו ״ ג צריכן נחלת בנימין ״ שמפרש דברי צדיק אתר כיון אמורא שמפרש דברי ת נ א או דברי אמורא שהיה לפניו כשמת יוצא התנא כנגדו לקבלו בסבר פנים יפות וללכת ע מ ו ולבקש מן המלאכים להקל עליו ולתיירו לפני הק׳יבה ולדבר עליו ע ו ב ו ת .ואס צ ד ק עשה ס פ ר ובא צ ד ק ועיסק לסתיר דברי אותו ס פ ר או מקצתו כ ד להראות תריפתו ולא ה ע מ י ד דבריו על ה א מ ה .כשמה הנה ה מ ה קובל על זה שבא לסחור דבריו בחנם ״ ד צרילוים נמשלים לדגים .בינינייס לעופות .רשעים לבהמה ס ״ ח סי׳ ה ק נ ״ ט ״ כלי יקר פ ׳ בראשית ״ זאיפשר לרמיז הללויה הללו ע ב ד ה ׳ .כי אמרו ז״ל כל חפלה שאין בה מפישעי ישראל אינה ה פ ל ה .ורמז לזה אמר דוד הכין חפלחי ק ע ר ח ל פ נ י ך .כי כמו שהקעדת היא מ ע ו ר ב ת טיב ורע ה ח ל מ ה והלבונה .כן ההפלה צריכה להיוח בה מפושעי ישראל .וזהו רמז הללו עבדי ה׳ .כי ע ב ד ר ״ ת עופות בהמות ד ג י ם .וי״וד הוא יוד ה ר ב י ם .כלכם תצערפז להלל את ה׳ זו תפלה ״ ודוק ״ ה כפי מה שמעלים הצדיק ממדור למדור לפי כבודו חוזרים ומדקדקים בדינו .כי אף שנתמרק כל צורכו כדי שיזכה למדרגה התחתינה צריך עוד מירוק וזכות לזכות למה שלמעלה מ מ נ י .כי כפי גדל העליה כן צריך לדקדק עמי י׳ שער הגלגולים ״ Tצריחים יכילים לבוא לביתם אחר פ ע י ר ח ם .כמו שהיו בחיים חיוהס כמו שמצינו ברבינו ה ק ד ש שהיה בא לביתו בכל ע ר ב שבח .וכן רבי יוסי הגלילי היה בא לביתי אחר שנפער בכל ערב שבה ולומד הורה ״ של״ה ד׳ רצ״ו ״ ך אין בין צדיקים החיים לצדיקים ה מ ה י ס אלא הדיבור בלבד ״ ילקוט חהלים ״ ח צריסים עימדין על אפרן של רשעים ומבקשים עליהם רחמים .ו ה ק ״ ב ה מ ע מ י ד ם על רגליהם מאפרן מ ת ח ת כפוח רגליהם של צדיקים ומביאן לחיי העילם הבא ״ ילקיע ישעיה ד׳ פ״ח ״ צדקה א צדקה עדן א צדסה מפןדם סג צדקה בא״ח ב״ש היא ג״כ צדקה .ובזה יובן לענ״ד מ״ש חז״ל גדולה צדקה שמהפכה מדח הדין למדה הרחמים .כי ידוע מדברי המקובלים כי כל תיליף ב א ״ ה ב״ש הוא דין .וידוע כי כל צדקה היא מ מ ד ה הרחמים כי א ם לא יהיה רחמן לא ־יעשה צדקה .וזהו שאמדו גדולה צדקה ומהו גדולחה .שמהפכה מ ד ח הדין שהוא חילץ* א ״ ת ב״ש שהוא דין למדה הרחמים .שחילוף א ״ ה ב״ש דידה הוא ג״כ צדקה שהוא רחמים .יזהו ג״כ מ״ש רודף לדקה יחסר ימצא חיים צדקה וכבוד .והקשו ח״זל משוס דרודף צדקה ימצא צדקה. ׳ולפי דרכנו ניחא שהרודף אחר צדקה .לעילם ימצא צדקה שהיא מדה ה ר ח מ י ם ודוק ״ כ צדסה גי׳ קצ״ע דמי שיש מאחים זוז ח ס ר אחד מוהר ליעול צדקה .א מ נ ם א ס יש לו מאחים זוז לא יעיל ״ ^ p t t ס ׳ יוחסין והביאו רבינו הא״רי משמו ״ פי׳ הרב מ ה ״ ר ר חיים שלמה אביאלעפיא זל״הה .הביא דבריו הרב ח מ ד ה ישראל בפי׳ קהלה בפ׳ שלח ל ח מ ך .מ ה שדרשו חז״ל על פסיק שלח לחמך וכו׳ ו ד ל א ם בקשה לעשיח צדקה עשה ע ם עמילי ה ו ר ה .ופירש מ ה שאמרו לעשוח ולא אמרו ליהן צדקה .ע ״ פ מאי דאיתא בירושלמי .רבי הוה יליף למזכי לחד מהלמידוי הלה שגי דמסכני י ה י ו ביה ח י ר ו ה ׳ ע־נייהי אחין ואמלין ליה למאהן דינרי .רמז רבי לחד מתלמילוי ועייל ליהלקפלין ]פי׳ מקים שמיכריןבשר צלי[ ו ח ס י י ליה ויהיב לי המעשר ע נ י .ע ״ כ .ומקשי שם היכי עביר הכי והא הנן מ׳ שיש לו מאחים זוז הרי זה לא יעיל .ומשני לצירבא מרבנן שאני .ע י ״ ש .מיכח מכאן דדיקא לה״ח מוהר לעשוח ע ו ר מ ה כזו .ובזה יבואו דבריהם בדקדוק .א ם בקשת לעשות צד״קה שעילה ר ׳ ח ס ד חד .דהייני שהחסר לאחד שיש לי מאתים זוז ותניח לו חשבין צר״קה כדי ליתן לו צ ד ק ה .עשה ע ם עמלי תורה דיקא ״ יש״י ״ ג הנותן צדקה גירם יתור קוב״הי כמ״ש רבינו הא״רי ז״ל והיינו ע ע מ א שנק׳ מצות הצדקה בשם מניה ס ת ם .כדאמר בגמ׳ דהוי אזלין למצותא .פי׳ לגביית צ ד ק ה .יען כי מנוה ה ה חיתיות שם ה ו ״ י ה ב ״ ה .כי י ״ ה ב ת י ל י ף א ״ ת ב״ש ה ם מ ״ צ ע ם איתיות ו״ה הרי מציה ו ה ט ע ם שהתתלה היא בתילוף א ״ ת ב ״ ש .יען שחילוף א ״ ת ב״ש הוא דין .והתחלה במצות הצדקה היא דבר קשה הן מצד מזג ה א ד ם ו ט ב ע ו .כי אדם דואג על איביד דמיו .הן מנד מדת הדין שאיר שבעיסה ה מ ע כ ב .אבל אחר שגמר בלבו ליהן אז אין שליטה למרת הדין כי הצדקה מ ה פ כ ת מדת הדין למדת הרתמים ולכן סיף השם בגילוי ר ת מ י ם פשוטים ודוק היטב ״ ד צדמה צריך לעשות איתה מממון שלא יהיה בו שים גזל ועושק כמ״ש בזו״הק .וזה פ :ט הכתו 5בצדקה תכינני רתקי מעושק ודוק ״ X7כתבו מ ד ב ר קדמות ״ המקיבליס כי בנתינת הצדקה יכוין ליתד קיב״הו ו ש כ י נ ת י ה ו י כ י ן כי הפריטה- השר עדן מקדם צדקה אשד בידו היא אית י משם הו״יה ב״ה .יחמש אצבעות הגותן היח איח ו מ פ ו ש ט העני את ידו ל ק ב ל .הזרוע הוא צורת אית ה 1מסרה א ח ד נ :שבשם להשלים א % י ת ץ ת ש ס הו ן שבשם .וחמש אצבעות המקבל היא יה 5 ה ״ " PP'TH מעשה הצדקה שלים ״ ג׳ פםיקים בכל אחד ז׳ תיבות ותיבה ה א מ צ ע י ת .תיבת ו ה ו א .י נ ד ב נ ד ב ו ת יעץ והוא על נדיבות יקום ״ מלך ״ ה ראשונה שבשם. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מ ע ד ט אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ״ 1לע״ד ב ה ק ד ם מאי דק״יל ה פ י ר ע חובו בל חבירו שלא בפניו הניח מעותיו על קרן הצבי .יילפינן לה מ ה א דתנן מי שהלך למדינת הים ו ע מ ד אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי .אלא שלסברת רש״י ז״ל לא שנא חוב למזונות ולא שנא שאר תוב דעלמא בכלס אמרינן איבד מ ע ו ת י ו .ולסברת ר״ת ז״ל דוקא חוב דמזונית ד מ י א ד ע מ ד א ח ד ופרנס את אשתו הוא דאיבד מעותיו אבל שאר חוב דעלמא חייב לשלם לי ״ וכת5 מוה״רשדם ז״ל בחלק א ת ״ ע סי׳ ל״ו וז״ל ד ע ד כאן לא ק א מ ר רש״י ז״ל הכי אלא בבעל חיב ישראל אבל ב ב ״ ע ח ט י צריך לשלם וכמ״ש ה ב ״ י ז״ל ועוד אני אומר דאפי׳ בישראל היינו יכילים לחלק היכא ד פ ר ע חוב תבירו שלא בפניו דדמי לאשה שהלך בעלה למדינת ה י ם ד מ ה ת ס ילפינן הך ד י נ א .אבל בפורע תובו בפניו ושותק נראה דאיפשר דגם רש״י יודה שחייב לשלם .ע כ ״ ד ״ וכן ראיתי בתשו׳ הרב ה מ ״ ב י ט ח״ב ס י ׳ ר נ ״ ה שכתב דלא ק א מ ר רש״י אלא כשפרעו שלא מ ד ע ת הלוה אבל א ס פ ר ע מ ד ע ת הלוה חייב עי״ש ״ וא״כ הוא ה ט ע ם במצות הצדקה שהוא חובו של מקום דכתיב מלוה ה ׳ חונן דל וגמולו ישלם לו. וקשה כיון שהצדקה היא חובו של מקום הרי קי״ל דאיבד מעותיו .לשיטת רש״י בין נותן לחם או מ ע ו ת איבד מ ע י ת י ו .ולשיטת ר ״ ת במזונות מ י ה א איבד מ ע ו ת י ו .וי״ל כחילוק מ ו ה י ״ ש ד ם והרב ה מ ״ ב י ט ז״ל שאם פ ר ע בפני הלוה ושותק .או מ ד ע ת הלוה א פ י ׳ חוב דמזינית גם רש״י ז״ל יודה דחייב לשלם ל ו .וזהו רמז ה מ ם ר ה ה נ ז ׳ .מאשר שמנה לחמו וכו׳ שהוא חוב ד מ ז ו ט ת .או ונידב נ ד ב ו ת יעץ וכו׳ היא ה פ ו ר ע חיבו של מקום דלאו ד מ ז ו ג ו ת . ןכי תימא הרי קי״ל ה פ ו ר ע חובו של חבירו איבד מ ע ו ת י ו .לכן תירץ אלהיס הבין דרכה וכי׳ והוי מ ד ע ת הלוה כי היא ציה על נתינת ה צ ד ק ה .יעיד כי היא מקומי של עולם ומלא כל הארץ כבודו .וזהו והיא ידע את מ ק י מ ה וכיון שהוא בפניו חייב לשלם. ולכן וגמולו ישלם לו .שאם היא נדיב נדיבוח י ע ן דלאי חיב דמזונות והיה בכרו והוא על נדיבות י ק ו ם 5 .ל ימיני עילם ו ע ד .ואף א ם הוא חוב דמיונית מאשר שמנה ל ח מ י .והיה מלא כל עיב והיא יתן מ ע ד נ י מלך ״ *בדרך J בכרו שיהיה ביתו ודוק זו אלך לפרש ה כ ת י ב .היה דבר ה ׳ אל א ב ד ם במחזה לאמר חל ח י ד א א ב ד ם אנכי עדן מקדם פןד צדקה ׳אנכי מגן לך שכרך הרצה מ א ד .ו ה ר ב י קשה מהיכא תיסק א ד ע ת ץ שלא יהיה לו שכר טיב צ ע מ ל ו .והרי אין ה־ן׳׳בה מ ק פ ח שכר כל בריה .ועיר מהו אנכי מגן לך למטן ה ש כ ר .מי ח ל ה זה ב ז ה .ולענ״ר יובן ב ה ק ד ם מ״ש בגמ׳ מאי דכתיב וילבש צדקה כשדין .מ ה שדין זה לל קליפה וקליפה מ צ ט ־ פ ז לשרץ גדול6 .ן 4צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת -לחשצון גדול ע״כ .והוא תמיה איך איפשר שפרוטה אתת תהיה מצטרפת לחשבין גדול .ונ״ל ב ה ק ד ם מ״ש ר ט ט הא״רי ז״ל שע״י הצדקה האדם מיתר שם הו״יה ב״ה ע ״ כ .ושם הו״יה בחילוף א ״ ת ב״ש הוא , מצ״פן עילה ש׳ .וכן פ ר ו ע ה עילה ג״כ ש .הרי שפרוטה היא מצטרפת בחשבון איתיותיה לחשבון גדול שהוא מ ס פ ר שם הו״יה .שאפי׳ ט״י פרוטה ק ט נ ה הוא ע י ב ה יתיי קי״בה ושכינת־ה .נמצא שכמו שהשרץ מגין מפני אויב כן הצדקה ע״י יחוד שס הי״יה ב״ה עישה מרכבה לשכינה להגן עליו ולשומרו .והנה ידוע כי אברהם אבינו ע ״ ה היה ראש לניתנ׳ צדקה לחש לאכיל יבגד ללטש וביתי פתוח לרוחה .ולפי שיש לחוש שלא יהיה לו שכר בעמלו כי ה פ ו ר ע תיבי של תיירי איבד מעיתיו וכמפו׳ לעיל .לכן היה דבר ה׳ אליו ל א מ ר אל תירא א ב ד ם שלא יהיה לך שכר טיב בעמלך ת״ו כי ב א מ ת אנכי מנן ל ך .בע״י הצדקה אתש ע־שה יתיר שם הי״יה ב״ה ובזה א ת ה עישה מ ר כ ב ה לשטנה .והוי כ פ ו ר ע חובו של חבירו ב פ נ י י .ובחילוק מיה״רשדם הנז׳ ובזה כ ״ ע יודו אפי׳ רש״י ז״ל ט שכרך הרבה מאד ״ באבית דד׳ נתן פ׳ ג ׳ .מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה .פ ע ם א ח ת T הלך וישב ב ס פ י נ ה בא הרוח ו ט ב ע ספינתו ביס .ראהו ר׳ עקיבא יבא לפני ב״ד להעיד על אשתו להנשא .ע ד שלא הגיע ע ת לעמוד בא אותו ועמד לפניו .אמר לי א ח ה הוא שטבעת בים א מ ר לו ה ן .ומי העלך מן הים א מ ר לו לרקה שעשיתי היא שהעלהני מן ה י ם .א מ ד לו מנין א ת ה י ו ד ע .א מ ר לו כשירדתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מגלי הים שזו אומרת לזו .וזו אומרת לזו רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל ימיו .באיתה שעה פתח ר׳ ע ׳,יבא ואמר ברוך אלהים אלהי ישראל שבתר בדברי תורה ודברי חכמים שדברי תירה ודברי חכמים קימים הם לעולם שנא׳ שלת לתמך על פני המים כ׳ ברוב הימים המצאנו יעיד כחיב וצדקה הציל ממוח ״ Hגדול המעשה יוחד מן העישה ד ק א א ם מעשה א ח העשירים אבל א ם מעשה א ת באינו יכול ל ה ח פ ר נ ס כאלו הוא גיזלו ״ ס ׳ חסידים סי׳ של״ב ״ ערך צום א צ*ם ג•׳ קיל וגי׳ מ מ י ן .כי שלשה אלה ה ם יסיר מיסד לבטל גזירוה ר ע י ה כ מ ״ ש בירושלמי פ ״ ב דתעניוה ופ״יא דסנהדרין .ג׳ דברים מבטלים גזירוה רעיה עדן מקדם צום ת פ ל ה חשיבה צדקה שנא׳ ד כ נ ע י ע מ י ויחפללו ויבקשו פני זו צדקה כמ״ש אני בצדק אחזה , פניך ע ״ כ .כן כתב הרב תי״דא ז״ל ב ס דבש לפי .ולא כמ״ש הוא עצמו 3־ס׳ מדבר קדמות כי קול היינו ח ו ר ה .דבירושלמי הנז׳ מוכח דקול היינו ה פ ל ה .ודורשי דשומוח אמרו כי בהגי חלחא כי בהני חלחא ה פ ר ה ישע הגאולה ״ גם כל אחד מ ה ם עולה קל״ו כ מ ס פ ־ ב ס א ה ״ ו ה במילוי כזה אל״ןז ה״א וא״ו ה״א גי׳ קל׳׳ו שבו נבראו שמים ו א י ן דכהיב בדאשיח ברא אלהיס ״ א ה ״השמים ״ואה ״הארץ .ושלשה אלה ה ם חיים לעילם .כי שם ע ״ ב הוא ב ח ש ד .ישם מ״ב הוא ב ג ב ו ר ה .ישם כ״ב הוא ב ה פ א ר ח ושלשחן •יחד גי׳ קו״ל .ט ע״י קול או ציס אי ממון מ ח מ ה ק י ן הדינים ומחגבדים הרחמים בסוד ח ג ״ ה שהיא מיחיק ה ד ג י ם בסיד הפסוק ״כי ״ ע מ ך ״מקיר חיים שהוא ר״ה ״כב ״ ע ב ״מב ״ כ״כ בס׳ רמזי ה ר ״ מ ז סי׳ קל״ו ״ ונלע״ד שזהו רמז הפסיק הנה אנכי בא אליך בעב ה ע נ ן .כי ח י ט ה ב״א אל״יך גי׳ מ ״ ב כ ׳ צ .ואני מצרפם ב ע ״ ב .כי נהמחקו הדינים ונגלה עליהם במדת ה ד ח מ י ם ,וזהי סוד משה ידבר והאלהים יעגנו בק״ול גי׳ ג׳ שמיה הנז׳ ״ א כאימר ערך צורה יתקשה האדם בדבר חורה יצייר צורח ד ט ועוב לו להבין הענין ״ מדבר קדמות בשם הא״די ז״ל ״ ערך ציצית א המקיים מצות ציצית כאלו קייס כל ה ת ו ד ה .וכן כל ה ט פ ר בע״ז כאלו קייס כל התודה כלה וכל השומר שבת כאלי קיים כל התורה כלה ״ מדבר ק ,ימית בשם פסיקתא ״ 2ציצית מציל מעיגא בישא דכחוה העימאה ״ ילקיע ־אובנ׳ פ׳ שלח בשם הא״רי זל״הה ״ 1 ך^״ד שבזה יובן מ ה שפסק מדן באי״ח בהלכות ציציה וז״ל גדול עינש המבשל מצית ניצית ועליו נאמר לאחוז בכנפוה הארץ וינערו רשעים מ מ נ ה .יידוע ט איה עי״ן שבתיבת רשעים היא חלויה .ומציני ט י ס ף הצדיק דלא שלעא ט ה ע י נ א ב י ש א .נאמר בו בן ט ר ח עלי ע י ן .ואמרו דז״ל שהיא למעלה מן העין ואינה שולעח בו .ולכן ה מ ב ע ל מציה ציצית נדמז ב פ ׳ לאחוז בכנפות וכי׳ ואדרבא עי״ן של רשעים הלויה לומר שהעין למעלה מ מ נ ו ושולטת בו ״ ג כשהאדם עדן iכשהאדם מקדם הה ציצית מ ת ע ט ף בציצית ויוצא מסתת ביתו ה ק ״ ב ה שמח והמלאך המשחית זז משם וניצול הארס מכל נזק ומכל משחית .אמר ר׳ נהורא׳ א ס ה ד נ א עלי מאן מ פ י ק מ ת ר ע ביתיה בציצית וחפלין ברישא אזדמנת שם שכינתא ותרין מלאכין מליין יהיה לבי כנישתא ומברכין ליה וחד מ ק ע ר ג א אזיל אבתריה ועל כרתיה עני אמן ״ . ילקוט ראובני משם זו״הק ״ ערך צל א צל האגוז וצל התאנה מזיק ליושבים בצלו ״ עיין לעיל אות אלף ע ד ך אגוז ״ ערך צלפחד א םיךן דאדכר קו״בה שמיה דללפתד דכתיב כן בנית צלפתד דוברות .איהידע דהא אחכפר תיביה ״ זו״הק ריש פ׳ שלת ״ ולכן גם בענין זמרי כתיב והנה איש ישראל ולא נזכר שמו .וכתיב ויקרב אל אחיו את המדינית .ולא נזכר ש מ ה .ולאתר ש ה י ג ס פינחס שקבלו עונשם כתיב ושם איש ישראל המוכה זמרי בן סלוא .ושם האשה המוכה המדינית כזבי בת צור .ו ה ט ע ם כי בהיותם ר ש ע י ם .שם רשעים י ר ק ב .אבל לאתר שקבלו עינשס ונתכפר עונם נזכר ש מ ס .ולכן גם במקושש קודם שקבל עונשו כתיב •וימצאו איש מקישש עצים ולא נזכר שמו ״ א צ£ור ודוק ״ ערך צפור החיה של מצורע .כתב מ ה ״ ר מ מריקאנעי בשם תרגום יב״ע .שאס המצורע נתתייב עיר בצרעת תוזרת הצפוד התיה לביתו ״ 2צפ*ר טהיר סימניו ה ם שיש לו אצבע יתירה .ויש לו ז פ ק .ואינו דורס .וקרקבן שלו נ ק ל ף .וכתב הרצ״בץ בס׳ מגן א ב ו ת .כי סימנים אלו הם רמיזיס ב פ ׳ בל צפ״ור ט ה ו ר ה ת א כ ל ו .באותיות שניות של סימנים אלו .כי אצבע אות בנית מ מ נ ה צ ׳ . ו ס ק אוח ש ט ח מ מ נ ה פ ׳ .דורס אוח שטח מ מ נ ה ו ׳ .קרקבן אוח שנית מ מ נ ה ר /ה ם •אוהיוח צפור להודיע בבסימניס אלו היא טהורה ״ א צפורה ערך צפורה אשח משה רבינו עליו השלום נתגלגלה בדבורה .וזהו א ב ה לפידוח ר מ ז למשה רבינו ע ״ ה בניהנה ה ו ד ה על ידו בקילוח ולפידים .ופירשה דבורה מבעלה עדן מקדם: צפורה מ ב ע ל ה בעבור הנבואה לתקן מה שנתרעמה על משה שפירש מ מ נ ה .ובאותו הדור ביעלו־ פ ר י ע ה .לזאת באה דבורה לתקן שימולו בפריעה רכתיב ב פ ר ו ע פרעות בישראל וראוי זה לצפורה כמ״ש הא״רי ז״ל שנרמז בשמה צו״ר פ ״ ה .דהיינו ותקת צפורה לו״ר בעבור המילה שעולה פ ״ ה ולכן נתקנו ע י י דבורה ״ 3צפורה מדבר קדמות משס צמת דוד ״ היחה מאומתו של הבל שלקה קין ועהה יחדו העוב שבקין נחן צפורה׳ למשה שהוא ה ב ל .כ״כ רביגו הא״רי ז״ל ״ ונ״ל שזהו ר מ ז מ ה שאמרה צפורה כי חחן דמים א ח ה לי לרמוז שבפעם ראשונה נהרג עליה ודוק ״ א לפעמים ערך צפורנים נולד על הצפורין שרעוטין חיורין והוא סימן ט ו ב .או אחגזר גזירה וניצול ״ 3צפור^ים מדבר קדמוה משם ליקוטי גורי הא״רי ז״ל ״ ה ס שורש ה ק ל י פ ה .ומה שעודף ויוצא לתיץ מכנגד הבשר של האצבע צריך לחותכם כי שם נתלים התיצונים ויונקים בתכלית ולכן עונשו- של המגדל צפורנים קשה מאד ״ צרפית ס׳ ערכי ה כ ט י ם להר״מז ז״ ל ״ מסיד שרה ולכן ברכה מצויה בביהה ״ שם ״ —>^—c=&3$y אות קוף ערך קבורה vJ-'BiU א אם 3 בל קוברים מ ה בבגד שבלה או אין ידיו פשוטות הוא ס כ נ ה גדולה ״ ס ׳ ח ס י ד י ם סי׳ ה נ ״ ב ״ הנקבר ב ע ר ב שבה בשעה חמישיח ביום ואילך-אינו סובל חיבוט ה ק ב ר וזהו סוד יום הששי ה׳ יהירה ״ i כ״כ בס׳ הכונוה ״ כל זימנא דגופא לא איתקבר נשמתא לא עאלח קמי קוב״הו ולא אחגלגל ב ט פ א אחרא לכן אסיר למישבק ליה בלא ק ב ו ר ה א .דאיפשר דקו״בהו גזר עליה למיתי• גגלגולא אתרא מיד לאוטבא ליה ״ זוהר פ׳ אמיר ״ ד מעשה יעדן ד מעשה קבורה מקדם סו בח״ח וצדק שקברוהו אצל מי שאינו ה ט ן בא ה צ ד ק לכל בני העיר בחלום ואמר הריעיתס לי שקברחוני אצל בית הכסא שריחו רע .וקשה לי העשן ישמו אבנים בין ק ב ר הצדיק לקבר הרשע כמחיצה .ומשם והלאה לא בא להם בחלום ״ ס ׳ תסידים סי׳ תש״ה ״ א בשבת ערך קבלה יש ללמוד ק ב ל ה .והרמז ״השתתוו ״לה׳ ״ ב ה ד ר ת ״ ק ד ש .ר ״ ת ק ב ל ה . והוא מזמור הנאמר בשבת .ובתול יש ללמוד ה ל כ ה .כי במזמור ה נ א מ ר בחול ״הריעו ״לה' ״כל ״ ה א ד ן ר״ת הלכה ״ גורי הא״רי זצ״ל ״ ׳וזהו לענ״ד רמז מ״ש חז״ל נכנס יין יצא ס ו ד .פי׳ כשנכנס השבת ש מ ט ה לקדשו על היין .אז יצא ס ו ד .שיש לו ללמוד דרכי ה ס ו ד .ויטמנהו בח״ול ״ כ סבלת התורה שניתנה ב ה ר סיני וקבלוה ישראל .בקבלה לבד נתקיימו שמים וארץ .כ״כ התום׳ פ ״ ק דע״ז שאף שלא יקיימוה ח״ו על הקבלה לבד יש לה קיום ״ דבש לפי ״ ערך קבר א מה שאמרו חז״ל שהקורא כתב שעל הקבר משכח תלמודו היינו כתב בולט קבר ולא שוקע ״ ם ׳ הכינות י׳ א סדוש ערך קדוש קדוש קדוש ־ הגאון מוה״רר אברהם ז״ל אב״ד דק״ק ב ר י ס ק ב ש נ ת ש ע ״ ה שאל בתלום למה לא אמר מלא כל הארץ כבודו כי א ס בקדוש השלישי י וגילו לו כי קדוש ראש וסוף הוא ק״ש ובאמצע ד״ו שהוא לשון זיווג כמ״ש ט ב למיתב טן ד ו ״ ותזיווג הקדוש מבעל ת ׳ איש רעשו ד ס ט ״ א ולכן בא דו באמצע * וקדיש ראשון שהוא כנגד ־בית ראשון וקדוש שני שהיא כנגד בית שני לפי שנתרבו לא נאמר אצלם מלא כל הארץ כבידו אך קדוש שלישי שהוא כנגד בית שלישי שיבנה ב מ ה ר ה בימינו והיא גאולה עולמית אז נ א מ ד מלא כל ה א ד ן כבודו ״ ד!מ!*רם מדבר קדמות ״ מהאמור כי החיטא הגורם ת״ו פירוד ל מ ע ל ה ׳ ע״י מגביר הקליפה ת ׳ איש דעשו * ועליו אמרו בזוהר מאן ד פ ס י ק ׳ ת פ ס ק י וזהו לעניות דעתי רמז א ח ת ׳דתו להמיח * כי דח״ו היא ממש ה פ ך קדוש י כי ע״י חטאו מכטש ת ׳ איש דעשו בין דל״ת לוא״ו עדן קדוש מהדם לו״או ו ב נ ק י ם הזיווג ע י ב ה פירוד ח״ו ובת׳ דעשי דכתיב בהו יתפרדו כל פועלי אין וכתיב בהו ובית עשו לקש ־ דהיינו שמפריד הת׳ ונעשה ק״ש עכשיו הוא מ ח ב ר ם ועושה מ ה ם ת ׳ לכן אחת דתו להמית ״ ^בזה יבוא על נכון מ״ש תז״ל בתולה נישאת ליום הרביעי וכו׳ ואמר בגמ׳ מאי ט ע מ ה שקדו חכמים וכו׳ * כי השרוי בלא אשה אינו ניצול מן ה ח ע א ובזה הוא מתזק כת ה ס ע ״ א ת ׳ איש רעשו ונמצא ח״ו נרגן מפריד אלוף• וע״י הנישואין מחליש כח ה ס ע ״ א ונעשה חיביר למעלה טן דו י וידוע כ• יום הרביעי הוא זמן שליטת סמ׳׳אל * ולכן שאלו מ ה ט ע ם , אמרו חכמים בחילה נישאת ליום הרביעי והשיב שק״דו תכמים פי׳ שעשו פיריד ל ס ע ״ א ש״ק ולקדושה ד״ו י ודוק ״ כ מדוע[ גי׳ שמע כי המדקדק בק״ש ובאותיותיה מתקן ר מ ״ ח איבריו וע״י כן קדוש יהיה כן נ״ל ״ ועוד שפ״ל גי׳ קדיש כי מי שהוא עניו הוא מ ר כ ב ה לשכינה ״ ערך קטרוג א כ ע ן ל א נקרב יצחק א ע ״ ה ק י ע ר ג השען לכן ניתן חלק מכל זרע אברהם־ כמ״ש בזוהר ח״ ב ד׳ ל״ג בשעחא דאמר משוע בארץ ב ע א למיעבד דינא על ישראל ההוא דינא הו״ל על אברהם דלא א ה ע ב י ד דינא ביצחק י דלא הו״ל לאחלפא ק ר ב נ א דאימין על גבי מ ד ב ח א באחרא וכו׳ כמת ד ב ע א דינא דיוסף לכמה דרין ומההוא זימנא לאשחזיב יצחק זמין קיב״ה להאי מ ק ע ר ג א האי חולקא מכל זרעא ד א ב ר ה ס וכו׳ עי״ש ״ ערך קטרת א מ ל ד | דא גזירה קמי קו״בה דכל מאן דאסחכל וקרי בכל יומא עובדא ד׳קטרת ישהזיב מכל מלין בישין חרשין דעלמא ומכל פגעין בישין ומהרהורא ביבא ומדינא בישא וממוחנא ולא יחזק כל ההוא יומא דלא יכיל ס ט ״ א לשלעאה עליה ויצטריך דיכיין ביה ״ ב זוהר ויקהל ד׳ רי״ח ע ״ ב ״ י ן א ן דיימא פ ט ו ם ה ק ט ר ה בחר ההלה לדוד־ בטיל מוהנא מביהא ״ ד׳ רכ״ד ע ״ א ״ א אמרו זוהר פינחס ערך קיווי בילקוט חהליס י אפי׳ אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי ה ם לגאולה בשכר הקיווי י שמא ח א מ ר ע ב ר קציר וכו׳ ה״ל קוה אל ה ׳ חזק ויאמין לבך וקוה אל זןדן מפןדם סז קיווי אל ה ׳ ־ לא ט ב ע ת ם קיו וסיבו וקיו' ע ״ כ ״ ובזה פי׳ הרב מהר״יד בס׳ צמח ל ו ד . ב ר כ ה אה צמח דוד וקרנו הדוס וכו׳ ־ כי לישיעהך קרגו בל היום־ והרי הוא כמב״ואר ״ ובזה מ ד ב ר קדמית ״ יבוא על נכין מ ה שאמר דוד קיה קרחי ה׳ ויכי אלי וישמע שיעחי ויעלני מבור שאון מ ע י ע היון י כי בשכר שקוה קורתי ה׳ י ויעלני מבור שאין היא ע י מ ק הגליה ״ ערך קימה יא מפני שיבה ה ק י ם .אמרו רז״ל שהקם מפני שיבה זיכה להיות ירא שמיס .והביאו הרב ם׳ ח ר ד י ם .ירכינו הא״רי ז״ל כתב שאם יכיין הכינה הראייה זוכה ל ה ה ח כ ם בהירה ע״יי שער המצות פ׳ קדושים ״ דבש לפי ״ ערך קין ';א מין עשה שתי ע ט ר ו ת אחת במנחתו .שנית בהריגה ה ב ל .בעינש ה מ נ ח ה נהרג קין בעינש הריגה הבל נבלע קרח ״ שכחח לקני משם ס ׳ הפליאה ״ ערך קיץ וחורף א ש*מה חדשים של קיץ ממונה עליהם גבר״יאל וששה חדשים של חירף מ מ ו נ ה עליהם מיכ״אל רמי שנה פשיעה ה ם שנ״ד גי׳ מיכ״אל וגבר״יאל ״ דבש לפי משם ס ׳ קדמון רמזי ההורה כ״י ׳׳ : י א להב 1ר ערך קליפות ולהכניע הקליפות .טוב לומר בכל יום פ׳ ויאמר א ם שמוע חשמע ולכיין ב א ר ב ע ה יו״דין דשם ע ״ ב הרמוזות בתיבת עליך כי אני י י ׳ .להסיר הקליפות ״ דבש לפי .בשם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״ 3 שתי קליפיח יש א ח ה נקראה מח״לת ו ע מ ה ח ע ״ ח כחוח מלאכי חבלה כ מ ט ן שמה והיא תמיד מ ר ק ד ת ומחוללת כשמה * השנית היה ליל״יח ו ע מ ה ח״ף כתית מ ל א כ י חבלה כמנין שמה והיא חמיד מיללח כשמה* ומלתמה ארוכה ביניהם ואינם.פיגעות בזו כי א ם ביום הכפירים כדי שיהיו מהגרים וטרודים אלי באלו ־ ובין כך יבין כך ח פ ל ח ם של ישראל *תעניתם עילה למעלה בלי שוס קטרוג ״ ילקיט חדש משם <אלנטי על פ׳ היו ־לריה לראש ״ עדן ^ מקדש קליפות אין קליפה שילטת בא״י אפי׳ בחללה וזהו שנא׳ לה׳ הארץ ומלואה י ״ ל מילוי של ח״י מ ג ״ ע אופן ס״ז וקמ״ח ״ ד ירה* היתה בנויה על סוד הקליפות שהם ז׳ מדורי גיהנס ושבע שמות יש ליצ״הר. וז׳ היכלות התמוכה .לכן הוצרכו ישראל להקיף אותה ז׳ ימים בשבעה שיפרות ע״י הכהניס שמדתס תסד א״ל •שכן אל״ף למ״ד גי׳ ה ק ״ ף ״ שס אופן צ״ה וקל״ג ״ ערך קללה א אל תקלל שוס אדם כי פ ע מ י ס רבות הקללות חוזרות ותלות כלן על ראשו ועל זרעו שכן מציט שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו ״ 3סללה א מנאה ס ״ ח סי׳ ע״ו ״ שמקלל האדם לאשתו גורם שער לשכינה ״ עיי׳ לעיל אות אל״ף ע ד ך אשה ״ ערך קנאה גי׳ י ו ס ף .כתב ה ד ב המושלם מוה״רר יש״ר מקאנדיאה ז״ל כי מי ששמו יוסף עלול הוא שיתקנאו בו ״ ודורשי רשומות אמרו כי ק נ א ת ר ״ ת קין ]קרח[ נתש א ו פ ה ה מ ן .כי אלו נתקנאו ונאבדו מן העולם בעבור ק נ א ת ם ״ ערך קץ הנאולה א ימי הגלות היו עד שנת של״ה מהאלף הששי ומשם ואילך יכול להיות קץ הגאולה וזה נ ר מ ז לדניאל. הפסוקים ״ כ״כ הרב חי״דא זל״הה במדבר קדמות משם ר ב י ט הא״רי בשער אבל בספרו ככר •לאדן בפי׳ אבות דר״ן פ כ ״ ב .כ ת ב וז״ל ראיתי כתוב משם רבינו הא״רי ז׳יל דמשנת הש״ל ע ב ר גבול אחישנה ונכנס גבול ב ע ת ה ״ ע ״ כ ״ ערך קרבן . א מקריבין מן התיה כי לעולם לא יתגלגל אדס בהם יעל כן חלבם מותר ״ ציוט אין פ ׳ צו ״ 3 צ1ה ה ק ״ ב ה להקריב ק ד ב ן מוסף ע״ז ימים בשנה ולשמות ב ה ם .ו ה ס ת מ ש י ס שבתות .״שת ימי פ ס ח מלבד ה ש ב ת .יום אחד של שבועות .י ו ס .א ח ד של ר״ה .יום אחד של יו״הכ .שבעת ימי הסוכות מלבד השבת .אחד עשר יום של ראשי תדשיס מלבד ראש ה ש נ ה .והס ע״ז ימים כנגד ע״ז ימים שהתאבלו על י ע ק ב .ע ׳ יום במצרים עדן מקדם פןח. קרבן זז׳ .ימים בגורן ה א ט ד על בם והפכתי אבלכ לששון .וזהו ה׳ עז לעמו יתן ״ שכחה לקני 5שס ס פ ר סודי ח י ״ לי ש ס הריה ולדעתי בא הרמז בפסיק ה׳ עז לעמו יתן על דרך ז ה . בריבוע עילה קפ״ו כמכין מ ו ״ ם ף .ע״ז לעמו יתן פי׳ כי ע״ז ימים מקריבי! מוסן! ״ 3 iאשר עוסקים בהל׳ קרבנות אזי הבל דכפיק מפומייהו הוא דוגמת אש בל הדיוע ומהקשר בכתת לקע בבס ס ׳ סודי רזי ״ ערך קרח א בשעתא 2 2מדרשי דאהקעיל מצרי נולד קרת והתגלגל ביה ״ ס ׳ המגיד למדן ז״ל ״ י אמרו בני ק ד ח מי שיעלה אה השערים יעלה א ח א ב א .ופי׳ הרב מ ה ״ ר א רוזאניס כי לשין אבירה יש לו שני פירושים או אבירה המתבקשת או אבירה שאיגה מ ת ב ק ש ת .וגבי קרת כתיב ויאבדו מחוך ה ק ה ל .ובשערים כהיב ט ב ע ו באד! שעריה אבד ישבר בריחיה .וזהו שאמר מי שיעלה את השערים דהוי אבירה המתבקשת הוא יעלה את אבא .שגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבירה המתבקשת ע כ ״ ד ודפ״חח ״ ערך קריאת שמע א 3חמא אד״הר נפגמו שני דלת״ין דלת משם אד״ני ודלת משם ש״די .וצריך האדם לתקנם בד׳ של אחד וד׳ של ועד .וזהו לשקוד על דלתותי שני דל״תין וז״ש הנחש השי׳׳חני מ ש א ר משם שד״י ש״י .ומשם אד״ני אנ״י וזהו השיאני ״ דבש לפי משם ילקוט ראובני פ ׳ ברחשיה ״ 2 'אם ישתרש האדם בחטא יחכלכלו ד מ ״ ח איבריו .כי עין במילוי כזה עין וו נין גי׳ רמ״ח.־ וק״ש ר מ ״ ח תיבות מבטל היצ״הר ״ דבש לפי משם ר ׳ יהודה החסיד ״ 5 מי שקורא ק״ש שהריח וערביה עולה לפני ה ק ״ ב ה יוהר מכל הקרבנוח ״ מדרש חז״ל ״ ד זוהר הקדוש פ ׳ בלק בינוקא .ובזוהר 2ל מי שאיט קורא ק״ש בזמנה חייב נידוי ״ חדש האריך ה ר ב ה בשכר המכר ן בה עי ״ש ״ ערך קריעת ים פוף א ל!ריעת ים סיף ב ז ט ה אברהם א ע ״ ה .כמ״ש בילקוט תהצים .כי זכר א ח ד ב ר .קדשו את אברהם ע ב ד ו .א״ר אלעזר בן עזריה בזכוח א ב ר ה ם אני ק ו ר ע להם עדן מקדכג קריעת ים סוף להם א ח הים ״ ובמדרש אמרו כי קריעת ים סיף היה בזכות בעתידין לקבל ח ת החורה• כדכחיב והמיס להם חומה ״ עוד אמרו במדרש שבזכות יוסף נ ק ר ע הים יכתיב הים ר א ה זינס .מ ה ראה ארונו של יוסף לכתיב ביה ויכס ויצא החוצה ״ והנה ג׳ אלה א ב ר ה ם תורה יוסף ר״ת את״י וזהו לענ״ד רמז ה כ ס ו ק אתי מלבנון,. כלת ו כ ו ׳ .כי ידוע כי ע״י קריעת ים סיף נגמרה האמינה בלב בני ישדאל דכהי׳ , ויאמינו בה׳ ובמשה ע ב ד ו .אלא שאמונתם בה׳ היהה מקילס לכהי וישמעו כי פקד ה׳ א ת עמו וכו׳ ועכשיו נ ג מ ר ה ה א מ ו נ ה .אבל האמונה של משה היתה שחזרו והאמינו ל מ פ ר ע לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישדאל .ולכן א ם תתבונן בפסוק זה תמצא מ ר ״ ח א מ ה פני פ ע מ י ם אחה כסידרה ואחה ל מ פ ר ע כזה ״אחי ״מלבנון ״ ה ב י א י .״תשיר* ״מראש ״ א מ נ ה .לרמה על שני אמוניה שהיו בקריעה ים סיף אחה כ ס ד ר ה ואחה ל מ פ ר ע . וזכו לה בזכית אח״י שהם ״ א ב ר ה ם ״ ח ו ר ה ״יוסף כנ״ל ״ ויש לרמיז כלס בפסיק זה• א ח י מלבנין כלה וכו׳ שם רמז להורה שנעשו בה ישראל כדין אשה ע ם ב ע ל ה .הבודי מ י א ש א מ נ ה .רמז לאברהם א ע ״ ה ראש ה מ א מ י נ י ם .מ מ ע י ט ה אדיוח וכו׳ שס רמז ליוסף שניצול מאשת פיעיפר וכמו שדרשו חז״ל חיה ר ע ה אכלתהו זו אשח פועיפר .י ס ״ ח הפסיק מהררי•• נמרים ס ״ ת י ם .לרמוז שעל ידם ובזכותם נ ק ר ע הים ״ א הטעם ערך קשת שהראה ה ק ״ ב ה לדור המבול הקשת יותר רכל שאר המזלות כמו טלה או• סרטן וכו׳ .הענין הוא שהמבול היה בחדש כסלו שמזל קשה משמש בו ׳' מ ד ב ר ק י מ ו ת משס מהר״יד ב ס ׳ צמח דוד משם רבינו הא״רי ז״ל ״ ואני בעיניי לא זכיתי להבין אמרי קדוש .כי קשה של המזלות הוא קיבוץ ככבים דומה׳ קצת לצורה ק ש ה .וקשח הבריח הוא גיוניס שינים לפי עב הענן אי דקיהי .י מ ה דמיה הערכי לו לקשה שבמזלנוה .גס מ״ש שהמבול היה בחיש כסלי היא ה מ י ה שהרי מ ק ר א . מלא הוא בשנח שש מאוח שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נ ב ק ע ו כל מעייניה ח ה י ס יכו׳ וכחיב אחריו בעצם היום הזה בא נח וכו׳ אל ה ת י ב ה .הרי שהמבול היה בחדש אייר לרבי יהושע או בחדש חשק לד׳ אליעזר וכמו שפי״רבי ב ם .ונ״ל שכונת מרן הא״רי ז״ל היא למה בחר ה ק ״ ב ה להיוח קשה הבדיה בצורה ק ב ה ולא בצירה מזל אחר. אלא לפי שהיה אז במזל קשה בחר בצורה זו .גס מ ה שאמר שהמבול היה בחדש כסלו ה ו א אליבא דר׳ אליעזר .שבחדש חשון בי״ז לתדש התחיל המבול ונגמרו ארבעים יום בל הגשמים־ יארובוח השמים בכ״ו לחדש כסלו נמצא שרוב המבול היה בחדש כסלו במזלו ק ב ח .ודוק י rit^D 2 בלא מ ט ר מידה על הדין ובמטר רחמיס ״ , ס ׳ הכונוח ״ ג כשנראית: עדן 5כשגראית מקדם מט קשת הקשת בתוקף גבורות גשמים שוטפים אז הוא אות שלא יפחדו מ ה מ ב ו ל .אבל כשבא אחר עצירת גשמים בתחלת הגשם אז הוא אות שהשם מ ת מ ל א רחמים על ה א ד ן להשפיע בה ברכה ״ ציוני פ ׳ נח ״ אותריש ערך ראובן א יימ לחקור דח״ו ראיבן היא בן ת מ ו ר ה .דיעקב א ע ״ ה מחשבתו ברחל ויהי ב ב ק ר והגה היא ל א ה .והד״אש וה״רן פ״ב מ ד ד י ם כתבו דבן תמירה מיקרי אפי׳ שתיהן נשיו .ואני בעיניי זה שטס תירצתי דהא דאיקרי בן תמורה אפי׳ שתיהן נשיו היינו דפשע ולא בדק .א מ נ ם יעקב א ע ״ ה לא פשע ועביד כל טצדקי ומסר סימנים לרחל אמנו ע ״ ה אלא שרתל מ ס ר ה הסימנים ללאה ומאי אית ליה ל מ י ע ב ד .ואחר זמן ראיתי שכ״כ בזוהר הקדוש ח״א ד׳ ק נ ״ ה .ומצאתי בקיבץ ישן על קלף כ״י שתירץ דהעיקר הוא ה א ם .שאס האשה ת ט ה ר מחשבהה ורעיוניה ותדבק בה׳ מאד מ ח ר פ ק ת על דודה ולא על א ח ר .הולד יצא קדוש וטהור ונקי ואינו בן ת מ ו ר ה .ובהכי ניחא ראובן ו ח ד ע ״ ה י זת״ד ז״ל ״ מדבר קדמות ״ 2ראובן שמעון ולוי שמרו יחיסיהס ולא עבדו ע״ז במצרים ושאר כל השבטים לא שמרו יחוסיהס ועבדו ע״ז בנוצרים ״ במדבר ר ב ה פ ׳ י״ב ״ ערך ראייה א ראייה הוא בחינת אצילות והוא בחינת הסוד .ולכן אמר בזוהר תא חזי .אך שמיעה הוא בחינה בריאה .והוא בחינת הנגלה והפשט ולכן אומר בגמ׳ הא שמע ״ דצש לפי משם ארץ החיים מזמור מ ״ ה ״ ן^״ל שזהו ה ט ע ם שנקרא הנביא ב ב ס רואה כיון בהוא רואה דבריס עליונים .סוד ה , ל ד י א י ו ,וכתיב כי א ם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ״ ערך ר א ם ראם עדן מסוע׳ ערך ראם א 5ה מ ה כיהודה .שנים יש בעולם אחד במזרח ואחד ב מ ע ר ב ו פ ע ם א ח ת . לאם לשבעים שנה נזקקין זה לזה .וכשיבוא הזכר על ה נ ק ב ה חוזרת ה נ ק ב ה ראשם ונמשכת ה נ ק ב ה לזכר והורגת אותו .והנקבה נ ת ע ב ר ה .ותהיה מ ע ו ב ר ת י״ב ש נ ה ׳ ועד י״א שנה הולכת על רגליה ו ת ר ע ה ותשתה מיס ובתתילת י״א ]נ״ל שצ״ל י״ב[ שנה נופלת על צדה ישיב אינה יכולה לעמוד והק״בה מ פ ר נ ס ה ברתמיו .ותרד ריר מפיה כ מ ע י ן .ויצמית עשבים סביב לה ו ת ר ע ה י ״ ב חדש ומתהפכת מצד לצד ו ת ר ע ה .הה״ד נותן לבהמה ל ת מ ה . לאחד י״ב תדש כריסה נ ב ק ע ת ויוצאים מ מ נ ה זכר ו נ ק ב ה .וילך אחד למזרח ואחד ל מ ע ר ב . ועד שבעים שנה לא יוסיפו על שנים ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים ה ק ״ ב ה ״ כך מצאתי במקרא אחת כמו מ ק ר א הללי על קלף כ״י שנכתבה שנת הר״כו ובסופה כמה עניינים חשובים וזה אתד מ ה ס ״ מדבר קדמות ״ ערך רבית א כתבך המפרשים ע ע ם למה שאמרו ז״ל כי מי שהוא מלוה ברבית אינו ע י מ ד בתתיית ה מ ת י ם .כי אד״הר נגזר עליו ביום אוכלו מעץ ה ד ע ת ימות .יאחר שאנל עשה תשובה ונמחל לו .ו ע מ ד מלאך המוח וקטרג לקחת נשמתו בו ביום כמו שנגזר עליו .ולא נתפייס עד שנהן לו ה ק ״ ב ה כל יוצאי חלציו שימותו בתורת ר ב י ת .ואף דלעתיד י ט ע ן שקנאס בשינוי לא יועיל דרביח קצוצה יוצאה בדיינים .אבל מי שהוא מלוה ברבית ג ם הוא מלה כנגד מ ד ה רביח ד י ד ה אינה יוצאה ואינו ק ם בהחייה ה מ ה י ס ״ ערך רבקה א לבס ה שרה חיה שורשם בבינה וז״ס י ד ע ה הש״חר מקומו ה ׳ היא אימא ע י ל א ה הנק׳ שתר הוא מקים ג׳ נשים ה נ ז ׳ .ר ״ ח ״שרה ״חיה ״ ר ב ק ה ״ דבש לפי משס ה ר ב הנ״שיא בעל מצת שמורים בדרשותיו כ״י ״ 2לבמה היחה גלגול חוה ויעקב גלגול א ד ״ ה ר .כ״כ מהר״חו ז״ל ולכן ר ב ק ה היתה אוהבה א ה י ע ק ב ״ ערך רגל א לגל הוא כינוי לאשה כמ״ש בזו״הק ע ״ פ רגלי חסידיו ישמור .ואיפשר שזהו רמז הפסורץ זגדן מ פ ן ד ם רגל ס י ה פ ס ו ק רגלי ע מ ד ה במישור וכו׳ .כי א מ ר אב החכמים אשת חיל מי ימצא .ואמר עוד נידע <שעריס בעלה בשבחו ע ם זקני ארץ .וזהו רגלי שהיא אשתי אם ע מ ד ה במישור שהיא אשת חיל. במקהליס ובמושב זקנים אברך ה׳ שזיכני לכך ״ ועוד ר״גל גי׳ ע״ץ הח״יים כי אשה ר ע ה קיברה בעלה רח״ל ״ ערך רוב J!D א שטוענים אומוח העולם שהם הרוב דכחי׳ לא מרובכם וכו׳ כי א ה ס ה מ ע ע . וההורה אמרה אחרי רבים להטות .וא״כ ח״ו היו צריכים לעבוד ע ״ ז כ מ ו ה ם . כ מ ה חירוציס נאמדו בענין זה והזכיר קצחם הרב ח י ״ ד א ז ״ ל בס׳ דבש ל פ י .וזה ס י ד ר ן . • ' א מ ה שהירצו במדרש שישראל עובדים לאלוה אחד והטיס ילכו איש בשם אלהיו א״כ ישראל רובא לגבי כל מין ע״ז ״ ישראל יש לנו דין אשה ובעלה ובהא לא שייך ר ו ב .כי הוא אדוניך והשהחו׳ לו ״ ב ג בנים אתם לה׳ אלהיכס ולא שייך רוב לגבי בן ״ ד יש לנו חזקה מ נ ח אבותינו והפליא לעשיח עמנו נסים ונפלאוח .וכחב מ ה ר י ״ מ ט ב א ״ ה ע ס י ׳ ז״ך דחזקה ה ב א ה מכה הסברא עדיפא מרובא ״ ה כשישראל הם בארץ ישראל אמרינן כל ה ק ב ו ע כמחצה על מחצה רמי ״ ך דבר שבמנין אפי׳ באלף לא בטיל ומשים הכי נמנו ישראל כ מ ה פ ע מ י ם ״ ז ישראל מיחדדי טפי דכהיב ר ק ע ם ח כ ם ונבון .ואלימי מרובא כמ״ש גבי ב״ש ו ב ״ ה ״ ח ישראל דבר חשוב דכהי׳ והייתם לי סגולה מכל ה ע מ י ס ודבר חשובאפי׳ באלף לא ב ט י ל ״ D ישראל דומים לדבר שהנשמה חלויה בו וכל הגיים טפלים אליהם ״ ו ל י עכ״ד ״ נראה ט ע ם כעיקר .לא חהיה אחרי רבים לרעיה והעובד ע״ז ר ע בעיני ה׳ כמפורש בחורה ״ י ! נ ל ע ״ ד שכל התירוצים הנז׳ ר מ ז ס אדון הנביאים בשירח האזינו .ומה יוכיח הוכיח לטועים אתרי הבלי הגויס ב א מ ר ם שהם רוב וההורה א מ ר ה אחרי רבים להטות לזה הוכיחם ואמר הלה׳ הגמלו זאח ע ס נבל ולא חכם האומרים גה־ה כגוים וכמשפחות האדמה. הלא הוא א ב י ך ק נ ך .ו א ״ כ ב נ י ס א ח ם ל ה ׳ אלהיככ ולא שייך רוב ל ג ב י ב ן .ועור , זכיר ימיח עולם ו כ י בהנתל עליין גייס וכי׳ יצב גבילוח ע מ י ם ל מ ס פ ר בני ישראל .פי׳ יצב גבולוח שבעים אומוח לבדם .בשביל מ ס פ ר בני ישראל שנמנו כמה פ ע מ י ם והוי דבר שבמנץ ובגרם עדן מקדם רוב ובגיים לא יתחשב ואפי׳ באלף לא בעיל .ועיר כ׳ חלק ה׳ עמו שם רמז ב׳ תירוצים .א ח ד שהם כדין אשה ע ם בעלה שלקחם לחלקו ולא שייך רוב כ׳ היא אדוניך והשתחוי לו .בנית שנשמתם חלק אלוה מ מ ע ל והיי כדבר שהנשמה תלייה בו וכל ה ט י ס טפלים אליהם .ועיד י ע ק ב חבל נחלתו .כמ״ש כי י ע ק ב בחר לו יה ישראל לםגילתי .ובתי׳ והייתם לי סגולה .והיי ד ב ר חשוב ואפי׳ באלף לא ב ע ל .יעיד ימצאהי בארן מדבר יכי׳ ששם נהן להם את ההורה ובה יסיבבנהו יכוננהו שעל ידה נעשו ע ם ח :ם ונבון .וכיון דמיחדדי טפי אלימי מ ר ו ב א .ועוד כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וכי׳ שעשה ע ם אבותם נסים ונפלאות ובפרט במצרים והיליאם ביד ר מ ה כדכתיב ואשא א ח כ ם על כנפי גשרים ואביא א ח כ ם אלי .וא״כ יש ל ט חזקת בחי אבית אברהם יצחק ויעקב ושבטי יה עדוה לישראל .וא״כ חזקחיט באלהי אבותינו חזקה אלימהא ה י א .וחזקה ה ב א ה מכה ה ס ב ר א עדיפא מ ר י ב א .ועוד ה׳ בדד ינחנו שעובדים לאלוה אחד ואין עמו אל נכר .ועדיפא מרובא שכל ה ע מ י ם ילכו איש בשם אלוהיו .וכל חלק מ ה ם הוי מיעוט לגבי ישראל .ועוד ירכבהו על במוחי ארן היא א ר ן ישראל שגבוהה מכל ה א ר צ ו ה .ויניקהו דבש מ ס ל ע כי היא ארן זבח חלב ודבש .וכיון שכן כל הקבוע כמחצה ע ל מחצה דמי ובטיל ליה רובא ״ א א ב א ודוק ״ גירין איש צדיון אומר משוס אבא גוריין לא ילמד אדם א ח בנו חמר ס פ ן קדר רועה וחנוני לפי שא-ימגותס ל י ס ט י ח .ר׳ יהידה אימר משמו ה ח מ ר י ס רובן רשעים והספנים רובן חסידים .טוב שברופאים לגיהנס והכשר שבטבחים שותפו של ע מ ל ק .רובן של ממזרים פ ק ח י ם .רובן של עבדים נ א י ם .רובן של בגי אבות בישנים, רובן של בניס דומים לאחי ה א ס .חני רש״בי העיב ש ב ע ״ ט ם ב ב ע ח מלחמה ה ר ו ג .ה ט ו ב שבנחשים רצן את מוחו .הכשירה שבנשים בעלח כשפים אשרי מי שעישה רצמו של מ ק ו ס ״ מ ם ׳ סופרים פט״ו הלכה י׳ ״ iשמנה דברים רובן קשה ומיעוטן י פ ה .יין מלאכה שינה ועושר ודרך א ר ן ומיס אבוח דר׳ נחן פרק ל״ז ׳׳ חמין ותשמיש והזקח דס ״ ערך רות א ן ץ ף ן לקחה כל הקדישה שהיהה ב ע ר פ ה .כן כחבו גידי הא״ר׳ ז ״ ל .ו ע ח ה ראית• בערכי הכיטניים להר״מז ז״ל שהוא חידש דזאח לפנים נ ק ר א ה ע ר פ ה ואח״ב ה כ ה ו ב ר ורא אוחה ה ר פ ה וחסר ס ״ ה מ ע ר פ ה הוא גי׳ אד״ני שם רמז שהקדושה שבה מ ק ו ד ם 4 מסירי מ ח ם ר א והלכה לרוח ע כ ״ ד ״ דבש לפי י׳ ונ״ל ה ט ע ם כי ב ס אד״ני הוא במלכוח • וסימן רי״נא דמלכוחא .ורוח ו ע ר פ ה היו מואביות והיו ראויים להעמיד מ ה ם מלכיח ביח ד ו ד .ולכן כאשר שבה ע ר פ ה אל ע מ ה ואל אלהיה הוסר מ מ נ ה סוד המלבות שהוא njr שהוא תת ס ״ ה גי׳ מקדם קיא אד״ני ונשאר ה ד ״ פ ה ־ וז״ש הא״רי ז״ל שדות לקחה כל הקדושה שהיתה ב ע י פ ה .פ־׳ שזכתה היא לבדה להיות אימא של מלכות .כמ״ש חז״ל וישם כסא לאם המלך ־זו רות אימא של מלכות .ולכן א ם תתבונן ״יו ד ב ס י ד ה :ד לי י ש ש ל ס א י״ נ י כזה ״ א ל ף ״ ד ל ת ״ נ י ן המילוי לבד עולה י ו ״ ת והיה ח ס ר לה העיקר והוא שהוסר מ ב ס ע ר פ ה יניהוםף לה ״ וזהו ותשק ע ר פ ה לתמותה ורות דבקה ב ה .שכאשר נשקה ע ר פ ה לחמותה היסר מ מ נ ה הקדושה שהיתה בה ואז ורות דבקה בה אותה קדושה כאמור ״ ערך רחיצה א רחיצה בחמין בע״ש דוגמת הטבילה שעו־לין הנשמה בנהר ד י ט ר להסיר מ מ נ ה כתמי העונות .קרבן שבת ד׳ י״ו בשם הרב ת ו ד ח ח ״ ס .ושם הביא דברי דביני ה א ״ ד י ז״ל דדח־ל :זו נגד ההוא שלהיבא דאמדו בזוהר ויקהל ולכן ברחיצה זי יכוין להבריח ה ר ע והזוהמא של ה ג ו ף .ודוח ה ט ו מ א ה השודה על האדם בימי החול יבדה מ מ נ ו . דבש לפי ״ ערך רחל א אמנו ע ״ ה בזכיהה ניחנו ראשי חדשים לישראל .וכן ״ראשי ״חדשים " ל ע מ ך רחל נתת ר ״ ת ר ח ל .ומוסף ר״ח רחל אמנו תיקנתי שראתה ברוח הקדש שנשי ה מ ד ב ר לא נכשלו בעגל ורמזה שמה בר״ת ראשי חדשים לעמך ״ דבש לפי משם ליקוטים ישנים כ״י ״ ולי נ ר א ה כי נרמז כן בפסוק החדש הזה ״לכם ״ראש ״חדשים ר ״ ח רחל לומר שבזכיחה ניחנו להם ״ א כתיב ערך רחמים ברוגז ר ח ם הזכור .שמעחי כ׳ אוהיוח דחם קודמות לאוחיוה שטן .שמדת דחמיו קודמין לקטרוג השטן ״ דבש לפי ״ תביא יזהי לדעהי רמז .ה פ ס י ק ולא ת ו ע ב ה אל ביתך והיית תרם כ מ ו ה י .רמז להיצ״הר בהוא ת ו ע ב ה שנוי ומשוקץ ל פ ט ה מ ק י ם .אל ביתך זה הגיף .כי במקים ד ח ס הקידמות לאותיות שטן .והיית ח ר ס כ מ ו ה ו ״ ו ד ו ק ״ Kכתביו ״ ערך רעב ו המקובלים כי הפנים של שם ה ״ גי׳ ע״ב .והאחיד הוא כזה י ה ה ב ״ היא כזה י יה יהו יהוה יוד הי ויו הי , הוא ג״כ ג י ע ״ ב .ופנים של #ן רעב שלשםאלהיםהיא למד אלף אלה אלהי אלהים ״ הי מקדם יוד מים ג׳ ש ׳ .והאחיד היא א אל גי׳ ד ׳ .יכששצדף פנים של שס הי״יה יפנים של שס אלה״ים עילה שבע .יכשחצרף אחור של שם הי״יה ואחיד של שס אל״היס עילה ר ע ב .ע ״ נ ובזה פי׳ הגאון מיה״רר ה ע ס ל זל״הה פסיק ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ר ם הידאין מפני ה ׳ א ל ה י ם .וסמיך ליה והתניה והכיסמת לא ניכו ו כ ו ׳ .ובהקדים עיד מ״ש בגמ׳ דאמר ליה ההוא גברא לד׳ פלוני שנה זו מבורכת בשעורים א מ ר ליה בשר לחמורים .מוכח מזה שעיקר השבע הוא בהיות השגה מבירכת בתעים .וזהו כינת הפסיקים ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ד ם תיראין פי׳ ה ע ע ם שלא יראחם מ מ כ ה הברד .הוא מפני ה׳ אלהיס .שעדין יש שבע בעולם .כי הפנים של ה׳ ושל אלהיס הוא שבע כנ״ל .שהרי והתעה והכיסמה לא נוכו ועיקר ה ש ב ע הוא בהיות התעיס מבורכים וכההוא ע י ב ד א .ואף שהפשתה והשערה נוכחה הרי צץיר ב ח ״ ע י והם ה ע י ק ר .ודפ״חח ״ א רעיא ערך רעיא מהימנא מהימנא שבזוהר כחב הרב חס״ל עין יעקב נהר ל״ב .כי היש״בי ע ״ ה נ כ נ ס בעולם הנשמוח אל הזיכוך ההוא בחסידוהו ובס ע ס ק בחודה ע ם נפש ר ע י א מ ה י מ נ א וחיבר שם ס פ ר רעיא מהימנא לצידך הדור כנז׳ בהיקונים ״ ערך רפואה א כתב מהד״חו ז״ ל בדרשותיו כ״׳ בפסיק א ם יקים והתהלך בחוץ וכו׳ ורפא ירפא. דע כי רפואה ה ב א ה לאדם על ידי השס איננה ע״י צער ולכן אין ה פ ״ א דגושה א ל א " ר פ ו י ה .אבל רפואה ע״י בשר ודם יש ברפואתה צער .ולכן ורפא ירפה שני הפי״פין בדגש .ע כ ״ ד ״ ולכאורה קשה דהא כתיב מחצתי ואני א ר פ א .וכתיב כ׳ הוא מרף וירפאנו וזולתם ויש לישב .״ ^לי* דבש לפי ״ אני ה ע ב ד יראה שהרב ז״ל אינו מדקדק כי א ס מהכפל דלגבי ה ק ״ ב ה כ ת י נ ר פ א נ י ה׳ ו א ר פ א .שניהם רפויים .ולגבי בשר ודם שניהם דגישים .אבל כשהס אחד באחד, כל אחד לפי מקומו בוא יבוא או בדגש או ב ר פ ה ואין משם ראיה ״ ערך רפ״ח א ,, רפ ח ודוק ניצוצות ניצוצות אין כח להעלותם אלא מי £נעשה עני ויש בו מדת ה צ ד ק ה .וז״ס פז״ר גי׳ ר פ ״ ח ע ס הכולל .להעלוחם נחן לאביונים שעושה עצמו עני .ו ג ם צדקתי עדן רפ״ ח מקדם סיב N W R A צדקתו ע ו מ ד ת לעד שעושה צדקה .כי אין עבירה מכבה צדקה .אף ביש בו מצות א ח ר ו ת מלבד שלא יעלה יזיק לנשמתו ״ רפ״!( ב דבש לפי משם ליקוע׳ מהר״חו ז״ל כ״י ״ ניצוצות .בגלות מצרים נתקנו ר״ב ניצוצות .ובמתן תודה נתקנו ג כ פ״ו גי׳ א ל ה י ם .וזהו סיד ומשה עלה אל האלהיס אך ב ח ט א ם בעגל חזרו ״ דבש לפי בשם א ר ן החיים מזמור קי״ט ״ ןג״ל שלכן גקרא משה איש האלהים לפי , שעל ידו נתקנו הפ״ו ניצוצות ולכן ה ה ר ה השם במשה רד ה ע ד ב ע ם פן יהרסו אל ה לראות ונפל מ מ נ ו ר ״ ב .ונמצא בא לתקן פ״ו הנשארים .וח׳יו יחקלקלו ג ס ר״ב שנחקנו כ ב ר . , וזהו סוד ה נ ה ה רוכב על ע ב קל ובא מצרים .שכשנשלס תיקון ר״ב ניצוצות שעולים ע ״ ב ק ״ ל בא מצרים להוציא א ח עמו ״ ערך רקיע א למעלה מערבות יש רקיע שמיני ששמו מעין ובס נהרי שמחה ולכן אנו אומרים שהשמחה ב מ ע ו נ י .ולמעלה ממנו ר ק י ע תשיעי ששמו מכין ושלשתן יחד בקראו ע ר ב ו ת .והנה חיות הקדש ה ס ברקיע שביעי .והרקיע בשמו מעון נטוי על ראשיהם וכסא כבוד שעליו .השכינה הוא ב ר ק י ע התשיעי ששמו מכין ״ רביני בחיי פ׳ ה ד ו מ ה ״ ערך רשעים אם ת ר א ה רשעים שמקילים א ח א ב י ה ם ואת א מ ם ומצליחים .ד ע כי הוא ל ר ע ת ם א כדי שיהיה עיגס גדוש .וכן יש רשעים שכעושים עולה מרויחיס ומצליחים. זכשעישיס ביושר לא יצליחו כדי שיהיה עונם גדוש .לכן שעה משחקת להם כדי שיפרע מ ה ם לבסיף ב ג י ה נ ס .וזהו שאמר דוד נ ה ה שמחה בלבי מ ע ה דגנם וחידושם רבו ״ ס פ ר חסידים ס , , שמ״ב ״ —י=*£5ג^=>— אות שין ערך שבטים s.J ־א אמר ה ק ב ״ ה לשבעים א ת ם מ כ ר ת ם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה א ת ם ילקוט תהליס ״ קוראים ע ב ד י ם היינו ל פ ר ע ה במצרים ״ שבע מצות עדן םקה* שית ערך שבע מצות שבע מצות בני נח רמוזות באותיות ה ״ ב דהייגו א ' אבר מן ה ח י .ב׳ ברכת ה ש ם ג׳ גזל .ד׳ דינים .ה׳ ה ר ג .ו׳ וסת ע״ז כ נ ד ה .ז׳ זנות ״ דבש לפי ״ א ערך שבע נביאות שבע נביאות היו כשבע מדוח ה ה נ ה ג ה העליונה והס ברה ב ח ס ד אבה חבר כחבר א מריס בגבורה שבלידחה החחיל מרידוח השעבוד .וכשם שהלוי מ ס י ע ד א מיבעי להו לארמא קלא בשירי ה מ ק ד ש .אף היא וחען להם מרים שירו ל ה ׳ . דגבורה דבורה ב ח ״ ח שכן א מ ר ה לברק לא ההיה ח פ א ר ח ך ומכלל לאו א ח ה שומע הן אלמא ת ה י תפאדהי. א מ נ ם סוף סיף נקבה היא לכן והשר דבורה בהוא מצד הדין .ח נ ה בנצח שכן זכה שמואל בנה להיוח ראשון להתנבאות מ מ נ ו .והיינו ר מ ה קרני שעומק רום ד ס פ ר יצירה הוא נ צ ח .אביגיל בהיר שוק שמאלי כנידע אל האומה הזאה לכן גילחה בוקה שפירסמה נ ב ו א ח ה ז :ל ך דוד לאורה ג׳ פ ר ס א ו ת הן שלשה עתירות שהאירה עיניו בהם .א ח ה יהיו כנבל אויביך שנית ולא תהיה לך זאת ל פ ו ק ה .מכלל דאיכא אחרת שתהא לך לפיקה והיינו בת ש ב ע . שלישית עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן .כפל עשה יעשה .עשה לדוד יעשה למשית .תילדה כתיב בה בפי׳ שהיתה אשת שלים שנתבאה ע״י צדיקו של עילם שהיא ברית שלום כנידע ״ א ס ת ר כתיב בה ותלבש א ס ת ר מלכות ודי בזה ״ הרב עשרה מאמרות מ א מ ר א ס כל תי ס י ׳ א ׳ ״ א א£ילו ערך שבת הרשעים בגיהנם מוכתרים בשבת .ואף שתיללו ־שבת בפרהסיא מ ק ב ל י ם מדבר קדמות משם זוהר חדש ״ עונשם כפול יום הששי ונתים בשבת ״ ב כתבו גורי הא״רי ז״ל ה ׳ מלך גא״ות לב״ש צירוף גו״אל שב״ת דבזכות שבת גאולה באה ע ״ כ .וכן הוא בויקרא ר ב ה פ ׳ ג׳ אין ישראל נגאלים אלא בזכות השבת דכהיב בשובה ונחת תושעון ״ מדבר קדמות ״ ג 4 ל^ד אחד מישראל בא לו בשבת ת ו ס פ ת נפש יתירה ל פ ח ו ת .וצריך ג׳ ה ד ס י ם כשרים שיהיו כסא לג׳ מלאכים הבאים ללווה הנפש ונשארים ע מ ה ויש לה• שמחה ו ב ע ת ההבדלה שמברך על ה ד ס הנז׳ הולכה הנפש יהירה ע ם המלאכים ומברכת לבעל ה ב י ת .ואם אין ג׳ הדסים הולכים המלאכים ונשארת עצבה ו ב ע ת ההבדלה מקללת וכו׳ ״ חס״ל עין הקורא נ כ ר מ ״ ע ״ ד מי עדן T מקדם קיג שבת מי שמחדש חידושי תורה ביום שבת קדש או דורש דברי מוסר להשיב רבים מעון מעלים נשמת אביו למעלה ב כ מ ה מעלות עובות ״ מקדש מלך פ ׳ תרומה ״ בכל H ג׳ סעודות של שבת צריך לאכול דג .כי שם מגולגלים נשמות של צדיקים דכתי׳ בהם א ם את כל דגי הים יאסף ל ה ם .ובת״ח כתיב גבייהו אסיפה ״ מגלה ע מ ו ק י ת אופן נ ״ ב ״ 1וביום השבת יפתח וכו׳ ביום השבת היה נפתח מאליו וידעו כל ה ע ם שבא יום ה ש ב ת .וכן בר״ח יהיו הדלתית נפתחים מאליהן ויודעים שבאותה ש ע ט מקדשין את החדש בעליונים ״ Tאמרר .ילקוט ירמיה ״ במדרש וישס ה׳ לקין אות שבת מ ס ר לו .ועוד אמרו ז״ל כשעלה משה למרום ברקיע שביעי היו אומדים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת .ע ״ כ ״ דש לדקדק מ ה ענין שבת לתשובה• ו1לע״ד במ״ש הראשונים כי מהשבת מוכח שאנו ב נ י ם למקום כי איך אנו משתמשים בשרביטו של מלך וינח ביום השביעי אלא מ ח מ ת שאנו בבחינת ב נ י ם .והראיה גוי ששבת תייב מ י ת ה .א ״ כ מזה מוכח ג״כ שיקבלנו בתשובה כי הבן לא יצוייר שלא יהיה בן .ומקרא מלא הוא בנים משחיתים ״ ועוד שם רמז שכל (מן שעישה אדם תשיבה מתקבל אפי׳ ל ע ת זקנתו כי חיי ה א ד ם שבעים שנה והעשר שנים האחרונים ה ם רומזים ליום השבת כי הוא שבת ונח מ ח מ ת תולשת הזקנה ״ א אעי׳פ ערך שדים דשדים מתים כשאר בני א ד ם .מ ״ מ לילית ונעמה א ג ר ת ומחלת כולהון קיימות עד דיבער ק ו ״ ב ה רוח מ ס א ב א מ ע ל מ א ״ 2ארבעה זוהר בראשית ״ נשים היו אמהות דשדים לילית ו נ ע מ ה אגרת ו מ ח ל ת .וכל אחת מובלת ע ם מתנותיה הקופה אחת משקיעת ה ח מ ה עד חצות לילה .ומתקבלות בהרי נשפא סמוך להרי תשך ו ה ס נשיו של שרו של עשו .ודוגמתן נשא עשו ד׳ נשים .ו ה ס א ר ב ע כתות של שיר של פ ג ע י ם .שתל ופתן כפיר ותנין ״ שכחת לקט בשם רבינו בתיי פ ׳ בראשית ״ 3 מי שעיסק בהשבעוח של שדים או של מ ל א כ י ם .או בלתישות כספים לא יהיה סופו טוב ויראה ר ע י ה בגופו או בבניו כל ימיו .ולכך יהרחק ארס מעשוח כל א ל ה . ו ג ס י מ נ ע משאילה חלום שידע איזה אשה י ק ח .או באיזה דבר יצליח .כי אין המזיקים מ ת ג ר י ם אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו ק מ י ע ו ת .או ע ס ק ו בכשפים או בהשבעות עדן מקדם ,שדים בהשבעות או בשאלה ח ל ו ם .לכך לא יעסוק אדם ב ה ם .ואל יאמר ה ד ס אעשה בשביל פקוח נפש כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעי ואין דוחק נפש מפני נ פ ש .ונאמר ת מ י ם ההיה ע ם ה ׳ אלהיך כמה עשי יכמה שאלו ומהם נדלדלו או המירו הדח .או נפלו בחולי ר ע ה ם או ז ר ע ם .ולא יבקש שאחרים יעשו לי .ואין טיב לאדם אלא ח פ ל ה והחנונים לפני ס פ ר חסידים סי׳ ד ״ ה וסי׳ ה ה ש ״ ע ב ״ ה ק ״ ב ה על הכל ״ ערך שהשמחה א במעונו כל ה מ ב ר ך שהשמחה במעונו צריך לחקור אם קיימו וגילו ב ר ע ד ה .א ם ר ע ד ה במקיס גילה .אבל א ם לוקח אדם אשה שאינה הגונה או היא לוקחח איש שאינ1 ה ט ן או שניהם אינם הגונים .או אין תרבית שם וניבול פה ב נ י ה ם .או נשים יושביה בין האנשים שהרהורים ש ם .לא יתכן לברך שם שהשמחה ב מ ע י נ ו .ועל אלה וכיוצא ב ה ם נ א מ ר לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוזה .וכתיב כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום ׳' ס פ ר חסידים סי׳ שצ״ג .ועיי׳ לעיל אות רי״ש ע ר ך רקיע ״ • ערך שונה הלכות א כל השונה שתי הלכות שחרית ושתי הלכות ערבית מעלין עליו כאלו קיים כל ה ת ו ר ה והגיח ט יומם ולילה .תנחימא פ׳ בשלת ״ א ענין ערך שופר ת ק י ע ת שופר .כי הקול כלול מאש ומים ורוח ובקול זה מעוררין א ת י ע ק ב הכלול משלשה א ב ו ת .א ב ר ה ם מ י ם .יצחק א ש .י ע ק ב ר ו ח .והקול הזה עולה ע ד כסא הכבוד ששם דנים את העילם ומעוררים את יעקב וע״י זה מ ע ו ד ד י ם א ת הרחמים ״ ילקוט חדש משם הזוהר ״ ערך שור א שור מדברי וקשת להשתעבד אם ׳וקשר ב ת א נ ה תכף ישיב כמו בייתיי ״ הרב אילת אהבים בפי׳ לשיר השירים ב פ ס י ק התאנה ח נ ע ה פגיה ״ א אחורים ערך שחד של אותיות בח״ד ת ע ״ ה שם רמז דלא שגי שחד בלא ה ט י י ת ד י ן ״ הרב שני לוחות הברית ״ ע ר ך שען עדן שטר א ל?$ולט מקדם סיד ערך שטן אל יפתח אדס פיו לשטן .כתב הרב ש״ך על התורה שאף משה י ב י נ ו ע ״ ה לפי שאמד מחני נא מ ס פ ר ך עשה רושם שלא נזכר שמו בפ׳ תצוה .וכ״ש א ס הוא ח כ ס או צדיק שמיד עושה רושם כמ״ש בזוהר ח״א ד׳ ק ע ״ ה ומאד מאד יש ליזהר בזה ״ ערך שטר א אד״הל כתב ברקיע שטר מ ת נ ה לדוד ה ע ״ ה שנותן לו שבעים שנה מחיים .ו ח ת ס ה ק ״ ב ה ומט״טרון ו א ד ם .וז״ש אז אמרתי הנה באתי במגלת ס פ ר כחוב דבש לפי משם ילקוט פ׳ בראשית רמז מ ״ א ״ עלי ״ ערך שינה שן שיעל חי מיעלת למי שיש לו שינה ה ר ב ה .ושן שועל מת מועלת למי שאין לו א שבת ד׳ ס״ז ע ״ א ״ שינה כדי שיישן ״ ־ ערך שינוי השם א כש?!1שים שינוי השם לאשה לא יקראיה רחל בת שבע ת מ ר ל א ה .אלא ת נ ה שרה יוכבד ״ דבש לפי משם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״ ערך שירה א האומר ״ שירה נמחלו עונותיו כמ״ש ח ז ל והיינו שלא להעניש בכוללות אבל ל י פ ר ע מכל אחד לא מ ד נ י שירה ״ דבש לפי )•j-j ״<<s ״ ערך שכחה א אמרו חז״ל אינו דומה שונה פרקו מ א ה פ ע מ י ם לשונה פרקו מ א ה ו א ח ד .ה ע נ י ן הוא כי מ א ה פ ע מ י ם הוא יאייי ה , יא ג ' בלשין יחיד ״ מיכ״אל גי' פריטה שהוא שר של שכחה .אבל מ א ה ר ״ ת ״מי ״יתן ״לי ״אבר ׳׳כיונה שהוא באחד דהיינו אבר רמזי הר״מז ״ ב אין עדן אין A מקדם שבחה ללטש שני מלבושים יחד שקשה לשכחה ״ ס פ ר הנהגת הארס ״ אמר המגיד למרן ז״ל .על דבר השכחה אשר שאלת כח לזכור מ ה שתקרא שלא תשכח אותו ב ע ב ע .או בשמות .הדדך היותר נקל הוא סוד שזכור תזכור סוד האלפא ביתא אות הז״ין שבעה פ ע מ י ם בבקר בבקר ולא תשכח מ ה ש ת ק ר א .ת ע מ ו ד ב ב ק ר ה פ נ י ם אל פני מ ז ר ח .ואח״כ ת ז ט ר אותו ב׳ פ ע מ י ם לדרום ולצפון ו ל מ ע ר ב .ותזכור ט סיד הז״ין הוא השמיעה העליונה בסוד שבעה פ ע מ י ם שבעה ושיעלו לחמשים שערי בינה .וסוד הז״ין י פ ת ח לך שערי חכמה העליונה ועם זה הסוד לא תשכח דבר בזוכרך אותו .וכל פסיק׳ זכירה ת א ס ו ף אותם ותזכור אותם ע ם ה ט נ ה הזאה ושסיד השבע שמות יהיו עמי יחד בסיד זי״ן אזי תזכור מ ה שתקרא ״ קח אגיז מוש״קאע ו ב ע ב ע ובמלאכה יעשה הדבר הלזה ״ וגי״נסא וקא״נילא ו פ ר ח מ א ס י י א ס וזעפ״ראן ו ע ס זה יוסר כח השכתה ב ע ב ע ו ב מ ל א כ ה , יסוד ה ׳ ליריאיו ״ ס ׳ המגיד פ ׳ כי תבוא ״ ערך שכינה שאסור להלין בשכינה .משוס דלעת״ל יהיה זה בכר לצדיקים שיהיו נהגיס א טעם א שגר יקרא א ם הוא מזכה א ת הרבים .אך על קיום המצות הוא ר ק מ ת נ ת ח נ ס ״ לקע יוסף ״ מזיו השכינה לכן אסור כי שכר בהאי עלמא ליכא ״ ערך שכר דבש לפי משם ארן התייס מ ז מ ו ר ס״ז ״ ולעי׳ד זהו מה שאמר ה ק ״ ב ה לאברהם אנכי מגן לך שכרך הרבה מ א ד .שאין לך מזכה את הרבים יותר מ א ב ר ה ם שהודיע אלהיתי יתברך ב ע ו ל ס .לכן שכרו ה ר ב ה מ א ד .לא כן בקיום המצות כתיב והיה א ם שמונו תשמעו וכו׳ ונתתי מ ע ר ארצכם בתורת מ ת נ ת ה נ ס ״ ערך שכר שכיר א סגולת מצוה זו שאם קיים מצות שכר שכיר ביום מימי השבוע .הנה ביום השבת של אותו השבוע נותנים לו ת ו ס פ ת שבת ונשמה יתירה מ ד ה כנגד מ ד ה . מ ג ד ואליו הוא נושא את נפשו שהשלימה לו .כן נותנים לו נפש יתירה בש5ת הנרמז בר״ת "ביומו ״תת; ״שכרו ״ רבינו הא״רי בשער הפוסקים ״ ע ר ך שכרות יעדן מקדם סטו שנתת ערך שכרות • א המגיד למדן ז״ל מ נ ע עצמך מאכילת בשר שהיא מ פ ס ד ת הנשמה ו פ ו ג מ ת . אמר ושתיית יין הרבה אץ אתה יודע להיכן מגיע ה פ ג ם וההפסד הגדול שעישה לכן מ נ ע רגליך מנתיבתם ואל תביא נפשך ב מ ע מ ד ם והזהר בזה ה ד ב ה במאד מאד ״ S ע״כ ״ מי שנשתכר ימשחו כפות ידיו ורגליו בשמן ומלת .ויאמר כי היכי דציל האי משתא ליציל ת מ ל א דפלניא בר שלכיתה ״ א ךןאי שבת ו ך ס״ז ע ״ א ״ ערך שלוח הקן עיפא כד פ ר ח ואשתלת מעל בנהא .מצפצפא ואזלא מנדדא ולא ידעה לאן א ת ר מנדדה למיבד ג ר מ ה .ההוא דממוגה על עופא איתער לגבי קב״הו וקו״בה ־ א י ת ע ר על בנוי כדין קלא נ פ ק א כצפיר נודדת מ ק נ ה כן איש נודד מ מ ק ו מ ו .כדין א י ח ע ר על כל איכון דמנדדין מאתר לאתר ועל כל מארין דצערא ותביר• לבא ואתמלי רחמין על כל עלמין ושביק חובייהו ״ 2 שלוח שכחת לקט בשם זוהר רות ״ הקן שכרו שיהיו לי בניס ״ תנתומא פ׳ כי תצא .וזהו רמז ואת הבנים תקח לך דהיינו שתזכה לבנים .ובתיקוני הזוהר ובכתבי דבינו הא״רי ז״ל א י ת א בקיום מצות זו מ ק ר ב ת הגאולה ״ ו1״ל דבש לפי ״ שזה ג׳יכ רמוז בפ׳ ואת הבנים תקת ל ך .את הבנים שהם ישראל שנקראו בגיס למקום תקת לך מבין האימות ״ ערך שלום א שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול .ראיתי ב ס ׳ רמזי הרמ״ז ז״ל .כי שלום ב מ ״ ם רבתי דא״יק בכ׳׳ר עולה תתק״לו והוא בגי׳ ל״ו פ ע מ י ם שם הו״יה וז״ס ויקרא ל״ו יה״וה שלום .והנה שם תת״קל יוצא מ פ ס ו ק ״תכין ״תפלתי ״ ק ע ר ת ״לפניך והוא בגי׳ סנד״לפון בנ״ון רבתי דא״יק ב כ ״ י ע ״ כ ״ ולע״ד זהו רמז מ״ש ח ז ״ ל . תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם .פי׳ שמרבים ומגדילים את השלום שעולה תת״קלו שנא׳ שלום רב וכו׳ .כי ר״ת פסוק זה הוא כמנין שלום ב מ ״ ם רבתי כזה ״שלום ״ ר ב ״לאוהבי ״ ת ו ר ת ך ״ואין למו מכשול .עולת תת״קלו .והנה פינחס כשהרבה והפציר בתפלה ועצר ה מ ג פ ה לכתי׳ ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר ה מ ג פ ה .הועילה תפלתו כעני ן ה ק ט ר ת מ מ ש .כי כמו •שהקטרת סגולתה לעצור המגפה. כן הוא בתפלתו עצר ה מ ג פ ה .א ם כן נתקיים בז בו ״תכין ״תפלתי ״ ק נ ו י ה ״לפניך .יהק״בה שילם לו מרה כנגד מ ר ה .לכן חמור הנני ניחן לו את בריתי של״ום .ולפי ששלום עולה תת״קלי והוא לא קייס כי חם תת״קל לכן וא״ו דשלום ק ע י ע א ונשאד תת״קל .אכל תלמיןי תכמים שמקיימים את התורה שהיא עצמה מדת השלים א ת והב בסופה .זוכים ומרבים שלום ח״י ו מ ל א .וז״ש שלום רב לאוהבי תורתך שיהיו זיכיס לשלום רב ב מ ״ ס דא״יק ב כ ״ ר .ולא תהיה וא״ו דשלום ק ע י ע א .אלא ואין למו אותו מכשול סיש בתוך הוא״ו .אלא שלום שלם בכל מכל כל וריק ״ ערך שלמה א שלמה היה לוקת נשים נכריות שהיה יודע ניצוצי ט ה ר ה שבהם .והיה רוצה לכלות פשע ולהתם ת ע א ת .יהם התעיאו אותו כי לא הגיע הזמן עדין ל מ ת ק הקליפות ״ ע מ ק המלך ד׳ ק״ח ״ * 2מלמה ה ע ״ ה כל מאן דקריב בכירסייה דתילו ואימתא נפל ע ל י ה .וביה ה י ה דאין דינא בלא סהדין ״ זו״הק פ׳ יהרו ד׳ ע ״ ת .וכן הוה במדרש; ' ש י ח ר עוב ״ 3כ1שהבנימ שלמה את הארון לביח -המקדש הרעיבו כל העצים והארזים שהיי ש ם ועשו פ י ר ו ת .שנא׳ שתולים בבית ה׳ בתצרות אלהיט יפריחו ו מ ה ם ה י ת ה פ ר נ ס ה גדולה לפרחי כהונה ״ T ויהי מד׳ תנתומה סיף פ ' הדומה ״ לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו .בתלומי ואני הייתי דורש ברבים ביום• שבת כ מ נ ה ג י .והייתי מדקדק למה לא אמר כמו שאמר ביצחק ויהי כי זקן יצחק ויהי כי זקן שמואל .וכאן אמר לעת זקנת .ופירשתי בחלומי כי ה ק ״ ב ה אמר לשלמה בגבעול שאל מ ה אתן לך .וכששאל ממנו תכמת ל ב ד .נתן לי ה׳ לב תכס ונבון שלא היה כ מ ו ה ו . ונתן לו גם עושר וכבוד שלא זכה לו שוס מ ל ך .אבל לענק• אריכות ימיס אמר לו ואם בדרכי תלך והארכתי א ת ימיך .נמצא שאם שלמה לא העי נשיו את לבבו בודאי היה זוכה ונס לאריכות י מ י ם .לכן אמר הכתוב ויהי לעת זקנת שלמה פי׳ כשבא ה ע ת הראוי ל ז ק נ ה , שהוא היה בן נ״ב שנה ובן ששים לזקנה נמצא שהגיע ה ע ת הראוי לזקנה .לא עלתה בידוי• כי נשיו הטו את לבבו ״ והוא כפתור ופרת ״ ערך שמד א 2ער הרוצה להשתמד .יראו לו שם הי״יה בספר תורה שהוא נכתב בקדושה .ותתזוד׳ בו היהדות ויראת ה ׳ .ובזמן ר ב י ט הא״רי אירע כן מ ע ש ה ב נ ע ר אהד ״ לפי משם גורי הא״רי ז״ ל ״ דבש ע ר ך שמואל יעדן שמואל •א אמרו מקדם סטז ערך שמואל ח ״ ל :ז מ ן מרובה היתה בת קול יוצאת ואומדת עתיד צדיק אחד להזלד ושמו שמואל וכל הנולדים בו בפרק קראו בשמוהם שמואל וכשנולד כמואל בן חנה פ ס ק הבת קול .ובזה פי׳ הרב מ ה ״ ר ס מזרתי בעל פרי הארץ פסיק משה ואהרן בכהטו ושמואל בקוראי שמו וכו׳ .כי אמרו רז״ל שכל אותם שנקראו שמואל בעבור ה ב ת קול הגם דלא כיוין עליהם הב״ק אלא על שמואל בן חנה כלם נתנבאו .והם חבל נביאים שנתנבאו בזמן שמואל .וז״ש ושמואל בקוראי שמו .פי׳ ב מ ה שנקראו בשמו בעבור הב״ק אהנייא להו להיות נביאים .וז״ש בקוראי שמו .פי׳ במה שנקראו בשמו לבד זכו קוראים אל ה ׳ והוא י ע נ ם ״ א כשעוםי! מד׳ קדמות ״ ערך שמחה בתורה או מלוה או הפלה צריך שיהיה שמח מאד יותר מאשר הרויח או מיצא אלפי אלפים דינרי ז ה ב .וכשעיסק בחורה או מצוה יהיה בחשק נמרץ ובהתלהבות עצים ״ שער רות הקדש ״ ערך שמיטה א כי העולם הוא בסוד השמיעה ולזה נתכוונו רז״ל באומרם שיתא אלפי שני הזי ךע עלמא וחד ח ר ו ב .וכבר ידעה שזה מדבר כנגד הספירות שכל אתה משמשת י ו מ ה .ויומו של ה ק ״ ב ה אלף שנים .ואחר שיושלמו שבע שמיעוח שהם 5ב ע ־ספירוח שכל א ח ת כלולה משבע מ ת ס ד עד מלכות יחזור הכל לשורשו ויהיה כפי מ ה שיגזור ה ש ם .ו ד ע כי השמיעה הראשונה החחילה מן ח ס ד והיא שמיעה ש ע ב ר ה .ובה היתה התורה מצית עשה לבד בלי ת ע ר ו ב ת מצות לא ת ע ש ה .והיו פרים ורבים בנקיות דרך ה פ ה .וקומתם מ ג ע ת לאיר השמש. ולא היו באותה השמיעה של הסד גלגול נפשות .יום בלא לילה ח מ ה בלא ל ב נ ה .ולא היו מלאכי חבלה .ו מ ע ע מאור שמיעת התסד נשאר בזו השמיעה שאגו בה שהיא שמיעת הגבירה שאלמלא כן לא היה קיום לגיף ״ י ג 2ו ר ה היא זאת השמיטה השנית הקשה והעזה שאנו ב ה .ובה טינוף וטימאה ומלאכי ח ב ל ה .ואבי אבות ה ט ו מ א ה ושרצים ו נ ד ה .וכל מרה הדין שולטת בשמיטה זו ׳ושעירים ירקדו שם .ובחורה מצוח עשה ומצוח לא העשה וגלגול נפשוח בכמה עינייניס ״ ^ " £ 1א ר ת היא השמיטה השלישיח שאט מקוים אשרי מי שיזכה לה ויחיו בה חיים ארוכים עח מהדס שמישה ארוכים זכים ונקיים אך לא כשמיטה הראשונה של חסד כי השמיעה השנייה סמוכה לה ״ היא השמיטה הרביעית .עניינה ע ם שבה עובה וברכה ושמחה וגילה יותר מ ה ש מ י ע ה • 3צח שלפניה ויהיו הבריות פניהם מאירים אור צת צתים לבנים לא טימאה ולא שיקוץ ״ אילנות ועשבים כעצי ג ע .ונותנת מטיבה ומאורה לשמיטה שאחריה ובשמיטה זו תתחדש התורה ״ היא השמיטה החמישית והברואים שבה כלולים במרת הדין הקשה באכזריות ובקשיות הוף עורף אך לא כשמיטה של ה ג ב ו ר ה .לפי שהיא קרובה אל התפארת ״ ובחורה מצות לא תעשה מ ע ט ״ היא השמיטה הששית והברואים שבה בעליונים ובתחתונים ה מ ה נחים ושובתים י|5ןך ומרגוע לנפש ועל כן אין מיחסים לה אלא השבת שהוא מניחה לחיי העולמים ״ מלכות היא השמיטה השביעית והברואים שבה נכללים ברוב הטובות שבשמיעות הראשונית הימנים על סדר הריבוי שלהם וניטים ה מ ה לקצת שמאליים .וכליל ב ה צדיקים וצדקניות יריבם נזירים לאלהים ״ ואהל השבע שמיטות יחזור הכל לבינה .ויהיה כפי מ ה שיגזור האל ית׳ וסיד ה׳ לידיאיו ׳׳ T l D m המקיבל מ פ ה אל פ ה שיש ששה שוקעית וששה בולטות פי׳ י״ב אלף הם כנגד י״ב שבטי ישראל וי״ב מזלות וכל ספירה כלילה משנים דו פרצופין שש ס פ י ר ו ת יש בהם י״ב וכנגדם י״ב אלף שנים שנוהג העולם והם שש שוקעות ושש בולטות .ומ״ש ביתא אלפ* שני לא זכרו כי א ם הבולטות .שיש לך לדעת שאחר שיעברו הששה אלו שאנו בהם בגלות ובצער שהם כנגד השוקעית יבוא מלך המשיח בסיפם ויכנסו הבולטות ויהיה העולם ש ק ט שיתא אלפי שני כנגד אותם שעברו וז״ש שמחנו כימות ע נ י ת נ ו .ואח״כ יהיה חד חרוב שיחזור העולם תהו ובהו אלף אחד שהוא כנגד יום השבת שהוא עילם הנשמות .כך הוא בכל שמיטה ושמיטה ע ד היובל .וסיד ה׳ ליריאיו ״ כן מ׳יכ במיםתזאב שחיבר על דרך ה א מ ת ה ר ב המקיבל כמו״הר אהרן בן יבגי מעיר דרעא זל״הה ״ ראיתי בס׳ המגיד למדן ז״ל ענין אלו השמימית ח ״ ל .שמיעה הוא ר ז א ד ש מ נ ה מלכים שמלכו באל־ן אדום לפני מליך מלך לבני ישראל .הוא רזא לבינה עולמות ו מ ח ר י ב ן .ורזא דמילתא דקידשה הות גניזא בגו קל־פין דסחרין לה קליפה על קליפה לקבל ד ב ס ט ר קדושה הוו תמניא דרגין וכלהו גפק׳ מאין ס י ף .כד״א מי יהן עהיר מ ע מ א לא א ח ד •בתמיהה .דהא ודאי כולא נפיק מאתר דהוא אין ס י ף .וכמא דאי איפבר לאכיל מפרי ע ד ליתברון קליפיא רעליה ויעדי יתהון .הכי מ ק מ י ד י ש ל י ט שטר קדושה שליטו קליפיא .וכמא ל ב ס ט ר קדושה בכל שמיטה שלטה תד ס פ י ר ה .הכי נמי בזימנא דשלטו קליפיא כל קליפה שלטה• עדן מפןדם מיז שמיטת שלטה ח ד קליפה ואסתלקא ובתר הכי שלטה ח ב י ר ת ה .והכין עד דשלטו כולהו חרא בתר ח ד א * ובחר הכי שארי למישלט סיטרא דקדושה .ושלטא חסד שמיטה ח ר א .ובחר הכי שלטא גבורה .והכי ישלוט כולהו חדא בחר ח ד א .ודבחר הכי אסור להרהר דהיינו מ ה לאחור ״ ע״כל ״ א איתא ערך שמיני עצרת בירושלמי .ר ׳ חייא חלף ארוך פלן אחו ואמרו ליה דקא מזלזלי אינשי בשמיני עצרח נטל פ ה ק א וכחב עליה ביום השמיני עצרח ההיה לכם אל תיקרי ההיה אלא חחיה .ע״כ ״ ופי׳ המפרשים שעל ידי זה יהיה לכם אריכוח ימים .וקשה ל מ ה נטל פ ח ק א ולא אמר בפיו בהדיא ״ ופי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שם זל״הה .ע ״ פ מאי דאיחא בכמה מקומוח בגמ׳ דר׳ חייא לא היה יכ-יל לבטא חי״ח ובמקום חי״ח היה אומר ה ״ א .וכמ״ש במגלה כשאחה מגיע לנפשנו ח כ ה ה לה׳ לא נמצאה מחרף ומגדף .ובזה יבוא על נכון .שכיון שר׳ חייא לא היה יכול לומר בהדיא אל תיקרי ההיה אלא חחיה .והיה קורא שניהם ההיה לכן נטל פ ת ק א וכתב וכו׳ ודוק ״ ערך שמע א כל המוסר נפשו בשמע ישראל על קדושח השם מ ע ל ה עליו הכחוב כאלו נהרג על קדושח השם ה ה ״ ד כי עליך הורגנו כל היום ״ זוהר פ ׳ חיי שרה ״ ערך שמשון א שמשון איך ט מ א עצמו לפלישחיס והרי היה נץר .וי״ל כיון שישראל היו מעונים ה ח ח יד פלישחים הוי מ ל ח מ ח מצוה .וכמו שמוחר לנזיר לטמא עצמו ל מ ח מציה כן הוחר לו ל ט מ א עצמו להצלה ישראל ״ ולע״ד כלי יקר ״ נראה כי גזירח הכחוב ה י א .דכהי׳ כי נזיר אלהים יהיה ה נ ע ר וכו׳ והוא יחל להושיע א ח ישראל מיד פלישחים .פי׳ שאף שהוא נזיר אלהים מוהר לו לחלל כדרוחו כדי להושיע א ח ישראל .ויהיה פי׳ יחל כמו לא יחל דברו ודוק ״ * 3שמשון בן מנוח היה שחי ניצוצוח ניצוץ א׳ מ י פ ה שהוא שם בסוד ויקח שם ויפת ולא כחיב ויקחו לשון רבים כי נשמה א ח ח להם וניצוץ שני מעשו ״ בכחבי הא״רי ז״ל ׳׳ כ״כ וכחב הרב הקדוש מיה״רר שמשון מאיםטרפולי זל״הה בליקוטי שושנים שבם־ף ס ׳ קי־נים .י ד ל ויש לנו בזה רזין עילאין וזהו לדעחי מ ה שלא הביא עשו יין לאביו עדן מקדם שמשון לאביו ג״כ כמו י ע ק ב .לכן גבי שמשין נזיר אלהיס יהיה ה נ ע ר .וזהי ג״כ הסוד שעשה שמשין נ ק מ ה באריה שנשך לאביו נח והכה הפלישחיס שיק על ירך שחיקן סיד נחש ירכין ד ע ש ו . כמו שמבואר בחרגוס י ב ״ ע בפסוק איש יודע ציד .והנה עשו ציער לאמו לכן היה נזיר מ ב ע ן א מ ו .עשו גרם לאביו להיוח ס ו מ א לכן נקרו פלישחיס אח עיניו .עשו היה נ א ד ר ה שער לכן היה כחו ב ש ע ר .עשו ציער לאמו ע״י בנוח ח ח לכן רדף אחר נשיס גכריוח ויש רזין עילאין בשלש מ א ו ח שועלים .והרימוחי ידי לאל עליון .ע״כל ״ ערך שנאת חנם רבי נחמיה אומר בעין שנאה חנם אשחו מ פ ל ח נפלים ומריבה ר ב ה בתיך ט ח ו . א ובניו ובנותיו מ ח י ם כשהם ק ע נ י ס ״ , מ ס ׳ כלה פ ״ ב הלכה ג ״ ערך שנים כתב ילקוט חדש בליקוטים שבסופו משם הילקוט ומדרש אבכיר .וז״ל .שנים עשר א היו שטחיהם שיוה .ר ב ק ה ק ה ח ליי ע מ ר ם יוסף יהושע שמואל שלמה הלל הזקן רבן יוחנן בן זכאי משה ר ט נ ו רבי ע ק י ב א .וצ״ע למה חשיב משה ור׳ עקיבא ל ב ס י ף , עכ״ל ״ ואני אומר כי בלאו הכי הוא ח מ י ה .כי יוסף מ ח בן מ א ה יעשר שנים. משה בן ק ״ ך כמפורש בכתובים ושמיאל ושלמה מ ה ו בני נ״ב שנה .לכן נראה בי שנים שנים ק א חשיב שכל שנים מ ה ם ש ט ח י ה ם שווה .ר ב ק ה ע ם ק ה ה .ולוי ע ס ע מ ר ם .ויוסף ע ם יהושע ו כ ו ׳ .ולפי סדר זמן השט מכל זוג קא חשיב .כי אין א ט יודעים שהיו שטחיהם שווח ע ד מ ו ת ה ש ט מכל זוג .ולכן מוכרח למנוח משה ורב׳ עקיבא לבסוף; כי סידרם בימיה עולם כך הוא ק ה ח ואחריו ע מ ר ם ואחריו יהישע .ואחריו שלמה ואחריו רבן יוחנן בן זכאי ואחריו ר ' עקיבא .ובמוח השניים האלו אז ידענו שהיו שטחיהם שוות ע ם הקודמים מכל זיג ״ ודוק ״ ערך שרה י א שרה אמנו ע ״ ה כשהולידה א ח יצחק א ע ״ ה באה לו נשמה דנוקבא וקודם ע ק י ד ה ה י ה דבוק בשרה שהיה להם נשמה א ח ח .ומזה ה ט ע ם כאשר פ ר ח ה נשמתו ממנו מ ח ה ג ״ כ שרה מ ט ע ם זה שהיה להם שורש אחד ״ 2ותמת הרב קרבן שבח ד׳ ג׳ ע ״ ב ״ שרה בקרית א ר ב ע היא ח ב ר ו ן .מאי בעית בחברון אלא איחא ב מ ד ר ש כשבא השטן ואמר לשרה שנשחט יצחק לא האמינה והלכה לחברון לאחימן ששי ותלמי שהם גדולים ומעניקים ה ח מ ה בקומתם לראוח מרחוק בעלה א ב ר ה ם ובנה יצחק ואמר ז עדי מקדם קיח שרה ואמרו לה א ט רואים זקן אחד עוקד בחור אחד מיד מ ת ה ״ 5אברהם ש״ך על התורה ״ , א ע ״ ה לקח ג נשים .שרה מ ש ם .קטורה מ י פ ח .הגר מ ח ם .כן הוא בילקוע והביאו הרב ש״ך על ההורה ״ ל ז ה ״ ונ״ל ונתן הרב שם כ מ ה ט ע מ י ם שלזה רמז נח לבניו בברכתו .ברוך ה׳ אלהי ש ם .כנגד שרה שהודיעה אלהוחו יחברך .שכמו שאברהם היה מגייר אח האנשים כן שרה מגיירת הנשים .יפח אלהים ליפה כנגד קטורה שהיו מעשיה גאים כ ק ט ר ח .וישכון באהלי שם שכאשר מ ח ה שרה לקחה א ב ר ה ם במקום שרה שהיא מזרע ש ם .ויהי כנען ע ב ד למו כנגד הגר שהיחה שפחה לשרה ״ ערך שרח בת אשר שרה בה אשר .נכנסה בחיים ב ג ״ ע ע ם ששים רבוא מלאכי השרח דעלייהו א איחמר היישבח בגנים חביריס מקשיבים .וכן הוא נוטריקון ש מ ה .שר״ח ״ , ״ א ק0 yא ״ ל , י י ״ ל ״ ת ששים ר5ןא ח ב ך ם ר 3ש פ מ ש ם ערך א ה ר מ ע רב 3 f מ מ ך מ ה י מ ה כ י ס י צ ״ ח ששת רב ששח היה סגי ט ה ו ר וכשהיה ע י ס ק בחורה ה י ה שמח ואומר חדאי נפשאי לך קראי לך ח נ א י .ולכאורה אין ה ב ג ה לדברים אילו .כי ודאי לעצמו היה מטיב ולא לזולתו .גם נדקדק אומרו נפשאי .ג ס מ ה ענין זה אל ר ב ששת ולא לזולתו .ולהבין זה ד ע בי בבא בן ביטא החסיד מחלמידי שמאי הזקן שכל ימיו היה מקריב אשם ס פ ק הוא שתזר ע ת ה להתגלגל ברב ששת להשלים איזה תיקון שהיה צריך לו׳ עדין .ולפי שהורודוס המלך נקר א ת עיניו לכן גם ע ת ה היה סגי ט ה ו ר .והנה אותיות ב״בא ה ם אותיות שש״ת בא״ת ב״ש ו ד ע כי מי שמחגלגל מ ח מ ח שבפעם ראשונה לא חסר לו כי א ם דבר מועט .כשחוזר בגלגול כל השכר של ה ח ו ר ה והמציח שעושה בגלגול שני הוא לצורך נפשו ה ב א ה ע ח ה בגלגול זה וכאשר יקומו בזמן החחיה חחזור נפשו אל הגיף הראשון שבו ע ס ק בחורה ובמצוח רוב הצריך לי .ולכן רב ששח ידע בנפשו כי הוא גלגול בבא בן בוטא שהיה אדם גדול בחירה ובחסידוח לכן היה גופו של ע ח ה עצב מל הדבר הזה כי סופו לחזור אל גוף הראשון .בזמן ה ח ח י ה נמצא שכל מ ה שהיה ע ו ס ק בחורה הוא ח י ע ל ח לנפשו ולא לגופו ולכן אמר חדאי נפשאי ״ שער הגלגולים ה ק ד מ ה ר' ״ ערך שתיקה א מי -שיש לו מ ד ח השחיקה מ פ ש ע געשה שפע ״ ובזה פירש ברוב דברים לא יחדל פ ש ע ״ ארץ החיים מזמור י״ט משם הזוהר ב אמרו עדן 3אמרן שתיקה מהדם בש״ס א״ר יצחק מ ״ ד ה א מ נ ם אלם צדק תדברון מ ה אומנותו של אדם בעי״הז יעשה עצמו אלם יכול אף לדברי תורה כן ת״ל צדק תדברון .פ•׳ רבינו הא״די ז״ל כי מלוי אלם גי׳ צדק ולכן תדברון כי מ ה שהוא צדק יש לדבר ״ ע כ ״ ד ״ —י־־מ^־־ז— אות תיו ערך תאומים —1י״ א תאומים * — כחן חלוש ותשושי כ ח .אבל במצרים כל שהיו רבים בכרס אחד היו יוחר ח ז ק י ם .וזהו ובני ישראל פרו וישרצו וירבו על ריבוי ה ח א ו מ י ס ו א ״ ע פ כן ויעצמו במאד מ א ד .שכל עיד שמוסיפין חאומים מוסיפין חוזק ״ מדבר קדמות משם הרב מה״ריד בצמח דוד ״ א ציצית ערך תחלים על כנפי ב ג ד י ה ם .ס ״ ח ח ל י ם .כי מציה מן המובחר בהשכמה לההעטן! בציצית וללמוד חהלים ״ דבש לפי בשם רביני אפרים בפי׳ על החורה כ ״ י ״ 3 דוד ה ע ״ ה החפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקירא חהלים יהיה חשוב כעוסק בנגעים ואהלות .וכתבו גורי הא״רי זצ״ל כי ה ע ו ס ק בסדר מהרוח הוא תיקין לפגם הברית וכתב רבינו הא״רי בפי׳ על התורה כ״י שכל האומר תהליס בכל יום כאלו קייס כל התורה כ ל ה .וזהו תכו לרגלך ישא מדברותיך ר ״ ת ת ל י ם .וסמיך ליה תורה לוה לנו משה ״ מדבר קדמות.״ ערך תוכחת א הא דאמרינן אל חוכח לץ פן ישנאך היינו ל ע ס הארץ שאינו יודע שהוא איסור ולכן משוי ליה מזיד .אבל לח״ח שיודע האיסור וחומר שבו ו ע כ ״ פ אינו מזיק ל ו . נאמר הוכח לחכם ויאהבך ״ 3 הרב׳-עיל בנימין פ״ו דיבמוח ״ מה שאמרו מועב שיהיו שוגגין היינו בדבר שאינו מפירש בחורה אבל בכחוב בפי׳ בחורה מחיגן להו ע ד דפרשי ״ הר״אש סוף ביצה וה״המ פ ״ ב דשביחח עשור ״ ג מה ״עדן i מקדם סיט תובחת מה שאמרו ז״ל ע ד הכאה ועד קללה היינו ביחיד אבל בציבור סגי לומר להם שהוא איסיר ״ ה ר י ״ ט ב א בחי׳ יבמוח וכ״כ הרב הנמוקי ז״ ל ״ ובזה שמעהי שזה ב י נ ה הפסיק חשב אנוש שהוא יחיד עד דכא כלומר עד הכאה או קללה .אבל צבור א מ י ר ה ב ע ל מ א ותאמר שובו בני א ד ס ״ ד דברים ה דבש לפי ״ , הצריכיס למוכיח .ע י י לעיל אוח מ ״ ס ע ר ך מוכיח ״ הוא היה אומר יש לך חבירים מקצחן מוכישין אוחך ומקצחן משבחין א ו ח ך .אהוב , א ח המוכיחך .ושנוא אח ה מ ש ב ח ך .מפני שהמוכיחך מביאך לחיי ה ע י ״ ה ב זהמשבחך מוציאך מן העולם ״ '-א התורה אבוח דר״ן פ ׳ כ ״ מ ״ ערך תורה נקראח צדקה ומצלת מגיהנם שנא׳ וצדקה חציל ממוח ״ דבש לפי משם מדרש משלי ״ 3תולה 3 מ כ פ ר ת כל כגון ״ מ ד ׳ משלי סי׳ ו׳ ״ אש בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל ו כ ו ׳ .ילקוט משלי רמז ק י ״ ט .וכתבו ז״ל דבכלל זה לפחוח ס 5ר לדאוח פסוק ה מ ז ד מ ן .וזה הכלל בכל דרכיך דעהו והוא '׳יישר אורחוחיך ״ • ד ה?ןוםס ־ה בימי ־ו X דבש לפי ״ בחורה לשמה ועושה נ״ר ליוצרו שלומד לשמור ולמשיח לא יבוא בגלגול ״ מ ד ב ר קדמוח בשם ביח אלהיס שער החשובה פ״ו ״ בת״ז קורין בחורה כנגד ג׳ אבוח ובימי אג״דו אין קורין בחורה כנגד ד׳ א מ ה ו ח .כי אין הנשים מצווח על חלמוד חורה ״ סידי רזי ״ כשבא ה ק ״ ב ה ליתן תורה לישראל נגלה עליהם ב א ר ב ע לשונות .לשון עברי ורומי ילקוט חדש משם הילקוט ״ וארמי וערבי ״ מי שאינו עוסק בחורה כאלו עובד ע״ז ״ רמז קל״ ט ״ דבש לפי ״ ח כשבא שוחר טוב ד׳ כ״ד ועיי׳ ילקוט שמואל ה ק ״ ב ה ליחן חורה לישראל שמעו ה ר חבור והר כרמל והניחו מ ק י מ ם ובאו .והק״בה מ א ם בהם ואמר בעלי מימין א ח ם שנא׳ למה חרצדון ה ר י ם גבנונים כ מ ה ד א ח א מ ר או גבן או ד ק .וגחן חורה על הר ס י נ י .ו א ע ״ פ כן פ ר ע ל ה ם ה ק ״ ב ה שכרם .הר הבור נפל שם סיסרא ונאמר שם כפל אנכי לה׳ אנכי אשירה. זבסיני ר ק פ ע ם א ח ח א נ כ י .ובהר הכרמל נחקדש שמו של ה ק ״ ב ה ונאמר בו ה ׳ הוא האלקיס עדן מקדם; תורה־ האלקיס ה׳ הוא האלקיס כפל נגד אנכי ה ׳ אלהיך ״ Dתולה ילקוט שופטים משם מדרש ילמדנו ״ חביבה לפני ה ק ״ ב ה מ ע ו ל ו ת .לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתי של מקום שנא׳ אז חבין י ד א ח ה׳ ודעח אלקיס ח מ צ א .מכאן לחכם שיוש3 ןדורש בקהל שמעלה עליו הכחוב כאלו הקריב חלב ודם לגבי מזבח ״ אבוח דר׳ נחן פ ״ ד י א״ף עקיבא כל המגביה עצמו על דברי חורה למה הוא דומה לנבלה מושלכח בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו .ומחרחק מ מ נ ה והולך £נא׳ א ם גבלח בהחנשא, א ם ומות יד ל פ ה .א מ ר לו בן עזאי דורשהו מעניינו אם מנבל אדם עצמו על דברי ח ו ר פ ואוכל חמרים חרובים ולובש בגדים צואיס ויושב ומשמד על פ ח ח של חכמים כל עובר ושב, אומר שמא שוטה הוא ״ יא לםון( אחה מולא כל ההורה כלה עמו ״ אבוח דד״ ן פי״א ״ ישר^ ניחן להם חורה וחפלה שכל א ח ה מ ה ם ג ק ד א ח ח ר ב .ח י ד ה דכהיב א י פ חרבו על ירכו .חפלה שנא׳ בחרבי ובקשהי .משוס שישראל נ ק ר א ן בכירים שנא׳ בני בכורי ישדאל אבל לאו״ה ניחן אחד שנא׳ ועל חדבך החיה ״ נחלח בנימין״ יב מי שיגע בחורה ט ח ן לו ה ק ב ״ ה הוד והדר ״ עיי׳ לעיל אוח ה ״ א ערך הוד ״ תורים א תולים ובני יונה סכנת לגדלם בבית ״ עיי׳ לעיל אות בי״ח ערך ביח ״ תחית המתים א ה^לימ לא יעמדו י ח ח י ח ה מ ה י ס אלא הצדיקים עהידים להחיוח אוהס במשעטת. שבידיהם ״ 3 ילקוע חדש משם הזוהר ״ רבי תזקיה שאל אי תימא שכל הגופית יעמדו בחחיה ה מ ח י ס הרי יש כמה ג יפיח שאין להם רק נשמה א ח ח דהיינו מי שבא בגלגול כ מ ה פ ע מ י ם ואיך יקומו כלם. והשיב ר ' יוסי שמכלם לא יקים בחחיח המחים אלא הגיף האחרון שהשלים מעשיו ו ק נ ח ה ה ג ש מ ה שלימוחה בגוף זה ״ Z ילקוט חדש משם הזוהר ״ מי שיהיה חי לעהיד ועדין לא ע ע י ם ט ע מ א דמוהא אז ה ק ״ ב ה ימיהגו ולא ימוח מסיערא. אחרא אלא מן ה ק ״ ב ה חהי לו מ י ח ה כדי שחלך הזוהמא ומיד יחייכו וזהו אני אמיח ואחיה ״ שם ע ר ך חיבת, ״עדן מקדם תינוק, סך ערך תיבת נח א שהלא ב ע א ליבנם לחיבה אמ״ל נח לך ובקש בן זוגך לפי שכל ה נ מ ס י ם איש ואשחו .הלך •ומצא פ ח ה א שהוא הממונה על בני אדם להפחיתם ולחסד מ מ ו נ ם .אמ״ל מ י נ ס י ח לי אמ״ל מ ה חחן לי א׳ מינסיבנא ל ך .אמ״ל כל מ ה דרווחנא •אינסיבא ליה .מיד נכנסו לתיבה ה״דא מאי דמשגל שקרא פ ח ח א נ ס ב ה ״ יבם׳ ד ע ת זקנים פ ׳ נת ״ עושר ולא במשפט ״ בעלי התוססות ומצאתיו בשותר עוב מזמור ו ׳ .והוא משל ע ״ ד הפסוק עושת דבש לפי ״ ערך תינוק כתב הרב מדרש חלפיוח .שחיטק שהוא חריף בקטנותו לא יהיה כן כשיגדל .וכן יא מוכח בזוהר פ׳ בלק ד׳ קצ״א ע ״ ב בענין ינוקא שכשספרו הדברים אצל רש״בי ב״ה אמר להם ינוקא דאמר מלה חדא או חרין לפוס שעחא בלא כונה דילהון מובטח בדא דיזכי למילף אורייתא בישראל .א י ל דא דנהורא דיליה קיימא בקיומיה ברעוחא שלים לאו הכי ״ ע״כ ״ ״ 3תינרס ״א מנין ; הנולד מחופה עור סימן יפה לו ״ עייז לעיל אוח גימל ע ר ך גד ״ ערך תלמוד שהאדם משמיע חלמודו לעח מ י ח ה ו .שנא׳ סוף דבר הכל נ ש מ ע ״ ילקוט ״ ערך תלמידי חכמים א תלמידי חכמים אין מקבלים ט י מ א ה אלא מבחוץ וקרבם קדוש לגבוה וחוטאים קצח וחשיבחס ח ק נ ח ם ״ הרב ח ס ד לאברהם ״ 3 ת״ ת שלומד לשמה כחב הא״רי ז״ל שיאיר בו ניציץ משה רבינו ע ״ ה ״ דבש לפי ״ •X אמרו חז״ל כל שהוא ח ״ ח ובנו ח ״ ח ובן בנו ח ״ ח שוב אין חורה פ ו ס ק ח מ ז ר ע ו . דכחי׳ לא ימושו מפיך וכו׳ והא קא חזינן ל פ ע מ י ם שדיר הרביעי ה ם ע מ י ־ ה א ר ץ .ה ט ע ם הוא לפי שנחחחנו לשאיגם הגונים ״ יד ס ״ ח סי׳ קנ״ז ״ תנא דבי אליהו כשנשברו הליחמ<כגזר על ישראל שילמדו חורה מחוך שער ומתוך שעבוד ומחיך טלטול ומחוך טירוף ומחיך דוחק .ומחוך שאין להם מזונות ובשביל עדן תלמידי חכמים מקדמי, ובשביל אותו הצער שמלעערין ע ח י ד ה ק ״ ב ה לשלם להם שכרם כפול ומכופל ועל זה נמשל לטובתי נשברה רגל פרתי וכן מחלוקת קרת היה לאהרן לטובתו ״ \7 pJTl ילקוט ישעיה ״ צדיקים הנזקקים לנשותיהם בקדושה ו ב ט ה ר ה .ואין ולד נוצר מאותה ט י פ ה כ מ ן שהם ז ק ט ח או ילדוח או ע ק ר ו ח או אילוניות .ואפי׳ שניהם ט ו מ ע י מ י ס כמו שהיה אברהם ושרה קידם שינוי השם .ה נ ה מלבד היוח במצוה נחח רוח מ ה ק ״ ב ה לכנסת ישראל. הנה מחשבה עובה שלהם ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וזיווגס שמור לאחר זמן למי שצריך ואין לו ח ק נ ה דהיינו מי שמח בלא בנים שצריך לגואל ואין לו אח שיגאלט .או יש לו א ח ואינו מיבם אלא חולץ ה ק ״ ב ה מזמן לו גואל אפי׳ זקן ומוליד בן לגאלו כמו בעז שהיה. בן ח ׳ שנה ולקח את רות ומיד שקיים המצוה מ ת למתרחו ״ ילקוט חדש בליקוטים בשם מ א מ ר א ם כל חי סי׳ י״ב ד IYT1 אשר בדורוח אלו ה ם בחינח דור המדבר שעליהם נאמר בימי צאהך מארץ מצרים אראנו נפלאות .וזהו ה ט ע ם שנשוחיהם מושלוח עליהם לפי שבימיהם עשי ה ע ר ב רב א ח העגל ולא מיחו ב ם .אבל הנשים לא רצו לחח נזמי הזהב לעגל ולכן ה ס מישלוח ע ח ה עליהם ״ T שער הגלגולים ה ק ד מ ה כ' ת״ ח השונאים זה א ח זה .ב ״ מ מחים קודם זמנם ״ עיין לעיל אוח אל״ף ע ר ך א ה ב ה ״ ח ת״ךן אחד היה מצער א ח ה ח כ ם .אמרו לחכם כמה גדול עין אוחו האיש שמצערך על לא פשעך .אמר להם החכם איני מאשימו אלא עוטהי עשו לי .אמדו לו מציה לך להענישו ולקללו .אמ״ל א״כ הייחי מעניש ומקלל א ח עצמי כי עונוהי גרמו לי צער זה שהדי אמר הכחוב האלהים מצא אה ע ק עבדיך .וכן כשקלל שמעי א ח דוד אמר דוד הניחו לו ויקלל כי ה׳ אמר לו וכו׳ .לפיכך מה יהאונן אדם חי גבר על חעאיו ״ ס ׳ חסידים סי׳ ק פ ״ ג ״ א תמר היא ד ב ו ר ה .וסי׳ ח ח ח ח מ ר דבורה .ח מ ר חסיר כ ח י ב .ושם היהה יושבת לחקן אשר ישבה ב פ ח ח עינים ויחשבה לזונה ״ גלגולי נשמוח ל ה ר ״ מ ע ז ״ ל ״ ב במדרש למה היו רוצים לשרוף לחמר משוס שהיחה כלחו של מלך ע ״ כ .וכחב בלקט יוסף וז״ל אבל א ם יהודה לא היה מלך א״כ למה דנו א ו ח ה ב ש ר י פ ה .אלא צ״ל כדאיחא במדרש ח מ ר בהו של שם היהה והיחה בה כהן ו ב ח כ ה ן ב ש ד י פ ה .וקשה הא ר׳ ישמעאל ס ב ר דארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה ולא מי שיש עליה זיקה י ב ם .אלא צ״ל כר׳ עקיבא דבין ארוסה ובין נשואה יצאח לשריפה .דכחי׳ ובח איש עדן מקדם קכא תמר כהן וא״ו מיסיף לרבות הנשוא :עכ״ל ״ קשה שהרי במדרש רבה אמרו כנמל ה ק ״ ב ה הכהונה מן שם ונתנה ל א ב ר ה ס ^ל^״ף א ע ״ ה וא״כ לא הויה בת כהן ואיך דניה ב כ ר י פ ה .וצ״ע ״ ערך תענית ף ד י אלעזר כד הוה יתיב בתעניתא אמר ה כ י .גלוי וידוע לפניך ה׳ אלהי ואלהי א אביתי שהקרבתי לפגיך חלבי' ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי .י ה ״ ר שיהיה הריח העילה מפי כריח העולה מהקרבן באש המזבח ותרצגי ״ זוהר שמות ד׳ ך ׳ ע ״ ב ״ ערך תפלה א ״ כמה החמירו בזו״הק ח א ד׳ ר ל ״ ד .שתפלת יחיד היא מסיכנת עי״ש ב א ו ר ך . וכמו הצ״ער עלה על כמה חפלוח פרעיוח שמחפלל האדם עליו ועל אחרים 5ביתו שלא בזמן חפלה כגון שמחפלל על החולה וכיוצא .יאיפשר למצוא ח ק נ ה שקודם שיתפלל ישפיל דעתו ויהיה עניו באמיתות ואל יזוז מפיו פסוק לב נשבר ונדכה אלהיס לא ח ב ז ה . וכבר א״ר יהושע בן לוי גדולים נמוכי הרוח וכו׳ ולא עוד אלא שאין חפלחו נ מ א ס ת והיינו ת פ ל ח ו ביחיד .וכן פי׳ מה״רי פיגעו ז״ל ״ דבש לפי ״ כתב הרב ס ׳ חסידים ז״ל שהמבחן לאדם א ם זך וישר פעלו הוא התפלה שאס יכול ב לטין בכל ה ע מ י ד ה שהמחפלל י״ח ברכוח בלי מחשבה אחרח אז ידע כי הוא צדיק.וז״ש מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו דהיינו חפלחו .ועל זה ידוו כל הדויס ״ שס ׳' 3המתפלל ד ירא אל יאמר זוכרני ופוקדני דאיח זכירה לעב ואיח זכירה ופקידה לביש. זוהר פ ׳ ויצא ד׳ ס ׳ ע ״ א ״ אלא יכלול עצמו וכו׳ ״ שמיס יזהר כשמחפלל שלא יעמוד ולא ישב ב ח פ ל ה אצל אדם רשע כי הרשע• מ ה ר ה ר הרהורים רעים ושכינה מ ת ר ח ק ח מ מ נ ו .וכתיב קרוב א ח ה ב פ י ה ם ורתוק מכליותיהם .וכתיב ועם נעלמים לא אשב .ה ק ״ ב ה מעלים עיניו מ ה ם .שנאמר ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מ כ ם גס כי תרבו תפלה אינני שומע .וכתיב לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז .אוי לרשע ואוי לשכנו שהרי יהושע כהן גדול לקה קצח כשהלך ע ם א ח א ב בן קיליה וצדקיהו בן מעשיה והוחרך שערו ״ ס ׳ חסידים סי׳ חש״ע ״ העוב מונע אוי לצבור שיחפללו עליהם שאינם ראויים .כי ה ק ״ ב ה ה מ א ח הקהל ומעל כל מי שיסייעוס וכאלו גזלו א ח העוב מ א ח הקהל ועתידים לישן את ה ד י ן .וכחיב ו ה מ ה עזרו ל ר ע ה וכו׳ וכחיב וחופשי ה ת ו ר ם לא עדן מקדם תפלה לא ידעיני .וכתיב על הרועיס חרה א פ י .וכתיב אי לך ארץ שמלכך גער לכך א ס איש שאינו מבין או איני הגון יודע להרים קילו בנעימות רוצה להתפלל להוציא את ה ר ב י ס י״ח לא יסנו להתפלל ר ע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור .ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתעלה תלויה בלב .ואם הלב מבין וטיב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה ״ א 1n3"lD שס סי׳ ת ש ״ פ ה ״ ערך תפלין אשתכח בבד נש דמנת תפלין ו א ת ע ט ף בציצית ואי לא מ נ ח ולא א ת ע ט ף לאו צלותיה צלותא ״ זוהר פ ׳ תולדות ד׳ ק מ ״ א ע ״ א ״ ערך תרח תלח א בא על אשתו אמתלאי בת כרנבו בנדתה כשהוליד א ב ר ה ם בעל כ ר ח ה ^ ולכן נתגלגל באיוב ולקה בשחין .כי הבא על הנדה לוקה לצרעת כמ״ש בזו״הק אצל דינה שנבעלה לו בעל נ ד ח ה .כי די שנבעלה לו בעל כרחה לנקות הזיהמא ולא הוצרכה ללקות בשחין ותהי נדתה על שכם והיא נשארה טהורה ״ מדבר קדמות ב ב ס דבינו הא״רי ז״ל בשער הפסוקים ריש איוב ״ ערך תשובה א ב בעל תשובה מתטצץ בו ניצוץ משה רבינו עי׳ה ״ מי הרב ס ׳ חרדים ״ ששב בכל לבו נמחל לו העין ואף שאח״כ חזר וחטא אותו ה ח ט א ע צ מ ו .נ ת כ פ ר לו כנין הראשון .ולא יש כי א ם עין שני .וכשישוב נתכפר שני ״ מדבר ק ד מ ו ת בשם בית אלהיס שער התשובה פ״ו ״ 31כתבו המפרשים ד ה ש י מ א ה ב ה תכף מ ת ק ב ל .ובשב מ א ה ב ה לא נאמרו ד׳ חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש .דדוקא בשב מיראה בחל״קיח ישית למו ר ׳ ישמעאל .א מ נ ס א ם שב בכל לב מ א ה ב ה אינו מ ח ו ס י זמן ותכף מתקבל ברצון ״ מדבר קדמות ״ ד כתב , ה ר ״ מ בועריל ב פ י לספר יצירה כי בלילה בעלות רוחניות הנשמות לשמים אזי כרוזא קרי בחיל שובו בנים שובבים .ולפעמים זכתה איזה נשמה להקשי5 לקול הכרוז ומתעוררת ברעיוניה לשוב אל קונה ויוצרה .ולזה תמצא ל פ ע מ י ם איזה א ד ם בליעל חוזר בחשיבה ונעשה צדיק גמור וקינה עולמו בשעה אחת כמו ר׳ אלעזר בן דורדי-א וזנות מציה שעשה גורמת להעיד איזן כי מציה גוררת מציה .ואס זכתה הנשמה לזה אזי מכניסין pjr מקדם סכב תשובה מכניסי; אותה לחדר ה ק ר א ח כ מ . :כי חמשה חדרים הם ע ד חמשה חומשי ת ו ר ה .והם חדר* ת ו ר ה .חדר אחד העימד באמצע הוא כתמיגת פ ח ח שלמה ספי־ חכמתו באיה מ למשלי ולק״ מ וחדר זה הוא כנגד ח כ מ ה .ולכן מ גדולה .ולכך אמדו במדרש דר״י ס״ל ח כ מ ה בלב .ר״ל כי הלב באמצע הגיף וכן ftהיא אמצע האותיות .ועוד יש חדר ח מ י נ ת Qס ת ו מ ה והוא נגד בינה ה נ ע ל מ ת מעיני כל ת י .ועוד יש תדר כתמונת י נגד ד ע ח ה נ ק ׳ א ל ״ ף כד״א ואאלפך ת כ מ ה וי״וד בתמונת אל״ף כזה א והכל בכת אותיות .ומיל יש ח ד ר כ ת מ י נ ת 3כ פ ו פ ה נגד עצה בסיד ואת צנועים תכמה .וידוע מ ת כ מ ת ה מ ב ע כי כאשר ה א ל ם דוצה לדעת ענין עמוק צריך לכפוף קומתו כדי שיבאר הרוח בחדד הנקרא שופע .ועוד יש חדר ח כי הוא רומז אל החן והיינו יראה כ מ א מ ר ם זי׳ל כל א ד ם שיש בו חן הוא ירא כתמונת שמים .ואלו ה א ר ב ע ה חדריס ה ם מ ס ב ב י ם את החכמה והוא באמצען .והממונים על ההכרזה הנ״ל ה ם נקראים חיים ה ם הממונים על ה ח כ מ ה בסוד והחכמה תחיה ב ע ל י ה .ולכן השב מכניםין אותו ללון בחכמה ע״ש הפסוק הן יראת ה׳ היא ח כ מ ה עכ״ר ״ רב1זה פי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שס ז ל ״ ה ה .פסיק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין .כי פ ק ח עיניך וראה כי חמשה חדרים אלו ה ס אותיות חכ״מים ז ה מ מ ו נ י ס על ה ח כ מ ה ה ם נקראים חיי״ס והם המכריזים שובו ב נ י ם ש ו ב ב י ם .וז״ש ארזו שימעח חוכחת חיי״ם ד י ק א .בקרב חכמים חלין .ר״ל ממש בקרב חכ״מים דהיינו באמצע כי החדר שמכניסין שם הנשמה ללין היא כחמונח ftכמבואר לעיל והיא באמצע אותיות ־ ח כ מ י ם ודוק היעב והוא פלא ״ ה אמוץ רז״ל גדולה השובה שדוחה לא תעשה שבתורה דכתיב הן ישלח איש א ת אשחו והלכה והיחה לאיש אחר הישוב אליה עוד וכו׳ ואח זניח רעים רבים ושוב אלי נאם ה׳ ״ והקשו המפרשים והלא אין ה ק ״ ב ה יכול לגרש אותנו דיש לישראל דין אניסה מ ח מ ה כפייח ה ה ר .ובאניסה כהיב לא יוכל'לשלחה כל ימיו .ועיר קשה שהרי איהא ב ג מ ׳ נחגדשה מן האירוסין מ י ח ר ח לחזור לבעלה לחד מאן דאמר .ואמרו רז״ל במלרש שישראל בזמן הזה אין להם כי א ם דין ארוסה ולעח״ל יהיה להם־דין נשיאה דכחיב הקראי אישי וכי׳ וא״כ אין כאן לא ח ע ש ה .ועוד קשה כיון שהק״בה כהן אסור להחזיר גרושחו אף י א ם לא נישאח ל א ח ר .דכהן מוזהר על הגרושה .ועוד אסורה לו משוס זונה שהרי כחוב ואח זניח ר ע י ם רבים וכו׳ ״ ״ דל?1נ ד נראה דאעיקרא דדינא פרכא כי אין כאן לא העשה אף א ם נישאח לאחר שהרי קי״ל ופסקה מרן ז״ל ב א ״ ה ע סי׳ י״א וז״ל פקח שגירש אח אשחו ונישאה ׳לחדש וגירשה מוחרת לחזור ל ב ע ל ה .וא״כ ישראל שפגו אל אלהים אחרים דכהי׳ בהו פ ה להם עח מהדם תשובה ל ה ם ולא ידברו .אזגים להם ולא ישמעו הויתרש שדברו בו תכמים וח׳׳כ מותרת לחזור* לבעלה ואין כאן לא תעשה .ובזה יתורן ג״ך קושיית המפרשים ז״ל שהקשי מ ה דאיה מבי)/ על תן ישלת איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר דמשמע שנישאת לאחר שגירשה .מן ו א ת זנית ר ע י ם רבים דמשמע שזינתה דוקא ולא שנישאת .והרי קי״ל גרושה ש מ ת ה מותרת לתזור ל ב ע ל ה .אבל לפי האמור שנישאת לתרש מותרת לחזור .הוי נישואין דידא כזנות. דמותרת לחזור־ ולכך א מ ר ואת זנית אף שבאמת נישאת .וא״כ אין כאן לא העשה ״ אלא מוכרחים אנו לומר דלא העשה הוא איסור גרושה לכהן .ו ה ט ע ם הוא שאף ב כ ה ן בשר ודם א ס יהיה במציאות שגירש א ה אשחו ועדין לא קיים פ״ור ולא ימצא אשה א ח ר ה בעילם ודאי דאהי עשה דפ״ור ודחי לא העשה דואשה גרושה מאישה לא יקחי .א ״ כ לגבי ה ק ״ ב ה אף שגירשה לא ימצא אשה אחרת בעילם כי אם נשים נכריות ואתי ע ב ה דפ״ור ודחי לא העשה דגרושה .ומה שהקשו ואיך יכול לגרש אותנו והרי יש לנו דין אנוסה ד כ ח י ' בה לא יוכל לשלחה .י״ל דוקא הוא אינו יכול לשלחה על כרחה אבל מרצונה יכול לשלחה. ובזה יתורץ קושיית הכתובים .דכתיב אחה ס פ ר כריתות אמכם אשר שלתתיה .והכתיב שלחהיה ואתן ס פ ר כריתותיה א ל י ה .דהכי ק א מ ר איזה ס פ ר כריתות א מ כ ם אשר שלתתיה שלא כרצונה .אני לא גירשתיה אלא מרצונה וזהו שלתתיה ואתן ס פ ר כריתותיה אליה פ י ׳ מ ד ע ת ה .ועוד נ ר א ה דאף ב א ט ס ה אס זינתה תתהיו ודאי דיכיל לגרשה שהרי נאסרה עליו וכאן הרי כתיב ואת זנית רעים רבים ״ ומה שהקשו שהרי נהגרשה מן האירוסין מותרת. לחד מ ״ ד מ מ י .י״ל שכיון שאמרנו שלא העשה איסור גרישה ל כ ה ן א ״ כ אף מן האירוסין אסירה .דריח ה ג ע פוסל בכהונה .וזהי גדולה השובה שדוחה לא העשה דאיסיר גריסה ל כ ה ן ״ תשמיש א תשמיש הוא על תמשה תלקים .ד׳ מותרים והחלק החמישי הוא א ס י ר .האי• , לקיוס המין .הב׳ לקיים מציה עינה .ה י לרפואה .הד׳ להנצל מ ה ר ה ו ר הה׳ אסיר הוא דרך תענוג ״ 2צלימ רבינו בחיי פ׳ אחרי מות ״ דקריב לאנחחיה ביומין דחיל ההוא בן דאוליד טליה איחמר צדיק ורע לו בגין׳ דאחעביד קדש חיל ״ א זו״הק ״ ה ר ב חי״דא זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ י ח .כי חשועה ה ב א ה על ידו יח׳ ה י א בחכליח השלימוח ונצחית .יכמ״ש רז״ל על פ ס י ק ישראל נישע בה׳ ת ש ו ע ת עולמים. עדן מקדם תשועה ע י ל מ י ם .ולוא וראה מ״ש הרח״בד פ״ק ד ה ע ט ו ת דכשהמשפט היא ע״י ה ק ״ ב ה הוא מ פ פ ט חזק וכלה ונחרצה .ומשם נלמד דכשהתשיעה היא על ידו יה׳ היא שלימה בכל מכל כל למרובה מ ד ה טובה ע כ ״ ד ״ וכן אתה למד ממתן שכרם של צדיקים לעת״ל הוא ב מ ר ה גדושה כמ׳׳ש תז״ל שהק״בה זורע המצות שאדם עישה וכבישי! פירות ופירי פירות ליהנות ב ה ם בני א ד ם .וללורכם ולהנאתם דודי ירד לגנו ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מקדם ת״ר ש״ל י״ע
© Copyright 2024