‫קדמת עדן‬ ‫אנכי‬ ‫ארי׳תי מורי ע ם בשמי • פ ת י ח ת א דחכימי • ל ק ח טוב נ ת ת י •‬ ‫ה נ ה מקום‬ ‫א ת י • ו נ ה ר יוצא מעדן • ה ק ד מ ו ת יקרות • והיו ל מ א ו ר ו ת • כלו מחמדים •‬ ‫להועיל לתלמידים • כי היכי דלימרו מ ל ת א ‪ :‬א ג ב גירסאי לפי ר ו ב הימים היתה לי‬ ‫עדינה • קד־מא ואתיא והיד כ ו ת ב ת דברי ה נ מ י ם וחירותם • שמו אותותם • קד״מו‬ ‫שרים הני מלי מעלייתא י• ויהי הקשר אמיץ כ ל מין למינו •‬ ‫סידרא נקיט ואתי ילכו יונקותיו •‬ ‫ד ב ר ה ל מ ד מעניינו •‬ ‫מא׳׳לף ועד תי״ו • מ ע ר ב ה ל ק ר א ה מ ע ר ב ה מכאן‬ ‫מודעא ר ב א לאורייתא ‪ :‬ואין מ ד ר ש ב ל א חידוש • שם נ מ צ א ושם היה • א ת אשר‬ ‫השיגה יד שבלי • חלקי מ כ ל עמלי • כי מעט אשר היה ל פ נ י • עמל הוא בעני • מ ל א‬ ‫חופנאי ט ־ ב ו ת א‬ ‫‪:‬‬ ‫ואני בה׳ א צ פ ה כי לא יהיה יגיעי לריק • ותקותי חזקה בי לקונטרים‬ ‫זה יגילו ה ל ו מ ד י ם וישמחו ה ש ו מ ע י ם • ויתעדנו בהקדמותיו ונועם שיחו • ו ר א ש י ת‬ ‫שמנים ימשחו • ישיחו בי יושבי שער ו מ ב ר כ ה ם יברבוני חילך לאורייתא י אמור‬ ‫יאמר העבד ש פ ל כ ל השפלים • הלום יגון בלי יין • ואדם אין • קטינה דקרעא • ובן‬ ‫אדם תולער• • הצעיר‬ ‫ת ו ר ה ברבים כמויהר‬ ‫רפאל מ ש ה‬ ‫שמואל זליהה •‬ ‫ס״ט • בן לאותו צדיק א ב ב ח כ מ ה מרביץ‬ ‫בן ל ה ר ב ה מ ו ב ה ק חםידא קדישא א ב ב י ת‬ ‫דין מקודש ד ר ו פ ת ק א דאורייתא • כמו׳׳ההר‬ ‫ב כ ב ו ד כי בחיל ילבו‬ ‫בעדן מ ק ד ם‬ ‫יהודה אלבאז‬ ‫זל׳יהה • יעלזו חסידים‬ ‫עין ל א ר א ת ה ‪ :‬כי״ר •‬ ‫ה ק ד מ ת ה ר ב מו׳ץ בעיית צפרו יעיא יחשילא‬ ‫פי המדבר ולשוני תהגה צדקתו של הרב‬ ‫המחבר זצ״ל לעומת מחברתו•‬ ‫לששון‬ ‫ולשמחת לבבי ראיתי מראות אלקיס‪ .‬שלשה ס פ ר י ם נפחחים‪ .‬מליאיםיחן ומרהבי‬ ‫עין ציצים ופרחים‪ .‬ה״ה ס פ‬ ‫י‬ ‫כ ד מ ו ת‬ ‫״ עדן מקדם‬ ‫ספיר‬ ‫״‬ ‫תכמה ודעת‪ .‬מלא וגדוש הקדמית יקרות‪ ] .‬כעין ס פ ר מדבר‬ ‫להגאון חי״רא זצ״ל [‬ ‫ונספחו אליו‪ .‬שני צנתרות הזהב ס פ ר‬ ‫חידושי תורה מתוקים מדגש‪ .‬וספר ״ עטרת פז‬ ‫עלאה ימלל צירופי ש‪ °‬אה״וי‬ ‫ליודעיהם‪ .‬כל אלה חוברו‬ ‫יחדיו מדי אביר‬ ‫אוצר‬ ‫קדמית‬ ‫״ מיני מתיקה ״‬ ‫״ לצד‬ ‫יסייליתיהם‪.‬‬ ‫הרועים‪.‬‬ ‫והדברים עתיקים‬ ‫הרב ה מ פ ו ר ס ם ‪.‬‬ ‫חנם‬ ‫חרשים‪ .‬בנן של קדושים‪ .‬עטרת חכמים‪ .‬מבחר עצמים‪ .‬סיני ועוקר ה ר י ס ‪ .‬שמו נידע‬ ‫בשערים‪ .‬פסקן ודרשן‪ .‬דובר משרים‪ .‬ושר בשירים‪ .‬ה״ה הר״הג מעי־׳ומ מארי דאתרין‬ ‫רא״בד מקודש כק׳ישת מוה״רר‬ ‫רפאל משה אלבאן‬ ‫האירו ברקיו תבל בחיבוריו היקרים‬ ‫זצ״וקל‪ .‬אשר נ ב ר‬ ‫אשר‬ ‫ב ר כ ה ‪ .‬הלא הם כתיבים על ספרו הבהיר‬ ‫״הלכה למשה״‬ ‫ימים נברים ני הרב הנאור הנז׳ היה כליל‬ ‫הניח אחריו‬ ‫שכבר י״ל מזה‬ ‫המדעים‪ .‬ובדעתו‬ ‫הרתבה צלל במים אדירים‪ .‬וידיו רב לו בכל דבר הכמת בינה‪ .‬ונל יקר ראהה עינו‪ .‬לא היהה‬ ‫ת נ מ ה אשר שגבה ממנו‪ .‬ואסף איש טהור נל המדעים התורניות והלמודיות והטבעיות‪.‬‬ ‫כאשר תחזינה עין הקורא ב ס פ י י‬ ‫ה י‬ ‫קי ״‬ ‫נל היום ידו אוחזת בשבט ס ו פ ר ‪ .‬והכל‬ ‫באר‬ ‫שבע ״ שעידנו בנתיבים יתמיד‬ ‫ב נ ת ב בשפה ברור׳ ומליצה‬ ‫נשגבה וימלא אוצרותיו מנמני זהב ורב פנינים‪ .‬ע ס נל אבני חפץ וסמלה יקרה‪ .‬ולדאבין‬ ‫לבב לא תננו ה׳ בפרי הבטן‪ .‬והיו תוצאותיו ילדי עשתונותיו‪ .‬הן הנה ילדיו מעשה ידיו‬ ‫ל ה ת פ א ר ‪ .‬א פ ס כי עד הנה היו ספונים בחשך‪ .‬הוזים שוכבים תחת ערמות עפר הנשיה‪.‬‬ ‫והיחתל לא חותלו ודוחן לא רוחצו‪ .‬ילבו של אותי צ ד ק יותר היה הימה על שלשת ילדי חמד‬ ‫הללו‪ .‬עד כי גם בעת פקודתו‪ .‬וברגע האחרין מימי חייו‪ .‬פקד עליהם במפגיע‪ .‬לנהגס‬ ‫פ א ר ‪ .‬ולהעדותן בעדי הדפוס כדי ליהנות בהם בעולם הגמול‪ .‬ולדובב שפתותיו שישנים‬ ‫בבטן שאול‪ .‬ולמורת רוח לא איסתייעא מילתא ודבריו אז לא עשו פ ר י ‪ .‬ונינבי שחק הללי‬ ‫אספו נגהם‪ .‬ולא מצאה ידם לפלש ולהבקיע ניציצי אורם‪ .‬בעבי עלטת הזמן‪ .‬המכלה ומשסה‬ ‫כל הון יקר ונעים‪ .‬ועברו ימים‪ .‬יחלפו זמנים‪ .‬ועד הנה לא העפילו עלית על מכבש הדפוס‬ ‫להראות העמים והשרים את ייפין‪ .‬והיו צפוים ועומדים על מפתן ההעדר יהכליין‪ .‬אך ה׳‬ ‫הטיב‬ ‫הקדמה‬ ‫הטוב אשר גבר חסדו על יריאיו‪ .‬ועל גוזליו ירחף‪ .‬לבנית להם בית לזכר עולם‪ .‬לא עזב חסדו‬ ‫ואמתו‪ .‬וממכון שבתי‪ .‬השגיח בעין חמלתו‪ .‬ויעיר רוח טהרה וקדושה‪ .‬בלב שני אנשים עברים‬ ‫כאיש אחד ת י י ר י ם ‪ .‬לגדל על ברכיהם הילדים האומללים האלה‪ .‬ולהלביש אוחןמחלצית‪.‬‬ ‫ה״ה ידידים י ק ר י ם ‪ .‬נדיבים ושיעים‪ .‬אחים וריעים‪ .‬גומלי ח ס ד ‪ .‬ובעלי מדות כיובית‪.‬‬ ‫תמדת לבבות סי׳‬ ‫מסעוד בן שרביט‬ ‫האלה שלימים הם‬ ‫הי״ו וסי׳‬ ‫עמרם חזזאן‬ ‫א ת ט ‪ .‬וכבר‬ ‫הי״ו האנשים‬ ‫יצא‬ ‫מוניטין‬ ‫שלהם בכמה ספרים שהו״ל בבית דפוסם מידי שנה בשנה‪ .‬וכל מעשיהם באמונה‪ .‬ועתה ה פ ע ם‬ ‫נדב לבם אותם ל ה ו ^ ה ס ^ ה ק האלה ] למטתת נפש הוריהם הנ״וח סי׳‬ ‫נ״ע אביו של׳הר״מ הנז׳ ולמ״נ האשה‬ ‫מסעודא בן‬ ‫היא אמו של הר״עמ הנז׳ [ ולהפיצם‬ ‫יוסף שרביט‬ ‫חמרו^נ״נ^‬ ‫\ י‬ ‫טשראל בלא כסף ובלא‬ ‫מ ח ר ‪ .‬בכדי להקים שם המת על נחלתו‪ .‬ולבל תהיה לאל מנהו‪ .‬וכבר הוציאו מחשבתם לפועל‬ ‫ועינכם תחזינה הני ספרי דבי רב מתניססית כאבני נזר להלל מאד‪ .‬הנה שכרם אתם חלף‬ ‫עבודתם‪ .‬ישלםה׳ פעילם‪ .‬ברך ה׳ ח ל ם ‪ .‬באישר ועישר‪ .‬והצ״מר‪ .‬ולא יטה לארץ מנלס‬ ‫וזכות ה׳ה תגן ב ע ד ם ‪ .‬ויהי כזית הידם אנ״יר ״‬ ‫ומחזיקנא עיבותא לאחי וריעי‪ .‬החכמים השלימיס‪ .‬הנאהבים והנעימים‪ .‬בני האיתנים‬ ‫כמ״הר‬ ‫בנימין אלבאז‬ ‫הי״ו וכמ״הר‬ ‫שמואל אלבאז‬ ‫הי״ו אשר בחפץ לבבם‬ ‫להפיץ איר תורתו של הרב מו״ד זצ״ל מסרו הספ״הק הללו ליד המ״ול הנז׳ ובנע כסף לא‬ ‫לקחו יבורכו מפי עליון בחיי אריכי‪ .‬ומזוני רויחי‪ .‬וזכות הרב מי״ר זצ״ל תהיה בעדם מגן‬ ‫וסתרה צנה וסוחרה אנ״יר ״‬ ‫ןא^י‬ ‫בעניי ידעתי מ־עיט ערכי‪ .‬ואיני כדאי לדבר לפגי מי שגדול ה״ה זצ״ל‪ .‬כאלו הוא‬ ‫זקוק להסכמתי חלילה‪ .‬בפרט כי הוא ז״ל לא הניח שום חסרון ומגרעת ב ס פ ״ ה ק ‪.‬‬ ‫שכולם מליאיס היד ויופי‬ ‫בהקדמתי לספרו‬ ‫שיר‬ ‫בהקדמות ופתחי שמרים‪ .‬מאיריס כספירים‪ .‬כמו שהודעתי‬ ‫חדש שכבר י״ל‪ .‬ולא באתי הלום רק להודיע בשער בת רבים‬ ‫מבען מי יצאו הספ״הק הגז׳ לאור‪ .‬ומי הוא זה ואיזה הוא אשר היפיע עליהם איר בהיר בלי‬ ‫שום תקות שכר ותשלים גמול‪ .‬הטיבה ה׳ לטיביס ופועל ידם תרצה אכ״יר ״‬ ‫כד׳ התיפ׳ בת׳ תמוז יה״ל ש׳׳ש‬ ‫חרנן‬ ‫לשיגי צדקתיךלפ״ק בסדר‬ ‫הגה ‪3‬יך‬ ‫לקחתי והוא‬ ‫איש צעיר ה ידחל ימצפה לרחמי שמייא‬ ‫ע׳ייל ישמ״ח עובדיה‬ ‫בכמו״הרר מסעוד‬ ‫משרת בקדש בין״ק צפרו‬ ‫ס״ט‬ ‫זל״הה‬ ‫יט״א ״‬ ‫עדן מקדם‬ ‫א ו ת אלף‬ ‫ערך א ב ו ת‬ ‫א‬ ‫©עם האבות שהיו רועי צאן כדי להתבודד עצמם לעיין בענין האלהות שאויר‬ ‫המדברות זך ונקי יהיו נפרשים שם מבני אדם ועוד כדי להרגיל עצמן ברחמנות‬ ‫ובחיקו ישא עלות ינהל‬ ‫]מדבר קדמות[‬ ‫בקדושיו לא יאמין א״ר פינחס אילו בקשו האבות שתהא דירתם למעלה היו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫יכולים ואע״פכ לא נקראו קדושים עד שנסתם הגולל לפניהם שגא׳ לקדושים אשר‬ ‫ילקוע‪.‬‬ ‫בארן המה‬ ‫‪ i‬אבות‬ ‫אם י^או מכלל בני נח מעת שנימול אברהם אע״ה היא פלוגתא דרבוותא‬ ‫דרבני צרפת סברי דלא יצאו מכ־לל בני נח להקל עד שקבלנו התורה בהר סיני‬ ‫והרמ״בן ם״ל• שיצאו מכלל בגי נח לגמרי מעת שנימיל כמ״ש הרמ״בן בפרשת אחרי מות‬ ‫ועיי׳ ׳להרב מיה״רי רוזאניס שהפליא עצה בזה בשלשה דרושים הראשונים מספרו פרשה‬ ‫]מדבר קדמוח[‬ ‫דרכים‬ ‫‪flim‬‬ ‫'כחוב במד׳ אבכיר על פ ס ק רושע ה׳ אח ישראל ונו׳ שאיחה שעה י א ע ״ ה שיי‬ ‫שלי מצרים יטען י וחמר והלא כתבת בתורת ועבדום וענו אותם ארבע מאית‬ ‫שנה ועדין לא שלמו והשיב לו הק״צה כלום'אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם אמרתי‬ ‫משנולד יצחק התחילה הגזרה ע״כ ופי׳ הרב ידי משה שהכונה שא״י עדיין לא הוחזקה‬ ‫לאברהם‬ ‫עדז‬ ‫מקדס‬ ‫‪rv&a‬‬ ‫לאברהם ושפיר הוי ארץ לא להם ע״׳כ וכתב הרב התנא הנ‪1‬׳ דהיינו דוקא למ״ד לא יצאו מכלל‬ ‫בני נח ואז שפיר מצינן לימימר דלא הוחזק להם א״י משום דהכי הלכתא דגוי אינו קונה‬ ‫בחזקה א‪5‬ל למי׳ד יצאו מכלל בני נח שפיר ק נ ה א ב ר ה ם אע״ה את הארץ בחזקה ולח‬ ‫מקרייא לא להם ועדין לא שלמו ת׳ שנה מירידתם למצרים ע כ י ד‬ ‫» י ליךצד לא זכיתי להבין אמרי קדוש דאף אי אמרינן דלא יצאו מכלל ב׳׳נ עד‬ ‫י ר ת א פ ״ ה שפיר קנה אברהם א״יבחזקהדהא דיךילדגוי אינו קונה בחזקה היינו אס‬ ‫החזיק ‪ 5‬ק ר ק ע של ישראל ועעמא מ ר ש הה״מ בפ׳ מהל׳ זכיה ומתנה שאם נאמר שיזכה‬ ‫בחזקה מתוך אלמותי לעולם יהיה מחזיק בקרקעות של ישראל ע״כ אבל גוי מגוי קונה‬ ‫בחזקה וכמ״ש בג״מ גיטין פ׳ השולח ד׳ ל״ז סוף ע׳׳ב א מ ר ר״ל מנין לנכרי שקונה את הנכרי‬ ‫למעשה ידיו שגא׳ וגם מבני התוש‪5‬יס הגרים ע מ כ ם מ ה ם תקנו א ת ם קונים מ ה ם ולא ה ם‬ ‫קונים מ כ ם ולא ה ם קונים זה מזה וכו׳ יכול לא יקנו זה את זה למעשה ידיו אמדת ק״ו נכרי‬ ‫ישראל קונה נכרי בנכרי לכ״ש ואימא הני מילי בכספא אבל בחזקה לא א״ר פ פ א ממון‬ ‫ומואב טהרו בםיחון ע״כ ופי׳ רשי״ ז״ל נכרי קונה ישראל למעשה ידיו ‪ 5‬נ א ׳ וכי השיג יד גר‬ ‫וכו׳ או לעקר משפחה גר‪ :‬הנ״מ דנכרי קונהחבירו בכספא דומיה דישראל קונה נכרי בכסף וכר‬ ‫דכתיב מ כ ס ף מקנחו בעברי הנמכר לנכרי וקנייה נכרי בנכרי הא ילפח ליה מקנייה נכי•‬ ‫בישרחל‪ :‬בחוקה כגון שבאי שהחזיק בו וקנהו בחזקת יאוש כשהפקירו רבו וכו׳ חזקה שעבד‬ ‫ואני‬ ‫בחזקה‬ ‫‪VJV iviirj‬‬ ‫ץ ‪^ w 7‬׳״׳‪!»-‬י‪ ,‬׳‪•*-‬״י! ! ׳ ״ ׳ י ׳ • י*׳*׳׳‬ ‫י •י ן ׳ ‪ w‬׳ !‬ ‫קי‪/‬ה מחבירי‬ ‫ק ר ק ע בחזקה והאי עבד נמי כיון דאפקריה ישראל ביאוש קנה ליה לנכרי בחזקה טכ׳׳ל המורם‬ ‫מםוגיא זו דמי מגוי קונה ק ד ק ע בחזקה וא״כ אף אי אמרינן דאברהס לא יצא מכלל ב״נ ימי־‬ ‫והנה‬ ‫‪ ,‬וארץ לא להם מיקרי ודוק‬ ‫‪,‬‬ ‫החו׳ס שם בפ׳ השילה הקשו על פ י רש״י שפירש דחזקה בעבד הוא הלבישו‬ ‫הגעילו הרחיצו לרבי יהא קי״ל כל קנינו של נ כ י ׳ במשיכה ותירצו דלריך לפרש דהכא‬ ‫בחזקה של כיבוש מלחמה איירי וכן פי׳ ר״ח ע״כ מיכח מדבריהם דחזקה של כיבי׳ ׳לחמי־‬ ‫חזקה אלימתא היא להקנות לגי אף דבר שאינו נקנה בחזקה כי הנא‬ ‫ובזה‬ ‫עדן‬ ‫»יבזה‬ ‫אבות‬ ‫‪cnfib‬‬ ‫ב‬ ‫‪ .‬ינעם לע׳׳נד מ״ש יעקב ליוסף ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר‬ ‫לקחתי מיד האמורי בחרבי וביקשתי כי פשע הכתוכ הוא שנתן לו עיר שכס וכמו‬ ‫שמצינו ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ״י ממצרים קברו בשכם וקשה היכן מצינו שזכה יעקב‬ ‫חצינו בעיר שכם כדי שיתנה ליוסף ואי מכח חזקת אברהם אבינו הא לא הויא חזקהאלימתא‬ ‫כיון דלא דיש אמיצרי לכן אמר אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכיון שלקחה ע״י‬ ‫‪,‬‬ ‫כיבוש מלחמה חזקה אלימתא היא אף דלא יצאו מנלל ב״נ ונמ״ש ה ת י ס ודוק היטב‬ ‫ואעי?|רא‬ ‫דדינא אני אומד דלעילם יצאו מכלל ב״נ מעת אשד בחר ה׳ צאברהס‬ ‫אהיבי וניסהי בעשר נסיונות ועמד בכלס והראיה מה שהשליך עצמו בכבשן האש‬ ‫כלי שלא יעבוד את נמרוד והרי פ ס ק הרמ״בם דצן נח אינו מצווה על קידוש השם דכתיב‬ ‫יהתקדשתי בתוך בני ישראל ואיך אברהם אע״ה סמך על הנס כיין שאינו מצווה הרי קי״ל‬ ‫כל מ׳ שנא׳ בי יעבור ואל יהרג ונהר‪ :‬ולא עבר הרי זה מהחייב בנפשו ואיך ג״כ הק״בה‬ ‫הצילי מא־ןד שעבירה היא בידי אלא וראי מזה מוכח שיצאו מכלל בני נח והוי מצווה על קידוש‬ ‫השם וראיה זו הביאה ג״כ ה י י פ״רד בדרשוחיו‬ ‫ובזה‬ ‫ס ר ה המיהת הרב יושב אהלים בפ׳ קרח על דברי הרב בירך יצחק שהקשה‬ ‫עמ״ש הי־א״בד לחד פירושה שמשה ישב ע ם הק״בה דיין לדון אה קרח דאיך‬ ‫איפשר למשה להיוח דיין בדבר הזה הא קרוב לאהרן הוא ובהדיא אמרו אפי׳ משה ואהרן‬ ‫פסולים זה לזה והניחה בצ״ע והרב יושב אהלים המה עליי דלמה לא יהיא דיין וכ״ח משוס‬ ‫דהוי קרוב • הא ליחא דהא חנן שני אחים שנחגיירו הרי הס כקען שנולד ומעידין זה לזה וא״כ‬ ‫גס הנא שנל ישראל נתגיירו בקבלה ההורה וכדגרסינן בפ׳ ארבעה מחוסרי כפרה ופסקה‬ ‫הדמ״בס בפ״יג מהל׳ א״ב וז״ל ב״ג דברים נכנסו אבותינו לבריה במילה וטבילה וקרבן‬ ‫מילה וקרבן היו במצרים וטבילה היתה במדבר קודם מ״ת דכתי׳ וכצסו שמלותס וכו׳ וכן‬ ‫לדורות כשירצה הגוי לקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה וקרבן ט״כ הרי מבואר‬ ‫דלאחר קבלת התורה לא הוה למשה ואהרן דין אתים וכשרים להעיד זה לזה ואל ת ט ע ה‬ ‫בלשון מרן בש״ע בסי׳ ל״ג שכתב ואפי׳ משה ואהרן פסולים להטיד זה בזה דקושטא הוא‬ ‫דנקט משה ואהרן לדוגמא בעלמא לומר לך שאפי׳ יהיה צדיק גמור וחזקהו אינו משקר כמשה‬ ‫ואהרן אפ״ה אינם מעידים זה לזה מ ט ע ם גזירה הכתוב שפיסל קרובים אבל אה״נ דמשה‬ ‫אהרן גופייהו מותרין להעיד זה לזה דהוי קרוב ונחרחק טכ״חד‬ ‫ובאמח פליאה דעה‬ ‫ממני שדבריו הם הפך גמ׳ערוכה בזבחים ד׳ ק״א ע״ב וז״ל הגמ׳ שם מתיבי מרים מי‬ ‫הסגירה אם תאמר משה הסגירה משה זר הוא ואין׳זר רואה את הנגעים ואם תאמר אהרן‬ ‫הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק לה הק״בה למרים‬ ‫חותה שטה אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה ע״כ ולפי דברי הרצ יושב אהלים‬ ‫אהרן יכול להסגיר אח מרים דה״ול קרוב ונהרחק אלא מוכרחים אנו לומר דכבר יצאו מכלל‬ ‫בני‪.‬נח מימי אבותינו הקדושים אלא שהיו כמי שאינו מצווה ועושה שעדין לא ניהנה חורה‬ ‫ואח׳׳כ‬ ‫אבות‬ ‫;‪HJ‬‬ ‫‪v‬‬ ‫מקדם‬ ‫ואח״כ'נכנסו לברית התודה להיות להס דין מצווה ועושה במילה וטבילה וקרבן וא״כ לין‬ ‫אחים גמורים יש להס כיון שכיבד יצאו מכלנ ב״נ ולכן אמד בגמ׳ דאהרן קרוב היאוא״כ תיקבי‬ ‫קוש״ת הרב בירך יצתק איך ישב משה לדון את קרח והדי קרוב לאהרן הוא ימעתה םגי מ״ש‬ ‫מרן בש״ע ואפי׳ משה ואהרן פסולים להעיד זה לזה הוא בדוקא ופי׳ דבליו שאפי׳ משה‬ ‫ואהרן שהם צדיקים גמורים פסולים להעיד זה לזה מחמת שהם אחים ודוק ולעיקר קישית‬ ‫הרב בירך יצחק נל״עד לתל־ן שכיון שמשה ישב עם הק״בה לדון את קרח נמצא משה טפל‬ ‫והעיקר הוא מלכו של עילם הוא הדיין ואף שמשה הוא קרוב אין בכך כלום ודוק‬ ‫ד האיות‬ ‫הס מרכבה לשכינה כמ״ש חז״ל זל״עד יש לרמז בשמירס סיד המרכבה‬ ‫ו א ק ד י ם סיד הפסיק הנה ה׳ רוכב על עב קל יכו׳ וסירי נל״עד בהקדים מה‬ ‫שידוע מ ח כ מ ת הציריף כי יש צירוף הנקרא רדוף שהוא רודף את אותייתיו כזה ט ש‪ °‬יהוד!‬ ‫ב ״ ה ם י י י ע ״ ב כזה י יה יהו יהוה יכמילייסה יוד יוד הא יוד‬ ‫א עילה ק״ל ישס יהוה פ‪5‬וט עולה כ״ו תצרף‬ ‫* ךף ך ךאך‬ ‫ע״ב ק״ל עם כ״ו עולה רכ״ת כמנין רוכב וזהו סוד הפסוק הנה יהוה צירופו עולה‬ ‫ך ן א‬ ‫ןא‬ ‫ך י‬ ‫>א‬ ‫ה‬ ‫כמני• רוכב בהצטרפו על שני צירופים ע״ב ק״ל כנז׳ וזה הצירוף היא מרכבה לשם הויה ב״ה‪,‬‬ ‫ו ל ק יכינהו בשם רוכב וזהו וירכב על כרוב רעף ייזל תראה פלאות כי האבות שהם מרכבה‬ ‫לשכינה תמצא בהם צירוף זה כיצד אברהם עולה רמ״ח הסר רכ״ח שהוא סוד המרכבה ישאר‬ ‫כ׳ יתירים יצחק עילה ר״ח ע ם כ׳ היחידים באברהם הרי רכ״ח והטעם שהשלים אברהם מה‬ ‫שחסר ליצחק היא ממידת חסדו כדי למתק תוקף הגבורות פחד יצחק כי כן דרך החסד‬ ‫להתפשט והגבירות להצתמצס כידוע לי״ח יעקב עולה קפ״ב נמצא שחסר לו לסוד המרכבה‬ ‫מ״ו וכשנשא רחל ולאה השלים הצירוף כי רחל עילה רל״ח הסר ממנה רכ״ח סוד המרכבה‬ ‫ישאר י׳ ולאה עולה ל״ו ע ס י׳ היחידים ברחל הרי מ״ו הס החסידים ביעקב לסוד המרכבה‬ ‫יטעם השלמות מהאמהות כי גס למעלה הוא סוד הזיייג ביחל ילאה כידוע ולכן רחל שיש בה‬ ‫סור המרכבה לבד היתרון לא נקברה עמו אבל לאה שכל מ ס פ ר ה היא לתשלום מה שחסר‬ ‫ליעקב נקברה עמו‬ ‫ובזה‬ ‫לע״ד ינעם ט ע ס יעקב אע״ה שמתחילה קנה את הבכורה מאת עשו סוד בכור‬ ‫גי׳ רכ־׳ח לפי שעדין לא נשא רחל ולאה להשלים כנז׳ ולכן מתתילה ק נ ה הבכורה‬ ‫שהוא סוד בכור כנז׳ ולא הונח לו לפי שמילת בכיר היא בתורה פ ע ם מלא ופעם ח ס ר ו׳ ולא‬ ‫נשלם הצירוף כראוי לכן קדם ליקח את הברכה שהוא סוד ברוך שהיא מליאה לעולם ואז נשלם‬ ‫הצירוף ולכן כשבא עשו מצידו צעק צעקה גדולה ואמר עתה ידעתי זריזות יעקב ליקח בכור‬ ‫וברוך יען הכי קרא שמי יעקב ושם זה חסר לתשלום המרכבה ולכן הוצרך ויעקבגי זה‬ ‫פעמים את בכורתי לקח ולא הונח לו מ ט ע ם מלא וחסר כנז׳ והנה עתה לקח ברכתי שהוא‬ ‫ודאי תשלים הצירוף ילא הניח לעשי כלום כי גס את זה לעומת זה עשה האלהים שגס עשו הוא‬ ‫מרכבה לס״טא כידוע דכתיב הלא אח עשו ליעקב נאם ה׳ ואוהב את יעקב להיות מרכבה‬ ‫דקדישה‬ ‫אבות‬ ‫מקדם ג‬ ‫דקדושה ואת עשו שנאתי מ ד נ ב ה טמאה ולק סמאל בצירוף הרדוף נזה ס ס מ סמא סמאל‬ ‫עולה שצ״ב הסד מטנו שע״ו גי׳ עשו ישאר י׳יו יהירים לרמוז לי״ו אמה של רשות הרביס נל‬ ‫הם׳׳טא נקראה רשות הרבים כידוע לי״ח ולכן ב נ ה ויתחנן לו הלא אצלת ל׳ ב ר נ ה ויצחק‬ ‫אננ״ה הבין עיקר טעמו וזריזותו של יעקב לענין לקיחת הבנורה ו ה ב ר נ ה נדי להשלים צירופו‬ ‫למרכבה דקדושה ולקטקט בירת מרכבה הס״טא ילק אמר גם ברוך יהיה וטוב לא יהיה‬ ‫לרשט לא בכור ולא ברוך ויתוסף לצדיק חיל חוטא ומלבד ביכור שכבר קנה גם ברוך יהיה ודוק‬ ‫‪JlT^fl‬‬ ‫תבין טטס מ נ ת צינורות שנא׳ בה ועברתי בארן מלריה ודרשו חז״ל אני ולא מלאך‬ ‫יען נ׳ מקרא מלא נתיב הנה ה' רוני‪ :‬על עב קל ובא מצרים שבבחינת מ ר נ ב ה‬ ‫זו נכנס למצרים שהיא גי׳ בכיר ולכן ומת נל בנור ני באהרא דקושטא קחי שיקרא לא קאי‬ ‫ודוק ו״אש ה״היב‬ ‫ה‬ ‫כתב‬ ‫בילקוט מלנים אברהם נמשל לחמה יצחק ללבנה יעקב לנכביס ולעתיד חמה‬ ‫ולבנה בושים ואין בושה לככביס לפי שאביהם ויצחק פניהם מ ה נ ר נ מ י ס בשביל‬ ‫ישמטאל ובני קטורה ועשו ואלופיי אבל יעקב אין לו בושה ני אי; פיסול במטהו שנאמר ליא‬ ‫עחה יבוש יעקב ע ״ נ ויש לדקדק שהרי מצינו שיעקב נמשל לחמה שהרי נשחלס יוסף והנה‬ ‫השמש והירח אמר ״לו יעקב בגערתו הבוא נבוא ׳אני ואמך ונו׳ יהשבכיים הס שנמשלו לננביס‬ ‫גם מבואר בדברי המקובלים ני יעקב הוא בחינת ז״ח המנונה בשם שמש נמו שנהוב בי‬ ‫שמש ומגן ה׳אלהים ול״עד לישב ני באמת יעקב הוא בחינת שמש בודאי אלא שלענין הבושה‬ ‫לע״תל בזה הוא נמשל לנכבים שלא יתביישו דנתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה דוקא אבל‬ ‫לא ה נ נ ב י ם וזהו לע״ד רמז הפסוק דרך נ נ ב מיעקב וקם שבט מישראל הנונה שלענין וקס‬ ‫שצט מישראל שהם שבטי יה שבזה היא מטתו שלימה ולא עתה יבוש יעקב בזה הוא נמשל‬ ‫ל נ נ ב י ס וזהו דרך נ נ ב מיטקב ודוק‬ ‫ו‬ ‫כתב‬ ‫הרב של״ה ני האבות תיקנו חטא אד״הר שפגם ב״עב ס״ג מ״ה גי׳ ק״ף לכך‬ ‫היה ראוי לחיות נל אחד מהם ק״ף נמו יצחק רק חיסר הק״בה תמש שנים‬ ‫מאברהם בשביל עשו ויעקב בשביל שאמר ע ס אשר המצא אח אלהיך לא יחיה חיסרו לו ל״ג‬ ‫שנים כמכין יחיה וחיה קמ״ז שנים ע ״ נ נמצא שתסר לתיקון אד״הר ל״ח שנים ונל״עד שחיקנס‬ ‫דוד המלך ע״ה ל״ח שנים קידם שחטא ני הוא מלך בן שלשים שנה ובחברון מלך שבע שנים‬ ‫הרי ל״ז ושנה אחת שמלך בירושלים ואירע מעשה בת שבע הרי ל״ח ודוק ולנן אמרו‬ ‫המקובלים שגם דוד תיקן חטא אד״הר‬ ‫ז אברהם‬ ‫שורש הנפש לנל ישראל יצחק שורש הרוח יטקב שורש הנשמה ונשהולנים‬ ‫מן האדם ע ״ י חטאו נקרא חלל ישע בגי׳ אברהם יצחק יטקב נלומר שהם הולניס‬ ‫ממנו מד׳ תלפיות בשם יונה אלם פט״ו‬ ‫טרך אביגיל‬ ‫עת‬ ‫אביגיל‬ ‫מקדם‬ ‫אבידי־׳‬ ‫ערך אביגיל‬ ‫א עגיל‬ ‫אביגיל עס דוד שאמר בגמ׳ מס׳ מגילה שגלתה שוקה והלך דוד לאורה שלכ‬ ‫פי־סאיה כתב הרב מדרש תלפיות וז״ל א״ה נלאו הרעיונות טל אביגיל הצדקת וטל‬ ‫דיר חסיד שבחסידים איך אביגיל עשתה כאחת הנבליח לגליה שיקה ידיד שהעיז פניו מיד‬ ‫לימי השמעי ל׳ עי״ ש שחירץ בשצעה דדכיס‬ ‫‪2‬‬ ‫שבע‬ ‫נביאיה מריס ב י ב ו ‪ -‬ה דבירה בה״ה חנה בנצח אביגיל בהיד שיק שמאל‬ ‫וזהי סיד גלחה שוקה שפרסמה נבואחה חולדה אשת שלים ביםיד צדיק בדיה שלים‬ ‫אםתד יתלבש א ס ח ־ מלכיה ילקוט שמאל ע׳״ ש באורך‬ ‫ערך אביחי!‬ ‫א‬ ‫כתב הל־ב מד׳ תלפיות ח״ל קבלחי מי שמאבד אזה דבר אם ינדוד ויאמר אס אנ•‬ ‫מיצא איתה אני ניד־ ס ך מעות שמן למאור של נשמהי של ר‪ •5‬מאיר בעל הנס מיד‬ ‫מוצא ה־זיידה יבלבד שלא יעבו־ זמן שאס האבידה מטית איפשד שכבד היניא איתם‬ ‫בהיגאותיו ואס היא חפן או בגד איפשר שהיליני למקים אחד או עשה בו שיני׳ באופן שאינו‬ ‫ניכד יאז אינו מועיל הנדר‬ ‫ב‬ ‫דןן‬ ‫כ׳ האדם נתקן לפעמים ע״י עיבור לבד שבא בסוד עיבור באדם אחר ושם‬ ‫משלים אזה דבר שחסר ממני ויש שיצערך לגלגול ממש שהוא יותר צער גדיל‬ ‫מעיביר יהמיצא אבידה ואינו מחזירת אין לו תקנה ע״׳ עיביר אלא שצריך שיחזור ממש‬ ‫בילגיל ימיר יז״ש הכתיב יכן העשה לכל איידה אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תיבל‬ ‫להתעלס פי׳ אין מספיק לך סיד עיבור שהיא נקרא העלם שמחעלמת ומתלבשת בתוך נשמת‬ ‫] ס פ ר הגלגולים פרק י״ב[‬ ‫חביי־י אמנם צריך שיתגלגל גלגיל גמור‬ ‫ערך אבגים‬ ‫א‬ ‫‪7‬‬ ‫אבן היא מדת המלכית כ׳ המלכיי* יי•‬ ‫ס‬ ‫משם מ ״ ‪ :‬ונעשית הבן ח י ו החי* ‪-‬‬ ‫ז ל ז י‬ ‫י‬ ‫?"‬ ‫‪r‬‬ ‫ג‬ ‫"‬ ‫בל יכשהיא בשלימית מקבלת‬ ‫וזהו‬ ‫א׳‬ ‫לע״ד רמז הפסיק ויקתז‬ ‫אבן יישימי תחתיי יישב טליה כי משה דביני ע״ה היא בטלה למטרוניתא כמפו׳ בזוהר בסיד‬ ‫נ׳ המקים אשי אתה עומד עליי אדמה קודש היא ולעת עתה שהיי ישראל בצרת טמלק‬ ‫נריך להכניע הדינים דינא דמלכיתא יהה״יב‬ ‫ב‬ ‫השיאבה היא סגולה למקשה לילד א ס תקחנה בידה השמאלית תלד מיד‬ ‫אבן‬ ‫יבחין מס״ כי‬ ‫אבני‬ ‫עדן‬ ‫‪ i‬אבגי‬ ‫אברהם‬ ‫מלןדם‬ ‫ד‬ ‫השדה כתוב בירושלמי דכלאיס כי עם אבני השדה בריתיך הוא בר נש ־כוויה‬ ‫והוא חיי מן עיבירא איספיק טיבודיה לא חי* עכ״ל ועיי׳ לקמן עדך אוב וידעינ׳‬ ‫ממה טצר אדם זה והיא ג״ כ הנק׳ דודאים‬ ‫ד יעקב‬ ‫אביני לקח י״ב אבנים מאבני המזבת שנעקד עליי ינתק אביו יישם אותם‬ ‫מראשיתיו באיתי מקום להודיע שעתידין לעמוד ממנו ׳״ב שבטים ינעשי כלס אבן‬ ‫] פ ר ק ר״א[‬ ‫אחת להודיע שכלם עתידים להיות גוי אחד בארן‬ ‫ה אבנים‬ ‫טובות וסגולתם עיי׳ לרביני בחיי בענין אבני אפוד ועיי׳ לרב כהנא בס׳‬ ‫מד׳ תלפיות וכבר הארכתי בזה כל הצורך בספרי הקטן באר שבע עי״ש‬ ‫‪ 1‬בתרגום‬ ‫יב״ע על פסוק וירדפו מצרים אחריהם אמר שמצא פרעה לישראל שהיי‬ ‫מלקטים בשפת הים אבנים טובות ומרגליות שתמשיך פישון מג״ע לתיך גיחין יגיחין‬ ‫]מדרש תלפיות[‬ ‫המ*יכס לים סוף‬ ‫א ואעשך‬ ‫ערך אברהם‬ ‫לגוי גדול אטשך כהן גדיל כאדם הראשון מד׳ תלפיות בשם מד׳ אבכיר‬ ‫וכ״כ ב״בר שאברהם אבינו היה כהן גדול שנא• נשבע ה׳ ילא ינחם אתה כהן לטולס‬ ‫ב כתוב‬ ‫ב״בר פ׳ מ״י שלא ניתנו גזירות שוות לאברהם אבינו והקשה הרצ הקדוש‬ ‫מו״הרר תי״דא ז״ל בס׳ מדבר קדמית בהרי שס ב״בר פ׳ מ״ט כתצ שאברהם‬ ‫אביני אפי׳ ההלכית המתחדשות צנל ייס בשמים היה יודע ויש לישב ע״כל שוב ראיתי שקישיה זו‬ ‫עצמה הקשה הרב מד׳ תלפיות ענף א ב י ה ם שכיון שקיים אפי׳ עירובי תבשילין וידע ההלכיה‬ ‫המתחדשים בשמים כ״ש שידע כל גזירית שייר‪ .‬יהניחה ב״צע ולענ״ד נראה לישב שכיון דקי״ל‬ ‫אין אדם דן גזירה שיה מעצמי א״אכ קבלה מרבו ובהדיא אמרו ב״בד דלה ניתנו גזירות שוות‬ ‫לאברהם אציגי א״כ אע״פ שקיים כל התורה כלה וידע הלנית המתחדשים בשמים מ״מ דצי‬ ‫הנלמד מ״גש אינו יכול לקיימו שאם ׳קיימנו מוכדח שדן אותו בגזירה שוה ואין אדם דן ג ד י ה‬ ‫שיה מעצמו ודוק‬ ‫‪i‬‬ ‫כתב‬ ‫רבינו חנאל ז״ל כשבא אברהם אבינו לגרר גידשה לשדה לפי שהיה ידא שמא‬ ‫יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתי וא״עפ כן לא הניחו הק״בה שיפרד ממנה ולא‬ ‫הניח הצדקת אצל הרשע כי לא יניח שבט הרשע על גירלהצדיקיס יגירישין הללו היו מפני ה‪$‬חד‬ ‫יזהו שאמר הק׳״בה והיי* בעילה בטל שלא גירשה רק מפני הפחד כ׳ אניס היא ינמצא שאין‬ ‫הגירושין גירושין גמורים והקשה הרב מדרש חלפיוח ז״ל שכיון שאצרהם גירש לשרה נמדיצד‬ ‫הנה הגט פוסל בכהונה יאברהם כהן היה ואיך אחר שגירשה חזר לקחחה שהיא קייס כל‬ ‫התורה כלה ואפי׳ נויי־יבי חצשילין יהניחה ב״צע וכראוי לע׳״נד להרן שכיין שאמר ה׳‬ ‫לאבימלך תשב אשת האיש א״כ הק״בה הכדיע ל י ‪ :‬ה ג ט בטל כיי; שהיה באינס מפני הפחד‬ ‫ולכי‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫אברהט‬ ‫ולכך קראה אשח איש והרי פ ס ק מרן בא>׳הע סי׳ ק״ ן ס״ג ו ד ל כל גנו שהוא במל מן החורה‬ ‫היה בע‬ ‫הכ ה‬ ‫' '‬ ‫נ‬ ‫סרה ע‬ ‫^ '‬ ‫יי מ ש י ם ג ר ו ש ה ע י ״ ש‬ ‫א״נ‬ ‫יש לומר שעל פי הדבור‬ ‫נשאה והחזירה אחר שגירשה וכיוצא בזה כתב הרב מד׳ תלפיות עצמו משם פענח רזא ומשם‬ ‫הרב ש״ך על התורה ודל‬ ‫כ‬ ‫יצ ל ק‬ ‫ד‬ ‫אלה תואיל ואישהרי אישתרי ק ו ל ס ‪-‬‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪ 3‬ר ה ס‬ ‫; ת מ ג ה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪p v r‬‬ ‫ה ג ר‬ ‫כ ה‬ ‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫ג ך ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫״‬ ‫ה י ה‬ ‫כ‬ ‫כ ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ן נ ת ‪ 3‬ה ו‬ ‫ן כ ה ן‬ ‫א‬ ‫ס ו ר‬ ‫בשפחה‬ ‫א ״ל אמר המאסף‬ ‫ז‬ ‫ע״פ הדבור נשאה דכתיב וישמע אברהם ל ק ל שרי לרוח הקדש שבה כמו שפי״רשי והוח ע ‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דרך שתירץ הרב ב ע יפה היאל־ ז״ל דהקשה דכיון ‪ ; .‬א‬ ‫‪ 3‬ר ה ם ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ ה ן‬ ‫איך חזר ולקח חת הגר‬ ‫אחר שגירשה וכהן אסיר בגרושה אלא שע״פ הדביר לקחה עכ״ל ותמיהא לי עובה איך הרב‬ ‫הנית קושייתינו בצ״ע ולא תירצה כמו שתירץ הוא עצמו בענין הגר והוא פלא‬ ‫ןעןף‬ ‫קשה לי עובה על קישית הרב יפה תואר שכיק שהגר היתה פלגש דכתיב ולבני הפלגשיס וכו׳‬ ‫א׳׳‪: :‬שילוחיה א״צ גע דדוקא אשה שנישאת ״ י קידושין צל יכה גע דמקיש יציאה להויה אבל‬ ‫ע‬ ‫פלגש שריא בלא קידושין ובלא כתובה כמ״ש הרב״בס ד ל א״צ גע וא״כ אין איסור בחזרתה‬ ‫כל עוד שלא נתיחדה לאתר דלא א ס ר ה אלא תורה גרושה וצ״ע‪:‬‬ ‫ר*‬ ‫דדך זו אלך לפרש דברי ד״שי ד ל בפ׳ חיי שרה ולבני הפלגשיס אשר לאברהם וכו׳‬ ‫״‬ ‫כתב ר״שי ודל הפלגשם ח ס ר כתיב שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא‬ ‫קעורה נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה עכ״ל ורביס תמהו וכי רש״׳ ז״ל דיכא קא מישתטי‬ ‫הכא להידיע הדין שהנשים בכתובה והפלגשיס בלא כתובה והלא לא בא אלא להודיענו למה‬ ‫למה הפלגשם ח ס ר לומר שלא היתה אלא פלגש אחת ומאי נפקא מינה אם היא בכתובה או‬ ‫שלא בכתובה ורבני אשכנז פי׳ ס ״ פ מ״ש ח ד ל איש ואשה שזכו'שם י״ה ביניהם וכתבו‬ ‫המקובלים שע״י הכתיבה נשלם השם וזהו סיד כתובה כ ה י וה וזהו שרמז רש״י בכאן‬ ‫השלגשם ח ס ר כתיב שאי; כחן בהיניה הכילגש כי א ס פלג שכ פי׳ חצי השם שהיא שם יה‬ ‫לוקא אצל תשלום השם אין ב ה ס לסי שהנשים בכתובה יעל ידה נגמר השם אבל פלגשם‬ ‫ב ל א כ ת ו כ ה ואין כ א ן כי א ם פ ל ג שס ע ״ כ‬ ‫ללי‬ ‫»־‪1$‬ה שלש׳׳׳ ד ל בא לרמז שכיון שהגר היח קעורה ש ק מוכח ממ״ש פלגשס ח ס ר‬ ‫‪ #‬ל י & ^ ״י<׳י׳ מ ‪/‬‬ ‫טימ‬ ‫ף‬ ‫׳ י‬ ‫ו‬ ‫"‪ I‬׳ '‬ ‫‪m‬‬ ‫«‬ ‫‪v:TP1;fiww‬‬ ‫‪ 10.‬ב ; ה י ; ה ח כ ל‬ ‫על‬ ‫* ‪ o t‬בלח כתיבה‬ ‫^‬ ‫^ * ל ‪ :‬ל ^ ה י ח ד ה לאחד רשאי להחזירה אע**‬ ‫א ‪3‬‬ ‫י בה לתרץ מ״ש הנתיב ילבני הפלגשם נתן אברהם‬ ‫ליוה ה ל י ך ל ז ו ^ ה ילא מ ן לדם כתיבת א מ ם לכן אמר נשים בכתיבה פלגבים ב^א‬ ‫כתובה ולכך הוצרך למהנית יליק‬ ‫ל‬ ‫״‪ i«?v‬ביש ‪ w‬ליש יכל ‪ r;r‬יכמ י^‪5‬ה ד»‪07 «5‬־ הברית ‪ic‬‬ ‫אברהם‬ ‫עדן‬ ‫אברים‬ ‫א ב ר ה ס אניני ומכפר לני טיניתינו‬ ‫פרקי ר״א פ׳ נ ״ ע‬ ‫אברהם‬ ‫ה‬ ‫מלןדם‬ ‫ה‬ ‫לא היה לי רב שילמיד עמו אלא זימן לי הק״בה שתי כליות כעין כני‬ ‫רבניס והיו טבעית ומלמדות אותו חכמה ועל זה אמר דוד אן; לילות יסריט נליוהי‬ ‫ילקוט חדש משס ילקוט תהליס‬ ‫‪ 1‬אברהם‬ ‫‪ T‬אברהם‬ ‫גזר על הזקנה‬ ‫ילקוט חדש‬ ‫וזהו ואברהס זקן‬ ‫אע״ה ידצ שאשתי עקרה ולא בא עליה עד בנתבשדה שיהיה לו זרע‬ ‫ממנה יבא עליה ינתעברה מביאה ראשונה מדבר קדמית משס דרוש שמיאל משם‬ ‫מה״רמ דיקאנאט׳ יכה־‪: :‬היא ?קדמה נפלאה ויש סמך לזה מדברי מדן הא״רי בשער‬ ‫הגלגולים ה ״ מ ז ל״י‬ ‫*בזה‬ ‫יתישב לדעתי מ״ש הכתוב ברדת אברהם למצרים שאמר‬ ‫לשרה הנה נא ידעתי נ׳ א‪:‬ה יפת מראה את ואם היה בא עליה כבר איך לא ידעה שהיא יפת‬ ‫מ״אה יה‪:‬־׳ קי״ל חיקה אין אדם שיתה בניס אלא א״כ ביד קי אלא ודאי שלא בה עליה נ ב ר‬ ‫י‬ ‫ךי‪,‬ם‬ ‫אומרים שלא בה עליה עד שנימול‬ ‫‪H‬‬ ‫כתב הרב מד׳ תלפיות משם ם׳ הבהיר וז״ל למה הוסיף הק׳יבה הא באברהם יוהד‬ ‫מדרש תלפיות משם לקט שמיאל‬ ‫מנל האותיות אלא שיזנו נל איבריו של אדם לעילם הבא ע״כ והיא פלא ני‬ ‫ו‪:‬׳ בשביל תיספה הא באברהם יזכו נל איבריו של אדם לעו״הב ולכאורה היה נראה ני מחמת‬ ‫שנג״י שניהוסן* ה״א באברהם נקרא אב המין ־ ואברהם גי׳ רמ״ה ירושת האב לבן ניםעת‬ ‫וכמי שהיא נשלם ע״י הא להיות רמ״ח איבריו נקיים כן זרעי אחריו י והנראה נכון ע״פ מ״ש‬ ‫בילקיט ישעיה למה נקרא אברהם האדם הגדול שהיה ראוי להבראות קידם אדם הראשון אלא‬ ‫אמר הק״בה א ס יקלקל מי יתקן אחריו אלא אני בורא אדם תחלה שאם יקלקל יבוא אברהם‬ ‫ויתקן אחריו י ע״כ ־ נמצא שאברהם אבינו הוא תיקון אדם הראשון ועל ידו יזכו כל איבריו של‬ ‫אדם הראשון לעילם הבא ־ אלא שכל עוד שהיה שמו אברס הוא גימ׳ רמ״ג לכן ניתוסןו בו הא‬ ‫להיות גי׳ רמ״ח ובזה יזנו כל איבריו של אד״הר לעולם הבא ־ ודוק‬ ‫‪ D‬אברהם‬ ‫ברהם‬ ‫מרכבה לשנינה ני אות‬ ‫א‬ ‫משמו רומז לאחד המיוחד והוא רונב על‬ ‫אותיות הנשארות מאברהם י ואותיות ברהם הם סופי תיבות מ א ר ב ע‬ ‫חיית ־ כריב נאד אריה אדם ־ ינרוב היא במקום שור נדאיהא בחגיגה פרק אין דורשין ־ מד׳‬ ‫תלפיות בשם של״ה ־‬ ‫ךץךןך‬ ‫לענ״ד רמז הפסוק מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך ־ אותיות מה רב הס ס״ת‬ ‫מארבע חיית לרמיז שהצדיקים הם מ ר נ ב ה לשנינה ־ ודוק‬ ‫אבר‬ ‫אגג אגדה אגוז‬ ‫ערך אבר מו החי‬ ‫אבר כלן החי כאוכלי גורס לקנות לו האכזריות בטבע ־ נ״ כ הרב עיר בנייד‪ ,‬ח״א‬ ‫א‬ ‫סי׳קמ״ג־‬ ‫ערך אגג‬ ‫* >ץ!‪-‬י ‪-‬״״ ‪ P, ,‬נערה יי•־ הי‪-‬ה רבע י לרמ״לאבקמןהףננה־גגאמ״ט•‬ ‫וסי•(' רב־ שמס מידת לעול־ יעד • נ• ייהה המיזה הה זכי עמלק ‪,‬ריק‬ ‫‪V‬‬ ‫‪C5‬‬ ‫ערך אגדה‬ ‫>\‬ ‫**י ד ד ת דרבה בר בר חנא צהמיכד את הספינה כלס היו בנמצא ודלה כמי ‪:‬פירש‬ ‫״ ‪,‬״א‬ ‫שכלס על דרך משל־ב״נ הרב כהס פז בפי׳ על הזוה‪ -‬פ׳ ויחי ד׳‬ ‫י כ‬ ‫בפ׳ ושכבתי ע ס אביתי‬ ‫ערך אגוז‬ ‫ג‬ ‫עדן‬ ‫מקדם ו‬ ‫אגרת בת מחלת א ת ם אדם‬ ‫השמד ־ וכל דבר טמא ש־ואה בלילה כמן כלב וחהיל ועכבר נולד במינים סתומות ואינו‬ ‫ס׳ חסידים סי׳ ת״תשנג‬ ‫פוקח עוניו עד תשעה ימיה‬ ‫ערך אגרת בת מחלת‬ ‫‪$‬‬ ‫י ע ל צ ן ע א י ל ‪ .‬לקח את מריסה בת כשדיאל המכשף איש‬ ‫וילדה מתלת ממני‬ ‫י‬ ‫ונשההפה הבת ואמה‬ ‫מצ־י‬ ‫־ וגירשה במצות אביו‬ ‫במדבר ששולט כגליי אגרתיאל‬ ‫ונמשך אגל מחלת ינתעבדה ילדה אגרת על שמו י ואחי׳כ יצאה מחלת ונישאת לטשו י ואגרת‬ ‫בתה נשאיה במדבר‪ .‬והיא ונעמה ולילית ונגע ־ למשלות על ארבע תקיפות י לילית מזנה ע ס‬ ‫כל אדם י נעמה ט ס אימות הצילם לבד י נגע עס ישראל לבד ־ אגרת משולחת להזיק בלילי‬ ‫רביעיות ובלילי שבתית‬ ‫א אגרך!‬ ‫מדבר קדמות‬ ‫ומחלת ילילית וחילותיהס ־ עיי׳ לקמן היה קיף ערך קליפות י יחיה שין‬ ‫ערך אדום‬ ‫א‬ ‫‪2‬תב‬ ‫דיינו בחיי פ׳ נצביס ־ המתקדשים יהמטהדיס אלי בני ישמעאל שדרכם‬ ‫ליחין ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העיקר י אחר אחת בתוך ־ מדבר על יום‬ ‫ה ק נ י ט לה־ אלי ביים ששי קידם השבת־ ואלו אחר השבת מניתין אותנו בתיך י אוכלי בשר‬ ‫החזיר אלי בני אדום י והשקץ והעכבר אלו בני ישמעאל‬ ‫יחדיו יםיפי‬ ‫ערך ארם‬ ‫א‬ ‫אדם‬ ‫הראשון הק״בה גזר עליו כי ביום אכלך ממני מיה תמות ־ ואדם התפלל‬ ‫שלא יהיה זה באותו יום ממש אלא ימתין לו יומו של הק״בה בכדי שיעשה השובה‬ ‫וגזר על עצמו העניה כל ימי חייו תת״קל שנה כמכין תענית והיה זה באיתו היום בשעה‬ ‫מנחה דכתיב ביה תכון תפלתי ק ט ר ת לפניך יכו׳ ר״י׳< תת״קל וס״ת ניתך י וגזר על עצמו‬ ‫התכת דמו בתענית ־ מד׳ תלפ ות משם עשרה מאמרות ד׳ ל״ה ע״ג ־ ונ״ל שגם ס״ת תכון‬ ‫תפלתי‬ ‫קטרת לפניך ‪:‬י׳ ת״פ שהוא יי׳ לילית שע״י כח תעניותיו ביטל כח לילית שהיתה‬ ‫אדוקה בו בחטאו כמ״ש חז״ל‬ ‫ב אד״הר‬ ‫מלאכי השרת היו צולים לו בשר והבשר שאכל אד״הר הוא הבהמה‬ ‫‪,‬‬ ‫הרובצת על אלף הרים־מד׳ תלפיות משם כנפי יונה ־ ובאבות ר ר ׳ נ ת ך ר יהודה‬ ‫בן בתירא אומר אדם היה מיסב בנן עדן ומלאכים עומדים לקרתו ־ וצולים לו בשר ומסננים‬ ‫לו‬ ‫^ךן‬ ‫מקדם‬ ‫אדם‬ ‫לו יין בא נחש וראה חותם והציץ בכבודו ונתקנה בו‬ ‫ג אד״הר‬ ‫*‬ ‫ע״כ‬ ‫כשאמר מזמור שיר ליום השבת באי כתות מלאכים ב מ ו ר ו ת ונבלים‬ ‫וכלי שיר ואמרו שירה ע ם אדם הראשון‬ ‫ד אד״הר‬ ‫אבות דד״ן סיף פ ר ק א׳‬ ‫כשנתן שבעים שנה לדודיתהמו על שכיר המתנה הק״בה ומכי״טדו‬ ‫ילקוע תדש‬ ‫דני*‬ ‫ד״‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ב~ם‬ ‫אב‬ ‫היו בארץ הם אדם וחוה והיו רואיס הדור פרוצים בזנות ולא מיחו‬ ‫זוהר חדש‬ ‫והטעם שנקראו נפלים כתב במדרש העולם כי אין להם‬ ‫ואם ״‬ ‫ד כע‪£‬י*רא‬ ‫הק״בה את האדם צבר עפרו מהרבע רוחות העולם ועשה עצמותיו‬ ‫ממקום בית המקדש שלמטה־ והמשיך לו נשמה מ״בהמק שלמעלה־ ילקיט חדש‬ ‫אמר‬ ‫‪T‬‬ ‫ר׳ צר ששה דברים משמשין את האדם י שלשה ברשותו ושלשה אינם ברשותו‪.‬‬ ‫״ העין איני ברשותו שרואה פתאום מה שאינו ברצונו * וכן האוזן שוי׳מ י וכן ההיטס‬ ‫מריח פתאום ־ שלשה ברשותו היד לגזול ולגנוב י וכן הרגלים לרוץ לרעה י וכן הפה לדביר‬ ‫לה״ר י וכן הרבה דירים התלויים באלו האיברים י ואם זכה האדם עושה הק״בה בשבילו‬ ‫שאפי הג׳ שברשות האדם אינם עושים רצונו לרעה י הפה מיצתק שרצה לקלל אה י ע י ב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫חטה רבים נשה חטח והחטיח י גם הרהיה שהביח מפ׳ מ צ י‬ ‫״ וצ״ט‬ ‫הבטחה‬ ‫‪:‬‬ ‫ח אדי׳הר‬ ‫אף אם לא חטא היה ‪:‬״כ מה‬ ‫ג ק ״ ב ה בעצמו ־‬ ‫ובזה‬ ‫היה‬ ‫ה ו‬ ‫א ‪,v , 4‬׳‬ ‫צחדם יהיכי‬ ‫• ‪.‬‬ ‫ץו‬ ‫י ק ‪ :‬ל א ט״י מלאך המיה אלא יי״י‬ ‫לקט ייסף משם חן טוב‬ ‫שהמיתה י א‬ ‫;־״‪;;.‬ע ‪ - :‬ד ק ה‬ ‫משמע‬ ‫היה חיבה‬ ‫׳*‪<;,‬׳•» י‬ ‫ביוש אכלך ממנו מיה המות‬ ‫ינעם מ״ש‬ ‫הכתוב‪. .‬כי‪. . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪L . i %.t!*+.m‬‬ ‫*•*!יי‬ ‫המיתה‬ ‫אין‬ ‫אכילתו מעץ הדעת יקרב מיתתי איה יים ־ שאם‬ ‫עליו אלא שע״י‬ ‫ה‬ ‫גזו‬ ‫‪.‬זורה עליו היה לו לימד שאם האכל ממני מות המית אבל כיון שאמר כי ביום משמע‬ ‫ש‬ ‫!יקרבנה לאותו ה־ום ־ אלא שע״י תפלתו המתין לי יומו של הק״בה כדי שיעשה השובה‬ ‫ו‬ ‫כמ״ש לעיל סי׳ א׳ י‬ ‫‪ D‬אד״הר‬ ‫כשנהרג הבל אכל עדשים‬ ‫י‬ ‫פרקי ר״א פ׳ ל״ד‬ ‫י‬ ‫ולכן אמדו רבותינו‬ ‫שהוא מאכל אבלים' וכן אמרו חז״ל על פסיק ויעקב נתן לעשו לתם ונזיד עדשים‬ ‫שאותי היום מת אברהם אבינו‬ ‫י‬ ‫אד״‬ ‫הר‬ ‫כשראה אה אשחו שאכלה מעץ הדעה ולא מתה תכף אכל נ ם היא ־‬ ‫״עדן‬ ‫מקדם ז‬ ‫אדר אהבח‬ ‫‪3‬רב' לניס דיך משם הא״רי ז״ל י‬ ‫יובן לענ״ד מה שאמד אד׳׳הר האכה אבד נתת עמדי היא נתנה לי מן הען ואוכל‬ ‫ויתירן‬ ‫ג״כ קושית חז״ל שאד״הר כשוי עובה י אלא שהכונה האשה אשר נתת‬ ‫עמדי בחיים ולא מתה היא גרמה שנתנה לי מן הען ואוכל י‬ ‫י‬ ‫אדם‬ ‫א‬ ‫ודוק‬ ‫שצריכים לו רבים א־נו רשאי לסגף עצמו כגק אם רבים לומדים לפניו •‬ ‫•או מלין למלך ולשרים ולשופטים וכיוצא בהם י כי אם לא יוכל לדבר אז אתרים‬ ‫מפסידים י‬ ‫ם׳ חסידים סי׳ תק״בז‬ ‫ערך אדר‬ ‫'א המלאך‬ ‫הממונה טל ר״ח א ל י‬ ‫אברכיאל‬ ‫שמו ויש‬ ‫תחתיו כ״ה‬ ‫מלאכים שכולם שמותיהם לטיבה ־ לכן בתדש אדר בירך משה את ישראל וכמ״ש וזאת‬ ‫הברכה אשר בירך משה איש‬ ‫האלהים את בני ישראל לפני מותו ומשה מת באדר •‬ ‫מגלה טמוקית אופן מ״ד ום״ה‬ ‫ב המ?‪$‬ם‬ ‫שהסכים המן לגזור גזירה טל ישראל באדר יותר מבשאר תדשיםימפני‬ ‫בהיפו‬ ‫ר הוהי‬ ‫שי׳׳ב תרשים הם כנגד י׳׳ב היות ־ וחדש ח י י י א‬ ‫היא סוד הדין ־ ולכן הזכיר הוא השם מהופך וכל זד־? אינ<ו שיה ל י הוהי*‬ ‫ואסתר רצתה להמשיך הרתמים והזכירה השם ביושר יבא היילו והיין ה יהוה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫אשר‬ ‫ס ״ ת‬ ‫יוס י ״ ת‬ ‫וה־ן״בה הסכים ט ם אסהר בבחינה אחת להורות טל הרחמים לישראל י ועם המן בבחינה‬ ‫אחרת להירות טל הדין להמן * שנא׳‬ ‫ה מ‬ ‫ל ו‬ ‫י‬ ‫ו ה‬ ‫יא‬ ‫ס‬ ‫״ יהוה‬ ‫ת‬ ‫כ י כלתה‬ ‫הליך‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י ה‬ ‫־‬ ‫שלשין זה מידה טל‬ ‫הארי ז״ל‬ ‫ביושר שהוא רחמים לישראל ״ כתבי‬ ‫־המן שגזר הגזירה בחדש אדר שהשם השולט בי טיח‬ ‫הדין‬ ‫״ ונלע״ד כי‬ ‫הדה בהיפוך המרה על הדין‬ ‫כאמור טעה בדמיונו ־ ולא ראה כ׳ אם יטשו ישראל תשיבה ־ גדולה תשובה שמהפכת מדת‬ ‫הדין למד״הר ולכן א ס ת ר כשטשו ישראל תשובה והצום היא ינטרותיה אמרה יביא המלך‬ ‫והמן היום שהיא ר״ת הרה ביושר י עור כי טנין זה של אסתר היה בחדש ניסן שצירופו‬ ‫יהוה‬ ‫ביישר ־‬ ‫וא״כ‬ ‫הוא עת רחמים ורצון ותתבטל הג׳ירה‬ ‫י‬ ‫וכמ״ש חז״ל‬ ‫טל פסוק‬ ‫׳ויעביר מרדכי שהתענה יום א' של פסח א״כ היה בימי ניסן ־‬ ‫ערך אהבח‬ ‫"א‬ ‫בל‬ ‫אלין חברייא דלא רחמי אלין לאלץ איסתלקי מעלמא טד לא מטא זמנייהו ‪.‬‬ ‫כל חברייא ביומי דרבי שמעין רחימי דנפשא ורוחה היה בינייהו זוהר פ׳ כי תשא‬ ‫׳וכן רביני הא״ר‬ ‫ז״ל הזהיר מאד על אהבת החברים יאמר שכל יים קידם תפלה יקבל עליו‬ ‫מצות‬ ‫אהלות אהרן אוב וידעוני‬ ‫׳ ן‬ ‫ע ד‬ ‫מסדם־‬ ‫כדית ואהבת לרעך כמיך ־ ודורשי רשומות אמדו נ׳ אהבה גי׳ אחד וזה שהיא איהב‬ ‫לרעהו ואהבה מרעהו לי־ הוי ב״פ אחד גי׳ כ״ו שם המייחד וז׳׳ש ואהבת לרעך כמיך אני‬ ‫ה׳ ־ ש ע ״ י ב״ פ אהבה אני ה׳ שנעשה ב מ ס פ ר שס המיוחד ״ דבש לפי ״‬ ‫כ* בא הרמז במלת אהבה כמספר אחד להורות עד היכ; גדר האהבה י הוא‬ ‫י^״ל‬ ‫שיחשיב עגמי כיף אחד ע ס חבירו ־ ע״ד מ״ש חז״ל דםני עלך לחברך לא תעביד‬ ‫ערך אהלות‬ ‫בר! ב בעל המאיר הגדול שזה העץ אינו נמצא רק בג״ע והריח כירת הענפיס‬ ‫א‬ ‫ומשליך אותם אל נהר פישין וההנדיים לוקחיס אותס מהנהר ההיא העיבר‬ ‫דרך שם • וזהו שכתיב כאהלים נטע ה׳ ״ כ״כ הרב אילת אהבים בפי׳ לשיר השייים בפ׳‬ ‫ערך אהרז‬ ‫"א אהרל‬ ‫בזמן כהיה נ כ נ ס לבית קדשי הקדשים היו מלאכי השרת בורחים מפליו‬ ‫״ ילקוט חדש ״ והיינו דכתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד וכי׳ אפילי המלאכים דכתיב‬ ‫בהו ודמות פניהם פני אדם‬ ‫ב אהרל‬ ‫~‬ ‫נתגלגל בעלי ונשברה מפרקתי לתקן עי; העגל סקילה ־ יחי־ ינתגלגלו‬ ‫בעזרא ונתק; ־ ולכן לא התפלל כמשה שיכנס לארץ שידע שםיפי להכניסם ־‬ ‫״ מדבר קדמית משם הא״ר׳ ז״ל ״‬ ‫ערך אוב וידעוני‬ ‫א‬ ‫‪5‬תב הרלב״ג משם רבי יהירה החסיד ־ כי כאשי הבעלת איב מעלה את המת •‬ ‫אם יבדקו בקבר המת שהיעלה לא ימצאו שם את ייכ‪-‬י עד א ח י חזרתו י‬ ‫וגם אני המחבר שמעתי בודאי כי היא ״ מד׳ תלפיות ״‬ ‫‪4‬‬ ‫ב הא סה‬ ‫ג‬ ‫בתב‬ ‫בעלת אוב היא אמו של אבנר ״ ילקיט שמיאל ״‬ ‫בם׳ החינוך פ׳ שיפטים סי׳ תק״ב י עני; אוב וידעיני שהיא ע״י כישוף‬ ‫שהמכשף משים לתיך פיי עצם מחיה ששמה ידוע ואותי עצם מדבר ע״י‬ ‫כיסיפיו י וזאת החיה ששמה ידוע כתבי הגאיניס שהיא גדילה בחבל גדול ‪:‬ייצא‬ ‫‪5‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א ‪.‬‬ ‫ך‬ ‫כעין חבל הקישיאין והדלועין יצירתה כצידה אדם בכל דבר בפנים וידם ירגלים י ימטיבורו‬ ‫מחובר לחבל ואין כל בדיה יכולה ליקרב מלא החבל לפי שהיא רועה סביבותיה כמלא החיל‬ ‫ושורפת כל מה שיכולה להשיג וכשבאים לצורה מורים בחצים אל הקבל עד‬ ‫שננםק והיא‬ ‫מתה‬ ‫עדן‬ ‫מהדם ח‬ ‫אויר אות ברית אותה‬ ‫מתה נדד‬ ‫•זבירישלטי דכלאים אמדו בסי׳ כי כיה אבני השדה ב י י ת ן בד נכ דטיד הוא והיא היי מן‬ ‫טיבודייהאיפסיק ט־בודייה לא חייעכ״ל י וכתב הדב מד׳ תלפיות וז״ל קבלתי שחיה זי נוצר‬ ‫׳באין מבכבת זיט בל אדה שלפעמים הדיטיס מזריטיס טל האדן בזמן החיס ינבלט אותו‬ ‫זרע באדן ימתהיה צידה זי י וכן במעת׳ טל הדודאים שהם ביצירת אדם במההייב באדן‬ ‫י‬ ‫יול הךןוה• ‪«-.‬׳' י י ״ ‪• -‬‬ ‫‪*1‬נלע״ד‬ ‫ב׳הי ;יטב למ״ב יעני; המייל יהננ׳ מבתיהם אה האדן ־ כ׳ אכ אדה חטא‬ ‫א י ן מה הבאה ־ אלא מביס דכהיב כ׳ הנחית כל בבד את דרכי טל האדן י לכן‬ ‫לטהר את האדן מזדעס הנבלע בה נגזר עליה הבחהה עד מקים בזיע כלה־וכמ״ב חז״ל‬ ‫״ ידיר ״‬ ‫באפי׳ ג' טפחיס בל טימר המחריבה נימיחי יניטבטבו *‬ ‫ערך אדר‬ ‫א‬ ‫ב ה י ס כיתלי ביתי אב יבנה החלונות ממה בהיי קידם יב בי‬ ‫אדם‬ ‫המלאכיב בהיי עיבדיס דדך איתס החליטה כיטסיב בעציר ביש להב להקיף ־‬ ‫וכן הוא סכנה מפני השדים שהירילי כניסתה דרך איתי איי־ יטהה ביני ד י כ ס ימזיקים‬ ‫כדאיתה י‪::‬׳ יהידה החסיד‬ ‫כתב‬ ‫ב‬ ‫״ מד׳ תלפיות ענף אתי; בלעם ״‬ ‫רביני בח״ משם ם׳ הבהיר שכל דבי שהיא ייתר הכיח׳ להחיות האלם‬ ‫בדאי הה״בה בייבי׳ כמי האיי־ שהיא חיית הכל ״ ט׳יכ ״‬ ‫ערך אות ברית‬ ‫א היםמר‬ ‫בניע הצרעת דהייני אות ביית מילה‬ ‫י‬ ‫דלא לטנפא יהיה יתיר אפי׳‬ ‫בדבר המיתי לך י זולת בדבי ההכיחי ־ ואל ה נ ע בו יד גם מהעביר‬ ‫ולמטה ותזהר מזה מאד מאד כי אין אהה יודע הה־םד הגדיל ש ט י ם ״ כן אמר המגיד‬ ‫‪1‬״‪.-,‬‬ ‫‪III.‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪ J-v‬ן ז *‬ ‫ערך אותה‬ ‫א אותה‬ ‫ו‬ ‫שב אמה של יוכבד אשת טמרם ־ יז״ש הכתוב בפ׳ פינחס אשר ילדה‬ ‫איתה לליי י כן היא במדרש ־ וכ״כ בס׳ פטנח רזא י וכתב שם שהמופת‬ ‫לזה שלא יש מפיק בתיבת איתה ־ גם ט ע ם תביר שיש בתיבת איתה להפסיקה מתיבת ללוי‬ ‫״ דבש לפי ״ ויש לתמוה שהרי בכל הספרים יש מפיק בתיבת אותה ־ ואיך הרב חי״רא‬ ‫־זלה״ה דכל רז לא אניס ליה לא טורד טל זה י‬ ‫ע י ך אזוב‬ ‫מפ{דמ‬ ‫אזוב‬ ‫ערך אזוב‬ ‫מי שטשא אצלו שורש אזוב לא יזיקנו כיסיף וסטרא החרא ״ מדבר קדמית ״‪-‬יהא״ר׳‬ ‫‪K‬‬ ‫ז״ל כתב שטוב להיות תמיד טל השלחן ־‬ ‫שם ‪7‬ה להעלות הנשמות מעמקי הקליפה בסוד תיל‬ ‫ונ״ל‬ ‫שזהו ה ט ט ס שמזין טל הטמא‬ ‫בלט ויקיאני‬ ‫כידוטצי״ח־‬ ‫ערך אחד‬ ‫א כאע‪£‬ר‬ ‫*‬ ‫כיס כזה‬ ‫השם אתד מיוחד ־הטולס מלא כל טוב שאז מתפשט כתי ומתמלא בארבע־‬ ‫מילואיו ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן גי׳ דל״ב י וסי׳ כיס מלא בדכת ה׳ ־ שמילוי‬ ‫כף יו ס מ ך עולה רל״ב ואז מתרבה בדכת ה׳‬ ‫ב כשיאמר‬ ‫מד׳ תלפיות בשם טבלות חכמה‬ ‫שמט ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד ־ יכין כי אחד טילה צ״א כ מ ס פ ר‬ ‫הייה אדני‬ ‫י‬ ‫כיצד אחד טולה‬ ‫י״י‬ ‫־‬ ‫ל‪::‬טה‬ ‫ייי״י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫״ ‪« 1‬‬ ‫י‬ ‫‪/.‬ל‬ ‫ר‬ ‫למטה מי״ב ה ם י ״ א עולה ל״ו * למטה מי״א י׳ טולה מ״ו י טם ט׳ טולה נ״‪ "1,‬ל ' ‪) V , ,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫עילה ס״י ־ ע ס ז׳ עולה ע׳ ־ ט ס ו׳ טולה ע״ו ־ טם ה׳ טילה פ״א • ' ע ס י ׳ י ל ל ה ״ ה ״ ה‬ ‫ע ם ל עולה פ״ח ־ עם ב׳ עולה צ׳ ־ עם א׳ עילה צ״א י נמצא שאחד היא ~ ‪V,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫^‬ ‫ואדנות ״ מד׳ תלפיות מס״כי ״‬ ‫ערך אחיזת עינים‬ ‫ערך אחיתופל‬ ‫א אחיתופל‬ ‫ציוה לבנ־ו ג׳ דברים • אל ההיו במחלוקת ־ ואל תמרדו במלכות ב‬ ‫יה‬ ‫דוד י ואם יום טיב של עצרה ברור זרעי חטים ‪ :‬ירושלמי פ׳ חלק יה‬ ‫והוא‬ ‫גמ׳ בב״ב פ ר ק מי שמת ‪ :‬והיא פלא אחיתיפל שהיה עליי דיה הקדש וכתיב עליו יעי‬ ‫ועצה‬ ‫אחיחוסל‬ ‫עדז‬ ‫ערך איברים‬ ‫ט‬ ‫מסרם‬ ‫אחיחופל וכו׳ כאשר ישאל איש בדבר האלהיס היאך לא ציוה רק על זריעה חטים י דבשלמא‬ ‫הנך חרחי מפני שנכשל בהם ונענש ־ אבל זריעה חטים מאי עבידהיה י וגם מה ענין זה‬ ‫לזה ־ ול‪5‬ום ריהטא נראה כי שייך ששיר לכאן• כי ידיע כי דוד יצא מרות ובעז ב ח ג ע נ ר ת‬ ‫אשר על כן אט אומרים דוה בטצרה י יידיע שדוד היקי; א־״הר לכ; ב־׳; היא למלוך כי אדם‬ ‫הראשון המליכוהו כל הבריאים ־ גם יריע לרטת אחת מדבורינ׳ שהט; בחטא בו אד״הרחטה‬ ‫היא ־ טל כן ליוה אחיתיפל אל תמדדי במלכות ביה דיר כי ני משבט בית המליכה מא״הר‬ ‫שהוא תיקון שלו ־ וכשתראו עצרת ברור אז הוא סימן ׳שנתק; ע״י דוד שיצא במנרה חטא‬ ‫אד״הר שהביא חשך לעולם י ואז תזרעו חטים ולא תאמרו דבר שנכשל בו אותו צדיק יתעסק‬ ‫ב< זרטי שהרי כבר נתקן חטאו בטצרח דהיינו ברור ״ ודוק ילקוט חדש ״‬ ‫ערך איברים‬ ‫א רמ״ח‬ ‫איברים באיש ורנ״ב באשה זהו המוסכם מכמה גדולים י רמ״ח ורנ״ב‬ ‫גי׳ ח״ק כמגין פרו ורבו ־ ולזה צריך להוליד בן יבח שבין שניהם ח״ק‬ ‫איברים כמכין פרו ורבו ״ דבש לפי י׳‬ ‫ך ^ ״ ל כי ידוט כי שם הויה באת בש הוא מצפן גי׳ ת״ק לרמז למ״ש חז״ל איש ואשה שזכו‬ ‫שם יה ביניהיס ־ כי כשהם זוכים נתקנים כל איבריהם שהם גי׳ ת״ק י כי החוטא‬ ‫פוגם באיבריו כידוע י ולכן בא הרמז לשם הרה בהעלם בחילוף את בש כנגד איבריהם‬ ‫ודוק‬ ‫שהם ת״ק‬ ‫ףע כי באיבריו של אדם חקק הק״בה כל מעשה האדם ומקריו ־ וברפפות איבריו‬ ‫‪2‬‬ ‫יגיד אליו יוצרו כל המעוחד לבוא עליו דבר ביומו י ולמוד לך מדבור אחד דברים‬ ‫הרבה דכחיב וכל צעדי יספור י וכהיב אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ויקשב ה וישמע‬ ‫ויכתב ב ס פ ר זכרון לפניו ליראי ה׳ ולחושבי ה׳ שמו ־ מכאן שמינין כל פסיעיח האדם *‬ ‫ונגזר על האדם כמה פסיעות יש לו ללכת י ותדע לך שכן היא י שא״עפ שאין נחש יש סימן י‬ ‫ואסור לומר לאחרים פן יחזיקו בניחושים אם כף רגלו של אדם אתזהו החיכוך כאלו קרצתו‬ ‫שנה והיה ברצון מחכך בלא מעלה שחין וא״חכ תניח החיכיך דע לך כי יש לי ללכת במקום‬ ‫כאינו יודע והוא אדם שאינו רגיל ללכת‪ .‬ואס אזניו יש לו לשמוע דבר חידוש י ואס גביני עיניו‬ ‫יש לו לראות אנשים או נשים מה שלא ראה לפנים בזמן מרובה ־ ואם בפדחת יהיו צופים עליו‬ ‫ימחאוים לראיה בי י יאם בכפיו יבוא לידו כסף אי זהב חדש ־ ואם בחוטמו יכעוס י ואם החת עיניו‬ ‫ואצל הוטס תרדנה עיניו דמעה ־ וכן טל כל אבר יאבד מגיד החיכיך חידיש * כי הק״בה‬ ‫•מגיד לאדם במעשה איבריו כלי מה שיעבור טליו י וידט האדם כי הכל גזיר מאח השם י‬ ‫הרגל כמת פסיעות יש לו ללכת • והעין כמה בני אדם יראה וכמה ראיות יראה י וכן ליד‬ ‫כמה מ ע ז י ם יביאו לי ומה יש לי לעשות י וכן לפה כמה דברים ידבר י יכן על כל אבר ואבר‬ ‫בין טיב יבין רט ־ וטל הלב כמה מחשבות לאונסו יכמה דברים לרציני לטיבית או לרעות •‬ ‫שנאי אני ה היקר לב בוחן כליית ״ ס׳ חסידים סי׳ קס״ב ״‬ ‫ערך איוב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מקדם‬ ‫ערך איוב איש אכילה‬ ‫עדז‬ ‫ערך איוב‬ ‫^ • ^ ‪ -‬י ־ ‪ - ,‬י מ י פי־עה והוא נהן עצה לפרעה ליטול ממינם של ישראל וישלוט על‬ ‫~ גיפס בעבירה קבה וכן נגזר עליי להיות נדון נטל ממוט ונהיסד בגופו‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫״ זוהר פ׳ בא ד׳ לג״ טא״ ״‬ ‫לקה בליל פסח־ עיי׳ לקמן אית פ״א עדך פ ס ח ״‬ ‫ב איוב‬ ‫‪ y‬אי*‪£‬‬ ‫ערך איש‬ ‫בבהה עם אשתי‬ ‫ולא‬ ‫ילדה לו ואיני ניתן גט נאבד מן העו״הזומן הטי״הב׳‬ ‫ואם היא מעכבת אי הקרובים כלם תיעאים ־ וכן אמר •בעיה לתזקיה כי מת‬ ‫אתה יעי״הז ולא תחיה לעי״הב וקם אין לו ממי; לא יכבידו לו טל הכתיבה ־ ס׳ תסידים סי׳‬ ‫ערך אכילה‬ ‫א אכילה‬ ‫ובתיה ־ המון העם חובבים כ׳ העולם הזה הוא בהרתו אין מביט ואין‬ ‫ר‬ ‫רואה ־ אוכלים וכותים לביבע ינ׳׳ה אוי להם בהטולם מטעה אותם והיד‬ ‫כותבת למעלה ואח״כ נתבעים מ מ ט בדינים משונים הה״ד ימה תעשי ליום פקידה‬ ‫אבריך‬ ‫שאתה מוזהר ‪ .‬יג״כ הגלה אוזן אוהבך ייעורו משנתם ־ כן אמר המגיד למדן ז״ל ־‬ ‫ב עתיד‬ ‫‪ 3‬האוכל עם עכ״וס כאוכל עב כלב ונ‪1‬גע בי כנייע ב נ ה פרקי ר״א פ י ק ל״ד‬ ‫ד אכילה שאינה סעידת מנוה בחיל מה שיוכל יהי מצירכו ימהענג היא הילך‬ ‫אדם ליתן דין יחשבין על כל מה שראתה עיני ולא אכל ממני‪ :‬ילקוע תהליס *‬ ‫לם״טא ‪ .‬כ״כ י ב י ט הא״־י ז״ל‪ .‬יכ; היא ב״הד קדש ‪.‬‬ ‫ד‪,‬‬ ‫לא נהקבצי בני אדם ל נ ר י ‪ :‬יאי; כצ בדיה ״רדה לידי צט־ אלא מתיך אכילהישתיה‬ ‫ושמחה שארב איכל ושיהה ישמח ־ סדדאניהי׳־טאיפ״ב•‬ ‫וזהו‬ ‫לט״נד רמז הפסוק‬ ‫כל עמל האדם לפיהו יים הנפש לק הי‪;:‬א ־ פ״ כל טמל ינט־ ייםירין המגיטין לאדם הוא‬ ‫בשביל פיהו שאין מעציד לייחו באכילה ישהיה יבקיק‪ .‬יגם הנפש לא המלא ‪ .‬פי׳ הצדיק‬ ‫איכל לשובע נפשי‪ .‬לא כן הרשעים האיכליס למעדנים ‪ .‬את היותר מצורכו הוא הולך לם״טק‬ ‫כ׳ שם ביתי כנ״ל ־ יניספה נחלתו צרות רבות ורעית ־ רחמנא לשיזבן •‬ ‫ערך אלדד ומידד‬ ‫א‬ ‫כתב הרב מנחה בלילה וז״ל י מצאתי כ׳ חכם אחד כתב צרב עמרם לבבל שראה‬ ‫ק ב י ם של אלדד ומדד והיה כתיב עליהם אלדד ומידד יחי משה ואהרן מ; הקב‬ ‫ולא‬ ‫עדן‬ ‫ערך אליל אליהו‬ ‫מקדם י‬ ‫ולא מן האם ואלדד זה אינו מיוכבד רודהו ב א ח י מהן הייה נאסרה על עמרם ילקה אבה‬ ‫אהדה והוליד שני בנים ט״‪3‬‬ ‫והוא‬ ‫י‬ ‫תמוה לע״נד למה חאסר עליו לאחר מהן חורה‬ ‫הרי קי״ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמיי וכאלו אינה דודתו‪ .‬ובפרט אס נאמר בכבד ינאו‬ ‫מכלל בני נח מימי אבוחיני הקדושים הרי מטיקרא ג״כ אסורה טליי י וא״כ מטיקרא מאי‬ ‫ס ‪ 5‬ר ולבסוף מאי סבר י יל״ט י שוב ראיתי לרבותינו בטלי התוספות ב ס פ ר הדר זקיניס‬ ‫שהביאו טנין זה הכהוב טל קבר אלדד ומידד כנ״ל ילא כהבו דבר זה שלאחר מתן תירה‬ ‫נאסרה טליו אלא נשה אשה אחרה והוליד ממנה אלדד ומידד • ונכין י‬ ‫ערך אלול‬ ‫א‬ ‫כר‪1‬ב‬ ‫רבינו הא״רי ז״ל בשטר הפסוקים ־ אנה לידו ושמתי לך ר״ה אלול י לרמז‬ ‫כי חדש אלול מוכן לחשובה והכל אז צריכים להשו‪5‬ה אף מי שחטא בלא במתכוין‬ ‫עכ״ל׳‬ ‫ךיען‬ ‫לרמוז י״כ שאם עבה הבובה היא אהוב למעלה ונחמד למטה׳ יאם לא‬ ‫עשה חשובה אוי לרשע ואוי לשכנו י ודוק‬ ‫ערך אליהו‬ ‫א במדרע{‬ ‫שיר השירים אומר כי ק״ך ר מ א נביאים היו לישראל בימי אליהו ‪.‬‬ ‫מ״ד חלפיוח‬ ‫י‬ ‫וח*א‬ ‫תמוה מצד עצמו ומצד מהותו‬ ‫י‬ ‫מצד עצמו‬ ‫איך יחכן שהיו נציאים כפליים כיוצאי מצרים נמצא שכל ישראל היו נביאים וכמה היה מ ס פ ר‬ ‫בני ישראל בעח ההיא ־ א ס לא שנאמר שחיבה רבוא הוא ט״ס וצ״ל ק״ך נביאים * ומצד‬ ‫מהותו הרי מקרא מלא הוא באליהו שאמר הן אני נשארתי נביא ל׳ה לבדי וכו׳ וצ״ע ־ שוב‬ ‫מצאתי משם •ס׳ סודי רזיוז״ל אליהו אמר הן אני ניהרתי נביא ל׳ה לבדי והלה כמה נביאים‬ ‫היו באותו זמן בעולם ־ אלא רמז שבזמן הזה באין נביא הוא נביא לעולם י ע״כ י‬ ‫‪2‬‬ ‫^יהך כשעלה לרקיע עמד מלאך המית כנגדי ־ אמר לו הק״בה על מנת כן בראתי‬ ‫את הבמים ביעלה אליהו לבב י אמ״ל מלאך המות עכשיו יהיה פהחק פה לבריות׳‬ ‫אמ״ל הק״בה אין ז ה ‪ : :‬ה ד ה‪:‬יריית ויכיל היא להעביר איתך מן העולם ואינך יודע ט ח ו‬ ‫אמ״ל רד מיד ירד י כיין שראה איתי אליהו הכריחו ת ח ת כפיה רגליו ובקש להעבירו מן‬ ‫העולם י ולת ניתן לו רשית י כפה אותו תחתיו וטלה לשמים הה״ד ויעל אליהו ב ס ע ר ה השמים‬ ‫ס ע ר ה ד א מלאך המוח ה מ ס ע ד גופו של אדם ־ זוהר חודש ־ וכן היא בזוהר פ׳ פינחס ‪ 5‬ר ע י א‬ ‫מהימנאד׳ רכ״זע״ב י‬ ‫ינ׳׳ל‬ ‫ערך ^יהו‬ ‫ע ד ן‬ ‫ונ׳׳ל‬ ‫מקלט‬ ‫שזהו רמז אש וסיסי אש שרכב עליי אליהו ז״ל• כי מלאך המות היא אש וכיו!‬ ‫שכפאו תחתיו רכב עליו ועלה ב ס ע ר ה השמים ודוק ־‬ ‫ג אליהו‬ ‫קינא על הברית ונתן לו הק״בה שכרו שאין ישראל עושין ברית מילה עד‬ ‫שאליהו רואה בעיניו ־ ולכן עישין כסא כבוד למלאך שנקרא אליהו מלאך‬ ‫הברית י שנא ומלאך הברית אשר אתם חפצים • ילקוט תדש משם ילקוט יהושע י‬ ‫‪,‬‬ ‫^יך‪,‬ו הא דנשבע אליהו תי ה׳ אשר עמדתי לפניו אם יהיה טל ומטר כי א ס לפי‬ ‫ף‬ ‫דברי י היה ע״פ סיבה • שהלך לנתם את חיאל בית האלי י שמתו לי בניו‬ ‫על שבנה את ירתו כקללת יהושע בבכורו ייסדנה וכו׳ ־ ונתמכחו ע ס אליהו ואמרו איסשר‬ ‫קללת משה רבינו ע״ה רבו של יהושע לא נתקיימה שהרי אמר וסרתם ועבדתם אלהיס‬ ‫אחרים וכו׳ וטצר את השמים ולא יהיה מטר ־ והרי אתאב העמיד ללס על כל תלם ותלם י‬ ‫ולא נעצרו השמים מלתת גשמים והיאך יתקיים קללת יהישע שהיא תלמידו מיד נשבע שלא‬ ‫יהיה טל ומטר והתפלל עד שמסר הק״בה בידו מפתח של גשמים י‬ ‫גשמים והלך לוי‬ ‫נטל אליהו מפתח של‬ ‫אח״כ כשיבש הנחל והיה ל ט ל ה בצטר ‪:‬דיל־ ציוהו הק״בה שילך אל‬ ‫הצרפית ואירע לו שם מטשה הילד ־‬ ‫כשמת הילד בקש אליהו שיתן לי מ פ ת ח של תחית‬ ‫המתים • אמ״ל הק״בה ג׳ מפתחות הן בידי והן חיה גשמים תחית המתים ועתה של גשמים‬ ‫הוא בידך ורוצה אתה גם של תתית המתים י אם כן יהיו שנים ביד התלמיד ואחד ביד הרבי‬ ‫הביא לי של גשמים ואתן לך של תחית המתים וכן עשה י מיד כתיב לך הראה אל אתאב‬ ‫ואתנה מטר יכו׳ י ילקוט תדש משם ילקוט מלכים ־‬ ‫ה‬ ‫אמר לנביאי הבטל קתו שטס פריס תאומים מאס אחת ושגדלו על אבזם‬ ‫^יהך‬ ‫אחד יעשו כן ־ יהטילי גורל איזה לשם ואיזה לע״ז י אותו שנפל לשם נמשך‬ ‫מיד אחר אליהו י והשני נתקבצו כל נביאי הבעל ולא יכלו להזיזו ממקומו ־ אמר לו אליהו‬ ‫לך עמהם ־ השיב הפר לטיני כל ישראל שטני מבטן אחד יצאנו י זה יקדש שס שמיס ואני‬ ‫אכעיס שם שמים י אמר לו אליהו לך עמהם ולא ימצאו עלילה ויתקדש שמו בך כמו בזה * אמר‬ ‫הפר א״כ שבועה שלא אזוז ממקומי א ל א א ת ה ת מ ס ר נ י בידם ולכן כתיב ויקחו את הפר אשר‬ ‫נתן להם אליהו ״ י ללוט חדש משם תנחומא ״‬ ‫\ אליהו‬ ‫היה מלאך ואמר הק״בה למלאכים נטשה אדס‬ ‫י‬ ‫ואמר אליהו א ס טוב‬ ‫בעיניך אני ארד ואשמשנו י וירד אחר זמן שיאמינו בה׳ ועלה וז״ש פינחס‬ ‫הוא אליהו י ולא אמר אליהו הוא פינחס ״ מדבר קדמות י‬ ‫‪ T‬אליהו‬ ‫מקריב תמידין היום בב״המק ואיפשר שנגנזו לי קופות מתרומת הלשכה־‬ ‫ואבות העולםעומדים עלהמעמדות ואסףוידותין משוררים ־ ומעירות הקרבנית עושה‬ ‫מגילות‬ ‫עדן‬ ‫מהדם יא‬ ‫ערך^ישע‬ ‫מגילות וכותב זכיותיהם של ישראל ־ מדבר קדמות מסם הר״מע ז״ל וזהו ולא אריח בריח‬ ‫נחוחכס אבל של אליהו אני מריח ־ ובזה יתישב מ״ש הכתוב שנים ליום עולה תמיד • והרי‬ ‫כשנחרב הבית בוטל התמיד י אלא כיון שאליהו מקדיב תמידין הרי איכא עולה תמיד •‬ ‫‪H‬‬ ‫^יךןך‬ ‫שהיה מתגלה לתנאים ואמוראים לא היה מתגלה בכל בתינותיו ־ ולכן לו‬ ‫גילה להם כל תיקו שבתלמוד ־ ולטתיד יתגלה בבתינת אליהו התשבי ויתדץ‬ ‫כל תיקו כי ר״ת תיקו תשבי יתרץ קישית ובעיות ־ מדבר קדמות ־‬ ‫‪,‬‬ ‫ועיי שטר הגלגולים‬ ‫הקדמה ל״ב כי ארבעה בחינות יש באליהו אחת אליהו התשבי משורש גד • ואתת בחינה‬ ‫פינחס היא אליהו ואחת בחינת אליהי הנזכר בדברי הימים ויערישיהו ואליהו וזכרי בני ירוחם׳‬ ‫ואחת אליהו דשבט בנימין י והוא היה מתגלה בבחינה זו ־ וזהו שאמר להם מבני בניה של‬ ‫רתל א נ י ‪ .‬טי״ש באורך וינטכ ל ך ‪.‬‬ ‫ט‬ ‫^ידן*‬ ‫ה ל ־ א ־ י ע י ס יום בלא אכילה־ רק הלך בכח‬ ‫לא נדמה לרבה ;י לא‬ ‫האכילה ההיא ארבטיס יים • םידי רזי •‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^ ה* ניתן מים לאיית בשעת התפלה ליהיץ ידיהם • כי כשאמר למלאת ד׳ כדים‬ ‫מים ויאמר שני ׳ישני ייאמר ‪:‬לשי וישלשו הרי י״ב כנגד י״ב שבטים מאז‬ ‫זכה לתת מים לפני האבות י םידי רזי ־‬ ‫י‬ ‫א הואיל‬ ‫משה באל־ את התירה‬ ‫י‬ ‫הואיל הם אותיות אליהו ר״ל אליהו יבאר‬ ‫הקישיית והםפיקית כ׳ מביאד בכמה מקומות כי משה ואליהו במדרגה‬ ‫אחת י משה מ׳ יום לחם לא אכל יכן אליהו וילך בכת האכילה ההיא מ׳ יום וכו׳ י מדרש‬ ‫תלפיות בשם ילקוט דוד •‬ ‫ערך אליפז‬ ‫‪2‬‬ ‫^י&ן בן טשו הוא אליפז התימני שהיה בימי איוב וחבירי היה ולפי שנהגדל בחיקי‬ ‫של יצתק זכה לנביאה •עיי׳ קטרת הסמים פ׳ יישלח •‬ ‫ערך אלישע‬ ‫א האיש‬ ‫שנגע בעלמות אלישע וחיה‬ ‫י‬ ‫היה שלים בן תקות בטלה של חולדה‬ ‫הנביאה י פרקי ר״א ומפליג שם בכח הצדקה שעשה בחייו לכן זכה לזה‪.‬‬ ‫יאחר שחיה הוליה את חנמאל בן שלים ־ ובמס׳ מגילה מנאו בין מ״ח נביאים ־ אבל בגמ׳‬ ‫המר ויחי ויקס על דגליו י על רגליו עמד ולביתי לא הלך‬ ‫אלישע‬ ‫עדז‬ ‫ב‬ ‫מקדם‬ ‫אמן‬ ‫^ישע הנביא כל אשה שהיתה מסתכלת בפניו מיד מתה־ ולק כתזבבשינמית‬ ‫ותעמוד בפתח ־ פרקי ד״א וכן הוא בילקוט חדש ־ וכתב עוד שס ב פ ר ק י״ג'‬ ‫כי השונמית אשתו של עדו הנביא היתה ואחותה של אבישג השונמית י וכתב בזוהר פ׳‬ ‫בראשית ד׳ כ״ט כי בנה שהחיה אלישע הוח חבקיק הנביא ־‬ ‫ערך אלמנה‬ ‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫^מ‪3‬ה שנישאת לשני בני אדס ומתו אין לישא אותה משוס סכנה דכא מלאך המות‬ ‫א‬ ‫אתתקף בהדה י זוהר פ משפטים ד׳ ק״ב ע״א •‬ ‫‪,‬‬ ‫יבי‬ ‫ערך אלעז‬ ‫רבי‬ ‫א‬ ‫ו*‬ ‫ב״׳ע‬ ‫^עזר בן עזריה שנתמנה לנשיא בן ח״י שנה היה גלגול שמואל הרמתי‬ ‫שחי נ״ב שנה ועתה נשלמו שניו של שמיאל שהיה לו לחיות שבעים‬ ‫שנה ־ ולכן אמר דבי אלעזר בן עזריה הדי אני כבן שבעים שנה י ליקוטים שבסוף ס פ ר הגלגולים׳‬ ‫;ןךך‬ ‫ב‬ ‫א ף השביעי‬ ‫ל‬ ‫אלף השביעי י כתב‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ס גלי רזיא שקידם אלף השביעי ר״מ שטס יעלו מיס‬ ‫התחתונים ויכסו כל העולם ולא תשאר ר ק ארץ ישראל ותהיה שטה על פגי‬ ‫המיס כמו חיבח נח ותלך עד קרוב לגן עדן הארצי במקום שיוצאים הארבע נהרות ואותס‬ ‫אנשים שישארי באותו זמן ה ם צדקיס גמיריס ולשם מהלבנים ומטהרים ונעשים רוחניים •‬ ‫ערך אמן‬ ‫‪/‬ן^ין ביטול ענייה אמן יעינשו ־ עיי׳ בזוהר פ׳ וילך דף רפ״ה ע״ב ־‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מי שאינו עינה אמן כששומעה ועישה עצמו אלם י עליו נאמר מלא פניהס קלין י‬ ‫מלא בהיפיך אתוון אלם ־ וס״ת אמן י לומר לך מי שהוא אלם בעניית אמן•‬ ‫יחמלא פניו קלון לעו״הב י ס׳ זאה חקה התורה ־‬ ‫ג שמעה‬ ‫אשה אתת מברו״שא ששלוחה חברותיה ליקח הילד מחיק אמו י והשיבה‬ ‫האשה שאינה יכולה שאמו ענתה תשעים פעמים אמן ונתעיררה האשה‬ ‫ושמעה כן י מדבר קדמות י‬ ‫איתא‬ ‫עדן‬ ‫ד איתא‬ ‫אמת אנכי‬ ‫מקדם יב‬ ‫בילקוט משלי ־ בשעה שהחכם יושב ודורש בפני הצבור ועונין עליו אמן‬ ‫יש״ר מיד מוחל הק״בה עונותיהם של ישראל ומתכפריס עונותיהם ־ עי׳כ •‬ ‫וכן הוא בזוהר פ׳ נח דף ס״ב בתוספתא ־ בזמנא דישראל אתיבו בקול ר ם אמן יש״ר מ ב ר ך‬ ‫קו׳׳בה^זמלא רחמין וחייס על כלא ורמיז על מלאכא דממנא על תרעי גיהנםורווחין לון‬ ‫שעתא ופלגית שעתא י ט״כ י‬ ‫ובילקוט שופעים על פסוק בפרוע פדעית וכו׳ א״ר חייא‬ ‫‪ .‬בר אבא א״ר יוחנן כל העונה אמן יש״ר מברך אפי׳ יש בו שמץ ע״ז מוחלין לו •‬ ‫ערך אמת‬ ‫א אותיות‬ ‫אמת בשתי רגלים ־ ואותיות שקר ברגל אחד ־ כל העושה אמת מתקיים־‬ ‫ושקר אינו מתקיים־ אותיות אמת ממתקין זה מזה י ושל שקר מקורבין זה לזה׳ כי אמת‬ ‫קשה לעשות ושקר עומד אחרי האוזן ־ כדתנא דבי ר׳ ישמעל בא ליטמא פותחין לו ־ בא‬ ‫ליטהר מס״עין אותו ־ ילקוט חדש י וכן אמר החכם האמת כבד על כן נושאיו מעטים•‬ ‫‪3‬‬ ‫כתב בס׳ כח ה׳ וז״ל שפת אמת תכון לעד וכו׳ אמת ב מ ס פ ר קטן ט׳ ואם תכפול‬ ‫ב׳ פעמים ט׳ יהיו י״ח במ״ק ט׳ ־ ומשלישו טולה ז״ך במ״ט ־ ט׳ ומרבעו‬ ‫עילה ל״ו במ״ק ט׳ ־ וכן עד״ז לעולם י ועד ארגיעה לשון שקר כי שקר במ״ק ששה ־ ואס‬ ‫תכפלנו יהיו י״ב במ״ק שלשה ־ הרי נתמטט ועמד על חצי מספרו י‬ ‫ערך אמתלאי‬ ‫א אמתל^י‬ ‫בת כרנבו‬ ‫י‬ ‫אמו של אברהם אע״ה נתגלגלה בדינה בת *עקב‬ ‫י‬ ‫על‬ ‫שהיתה ע ם בעלה בנדתה ולכן דינה אותיות נדה י ותיקונה הוא שישכב‬ ‫עמה שכם וליקת כל הזוהמא בסוד ותהי נדתה עליו י דבש לפי משם כתבי הא״רי ז״ל י‬ ‫וכזה‬ ‫יבא על נכון מה שאמרו בני יעקב הכזונה יעשה את אחותינו׳ שה״ילל הזונה‬ ‫יעשה את אחותינו י אלא שכפי האמת דינה היהה צריכה לתיקון זה שישכב עמה שכס ליטול‬ ‫זוהמתהיאלא שלעיני הרואים נראה הענין כזונה ־ גס ר״ת את א״מתלאי ת״רח שבא עליה‬ ‫בנדתה ולכן אחיתינו שהיא גלגול אמתלאי נפלה ביד שכס י גם א ס תחשוב מ ס פ ר שכם עם‬ ‫חמר אביו בלא ואו עולים כ מ ס פ ר תרח ודוק ־‬ ‫ערך אנכי‬ ‫א• יי מדר‪Q‬‬ ‫לחייי כערוגת הבושם הדא דאמיר רבנן אנא נפשאי כתבית יהביה‬ ‫עכ״ל והוא תמוה ־ ופי׳ היאין כמו״הר נחים אב״ד דק״ק לנצהיט‬ ‫זל״הה‬ ‫אפתי‬ ‫ע ד ז‬ ‫מפןדם‬ ‫זל׳יהה ע׳יפ מחי דאיתא בגמ׳ מ״ד לחייו כערוגת הבוכס מלמד כבכל דיבור ודיבור ניצח‬ ‫מפי הק״בה נתמלא כל העולם כלו בשמים וכיין שמדבור דחסו; נתמלא וכו׳ ־ דיבור שני‬ ‫להיכן הלך י הוציא הק״בה רוח מאוצרות״ יהיה מעביר ראשון דאבון ־ יפי׳ רש״י ומיליכס‬ ‫לג״ע ע״כ • והנה ידוע כי העולם אחד מששיס בגן־ וידיע ג״כ כי אנכי ולא יהיה לך מפי‬ ‫הגבורה שמענום י והנה אס תספור התיבות מן אנכי עד מצותי תמנא נ״ע תיבות * וא״כ תוכל‬ ‫לומר שק״בה העביר כלס לגן עדן כי גן עדן יחזיק את הכל ־ לאפיקי אס היה אומר הק״בה‬ ‫בפירוש אנא נפשאי כתבית יהביתולא בנוטריקון אז היוס״ב תיבות וא״כ ששים פעמים יכנסו‬ ‫לגן עדן וכבר נתמלא נ״ע ונתמלא גס העולם ונשאר עוד כמדת העולם מחמת תיבה‬ ‫האחרונה ולכך היצרך הק״בה לימד אנכי בדרך ניעריקון י יזהי כונה המדרש לחייו כערוגת‬ ‫הבישם והייני כמ״ש בגמ׳ שבכל דיבור ודיבור נתמלא כל העולם בשמים ־ הדא דאמוררבנן‬ ‫אנא נפשאי וכו׳ ־ וקשה ולמה לא אמר הק״בה כן בפירוש ואמרה בדרך נוטריקון עד שהוצרכו‬ ‫רבנן לדרוש כ ך אלא מחמת דרשת לחי־י כעדיגת ה ב ו ש ם ‪ :‬י כ ל דיבור נתמלא העילם בשמיס‬ ‫הוצרך לימד אנכי נוטריקון ודוק ודפ״תח ־ והביא דבריו בס׳ מפעלות אלהים •‬ ‫ערף אנשי מעשה‬ ‫ב אנשה‬ ‫מעשה־ רב חסדא כשהיד דר בין קפוטקאי היה עני־ ייסורין רודפין‬ ‫אחריו ־ אבל כשהלך ודר בין אנשי מעשה בציפורי זכה לעושר ולכמה‬ ‫טיבית • זוהר פ׳ בא ד׳ ל״ח ע״ב ־ וזהו שאמדו איי לרשע אוי לשכנו ־‬ ‫א אסנת‬ ‫ערף אסנת‬ ‫בת פיטיפרט בת דינה היתה שנולדה משכם וכשראוה בני יטקב רצו להורג‬ ‫יהצילה יטקב ותלה בציאדה טס של כסף ושלחה למצרים ־ פרקי ר״א ־ וכתב‬ ‫רצינו בחיי שיעקב כתב קמיט ותלה בציחרה והניחה בתוך ס נ ה אחד ומצאה פוטיפרע‬ ‫לכן קראה אסנת י עכ״ ׳‬ ‫ערף אסתר‬ ‫א אסתר‬ ‫גלגוליעל־ וכן אסתר אילת־ רעל יעלת ח ך והמן גלגול סיסרא־ וזה‬ ‫סוד הככביס ממסיליתם נלחמו עם סיסרא ר״ת המן ־ מה״רתו ז״ל י‬ ‫וזה*‬ ‫לע״נד רמז הכתוב ותהי אסתר נישאת חן ־ שהיתה נישאת גלגול יעל שהיא יעלת חן‬ ‫זהו ג׳יכ רמז והמן נופל על המעה אשר א ס ת ר עליה ־ כענין סיסרא עם יעל דכתיב בין‬ ‫רגליה כרע נפל י כן המן י נפל ביד אסתר ־‬ ‫וזהי המעה של יעל שכבר מתה * אשר א ס ת ר‬ ‫עליה‬ ‫עדו‬ ‫ממדם יג‬ ‫ערך אף‬ ‫עליה שהיא גלגולה ־ ולכן אמר אתשורוש הגס לכבוש את המלכה י פי׳ שצפעם ראשונה דרשו‬ ‫חז״ל שבע בעילות בעל אותו רשע וזהו הגם לכבוש את המלכה גם ב פ ע ם הזאת י ודוק‬ ‫ר׳ יהודה בר׳ סימון‬ ‫אמר‬ ‫בית שיש בה נחשים מביאין קרן של אילה ומעשנץ‬ ‫בתוכו ומיד הנחשים בוכחים ׳ כך כשצאת אסחר ברח המן ־ ילקוט תהליס•‬ ‫ונ״ל‬ ‫הטעם כי המן הוא מבני עשו ששרו הוא סמאל הוא נחש הקדמוני * ונפל ביד א ס ת ר‬ ‫שהיא אילת השחר כמ״ש חז״ל ולכן הנחשים ‪ 5‬ו ר ח י ס מקרן האליה י‬ ‫‪2‬‬ ‫צמים שלשה ימים לילה ויום ולא מתו י אלא שהיו מפםיקין מבעוד יוס ע ״ נ •‬ ‫י‬ ‫כ ת ב הוא ז״ל והוא פלא כי מציט כמה בגי אדם שמתענין ג׳ ימים וג׳ לילות ילא מתים וגם‬ ‫‪.‬התיירוץ מובן ־ עכ״ל •‬ ‫דלע״דן‬ ‫בהקייס מה שהובא בכתבי הא״רי ז״ל שהפסקת שלשה ימים עולה לארבעים‬ ‫יום ־ וכתב הרב חי״דא זל׳׳הה כ׳ בני אדם שמתחכמים ומפסיקים מבעוד יום‬ ‫ומתענים כל אותו הלילה ויום שאחריו ושעה אחת בלילה שאחריו י‬ ‫ואומרים שזה נחשב‬ ‫לשלשה ימים לחשושי כח י באמת שאין ה פ ס ק ת זו עולה לארבעים יום י עיי׳ בס׳ נמרה‬ ‫באצבע י ובזה יבוא על נכון י שאסתר ע״ה ציותה למרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים‬ ‫בשושן וצומו עלי וכו׳ י ולזה הוקשה לבעל המאמר י וכי איפשר שיתענו כלם אנשים ונשים‬ ‫וטף ולא ימתו * כי לא ימנע שלא יהיו בהם תשושי כח שע״י תענית זה ימותו ־ ותירץ אלא‬ ‫שהפסיקו מבעוד יום י הכונה צזהתענית לא היה כי אם לילה ויום והפסיקו מבעוד יום והתטנו‬ ‫לילה ויום ושעה אחת מלילה שאחריו ־ ־וזה עולה להם במקום ג׳ ימיס י וזהו דקדוק הפסוק‬ ‫ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים ־ ואם תקשי ואיך יתכן לחשושי כח והטף והנשים שיצומו כן‬ ‫ולא ימותו״ לזה אמר לילה ויום י לומר שלא היה התענית כי אם לילה ויום י ודוק י‬ ‫ד אשדןך‬ ‫המלכה שכינה אםתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה ואתהררת‬ ‫היא בדרוע־יה דמרדכי י רעיה מהימנא פ׳ כי תצא ד׳ רע״ו‬ ‫ו‪2‬זה‬ ‫יומתק לחכי מ״ש במדרש אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר‬ ‫הדבר האמור י ודוק •‬ ‫א א^‪ JJ2‬ף[‬ ‫י‬ ‫‪ .‬ע״א‬ ‫בא לרמוז‬ ‫ערך אף‬ ‫פתחו באף‬ ‫י‬ ‫נחש קרת אופה המן‬ ‫י‬ ‫ופגמו בארבע אותיות הויה לקבל‬ ‫ד׳ עילמית אב״יע ־ ולהכי לא חשיב יונתן בן שאול ואיוב שאף הם‬ ‫ונל״עד‬ ‫כי סימן אלו הארבעה שפתחו ‪5‬אף ר״ת‬ ‫פתחו באף ־ מג״ע אופן קל״ז ־‬ ‫קנאה * שכלם לקי מחמת קנאה י נחש נתקנא באדם וחוה כמ״ש חז״ל י קרת נתקנא במשה‬ ‫ואהרן‬ ‫‪2‬‬ ‫עדז‬ ‫מהדם‬ ‫א פ ר אצבעות‬ ‫ואהרן * אופה נתקגא מפתרון החלום של שר המשקים י המן נהקנא במרדכי שלא ק ם ולא‬ ‫זע ממנו י ולכן פתחו באף י לכתיב כי קנאה חמת גבר * ואף היינו חמה * וכתיב בתריה‬ ‫ולא יחמול ביום נקם כי כלם עשה בהם הכם נקמה י ולכך לא חשיב יונתן ק שאול ואיוב‬ ‫שאף שפחחו באף לא היה מחמח קנאה * ולוק י‬ ‫ערף אפיקומן‬ ‫יק ח דבר מהאפיקומן לנשוא אצלו או במקום אחר והוא סגולה להננל מן הגזלנים‬ ‫א‬ ‫ולהבריח הקליפות ממנו * מדרש תלפיות בשם ס׳ החשבי ־‬ ‫ערף אפר פרה‬ ‫אפר‬ ‫א‬ ‫פרה היה לאמוראים כמ״ש הראשונים ממ״ש חבריא מדכן בגליל־ וה‪3‬יא‬ ‫דבריהם הרב משנה למלך פ״ג דאבל סיף הלכה ח׳ עי״ש באורך י מדבר‬ ‫קדמוח י‬ ‫א המשלב‬ ‫א מתפילת‬ ‫ערף אצבעות‬ ‫מדף •ארבה‬ ‫אצבעותיו בלא‬ ‫כ ו נ ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ין • עיי״ לקמן אוח דלת ערך יין‬ ‫י‬ ‫משה דבינו ע״ה אין ארבה מפסיד בכל גבול מצרים שאף אס יהיה‬ ‫בא״י ובמקימית הסמיכים למצרים לא יכנס למצרים ואם יכנס בגבול‬ ‫מצרים אינו אוכל מכל יבול מצרים כלים י יכ״כ רבינו חננאל ז״ל בפירושו והביאו הרמ״בן‬ ‫ז״ל‬ ‫י‬ ‫דבש לפי *‬ ‫א אדונך‬ ‫ערף ארונו‬ ‫שליים‬ ‫ד‬ ‫של יוסף היה מהלך מאליו • ש״ך על ההורה פ׳ בשלח‬ ‫י ר ד ערך יוסף י‬ ‫י‬ ‫יעיי׳ לימן איה‬ ‫י‬ ‫ערף ארז‬ ‫א‬ ‫ה א ת יש לי ריח טיב ויש להדיה ההוא סגולה ל ה צ י‬ ‫הרב אילה אהבים בפי׳ בשיר השירים ־‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ה נ ח‬ ‫‪,.‬‬ ‫כ‬ ‫ן ה א ל ס י‬ ‫‪. ,‬‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ארנב‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫;ןףן‬ ‫&מדם יל‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫י‬ ‫א ארנבת‬ ‫ערך ארנבת‬ ‫לא נמצא במינה זכר רונה לומר זכר מוחלט כי מין הארנבת הדש מהגדל‬ ‫צו אבר הזכרות ונסגר הרבה וחדש אחד להפך י וזה נודע לנו באמה ־‬ ‫מ״ל חלפיות ־‬ ‫אין בכל ‪5‬עלי הייס יוהד רך הלבב מ א ר נ ב ה י כי בהייתה ביטר אס השמע קול עלה‬ ‫ב‬ ‫נדף מ; הרות הברה והניס מפניי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫]‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫פ‬ ‫ץ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫\זז‪55^523‬רי‬ ‫ערך ארץ ישראל‬ ‫א‬ ‫ליובאממזש‬ ‫ארץ ישראל ירשו ישראל כבה שניטלה עישור טכסי־ והיא ארץ שבעה עממין עישור‬ ‫של שבעים אומות ילקיט סיף יחזקל י‬ ‫ובזה יביא מל נכין שקראה הכתוב בה‬ ‫הבת ירושלים * בה ציון י ידוק י‬ ‫א״י וארן מצרים ע פ ר ם מכלה הגיף ומרקיבו בזמן מועט מכל שהר הארצות ־ מ" ד‬ ‫ד‬ ‫תלפיות בשם ס החשבי י‬ ‫‪,‬‬ ‫א״י אבניה הס כבדים מאבני חיצה לארץ י ובזה היי מבחיטם חסידים הראשיטם אם‬ ‫ג‬ ‫באי לגביל ארץ ישראל ־ פרקי ר״א וכ״כ ילקוט חדש משם התוספתא י‬ ‫ילע״נד‬ ‫זהו רמז הכתיב ארץ אשר אבניה ברזל ־ כבדים כברזל י‬ ‫א״י מצוח עשה מן התירה לדיר בה שנא׳ וירשתה וישבת בה י יאמרו ל״׳ל ב כ נ ר‬ ‫ד‬ ‫שמצוה זו שקולה כנגד כל מציה שבחורה ־ ס׳ חרדים ־‬ ‫כתב הרב מד׳ תלפיות י שמעתי שאם ישימו על עיני המה יעל עיבורו ועל מילתי‬ ‫ה‬ ‫מ ע פ ר א״י נחשב לי כאלו הוא ק ב ר ממש בא״י י‬ ‫ו ־‬ ‫&אן דנפקא נשעהיה בארעא קדישא לא שרייה עליה רוח מסאכא ונו׳ יענין נר״ ן אהד‬ ‫המיחה י‬ ‫‪T‬‬ ‫עיי׳ בזהר פ׳ הרימה ד׳ קמ״א ע״א י‬ ‫שתי שנים עשחה פירוה מריבים א״י י מה שלה עשהה כל ימי עילם ‪ ; :‬ה שנכנסי‬ ‫ל א ר ך ישנה שגלי מן הארץ ־ ילקוט ירמיה •‬ ‫ח‬ ‫דע‬ ‫כי נשמח ישראל תדרים בהיצה לארץ הס בעולס סנללפון עילכ ‪ :‬ל האופנים‬ ‫ה נ ק י ׳ ביה יעקב יעבד עברי אשר חשבונו הוא שנ״ח כמנין נחש־ וישראל‬ ‫הדרים בא״י באים מעשר סטירית של היצירה הנקרא ביה ישראל ג ס נקראים בניס גס נקראיכ‬ ‫‪,‬‬ ‫בני אל חיי והאדם נאשר היא בחוצה לארץ יש לי נפש מהאופנים וכשזכה ליכנס לח ׳׳ בא‬ ‫אליו נפש הדשה מיצירה ומהלבש חיך נפש הישנה שלו ובלילה ראשונה שישן בירי יוצאים‬ ‫‪; :‬‬ ‫י‬ ‫הנפשית‬ ‫‪.‬י‬ ‫עדן‬ ‫מסדם‬ ‫*שה א&ר‬ ‫הנפשית ועולים למעלה וצחזרה אינה חוזרת כי אם החדשה בלבד ולכן הוא אינו ראוי לעונשין‬ ‫כי הלא היא אינה חועאת ולכן אמדו חז״ל שנמחלו לו כל עונותיו י וכל הדד באי׳י נקרא‬ ‫צדיק הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיניס י כי אס לא היה צדיק היתה הי*רץ מרץאחו‬ ‫וכמו שנא׳ ותקיא הארץ אח יושביה י וכיון שהארץ אינה מקיאהו בהכרח היא שנק׳ צדיק ואף‬ ‫שהיא בחזקת רשע י חסל עין הארץ נהר י״ב ־‬ ‫ערך אשה‬ ‫א אסור‬ ‫לאדם לקלל אח אשחו ואפ׳ אונאה דברים אסור עמה ־ כי אדם גשמי‬ ‫כשמצער לאשחו גורם ג״כ צער למעלה כביכול ושכינה ־‬ ‫מ״ד תלפיות‬ ‫בשם ס׳ הפליאה י‬ ‫‪ JHT‬האשה הוא דם נדוח יהיה הדם ארציי ומימיי וזרע האיש אוירייייואישיי י שלשלה‬ ‫הקבלה י‬ ‫אשא ואין לו במה לפרנסה הרי זה חפשי מן המצות מפני׳ שלא יוכל‬ ‫ב‬ ‫ג הנושא‬ ‫להשחדל בעצודח בוראו‬ ‫ר׳׳י‬ ‫אומר כאלו לוקח ע׳׳ז לעצמו‬ ‫י‬ ‫זוהר חדש‬ ‫ד׳ ז׳ ע״א ״‬ ‫ד‬ ‫לא ישא אדם אשה עד שיראה אוחה שנא׳ וירא שס יהודה בה איש כנעני י של״ה‬ ‫ד׳ ש״ג י‬ ‫ה‬ ‫אש ה אם אינה צנועה ומראה את שערה אז מביאה את בעלה לידי עניות י וגורמה‬ ‫שבניה לא יהיו חשובים לכלום וכ״ש שאר פריצות י זוהר במדבר ד׳ רל״ע‬ ‫^‬ ‫אשה בתוך ארבעים יום יכולה להתעבר משני בני אדם ולא אחר ארבעים יום •‬ ‫וכן יכולה להחעבר מטיפה אחה האומים י ס׳ חסידים ס ׳ חק״טו י‬ ‫ובזה‬ ‫יתורץ מ״ש בגמר׳ על גוליה שהוא בר מאה פאפי וחד כאכאי‬ ‫י‬ ‫פי׳ שהוא בן מאה‬ ‫נואפים ואחד כלב ־ וקשה שאף א ס אמו ז י נ ח ה ע ם מאה לא יהיה נוצר כי אס מזרע של אחד‬ ‫מהם ולמה קורא אוחו ‪5‬ן מאה י אבל כפי האמור ניחא שבחוך מ׳ ייס מהערב כל זרעם‬ ‫ונוצר ממנו ולד אחד ודוק •‬ ‫ערך אשר‬ ‫א אמרן‬ ‫רז״ל כי אשר בן יעקב אע״ה עומד בפהח גיהנס וכל מי שיודע משנה היא‬ ‫מצילו׳ וזהו מאשר שמנה לחמי אותיות משגה * מד׳ תלפיות •‬ ‫צאר בבל‬ ‫עת‬ ‫מהדם כ‪1‬ו‬ ‫אות בית‬ ‫ערף באר‬ ‫א‬ ‫אצל הבאר היו נוטעים תאנים וימונים וגפנים וחפוחיס והם עושין פירות בני יומן‬ ‫כשם שהיו בבריאתו של עולם * ילקוט תרי עשר י‬ ‫ב‬ ‫מי הבאר של המדבר היו כמן אם רצה יין או חלב או דבש היה טועם י מרבר קימות‬ ‫משם הרב צמח דוד ברמזי פ׳ יתרו ־‬ ‫ג באיר‬ ‫שראה יעקב ומשה‬ ‫י‬ ‫הוא הבאר שנברא בערב שבת בין השמשות * זוהר פרשת‬ ‫‪,‬‬ ‫שמות ד י״ב *‬ ‫ד‬ ‫באר לחי רואי הוא באר הגר שקורין לו האומות ביר זמזם י בחיי פ׳לך לך •‬ ‫ערף בבל‬ ‫כל הדר בבבל כאלו דר בא״י י וכשם שאסור לצאת מא״י לבבל י כן אסור ללאה‬ ‫א‬ ‫מבבל לשאר ארלוח ובבל לא חזיא חבלי משיח י כשירים שבשאר ארצות שמתו‬ ‫יוליכו אותם לבבל כי שם זכות התורה והארץ קולטחן־ וכשירים שבבל יקברוס בארץ ישראל*‬ ‫ילקוט תדש •‬ ‫ערך בגדים‬ ‫א‬ ‫‪^5‬עי בגדים באים על שלא הזכיר שס שמים בעבודות אלה הבגדים י כי על כל‬ ‫דבר עבורה בעי לאדכורי שם שמים י זוהר על פ׳ והבגד או השתי וכוי •‬ ‫ב‬ ‫טעם למ״ש תז״ל מי שעסקו ע ם הגרדיים או התייטיס שהם מתקני בגדים אין‬ ‫נאמנים להעיד י כי תמצא בפסוק בראשית ברא אלהים את ס״ת אמת * וכן ביום‬ ‫ה׳ ויברא אלהים את ס״ת אמת • וביום ו׳ ויברא אלהים את האדם ס״ת אמת י וביום השבת‬ ‫אשרגראאלהים לעשות ם״ת אמת אבל באלו הימים שהם בג״דאין בהם אמת לכן מתקני בגדים‬ ‫שהם האורגים והתייטים אין ב ה ם אמת • מה׳׳רן פ׳ בראשית •‬ ‫ןלי נראה כי בגד ‪5‬א״ת‬ ‫‪5‬״ש • הוא אותיות שקרי לרמוז שאין ב ה ם אמת • ודוק‬ ‫א הבהמה‬ ‫ערף בהמה‬ ‫נעשית מחומר עב ולא ניתן לה רשות להסתכל לשמים ולכן אינה‬ ‫יכילה לדבר • כי הסתכלית לשמים מועיל לדבר • וכן מלינו בנבוכדנצר‬ ‫כשנמרד‬ ‫עדז‬ ‫ממדם‬ ‫בונה ב ו ש ת‬ ‫כשנערר והיה חיה לה היה לו סיוע ע ד שנסתכל ב ר ק י ע ׳ הה״ד אנא נבוכדנצר עיני לשמיה‬ ‫נעליה ומנדעי יהוב עלי דעדדלא אסתכל ב ר ק י ע ‪ :‬ל א הוא ליה מ ד ע י והלו היו הבהמוה‬ ‫מםהכלים ברקיע היו מדברים י ילקוט חדש בליקועים מ כ ם זוהר חדש י‬ ‫•א הבונה‬ ‫ערף בונה‬ ‫ביה חדש וריצה להרחיק ממנו מקליפה הממונה להחריב הביתהנקראה‬ ‫י‬ ‫בסוד ושאיה יוכח שער י יאמר קודם‪.‬שימר בו איה‬ ‫ייכוין‬ ‫•וא״כ‬ ‫וא״כ אות‬ ‫וא״כ אות‬ ‫מאלפא• ביתא המניא אפי וא״כ אוה‬ ‫׳־־‬ ‫בלבו להרחיק הקליפה מביחו י ס׳ מפעלית אלהיס ־‬ ‫מישע ר‬ ‫י‬ ‫ע‪£‬‬ ‫איחר‬ ‫ע‬ ‫ב‪/‬׳‬ ‫פי׳ מוה״רריוחל בעל שםזל״הה פסוק הכוך רשעים‪ ,‬ואיכק־ ובית צדיקים יעמיד•‬ ‫פי׳ הפוך רשעים הוא מישער ואינם על ידי המניא אפי ככ״ל״ואז וביה צדיקים יעמוד •‬ ‫א הבושת‬ ‫ערף בושת‬ ‫־־־׳־י‬ ‫‪:‬‬ ‫והאמונה נצמדים כשתסתלק האחת תסתלק חבירתה‬ ‫ס׳ י ר ו ־‬ ‫ס׳ חסידים‬ ‫י‬ ‫ערף בחירה י‬ ‫אלך שבחר בהם הק״בה י ברא ימים ובחר ביום שבח י בשנים שביעיח * בשביעית‬ ‫יא‬ ‫יובל י בארצות ארץ ישראל י ברקיעים ערבוח י במדברוח מדבר סיני •‬ ‫בבהמות בהמות בהררי ארץ ־ בעופות זיז שדי י בדגים לויתן י באומות ישראל * בשבטים‬ ‫אהרן ־ בנביאים משה ־ במלכים דוד ־ חןחומא הביאו ילקוט שמואל •‬ ‫א לילך‬ ‫ערף בטח‬ ‫לבטח ־ פשיפגע אדם בפרשה דרכים יקה אבן אחה ויקרא פסוק זה •‬ ‫אשא טיט י אל ההדים מאין יבוא טזרי׳ וישליך האבן׳ ויקח אחרה ויאמר*‬ ‫עזרי מעם ה׳ עושה שמים וארך ‪ -‬יישליך האבן• ויקח אחרה ויאמר יי אל יחןלמוט רגלך‬ ‫ג אל ינום שומרך י וישמיד האבן בידו וילך בטח י וי״א שבכל הפסיקים יעשה‪ -‬ק י ״ ׳ מד׳‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫הלפיוח מם״בי י‬ ‫‪V r‬‬ ‫;‬ ‫מדת הבטחון היא עיקר ה מ ט ה כ ל ם ׳ רבינובחיי‬ ‫‪2‬‬ ‫בה׳ ועשה טוב־ ודוק י‬ ‫וג״ל שזהו רמז הפסיק‪-‬׳בטח‬ ‫ערף ביזוי תורה ‪.‬‬ ‫•־ ׳ו&עילחי‬ ‫י י >׳׳"־‪:‬‬ ‫י‬ ‫עיי׳ לקמן אות דלח מ ר ך דחיות •‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫עדך ציזת מצרים‬ ‫עד‪1‬־־•‬ ‫מהדם טז׳‬ ‫ביזת מצרים‬ ‫•ערך ביזת מצרים‬ ‫״‬ ‫^ ‪ r f t‬מצרים היה שכר הנשים ־ וביזה הים היה שכר האנשים; כמ״ש ז״ל כנפי‬ ‫־• ^‬ ‫יינה נחפה בכסף זו ביזה מצרים י דימו אותה לכסף ־ וחמר נחפה לפי שהוא‬ ‫שכר הנשים־ ואברוהיה בירקרק חרון זו ביזה הים היהה לאנשים ש^ם •נשהעבלו יוהד מן‬ ‫הנשיס י יזהו ושאלה אשה משכנחה כלי כסף וכו׳ י ש״ך על ההורה פ׳ שמוה‪.‬‬ ‫‬‫א‬ ‫ערך ביעור חמץ‬ ‫בת‪ ,3‬הר‪-‬ב מגלה עמוקות אופן ק ״ ך שני חדשים הם בשנה שהם עומרים זה‬ ‫כנגד זה והוא מחלוקה ר׳ יהושע ור׳ אליעזר ־‬ ‫בניסן נברא העולם או‬ ‫בת^רי גבס‪ £‬העולם ואיהא בזוהר פ׳ בלק שבחדש ניסן זמן בדיקת ׳חמץ ־שבגוף * ובחשדי‬ ‫זמ) בריקת הנפש לבער היצ״הר שאור‪.-‬שבעיסה והעבירוה שעשה כל השנה ־ וכמו שדין ביעור‬ ‫‪:‬‬ ‫י חמן אין מבערץ אח החמץ לא בחורין עילאיןיולא בחורין תתאין במקום שאץ יד אדס שולטת‬ ‫‪5‬הםי גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו אינו נענש עליהם׳ ע״כ ־‬ ‫ערך ביצה‬ ‫א‬ ‫בתב‬ ‫הרב חי״דא זל״הה שהעיד לי חכם אחר שראה ביצה אחת שצד החד שלה‬ ‫היה מעוקם ־ ואמר •שמסורת בידם שהבית שתמצא בו בינה כזו סימן היא‬ ‫שמזל אנשי הבית יתהפך ח״ו ־‬ ‫מדבר קדמות י‬ ‫ערך בית‬ ‫א כתוב‬ ‫בליקוטים שבסוף ס׳ הגלגולים ח״ל‬ ‫י‬ ‫היה אומר מורי ז״ל כי טוב לדור‬ ‫בבית שיש בה חלוטה להסהכל תמיד לשמים בכל רגט ובפרט אם יביט‬ ‫בנפלאיחיו יה׳ במעשה שמיס וארץ כמו שאמר דוד הט״ה כי אראה שמיך וכו׳ ־ וכן דרשו‪.‬‬ ‫במד׳ הנעלם על ענין גבוכדנצר שנא׳ בו עיני לשמיא נטלית וכ״ו והוא מתכים לאדם ונותן בו‬ ‫יראה וקדושה ׳ ‪ j‬י‪• :‬‬ ‫‪3‬‬ ‫־‬ ‫‪".‬‬ ‫•״•‬ ‫כתב שס וז״ל י גס אמר מורי ז״ל שאס ידור אדם באיזה בית ויצא ממנו‬ ‫לשכון במקום אחר שלא יחזיר לדור באותו ביה שיצא ממני כי אם אחר שביעה‬ ‫שנים שלימים י ע ״ כ ׳ ‪-‬וי״א שאס הניח בבית איזה דבר כשיצא ממני יכיל לחזור לו תוך שבע‬ ‫שניס י וכבר הרב חי*׳מז •ז״ל‪ .‬בם׳ יוסף אימץ כחב וז״ל ופרק המניח לא עוצא •בדברי הרב‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫‪J‬‬ ‫מהדם‬ ‫בית בכור‬ ‫ן‬ ‫לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה ואס בנה לא ידור בה ימיס רבים כי הוא‬ ‫או בניו ימותו אלא ילך וימכרנו י וכל עץ ס פ ק • צוואות ר״י החסיל *‬ ‫עוד כתב בס׳ הגלגולים וז״ל ־ גם אמר מורי ז״ל שאין טוב לגלל תורים ובני יונה‬ ‫ד‬ ‫בבית י כי הבית שיגללו בו ימותו בניו ילח לו יהיה זרע *‬ ‫ה בית הכנסת‬ ‫המדבר דברי חול בבית הכנסת עונשו גליל לאתחזי ללית אלהא‬ ‫תמן ולית ליה חולקא באלהא דישראל י זוהר פ׳ תרומה ל׳‬ ‫קלא ע״ב ־‬ ‫ו }‪£‬ית הכסא‬ ‫רוחא חלא אית בכל בית הכסא ואתהני מההוא לכלוכא י י מיל שריא‬ ‫על איכון אצבען לבר נש י הקלמח הזוהר ־‬ ‫אין משיחין בבית הכסא מפני הסכנה שהשלים מצויים שם וצריך צניעוח ושתיקה‬ ‫ן‬ ‫להנצל ם״ * חרדים י‬ ‫ח בית המסדש‬ ‫י‬ ‫הטעם שאין בנין ביח המקדש דוחה שבת* משום שהמן‬ ‫היה יורד לישראל ובתוכו אבנים טובות ומרגליות לצורך מלאכת‬ ‫המשכן * וא״פה לא ירל המן בשבת להוליע למלאכח המשכן אינה לוחה שבת • נחלת בנימין•‬ ‫ט‬ ‫ביח המקדש של מעלה גבוה משל מטה אלא י״ח מיל סי׳ וזה שער השמים‬ ‫אין‬ ‫וזה גי׳ י״ח י ילקיט י‬ ‫י עונש‬ ‫גדול למי שאינו מתפלל על בגין בה״מק ־ ילקוט חדש‬ ‫י‬ ‫ערך בכור‬ ‫א‬ ‫טעם המצוה מדוע יחקדש בכור אדם י כי חוה אשר היתה היא א ס כל חי וגרמה‬ ‫מיתה לעולם ונקראת קטלנית ובודאי צריכה כ פ ר ה * ולכן צותה התורה ליחן‬ ‫בכורה עבור פשעה פרי בטנה ־ כי תלתה התורה הזכרים באשה שנא׳ אשה כי תזריע ויללה‬ ‫זכר * לכך לוקא הזכרים נתקלשו במצוה זו מצות בכורות שנא׳ הזכרים לה׳ ־ ובזה יובנו‬ ‫לברי רז״ל הנלמלים מקרא לאין בכור קלוש אלא בחיי אמו י אבל אם יצא הולל לאחר יציאת‬ ‫נשמתה או פירשה זו למיתה וזה לתיים ־ אינו קלוש י משוס לאס היא מתה קולס הפרישה‬ ‫לקדושה היאך אח״כ יהיה קלוש בבכורה לה״ול תטאת שמתו בעליה שקדושתו מחוללת *‬ ‫ועול מיתה מ מ ר ק ת עונה וכפרה למה באה* לכך'אינו קלוש בבכורה י נחלת מ י מ ן שבס‬ ‫‪,‬‬ ‫לקט יוסף ־‬ ‫זכיתי להבין ט ע ם זה י דא״כ למה נתקדשו בכורי בהמה ־ ואס חלם חטאה ב מ ‪ .‬ה‬ ‫ןלא‬ ‫מה ח ט א ה ׳ ועוד דמקרא מלא הוא* כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים‬ ‫הקדשתי אותם לי ‪ .‬כי בניגפו אח בכורי מצרים באדם ובבהמה ומבני ישראל לא מת אחד‬ ‫נתקדשו הבכורות י ואל תשיבני ממה שמצינו שקולם לכן היתה עבודה בבכורות ולכן ק נ ה‬ ‫יעקב‬ ‫עדז‬ ‫מקדם ‪r‬‬ ‫בכיה בלעם‬ ‫יעקב הבכירה מעשיו כידוע י כי טה שהיתה עבודה בבכורות הוא מ ט ע ם שכיון שהצינור היא‬ ‫ראשין י הוא ראוי לעבודה יותר מאחר י שכן מליט שכל דבר שבקדושה מלוה לבחור בראשיה‬ ‫כ• ־ דנתי׳ ראשית דגנך ותימשך ויצהדך ־ וראשית גז לאנך י וגס הבכור נוטל פי שנים כי‬ ‫היא‬ ‫ראשית אונו י אצל להיות קדוש וצריך פדיון הוא מחמת שהכה השם בכירי מצרים‬ ‫יהציל בכירות ישראל אדם ובהמה נתקדשו לשמים שכן מפורש בכתוב י וא״כ לא נשאר מקום‬ ‫י ט ע ם הנז׳ י גם מ׳׳ש שאס יצא הולד לאחר מיתת אמו אי אם פירשה זו למיתה וזו לחיים‬ ‫איני קדיש דה״יל תטאת שמתי בעליה אין לי מ י ק ־ דלאי מ ט ע ם חטאת שמתו בטליה היא‬ ‫אלא מ ט ע ם שאיני נקרא פטר רחם כיון שמיתה ודוק י‬ ‫ב המעס‬ ‫שמכר עשי הבכירה משים דאין מתאבלין על בנו הבכור־ יאמר עשי‬ ‫כשימות לא יתאבל אביו עליו א״כ לא יכול להיות לו כפרה על עוניתיו י‬ ‫מד׳ תלפ״ת •‪ zz:‬יי• העמידים ־ רש לדקדק בטעם זה כי בשלמאאם עשו הוא שהיה מבקש‬ ‫למכור יצדק טעם זה * אבל כאן הוא לא ביקש כי אם למלא נפשי ני ירעב ־ ויטקב היא שאמר‬ ‫מכרה כיום את בכורתך לי • וי״ל מ״מ היה לו להצטער על מכירתה ולמה כתוב ויבז עשו‬ ‫את הבכורה י אלא ודאי מטעם הנז׳ •‬ ‫ערף בכיה‬ ‫א‬ ‫מי שיש לי לב קשה ואינו יכיל לצכות * צתחילה יתן קולו כאלו הוא בוכה׳ וזהו כי‬ ‫שמע ה׳ קול בכיי י ולא אמר בכיי דוקא י עיי׳ להרב ויי העמידים ד׳ י״ז •‬ ‫ער ף בלעם‬ ‫א‬ ‫בלע‬ ‫כ בלעם‬ ‫‪i‬‬ ‫בלעם‬ ‫בן בעוד שמלך בדנהבה הוא לבן והוא צלעם בן בעור כ״כ הרב קטרת‬ ‫הסמים י‬ ‫היה בהרי חשך אצל עז״א ועז״אל חמשים יום מן יציאת מצרים עד מתן‬ ‫תורה לקטרג על ישראל ולהחזירם למצרים י עמק׳ המלך י‬ ‫רשיעא נטל תרשין מטורי תשוכא דאתקריאו הררי קדם דכפיתו תמן בנוי‬ ‫דשמח״זאי ועז״אל ותמן אילפי חרשא לבני נשא ואולץ* מנהון איטן חרשין‬ ‫דמכחשין פמליא של מעלה י ואלמלה שלשלי דמשקע׳ צגי תהומא לא יכיל עלמא למיקס‬ ‫ואינין טורי דחשוכא מסיטדא דלפון י זוהר פ׳ בלק •‬ ‫ד בלעם‬ ‫לא היה יכיל פינחס להורגי בשום מיתה‬ ‫י‬ ‫טד שאמר ללליה בן חישים בן‬ ‫דן שימיתיהי ילא בשם כדי שלא תצא נפשי ייתכליל במילין דקדושה ויתקיים‬ ‫ביה מה דאמר תמות נפשי מית ישרים • אלא נטל חרבא דהיה חקיק ביה חיויא מהאי סיטרא‬ ‫וחיייא‬ ‫עדן‪.‬‬ ‫מקדם‬ ‫בלעם‬ ‫וחיויא מתחי םיטרא והמיתו ־ דנן אורחוי דההוא סיטרא מקן לחדל אבהריה ביה ימיה‬ ‫זוהר פ׳ בלק *‬ ‫כתב הרב מד׳ תלפיות משם הרב קרבן שבה ח״ל ־ אלכסנדרוס מוקדון כשגיבש‬ ‫ה‬ ‫העולם הלך במקום שהיו שם תיות ועופות הממיהין בראייתם ונתירא שלא‬ ‫יאבד הוא וחייליו ־ והלביש עצמו בלבוש מכוסה במראות י וראו החיות והעופות ההם אה‬ ‫עצמן במראה ובראותם צורת עצמן בתוך המראה המיתו עצמן ־ וכך היהה ממש עין ה ר ע‬ ‫לבלעם • עיי׳ בציוני פ׳ בלק *‬ ‫ך ךי^ךל‬ ‫מן ה ע ס ביוס ההוא כשלשת אלפי איש הם יונוס ויומברוס בני בלעם הרשע‪.‬‬ ‫זוהר פ׳ בלק ־‬ ‫מ‬ ‫‪t‬‬ ‫בל‬ ‫עם‬ ‫ואילך נסתלק רוח הקדש מאומות העולם י לפי שהתפלל משה על זה‬ ‫דיכתי׳ ובמה יודע איפה וכו׳ הלא בלכחך עמנו י ר״ל במה שרוח הקדש יהיה‬ ‫עמנו ולא ע ם אומות העולם ־ ילקוט חדש משם הילקוט י‬ ‫ח בלעם‬ ‫אמר תמות נפשי מות ישרים ־ ולא אמר אמות כי גופו לא מת מות ישרים‬ ‫י ר ק בחרב טמא נהרג י אבל נפשו נתגלגל בלבן ואז מת מות ישרים י‬ ‫ילקוט חדש משם ס ׳ הכונוח ־ והוא חמוה כי לבן היה בימי יעקב קודם לבלעם זמן מרובה•‬ ‫בלעם היה בימי משה וכל ימיו היו ל״ג שנה ־ ונ״ל כי ט״ס יש וצריך להיות יאח״כ נחגלגל‬ ‫‪tD‬‬ ‫בלעם‬ ‫בנבל ואז שייך מוח ישרים •‬ ‫הרשע כשראה אח פינחס מיד עשה שחי זרועוחיו כשחי לוחוח והזכיר שם‬ ‫המפורש ופרח באויר• אף פינחס עשה שתי זרועותיו כשתי ליחוחופרח אחריו ומצאי עומד‬ ‫ומשחטח לפני כסא הכצוד ־ מיד נחן עליו פינחס ציץ של הק״בה והורידו והביאו לפני משה •‬ ‫ודנוהו בסנהדרין ־ ילקוט * ומוכרחים אנו לומר שא״עפ שדנוהו למיחה לא היה יכול פינחס‬ ‫להורגו בשום מיחה עד שהרגוהו בחרב שחקוק עליו נחש משני צדדיו כמפו׳ לעיל סי׳ ד׳ ־‬ ‫י כתבו‬ ‫המקובלים כי בלע בן בעור הוא בלעם‬ ‫וכבר ט ד ע מ״ש חז״ל ולא קם‬ ‫י‬ ‫נביא עוד בישראל כמשה אבל באומוח העולס קם ומנו בלעם * כי כמו‬ ‫שמשה רצינו ע״ה הוא מבחינה הדעה העליון דז״א מצד אבא ־ כן בלעם היה הרע שבמכה‬ ‫והיה כנגדו בדעה שבקליפה ולכן נאמר בן ויודע דעח כגליי!‬ ‫כמוח שהיא נראה׳ כי אותיוח‬ ‫י‬ ‫ע ״‬ ‫ל‬ ‫משה בחילוף את בש־ ה ס אותיות‬ ‫ולדעתי‬ ‫יבץ כמספר‬ ‫רל‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫בלע‬ ‫בדקדוק ־ וידוע כי חילוף אח בש הוא מצד הדין י וחילוף אל בס הוא מצד הרחמים וסי׳ חסד‬ ‫אל ־ ולכן הרע שבמשה וצד הדין שבו הוא יבץ גי׳ בלע י אלא שבמשה הוא נעלם באותיות •ב;‬ ‫ר״ת יפרח בימיו צדיק י וצבלעס הרע הוא מגולה צאותיות בלע הרומז לקליפה חיל בלע‬ ‫ויקיאנו * ולכן ראה הראה כי בלעם היה מעורר הדין על ישראל כמ״ש חז״ל ג׳ היו באותה‬ ‫עצה‬ ‫עדן‬ ‫מקדם ידו‬ ‫בלק‬ ‫עלה ־ ובלעם יען י וזהו רמז הכחוב למען ענוהו בסכלותם ר״ת בלע י‬ ‫וכאשר גברו רחמי‬ ‫שמיס על ישראל ושלח נביאו נאמן ביתו להיות שליח בהצלתם כי הוא צד הטוב הסך הרע*‬ ‫דכתי׳ ותרא אותו כי עוב הוא י אז כתיב צעקת בני ישראל באה אלי ר״ת יבן שהוא ג״כ גי‬ ‫‪,‬‬ ‫בלע ץהוא בחילוף את בש מפה י ולכן באה בהיפוך לומר שנהפך ה ר ע לטוב ־ ע‪-‬״ד־ ויהפוך‬ ‫ה‬ ‫' אל ר לו ™‬ ‫הי‬ ‫ה‬ ‫קלל‬ ‫ה‬ ‫ו ט‬ ‫ת ך ן ך ג״כ לדעתי רמז הכתוב ואם ככה את עושה‬ ‫'‬ ‫לי וכו פ׳ שאם הגזור הדין על ישראל ־ אה עושה לי י העשה אוחי בחילוף א ת ב ש שהוא‬ ‫צד הדין שבי • ואיככה אוכל וראיחי ברעה אשר המצא אח עמי מצד הרע שבי י ולכן הרגני‬ ‫לא הרוג ואל אראה ברעהי דייקא י‬ ‫וא״ש את״מ *‬ ‫ערך בלק‬ ‫א‬ ‫בלק‬ ‫היה מכשף גדול והיה מלקט עשבים והניחם בקדירה וחפר בארן אלף ות׳׳ק‬ ‫אמה וגנז אוהס החח הארץ י ודוד כשחפר שיתי; אלף ותייק אמה ביטל‬ ‫כשפיו אמר אני ארחץ אוחה הקדירה וזהו מואב סיר רחצי ־ ילקוט חדש משם הזוהר י‬ ‫ך^״ל‬ ‫הטעם שהעמיק אלף וה״ק אמה הוא כדי לעורר על ישראל חמשה גבורוה ־ כי ידוע‬ ‫כי כל חילוף אה בש הוא דין י ושם‬ ‫הויה‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫יזילי^ י‬ ‫( ת‬ ‫ב ש‬ ‫ה ן‬ ‫א מצפץ‬ ‫וחמשה‬ ‫פעמים מצפן עולה אלף וה״ק והעמיק איחס החח הארץ שהיה ה מ ל ט ה כידוע כדי‬ ‫הרין דיגא דמלטחא *‬ ‫לעורר‬ ‫ולכן דוד בזמן שחפר השיתין אמר ט״ו שיר המעלות והתחיל שיר‬ ‫המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי י כי חמשה תיבות אלו הםגי' אלף ות״ק י וחמשה יהירים‬ ‫כנגד חמשת תסדים למתק תמשה גבורות י ולכן התחיל בשם אל שהוא חסד למתק יהוה‬ ‫שהוא עכשיו בחילוף את בש שהוא דין י ועל ידי כן בצרתה לי קראתי ויענני ודוק •‬ ‫ובזה‬ ‫יבוא על נכון ומה טיב ומה נעים מ״ש בגמ׳ סוכה נ״ג ע״א אמר ר׳ יוחנן בשעהו‬ ‫שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא ־ אמר דוד מי איכא דידעי‬ ‫אי שרי למיכחב שס אחספא ונישדי ביחהוזא ומנחוכו׳ ־ נשא אחיתופל ק״ו בעצמו ומה לעשות‬ ‫שלום בין איש לאשחו וכו׳ י אמ״ל שרי • כהב שם אחספא ושדי לתהומא וכו׳ עי׳׳ש י‬ ‫ויש‬ ‫להח ט ע ם למה היחה שאלהו דוקא אי שרי למכחב שם אחספא ולא על דבר אחר ־ ועוד מי‬ ‫הגיד לו שכשיכתוב שם הרה בה ינוח התהום ־ אבל כפי האמור אחי שפיר י שכיון שהכשפים‬ ‫שעשה בלק היו בכלי חרש עמוק אלף וח״ק אמה כנגד חמשה פעמים מצפן שהוא שם הויה‬ ‫בחילוף אח בש ־ כשחפר דוד והגיע לאוהו החרש׳ קפא חהומא הוא הגבורה הדינים המכונים‬ ‫בשם תהום כידוע ־ ובעא למישטפא לעלמא י ודוד ע״ה צפה ברוח קודשו שאס יכחוב על‬ ‫החרש שס הויה כפשוטו שהוא רחמים גמורים יחבטלו הדינים־ ואז נשא אחיתופל ק״ו מעטן‬ ‫הסיטה ששמו הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי למשות שלום בין איש לאשרו * כ״ש על‬ ‫כללות ישראל ודוק י‬ ‫ערך בני‬ ‫עדז‬ ‫בני ב נ י‬ ‫מקדם‬ ‫ם‬ ‫ערך בני‬ ‫בגי יעקב כשהרגו את אנשי שכם בא סמאל לפני ב׳יל העליון ותבע את ל מ ס ‪p3‬‬ ‫א‬ ‫בני יעקב שהרגום על לא חמס ב כ פ ס ־ והשיבו לו מי שמך להיות תובע נג׳‬ ‫אנשים נימולים כי אין לך מענה אלא על ערלים שהם מסיערא לילך • ואלו בעמו בך• שכחת‬ ‫לקמ משם גלי רזייא י‬ ‫בני קטורה י כחוב בליקועי חורה מגורי הא״רי ד ל י וז״ל אס כבר נמתקה זוהמה‬ ‫ב‬ ‫אברהם בהגר מהיכן יצאו בני קטורה אחר שגילד יצחק י ויש לומר שבני קטורה הכ‬ ‫גבורות מפני שעתילין להיות עבליס לישראל לע״לב ע ״ נ דבש לפי •‬ ‫ג בני‬ ‫תשע מלות ־ סימנס‬ ‫אסנת‬ ‫‪ n r U C ? i b‬־ ר״ת א ט ס ה שטאה כידוי תמירה‬ ‫מ ד ד ת שכורה גרושח הלב חצופה תערובות י זוהר פ׳ פינחס לן{ ר״ל ע״א‬ ‫ל‬ ‫בני חיי ומזוני ‪5‬מזלא תליין י היינו עד מתן תורה י אבל לאחר מתן תורה תלי!‬ ‫בזטתא י ילקוט חדש משס הילקוט ־‬ ‫והיא הפך גמ׳ ערוכה בענין ר׳ אלעזר‬ ‫צן פדת שהיה צדיק גמור והיה עני י ואמר לו הק׳יבה אי בעית דאחרביה לעלמא והדר‬ ‫איברייה איפשר למתרמית בשעתא למזיני * ויש לישב •‬ ‫א בשעה‬ ‫ערך בנים‬ ‫שאלם מסתלק מן העולם בלא בניס הוא מיצר ובוכה‬ ‫י‬ ‫אומר לו הק״נה‬ ‫מפני מה אחה בוכה מפני שלא העמלח פדי בעו״הז החחתון יש לך פרי‬ ‫יפה מן הבנים י אומר לפניו רב״שע איזה פרי העמלתי׳ אומר הק״בה התורה שכתוב בה פרי‬ ‫ב אוכלי‬ ‫צליק עץ חיים ־ חנחומא י‬ ‫לחם העצבים * מאי לחם העצבים ־ לבר נש לאיח ליה בנין ההוא נהמא‬ ‫דאכיל אכיל ליה בחלוה ברעותא לליבא־ וההוא לליח ליה בנין ההוא נהמת‬ ‫דאכיל איהו נהמא דעציבו * זוהר •‬ ‫כתב הרב ס ׳ יוחסין בסדר האמוראים ו ד ל ־ ראיתי במגילה ס ח ר י ס למר נסיס‬ ‫ג‬ ‫גאון ט היולר׳ יוחנן עשרה בניס ותשעה מתו מיתת עצמן והעשירי נפל לחוך‬ ‫יירה רותחת ותכן* שנפל שמה הותך בשרו ולא נשאר ר ק העצמוח ולקח ר׳ יוחנן אצבע קטנה‬ ‫והיה מנחם האנשים בו * ואמרו שנשאר לו בן אחד ושמו רב מתנה י ותכף ומיד שלחו אל צבל‬ ‫ללמוד ע ס שמואל והיה חבר ר ב יהודה ־ עכ׳יל •‬ ‫מי שמח בלא בניס כשמחגלגל צריך לבוא בשיתוף נשמה אחרח י ילקוט חלש ־‬ ‫ד‬ ‫מי שמתים בניו הין לי להיות עול באיתה מלינה ׳ ואם יצא למדינה אחרת ומתי‬ ‫ה‬ ‫הרי‬ ‫עדן‬ ‫הרי‬ ‫‪4‬‬ ‫מהדם * ‪to‬‬ ‫בנים‬ ‫נקבוח ־ ויש להפך י ויש לבלוק‬ ‫צריך קמיעה ־ ויש שמתים כל זכדיס ונשאריו‬ ‫באשה כי‬ ‫בנות אחר האס י אם האם‬ ‫רוב‬ ‫מפלת נפלים כך בתה י לכן יתפלל אלם‬ ‫שיתן לו הק׳יה אשה בת בינים ובת מדות טובות ־ ויבדוק הארס באמה או באתיותיה של אמהי‬ ‫וגם רוב זכרים אחר זקינם ־ ורוב בנות אחר אמם י ם׳ חסידים סי׳ רמ״ז י‬ ‫ר‬ ‫אמר החכם יש בן או בת שפודה את אביו או את אמו מן המות או מן הצרות שנא׳‬ ‫יעקב אשר פדה את אברהם* יש שנגזר עליו צער או על האב או על האס ומת הולד הרי‬ ‫האב או האס עצביס י הרי העצבון פודהו וזהו שנא׳ בכל עצב יהיה מותר י ס ׳ חסידים‬ ‫סי׳ תק״א י‬ ‫ן‬ ‫לא דיו לאדם שמתים בניו בחייו אלא שדנים אותו עליהם י לכך אמר דוד אל תשליכני‬ ‫לעת זקנה ־ אל ת ר פ ה ידי מן התורה ומן המצות י ככלות כחי אל תעזבני ־ אל ת ק ה ה‬ ‫שיני בבני ובמותי י שכל המתים בניו ובנותיו בחייו שיניו קהות ועיניו כהות י וכוחו כלה *‬ ‫ס״ת סי׳ תש״יו ־‬ ‫ערך בנימין‬ ‫א בנימיו‬ ‫לא שמש מטהו כל זמן שהיה יוסף במצרים עד שהתודע להם וכששאל‬ ‫אותו אית לך בנין * אמ״ל זמינין למיהוי לי י וכלם יקרא על שמך אחי‬ ‫וראש וכו׳ י ובחזרתו שמש מטת‪ ,‬ונולדו לו עשרה בנים והורידם עמו למצרים • זוהר ויצא ד׳‬ ‫‪,‬‬ ‫קנ״ג ע״ב *‬ ‫והוא תמוה ־‬ ‫ועיי׳ להדב כתם פז שכתב על זה דאיפשר שהיו לבנימין ‪£‬ני או‬ ‫ג׳ נשים וילדו כל אחת ג׳ או ד׳ בכרס אתת ואם קבלה נקבל י עי״ש *‬ ‫ב‬ ‫טעם‬ ‫קריאת שם בנימין ־ עיי׳ לקמן אות דלת ערך דינה י ומ״ש בעניותי שם־‬ ‫ערך בעז‬ ‫א‬ ‫בעץ היה בן ארבע מאות שנה בבואו אל רות * וביום מתורתו מת ־ כן הוא במדרש‬ ‫ואמרו שעובד בנו חיה יותר מתי שנה ־ ובסדר עולם ובתנחיהא אמדו שלמון‬ ‫הוליד בעז בשנת מ״א אחר יציאת מצרים ־ מד׳ תלפיות ־‬ ‫ערך בעלי חיים‬ ‫א חמור‬ ‫הבר יש לו קרן אחד והוא קלוט ברגליו‬ ‫אחד במצחם ופרסיחיהם קלימיח‬ ‫>~‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ובהודו יש שורים שיש להם קרן‬ ‫צ ‪ £‬י ח‬ ‫י ״‬ ‫י‬ ‫ם י ׳‬ ‫פ‬ ‫'‬ ‫ס‬ ‫יו‬ ‫״ ב‬ ‫י‬ ‫וזהו‬ ‫לענ״ד דקדוק מ״ש חז״ל כל שיש לו קרניס יש לו טלפיס י לאפיקי מי שיש לו קרן אחד אינו‬ ‫סימן‬ ‫עח‬ ‫בעלי חיים‬ ‫סימן טהרה‬ ‫י‬ ‫ובזה‬ ‫מקדם‬ ‫יתורץ ג״כ מ״ש מו״רס ז״ל בהל׳ רחש הבנה ־ וכן שופר מבהמה‬ ‫טמאה פסול י ודוק י‬ ‫בעלי חיים יש מיח בעצמותם החלולים לבד מן האריה שאין מיח בעצמותיו‬ ‫ב‬ ‫כל‬ ‫ג‬ ‫^ל בעלי חיים אין להם עלם בלצותס מלבד מין הסום ובמין אחד מן השורים ש‬ ‫ולזה הם קשים מאוד ואם יכה אדם מעצם אחד אל עצמו תצא מ ה ס אש י‬ ‫מד׳ תלפיות י‬ ‫י ב‬ ‫להם עצם בלב לרוב גודל גופם וצריך חוזק מין הלב ־ שם י‬ ‫יש מין בעלי חיים שאם מנקרין את עיניי י ישובו לאיהיס כצפור דרור ומין אחד‬ ‫ד‬ ‫בשרצים י שם •‬ ‫כל מיני בעלי חיים הנקבות הס חלושות בכח יותר מהזכרים חוץ מהזאב והנמר‬ ‫ה‬ ‫כי הנקבות יותר חזקות ובעלי גבורה י שם י‬ ‫ערך יקר‬ ‫עד ששה שעות ביום נקרא בקר כדאיחא בפסחים בפ׳ תמיד נשחט י חוס׳ פסחים‬ ‫א‬ ‫ד׳ ב׳ ד״ה כאיר בקר •‬ ‫ערך בריאה‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫יכל אלהים ביום השביעי' ויכל לשון כליון משום שיח אלפי שנין הוי עלמא וחד‬ ‫חרוב י לקט יוסף •‬ ‫‪£ £‬שעת‬ ‫בריאת האדם אמר הק״בה לעולמוח בי״ע נעשה אדס כדי לקשר כל‬ ‫העולמות־ כי עולם הבריאה יתן בי חלק הנשמה׳ ועולם היצירה שהיא‬ ‫עי‪.‬ם המגחכים י ק בו חלק הרוח ־ ועולם העשיה נחן בו חלק הנפש י‬ ‫ואח״כ נחן בו הוא‬ ‫יתברך ח‪,‬קי ־ וז״ש ויפח באפיו נשמח חיים ־ וחלק זה כשהאדם חוטא הוא מסתלק קודס כדי‬ ‫ש‪.‬א יפטם בוי ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות־ וכשעושה האדם מציה־ גם אלי‬ ‫המלאכים נחשב כאלו עשו מצוה י כיון שבאדם יש חלק מהמלאך י וא״כ גם המלאך אוכל‬ ‫‪,‬‬ ‫משלו ־ כי רצה ה ית׳ שכלם יאכלו שכר פעולתם ולא בדרך צדקה אלא במשפט ־‬ ‫מדבר‬ ‫קדמית בשם ליקוטי תורה לגורי הא״רי ז״ל י ובהקדמה זו יתורצו כמה דברים בענין בריאת‬ ‫החדש־ ובפרט חקירת הראשונים למה גברא האדם כיין שהוא קרוב להפסד כידוע י‬ ‫ג אמרו‬ ‫חז״ל כי בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין דכתיב בראשית‬ ‫ברא אלהים ־ וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדת הרחמים למדח‬ ‫הדין‬ ‫עת‬ ‫מהדם‬ ‫בריאה‬ ‫כ‬ ‫׳הדן ־ דכתיב ביום עשוה ה׳ אלהים הרן וכמים ע״כ י וכהנו המקובלים שא״טפ כן ירושלים‬ ‫נבראת בדין דכה׳ צדק ילין ‪5‬ה ונקראה ירושלים עיר הצדק * ואף מלכיה נקראו על שמה‬ ‫דכהי׳ ומלכי צדק מלך שלם׳ וכהי׳ אדוני צדק‪ .‬וידוע כי צדק הוא דינא דמלכוהא וכן משפט־‬ ‫אלא שצדק הוא דינא קשיא ־ ומשפט דינא רפיא י וכן כהיב לדק ומשפט מכין כסאך שהוא‬ ‫בית המקדש ־ והטעם כי החוטא בהיכל המלך י^יי ל י י‬ ‫ט‬ ‫‪ 1H‬י‬ ‫‪3‬‬ ‫שה‬ ‫י‬ ‫וב!זה‬ ‫יובן לענ״ד‬ ‫מ״ש הכהיב אל אלהים ה׳ דבר ויקרא א י ן ממזרח שמש טד מבואו־ מליון מכלל יופיאלהים‬ ‫הופיע וידוע כי אל הוא חםד י ואלהיס הוא גבורה י ויהוה הוא ה״ה שהוא רחמים י ומיחוק‬ ‫הדיטם הוא ע״י שיתיף שלשתן שהם חדר חסר דין רחמים י וזהו סוד הפםוק ־ אל אלהים ה׳‬ ‫שהוא סיר חדר בזה נברא כל העולם ־ וזהו דבר ויקרא ארן ממזרח שמש עד מבואו ־ אבל‬ ‫מטון מכלל ייפי פי׳ ששם כלילות יופי השראה שכינה ־ אלהים שהוא גבורה היפיע והאיר‬ ‫עליה בצדק ובמשפט כי הוא היכל המלך י וכהי•! מלך במשפט יעמיד ארן י ודוק כי נכון‬ ‫ד ‪Jtf"0‬‬ ‫הוא ־‬ ‫בם׳ תולדות ארם ׳ כי אורך החוטם של כל אדם כשיעור אצבע קטנה שלו ־‬ ‫ואם יתפשט אדם זרועותיו כל מה שיכול מה שיש מאצ‪5‬ע האמצעי עד אצ־בע‬ ‫האמצעי היא שיעור אורך גופו מראשו ועד רגליו ־ השיעור שמקיף טפחו הוא שיעור אורך‬ ‫ידו של אדם י גם השיעור שמקיף רגלו הוא שיעור אורך רגלו ־ וכן שיעור אורך כף האשה‬ ‫הוא שיעור ביה הרחם שלה ־ ומשם ניכר אם האשה חלד בצער או בריוח שאס כף ידה קצרה‬ ‫הלד בצעד והדבר בהפכו ע״כ ־‬ ‫וכתב הרב מד׳ חלפיוח וז״ל בריאה האדם היה בריאה‬ ‫נפלאה מ י ד ע י ובשיעיר איבריו של כל אדם אם ארוכים א ס קלריס רמז הק״בה בהם כל‬ ‫‪.‬מ זירעיה הארס א ס לטיב א ס לרע ־ מלבד העניינים הגדולים המורים השרטוטים שבמצח‬ ‫וכף היד וסימנים הרשומים בארם המורים על מעשיו ומאורעוחיו‪ .‬וכמו שאמר יהרו למשה‬ ‫ואהה החזה מכל ה ע ם אנשי חיל וכו׳ החזה דיקא ־ בשרטוטי מצחם ומשם הכיר והרע מי‬ ‫הם אנשי חיל ואנשי אמה ושונאי בצע כדאיחא בזוהר פ׳ יהרו י ולכן טוב בשעה ה מ ג נ ה ב״מ‬ ‫שילך האדם מצחי מכוסה שלא יראה השטן במצחו ויכיר מעונוחיו הנרשמים שם כדאיחא‬ ‫בזוהר פ׳ ויקרא ברעיא מהימנא י יש בשרטוטי ה י ד ם יהמצח שרטוטים מוריס על עונותיו ־‬ ‫!כל הדברים העהידיס לעבור טליו ־ ורמיז בשרטיטי הכף עץ הדעה טוב ורע ולהכיר בחירחי‬ ‫של אדם א ס עובה היא אם רעה ־ וקו החיים להכיר אם יאריך ימים אם לאו ־ ח״ו ואס‬ ‫מזונותיו בריוח או בצער ואם יהיה בעל אומנות אם לא י ואם הוא בעל חולאים אם לא ואס‬ ‫פגם בריחו אם לאו־ ועניינים רבים יודעים ק נ ת ס אצלי אני המאסף ־ ודע שמשתנים שרטוטי‬ ‫הירים והמצח במעשיו של אדם י שאם השנ טוט מידה על גזירה רעה ח״ו וחזר בחשובה‬ ‫השרטוט משתנה ו מ ח ז ח כ ה והדבר ב ה פ ט א ט הרבה בפשע ועבירה ובסימן ציפורני היד ניכר‬ ‫אם‬ ‫עת‬ ‫מ^דם‬ ‫בריאה‬ ‫חם יהיה האדס עשיד או עני ־ וגס השמח בחלקו אע״פ ב ט א כיני י‪ :‬לו הסימן המודה על‬ ‫עישר׳ ובאוזן ניכר מי שיש בו צד ממזרות ־ ובחועם ניכד אס הוא מגיצוץ הגבעונים חכר‬ ‫לא מבני ישראל המה ־ ובשיניס ניכר הקמצן והנדיב ־ אמד המאסף לא רצית• לפרש הסימנים‬ ‫למען לא יגיעו הדברים ביד מי שאינו הגון וייבייש לתבירו באימרו כך יכך סימנים יש כך‬ ‫המורים על ה ר ו ע ׳ אך רשמתי שתי שורות אלו להודיעך בחכמתו יתברך שמי• בבריאה‬ ‫האדם שרשם בו כל מאורעותיו ומעשיו טובים ורעים וכן כל מדותיו ושיעיד חייו־ ברוך שמו‬ ‫אשר יצר אח האדם בחכמת נפלאה •‬ ‫ערך בריות‬ ‫בל הבריות ואפ׳ תולעים מוכנים לבשורות ־ ובפרט העופות ־ דכתיב ובעל כנפיס‬ ‫א‬ ‫יגיד דבר י העורב מוכן תמיד לבשורות רעות ובפרט למגפה ב״מ ־‬ ‫ופעמים‬ ‫לטובה ־ הנן מוכן לבשורות טובות וכן צפור דרור י ובפרט לעצירת המגפה • ולכן כל ימי‬ ‫המגפה לא נראה ולא נמצא צפור דרור בעיר שיש בה מגפה י ולכן בחרבן הבית כתיב מעין‬ ‫‪4‬‬ ‫השמים עד בהמה נדדו הלכו ־ ס׳ הכונות •‬ ‫ב בליות‬ ‫המים אינם מקבלים טומאה־ כי האדם לא קרא להם שם ־ שכחה לקט‬ ‫בשם סודי רזי ־‬ ‫ערך ברכה‬ ‫א‬ ‫ברכיה היקנם משה רביט ע״ה ושכחיס ־ והזר דוד הע״ה וחיקנס ־ לפי‬ ‫מאה‬ ‫שהיו מחים מאה בכל יום י עמד והיקן מאה ברכוה בכל יום ונעצרה המגפה‪.‬‬ ‫ואח״כ שכחום וחזרו חכמי הגמ׳ וחיקנום י דבש לפי משם רבינו אברהם הירחי בריש ס‬ ‫‪,‬‬ ‫המנהיג י וכן הוא ‪5‬חנחומא פ׳ קרח ־‬ ‫כ לאחר‬ ‫הברכה יש לנו דין בנים׳ וזהו כונה קישייה ר׳ לוי כהיב לה׳ האדן ומלואה־‬ ‫וכיון שאנחנו עבדים איך קאמר והארן נתן לבני אדם הא קי״ל נגה שקנה‬ ‫עבד קנה רבו ־ לכן ת י ק שלאחר ברכה יש לנו דין בנים והרה מתנה גמורה שהבן זוכה‬ ‫במתנה לעצמו ־‬ ‫‪#‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ברכה‬ ‫מדבר קדמות משם מה״רח ן׳ עטר זל״הה ־‬ ‫שמברך אדם לחבירו בעמוד השחר שהיא העת שבו משוררים הככבים‬ ‫והמלאכים דכתיב ברון יתד כוכבי בקר וכי׳ הברכה מתקיימת אפי׳ של כל‬ ‫אדם ־ זוהר חדש ־‬ ‫ל ברכה‬ ‫של מעלה אינה פחיהה מאלף ־ זוהר פ׳ ויצא ד׳ קס״א ־‬ ‫ך^״ל‬ ‫שלכן‬ ‫בייך‬ ‫עי?‬ ‫ברכה‬ ‫כא‬ ‫‪ffTOb‬‬ ‫כירך משה את ישראל יוסיף ה׳ עליכם כ כ ס אלף פעמיס י וכן ירדוף אחד אלף •‬ ‫כל עשב שורשו למעלה אחוז במלאך ומלאכו אחוז בספירות עד אין סוף י והנהנה‬ ‫ה‬ ‫בהיתר נ ב ר כ ה גורס ממש סוד הקרבן ־ חס״ל עין הקורא גהר מ״ב י‬ ‫^ אמרר‬ ‫בזו״הק ח״א סוף ד׳ רכ״ז י שכשהאדם רוצה לברך לחבירו או לבט וכיוצא י‬ ‫צריך לברך בתחילה להק״בה י ואי לא מברך תחילה להק״בה אינון ברכאן‬ ‫^ איהקיימי‬ ‫י‬ ‫וכתב‬ ‫הרב חי״דא ז״ל ־ ששמע מהרב עיר וקדיש כמו״הר יעקב חזקי‬ ‫שכשבא אליו אדם לברכו משים ידו על ראשו ואומר יתברך שמו ‪8‬ל הק״בה * ואח״כ מברכו‬ ‫לאיש ההיא או לגער וכיוצא *‬ ‫י‬ ‫‪ f‬מ< ‪2‬תי‬ ‫בל עליך‬ ‫י‬ ‫אמר הק״בה אם אכלת ואמרת ‪ 5‬ר ו ך אתה ה׳ * טובתי בל‬ ‫עליך ־ אל תחזיק לי טובה שאכלת משלי י אלא משלך אכלת י וכאלו קיימת כל‬ ‫התורה שנא׳ ואכלת ושבעת וברכת י וסמיך ליה כל המציה • וכן עשו אבות העולם י ילקוט‬ ‫תהלים ־‬ ‫ח המאריך‬ ‫במוצאי שבת קדש בברכו את ה׳ המבורך ואומרה בנעימה יהיה לו‬ ‫הצלחה גדולה באוחו שבוע י כ״כ הר‪ 5‬חי״דא זל״הה בבר״כי מ כ ס‬ ‫מה׳׳רחו ז״ל •‬ ‫ברכת הלבנה‬ ‫־‬ ‫מה שאנו אומרים תפיל עליהם אימתה‪ ,‬ופחד ג׳ פעמים‬ ‫‪,‬‬ ‫ישר והפוך־ הטעם הוא כי היושר מידה על הרחמים וההיפ\ך‬ ‫על הדין* ואנו באים לכלול המלכות בשבעה ספירות שעליה להכרית כח המקטרגים הסובבים‪.‬‬ ‫אותה י וכבר ידעת כי ג׳ ספירות הם דין והם גבורה הוד מלכות י וג הם רחמים חסר‬ ‫נצח יסוד י ואלו הםיפרות צריך להרחיק מהם הקליפות ־ אבל ת״ה אין צורך ־ כי אין להם‬ ‫ט ס ק סביבו כי הוא בריח התיכון אין שטן ואין פגע ר ע ־ ולכן אנו אומרים אוחו ששה פעמים‬ ‫להכרית כח המקטרגים מהששה ספירות הנז׳ י וטל ידי ברכת הלבנה אנו מיחדים המלכית‬ ‫בספירות העליונות ־ ועיקר יחוד זה הוא במיצאי ש‪3‬ת ־ כי בשבת אין צריך ליחיד זה כי כבר‬ ‫היא מיוחדת בשלימות ־ ובמוצאי שבת שכתות החיצונים מהעוררים אז אנו מסירים איהס‬ ‫ממנה ומיחדים אוחה בספירוח העליוטה ־ וסימן זה יהיה בידך בחדש שתברכו ברכת הלבנה‬ ‫במוצאי שבה המצאו הצלחה ־ וכשתחכסה וההעלם ולא יוכלו לברך אוהו החדש לא יהיה מוצלח‪.‬‬ ‫ואין מברכין עד שיעברו שבעה ימים־ ליפי שכחוה החיצונים מהדבקין בה בההחדשוחה׳ וקידם‬ ‫שבעה ימים לא היה כח בנו להפרידם ־ והיינו ח״ו מערבים קדש בחול י ועל כן כתב המגיד‬ ‫כי עח החיבור הוא משבעה בחדש עד חצי החדש ־ כי אשר ההר אמו ממנו משם ואילך יהיו‬ ‫ימיו מכאיבים כי חסרון הלבנה מורה על כן ־ כן אמר המגיד למרן הקדוש ז״ל •‬ ‫ברבת כהנים‬ ‫‪ny‬‬ ‫ברכת כהנים ־‬ ‫י‬ ‫מהדם‬ ‫ברכה‬ ‫כה חצרכי אח בני ישראל‬ ‫י‬ ‫אה לרבוח מלאכי הכלה בגס‬ ‫הם מהברכיס בנשיאוח כפים י בחיי פ׳ נשוא י‬ ‫יא ברבת‬ ‫כ ה נ י ס‬ ‫י סוד‬ ‫פסוקי ברכה כהניס ־ נלע״ד בהקדים מ״ש הרב הקדוש‬ ‫מהר״חו זל״הה בס׳ אוצרות חיים ח ״ נ פ״ט י כי בחינה עצמוה האיר‬ ‫הו‬ ‫ב ה י ו ת‬ ‫יז‬ ‫אי‬ ‫ת י ו ת‬ ‫יהוה‬ ‫כפשוטן וצורתן בלתי מלוי והוא עיקר ושורש האורות והוא‬ ‫בחינה פנים י אלא שהאורות םהימיס ואינם יוצאים לחיץ י גם יש בחינה אחרת בפנים והיה‬ ‫ארבע איהיוה השם במילוי כזה‬ ‫יול‬ ‫הי‬ ‫ויו‬ ‫הי ־ כי אז הס בחינה הדינים כי מילוי‬ ‫הוא בנימ׳ אלה־ם שהוא דין י והפשוטים הס השרשים והמילויין הס הענפים של האירוח‬ ‫המתפשטים והמתגלים בשורשי ההויה י וכשהפשוט בלי טילי׳ הוא גרוע * יטן היות אורותיו‬ ‫סתומים• אך כשהפשוט הוא ע ם מילוי אז הפשוט עיקר ומעילה ממילוי‪ .‬ועוד כי שורש ההויה‬ ‫הס הארבע אותיות עצמן אבל מילייין הוא באור ההרה ויציאת אירות־ה לחיץ ־ עכ״ד קדוש •‬ ‫נמצא ששם הרה פשיט הוא רחמיס ואין גילויו ניכר כי אירוסיו סתומים י יע״י המילוי שהוא‬ ‫ג״כ נקרא פנים של שם הויה כנ״ל אז מתגלית הארתו ויוצאים אורותיו לחיץ לחון ולרחם על‬ ‫אחרים־ ועוד נקדים מ״ש בס׳ רמזי הר״מז ז״ל סי׳ תתקלו כי י״ג פעמים שם ע״ב הוא גי׳‬ ‫תתק״לו שהוא גי׳ שלום במס רבתי דא״יק בכ״ר י כי הזקן וי״ג תיקוניו הוא מסיד היסוד מסיד‬ ‫י״ג בריתות ־ ע״כ י‬ ‫וזהו לדעתי סוד הפסוקים י יברכך ה׳ וישמרך ע״י הויה פשוטה שהיא‬ ‫רחמים הפך הדין ־ כי יברכך בממון כרוב רחמיו י וישמרך מן המזיקים שהם הדינים בל‬ ‫קרוב אליך י ועוד יאר ה׳ פניו אליך ויחנך י דהיינו שחחוסף הארה בפגיס של שם הייה‬ ‫שהוא יציאה אורזחיה לחוץ על ידי המילוי שהיא עולה ע״ב גי׳ חסד ־ ואז ויחנך יגדיל חסדי‬ ‫עמך מאוצר מחנה חנם יעיד ישא ה׳ פניו אליך ־ פי׳ שיגדיל הפניס שהוא המילוי‬ ‫י״ג‬ ‫פעמים בסוד ׳״ג בריתות וי״ג תיקוני דיקנה שעילים שלום ־ וזהו וישם לך שלום ודוק ־ וא״ש‬ ‫הה״יב ־‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כתב הרב הקדוש ראשיח חכמה בפ׳ גידול צנים זז״ל ילמד אדם את בגו כשהוא‬ ‫קטן לנשק ידי אביו ואמו ורבו וידי הגדולים והחסידים ־ וכן אזהרה לכל‬ ‫מי שהקטן מנשק ידו להגיח ולהשים ידיו עליו ולברכו כי כשישים הגדול ידו על ראש הקטן‬ ‫מהברך שנא׳ וישלח ישראל יד ימינו וכו׳ וכחיב ויברכם ביים ההוא לאמר זכו׳ ורמז לד‪5‬ר כי‬ ‫ביד האדם ט״ו איברים כמנין ט״ו אוחיוח שבפסוק יברכך ה׳ וישמרך כלומר יחולו על‬ ‫דשאך הברכות שבשלשה היבזה אלו ־ ולכך משימין היד על ארון המה או על הקבר לבקש‬ ‫רחמים על המת לפי שבידו של אדם יש כוללות ט״ו איברים כמנין ט״ו תיבית ש ‪ 5‬פ ס י ק יחיו‬ ‫מחיך יכו׳ עכ״ל *‬ ‫‪ P‬ברכת חמזון׳‬ ‫כוס מלא כזה כך‪ .‬יי שמך׳ גי׳ ע״ב ס ״ ג י ד ת נ ״ ן ־ הלא‬ ‫ה‪1‬א‬ ‫עדו‬ ‫מהדם כב‬ ‫ברזל‬ ‫היא מלא ברכת ה׳ דהיינו השם במילואיו י לפיכך טוב לטין בארבע מילואים חלו בשעה‬ ‫שהוא ממלא כוסו לצירכת המזון ־ מד׳ תלפיות ‪3‬שם מ פ י יוגה ־ וזהו לדעתי רמז הכתוב‬ ‫כוס ישועות אשא ־ פי׳ ארומם דהיינו ט ס במילוי ־ אז ובשם ה׳אקדא שעולה ד׳ שמוה‬ ‫•‬ ‫עס״מב ודוק ־‬ ‫ערך ברזל‬ ‫א אמרר‬ ‫דורשי רשומות כי ברזל ר״ח ארבע אמהות בלהה רחל ז ל פ ה ל א ה ׳ ו כ ת ‪5‬‬ ‫הרב תי״רא ז״ל כי לפי מה שכתב רבינו הא״רי ז״ל שהברזל גגד מלכות *‬ ‫יכין מאוד הרמז הנז׳ טל האמהות ע״כ י‬ ‫\‪ yy‬שזהו רמז הפ׳ ארץ אשר א מ י ה ברזל •‬ ‫ט ידוע כי מדת המלכות נק׳ ארן כמ״ש לנטוע שמים וליסוד ארן שהם זו״ן * והאמהות ה ס‬ ‫אחוזים במדת המלכות כנ״ל י ולכן אמר אשר אבניה ברזל הם האמהות שמהם הושתת אבן‬ ‫פנת יקרת ישיאל ע ם קדש ־ על דרך משם רועה אבן ישראל •‬ ‫א כאשר‬ ‫ערך בשורות י ‬ ‫תבוא שמתה פתאום על האדם יתעלף ויהיה כמה ־ וטעם הדבר כי יפחה‬ ‫הלב ויחרחב פתאום ־ והתום הטבטי שבתוך הלב יוצא ממנו ומתפשט בחיצוני‬ ‫הגיף י ואז ישאר הלב מבפנים קר ומתוך כך בא לידי עילוף י והענין הזה על הרוב בא‬ ‫צזקנים ובבני אדם חלושי הכה * בבוא להם השמחה פתאום י מד׳ תלפיות בשם רבינו בחיי‬ ‫‪ 5‬׳ ועש‬ ‫י‬ ‫א בשכ״מלו‬ ‫ערך בשכ״מלו‬ ‫חיקנה יעקב אבינו כמ״ש חז״ל • וטעם הדבר שחיקן שבח זה‬ ‫באוחיוח אלו ־ כחב הרב מד׳ חלפיוה משם מה״רר מנחם ציון אשכנזי‬ ‫ז״ל י שאותיות אלו מצאנו אוחם נטפלים לשם מלפניו־ ואשכיטן־‬ ‫העס‬ ‫בה׳ אלהי השמים אשרי‬ ‫שה׳ אל יכה אלהיט בכל קראיט אליי מה׳ יצא הדבר ־למעןתדע ני לה׳‬ ‫הארץ וה׳ הכה כל בכור ־ והקשה על זה והרי מצינו גם אות ה נטפלת לשם מלפניו‬ ‫היו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הה׳‬ ‫י‬ ‫אין בציון ולמה לא רמזה יעקב בתיך השבח ־ ותירץ הואיל ואותיות אהוי מחחלפים‬ ‫לכן כיון שתיקן באות ן׳ לא הוצרך לתקן באות‬ ‫ה׳ ע״כ *‬ ‫ולי גדאה שטון שאי‬ ‫ת‬ ‫ה׳‬ ‫לא נמצאת ט •יל‪ :‬לשם כי אם כהפטרת אסיף אסיפם ביסודי ישראל ובקללתו לא רצה לקובעה‬ ‫צברכתו י וסימן לדבר כל שהוא מין קללה אין מצרכיןעליו׳ ודוק ־‬ ‫בת היענה‬ ‫עדן‬ ‫ממדים‬ ‫ב ת היענה‬ ‫ערך בת היענה‬ ‫א‬ ‫‪•i‬‬ ‫יבת היענה אינה יושבת על ביציה אלה בדאייה לבד תאסוף ביציה ותחממם • מד׳‬ ‫תלפיות ־ ומכאן תראה כמה גדול כח עין הרע י‬ ‫ערך בתיה‬ ‫י‬ ‫א בת ה‬ ‫בת פרעה וצפורה בת יתרו היו שתי אחיות תאומות ונולדו ע ס משה ולקחוה‬ ‫פרעה ויתרו כאוספי מן השוק מחמה יופיין והיו להם לבת ־ ומדין תורה‬ ‫גוי משא אחותו והיה משה מותר ליקח בתיה י אבל אחרי אשר הועמאה מגילולי ע״ז י אע״פ‬ ‫שירדה לרחוץ מגילולי ביח אביה מ׳ימ נשאר בה קצח לכך לא נשאה ונכנסה חיים בגמ׳ ולקח‬ ‫את צפורה נקייה כצפור מהורה ־ ועוד שלא רצא ליקת שתי אחיוח שהוא בעצמו יקבל החורה‬ ‫דכתיב בה אשה אל אחותה לא תיקח י מדרש תלפיות בשם ילקוע דוד פ׳ שמות‬ ‫ולע״נד‬ ‫הוא תמוה שאם בתיה היתה תאומתו של משה א״כ היתה בת ג׳ חדשים ואיך‬ ‫יתכן שירדה לרחוץ על היאור ולהציל את משה י ועוד שתנוקת בת ג׳ חדשים לעילם‬ ‫אינה יודעת לדבר ־ ואיך כתיב ותחמול עליו ותאמר מילדי העבדים זה ־ ועוד מי׳ש שמדין‬ ‫תורה גוי נושא אתותר למאן דאמר שיצאו מכלל בני נת מאי איכא למימד־ ועוד מ״ש שהטעם‬ ‫שלא נשא בחיה כ• לא רצא ליקח שתי אחיות וכי׳ הוא תמוה־ אם כן איך לקח צפורה אחותו‬ ‫והוא עצמו עתיד לקבל תורה דכתיב בה ערות אתותך לא תגלה י וכעת צ״ע י‬ ‫ערך בת שבע‬ ‫א‬ ‫בת שבע היא חוה י ודוד הוא אדה״ר י וזהו סוד ראויה היסה בת שבע לדוד מששת‬ ‫ימי בראשית דייקא ־ מדבר קדמות י‬ ‫ב אמרן‬ ‫במדרש‬ ‫י‬ ‫מרבדים עשתה לה זו בת שבע‬ ‫י‬ ‫שש וארגמן לבושה שיצא ממנה‬ ‫שלמה־ ע״כ• ובזה פ׳ הרב מוה״רר אליעזר נתים!לה״ה מ״ש נודע בשערים בעלה זכו׳ דאי‬ ‫תימא שכיון שיצא ממנה שלמה ת׳יו שיש איזה תטא בדבר ־ לכן אמר־ נודע בשערים בעלה כמ״ש‬ ‫בפ׳ ב״מ דבקו פערים זה בזה * עד שאמר בעבור דוד עבדך וכו׳ י ונהפכו פני שונאי דוד‬ ‫כשולי קדירה עי״ש י וא״ב השערים יתנו עדיהן ויצדקי כי ראייה היתה בת שבע לדוד י עכ״ד•‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪<4‬‬ ‫מקדם כג‬ ‫עדז‬ ‫א אמרו‬ ‫אות גימל‬ ‫ערך גאוה‬ ‫דז״ל‬ ‫י‬ ‫‪1‬ע״ל‬ ‫האי מאן דיהיר חכמחו מסחלקת ממנו *‬ ‫ה פ ע ם * כי‬ ‫הגאוה היה מצד הקליפה והם״טא והיא רוח שקר י וכיון שהחכמה היא מהתורה‬ ‫שהיא תורת אמת * באתרא דשיקרא קאי קישטא לא קאי ולכן חכמתו מסתלקת * ודוק ־‬ ‫המתגאה‬ ‫גודם שהקליפית יעלו למעלה ח״ו ויאחזו וינקו אפי׳ משני אותיות‬ ‫‪2‬‬ ‫ראשונית ־ כ״ש וק״ו מכני אותיות אחרונות ־ מד׳ תלפיות משם גורי האר״י זלה״ה י‬ ‫ובזה‬ ‫יבי* על נכון לענ״ד מ״ש חז״ל כל המתגאה כאלו דוחק רגלי השכינה ־ כ׳ ידוע‬ ‫כי מדת המלכות שהיא השכינה הקליפות סביב לה שנא׳ סביב רשעיס יתהלכון י‬ ‫בסוד רגליה יורדות מות ־ א״כ רגלי השכינה הם הקליפות ־ ומתגאה הוא דוחק רגליה שהס‬ ‫הקליפות להעלותם למעלה ־‬ ‫ג בזמו‬ ‫שנבראו בעליתיים נתגאו המלאכים מפני שראו מעלתם יתירה על בעלי‬ ‫חיים *‬ ‫והקב״ה השפילם באומרו עליהם געשה אדם י‬ ‫ר״ל כל אחד ממנו‬ ‫יעשה ארס־ ולא יכלו לעשות א ד ם ׳ וזהו ויצרא אלהים את האדם והם לא יכלו ־ מד׳ חלפיוח‬ ‫בשם המדרש •‬ ‫ד ט?‪5‬כמ‬ ‫למ״ש חז״ל מי שיש בו גסוח הרוח אין עפרו ננער‬ ‫י‬ ‫כתבו המפרשים כי‬ ‫ט ע ם החיה המחים משום שאנו בבחינה בנים ־ ואף שהק״בה כהן י הא קי״ל‬ ‫כהן מיטמאלבנו ״ ומקשו והא הקב״ה כהן גדול ועליון היא ־ וכהן גדול על כל נפשות ‪ w f‬לא‬ ‫יצוא ־ ותירצו דבמקום שאחה מוצא גדולחו אחה מוצא ענוחנותו ־ ולגבי ישראל הוא מחשיב‬ ‫עצמו ככהן הדיוט * וא״כ מדה כנגד מרה מי שיש בו ענוה אף הקב״ה לגבי דידיה אהה מוצא‬ ‫ענותנותו ־ אבל מי שיש בו גסוח הרוח י אף הקב״ה לגבי דידיה הוא בהרתו כהן גדול ונורא‬ ‫גאות לבש ואין ראוי ליטמאלו ל כ ן אין עפרו ננער •‬ ‫ערך גאולה‬ ‫א גאולה‬ ‫כשהיא בשם אלהיס היא גאולה שלימה שאין מדת הדין מקטרגת * אך‬ ‫אם הגאולה בשם הויה ב״ה מדת הדין מקטרגת י מדבר קדמית משם‬ ‫ס פ ר יד אבישלוס פ׳ שמוח בשם מהר״מ אלשיךז״ל ־ ובזה פירש הרב היד״א ז״ל מי יתן מציון‬ ‫ישועה‬ ‫עדן‬ ‫מסדם‬ ‫גאולה‬ ‫ישועת ישראל בשוב ה׳ וכו׳ ־ דבמזמור י״ד שכיון שהיא בשם הויה כתיב ישועח י אבל‬ ‫במזמור כ״ג כתיב ישועות ישראל בשוב אלהיס‬ ‫י‬ ‫והיא ישועה שלימה עי״ש‬ ‫י‬ ‫ולע״נד‬ ‫הוא תימת דהא מקרא מלא כתיב ישראל נושע בה׳ תשועת עולמים י וצ״ע ־ ואדרבא בזה‬ ‫יומתק לענ״ד הפסוקים הנז׳ דבשם אלהיםכתיב ישימות שכיון שאינה גאולה שלימה ויש אחריה‬ ‫שעבוד כהיב י‪£‬ועוח שפירושו ישועוח הרבה • אבל כשהיא בשם הויה כהיב ישועח אחת היא‬ ‫ופרסמה הכתוצ כיון שאין אחריה שעבוד והויא תשועת עולמים *‬ ‫כ גאולה‬ ‫העתידה צ״ב *‬ ‫כל ההרים שבא״י יהיו מישור ־ וירושלים תהיה ככל‬ ‫ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולס י‬ ‫ילקוע ישעיה סוס״י ס ׳ וכן‬ ‫הוא במדרש סוף פ׳ ראה •‬ ‫ג בגין‬ ‫צית המקדש קודם לקיבוץ גליות ־ וקיבוץ גליות קודם לתחית המתים * ילקוע‬ ‫חדש י‬ ‫וזהו רמז הפ׳ בונה ירושלים ה׳ ואח״כ נדחי ישראל יכנס י ואח״כ‬ ‫הרופה לשבורי לב אלו המחים ודוק •‬ ‫א הקב״ה‬ ‫ערך גבייה‬ ‫גובה חובו בשלו י בחור שעושה עבירה ממחין לו עד שישא אשה ויוליד‬ ‫ונועל אחד מבניו י דבש לפי משם מד׳ שוחר עוב מזמור ס ״ ב •‬ ‫א גבריאל‬ ‫ערך גבריאל‬ ‫ק ס ת הסופר במתניר לראוח ולפקח על כל מעשה בני אדם בחחבולוחיו‬ ‫בפעולותיו להרע ולהטיב בעט סופר מהיר צקסת הסופר אשר צמתניו‪.‬‬ ‫ולהביא מעשיהם למלך מלכי המלכים הקב״ה ־ מד׳ תלפיות בשם ס פ ר כתנות אור י וגבריאל‬ ‫הוא סוד כל הגבורות שלוקח מנצפך מן הבינה ומנלפך מן המלכות והס בגימ׳ קס״ת ־ כונות‬ ‫הא״ריזלה״ה י‬ ‫ערך גד‬ ‫א‬ ‫גד נולד מחופה עור כמו בגד * וזהו רמז ותאמר לאה בגד י והוא סימן טוב לכל הנולדים‬ ‫כך י מדבר קדמות משם רבינו אפריס בפי׳ על התורה כ״י פ׳ ויצא •‬ ‫ערך גוים‬ ‫א לעולם‬ ‫לא יעשו הגוים רעה לישראל אא״כ יע‪5‬ו ישראל ר ע ה חחילה ביניהם זה‬ ‫לזה‬ ‫עדז‬ ‫ג ז‬ ‫ל‬ ‫מסדם כד‬ ‫ל " י ילא יחצזו ה״ח אא״נ יבזו זה לזה תחילה • או שמגזין חח הסורה ואין מוח־; בידס י‬ ‫ס פ ר חסידים ס י ר״ט י‬ ‫‪,‬‬ ‫ערך גזל‬ ‫גזל ואונאה י כתיב וכי תמכרו ממכר וכוי לא תונו איש את עמיתו י וכתיב הגה‬ ‫א‬ ‫ה׳ נצב על חומת אנך וכו׳ רבי ברכיה ‪5‬שם ר׳ אליעזר אומר בכל העבירות‬ ‫כתיב נושא עין ועובר על פשע י ברם הכא לא איםיף עוד עבור לו י הרי כמה קשה כח גזל י‬ ‫ר׳ יודן בשם ר׳ יוחנן ובצעם בראש כלם ־ קופה מליאה עונוח מי מקטרג בראש כלס גזל י‬ ‫ייקרא רבא וכן הוא בילקוט י והוא חמור ייע״ז ג״ע ש״ד ־ ואין תפלתו נשמעת כמ״ש חז״ל י‬ ‫מדבר קדמות י‬ ‫גזל הגוי אסור• והנה צורף עון חילול השם החמור מכל העבירות־ ורבינוהאר׳י‬ ‫ב‬ ‫ז״ל גילה שהגונב מהגוי גורם שהשר של אימתו גונב מהקדושה ־ ובס׳ חסידים‬ ‫ס י חרס״א כתב שאחרי מית הגוי מלאכו מגיד לו בקבר שישראל גזלו והיא לא ידע ־ יציעק‬ ‫המי ומענישים מן השמים לישראל * מדבר קדמית י‬ ‫‪,‬‬ ‫ערך גיד הגשה‬ ‫א יזהר‬ ‫האדם כשישן שלא ישים ידי על גיד הנשה־ כי יבהיליהי חלומית רעים •‬ ‫מדבר קדמות משם מהר״א מגרמיזה ־ ובס׳ דבש לפי כתב כן מ כ ס רבינו‬ ‫אשדים בפי׳ עה״ת כ״י י וכתב שם ונראה שאם חלם תלים וידע שידו היהה על גיד הנשה‬ ‫שאין צריך להתענות ־‬ ‫ערך גיהגם‬ ‫א פ{ילרסן‬ ‫י*‬ ‫של הקב״ה עילה מגיהנם יותר ממה שעולה מגן עדן י שכלאחד ניתן‬ ‫שבח והודיה להקב״ה שלא ה־רידו למטה כמו תבירו שהיא למטה ממנו •‬ ‫לקוטחדש י‬ ‫גיהגמ‬ ‫אינו שולט בשבת ור״ח אבל ביו״ט שילט־ כ״כ הרב חיד״א ז״ל בבי״כי‬ ‫א״ח סי׳ תי״ט י וכ״כ המרדכי בפ׳ ערבי פסחים ־‬ ‫וזהו רמז הפ׳ והיה‬ ‫מ ד חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר אפי׳ אותם שצגיהנם להשתחיות וכו׳ ־ כיון‬ ‫שאינו שולט י‬ ‫ג לעתיד‬ ‫ד גיהגט‬ ‫לבוא יורד הקב״ה לגיהנם ונעשית גן עדן ־ כ״כ הרב אספקלריא המאירה‬ ‫י‬ ‫פתחים יג לה י אחד פתח ?מינית האימריס עזב ה׳ את האדן י‬ ‫שלשה‬ ‫וכל‬ ‫עדז‬ ‫מסרם‬ ‫גיהנם‬ ‫גילוי עדיות ומאכליה‬ ‫הפחח השט פתח החאווה‬ ‫וכל באיה לא ישיבין י‬ ‫אסורות ושאר העבירות ־ כי אע״פ שמאמיניה ‪5‬שם יחקפס יצרכ לעבור י הפהח ה ל הוא‬ ‫למצטל חורה והוא הפחח הגדול־ כי עוברי בעמק בצא קמא הנס מיעטים׳ ובבא מציעה‬ ‫יתר על הראשונים ־ אך בבא בתרא הן רביס בוקטים בתוכו ־ כי לא יהנו אל לבס שהוא‬ ‫חטא * מדצר קדמית משם מהר״י יעצ״ן ז״ל בס׳ אור החיים •‬ ‫ה גיהנם‬ ‫אינה דולקת כי אם מחיטים הרשעים לעבירה י פ ט ם אר‪.‬ה לא היה יצ״הד‬ ‫בעולם דאעילו ליה בגושפנקא דפרזלא בנקובא דההימא ר ב ה ׳ וכל ההיא‬ ‫זימנאכבה טרח דגיהגם׳ וכיין שתזר והתחילו הרשעים לההחמס כבראכינה חזרה גיהנכ‬ ‫להבעיר כאשר היתה י‬ ‫זוהר פ׳ תרומה דף ק״ן ע׳יב ־‬ ‫פעמים הנשמה עוברת באש י אחת מיד אחר המיתה בגיהנס ־ ואחי׳כ הולכה ‪1‬‬ ‫שגי‬ ‫לג״ע׳ וכשהיא רוצה לעלוח למעלה איצטריך לאהפרשא מכל חיזי דהאיעלמא'‬ ‫ואז עוברה בנהר די נור * זוהר פ׳ ויקהל ד׳ די ״א ע״ ב ־‬ ‫לית מעין בעלמא דליה חמן מההוא סילינא דגיהנם ־ בר בארעא דישראל ־ ואלמלא‬ ‫ז‬ ‫דשחו כל עלמא מההוא תאציתא דארעא דישראל לא יכילנא למישתי מינייהי ־‬ ‫זוה״ק י‬ ‫בעת שהאדם רגיל לשבות בערב שצח כך לאחר מותו ־ מוציאין אותו מהגיהנם י‬ ‫‪H‬‬ ‫גם אם הוסיף במוצאי שבת מאחרין אותו שלא להכניסו י סודי רזי י‬ ‫ט‬ ‫כל‬ ‫העולם יורדים לגיהגם אפי׳ אינם רשעיס ־‬ ‫אבל עולים מיד * חוץ מרשעים‬ ‫גמורים שלא הרהרו חשובה כלל אינם עולים י ואפי צדיקים גמוריס יורדים‬ ‫‪,‬‬ ‫לגיהנס כרי להעלוח משם אוחם הרשעים שהרהרו בחשובה צעולס הזה ולא הספיקי לטבוח‬ ‫חשוצה עד שמחו * אוחם האנשים מעלים אוחם הצדיקים מהגיהנם ומחזירין אוחם • ילקוט‬ ‫י הרשעים‬ ‫חדש *‬ ‫בניהנם אינם יודעיס שמוחיהם ומכיס אוחס שס שיגידו במס י עד‬ ‫שנשבעים ואומרים מעידים עלינו שמיס וארץ בפני יוצר העולם שאין‬ ‫אגו יודעין שמוחינו * ילקוט חדש י ועיי סוד הענין ב ס פ ר הכינות י וכתבו המקובלים סגולה‬ ‫שלא ישכח שמו י שיאמר בכל יום בכל הג׳ תפלות אחר העמידה פסוק המחחיל באות ראשונה‬ ‫של שמו ומסיים באוחאחרונה של שמו״ כגון אם שמו משה יאמר פסוק מן המצר רראחי‬ ‫יה ענני במרחב יה י ואז לא ישכח שמו ליום הדין •‬ ‫‪1‬‬ ‫ערך גיחזי‬ ‫א גיחזי‬ ‫ושלשת בניו הם ארבעה אנשים מצורעים• והם ענק ושלשת בניו אחימן‬ ‫ששי ותלמי י הרמ״ע זי׳ל משם מהד״י סרוק • דצש לפי ־‬ ‫ב ;יחזי‬ ‫עת‬ ‫‪ 2‬ג חזי‬ ‫גיד זי‬ ‫מסרם כה‬ ‫י‬ ‫כשאמר לו אלישע קח משענתי בידך ולך־ הלך ומנא כלב מת והגיח עליו‬ ‫אוחו המעה והחיהו ־ ותמהו על זה איך זכה זה הכלב לחחיה המתים ואמרי‬ ‫כפי מה שקבלו פה אל פה י‬ ‫‪ :‬א י ר ע שיצאו שני חכמים מארץ ישראל לקבץ הנדבה כנהוג‬ ‫ונהארתו צימדינה אחה אצל יהודי אחד רשע וליסטים ־ יכשראה שיש בידם ממין רב רצה‬ ‫להירגם * והיה קשה בעיניו להורגם ביד י יעשה להם ס ס המיה בהיר המטעמים יהיה זמן‬ ‫ההפלה יעמדו להחפלל יכייני לבם לאביהם שבשמים ־ יבאיהה שעה הביא להם הבעל הבית‬ ‫אותם המטעמים והניח לפניהם ־ ובא הכלב של נטל הבית והריח באוהי מ*נל והבין שהוא‬ ‫ב ס ם המות ואכל אותו ומת י וכשסיימו התפלה מצאי הכלב מת שמסר עצמו נ מיתה"כדי שיביני‬ ‫החכמים שיש בו ס ס המות וליי; יאכלו ובקשי עליי לקמים שיזכה לתחית המתים* יכן היד‬ ‫שיכה לתחיה זו י מ ס כ ״ י ישן ניבן ־‬ ‫‪4‬‬ ‫א‬ ‫ךןן‬ ‫כי המהגלגל מחמת כל העבירות שבתורה יש לו תקנה ע״י היסודי! שסובל בעי״הז‬ ‫או בגיהנס ולכן כל חלקי הנפש אינם צריכים אל הגלגול אלא בדרך עיבור‬ ‫כידוע ־ והניצוץ הפרטי היא המתגלגל ־ אבל מי שבא בסוד היבוס הוא לסיבה שמה בלא‬ ‫בניס ־ והרי היא כאלו לא הצליח כלל ועיקר * וכאלו לא היה בעולם י וגוף הראשון הוי כאלו‬ ‫לא היה כנזכר בזוהר פ׳ וישב י ולכן צריך שהנפש ההיא שהיהה בגיף הראשון בכל חלקיה‬ ‫חיזרת להתגלגל לגמרי עתה מחדש לצורך עצמה י ונוף השני זה היא גופו העיקרי וכשנהקן בו‬ ‫ויפטר מן העו״הז הנה בעת תתית המתים לא תשיב הנפש כי אם בי י אבל בגוף הראשין‬ ‫אינו נכנס בי רק ההוא רוחא דשבק באנתתיה כנז׳ בסבא דמשפטים ־ שער הגלגיליס הקדמה גי‬ ‫ב‬ ‫דע כי מי שהיה ה״ה והיה גדול ומופלא בדורו בחכמתו וחטא וחזר בגלגול י הנה יש‬ ‫שני מיני טוטת אשר לסיבתם יגרמו לי שהחטלם חכמתי ממנו טחה ־ ולא ניכרה‬ ‫בי חכמה כלל י שם הקדמה כ׳ י‬ ‫‪J‬‬ ‫בבל גלגיל נתקנים ניצוצות רבית וטילים במדרגתם הראויה להם ושאר ניצולות‬ ‫שעדין לא נתקנו באים בגלגול פטם אתרת ־ ליקיטי תירה למרי האר״י ז׳׳ל י‬ ‫ף‬ ‫י ל ן ז ^ י ל אם יכיל לדרוש סיד הגלגיל ברבים י עיי׳ להרב מה״רלבח שאלה ח׳ שני‪.‬ב‬ ‫וז״ל י כי היא אמונה אמתית ועיקר מעיקרי התירה לתרץ קישיית צדיק‬ ‫ירע לו ־ האמנם לדרוש בה ברבים נראה ודאי שהוא דבר ‪5‬לתי הגון י כ׳ לא טובים אנו‪,‬‬ ‫מ א ב י ד ט ידייהיטשכהייה בספדיהם ־ ולעולם לא דברו בה כי אם על דרך רמז וחידה;וכתבו‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫גלגול‬ ‫עליו שהוא ־ סוד גדול ־ ולשון הרמ״בן ז״ל ב פ י איוב יעיד שכתב וז״ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫ואם תחפוץ להבין ה ס ו ד הגדול הזה • ל ב ך תשית לדעתי • וכליותיך תשתונן • ת ל‬ ‫חטא תתאונן • ותפיר מעל פניך הענן תראנה עיניך ה מ ל ך והמלכה• ותצפה לגאולה־‬ ‫׳ עכיל ‪.‬״‬ ‫תראה שני עפרים תאומי צ ביה • והגזרה והבניה •‬ ‫רמז במלח תהאינן לאינן י המלך והמלכה יהידה והמר כלהו י •‬ ‫תצפה לגאולה בועז י )נ״ל שצ״ל יהודה( שהיה גואל י תאומי צביה פרץ וזרח י והגזרה מיהנא‬ ‫דאיחגזר י והמין בנין היבוס ־ הריהרבז״ל דבד בדרך סוד ורמז וחידה * וכ״ש אנחנו האחרוניס‬ ‫שכולנו בערכו כגמול עלי אמו גמול ידו הדה י גאס הצעיר לחורה ולחועידה ־ ל ך י בכמו״הר‬ ‫יעקב‬ ‫ה גלגול‬ ‫בן‬ ‫חבייב‬ ‫ז״ל• עכ״ל •‬ ‫ראשון נקרא אב וגלגול שני נ ק י א בן‬ ‫י‬ ‫כ״כ רבינו האר״י ז״ל ו‪3‬הקדמה‬ ‫זו יתורצו כמה כתוביס ומאמדי רז״ל ־ דבש לפי ־‬ ‫וזהו סוד אבותינו‬ ‫חטאו ואינם וכו׳ •‬ ‫ו גלגול‬ ‫הוא לזכרים דוקא כי הנקבות מקבלות עונשן לעו״הב ובגיהנס • ולפעמים‬ ‫תתגלגל האשה בעבור בעלה בסיד ויצאה אשתו עמו ־ כנז׳ בסבא י‬ ‫דבש לפי משס ערכי הכינויים להר״מז ־ ובזה ילוקלק מי׳שהכתוב הן כל אלהיפעל אל פ ע מ י ם‬ ‫שלש ע ם גבר י דוקא ע ם גבר ולא ע ם האשה יייק י‬ ‫‪ T‬כאשר‬ ‫•‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מתחייב אלם בגלגול ומת ומלל לו בן אחר מיתתו אזי הוא מהגלגל בחימי‬ ‫‪5‬ןי‬ ‫ח אומות‬ ‫מ ר חלפיות משם כתבי הארי׳י ז״ל י‬ ‫‪,‬‬ ‫העילס אין נוהג נ ה ם הגלגול כי‬ ‫אם בישראל ־‬ ‫ואף שמצינו לבן‬ ‫נחגלגל בבלעם והיה מיועצי פרעה זה היה ע״פ הדצור י וזהו ארמי‬ ‫אוגד אבי וירד מצרימה י של״ה ד׳ קצ״ה • וזהו ג״כ רמז ה פ הן כל אלה יפעל אל וכו׳ י‬ ‫‪,‬‬ ‫שהוא רומז אל סור הגלגול •‬ ‫ע ם גבר דיקא שהם ישראל שנתשבחו במדיה אלו י‬ ‫גומלי‬ ‫חסדים־ בישנים׳ רחמנים׳ ולא ע ם אומות העולם ודוק ־‬ ‫ט‬ ‫‪j n‬‬ ‫כי לפעמים איפשר‬ ‫שיתעבר באדם רות ממש של‬ ‫אדם צדיק אפי׳ שיהיה‬ ‫מרוחות הצדיקים הראשונים עד אברהס אע״ה אפי׳ בזמנינו זה האחרון והכל‬ ‫תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם * כי יש מצות שסגולהם להמשיך נפש הצדיק בסוד עיבור י‬ ‫ויש מצוח שממשיכוח רוח הצדיק כנז׳ י גם יארע לפעמים כי יתעבר בו נפש איזה צדיק י‬ ‫ואח״כ יזכה ויחעבר בו עוד נפש צדיק אחר יוחר גדול מן הראשון י ונמצא כי יש בו נפש‬ ‫ימפאח עצמו ־ והנפש של הצדיק הראשון היא לו במקום רוח י‬ ‫והנפש השניח של הצדיק‬ ‫היותר מעולה שבאה לו באחרונה היא לו בבחינה נשמה י ולפעמים יחוקן נפש האדם כל‬ ‫כך עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק ואח״כ ישיג רוח ממש של צדיק אחד מעולה מכלם ער‬ ‫שמכל‬ ‫עדן‬ ‫מקדם כד‬ ‫גלגול‬ ‫שיוכל להיוח שישיג ריחו של א ב ר ה ס אע״ה ־‬ ‫והנה מנין העיבור הזה הוא לשתי סיבות •‬ ‫האחת כי ע״י עיבור נפש הצדיק באיש הזה החוקן נפש האיש הזה וחזדכך כדוגמה מרך נפש‬ ‫הצדיק ־ההוא ועי״כ תוכל לעלות בעו״הב במדרגת מעלת הצדיק ההוא כי הצדיק ההוא יעזרהו‬ ‫ייסייעהו להוסיף מנית וקדושה יתירה י עיד סיבה שטת היא לתועלת הצדיק עצמו המהעצר‬ ‫בו י כי כיין שהוא מסייעו להוסיף מציה וחיקונים הוא נוטל חלק בהם * וז״ס מ׳׳ש חז״ל גדוליס‬ ‫צדיקים שאפי׳ במהחן זוכים לבנים ־ והטעם כיון שהוא מזכה אל האיש ההוא געשה לו‬ ‫‪,‬‬ ‫כאב להדריכו ולסייעו וזוכה ב ס י ב ת ו והצדק ההוא כיון שהוא בסוד עיבור ולא בסוד גלגול‬ ‫הוא קרוב לשכר ורחוק מהפסד ־ כי אם האיש הזה יעשה מצוח נוטל חלק בשכר ההוא אמנם‬ ‫אם ירשיע האיש הזה אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו יען כי אינו מחטבר בו ר ק להיטצ‬ ‫לו ולא להרע לו ־ ואז הצדיק ההוא פורש ממנו והולך לו י ואם האדם יתמיד בצדקתו גם הצדיק‬ ‫ותמיד שהונחו אצלו כדי ליטול חלק במעשה י ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולס‬ ‫ויעלו שניהם יחד במדרגה א ח ת ׳ ולסיצה זו ג״כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה אין‬ ‫הצדיק ההיא מיגים בצער ההוא כלל ואינו סובלם עמו * יען כי איננו דצוק שם ר ק בהשאלה י‬ ‫כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית עד זמן שיוכשר צעיניו י ואם אינו מוצא שם‬ ‫נתח רוח הולך לו * שער הגלגולים הקרמה ב׳ •‬ ‫י‬ ‫כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר י פי׳ כי צשלשה גלגילים הראשונים אז‬ ‫הן‬ ‫מתגלגל נפש האדם לבדה בלי שיתיף זולתה חוך הגוף אבל אם עדין לא נתקנה‬ ‫בשלשחם ותצטרך לחזור עוד בג׳ גלגולים שניים אינה באה לצדה כיון שאין בה נ ח לתקן ״‬ ‫ולכן באה בשיתוף גבר שהוא צדיק אחד המתטבר בו כדי לסייטי ילהדריכו למיטב י ולכן לא‬ ‫אמר שלשה פעמים ־ אמנם אמר פעמים שלש להירות כי ב פ ע ם השנייה הכיללח ג׳ גלגילים י‬ ‫שניים אז הוא ע ס גבר זולתו משותף עמו * שער הגלגולים הקדמה ה׳ י‬ ‫יא‬ ‫הנה לפעמים יארע כי אע״פ שיש באדם נפש טהורה ועליונה יבוא איזה פ ע ם‬ ‫לידי כ ע ס ואז חצא ממנו והכנס במקומה נפש אחת גרוטה י ]ונ״ל שזהו סוד‬ ‫הפ׳ טורף נפשו באפו י [ או ג״כ יחלה הארס איזה חולי גדול וחחחלף לו נפשו בנפש אחרה •‬ ‫או יארע לו חולי הנופל והנכפה ־ ב״מ ותחחלף נפשו וחלך באיש אחר וחכנס בו נפש אחרח •‬ ‫וימשך מזל עוד דבר אחר שאם היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בח זוגו כיון שנחחלפה‬ ‫נפשו והלכה לאיש אחר אוחו האחר יקחנה י‬ ‫יב‬ ‫דע‬ ‫שם י‬ ‫כי משמית יחגלגלו לכמה סיבוח י הראשונה הוא לפי שעבר על איזה עבירה‬ ‫ובא להקן ‪ /‬הב׳ הוא לחקן איזו מצוה שחסר ממנו י השלישיח הוא שצא לצורך‪.‬‬ ‫אחרים לתקנם ולהנהיגם ולהדריכם י והנה הראשונה הוא קרוב לחטא כיון שבחחילה חטא •‬ ‫והב׳‬ ‫עדז‬ ‫מסדם‬ ‫גלגול‬ ‫יהב׳ הוא רחוק מלחטוא ־ והשלישיח ודאי שלא יחטא י שעד הגלגולים הקדמה ח' *‬ ‫יג‬ ‫כל‬ ‫הבעלי תורה שבדורות אלו‬ ‫הם בחינת דור המדבר שעליהם נאמר כימי‬ ‫צאתך מארץ מצרים אראני נפלאות י וכמבואר אצלנו בפ׳ הנך שוכב ע ם אבותיך‬ ‫וקם וכי׳ ־ וזהו הטעם שנשותיהם מישלות עליהם לפי שבימיהם עשו הערב רב את העגנ‬ ‫ולא מיתו בהם אבל הנשים לא רצו לתת נזמי הזהב לעגל ולכך עתה מושלים עליהם נשיהם י‬ ‫שם‬ ‫א‬ ‫‪£‬פגי‬ ‫ערך גלות‬ ‫שחעא א ב ר ה ם בדיבור נשתעבדו בניו ת״ל שנה אנו שחטאנו במחשבה‬ ‫ובדיבור ובמעשה י לכן נגזר עלינו גלות ג' פעמים ת״ל שנה * שהם אלף‬ ‫׳מאת ם ותשעים ־ וזהו חשבון דניאל שאמר אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ומאתים ותשע‪-‬ס'‬ ‫צחיי פ׳ לך לך *‬ ‫כ גלות‬ ‫בצל היה על עין ע״ז שהיא בסקילה לכך נשרף בה״מק ונכשלו באגדרטי ־‬ ‫ובעין שי׳ד נמסרו להריגה בימי המן ונתבטל בנין בה״מק כי הוא בסייף י‬ ‫ובעין ג״ע שהיא בחנק באו לכליה בימי יון יגזרו על כל כלה שתבעל להגמין תחילה׳ ולפי‬ ‫שהוא בחנק היה בה״קד קייס י ובטון לשון הרע הגדול מכלם גלות אדום אריך וחמור ־ ואי‬ ‫תיקון אלא בתורה ־ שהיא תיקון לשון תרע דכתיב מרפא לשון עץ חיים * מדבר קדמות משם‬ ‫ס׳ ברכת טוב בשם המקובלים י וזהו זכרו תורת משה עבדי וכו׳ •‬ ‫וכתיב בתריה הגה אנכי‬ ‫שילח לכם וכו׳ ־ וכן היא מפו' במדבר רבה ־‬ ‫ג גלות‬ ‫מצרים היתה לברר ניטצי קרי של אדה״ר בק׳׳ל שנה של אדה״ר שפירש‬ ‫מאשתו י והיו הניצוצות בארץ תם טרות הארץ אחר שהיו בדיר המבול ובדור אניש‬ ‫ידור הפלגה וסדום י ולזה היתה גלות ישראל בתומר ובלבנים וטבורה קשה להיציא לאור‬ ‫כל הניצוצות־ כ״כ רצינו האר״י ז״ל•‬ ‫ועיי׳ דבש לפי מערכת ג׳ איה ז'‬ ‫ונ״ל‬ ‫י‬ ‫כי בתימר‬ ‫כנגד דור המבול שהשחיתו דרכם על הארץ י ובלבנים כנגד דיר הפלגה שאמרו הבה נלבנה‬ ‫לבנים וכו׳ ועבודה קשה כנגד דור אנוש שפרצו גדר בעבודה זרה ־‬ ‫וכנגד דיר סדום שהיה‬ ‫לבם קשה כאבן מלרחם על העניים ־ ודוק ־‬ ‫ד משמת‬ ‫לוי אחרון שבשבטים שהתחיל השעבוד‬ ‫ע ד ‪:‬‬ ‫יצא‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ר י ״ ז‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫סדר טולס י‬ ‫ה צלות‬ ‫מצרים היה בחטא'מכירה יוסף שלא ראה פני ח ט י כ״ב שנה וגרמי לכל‬ ‫שבט כ״ב שטס להייח בצליה הרי עשרה פעמיס‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ה ן א‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫ך‬ ‫ש נ י ם‬ ‫‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫עדו‬ ‫ממדם כז‬ ‫גלות‬ ‫ל ק ערמו‬ ‫אלא משום שעשרה שבעים הקדושים מחו בחוצה לארץ והיה להם לער גדול ־‬ ‫עשרה שנים ונשתעבדו רד״ו שנים י זוהר חדש ־‬ ‫ו הס״בה‬ ‫לא גזר גלות זה הארוך כי אם אלף שנים שנאמר נ ח מ י שוממה כל היום‬ ‫דוה י אלא שישראל בחטאם גרמו המשך הגלות י ילקוט חדש משם ראשיח‬ ‫חכמה י‬ ‫ו הגלות‬ ‫ח‬ ‫וכל הצרות הם בשביל דמטית טשו ־ ולכן בבכי יבואו ־ ילקוט חרש ־‬ ‫אין לך גלות גדול לישראל כגלית ישמעאל י ועליו נאמר תחת שלש רגזה ארן תחת‬ ‫עבד כי ימלוך ־ אמו מצרית שהיו אומה בזויה מאוד לפני הק״בה י ושפחה‬ ‫כי תירש גברתה זו הגר שפחת שרה שילדה את ישמעאל שמיצר מאד לישראל ילקוט חרש ־‬ ‫ערך גם זו לטוב‬ ‫א נחום‬ ‫איש גם זו היה אומר על טוב ועל ר ע גם זו למיג״‬ ‫ונראה‬ ‫לענ״ד‬ ‫כי ידוע הוא־ ני הקליפה היא לעולם עושקת וגוזלת מן הקדושה איזה‬ ‫ניצולות כדי לחיות בהה ־ וע״י יסודי הצדיקים הם מלקטים ניצוצות הקדושה חיל בלע ויקיאנו‬ ‫כעגין אבותינו במצרים מקוצר רוח ומעבירה קשה וינצלו את מצרים ־ ולכן נחום הצדיק‬ ‫בכצ מיני יסורין הבאים טליו היה אומר גס זו לטוב ־ ר״ת גזל י והנה טוב מאוד והשיב את‬ ‫הגזילה־ ודוק ־‬ ‫ערך גימטריא‬ ‫רמן מן התורה ־ שכשעושים גימטריא ותסר אתד שאינו מטכב ־ דכתיב אפרים‬ ‫א‬ ‫ימנשה כראובן ושמעון יהיו לי י בוא וראה כי מנשה ואפרים גימטריא ראיבן‬ ‫שמעון ואחד חסר אלמא אינו מעכב ־ דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י ז״ל •‬ ‫ערך גמילות חסדים‬ ‫א‬ ‫אס אין עושין סמכין לתורה להחזיק ידי לומדי תורה להטיל מלאי לכיסם ־ עושין‬ ‫םמכין ירגלים לנחש י ילקוט חדש משם הזוהר •‬ ‫‪ 2‬גמילות‬ ‫חסדים היא מעולם עד מולם‬ ‫י‬ ‫אבל הצדקה היא לשלשה דורות‬ ‫י‬ ‫שנא׳‬ ‫וחסד ה׳ מעולם ועד עילם וכו׳ וצדקתו לבני בנים י ילקוט תהליםוחשיב‬ ‫החם כמה גדילה ג״ח מן הצדקה עי״ש * ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מי שהוא גומל חסדים יהיה מבושר שתפלתו נשמעה ־ מדרש ‪:‬וחד טוב מזמיר ם״ה •‬ ‫ערך גניבה‬ ‫עח‬ ‫מקדם‬ ‫גניבה‬ ‫ערך גניבה‬ ‫תדע איסור הגניבה כי מי שגונב מ ד ם שהאור המכוסה ילך למקום הקליפות‬ ‫א‬ ‫ויהיה להם אותו השפע ־ כי הגונב הוא גונב ב ס ח ר ובהעלם ולזה גורס‬ ‫שהאור המניםה יהיה גנוב אצל הקליפות ־ מד׳‪.‬תלפיות י‬ ‫ב ‪ .‬לידע‬ ‫הגנב קח קלף העשוי לס״ת או לתפלין וכתוב עליו‬ ‫עוף עוף עוף׳‬ ‫ותלה הקלף בצואר התרנגול לבן מיד יעלה על ראש ה ג נ י או ישוך •‬ ‫מדי‬ ‫ש‬ ‫תלפיות •‬ ‫ערך גן עדן‬ ‫יש גן עדן עליון ו ג ״ ע ת ה ח ו ך רש ביניהם עמוד אחד המקשר אותם נקרא מכין‬ ‫א‬ ‫הר ציון ־ וגשמות הצדיקים עולים כל שבח ויו״ט מגן עדן התחתון דרך עמוד זה‬ ‫לגן עדן העליון ונהנים שס מזיו השכינה עד מוצאי שבח ויי״ע ואח״כ חוזרים ויורדים לג״נג‬ ‫החחחין י ילקוט חדש משם זוהר ויקהל •‬ ‫גן עדן נברא אלפיים ושס״ה שנים קידם העילם שהוא אחד מששים‬ ‫ב‬ ‫‪ 3‬ג‬ ‫״ע•‬ ‫מד‬ ‫‪,‬‬ ‫תלפיוח בשם לקט שמואל ־ אבל הרב חסל נהר נ״א י כ ח ב שנכלא אלף וחת״ח‬ ‫שנים קודם העולם עי״ש־‬ ‫וכתב עיד משס תשובת מ ה ר י ם וז״ל ולמדנו אין בין גיהנם לגו‬ ‫עדן אלא קיר קטנה ודקה כמין עובי דינר ]נ״א טפח[ והמאזנים ששוקלים הזכיוח והתיבות‬ ‫פלס אחד נטוי על גיהנם ופלס אחד נטוי על גן עדן ־ א ס הזכיות מכריעוח יורש ג״ע ואם‬ ‫החובות מכריעוח יורש גיהנם עכ״ל ־ וכן הוא בילקיט קהלח •‬ ‫ערך גרים‬ ‫יש‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫מ‪/‬רות‬ ‫נשים חסידות גיורוח* כמו הגר צפורה שפרה פועה* בתיה בח פרעה* רחכ‬ ‫רות יעל ־ ילקוט יהושע משם מדרש חדשא י והוא פלא כי מ ק ר א מלא הוא *‬ ‫העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה י‬ ‫וצ״ע־ אם לא שנא׳ שפי׳‬ ‫הפי הוא למילדות של העבריות־ ימ״מ הוא הפך גמ׳ ערוכה סוטה ד׳ ׳״א ע״ב •‬ ‫כ‬ ‫גשמות‬ ‫של הגרים היו במעמד הר סיני ־ וזהו שאמרו חז״ל‬ ‫גר שנתגייר ולא‬ ‫אמרו גוי שנתגייר י מדבר קדמות •‬ ‫ג חסרו‬ ‫הראשונים• מאחר שהק״בה הקנה כל אומה לשר אחד משבעים שרים‬ ‫י‬ ‫ה־כ׳ מצי הגר ה!ש להפקיע את עצמו מחתת השר ההיא של אותה אומה*‬ ‫ותירצו‬ ‫עדו‬ ‫מקדם בח‬ ‫גרים‬ ‫ותירלי דקי״ל כל האמור בס׳ מלך ־ מלך מותר בו י וזה יולא טרשית הדיוט וצא לרשות גבוה‬ ‫מלך גדיל ונירא ימלטהו בכל משלה ־ מדבר קדמות‬ ‫אה הגר כי גרים הייהס בארן מצרים ־‬ ‫י‬ ‫*זהו‬ ‫לענ״ר רמז הכתוב ואהבתם‬ ‫בא לרמוז שלא החמר חיך אקבל את הגר כי הוא‬ ‫אינו יכיל להפקיע עלמי מתחת יד השר של אימהי • לא כן הדבר שכיון שבא לחםוה החת כנפי‬ ‫השכינה מלך גדול ונירא י כל האמור בס׳ מלך וכו" והראיה כי גרים הייתם בארן מצרים‬ ‫משיטכדיס ת ח ת יד פ ר ע ה ־ ובשביל לעביר א ת ה ׳ ולקבל תורה יכולים לצאת מטעם כל האמור‬ ‫‪,‬‬ ‫כפ׳ מלך וכו׳ וזהו שאמר ה למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם תעבדון‬ ‫את האלהים וכו׳ •‬ ‫ורבים תמהו ־ מה אות הוא זה י מדבר שיהיה לאחר זמן ־ אכן כפי‬ ‫האמור אתי שפיר י כי הלא זה אות שודאי יוציאם מבית עצדיס ויפקיעס מתחת שעבוד פרעה‬ ‫כיון שעתידים לעציר את האלהים ולחסית תחת כנפי השכינה פ ק ע שעבודם מדין כל האמור‬ ‫צ פ ‪ .‬מלך וכו׳ כי מלך כל הארן אלהיס ־ ורוק י‬ ‫‪,‬‬ ‫ד גרים‬ ‫ה ם מדקדקין במלות־ מתיך חיבהן אורחייהו למידק לעשותן כמשפטן־‬ ‫ק‬ ‫אמר הרצ אברהם הגר י הוצא בתים׳ קידושין ׳ ע׳ עי״ש ־ מדבר קדמות י‬ ‫ד‬ ‫אבל רש״י ז״ל כתב על הא דאמרינן בגמ׳ קשים גרים לישראל כ ס פ ח ת ־ משוס דגריס אינם‬ ‫חדקרקיןכל כך במלות ונענשים ישראל עליהם מחמה ה ע ר מ ו ת דכחיב וכשלו איש באחיו ע״כ י‬ ‫יבזה‬ ‫פירשו רבני אשכנז ־ הא ראמור רבנן והביאו רש״י ז״ל בפסוק פינחס בן אלעזר‬ ‫לפי שהיו השצטיס מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיעם אבי אמו עגלים‬ ‫לע״ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך יחסו הכחוצ אחר אהרן־‬ ‫ע״כ־ והוא תמוה שאף‬ ‫שיחסי אתר אהרן מ״מ הביזוי שמלד האם במקומו עומד ־ וחירלו דבשלמא לפי״רשי יש גנאי‬ ‫כיון שהגרים גריעי מישראל ־ אבל לפי׳ ההיס׳ מאי גנאי שאמרו עליו בן פוטי זהי אדרבא‬ ‫ישל־אל גריעי מגריס י אלא שיובן בהקדים מ״ש חז״ל מפני מה ניטלה הכהונה ממשה‬ ‫וטחנה לאהרן מפני שסירב בשליחוהו של מקום־ והיקשו חז״ל למה באמה סירצ׳ ואמרו‬ ‫ד ש א ק״ו מהגר שאינה הלא גיורה ושלח לה הק״בה מלאך י ישראל ע א ״ ט • ואי אמרח גרים‬ ‫עדיפ׳ נסתרה־׳״ו ־ ומרמצינו דנענש על שסירב בשליחוהו של מקום מוכרחים אנו לומר רגרים‬ ‫עדיפי־ יבזה אתי שפיר לפי שהיו השבעים מבזים אותו שהס היו סוברים רישראל עריפי‬ ‫וכפי׳‬ ‫רש״׳י‬ ‫י‬ ‫לפיכך בא הכתיב ייחםי בןאהרןהכהן י וקשה מפני מה ניטלה הכהונה ממשה‬ ‫י‬ ‫וצריך לימד מכה חטא שסירב בשליחיה־ וקשה הא יליף הק״ו־ וצ״ל שהק״ו נ ס ת ר מחמת‬ ‫דגריס עדיפי י וא״כ שלא כרין היו מבזין אוחו י ודוק‬ ‫ה גייס‬ ‫מאדום באים אך לא מישמעאל ־ והטעם כי ארוס הוא בקליפה נ ע ה והיא‬ ‫גונבת מהחדישה ו ת ת י ר הגניבה בגרים־ אבל ישמעאל הוא מבחין ואיני‬ ‫גונב‬ ‫עדז‬ ‫טסדצ‪£‬‬ ‫נרים‬ ‫גונב וליחיה בחזרה ולכן אין גדיס מישמעאל ־ מדבר קדמית מ ב ס ‪;:‬קיבל חתד י‬ ‫מי שיש בו ג׳ סימנים של ישראל דאיי לקבלו לבוא בקהל ־ דהייני ביישנים דחמניכ‬ ‫ו‬ ‫גומלי חסדים י‬ ‫ילקוט חדש משם גמ׳ יבמות י‬ ‫ערך גשמים‬ ‫כתב הרב דרך ישרה בשער הסגולות י שבעת עצירת גשמים ב״מ •לך לקן בל‬ ‫א‬ ‫עורבים וישפוך עליהם מיס ויבואו גשמים •‬ ‫ב גשמים‬ ‫ג מזמז המבול היו בכל שנה היו ארבעים יום גשמים בחשק ־‬ ‫מכפרים כקרבטת ־ ילקוט חדש *‬ ‫עד שבנה שלמה ב״המק‬ ‫והתפלל שיפסקו אלו הגשמים ־ ולכך כתיב ידה ביל שחסדו מ׳ מהמביל ונשאר‬ ‫בולי‬ ‫דבש לפי משם חנחומא‬ ‫ה‬ ‫'‬ ‫נח‬ ‫״ ובזה‬ ‫ידוקדק לענ״ד מה שאמר הכתוב כי מי נח‬ ‫זאת לי אשר נשבעה׳ מעבור מי נח וכו׳ כי יש לדקדק צמה קורא חיתם מי נח היה לו לומר‬ ‫מי המבול י אלא שכפי האמור שמזמן נח ואילך היו בכל שנה מ׳ יום גשמים באופן שלה‬ ‫פסקו מי נח בכל שנה ישנה אלא שנשבע השם עליהם מעביר עוד על הארץ לשחתה י ידיק י‬ ‫—‪»5‬־מן‪0‬גי?—‬ ‫ממדם כט‬ ‫עדן‬ ‫אות דלת‬ ‫ערך דבר‬ ‫א‬ ‫הריגה או דבר אי חרב או מגפה שלא נגזר אלא לכלות הממזרים וכדי שלא‬ ‫יען‬ ‫לציישס מתים אחרים כשירים עמהם שאם לא ימותו רק הממזרים היה גורע‬ ‫•והיחה המשפחה מתביישת מכני חבירתה ־ יעל זה נאמר וים נ ס פ ה בלא מ כ כ ע ־ ס ׳ חסידים‬ ‫סי׳ רי״ג ־‬ ‫ויען‬ ‫לחמיה שהרי גמ׳ ערוכה היא ממזרא לא חיי ימקשי והא חזינן דתיי‬ ‫י‬ ‫ומתרץ הא‬ ‫דידיע הא דלא ידיע ע״כ ־ והשתא ממה נפשך אם יודעים שהם ממזרים למא‬ ‫'מוחו הכשירים עמהם הרי משפחתם כבר מבוישים ועימלים י‬ ‫ואם אינם ידיעים בהם‬ ‫ממזרים בלאו הכי ממזרא לא חיי בדלא יריע כדי שלא יתערב בישראל ־ וצ״ע י‬ ‫ערך דוד‬ ‫דוד‬ ‫א‬ ‫המלך ע״ה אם יהיה חי מאה שנה לא נחרב ב״המק כי היה מתקן העולם‬ ‫תיקונא דלא יעדי • כ״כ הרב ברכת גיוב בשם הזוהר ־‬ ‫ועיי׳ בזוהר חדש‬ ‫מדרש רות ־‬ ‫דוד‬ ‫ב‬ ‫המלך ע׳׳ה הראהו הק״בה ברוח הקדש למנצח בנגינית אלהיס יחנני כתוב טל‬ ‫ט ס של זהב מופז עשוי בצורה מנורה וכן הראה אוהו למשה רצינו ע״ה יהיה‬ ‫דוד נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בגיס של זהב בנורת מ ט ר ה כשהיה יוצא‬ ‫למלחמה והיה מכרן סודי והיה מנצח אויביו י מדבר קדמית משם כמה רבנים שהעהיקי כן‬ ‫מכ״י מהיש״ל ממש •‬ ‫ג כיון‬ ‫שבא שמואל למשיח אה בני ישי ברח השמן לאחוריו וכיון שבא למשיח אה דיד‬ ‫ראה השמן רץ בעצמו ונינק בראש דיר הה״ד יתרם כראם קרני בליתי בשמן‬ ‫רענן י‬ ‫ד‬ ‫ילקוט שמואל ד׳ י״ז ע״ג ־‬ ‫דוד כשבא אצל שמואל למושחו ־ אמר לי הק״‪5‬ה לשמואל משיחי עומד יאהה יישב‬ ‫קום משחהו ־ פ׳ וירא י‬ ‫ה‬ ‫‪V‬‬ ‫אין‬ ‫כיון‬ ‫לך מחיצה של צדיקים לטהיד לבוא שאין דוד טומד טל גבס ־ ילקיט ההליס ־‬ ‫דכהיב ויקלל הפלישחי אה ד ד באלהיו־ אסחכל ביה דוד בעינא בישא • יכל‬ ‫זיני צרעה אחמשכן מעיניה דרור * וםכי• הוא ביואב דכהיביולא ייכרה מביית‬ ‫י •‬ ‫יוחב‬ ‫דול‬ ‫‪tip‬‬ ‫מקדם‬ ‫יואב זב ומצורע וכו׳ י עינא דרור הוא מרקמא מכל זיני גווני ן לא היה עינא בעלמא שפירא‬ ‫למיחזי בעינא לרול ־ כל גוונין רעלמא מנצצין ביה ־ וכלא ברחימו למאן לדחיל חטאה דכתיב‬ ‫יריאיך יראוני וישמחו י הלא{ כל לחמאן ליה י וכל אינון דחייבין לחלן מקמיה י זוהר פ׳ בלק‬ ‫ל ׳ ר״ו ע״א •‬ ‫ךןך חטא כדי לקיים אין צדיק בארן אשר יעשה טוב ולא יחטא ־ לקט יוסף ערך‬ ‫ז‬ ‫גרים י‬ ‫ולא כן דברי רבוחינו ‪5‬גמ׳ שאמרו לא היה דוד ראוי לאוחו מעשה‬ ‫אלא להורות דרכי התשובה שאם חטא יחיד אימרים לו כלך אצל יחיד ־‬ ‫דוד כיון שכרה אלף ות״ק מצא בה חרש * אמר כל יגיעה זי שיגעחי ואח׳׳כ מצאתי‬ ‫ח‬ ‫חרש * באותה שעה נתן הק״צה פחחין פה לחרש ואמר אין זה מקומי אלא‬ ‫בשעה שנבקעה הארץ ירדתי לכאן * אם אין אתה מאמין הרי תהוס תחתי י נטלו דוד ועלה‬ ‫תהום והציפו י מדרש תהלים י ו‪5‬זה יתורץ מה שמקשים על מ״ש בגמ׳ סוכה ד׳ נ״ג ע״א ־‬ ‫זז״ל אמר ר׳ יושכן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למישטפא לעלמא אמר דוד‬ ‫מי איכא דידע אי שרי למכחב שם אחספא ונישדייה בההימא ומנח וכו׳ י ומקשים למה היתה‬ ‫שאלתו דוקאאישרי למכתב שם אחספא ולא על דבר אחר אבל לפי המדרש הנז׳ שהיה מכוסה‬ ‫‪$‬׳ תהום בחרש לכן שאל אם מותר לכהוב שם עליו להחזירו למקומו ינם רש״י ז״ל אחר‬ ‫שפירש ט ע ם החרש לפי שהוא צולל ויורד ואינו צן* כדי שינוח על הנקב י‬ ‫הביא מאגדה דם׳‬ ‫שמואל שמצאו דוד על פה נקב התהום וכתוב בו שהיה שם מששה ימי בראשיה עי״ש ־ ועיי׳‬ ‫לעיל אוח ביח ערך בלק ושם מחורץ בענין אחר י‬ ‫נ‪£‬ד‪ ,‬שמלך דוד חחילה שבע שנים צחברון להיות כי הוא רגל רביעי שבמרכבה על‬ ‫ם‬ ‫כן מלך בחברון להתחבר שם ע ם האבוח שהם ג׳ רגלי המרכבה־ ילקוט‬ ‫חדש משם הזוהר י‬ ‫י‬ ‫דוד מלך ישראל חי וקים כי שחין גישמי חסר חד הוא רזא דתיי ־ מכאן ואילך טעים‬ ‫טעמא דמוחא ־ ובגין כך אמרינן דוד מלך ישראל חי וקיס ־ כי לא ישן מעולם‬ ‫שיתין נשמי ־ שם משם הזוהר ־‬ ‫יא והוא‬ ‫אדמוני * כיון שראה שמואל את דוד אדמיני נתירא אמר זה שופך דמים‬ ‫הוא כעשוי אמ״ל הק״בה ע ם יפה טניס־ עשו מדעת עצמו היד ג אבל‬ ‫זה מדעת סנהדרין הנקראים עיני העדה׳ ילקוט שמואל ־‬ ‫י‪3‬‬ ‫דוד כ״ב שנה נסתלקה ממנו רוח ובכל יום ויוס היה מוריד כיס של דמעות ואכל‬ ‫‪ 5‬ה ו באפר ־ שנא׳ כי אפר כלחם אכלתי וכי׳ י ילקוט חדש משם הנא דבי‬ ‫אליהו י‬ ‫י‪1‬‬ ‫דוד היה זורק חץ ומפיל שמנה מאות חלל ב פ ע ם אחח יהיה מחאנח על מאחים‬ ‫מ ת י י איכה ירדין* אחד אלף ילתה בה קול והמיה ר ק בדבר אידיה י‪ .‬י‪ .‬הי ־‬ ‫?ןוע״‬ ‫דוד‬ ‫‪ v‬עדז‬ ‫&מדם ל‬ ‫מיער קטן ד׳ י״ו נג״ב י ויש לדקדק דפ׳ איכה ירדוף אחר אלף באו״ה כתיב י אבל בישראל‬ ‫כתיב ורדפו מ כ ם חמשה מ א ה * ויש לישב י ועיי׳ מהר״שא בחי׳ אגדות י שוב ראיתי שקושיא‬ ‫זי עלמה הביאה הרב מד׳ תלפיות משה ילקוט חדש * ועי״ש מ ה שתירן * ובהקדמה זו רמזו‬ ‫רבני אשכנז מ ה שכתוב בשמואל ב׳ תש מדני לראש ג ר ם י כי תשמרני עולה אלף י ש ק היה‬ ‫ראוי להיוח י אלא כ מ פ נ י ח ט א אוריה ההתי נכארי ר ק ת׳ מאות י ולכן כתב בההילם תשמני‬ ‫לראש גויס י תשמני גי׳ ח׳ מאות ־‬ ‫דוד‬ ‫יד‬ ‫ה ע ״ ה מ ס ר מודעא כשנתן ג ט למיכל כי ג ט מ ו ט ע ה היה ולקוחי פלטיאל לא‬ ‫היו ליקוחיס י ולכן דוד חזר ולקתה אחר שהיתה ט ס פלטיאל י* כן כתוב‬ ‫בגלגולי הנשמות שקבל ה ר מ ״ ט ז״ל ממה״רי סרוק ז״ל־ וכתב הרב חיל׳ א ז״ל ב ס ׳ דבש‬ ‫לפי יז׳׳ל יים להרגיש דמר״זל נראה דלא נתן ג ט מ ד למיכל אלא ששאול ס ב ר שקדושי דוד‬ ‫לאי קידישין ה ם וכמ״ש פ ״ ב דםנהדרין וכו׳ עי״ש י עכ״ל י ואני הדל בעיני יפלא דאדמקשי‬ ‫ עליו מדר״זל היה לו להקשית מדבריו טלמו ז״ל י שכיון שהוא אימר שנתן לה גט אלא שמסר‬‫מ י ־ ע א י ואין ה ג ט ג ט י א ״ כ נישואי פלטיאל הוו כזנות וקי״ל אשת איש שזינהה ברצון נ א ס ר ה‬ ‫על בעלה יח״כ איך התזירה דוד ־ הן ה מ ת שרבותינו אמרו שנען חרב בינו לבינה ולא נ ג ע‬ ‫בה באצבע ק ט נ ה י אבל לפי דברי מ ה ר ״ ׳ סרוק שטעם ההיתר הוא מ ח מ ת שליקיחי פלנייאל‬ ‫לא היו ליקיחין י קשה שכיון שבא עליה פלטיאל הרי נ א ס ר ה טל ו־ יחף ר ם נ י מ ר שניכיאי‬ ‫פלטיאל רמו לאונס כיון שהיחה סבורה שהיא מגורשח ולא ידעה שדוד מ ס ר מידעה וא‪-‬ת‬ ‫ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ־ א פ ״ ה היה אסיר להחזירה־ וכמו שפסק מרן ב א ה ע סי׳ י ״ ‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ס נ ״ ו באשה שהלך בעלה למדינה הים יבאו ואמרו לה מ ה בטלך ונישאה יאח״כ בא בעלה א נ י ׳‬ ‫לא נ ב ע ל ה חצא מזה ומזה עי״ש י הרי ר ע ״ פ שהיו קידושי טעוח ודמי לאינם כיון שניבאת‬ ‫ע ״ פ עדים והיתה ס ב ו ר ה שהאמת א ת ם ־ אפי״ה נ א ס ר ה על בעלה י‬ ‫אלא מיכרחים אנו‬ ‫לומר שדוד לא נתן לה ג ט אלא שבית דינו של שאול ה ס שטעו והורו שהמקדש במלוה ופרוטה‬ ‫דעתיה אמלוה י וא״כ פקעו קידושי דוד דקי״ל המקדש במלוה אינה מקודשת י ואין הלכה‬ ‫‪ P‬אלא קי״ל מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה וא״כ קידושי דוד קידושין גמורים ה ס י וכיון‬ ‫שנישאת על פי ב״ד הויא כאנוסה ומותרת לבטלה וכמ״ש מור״ם שם בסי׳ י״ז סנ״ז בשם‬ ‫‪,‬‬ ‫הרש״בא ועיי׳ ב א ה ״ ט שם ־ ו ע י י לקמן אות מ ס ערך מיכל בת שאול ־ מ ״ מ המורם מזה‬ ‫שדוד לא נתן לה ג ט אלא שנישאת ע ״ פ הוראת ב״ר שטעו ואמרו שקידושי דוד אינם קידושין‬ ‫ולכך הויא כ א ט ס ה ומותרת לבעלה י אבל לדברי מהר״י סרוק שנתן לה גט אלא שמסר מודעא‬ ‫הרי כבר הוכחנו שאפי׳ לא נבעלה אסורה לבעלה י והימא הוא על הגאון חיד״א זלה״ה‬ ‫שלא עירר על דברי הי־ב מהר״י סרוק ככל האמור י וצ״ע ־‬ ‫ערך דורות‬ ‫א‬ ‫דור‬ ‫המדבר לא היו הנשים גרות והיו פרין ורבין ־ אך כשעשו העגל פירשו הנשים‬ ‫עד‬ ‫עדן‬ ‫מכ‪1‬ד‪6‬‬ ‫דורות‬ ‫ע ד נ ע ש ו המשכן ונתרצה ה ק ״ ב ה לישראל וגס ה ס נתדצו לבעלים י דבש לפי ־‬ ‫ךןא דכתיב בדור ה מ ד ב ר דפהוהו בפיהם לאו ח״ו דשייך לגבי קוב״הו לשון פיתוי‬ ‫ד‬ ‫אלא ה ם חשבי שפיתו אותו ח״ו ולכן לא אמר ויפתוהו ויסבו לו אלא ויפתוהו‬ ‫‪.‬‬ ‫ב פ י ה ם ׳ זוהר פ ׳ בא י‬ ‫שנא נכנסו דור המדבר לא״י לפי שלא היו מהולים מילה ופריעה לפי‬ ‫שהמילה במלכוח דאיקרי ירושלים ופריעה ביסוד שהיא ציון י ולכי שזכו‬ ‫לגילוי שכינה כמ״ש ז״ל ר א ת ה שפחה על הים וכו׳ והם עדין לא פ ר ע ו לכן לא נכנסי לאי׳י‬ ‫שהיא בסול ציון וירושלים * עיי׳ מקדש מלך פ׳ בשלת ע ״ פ תביאמי י‬ ‫מך‪ ,‬היו אוכלים הבהמות שלישראל ב מ ד ב ר דהא כתיב לתם אבירים אכל איש‬ ‫ד‬ ‫ולא בהמה י אלא שכבת העל בלילה היה מ ע ל ה להם ירקות לבהמות י סירי רזי י‬ ‫ךץך המציל נשמותיהם נעשו ריתית ומזיקין ־ ועתיד ה ק ״ ב ה לאבדם מן ה ע ו ל ם י‬ ‫ה‬ ‫פקקי י‪-‬״א פ׳ ל״ד י‬ ‫ג הטעם‬ ‫‪,‬‬ ‫ו נשים‬ ‫של דור המבול היו יפית מאוד והיי נוחלים עיניהם ימקישטיה והולכית‬ ‫בגילוי בשר ־ תרגום יונתן בפ׳ ויראו בני האלהים י‬ ‫ד*ך ה פ ל ג ה מחשבותם לעובה היה באומרם ה ק ״ ב ה ברא כת מ ע ר כ ת באר!‬ ‫‪t‬‬ ‫וממשלת ככבים ומזלות׳ וכיונו עצמם להוציא מ ת ח ה הממשלת ההוא ולהיות‬ ‫ת ח ת כנפי השכינה ־ ואמרו א ם נבנה מגדל זה השרה עלינו שכינה י ומחשבה זו מחשבה‬ ‫ע ו ב ה היא י אמנם חטאו באומרם ונעשה לנו שם ולכן לא היה כאן השחתה כמו בדור המצול י‬ ‫מדרש תלפיות בשם ס פ ר הפליאה י וכן הוא מפורש בציוני ־‬ ‫ערך דורון‬ ‫א‬ ‫בל‬ ‫המקריב דירון לת״ח כאלו הקריב ביכורים י כתובות ד׳ ק ״ ה ־ וכתב ה ר ב נ ״ ח י‬ ‫פ׳ לך לך שלא י מ נ ע הת״ח מלקבל הדורון כיון שמזכה לנותן וכי׳ עי״ש י‬ ‫ערך דחיות‬ ‫א שבועת‬ ‫שקר אחת דותה מ א ה זכיית י חילול השם אחד דוחה מ א ה תפלות •‬ ‫ביזוי אחד של תורה דוחה מ א ה שמחות י נצלית פה אחד דוחה מ א ה‬ ‫הבטחות י גללה אחת ח ת ה מאה ברכית י מחליקת אחת דיחה מ א ה פרנסות לשון ה ר ע‬ ‫אתד דוהה מ א ה תשובות י הרב של״ה ־‬ ‫א כשתדבר‬ ‫ערך דיבור‬ ‫בלילה השפל קולך ־ וכשהדבר ביום ה ב ט סביבותיך י והזהר‬ ‫בדבריך מן הכיהל שאחדיך כי ימיה האדם בכשלין לשונו י ואל‬ ‫ימוח‬ ‫מהדם לא‬ ‫דיבור‬ ‫מות בכשלין רגליו ־ כי בכשלון דגליו ירפא י ובכשלין לשונו יסיר ח ת ראשו י ס ״ ח סי׳ פי׳ י‬ ‫‪ 2‬אמרו‬ ‫חז״ל כל ה מ ר ב ה דבדים מביא ח ט א • וכמי שדרשו תז״ל ודברת בם ולא‬ ‫בדברים בטלים י ועוד ריבוי האכילה הוא חלק ה ס ט ״ א וכמ״ש ח ד ל כל‬ ‫עמל האדם לפיהו י שכל טמלו וטיגשי לעולם הבא היא בשביל פיהו שלא נזהר במאכלי‬ ‫יבדיבורו־ ועיר ריבוי השינה ו ב פ ר ט שינה של שחרית־ כי מוציאי; את האדם מ ן ה ע ו ל ס ־‬ ‫ושלשה אלה ה ם ר ״ ת דש״א ־ דינור שינה אכילה* ויש לרמוז ז ה ב פ ׳ תוציא הארץ דשא כי‬ ‫‪1‬‬ ‫הארץ מוציאה מ מ נ ה אלי הרמוזים בתיבת דשא ־ יעוד יש לרמוו שש שה אלה מ י ס קשה‬ ‫ימיציאין את ה א ד ם מן העילם ומוריד! אותו לבאר שחה ־ ח מ ר הכתוב יאשר הנחלים ומשם‬ ‫בארה ־ רמז כי הנחלים בחולי אלי השלשה דברים הרמוזים במלת אשי׳׳ד * משם בארה כ*‬ ‫יורדים לבאר שחת ־ ידוק י‬ ‫ערך דיין‬ ‫א‬ ‫אין‬ ‫אדם יושב בישיבה של מ ט ה אא״כ מזלו יושב בישיבה של מעלה ־ וזהו שאמר‬ ‫ה ק ״ ב ה למשה במיניי הזקינים אשר ידעת כי ה ם זקני ה ע ם ושוטריו ״ כי‬ ‫כשעלה משה למרום ר א ה דמיתם ־‬ ‫ב המל|לל‬ ‫שכחת לקט בשם ס י ד רזי י‬ ‫א ת ה ד י ן מקלל תבואתו ־ דכתיב אלהיס לא תקלל וסמיך ליה מלאתך‬ ‫ודמעך ־ מד׳ ילמדנו פ ׳ משפטים י‬ ‫ערך דין‬ ‫א‬ ‫מי‬ ‫שמשים אצבעותיו תוך אצבעותיו בלא כונה מורה שהמרית העליונות הסכימו‬ ‫עליו דין גדול ־ ס ׳ הכינות ־‬ ‫‪ 2‬הרשעים‬ ‫מהפכים מדת ה ר ח מ י ם שהוא שם הויה לדין דהיינו שמהפכין השם‬ ‫ל מ פ ר ע ־ דכל אחור הוא דין וראיה מן המן הרשע * וכל זה אינני‬ ‫שיה לי ־ זוהר פ ׳ במדבר ־‬ ‫א ותצא‬ ‫ערך דינה‬ ‫דינה בה לאה היה בשביל וחצא לאה לקראתו שיצאה מקושטת כזינה‬ ‫ל‪:‬ך נענשה ־ דכתיבוהצא ד י נ ה ׳ ילקוט י‬ ‫‪2‬‬ ‫ניצרה בבטן רחל ־‬ ‫יייםןג בבטן לאה* ואח״כ בנס אחחלפו עוברייא *‬ ‫תרגום יונתן פ׳ ויצא י‬ ‫ומהר״שא פ׳ המפלת הביאו משם פ ע נ ח רזא עי״ש ־‬ ‫ובהקדמה זו פירשתי בעניותי פסיק‬ ‫ותקרא‬ ‫עדי‬ ‫מפ}דם‬ ‫ד^נה‬ ‫ותקרא ש מ ו ב ן איני יא‪3‬יו קרא לו בנימין׳ כי ראיתי לרב״זל נהנו ט ע מ י ם * לקריאה ב ם‬ ‫‪:‬נ־ יר‪:‬׳ יל־ ה ט העבד יראה י ה ק י י ס מ״ש בגמ׳ מ ס ׳ נ ד ה ׳ בלשה נקבים יש באשה אחר‬ ‫‪:‬׳־‪ ; :‬יאתר לשמ‪-‬ל יחחד בא‪.‬־‪/‬ע ־‬ ‫יאם יהיה נקלט הזרע לצכ ימין יהיה זכר י לשמאל‬ ‫• ־ י ה ־ בקמצט א• ט מטיט אי ־‪:-‬דיוגיניס־ נמנת ‪ :‬ב ל ד ת רחל את יוסף עיקר‬ ‫ע••־‬ ‫ורו היה‬ ‫‪: :‬מחל ת צ ת ־ ׳‪:‬ש ר פ י עוברייא ־ ‪.‬ילק בלידת בטני־ ן שהיה כדרכו מתהילת עיבורו לצד‬ ‫ך א לו בנימין׳ לומ־ שזה אינו כ׳־סן‪ ,‬שהיה‬ ‫מעיקרי בן ׳;‪:‬ין ־ ודוק ־‬ ‫מתחילה בן שריאל‬ ‫אלא זה‬ ‫ערך דליק‬ ‫‪1‬ה‬ ‫א‪£‬‬ ‫א"‬ ‫יתלו ננד הדליקה כתונת חשה נדה שעליו דם נדה לא ת ג י ע לאותו בית שעליו‬ ‫‪,‬‬ ‫תלויה ־ פחד יצתק אות ד׳ ל עי״ש ־‬ ‫ערך דעת‬ ‫א‪ :‬אמרו‬ ‫תז״ל כל שאין בו ד ע ת נבילה טובה הימנו ־ ופ׳ כת הקודמים במ׳יש חז״ל‬ ‫גדולה ד ע ה שניתנה בין שתי אותיות י כי אל דעות ה׳ י והמזוזה מותר‬ ‫לכותבה על עור נבילה של ב ה מ ה טהורה י וכהוב במזוזה הויה מ ב פ נ י ם ושדי מ‪5‬חוץ *‬ ‫נמצא שעור הנבלה ניתן בין השתי שמות הזיה ושדי ־ והוא א ס היה בו ד ע ת היה ניתן בין‬ ‫שתי שמות שהם אל הייה ועכשיו שאין בו ד ע ת נבילה ט ו ‪ 5‬ה הימנו שעור שלה ניתן בין שתי‬ ‫ולי נראה לפרש ע ״ פ הדין י‬ ‫אותיות י והוא כפתור ופרת י‬ ‫שאס ארם השליך הנבלה‬ ‫במקום עוברים ושבים ונחקל בה איש או אשה ונשבר מ ה שבידו חייב בעל הנבלה לשלם‬ ‫הזיקו * אבל מי שאין בו ד ע ה והוא השועה י כבר אמרו חז״ל חש״ו פ ג י ע ת ם ר ע ה ה ם שחבלו‬ ‫באחרים פטורים י‬ ‫וא״כ נבלה ט ו ב ה הימנו לענין חשלומי היזקו י והוא דרך הלציי י‬ ‫ערך דרך‬ ‫דרך היא כבושה לרבים י‬ ‫א‬ ‫ואורח אינו ידוע וסתום י כן אמרו ‪5‬זוהר הקדוש י‬ ‫יבזה פי׳ רבינו האר׳י ז״ל פסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך־ כי‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫ז ‪ :‬ר בדרכים שהם נגלים חשים כל מעיניך בו יחברך הוא יעזרך באורחוח ס ח ו מ י ם אשר‬ ‫־ יי; ת ד ע להזהר י מדבר קדמוח *‬ ‫וכ‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫פירשתי בעוניי י פסוק ואורח צדיקים כאור נוגה פי׳ לא מיבעיא ד ר כ ם שהיא‬ ‫סלולה י אלא אפי׳ האורח שלהם הוא מאיר ומזהיר כאור נוגה י לא כן הרשעים‬ ‫שאפי׳ הדרך שלהם הוא חשך ואפלה דכחי׳ דרך רשעים כאפלה י ודוק ־‬ ‫־ ־־ _‬ ‫ב שמירה‬ ‫מסים‬ ‫דרך‬ ‫ב שמילה‬ ‫לדרך‬ ‫י‬ ‫ככחצא מן ה ע י ר פ ק ח קומץ ב פ ר מצד ימיגך והאמר עליו‬ ‫פ ס ו ק י ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מ ח ג ה ישראל וילך מאחריה©‬ ‫ויסע ע מ ו ד הענן מ פ נ י ה ם ויעמוד מאחריהם ־ ותאמר מיכאל מימיני ‪3‬שס אלהי א ‪ 3‬ר ה ס י‬ ‫וחקח ק ו מ ן ע פ ר מצד שמאלך ותאמר ־‬ ‫ויבוא ביי מ ח נ ה מצרים ובין מ ח נ ה ישראל ויהי‬ ‫הענן והחשך ויאר א ח הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה י וחאמר גבריאל לשמאלי כשם‬ ‫אלהי יצחק ־ ותקת קומץ ע פ ר מלפניך ותאמר י ויכן משה א ה ירו על הים ויולך ה׳ א ה הים‬ ‫ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ־ ותאמר ־ אוריאל מלפני בשם‬ ‫חלהי י ע ק ב ־ וחקח קומץ ע פ ר מאחריך וחאמר ־ בשם אלהי דוד מלך ישראל ושכינה אל על‬ ‫ראשו י בשם אלהי ישראל ־ והפזר ה ע פ ר ל א ר ב ע רוחוח העולם והצליח בכל הדרך ולא‬ ‫תפחד בשום ד ב ר בעולם ־ מדרש תלפיות י ועיין עוד שמירה לדרך לעיל אוח בית ע ר ך בכיח •‬ ‫א הדורש‬ ‫באגדה יש לו כח למחול מונית ישראל ואם אומר ק ד ש על ה א נ ד ה‬ ‫נמהלים כל עונותיו ־ ואפי׳ נ ת ת ם לו גזר דין ל ר ע ה ה י ך ב ה מוחל לו‬ ‫ומכפר עוטחיו ־ וכן השומע דרוש מפי חכם צ ח כ מ ח הקבלה ה נ ק ׳ אגרה נמחלים לו כל‬ ‫עונוהיו י חס״ל עין הקירא נהר ל׳ י‬ ‫וכן היא בילקיט משלי וז׳׳ל *‬ ‫בשעה שהחכם יושב‬ ‫ודורש בפני הצבור ועונין אמן יהא שמיה רבא מברך מיד מוחל ה ק ״ ב ה עונותיהם של ישראל‬ ‫ו מ ת כ פ ר י ס עונותיהם י ע ״ כ •‬ ‫ב אותם‬ ‫בני אדם כבהמות נדמו אשר ה ם ישינים ב ע ת שהחכם דורש עבירה גדול*‬ ‫היא בידם ־ גם ת פ ל ת ם ת ו ע ב ה *‬ ‫של״ה ד׳ רנ׳׳ו י‬ ‫מ^ןדס‬ ‫עדו‪.‬‬ ‫אות הא‬ ‫ערך הא‬ ‫‪—-‬‬ ‫א חתיכת‬ ‫‪-,we‬‬ ‫ה‬ ‫לשחת אותה עליו מועיל לעין ה ר ע ־ ילקוט ראובני‬ ‫כסף עשויה בלוית‬ ‫‪•5‬׳ ויחי י יכן נהגו רביס בארץ הלבי ־ מ ד ב ר ק ד מ ו ת י‬ ‫ערך הגר‬ ‫הגי בפיז־ן שרה באה בשפחה בל יכ‪ -‬ונתקנה• כי בראשונה יהלא ט הרשה‬ ‫א‬ ‫יתיןל גבירתה ב ט י נ י ה ‪ ,‬ע ת ה לח רצהה לק‪5‬ל דבר־ ר ב ה •־• יהנידה לגבירתה •‬ ‫ייצא דוד וממנימש־ח ב! ד ו ו ־ ‪ .‬ה ר מ י ט י מ ב ? מ ה ״ י י ס ל י ק י‬ ‫א הדור‬ ‫ערך הדור‬ ‫מלוה עד שליש • ואם יהיה יותר משליש אוכל פירות בעו״הז והקרן קיימת‬ ‫לו לעולם הבא י מדבר קדמות בשם תום׳ ק מ א ד׳ ט ׳ ע ״ ‪• 5‬‬ ‫ערך‬ ‫^ ‪ .‬ךןךך‬ ‫מצוה‬ ‫הוד יהיר‬ ‫והדר ט ח ן ה ק ״ ב ה למי שהוא יגע בתורה שנא׳ גדולים מעשי ה׳ שהם ליחות‬ ‫העדות י דרושים לכל חפליהם י הוד והדר פעלו י שיתר עוב מזמור ק״ד י‬ ‫ערך הודאה‬ ‫א אמרן‬ ‫ןע״ל‬ ‫אחרת י‬ ‫רז״ל כי המידה לה׳ על הנם שנעשה לו ה ק ״ ב ה מצילו מצרה‬ ‫ובזה פירשו פסיק כ׳ חמת אדם תידך שארית חמות תחגור והרי הוא‬ ‫שזהו רמז הפסוק וישירו בדרכי ה׳ וכו׳־ כי ר ס ה׳ ושפל ידאה וכו׳ מ ה‬ ‫כמביאר־‬ ‫כתיב בתריה א ם אלך בקרב צרה תחייני ודוק ־‬ ‫ערך הושענא רבה‬ ‫א‬ ‫אם השים מי מעין בכלי מצוחצת בליל הושענא רבה ותעיין בי ־‬ ‫א ס יש לחיות‬ ‫איחה שנה־ אפי׳ פיו ס ח י ט יעיטי סהימית יראה בבואה שלי שהם פחוחים ־‬ ‫ואס‬ ‫‪njT‬‬ ‫הושענא רבה‬ ‫*‬ ‫•יזאם יראה פיו ועיניו סגורות ימות י וזה דבר ברור י‬ ‫מקדם לג‬ ‫ס ׳ סודי רז׳ *‬ ‫י‪-‬ובציוני פ ׳ שלח לך כתב עוד יש שמדליקין נרות ביו״הכ בשמן זית ומביעים בשמן בבואה‬ ‫•שלהם א ס רואים עיניהם ופיהם סגירים לא יוציאו שנתם * ויש רואים בליל הושענא ר ב ה‬ ‫בצל הלבנה י ו ע ע ס קלילא אית ביה אנו דמנינן שנותינו לשנות הלבנה י ושמעתי מהמקובלים‬‫שאומרים כי זה צריך בשעה שכוכב לבנה שולמת באותה הלילה ובשעה ההיא הנסיון אמתי ־‬ ‫מד׳ תלפיות י‬ ‫ערך הזכרה‬ ‫א מ?‪$‬שה‬ ‫בחסיד אחד שהיה יושב בבית החופה ושמע אחד מן המשורים במחולות‬ ‫שהיה מזכיר את השם בשירו והיה אותו חסיד מנדהו על כל פ ע ם ו פ ע ם *‬ ‫ס ׳ חסידים סי׳ ד׳ י‬ ‫ערך היכלות‬ ‫א היכלות‬ ‫הקליפות‬ ‫הקליפות בהם נ כ נ ס נת לראותם ולמענו שעעה בהם דכתי׳ וישת מן‬ ‫היין וישכר היינו שנדבק בהם והס טמאו אותו יגילו ערוהו י‬ ‫וזהו‬ ‫בעבור שבעל ביום והיכל זה הוא היכל גומר בת דבלים והיא אשת זנונים שלקת הושט על‬‫פ ה ה׳ לרמוז שהעם נדבקו בהיכל ע מ א זה י‬ ‫ע מ ק המלך ד׳ ז׳ ע ״ א י‬ ‫ערך הכאה‬ ‫'א‬ ‫ככר היו חכמים יושבים ובא אתד ושאל א ם הבן מ כ ה את אביו לאתר מיתה הוא‬ ‫פעור י וכן אם מ ת ה א ב ועושה בו הבן חבורה ע ד שהדס יוצא הוא פטור ״‬ ‫׳ ו ח ם מקללי חייבי ומאי שנא־ אם בעבור הביזוי שמגיע לו כשמקללו׳ גם זה ביזוי שמכהו‬ ‫ל א ח י מותי ־‬ ‫יאמרו לו כי מיעלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתי מש׳׳אכ בהכאה י‬ ‫ס׳‬ ‫חסידים ס ‪ /‬ת ק ״ ע י י‬ ‫ערך הכנםת אורחים‬ ‫;א‬ ‫הכנסת‬ ‫אורחים מלבד שהיא מהמצית שאיכל־ס פיריחיהס ב ע ו ״ ה ז ׳ עיד י מ ר ו‬ ‫בתנתימא פ׳ כי תצא דשכר ה כ נ ס ת אורחים הוא שיהיו• לו ב ט ם י ד‪3‬ש‬ ‫לפי‬ ‫י‬ ‫ערך ה ל כ ה‬ ‫עדן ׳••־ ‪.‬‬ ‫מהדם‬ ‫הלבה‬ ‫ערך הלכה‬ ‫‪n‬‬ ‫א‪J1*?&D pD*2‬‬ ‫בלימוד ה ל כ ו ת ׳ ׳טוב לעסוק ב נ ח ע ד ביהיה כלאה מאוד ומזיע׳'‬ ‫כי ע ס ק ההלכה לשבר הקליפות שהם ס ו ד הקושיות וצריך שיטרח‬ ‫;‬ ‫האדם להמית עצמו ולשבר כתו ולהתישו ובזה ישבר הקליפות ־ ס ט ר הכונוה •‬ ‫ערך המן‬ ‫א‬ ‫המל‬ ‫הפיל פור הוא הגורל צמזלות ונפל בידו מזל דגים שהוא באדר ־‬ ‫אמר‬ ‫ת פ ו ס י ם ה ס בידי כהדין נונא י אמ״ל ה ק ״ ב ה להמן רשע ה ס אינם בידך‬ ‫א ח ה בידיהם י מ ה הדג הזה ^ ע ם הוא בולע פ ע ם נבלע כך א ח ה נ ב ל ע בידיהם ונהפיך הוא‬ ‫אשר ישלטו׳ היהודים ה מ ה בשונאיהם י מד׳ חלפיוח משם מדרש ילקוט ־‬ ‫ב‬ ‫ךן^ן‬ ‫ב מ ״ ק עולה י״ד י וכן ס מ א ל ב מ ״ ק עולה י״ד י וזה מוכה בזה י״ד שעמים‬ ‫י״ד עולה קוץ י וכן ה מ ן במילוי כזה ה ה מ ס נון עילה קוץ * ולכן אמרו ז״ל‬ ‫במדרש שלא רצה שום עץ שיתלה בו המן כי א ס הקיץ נד ק הוא קוץ עיי׳ אסתר‪.‬רבתי'‪•:‬‬ ‫רמזי הרמ״ז •‬ ‫וזהו רמז ה פ ס ו ק יד ליד לא י נ ק פ ר ע ־ פי׳ כי ייד פ ע מ י ם " ד עולה לא י נ ק ה‬ ‫שהוא גי׳ קוץ הרומז להמן ה ר ע י‬ ‫ג‬ ‫כתב‬ ‫ה ר ב מדרש תלפיות ע נ ף אחשורוש משם המפרשים כי הגורל שהפיל המן היה‬ ‫ע ״ י חתיכת עצם מרובע שיש בו נ ק י ד י י ‪ /‬מ א ר ב ע ריתוהיו שקורין דאדי *‬ ‫והפור הזה מן הצד שיש בו נ׳ נקודות •מצד חחתיתן יש י ^ א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ומן הצד שיש ב‬ ‫י‬ ‫שש כ ק ו מ ת יש בחחחיחו נקודה א ח ה י באופן שאם הפי;] שלשה פורים ויהיו למעלה בשנים‬ ‫מ ה ם בכל אחד א ר ב ע נ ק ו ד ו ת ׳ ובשלישי ששה נ ק ו ד י ה ־ ‪ ,‬א ם ה ה פ כ ם לראיה הנקודות שיש‬ ‫ב ח ח ח י ח ם חמצא בשנים מ ה ם ג׳ נקורוח בכל אחד • ובשליש; נקירה אחת ־ באופן שלמעלה‬ ‫יש א ר ב ע ה וארבעה וששה י והס אותיות דודי ולמטה יש שלשהיישלשה ואתר־ והס אותיות‬ ‫אגג י והמן הפיל ג׳ פורים ויצא למעלה אותיות אגג ושמא כי עלה למעלה י ו ה פ כ ס ל י א ו ת‬ ‫מ ה ל מ ט ה ומצא אותיות דוד י נמצא שכאשר ה פ כ ם נשאר היא ל מ ט ה ודוד למעלה‬ ‫ונל״עד‬ ‫‪:‬‬ ‫ע״כ י‬ ‫שבזה יומתק מ״ש הכתוב ביום אשר בעלו אויביי ‪ $‬ן ^ ס ; ‪ 3‬ל ו ט בהם ונהפיך‬ ‫הוא אשר ישלטו היהודים ה מ ה בשונאיהם י הכונה‬ ‫‪ %z‬ידי הגי‪$‬ל העילה לי אגג ל מ ע ל ה‬ ‫ש‪5‬רו אויבי היהירים לשליט ב ה ם ׳ ולא י ד ע ו ד י ונ^־יף׳^יא־ש^פצו ישא}&©רלראו<*'‪#‬ה‬ ‫שיש בתחתיתו וכשהפכן עלה דוד למעלה י ו׳היא־הוראל^*יזזי‪.‬׳משר ישלטו היהודים י מ ה‬ ‫בשונאיהם ודוק י‬ ‫׳!•׳ י‬ ‫י‬ ‫‪.‬״‪1‬‬ ‫עדז‬ ‫ןנ״ל ג״כ שזהו‬ ‫מהדם לד ;׳‬ ‫דינהגה‬ ‫ז‬ ‫ה ט ע ם שקראו לימים האלה פורים * ולא פור מ ט ע ם שהמן הפיל שלשה‬ ‫י‬ ‫פורים כנ״ל ודוק‬ ‫ערך הנהגה‬ ‫א‬ ‫ל‪£‬י י מ ה שמתנהג האדם ע ם משרחיו ו ע ם בני ביחו על פי מ ד ה י ו מ ה נ ה ג י ם ע מ ו‬ ‫בשמים דבש לפי‬ ‫ערך הספד‬ ‫א הספל‬ ‫וקינוח וד״ה וכן ה ק ד ש מועיל מ א ד למתים והמתים נפדים בממד‪ ,‬החיים • ״‬ ‫ועיי׳ באורך בס׳ נשמה חיים י עד'שאמרו כשם שהקשה מ ע ל ה החץ *‬ ‫כן ה ה ס פ ד מעלה ה מ ת * מ ד ׳ תלפיות בשם צרור המור י‬ ‫יבזה‬ ‫יפורש אצלי מ״ש בגמ׳ אחים לי בהספדאי ד ה ת ם קאימנא ־ פי׳ ש״עי ה ה ס פ ד הוא‬ ‫מעלה א ת ה מ ת ומעמידו על עומדו ־ ודו״ק י‬ ‫ב ה‪£0‬ד‬ ‫שעושים עיי הצדיקים והתורה שאומרים עליהם גורמים להעלות נשמות‬ ‫עשוקות של שאר מתי ישראל להכניסם לגן עדן ־ ס ׳ יונת אלם פ׳ כ״ו *‬ ‫ערך הצלה‬ ‫א‬ ‫תגן‬ ‫ה ה ם כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן מפני שהיין והשמן‬ ‫קריבין על גבי המזבח ־ הצילו הפירוח א ה האילנוח * מכאן שהבן הטוב מציל‪,‬‬ ‫האב מגיהנם ־ וכן מצינו ב א ב ר ה ם שהציל א ח ח ר ה‬ ‫־ פסיקחא‬ ‫ערך הצלחה‬ ‫א להצליח‬ ‫י‬ ‫לפני שר ושללו‪-,‬־ ק ו ד ם שיעמוד לפניו י א מ ר ־‬ ‫אמתלאי בת כרנבו •‬ ‫טו״ב פעמיים ויצליח ־ כ״ב ב ס ׳ שורשי השמות ׳‬ ‫הרמ״בן ז״ל שיאמר מגדל עוז שט ה ׳ ׳בו ירוץ צדיק וכשגכ‬ ‫שדי‬ ‫ר ״ ה שומר דרך יהוה ־ והוא ענין נשגב בדו״מ *‬ ‫קירח פרשה וישלח יעקב וכו׳ *‬ ‫המלך ־ שהיא מסוגלת לחן ולחסד ־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כ י י‬ ‫ן‬ ‫דבש לפי י‬ ‫ומצאתי בשם‬ ‫בו ירוץ‬ ‫גי׳‬ ‫ורבינו הקדוש היה‬ ‫ע ד שם המקום סוכות * כשהיה הולך אצל א נ ט ו נ י ט ס‬ ‫‪ t p‬דבש למה״רוץ זלה״ה *‬ ‫והרב מד׳ חלפיוח כ ח ב‬ ‫שייאמר אוח ואו מן אשרי המימי דרך ־ ששה פ ע מ י ם בכונה טובה ויצליח *‬ ‫ע ר ך הק׳י׳בה‬ ‫עח‬ ‫ן ד‬ ‫מי ‪°‬‬ ‫חק״בה‬ ‫ערך הק״בה‬ ‫א ה&״בה‬ ‫השלים מנין ישראל לשבעים נפש כשירדו למצרים מאי ט ע מ א דכהיכ־‬ ‫הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש * ללמדך שהק״בה נכנס••‬ ‫ב פ ׳ כשש מאור*‬ ‫לכלל השבעים * פ ס י ק ת א וברבינו בחיי ז״ל ב פ ׳ ‪ :‬ע ק ב ‪ -‬ולפי מ ה שדרשו‬ ‫אלן{ רגלי שהיו ח ס ר חד ו ה ק ״ ב ה נ כ נ ס ע מ ה ם והשלימם לששים רבוא א ״ כ מציגו שהק״ניז‬ ‫השלים מניינם בין בירידה בין בעליה ־ וזהו שאמר ליעקב אנכי ארד ע מ ך מצרימה והנני־‬ ‫אעלך ג ס עלה • מדרש תלפיות י‬ ‫למה נקרא שמו של ה ק ״ ב ה מ ק ו ם ־ שכל מ ק ו ם שהצדיקים עומדים שם היא נמצמ׳‬ ‫כ‬ ‫ע מ ה ס י שנא׳ בכל ה מ ק ו ם אשר אזכיר א ה שמי אבוא אליך וברכהיך‬ ‫מ ד ׳ שוחר ט ו ב י‬ ‫ערך הרוגים‬ ‫א‬ ‫אלם‬ ‫מישראל שנהרג ע״י אומוח העולם א ע ״ פ ש א י‬ ‫כזה שנהרג בלא משפט * מיד‬ ‫נו‬ ‫צ ק‬ ‫ד‬ ‫ט ו‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ק ל עליו עונש‬ ‫‪3‬‬ ‫בא מלאך קדוש ולוקח נשמתו‬ ‫ה‬ ‫וחוקיו '‬ ‫בפורפירא דמלכא י ואז נשמה זו מזדככת ומתגדלת א ע ״ פ שאין בה מעשים ע מ ק המלך‬ ‫הצ?!‪5‬ןה‬ ‫שצועקים אותם הצדיקים לא בשביל כאב גופם כ׳ בשרס לא יכאב‬ ‫‪2‬‬ ‫רק כי בצעקתם ובהבל פ י ה ם שיברים אויר החיצונים שלא יעכב מל‬ ‫י ד ס ־ פן ת״ו יגרום להם להרהר אתר מדותיו יתברך י‬ ‫‪JI‬‬ ‫םל‬ ‫מד׳ תלפיות י‬ ‫הצדיקים ה מ ח י ס צריכים להתמרק ב נ ה ר דינור חוץ מן הנהרגים על קדושה השס׳‬ ‫הואיל ושחו בשמחה כוס ה ת ר ע ל ה בעי״הז י מד׳ תלפיות בשם ס ׳ יונת אלם *‬ ‫ד הסתכלות‬ ‫‪:‬‬ ‫ה א ד ם ב נ ה ר ג י ס ובנצלבים פוגס ע ד מאיד בנפש ואפי׳ ב ה ס ת כ ל ו ת‬ ‫רתוק ממנו מ א ה אמה ־ כתבי האר״י ז״ל י‬ ‫ערך הרים‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ךן ןיי‬ ‫א ר ר ע דמחרגמינן עורי קרדו י ה ס הרי חשך י זוהר בראשית ד׳ ס ״ ד י‬ ‫מי יעלה בהר ה׳ וכו׳ י כתב ה ־ ב עוללות אפרים סי׳ נ ״ ה ה ע ע ם שנמשלה הדבקות׳‬ ‫בו יה׳ ובחורתו לעליית ההר היינו שכשם דלעלות בהר צריך שיהיה קל שלא־‬ ‫יהיה מ ר ו ‪ 3‬ה בגדים י וגס שלא יאכל אכילה ג ס ה ־‬ ‫־מעכבים עלות בהר י‬ ‫וגם שלא ישא ממון ה ר ב ה כי כל אלה״‬ ‫כן ההולך אתר ממין שמצית אכילה י‬ ‫הן הנה מ ע כ ב י ת להדבק בוי‬ ‫יתברך‬ ‫עדו‬ ‫מהדם לה‬ ‫הרים‬ ‫יתברך ולעלות לארן החייס וסי׳ משא ממון שמלות אכילה ע ״ כ ׳‬ ‫ח ה ן לענ״ד רמז כי‬ ‫עונותי ע‪5‬רו ראשיי ה ט ע ם הוא כמשא כבד שהלכתי אתר ג דברים אלו י ולכן יכבדו ממני‬ ‫‪,‬‬ ‫מלעלות אל הר ה ׳ י‬ ‫‪ 3‬לאחורי‬ ‫ודוק י‬ ‫‪1‬‬ ‫הרי חשך יש שס בכי אדם בלי יצר ה ר ע ׳ וז״ה רבד ‪ .‬אלהים בין האור‬ ‫שהם הצדיקים בצד זה ־ ובין הרשעים שהם בצד זה ־ סודי רזי י‬ ‫סיכי׳ ה ג ם דכעבד במחובר אסור לגבוה י איפשר דהיינו דוקא א ם‬ ‫הר‬ ‫נתלש‬ ‫דכך היא הבעיא דדמי בר ח מ ח המשתתוה להר אבכיו מהו למזבח ־ חבל ה ר‬ ‫סיכי אןם א ס עבדו עליו ע״ז מותר לגבוה • לא כן תבור וכרמל שכתלשו ־ וזהו ההר ח מ ר‬ ‫אלהים לשבתו דייקא י ומיהו מהירושלמי דפריך על ב ״ ה מ ק לא מ ש מ ע כן י מדבר קדמות י‬ ‫ואני‬ ‫אומר דמהר המוריה לא קשה מדי‬ ‫י‬ ‫כיון שלא היה הר מקודם ולא עבדו עליו ע״ז *‬ ‫ואדרבא היה מ ק ו ם ע מ ו ק י כרכתי׳ על אחד ההרים אשר אימראליך שלא כתגדל ע ד‬ ‫שעת ה ע ק י ד ה י מלשון את ה ׳ ה א מ ר ת י כמ״ש חז״ל י וכן היא בילקוט שהיה המקום עמוק‬ ‫ומיראתו נעשה ה ר י ולכן נקרא ה ר המוריה לשון יראה י ולכן נעריו של אברהם לא ראו שיש‬ ‫ה ר * וכמו שיסד הפייט ויאמרו לא נתזה ר ק מהמור ־ ודוק י ומיום העקידה ע ד בכין‬ ‫ב ״ ה מ ק א ע ״ פ שהיה הר כבר כתקדש לגבוה ושוכ איכו נאסר י‬ ‫ערף הרן‬ ‫א‬ ‫נ ת ע ב ר ביהושע כהן גדול דכתיב ביה הלא זה אוד מוצל מאש י ונמרוד שרף‬ ‫הרן‬ ‫ל ה ק בכבשן האש י ו ע ת ה בא ביהושע כהן גדול והוא תיקונו י ורצה ה ק ״ ב ה‬ ‫להצילי על שמת ונשרף אז על קידוש השם לכן ע ת ה הצילו ב פ ע ם הזאת י ה ר מ ״ מ משם‬ ‫מהר״י ס ר ו ק •‬ ‫ב כתוב‬ ‫בזוהר פ׳ לך לך ־‬ ‫ויאמר ה׳ אל א ב ר ס מ ה כתיב לעילא וימת הרן על‬ ‫פני ת ר ת אביו י מאי איריא הכא י אלא ע ד ההוא יומא לא הוה בר נש‬ ‫דמית בתיי אבוי בר דא י עכ״ל י והוא ת מ ו ה שהרי הבל מ ת בתיי אביו י וכן למך אביו של נת‬ ‫מ ת בתיי מחושלת אביו כמוכת מן הכתובים י כי למך נולד למתושלת בהיותו בן ק פ ״ ז שנה‬ ‫וימי חייו חשע״ז שנה בין הכל ח ח ק ״ ס ד שנה וימי חיי מחושלת ת ת ק ״ ס ט ש נ ה * נמצא שנשאר‬ ‫חי אתר למך בנו ה ׳ שנים י וצ״ע י‬ ‫ובאמת שזה כ מ ה היה קשה בעיני דברי הזוהר האלו *‬ ‫ואחרי מופלג ראיתי להגאון מוה״רר חיד״א זלה״ה בחידושיו שכתב בגיליון הזוהר י וז״ל‬ ‫הקושיא מבוארת דהאיכא‬ ‫הבל ולמך וזה שטס עלה בדעתי שאחר חידוש העולם במבול‬ ‫ק א מ ר י ולא שוה לי י עוד יש לומר שעל פני ת ר ח דיקא שהמיהוהו בפניו לא כן הבל שהמיתוהו‬ ‫שלא‬ ‫*‬ ‫עח‬ ‫מקדה‬ ‫הרן‬ ‫‪,‬‬ ‫שלא בפני א ד ה ״ ר ׳ ולמך בהיות שמחושלח חי יותר מן הכל והוסיפו לו כילה ש נ י ם בחמשי־‬ ‫שנים שמת למך קודם''אביו לא תשיב כי שם נשבעו שניהם שנים ר ב ו ת * ומתושלח היה ל ו‬ ‫ת ו ס פ ח מכל חי * ו ע ת ה ראיתי שכתבו משם הרמ״ז ז״ל דמתולדות נח ק א מ ר והיינו ע ״ ד ת י ר ו ך‬ ‫ראשון׳‬ ‫ולמ״זהןבז״ת ראיתי תירוץ‪.‬ב ושס כתב דלמך לא היה לפני אביו י ואינו־מחוור דמי־‬ ‫‪,‬‬ ‫״ מ ר ודוק מאין עכ״ל י‬ ‫ולע״נד כל תירוצים אלי אינם מחוורים ומדוקדקים בדברי הזוהר־‬ ‫דמ׳יש עד ההוא יומא לא הוה בר נש ד מ ח בחיי אבוי בר דא י לח יח־שב לכי תירוצים אלו *‬ ‫י כ ע ח צ״ע׳ י‬ ‫ערך השכמה‬ ‫א י‬ ‫ל^לם‬ ‫ישכים א ד ם לבית ה כ נ ס ח כדי שיזכה וימנה מעשרה הראשונ ם שאפי׳‬ ‫מ א ה באים אתריו נותנים לנ שכר כנגד כלס י ס ׳ חסידים סי׳ י״ח •‬ ‫הבא‬ ‫ב‬ ‫להורגך השכם להורגו י כתב ה ר ב תיד״א זלה״ה בשם ליקוטי גורי האד״י ז״ל‪.‬‬ ‫כ״י י פירוש שאם בא היצ״הר להורגך ע״י פיתוי מעשים שאינם מהוגנים‬ ‫אין‪.‬לך יוחר כח שתהרגהו אלא ב ה ש כ מ ה ׳ וזהו השכם שצריך לעמוד בתצות לילה לעשות‬ ‫היתוד העליון של י ע ק ב ולאה ע״י התורה ־ וגס לבכות על ה ע ד ר היחוד של ז״א ורחל בזמן‬ ‫הגלות י ובזה ימות ה מ ק ט ר ג י אבל א ס השכב ע ד אור הבוקר הוא הורג אותך כי השינה אתד‬ ‫מששיס במיתה ע כ ״ ד‬ ‫ערך התבודדות‬ ‫א ההתבודדות‬ ‫היא מ ע ל ה גדולה ליתד מתשבתו אליו יתברך •ולתורתו ולעבודתו•‬ ‫ואמרו הראשונים בד קדש ילבש י מדבר קדמות ־‬ ‫ערך התרה‬ ‫נוסח‬ ‫בגזירת‬ ‫ה ח ר ה ה ח ר ם מ ה ר ב מד׳ תלפיות‬ ‫י‬ ‫עירין שריוהא' ובמאמר‪ ,‬קדישין מ ח י ל ה א ׳ מרשוח בי דינא ע י ל א ה ׳ ומרשות־‬ ‫‪3‬י דינא ת ת א ה י ומרשות התורה י ומרשות‪.‬כל החכמים י ומרשות כל ה ת נ א י ם‬ ‫והאמוראים י ומרשות רבנן דקיימי הכא נסבינן רשוחא ־ למישרי כל ח ר מ ה א י וכל כמהא•‬ ‫דאית בשל הדין פ ב ״ פ בההוא ח ר מ ה א ־ הוא ח ר מ ה א ליהוי׳ שרי ומחול מחול ושרי י ושרי־‬ ‫ומחול מחול ושרו שרי ומחול מחול ושרייויההפך ההוא ח ר מ ה א לברכהא כ מ ה דהפיך קב״ה־‬ ‫לוטי דבלעם לברכתא י כמה דכהי׳ ולא אבה ה׳ אלהיך‪ .‬לשמוע אל בלעם •ויהפוך ה ׳ אלהיך•‬ ‫* ‪.‬‬ ‫‪-v‬‬ ‫•&ןן•‬ ‫עדז‬ ‫מקדם ל‪\4‬‬ ‫ההרה‬ ‫לך א ה הקללה לברכה נ י אהבך ה ׳ אלהיך י ה פ נ ה מ ס פ ד י למחול לי פ ת ח ה שקי וחאזרני‬ ‫שמתה * אז תשמח בהולה במחול‬ ‫ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלס לששון וניחמחים‬ ‫י<שמתתים מ י מ נ ם ־ פ ד ה בשלום נפשי מקרוב לי כי ברבים היו עמדי‪-‬׳ ופדויי ה ׳ ישובון ובאו‬ ‫ליון בדנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמתה ישיגו ונסו יגון ואנחה י ויאמר ה ע ם אל שאול‬‫היונהן ימיה אשד עשה הישועה הגדולה הזאה‪ .‬בישראל חלילה חי ה׳ א ם יפול משערת ראשו‬ ‫ארצה כי ע ם אלהים עשה היום הזה ויפדו ה ע ם את יונתן ולא מ ה ־ בורא ניב שפחיס שלום‬ ‫שלום לרחוק ולקרוב א מ ד ה׳ ורפאתיו י וריח ל‪5‬שה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן‬ ‫*שי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך ה׳ אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד •‬ ‫ו א מ ר ח ם כה לתי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ־ ר ח מ נ א שרי ליה ־•‬ ‫רחמנא‬ ‫שביק ליה׳ רחמנא מחיל ליה־ )יאמר כן ג׳׳שלשה פ ע מ י ם ( ויפיק ח ר מ א מ מ א ת ן וארבעין‬ ‫ותמניא איברים דיליה י ולא לימכיי ביה ולא בזרעיתיה׳ כמהדכתיב ה׳ שמעתי שמעך יראחי‬‫ה ׳ פעלך בקרב שנים תייהו בקרב שנים תודיע ברוגז רתם תזכור י תזכיר רתם ברוגז י‬ ‫•רתם ברוגז תזכור ־ וכתיב ונסלח לכל ע ד ת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל ה ע ם בשגגה*‬ ‫וכתיב ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שתת מצאתי כופר י‬ ‫אות ואו‬ ‫^‪7^C*ZF‬‬ ‫‪,.‬־‪ •.‬ערך ואו‬ ‫‪:‬א‬ ‫ןא‪,‬י‬ ‫ברחשי חיבה'מולדה התיבה שני פ ע מ י ם וכמו שדרשו רז״ל על פסוק ויתן ילך‬ ‫יתן ויחזור ייתן מדבר קדמות משם הרב י וי העמודים •‬ ‫• ם‬ ‫*אי‬ ‫להןסיף או לחלק * כתב ה ר י ע ״ ב א בשם גדולים ־ דמחלוקת ר׳ יונתן ור׳ יאשיה‬ ‫היא‬ ‫בלאוין־‬ ‫אבל בעשין לכ״ע ל ה ו ס י ף ' והרב מ ה ר ״ ר איסרלן בפסקים‬ ‫ץכתבים בסי׳ ע ״ ג כתב ־ ‪ :‬נ י א ו ת ישע־ות לא אמרינ; יאי לתלק ־ ומהרש״רם בהשו׳ א ה ״ ע ס י‬ ‫‪,‬‬ ‫' מ ״ א כתב דמתלוקתם היא בדברי׳הכתוב הךיבלשון^צי־ארם הואי' להוסיף־ אכן האחרונים‬ ‫;‬ ‫׳••'לאקו עליו' ו ה ב ^ ר ר י ד ו ה ' ־ ' י כ ל חילוקים'אלו י ו ע י ל ד ל ^ י ף ׳ ד צ ׳ ש ה ' מדבר קדמית ־• ••••־‬ ‫ו ב א לציון‬ ‫עדן‬ ‫מפןדם‬ ‫ובא לציון‬ ‫ערף ובא לציון‬ ‫א הטעם‬ ‫שאין אומריס יבא לציון במיצאי בבת כי א ס ואהה קדיש ־ כלי בלא יאמרו‬ ‫הגייה שברתי ישראל בלילה ב ט א הגואל לכן פיהחין ואתה קדוש ־ מפרשים *‬ ‫ערך והיה‬ ‫אין‬ ‫א‬ ‫יהיה אלא מיד כן שנינו בספרי כ׳ כי תביא ־ מדבר קדמית ־‬ ‫ערך וידוי‬ ‫א יתודה‬ ‫ה א ד ס כסדר הררי׳ המסידר ביי״הכ ־ אף שיודע שלא ח ט ה בכלס‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫היא מתידה עליו יעל כל בני ביתי יעל כל מי שהוא משורשי נר׳׳ ן שלו *‬ ‫ועיר כי כל ישראל ערבים והיא נענש על מ ה שחעא חצירי ולכן הוידוי הוא בלשין רביס *‬ ‫מ ד ב ר קדמות משם האר״ י ז״ ל י‬ ‫ב‬ ‫ד?ן‬ ‫כ׳ ה ח ע א נמשל לחבל של שני חועין ־ והעין לחבל של ח׳ חיעין והפשע לחבל‬ ‫של עשרים חיעין * בסוד בישה ח ר פ ה כלימה י ולכן צריך לומר בלשון הוידוי‬ ‫מחבישש אני מחעא• ־ ינחפר מעיניה׳ ־ ומוכלם מפשעי י ודע כי ה כ פ ר ה לחעא ־ מחילה‬ ‫לעונות יסליחה לפשעים ־ יאם שגג ג׳ פ ע מ י ם בעבירה א ח ה נעשה עין ינדיכה מחילה *‬ ‫ואם עשאה עשרה פ ע מ י ם נעשה פשע ונריכה סליחה ־‬ ‫‪J‬‬ ‫יען‬ ‫חס״ל נהר ל״ת י‬ ‫קושיא ע ל ו מ ה ׳ איך הרשע שהלך כל ימיו אחרי שריריה לבו׳ ולבסוף נ ה ח ר נ ן‬ ‫וחזר בתשובה בוידוי פה ־ איך אתי ד ב י ר ומבעל מעשה י והתירוץ היא כ* כל‬ ‫שעה שהישיאליחיטא יעיבר את פ ה ה ׳ • ה ק ״ צ ה מ ה מ ל א כ ע ס וחמה ־ והשטן שמחי וכשישראל‬ ‫מ ה ח ר ט על מעשיו ואימר ח ט א ה ׳ י הפליט מ נ ט ע ר לרוב י והק׳׳בה שמח שמחה גדולה *‬ ‫והדאגה שמקבל השטן ב ה ר ע ה הוא כפלי כפלים מ ה ש מ ח ה ששמח בשעח ה ע ב י ד ה י והשמחה‬ ‫ששמח ה ק ״ ב ה בשעה ה ח ר ע ה היא כפלי כפלים מ ה כ ע ס שכעס בשעה ה ח ט א י וזה כאשר ח ה י ה‬ ‫ה ה ר ע ה בלב שלם ־‬ ‫ד עימד‬ ‫חס״ל נהר מ ׳ ־‬ ‫היידי׳ לצייר שחעא בהחלט ישלא לבקש שים מין ההנצלוח־ וזה הפרש בין‬ ‫שאול הע׳׳ה ובין דיד ה ע ״ ה י דשאול כשאמר ח ס א ה י לא החליט ר ק א מ ר כ•‬ ‫‪ :‬יראתי א ת ה ע ם ׳ אצל ד ו ד א מ ר ת ט א ת י ב ה ח ל ט ׳ והשיבי הנביא ג ס ה ׳ העביר ח ט א ח ך לא‬ ‫ת מ ו ת י וזהו כינת תכתוב מ כ ס ה פשעיו לא יצליח־ פי׳ איש ה מ כ ס ה פשעיו בדצרים א ח ר י ם‬ ‫עת‬ ‫מהדם ‪.‬לז‬ ‫ויהי נועם‬ ‫וניחן ט ע ם לחטאו לא יצליח ־ אבל מי שהוא מידה ועיזב כל ט ע ם וכל אמחלא י מ ח ה י הרב‬ ‫בינה לעתים דרוש מ״ז •‬ ‫א כשאומר‬ ‫ערך ויהי נועם‬ ‫ויהי נועם צריך לכוין בר״ת ישאונך פ ן ת ג ו ף באבן רגלך על שתל‬ ‫ופתן י שהוא ר ״ ת יפת בר עשו ־ ובכל פ ע ם שאומרו יכוין לבטל‬ ‫קליפה של השכחה י כן כ ח ב בשורשי השמוח שסידר הרמ״ז ז״ל ־ ובמקום אחר מצאתי בכ״י‬ ‫שהמכר• כן ניצול מכל משחיח ומזיק י‬ ‫דבש לפי י‬ ‫ערך ותקין‬ ‫א ותימין‬ ‫פירשו בירושלמי והביאו רבינו שמשון פ׳יו דדמאי‬ ‫י‬ ‫ותיקין אנשים כשרים‬ ‫מ ח מ ד י ם על עצמן עי״ש י מדבר קדמות י‬ ‫ערך ותרנות‬ ‫א ותרנות‬ ‫היא מ ד ה בינונית בין הכיליות והפיזור והיא מדת הנדיבות מ ס ט ר א‬ ‫דקדושה* מדבר קדמות * ולכן א מ ר ה תורה מ א ת כל איש אשרירבנו‬ ‫לבו * והם הביאו אליו עוד נדבה •‬ ‫כ יותר‬ ‫טוב להתתבר ע ם ע ם הארץ שהוא ותרן בממונו * ובמשאו ובמתנו מלהחבר‬ ‫ע ם תלמיד ח כ ם עצרן וקפדן י ס פ ר חסידים סי׳ שכ״ד י‬ ‫א זבובים‬ ‫אות זין‬ ‫ערך זבוב‬ ‫שנפלו למים ומתו א ם תשימם בשמש ותשליך עליהם א פ ר מקלה תוזריס‬ ‫ונ״ל‬ ‫כי דבר זה רומז‬ ‫י‬ ‫י י' ל‬ ‫י‬ ‫א "‬ ‫ל‬ ‫אל ה א ד ם אשר נכשל ברשת זבובי מות הוא היצ״הר ע ד שנפל למיס הזידוניס ומת כי רשעים‬ ‫בתייהם קרויים מ ת י ם י תקנתו היא שתשימהו בשמש י שיהיה מן הנעלבים וכו׳ שנמשלו לשמש‬ ‫ח י ו ת ם‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫פ י ו ת‬ ‫ותשליך‬ ‫עדן‬ ‫מסים‬ ‫זבוב‬ ‫יתשליך עליו א פ ר מקלה דהייני ביאחוז במדת ה ע נ ו ה ד נ ת י ב בה ואנכי ע פ ר ואפר ־ וע״י זה‬ ‫נעשה מ ר כ ב ה לשכינה כמ״ש חז״ל * ואז חוזר לחיותו א ע ״ פ ב כ ב ד מ ה י‬ ‫‪JH‬‬ ‫ב‬ ‫ולוק י‬ ‫כי יש קליפה ה נ ק ׳ זבוב והוא שד של דיחיס כלאיחא בכל המקובלים ־ וסימניך‬ ‫קח זבוב ושים איהי במקום הטחינה ריחיס ורכב ולה יזיק לו כלום ואדרבא‬ ‫מיסיף כה וגבורה י כי שר של ריחיס נקרא זבוב ואיני מזיקו ־ והוא שר ה מ מ ו נ ה למי שמבטל‬ ‫פריה ורביה * או גורס לבעל פריה ורציה סיפו מהגלגל בשר זה של ריחים ־ ולכן ע מ ל ק שחתך‬ ‫מילות וגרם ביטול פ ר י ה ו ר ב י ה ־ לרמה שמתגלגל בזבוצ כחוב ב ו י כ ח י ב ז א ח ז כ ר ו ן ב ס פ ר‬ ‫ושים באזני ר ״ ת ז ב ו ב י ר ״ ש מאיסטרפולי צם׳ דן י ד ן מ א מ ר י׳׳ג י‬ ‫ערך זדה‬ ‫א‬ ‫« ־ « הצביר ה י ן ״ ־ ה ב ״ ־ ר ״ ״ ‪ , .‬מ ה ־ ‪ -‬נ ‪ ,‬ל ־‬ ‫אי‪••:‬‬ ‫א מחשבה‬ ‫שבחי‬ ‫נ נ ז‬ ‫• מ ד ב ר ק ז מ י ח ־ישס ה ר ־ נ ת ־ י ת‬ ‫וסימן לרבר ט לכל ה ט ס בשגגה‬ ‫ערך דרוג‬ ‫ר ע ה ב ע ה הזיויג גורמת עשיקת הילדים ־ שגה׳ עליהם ד מ ע ת הטשוקים‬ ‫והין להם מ נ ח ם • ולכן הצדיקים ה ס ה ח ״ ח מזווגים מ ע ר ב שבה לעדב‬ ‫כ י צ ש צ ת אין שום נפש נעשקה בשביל מחשבה ר ע ה ־ ע מ ק המלך ‪.‬‬ ‫ב בהזדוג‬ ‫אדם ע ם אשתי א ם מ ה ד ה ד באשה ה ח ד ה הו צ צ ה אל נכר‬ ‫י‬ ‫וגם האשה‬ ‫א ם מ ה ר ה ר ת באחר או בגוי יש כה להחליף הנשמה ייצא מ ה ם א י ‪:‬‬ ‫כופר באלה׳ ישרילל ח ״ ו ׳ והגויה א ם מ ה ר ה ר ת בישראל בהזדוגה ע ם בעלה י הבן הנילד‬ ‫ ‪ . . .‬ו ר אהד שמהגדלים שם‬‫‪,‬‬ ‫‬‫טיפית קדישות שלא נעשה באיסור ־ כלס ה ם נגנזוה בהיכלא חד דמלכא ־ מ ד ב ר קדמית‬ ‫בשם מ ה ר ״ ם גאלאנטי בחשו׳ כ ״ י משם זיה׳׳ק כ״י והתם טליו ב כ ׳ ׳ י קדשו ממש ־ וזהי מ ה‬ ‫שרמז בלעם בנבואתו י מי מ נ ה ע פ ר י ע ק ב ו מ ס פ ר א ה רוצע ישראל * לומר שכל רביעיוהיהס‬ ‫ספירים ימונחיס בביה גנזיו י‬ ‫ד זיווג‬ ‫עליון א ם יהיו כל העולם רשעים ח׳׳ו איך יהיה זיווג למעלה כ׳ צריך מ ע ש ה‬ ‫התחתונים־ כ• כן יסד ה מ ל ך ־ לצן חניך שהוא מ ט ט ר ו ן ־ ואליהי שהיא‬ ‫עת‬ ‫מסרם לח‬ ‫זיווג‬ ‫סנדלפון לא מ ח ו והס חיים ־ והס מעלים מ״ ן והוצרך אחד לת״ת ואחד למלכות מדבר קדמות‬ ‫בשם ליקוטי האר״י ז׳׳ל י ודע כי כל מקום שנזכר זיווג למעלה כביכול הוא חיבור חסדים‬ ‫ע ם גבורות ל מ ח ק ם י ס ׳ הליקיטיס מהאר״י ז״ל על פ ס ו ק א מ ח מארץ חצמח ־‬ ‫והאשה שויס במעלה אי איפשר שיולידו י וזהו רמז א׳ איפשר‬ ‫‪n‬‬ ‫לשני מלכים בכתר אחד * ה ר מ ״ ע ז״ל ב א מ א מ ר א ם כל חי י‬ ‫ג״כ לענ״ד רמז מ ה שאמר‬ ‫שלכן אמרו חז״ל חות דרגא ינסב אתלזא‬ ‫ה ק י ב ה לאברהם כל אשר ח א מ ר אליך שרה שמע בקולה י כי ביצחק יקרה לך זרע * הכונה‬ ‫שחהיה טפל לשרה בנבואה י כמ״ש חז׳׳ל י ואז לא חהיו שויס ב מ ע ל ה * וע״י כן כי ביצחק‬ ‫יקרא לך זרע * שידעו שהוא זרע שלך ־ אבל א ם חהיו שוים ב מ ע ל ה יאמרו העולס שאינו‬ ‫כשחאיען‬ ‫ונ׳׳ל‬ ‫החך‬ ‫שלך י כי השוים ‪5‬מעלה אי איפשר שיולידו י‬ ‫*‬ ‫הנה‬ ‫לפעמים י א ר ע כי א ע ״ פ שיהיה באדם נפש א ח ה טהורה ועליונה יבוא איזה‬ ‫פ ע ם לידי כ ע ס ואז חצא מחנו ו ח כ נ ס במקומה נפש אחה גרועה ־‬ ‫או ג ״ כ‬ ‫יחלה האדם איזה חולה גדול ואז תתחלף נפשו בנפש אחרה * או יארע לו חולה ה ט פ ל והנכפה‬ ‫ותתתלף נפשו והלך באיש אחר והכנס בו נפש אחרת י וזהו סוד צדיק כל ימיו ולבסוף הרשיע‬ ‫או להפך ־ וכיון שהדבר כך איפשר ג״ כ שימשך מזה עוד דבר אחר ־ והוא כי א ס פ ד ע ח ה‬ ‫היחה מזומנה אל האיש הזה איזו אשה בה זוגו י כיון שנחחלפה נפשו וניתנה לאיש א ח ר‬ ‫אוחו איש א ח ר יקחנה ־‬ ‫‪t‬‬ ‫שער הגלגילים הקדמה ה׳ י‬ ‫מי שאינו מהקדש בשעה הזיווג בניו לא יש להם כי א ם נפש חיה כ ב ה מ ה * זוהר חדש *‬ ‫ורביגו האר״י ז״ל א מ ר כי רוב הדור בגלגיל שעבר היו בבהמות זולת השרידים‬ ‫אשד ה ׳ קורא י ופי׳ הרב אספקלריא המאירה שזהו שאמרו חז״ל בידוע שלא עמדו רגלי‬ ‫אבוהיו על הר ס י ט ־ דגלגול הראשון נקרא אב והיו בהמוח לכן לא עמדו על הר סיני כמש״ה‬ ‫אל ירעו אל מול ההר ההיא ־ מ ד ב ר קדמות‬ ‫י‬ ‫וג״ל‬ ‫שזהו רמז ה פ ס ו ק ואדם ביקר בל‬ ‫ילין נמשל כבהמות נ ד מ ו ׳ הכונה כי אדם שלא ילין ע ם אשתו ב י ק ר י דהיינו שלא בקדושה*‬ ‫איהו תשמיש נמשל כבהמות נדמו * כי כמו שהבהמות יולדות בהמוח כמוהם י כן ה ס יולדים‬ ‫בנים שאין להם כי א ס נפש תיה כ ב ה מ ה י ולכן ביערתי הקדש מן הבית‬ ‫ר״ח בהמה *‬ ‫לדמוז כי מ ח מ ת שביער הקדושה מביתו זו אשתו‪5‬שעת הזיווג י דין ג ר מ ה להוליד ב ה מ ה ודוק *‬ ‫ח ©עמים‬ ‫שנגזרה אשה לאדם וקודם שהגיע זמן נישואין לבן זוגה ביני ביט ה ק ״ ב ה‬ ‫גוחן אוחה לאיש אחר י‬ ‫וכשמגיע זמן הנישואין לבן זוגה מ ה בעלה‬ ‫ונישאה לזה י וזהו שאמרו וקשה לזווגן כקריעח ים סיף י ילקוט חדש י‬ ‫ערך זכות אבות‬ ‫א כתבו׳‬ ‫התום׳ שבת ד׳ נ״ה* דגם א ם זכות אבות ת מ ה ברית אבות ל א ח מ ו ה‬ ‫י‬ ‫ור׳׳י ס ב ר דאף זכות אבות לצדיקים לא ת מ ה ]ולן הוד ברטיא מהימנא ח״צ‬ ‫מהדם‬ ‫זכיות‬ ‫עדן‬ ‫ד ׳ ק ע ״ ד ע ״ א [ והרב יפ״ת סוף ‪5‬׳ ויקרא יש לי שיניה א ח ר ת דאע׳׳נ ח כ ו ת אבות ת מ ה‬ ‫מדבר קדמות‬ ‫היינו לעשות נ ס או הצלה בזכותם אבל להצלה פורתא לעולם לא ה מ ה ־‬ ‫ועיי׳ מ׳׳ש ה ר ב עצמי ב ס ׳ דבש לפי מ ע ר כ ת זין עי״ש •‬ ‫ערך זכיות‬ ‫א כתבו‬ ‫גורי האד׳׳י שכשיהיה ה א ד ם בצרה יזכיר זכיותיו וינצל‬ ‫י‬ ‫וכתב ה ר ב תיר״א‬ ‫ז׳׳ל שצריך לדבר בלשון ס ת י ם יה׳ בותן לבות וכליות יבין כונתו וירתס‬ ‫עליי ־ שאס יאמר בפי׳ שיש לי זכיית יקטרגי עליי יימצאו כ מ ה מימין בזכיותיו ותהי להפך‬ ‫יבזה שי׳ הרב הגדול כמו״הר יהירה חאביליו ז״ל מ ה שאמרו בתנא‬ ‫ל ע ו ר י מ ד ה הדין עליו ־‬ ‫דבי אליהו י קענהי מכל החסדים אין קנינה׳ אלא מ ע ע ואין מ ע ע אלא צדקה וכו׳ * הכינה‬ ‫שזכר ב ע ת נדהי זכיותיו ש נ ה מ ע ט ממינו בצדקה יגמיליה ח ס ד י ם ע ״ כ ־ והלבישו בלשון ס ת ו ם‬ ‫ד מ ש מ ע לכאידה שנתמעטו זכיותיו מכל ה ח ס ד י ם שעשה ה׳ ע מ י ־ דבש לפי י‬ ‫ובזה‬ ‫יובן לענ״ד מ ה שאמר דוד בידך עחותי הצילני מיד אויבי ומרודפי ־‬ ‫שלשון זה‬ ‫מישהמע להרי א נ פ י ׳ שהפשט היא בידך עהיהי שעבדו עלי בין לטובה בין לרעה‬ ‫לכן הצילני יכי׳ כי הכל בידך ־ וכמי שפירשו המפרשים ־ ולפי דרכני הזכיר זכייחיי יאמר בידך‬ ‫עהותי שאיני מ א ב ד אפי׳ ט ת אתד מ ה ם ימים ולילית י תצית לילה אקום להודות לך ־ וביום‬ ‫ידי עסוקות בדם שפיר ושליה לעהר אשה לבעלה וכתיב הנני ה׳ כ׳ אליך א ק י א כל היום י‬ ‫לכן הצילני י ‪ :‬י ׳ • ירוק •‬ ‫ערך זכירה‬ ‫א לזכירה‬ ‫תכוין בשים שלים באומרך ברוך א ת ה ה׳ כי שם זה נקיד בשורק כיה‬ ‫יו‬ ‫‪V» 1H‬‬ ‫הו י כנידע שהיא ניקיד הייית היסיד יתכיין כי שירק‬ ‫אותיות קשר כ׳ א ת ה תקשר כל העולמית ע ״ י היסוד י שיתקשרי דברי התירה יהחכמה בלבבך‪.‬‬ ‫ישלים ג ״ ‪ :‬היא היסיד שהיא זיווג החתן ע ם הכלה יהיא חיביר היאי ע ם ההא ומשם ה נ א‬ ‫ה ט י פ ה יהטיב והשלים בעילם ־ מדרש חלפייה י‬ ‫ב לזכירה‬ ‫יהי‬ ‫ולפתיתת הלב י במוצאי שבה בשעה ההבדלה קידם שהשהה היין ה ח מ ר‬ ‫פסוקים ב מ ה יזכה נ ע ר וכו׳ ע ד לא אשכח רבדיו* שלשה פ ע מ י ם ־‬ ‫ואח״כהאמר ־‬ ‫‪ -‬נ י ן מלפניך אליהו הנביא עשה למען שמו הגדול המרומז בתוך אותיותיו ‪I‬‬ ‫יהוה נביא‬ ‫אל‬ ‫[ שתפתת לב• בתורה ב מ ק ר א במשנא בתלמוד ב א ג ד ה ב ס י פ ר א‬ ‫ו ס י פ י י בפסיקתא ־ ובמכילית וברייתות ותוספתות ומדרשים ובכל ס פ ר י הפיסקים ושלא אשכח‬ ‫דבר מכל מ ה שאני שינה ולומד מ ע ת ה ו ע ד עילם י מדרש תלפיות משם ס כ ״ ׳ ־‬ ‫ג דברים‬ ‫‪/‬גרו‬ ‫‪ i‬דברים‬ ‫זכירה‬ ‫שהם פועלים מ ״ פ‬ ‫ה ט ב ע לזכירה אלו ה ם‬ ‫מהדם לט‬ ‫מרס ח ת להסיר‬ ‫השכחה ולהוסיף ד ע ת והשכל ולהסיר הליחה מהמוח ולחזק האלטומכא‬ ‫ילהונניל לכל האיברים החולים מסיבת הקור י‬ ‫סח צמוקים אדומים והסר הגרעינים וקח‬ ‫בוטנים י ואם לא חמצא בוטנים קח לוזיס מכל א ח ד ליטרא אחת וקח זעביל ופלפל ארוך מכל‬ ‫אחד חמשה דרהאמיש י ן ה ד ר ה ם הוא משקל שמיניח דורו | ולבונה זכה עשרים דרהאמיש •‬ ‫יתרוק הבשמים כל אחד לבדו י ואח״כ ה ח ק הצמוקים והבוטנים אי הלוזים וחדיק אוחס‬ ‫במכחשת של שיש ע ד שיעשו ממו ע י ס ה * מעורבים היטב א ח ״ כ ת ק ח הבשמים הנזכרים‬ ‫ו ת ע ר ב ם ע ם ה ע י ס ה הדק היטב ע ד שיתערבו ע ס ה ע י ס ה בטובי ואת״כ ה ע ש ה מ ה ם כמו‬ ‫הלוה דקיה ע ב י ה כעובי ס ל ע אחד ותשטח אותם בשמש • ־ ט ד שיתיבשו ויאכל מ ה ם באשמורת‬ ‫ה ‪ 3‬ו ק ־ הליבא דיקנא משלשה ררהחמיש ער תמשה י וכן ה ת נ ה ג לפחוח ער ארבעים יום י שם ־‬ ‫ל זביררן‬ ‫עמלק‬ ‫י‬ ‫כתב הריקח משם המדרש א מ ר ה ק ״ ב ה לישראל בני בזמן שאחס‬ ‫קירים פ י ש ה עמלק מ ע ל ה אני עליכם כאלו מחיהם את שמו י‬ ‫עכ״ל •‬ ‫ערך זכרו לברכה‬ ‫אדם‬ ‫א‬ ‫ש נ פ ט י לעילם כשמזכירים שמו אץ אומרים זכרו לברכה אלא א״כ יודעים‬ ‫בי ישכל מעשיי לשם שמיס־ ם׳ חסידים סי׳ ה ח ק ״ פ ח ועיי׳ סי׳ חשמ״ח י‬ ‫ערך זלזול‬ ‫‪1‬‬ ‫א המזלזי־‬ ‫ובזה‬ ‫חבירו והוא שוחק כנגדו ליקה כל מצוהיו וכשמת מראין לו כל מצות‬ ‫ה א ח ר מפני ששתק וז״ש ה פ ס ו ק מי ילד אח אלה ואני שכולה וגלמודה‬ ‫ינעם לענ״ד מ״ש חז״ל הנעלבים‬ ‫ואינם עילבים שומעים ח ר פ ח ם ואינם משיבים‬ ‫עליהם ה כ ה י ב א ו מ ר ואוהביו כצאח השמש בגבורחו־ דימה אוחס לשמש ששמעה‬ ‫ח ר פ ה ה מ ה ל מ ה ולקחה א אורה והיא נ ח מ ע ט ה ־ גס כאן לוקח אירו שהם המצות והוא‬ ‫ת‬ ‫מ ת מ ע י י י ידיי־ י‬ ‫ערך זמירות‬ ‫א‬ ‫י^ךל זמרה מועיל לזכירה י והעצבוח גורם שכחה • כ״כ בס׳ א ר ן החיים מזמור ל״ח‪.‬‬ ‫ב יזהר‬ ‫מי שיש לו קול נ ע י ם שלא יזמר ניגוני נכרים כי עבירה היא‬ ‫י‬ ‫ולכן נ ב ר א‬ ‫קולו נ ע י ם לשבח ביראו ילא ל ע ב י ר ה ׳ ואדם יפה ישמור עצמו מניאוף כי לא‬ ‫לכך נבל־א יפה ־‬ ‫ס ׳ חסידים סי׳ חשס״ח י‬ ‫ערך זנות‬ ‫עח‬ ‫מקדם‬ ‫זנות‬ ‫ערך זנות‬ ‫א‬ ‫שיסורין ממרקין עוטחיו בל אדם י ב ח ט א ז ט ה אין ממרקין באף בסיגל יסיי־י;‬ ‫אם‬ ‫קשים י מ ״ מ אינו טציל מדיג? בל גיהנם ־‬ ‫‪2‬‬ ‫•לקיט מבלי‬ ‫אמר ד׳ יהישע בן לוי משים בד ק פ ר א על הכל ה ק ״ ב ה מייחד חין מן ה ז ט ה •‬ ‫תנחומא י וכן אמרי בזוהר הקדיש ליח ק נ א ה קמי קב׳׳ה כקגאת ה מ ט מ א‬ ‫אוח בריח קדש * וכן נ א מ ד בפינחס ח ח ח אשר קנא לאלהיי־ והק׳׳בה א מ ר בקנאו א ח ק נ א ה ׳‬ ‫בחיכס י‬ ‫כי בעד אשה זינה ע ד ככר לחם י ה ס אותיויז‬ ‫ג‬ ‫על‬ ‫ה ז נ י ת‬ ‫'‬ ‫רמך שני ממינים להעניש‬ ‫כחל‬ ‫יש‬ ‫~ נוהר‬ ‫ממונה להכניעם • לכן כשישיב בחשובה ׳כיין ב י י ך‬ ‫א ח ה יהיה המחזיר שכינתי לנייך ס ״ ה ט ה ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ינהל־ ייצא מעדן־‬ ‫ה ד ב אספקלריא ה מ א י י ה‬ ‫משם הרב הקדיש מהד״ש מאיסערפולי זלה״ה ־‬ ‫מי‬ ‫ד‬ ‫שנכשל באשת איש אין לי תשיבה ־‬ ‫ואמי יאימר אי; פשע יכי׳ ־‬ ‫גם הבא על הפנייה עליי נ א מ ד ייזל אביו‬ ‫יהי׳ בכלל כל הנהגה מן העילם היה בלא ‪ 5‬ר כ ה‬ ‫כאלו גיזל להק״בה י ; נ ס ת ישראל ־ יה״ני בלא ב י כ ת נישיאין שהם שבע ברכות י‬ ‫חדש משים זיהר ייקרא ד׳ ע ״ ח‬ ‫י‬ ‫וס״כן‬ ‫ילקוט‬ ‫איך אמר שהבא על אשת איש אין לי תשובה־‬ ‫הא קי״ל אין לך דבר שעימר בפני התשובה י יאפ׳ כ פ י ב ע י ק י כל ימיי כתב ה ר מ ״ ב ס שיש‬ ‫לו תשובה ־ יאיפשר דאיירי שהיליד מ מ נ ה ממזר ־ שעל זה א מ י י נ ן בגמ׳ איזהי מעוית לא ׳יכל‬ ‫לתקין זה הבא על ה ע י ו ה יהיליד מ מ נ ה ממיר ־‬ ‫ך|א‬ ‫ר‪,‬‬ ‫שחטאי ישראל בשטים בזנית־ לפי שטבע המים ה ה ם מילידים זנית־‬ ‫ילק‬ ‫כששתי ישיאל מימיי ־ תטאי בזנית י ואיתי נחל שטים היה משקה א ת סדים‬ ‫ולכן היי שטופי זמה ־ יעתיר ה ק ״ ב ה‬ ‫ליפאתאתהנחל־‬ ‫׳לקיטעמים׳‬ ‫ונ״ל‬ ‫שלק‬ ‫נ ק י א שם המקים שטים ־ מלשין יאת כ׳ שטית ט י מ א ה ת ח ת אישך דאייי׳ ביניי־ •‬ ‫ך‬ ‫מי‬ ‫שהיא מייתר לעבירת הש״ית נ ק י א קדיש •‬ ‫בתסרין ואי ־‬ ‫כ׳ היאי היא מאיתיית השם הקדיש ילכן נ ח ס י ה כי אין קדושה‬ ‫במקים ט י מ א ה ׳ רביני בחיי פ׳ שמיני ־‬ ‫העלייה‬ ‫י‬ ‫יכזה‬ ‫ימי שהיא מייחד לזנית נקרא קדש‬ ‫יזהו‬ ‫שאמיי תי׳׳ל קרישים תהיי נ־יריס יון‬ ‫יביא על נכין נ י ‪ :‬ה ק ״ ב ה ליימיה מ ה א ת ה י י א ה • י מ י ה י י א ו מ ר מ ק ל‬ ‫שקד א ט ריאה כי מקל היא ס׳׳ת א ב ר ה ם ינתק ישראל• פי׳ כ* בני א ב י ה ם ינתק ייעקב •‬ ‫שקד אני ר י א ה ׳ שהם פריצים בעדייה דכתיב יטן נבהי בנית טי; יכי׳‪ .‬ילכן אני ריאה שניטלה‬ ‫מ ה ס אות ואי שהיו ע ם קדיש י‬ ‫ונשאר שקד שהם איהייה קדש י ״ א מ ר ה ׳ אלי ה ט ב ח‬ ‫לדאית כי שוקד אני וכי׳ י פי׳ אני אמרתי להם קדושים תהיי כ׳ קדיש אני י • ע כ ש י י ‪ :‬נ י ט ל ה‬ ‫מ ה ם אות ואו ונעשו קדשים י גם אני במקום כי קדיש אני י כ׳ שיקר אני על דברי לעשותו‬ ‫עדן‬ ‫זקנה‬ ‫פ)הדם מ‬ ‫ערך זקנה‬ ‫א צריך‬ ‫אדם בילדוחו להחפלל על זקנחו שתהא עינו רואה ופיו אוכל ואוזנו שומעה‬ ‫ורגלו מהלכה ־ שבזמן שאדם מזקין הכל מ ם ח ל ק ממנו ־‬ ‫ן^ן‬ ‫ב‬ ‫חנחומא •‬ ‫אשמאי יש מפרשים זקן גוי־ כן פי׳ ה ג א ו נ י ם ׳ והביאו ראיה מהירושלמי ר׳‬ ‫יוחנן היה קאי מקמי סבי דאשמאי י וכן פי׳ רבינו אליעזר ממיץ י ורש״י פי׳‬ ‫אשמאי ישראל רשע י ור״ת פי׳ אדם בור ע ם הארץ י מלשון והאדמה לא תשם כתרי ימו לא‬ ‫•חבור־‬ ‫ס׳ חרידיס ־‬ ‫ערך זריזות‬ ‫א‬ ‫מי‬ ‫שהוא זריז לקיים ה מ ט ח ־ כתבו הראשונים שהינו בסוג מי הקדמני ואשלם‬ ‫שע״י הזריזות נמצא שהוא מקדים ־ וזה רמזו רז״ל זריזין מקדימין למלות‬ ‫דבש לפי י‬ ‫ערך זרע‬ ‫א המשחית‬ ‫א אמרו‬ ‫זרעו לבטלה מוסר בניו ביד החיצונים ולא בא לחדר ששמו גוף ע ד‬ ‫ששב בחשובה ־ ילקוט חדש ־‬ ‫אות חית‬ ‫הסבר‬ ‫ערך חבוט‬ ‫חז״ל מ ה יעשה אדם וינצל מ ח ב ו ט הקבר יהיה אוהב צדקות י אוהם תוכתות‪.‬‬ ‫אוהב גמילות חסדים מכניס אורתיס לתוך ביתו ומתפלל תפלתו בכינה י‬ ‫אחר‬ ‫ב‬ ‫מיתת הארס באים המלאכים ומעמיקים ה ק ר ק ע חחתיו כמלא קומתו ‪:‬‬ ‫ומעמידין אוהו על רגליו ונוחניס בו נשמחו וחובטין אותו במקלות של‬ ‫ברזל י ס ׳ הכוטת י‬ ‫ז‬ ‫‪]3‬ל‬ ‫ה נ ק ב ר ב ע ר ב שבה משעה חמישיח ביום ואילך איט סובל חבוט ה ק ב ר י וזהו‬ ‫סוד יום הששי ה׳ יהירה ובס׳ טוב הארץ הביא דדוקא הדר בארץ ישראל ולא‬ ‫ה ד ר בחוצה לארץ־ מד׳ תלפיות י‬ ‫ע ר ך חוברי חבר‪:‬‬ ‫עדו‬ ‫מקדם‬ ‫חובר חבר‬ ‫ערך חובר חבר‬ ‫א חובר‬ ‫חברי‬ ‫כן פי׳‬ ‫ה ס העושים פעולות לעשות א ה ב ה בין איש לאשה ולחברם יחד‬ ‫י‬ ‫ח כ ם אחד מחכמי אומות ה ע ו ל ם ־ מ נ ח ה בלולה פ׳ שיבעיס‬ ‫ערך חוה‬ ‫א‬ ‫נ ת ע ב ר ה מ ס מ א ל ועיברה את קין ואח״כ ע י ב ד ה את הבל־ שנא׳ והאדם‬ ‫חוח‬ ‫י ד ע פי׳ ידע שכבר נ ת ע ב ר ה חוה י וראתה חוה את דמות קין שלא היה מן‬ ‫קניתי איש א ת ה׳ ־‬ ‫החחתוניס אלא מן העליונים ואמרה‬ ‫פרקי ר״א פ׳ כ״א ־ וכן הוא‬ ‫בזוהר בראשיח *‬ ‫כ מתחילה‬ ‫ברא הק׳׳בה לאדם וחוה ולא היתה‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫ר ר ן‬ ‫ר‬ ‫ז ו ה מ‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ר ע‬ ‫א וכמרים‬ ‫שלה־ והיתה רוח מ ז ק ת ׳ ולכך לקחה ה ק ״ ב ה מאדם ונתן אחרת‬ ‫ת ת ת י ה ־ וזהו ר ק ח א ת ת מצלעותיו היינו תוה ראשונה שלקתה מ מ נ ו ־ ויסגור בשר ה ת ח נ ה‬ ‫היינו חוה שנייה שהיתה בשר דאלו הראשונה לא ה י ה ה בשר ־ זוהר תדש ־‬ ‫‪3‬‬ ‫חא‬ ‫מ ק ר א ת חוה על שם א ם כל תי והיה ראוי לקרותה חיה ־ אלא רמז שעתידה‬ ‫ל ה ת פ ח ו ת לנחש דאיקרי תיןיה לשון ט פ ל על לשון ־‬ ‫נ‬ ‫ז ו ה ר ח ד ב ־ והרב א ד ר‬ ‫ו ע ם כ ת ב וז״ל כחב רבינו יחיאל משם אביו הרא״ש ז״ל למה ק ר א ה א ד ם לאשתו חוה ולא‬ ‫חיה ־ משום דחוה ונחש ידעו כל הלשונות ואדם לא ידע ־ וכשהיו הבהמות והחיות ציעקיס‬ ‫לאכול לא הבין אדם ־ ושאל ל‬ ‫ח ו ה‬ ‫ו ה ג‬ ‫ה‬ ‫י י לי‬ ‫ה כ‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ל ל !" י ז י י‬ ‫‪ 1‬ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ נ כ‬ ‫"ל י‬ ‫ו^ה‬ ‫ידוקדק מ״ש ויאמר הנחש אל האשה ־ ולמה לא א מ ר לאדם ־ אלא לפי שאדם לא היה יודע‬ ‫שיחח הנחש לכן היו דברי פיהויו אל האשה ־‬ ‫ערך חול‬ ‫א‬ ‫חול‬ ‫הוא עוף אשר הי שט״ו שנה ־ וכאשר יזקין מקושש עצים מעצי בשמים ועושה‬ ‫לו קן והופך פניו נגד השמש ומכה בכנפיו ע ד הבעירו אש בקן ההוא מחום‬ ‫השמש ואינו זז ע ד שנשרף־ ולסוף השעה ימים טלד מן ה א פ ר כתולעת ק ט נ ה וגדל בכה ט ב ע ו‬ ‫ע ד מקצה שלשים יום נעשה עוף כמו שהיה ־ ולא נמצא כי א ס אחד יחיד בעולם ־ צמח צדיק *‬ ‫וזהו ואומר ע ס קני אגוע ו כ י " ועיין בראשית רבה פ ׳ י ״ ט ־ דלסוף אלף שנה יוציזה אש‬ ‫מקינו ושורפתו י ונשאר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי ־ ובסנהדרין ד׳ ק ״ ח אמרו חז״ל‬ ‫דנת בירכו י מדבר קדמות ־ ובמד׳ פליאה שתוה האכילה מעץ ה ד ע ת לכל חי חוץ מ ע ו ף ששמו‬ ‫חיל לכן הוא חי לעילם י‬ ‫ערך חולאים‬ ‫עדן‬ ‫חולאים‬ ‫א שב?‪$‬ים‬ ‫מהדם מא‬ ‫ערך חולאים‬ ‫ושתים מיני חולאים ה ס המתרגשות ובאות לעולם ־ מר׳ תלפיות י וכתב‬ ‫שכן מצא בס׳ כ״י ־ וכן ראה בקמיע מומחה ־ ותציל אותו משבעים‬ ‫ושתים חולאים המתרגשות לבוא לעולם י והקשה הרב הנז׳ הא אמרינן במציעא פ׳ המקבל ־‬ ‫ובקמא כ׳ החובל ־ מחלה זו מ ר ה ולמה נקרא שמה מחלה י ששמונים ושלכה תולאים תלויים‬ ‫במרה וכו׳ י וחירץ שחולאים של מרה לבד ה ם פ ״ ג וחולאים ע״‪ 3‬ה ם לבד שאינם נמשכים‬ ‫מ ה מ ר ה וכו׳ עי״ש ־‬ ‫נ ר א ה שהם ע ״ ב מיני חולאים ומכללם חולי ה מ ר ה אלא שכל אחד מ ה ע ״ ב הוא מתחלק‬ ‫ולי‬ ‫לכמה מיני חולאים כמו שחולאי ה מ ר ה ה ם מהחלקים לפ״ג י וראיה לזה שהרי דרשו‬ ‫חז״ל למות תוצאות' שתשע מאוח ושלשה מינים יש במוח כמנין חוצאוח׳ שכל אדם בא לו‬ ‫המות כפי מהות חוליו * משמע שמיני חולאים הם רבים י ודוק י‬ ‫חולה אל יבעיח עצמו שיבריא ויתרפא וימנע עצמו מלצוות אלא‬ ‫בעוד שיכולת בידו יחן למי שירצה ויצוה וידבר מ ה שצריך לצוות‬ ‫‪ ,‬ש מ א ימות פ ת א ו ם ׳ ס ׳ חסידים ס י ' תשב *‬ ‫כל משכבו ה פ כ ת בחוליו י הענין הוא כי סור החולי הוא מצד היפוך רתמים לדין י‬ ‫ג‬ ‫והנה יוד הוא רתמים והוא עשר ונעשה ערש י ויוד נהפך ונעשה דוי ־ וזהו‬ ‫ה פ כ ת בתוליו י ם פ ר הכונות •‬ ‫כ כשהאדם‬ ‫ערך חור‬ ‫א‬ ‫חור בנה של מרים י הנשמות של שורשו נשארו בעמקי הקליפות ע ד ביאת המשיח •‬ ‫ונתור בן תרת נתגלגל בו וכו׳ י ערכי הכינויים להרמי׳ז ז״ל *‬ ‫א חזל\ה‬ ‫ערך חזקיה‬ ‫המלך לא השלים שנותיו י ו א ע ״ פ שהוסיפו לו ע״ו שנים משלו הוסיפו‬ ‫לו ועדין חסרו לו שנים אחרות י ושאר שנותיו השלימם רב ד י מ י מ נ ה ר ד ע א‬ ‫כי הוא היה גלגול חזקיהו המלך עצנןו בלחי שום עירוב ניציץ אחר ע מ ו אלא הוא לבדו י‬ ‫וזהו שאמר חזקיה ־ אני אמרחי בדמי ימי אלכה וכו׳ פוקרחי יחר שטחי י שער הגלגולים י‬ ‫ערך חידושים‬ ‫א‬ ‫מי שמחדש חידושים זרים הוא עביר רקיע שיא י עיי׳ של״ה ד׳ ק ס ״ ח י‬ ‫כ האחרונים‬ ‫יכולים לחדש מ ה שלא יכלו הראשונים לחד‪ 6‬כי עדין לא הגיע‬ ‫זמן החידוש ההוא ־ דבש לפי בשם הרב בנין יהישע ־‬ ‫ע ר ך חיים‬ ‫עדז‬ ‫ממדם‬ ‫חייים‬ ‫ערך חיים‬ ‫א ?!שרה‬ ‫דברים נקדחו חיים ־‬ ‫ת ו ר ה ־ ישראל־ צדיקים־‬ ‫הק״בה־‬ ‫ג ״ ע ־ נגץ‬ ‫תרד־ ישדאל ־ גמילות חסדים ־ ח נ ם ־ מים ־ חבית דר׳ נתן פ׳ ל״ב י‬ ‫חילול השם‬ ‫ערך חיצונים‬ ‫ופעונתי‬ ‫עיי״ לעיל אות דלת ע ר ך דתיות ־‬ ‫א חיצונים‬ ‫דרכם לידבק בצדיקים ו ב פ ר ט בשעת מיתה וכשרואים שאינם יכולים‬ ‫להדבק בקדושה ה ס מ ס ב ב י ם ה מ ע ה אולי יוכלו ליגע באיזה א‪5‬ר‬ ‫מאיבריו וזהו סוד ויאסיף רגליו אל ה מ ע ה י מד׳ תלפיות משם הזוהר ־‬ ‫ב האומר‬ ‫מזמור בקראי ענני חמשה פ ע מ י ם רצופות בכונת שם הויה במילוי אלפין‬ ‫כזה‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫הא בשעת ה מ י ת ה אשרי חלקו שלא יתקרב‬ ‫ואו‬ ‫אצלו כת תיצוני לצערו־ וכן טוב לאומרו ב ע ת צרה־ מד׳ תלפיות בשס ס פ ר כף ה ק ט ר ת י‬ ‫ערך חירם‬ ‫א בשביל‬ ‫חירם מלך צור נ ק נ ס ה מ י ת ה על א ד ה ״ ר ולזה אמרו ז״ל ששרים של מעלה‬ ‫ילקוט חדש ־‬ ‫הטילו חמץ באדם־ ר ״ ת תירם מלך צור־‬ ‫ערך חכם‬ ‫א ארבע‬ ‫מעלות יש לתכם יותר מן המחזיק‬ ‫מ פ י ו‬ ‫שי‬ ‫ה‬ ‫} ח ד ש‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ת ה‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫בידי א׳‬ ‫כ מ‬ ‫"‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪n 5‬‬ ‫ס‬ ‫ש פ ת ו ת י ו‬ ‫"‪P°‬‬ ‫ז י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫^'™‬ ‫נ׳‬ ‫כ י‬ ‫ד ‪ 5‬ש‬ ‫ב‬ ‫ק יי‬ ‫ב‬ ‫‪ 5‬ת י י ת י‬ ‫'‬ ‫פי‬ ‫נ ב‬ ‫יי‬ ‫מבס‬ ‫כי החכם שאומרים שמועה‬ ‫ב׳ שהק״בה כביכול מ ת פ ה על החידוש‬ ‫ן ו‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה ח י י ס י״כי‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ד׳‬ ‫ול^״נד יש לרמה‬ ‫תלמידי תכמים עין‬ ‫' '" י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ה א ר ב ע ה דברים ב פ ס י ק שמתה לאיש ב מ ע נ ה פיו וכי׳ שמחה ר״ת שפתוחיו דובבות בקבר ־‬ ‫מ ח פ ה על החידוש־ תכמים עצמן עין לא ד א ת ה ־‬ ‫השמים התדשיס י‬ ‫בא לרמוז שאע״פ‬ ‫שהמחזיק גדיל שכרי ־ מ ״ מ ישמח חכם ב א ר ב ע ה דברים אלי שהיא וידול בהם מהמחזיר בעבור‬ ‫מ ע נ ה פיו ושכר לימודו ודו״ק ־‬ ‫א״נ‬ ‫עדן‬ ‫א״ג‬ ‫מקדם מב‬ ‫חגמות‬ ‫שמחה לאיש ־ שם רמז למה שהק״בה מ ח פ ה על החידיש ־ כי אין שמחה גדולה מזו\‬ ‫ב מ ע נ ה פיו שם רמו לשפתותיו דובבות בקבר ־ ודבר בעתו שם רמז לשמים חדשים‬ ‫־שעושה בכל ע ת לימודו כי השמים נאמר בהם בדבר ה׳ שמיס נעשו י מ ה טיב שם רמז לח״ח‬ ‫עצמם עין לא ראתה אלהים זולתך ־ טל דרך מה רב טיבך אשר צפנת ליריאך ודוק י‬ ‫‪ 2‬הל!״בה‬ ‫גיזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה שנים יחיה יכמה ס פ ר י ם יעשה‬ ‫י‬ ‫יש שגהר עליו שיעשה ס פ ר אתר או ב׳ או ג׳ י וכן בתלמיד וכן לפתור‬ ‫קרייה ־ וכן בסודות אתרים י וכל מי שגילה לו ה ק ״ ב ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי‬ ‫הוא גוזל מי שגילה לו כי לא גילו לו אלא לכתיב דכתיב סוד ה׳ ליריאיו ובריתו להודיעם י‬ ‫יכתיב יפוצו מעינותיך חוצה ־ וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורס שנעלם ־ א ס‬ ‫טוב שגילה לו א ס ר ע שאינו כ ו ת ב ה ׳ ס פ ר חסידים סי׳ תק״ל •‬ ‫ערך חכמות‬ ‫א‬ ‫שבע‬ ‫‪,‬‬ ‫ה כ מ ו ת ה ם ־ אבל ס ע י פ י ה ם ר ב י ם אלא ששבע תכמות ה ס כמו עמודים‬ ‫ששאר חכמוח נשענים עליהם ונאחזים בהם י והרברבינו בחיי ז״ל בפירושו‬ ‫למסכת אבות במשנת קינין ופחחי נדה סידרם באופן זה וז״ל י‬ ‫החכמה הא‬ ‫‪,‬‬ ‫היא ת כ מ ת ההגיון‬ ‫י‬ ‫הוא ידיעת היקין הדבור בלשון באיזו ח כ מ ה‬ ‫שחהיה ־ וכן חילוק התיבות להפריש ביניהם כדי להוציא משם‬ ‫הענין * כמכין שכחוב ושום שכל ויביט ב מ ק ר א וזהו נקרא ח כ מ ח ההגיון להקדים המוקדם‬ ‫ולאחר המאוחר י וחכמה זו נצטרך אליה בחורחינו ובחפלחינו איך יחנהג ויכין שבחיו לפני‬ ‫המלך ה׳ צבאוח כדי שלא יכשל ולא יחליף מלה במלה ־‬ ‫החכמה הבי‬ ‫חכמה המספר‬ ‫י‬ ‫שממנה נ ק ה מ ו פ ה ליחיד השם* מ מ ה שידוע‬ ‫כי האחד אינו חחלח ה מ ס פ ר י‬ ‫והאחד הוא ס י ב ח מספר* וכמו‬ ‫שהאחד הוא סיבה מ ס פ ר ואינו מכלל מ ס פ ר וכל ה מ ס פ ר י ם נמשכים ממנו י כן האחד האמחי‬ ‫יח׳ ס י ב ח העולם ואינו מכלל העולם שהרי הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו י וכלי‬ ‫הנמצאים כלם מ ע ל ה ו מ ט ה נמשכים ממנו * וחכמה זי נצטרך אליה לכמה מצוה ההורה *‬ ‫כגון השיעורים במדידה המקואוח וענין ההחומין בשבח ויו״ט י וקבא מלוגנאה לפסחא י‬ ‫יה כה של ערוגה בעגין זריעה הכלאים ־‬ ‫הח^ה‬ ‫הג׳‬ ‫תכמת'המרות ינק׳ השבורה ־ והיא למדוד ק ר ק ע ו ה באידך וברוחב י‬ ‫וכן מצינו בהורה לא תעשו עול במשפט ואמרו ז״ל במרה זו חלוקת‬ ‫ק ר ק ע ־ מדד לאחד בימות הגשמים לא ימדיד לשני נימוח ה ח מ ה באיהו החבל עצמו ־ וכן‬ ‫הוא הדין למדידה גובה המגדל או עומק הבור שהכל נכלל בחכמת המד ת‬ ‫החכמה‬ ‫עדז‬ ‫החכמה הד׳‬ ‫ממדם‬ ‫חכמות‬ ‫ח כ מ ת התכונה * והוא י ד ע ת הגלגלים י ח ג ו ע ח ס ו ה ק פ ת ם םביכ‬ ‫לכדור הארץ י ומהלך השמש והירח י והיאך השמש מקין( את כל‬ ‫העולם ממזרח‪ .‬ל מ ע ר ב בתנועתו היומית י וענין אריכות הימים והלילות ומה ה ס י ב ה שיש י‬ ‫מקומות בקצת האיקלימין שבאותו ה ע ת שיהיה שם יום יהיה לילה במקום א ח ר • ומה ה ס י ב ה‬ ‫ב א ד ב ע רוחות העולם שהשלשה ה ס מיושבים שהם מזרת מ ע ר ב צפון ־ אבל דרום אינו מיושב‪.‬‬ ‫וכן הידיעה למה נברא השמש ביום רביעי ש מ ע ע ס זה באו ענייני השמש כלס מרובעים י‬ ‫ולכן תמצא שכל ההיקפים א ר ב ע ה ׳ היקף יום השמשי׳ והיקף החדש הירחי• והיקף שבעה‬ ‫ככבי לכת בשבעת ימי השבוע י והיקף השמש שבכל שנה ושנה שהוא תוזר חלילה בהיקפי י‬ ‫וכן התקופות שהם א ר ב ע תקופות השנה י ו א ר ב ע ה שבועות בתדש י ו א ר ב ע משמרות ביום י‬ ‫יכן השמש שנברא ביום רביעי והוא נחון בגלגל רביעי באמצע כל השבעה רכיעי לג׳ כ כ ג‬ ‫י ם‬ ‫של מעלה וג׳ ככבים של מ ע ה י זהו ה נ ק ח כ מ ח החכונה י ומחוך ח כ מ ה זו י ח פ ר ם ם רוממיח‬ ‫‪,‬‬ ‫השםיחברך זמעולתו י והמכיר קלח ב ח כ מ ה זו הוא המכיר מעשה י •‬ ‫ד ן‬ ‫ן כ‬ ‫ן א‬ ‫מ ר ן ז‬ ‫׳יל כל היילע‬ ‫לחשוב בחקופוח ומזלוח ואינו מחשב עליו הכחוב אומר ואח פועל ה ' לא הבימו ומעשה‬ ‫ידיי לא ראו ועל זה א מ ר ישעיה הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה *‬ ‫החכמה הה׳‬ ‫חכמח ה מ ב ע ׳‬ ‫היא יליעח א ר ב ע יסידות בסידורם ושינוים‬ ‫וחזרתם זה ל ז ה ׳ האש והרוח והמים ו ה ע פ ר ׳ וכל הצמחים וכל‬ ‫ב ע ל י‬ ‫ח י י ם‬ ‫ש ב י ס ן ך‬ ‫ה י ‪ 3‬י ע י‬ ‫ה ן א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ה ו א‬ ‫י ; נ ק‬ ‫‪,‬‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫• ועל זה אמר ישעיה‬ ‫הנביא הלא הבינותים מוסדוח ארץ י‬ ‫החכמה חף‬ ‫ת כ מ ת הניגון• הוא ידיעת הככביס הקבועים ברקיעים ־‬ ‫שמתוך‬ ‫ת נ ו ע ת ם נשמע קול ע ר ב ונעים מאד בקצת מקומות מן ההרים‬ ‫הגבוהים שבמקצת ה א ק ל י מ י ם •‬ ‫והבריות בקצת הדורות שומעים קולות נעימות*‬ ‫בתכלית‬ ‫העריבות שתתעדן ב ה ם נפש השומע כפי מ ה שאומרים קצת מן הפיליסופיס ־ ומה שאינם‬ ‫נשמעים בכל המקימות י זה הוא לרוב ריחוקן מן הישוב י או שיש בזה סיבות מונעות כענין‬ ‫רעשת הגלגלים ה מ ק י פ י ם כדור הארץ שאין קול הרעש שלהם נשמע מפני שיש בזה סיבות‬ ‫מונעות י ויש עוד בכלל זה לעשות כלים בחכמה ותחבולה כרי להשמיע ב מ ר ח ק מהלך שנים‬ ‫או ג׳ ימים כפי מ ה שאומרים קלת מחכמי ח כ מ ת הניגון ויהיה אותו הקול או הקולות סיבה‬ ‫להביא על האדם שינה‬ ‫או שחיק ושמחה גדולה׳ או צער ואבל כבד מאוד הכל כפי תנועות‬ ‫הקולות עלייתן וריצתן גובהן ושפליתן בהשויה א ח ת ׳ וחכמה י זו נ ק ר א ת ח כ מ ת הניגון והיא‬ ‫הנקראת ח כ מ ת המוסיקא י וזהו שכתוב ותענוגות בני האדם שדה ושדות י ואמרו ז״ל מאי‬ ‫שדה ושדות שדה ושדתין י ופי׳ בו הגאינים ז״ל שהיא כלי לנגן בו חכמת המוסיקא שהיה נמצא‬ ‫בזמן שב״המק ק י י ם ׳ ונקרא כן על שם תוקף הקיצית מלשין כקול שדי שהוא הקול התקין*״‬ ‫ה ח כ מ ה הז׳‬ ‫עדו‬ ‫החכמה הך‬ ‫חכ^ת‬ ‫ח כ מ ח האלהוח‬ ‫י‬ ‫ממדם מג‬ ‫וכבר ידוע כי שש החכמות כלם ה ם סולם לעלות‬ ‫לחכמת האלהות י‬ ‫שהיא השביעית שכלם מחאימוח כאחד נכללוח‬ ‫בתורה י ואין עיקר כל המלות שבתורה והתכלית שלהם אלא להניע אל ה ח כ מ ה הזאח‬ ‫השביעית האחרונה * כי שאר החכמות אין ה ח כ ם השלם משתמש ב ה ם כי א ם לרקחות‬ ‫ולמבתות ולאופוח * והיא מצוח עשה ש‪5‬חורה דכהיב וידעה היום והשיבוח חל לבבך כי ה׳‬ ‫הוא האלהיס בשמים מ מ ע ל ועל ה א ר ן מ ח ח ח אין עוד * וכן הנביא איור אל יתהלל ח כ ם‬ ‫בתכמתו * כלומר בחכמות הששה שהן חכמוח שלו ואינן בעיקר האלהוה ־ כי א ם בזאה יחהלל‬ ‫‪ .‬המתהלל השכל וידוע אוחי היא הידיעה בעיקר חכמת האלהות * שהיא השביעית שכל הששה‬ ‫סולם לעלות אליה י ע כ ״ ל ־‬ ‫הרי‬ ‫אלו שבע חכמוח ־ ה ם יסוד כל החכמוח י ושאר חכמות כלולים בהם י כי ח כ מ ה‬ ‫ההגיו‬ ‫מ ע ש ה ה כ ח ב והמליצה׳‬ ‫ה‬ ‫ב כ‬ ‫ם‬ ‫לל‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ר !*חכמת‬ ‫הצירוף׳ וחכמה‬ ‫ידיעת שורשי השמות והיא קבלה מעשיה י וחכמה ס פ ר יצירה ־ וחכמה השרעוע י וחכמה‬ ‫הפרצוף ושיחת עופוח ושיחת אילנות וכיוצא‬ ‫ו ח כ מ ה הרפואה י‬ ‫ה ס בכלל ח כ מ ת האלהית ־‬ ‫וחכמה אלקימיא ה ם בכלל ח כ מ ח ה ט ב ע ־‬ ‫וחכמת הניחוח‬ ‫וחכמת גורל החול וחכמת‬ ‫הזייארגי הנפלאה והנשגבה אשר גורל החול ע ק ב לסולייחה ה ם בכלל ח כ מ ה החכונה י שצריך‬ ‫שתהיה לו ידיעה מוקדמח משבעה כבבי לכח עלייחם וירידחם והוראהם לטוב ולרע ואז יכנס‬ ‫ל ח כ מ ה זו י‬ ‫באופן שעיקר הכל ה ם שבעה וכל החכמות כלילים בהם י ועליהם אמר שלמה‬ ‫חכמוח ב נ ח ה‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע מ‬ ‫יי‬ ‫י ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫וכבר‬ ‫העיד הרב הגאון חיד״א זלה״ה בסו‬ ‫מ ד ב ר קדמוח מ ע ר כ ה חיח אוח ח״י וז״ל י וידעחי נ א מ נ ה בבירור גמור י‬ ‫שרבינו מ ה ר ״ ח '‬ ‫ז״ל* היה בקי בחכמות ה נ ז ' ג ו ר ל החול ״ אלקימייא י זאיירגי׳ במעלוח א ח ז ׳ עכ״ל י‬ ‫ובס‬ ‫‪,‬‬ ‫דבש לפי כחב ־ כי ה ר מ ״ ב ס ז״ל היה בקי בכל שבע חכמות והיה ראש לחכמים‬ ‫בכל ח כ מ ה כנידע מפי סופרים ומפי ס פ ר י ם י והוא ז״ל שהיה בקי ב ה ס ובשמותיהם‬ ‫דבר בקדשו שכל החכמוח ה ם לרקחוח ולטבחות ולאופוח לחכמה החורה י על דדך שאמרו‬ ‫ז״ל במדרש דשלמה המלך ע ״ ה שידע בכל החעגוגים יכיל לומר הכל הבל י עכ״ל י‬ ‫ןאני‬ ‫בעוניי הרחבחי הדבור‬ ‫בספרי הקט! באל שבע‬ ‫אשר כריחי לי על שבע‬ ‫חכמות כיד אלוה הטובה עלי י לך נה ר א ה והמצא מרגוע ו ד ע ח לנפשך ינעם י‬ ‫חכמת מעשה הכתב והמליצה׳‬ ‫היא ח כ מ ה שכל החכמוח צריכים‬ ‫לה אף ח כ מ ת התורה ־ והרב בעל מ נ ח ח קנאוח ואבק ס ו פ ר י ם דבר בקדשו על‬ ‫ה ח כ מ ה הואת וז״ל לשון הזהב‬ ‫י‬ ‫החכמה‬ ‫נ מ כ ר י ם באיטליז ונשקלוש בליטרא י‬ ‫המשרתת כל החכמות והידיעוח ע ד שיהיי‬ ‫היא ח כ מ ה מעשה ה כ ח ב ־ הוא אשר בכחו ימחץ ר ה ב‬ ‫וכל‬ ‫עא‬ ‫מקד&‬ ‫חכמות‬ ‫\‬ ‫וכל רוכבי הרכש ע ם כל שלעי הגבירים יפנו אליו עורף ולח פנים הפכו ביום ק ר ב • ובעיזי‬ ‫יכחיש המוחש ויהפיך מזרח עולם ל מ ע ר ב ־‬ ‫יחן לו מכהו לחי ישבע ב ח ר פ ה ו ל ח ט יערב י‬ ‫עליו יאמרו המושלים נאמנים פצעי אוהב ויפים כחומץ לשרב * ומחנאיה שלא יהיה ג ח פ ס‬ ‫בקולמוסו אצל יודעיו י יאל יבעח בשגגוחיו על ריעיו ומיודעיו י כי רבים ישמרו נפילתו י‬ ‫לא משנאתם אותו רק מקנאתו ־‬ ‫ושתהיה כתיבתו יפה ומאושרח ־ ע ד שחהיה‬ ‫בנימוסה ובעיטורי סופרים מ ע ו ט ר ת י ומתנאיה‬ ‫מוכתרת‬ ‫ח כ מ ת המליצה בכל שעריה ונתיבותיה‬ ‫ה ר ב י ם ־ שיהיה בקי ב ה ם ומלח מכלם כאשר ימלאו ה ע ב י ם • ולהזהר שלא תהיה מליצתו‬ ‫ע מ ו ס ת ה ח ל א ה קלה מסובים ־ ישחהא עריבה וצחה כוללח הרצון חוצבה להבים •‬ ‫אטשה׳‬ ‫הטהור ־‬ ‫ונרגשת‬ ‫בדקדוק‬ ‫ומכתה‬ ‫ההרגשה־ ישסיעה מ ש ד ח ה בשני שדראוח ושני גבים י עכ״ל‬ ‫וכן ציוה הרב האזובי לבנו ידידו בקערתו של כסף צרוף ־ וז״ל ־ והזהר במכתבך‬ ‫בני כי ־ נעים מ כ ת ב מ פ א ר שיר ושירה ־ ויש ארס אשר שלח כתבו ־ וערוה בכתב גילה‬ ‫וערה ־‬ ‫לשירי נוזלי שיר נצבו נד ־ ב ע ת אומר‬ ‫והרב מ ה ר ״ י אלתריזי במליצתו א מ ר ־‬ ‫לצולתס תרבי ־ ואם אקדח יקוד השיר במזרח ־ ילהט שוכני מ ע ר ב להבי ־ ואכניע מתי שכל‬ ‫ו א ק ר ע ־ סגור לבס ואוכלם שם כלביא ־ עכ״ל ־‬ ‫התרמה‬ ‫‪,‬‬ ‫חכמת האמת‬ ‫קצרה למתחילים בחכמת ה א מ ת למען ד ע ה שורש הדברים ־‬ ‫והיא לקוחה‬ ‫מדברי מ ה ר ״ ס קירדוירוזלה״ה בס׳ אור נ ע ר ב ־ ומדברי מהר״י גיקאטיליא‬ ‫ב ס פ ר שעדי אורה ומפי ס ו פ ר י ם ומפי ס פ ר י ם ־‬ ‫רא?ט‪1‬נה‬ ‫צריך שתדע שהבורא יה׳ הוא אור א׳ ן סיף ואין לו שט * והוא מצוי והוא‬ ‫ס י ב ת כל הסיבות ועילת כל העילות ־ והוא הפועל ובורא הכל ומקיים‬ ‫המציאותי ובהחבטל הפעולה לא יתבטל הפועל־ ע ם היותו בלחי צריך לאחד מ ה ם ־ כמו‬ ‫שהאחד הוא ס י ב ה ה מ ס פ ר והוא אינו מ ס פ ר ובהתבטל ה מ ס פ ר לא יתבטל ה א ח ד י והוא ע ו מ ד‬ ‫בעצמו ואיני צריך למקום כי הוא מ ק ו מ ו של טולם ־‬ ‫ךף;ן‬ ‫כי קורס האצילוה היה האויר הקדמון הבהיר יחי קדמון יחיד פשוט אין סוף‬ ‫י‬ ‫וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל ברואים למען היכר גדולתו וחכמתו הנפלאה ־ כי בלא ע ם‬ ‫לא נודעה מ ע ל ה המלך־ האציל נקירה מן האויר והיא‬ ‫אלהים יהי איר ויהי אור־ והנקודה הנאצלה נ‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬ ‫במילואה ־ וכל א ח ת מג׳ אותיות אלי‬ ‫ש‬ ‫ה י א‬ ‫יוד ונשאר אור י וזהו סוד ויאמר‬ ‫יוד היא נחלקה לשלשה חלקים כזה‬ ‫ל י\ ד היא נחלקה ג״כ לג׳ חלקים כזה‬ ‫יוד‬ ‫דלת הרי ת ש ע ה ־ והמקום הסיבלן הרי ע ש ר ה ׳ ויוד עצמה מ ס פ ר ה ע ש ר ה ׳ שם‬ ‫רמז לעשר ספירות הקדושות‬ ‫כחב הגת נ ח י ם‬ ‫י‬ ‫ודע כי מצירוף היוד יורה‬ ‫עד‪1‬‬ ‫&סדס מד‬ ‫ח כ מ ת ה^מת‬ ‫כי אין סיף ברוך הוא המאציל הנקודה שהכל כלול בה הוא קדמון י כילד כ ב ד כחוב ב ם '‬ ‫יצירה שתיבה בת שתי אותיות אינה בונה כי א ם שני בתים כזה י אב בא ־ ותיבה בת שלש‬ ‫בונה ששה בתים י ותיבה בת א ר ב ע בונה כ״ד בתים י ובת תמשה בונה ק״ך • ובת שש בונה‬ ‫ת ש ״ ך ‪ :‬ובת שבע בונה ה ׳ אלפים וששים בתים י וצא וחשוב בת שמנה ותשעה ועשרה ע ד‬ ‫שאין ה פ ה יכול לדבר תולדותם לבית אבותם י וקת כלל זה בידך למען ת ד ע כ מ ה בונה כל‬ ‫ת י ב ה בנקל י תדענו מן התיבה ה פ ח ו ת ה מ מ נ ה אות אחת ־ על ידי ה כ א ה י כיצד ידענו שתיבה‬ ‫ב ת שתים בונה שני בתים י ואתה רוצה לדעת כ מ ה בונה בת שלש י הכה שלשה ע ה שנים ה ם‬ ‫ששה י וכן כ מ ה צירפנו מ ב ת שלש ששה ־ ואתה רוצה לדעת כמה בונה בת א ר ב ע ־ הכה ששה‬ ‫ב א ר ב ע כזה ־ א ר ב ע ה פ ע מ י ם ששה הם כ״ד ־ וכן חמשה פ ע ח י ם כ״ר ה ם ק״ך ־ וכן ששה‬ ‫פ ע מ י ס ק ״ ך ה ם חש״ך ־ ודן עז״הד ״‬ ‫יוד‬ ‫ובןךן‬ ‫היא בת שלש אותיות בונה ששה בתים כזה‬ ‫יעלה מצירוף! היוד מ ס פ ר קדם ־ כיצד‬ ‫ידו‬ ‫יוד‬ ‫ודי‬ ‫ויד‬ ‫דרי‬ ‫דיו‬ ‫ו מ ס פ ר כלם ק ״ ך ע ם ת״י אותיות וששה ת י ב ו ת ׳ יעלה סך הכל קר״ם וכל זה להורות על‬ ‫מאצילה שהוא קדמון ״‬ ‫וצריך‬ ‫א ת ה לדעת כי היוד היא כלולה באות אלף! שהוא ה נ ק ר א פלא העליון שהוא אור‬ ‫כתר שממנו נאצלו כל הסיפורות כזה‬ ‫צח ומצוחצח׳ והוא‬ ‫א ־ ומן אחת‬ ‫ילאו שנים י ומן שנים ילאו שלשה י ומן שלשה ילאו א ר ב ע ה י כיצד מן אתת שהיא כ ת ר ־ יצאו‬ ‫שנים שהם ח כ מ ה ובינה ־ ומן שנים שהם ח״וב ילאו ג׳ שהם חג״ח ־ ומן שלשה שהם ח ג ״ ה‬ ‫ילאו א ר ב ע ה שהם נ ה ״ י ם ־ וזהו סוד מ״ש בס׳ הבהיר • וז״ל מ‬ ‫ה ו‬ ‫אבגד‬ ‫אמ״ל מחד בפקין‬ ‫ת ר ץ מ ת ר ץ נפקין תלת מתלת נפקין א ר ב ע ואינון סגולתה סגול לירי שבה י כזה י‬ ‫נמלא שכל ה ס פ י ר ה‬ ‫כ א צ ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫כ‪1‬תר ‪.‬‬ ‫י‬ ‫יהץא פ ל א ה ע ל י י ן‬ ‫״‬ ‫^י‬ ‫ועוד צריו לדמה שהאין ס*‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א ל‬ ‫המליא‬ ‫והאציל‬ ‫םפירות‬ ‫ב‬ ‫׳׳‬ ‫<‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫חכמה‬ ‫‪,‬ח‪-:‬‬‫חסר‬ ‫שבהם פעולותיו והם עשרה מאמרות‬ ‫ו ה ס לא ככלים אל הפעולות‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫תפארת‬ ‫ךן»ך‬ ‫ב^בך־ן‬ ‫מ מ נ ו בעולם השפל י ובאמח מציאותו‬ ‫_‬ ‫^‬ ‫יטך ד‬ ‫ועצמותו מ ה פ ש ט ב ה ס ׳ והנה ספירוח‬ ‫ל" י‬ ‫אלו ה ס עשר‬ ‫י‬ ‫עליהם אין להוסיף!‬ ‫בינה‬ ‫גבורה‬ ‫סגילתא‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫סגול‬ ‫ל י י י‬ ‫י‬ ‫שבח‬ ‫מלכוד}‬ ‫ו מ ה ם אין לגרוע שכך גזרה חכמחו יה׳ ־ והוא יודע שחכליח המכוון באלילוהם חייצ ה מ ס פ ר‬ ‫השלם הזה י ולא יחיחס זה אל הספירות בלבד י אלא גם כל הדברים הנמשכים מ ה ם כלס‬ ‫כלולים מעשר ואין להוסיף! או לגרוע ח״ו ״‬ ‫עוד‬ ‫לריך א ח ה לדעה שעשר ספירוח אלו יש להם שמוח שאינם‬ ‫‪v‬‬ ‫נ מ ח ק י ם י והם‬ ‫אהיה‬ ‫פגפןדם‬ ‫חכמת האצות‬ ‫עלן‬ ‫יהוה בניקוד אלהים ‪5‬בינה • אל בחסד*‬ ‫יה ב ח כ מ ה‬ ‫אהיה בכתר‬ ‫אלהיט ב ג ב ו ר ה ׳ יהוה ב ת פ א ר ת • יהוה צבאותמצח• א ל ה י ם‬ ‫צבאות ‪5‬היל־ שדי או אל חי ביסודי אדני במלכות והשמות עצמם‬ ‫י‬ ‫&‬ ‫י‬ ‫ה ס הספירות ולא שהם מיוחסות לספירות ח״ ו י והספירות והשמות ה ם שמות האין סוף ב ״ ה‬ ‫כפי פעולותיו ״‬ ‫צריך ל ד ע ח שעם היוח שהשמוח שאינם נמחקים ה ם עשר כנ׳יל * מ ״ מ יש שם אחל‬ ‫‪!7‬וד‬ ‫הכילל א ת כלס והיא שם‬ ‫יהוה‬ ‫ב״ה‬ ‫י‬ ‫כי קוצו של יוד הוא כ ת ר הרומז לשם‬ ‫אהיה ־ והיוד עצמה היא ת כ מ ה הרומזת לשם יה ־ ואות ה ׳ היא הבינה‬ ‫הרומזת לשם יהוה‬ ‫בניקוד אלהיס י ואות ו שם רמז לשש קצוות שהם ח ג ת נהי הרומזים לשם אל אלהים יהוה‬ ‫צבאיח שדי אל חי ואות ה אחרונה היא מלכות אימא ת ת א ה י כי כמו שאות ה ׳ ראשונה‬ ‫‪,‬‬ ‫היא הבינה אימא עילאה י כן ה׳ אחרונה היא המלכות אימא ת ת א ה הרומזת לשם אדני ״‬ ‫נמצא‬ ‫כי‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫יהוה‬ ‫ב״ה הוא ה ע מ ו ד שכל ה ס פ י ר ו ח עליונוח וחחתונות נאחזים‬ ‫בו ובו ה ס נבפע־ם מ מ ע ל ה ל מ ע ה י והוא ה כ ס העומד כדמיון גוף האילן וכל שאר שמות‬ ‫הקדש ה ס כדמיון ענפי האילן והוא המיחד כל הספירות ובו נאתזיס ונסמכים כל הנבראים‬ ‫עליונים ותחתונים וכל סדרי העולם ויסידיתין ובניניו ואליו ה ס צופים ובו ה ם תלויים * ו ל ק‬ ‫נקרא בדברי חז״ל מקום כי הוא מקומו של עולם והוא נר האמצעי שהכל פונים אליו י‬ ‫עליונים להשפיע ותחתינים לקבל ממנו ־ ולכן הוא ע י ק ר האלהות ואליו כל תפלותינו י הוא‬ ‫אלהיט ואנחנו עבדי‪.‬־ וצאן מרעיתו * ואל יעלה בדעתך ששאר השמות אינם בכלל האלהות י ד ו‬ ‫אלא הכל אחד * הוא מיוחד באהיה שהוא כ ה ר י ע ד אדני שהיא מלכוח י כי כלם כלולים בו‬ ‫ומתאתדיס באין סיף צ״ה וכלא הוא תד ליח פירודא ח׳׳ו בדיך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי‬ ‫ולכן‬ ‫ם‬ ‫הויה‬ ‫ב ״ ה שהיא‬ ‫בתפלותינז וברכוהינו י אנו מזכרים &‬ ‫עלמין ״‬ ‫גיף האילן הקדוש והוא קו האמצעי שהוא סוד הואו י ועל ‪ IT‬אנו מ ע ו ר ר י ם מ ה שצריך לאותה‬ ‫תפלה או לאותה ברכה ־ בגין א ם אנו צריכים לחסד מ ת ע ו ר ר שס אל הכלול ג ו שהוא מ ד ת‬ ‫התסד לפעול פעולותיו י וכן ע ז ״ ה ד בשאר שמות י וזהו סוד יהי תסדך ה׳ עלינו כאשר יתלגו‬ ‫לך י וכן עוררה א ת גבורתך ולכה לישועתה לנו י וכן אשר ת נ ה הודך ודומיהם ״‬ ‫כי אין סוף ב ״ ה הוא נ ע ל ם בכתר עליון שהוא סוד שם אהיה והוא ג״כ מורה ע ל‬ ‫הקדמות י כי מילוי אהיא כזה אלף הי יוד הי המילוי לבד עולה ק ״ מ י ו א ר ב ע אותיות אהיה‬ ‫הרי קדם להורות כי הוא קדמון לכל קדומים * וכתר הוא רמוז בשם אהיה י כי אהיה ב א ת‬ ‫והס עולים‬ ‫עולה כ מ ס פ ר כתר ־ והאיתיות שאחר שם הויה ה ם‬ ‫א‬ ‫י לרמוז שהכל אחדות אחת פשוטה מאין סוף ב ״ ה ע ד המלכות‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה׳ אחד ־ לרמוז למה‬ ‫ה׳ אלהיט‬ ‫ולכן א ט מיחדיס אוחו בעיקר אמונחינו ואומרים י‬ ‫ב״ה שהוא אלהיט ואנחנו עבדיו ועמו * ה ׳ אחד * אחדות פשוטה‬ ‫שאמרט‬ ‫ומיוחדת * וליח פירודא ח'׳ו י‬ ‫וד‪7‬ן‬ ‫ב ש‬ ‫ה י‬ ‫מ ם פ‬ ‫תצמץ‬ ‫יהוה אחד‬ ‫יהוה‬ ‫‪3‬וץו‬ ‫כ י‬ ‫ובוא‬ ‫(‬ ‫חכמת‬ ‫ובוא‬ ‫‪ crtDb‬מה‬ ‫האמת‬ ‫וראה מ״ש ב ס ׳ שערי אורה וז״ל התבונן ודפ כי השם הגדול והנכבד והנורא‬ ‫‪ %‬ש ה‬ ‫יא‬ ‫יהוה‬ ‫ב ״ ה הוא השם הכולל כל השמות כלם בכל שמות הקדש הנזכרים‬ ‫בתורה ולכן יש לך להתבונן כ מ ה א ת ה צריך ליזהר ב ע ת שאתה מזכירו * שתדע שאתה נושא‬ ‫וכשתדע זה תבין סוד לא‬ ‫ע ל פיך כל שמותיו הקדושים ומולם ומלואו עליונים ותחתונים *‬ ‫תשא א ת שם ה אלהיך לשוא י כי איך בריה שפלה ונקלה תהיה נושאת ע ל לשונה השם‬ ‫‪,‬‬ ‫הגדול יתברך שכל צבאות מ ע ל ה ו מ ע ה נשואים בו י וכ״ש לעשותו גרזן ח״ו לחתוך בו * אבל‬ ‫כשאתה מזכיר השם ראוי לך לשבת ולרומם כאומרו כי שם ה ׳ אקרא הבו גודל לאלהינו י‬ ‫שתדע לך כי בשמה שאתה מזכיר א ת שם יהוה ב ״ ה ומניע אותיותיו ב ת נ ו ע ת הלשון אזי הוא‬ ‫מרעיש את העולמות למעלה י וכל צבאות מלאכי מ ע ל ה שואלים אלו לאלו ואומרים למה‬ ‫ה ע ו ל ם מרעיש * ואומרים לפי שפלוני הרשע הזכיר א ת השם המפורש והניע אותו בשפתיו‬ ‫וכפי ה ת נ ו ע ה שהניע אותו כך מ ת נ ו ע ע י ם כל השמות והכינויים התלויים בו י ולכן נתרעשו‬ ‫שמיס ו א ר ן * ואז אומרים מי הוא זה הרשע שהזכיר השם הגדול לריק והרעיש העולם י‬ ‫הלא זה הרשע שע‪£‬ה מבירה פלונית ביום פ ׳ י וחטא כו״כ ‪3‬זמן פ ׳ ואז היא סיבה להזכיר‬ ‫כל עונותיו י וז״ם כי לא ינקה ה ׳ א ת אשר ישא את שמו לשוא י עכי׳ל י‬ ‫יי‬ ‫‪ 1‬דןע‬ ‫ת ד ע כי כל השמוח ה ם נחלקים לשלשה ראשים והם‬ ‫דין וסימנם הלד והם סוד אל אלהים יהוה־‬ ‫והכינויים * אלא ששם הויה ב״ה הוא ‪3‬וךז‬ ‫ח‪0‬ד רהמים‬ ‫ובהם נאחזים כל ה ע נ פ י ם‬ ‫האילן והשורש לכלם * כיצד‬ ‫י‬ ‫שם אל‬ ‫שהוא‬ ‫ח ס ד כינוייו ה ם י‬ ‫גדול רחום חנון חסין ארך אפים ר ב חסר קרוב חסיד סולח‬ ‫כינוייו ה ם י‬ ‫י‬ ‫ש‪ °‬יהוה‬ ‫נורא נושא עון עובר ע ל ‪5‬שע א מ ת מרום ר ם נוצר חסר שוכן ער קרוש‬ ‫י‬ ‫שהוא רחמים‬ ‫שם אלהיט‬ ‫שהוא דין כינוייו ה ס •‬ ‫אדיר שופט דיין תזק כציר כת איש מ ל ת מ ה גבור פוקד ע ץ משלם גמול ־‬ ‫ודןן כי השם הגדול והקדוש יהוה‬ ‫ב ״ ה הוא מנהיג את כל העולמות כלם בכחו הגדול‬ ‫וכל שמותיו הקדושים מחאחדים בו י וכל שאר הכינויים אשר בתורה כגץ רתום וחנון‬ ‫ודומיהם ה ם כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש ב ה ם י ואותם המלבושים אינם תלק מעצמות‬ ‫המלך ממש ־ אבל ה ס כדמיון כלים ומלבושים שהמלך לובש ומזדיין ב ה ם כפי ה ע ת והצורך •‬ ‫פ ע ם לובש בגרי פ א ר ומלכות בהיותו שקט ושאנן וכל מדינותיו בשלום ובהשקט אין שופ״ר‬ ‫ואז המלך שמת ע ם ע ב ד ו ולובש בגדים ותכשיטין נאים והדורים * ק המלך ה ׳ צ‪5‬אות ב ע ת‬ ‫אשר הוא רוצה לרחם על עולמו ולחון עליהם אז הוא מתלבש בלבוש התסד והממלה ואז‬ ‫השם‬ ‫ה ג ח ל יהוה‬ ‫מוציא דגל ה ח ס ד והרחמים ותקוק באותו הדגל שם‬ ‫אל‬ ‫שכינוייו‬ ‫‪bo‬‬ ‫עדז‬ ‫מהדם‬ ‫ח כ מ ת האנ*ת‬ ‫ה ס רחום וחנון ודומיהם י ואז מתגברים הרחמים להעיב ולרחם על בריותיו * וז״ס ה ה ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ולפעמים המלך יב לו צער‪ .‬ומלחמות‬ ‫אל רחום וחנון וכו׳ ־ כי אל רחום ה ׳ אלהיך וכו׳ ־‬ ‫מ כ מ ה צרים וצוררים׳ אז המלך לובש בגדי נקם חרבות זכרי‪ :‬נים מגינים וקשתות וכל עבדיי‬ ‫בחפזון עד יעבור זעם או עד שנקם ישיב לצריו ־‬ ‫כן כשרוצה הש״ית לעשות דין בעילם אי‬ ‫לנקוס נקם אז הוא מוציא דגל מ ד ח הגבורה וחקוק עליו שס‬ ‫אלהיס‬ ‫־ וז״ס ה׳ כגבול‬ ‫יצא כאיש מלחמזח יעיר ק נ א ה ־ ואז הוא ליבש הכינויים השייכים ל מ ד ת ה ג ב ו ר ה ־ כגזן גביר‬ ‫איש מלחמה פוקד עין משלם גמול־ וז״ס ה ׳ מלך גאות לבש לבש ה ׳ עוד ה ת א ז ר ־‬ ‫וז״ש‬ ‫הפסוק יקום אלהים יפוצו אויציו וכו׳ ו א ע ״ פ שגא קומה ה׳ ויפוצו אויביך זכו׳ י שם רמז‬ ‫‪,‬‬ ‫למה שאמרצז שהכל נאחז בשס הויה ב ״ ה ; יזהו ק ו מ ה ה׳ והוציא דגל ה נ ק מ ה שהוא שס‬ ‫אצהים ולבש בגדי נ ק ם תלבושת ־ שעל ידם ויפוצו אויביך וזהו שאמר הכתוב פ ת ח ה ׳ א ת‬ ‫אוצרו ויוציא את כלי זעמו י‬ ‫ולפעמים המלך רוצה לדון עמי ועבדיו משפע ממוזג בדין ורחמים אז לובש בגדים ממוצעים‬ ‫י מ י צ י‬ ‫^‬ ‫י ג‬ ‫ש ה כ‬ ‫^‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫'‬ ‫י י‬ ‫ב י וח‬ ‫יוייו‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י ו‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫יהוה‬ ‫ב״ה ואינו לובש לא בגדי ר ח מ י ם גמורים‬ ‫ולא בגדי דין גמור ־ ואז הוא מחלבש בכינויים של שם הייה והם נושא עון ועובר ע ל פשע‬ ‫מרום וקדוש ־ ואז היא רחום בדין ומגביר ה ר ח מ י ם על הדין ־ והסוד ה ר ך א פ י ם ורב ח ס ד‬ ‫מ ע ה כלפי חסד ־ ואס פשעיו של הנידון ה ם מרובים וראיי לגמור דינו ועונשו הוא דן אוחו‬ ‫בדין גמור וזהו ואמה לצריך דין א מ ה ־ אבל לבינוני ארך אפים ו מ ע ה כלפי ח ס ד ולכן כפי‬ ‫כגון כי ה ׳‬ ‫הדין שדן א ח בריוחיו א ס כלפי ח ס ד או דין גמור הוא נ ק ר א על פי הפעולה־‬ ‫שופטנו ה׳ במשפט יבוא וכי׳ ־ או בקום למשפט אלהיס ־ שופטני אלהים וריבה ריבי ודומיהם‪.‬‬ ‫שאם המשפט יוצא לדין נקרא בשם אלהיס ואס ה מ ש פ ט יוצא לרחמים נ ק ר א בשם הויה ב ״ ה י‬ ‫ולענ״ד‬ ‫ילאה וירצה‬ ‫י‬ ‫שזהו סוד מ״ש חז״ל מ ע ב י ר ראשון ראשין ־ ורב ח ס ד מ ט ה‬ ‫כלפי חסד ־ כי ידוע כי סוד החשובה היא מרח הבינה ד ב ה חירו דכולא לדכאה‬ ‫לחייבייא ־ וידוע כי בינה קדישא דינין מחערין מינה ־ וכפי מ ד ח הדין הין ראוי לקבל חשובה‬ ‫החוטא אשר ה ח ע י ב עלילה י אלא שמרוב רחמיו מ ט ה כלפי ח ס ד וימינו‬ ‫שביס׳ וענין הימין הוא כי שס הייה ב ״ ה בניקוד צירי סגול כזה‬ ‫היא עולה רכ״ו כ מ ס פ ר ימין במילוי כזה‬ ‫יוד‬ ‫מם‬ ‫י‪1‬ד‬ ‫י‬ ‫פשוטה‬ ‫לקבל‬ ‫ה ן ךן‬ ‫‪v v v v‬‬ ‫^‪ 7‬עולה ר כ ״ ו ׳ וזהו סוד ימינו פשוטה לקבל שביס כי‬ ‫ניקוד צירי‬ ‫הוא בבינה שהוא יסיד החשובה י וניקוד סגול הוא ב ח ס ד י וכשהוא מ ט ה כלפי ח ס ד לעשות‬ ‫ע ם צירי סגול אז הוא עולה רכ״ז כ מ ס פ ר ימין במילוי י ולכן אמרו ה מ ק ו ב ל י ם כי כל בעל‬ ‫תשובה בברכת השיבנו בזוכרו א ח השם יכוין ‪5‬שס הויה בניקוד צירי סגול כדי לעורר א ח‬ ‫חכמת‬ ‫מהדם ‪lb‬‬ ‫האמת‬ ‫התסד ־ וכבר אמרנו שמדת הדין שהיא מרת מגבורה היא ה מ ע כ ב ת מלקבל חשובת השבים‬ ‫לולא רחמיו ש מ ע ה כלפי ה ס ד ־ ומדת הגבירה עולה רי״ו בהיא כמניןשלכה כ ע מ י ס ח ס ד י‬ ‫וכשרוצה השם לקבל תשובת השבים מ ע ב י ר מ מ ר ת הגבורה ראשון ראשון שהוא שני פ ע מ י ם‬ ‫מ ס פ ר ח ס ד * ונשאר ח ס ד פשוט ־ וזהו מ ט ה כלפי ח ס ד ב ה ע ב ר ת ראשון ראשון מהגבירה ודוק •‬ ‫וד?‪$‬‬ ‫כי לעתיד בשוב ה׳ את שיבת ציון עחיד להפשיט כל המלבושים והכינויים שהוא‬ ‫מתלבש ו מ ת כ ס ה ב ה ם כל ע ת לפי עניינו ־‬ ‫ואז נאמר ולא יכנף עוד מוריך והיו‬ ‫עיניך רואות א ת מוריך • וכתיב ביום ה ה ו א יהיה ה ׳ אחד ושמו אחד י ונאמר כי אז אהפיך‬ ‫אל ה ע מ י ם שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה׳ ולעובדו שכם אחד * ואז יהיו הצדיקים יושבים‬ ‫ו‬ ‫ע ט ר ו ת י ה ס בראשיהם י ונהנים מזיו השכינה כמלך בהיותו בתוך ביתו שמפשיט כל מלבושיו‬ ‫ורואים אותו בני ביתו עין בעין ־‬ ‫ךף?ן‬ ‫כ* כל שמות הקדש והכינויים והמרות אשר תמצאם נקראים מדת החסד או מ ד ת‬ ‫הדין או מרח ה ר ח מ י ם אין לך אחת מכל המרות ושמות הקדש והכינויים שיהיה‬ ‫ח ס ד גמור או דין גמור או רחמים גמורים שלא יהיה בהם ת ע ר ו ב ת י ולכן ב ע ת שרוצה שם‬ ‫הייה ב״ה לעשות חסד אז מ ת ע ו ר ר החסד המעורב בכל הספירות והכינויים לעשוח ח ס ד י‬ ‫ןכן ב ע ת שרוצה לעשות מ ש פ ט כתוב ־ מ ת ע ו ר ר הדין שבכל הספירות והכינויים לדון דין קשה י‬ ‫ובזה תבין כי כל הספירות והשמות והמדיה קשורים זה בזה ומקבלים זה מזה וכלם נעשים‬ ‫אגודה אחה וכונה א ח ה בלי שום פירוד חלילה ־ ואז ח ד ע סוד יחוד בורא הכל יתעלה שמו •‬ ‫וכל זה מן שם אר‪1‬יה‬ ‫שהוא בכתר ולמטה‬ ‫י‬ ‫אבל ממנו ולמעלה הכל רחמים וחסר‬ ‫גמור ופשוט שאין בו ה ע ר ו ב ה דין כ ל ל וז״ס וברחמים גדולים אקבצך י כי כל ר ח מ י ם וחסד‬ ‫‪,‬‬ ‫הכלולים בקו האמצעי וסמוכים לו אינם רחמים גדולים שהרי יש בהם ת ע ר ו ב ח דין ־ אבל‬ ‫כשמחעורר שם אהיה וממנו ולמעלה * אין קיום ו ה ע מ ד ה למרה הדין לפי שהוא ח ס ד גדול‬ ‫מ ק ר ב גוי ומדת הדין מ ע כ ב ת •‬ ‫ורחמים גמורים * ולכן ביציאת מצרים שהיו ישראל גוי‬ ‫כתיב כה ת א מ ר אל בית ישראל אהיה שלחני אליכם ־ והבן‬ ‫מ ה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו *‬ ‫וכן ב ק ר י ע ה ים סוף כתי‪5‬‬ ‫וכתבו המקובלים ־ כי יסעו מאותה הבחינה‬ ‫‪.‬שהיו צועקים לז״א * וישגיח עליהם מ ח י ק שהוא רחמים‬ ‫גמורים *‬ ‫וידוע כי א מ ת תליא‬ ‫בעתיקא • וזהו מ ה תצעק אלי ר ״ ת א מ ת ־‬ ‫ודןן‬ ‫כי שם‬ ‫יהוה‬ ‫‪5‬״ה עיקרו שלבה אותיות‬ ‫כזה וכללותס א ר ב ע ה ׳ וכן הוא‬ ‫חילוק‬ ‫עת‬ ‫חילוק‬ ‫שהם‬ ‫שהוא‬ ‫כנגד‬ ‫מפןדם‬ ‫חכמת האמת‬ ‫היסודות‬ ‫אמות‬ ‫שלש‬ ‫אמש‬ ‫מ י ם אויר אש י וכללותם‬ ‫יסוד ה ע פ ר ׳‬ ‫האש‬ ‫והטעם‬ ‫והרוח‬ ‫יוה‬ ‫ארבעה‬ ‫כי‬ ‫מכריננ‬ ‫השד רחמים דין‬ ‫מיס‬ ‫המיס‬ ‫ה‬ ‫כמפורש ב ס ׳ יצירה ־ והארץ‬ ‫בית קיבול‬ ‫לשלשתן והיא מ א נ א דכולהו׳‬ ‫וכמו כן שלשה אוחיוח השם ש‬ ‫יהוה אלהים‬ ‫רוח‬ ‫בגתים‬ ‫אש‬ ‫עסי‬ ‫שהם ח ס ד ר ח מ י ם דין ־‬ ‫ה ם‬ ‫מ י ם רוח אש‬ ‫יוה‬ ‫י‬ ‫ה ם כנגד‬ ‫ושם אדני‬ ‫אל‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‪,‬‬ ‫שהיא‬ ‫אחרונה והיא ארץ העליונה ה־א בית קיבול לשלשתן * וכפי ה ח ג ב ר ו ח א ח ד מ ג ׳ שמות אלו‬ ‫לפעול ב ע ו ל ם ‪ -‬כך גומרת ה מ ד ה ה ר ב י ע י ת ה נ ק ר א ח אדני י‬ ‫ו^תב‬ ‫ה ר א ״ ב ד ב ם ׳ יצירה* ד ע כי‬ ‫יוה‬ ‫יהו‬ ‫הוי‬ ‫היו‬ ‫ע י ק ר שמו‬ ‫ויה‬ ‫יהן וסידרם כך הוא‬ ‫יתברך הוא‬ ‫והי וזהו סוד שמו ־ וחשבון עשרה יש לו‬ ‫יסוד וסוד על דרך עשר ספירות י וא״כ זה החשבון יש לי עיקר גדול ע ״ פ ה ה ת ב ו נ נ ו ת‬ ‫ולכן אמרו ז״ל לא ירדה שכינה ל מ ט ה מעשרה וביאר ה ר מ ״ ג ן‬ ‫ז‬ ‫" ל אבגדהוזחטי‬ ‫עולים בחשבון שכינה י כיצד י׳ פ ע מ י ם י׳ ה ם ק ׳ י ט ׳ פ ע מ י ם ט ׳ ה ם פ ״ א י ח ״ פ ת׳ ס ״ ד *‬ ‫ז״פז' מ״ט י‬ ‫ו״פ ו׳ל״ו׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ״ פ ה׳ כ ״ ה ׳‬ ‫ב ״ פ ב׳ ד׳* א '‬ ‫ד ״ פ ד׳ י ״ ו ׳ ג״פ ג ט ׳ ׳‬ ‫פ ע ם אתת א ׳ • ס ך הכל גי׳ שכינה •‬ ‫ואות ה‬ ‫על‬ ‫ע ל ס ו ד התשבון הוא שומר עצמו ב מ ר ו נ ע ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י ל‬ ‫ס ו ד‬ ‫החכמה ה‬ ‫זאת‬ ‫עצמו יתברך בשלשה הויוח היה והוה ויהיה‬ ‫מורה‬ ‫כמו שיתבאר לקמן •‬ ‫ואות ו על סוד החשבון הוא ג״כ שומר עצמו במרובעו ־ ועל סוד זאח ה ח כ מ ה ־ ו מורה‬ ‫על סוד שתים עשרה פשוטות *‬ ‫וכתב‬ ‫וסוד יהו יעלה בסוד הצירים אהיה‬ ‫י‬ ‫ע״כ‬ ‫י‬ ‫ה ר מ ״ ב בפי׳ ל ס ׳ יצירה משנה א ׳ וז״ל * והרב ר ׳ אלעזר הקליר ביאר בס׳ ה נ ק ׳‬ ‫כבודה * ס פ ר ס פ ר וסיפור י ה ם ג׳ הויות וז״ל כשברא‬ ‫ה‪5‬ורא עולמו בראו ב ג ׳ ס פ ר י ם‬ ‫ו ה ם ס פ ר ו ס פ ר וסיפור והם רומזים לג׳ הויותיו י‬ ‫וכתוב במעשה בראשית אלה תולדות‬ ‫השמים והארץ ב ה ב ר א ם * ואמרו ז׳ל בהא ב ר א ם ־‬ ‫ה גברא העולס ־ ובזאת‬ ‫פי׳ באות‬ ‫האות יש ג ׳ הויות * וזהו סוד התורה באומרה בראשית ברא אלהיס את השמים ואת הארץ‬ ‫ואמ״כ א מ ר ביום עשות ה ׳ אלהים ארץ ושמים י והמשורר עליו השלום א מ ר בדבר ה ׳ שמים‬ ‫נ ע ש ו‬ ‫ו ב ר י ח‬ ‫‪ 5‬י י‬ ‫החשגוןיעלהך׳‬ ‫האיי ג א ו ן ז ״ ל •‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ו ז‬ ‫^‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ואותיות שעולים ששה ה ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה י‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫'‬ ‫הייות כי‬ ‫הא‬ ‫במילוי‬ ‫י‬ ‫צירוף פ ל ס‬ ‫אבנ והס תתילת העולם כאשר פי׳ רבינו‬ ‫ואבג מתתלף באת בשי לאותיות‬ ‫ת^ר וצירוף פ ל ס החש‪5‬ון מתשר‬ ‫יעלה ת ת ״ ק וכשתתלק ת ת ק לשלשה תלקים יהיה כל תלק ותלק ‪ %‬גי׳ מצפץ ומצפץ בחילוף‬ ‫א ת גש יהוה‬ ‫הרי ג׳ פ ע מ י ם מצפץ שהם שלשה הויות * והם אות‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫ן ק‬ ‫ך ך• ןךןך‬ ‫|י‬ ‫וייייו•‬ ‫עדי‬ ‫ו ה ה וכלס רמוזים באות חא ט ״ כ‬ ‫צריך שתדע שהכתר הוא עלול ונאצל מהאין סוף ־‬ ‫מקדם מז‬ ‫חכמת האמת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ולא שהכתר הוא האין סוף כאשר‬ ‫תשבו רבים י אלא שהכתר הוא מסובב ראשי! מ ה א ״ ס י ומהכהר נמשך השתלשלות‬ ‫מ‬ ‫הנאצלים י נמצא שהכתר הוא ממנין הספירות י‬ ‫וזה בערך הנאצלים עצמם י‬ ‫אמנם‬ ‫בצחינה כללות כל הנאצלים מעשר אין הכתר מתגלה בהם לרוב רוממותו ודקותו י אלא ה ס‬ ‫נכללות מ ה ר ע ת במקום הכתר י ודע שאין ה ד ע ת הנז׳ ס פ י ר ה בפני עצמה ח״ו י שהרי ידענו‬ ‫שהם עשר ולא אחד עשר * אלא היא בחינת שש קצוות המתמצאים למעלה בספירות הראשונות‬ ‫והוא סור ואו ה נ ס ת ר ת בכתר וחכמה ובינה י‬ ‫שהאין סוף מלך מלכי המלכים ב ״ ה י לא יצדק לומר בו לא יתצרך ולא ישתבח ולא‬ ‫ודע‬ ‫י ת פ א ר וכיוצא י מפני שאינו מתברך ומשתבח ו מ ת פ א ר מזולתו י אלא הוא המ‪5‬רך‬ ‫והמשבח ו ה מ פ א ר והמחיה מתחילת נקודת אצילותיו ע ד סוף כל הנאצלים וקודם בריאת‬ ‫העילס לא היצרך אל אצילות י ר ק היה נעלס בפשיטוחו הקדוש והטהור ולא יצדק בו שום‬ ‫ואות ונקודה וציור * כי אפילו הכתר שהוא תחילת האצילות נשלל מ מ נ ו האות והציור כ׳׳ש‬ ‫וק״ו המאציל ב״ה ־ ולכן אין אנו יכולים לתאר בו לא דין ולא רתמים לא כ ע ס ולא רוגז‬ ‫לא שינוי ולא גבול ולא שוס מרה מהמרות לא אז קורם האצילות ולא ע ת ה אחר האצילות *‬ ‫מ ה שראוי לידע הוא כי בתתילת הכל האציל ה א ״ ס ב ״ ה האלילות הרק והם עשר‬ ‫ספירות צוריות מחשביות שהם מעצמותו מחיחדות בו והוא והס הכל אתדות‬ ‫שלימה י והם נקראים עשר צחצחוה * והם נעלמים ה ע ל ם נמרץ והם נשמות ומתלבשים‬ ‫בעשר ספירות הנקובות בשמות ־ והם ככלים אל העצמיות הנזכרים ־ ובהם הרין והרחמים‬ ‫ושאר הפעילות אשר לא ניחסם אל האין סוף ־ ולא בהס ממש אלא ע״י התלבשם בבריאה‬ ‫יצירה משיה כאשר יתבאר לקמן בע׳׳ה ־‬ ‫אמ‪5‬ם‬ ‫עוד כי קורס האצילות היו כל המרות מתאחרות בו ונעלמות בו תכלית ה ה ע ל ם והיחוד‬ ‫ודע‬ ‫שלא יצדק ב ה ס ציור ונקודה ואח״כ האציל ממנו נקודה אחת והוא ה כ ת ר והיא נקראת‬ ‫לרוב דקותה יאדיקותה במקורה שלא ישפט בה היש י וממנה נאצלה נקודה שנית‬ ‫אין‬ ‫והיא ה ת כ מ ה והיא נקראת יש מאין שהיא ת־ןילת הגילוי ותחילת הישות* בסוד וחכמה מאין‬ ‫המצא י ומפני שאינה יש בעצם אלא היא חחילת הישות ־ ל ק הוצרך אל נקודה שלישיה אל‬ ‫גילוי הנמצאים והיא הבינה ־ והחכמה היא ראשיה ההויה * והבינה סיף ה ה ר ה * והיא ה נ ק ׳‬ ‫יובל העליון י ו ה נ ה מ ג ׳ אלהנאצלו ונמלאו שש קלייה ה ה נ ה ג ה שהם מ ח ס ד ו ל מ ט ה ׳ ראשונה‬ ‫נאלל ח ם ד מ ח כ מ ה * ו א ח ״ כ נאצלה גבורה מהבינה י ואח״כ נאצל ה ״ ה מ ה כ ת ר * וכל גילוי‬ ‫שלשה אלה הוא ע״י הבינה אלא שעיקר שורשם מ ח כ מ ה וכחד כל אחד משורשו * והגה צתוך‬ ‫שלשה אלה היו נעלמוח נצח הוד ויסיר י ואחר אצילוח וגילוי השלשה הגז״ נהגלה מ ח ס ד נצח *‬ ‫ומגבורה ה ו ד י ו מ ח ״ ח יסוד* אמנםאצילוח ה מ ל כ ו ח ע ם ש ש קצווחיחבאר צמקום א ח ר ב ס ״ ד ‪.‬‬ ‫כעין םגולחא•‬ ‫היותר מ ו ס כ ם בין המקוצלים לציור הספירות הוא זה‬ ‫רחב‬ ‫הסדר‬ ‫ותחתיהן‬ ‫חגת‬ ‫כעין סגול*‬ ‫ו מ י י ‪1‬חי‬ ‫כעין ס מ ל שניי‬ ‫ומלכות‬ ‫תחתיהן‬ ‫עדז‬ ‫‪EHDfe‬‬ ‫חכמת האמת‬ ‫תחתיהן באמצע־ ו ט ע ם הדבר כי כיון שהכתר הוא סיבה ועילה חל ה ח כ מ ה והבינה י ח ל '‬ ‫לכןיצעייר על שניהם־ ואמנם ה ח כ מ ה שורש אל ה ח ס ד והכחר שורש אל ה ר ח מ י ם והבינה‬ ‫שורש אל הדין ומזה תקיש לשאר ־‬ ‫צריך‬ ‫עוד שתדע היות הכתר בחכמה־ וחכמה בבינה* ובינה ב ח ס ד ׳ וחסד ב ג ב ו ר ה ׳‬ ‫וגבירה בת״ת ־ ז ח ״ ח בנצח ־ ונצח בהוד י‬ ‫והוד ביסוד י‬ ‫ויסוד במלכות י וכן‬ ‫ויסוד בהוד ־ והוד בנצח ־ ינצח ב ה ״ ת ־ ו ת ״ ת ב ג ב ו ד ה * וגבורה בחסד י‬ ‫תמלכוח ביסוד ־‬ ‫ח ס ד בבינה־ ובינה ב ח כ מ ה ־ וחכמה ב כ ח ר ׳ ו ה ע ע ס כי העליונים צריכים אל החחחוניס*‬ ‫ותתתתוטס צריכים אל העליוטס ־‬ ‫ולכן כח התתתון‬ ‫בעליון וכח העליון בתחתון ־ וכלס‬ ‫צריכים לאין סוף המחיה א ת כלם ־ והוא אינו צרץ לשוס א ח ת מ ה ם ־‬ ‫שהםפירוחהאלו א י נ ס בעלי מ ק ו ם ח״י־‬ ‫ודע‬ ‫ו ע ם היוח שאנו מציירים <^הס צורה הוא‬ ‫כלי לשכך א ת האוזן * אבל ה א מ ת הוא כי ה א ״ ס ב ״ ה הוא מקום לספירותיו י והכתר‬ ‫הזא מקום לחשע ספירוח ־ והחכמה היא מ ק ו ם ל״ח־‬ ‫והבינה היה מ ק ו ם ל״ז ז ק כלם י‬ ‫והמלכות מקום לבריאה י והבריאה מ ק ו ם ליצירה והיצירה מ ק ו ם לעשיה ע ד ה ג י ע הדבר אל‬ ‫‪ .‬נקודת ה א ד ן י וכן כל עלול מוקף מעילתו ע ד סיום ה מ ד ר ג ו ת י‬ ‫?ןךף‬ ‫צריך שחדע כי לספירוח אלו יחסו להם שם צינורות‬ ‫י‬ ‫יען כ׳ כלס מקבלות ה ש פ ע‬ ‫והאור מ ה א ״ ס ב״ה וכל א ח ת מ ק ב ל ת ומשפעת בחבירחה ע ד נקודח הארץ *‬ ‫ח ד ע שהםפירוח יש להם כח לפעול פעולות הפכיות י פ ע מ י ם בדין ופעמים ברחמים‪.‬‬ ‫^ד‬ ‫ולעילם כלם מסכימוח אל הפעילוח י כי לא ח פ ע ו ל א ח ח מ ה ם פעולה א ס לא ע ״ י‬ ‫ב ה ס כ מ ח ם יחד ע״י ה מ ל כ ו ח י‬ ‫כ ל ם ׳ וזה‬ ‫והענין הוא מ ח מ ת שכל א ח ת כלולה מעשר*‬ ‫א מ נ ם יש להם כללוח באופן גילויים י פ ע מ י ם מתגלה משלש והס ח ס ד ודין ורחמים י ו פ ע מ י ם‬ ‫מ א ר ב ע והס ג׳ הגז׳ ואחח כלולה מכלם והוא סוד יסוד ה ע פ ר הכולל ג׳ יםודוח האש והמים‬ ‫והרוח׳‬ ‫ו ה ו א מ א נ א ד ט ל ה ו ׳ ו פ ע מ י ם מחמש והס‬ ‫‪D j n‬‬ ‫נהי ו פ ע מ י ם מששה ו ה ס שש‬ ‫קצווח ־ ו פ ע מ י ם מ ש ב ע והם שש קצווח ע ם המלכוח י ו פ ע מ י ם משמנה ע ם הבינה י ו פ ע מ י ם‬ ‫מעשר מ כ ת ר ולמטה או מ ח כ מ ה ולמטה ו ד ע ח משלים ה מ ט ן כאמור י ו א מ נ ם כללות זה אינו‬ ‫כללוח פרטי ח״ו כי לא יפחתו מעשר לעולם א מ נ ם הבונה יוכללו כלם בג׳ או נ ל ׳ ויתראו‬ ‫ב מ ד ה ההיא בהארה וגילוי ־‬ ‫צריך‬ ‫עוד שתדע כי ה כ ת ר יש בו ח ר ״ ך עמודי אור ומדה זו היא רחמים ולא ישפט בה‬ ‫דין כללי וכן החכמה ג״כ ר ח מ י ם ׳ וכן הבינה*‬ ‫ועם היות שהבינה היא רתמים‬ ‫ע ם כ ל ז ה ד י נ י ן מ ת ע ר י ן מ י נ ה כדפי׳ בזוהר ועיקרה רחמים וממנה התעוררות הדין בסוד שורש‬ ‫הגבורה שבה * ויש בה שורש הרחמים והחסד כנודע •‬ ‫ן ן ך‬ ‫ת ד ע כי מיצא הדין מלמעלה ברצון המאציל ־ א מ נ ם הוא נעלם ב ה ע ל ם המלית כלם‬ ‫בכחר ואין סיף ומיוחדות שם ולח ישפע בהם שם מדות ־ וכן פעילת הדין היא‬ ‫נעלמת בשלש ראשונות ולא ישפט בו לין ע ד מקום גילויו שבגבידה ־‬ ‫עוד‬ ‫עדן‬ ‫ןןןך ה ד ע שחף‬ ‫חבמת‬ ‫מהדם ‪nb‬‬ ‫האמת‬ ‫שהספידוה זו דין וזו ר ח מ י ס * מ ״ מ‬ ‫מ ח מ ת שכל ה ח ח כלולה מעשר‬ ‫נמצא כי יש קשר ויתוד לספירות ע ״ י היות ה ת ס ד ו*רר המרות כלולים מגבורה ־‬ ‫‪.‬וכן הגבורה ושאר המרות כלולים מ ת ס ד וכן כלס י וע״י כך ה ס מסכימות אל פעולה אתת י‬ ‫ךאן‪5‬‬ ‫שאמרנו שא־ן דין בשלש ראשונות ע ם כל זה דין הגבורה תלוי בבינה ־ כי א ם הבינה‬ ‫מ ו ס פ ת ומשפעת בה דין היא פועלת ־ ואס אינה משפעת בה אין בה כח לפעול כי‬ ‫ה ע נ ף נועה אחר המקור ־‬ ‫ךך^‬ ‫כי‬ ‫ג׳ ראשונות חשיבות כאחר י יהענין היא כי יש אל‬ ‫הספירות ג׳‬ ‫בחינית‬ ‫באחדותם י האחד בערך האחדות ה נ מ ס ר אל כל מאמין שלא יפריד ולא יחשוב‬ ‫ריבוי ח״ו אלא כל האצילות אחדות שלימה ־ ומה שאנו אומרים בהם פירוד הוא בערכנו לא‬ ‫ב ע ר כ ם ח״ו י‬ ‫א מ נ ם פירוד זה אשר הוא ב ע ר ך השפע הנשפע אלינו הוא באחד משני מיגים י‬ ‫כי שפע ורוב ב ר כ ה ה נ ש פ ע ס ח ס לא יסחלק לעולם משלש ראשונוח * כי שלשחן חשובות‬ ‫כאחד ולא יסתלק שפעם לעולם וזה נקרא ריעות ־ וזהו מ״ש באידרא כחדא נפקין כחדא‬ ‫שריין לא אפסיק ריעותייהו לעלמין י עלייהו כתי׳ וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו י אבל‬ ‫שפע הבא ע״י יחיד זכר ונקבה הנק׳ זיווג והוא נמצא אל ה ח כ מ ה והבינה שהם אבא ואימא‬ ‫עילאין־ אי בת״ת ומלכות שהם אבא ואימא החאין י שהוא סוד יהורם כדמיון זכר ונקבה‬ ‫מ ה שאי איפשר לצייר בשכל האנושי ־ והיא ענין ודבר גדול ונפלא ושפע רב והוא הויות‬ ‫ונשמות ־ ה נ ה יתור זה בערכנו ובעונותינו י פ ס ק‬ ‫גה בשלש ראשונות בסוד ונרגן מפריד‬ ‫אלוף ־• ובידינו לתקנו ולהמשיכו ולימדם כראוי •‬ ‫צריך שתדע כי אין ראוי למעיין לחקור בג׳ ראשונית במהותם מפני שהם שכל ותכמה‬ ‫ובינה י ואין ראיי לחקיר במהות עלם ה נ ע ל ם הממציא כל נמצא י‬ ‫אמנם מחסד‬ ‫וגבורה ו ל מ ע ה שהם מדות נאצלות לנהל התחתונים גם א ם נחקור ב ה ם אין מון ואדרבא‬ ‫ה מ ר ב ה לחקור ב ה ם ה״ז זריז ונשכר י ועל כזה נאמר שלח תשלה אה האם שהיא בינה ־ ואת‬ ‫הבנים ח ק ה לך לחקור ולדרוש ־‬ ‫»‪J?*T‬‬ ‫כי ה ח ס ד פעולוהיו רבים‬ ‫י‬ ‫ונזכיר מ ה ם מ ה שיאוח אל המעיין ־‬ ‫הא׳ ח ס ד כשמו‬ ‫להועיל לאדם ולהיטב לי י ועוד לבטל כח החיצונים והמקכירגיס י ומפעולות המרה‬ ‫הזאת גם כל הדברים שהם בלובן כמו אבנים טובות שגיונס לבן שסגולהס לחן ילחםד‬ ‫ימפעולותיה ה א ה ב ה י ו ע ם היות שהתעוררות ה א ה ב ה מן השמאל ט ם כל זה טיקרה ותכליתה‬ ‫בימין דכתיב א ה ב ת עילם אהבתיך על כן משכתיך חסד ־ ומפעיליהיה להמשיך אדם לחכמה‬ ‫וזה בכה ה ח כ מ ה אשר בה ־ ג ס מפעילותיה למשוך ע מ ה הגבירה לפעול דין שיש בו מקצת‬ ‫חסד כמכין ט ב י ע ת המצריים ביים ־ ויש במרה זו ע ״ ב גשרים כ מ ט ן חסד ־ והרמז אליהם ע ״ ב‬ ‫שמות שבפסוקי ויסע ויבוא ויט ־‬ ‫ודע‬ ‫עדו‬ ‫מהדם‬ ‫ה כ מ ת האמת‬ ‫כי מפעולות הגבורה ה ם הלין החזק כשמה ממש י והיא רציעה ליסר בני א ד ם •‬ ‫ודע‬ ‫וממנה נמשכים כל החיצונים והמקטרגים והמשטיגיס ־ ומפעולותיה כל הדברים‬ ‫שהם בסוד האדמימוח והחום כמו האש ־ וכח האבנים שבהם גוון אדום וסגולחס להטיל‬ ‫אימה על הבריות י וגס מן המדה הזאח מ ח ע ו ר ר ח האהבה כדפי׳ ־‬ ‫המרה הזאח בסיוע‬ ‫והעושר ג״כ נשפע מן‬ ‫הבינה שעליה י וגם המזון נשפע מן המדה הזאח והעד שלחן בצפון י‬ ‫וגם כל שמיעת חפלה וצעקה י ה ם ע ״ י המדה הזאח בסיוע הבינה •‬ ‫ךךיןן‬ ‫כי מפעולות התפארת ה פ א ר וההדר ושמה יעיד עליה * ו ה ט ע ם כי ההדר והיופי הוא‬ ‫מורכב מהלובן והאודם כאומרו דודי צח ואדום י וכן כל העניינים שיורכבו מהאודם‬ ‫הלובן * והאש והמים י והחום והלוחות י והדין והחסר ה ם בסוד מרה זו * וכן גוון הירוק‬ ‫בחלמון ביצה צאבנים טובות סגולתם נשפעת מ מ נ ה ומכחה י וגם ‪3‬ה תלוי התורה ו ה ע ס ק‬ ‫ב ה י וגם הבנים יש להס תלייה במדות העליונות בסוד בני חיי ומזוני לאו צזכיתא תליא‬ ‫מילתא אלא צמזלא י ומ״מ מקומם האמתי הוא במרה זו * וממנה היה יורד המן לישראל •‬ ‫וממנה ענין השפעת הנשמות בסוד יחוד ה מ ר ה הזאת ע ם המלכות י‬ ‫נין‬ ‫היחוד הזה צריך שתדע כי לא ימצא כי א ם בתכמה ובינה שהם מבינים איש ואשה‬ ‫אבא ואימא * וכמו שהיחוד והזיווג הגשמי לא ימצא א ס לא ע״י אמצעי שהוא‬ ‫ברית המעור י כן למעלה יתיתדו שתי מדות אלו ע״י סוד ה ד ע ת הקדום שהוא מתמצע בין א צ א‬ ‫ואימא י ומציאותו בנתיב לא ידעו ע י ט * וע״י יתור זה הוא קיום הספירות ותידושס שהם‬ ‫מתתדשים תמיד ע״י שורשם השקוע צעמקי הבינה והתכמה כמבואר צתיקונים * ואולם כל‬ ‫יחוד צריך התעוררות תחתון והתעוררות הבינה הוא מהמלכות י כדפי׳ הרש״צי ע ״ ה י וזהו‬ ‫שאמרו באחעורחח דלחחא ארערוחאדלעילא •‬ ‫דדך‬ ‫היחוד הזה ימצא ג״כ ב ת ת ומלכות * והס זכר ונקבה תתן וכלתו‬ ‫אבא ואימא‬ ‫תיתאין י ב ר א וצרתא לעילאי י מלכא ומלכתא י מלכא ומטרוניתא *‬ ‫קוצ״הו‬ ‫ושכינתיה י מלך צהיכלא י כל זה הוא משל אל העגין הזה * ואולם זווגם צריך התעוררות‬ ‫מנשמתם של צדיקים מעולם התחתון י והנה אל היתוד הזה יתלוו אליו י איזה בתינות קודמות *‬ ‫והם בתינת החיבוק והיינו ע״י ה ח ס ד‬ ‫והגבורה ־ והסוד נרמז בפסוק שמאלו ת ח ת לראשי‬ ‫וימינו חחבקני * דהיינו שיקצל התתן א ת הכלה בזרועו השמאלי ויתפשט הגבורה אל המלכות‬ ‫וישפיע לה י ואח״כ ימשך אליה שפע ה ח ס ד שהוא זרוע ימין ונמצא שמאל ל מ ט ה וימין מ ח ב ק‬ ‫למעלה י ויתלוה עור אליו בתינת הנישוק שהוא אתדבקות רוחא ברוחא שהוא סיד יחוד‬ ‫מציאות פנימיות המרות אורם זה בזה * והוא צסוד ה פ ה י דהיינו מציאות ה מ ל ט ת שבתה‬ ‫וכן במלכות י ודבר זה ארוך וסודו באידרא י ותועלת היחוד הזה רב מאוד כי ממנו ימ^כי‬ ‫הנשמוח זכר מצד הזכר ונקצה מצד ה נ ק ב ה * ויחלוה עיר אל היחוד הזה הנצת וההוד והן‬ ‫תרין‬ ‫מהדם ‪V,roto‬‬ ‫ח כ מ ת זזאטת‬ ‫•י‬ ‫חריין'בימין דדכודא־והיסיד שהוא׳ ס ו ד הבדיה י• יעל ידה היא היחוד יי־‬ ‫• ׳ ‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•פירשנו חופ; בכי ה י ח י ד ס אל׳ ארבע מדות ה ל ל ו ' ״ נ ה ה חפמה־ובינהת״ת ומלכותו?‬ ‫הנה‬ ‫והנה היהודיים האלו יתבארו בשני כמות ‪;:‬ני'•פעמים י'ויהס^א׳לא‬ ‫אהיה‬ ‫ויחידה יחד יעשה ש~‬ ‫־‬ ‫ז ה‬ ‫יאההויהה‬ ‫י‬ ‫ח^ה אימא‬ ‫‪:‬‬ ‫וזהו יסודי יח ד חג&ה ובינה זה'‬ ‫אל־ הימין וזה אל השמאלי ילהם שלשה מקומות אל הזיווג בסיד אורם •צמהילשכו ד ל ף הספירות‬ ‫מ מ ע ל ה למניה־ והם י כ ח ד יסוד ה ד ע ה יחד־ וכן למעה בת״ית י יוכן‬ ‫יהיה״‬ ‫דרך זה אל המלכית ־ יהש ברא‬ ‫יאהדונהי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י י!‬ ‫אדני‬ ‫ויחודכ‬ ‫ה ציסולי* וכן על‬ ‫; ;‬ ‫^ ד ' י ע ש ה ב ס '׳זיה‬ ‫ולהם שלשה מקומית אל היחוד בסיד אורם המייזפשכוידר^הספירו^‬ ‫מ מ פ ה למעלה־ יהם ביסיד ובה״ת י ובדעה ־‬ ‫ובמלכות־‬ ‫יאיאהחהדויונחחחי‬ ‫יזה יורה על •חוד של‪ :‬ה י אירוח" ימיין ושמאל‬ ‫א ר ב ע ה ‪ :‬מ י ה חלו"׳''יחד לז&‬ ‫•׳••'•ץ י ‪.‬‬ ‫יאמצע בי; בעליה בין בירידה ״‬ ‫הנצח‬ ‫וההיד והיםיד פעולתם‬ ‫קריבה לשכניליה ח‪3‬ת‬ ‫מפני שהם יינקים נצח מן חסד‬ ‫י י ס ד מת׳ית יהיר מכבודה אלא שישהאן‪ .‬ע ם ינקהס י ם שפע הה״ת־׳עם' שניהם ־׳‬ ‫יהיבירה‬ ‫ושפע החםד‬ ‫ע ס י ־ ה י ס י ד ׳ ולזה היא' נידין פ ע מ י ם ימני פעמים‪-‬שמאלי־ •ונהי‬ ‫שלשתן־ישתתפי אל הזייוי הנז׳־ לכן ה ם מכונים ־הרין ביעי; דדכורא והאמה־ ופעולתם‬ ‫יחד לבשל זרע םזכלי ו ה נ ק י ה ויקראו שחקים שכיחקים מ; לצדיקים שהם צד‪.‬יק יצדק דפ־ילהםי‬ ‫ת‬ ‫שס‬ ‫כס‬ ‫יפ‬ ‫י* י ‪-‬ליי ־י יליא • צבאות ״‬ ‫^ ך ך ת ד ע ‪ :‬י י ‪ :‬הכרעה בין שה‪ :‬הקצווח ־ ר״ל בין החסד יהדין וההכרעה• היא ה ר ח מ י ם‬ ‫והנה הקניית בג׳ מקומות ויש ה כ ר ע ה בשלשתן ־ כי‬ ‫המחלוקת הראשונה היא בין‬ ‫הנצח יההיד והמכריע הוא היסוד־ והמחלוקת השניה היא בין החסד והנהירה והמכריע הוא‬ ‫ה ת ת ־ והמחליקה השלישית היא החכמה והבינה והמכריע הוא ה ת ת בסיד ה ד ע ה ־ ואין הכינה‬ ‫שיהיה ה ח כ מ ה והבינה חם־ ידין ממש אלא הוא בסיד דינין דמתערין מבינה י ל ק ד ע ת דמיתער‬ ‫מכתר ה י א ה מ כ ר י ע ־ יעני; ה כ ר ע ה זו שאני אימרים הוא היותי האמצעי‬ ‫הקניית ימהייך בניהם שלים ״‬ ‫מ ש ת ו ה א ל שני‬ ‫י‬ ‫‪ J J T i‬שיש למעלה בכתר מציאות כל הספירות הס הנקראים אל המקובלים עשר צחצחות‬ ‫יהם כלוליח בשלשה כשם שהספידוה נכללות בחסד דין ורתמיס והם העלם ה ע נ פ י ם‬ ‫בשוישם שהם נצ ן בחסד וחסד בחכמה־ וכן הוד הגבורה יגבורהבבינה ־ יוכן מ ל ט ח ויסוד‬ ‫‪c r J‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫'‬ ‫י ה‬ ‫~‬ ‫‪ 3‬י‬ ‫י‬ ‫בחב שבכתר יהס נקראים איר קדמון אור צח אור מצוחצח־‬ ‫והשגת הספידית בנחצחית אלו נעלם ונשגב מאוד־ ואלו הם שורש אל שורשי הספירות שהס'‬ ‫בחב‬ ‫ושלשה אלה נמצאים במלכות ג״כ מפני שהיא דפים העליונית״‬ ‫החכמה‬ ‫יש לה ל״ב נתיבות ואל‪,‬הנתיבות האלה יש‬ ‫ומבוארים ־ וכנגדם‬ ‫להם שמוח‬ ‫מונחים ידועים‬ ‫ל״ב אלהים שבפרשה בראשית ־ ועל ידם חיתם‬ ‫עדן‬ ‫הביגה‬ ‫ודע‬ ‫מסדפ‬ ‫חכמת האמת‬ ‫יש לה ממשים שערים * וכנגדם חמשים פ ע מ י ם שנזכר בתורה יציאת מצרים ״‬ ‫שכמו שאור הספירות מתפשט מלמעלה ל מ ע ה בדרך אור ישר י כן האור אחרי רדתו‬ ‫אל מלב מעמדו חיזר ומתפשט מ מ ט ה למעלה בסוד אור חיזר ־‬ ‫והוא סיד אור‬ ‫מהופך שמכה במראה וחיזר אל מקורו ׳׳‬ ‫עוד‬ ‫ת ד ע כי מציאות כל הנמצאים מ ״ א ס ב״ה ע ד נקודה ה ה ח ח י נ ה נחלקים ל א ר ב ע ה‬ ‫חלקים י החלק הא׳ חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות ואור אין סיף מ ת פ ש ט‬ ‫ב ה ם ״ והחלק השני מציאוח כסא הכבוד והוא ה נ ק ׳ בריאה ואור הספירות מחפשט בה והם‬ ‫ה נ ק ר ׳ ספירות דבריאה * לא הכסא אלא האור שהוא מעשר ספירות ואוי־ אין סיף מתלבש‬ ‫ב ה ם עי׳י האור הנאצל * החלק השלישי מליאוח משר כחיח מלאכים שהם ההיכלות ואיר עשר‬ ‫ספירות מתפשט גם בהם ע״י אור עשר ספירות שבבריאה וזה נקרא יצירה י ועל ידי אור‬ ‫הספירות המתפשט ב ה ם נקראות עשר ספירות דיצירה ״ ואור אין סיף מתלבש בהם ע ״ י‬ ‫האור הנאצל * החלק הרביעי הוא מציאות הרקעים וכל עולם השפל הגשמי * והוא הנק׳‬ ‫עשיה י והם עשר רקיעים ואור הספירות מתפשט ב ה ם והם הנקראים עשר ספיריח דעשיה*‬ ‫דהיינו התפשטות הקרישה בחיך החימר הגשמי שבו שליטת החיצונים י וסימן חלוקת א ר ב ע ה‬ ‫חלקים אלו א‪5‬יע שהם אצילות בריאה יצירה עשיה י והענין כי האצילות יתעלה על הבריאה‬ ‫והבריאה על היצירה * והיצירה על העשיה * וארבע תלוקות אלו ימצאו בכל א ח ת מ ה ם *‬ ‫דהיינו אצילות נחלקת לא״ביע וכן כלם * מפני היות המדרגות יורדות מעילה לעלול ״‬ ‫עוד‬ ‫ת ר ע שהנצח מששת ימי בראשיח היחה יניקחו מצד הגבורה וההוד מצד החסד בסוד‬ ‫המזגח המרוח ומאז ג ר ם ה ח ט א ונחבלבלו הצינורוח לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם‬ ‫לחקן ה פ ג ם י ע ד שבא יעקב אע׳׳ה והצדיק א ח ה ד ן על עצמו באומרו א ם יבוא טשו אל‬ ‫ה מ ח נ ה ה א ח ח והכהו ״ ר׳׳ל א ם יבוא שרו של עשו לעורר דין אל ה מ ח נ ה ה א ח ח היא ההוד‬ ‫שהיא נקבה ולכן ק ר א ה מ ח נ ה כי נצח והוד נקראים צבאוח וצצאית ומחנה הכל אחד הוא *‬ ‫והכהו שהחליש כח ה ־{ימת בכללה הרמיזה בואו א מ ת ליעקוב ושתת רחמיו ־ והיה ה מ ח נ ה הנשאר‬ ‫לשון זכר שהוא הנצח לפליטה ־ להתחזק ולאחוז ב מ ד ח ה ח ס ד * וכן היה כי נ ג ע שרו של עשו‬ ‫בכף ירך יעקב ומיד נ ח ה פ ך סדר היניקה ושב ההוד מצד הגבורה הוא מושפע ־ בסוד והודי‬ ‫נ ה פ ך עלי למשחיח * והנצח היה רפיף ע ד שבא דוד המלך ע ״ ה ותיקנו בזמירוהיו להיוח יונק‬ ‫מצד החסד וזהו סוד נעימוח בימינך נצח ־ ולפי שעה ב ע ח רצון זכה דוד הע׳׳ה ונעשה רצונו‬ ‫למזג המרות כימי עולם בסוד כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמבואר בזוהר וכן ע ח י ד‬ ‫להחחדש ולהחמיר לימוח המשיח ״‬ ‫עוד‬ ‫ת ד ע שא״עפ שהשמות שאינם נ מ ח ק י ם ה ס עשר שמות לעשר ספירוח כמבואר לעיל‬ ‫יש שם אחד הכולל כל עשר שפירית והיא שם בן‬ ‫א ר מ ג יהוה‬ ‫־ יהכינה קיצי של י ׳ כ ת ר‬ ‫י׳‬ ‫עדן‬ ‫מסד• נ‬ ‫חכמת האמת‬ ‫י הכמה י‬ ‫‪,‬‬ ‫ה׳ בינה ־‬ ‫ה׳ מלכות י ואין סוף נעלם נ כ ח ד‬ ‫ך כולל שית ספירן תגת נהי‬ ‫ז א ת פ ש ט נהוריה בארבע אתוון אלין * ולכן שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה‬ ‫ואו‬ ‫הא‬ ‫' יהוה‬ ‫בבינה יהוה‬ ‫בניקוד צירי‬ ‫יחוף}‬ ‫הא ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם ‪ :‬ם בן א ר ב ע נמצא‬ ‫מ ה ם‬ ‫בנל א ח ז‬ ‫יךך‬ ‫בניקורקמן בכתרי‬ ‫בניקוד סגול בחסד‬ ‫י‬ ‫יהוה‬ ‫בניקוד חילם ב ת פ א ר ת י‬ ‫שהיא קיבין ביהוד‬ ‫י‬ ‫יהוח‬ ‫יוהיעוהו‬ ‫י‬ ‫בניקור פ ת ח ב ח כ מ ה ׳‬ ‫יהוה‬ ‫גנ־קיד שבא בגבורה•‬ ‫יהוה‬ ‫בניקוד חירק בנצחי‬ ‫בניקוד שירק‬ ‫ב י ם‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫יהוה‬ ‫יהוה‬ ‫בניקוד שורק‬ ‫פשוטה בלי ניקוד במלכות‬ ‫השפעת כל ס פ י ר ה‬ ‫ו ה ט ע ם מפני שהיא כלולה מכלם והיא מ א נ א דכולהו ופועלת כפי‬ ‫וספירה שעליה י לפיכך נקודתה כפי יניקתה ״‬ ‫צריך א ח ה לדעח כי יש שמוח קדושים ח ח ת אלו י והם כמו כינויים אליהם י ויחסו‬ ‫עוד‬ ‫אל הכתר אראריתא * ואל ה ח כ מ ה כ״ב אוחיוחמחוברות ע ם שם יה‬ ‫איה ביה גיה דיה היה ויה זיה חיה טיה ייה ביה‬ ‫ליה מיה ניה סיד• עיה פיה ציה סיה דיה שיה תיה‬ ‫ויחסו עיר אל שלוש ראשיטת יחד בוזו במוכסז כךץ} והס אוחיוח שאחרי‬ ‫יהוה אלהינו יהוה ואל החסד שם בן ע ״ ב והוא יוצא מפסוקי ויסע ויבוא‬ ‫יוד הי ויו הי העולה ע ״ ב הוא נשמה‬ ‫יי׳ יייין‬ ‫ש ס‬ ‫כזה*‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ה ל !‬ ‫י לי^‬ ‫ן ו‬ ‫כ ז ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ודפוס ומקור לשם בן ע ״ ב הנ״ז * ויש בו רי״ו אוהיוח כ מ ט ן אריה שבתסד וז״ס אריה אל‬ ‫הימין ־ ויחסו אל הגבירה שם בן מב לפי שמדת הגבורה נק׳ יד החזקה ישם בן מב יש בו י״ד‬ ‫שמית של שלש אותיות•‬ ‫צתג‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫חסב‬ ‫^‬ ‫טנע‬ ‫אבג‬ ‫על‬ ‫יתץ‬ ‫פזס‬ ‫קרע‬ ‫שסו‬ ‫שטן‬ ‫יבש‬ ‫נגד‬ ‫בטר‬ ‫צית • והיא ייצא מ פ ׳ בראשית‬ ‫ד של ובהו בחילופי אלפא ביחוה י יניקידו היא ניקיד ה פ ס י ק של ייפן כה וכה * לפי‬ ‫שיש בו מ ״ ב איתיות‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ויחסו אל ה ח פ א ר ח שהיא מרח יעקב שם ‪" P‬‬ ‫פסתם פספסיבס די^נסים‬ ‫‪5‬‬ ‫ש ה ו‬ ‫א‬ ‫אנהחם‬ ‫* ולכן כתב ביעקב ויש כב במקום ההוא * ר״ל‬ ‫ויש כ״ב ב ת ״ ת שנק׳ מקום כי שם הויה בריבועו עולה מקום וכן י ע ק ב ע ם ד׳ אותיות ע ו ל ה‬ ‫מ ק י ם י ושם בן כ״ב היא יוצא מפסוקי ‪5‬רכת כהנים ע״י חילוף אלפא ביתות * ויחסו אל‬ ‫הנצח שם בן כ״ב אחר ־ ואל ההוד שם זה היוצא מפסוק את ה׳ אצהיך תירא וכוליה כזה‬ ‫אדע לוש דהעת יבו בתם תוש יוב דתו אדה! אתב‬ ‫ואל היסוד י״ב הויוח של שם בן א ר ב ע * ואל המלכוח שם ‪3‬ן י״כ‬ ‫יו!‬ ‫ו ה ו א‬ ‫איא‬ ‫ההד‬ ‫ההי והוא רומז אל דוד דאיהו כליל מכולהו ברזא דכתם פז* כי פ״ז הוא שוד לבנה‬ ‫שהיא מדח המלכיח וכחם הוא ר״ת כ ה ד ת פ א ר ת מלכות כי היא כוללת כולם * ויחסו לה‬ ‫ו‬ ‫עדן‬ ‫מסדם‬ ‫חכמת ‪.‬האמת‬ ‫־ז‪.‬‬ ‫עוד־‬ ‫׳תרע בי •יש •ביכולת^הצדיקים להיות מ ר כ ב ה אל המרות‬ ‫יי • י‬ ‫בע׳׳גןז ונטייתם אל• אחת מהצדרים ואחת המרות־ כענין אברהם איש ה ח ס ד ׳‬ ‫בסוד נשמתם ופעולתם‬ ‫ויצחק איש ׳הגבורה־ ויעקב‪.‬איש ה ת פ א ‪ -‬ת ־ ומשה יבעל 'הנצח ־ ואהרן בעל היץך • ועיר‬ ‫בדרך‬ ‫א ת ר ‪ .‬א ה ר ן איש החסד*‪..‬משה איש ה ד ע ת העולם בתפארת ־ יוסף בעל היםוד־ וכן‬ ‫‪,‬‬ ‫בעז‪ -‬וכן פלע־י בן ליש־ ־ורוד בעל המלכות וכן רוב המלכים הצדי־‪,‬ים־ ושלמה הוא בסוד‬ ‫ה ד ע ת הכלול*מסיד ־ ולכן אמרו במדרש שבקש שלמה‬ ‫להיותי כמשה ־ ואילם‬ ‫האנשים‬ ‫המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מיסד׳ דיר ודור בכללית קומת האצילות ־ ה ם אדם נח שם‬ ‫נהים ־ וכלם‬ ‫ח כ מ ה בינה ודעת ־ אברהם יצחק ויעקב חגה ־ משה ואהרן פינחס ודוד‬ ‫אחוזים בשורשי הגשמות א ש ד לאדם השלם באיבדי השכינה א ם כל חי ־ דמהמן מלכים‬ ‫צדיקים חוזים נביאים אנשי אמת גבירים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל ״‬ ‫עוד‬ ‫ת ד ע כי‪ .‬ב ת פ א ר ת י״ב גבולי אלכסון והם ־ גבול דרומית רימית י נ ט ל דרימית‬ ‫החתית י גבול דרומית מזרחית י גבול דרומית‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫י־ י •‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫? נ י ד‬ ‫נ ‪ 3‬ן‬ ‫‪1‬‬ ‫ג ס י נ‬ ‫‪ ,‬יומית‬ ‫ת‬ ‫גביל צפינית ת ח ת י ת י גבול צפונית מערבית י גבול צפונית • מזדהית ־ ע י י גבול מזרחית‬ ‫רומית ־ גביל מזרתית תתתית ־ גבול מ ע ר ב י ת רומית ־ גבול מ ע ר ב י ת תחתית ־ והם י״ב‬ ‫ע ד י״ב אורות עליונות ־ ולהם י ״ ב צירופי ה ר ה ־ ומרכבה להם שנים עשר שבעי ישראל ־‬ ‫ועיי׳‪.‬ביאור‪.‬עני; זה בארוכה בס׳ ה פ ר ד ס ״‬ ‫ןדן‪$‬‬ ‫שהמרכבה שהיא ת ח ת המלכות ה ס עשרה היכלות ־ אלא ששלשה מ ה ם נעללזים‬ ‫ש‬ ‫מ פ נ י שהם צללים ל‬ ‫כחב וכמו שכה״ב ה ם נעלמים כך היכלותיהם ה ס נ ע ל מ י ם‬ ‫כמותם והם כלולים בתוכה ״‬ ‫היבל ךןא׳‬ ‫נקרא היכל הקדש הפנימי ונקרא קדש הקדשים וכסא הכבוד העליון ־‪.‬‬ ‫ונקרא‬ ‫גלגליה שדיי‬ ‫אבתרי^ מלכי^י מיטטרוז‬ ‫בי״יד ־‬ ‫אדם הראשון‪ .‬במרכבה וזה ההיכל נקרא אין תכלית כמו שאומרים‬ ‫המקיבלים מאין סיף עד אין תכלית ״‪-‬׳ ‪.‬‬ ‫היכל הב׳ נקרא אופן גדילה ־ וגק׳ בשם עטורים‬ ‫ישראלי מיכ^ ה פ נ י מ י ' חשמל‬ ‫חיה אחת במרום ושמה•‬ ‫החיצון־ אריה‬ ‫הפנימי‬ ‫ומלכות מ ה ע ל מ ת בזה ההיכל ״‬ ‫היכל הג׳‬ ‫‪1‬‬ ‫נקרא מזלן של ישראל היכל הקדש החיצי!‬ ‫הפנימי‬ ‫נשרי^ אורי*‬ ‫־ ואלו הג׳ היכלוח ה ס נ ע ל מ י ם ע ד מאד • ולדעה קצת‬ ‫המקובלים רבינו האיי גאון ורביני עוררום הלוי ז״צל אלו הג׳ היכלות ה ס חשלום י״ג מדות‬ ‫ואלו‬ ‫עדן‬ ‫‪.‬‬ ‫חכמת האמת‬ ‫׳־ י •י י י • ׳‪-‬‬ ‫היכל א׳‬ ‫•״'‬ ‫ךןידל‬ ‫מהדם‬ ‫י ־ ~ • ‪-‬‬ ‫ך ^ י ך שבעההיכלית ב ה ם כעדי ‪ t‬י מ י‬ ‫י יי׳•‬ ‫‪7‬‬ ‫המיף״;‬ ‫שהוא כ ע ד חסד נק׳ היכל האהבה׳ * ] ונלענ׳׳דישז^סוד־הפםוק ואהבתי‬ ‫עולם אהבתיך על כן לזשכתיך חכצן [‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ל ׳ ״ " * • ־ •‬ ‫•י׳״׳•‬ ‫'י'‬ ‫ב׳ שהוא כנגד הגבורה ניקרא היכל הזכות ־ לפי שיש כעדו" מצד שמאל היכל׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ח ו ב ה ׳ ובהיכל הזכיית הזה יש ב״ד של מעלה ונהר דיניול^־׳ "׳•״ ־ •־* • '־'‬ ‫היכל‬ ‫היכל ד׳‬ ‫היכל ה׳‬ ‫היכל ך׳‬ ‫שהיא כנגד ה ת פ א י ת נקרא היכל הרצון והוא אמצעי ‪5‬ין'האיש והמים ״‬ ‫כנגד הנצח נקרא היכל הנינה ״‬ ‫י י‬ ‫כנגד היד נקרא היכל עצם השמים ״‬ ‫שהיה ; נ ג ר יסוד נקרא היכל לבנת הספיר־ ובין זה ההיכל ‪.‬ובין היכל‬ ‫השביעי שהוא היכל ה מ ל ט ת שם הוא מרגוע לילית וסמאל בחעא ישראל י‬ ‫י » א מטטרון‬ ‫‪1‬למטה מן היכל לבנת הספיר הוא הרקיע שעל‬ ‫שנקרא עבד והיא למניה מ א ר ב ע מחנית שכינה ה פ נ י מ י י ם רסנדלפון‬ ‫ה ח י ו‬ ‫ש ה ן‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫המלאך שנקרא אופן אחד בארץ אצל החיות הוא בת זוגו של מעערון והוא הנקרא פרגוד‬ ‫ולמעה מזה הם חיית הקדש ועשר מעלות המלאכים ״ '‬ ‫המעלה‬ ‫הא׳ ה ם הנקראים‬ ‫חיות הקדש י ואין בינם לבין מלכות שבמלכות ר ק מ ה שבין עילה לעלול בלבד ״‬ ‫ואח״כ‪.‬נבראו ה מ ע ל ה השנית שנקראו אופנים י ואינם משיגים כמו שמשיגים חיות הקדש‬ ‫המדרגה׳ העליונה מ ה ם אבל ה ס דקים יוחד משלמעה מ ה ם ׳ ץאח׳׳כ נבראו על זה הסדר‬ ‫חשמלים ש י פ י ם מלאכים אראלים אלהים ביני אלים כרובים אישים י וכל מעלה מ ה ם אינה‬ ‫משגת כמי שמשגת המעלה שלמעלה מ מ נ ה ־ ובמעלה העשירית שהיא מ ע ל ת אישים נ ת ע ב ה‬ ‫השפע עד שלא היה איפשר להיות נברא רותני כמותם אלא גוף אחד ספיריי ע ד ש כ מ ע מ‬ ‫הוא רוחני והיא גלגל ערבית־ ואין בינו ובין האישים רק מה שבין עילה לעלול י‬ ‫ואח״כ‬ ‫ינא גלגל היומי וגלגל המזלות ושבעה כוכבי לכת וכל גלגל וגלגל‪.‬יש לו נפש שבה הוא חי‬ ‫משכיל י וכל גלגל אינו משיג כמו' שהשיג העליון ממנו י יבהגיע השפע ע ד גלגל לבנה *‬ ‫נ ת ע ב ה כל כך השפע ־ עד שלא היה איפשר להבראות ממנו גלגל ־ ועשה היסודות כל אתר‬ ‫מקיף אל חבירי וכל עליון רוחני מ ע ט מהתתתון ממנו י עד הגיעו אל הנקודה שהיא עבור‬ ‫ה א ד ן החסירה והעבה יהגסה יותר מכלם ״‬ ‫הרי נתבאר שהם עשרה גלגלים כנגד‬ ‫עשרה מעלות המלאכים ־ שהם כנגד עשר היכלות ־ שהם כנגד עשר ספירות * ע ד שנמצא‬ ‫שהכתר היא כנגד היכל א׳ שבמלכות והוא כנגד מ ע ל ה א׳ מהמלאכים הנקרא׳ תיות הקדש‬ ‫וכנגד גלגל השכל הנקרא גלגל ערבות ־ וכן עז״הד ודי בזה־ עד שנמצא חלקי כובעי הארץ‬ ‫מחולקים לעשרה מינים־' ואב לכלס א ר ב ע יסידית‬ ‫א ר מ ״ ע ומהם הירכבו התי והצומח‬ ‫והדומם‬ ‫עח‬ ‫מקרב*‬ ‫ח כ מ ת האמת‬ ‫והדומם י החי נחלק לשנים י חי מ ד ב ר וחי בלחי מדבר י והצומח נחלי! לעשבים ואילנות *‬ ‫‪,‬‬ ‫והדומם נתלק למתכות ו א ב נ י ם ׳ והמתכוח יש בהם שבעה מ י נ י ם זהב וכסף ונחשח וברזל‬ ‫יבדיל ועופרח וכסף חי * שהם כנגד שבעה כוכבי לכח כי מ כ ח ם ה ס י נמצא שגם בזה העולם‬ ‫יש עשר מינים שהם כנגד עשרה גלגלים ״‬ ‫ודע כי היסודות התחתונים נשחלשלו ונחפשטו‬ ‫מ א ר ב ע יסודות העליונים הרומניים כי ה ם שורשם למעלה * כי כל מ ה שיש ל מ ט ה בעולם‬ ‫השפל יש לו שירש ויסוד למעלה בעולם העליון וכלם קשורים ודבוקים זה בזה ע ד ה ס י ב ה‬ ‫העליונה יתברך ויתעלה לעד אמן ״‬ ‫נ!בר‬ ‫אמרנו שעשרה מעלות יש במלאכים ולמען תבין מקורם ומהותם אודיעך שורש‬ ‫הענין כמובא ב ס פ ר בריח מנוחה ובספרי המקובלים ״‬ ‫ייךךיןן‬ ‫כמיגא‬ ‫י ‪ 1‬מ ע‬ ‫ואף ששם‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ י‬ ‫שם‬ ‫אהיה‬ ‫יהוה‬ ‫ב״ה הוא עיקר הכל והוא מקור כל השמיח *‬ ‫הוא ב כ ח ר למעלה‬ ‫י‬ ‫א ״ ע פ כן שם הויה הוא גוף האילן‬ ‫והוא העיקר והוא רחמים והיא אש שאיני שורף והסנה דמשה יוכיח י ולכן היא ע י ק י כל‬ ‫השמוח לפי שהוא נשמחם ומקורם י‬ ‫כ נ ו‬ ‫‪ 1‬שם‬ ‫‪Q\^$‬‬ ‫נ = מ ת‬ ‫ה‬ ‫י יא‬ ‫יה הקביע בתוכו‬ ‫כנשמה בתוך הגוף י והשמות ה ם נשמה למאורות י והמאורות ה ס נשמה למלאכים ־ והעיקר‬ ‫ה ס השמות * והשמות פועלים הפעולה ע״י המאורות ־ והמאורות ע״י המלאכים י ולכן עיקר‬ ‫הכינה היא לשמיה׳ ילזה יתכיין ה מ ת כ ו י ך ודע כי השמות הנחחמים בשם‬ ‫ה ס הנקראים שמות‬ ‫י‬ ‫והמאורות ה ס הנחתמים בסיפן בדין‬ ‫י‬ ‫מין‬ ‫ב י ה )־* י ר ו ל י ו א ח צ צ ב י ר ו ן‬ ‫אל כגין מ ‪ ^0‬גבלי^ ‪1‬ורי^ וכיוצא ־ וזה מביא גדול‬ ‫יה באחדינה‬ ‫אדיריררן‬ ‫והמלאכים ה ם הנחתמים בשם‬ ‫י‬ ‫לענין השמית והמאירות‬ ‫והמלאכים לדעת בכל פעילה השמות הראויים לה ומהם ת ד ע המאירית והמלאכים השייכים‬ ‫ע מ ה ם א ם בעל שכל א ת ה ״‬ ‫וכתבו‬ ‫המקובלים אנשי מעשה ־ שכל איש אשר ע ר ב את לבו לגשת אל כתיבת‪.‬‬ ‫הקמיעות י וכ״ש להשביע בהשבעות י שצריך שידע איזה מלאך הוא מן כת אש‬ ‫או מן כת מיס י וגם צריך לדעת א ס הוא מאש שורף או משריף י או אש מקרר ־ ואם‬ ‫הפועל משולל ידיעה זו איני מוציא מן הכה אל הפועל י וגס יזהר שלא יערבב מלאכי דין‬ ‫מ ם מלאכי רחמים ודע כי המקרר הוא ר ח מ י ם ׳ והשורף דין ר פ ה ־ והמשריף דין ק ש ה ׳‬ ‫וכל אחד פיעל כפי בהינח מקורו ״‬ ‫‪0‬‬ ‫‪HJT‬‬ ‫מקדם נב‬ ‫חכמת האמת‬ ‫־אהיה אשר אהיה‬ ‫מקום הזוהר המזהיר‬ ‫מקום שכל האשוח מ ת ק ר ר י ם שם‬ ‫י‬ ‫זשם כחשבו כלא היו * וחקור אהיה הוא א ח ד ומקבל מ כ ח ר עליון שורש כל השרשים ״‬ ‫זהשנ׳ השרף שאיני משיין* אלא שוק* י א מטטר‪1‬ז‬ ‫השורפים והוא מקבל ממקורי שהיא ש הוי ה י ק י י‬ ‫ה‬ ‫שר ה פ נ י ם והוא מ ח ו ג ה על כ ת‬ ‫ם‬ ‫אחד‬ ‫*‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬ ‫ומקבל ג״כ מ כ ח ד עליון ״‬ ‫מ מ‬ ‫ק‬ ‫ו י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪t‬‬ ‫י ה ו ה‬ ‫‪o‬‬ ‫ה‬ ‫יא‬ ‫יהשלישי השרף השורף ו ה מ ש י א היא‬ ‫אהיה‬ ‫יהו^ יהיא‬ ‫‪51‬‬ ‫׳׳!‬ ‫ארג י ומקורו יהוה אהיה אחר והשפעתם מ כ ת ר עליון‬ ‫‪,‬‬ ‫השרף ה א רחמים * והי דין ר פ ה ־ והגי דין קשה ־ ודי למשיג בסימנים אלי ״‬ ‫‪nDV‬‬ ‫כלל זה בידך שכל מלאך שסופו {‪ V‬יניקתו מן ח ס ד ־ וכל מלאך שסופו מ ן יניקתו‬ ‫מן כבורה י ו א ס שם‬ ‫*ה יניקתו מן ת פ א ר ת ׳׳‬ ‫‪fc,‬‬ ‫‪•i0 D‬‬ ‫הוא הממונה על האראלים המקבל מהמלכות הנק׳ פרי האילן ומקורו הוא‬ ‫איה‬ ‫^ול‪£‬י^‬ ‫יוה ה והוא מן כת מימי ברכה והנחה שכל רואיהם מ ת ח כ מ י ם ״‬ ‫ה‬ ‫הוא מן האופנים והוא מ מ ו נ ה לחן ולחסד ״‬ ‫הדרנים‬ ‫״ א זכריאל הוא מן מ ח נ ה האש השורפים הנמשך בדין ר פ ה‬ ‫זרגי^‬ ‫הוא ה מ מ ו נ ה על רצון בני אדם א ם מו‪ 5‬ואם ר ע ״‬ ‫נ‬ ‫והוא ממונה‬ ‫עלהזכרון״‬ ‫י‬ ‫‪V^JJHD‬‬ ‫הוא מן הכרובים והוא ממונה על קדושת העליונים י‬ ‫הוא מן השורפים והוא ממונה על כל מין שמירה ״‬ ‫הקדוש‬ ‫מקור י השרפים בעלי היכלות‬ ‫והממשלה‬ ‫שהם מקבלים מכתר‬ ‫עליון מהמקור הזה על דרך תיבור המאירות ועל פ ע ו ל ת ם נקרא שמו‬ ‫ואמיהוואיהו‬ ‫<״א‬ ‫ואמיהויאיה‬ ‫•‬ ‫סימן ותצא אש מלפני ה ׳ ותאכל‬ ‫אותם וכו׳ ״‬ ‫שם‬ ‫המקור שמשם מקבלים האראלים המושלים על המים ע ״ ר תיבור המאורות ועל‬ ‫פעילותיהם‬ ‫י‬ ‫יש שם אמין בן שמנה אותיות והיא אאגנלגאץ ל ׳ א אאגנלגאמ‬ ‫תמצא כלול בו שני שמוח י שס אחד שם הגבורה שהיה משמש בו דוד ה ״ ע ה היוצא מפסוקים‬ ‫אלי י יהידה א ה ה ׳ידיך אחיך י ^ ו ר אריה יהודה י ל א יסור שבע מיהודה ־ א ו ס ר י לגפן‬ ‫ע י ר ה וכו׳‬ ‫י‬ ‫ישמו‬ ‫אגלא‬ ‫וחיקנוהו חכמים בברכת גבורה ־‬ ‫‪ .‬א ד נ י * והשם השני הוא יסוד המרכבה והיא כחר על א ר ב ע שמוח‬ ‫א ח ה ^בור לעולם‬ ‫י‬ ‫והוא שם אנגץ‬ ‫ונחי‬ ‫להרחיק הנזק ולמלמ מצרה ולהוציא לרוחה ״‬ ‫׳השמי^‬ ‫היה מן החשמלים ומקבלים מ ח ״ ח מן ניקוד האמצעי ומן ניקוד הישוב ״‬ ‫והמקור שמשם מקבלים‬ ‫החשמלים‬ ‫עי‪£%r3 ?£‬‬ ‫חכמת‪•.‬־האמה ״׳ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סי׳ ־מ‪$‬׳‪2‬ה©‪! 8‬מפמ‪$‬ן?ו&‬ ‫מפןדם‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫^ נ י ק י ד ו ‪.‬ככתיבתו ״• מ א כ ר ‪ .‬תזכור ה מ ל א ך ? פ ע ו ל ה ‪ .‬ת ד ע •‬ ‫‪#£‬וד^לא‪5$-£‬יא*השמל&ך‪.;#‬שמקירו‪:‬תפארת יבמי הייציא מ פ ס ו ק ‪ .‬מ ה י ידידיה י כ ו ׳ ‪ .‬י ח ס‬ ‫שרף• ת ד ע שהוא ךן• ר פ ה‬ ‫ש‪.:‬מקירו;‪.‬׳‪-‬מכהר עליון ישמו;?ייצא מ פ ׳ ותצא אש הנ״ל ־ ו א ם‬ ‫הגא א ה ^ ל ת מ ג שהוא דן• קשה‪:‬ומקורו •היא המלכות‪.‬ושמו‬ ‫גדול‪ -‬יחודו־ יה‬ ‫מפני‬ ‫ששם כ ל ' ה כ ח י ת מ ת ק ב צ י ם מורים יחידו של ה ק ״ ב ה ״‬ ‫שם‬ ‫‪t t‬‬ ‫שם‬ ‫אכתרי׳^ יה‬ ‫‪J‬‬ ‫אלה‪-‬י ישראל‬ ‫‪1,1-‬‬ ‫נ״א א כ ה ד י א ל יה •יהיה | פיעל פ ע י ל ו ת ל ״ ד ע י ם‬ ‫‪.‬נך^־נ‪.‬שנשרש באהיה יפעילותיי אף בלי כיה״ה מפני ר ו ב הקרישה ״‬ ‫‪;:‬‬ ‫יארואאוחונחל נעריו‬ ‫ה‪/‬‬ ‫ייצא מ פ ׳ ה׳‬ ‫אל ר ח ו ם‬ ‫יחנין‬ ‫יכי׳‬ ‫ככתוב• בהורה‪,.‬ימיעיל בלי ט ה ר ה ־ ע ם המלאכים‪-‬׳המקבלים מ מ ט ו ה ‪.‬‬ ‫וניקויו‬ ‫‪3‬‬ ‫יהך^‬ ‫•אנטימוס‬ ‫יהושע^ אוריאל‪ ,‬רפאל• ׳ולואל‬ ‫ארכיימוס אוזי^ ויצי^ הני^ נ״א ח נ מ י א ל ויסייע ל י א י ‪ -‬א ל נירי^‬ ‫ג־״א יליאל‬ ‫ב ר ב ת ה מ לא כ י ם ‪ .‬ה אלי ת מ נ א השם הזה ־ ה כ ב י ע‬ ‫לךי^‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫‪:‬תמצאהו ״‬ ‫*שם ייאחצפירון‬ ‫הארץ‬ ‫א י ח ס ‪.‬בכם•‪ -‬׳ה ובכל ד ב ר‬ ‫\‪.‬‬ ‫יינא מ פ ׳ ו ב ל כ ת התייה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫נ י‬ ‫נ״א‬ ‫‪a‬‬ ‫לאופנים‬ ‫ינשא* האיפנים ״‬ ‫‪4‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ובהנשא להקיה‬ ‫•‪.‬‬ ‫מעל‬ ‫י‬ ‫שם אהניק יוצא מ פ ׳ איתן‬ ‫אדירים •יהיא ת ח ת ממשלת אדירירון הרמוז באיה א של א ב ג • ה ן ־ ב ‪.‬ביהריררן‬ ‫י יגבהיה־ ת הלמיה ובי נעשה הים ת ל מ י ם‬ ‫נ‪:‬׳א ב י ה ד ד י ר ק ־ ג גיהרירון‬ ‫צ צתגיה ״‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫י ד י ׳ טיי ל רא‪-‬יהם‬ ‫*שם טהרי ^ ייצא מ פ ׳ ידמית ‪ -‬ל י א ^ ׳‬ ‫קני"‬ ‫מישבך ישים ב ס ל ע‬ ‫י‬ ‫'יהשבעתי בשים אדיר‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ה י ז י ה‬ ‫ע‬ ‫כ י‬ ‫מ ל מ ע ל ה ־ והיא ממינה בהיכל אלהי ישראל יההיכל הזה ‪:‬עשה משלש ראשונית‬ ‫ד מ ל ט ת ד ב ר י א ה ־ ובהיכל אלהי ישראל טהדיאל הוא בסיר שם יהיא ק ב ו ע ואינו זז משם ־‬ ‫א ב ל בהיכל ל ב נ ה ה ס פ י ר היא בסוד מ ל א ך ועושה שליחיתו ״‬ ‫ש ם ר ח מ י א ל וסנוניה יילאים מש׳ דחיברית אשה א ל‬ ‫ג^יהם לא ׳סבי ב ל כ ה ס איש אל ע ב י פניך ילכו ־ ושני מ ל א כ י ם אל•‬ ‫םנדלפוז כי ששים ר ב י א שמית יש ל׳‬ ‫כקראים כריביס ונקראים׳םמכין ־ יהם " י‬ ‫״טהרי^ ויוחצפירול והכ‬ ‫כ ש מ ת ע ל ה ־ ו ה ם עומדים ב ש ב ע ה מדירין ב י‬ ‫אחותה‬ ‫כ‬ ‫ן י ת‬ ‫״‬ ‫< ח ה‬ ‫עילים כמכין לילית ו ה ם ע י ב י ם להגן מ מ נ ה ״‬ ‫ותחת ב״י‬ ‫=ל‬ ‫טהריאל‬ ‫יש שני שיערים‬ ‫־ האחי נ י ‪ ,‬י א פלג‬ ‫יהשנ‬ ‫אצבוגי‬ ‫עדן‬ ‫אצבוגה ־‬ ‫מפןדם נג‬ ‫חכמת האמת‬ ‫ושני כמית אלו יוצאים מ פ ס י ק ייסעו ויהי חתח אלהיס על הערים אשר‬ ‫םביבוחיהי ולא רדפו אחי־י בני יעקב ־ ביושר י ומפסיק ואת האנשים אשר פ ת ח הבית הכו‬ ‫בסניריס מקען יעד גדיל וילאו למצוה ה פ ח ח י ישר והפוך ־ והאומר שני פסוקים אלו דהיינו‬ ‫פ ס ו ק ויסכנו ישר י ופסוק ואת האנשים ישר והפוך י אחד עשר פעמים ־ מ ו ב ע ח לו שינצל‬ ‫מכל ר ע כי הוא מנין למעלה ולמעה * ובאומרו הפסוקים הללו‬ ‫^גלא‬ ‫י כ ו י‬ ‫אלד שעולה‬ ‫‪1‬‬ ‫פ ס ו‬ ‫והוא אחד מ ע ״ ב שמות ויסע ויבא ויט * גם יאמר י״א‬ ‫חשק ו א פ ל ט ה ו י‬ ‫י נ ו י‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫" בייט‬ ‫ם‬ ‫ומוצאו מפסוק‬ ‫טלאים‬ ‫בזרועו יקב!‬ ‫ק ט‬ ‫י‬ ‫בי‬ ‫וסגולתו‬ ‫להכניע הקליפות ״‬ ‫זה ב כ ח ‪ :‬ס‬ ‫וטהרי^‬ ‫מלבד היותו ראש לשבעים וארזי ״‬ ‫הו‬ ‫י״‬ ‫= י ע‬ ‫ר י‬ ‫פ‬ ‫ש ו מ ר‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ביט‬ ‫שבמצחו ויש בידו שרביט של אש ־ וגם יש לו משרתים ובלם שרביטי אש בידם‬ ‫ו ט ע ם שרביע ופירושו שכל אחד ואחד מהם היא שר בשס‬ ‫ז ה‬ ‫ו ס ם‬ ‫י ו‬ ‫^‬ ‫מ מ‬ ‫ל *טמן‬ ‫ת‬ ‫ביט שבמלחו שעולה אך־‬ ‫באח ביש והוא טיב לשמירה הדרך ״‬ ‫וטהריאל זה ע ם משרחיו‬ ‫נקראים מארי דעיינין שמעיינין בנשמה אחרי שדנו אוחה ב״ד של שבעים ואחד ויש ל ה ס‬ ‫יהוה‬ ‫וכתבו•‬ ‫דעיינין דהייני כ״ד עיינין וע״ב הנין ־ שלשה הגין על כל עיגול ועיגול ״‬ ‫שס‬ ‫המקיבליס‬ ‫כ י‬ ‫יהוה‬ ‫החן וממונה על ביטיל הקליפות‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫י ! ס‬ ‫ביט והיא‬ ‫ו ה‬ ‫שמן‬ ‫בניקיד חילם מהפשט ממנו שם אחד ה מ מ ו נ ה על‬ ‫י א השם‬ ‫ביט‬ ‫הנ״ל ויש כה מלאכים למעלה וכחוב‬ ‫באת בש והוא בסוד שרביע הזהב וגי׳ שלו כ״א כמנין‬ ‫א ה י ה ׳ וכתבו הקדמונים כי מקור שם זה הוא יוצא מ פ ׳ כי בי חשק ואפלטהו־ ור״ת ב י *‬ ‫בי ‪DD*H‬‬ ‫וכתב הרב הקדיש מו״הרר שמשון‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪£‬זי‬ ‫ב‬ ‫ינה‬ ‫ח כ מ ה ־ מסיד הייה בניקוד חולם ״‬ ‫מאיסערפילי זלה״ה בס׳ דן י ד ן ־ כי שם זה מ מ ו נ ה‬ ‫להכניע שני קליפות עשי וישמעאל ־‬ ‫כ‬ ‫קיא‬ ‫רהב ימספר שניהם שלח ־ וזהו סוד ע׳ל ש׳חל ו׳פתן ת ד ר ו ך ׳ שהוא ר ״ ת עשו‬ ‫ורמיז בי שחל שהיא מ ס פ ר שניהם ־‬ ‫י‬ ‫כט‬ ‫כי שרו של משי ‪0‬מאל‬ ‫ושרו של ישמעאל‬ ‫וכחיב בהריה כי בי חשק ואפלטהו שהיא סוד שם‬ ‫כנ״ל ־ שהיא המבעל שני קליפוה ה״נל ״ ובסוד זה השם חרבו ערים חקיפין ב ׳ י ח ר‬ ‫י׳רישלים עייר מלכא ־ כי ה ס פגעו בזה השם הקדוש בסוד פגימת ברית מילה י ואז פ ג ע ו‬ ‫בתרין ההין הא עילאה יהא ת ת א ה שהם בינה ומלכות בסוד זכור‬ ‫ר ״ ת מילה ־ הביטה בהנ־ין ההין רמז שפגמו בתרין ההין ־ וכשאלי‬ ‫י׳הוה מ ׳ ה ה׳יה ל׳נו ־‬ ‫ש י ס‬ ‫ביט באמצע מ ל ת‬ ‫ה ב י ע ה ־ פי׳ שע״י כך פגמו בשם זה ״‬ ‫? ‪C t‬‬ ‫חרתך‬ ‫היא ממינה על ה פ ר נ ס ה ־ וידוע ששלשה ידוח הן־ הגלולה החזקה ה ר מ ה‬ ‫והם בגי׳ חתך ולכן כתיב פותח אה ידיך ־ ובאלו הג׳ ידיח גפחח הבאר העליון‬ ‫בהוא‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫חבמת האכ‪1‬ת‬ ‫צות גי׳ מלכות ־ וז״ס חתך בכל דבלי מלכות נחחכיס על פיו ״‬ ‫שהוא ענין חתך ייזיליאי‬ ‫וגם פחח את ידיך ר״ת פחד ת פ א ר ת חסד ־ הדי פ ח ח את ידיך * שהה יד החזקה כנגד פחד‬ ‫יד ה ר מ ה כנד׳ ת ״ ת ־ יד הידולה כנגד תסד וס״ת פתת את ידיך הוא תתך שהיא גי׳ שלשתן‬ ‫כנז׳ י והתחיל בנד שמאל שהוא פחד ־ כי סיד ה פ ר נ ס ה משם מתעורר בסוד קשיש מזונותיו‬ ‫של אדם ־ וידוע ששני דינים יש המונעים את ה פ ר נ ס ה והם שני דמעות דשני עיינין ־ הרמוזים‬ ‫בפ׳ עיני כל אליך ישברו־ והכינה הזאת היא למתקס ולהביא ה פ ר נ ס ה ־ והנה שני בחינות‬ ‫הדין ה ם‬ ‫ז‬ ‫אם‬ ‫עןך‬ ‫הסיר‬ ‫ופר ־ ואס תסיר מן שך הוקף! הדין שבו שהוא פו גי׳ אלהים ישאר רלד ־‬ ‫פ״ו מן פ״ר ישאר צד״ק ־ ושניהם יחד רל״ד וצד״ק הם גי׳‬ ‫מ ת מ ת ק י ם בהסרת כת הדין ־ ודע כי מה שאנו מכונים בשם‬ ‫ידיך־ כשתתבונן בשני מיליאיי‬ ‫‪:‬זה‬ ‫יוד‬ ‫' פא‬ ‫י‬ ‫פה אלף יוד‬ ‫י‬ ‫עולים רי״ב רי״ו ושניהם עולים ח ת ״ ך ־ והנה חתך באת בש היא‬ ‫‪0‬מך אלן* למד‬ ‫חת״ך שהם‬ ‫}•אי שהיא ר״ת פתח א ת‬ ‫•‬ ‫והנה מיליאי כזה‬ ‫המילוי לבד שהוא מתחלף ממנו הרי חתך ־ יהגה נכון ומשביע‬ ‫לכל תי גי׳ תתך ־ רוצה לומר לכל ״ רמזי הר״מז ״‬ ‫‪ J? CEf‬שציי‬ ‫כ נ י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫פת‬ ‫וכהו להכניע לילית הרשעה שמספרה כן ־ והוא יוצא‬ ‫ממזמור אשא עיני אל ההרים מ ר ״ ת חמשה תיבות הבאות'אח^ הרות ישיש בו והס י‬ ‫עושה‬ ‫ע ו‬ ‫ל‬ ‫שומרך צלך ישמויך ישמור ־ וכן חמשה הייוח הקודמית כשהם בנקודת אלהים‬ ‫י ם‬ ‫תפ כי מכח חמש גבורות מתהוית אותם הרשעה ־ ובקדושתן ת מ ח ה ־ והנה הוא‬ ‫בסוד שם‬ ‫ילי מ ע ״ ב שמית כי שם זה הוא בסוד ה׳ גבורות כי לפי נקודה הפסיקים שמשם‬ ‫יוצא שס ע ״ ב שהוא פסיק ויסע מאית י שבמלה ויסע ונקודהי תירק ־ ומן‬ ‫הלילה ונקידתה קמץ ־ ומן‬ ‫י׳‬ ‫ל שבמלת‬ ‫ידיי‬ ‫שבמלת ייע ינקידתה תירק נמצא שם זה נקיד כזה‬ ‫עילה‬ ‫פ״ו־ וחמשה פ ע מ י ם פ״י שהם תמשה גבורות היא מ ס פ ר שם עשציי ״ שם ״‬ ‫מצמצית‬ ‫כחי להצמיח אויב ומחנקס והוא גי׳ ה ע ר יניקידי מפסיק יגלח ה ׳‬ ‫ב ח ע ר השכירה בעברי ־ והגיקיד גי׳ אלהים ־ יהיא יוצא מפסיק קדיש יהיה ה ע ר לא‬ ‫יעבור על ראשי ־ והיינו א ם החליף יהיה באה בש‬ ‫מצמליח־ ועולה‬ ‫י‬ ‫היא מצמץ וקדוש עילה תי‬ ‫ת*‪}/‬ר וזהו קדוש יהיה ת ע ר * וראיתי בכתב•‬ ‫יצחק דמן‬ ‫הי׳ר‬ ‫הרי‬ ‫עכו‬ ‫שמיצא השם החזק הזה היא מ פ ׳ ובל־עהס יצמיחם בחילוף יוד במם באה בש ״‬ ‫*‪DD‬‬ ‫ה ס ם הוא משמיה ע ״ ב והוא מסוגל למלוכה בסוד ומהקם מלכין ־ ולכן ביוסף‬ ‫נאמר ק מ ה אלומחי ואמרו לו אחיו המלוך חמלוך ־ וכן אמר שאול לדיר מליך המליך‬ ‫וקמה בידך ממלכה ישראל ״ שם‬ ‫‪ Ct-f‬טפטפיה‬ ‫כחי גדול לחשוב בו נגד האויבים* והמחשב‬ ‫ב י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א י'‬ ‫צוךן‬ ‫פחד‬ ‫עדן‬ ‫פחד ־ על מגן • ועל צבא‬ ‫מהדם נד‬ ‫מ י ס י ו ן על כל לב זדון• שכל‬ ‫ח י מ ת האמת‬ ‫•‬ ‫ייש‬ ‫שני תיבות מאלו עוליס קצ״ג כ מ ס פ ר ה ב ס הנז' ־ ואיתא ברכינו בחיי ששם זה יוצא מ ס ״ ת‬ ‫ה נ ה אנכי סולח מלאך לפניך לשמורך בדרך ולהביאך אל המקוס י רמז* הרמי׳ז ״‬ ‫ע‪11‬ב‬ ‫מצאתי בכתבי המקובלים ששס זה יוצא מ פ ס ו ק ויאמר משה אל אהרן קת את‬ ‫ה מ ח ת ה והן עליה אש מעל המזבח ושים ק י ‪ £‬ר ת והולך מהרה אל ה ע ד ה ו כ } ‪ 2‬ר‬ ‫עליהם וכו׳ ייתן את הקר‪£‬רת ו י כ ^ ר על ה ע ם י ו י ע מ ו ד בין ך ן מ ה י ה ובין החיים ותעצר‬ ‫ה מ ג פ ה ־ והוא שם המחשבה ־ וסגולתו לכוין בו בצבע זהב בזמן ה מ ג פ ה ב ״ מ וטוב לכול דבר‪.‬‬ ‫מיקוח‬ ‫כ ז ה‬ ‫מפטפיה‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ומספר הניקוד עולה אלהים‬ ‫י‬ ‫ושם ב‪,‬ץו‬ ‫שהיה אחידים‬ ‫דשם הויה כשהוא במילוי אלפין י עילה כיפטפיה ״‬ ‫אבנ והיא משם בן מ״ב ־ דע כי כח יה השם לסלק המחל קת מן העיר י בראוה‬ ‫ע‪1‬ם‬ ‫בלבולים אלו באלי * ומקור זה‬ ‫יאהבוגה‬ ‫השס היא יה»*ד‪,‬‬ ‫וצירופו ע ם מקורו הוא כזה‬ ‫וכשתדצה לבטל הבלבולים והמחליקה תעשה ככה־ אמור זה ה פ ס ו ק ״‬ ‫א פ ס כי עז ה ע ם היושב בארץ והערים ב צ ו ר ו ת ^דוליה מאד ונם בני ענקים ראינו ש ס י‬ ‫וזכיר זה השם‬ ‫אבג‬ ‫ע ס‬ ‫מקייי‬ ‫יאהבוגה‬ ‫פרחיאל ״ יאלזיל־ יה״למ‬ ‫יאהבוגה על ייי המלאך פרדחיאל *‬ ‫שתבטל הבלבול‬ ‫והשביע למלאך הזה שמו‬ ‫והמחלוקת‬ ‫־״יי־ ״‬ ‫מהקהל הזה בשם‬ ‫ערך חלום‬ ‫א‬ ‫מךן שאמרו חז״ל לאדם טוב מראין תלים ר ע י פי׳ מראין לו ה ר ע ה והעונשין‬ ‫העתידים לבוא על הרשעים והכל כדי שהצדיק יהיה תמיד יראתו על פניו ולא‬ ‫יחטא י ולישע מ ר ח ץ חלים טוב כי הבא ליטמא פיתחין לו ״ ילקוט ח־ש משם הילקוט ״‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫בל המראות יפין בחלום חיץ מתכלת ״ ילקוט ״‬ ‫בל‬ ‫מה שהמת ניתן לאדם בחלום יפה הוא י אבל אם הוא נוטל מביתו ובפייט מנעלו‬ ‫הוא ר ע י כי היא רמז שימועו רגליו מהעולם הזה וילך לעולם אחר אתר דמותא‬ ‫והוא סיד החליצה‬ ‫ד‬ ‫״ ילקוט חדש בליקועיס ״‬ ‫לפי שנשמת ה ־ ר ם המדברת אינה מ ת ה י לפיכך יהלום התי מן ה מ ת י אבל ה ב ה מ ה‬ ‫שמחה אין לה נשמה ה ח כ מ ה י לפיכך לא יחלים אדם מ ב ה מ ה שמתה או נשתטה‬ ‫ם ׳ חסידים סי׳ תת״שלא ״‬ ‫א חלונות‬ ‫ערך חלונות‬ ‫שבבית א ס נפל הבית ס כ נ ה לשנותם או לסותמם ״ עיי״לאות א ע ר ך אויר‬ ‫ע ר ך חליצה‬ ‫עדן‬ ‫חליצה‬ ‫מקרם‬ ‫ערף חליצה‬ ‫א ע‪5‬ין‬ ‫החליצה ה י א ׳ כי הנה בחליצה מתיאשת היבמה מ ה י ב ם ־ ובדקיקה מתיאשת‬ ‫רוח ה מ ת הנשאר בה מהגאולה שהיתה מיועדת לו מן האח ־ ומה הקריאה‬ ‫שניהם כאחד הרוח והיבמה קובלים עליו לפני שלשה י כנגד תלת אפוטרופיסים ראית לה‬ ‫לנשמתא י ומוסיפין עוד שנים לפרסם הדבר י כדי שרבים יבקשו עליו רחמיס והס כנגד‬ ‫שניץצירים שהיו ע ד י ם בליקותי הראשונים הנגמרים בכליו של קונה דכתיב ביה שלף איש‬ ‫נעלו י אלא שהנעל הקונה הוא בית היד י וכאן מרי מ ס א נ א רידיה הוא ניעלן יפושע לה את‬ ‫הרגל והיא חולצת ומתרת הקשר לפי שאינו מן המכין להקרא גיהל ־ וזירקהו לארץ ביזיון*‬ ‫להירות ה פ ק ע ח זיקחה ובטחונה שיהיה דיות והצלה לרית ה מ ת מ מ ק י ס אחר י ו ע ע ס חלוץ‬ ‫הנעל כמו הותר הקשר ־ שלשה פ ע מ י ם אתר לו ואתר לה ואתר לרות המת י א״נ אתר לנפש‬ ‫ואחד לרוח ואחד לנשמה ־ ועליה נאייר ה פ ח נשבר ואנחנו נמלטני ״ ׳לקיט חדש בליקיטים‬ ‫משם מ א מ ר א ם כל חי סי׳ נ ר ו ״‬ ‫ערך‬ ‫א שבעה‬ ‫חלקלעיהב‬ ‫אין להם חלק לעו״הב ואלו ה ס לבלר וסופר יעיב שברופאים‬ ‫י‬ ‫ודיין‬ ‫לעירו ־ וקיסם וחזן וטבת ״ אבות ד״רן פ ׳ ל״ו ״ וכתב הרב שאלת‬ ‫וע״בץ ח״ב סי׳ ס״ני וז״ל י שבעה אין להם חלק לעו״הב י פי׳ א ס אינם זהירים במלאכתן‬ ‫ואימנותם ומינויים כראיי להם * לבלר כיתב ס ת ״ ם שאם ת ח ס ר אות אתת נמצא מחריב‬ ‫העולם * וסופר כותב שטרות וגיטין שהרבה דברים תלויים בו א ס מקלקל בהם נמצא מ פ ס י ד‬ ‫ממון שלא כדין אי מ ר ב ה ממזרים ־ דיין לעירו כשמתפרנס מ ה ם בדרכים מעיקליס ־ ועוד‬ ‫א ם באו עיר אחרת לדון ע ם בני עירו מ ט ה הדין לצד בני עירו י וקוסם ענין זה נתעורר‬ ‫מ א ד היינו דאחריבינהו לכמה קהלות ישראל י חזן וטבח ה ם לאבן נגף וציר מכשיל לבית‬ ‫ישראל עכ״ל ״‬ ‫ב‬ ‫כתב הרב ריקאנעי פ׳ כי תשא משם רבינו עזריאל ז״ל י במקומות רבים שתמצא‬ ‫בדברי חז״ל העושה כו״כ אין לו חלק לעו״הב י ר״ל אין לו בית ואוצר‬ ‫בפני עצמו שהוא ברשותו והוא מושל עליו וזהו עושין לו מדור כפי כבידי ־ ימי שאין לי זכות‬ ‫הוא עומד במקום שעומדים רבים י ע ״ כ‬ ‫וכתב הרב מדרש תלפיות שפעם אחח נכנס רוח של רשע אחד בגיף אשה ים׳ נ ר כן כ* מ ה‬ ‫שאמרו אין להם חלק לעו״הב י אין להם תלק ומדור בפני עצמן ״‬ ‫ע ר ך חמרה‬ ‫־עדן‬ ‫מקדם נה‬ ‫ח&דה‬ ‫ערך חמדה‬ ‫איך יננל אדם מן החמדה ־ יתיאש מן הדבר שהוא חומד ויחשוב אותו אי איפשר‬ ‫‪ .‬א‬ ‫ד ב י זה ונמנע מהיות ־ דיגמת יאוש הכפרי מלישא בתו של מלך ולא מ ה ר ה ר‬ ‫מ־דש תלפיות בשם ה ד א ״ ב ע‬ ‫בה ״‬ ‫א הנזהר‬ ‫״‬ ‫ערך חמץ‬ ‫ב פ ס ח מחמץ כל שהוא מובטח לו שלא יחעא כל השנה ״‬ ‫דבש לפי‬ ‫משס גידי הא״רי ז״ל ״‬ ‫וזה*‬ ‫לענ״ד רמז הכחיב ולא יראה לך ח מ ן ולא יראה לך שאור בכל גבולך ־ הכונה א ם‬ ‫נזהרת שלא יראה לך ח מ ן ־ מובטח אתה שלא יראה לך שאור שבעיסה שהוא יצר‬ ‫ה ר ע בכל גבולך י ועי״כ לא ת ח ט א ״‬ ‫ב גלתה‬ ‫יהודה מעוני ־ על שאכלו ח מ ן בפסח דכתיב ביה לתם עוני ־ דבר אחר‬ ‫על שחבלו משכיני של עני כדכתיב ואם איש עני הוא ־ ר״א על שעשקו‬ ‫שכר שכיר שנאמר לא תעשוק שכיר עני ואביון י ד״א על שגזלו מתנות עניים שנאמר לעני‬ ‫ולגר תעזוב־ ר״א על שעבדו ע״ז שנאמר קיל ענית ״ ילקוט איכה ״‬ ‫ערך חמשת‬ ‫א‬ ‫‪£‬״ד‬ ‫ס^עים‬ ‫בם״כי קדמון לרבני פאם הראשונים וז״ל ־ שיעור תמשת סלעים של פדיון‬ ‫הבן ־ יש בהם משקל אלף ותשע מאות ועשרים גרעיני שעורה ־ ושקלתי אותם‬ ‫ומצאתי ב ל ם שני משקלים מיזאן נכי שני מעין וחצי מיזאן־ ו פ ע ם אחרת שקלתי אותם‬ ‫ומצאתי בהם שני משקלים מיזאן אלא שהשעורים היו מובחרים ־ ע ״ כ ״‬ ‫‪1‬דע‬ ‫כי מ״ש מלין ב״ייד ס*׳ ש״ה וכן כתב ה ר מ ״ ב ם כי שיעיר חמשת סלעים של פדיון‬ ‫הבן ה ם ל׳ דרהמים שהם ק״ך מעין ־ שיעיר ה ד ר ה ס היא שמינית דורו מ ט ב ע פ ר א נ ס י ס‬ ‫בדיוק שכן קבלתי מרבים שדקדקו החשבון נמצא שהדורו הוא שמנה דרהמים ־ וכבר עמדתי‬ ‫על זה כמה פ ע מ י ם ימצאתיו אמת וצדק ״‬ ‫ערך חן‬ ‫'יא‬ ‫למצוא‬ ‫תן בעיני השלעין או מי שתרצה לבוא לפניו־ שים ידך על מצחך ואמור‬ ‫ג׳ פ ע מ י ם פסיק השיבה לי ששין ישעך ורות נדיבה ת ס ע ד נ י ״‬ ‫מס׳‬ ‫עדן‬ ‫מהד‪£‬‬ ‫חנה‬ ‫כ״י והוא בחון ״ וכתב הרב מד׳ תלפיות ח״ל י למצוא חן בבואך לפני השלטון ל ד ן * אמור‬ ‫תפול עליהם אימתה ופחד נ ׳ פ ע מ י ם וקח קש מן ה א ד ן באומרך אותו ותשבדהו בפניהס כאלי‬ ‫אתה מתעסק ״‬ ‫ערך חנה‬ ‫א‬ ‫נתנבאה על קדח שנאמר מוריד שאול רעל י ובכל זאת לא היו מאמינים‬ ‫חנה‬ ‫שיעלו עד שנתדב בית המקדש ונבלעו שערי בי״המק שנאמר ע ב ע ו בארץ‬ ‫שעריה ובאו אצל ק ד ח יתפשם־ מיד אמרו והאמינו שכשיעלו אלו השעדיס אף חכו נעלה‬ ‫עמהם‬ ‫״ מדבר קדמית בשם דברי הימים של משה עי״ש ״ וזה מסכים לדרשת חז״ל והביאו‬ ‫רש״י ז״ל בחומש בפ׳ פינחס בפסיק ובני קדח לא מתי מקום נתבצר להס בגיהנס וישבו‬ ‫עליו ואמרו שירה י אלא שעל זה קשה מהיכן יצה אלקנה בעלה של חנה שהיה מצני קרח‬ ‫ועיי׳ ה ר ״ א ס ז״ל פ׳ פינתס מ״ש בזה־ וי״ל וכדומה שכן ראיתי בדברי המפרשים שבזכות‬ ‫שמואל שעתיד לצאח מהם עלו לפי שעה עד שהולידו בנים וחזרו למקימן ־ וכיון שכן לא‬ ‫האמינו שיעלו עוד ועליהם נתנבאה חנה מידיד שאול ויעל ״ ירוק‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫חנה ו ת מ ר נדר י תנה כל מעשיה בכפלים ־ כ ע ס ה בכפלים ו כ ע ס ה ה צרתה ג ס‬ ‫כ ע ס * מ נ ח ה בכפלים מ נ ה אחת אפיס ־ בכיתה בכפלים יבלה הבכה י ראייתה־‬ ‫בכפלים אם ראה ה ר א ה ־ נדרה בכפלים וחדור נדר‬ ‫״ ילקוט שמואל ״‬ ‫‪*,‬נ״י*‬ ‫שמטעם‬ ‫זה היחה גס לידחה בכפלים הזא שמואל ששקול כמשה ואהרן ״‬ ‫ערך חנוכה‬ ‫א חנוכה‬ ‫היא דמי לשמן רנניד ינפיק ואחי מלעילא‬ ‫בענביו ״ סי מגיד מישרים למ״רן ז״ל‬ ‫י‬ ‫ופורים הוא רמז ליין המשומר‬ ‫״‬ ‫ערך חנוך‬ ‫א‬ ‫ל‪0‬ח ה ק ״ ב ה א ת חנוך ואליהו למעלה כדי להעיד על נשמה העיליס למעלה־‬ ‫והוריד א ח קרח למטה להעיד על הנשמוח היורדים למעה־ ז״ש ע ״ פ שנים‬ ‫ע ד י ם או ע ״ פ שלשה עלים וכו׳ ״‬ ‫כ חנוך‬ ‫מגלה עמוקות אופן קי״א ״‬ ‫רוחו וגופו החומרי כאחד עלו למעלה כי נ ה פ ך גופו ללפידי אש־ ונשמת‪:‬‬ ‫חנוך ע ל ח ה אל מקום הנשמוח אל גן עדן העליון ־ אבל אליהו ז״ל נהפשט‬ ‫גיפו מרוחו ונתלבש בלבוש אחר וגופו הראשון נשאר גנוז ב ס ע ר ה וכשהוא יורד למטה לעשות‪:‬‬ ‫שליחות‪.‬‬ ‫‪Hjr‬‬ ‫חנוך‬ ‫שליחות מחלבש בו ״‬ ‫ובזה‬ ‫מסדם נו‬ ‫ח ס ד לאברהם עין הקורא נהר ל׳ ״‬ ‫ידוקדק לענ״ד מ ה שנאי בחנוך ואיננו כי לקח אותו אלהים * ה ט נ ה איננו לגוף‬ ‫הראשין כלל כי לקח אותו אלהיס להחזירו בבחינת המלאכים שכלם אש * אבל‬ ‫באליהו נאמר וישלך את אדרתו מעליו הוא גופו והרי הוא גנוז ב ס ע ר ה השמים ״‬ ‫^ל]*‬ ‫א אמרו‬ ‫מישאל ועזריה‬ ‫בגמרא מ ה ראו תמ״ו שהשליכו עצמן לכבשן האש ־ נשאו ק״ו מצפרדעים‬ ‫וכו׳ י והקשו התיס׳ דהא קי״ל יהרג ואל יעבור י ותירץ הרב יערות דבש‬ ‫שהשליכו עצמן קודם שישליכום כי נשרפו המשליכים * ואמרו בר׳ חנניה בן תרדיון יפתת פיו‬ ‫ותכנס האש־ ואמר מוטב שיעלנה מי שנחנה* וא״כ איך השליכו ע צ מ ך ותירץ ק״ו‬ ‫מצפרדעים לקדש השם ה ם מעצמן עלו י עכ״ל י‬ ‫וקשה דהא כתיב כפיתו ודמיו לנו אתון‬ ‫נורא וטליה י די אסיקו לשדרך וכוליה משמע שהפילים י ותו מאי משני ק״ו מ צ פ ר ד ע י ם ׳‬ ‫הצפרדעים כך נצטוו‪ :‬אבל ה ם היה להם להמתין עד שישליכום ־ מדבר קדמות מ ע ר כ ת קוף‬ ‫ולי נראה שקישטה הוא שהאנשים אשר רצי להשליכם כשהגיעו לשפת הכבשן‬ ‫עי׳׳ש ״‬ ‫נשרפו ונפלו חנניה מישאל ועזריה מידם לשפת הכבשן י והם הפילו עצמן לתוך הכבשן י ימה‬ ‫•ראי אלא שנשאו ק״ו יכו׳ יךוק ״‬ ‫ערך חסד‬ ‫א העולם‬ ‫מ ה נ ה ג בשלשה קייס שסימנם חדר חסד דין ר ח מ י ם ׳ יכשתמלא מלת‬ ‫ארן כזה אלף ריש צדי המילוי לבד עילה כמנין חסד דין רחמים י וזהו‬ ‫שכתוב כי אני ה׳ עישת תסד משפע וצדקה בארץ דייקא ״ מגלה עמוקות אופן ר׳ ״‬ ‫מי‬ ‫כ‬ ‫שהוא גומל ח ס ד יהיה מבושר שתפלתו נשמעת דבש לפי ״‬ ‫עיך‬ ‫ועיי״ל אות גימל‬ ‫י״ח״‬ ‫ערך חסיד‬ ‫כתב‬ ‫א‬ ‫הרב ס פ ר יוחסין בהקדמהו ־ כי אינו נקרא חסיד אלא מי שלא ח ט א כל ימיו‬ ‫מעיקרו י והביא ראיה מ מ ס ׳ המורה י ו ע פ ׳ הגיזל קמא ״‬ ‫ב‬ ‫‪v .‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪c‬‬ ‫אין תסיר אלא מ׳ שעיבר על עדותיו י כשבאין בני אדם אשר חעאו לו ו מ ה ח ר ע י ם‬ ‫ומבקשים ממני מחילה ואימריס לקבל עליהם א ח הדין והוא מוחל להם בלב‬ ‫‪,,‬״<‪ f‬״‬ ‫״ ‪,‬‬ ‫ק ^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ע ן ש ה‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫נ י‬ ‫ז ה נ‬ ‫ר‬ ‫ח ס י ך‬ ‫ס‬ ‫ח ש י ך י ס‬ ‫סי‬ ‫ג חסיד‬ ‫עדן‬ ‫‪J1‬‬ ‫חםיד‬ ‫חסיד‬ ‫מקדמ‬ ‫אחד היה רוחץ באמבט׳ במיס ואשתו יושבת חללו • והכה זוהר על רחשו‬ ‫במים ־ א מ ד ה לו אשתו ומה זה הזוהר * אמר לה ה ק ״ ב ה כותב כל מ ע ש ה‬ ‫ה א ד ם והדיו הנשאר בקולמוסו הוא מ ק נ ח בראש הצדיקים שהגיע זמנן ליפער י ובאותו שבוע‬ ‫י ‪/‬‬ ‫נ פ ט ר אוחו צדיק ״ שם ס ש״ע ״‬ ‫ערך חרב‬ ‫א' אברהם‬ ‫א ע ״ ה היה לו חרב שחקוק עליה שם המפורש‬ ‫י‬ ‫ונתנה ליצחק ויצחק‬ ‫ליעקב ־ ועשו כשרצה להלחם ע ם נמרוד מ כ ד בכודהו ליעקב בשביל‬ ‫אוחו חרב שהיה שוה ממון הרבה ־ והלחם והעדשים שנהן לי לא היו אלא לקיים ה מ כ ר ״‬ ‫מ ד ב ר קרמוח בשם אמרי נועם פ׳ הולדוח ״‬ ‫‪1‬בזה‬ ‫יבוא על נכון לענ״ד הברכה שבירך יצחק לעשו ועל חרבך ת ח י ה ׳ שכל ע ו ד‬ ‫שהחרב אצלו ־ יחיה י כי מ ח מ ת שם קדשי החקיק עליה ינצח שינאיו ״‬ ‫ערך חרבן‬ ‫א בשעה‬ ‫שבאו הכשרים על ירושלים תלה ה ק ״ ב ה לישראל ג׳ שנים אולי יחזרו‬ ‫בתשובה והיו גבורים בירישלים עד אין חקר־ יהיו נלתמים ע ם הכשרים‬ ‫ומפילים מהם חללים ־ והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן גברתי ־ כשהיו אנשי חיל מקלעים‬ ‫באבנים גדולוח להפיל החומה היה מקבלן בידו ומשליכן על אנשי חיל והרי מ ה ם הרבה ־‬ ‫ע ד שהחחיל לקבל האבנים ברגליו והיה מחזירן לחיל י וגרם העון ובא הרוח והפילו מן‬ ‫החומה ונבקע כריםו ומת ־ באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנםו האויבים י מה עשה חנמאל‬ ‫דודו של ירמיה השביע מלאכי השרת בשם ־ והורידם מזויינים בכלי ייין על החומות ־ כיון‬ ‫שראו הכשרים כן ברחו מפני אימחן ע ד ששינה ה ק ״ ב ה שמוחן של המלאכים יהעלה אוהם‬ ‫לרקיע ובקש חנמאל להורידן ולא יכול מפני שינוי שמוחיהן י מה עשה השביע אה שר העילם‬ ‫והגביה אח ירושלים וחלאה באויר עד שבעט בה ה ק ״ ב ה ונפלה הה״ד השליך משמים ארץ‬ ‫וכו׳ וכחיב גה דרך ה ׳ י ונכנסו כלם לירושלים ונבלעו ההומיה הה״ד היה ה׳ כאויב בלע‬ ‫ישראל י ונכנסו האויבים ובקשו לשריף ההיכל יאמר ה ק ״ ב ה לגבריאל ומיכאל שהיו מלמדים‬ ‫עליה זכוה ־ מי חביב עליכם אמרו לפניו ישראל* ואחריהם מי חביב עליכם אמרו לפניי ביה‬ ‫המקדש י אמ״ל נשבע אני בשמי הגדול שאחס בעצמכם מציחיס בי האור י מיד נטלי מיכאל‬ ‫וגבריאל שני לפידי אש והציתו אש בהיכל י והיה ההיכל קירא על עמצי קינה זי ־ ממרים שלח‬ ‫אש בעצמוהי וירדנה ״‬ ‫ילקוט חדש משם ילקוט איכה ״‬ ‫ב מבריאה‬ ‫עדן‬ ‫ב מבריאת‬ ‫חרבן‬ ‫מקדם נז‬ ‫העולם ועד המבול אלף והר״ני שנים׳ ואתר המבול אלף ותג־״ט‬ ‫שנים נאמר ראיתי א ח הארץ והנה תהו ובהו אלא שעיכב בעבור‬ ‫יאשיהו והחריב את בי״המק ששקול ככל העולם והביא נביכדננר ויקריב כל העמים ״‬ ‫שכחת לקע בשם ס ׳ סודי רזי ״‬ ‫ערך חרוב‬ ‫א‬ ‫כתב הרב מדרש תלפיות שקבלה בידו איש מפי איש עד רבי שמעון בן יוחאי‬ ‫זי״עא שאילן של החרובין שהיה לרש״בי ב מ ע ר ה בכל ערב שבת היה נ ה פ ך‬ ‫לאילן של ת מ ר י ם ״‬ ‫ערך חרטה‬ ‫א‬ ‫רב אדא אמרי ב י ר ב ־ על א ר ב ע ה הק״בה כ י יכיל מ ת ח ר ט בכל יום על‬ ‫אמר‬ ‫שבראם ־ והם כשדים י ישמעאלים ־ כלות ־ יצר ה ר ע ־ ומייהי קראי ״ ילקוט‬ ‫איוב ־ וכן הוא בסוכה פ׳ החליל ״‬ ‫‪ 2‬כאשר‬ ‫תתירא מן ה ח ר ט ה אייוי לאו קידם הן ־ כי לאו אחר הן מגינה מאד ־‬ ‫כאשר ת א מ ר הן כפול וקיים מ ה שאמרת י׳ ס׳ חס־דים םי׳ פ״א ״‬ ‫ערך תי־ם‬ ‫א־‬ ‫כל העבירות שבחירה לא יגלם אליהו ־ אלא על העוברים על ה ח ר ס ־ דכת׳ ה נ ה‬ ‫אנכי שולח לכם א ת אליה וכי׳ ־ יסמיך ליה פן אבוא והכיתי את הארץ תרם ״‬ ‫ס ׳ סודי רזי ״‬ ‫ערך חשד‬ ‫א‬ ‫אם הביא הארס את עצמו לידי חשד ־ ימחול לכל החושדים כי הוא גורס לעצמו ״‬ ‫ס ׳ חסידים ס י ׳ המ״ו ״‬ ‫ערך חשך‬ ‫א כשיבוא‬ ‫ב במדרש‬ ‫המשיח יהיו ע״ו ימים חשך כחשך מצרים וימותו הרשעים ־ זוהר פ ׳‬ ‫שמות על פסוק כי הנה החשך יכסה ארץ עי״ש י‬ ‫אמר ה ק ״ ב ה למלאכים ראויים ה ס ללקוח בחשך והסכימו כלם ־ ולמה‬ ‫הביא עליהם חשך ־ ואמר שני ע ע מ י ס ־ אחד בשביל מכומוגיית ־ ואחד‬ ‫בשביל‬ ‫עדן‬ ‫חשך‬ ‫בשביל רשעי ישראל ־ ע ״ נ *‬ ‫מקדם‬ ‫וקשה למה לא שאל בחחילה למה הביא חשך ־ ופירש הגאון‬ ‫מו״הרר העשל ד ל י דקי״ל פתחו כלם לחיבה זכאי י וכתבו הפוסקים רוקח א ס כלם מ ש ע ם‬ ‫אחר י אבל א ם ה ס מ ט ע מ י ם חלוקים הו״ל רוב לחיובא ותייב י והשתא בתחילה אמר דהסכימי‬ ‫כלם שילקו מצריים בחשך ־ יהשתא קשה א״כ פעירים ה ס רהא פתחו כלס לחיבה פעור ־‬ ‫לזה אמר ד ע כי לא השכימו כלם מ ע ע ם אתר אלא קצתם מ ע ע ם אחר י וז״ש ולמה הביא‬ ‫עליהם חשך • ואמר דיש שני ט ע מ י ם ולא השוו כלס מניעם אחד ולכן תייביס ״ דבש לפי ״‬ ‫ג׳‬ ‫חשך שהביה ה ק ״ ב ה על המצריים להורות שמה שהעבידו לישראל בלילות נחשב *‬ ‫ולכן יצאו בתצי זמנם ולכן מ כ ת בכורות היתה בחצי הל־לה כלומר מ ה שיצאו‬ ‫בחצי זמנם מסיבת לינה * ובזה פי׳ הגאון מו״הרר העשל פסוק ק״ץ שם לחשך כי ה ם עבדו‬ ‫רד״י שנהוק״ץ שנים החסרים שם לחשך שהם הלילות ״‬ ‫ובזה‬ ‫פירשתי לענ״ד מ ה שאמר המגיד ברוך שומר הבטחתו וכו׳ בין הבתרים וכי׳‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫גזירת בין הבתרים היתה ב ע ר ב משחשכה דכתיב ויהי השמש לביא ו ע ל ט ה היה ־‬ ‫וכתיב והנה אימה תשיכה גדולה י להורות נתן שהגזירה תתקיים אף בלילות שהוא זמן החשך‬ ‫ולכן הק״בה חישב את ה ק ״ ן מכלל השעבוד ולא עבדו בימים כי א ס רד״ו* לעשות מ ה שאמר‬ ‫לאברהם אבינו בין הבתרים שהיה הענין בין השמשות שמקצתו יום ומקצתו לילה וד״וק ״‬ ‫ערך חתן וכלה‬ ‫א‬ ‫גדול סגוליי ־ א ם התתן נזהר לשום יגלו הימני על רגל הכלה השמאלי בשעת‬ ‫שבע ברכות * אותו השימה כח מסיגל שישלוט עליה כל ימיו יתהיה משועבדת‬ ‫ונשמעת לכל דבריו י ואם הכלה נזהרת ותשים רגלה השמאלי על רגל החתן הימני השליט‬ ‫היא עליו כל ימיה ־ ודע שהיה מעשה ששם החתן רגלו הימנית על רגלה השמאלית בשמת‬ ‫שבע ברכות כדי שישליט הוא עליה ־ והכלה ס י פ ר ה הדברים לאביה ־ והוא הזהירה ולימד לה‬ ‫שבשעת זיווג הראשון תשאל מהחתן שיביא לה קיתון של מים י וע״י כן ג ר מ ה שתשלוט היא‬ ‫עליו כל ימיה י והיא דבר מסיגל לבעל השמת רגל החתן ותשלוט היא עליו ״‬ ‫חס״ל עין‬ ‫יעקב נהר מ ״ ח‬ ‫ב המושר‬ ‫אה החתנים או לאיזה ארס‬ ‫י‬ ‫העישה זה אין לי כפרה עולמית‬ ‫ואין ל‪1‬‬ ‫חלק לעו״הב כדאיתא בירושלמי ובתרגום יונחן על פסיק לא יחבול‬ ‫רחיים ורכב י ושמעתי מ א ד ם גדול שמעשה היה באדם שקשר יהודי אחד וזה שקשר נ כ ר ת‬ ‫‪5‬תיך שנחו ולא היה אדם יודע רק הרשע עצמו הגיד בשעת מיתתו אני קשרתי א ח פלוני‬ ‫החהן י יהנה המלאך המוח לפני וחרצו שלופה בידו ואומר לי שעון זה גרם לי מ ח ה יגם אין‬ ‫עדן‬ ‫מקדם נח‬ ‫חתן וכלה‬ ‫לי חלק לעי״הב ־ ומיד פ ר ח ה נשמתו רח״ל ״ מדרש תלפיות בשם ס׳ חרדים ״‬ ‫ובזה‬ ‫יובן לענ״ד רמז הפסוק לא יחבול רחים ורכב שהוא רמז ל קושר חחגיס כג״ל‬ ‫נפש הוא חובל י שם רמז כי ישל אלוה נפשי ־ כמי שאירע לאותו רשע ״‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫ודוק‬ ‫אות טית‬ ‫ערך טבח‬ ‫א‬ ‫טבח המאכיל נבלות לישראל מהגלגל בכלב י וז״ם יבשר בשדה‬ ‫תאכלו לכלב תשליכון חיתו‬ ‫״ כתבי הא״רי ז״ל ״‬ ‫עריפה לא‬ ‫וכתיב בויקרא רבה‬ ‫ס ׳ ה׳ יז״ל א״ר איבו מעשה בטבח אחד בציפורי שהיה מאכיל את ׳של־אל נבלות ועדיפות‪.‬‬ ‫פ ע ם אחת ערב יום הכפורים אכל ישתה ונשתכר יעלה לרחש הגג ונפל ומת התחילו הכלבים‬ ‫מלקקים את דמו י אתו ושיילון לד׳ חנניה מהו לאעברא יתיה מן קדמיהין אמר להו כתיב‬ ‫יבשר בשדה ט ר י פ ה לא תאכלי לכלב תשליכון אותו י זה שהיה גיזל את הכלצים ימאכיל את‬ ‫ישראל נבלות וטריפות ארפון להון מדידהו אינין אכלין י עכ״ל ״‬ ‫ובזה‬ ‫יובן לענ״ד מ״ש דיר המלך ע ״ ה ־ הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ־ ובהקדים‬ ‫מ״ש ב מ ס ׳ שבת י האי מאן דבמאריס או ע ב ת ה או מהולתא או אושיד דמא י‬ ‫סי׳ שהנולד במול מאדים * או יהיה טבת ־ או מוהל ־ או שופך דמים י נמצא שהנולד‬ ‫במזל מאדים יכול להיות מאוס ברע ובתור בטוב ולתקן מדותיו להיות מוהל ־ וימאס בשני‬ ‫הנדדין ט ב ח ושופך דמים כי שתים‪ .‬רעות הן י ובזה פי׳ הרב מדרש אליהו ז״ל מ״ש תז״ל‬ ‫כשי־ שבעבחים שוהפו של עמלק ־ לפי שעמלק היה חותך מילות של ישראל וזורקן כלפי מ ע ל ה‬ ‫ואומר טול מ ה שבחרת י דכחי׳ ויזנב בך ־ נמצא שהיה מואס במילה י וגם זה שגעשה ט ב ח‬ ‫ודאי שנולד במאדים * ולמה לא היפך מדתו ונעשה מוהל ־ אלא שהוא שותפו של עמלק שמאס‬ ‫‪5‬מילה‬ ‫״ עכ׳״ד ״‬ ‫וידוע כ׳ דוד המלך ע ״ ה נולד במאדים דכתיב והוא אדמיני ־ ותיקן‬ ‫מדותיו שהיה שופך דם אויבי ה ׳ י והיה מוהל כמ״ש תז״ל שאמר דוד ביריכי אני עושה‬ ‫ס נ ד ק ו ח לילדים הנימולים י אבל להיוח טבח לא בחר מחשש עון שבה י וזהו שאמר הצילה‬ ‫מ ח ר ב נפשי שלא להיוח ט ב ח י ועי״כ הציל מיד כלב יחידתי שלא להחגלגל בכלב ח״י‬ ‫״ ודוק‬ ‫ערך עבי‬ ‫עדן‬ ‫פןקדם‬ ‫טבי‬ ‫ערף טבי‬ ‫א‬ ‫טבי עבדו של רבן גמליאל ־ היה גלגול ח ם הבירור מהטיב שבו ולכן כקרא ניבי‬ ‫ס׳ ע י נ י הכינויים להרמ״ז ז״ל ״‬ ‫ערף טבילה‬ ‫א מ©*רת‬ ‫יקבלה מידינו מחכמי ה א מ ה שארבע מאוח כחוה כחוח ה ע מ א ה שורה‬ ‫על ה ע מ א והם סיד ה ׳ איש רעשו ־ וכדי להעביר אוחם צריך לבוא‬ ‫במים ועם היוה שאדם מירכב מר׳ יסודית אין לו ע ה ר ה אלא במים ו ה ע ע ם כי העומאה היא‬ ‫רוח ־ דכהיב ואח רוח הטומאה אעביר מן הארץ י והרוח אין ט ב ע ו ליכנס בחוך ה מ י ס‬ ‫אלא על המים דכחי׳ ורוח אלהיס מ ר ח פ ח על פני המים י וכשהטמא נכנם בתוך המיס נשלף‬ ‫ממני אוהו רוח הטומאה י ולכן הצריכו תז״ל שהטמא יכנום כל גופו בתוך המים שאפי א ם‬ ‫‪,‬‬ ‫נשאר שער דאש אחד חוץ למיס לא נ ט ה ר י שמשם נאחז כל הטומאה וחוזרח על הגוף ״‬ ‫ח ס ״ ל בשם ס׳ כ ח י י ה יד ״‬ ‫ב‬ ‫סי‬ ‫שפוגע באשה דסלקא מטבילה נימא הכי ־ שופך בוז על נדיבים ויחעם בההו‬ ‫לא דרך‬ ‫״ ציוני פ׳ גצביס ״‬ ‫ערף טבת‬ ‫א‬ ‫טבת הוא סוד הטובה והמה בו נדבק ב ש ט נ ה ולכן בישרו ה ק ״ ב ה לאברהם‬ ‫׳ ח ק ב ר ׳בשיבה ׳טובה ר ״ ח ט ב ח ״‬ ‫ב‬ ‫ס ׳ קרנים מ א מ ר ו ' ״‬ ‫טבת הוא המבטל קליפה שכנגדו ה נ ק ׳ ג״כ ט ב ת י והקליפה הזאח נדבקים ב ה‬ ‫י ״ ג מאוח וארבעה כלבים י והמה יונקים מהכלב ה ר ע ה נ ק ׳ בעל צפון שהוא‬ ‫כלב הנק׳ חציר בסיר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו י אשר מ ס פ ר ו י״ג מאוח וד׳ כזה ־‬ ‫ב׳‬ ‫עשרים פ ע מ י ם עולה ת ׳ י‬ ‫ל׳ שלשים פ ע מ י ם הוא ת ת ״ ק י‬ ‫ב׳ שני פ ע מ י ם עולה ד ׳‬ ‫ס ך הכל עילה י ״ ג מאות יד׳ * וז״ס ר׳ מאיר שאמר על הנהו כלבי דאכלי אינשי ־ שיאמר‬ ‫אלהא דמאיר ענני אלהא דמאיר ענני יינצל כי שני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה י״ג מ א י ת‬ ‫וד׳ לבטל אוהה קליפה שחחת בעל צפון ״‬ ‫רביני שמשין מאיסערפולי ז״להה בס׳ דן י ד ן ״‬ ‫וצ״ע שאין החשבון מדוקדק ששני פ ע מ י ם אלהא דמאיר ענני עולה ח ח ק ״ מ ד וגם ג׳ פ ע מ י ם‬ ‫אלהא דמאיר ענני עילה י״ג מאוח וששה עשר באופן שבין כך ובין כך אין החשבין שיה* ודוק‬ ‫ערך טהרית‬ ‫עדן‬ ‫א‬ ‫‪£‬י‬ ‫מקדם נו‬ ‫טהרות‬ ‫ערך טהרות‬ ‫ערך ט״ו באב‬ ‫שעוסק בסדר ;יהדות הוא תיקון לפגם הברית ״‬ ‫א טעבם‬ ‫מדבד קדמות ״‬ ‫ליוס ט״ו ב א ב י א מ ר י ק בנמ׳ דתענ־ת יוס שכלו מתי מ ד ב ר י דתניא וכן‬ ‫הוא במדרש ־ כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ע ר ב ח ש ע ה באב היה‬ ‫יוצא הכריז ואומר צאו לחפור והיה כל אחד תופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור‬ ‫ולמהר הכרוז יוצא הבדלו התיים מן המתים וכל שהיה ח׳ היה עומד וכל שנה היו עושין כן י‬ ‫ובשנת ה א ר ב ע י ם עשו כן ולמחר עמדו כלם חיים י וכיין שראו כך תמהו ואמרו שמא מעינו‬ ‫בחשבון החדש • חזרי ושכבו בקבריהם עד ע״ ו בחדש אב י וכיון שראו מילוי הלבנה ידעו‬ ‫שפסקה המיתה מ ה ם יקבעו אותי יים טיב י ורבותינו אמרו אחד ועשרים אלף היו מתים‬ ‫בכל תשעה באב ״‬ ‫ערך טוחות‬ ‫א‬ ‫מי שת במוחות הכמה הוא עוף הנקרא בערבי טיטווא ע ״ ׳ מד׳ רבה פ׳ קדושים‬ ‫ובמתנות כהונה ״‬ ‫ערך טורח‬ ‫א טורה‬ ‫שאדם טורת בעשיית ה מ ט ה ה ק ״ ב ה פורע שכרו בעוי׳הז והמצוה עצמה‬ ‫ניתן שכרה לעולם הבא ״ דבש לפי משם הרב י פ ה מראה ״‬ ‫ערך טינוף‬ ‫א‬ ‫לא ליבעי לבר נש דישדי טינופא קמי פ ח ח א י בגין רחמן שריא חד שידא ואנפוי‬ ‫לקבליה דפהחא י ואסחכל מ ה דעבדין ובכל מ ה דאסחכל אחלטייא ואיח ליה‬ ‫שס״ה שמשין ״‬ ‫זוה‪:‬־ פ׳ ואתחנן עי״ש ״‬ ‫א האומר‬ ‫ערך טעם‬ ‫דבר ואומר ט ע ם לדבר מועיל לזכירה‬ ‫י‬ ‫כמ״ש בנדה ד׳ כ״ד ־ האי צו״מ‬ ‫דאמר מילתא לימא בה ע ע מ א דכי מדכרו ליה מידכר ״‬ ‫אות יוד‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫אות יוד‬ ‫אות יוד‬ ‫ערך יבום‬ ‫א‬ ‫ד׳ חגניא המקיים מצות יבים לשמה גדול הוא כיחזקאל הנביא י ו ח מ י י ׳‬ ‫אמר‬ ‫חידקא גדולה מציה יביס והמקיים איחה לשמה נגישה שותף להק״בה דנתי׳‬ ‫ולא יכדת שם ה מ ת ־ וכתיב ולא יכדת כל בשד ״‬ ‫ב‬ ‫מדרש יוי‪ .‬״‬ ‫האי מאן דמית בלא בנין הוא פגים ישמא קדישא לא שדיא עליה ינא מלין ליה‬ ‫בפדגודא ־ ודמי לפגימת המזיקים־ יהאי מא; דאיהי ת״ח ינשא אשה ומת‬ ‫בלא בנים תירתו וקדושתו מגינים עליי שהוא בן העילכ הבא ־ ומה שאשתו צריכה יבום‬ ‫הוא כי לפעמים מת אחד בלא בנים ואין יו אח ליבם אשתו יש לי תקנה ביבים זה שמיבמי;‬ ‫אשת התלמיד חכם ״‬ ‫ג‬ ‫מאן‬ ‫זוהר בראשית ״‬ ‫דאיתפער בלא בנין לא יכול לסלקא בנרורא דחיי דחד מנייני דכדה איהי מאן‬ ‫דאזיל בלא בנין ־ משוס דהא צדיקייא בההיא עלמא ע ב ד ן פירין ומולידין‬ ‫והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא ־ דכיון דאית להו שורשא ויסידא בהאי עלמא יכיל לאשהלומי‬ ‫בההוא עלמא ־ ומיהי כד שבק בנין א ע ״ ג דלא אתקיימו בהריה אלא רגעא חרא םגי בהכ׳‬ ‫כיון דבעידנא ד א ת פ ט ר מהאי עלמא הוא ליה שירשא ־ וכד לא שבק בנין פקיד קי׳׳בהי דייה׳‬ ‫אחוה דאיהו כגוונה ד ל י ה דנשמתא דהרוייהו מחד ע נ פ א ייסב אתתיה דאיהי כגיפיה יההיא‬ ‫בר דיוליד מינה אתחשב כאלו מיתא גיפיה איליד והא אית ליה שורשא בהאי עלמא י יבהכי‬ ‫שתיל בההוא הסד עילאה לאתדבקא באתרא דמיבעי ליה ־ ואי צריך לתאגלגילי היא ‪::‬הגלגל‬ ‫בברא ק מ א ד י ל י ד ־ וכד חזי בי דינא דאין זיווגם עולה יפה מניה למיחלן ־ ירזה דחלינה‬ ‫ע‬ ‫איהי דההיא < ל‬ ‫ד ה ו‬ ‫א‬ ‫מטטרון‬ ‫חוצן באפי ההיא נפשא וצא שביק לה לאתדבקא‬ ‫קדישא דאיהי ס י פ א דררגין קדישין ־ ילהכי חלצה נעל מעל רגלוהי ־ מ ע ל איהי רזא דמגיטדין‬ ‫ורגל רזא במלכית למימרא דמן היום ולהלן לא יחין נעל דאיהי מטטרין באפי ההיא נפשא‬ ‫ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהי מלכות קדישא ־ ומשוס דמכיערון דבק במלכות קדישא‬ ‫בלי שים חציצה כלל ־ משים הכי בעיא שלא יהיה דצר חיצן בין נעל ליגל ״‬ ‫ס׳ המגיר‬ ‫"״ ‪ I‬־*׳‪ '4‬י׳־‬ ‫ד‬ ‫מי שמתגלגל על ידי יביס הוא נתקן לגמרי ״‬ ‫עיין לעיל אות גימל ערך גלגיל ״‬ ‫ה איכא־‬ ‫עדן‬ ‫ה איכא‬ ‫מקדם נז‬ ‫יבום‬ ‫למידק דאמרו חז״ל ד ט ע מ א דיבוס משוס דנפשא רמיתא מתגלגל בברא‬ ‫קמא והא תינת א׳ מכמני להני אבל אי לא מ ט ו נ י להכי מה תהא עליה׳‬ ‫וחי דאמרי רבנן ד י י א דמילתא באות נפשה שאכה רוח ־ ואיתחא מיעוטא דמיעוטא הוא‬ ‫ד מ ט ו ג י לה‪:‬׳ ־ וחי איכא למידק ד ת ק נ ח א למאן רשביק אתתא י אבל מאן דלא שביק א ת ת א‬ ‫מ ה ת ה ‪ f‬עליו ־ ותו אמא׳ אשכחן דשאר קריבי היו מיבמי וכדעבד יהודה ב ת מ ר י ואילו‬ ‫אורייתא לא פקדא אלא לאחר ילא לשאר קריבי׳ וכיין דלנייחא דמיתא הוא הו״ל למיפקד‬ ‫לשאר קדיב* נמי י יתי דהנך צדיקי דלא אינטריכו לאתילגלא מה תהא על יבום דידהו י‬ ‫אכל‬ ‫רזא דמילתא היא דעלמא כיליה מתבני על רזא רגלגול ותדיר מתגלגלי בני עלמא‬ ‫ולא משתנכי י כעין מייא דנגדין בתחילה ילא משתככי יאזלין ונפלין בימא י ומן‬ ‫ימא מתהדר* כל נחלא ואזיל למקורא דיליה יהדר נבע ונגיד כמלקדמין והדר נפיל לימא והדר‬ ‫מהדר למקיריה כדכתיב בהדיא כל הנחליס הילכיס אל היס יכו׳ ־ אל מקוס וכו׳ ־ שס ה ס‬ ‫שביס ללכת י הכי נמי בני ארס אתי להא׳ עלמא יהדר אזלי לההיא עלמא והדר מתגלגלי‬ ‫בהאי עלמא יכן הדיר ילא משתככ* דיגמת נחלא ד א מ ר ך‬ ‫) רביד‪,‬‬ ‫• י ק לענ׳־ד מה ‪ :‬ה מ י ה א‪:‬ה ־‪.‬נמה לדיל‬ ‫‪:‬מיאל ב׳ י״ד(‬ ‫‪ •:‬מית נמית יכמיכ ? ; ג ר י ם‬ ‫אינה אשי לא יה*‪ .-‬י ילא י‪:‬־‪ :‬אלהיש נ‪ :•:‬יה‪:‬ב מ ה ב נ י ה בבלתי ידה ממגי נ ד ה • יכפי האמוי•‬ ‫י מ ז ה לי בכפל כי מות נמית על שיד הגלגיל‪-‬על כל דגי־ פשע ק ב י י ם לו וכמים הנגי־יס ארצה שהולכים‬ ‫‪,‬‬ ‫אל היה י ה ו ז י י ס ל נ ב י ע מ ה ת ה י ס ־ א‪ :‬־ לא יאספי אל מקים אהד ויעמדו שכ־ ילא ישא אלהיס נפשי סי׳‬ ‫הכי נמי אין הפץ לה׳ לישא נפש האדם כמות שהיא הטיבה היא אם ר ע ה • כי‬ ‫והוא השב מחשבות לבלתי ידה ממני נ ד ה ־ כי לא יהפין נ מ י ת ישע •אבדה‬ ‫ת ק נ ה ע׳׳י הגלגול •‬ ‫יד‪ -‬״‬ ‫בזה‬ ‫הנפש‬ ‫אין‬ ‫לה שוס תקגה •‬ ‫ה ה י א • ולכן פשה לו‬ ‫(‬ ‫־יכי היכ׳ דמיא דנגדץ בנחלה דמני; דמהעכבין מלמיהדר לאהילגלא ע״י חריצין ונעיצין ״‬ ‫דחפרין להי ביבשתא ־ ה ט נמי מאן דלא שביק בנין בהאי עלמא ישבק אתתא הא איהו דמי‬ ‫למיא דמתעכבין ע״׳ תריצין ינעיצין י ה״נ ע״י א ת ת א דשבק מ ת ע כ ב מלאתגלגלא ־ ו א ע ״ ג‬ ‫דאיהי צ ד ק א ־ ואלו שבק בנין ב י א כ י ע א ד א י י ה היא ־ יהו״ל כאלו אשתאר תלק מנייהו ואיהו‬ ‫ט פ י ה לא מ ת ע כ ב מלאתגלגלא י כיין דלית ליה תפיסו ב ה א י ע ל מ א ־ וכד שביק אתתא ולא‬ ‫בעי יבס ליבימי פקיד קו״בהו דיחלן לה למירמז דאיפליג מינה והר כמאן דלא שבק אתתא‬ ‫ולא מ ת ע כ ב מלאהגלגלא • והכי נמי מאן דשבק אתתא וליה ליה אחא לא מ ת ע כ ב • וקודם‬ ‫מתן תורה כל היכא דשבק קריבא בהאי עלמא הוא מ ת ע כ ב ־ וכיון שניחנה חורה אתנהיר‬ ‫־עלמא יאע׳׳ג די ש בי ק כמה קריבי לא א ת ע כ ב אלא כר ישבוק אחא ״‬ ‫הקדוש זכרו לברכה ״‬ ‫ס ׳ המגיד למדן‬ ‫ידים‬ ‫א כשנילד‬ ‫עדן‬ ‫א כשנולד‬ ‫מפןדמ‬ ‫ידים‬ ‫ה ה ד ס בה ב י ד ס קמוצות לומר כל ה ע י ל ס ‪ :‬ל ׳ היה‬ ‫בידיס פשוטות ל ו מ ד הה ל כ ס כל מ ה שקניתי ״‬ ‫י‬ ‫וכשמת ל י ל ך‬ ‫אבות דד׳ נתן ״‬ ‫ערך יהודה‬ ‫א יהודה‬ ‫בשעה שצווח בקול גדול נפלו כל השדיס‬ ‫שבמצדיס׳ יכפיל־ כל היית‬ ‫שבמצרים ־ ו נ פ ל יוסף מ כ ס ה ו ־ וירד פ ד ע ה מ כ ס ה ו ונפלי שיניי' יגבידיס‬ ‫שהיו לפני יוסף נ ה פ כ ו פ נ י ה ם ולא הוחזרו עד יום מ ו ה ס י שנא׳ שאגה אריה יקיל שחל ישני‬ ‫כ פ י ר י ם נ ח ע ו ׳ לפיכך הוא אומר והקול נשמע ביה פ ר ע ה יאין קול זה אלא קיל יה־דה ־ שנא׳‬ ‫שמע ה׳ קול יהודה ״‬ ‫ב יהודה‬ ‫תנחימא ״‬ ‫לפי שנתן נפשי על בנימין ורצה להיות ע ב ד תחתיו א מ ר לי ה ק ״ ב ה חייך‬ ‫הגואל שאני ע ת י ד ל ה ע מ י ד ממני לשמך אני כ ו ת ב ו לכך כתיב איש ׳הידי‬ ‫*לקינו א ס ת ר ״‬ ‫ח ף שהיה משבע בנימין ״‬ ‫ערך יהונתן‬ ‫א וי&דו‬ ‫ה ע ם א ת א ת יהינתן ר׳ אלעיזר א י מ י נ ק ט י ‪ - :‬א ל ‪:!:‬י‪-‬לי זהב יפדאיהי ״‬ ‫ילקוע שמואל ״‬ ‫ערך יהושע‬ ‫א יהושע‬ ‫כשאמר שמש בגבעון ד ו ם ׳ אמ״ל השמש כלום יש קטן שאימר‬ ‫מ מ נ י דום שהרי אני‬ ‫לגדול‬ ‫נ ב ר א ת י ביום ד׳ ו א ה ה ביום ששי ־ א מ ר לה בן‬ ‫חורין קטן שיש לי ע ב ד זקן אינו א ו מ ר לי שתיק ־ לא ק נ ה א ב ר ה ם שמיס יכל אשר ב ה ם שנא׳‬ ‫ב ר ו ך א ב ר ם לאל עליון ק ו נ ה שמים וארץ י ועיר וכי לא השחחוית לפני יוסף אבי כ ע ב ר ־‬ ‫שנא׳ ו ה נ ה השמש והירח וכי׳ א מ ר ה לו א ם אשתוק מי י א מ ר קילוסו של ה ק ״ ב ה אמ״ל שחיק‬ ‫ואני א ו מ ר * אז י ד ב ר יהושע ״‬ ‫ילקיט חדש ״‬ ‫‪ 2‬יךןןעןןן‬ ‫לא היה בן ת י ר ה יהיו ישראל ק ו ר א י ם אותו כסיל ומפני‬ ‫~‬ ‫מ ש ה י פ י ר ס א ת ה ס ד י נ י ם על ה ס פ ס ל י ם ויושב ת ח ת רגליו א מ ר ה ק ״ ב ה‬ ‫איני מ ק פ ח שכרך ״‬ ‫ג יהושע‬ ‫הודאה להק״בה ״‬ ‫שהוא מ ש ר ת‬ ‫ילקוט ת ה ל י ם‬ ‫גזר שלא לבנית ירחו כדי שיאמרו הדורות זאת‬ ‫ה ח ו מ ה נ פ ל ה ב נ ס ויתנו‬ ‫שכחת ל ק ט בשם סירי רזי ״‬ ‫ד יהושע‬ ‫עדן‬ ‫ד יהושע‬ ‫יהושע‬ ‫נהן לו ה ק ״ ב ה קרנית הוד של מ נ ה כדי שיקרע הירדן לפניו נ מ ו שנקרע‬ ‫הים לפני משה‬ ‫ה יהושע‬ ‫ממדם סא‬ ‫״ כלי יקר על הנביאים ״ וזהו ונתת מהודך עליו‬ ‫״‬ ‫היה לו התקשרות בנשמתו ע ם ג׳ ריעים של אברהם א ע ״ ה ע נ ר אשכול‬ ‫ו מ מ ר א ־ ונרמז בפסוק יהושע בן נון נ ע ר לא ימיש מתיך ה א ה ל ׳ נ ע ר‬ ‫אותיות ע נ ר ׳ לא ימיש מתיך האהל ס ״ ת אשכל י יהושע גי׳ מ מ ר א ועוד ק״י כשני חייו ״‬ ‫מ ד ב ר קדמות בשם הרב הנשיא בעל מלת שמורים בדרשותיו ״ י ׳׳‬ ‫כ‬ ‫ולי נראה כי‬ ‫אותיות שניות מתיבות נ ׳ ע ר ל׳א י׳מיש ה ס ע א ״ מ והס ר״ת ע נ ד אשכול מ מ ר א ״‬ ‫י יהושע‬ ‫לא מ ת אלא בעטיו של נחש ״‬ ‫זוהר בראשית ד׳ נ״ג ע ״ א‬ ‫י‬ ‫יריק‬ ‫וכן ע מ ר ם‬ ‫ולוי ובנימין וישי ״ שס ד׳ נ״ד ע ״ ב ־ יכן צלפחד ־ עיי׳ בפ׳ בלק ד׳ ר ״ ה‬ ‫ע ״ ב ׳ ופי׳ בעטיו קילמוסי כמו לשוני ע ט ־ ויש מפרשים עצתו כמי ע י ט ה וטעים ־ ועיי׳ ג ״ כ‬ ‫*זוהר פ ׳ כי תשא ד׳ קצ״ר ע ״ ב מענין יהושע עי״ש ״‬ ‫ערך יובל‬ ‫א‬ ‫דבר ציה לאלף דור זה הזמן הוא בשוב עליונים ותחתונים ליםידס וזהו זמן חמשים‬ ‫אלף שנים והוא סוד היובל הגדול שנא׳ בשנת היובל הזאת ישוב השדה לאשר‬ ‫קנהו ־ כלומר ישוב הכל לתשובה | היא מדת הבינה ‪ f‬והוא אתר השמיטות וזהו מלכותך‬ ‫מלכות כל עולמים‬ ‫כל גי׳ תמשים ״ מד׳ תלפיות בשם הרב ריקנעי ״ וענין השמיטות‬ ‫יתבאר לקמן אית שין ערך שמיטה ״‬ ‫ערך יום‬ ‫א‬ ‫יום אתד יש בשבוע לכל אדם שבאותו יום יצליח ולא ימות באותו יום • וז״ש ושוב‬ ‫יום אתר לפני מיתתך דיש יום אחד בשבוע שאינו מת בו ״ רבינו הא״רי ז״ל‬ ‫ב‬ ‫יום הכפירים ־ אמרו בילקוע ונשא השעיר עליו את כל עונותם ־ מלמד שביו״הכ‬ ‫ניטל ה ק ״ ב ה כל העונית של ישראל ומשימם על גבי הפלוני י וכו׳ י ו ה ע ע ם פי׳‬ ‫מ ה ״ ר א אשכנזי ז״ל במ״ש בתו״מש סי׳ כ ״ ט העדים שאמרו שקר ה ע מ י נאמנים לעצמם ומשלמים‬ ‫מביתם י ואמרו ז״ל כי ביום הכפירים השטן מדבר טיב על ישראל יאימר יש לך אימה בארץ‬ ‫כמלאכי השרת י והו׳׳ל כאומר שקר הערנו שהרי כל השנה עילה ומשעין וכפי הדין נאמן ע ל‬ ‫מלמו י ואחרי שכל מ ה שהעיד כל השנה שקר היה וישראל נשארו נקיים והק״בה שישלו אוהו‬ ‫ח ו ג מל ישראל אינו מ א ב ד חובו ־ אלא ישלם ה פ ׳ מביתו וישא כל עונוהם ״ מדבר קדמות‬ ‫יתזר ושנאה בדבש לפי מ ע ר כ ת כף ״‬ ‫ג השטן‬ ‫עדן‬ ‫‪i‬‬ ‫מקדם‬ ‫יהושע‬ ‫ה ש ט ן גי׳ שס״ד * והשנה שס״ה יום * להודיות כי כל ימי השגה שולט השטן חוץ‬ ‫מיו״הכ אין לו פ ה לקטרג ״ נדרים ד׳ י״ט ״‬ ‫ד המוריד‬ ‫ילקוט חדש ״‬ ‫דמעות ביו״הכ על מיתת בני אהרן י אין בניו מתים בחייו ״ ס ׳ הכונות‬ ‫ערך יונה‬ ‫א יונה‬ ‫בן אמתי הוא ה מ ת שהחיה אליהו והוא משיח בן יוסף כנודע * ונקרא בן‬ ‫אמתי ר״ל בן אליהו שנקרא אמתי ע״ש ודבר ה ׳ בפיך א מ ת ״ מגלה עמוקות‬ ‫ר״יד ״‬ ‫אופן וכ״כ בילקוט חדש בשם פרקי ר ״ א * שיונה בן אמתי הוא בנה הצרפית‬ ‫שהחיה אליהו ״‬ ‫־‪ 3‬יונה‬ ‫כשהשליטהו ליס פ ר ח ה מיניה נשרהיה וסלקא עד כורסייא דמלכא ואתדנת‬ ‫קמיה • ואהדרת ליה נשמתיה י ועאל בפומא דנונא ומית נונא י ולבתר‬ ‫אתקיים ההוא נונא והקיא ליונה' לחיץ י כגוונא דא זמינת א ר ע א דישראל לאתערא בקדמיתא‬ ‫ולבתר וארץ רפאים תפיל ״‬ ‫‪A‬‬ ‫יונימ‬ ‫זוהר פ ׳ ויקהל ״‬ ‫דרכם לעשות בכל תדש שני ולדות זכר ונקבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים‬ ‫בו ״‬ ‫הרב ת י ״ ע בב״ב פ ״ ה משנה ג׳ ״‬ ‫ערך יוסף‬ ‫א ויךןי‬ ‫כדברה אליי יום יום‬ ‫י‬ ‫אין יום יום אלא י״ב תרשים‬ ‫י‬ ‫שנא׳ מיום ליום ומתדש‬ ‫לחדש שנים עשר י א״ר יהודה בר שלום י״ב חדש היתה מ ת ג ר ה בו ״‬ ‫מדרש ילמדנו פ ׳ וישב ״‬ ‫‪ 3-‬רגלי‬ ‫חסידיו ישמור זה יוסף ־ ורשעים בחשך ידמו זו אשת פועיפר‬ ‫י‬ ‫כי לא בכת‬ ‫יגבר איש דתנינן איזהו גבור ה ט ב ש א ת יצרו* ה׳ יחתו מריביו מריבו כ ת י‬ ‫‪,‬‬ ‫<אס חד איהו יפול ואם תרין איכון יפלין ״ מד׳ תלפיות בשם אגרת שמואל ״‬ ‫ג עצמות־‬ ‫יוסף היו נתונים במדבר בתוך עור כבש ונכנס באותו עור רוח חיים‬ ‫‪-‬וזהו ניהג כצאן יוסף ״‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ד רז״ל הביאוהו ה ת ו ס כ״י פ ״ ק דסוטא ״‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫ד‬ ‫כתב‪ .‬הרב המושלם מוה״רר יש״ר מקנדיאה בס׳ כח ה׳ ־ כי מי ששמו יוסף‬ ‫מסוגל הוא שיתקנאו בו י וכן יוסף גי׳ ק נ א ה י וז״ש אני יוכף אחיכם לנחם‬ ‫א ת כ ם דשמא גרים ׳׳‬ ‫מ ד ב ר קדמית ״‬ ‫ה יוסף‬ ‫עדן‬ ‫‪H‬‬ ‫מקדם סב‬ ‫יוסף‬ ‫‪ CpV‬הצדיק בירכו אביו בן פורח עלי עין שלא ישלוט בו עין ה ר ע י ואמרו ז״ל‬ ‫אל תיקרי עלי עין אלא עולי עין ־ ופי׳ הערוך שכל מ ה שמעיינין להם‬ ‫בעי״הר לא יזיקים אלא מועיל להם וממלין ביותר * ורבינו גרשום פירש שהם עולים עלי‬ ‫מין כדבר שיושב למעלה מן העין * ורצינו חגנאל פידש עלי עין כמדבר אל העין ואומר‬ ‫בואי במקום אחר ואל תזיקני עי״ש ״‬ ‫ך כי‬ ‫בן זקונים הוא לו‬ ‫י‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫פי״רשי שהיה זיו איקונין שלו דומא לאביו‬ ‫י‬ ‫וג״ל‬ ‫כי יש‬ ‫לרמוז ויהי ת׳ את יוסף י יוסף גי׳ קנ״ו וכשתוסיף עמו מ ס פ ר שם הויה שהוא כ״ו‬ ‫יעלה ק פ ״ ב כ מ ס פ ר יעקב ״ ודוק ״‬ ‫‪ T‬אפילו‬ ‫‪H‬‬ ‫ראיבן לא ידע במכירת יוסף ע ד שהתודע להם ״ זוהר וישב ד׳ ק פ ״ ה ע ״ ב ״‬ ‫כאשר לקח את בנימין נתמלה יהודה ח מ ה ושאגו שניהם ומקולם נפלו‬ ‫‪CpV‬‬ ‫פיתום ו ר ע מ ס ס ועל כן נגזר על ישראל לבנותם ״‬ ‫‪ D‬כתוב‬ ‫ילקוט חדש ״‬ ‫ב מ ס ׳ סופרים פ ׳ כ״א שיעקב א ע ״ ה הלך אל ההרים וקרא אבנים על‬ ‫של שם השבטים והשתחוו כלס ליוסף ״‬ ‫ונ״ל?‪$‬ד‬ ‫כי זהו רמז הפסוק בברכת יעקב ליוסף ־ ותשב באיתן קשתו וכו׳ משם ר ו ע ה‬ ‫אבן ישראל י פירוש משם מאותו מקום אשר הקימותי האבנים על שמות‬ ‫השבטים משם ידעתי שעתיד להיות רועה שהוא המלך ־ ע״ש הפסוק מאחר עלות הביאו‬ ‫לרעות ביעקב עמו י וכל זה על ידי אבן ישראל שהקים על שם יוסף ודוק ״‬ ‫א מודם‬ ‫ערך יחוד‬ ‫שיעשה האדם כל דבר מצוה יאמר בפיו מצוה זו אני עושה ליחד קיב״הו‬ ‫ע ם שכינחיה ויכוין ביהוד הויה ואדנות‬ ‫ס ח ע ל ה מן הגלוה ״‬ ‫‪ 3‬צריך‬ ‫כ ז ה‬ ‫יאהדונהי‬ ‫ייכוין שבזה‬ ‫מד׳ חלפיוח ״‬ ‫ה א ד ם לכוין בקריאה שמע במלה‬ ‫אדני‬ ‫־‬ ‫יהוה‬ ‫אחד שעולה צ״א כמט!‬ ‫כיצד אחד גי׳ י״ג * ל מ ט ה מי״ג ה ם י״ב עילה כ ״ ה‬ ‫י‬ ‫למטה‬ ‫מי״ב ה ס י״א עולה ל״ו י ל מ ט ה מ׳׳יא ה ם י׳ עולה מ״ו * ל מ ט ה מי׳ ה ס ט ׳ עולה ג״ה •‬ ‫ל מ ט ה מ ט ׳ ח ׳ עולה ס ״ ג י למטה מח׳ ז׳ עולה ע ׳ י למטה מז׳ ו׳ עולה ע״ו י‬ ‫למטה מ ו י‬ ‫ה׳ עולה פ׳׳א ־ ל מ ע ה מ ה ׳ ד׳ עולה פ ״ ה י למטה מד׳ ג׳ עולה פ״ח י למטה מג׳ ב׳ ע י ל ס‬ ‫) י ; ל מ ט ה מ ב ׳ א ׳ עולה צ״א י א״כ בהיוהו מכרן באחד מולה צ״א י הוא מיחד הויה ואדנות׳‬ ‫מ ד ׳ חלפיוח משם סכ״י י‬ ‫פ ד ך יחזקאל‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫יחזקאל‬ ‫א אות*‬ ‫ערך יחזקאל‬ ‫היום שהראה ה ק ב ״ ה ליחזקאל ה מ ר כ ב ה‬ ‫י‬ ‫היה ביום‬ ‫א׳ דחג שביעית‬ ‫והראה לו שהשכינה ירדה בגלות ע ם ישראל ולא שכחם דכחי׳ ואנכי לא‬ ‫אשכחך * פי׳ בשביל ההוא יום אחד דקבילית ביה אנכי י ילקוט חדש משם זוהר חדש ־‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫יכי‬ ‫ייבא‬ ‫ערך י ייבא‬ ‫סבא היה שורש נשמת אביי‬ ‫י‬ ‫ולכן‬ ‫ס‪5‬א‬ ‫נאמר אך בי‬ ‫ישוב יהפוך •‬ ‫שאח״כ חזר באביי שהוא היפוך ייבא י והוא ר״ת יי ישמע בקראי‬ ‫א ל י ו * רמזי הרמ״ז ז״ל י‬ ‫ו ט ע ם ההיפוך הוא כענין החותם שכשחוהס בו הוא מ ת ה פ ך י‬ ‫וכן נבל שהוא גלגול לבן נתהפך ודוק ־‬ ‫ערך יין‬ ‫א ךןיין‬ ‫יועיל מאד א ם מצד חומרו אשר יתהפך כלו למזון ולדם נכבד ־ ואם ב א י ט ת ו‬ ‫שיחמם הגוף תימוס שוה למזג האנושי י אך בזאת שלא יהיה יותר מד* שאז‬ ‫יתהפך ל ע ב ע החימץ ויקרר במקום תימום ויזיק במקיס תועלתו ־‬ ‫אילת אהבים משם‬ ‫הרמ׳׳ע ז״ל •‬ ‫ב‬ ‫אל‬ ‫תהי בסיבאי יין ־ אל תשתה שבעים שלא ת ר א ה פני שבעים ־ ילקוט משלי‬ ‫משם מדרש תנחומא י והוא צריך ביאור י‬ ‫ג‬ ‫יין נסך י כתוב בס׳ עעמי המצות שחיבר התבר ר׳ מ נ ת ם הבבלי ז״ל וז״ל ־ ראיתי‬ ‫אנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמם שאפי׳ בראיית הגוי את היין א ע ״ פ שלא‬ ‫נ ג ע בו לא היו רוצים לשתותו י כיון שנתן עיניו בי אין בו סי׳ ברכה ומנהג ותיקין הוא י כי‬ ‫כשרואה הגוי טון היין אי ריחו מתאוה לו במחשבתו וסתם מחשבת גוי לע״ז ה י א ' א ״ כ‬ ‫א ע ״ פ שלא נ ג ע בו כבר ציירו בשכלו י ואל ת ת מ ה בדקדוק המצוה הזאת * שהנשמר מ מ נ ו‬ ‫זוכה ליין המשימר בענביו י‬ ‫א ילדים‬ ‫מדרש תלפיות י‬ ‫ערך ילדים‬ ‫המשחקים כשהם ישנים‬ ‫י‬ ‫וכן כשמשחקים לבדם אפי׳ בהקין *‬ ‫סימנא‬ ‫היא שהפלונית משתקת ע מ ה ס ו ב פ ר ט בליל ר״ח * וטוב שהרואה איתם‬ ‫משחקים‬ ‫עדן‬ ‫מהדם םג ‪..‬‬ ‫ילדים‬ ‫משחקים שיכה אותם באצבעו על החונים ויאמר ־ דלי פלונית מכאן ליח לך כאן חולק ו א ח ס נ א‬ ‫ליח לך כאן נייחא׳ ויאמר ויהי ט ע ם כלוי ככה יעשה ב ה כ א ה על ה ח ו ע ם ג׳ פ ע מ י ם *‬ ‫ו‪5‬כל פ ע ם ישמור ה ס ד ר הזה ־‬ ‫דבש לפי משם ליקוטי גורי האר״י י‬ ‫ערך ים‬ ‫א‬ ‫מי שרוצה לפרוש בים ־ קידם שיכנס בספינה יקח י ' אבנים משפת הים ־ וכשלוקח‬ ‫יחמי‬ ‫ה א ח ת ' א מ י יהרה־ וכשליקח השנית יאמר אלהינו׳‬ ‫יהוה אחדי ויכנס‬ ‫וכשלוקח השלישית‬ ‫לספינה וישמור האבנים ואם ח׳יו יש ס ע ר גדול ‪5‬ים‬ ‫ו ה ס פ י נ ה בסכנה גדולה יקח הי׳ אבנים בידו וישליך‬ ‫האבן האחת לצד ימין׳ ויאמר א ם‬ ‫מפני לא תחילו וישליך האבן האחרת לצד שמאל ויאמר נאום ה׳ י והאב; השלישית ישליך‬ ‫לפניו למקום שהספינה הילכת י ויאמר אשר שמתי חיל גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ־‬ ‫ומיד יכוה הים מזעפו י מד׳ תלפיות י‬ ‫ערך יםודוה‬ ‫•א יסודות‬ ‫אש רוח מיס ע פ ר‬ ‫אמרו תכמי ה ט ב ע שכל ה ר ע ו ת והחולאיס הבאים‬ ‫י‬ ‫על האדם ה ם מצד התגברות יסוד אחד על חבירו ו ב פ ר ט המתנגדים‬ ‫זה ע ם זה כגון רוח‬ ‫נ ג ס‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫י ״ חי‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ולדעתי‬ ‫זהו רמז הפסוק כי א פ פ ו‬ ‫עלי רעות עד אין מ ס פ ר י ר ״ ת רות ע פ ר י אש מיס י ולכן ת פ ס ם ‪ 5‬ס ד ר זה שהם מנגדים‬ ‫זה את זה י מזה נמשך רעות ע ד אין מ ס פ ר ודוק י‬ ‫'א אמרו‬ ‫ערך יסורין‬ ‫חז״ל אלמלא משית שמקיל היסורין מעל ישראל לא היויכולין לק‪5‬ל היםורין־‬ ‫שנא׳ אכן חליינו הוא נשא י ילקיט חדש משם הזוהר י‬ ‫•‪2‬‬ ‫מי שמיסדו ה ק ב ״ ה בנגעים שתתת הבגדים הוו יסירין של א ה ב ה י אבל א ם ה ם על‬ ‫פניו באתגלייא לאו של א ה ב ה הם זולת א ם נ ת פ ס ב ע ץ הדור שהיה בידו למחות‬ ‫ולא מיחא אז אפי׳ א ס הוא צדיק גמור מיסדו ה ק ב ״ ה בעון הדור שהנגעים על פניו י‬ ‫זוהר ויקרא י‬ ‫‪X‬‬ ‫נכונו‬ ‫ללצים שפעים* א מ ר ה ק ב ״ ה עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו יסורין‬ ‫לפני שאני יודע א ת יצרי כי יצר לב האדם ר ע מנטיריי * ילקוט משלי ס י ׳ י״ט‪.‬‬ ‫ערך יעל‬ ‫עדן‬ ‫מקדמ‬ ‫יעל‬ ‫ערך יעל‬ ‫א‬ ‫אשת חבר הקני נתגלגלה בעלי הכהן ששימש באהל בילה י וזהו שכתוב תבורך‬ ‫יעל‬ ‫מנשים יעל ־ וביאר מ ה ענין ברכה זו אשר לה על שאר הנשים י ואמר מנשים‬ ‫באהל ח‪5‬ורך* כי מהיוחה החילה ממדרגה נשים נ ה פ כ ה לזכר ושימש בכהונה באהל שילה י‬ ‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה ל״ו •‬ ‫ב אמרו‬ ‫י‬ ‫במדרש משלי דלא ה ד ג ה יעל לסיםדא בכלי זיין משוס לא יהיה כלי גברי‬ ‫על אשה *‬ ‫וגירי האר״י כתבו שלא הרגהו בחרב לפי שרצתה להוציא‬ ‫•ניצוצי הקדושה אשר בראשו ־ ובליקיעי גורי האר״י כ״י כהבי כי יעל שורש האומה יהירה‬ ‫של הבל* וסיסרא קין־ והוא ח ט א ע מ ה באבר שנמשל ליחד ולכן הרגה אוהו ב י ח ד ׳ והוא•‬ ‫בא עליה שבעה פ ע מ י ם קודם שהרגו להבל י דבש לפי י‬ ‫ובמדבר קדמות כתב משם הרב‬ ‫צמח דוד שכח‪ 5‬משם רבינו האר״י מ״ש חז״ל ז׳ בעילות בעל אותו רשע־ וכתיב ותכסהו‬ ‫בשמיכה ואר״זל שמי כה שלא ח ע א ה ־ הענין הוא כי ס י ס ר א גלגול עשו וכשבא על יעל לא‪.‬‬ ‫השליך ה ט י פ ה ברחמה אלא נפלו הטיפין בין רגליה ושידה ה י ה ה מיכנח שם ובעלה ז׳ פ ע מ י ם ־‬ ‫א יע‪5‬ב‬ ‫ערך יעקב‬ ‫א ע ״ ה מרכבה לשכינה ־ ולכן י ע ק ב ע ם א ר ב ע אותיותיו עולה מקום •‬ ‫ועיי׳ מ״ש בעניותי בקונט׳ מיני מתיקה לבסוף על פסוק ויפגע במקים־‬ ‫וינעם לך י‬ ‫א ע ״ ה הוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ־ י עיי׳ מ״ש בעניותי‬ ‫‪2‬‬ ‫בקונט׳ מיני מ ח י ק ה ־ על פסוק ויחלום והגה םילס מוצב ארצה ־ והבין י‬ ‫ג יעמב‬ ‫נ ק ב ר ביום ראשון של סוכות‬ ‫‪1‬׳‬ ‫אבינו לא מ ת ־ כתב מ ו ה ״ ר מ אלשיך י דיעקב א ע ״ ה היו לו שתי נשמות‬ ‫י‬ ‫ציוני פ׳ ויחי‬ ‫י‬ ‫נפלאות יעקב וישראל ־ ובסילוקו נסתלקה נשמת ישראל ־ ונשמת י ע ק ב‬ ‫נשארה בו י וכתב הרב כתנות אור דיעקב בחינה אות ואו והיא אות א מ ת תתן א מ ת ליעקב *‬ ‫יאות <אי היא ס י מ נ א דתיי י וכתב משם המקובלים דנשמת י ע ק ב אבינו היהה ב ק נ ה של‬ ‫א ד ה ״ ר שלא נ ה נ ה מעץ ה ד ע ת י מדבר קדנמת •‬ ‫ה יעכ!ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ו יע‪15‬ב‪.‬‬ ‫נתפגש ע ם המלאך ‪5‬ליל רביעי שהוא זמן שליטתו ־ זוהר בראשית ד ׳ ק מ ״ ו‬ ‫ע׳׳א ד ׳ ק ס ״ ו *‬ ‫א ע ״ ה גרם‬ ‫לנו הגלוח במה שאמר‬ ‫משם פרקי ר ״ א י‬ ‫כה א מ ר עבדך י ע ק ב‬ ‫י‬ ‫ילקוט חדש‬ ‫ערך יפהח‬ ‫עדן‬ ‫מקדם סךי‬ ‫יפסח‬ ‫ערך יפתח‬ ‫א במדרש‬ ‫חנחומא הביאי בילקוט בופכייס * לפי בלא היה יפתח בן תורה א ב ד‬ ‫ו נ ה ״ א פרי צדיק עץ חיים ולוקח כפבוח‬ ‫אס בתו ־‬ ‫חכם‬ ‫אע״פ‬ ‫שאדם צדיק אם אינו עוסק בהורה אין בידו כלום שמתוך התורה הוא לומד היאך הוא לוקח‬ ‫נפשיה י א מ ד ה לו בהו שמא כחוב בהירה שיקריבו נפשות והלא כתיב מן ה ב ה מ ה מן ה ב ק ר‬ ‫כוי‬ ‫י‬ ‫אמר לה בחי‬ ‫נדרהי והיה היוצא ו ט י‬ ‫ע ״ נ‬ ‫ולענ״ד‬ ‫מדרש זה הוא חמיה איך‬ ‫איפשר שיפתח שהיה מן השיפטים ע ד שאמדו יפהח בדורו כשמיאל בדורו׳ לא היה ‪5‬על‬ ‫תורה י וכי יפתה איש ביל־ שאפי׳ מקרא לא ידע עד שאמרה לו בתו והלא כתיב מן ה ב ה מ ה‬ ‫•וכי׳ ־ ועיר שכל סיפרי הדורות מזכירים א ת י פ ת ת מכלל המקבלים י וכמ״ש הרב ס ד ר הדורות‬ ‫צי יפתה הוא מקבל תשיעי מיהושע ואילך וצ״ע י‬ ‫א יצחס‬ ‫ערך יצחק‬ ‫ניקבא דהיינו נשמה חיה ובשעה‬ ‫היה לו נשמה‬ ‫העקידה פ ר ח ה אותת‬ ‫נשמה שהיתה לו מקודם ובא לו לתוך האיל י ובשחיטה האיל נחשב כאלו‬ ‫נשחט יצתק כי שם היתה נשמתי שפרחה ממנו ובא לו נשמה חדשה מ ס י ט ר א דדכורא י ס ׳‬ ‫קרבן שבת י‬ ‫ובס׳ עשרה מאמרות פ״ב מחיקיר דין כתב שהאיל שנברא מששת ימי בראשית‬ ‫לא היתה פעולתו שלימה׳ אלא גילם גיף בלא נ ש מ ה ׳ ובפריחח נשמה יצחק בא נשמת‬ ‫לתיך האיל ואז נשלם פעולות האיל והרי היא ממש כמו שנשחט יצחק י מדרש תלפיות י‬ ‫ב כשיצא‬ ‫יצתק מ ג ר ר נתיבשו כל הבארות והאילנות לא נתנו פ י מ ת כדי שיכיר‬ ‫שהוא בעין שגירשי את יצחק י וזה׳ ואבימלך הלך אליו מגרר וכו׳ י‬ ‫ת ד ג י ם יב״ע ־‬ ‫‪ i‬במדרש‬ ‫־ א מ ר ה ק ב ״ ה לאבייה א ם ח מ ע ט י איה אחד משמכם אז אדלג קץ מצרים ״‬ ‫אמר אברהם אם א ה ס י‬ ‫א ה ן י י ש א ר ע ק ב י א מ ר ישחק ק‬ ‫נכין מ״ש ב ג מ ׳ שלעח״ל יאמר‬ ‫ח‬ ‫ה לא אהיה אב ממון ג י י ס י אמר יעקב א ס‬ ‫ש ‪1‬צ‬ ‫וה‬ ‫ישאר ר ד ״ ו ע ״ כ ׳‬ ‫ובזה‬ ‫יבוא על‬ ‫ה ק ב ״ ה לישראל לכו אצל אבותיכם ויבקשו עליכם ר ח מ י ם‬ ‫וכי׳ וכשבאו אצל‪.‬יצחק לימד זכית ואמר הא קריביה נפשי קמך‪ .‬מיד פהחו ואמרו כי א ה ה‬ ‫אבינו כי א ב ר ה ם לא ידענו וישראל לא יכרנו׳ שם רמז שגם בגלות‬ ‫מצרים א ב ר ה ם לא‬ ‫*רענו וישראל לא י כ ר נ ו י •וכן ג ס ע ח ה ה ס אומרים ימחי ע ל קדושת ‪.‬שמך ״‪.:‬‬ ‫ד יצח‪£‬‬ ‫׳ א ע ״ ה כשהתחיל לדבר ל י ע ק ב ׳ חחילה דבריו אמר הנני* ולעשו החחיל‬ ‫ואמר‬ ‫ערך־י‬ ‫ואמר מי א ת ה ־‬ ‫אותיות‬ ‫מסרם‬ ‫יצהק‬ ‫ה מ מ ן הוא שאמרו בזו״הק שהנחש לקח‬ ‫‪H‬־‪ j‬א ר ב ע ה פ ע מ י ם‬ ‫וףן‬ ‫וחרא יחקח ותאכל ותתן ונתתברו‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫אי‬ ‫ת‬ ‫*ת‬ ‫‪ £‬והיה מוח כזה י‬ ‫ורבקה ג״כ א מ ר ה‬ ‫‪ Q‬מכל ע! הגן ואח״כ באו‬ ‫מ‬ ‫ו!"!‬ ‫‪1‬ך]‬ ‫\‪ jy‬ד׳ פ ע מ י ס ותעש אמו ותקח ותלבש וההן ואס ת״ו יצחק היה פוחת‬ ‫ב מ ם היה נעשה מית כראשונה ולא היה תיקון־ אבל פחח באוה ך! שנפחח ס ה י מ ח המס•‬ ‫ונעשה ךן ובאו הברכות ־ אך למשי פחח ב מ ס מי א ה ה וזה סימן שנהפכו כל הקללוח עליו ־‬ ‫מדבר קדמות משם הנשיא ביעל מנת שמורים זלה״ה בדרשותיו כ״י ־‬ ‫‪flTSI‬‬ ‫יבוא על נכון מה שאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה ־ כי נזרקה‬ ‫נבואה בפיו שעתיד לילך למות כאשר ילך לציד ציד להביא ־ כי כאשר התחיל יצחק‬ ‫באוח‬ ‫‪ Q‬נחתם עליו אותיות מות ולכן אמר עשו בחרדתי ויעקבני זה פ ע מ י ם את בכורתי‬ ‫לקח והנה ע ת ה לקח את ברכתי ־ הכונה כי מעיקרא לקח בכורתי כשאמרתי לו הנה אנכי‬ ‫הולך למותי‬ ‫ואותה הנה שאמרתי לוי מ ת ה נ ה ק ״ מ ה ע ״ י שלקח את ברכתי שהיא אוח ךן‬ ‫ונשארה לי חות ‪ ft‬שנתחברה‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬ו ת י ו ת‬ ‫‪H‬־‪J‬‬ ‫ונעשה מית ונתקיימה הנה אנכי הילך‬ ‫למות שאמרתי י‬ ‫‪inn‬‬ ‫ג״כ דקדוק דברי יצחק בחרדהו שאמר מי איפה הוא הצד ציד י כי תיבת הוא היא‬ ‫לכאורה יהירה אכן כפי האמור שם רמז שעשו שהוא לפניו פ ח ח לו ב מ ס וזהו מי‬ ‫איפה י אבל הצד ציד שהוא יעקב כבר החחלחי בהא י וזהו הוא הצד ציד י א׳יכ מוכרח הוא‬ ‫שגם ברוך יהיה י ודוק י‬ ‫ךן‬ ‫אם‬ ‫לא נברא יצחק לא היה העולם מהקיים י חנחומא י‬ ‫ערך יציאת מצרים‬ ‫א בליל‬ ‫יציאה מצרים שלח ה ק ב ״ ה עליהם שינה עריבה שלא יפחדו מ ח מ ה המחבל‬ ‫י‬ ‫ו א ע ״ פ כן' היו רואים שונאיהם משהנקיס בשינהם י ילקוט שיר השירים‪:‬‬ ‫ד' ק ע ״ ד י‬ ‫ב ביציאת‬ ‫מצרים כחיב ונצעק אל ה׳‬ ‫י‬ ‫והקשה הרב לקט יוסף‬ ‫י‬ ‫המגביר קולו בתפלתו הרי זה מ ק ט נ י א מ נ ה ׳ ע ״ כ ׳‬ ‫הרי אחרו כל‬ ‫ךליי‬ ‫נראה‬ ‫שאין כאן קישיא כלל * שאחד מעשרה לשונות של חפלה הוא צעקה י אלא שכל ח פ ל ה שהיא‪.‬‬ ‫מתיך צרה היא נקרא צ ע ק ה י והעד ויצעקו אל ה׳ בצר להם י א ס ע נ ה ת ע נ ה אותו כי א ם‬ ‫צעיק יצעק וכו׳ * ואף שהיא בחשאי נקראת צעקה י דאי לא תימא הכי בהגיעך לפסיק צעקו‬ ‫והי•‬ ‫זןדן‬ ‫מפןדם סה‬ ‫יציאת מצרים‬ ‫י זה׳ שמע אתה כ ה לידי כפירה ת״ו * כי קישמא הוא כי הוא רואה כליות ולכ י‬ ‫• ג‬ ‫בין המצריים היו בעלי כשפים וכשראו שנמבעו ‪3‬ים פרחו באויר נגד השמים ובא‬ ‫גבריאל והכה על קדקודם ונפלו לים וז״ש צללו כ ע ו פ ר ח במים אדירים י מר״‬ ‫תלפיות משם המדרש *‬ ‫ונ״ל שלכן אמר דוד ע ״ ה וניער פ ר ע ה וחילו בים סוף ולא א מ ר‬ ‫וטיבע ־‬ ‫א כאשר‬ ‫ערך יצירה‬ ‫ה א ד ם פוקד א ת אשתו ומתעברת‬ ‫י‬ ‫גבריאל לוקת העיפה והק״בה גוזר‬ ‫על נפש אחת שתכנס בזו הטיפה * והמלאך מוליכו לאוצר הצלמים שיבחר‬ ‫צלם כרצוני* ארוך או גוץ י שלם או בעל מום־ חלש או גבור* יפה או מכוער וכו׳ י וא״כ‬ ‫אין בים אדם יכול ל ה ת ר ע ם על הש״ית * כי הוא בחר כך ־ וזהו שאמרו חז״ל לצביונם נבראו‬ ‫ל ד ע ת ם נבראו י וכשהאדם מזדווג ע ס אשתו כשיכוינו שניהם למצוה ולטובה יצא הולד באור‬ ‫פנימי ואור מקיף וצדיק גמור ־ וההפך בהפך י‬ ‫ואם האב כיון לטובה והאם לרעה יהיה לי‬ ‫אור מקיף טוב ופנימי ר ע ובהמשך הזמן י ט ף המקיף לפנימי ויעשהו טוב ־ וכשהוא להפך'‬ ‫יכיף המקיף ה ר ע את הטוב הפנימי ויהיה רשע י ואם יגבר כח האב בילד יהיה מהיר קל‬ ‫׳׳‪:‬נשר ורצ כצבי ־ ואם יגבר כת ה א ם יהיה כבד ועצל ־ ח ס ״ ל עין יעקב נהר י״א ־‬ ‫ובזה‬ ‫יבוא על נכון לענ״ד מ״ש שלמה ־‬ ‫בן ח כ ם ישמח אב * כי ניכר שהיתה מחשצת‬ ‫האב לטובה ו ל ק כ פ ה המקיף שלו שהוא טוב את הפנימי של אשחו שהוא ר ע והיה‬ ‫בן חכם * ובן כסיל תוגת אמו י‬ ‫כי לא הועילה מתשבתה ה ט י ב ה וכפה המקיף ה ר ע של‬ ‫ה א ב את הפנימי הטוב שלה ונעשה ר ע י ולכן חוגח אמו כי לשיא שמרה וכיונה לטובה י ודוק‪.‬‬ ‫ערך יצר הטוב‬ ‫• א‬ ‫יצר הטוב הוא ע ם הולד במעי אמו שיודע כל התורה י ובשעת לידה נכנס בו‬ ‫יצר ה ר מ ואז מגי־ש יצ״הט ע ד שמתפקח ונכנס בו יצר הטוב ־ פסקי ת ו ס '‬ ‫סוף פ״ג לנדרים אות ס ״ ב * וכן כתב הרב שלייה*‬ ‫‪ 2-‬כתוב‬ ‫בזוהר‬ ‫פ ׳ מקץ ד׳ ר״ב‬ ‫י‬ ‫מ ד ב ר קדמות *‬ ‫יצר הטוב בעי תדוה דאורייתא * ויצר ה ר ע‬ ‫תרוה דתמרא וניאופין וגםיתא דרוחא ובגין כך בעי בר נש לארגזא ליה‬ ‫תדיר מההוא יומא רצה יומא דדינא יומא דתושבנא דלית ליה לבד נש אגנא עליה אלא‬ ‫עובדוי דכשרן‬ ‫*‬ ‫ערך יצר ה ר ע‬ ‫עדן‪.‬‬ ‫מקדה‬ ‫יצר‪:‬הרע•‬ ‫‪.‬־•־' ;זוך יצר הרע ^‬ ‫א יהא‬ ‫דאמרו ע ת י ד הקב״ה‪ .‬לשתיט •*זת • ה ע ר‬ ‫‪ .‬ה ק ב ״ ה בעצמו‬ ‫שוחטו‬ ‫‪,‬‬ ‫ישחטט׳‬ ‫^ר׳ע•‬ ‫דאיהו סמאל בר כל הדוס ־ לא‬ ‫אל‪-‬א‪.-‬הקב״ה יתסוש ׳אוחי בציצת ראשו ־ ואליהו‬ ‫מ ד תלפיות בשם מדרש ילקוע י‬ ‫‪,‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫י‬ ‫כ צ״הר‬ ‫צריך לעולם כמטר לעילם י דאלמלא ׳}'׳הר תדותא דשמעהא לא ליהיי י אבל‬ ‫לא יהיה מניול כקדמיתא‪-‬ילמיחטי ביה י ה ה ״ ד לא יריעו ולא ישחיתו בכל הר‬ ‫קדשי׳ ו מ ט ע ם זה לא יעקר לעתיד היצ״הר מכל ו ג ל י זוהר‬ ‫ך^״ל שזהו רמז‬ ‫תולדות׳‬ ‫מ״ש תז״ל לעת״ל מביא ה ק ב ״ ה יצ״הר ושוחטו י הייני שמברר מ מ נ ו חלק ה ר ע ונהפך לטיב' י‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫צ״הר‬ ‫הוא משירש ה ע פ ר כמ״ש ונחש ע פ ר לחמי‬ ‫י‬ ‫יבורת מן האש ־‪ .‬ולכן רוב‬ ‫המאכלים ששלט בהם יצ״הר שהיא •הקליפה בחטא אד״הר אין להם תיקון‬ ‫אלא באשי הרב יערות דבש־ הביא דבריו תירי א זלה״ה בם׳ דבש לפי ובמקומות אחרים י‬ ‫ובזה‬ ‫יובן לענ״ד מ״ש הפםיק כי• היא ידע יצרנו זכור כי ע פ ר תנחנו‬ ‫י‬ ‫פי׳ כי הוא יודע‬ ‫יצרנו כי ע פ ר לחמו י לכן יזכיר כי ע פ ר אנחנו־ ואין אנו ‪.‬י‪-‬כולים לעמוד לפניי כי לחמו‬ ‫אנחנו י ולולא עזר השם אין אנו יכילים לו י‬ ‫וזהו ג״ כ מה שרמזו חז״ל במ״ש אם פ ג ע בך‬ ‫מנוול זה מושכהו לבית המדרש ששם עוסקים בתורה שהיא אש דכתי׳ מימינו אש דת למו י‬ ‫וכתי׳ הלא כה דברי כאש נאים ה ׳ י‬ ‫וע״י זה היא בורח י‬ ‫ואם לא נצחו כי כבר נשתרש‬ ‫ב ח ט א ואין תירתו מועלת דכתי׳ ולרשע אמר אלהים מ ה לך לםפר חקי י יזכור ליי יום המיתה‬ ‫כי כיון שהוא משורש ה ע פ ר י ע פ ר היא ואל עפר‪ .‬ישיב י ‪.‬ודוק י‬ ‫אלא שיש לדקדק י ‪ .‬ה ?‬ ‫תיקנו רז״ל בתפלת יו׳׳הכ לולא כי יגירתי מהיצ״הר כי הוא מאש ‪1‬אני בשר ודם ־ ויש לישב י‬ ‫מה תועלת יש לינ״הר לאםטאה לבני נשא אלא תיאובתא דשטן לא היה אלא בגין‪,‬‬ ‫ד‬ ‫דלא אתלבש בר נש בלבישא דכייא ויתבטל לבושא‪.‬דזוהמא ועבידתא דשטן י‬ ‫זיהר שלת לך *‬ ‫\‪T‬‬ ‫יצ״הר‬ ‫דומה לחיכוך אם יחשך בשרו יעלה שחין ואם׳‪ ,‬יעצור ויסבול לה יעלה י'‬ ‫ס ״ ח ס״י ק ע ״ ג ־‬ ‫ו‬ ‫יי יי‬ ‫׳ יי‬ ‫;‬ ‫י י‬ ‫כדי לבטל יצ״הר יש ששה ס ג ו ל ו ת ׳ ' א יעסוק בהורה כמ״ש חז״ל בראתי יצ״הר‬ ‫בראתי לו תורה תבלין־ ולימוד‪ ,‬המשניות הוא מסוגל ביותר לבטל היצ״הר ־*‬ ‫ב_‬ ‫נ ם א ס ייקום באשמורת ויעסוק בתורה מילניל היצ״הר וזהו סוד הבא להירגך השכים‬ ‫להורגי י‬ ‫ג' גם כשיקרא ק״ש בכונה מועיל לבטלו כי עון במילוי כזה עין וו גון ג י‬ ‫ר מ ״ ח וק״ש ר מ ״ ח תיבות י‬ ‫‪,‬‬ ‫ד גס כשינשק המזוזה יסתכל בשם שדי וימין כאחוריים של‬ ‫שם‪.‬‬ ‫עדן‬ ‫יראהטא‬ ‫שש שדי הוא שם• קדוש‬ ‫׳‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪,‬ץ‬ ‫מפןדם םו‪:‬־־‪-‬‬ ‫ח‬ ‫"‬ ‫כ ה ת מ ע ״ ^ ש מ ו ת ׳ ‪ .‬ג ם ־ י צ ר ־ ‪ -‬ג מ י ל ד ‪ .‬יוד נדי ריש ס ׳ ׳ ת שדד ויועיל‬ ‫ג ס ה ע נ י והשכל ב א מ ת א ץ ״ ס ט ״ א שולפ ב ו ‪ -‬מ ח מ ה שהוא מרכ‪5‬ה לשכינה ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג ס י ת ע נ ה ע ל ח ע א ת י ו ו ה ס ״ א אינה יכולה"להדבק במי &הו׳א שרוי' ב ת ע נ י ת י‪ .‬מ ד ב ר ק ד מ ו ת‬ ‫׳ י •י‬ ‫משם הראשונים •‬ ‫ז יצ״הר׳‬ ‫י‬ ‫לאחורי־ ה ר י תשףייש ••שסי בני א ד ם בלי יצ״הר וזהו ויבדל א ל ה י ם‬ ‫האיר שהם הצדיקים'ש‪5‬צד ז ה ׳‬ ‫בין‬ ‫ובין החשך שהם ה ר ש ע י ם שבצד זה •־‬ ‫•‬ ‫סירי ר ד ־‬ ‫־' י‬ ‫ערך ירא חטא‬ ‫א‬ ‫חטא־‬ ‫ירא‬ ‫היא שנשמר מנחש שטן‬ ‫באמצען׳‬ ‫דאותיות ת ט‬ ‫וע״י יראת חטא‬ ‫מ ת ג ב ר על נחש שטן שעיקרן אית ח ט שבאמצען ונשארו שן שן וזהו שני רשעים‬ ‫ש ב ר ת י דבש לפי •בשם שער ה ה כ נ ה ל מ ה ״ ר ר נפתל' כ״ץ ־‬ ‫רזה*‬ ‫ל ע נ ״ ד מ ה שרמז ה ת נ א אין ב ו ר ירא ח ט א י כיון שהוא בור ר ק אין בו מ י ס שהיא‬ ‫התירה׳‬ ‫הז״ל א ב ל נחשים ו ע ק ר ב י ם יש בוי־‬ ‫שם הוא משכן ה ס ט ״ א שהוא שטן נחש ‪1‬כמ״ש‬ ‫י א ״ נ א׳ איפשר שיהיה ירא ח ט א ונשמר מ ה ם ו ה ם שוכנ־ם ב ק ר ב ו ׳ ו ד ו ק ׳‬ ‫ערך ירבעם‬ ‫א‬ ‫‪£2,‬׳‬ ‫ח ל ק ד׳ ק ״ ב ע״ח י‬ ‫‪:‬‬ ‫אחד‬ ‫א״ר אבא אחר‬ ‫אחר •הדבר הזה לא שב י ר ב ע ם מ ד ר כ ו ה ר ע ה י‬ ‫ש ת פ ס ו הק‪5‬י״ה ל י ר ב ע ם‬ ‫מאי‬ ‫בבגדו ו א מ ר לו חזור בך ו א ל‬ ‫י א ת ה ובן ישי נטייל בין עדן א מ ר לי מי בראש בן •ישי בראש אי הכי ליא ב ע י נ א ׳ ע ״ כ‬ ‫ויש‬ ‫ל ד ק ד ק מאי ת פ ס ו ב ב ג ד ו ד ק א מ ר ׳ היתכן לימד כלפי מ ע ל ה שצריך ל ת ו פ ס י ב ב ג ד ו ׳ ג ס מ א‬ ‫היא ענין הטיול בגן ע ד ן ׳ ג ם יש להבין שאלת י ר ב ע ם מי‬ ‫פירושים שינ־ם־‬ ‫ה ר ב חיד״א‬ ‫ב ס ׳ דבש‬ ‫ול?״נד‬ ‫בראש־ ו כ ו " ו כ ב ר נ א מ ר ו בו‬ ‫נ ר א ה ׳ ‪ ,‬ע י ן ב ה ק ד י ם מ״ש ה מ ק ו ב ל י ם והביא דבריה‪6‬‬ ‫ל פ ; מ ע ר כ ה קיף א<ת י׳ בשם ליקוטי גירי ה א ר ״ י ז״ל‬ ‫כ״י׳‬ ‫כי‬ ‫ב מ ת י ב ת א ת ת א ה ה ם דירשיםיייש א ם ל מ ק ר א 'שהוחי־הקר״שבתיירה ולא ה כ ת י ב ו ב מ ת י ב ת א‬ ‫לגיילאה ד ק ב ״ ה אין שטן ואין פ ג ע ר ע יהם דורשים יש א ם ל מ ס ו ר ת שהוא ה כ ת י ב ולא הקרי׳"‬ ‫‪7‬‬ ‫וידוע כ׳ ע י ק ר הלימודי שהרשע מ ת ק ב ל בתשובה" הוא מד'כת ב‬ ‫אדם מתחת כנפיהם'׳'‬ ‫ואמריצן ב ג מ ׳ מאי דכתי׳ ו י ד א ר ם מתחיית׳ כ נ פ י ה ם יי ו י ד ו כ ת י ב ‪ -‬י מ ל מ ד שימינו־ של‬ ‫הקב״ה‬ ‫*שיטה ל ק ב ל שבים ׳ י נמצא ש ב מ ת י ב ת א ת י ז א ה לדרש* יש א ם ל מ ק ר א כיון שקרינן וידי י אין‬ ‫לני מקוש ללמוד שהרשע מ ת ק ב ל ' ב ת ש ו א ה ‪-‬י ץלכן *')דה הדין שהיא‬ ‫מתיבתא‬ ‫תתאה מעכבת‬ ‫בתשוצת‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫ירבעם‬ ‫צתשובת הרשעים ־ אבל במתיבתא עילאה דקב״ה דדרשי יש א ס למסורת הרי כהיב דדו‬ ‫‪,‬‬ ‫ודרשינן ידו של הקב ׳ ה פשוטה מ ת ח ת כנפי התיות לקבל שביס‪.‬‬ ‫ו ה ‪ 3‬ה‬ ‫ס ב ר יש אם־‬ ‫ס ב ר א זו דיש א ם למסורת היא ס ב ר ת ר׳ אליעזר ודי עקיבא‬ ‫למקרא י ו א ע ״ ג דאין הלכה כד״א * מ ״ מ במתיבתא עילאה פסקי כר׳׳א י וזהו‬ ‫שאמרו בגמ׳ בענין תנירו של עכנאי שיצתה בת קיל ואמרה מ ה לכס אצל ר׳ אליעזר שהלכה‬ ‫כמותו בכל מקים י הכינה במתיבתא עילאה דקב״ה ה נ ק ׳ מקום וכמ״ש רצינו האר״י ז״ל *‬ ‫ומגא‬ ‫תימרא דר״א הוא ד ס ב ר יש א ם למסורת‬ ‫י‬ ‫דאמרינן בגמ׳ קדושין ד׳ י״ח ע ״ א •‬ ‫דחניא מוכר אדם אח בחו לאישוח ושינה ־ לשפחוח ושונה * לאישוח אחר שפחות י אבל לא•‬ ‫לשפחוח אחר אישוח * * רבי שמעון אומר כשם שאין אדם מוכר אח בחי לשפחות אחר אישות‪.‬‬ ‫כך אין אדס מוכר א ח בהו לשפחיה אחר שפתיה י ובפלוגהא דהני הנאי דחניא בבגדו בה‬ ‫כיון שפירש טליחו עליה שוב איטי רשאי למוכדה דברי ר׳ עקיבא ־ ר׳ אליעזד אומר בבגדי •‬ ‫בה כיון שבגד בה שוב אינו רשאי למוכרה במאי קמיפלגי י ר״א סבר יש א ס למסורה י ור'‬ ‫עקיבא‬ ‫סבר יש א ס למקרא ־‬ ‫יד׳ שמעין ס ב ר יש א ס למקרא ולמסורה י‬ ‫ע ״ כ ‪ .‬נמצא‬ ‫שהמגלה לגו ס ב ר ח ר ״ א שהיא יש א ס למסירה ־ היא דרשה בבגדו בה י ומינה ידעינן ג״כ‬ ‫דבמחיבחא עילאה דפסקי כר״א ודאי סברי יש א ס למסורה וא״כ מ ה שכהוב וידו אדם‬ ‫הוא ללמוד שידו של ה ק ב ״ ה פשיעה לקבל שבים *‬ ‫וידוע כי כל המלכים המילכיס ב א ר ן‬ ‫ה ם אחיזים במרה המלכיח ־ וזהו סוד מלכוהא דארעא כעין מלכיהא דרקיעא י אלא שאם‬ ‫היה מלך צדיק הוא אחוז צמלכוח קדישא י בס ד וישב שלמה על כסא ה׳ למלך י כי המלכוח‬ ‫נקראה כסא הכבוד כנודע י ואס הוא מלך רשע הוא נאחז בסצך מלכיה‬ ‫ק ג ״ ע א דקליפה‬ ‫רח״ל־ וידוע ג״כ כי מדת המלכות נקראת גן עדן־ כי מדת הבינה אימא ע י ל י ה נק׳ גן‪,‬‬ ‫עדן העליון ־ והמלכות אימא ה ה א ה נק׳ גן עדן החחהון ־ וזהו סוד וגהר יוצא מעדן להשקיה‪.‬‬ ‫אה הגן היא מרח המלכוח י ומשם יפרד שמשם ואילך מהחיל עילם הפירוד כידוע לי״ח י‬ ‫וידוע ג״כ כי דוד ה ע ״ ה היא ראש למלכי בית דוד והוא אחוז בכתר דמלכיה ־ וכל שאר‬ ‫המלכים אע׳׳פ שהם אחוזים במלכות אינס במעלת דיד כי כל שאר מלכי בית דוד ה ס אחוזים‪:‬‬ ‫ג״כ בכתר דמלכוח אבל ה ס למטה מ מ ע ל ה דוד ־ שכהר דמלכוה עצמו הוא נחלק לעשר י‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ה ם בשאר ספירוח דכחר ד מ ל כ ו ה אבל דוד הוא למעלה מכלם שהוא אחוז בכהר ד כ ה ר‬ ‫דמלכות ־ וז״ס מ״ש חז׳׳ל בננס׳ יומא שכל מלכי ביח דוד היה להם‬ ‫וכשהיה לובש הכחר הולמה יהילמהו ־‬ ‫כעין חריץ בראשם‪.‬‬ ‫אבל שאר מלכי ישראל לא היה להם שוס אחיזה ־‬ ‫בכתר רמלכיה כלל אפי׳ בשאר ספירוה שבו ־ אלה אחיזהס כשאר ספירוה שבמלכוה י‬ ‫ובזה‬ ‫‪,‬‬ ‫יפורש ה מ א מ ר ה י ע צ כי א ח ד שלא שב י ר ב ט ס מדרכו ה ר ע ה שנחצא שנאחז־‬ ‫במלכות דקליפה ועזצ מלכות דקדושה באר מ י ס חיים לחצוב לו צורות נשברים־ לכן חפשי‬ ‫הקב׳יהל‬ ‫ירושליים‬ ‫מקדם םז‬ ‫הקב׳׳ה שהוא מתיבתא עילאה לסשוה הכובה ויתקבל בתשובת כסברה ר״א דסבר יש א ס‬ ‫למסירה ודרשינן וידי אדם וידו כהיב מלמד שידו פשוטה לקבל שביס ־ כי במתיבתא עילאה‬ ‫ממילה בבגדי ״ כדאשכחן‬ ‫פוסקים כר״א ־ ובאיזה מנין ה פ ס ו להודות שכן ס ב ר ה ר״א *‬ ‫פלוגחייהו במילה בבגדו בה דר״א ס ב ר יש אם למסירה ולכן דריש כיון שבגד בה שוב אינו‬ ‫יכול לבגוד בה י וכיין שבמחיבהא מילאה סברי כיהיה ־ בהכרה לדרוש גם וידי אדם יש א ם‬ ‫למסירה וידו כחיב י ולכן אמר לו חזור בך כי ודאי תתקבל בחשיבה ־‬ ‫ועל ידי כן הזכה‬ ‫שחאהז במלכות דקדישה י וזהו שאמר לו ואני ואהה יבן ישי נעייל בגן עדן שהיא מרח‬ ‫המלכות י אמר לו מי בראש ־ פי׳ מי יהיה אהיז בראש שהוא כהר דמלכית י אמר לו בן‬ ‫ישי בראש כי אין למלכי ישראל שוס אחיזה בכהר דמלכיה אלא בשאר ספיי־יה שבה י א מ ר‬ ‫לו אי לא הכי בעינא * כי מוטב לו להיות ראש למלכותה קטיעא דקליפה מהשפילו לפני דוד *‬ ‫וניעה בדמיונו כי כבר מילתיה אמורה הוי זנב־ לאריות ואל תהי ראש לשיעליס י ודוק היטב‬ ‫ני נכון הוא •‬ ‫ב ירבעם‬ ‫היה שונה ק״ג פנים בתורה כהניס ־ והפך הקערה על פיה לעשיה עגל‬ ‫גי׳ ק״ג וברזא דפירודא כפל ועשה שנים י דבש לפי משם הרמ״ע*‬ ‫‪ i‬ירבעם‬ ‫יתוקן לעתיד לביא‬ ‫ירבעם׳‬ ‫י‬ ‫לכך נ א מ ר ־‬ ‫מלך בהתאסף ראשי ע ם יחד־ ר ״ ת‬ ‫כי באותו פ ע ם יתוקן ניצוץ שלו של קדושה־ יאז יקרים שלם‬ ‫ישלם ה מ ב ע י ר אותיות י ר ב ע ם ׳ מ נ ״ ע א י פ ן ק נ ״ ת י‬ ‫ערך ירושלים‬ ‫א לעתיד‬ ‫ב ב&דרע‪1‬‬ ‫פמליה של מעלה נעשו תומה על ׳רישליס‬ ‫רבה׳‬ ‫י‬ ‫ילקיט ישעיה‬ ‫י‬ ‫בונה ירושלים ה׳ אפילו הכי נדתי ישראל יכנס־ ע ״ כ ־‬ ‫יהיא‬ ‫פלא ס ה ו ס וחתום י‬ ‫ולענ״ד‬ ‫יובן בהקדיס מ״ש צמדרש הצאתיו לעיל אוח גימל ערך גאולה ־ שעתידה‬ ‫ירושלים להיות גדולה ככל ארץ ישראל ־ וארץ ישראל ככל העולם י‬ ‫והטעם‬ ‫היא כיון שנבנית על ידו יתברך בתורת ח ס ד אפי׳ בדיר שכלו חייב דרך החסד להתפשמ‬ ‫כידוע לי״ת י וא״כ ה ס ב ר א נותנת שאין צריך לכנס נדחי ישראל ־ כי ע״י כן נמצאו כל ישראל‬ ‫תוך ארץ ישראל‬ ‫י‬ ‫אפילו הכי נדתי ישראל יכנס להיות אגידה אחת‬ ‫י‬ ‫ייגק‬ ‫י‬ ‫וערד‬ ‫נלע׳י׳ד בהקדים מ״ש מרן בחי״מש סי׳ ק ם ״ ד ס ״ ה בדין בית וטליה של שנים י יז״ל א מ ר‬ ‫בעל העליה לבעל ה ב י ת לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי בעל העליה‬ ‫בינה את הבית כשהיה ויושב ודר בתוכו ע ד שיחן לו יציאוהיו מכ״ל ־ וידיס כי ירושלים של‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫ירח־‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ע ל ה מכיונת כנגד ירושלים של מ ע ה וכל ע ל ''ירושלים ־ל מ ע ה עומדת ב ח ו ר ב נ ה ' ‪ ,‬ג ם ־‬ ‫ירושלים של מעלה כן היא * וא׳יכ צריכים ישראל להכשיר מעשיהם כדי שיזכו לבכיה ירושלים‬ ‫שלמטה*‬ ‫ובעינית הרבים שאיר'שבעיסה מ ע כ ב ־ ואינם יכילים לבנותה־ וכשרואה ד ״ ב ׳‬ ‫יכול שהוא בעל העליין ששיא ירושלים'של מעלה שאינם רוצים להכשיר מעשיהם כדי ל ב נ ו ת ה ״‬ ‫דינא היא שהיא יבנה איחה וידיר בה עד שיכשירו מעשיהם שהיא'תשלום יציאותיו ואז יבנה‬ ‫עלייתי שהיא ירושלים של מ ע ל ה ־ ובזה יובן המדרש הנז׳ על נכון בונה ירושלים ה׳ כיון‬ ‫שאין בעל הבית רוצה לבנות ־ ימן הדין אין ישראל זוכים בה ע ד שיכשירו מעשיהם ־ א פ י ׳‬ ‫הכי מריב• רחמיי וחסדיו נדתי ישיאל יכנס לתוכה אף אם אין זניח בידם לשלם' יציאותיו‬ ‫כדכהי׳ למעני אעשה ־ ודוק י‬ ‫א הדלועיל‬ ‫ערך ירח‬ ‫ניכר בהם פעילת הירת ובעת הגידיל יוליד קול ינראה כי לפי הנהוג־‬ ‫אצלני כי הקיל יעזור למהר גידולם ־ ובמין יץישואין נ ם כן כי יתקעו‬ ‫מדרש תלפיות בשם שעל־‬ ‫בשיפר ב ע ת יציאת שירותיהם היא עזר גדול למהר להוציאם ־‬ ‫׳••השמים י‬ ‫‪ 2‬בס‪£‬ר‬ ‫אסיפת הכהן׳פ׳ בא־ פי׳ מ א מ ר ם ז״ל ליל שמורים הוא לה' שאותי הלילה‬ ‫היה מאיר כשמש‪ .‬דיש לחוש למזיקין דירת כשנים ו כ ו ׳ ע י ״ ש ־ וכתב עלימ‬ ‫הרב חיד״א זלה״ה בס׳ דבש לפי וז״ל ־ ו ה ק פ ה עליו משנהו דירה כשלשה כמ״ש בברכיה ד'‬ ‫מ״ג‬ ‫ע״ב ע״ש‬ ‫ואני‬ ‫עכ״לי‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫‪K‬‬ ‫עני לא ׳שיחי להבין דבריו־ שהרי כשאמר בגמר׳ שם־ אמר רב אבוקה כשנים‪.‬‬ ‫וירח כשלשה ־ אמר איבעיא להו אבוקה כשנים ב ה ד ד ד י ה או דילמא'אבוקה כשנים‬ ‫לבר מ ד י ד ה ־ ה״ש וירח כשלשה־ אא״ב בהדי ד י ד ה שפיר אלא אי א מ ר ה לבר מ ל י ד ה‬ ‫א ר ב ע ה למה לי־ והאמר מר לאחד נראה ומזיק ־ לשנים ‪ .‬נ ר א ה ואינו מזיק לשלשה‬ ‫אינו‬ ‫נ ר א ה כל עיקר־ אלא ל״ו ש״מ אבוקה כשנים בהדי ד ד י ה ש״מ־ ע ״ כ ־ מוכח מפשניייתי‬ ‫ה י מ ׳ דירח לבר מ ד ד י ה הוא כשנים ־ וא״כ ישראל שנצטוו ואהם אל תצאי איש מ פ ת ח ביחו‬ ‫הרי אין איר הירח שילט ב י ת י ס ־ וחיץ מן הצחים ששם אור הירח כיין שהוא לבד 'מדידהי*‬ ‫הוי כשנים ויכולים המיזיקין להלך שם י ישיב יכנסו לבתים כיון שאין כ ס איר הלבנה ויזיקו‬ ‫לכן היה הלילה מאיר כשמש ואז הוי כיוס־ שביום אף למהלך במקיסישאין בי איר השמש‬ ‫אינו ניזוק־ וא״כ קישטא קאי״שהירח הוי כשנים וצ״ע י‬ ‫‪" '.‬י‪; ,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫^ ‪ " j i l i‬יובן לענ״ד מ״ש הפסוק גס חשך לא יחשיך מימך ו כ ו ׳ " פ י שהרישוא נחונה בידך‬ ‫‪:‬‬ ‫ללכה אפי׳ במקום חשך שאין בו אור הלבינה ולא ימנעני מ מ ך ־ והטעם' ה י א יכי ולילה'‬ ‫כיום‬ ‫עדן‬ ‫ירחו‬ ‫מקדם סח־‬ ‫כייס יאיר י וא״כ אף ללכה בדרכי חשך אין חשש ־ כי כיון ־כהוא כיוס חין חילוק כחשיכה‬ ‫כאורה ״ ודוק ״‬ ‫ערך ירחו‪.‬‬ ‫‪;::‬‬ ‫יא ‪r^lDp* :‬‬ ‫היהה ירחו ככגד כל עירות וכרכיה של ארץ ישראל‬ ‫י‬ ‫כדפי׳ רש״י ז״ל‬ ‫על פסוק ראו אח הארץ ואה ירחי; והניעה משוס שבגו האמיריים א ה‬ ‫ידהי על שבעה דרגיןישל עומאה שהס שבילה היללוה ח מ ו ר ו ה ; ולכן‪ .‬הוצרכו להקיף אותה ז׳‬ ‫הקפיה וזי ש י פ ח ה בכל ה ק פ ה והקפה־ והוצרכו להזכיר עליושסשל מ״ב שהס שבעה שמיה‬ ‫שבכל‪ cp.‬יש בו ששה אותיות ־ ולפי שזכק משה להשיג שס של מ״ב'לכן היצרך לנסיכי במדבר‬ ‫מ ״ ב מ ס ע י ת להשיג שם של מ ״ ב ולהמתיק מ״ב כהרי אש שברקיע ״ מגלה עמוקות‬ ‫;‬ ‫אופן ק ל ׳ נ ‪, /‬‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫רחו‬ ‫‪.‬‬ ‫נבנית בעצה איוב‪.‬־ וזהו סיד ״אין ״׳ולא ״ ו א י ן " ב א‬ ‫ו^״ל‬ ‫‪u‬‬ ‫רמזי הר;ו״ז‪.‬ז״ל ״‬ ‫שזהו רמז מ ה שאמר יהושע ארור האיש ״אשר "יקים״ו״בצה את‬ ‫ה ע י ר הזאת את ירחו ר״ת איוב ׳׳‬ ‫א כתוב‬ ‫ערך ירמיה‬ ‫בס׳ תירת העילה ח ״ א פי״א ־ ובפי׳ הכוזר שעשה ר׳ נתנאל בן כספי‬ ‫וז״ל ־ אמר הפלניון אני‪.‬הייתי‪.‬עם ירמיהו במצרים י ובתחילה קורס שדברתי‬ ‫ע מ ו הייתי‪.‬לועג עליו ועל דבריו ־ ולבסוף כאשר הורגלתי לדבר עמו ולפשפש במעשיו‬ ‫‪.‬ראיתי כי דבריו דברי אלהיס חייס אז אמרתי בלבי וקיימתי שהיא ה כ ס ונביא ״ ע ״ כ י‬ ‫ונ״י*‬ ‫י‬ ‫שזהו רמז מ ה שאמר לי השס נביא לגייס נתתי‪,‬־ שהכל יאמינו בנבואתו• אפי׳־הגוים ״‬ ‫י‬ ‫‪ . 3‬רמ ה‬ ‫היה מסי־ שלמה ובא וראה בכיליון מעשה ידיו ״ הרמ׳׳ז ב ס ׳ ערכי־‬ ‫הכיכוייס ״‬ ‫וכן היא בכתביי הא״רי ז״ל שהוא גלגול שלמה ״‬ ‫ערך ישי‬ ‫ישי אבי דוד היה סיבר דמואבית אסורה ־ ולכן ציוה לשפחתו לבוא אליו לניהר‬ ‫א•‬ ‫זרעו והשפחה גילתה לאשת ישי ובאה היא ו נ ת ע ב ר ה בדוד והספתה שמרה‬ ‫הסוד ״ הרמ״‪-‬ע •מפאנו ז״ל ־ ומצאתי בס׳ ישן כ״י להרב כמה״ר י ע ק ב ‪ .‬סקלי י שהביא‬ ‫מ״רזל דאשת •ישי •כשנתעברה בדוד והוכר עוברה תשבו שה‪:‬א הרה לזינוניס שידעו שישי‬ ‫פירש ממכה זמן רב ותשבו בניה להורגה ואמרילהס'ישי שלא יהרגוה והולד יהיה ע ב ד‬ ‫לאחיו •כאסופי־ וכשנולד לא היה אוכל ע מ ה ס והיה נמאס ובזוי בעיניהם ונתנוהו בצאן ״‬ ‫ז ה ו‬ ‫‪1‬‬ ‫ן ו ״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י קימיי* ״‬ ‫וזהו‬ ‫שאמר דוד מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי ״‬ ‫״יי‬ ‫י‬ ‫‪14‬‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫ישמעאל‬ ‫ערך ישמע^‬ ‫א ישמעאל‬ ‫נתגלגל באתון ב ל ע ם ׳ ואח״כ חזר ונתגלגל בחמורו של רבי פ י נ ח ס‬ ‫בן יאיר ולהיות שהישמעאלים ה ס גנביס לכן גגנצ החמור ״ מדרש‬ ‫תלפיוח ב כ ס ע מ ק המלך ״‬ ‫ך^״יל‬ ‫הכועס שנחגלגל בחמורים‬ ‫י‬ ‫משוס דכהיב ביה והוא‬ ‫יהיה פ ר א א ד ם ־ ולשון זה נאמר על החמיר דכתיצ ועיר פ ר א א ד ם יולד * וכתיב ועידים‬ ‫עשרה שהם החמורים י יעיד מ ט ע ם שהוא בן ?גר המצריח שהם ע ם הדומה לחמור דכחיב‬ ‫אשר בשר חמורים בשרם ־ ומנינו שהוא כרוך אחר אמו דכתיצ גרב א ת ה א מ ה הזאח וחת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ראיתי להרב חי״דא זלה״ה בס׳ דבש לפי משם ס ׳ ערכי הכינויים‬ ‫שיב‬ ‫להרמ״ז ז״ל ־ שישמעאל הוא מקליפת‬ ‫חכ)ר‬ ‫כגי‬ ‫רמח‬ ‫ד א ב ד ה ס בקדושה * ולפי‬ ‫שבא על תמיתיי ועל זכרים לכן נתגלגל באתון בלעם * וכשמת ב מ י ת ת ה כדכתיב ואותה‬ ‫החייתי אז התחיל להתקן ־ ואח״כ בא בחמורו של רבי פינחס בן יאיר שהיה ניצוץ א ב ר ה ם ״‬ ‫‪ !1‬המ״בה‬ ‫ג‬ ‫כב יכול מ ח ח ד ע על הישמעאלים שבראם ״ ילקיע חדש ״‬ ‫‪ Hfo‬שהישמעאלים שולעים ביוחר על ירושלים הוא בשביל‬ ‫המילה שבבשרם ״‬ ‫ילקוט חדש ׳׳‬ ‫ערך ישראל‬ ‫א במדרש‬ ‫תנחימא פ ׳ תציה ־ הרש שבישראל כאליהו וזהו ראשך עליך ככרמל•‬ ‫והדל שבישדאל שקול כדניאל י וזהו ודלת ראשך כארגמן י מלך א ס י ר‬ ‫ב ר ה ט י ם י כב יכיל אסור בשבועה ע מ כ ם על שני ריצות ואל‬ ‫ה ב ק ר רץ א ב ר ה ם י ויין‬ ‫א ב ר ה ם מ פ ת ת האהל ׳׳‬ ‫ישראל‬ ‫נקראו שם אפרים על בשם שני מיני אפר אפרו של אברהם שנאמר‬ ‫ג ישראל‬ ‫ואנכי ע פ ר ו א פ ר ׳ ואפרו של יצחק ״‬ ‫‪3‬‬ ‫רבינו בתיי פ ׳ וארא ״‬ ‫הוצרכו להיית בגלות ולא ישמעאל ועשו־ משום שישראל לקחו ארץ‬ ‫ישראל שהוא ק ר ק ע וחייבים לפרוע תוב אביהם י אבל עשו וישמעאל‬ ‫לקחו מטלטלי‪,‬׳ ומטלטלי דיהמי לא מישחעבדי לבעל חוב ״‬ ‫לקט יוסף ״‬ ‫ונ״ל‬ ‫שזהו‬ ‫שאמר השם לאברהם בגזירת בין הבתרים אני ה ׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך א ת‬ ‫הארץ הזאת לרשתה י ואברהם השיב במה א ד ע כי ארשנה י ו ה ק ״ ב ה השיבו ק ח ה ל׳ ע ג ל ה‬ ‫משולשת וכו׳ י ויאמר לאברהם ידוע ת ד ע כי גר יהיה זרעך וכו׳ ואלמלא שירשו ק ר ק ע י ל מ ה‬ ‫ל ה ם לפרוע תוב א ב י ה ס ״ ורוק ״‬ ‫ד כח״ב‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ D 7 U f V i i‬גי׳ ישראל ״ ארץ התייס מזמור כ ״ ט ״ שוב ראיתי‬ ‫בליקוטי הא״רי שכתב כן לומר שהם אתוזים בשורשי‬ ‫מהדם סט‬ ‫ישראל‬ ‫קדושה עליונה־ ג ס ב ב ס י ב ר א ל דמיזיס האבות והאמהות• י׳ יצחק י ע ק ב ׳‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫א׳‬ ‫ע[ ברה י‬ ‫ונ״ל‬ ‫בזהו‬ ‫נ מ ״ ב ההכ״בץ ־ דבב לפי י‬ ‫לאה ־‬ ‫אברהם ־‬ ‫רבקה רחל ־‬ ‫נ א מ ד לו המלאך לא יעקב יאמד עוד כמך כי אם יכדאל ־ כי בדיה ע ם אלהים ו ע ם אנסים‬ ‫והדי היא כמובאד •‬ ‫‪ H‬ישראלי‬ ‫העבידה אחד מחמשת אלפיס יצאו ממצרים וזהו וחמישים עלו ־‬ ‫תנחומא ריש פ׳ בשלח ־ והוא פלא ־ דבש לפי •‬ ‫* ישראל‬ ‫אף כשאינם עושים רצוני של מ ק י ם ׳ אינם חסידים מששים רבוא ־ מדבר‬ ‫קדמות בשם הרב שלשה שריגים ה פ ט ר ת במדבר י‬ ‫ישראל‬ ‫‪T‬‬ ‫ה ישראי*‬ ‫יש‬ ‫על ראשו שס יהוה אלהי•‬ ‫־ ועל אימות העולם שם אלהים‬ ‫לבד ־ יים הוא בהיפיך מי אלה ־ רבינו הא״רי ז״ל ־‬ ‫הגיעם למה כשהם לימדים מ ת נ י ע ע י ם ־‬ ‫יאו״הע אינם מתנועעים‬ ‫י‬ ‫לפי שנשמותיהם של ישראל הם מאיר של מעלה דכהיב נר ה׳ נשמת‬ ‫אדם והנה הנר טבעו תמיד שהוא מרחף ו מ ת נ י ע ע סביב הפתילה ואינו נח לעולם לכן ה ם‬ ‫מ ת נ י ע ע י ם כשעוסקים באור תורה ־ לא כן או״ה שאין נשמותיהם מנר ה׳ לכן אינם מתנועעים י‬ ‫ילקוט חדש משם הזוהר ־‬ ‫‪i‬‬ ‫הא דהמשיל הנביא את ישראל לנדה דכתיב כטימאת הנדה היתה דרכם לפני ״‪2‬‬ ‫היינו לשבת ישראל שאם היה ממשילם למת לא היתה השכינה שורה אצלם‬ ‫דוגמת כהן שאינו רשאי ליכנם לאהל המת ־ אבל נדה רשאי כהן לישב ע מ ה על ספסל אתר‬ ‫ובלבד שלא יתנדנד כך השכינה שורה אצל ישדאל י‬ ‫י‬ ‫ילקיט יחזקאל ״‬ ‫למה נמשלו ישל־אל לאגוז ־ מ ה אגיז אף שנפל לטיט אינו מתלכלך כן ת ״ ח אף שסרח‬ ‫אין תורתו מתלכלכת ־ ילקוט שיר השירים •‬ ‫א יששכר‬ ‫ערך יששכר‬ ‫קרא בנו יוב כמ״ש בפ׳ רגש־ ובפרשת פינחס כתיבישוב־ ופי״רשי‬ ‫ה!א יו״ב ו ת ט ע ם משים שיש ע״ז שנקראתיוב ־ ולכן בא יוב לפני יששכר‬ ‫אביו בקובלנא ונתן לו אות ש׳ משמו וקראו ישוב ולכן קורץ יששכר בהד שין ־ עיי׳ דבק‬ ‫טוב בפ׳ פינחס ־ ועיי׳ ס׳ התיניך דפוס אמשערדם בהגה ה נ ד פ ס ת שם בפ׳ ויחי ־‬ ‫ערך ישתבח‬ ‫א‬ ‫אין‬ ‫להפסיק בי״ג שבחים שבישהבח ע ד שיאמר ומלכות ומאן דפסיק נ פ ק ח ד‬ ‫שלהובא מתחות גדפי כרוביא וקרי בחילא ואמר מאן דפםיק יתפסק י זוהר פ‬ ‫תרומה ד׳ ק ל ״ ג י‬ ‫‪,‬‬ ‫ערך יתרו‬ ‫עדן‬ ‫מקדם;‬ ‫יתרו‬ ‫ערך יתרו‬ ‫כל נשמות הגדיס היו תלויים ביתדו * לקני יוסף ־‬ ‫א‬ ‫־ח‪$‬ד־‬ ‫אות כף‬ ‫^‪1.-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v.1‬‬ ‫ערך כבוד אב ואם‬ ‫א כבוד‬ ‫ה ד מ ״ ב ס והניוד‬ ‫א״וא אם הם רשעים אינא פליגהא בין‬ ‫ח ס הבן חייב‬ ‫לכבדם או כיעוד ־ ולכל הדברות לצעדו ולזלזלו נראה דאסור י והני אזנך‬ ‫ושמע מ״ש בזו״הק ח״א ד׳ ק ס ״ ד דרתל אמנו ע ״ ה נענשה על אשד ציעדה‬ ‫לאביה בענין‬ ‫ה ת י פ י ם אף שנתכינה להפרישו מע״ז ולכן מ ת ה ולא זכתה לגדל לבנימין עי״ש והוא כלא ־‬ ‫מדבר קדמות ־‬ ‫כתב הדי״בש סי׳ ר״ך־ אף דאמדינן אב שמחל על כבודו כבודו מחיל־ אבל‬ ‫ב‬ ‫בזיוני איני מחול• וכתב בס״ח סי׳ ה ק ״ ע ג כי א ע ״ פ שכבודו מחיל נענש‬ ‫עליו בידי שמיס ־‬ ‫ג‬ ‫‪£‬י‬ ‫שהניח בן בעילם איבעי ליה לנגדא ע פ ד א על עינוי כד איתקבד ודא הוא יקרא‬ ‫דיליה ־ זוהר פ׳ ויחי ד׳ דכ״ו ע ״ א ־ וכתב הרב כתם פז דדייק בלישניה לנגדא‬ ‫ולא א מ ר ל א ר מ א כלומר דרך כבוד להמשיך ע פ ר על עינוי ולא להשליך דרך בזיון י‬ ‫ד‬ ‫מי שלא ראה אב ואם ונמצא שלא קיים מצות כביד ת״וא אס יש לו זקן ויקנה‬ ‫יכבדם ויקיים בהם מצות כבוד־ אב ואם ־ ואס אין לו זקן ה ק נ ה יכבד לצדיקים‬ ‫שנא׳ ואת יראי ה׳ יכבד י גס יכבד שבת בכסות נקיה וספרים יפים בתיקין יפה ויכבד רבותיו‬ ‫וחכמים ויירא מ ה ם ומעלה עליו כאלו קיים מ ט ת כביד א״וא‬ ‫ומוראם‪ .‬ס ׳ תסדים סי׳ שמ״ג‪.‬‬ ‫ערך כהן גדול‬ ‫א׳ בהן‬ ‫ג ד ו‬ ‫ל‬ ‫נז‬ ‫ל^ך‬ ‫ביביה‬ ‫גימ׳‬ ‫יןיו‬ ‫י‬ ‫כי אין מלאך ברקיע שנהנה מזיו‬ ‫השכינה יותר מזה י ו צ ג י מ ע ׳ היא עיב לפי שהוא עוב לישראל ורע לאומות‬ ‫העולם‪-‬‬ ‫עדן‬ ‫מקדם ע‬ ‫ערך כהן ג ת ל‬ ‫העולם ־ והיא מליץ טוב בעד ישראל * והוא כהן גדול כאהדן הכהן ש ט ה כהן גדול ואוהב‬ ‫שלום ורודף שלום י מדרש חלפיות •‬ ‫ולייעד‬ ‫שזהו מ ה שגא׳ במשה רבינו ע ״ ה והרה אוהו כי טוב הוא ודרשו רזי׳ל שראחה‬ ‫עמו שכינה י כי משה ר ב ״ ע ה שימש בכהונה גדולה בשבעה ימי המלואים ולכן‬ ‫י‬ ‫ה כ ה‬ ‫ו'‬ ‫ה ג ד ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫בבה‬ ‫העולה בגי׳ טוב הוא ה נ ה נ ה מזיו השכינה יוהד מכל המלאכים כצכ‬ ‫עליו לשומרו י וזהו סוד שראתה עמו שכינה י ודוק ־‬ ‫ב כשבאימ‬ ‫למשוח כהן גדול היו‬ ‫מכניסין כהן גדול ומכניסין כהניס‬ ‫אחרים‬ ‫ומעמידים אותם לצדו ונותנים שמן המשחה והשמן ר ן מעצמו על‬ ‫ראשו של כהן גדול י ילקיט תהליס‬ ‫ערךכהנים‬ ‫א במדרש‬ ‫ר׳ נחונייא בן ה ק נ ה ־ אמר ר׳ יותנן מאי דכתיב והיה כאשר ירים‬ ‫משה ידו מלמד שהעולם מתקיים בשביל נשיאות כפיס •‬ ‫ב‬ ‫כתב רבינוהא״רי דלעת״ל הכהניס יהיו לויים והלייים יהיו כהנים והאריך בסודן‬ ‫של דברים י מד׳ קדמות י‬ ‫^ כהני•‬ ‫מ ס י ט ר א דחסד ואברהם הוא ראשון ואיקרי כהן ־ זוהר בראשית ד׳ כ״ה‬ ‫י‬ ‫ערך כורש‬ ‫"א כורש‬ ‫המלך היה לו כח הזכירה גדול מאד באופן שבהיותו במלחמה שהיו לו‬ ‫ת ״ ר אלפים שכירים היה קורא כל אחד מ ה ם ב ע ת הפרעון בשמו והוא‬ ‫סלא י שלשלת הקבלה *‬ ‫ב כי*רש‬ ‫המלך נקרא בן הכלבתא על שם שזקיני ציוה להמיתו־ והשליכו במקום‬ ‫והרג את זקינו במלחמה ולזה היו‬ ‫אחד יינק מחלב הכלבתא ונתגדל‬ ‫מכבדים מלכי פרס את הכלבות י וזהו שאמרו חז״ל והשגל יושבת אצלו רב אמר כלבתא ב מ ס ׳‬ ‫ר ״ ה י מדרש תלפיות בשם ס ׳ יותסין *‬ ‫ערך כותים‬ ‫יי‬ ‫"א כרת ם‬ ‫ביטלו בנין בית המקדש שתי שנים‬ ‫י‬ ‫מ ה עשה עזרא וזרובבל ויהושע‬ ‫קבצו את כל הקהל אל היכל ה׳ י והביאו שלש מאות כהניס ושלש מאות‬ ‫ס פ ר י הורות ישלש מאות תינוקות י והיו ת ו ק ע י ם והלויים משוררים ומזמרים ומחרימין‬ ‫זמשמיתין ומנדין לטתייס בסוד שם המפורש ובכתב הנכתב על הלוחות י ובחרם ב״ד העליון‬ ‫ובתרם‬ ‫עח‬ ‫מהדם‬ ‫ערך כותים‬ ‫ובחרס ב״ד התחתון שלא יאכל אדם מישראל פת כ י ה ׳ ‪ .‬מכאן א מ ד ו כל ההיכל פ ח ‪ :‬י ת י‬ ‫כאלו איכל בשר ת ד ר ־ ואל יתגייר כית׳ לישיאל ־ ואל יהיה להס תהית המתיס שגא׳ לא‬ ‫לכס ולגו לבנות בית אלהיגו ולהם אי; תלק וזכרון וצדקה בירושלים ־ יכחבי ושלהי ה ח ר ם‬ ‫לכל ישראל שבבבל והם הוסיפו עליהם חרם על ח ר ם י והמלך ק ב ע עליהם חרם עילם י‬ ‫שנא׳ ואלהא די שכן שמה תמן י מדרש תלפיות בשם מדרש ילמדני פ׳ יישב •‬ ‫א‬ ‫ערך כילי‬ ‫ערך ככבו‬ ‫מי שהוא כילי בתכמתי אי בימעיתיו בא בגלגול אשה י מעיל צדקה ־‬ ‫>לאי־‬ ‫מ נ ס ניכינו ס ע ד י ה נהי; ז״ל ־‬ ‫לידע ניככי נ ל ארס‬ ‫‪ yzr‬נ מ י ו נ ס איוו‬ ‫א‬ ‫מ״כ‬ ‫א‬ ‫כל המיצר לישראל געשה ראשי פי׳ הרב מה״רש אלגאד זל״הה דכשהיא ראש‬ ‫והשליכס ז׳ ז׳ והנשאר השליך ה כ ג כ י ס והתחיל מ; כככ ויה ס ־ ד ק י‬ ‫כלש צמחנ‬ ‫ערך כל‬ ‫ניעלה הכתירה ממנו דכתיב לב מלך ביד ה׳ ־ וזיה* לעיבת ישראל שלא יוכלו‬ ‫להרע ע״כ י‬ ‫והוא‬ ‫היקף ה נ ס של המן בקום עלינו אדם ולא מלך שאף ע׳'פ שהבחירה בידו‬ ‫הצילנו ה׳ י ודוק *‬ ‫ערך כלאים‬ ‫א‬ ‫כתב רבינו יונה ז״ל דכיון דהמנהיג שני מיני בהמה אפילי בקיל א ס י ר י לכך‬ ‫אסור לפרוש שלום לגוי המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמית ללכת‬ ‫מ ח מ ה הקול * ס פ ד חרדים י‬ ‫‪ 2‬כ!ינת‬ ‫מצות לא החרוש בשיר ובחמור יחדו * כתבו המקובלים * לפי שיש שגי‬ ‫בחינוח ב ס ע ״ א הנק׳ שור וחמור * ואי מזדיוג* כחדא לא יכיל עלמא למיקם‬ ‫קמייהו ־ ומביניהם יוצא ההוא דאיקרי כלב נובח י ופירוש מביניהם מאמצע שמוהס י דהיינו‬ ‫אמצע שיר ך ואמצע חמור‬ ‫מ״ך עולים כלב * ובהצמדם יחד נקראים חשך׳ שמחשיך א ה‬ ‫העילם ־ ר ״ ח ״חמור ״שיר ״כלב ־ ולכן הזהירה ההורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו *‬ ‫לפי שבאהערוחא דלחחא א ח ע ד ו ה א דלעילא •‬ ‫ע ר ך כלבים‬ ‫עדן‬ ‫מסדם עא‬ ‫ערךבלבים‬ ‫ערך כלבים‬ ‫•א אמר*‬ ‫חז״ל מלחך הכלות בה לעיר כלבים צועקים ונו׳־ כ ע ם החח אירע כ ה י ה‬ ‫כלב צועק וזנבו מונה בין ברכיו ־ והיה נ מ ל ך לצדדי! ‪!:‬תימה מלחך המות‬ ‫בא אתר דחף תת הכלב תל מקום שברת מ כ ם ומת הכלב נייד־ מדרב תלפיות ב ב ס ציוני‬ ‫פ ׳ בא •‬ ‫ן‬ ‫א מעמידי]‬ ‫ערך כלה‬ ‫את הכלה לימין ה ח ת ן ׳ יםמך לדברי ״נצבה ״שגל ״לימינך ס ״ ת‬ ‫כלה׳‬ ‫‪3‬‬ ‫ס ׳ יורה ח ע א י ס *‬ ‫כלה שעיניה יפוח אין כל גיפה צריך בדיקה י‬ ‫הכינה כי האשה עינה צרה‬ ‫באירתיס י ואם עיניה יפוח כלומר שהיא עין עובה ח״כ אין כל גופה צריך‬ ‫בדיקה י כי אפי׳ במה שהנשים מדחן צרות עין היא פירשה ממדתן ־ כל שכן בשאר מדות‬ ‫י טובות * כלי יקר על התורה פ׳ תיי שרה י‬ ‫כל המקבל כיס מיד כלה ישותהו אין לו חלק לעו״הב י מ ס ׳ כלה פ״א הל׳ ב׳ • ומה‬ ‫ג‬ ‫יתאינן אדם חי י יחרד האיש וילפת דשא ק״ו לקבל כוס מיד אשת איש דעלמא‬ ‫ומינה לשאר קריבות לרבות את השתקיס י והעולם אינם נזהרים וסוברים כי כל הפורש מזה‬ ‫היא תסידית י ואפי׳ הסתכלות בנשים הוא איסור גמור כמ״ש בהיס׳ ישנים ב פ ׳ בתרא‬ ‫דיומא ורבעי יונה ז״ל כתב דהמסתכל בנשים הוא מומר לדבר אחד־ ורביני הא״רי ז״ל‬ ‫כתב שאם לא שב בהשיבה מתגלגל בעוף הנקרא ר א ה ־ והני מיל׳ ודכוהייהו תיובא רמיא‬ ‫להודיע לבני שאדם הימר האיסור אולי יתנן ה ׳ ונשוב בהשיבה שלימה כי״ר ־ כ״ב הרב‬ ‫חי״דא זל״הה בם׳ כסא רחמים •‬ ‫ערך כליות‬ ‫א כליות‬ ‫‪ 3‬כליות‬ ‫א אמרו‬ ‫נקראו כן לפי שיש ב ה ם כח ההאוה כמי כלתה נפשי ־ כ״ב הערוך ־‬ ‫של ימין יועצה לטובה־ ושל שמאל יועצה לרעה־ מד׳ משלי סי׳ י״ב ־‬ ‫ערך כסוי הדם‬ ‫בב״ר־ שכשהרג קין להבל באו תיות ועופות וקפדו וקברוהו לכך זכו‬ ‫למציה כיסוי ־ אך בתנחומח אמרו דשני עיפוה אחד הרג חבירו וקברו‬ ‫ומשם למד קין וקבר להבל ולכך זכו העיפוה לכיסוי ־ ובס׳ פ ע נ ח רזא פ׳ היי שרה כתוב‬ ‫ד ח י ה שמרה בתולי ר ב ק ה שנשרו ומש״וה זכו החיות לכסוי ־ דבש לפי •‬ ‫ערך כסף‬ ‫עדן•‬ ‫מקדם‬ ‫ערך בסף‬ ‫ערך כפף‬ ‫א‬ ‫‪ C|D3‬של בעלי רבית וצדי עין ומגלח׳ מ ע י ה וכיוצא בהם י ביד מ׳ שיגיעו ידד מנכסיו‬ ‫לכן יזהר האדם* ס פ ד חסידים םי׳ ה ח ד ״ ע ג •‬ ‫ך^״ל‬ ‫שזהו מ״ש חז״ל כל הגועל פ ד ו ע ה מאיוב מ ה ב ר ך כי איוב היה כייב עין י כמי שאמר‬ ‫הוא עצמו אם א מ ג ע מחפץ דליס ־ ואמר עיד ואוכל פחי לבדי ולא אכל יחים מ מ נ ה‬ ‫וכיון שלא היה צר עין הגועל פדוט<ז מ מ ט מהברך ־‬ ‫ערך כעם‬ ‫א‬ ‫אין להסתכל בפגי ארס ה כ ו ע ס ־ כי ע ם‬ ‫ראייה עיגים מלאך ר ע עומד ו מ מ ה ר‬ ‫לנקום על כעסו יעיד כי הוא קשה לשכתה י וים המסתכל בפני הגדה בשעה‬ ‫שהדמים מצויים בה משכת תלמודו* ם׳ תסידיס סי׳ תתש״כי ״‬ ‫ערך כפוי טובה‬ ‫א אמרו‬ ‫רז״ל כל הכיפה בטובתו של חבירו כאלו כופה בטובתי של מ ק י ם ־ ואמרו‬ ‫בגמ׳ בירא דשהיח מיניה מיא לא חישדי ביה קלא־ ומקרא מלא הוא משיב‬ ‫ר ע ה ח ח ה עיבה לא חמיש ר ע ה מביהי ־‬ ‫‪ S‬א״ר‬ ‫ח מ א בר חנינא כל העושה‬ ‫ילקוט משלי ־‬ ‫טיבה למי שאיני יידעה כאלו זירק אבן למרקיליס *‬ ‫ערך כפיית ההר‬ ‫א כפיית‬ ‫ההר ב מ ע מ ד ה ר סיני לא היה רק על עמי הארץ ולא על ה ח ״ ח כלל‬ ‫י‬ ‫דבש לפי משם הרב אספקלריא המאירה * נמצא דלגבי ת׳יח אין כאן‬ ‫מודעא לאורייחא ולכן אמרו ז״ל בשגגה הלמוד עולה זדון ־‬ ‫ערך כפרים—‬ ‫א‬ ‫כתב הרב אילה אהבים בפי׳ לשיר השירים י כי כפרים‬ ‫היא האלכיפר ־ וסיפר‬ ‫מסגיליח הכיפר היוהו מ פ ס י ק האוח המשגל ־ אשר ההחלה החאיה הזאת‬ ‫היא העין ואחריה הלב י העין רואה והלב חומד ־ ולזה סמך אליו הנרד אשר מסגולחו מיעיל‬ ‫לדפיקה הלב י וכן ע ס י ס רמיניס מיעיל לדפיקה הלב ושחייחי א ח ר האכילה * ח מ נ ע עלייה‬ ‫העשן אל הראש ־‬ ‫ערך כרכים‬ ‫עדן‬ ‫מקדם עב‬ ‫ערך ברכוש‬ ‫ערך כרכךם‪,i^tn,‬‬ ‫א כרכום‬ ‫סגולתו לחזק ה י ב ר י ס הראשיים וכן ק נ ה וקנמון ־ כ ״ כ ה ר ב חלית א ה ב י ם‬ ‫בפי׳ ל פ ׳ נ ר ד ו כ ר כ ו ם •‬ ‫ערך כרת‬ ‫ךע כי הענין כ ל כ ר ת אינו א ל א ב ח ל ק הנפש שהיא מ ע ו ל ם ה ע נ י ה ס כ ם היא ת ו ק ף‬ ‫א‬ ‫ה ק ל י פ י ת ואיפשר ב ה להיות נ כ ר ת ת י א מ נ ם הרוח ו ה נ ש מ ה ‪ :‬ה ס מיצירה ו ב ר י א ה‬ ‫אין ב ה ם כ ר ת ו ב ה כ ר ת הוא שיתוקנו ע ל ידי גלגולים ר ב י ם י ס ׳ הגלגולים פ ׳ ו׳ י‬ ‫וזהו‬ ‫שאמר ה כ ת י ב ה כ ר ת ה כ י ח הנפש ההיא י הנפש דוקא •‬ ‫ערך כשפים‬ ‫מי שריצה לגיש מאתו ד ב ר ר ע שנעשה לו על ידי כשפים אז אותו ד ב ר שקונה לו‬ ‫א‬ ‫לעשות ה ר פ י א ה יקנה בכל דמים ש פ י ס ק י ם עליו י מ ד ׳ תלפיות בשם זוהר שמותי‬ ‫‪ 3‬כשפים‬ ‫א י נ ם שולטים במי שנולד ב א ד ר שני ־ דבש לפי משם רבי׳ א פ ר י ם בפי'‬ ‫ע ל ה ת ו ר ה פ ׳ בשלח ־‬ ‫כתב‬ ‫‪5‬‬ ‫בזוהר פ ׳ חיי שרה • מ א י ט ע מ א כל זיני חרשין לא אישהכח א ל א בנשייא י‬ ‫א ל א מדאתי נחש ע ל ח ו ה הטיל ב ה זוהמה י ב ה ולא ב ב ע ל ה ־‬ ‫ולכן א מ ר‬ ‫ה כ ה ו ׳ מ כ ש פ ה לא ת ח י ה כי הכישוף מצוי בנשים יותר מהאנשים •‬ ‫ד צפור‬ ‫שעשה ב ל ק בכיסופיו היה פ ו ר ה ל מ ק ו ם עז״א ועז״אל והוא כישוף של ידעוני‬ ‫והיה מודיע לו כל ה ד ב ר י ם י ע מ ק ה מ ל ך ד׳ ק ״ ת •‬ ‫ה כש המכשפים‬ ‫ע ו מ ד י ם ע ל ה א ד ן אז ה מ מ ו נ י ם נ י ת נ י ם ביד ה מ כ ש פ י ם שיש‬ ‫ל ה ם לעשות אז מ ה‬ ‫המכשפים‬ ‫בארץ אלא באויר אז אין‬ ‫שהמכשפיס‬ ‫תפצים י א ב ל כשאין‬ ‫ה מ כ ש פ י ם יכולים למשול ב מ מ ו נ י ם ל ד ח ק ם שיעשו מ ה‬ ‫שחפצים ־ כי כשהם באויר לא ניתן ממשלת ה א ד ם ע ל י ה ם כי לא נ ב ר א ו מן ה א ר ד י‬ ‫חסידים סי׳ הע״ד י‬ ‫ספר‬ ‫ך} ״ל שזהו ה ט ע ם שהלה שמעון בן שטח שמנים נשים באשקלון ־‬ ‫ולא ה מ י ה ם ב ס ת ם מ י ה ה ה א מ ו ר ה ב ה ו ר ה שהיא ח נ ק י כי מ ח מ ה שהיו מכשפוח כל ע ו ד שהם‬ ‫ע ל ה א ד ן יכולים להציל א ח עצמן ב ל ט י ה ם • ולכן ה ל א ם באויר ל ב ט ל א ח כ ח ס י ודוק •‬ ‫ערך כתיבה‬ ‫א‬ ‫מי שאינו כ ו ה ב חידושי ח ו ר ה שמחדש עונשו גדול עי״יל א ו ח ח י ה ע ר ך ח כ ם •‬ ‫ע ר ך כהנוה עור‬ ‫עדן‬ ‫מהדם־‬ ‫כתנות עור‬ ‫ערך כתנות עור‬ ‫א ‪nljfO‬‬ ‫כ ע ‪ :‬ה הק״בה לארס הראשין היה מעורו בל לויתן • ציוני פ ׳‬ ‫עור‬ ‫תולדות י ובתרגום ירושלמי איתא כתונת ב ע ב ה יעקב לייסןג היה בגדי‬ ‫כהינה של אד״הר כמו שאמר בפ׳ ואני נתתי לך שכס אחד על אתיך * וכן היא מפורש במד׳‬ ‫אבכיר וז״ל כתנות עור וילבישם הלבישם הק״ביה בגדי כהונה־ מדרש תלפיות ־‬ ‫אות למד‬ ‫ערך לבן‬ ‫א‬ ‫נתגלגל בשלשה גלגולים בסדר ג' אותיות שמו ־ לבן בלעם נבל ־ ושלשתן‬ ‫לבן‬ ‫נרמזו בפסוק קורא דגר ולא ילד וכו׳ י כי דגר הוא לבן שקבץ אבנים ועשה‬ ‫יגר שהדותא כי תרגומו של גל הוא דגורא ־ גם אמרו ז״ל שלא היו לו בניס עד שבא יעקב‬ ‫לביתו דכתיב ויברך ה׳ אותך לרגלי־ וזהו ולא ילד־ ואת״כ נתגלגל בבלעם שהיה עושה‬ ‫עושר ולא במשפט אלא לקלל את הבריות ומת בן ל״ג שנה ־ וזהו בחני ימיו יעזבנו ־ ואח׳יכ‬ ‫נתגלגל בנבל וזהו ובאחריתו יהיה נבל כמשמעו־ ולכן נבל ה ם אותיות לבן ממש ל מ פ ר ע ־‬ ‫שער הגלגולים הקדמה ל״י ־‬ ‫א כשגהרים‬ ‫ערך לבנה‬ ‫גזירה על ישראל הלבנה ל־קה ־ על שם רחל מבכה על בניה‬ ‫י‬ ‫ולמה נמשלה האשה לירית לומר לך מ ה הירת הולך ומהגדל חצי‬ ‫החדש וחצי החדש מ ת ח ס ד ־‬ ‫כך תצי התדש האשה בתוקפה ע ם בעלה וחצי החדש גלמודה‬ ‫מ ב ע ל ה בנדתה ־ ומה הירח נוחה בלילה כך האשה ב ע ר ב היא באה ־‬ ‫ס פ ר חסידים ס י ׳‬ ‫התש״מת *‬ ‫‪ 3‬יורדי‬ ‫הים אין מפליגין ע ד תמשה ימים לתירוש הלבנה ונזהרים שלא להזיק ד ם‬ ‫ס מ י ך לתידושה הפשתן שימצא במשרה או בתיך היורה לבשל בתידוש הלבנה‬ ‫‪%‬‬ ‫הוא‬ ‫עדן‬ ‫מקדם עג‬ ‫לבנה‬ ‫היא ליקה ־ וכמה מלאכית צריכות שמירה שלא לעשות ב ע ו ד שהלבנה מהחרבת י ס ׳ ה ח י ט ך‬ ‫סי׳ ח ״ י •‬ ‫ערך לוה‬ ‫א‬ ‫לרה ואינו משלס ה־א מאבד זכיותיו־‬ ‫שכך הק״בה אינו משלם לו שכר נוצותיו־‬ ‫מדבר קדמות משס הרב צמת דוד ־‬ ‫א‬ ‫לון הוא שם עצם קטן שנשאר לעילם ואינו נרקב בקבר־ ומי שנתחייב כרת א ם‬ ‫לא עשה השיבה גס זה העצם נרקב ויכרה ולא יזכה בתחית המתים ־ וזהו‬ ‫פני ה׳ בעישי ר ע להכרית מ א ר ן זכרם־‬ ‫ליקיכיי גירי הא״רי זצ״ל'‬ ‫וכתב‬ ‫ה‬ ‫י ב‬ ‫ס פ י הברית ת״א מ א מ ר י״א פי־ק י׳ וז״ל ־ כי במות האדם לא ישאר ממנו זולת עצם אתר‬ ‫קטן הכמ־ת ורב האיכות ה נ ק ׳ גסכיי ־ ואולם לה שם העצם לראשונה ־ והוא עצם העליון‬ ‫מ ח י ט השדרה או סמיך לו מלמעלה י‬ ‫בסיד ודלת ראשך כי היא הדלת אשר על ידו נכנס‬ ‫הגיף שנית אל זה העילם ־ והזוהר קורא העצם זה לבן ר מ א ה ־ ו ה ט ע ם ידוע ליודעי חן י‬ ‫וזה העצם חזק ואמין בטבעו וסגולתו ע ד שאיאיפשר לו להתבטל י כאשר אמרו חז״ל במדרש‬ ‫ויקרא רבה שכבר ניסו והכו עליו בפטיש ונשבר הפטיש יהיא לא נשבר ־ ג ס לא האכלנו‬ ‫אש־ ואיןהכליון שילט בו־ ועל ידו יקים כל הגיף בההיה ה מ ה י ס י ולכן נסכו׳ בגי׳ ק ו ם '‬ ‫א מ נ ם הרשעים אשר לא יקומו בתחיית המתים יבלה ויכםד בהם י ם זה הכ‪4‬צם בסיד להכרית‬ ‫מ א ר ן ז כ ר ם ׳ אך בטבעו ועצמית ברייתו אינו מקבל כליון והוא חי וקייס־ ו ה ט ע ם כי הוא‬ ‫איני נ ה נ ה ואינו ניזון משים אכילה של ה א ד ם אפי׳ מסעודות שבת־ זולת מ ס ע ו ד ת מלוה‬ ‫המלכה במוצאי שבת שאז כל שאר העצמות וחלקי הגיף אינם נהנים כלל ־ בעבור שכבר‬ ‫שבע ה א ד ם ממזון שלש סעודות ואז הוא לבדו אכל ושבע ידשן ־ ו מ י ־ ע ת זאת כי א ד ם הראשון‬ ‫ניצר ב ע ר ב שבת ונתגרש מגן עדן בערב שבה־ נמצא שלא אכל זה העצם מעץ ה ד ע ת שגרם‬ ‫המות על כן ע מ ד ט ע מ ו בו והוא תי וקים לעולם‪ .‬יכן ס ע י ד ה זו היא כניד דוד מלך ישראל‬ ‫ח׳ וקים‪ .‬והוא בסוד שומר כל עצמיהיו כלומר כל העצמית הנשברים עתידים ליבנות ע״י ע צ ס‬ ‫זה שהיא אחת מ ה נ ה לא נשברה ־ והיא מציה גדולה וכבוד שבת ב ע ת הסילוק ־ כמו ב ע ת‬ ‫ה כ נ ס ת כלה שבת מלכהא ־ לכן צריך שירבה בנרות ג ס בסעודה זי ולומר ־ דא היא ם ע ו ל ת א‬ ‫דרוד מלכא רגלא ר ב י ע א ה ־ ויבצע על שתי ככרות אף שאינו צריך אלא לכזית אחד ־ והמקובלים‬ ‫כתבי שמי שיש בי יראת שמים אסור ל ה ת ע ס ק במלאכה ואפי׳ בדברי הורה ע ד אחר ס ע ו ד ה‬ ‫זי ־ והזהיר במציה זו ינצל מחיבוט ה ק ב ר כמיבא בכיניה ה א ״ ר ׳ ז״ל ־ גם מובטח לי שיקים‬ ‫בהחיח‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫לוז‬ ‫ב ח ח י י ת ה מ ת י ם ויקבל פני איש צמח בעי י היא דיר בעצמי י והיה מ ט ה ק ל ה נ ה ה ו ח ב י ב ה‬ ‫וליה דמשגח ב ה מ ת מ ת עצלוה י ו ה נ ה בעצלהים ימך ה ע צ ם הזה י יעל כל פ נ י כ לא יבעל‬ ‫מצוה זו מכל וכל י ויקיימנה בשירות ו ד ק י ק א ח ד ו ל ח ס עצלית לא ה א כ ל י אבל ה ח ר ד י ם ע ל‬ ‫ידי^הי־ י יהי חלקי‬ ‫יי‪.‬׳ יכילהם‬ ‫ירד כפי‬ ‫ויזהרגיייד רנחא י ם‬ ‫ד ב ר ו ירבו ב נ ר ו ת ׳ חך( י ע ר כ ו שלחנם בתי כ כ ר ו ת ־ ומהכלים‬ ‫ע מ ה ס ותהי אחריתי כ מ ו ת ם ע כ ״ ל י‬ ‫א׳ במדרש‬ ‫ערך לוט‬ ‫לתאיה יבקש נ פ ר ד זה ל ו ע ־ בכל הושיה י ת ג ל ע שנתגלה ק ל י נ י ב ב ה ׳‬ ‫כניסיות‬ ‫ע״כ׳‬ ‫ובבתי מ ד ר ש ו ת ׳‬ ‫נל״עד‬ ‫על פי מ״ש רשי׳י‬ ‫ב פ ס ו ק ולא ידע בשכבה ו ב ק י מ ה כקיר על ו ב ק י מ ה לימד שבקומהיהרגיש ו א ע ״ פ כן לא שמר‬ ‫עצמו לילה שנית י ע ״ כ י‬ ‫וזהו כינת ה מ א מ ר י‬ ‫להאוה יבקש נ פ ר ד זה ליע ־ הכינה שאע״פ‬ ‫שהרגיש לילה ראשונה בשעה שנפרד מ ב ת ו שבקומה הרגיש ־ אפי׳ הכי לא שמר עצמו ־‬ ‫‪1‬‬ ‫ובזה ניכר שהוא לתאיה יבקש למלאת ת א ו ה ו ו ב ה פ ק י ר א ניחא ליה י ולכן גילה הק׳׳בה ק ל י ט‬ ‫יכוה לנקוד על ו ב ק ו מ ה י כדי שיתגלה ק ל ו ט בבתי כניסיות ובבתי מדרשית־ שכל ק י ר ה בו‬ ‫ואפי׳‬ ‫תינוקות של בית רבן כשיגיע לתיבת ו ב ק י מ ה ישאל ל מ ה נקיד על ובקימה ומיכרת‪.‬‬ ‫א ת ה להשיבו שבקומה הרגיש י וזהו גילוי קלון י‬ ‫ערך לרה‬ ‫א שיעור‬ ‫לויה לת״־ן‬ ‫ייייי־ ־ י י‬ ‫ס מ ך לזה מ ד כ ת י ב ו א ב ר ה ם‬ ‫נשנ׳״ יח׳ם־ ־ ר ׳ ת‬ ‫הילד ע מ ם‬ ‫‪:‬ך‬ ‫‪1‬‬ ‫"לויה ״שיעירה ״לתלמי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ :‬ם ״מיל‬ ‫ך ז ע כי כתות ה מ ו מ ח ה ה ם ד ו ק ה ב מ ק ו ם שאין ישוב א ד ם ב מ ד ב ר ו ת וביערות וכדומה‬ ‫ועל כן א מ ר ו כל‬ ‫הדרכים בחזקת סכנה ־‬ ‫ובלויה מתיש כת‬ ‫ה ט ו מ א ה והרוגז‬ ‫שמרגזת ו כ ו ע ס ת ו מ ב ק ש ת לכלות ולאבד י וזהו שאמר אל תרגזו ב ד ר ך אל ת ג ר מ ו שירגזו‬ ‫עליכם הדרך י מפרשים ־‬ ‫א‬ ‫‪]3‬ל‬ ‫ערך לולב‬ ‫ומיניו‬ ‫עצמות׳ ת א מ ר נ ה ה׳ מי כמוך זה לולב ומיניו י שדרתו דומה לשררה של א ד ם *‬ ‫ה ד ס לעין־ ע ר ב ה ל פ ה י א ת ר ו ג ללב י ואיברים אלו שקילים כ נ ג ד כל ה א ר ס *‬ ‫מדרש י ל ק ו ט ־‬ ‫‪DJJCil 3‬‬ ‫ל מ ע ל ת הלולב ע ם ג׳ מ י נ י ם הוא משים שכל האילנית והצמחים יש ל ה ם‬ ‫שיער ומושל להגדילם ־ מ ל ב ד ה א ר ב ע ה מיגים אין ל ה ם שר ומושל ־ ר ק‬ ‫ה ק ״ ב ה הוא מ ג ד י ל ס ־ ל ה ו ר ו ת מ כ ת הלולב שאט יושבים ב ס ה ר עליון ובצל שדי ־ מ ה ״ ר ס אלשיך י‬ ‫ע ר ך לימוד‬ ‫עדן‬ ‫מהדם עד‬ ‫לימוד‬ ‫ערך לימוד‬ ‫כתב‬ ‫י‬ ‫ב ס פ ד הדוקח ס ׳ י ל ״ י ־‬ ‫מנהג‬ ‫חבוחיני שמושיבין התינוקות ללמוד‬ ‫בשבועות ומכסין הילד שלא יראה דבר ט מ א כגון גוי או כלב הו ב ה מ ה‬ ‫ט מ א ה ־ ויוליך ה א ב הילד בבקר ויהן להון חיקו של המלמד ע״ש הכהוב כאשר ישא האומן‬ ‫א ה היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיי ומביאין הלוח של האלף ביה ויקרא‬ ‫ה ‪} :‬‬ ‫י‬ ‫נ ן ד‬ ‫ל‬ ‫פ כ י‬ ‫ה ת י נ י‬ ‫ק‬ ‫אב ג ד‬ ‫וכי׳ והח״כ‬ ‫תשרק‬ ‫וכו׳ ויאמר התינוק כל אוח‬ ‫•א־וריר ואח״כ יאמר פסוק הורה ליה לנו משה וכו׳ ־ הורהי ההא אומנותי• ופםוק ראשון מן‬ ‫ויקרא אל משה וכי׳ואת״כ יהן מ ע ע דבש על הלוח וילחך התינוק הדבש מעל האותיות בלשזט י‬ ‫ואתר כך מביאין העוגה שנילושה בדבש מ ע ר ב יוס טיב ולא ע״י אשה נדה י וכתוב עליה‬ ‫מ ע ר ב יו״כי פסיק זה מ ה פ ט ר ה עקב י ה׳ אלהיס כהן לי לשון למידיס לדעת לעות את יעף‬ ‫דבר יעיר ב ב ק ר בבקר יעיר לי אזן לשמוע כלמודיס י ה ׳ אלהיס פהח לי אזן ואנכי לא‬ ‫מריתי אתור לא נסוגותי י וקורא הרב כל תיבה והנער יאמר אחריו י ואח״כ מביאין ביצה‬ ‫מבושלת וקליפה הקליפה מ מ נ ה י וכותב עליה מ ע ר ב יו״ט י ויאמר אלי בן אדס בטנך תאכל‬ ‫ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני ניתן אליך ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק י גס עוב‬ ‫שיכהוב על עוגה זו זכר עשה לנפלאוהיו חנון ורחום ה׳ י וקורא הרב כל תיבה והנער‬ ‫•אחריו*‬ ‫ויאכל ה נ ע ר א ה ה ע ו ג ה ־ ייזהר שלא ה ג ע א כ ה נדה בילד ב ע ח ה ז א ה ׳ ואל ישנה‬ ‫מ ה מ נ ה ג כדאיחא בפסחים וברבה פ׳ וירא * ובירושלמי ובהגדה של הבבלי דמנהגא מילהא‬ ‫היא־ עכ״ל־‬ ‫ומצאתי‬ ‫כתוב שאם רוצה לעשות זה באמצע השנה אז יתענו אביו ואמו ב ו ב י ו ס‬ ‫ויחפלל שיהיה הילד מצלית בתורה ובמצות ובמעשים טובים ואריכות ימים‬ ‫ולערב יעשה ככל הסדר הנז׳ ויצליח בלימודו י‬ ‫•‪3‬‬ ‫מי שלומד ופוסק או צופה בנשים נענש גס על הלימודי ס ״ ח סי׳ ה ה ק ״ מ ד ־ ועל‬ ‫זה ידוו הדווים י מדבר קדמוה י‬ ‫ערך ליצנות‬ ‫'א‬ ‫כל המחלוצץ מזונוחיו מ ח מ ע ט י ן שנא׳ משך ידו אח לוצציס וגו׳ ־‬ ‫‪ 3‬ליצנות‬ ‫ילקוט הובע ־‬ ‫‪,‬‬ ‫ולשין ה ר ע מלבד גודל עונשם כמפו׳ בכתובים ו ב ג מ ובזו״הק* ד ע ט‬ ‫משחיחים פועלי און כוחבים דברי ליצנות ולשון ה ר ע שהאדם מדבר *‬ ‫׳ובפטירתו מצערים הנפש במאד מ א ד ־ הרב קב הישר פ ״ ג •‬ ‫ע ר ך לשין ה ר ע‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫לפין הרע‬ ‫ערך לשון הרע‬ ‫א‬ ‫אמר‪,‬י‬ ‫רז״ל כי ה פ ע ם ב ר י ת הלשון ס י פ ו ל פ נ י ם י ס ב י י ת ה מ ע י ר י וזהי לח יחל‬ ‫דברו פי׳ לח יתלל דיבורו ל פ ג ו ם ב ר י ת הלשון כי ס י פ ו ל ע ש ו ת מ ע ש ה ־ ‪ :‬כ ל‬ ‫היוצא מפיו יעשה ב פ ו ע ל ־ ע״ כ ־‬ ‫ונל״עד‬ ‫כי בא הרמז ב פ ס ו ק ומה יתרון לבעל הלשון־ שמדבר על בעלי לשין ה ר ע ־‬ ‫״ מ ה ״*הדון ״לבעל ״הלשון ר ״ ת מילה ־ שסופו ל פ ג ו ם ג ם אית ברית מ־לה ־‬ ‫לימון‬ ‫‪ i‬לייהד‬ ‫‪3‬‬ ‫ה ר ע ופעולתו ־ עי״יל איה חית ע ר ך ד ת י ו ת ־‬ ‫תיקנו היא ע ״ י ע ס ק ה ת ו ר ה כד כת י ב מ ר פ א לבין מ ן ת י י ם ־ כמ״ש ב נ י ס ׳ ־‬ ‫ערכין ד׳ ע״ו ־‬ ‫‪11‬‬ ‫ד אמרו‬ ‫‪PO‬ז״ל‬ ‫רז״ל בשיחר טיב הרוצה ל ק נ ו ת ע ו ״ ה ב בזול נצור לבינך מ ר ע ־ דבש לפי ־‬ ‫ה מ ד ב ר לשין ה ר ע על תציירו־ נותן זכיותיו לחבירי וליקח עינותיו ־‬ ‫וכשהילך‬ ‫*«‪2‬‬ ‫ל ע ו ״ ה ב ויענישוהו ע ל איזה עין י א מ ר אני לא עשיתי וישיביהי‬ ‫א מ ת שלא עשית אבל א;תי שדברת עליו ל״הר עשאו וקנית א תו ממני ב ל ״ ה ר שדברת עליי י‬ ‫אותמם‬ ‫ערך מאכל‬ ‫א האוכל‬ ‫מ א כ ל ה ר ב ה ־ א מ ר ו רז״ל שהי״אי של ושט נ א ר כ ת ינטשה שניך דבש לפי ־‬ ‫ערך מבחר הבריאות‬ ‫א אמרו‬ ‫תכמי ה ר י פ א י ס כי ה מ ת נ ה ג ב ד ר ך זה היא מ ב ח ר ה ב ר י ח ו ת‬ ‫לקיחה המזון ושיהיה זריז ב מ ל א כ ה ו ׳‬ ‫והשתיה והיגיעה והרחיצה יהיו אמצעיים ־‬ ‫דומה ל ת נ ו ר שהסיקיהו על גבי א כ י י י‬ ‫ךן‬ ‫‪J‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫היא מ ע ט‬ ‫ם ה ת נ י ע ה והמשגל והשינה והאכילה‬ ‫לא ישב לאכיל ק י ד ם שנתעכל המזין כי היא‬ ‫ר ל ע ו ל ם ה ה י ה ס ע ו ד ה לילה ק ל ה מ ס ע ו ד ה שהרית ־‬ ‫לא י ב ל ע ה מ א כ ל י ם בלתי ל ע י ס ה ו ט ת י נ ה היטב בשיניו*‬ ‫ו לא ישתה ה ר ב ה ב כ ע ס א ח ת‬ ‫קידם‬ ‫עדן‬ ‫מהדם עה‬ ‫מבחר הבריאות‬ ‫ק י ד ם שיתעכל המזין נ ד י שליש י‬ ‫ן לא יניעום ב ו ם ר ב ר בין ס ע י ד ה ל ח ב י ר ת ה י‬ ‫ה״אשינים היי שומטים ם ע י ד ה א ת ת בשבוע כדי ליתן דיות למזון ש ב ב ט ן ׳‬ ‫ילא יכתיב ולא יחשיב מהשבית‬ ‫ע מ ו ק ו ת ס מ ו ך לםעידה י‬ ‫ג י ד מ ת היזק לניף יאין נ״ל המשגל ־‬ ‫ח רופאים‬ ‫מ לא ילמוד‬ ‫יתירה‬ ‫י ההתעמלות והתנועה‬ ‫יא יפשיט ידיו ורגליו בכל כחי ב ב ק ר ב מ ט ה ו ויקום‬ ‫מ מ ט ת י ו י ס ר ק יאשי לאחיריו ותיעלת גדול היא ל ה ס י ר כ א ב הראשי‬ ‫א המגפה‬ ‫ערך מגפה‬ ‫אינה ב א ה אלא לכלות ה מ מ ז ר י ם ובהדי הוצא לקי כ ר ב א ׳ עי״יל איה‬ ‫דלת ע י ך ד ב ר ־‬ ‫‪3‬‬ ‫ה~ב מדרש הלפיית ענ ה אהרן‬ ‫כתב‬ ‫(‬ ‫ח״ל ק ב ל ת י מרבותי ש ה מ ב ק ר‬ ‫א ת חולה‬ ‫ה מ ג פ ה לא ישב ר ק יעמיד י ל ך הולכות וסובאות בבית ע ד שילך משם ובזה‬ ‫אין רשית למלאך הנייח לשליט בי ל ט ג פ ו י‬ ‫ערך מוכיח‬ ‫א המוכיח‬ ‫צריך חמשה ד ב ר י ם ־ לשון ח כ מ ה הדיר נקי מ ח ט א‬ ‫י‬ ‫ויאמר דרך לימיד *‬ ‫יזהי ש א מ י ישעיה ־ ה׳ אלהים נתן לי לשון למורים ל ד ע ת לעות וכו׳ י‬ ‫דבש לפי משם ה ר ב א־ץ התיים מזמור ע ״ ת י‬ ‫וג״ל‬ ‫שזה רמז מ״ש חז״לכלי עץ עשוי ל נ ח ת אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה ׳ כי ה א ד ם עץ השדה‬ ‫ואיני נעשה כלי כי ע ם ע ״ י ה מ י כ י ת ׳ אבל צריך שיהיה עשוי ל נ ״ ת ת י ר ״ ת ״לשון‬ ‫״לימיד ״נקי מ ח ט א ״ ח כ מ ה ״ ה ד ר י ואז אינו מ ק ב ל ט ו מ א ה י‬ ‫ערך מוסר‬ ‫י‬ ‫א הה צו‬ ‫ישנים מ ת ר ד מ ת האולת‬ ‫י‬ ‫והזהרו מיצר ה ר ע ה א ו ר ב ל כ ם בכל ר ג ע‬ ‫אליכם תשוקתו ת מ י ד ו א ת ם תמשלו בו א ס ת ר צ ו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫כי‬ ‫תרמסו כפירותנין•‬ ‫דיצ״הר ברישא איקרי כ פ י ר בעיר דלא א י ה ק ף כל כך על ב ר נש י ו ב ת ר דאיתקף איקרי תנין״‬ ‫ו א ת ם ת ר מ ס י ה י יתשימי ח ח י ם באפי י ו מ ח ג בלחייו ת נ ק ב ו א פ ו בתותים תמשכו לויתן ב ת נ ה‬ ‫דליית־ הוא נחש י ותמשכיהו ב ה כ נ ע ה ה י נ ״ ה ר והשימו ח כ ה בפיו ותתים באפו י ת כ ה ת ו נחש‬ ‫ה נ ח ש ת שהיא הינ״הר דהוא נחש הקדמוני י והא איכא למיבעי אמאי ע ב ד משה ר ב י מ ע ״ ה‬ ‫נחש הנחשת ל א ס א ה לישראל י וכי לא היה איפשר ליה ל א ם א ה יחהון במידי א ח ר י נ א ולא‬ ‫ל י ח ס ו ע״י ההיא נחש‪ .‬עד רמשים הכי ט ע ו ב ת ר י ה דרי ב ת ר א י ‪ .‬וא״כ ב ה ה י א א ס י ה א יהב מ ר ״ ע ה‬ ‫למטעי‬ ‫עדן‬ ‫מופר‬ ‫מסדם‬ ‫דיכהא למיעעי כתר ע י ר ותו היאך איפשר דאסא ויהושפ;י לא ביכגדיהו־ ידאקשי י צ ק ימאי‬ ‫דאהדרו שהניחו לחזקיה מ ק ו ם להתגדר בו לאו ע ע נ ה איהי * רמשים דיתגדר חזקיה יניחו‬ ‫אבל רזא דמילתא היא דהאי נחש הנחשת היא רזה ד צ ״ ה ר ומשוס הכי‬ ‫ה ם שום שמץ ע״ז‬ ‫ש ו ו י ה מ ר ״ ע ה ע ל נ ס ־ והיה כל הנשוך והביע אליו וחי* למדמז דמאן דלא י ה ה נ י מ י צ ״ ה ר‬ ‫אלא כדי קיום הנפש בלבדדלהכי רמיז ה ב ע ה ביה ־ ד ל א מ י ת ה נ ׳ מיניה אלא ב ה ב ע ה בעלמא‬ ‫ומאן דמתהני ע פ ׳ מכדי חייתו לאי איהי חי‬ ‫יחי כלומר כדי חיותו לבד ההוא דאקירי ח׳ ־‬ ‫אלא מת ־ וכד אתא חזקיה ותזא דמסאבוהא ם ג ׳ בעלמא מ ת מ ת אחז דהיה קמיה ימחמת‬ ‫מנשה דהוה עתיד למיתי בתדיה משום הכי כתת נחש הנחשת דרמיז לנחש הקדמינ׳ כדי‬ ‫לאכחשא תיקפא ד י ד ה דוגמא דמאי דעבדו אנשי כנסת הגדילה כד אשדו ליצ״הד דע״ז‬ ‫ודעריוח ־ ומאי דאמור מ ק ו ם הניחו לו להתגדר בו י לאו למימרא דכיעי בני נשא בהדיה‬ ‫לע״ז ־ אלא דה״ול לאסא ויהישפע לכחוחיה לאכחשא ה ו ק פ א דיצ׳׳הר ־ אלא דמקיס הניחו‬ ‫לו לדחגדר בו הבאים אחריהם י‬ ‫ולהכי אזדהרו מיניה ובעלו יהיה ־ ובושו יהיה החהיכון ־‬ ‫ותהיי תמיד ערומים וערים להחבולוחיו ליזהר מ ה ם ־ כן אמר המגיד למדן הקדוש ז״ל ־‬ ‫ערך מוצאי שבת‬ ‫א‬ ‫‪3‬בל מוצאי שבת מעיינים ב ד ן מי שנתכפרו עיניתיו בגהינם כדי שלא להתזירו‬ ‫שם ־ ומי שנתכפרו עינותיו אליהו מביאו אצל מי שמוכן לו להיות אצלי ־ ג ם‬ ‫א ם יש צדיקים שתעאו במקצת דברים שצריכים במוצאי שבת להביאי לדינו ־ אליהו מקבל‬ ‫עליו דין כדי להגן עליהם ולא יחזירום לגהינם ־ וז״ש בתנא דבי אליהו הריני כ פ ר ת משכבכם‬ ‫ולכן אימרים ענייני אליהו במוצאי שבת ־ מדרש תלפיות ־‬ ‫‪ 2-‬במוצאי‬ ‫שבח סגולה להאריך בברכו ולאימרה בנעימה־‬ ‫עי״יל אית בית‬ ‫ערך ברכו ־‬ ‫ערך מזוזה‬ ‫א הרגיל‬ ‫לבדוק המזוזה בכל שנה ולקיבעה כראוי זוכה לבנים זכרים כשרים והגונים‬ ‫ויאריך ימים וינצל משדים ומכל כחוח רעוח ־ כן נ מ ״ כ בס״כי י‬ ‫‪3‬‬ ‫היו‬ ‫צא מביח זה לדור בביח אחר אל יעול בידו המזוזה להוליכה לביח א ח ר כי‬ ‫היא ס כ נ ה גדולה שימוחו בניו בחייו רח״ל וקובר אה אשחו רח״ל ־ שם ־‬ ‫ג גדול‬ ‫עונש מי שאין לו מזוזה בביחי‬ ‫י‬ ‫שהמזיקין רודפין איחו ימבהלין ומצערין אוחו‬ ‫בלילה בחלימוח רעים י ילקיע חדש משם הזיהר ־‬ ‫ע ר ך מזיקין‬ ‫עדן‬ ‫מהדם עו‬ ‫מזיקין‬ ‫ערך מדקין‬ ‫א מזימ‬ ‫אחד יש כמו בדר״גין אם יכהו האדם פ ע ם אחת ע מ ת מיד‪-‬המזיק* ואם‬ ‫יכהו שגי פ ע מ י ם ית־ה המזיק וימית האדם יג״כ יעשה ד ע לברייה י ויש‬ ‫לאיתי מזיק ן׳ ראשים ועליהם ע ״ ח טומאות ־ רש לו ג״ו לבבות • ועליו ך׳ טומאות י ויונק‬ ‫מכל איתיית א״ב חון מאית מ ם פתותה וסתומה ותיו ־ וצד א׳ שלו גקרא מ ע ״ פ ח ־ ולד שני‬ ‫חי״רב י עכ״ל דביגו הא״רי ז״ל י ובזה פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי ז״ל ־ פסוק על‬ ‫מ ה תיכי עיד תיסיפו ם ד ה וכו׳ שאם יכו אתכם ב׳ פ ע מ י ם עוד ההיו רעים וחטאים ומזיקים*‬ ‫״‬ ‫כמי •שדר״גון שהיא גי׳ סד״ה־ כ״ל ראש ן׳ ראשים• לח לי ע ״ ח טומאות־ וכ״ל לבב נ״ו לבבות*‬ ‫ד״י׳ גי׳ ך׳ טומאות ־ מכף רגל ועד ראש א־ן בו מ ת ״ ם ־ פי׳ יוגק מכל האותיות חין מאותיות‬ ‫מת״ס־ פצח ח ב י י ה מכה טריה י ר״ת מ ט ״ פ ת שהוא הצד הראשון• תובשו ולא רוכבה בשמן י‬ ‫ר״ת חי״רב הוא הצד השגי• יהיא פלא •‬ ‫שרב‬ ‫ראיתי עגין זה המזיק בארוכה ־ בס׳ חסידים סי׳ ה ס ״ ט ף״ל ־ כי יש מזיק שמו‬ ‫דר״גון בל׳ יון ־‬ ‫אם יכוהו בחרב לא ינזק * אבל כיוצא בו הגולד מן דר״גון יכול‬ ‫להכותו׳ והיה שם אחד שגולד מ ב ת המלך ומדר״גון ה ש ד אמר אותו דר״גון שהיה בועל אשת‬ ‫המלך׳ איגי מתירא אלא מאיתי דר״גין בן בת המלך י ואותו היה בבית הסוהר י אמר המלך‬ ‫לאותו בן בת המלך אגיח איתך בן חורין וצא מן הסיהר ־ הלך ולקח חרב אביו וישב ת ח ת‬ ‫ה מ ט ה של אשת המלך י‬ ‫מיד אותי הסד הרית י אמר אגי מרית ממי שאגי ירא י ו א ע ״ פ כ‪1‬‬ ‫איני מגיח מלבעול י הלך ובעל י וזה שהחה ה מ ע ה יצא יהכהו ועשה בו חבורה אחת • א מ ר‬ ‫השד הכגי פ ע ם אתרת כדי לחיות י כי הקבלה כך היא י כי מי שיכהו פ ע ם אחת ימות י ואם‬ ‫ישנה להכותו יחיה ויעשה לכמה ראשים ויעשה כמה נזק י אמר המכה אותו פ ע ם אחת ילדתני‬ ‫אמי ולא שתים* לכך לא אכך עוד־ ואשת המלך יצאה׳ ומת הבד״רגון ונפת בשרו ע ד‬ ‫שנתמלא כל התדר שלא יכלו להוציאו דרך ה פ ת ח י וציוה המלך ושברו גג החדר ותהכוהו‬ ‫חתיכית תתיכית וכמה עגלות מלאו מבשר דרגין ו פנוהו משם י והמלכה לא א מ ר ה אותו‬ ‫דגירן בעל אותי כי אז היה המלך מת י כי אלו היהה מגדת מי שהרר״גין ביעלה היה ב ע ל ה‬ ‫האדם מ ת י והיא היתה יורדת ודלה ועניה ואין לה הצלתה כל ימיה ־ אבל אמרה כדמות‬ ‫המלך בא ו ע ט ר ת מלכות בראשו׳ כי כך מנהגו מתהילה שנראה לאשה כדמות ב ע ל ה ׳ וזה‬ ‫הדר״גין כשהוא במקומו או בתיך בית לא יזיק אבל כשהוא יוצא נשרף המקום* וכשיש ר ע מ י ם‬ ‫וברקים היא בורח י א ם יכיל יברח בביח אצל אדם אז ינצל י עכ״ל הצריך *‬ ‫ב בלילה‬ ‫ש נ ת מ ע ט ה ה ל ב נ ה ׳ יש שליטה ביוהר למזיקין ולכחוה ה ט ו מ א ה ׳ ילקיט‬ ‫חדש משם הזוהר *‬ ‫ג מזיקין‬ ‫מהדם‬ ‫מזנה א ת הרבים‬ ‫ג מזיהי]‬ ‫ושדין געשי מנשמות אנשי דיר המציל‬ ‫עי׳׳יל אוח דלה ערך‬ ‫י‬ ‫דיי המבול ־‬ ‫ערך מזכה את הרבים‬ ‫אה הרבים־ גודל שכרו הוא‬ ‫ילקוט חדש משם זוהר חדש ־‬ ‫א‬ ‫פטירהי מיכאל יינק נקראהו ־‬ ‫שבשמה‬ ‫ערך מזל‬ ‫לכל‬ ‫א‬ ‫ה ד ע שמהקנים בכיהל צייה אחה בדמיה הגנב י מ נ ה‬ ‫אדם יש מזל ברקיע ־‬ ‫צעין הצירה יכיאב עין הננב באיהו מקים שמכה־ לשי שענייני האדם ביר‬ ‫מלאך מזלו׳ ובעוד מלאך מזלי אצלו אין מזיק יכיל לההקדב אליי יכשנדל המכה אימר למזל‬ ‫הגנב מיד על מעליו והמזיק מיכן־ כי נגזר על מזל השימר אי‪ .‬האדם כשלקחה הנידה מיד‬ ‫מסתלק והמזיק מזיקו ־‬ ‫ב לדעת‬ ‫םפר חםידים ם־׳ ההש״םב ־‬ ‫מזלו של ארם יחשוב שמו ושם אמי ־ וישליכם י״ב‬ ‫ט^ת‬ ‫מעה‬ ‫םאב‬ ‫י״ב יהמיהר‬ ‫ישליך על‬ ‫גדר ובאיזה שיכלה חשבוני היא מזלי ־‬ ‫כן נ מ ״ כ משם רבינו ס ע ד י ה גאון ז״ל ־‬ ‫‪i‬‬ ‫כתבו‬ ‫הראשונים אם הרנה לידע מזל האדם חשוב שמו ישם אמי ואם ישלו שני‬ ‫שמיה צרף שניהם־ ואופן החשבין כך היאדהייני מן א ע י יי ב מ ס פ ר ם‬ ‫כ מ ש פ ט ם ו מ ש ס יאילו־ ‪"P‬‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫בטל ואין בו מ ס פ ר ־‬ ‫צטל ־‬ ‫ה י‬ ‫ע‬ ‫יז‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫ן ! ס‬ ‫י‬ ‫עשרה‬ ‫י‬ ‫‪-‬י‬ ‫פף‬ ‫ס‬ ‫כך‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫‪%‬‬ ‫|‬ ‫ב‬ ‫־ י‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ ם ה ר ב ע ה נ ן שנים‬ ‫‪D‬‬ ‫י‬ ‫; י ב‬ ‫—‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫שמנה ־‬ ‫ךן א ר ב ע ה ־ והשליכם י״ב י״ב ־ אם נשאר אחד מזלו טלה ־ ב' מ ׳ ט שיר ־ וכן‬ ‫עז״הד ־ ע ״ כ ־‬ ‫ך‪3‬״ל‬ ‫ע ע ם החשבון הזה הוא כי כל אוח אנו משליכין אוהו י״ב י״ב ולוקחין מה שנשאר‬ ‫להקל החשבון • כגון אוח‬ ‫כ׳ אני משליכין י״ב ונשארו ח׳ לכן הוא נחשב לשמנה‬ ‫וכן כלס י ולכן אוח ‪ Q‬שהוא ניפל י״צ י״ב ולא נשאר כלום הוא בטל ואין בו מ ס פ ר ־ והבן ־‬ ‫ערך מחזיק‬ ‫א מחזיה‬ ‫לה״ח להניחו מנכסיו ־ לעו״הב מלמדיןאוהו הורה אף אס הוא ע ם ה א ר ך‬ ‫ילקיע ראיצני ס ד ר ר א ה ־ והנה הרב מ ה ר ״ ה א ב ס פ ר עץ החיים הקשה‬ ‫כיון דגשי ח ״ ח פלגן בהדייהי ־ נמצא יצא נקי שהחצי לאשהי יהחצ־ למחזיק ־ א מ נ ם לפי דברי‬ ‫המפרשים שמק״בה ניחן מ ה נ ה חגם לאשח ח ״ ח שיעור החצי מ ה י ר ח בעלה ולא יניכה מ ה ״ ה ח‬ ‫מ א י מ א אחי שפיר ־ מדבר קדמוה י‬ ‫ילא‬ ‫ןןדן‬ ‫ולא‬ ‫מהדם‬ ‫טחזילן‬ ‫‪xt‬‬ ‫זכיחי להבין קושיית הרב כי אף שאמרנו שנשי ה ״ ה פלג ן בהדייהו׳ הדבר השוט‬ ‫שאין חולקים ע מ ה ס כי אס מה שהוא שלהס י וכיון שהמחזיק נטל החצי נשאר החצי‬ ‫לה״ח והוא שיש בו דיןחלוקא בין הבעל ואשהו הרביע לכל אחד ואז לא יצא נקי י ויש לישב י‬ ‫מחלוסת‬ ‫ופעילתה עיי״ל אות דלת ערך דתיות‬ ‫א מחשבה‬ ‫י‬ ‫ערך מחשבה‬ ‫מועלת אף לדברי תורה־ כתבו התוספות סנהדרין ד׳ כ״ו ע ״ ב לאס‬ ‫הוא לשמה אין לחושי‬ ‫ב‬ ‫כל מחשבות בין לטובה בין לרעה בעובדא תליא מילתא בר מהרהור ע״ז י זוהר‬ ‫פ ׳ ב א ד׳ ל״ה ע ״ ב י וראיתי בכתבי ע ט ״ ר הרב אבא מארי זל״הה שכתב ח״ל‬ ‫ולכאירה נ ר א ה רזה ה פ ך מ״ש חז״ל מחשבה טובה ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וצ״ע עכ״ל י‬ ‫ולי‬ ‫נ ר א ה דדייקי רבנן בלישנ־יהו ואמרי מצרפה למעשה י לומר כשעושה מעשה ניטל‬ ‫שכר גם על המחשבה ומצטרפת עמו י אבל כשאין כי א ם המחשבה לבד אין בה ממש‬ ‫יבעובדא תליא מילתא ודוק י‬ ‫הטעם‬ ‫שאין ה ק ״ ב ה מעניש על המחשבה לפי שהק״בה דוקא יודע המחשבות ואין‬ ‫‪5‬‬ ‫האב מ ע י ד על בנו ולכן בע״ז ה ק ״ ב ה מצרף המחשבה למעשה כי מצד‬ ‫הסברא א ם זה עיבד ע״ז ולקח לעצמו אלוה אחר א״כ אין הק״בה אב שלו ויכול להעיד י‬ ‫מדרש תלפיות בשם לקע יוסף י‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ערך מיכאל‬ ‫י‬ ‫‪ £3‬כאל‬ ‫הוא מלמד את הקטנים שמתו שנא׳ כי א ם מיכאל שרכס העומד על בני‬ ‫ע מ ך י ואינו אומר על ע מ ך י‬ ‫שכתת לקט ב כ ס סודי רזי י‬ ‫ערך מיכל בת שאול‬ ‫א‬ ‫כתב הרשב״א בחשובה כי מיכל נישאה לדוד והיאך נישאח לפלטי בן ליש י וא״ת‬ ‫שנישאה באיסור א ״ כ דוד חזר ונשאה והכהיב אחרי אשר הוטמאה לרבוה‬ ‫ס י ט ה שנסחרה שאסירה לבעל ואסירה לבועל ־ יצ״ל כי אנוסה ה י ה ה ומוהרה לבעלה ולא‬ ‫אונס של כפייה לבד אלא‬ ‫זף ט ע ו ת י אונם מיקרי י והנה שאול היה סובר מלוה ופרוטה‬ ‫דעתיה אמלוה והמקדש במלגה אינה מקודשה ומיכל נמי היתה סוברת כן י ונישאת לפלטי בן‬ ‫ליש כדין י והרי היא באנוסה ד ע ע ו ה נמי אונס מיקרי י‬ ‫נחלת בנימין י‬ ‫אצל‬ ‫עלן‬ ‫מלודם‬ ‫מיכל ב ת שאול‬ ‫רבותינו אמרו שפלעי נעץ חרב בינו לבינה ולא נ ג ע בה באצבע ק ט נ ה ־ וא״כ היתה‬ ‫אבל‬ ‫מותרת לדוד וחין כחן אחרי אשר ה ו ע מ א ה ־‬ ‫ואף א ס קדשה סלעי אין קידושין‬ ‫חופסין באשת היש ־ ודוק ־‬ ‫א בכ״ף‬ ‫ערך מילה‬ ‫וכפלתי ביד הערלים־ א מ ר שמשון רב״שע אפי׳ אין ביני לבינס כי א ס‬ ‫‪ .‬העילה כדאי שתציל אוחי ־ ע ״ כ ־ ופירש הרב עיר וקדיש מ ה ״ ר ח הכהן בס׳‬ ‫ע ט ר ת ז ה ב כ ״ י ‪ .‬ד ה ג ם כ י ט מ א ראש נזרו ולקח אכה מפליבחים יככב ע ס נש״גז ונמצא כי ט מ א‬ ‫אות ברית קדש ובעל בת אל נכר ־ מ ״ מ אמר שמשון ה צ ע משמים וראה כי סוף סיף חוהס‬ ‫שלך עמי כי אוח הבריח חותם הוא ־ ולח בעבור החטא ס ר החותם שלך י ולכן ה ג ס כי אין‬ ‫ביני לבינם אלא אוח בריח אף שהוא פגום אין ראוי לך למיסרני ביד הערלים ־ ע כ ״ ד ־‬ ‫דבש לפי‬ ‫ואני‬ ‫י‬ ‫עני לא הבנחי אמרי קדוש ־ כי ידוע מ״ש רבינו הא״רי ז״ל שהפוגס‬ ‫אות ברית קדש ובפרש הבא על הגויה ־‬ ‫סר ממנו החוהם שהיה חחוס שדי מבחוץ והויה‬ ‫מבפנים ונעשה במקומו שטן מבחוץ ונחש מבפנים * ואיך אמר הרב ולא בעבור ה ח ט א ס ר‬ ‫ה ח ו ח ס שלך ־ כי קישעא קאי כי נהקלקל ה ח ו ח ס ונעשה סגור חוהם צ״ר הצורר מסיטרא‬ ‫דקליפה ־ ו כ ע ח צ״ע ־ וגם צריך ישוב לדברי הב״ר ־‬ ‫‪£‬י יעלה לנו השמימה ר ״ ה מילה וס״ח יהוה כך אמרו רז״ל ־ וראיהי ב ס ׳ ישן כ״י‬ ‫‪3‬‬ ‫פ׳ פינחס ־ שכחב שזהו כונה הכחוב כי הגדלה על כל שמך אמרתך שהיא המילה‬ ‫דכחיב בה שש אנכי על א מ ר ה ך * הגדלה איחה שהיא ב ר ״ ח ה פ ס ו ק ־ ושמך ב ס ״ ח ה פ ס ו ק *‬ ‫דבש לפי‬ ‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫המילה‬ ‫מלבד כי היא מצוה רבה והיא עיקר‬ ‫העולם ־ עוד יש בה כ מ ה סגולות י‬ ‫שכינה־‬ ‫ג זוכה לנבואה שלימה־‬ ‫ף אינו רואה פני‬ ‫ה ה ו ר ה וקבלה האלהוה וקיום‬ ‫א עולרה ה מ ג י‬ ‫ג ה י נ ם‬ ‫פ ה‬ ‫'‬ ‫ב רואה פני‬ ‫ה אויביו נופלים לפניו־‬ ‫ו‬ ‫תפלתו נשמעת ־־ מדבר קדמית משם ה ר ב עיר וקדיש הרש״בא הלוי בק׳ מנות הלוי ד׳ קצ״ג ־‬ ‫ד‬ ‫מצות מילה ־ כי כל מ ה שברא ה ק ״ ב ה בעולמו בהמות ותיות ועופות עשה‬ ‫סימנים להבדיל בין ה ט מ א ובין הטהור י אך במין האדם לא עשה הבדל כי״‪.‬‬ ‫כל האדם הוא בסגנון אחד י לכן ציוה לישראל על המילה להיות הבדל ביניהם ובין״שאר אומיה‬ ‫ואין לימד שיעשה הבדל ביניהם בצורוח שונוח ־ כי כיון שהאדם בצלם אלהים יאמר כי שחי _‬ ‫רשויות ה ם ח״ו ס ׳ הפליאה ־‬ ‫וזהו‬ ‫לע״נד םמיכוה להבדיל בין ה ט מ א ובין העהור ובין החיה הנאכלח ובין החיה אשר‬ ‫לא האכל י וסמיך ליה אשה כי חזריע וכו׳ וביום השמיני‪.‬ימול בשר ערלחו ־ הכונה‬ ‫כי‬ ‫עדן‬ ‫מהדם עח‬ ‫מילה‬ ‫כי צריכים אנו להבדיל בין ה ט מ א ה ם שאר חומות ובין הטהור שהס ישראל י כמי שיש הבדל‬ ‫בין החיה הנאכלה וכו׳ ע״י סימניהם ובמין האדם לא יש הבדל לכן וביום השמיני ימול בשר‬ ‫ערלתו־ ודוק ־‬ ‫על ידי המילה יש באדם שם שדי כי כשראשו וזרועותיו זקופים הוא כדמות‬ ‫ה‬ ‫וכשפושט יד שמאלו וימינו נחה הוא כדמות‬ ‫ך׳ • והמילה היא‬ ‫ש־‬ ‫י׳ הרי שדי‬ ‫אבל באומות חסר י׳ ונשאר שר ־ ציוני פ ׳ לך לך ־‬ ‫ולענ״ד‬ ‫זהו רמז הפסוק אני אל שדי התהלך לפני והיה המים ואמרו ז״ל לא נקרא‬ ‫אברהם תמים ער שמל ־‬ ‫ערך מינוי‬ ‫אין ממנים שני אנשים שהם רחוקים ב ט ב ע ם והנגתס במינוי אחד שאפי׳ ב ב ״ ע ח‬ ‫א‬ ‫הקפידה חורה לא החרוש בשור ובחמור יחדו שיש להם דאגה גדולה לשכון‬ ‫ע ם מי שאינו מינן ־ ס ׳ החינוך סי׳ ח ק ״ ע ־‬ ‫א ׳מיתת‬ ‫ערך מיתה‬ ‫הצדיקים יש כמה ט ע מ י ם ־ א׳ להראות שליטתו יתברך• ב׳ שהצדיקים‬ ‫נלחמים בחייהם ע ם יצרם ושם ינוחו ־ ג׳ משוח חטא אד״הר ־ ד׳ כדי‬ ‫לקום בחחייח ה מ ח י ס ־ ה ׳ כי לא יראני האדם וחי ־‬ ‫ו׳ כי ע פ ר הוא ואל ע פ ר ישוב י‬ ‫דבש‬ ‫לפי ־ מלוקטים מדברי רז״ל ־‬ ‫כד מיה אדם ־ בדיה בעי למיםחס עינוי דכהיב ויוסף ישיח ידו נול עיניך ־ בגין‬ ‫כ‬ ‫דכד נפיק נשמהיה חמי שכינחא ועינוי פקיחין ־ וחיזו דס״טא זמינה לקבליה ־‬ ‫ועינא דתזאת שכינהא לא יסחכל בחיזו אחרא ־ ועוד כיון דשרייא חיזו אחרא על עינוי בכל‬ ‫א ח ר דאיהו חזי אהלטייא ־ שכחח לקט בשם זוהר פ׳ ויחי ־‬ ‫‪ 5‬כשהאדם‬ ‫נוטה למוח אינו רואה מלאך המוח בעיניו אלא בדעה שבלבו שאף‬ ‫העודים רואים אוחו ־ שכחה לקט בשם סודי רזי ־‬ ‫ד כ^יץן‬ ‫שמח אדם נעשה חפשי מהמצוה ־‬ ‫היינו דוקא הגיף פטור מהמצוח ־ אבל‬ ‫הנשמה לא ה ו ח ר ה מכלל מ ה שהיחה בחיים לעבור ממצוח ־ אף דאינה בקוס‬ ‫עשה ישנה בשב ואל ה ע ש ה ־ נחלח בנימין־‬ ‫י נ ע ם מ ה שדרשו •חז״ל על פסוק ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל י‬ ‫־ ־‬ ‫י‬ ‫נביאיו ויאמר לו‬ ‫צאי־‬ ‫ודרשו חז״ל צא ממחיצהי ־ ויש להמוה שכיון שמח אדם נעשה‬ ‫ח פ ש י ו כ ו ׳ ־ ואף א ס ישקר מ ה בכך־ דרוקא האדם וחי עובר על לא השקרי־ ' ו ב מ ת י ם‬ ‫חפשי‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫מיתה‬ ‫חפשי י אלא ודאי שהנשמה ישנה בשב ואל העשה ולכן נענש גבוה לצאת ממחיצתו בל מקום י‬ ‫כי כח שקרנים אינם רואים פני שכינה כמ״ש חז״ל ודוק •‬ ‫ה כשהאדם‬ ‫מ ה הנשמה מעידה ע ל י ו ׳ ולא על מעשיו* שהרי כל מעשיו ב ס פ ר‬ ‫נכחבים ־ אלא על מחשבוהיי י ילקוע חדש משם הזוהר *‬ ‫ו מנעלים‬ ‫‪T‬‬ ‫של מ ה ס כ ג ה למי שילבשס‬ ‫ס ״ ח סי׳‬ ‫י‬ ‫חנ״ה *‬ ‫כל ה מ ח י ם בחיצה לאדן נ א ס פ י ם ל א י ן ישראל שנא׳ צרורה בצרור החיים * וכל‬ ‫המתים בא״י והם רשעים יקלענה בתיך כף ה ק ל ע י ילקיע כמואל *‬ ‫ךן‬ ‫א״ר חנינא מ ח ליום אחד מיתה של זעף י לשני ימים מיתה של ב ה מ ה * לשלשת‬ ‫ימים מ י ח ה של מ ג פ ה * לארבעה ימים מ ה‬ ‫ח ע ו פ ה י לששה ימים מיתה האמורה בענין *‬ ‫ב ה כ ר ח * לחמשה ימים מיתה‬ ‫לשבעה ימים מ י ת ה של חיבה * מכאן ואילך‬ ‫מיתה של יםורין ילקוע שמואל *‬ ‫‪ Q‬יזהר‬ ‫ה א ד ם הרוחץ א ח ה מ ח שלא יניח שום טינוף על בשרו׳ וכן המעיין בקבר‬ ‫ה מ ה ומשכיבו יזהר שלא יהיה ע פ ר על פניו כי יש לו בושת מפני באר‬ ‫הנפשות כי יש להם הואר הגופים י ס ״ ח סי׳ חש״לב *‬ ‫י‬ ‫לכן אסור‬ ‫המת מגיד בעירת גדולי‬ ‫לעשות‬ ‫בהשבעות או בעניינים אחרים‬ ‫שהמתים יגידו עתידות אך תמים תהיה ע ס ה׳ אלהיך י ס ״ ח סי׳ חתש״לב *‬ ‫יא‬ ‫המת מקפיד מאד אם לוקתיס איזה אבן שבבנין שעל קברו ודואג מאד ע ד‬ ‫ס פ ר חסידים י‬ ‫א‬ ‫שיחזירו אותו אצלו וגם יש לו לער אם תייב לאדם ואין בניו פ ו ר ע י ם חובו״‬ ‫ערך מלאכים‬ ‫ר ה ‪ 2‬ה טוב מאד זה מלאך המוח פעל ידו חוזרים בני אדם למוטב י‬ ‫וענין‬ ‫הגשמה אחר המוח ועונשי ג י ה נ ם ׳ בזוהר ה ד ו מ ה ד ׳ ק מ ״ ט ע״ב*‬ ‫‪ 2‬מלאך‬ ‫ההולך מלמעלה למטה בשליחוח אינו מ ח ע כ ב שבעה ימים רלופיס שאס‬ ‫היה מ ה ע כ ב כל כך לא היה יכול לחזור למעלה י וכן היה בעזא ועזאל‬ ‫שנחגשמו כל כך על שנהעכבו שבעה ימים לכן לא חזרו למעלה י ילקוט חדש משם מדרש‬ ‫ג המלאך‬ ‫רוח הנעלם ־‬ ‫כשיורד למטה מתגלם ומחלבש בגיף בגיונא דהאי עלמא‬ ‫י‬ ‫ילקוט חדש‬ ‫משם הזוהר *‬ ‫ל מלאך‬ ‫יעזריאל‬ ‫שמו י גי׳ חשך והוא שנא׳ וחשך על‬ ‫הממינה ל‬ ‫פני תהום י וגם על המזכיר שם שמים לבטלה * לכן אמרינן בשכ׳׳מלו‬ ‫כאשר מוציא שם ס מ י ם לבטלה י כי בשכ״מלו גי׳ יעזריאל ע ׳ כי שבעים מ פ ת ח ו ת בידו •‬ ‫מ ג ״ ע אופן קמ״ז‬ ‫ה אותם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫מלאכים‬ ‫ע ד ן‬ ‫מ ה ד ם‬ ‫ע ט‬ ‫א ו ת ם המלאכים המתלבשים בצורה אנושית ה ם לוקחים שלג מתחת נ ס ה הכ‪5‬וד‬ ‫‪H‬‬ ‫אשר ממנו נתהווה הארן וזולה זה לח יושג לחוש העין * שכחה לקנו ‪ 5 5‬ם‬ ‫ליוני פ ׳ וירא •‬ ‫ה נ ה ג ה שיש ע ח ה למלאכים היה בשמיעה החסד לבני אדם * וחנוך היה מ ה ם ‪1‬‬ ‫כל‬ ‫גם א ב ר ה ם י והיה זוכר בשמיעה זו מ ה שהיה שם י שכחח לקע בשם ס ׳‬ ‫התמינה י וענין השמיטות עיי״ל אוח שין ע ר ך שמיעה י‬ ‫‪ t‬הל״ח‬ ‫שנים מ מ ה פ כ ה סדום היו מלאכי השרת נדחים ממחיצהס ע״י שגילו מסתורין‬ ‫של ה ק ״ ב ה ־ או ע״י שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו וכו׳ ועתה כשלן‬ ‫יעקב בבית אל הוכשרו לבוא למחיצתן י ילקוט חדש ־‬ ‫ערך מלביש ערומים‬ ‫‪ ! 2‬צ ‪ 1‬ת הלבשה ערומים היא יוהד מלכהוב ס פ ד חורה* ס ״ ח סי׳ ה ה ר ״ מ א י‬ ‫א‬ ‫ערך מלך‬ ‫א‬ ‫שנתמנה מלך והוא קצר מתארך מפני שמן המשחה י ילקוט י ובזה הבין מ ה‬ ‫שנאמד בדוד י וילבש שאול א ח דוד מדיו י ואיך באו בגדי שאול שהיה משכמו‬ ‫י‬ ‫ומעלה גבוה מכל ה ע ם כמדחו של דוד‬ ‫א‬ ‫אלא שנחארך מפני במן המשחה * ודוק י‬ ‫מ ‪ 5 0‬ר של המלקיח הוא ט״ ל לפי שהמכוה ה ס משולשוח והב״ר של מ ט ה מענישים‬ ‫מבן י״ג שנה ומעלה ־ לכן המכות ה ם ג׳ פ ע מ י ם י״ג שהם ט״ל אבל‬ ‫הב״ד של מעלה ה ס מענישים מבן ך׳ שנים י לכן המלקוח של מעלה ה ם ג׳ פ ע מ י ם ך׳ שהם‬ ‫שחין פולסי מ ו ר א ־ רבינו כחיי פ ׳ כי חצא *‬ ‫ערך ממון‬ ‫א‬ ‫© מ ו ל כל אות מולדת דוגמתה במילוי י כי מילוי ממון הוא ממון כזה מ ס מ ס וו‬ ‫נין י דהגם שיש לארס ממון עינו לא תשבע עושר ורוצה מילוי ממון י מדבר‬ ‫קדמות ־‬ ‫ערך מנהג‬ ‫א‬ ‫מ״‪ 3‬ב"‪:‬־ ה ר נ נ מ ״ ה ר דוד הסבעינ־ ז׳׳ל וז״ל י אין להקל בביס »<הג יאפי׳ מ‪5‬הנ‬ ‫קל‬ ‫עדן‬ ‫מסדם‬ ‫מנהג‬ ‫קל י וכ״כ רבינו מיימון בר׳ יוסף ז״ל אביו של ה ר מ ״ ב ם ז״ל בעני; חנוכה והעתקהיו מלבין‬ ‫הגרי י ויתחייב כל נכון לו לעשות במחה ו מ כ ת ה ומאכל פ ר ס ו כ לנס ב ע ב ה ה ב ס ב״ה עמנו‬ ‫בהם באותם הימים ־ ופשע המנהג לעשות סיפגנין ־ בערבי אלספנז והם הלכתיות כהרגוס‬ ‫האסקריעין מ נ ה ג הקדמיניס משום שהם קלויים בשמן זכרלברכתו־ וכתב הר״ן ז״ל במגלת‬ ‫ס ת ר י ם כי כל מנהגי האדמה ב א ל ו ה מ נ ה ג ו ה כמו זה והראש בראש השגה־ והחלב בפורים־‬ ‫ובליל מוצאי פ ס ה ־ והפולין ביום הושענא י ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם ־ ומי שהנהיגס‬ ‫זריז ונשכר הוא ־ כי ה ס מעיקרים נעשים י ולא יביזו במנהג האומה ־ וכבר אמר הנביא‬ ‫ע ״ ה ואל תעוש תורת אמך דת אומתך לא תעזוב ־ ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות מנהגות‬ ‫כמו אלו נזכרו בהנהגותיהם בסיפוריהם ולא יתבזה דבר מ מ ה שעשו הקדמונים־ ע ״ כ *‬ ‫יסיים הר״ן הנז׳ וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו ע ם אחד שהלשין המן לאתשורוש ־‬ ‫ימכלל התפוחים שמשליכין בשבועית מגג בית הכנסת ולוקכיין אותם התינוקות ־ וכן מנהגינו‬ ‫בדרעא להשליך החתן על הכלה בשבועות‬ ‫החפוחים־ וים נוהגים לזלף מים קצתם על‬ ‫קצתם־ וכן גוהגין לאכול מאכל עשוי מבצק החכיים כתולעיס שקורין לואלפדאווש בערבי־‬ ‫וכן מניחין עוגות מ פ ס ח עד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבקר בשבועות ־ וכן מנהגינו‬ ‫בי״ר בניסן לאכיל הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מ ק מ ח כגון גרעיני׳האפוניס שקורין‬ ‫לו ברכוכש בערבי ־ ע ם ח מ א ה וחלב בסעודת הבקר ביום פורים ־ ועושים לשבת הגדול‬ ‫הדיפות מחעים ־ וכלים חדשים לפסח י וקדירה חדשה לר״ה ־ וראש כבש ודלעת הנק׳ ק ר ע א‬ ‫ודבש־ ומסדרים בטבלא דמונים ותמרים וריבית והיא תלתן בלשון ערבי חלבא־ ופולין‬ ‫וכיוצא בזולתן י ומתקנים עופות ותרנגולים צלויוס לסעודת יום הכפוריס לפניו ולאחריו י‬ ‫ותבשיל עדשים ערב ט״ב ־ ו ה ר י ה מנהגות נהגי בכל קהל ישראל בכל תפוצות גלותם נהרא‬ ‫גהרא ופשעיה ומקום ומקום כמנהגו ־ וכל משפתה ומשפתה ־ וקורא אני על כלם הליכות‬ ‫אלי מלכי בקדש ־ וכן יש שאוכלים בסעודה שלישית של שבת או במוצאי שבה בצלים המשמחים‬ ‫הנפש ה ע ג ו מ ה ־ וכן יש שאין אוכלים ביצים במוצאי שבת ולא רוצים אפי׳ לראותם או לשמוע‬ ‫ז‬ ‫כ ר ם ־ וכי׳ש לזיכרס ה ס בעצמם־ וכל מנהגיהם לא לחנם הוקבעו ־ עכ״ל *‬ ‫ערך מנהיגים‬ ‫א‬ ‫אם ת ר א ה דיר שמנהיגיו ר ע י ם ־ ד ע לך לפי שהיה להם מנהיג טוב והיו מבזין‬ ‫אותו ־‬ ‫וכתיב יען מ א ס ה ע ם הזה א ח מי השילוח ההולכים לאט ־ או לפי‬ ‫שהצדיקים היו נוהגים בעניה כשהיה להם למחות ברעים היו א ו מ ר ם מ ה אני ראוי להוכית‬ ‫להם לכך הרכיב עליהם מנהיג ר ע שאפי׳ היו חפצים למחות ברעים יריאיס מ פ נ י ה ס * גם‬ ‫א ם יוכיחוס לא יהיו דבריהם נשמעים אפי׳ לטובה ־‬ ‫הר״צד ־•־‬ ‫־‬ ‫ויהיו כפופים לפני ר ע י ס ־ ס ״ ח ס י ׳‬ ‫<‬ ‫ע י ך מנורה‬ ‫עדן‬ ‫מקדם פ‬ ‫ערך מנורה‬ ‫ערך מנורה‬ ‫א משהיו‬ ‫מדליקי! אח המנורה •בבית ה מ ק ר ב ׳ לא היהה ג ב ה עד ב נ ה ׳ א ח ר ת ל ׳‬ ‫דבש לפי משם תנחומא פ׳ חציה •‬ ‫ערך מנצ״פך‬ ‫א מנצ״פך‬ ‫הם אותיות ‪ :‬ל גהיצה־‬ ‫ך א ב ד ה ‪ -‬לו‬ ‫מ א ד י ‪ J‬יעקב הצילי נ א י‬ ‫צמח וחחתיו יצמת י‬ ‫^בזה‬ ‫לו־'‬ ‫מ‬ ‫ינתק ני עלמת ממנו‬ ‫פ יציאה מצרים פקד פקדתי י‬ ‫צ לעתיד‬ ‫פרקי ר׳ אליעזר י‬ ‫פי׳ הרב הקדוש מה״רש מאיסטרפולי זל״הה פסוק מכנף ה א י ן זמירות שמטנו•‬ ‫שאותיות מכנף מן מנצפך כבר שמענו שעברו גאולות ה ת ל י ם בהם ו ע ת ה צבי וחפצי‬ ‫לצדיק י פי׳ לאות * ן שתהיה בו גאולה העהידה י ודפ״חת י‬ ‫מדבר קדמית י‬ ‫•‬ ‫ערך מסתכל »״‬ ‫א מ‪0‬תכל‬ ‫בנשים הוא מומר לעבירה א ח ת ׳ כ״כ רבינו יונה ז״ל הביא דבריו‬ ‫הרב שתי ידות ז״ל י מדבר קדמות ־‬ ‫ערך מעוברת‬ ‫א למעוברת‬ ‫שלא תפיל תולין עליה אבן תקומה וכן אבן שנשקלה כנגדה‬ ‫ונמצאת‬ ‫מכיוונה במשקלה בלי תוספת ומגרעת ־‬ ‫שבת ד׳ ס ״ ו‬ ‫ע״ב* ופירוש אבן ת ק ו מ ה ׳ כתב הרב אדרת אליהו בפי׳ לשבתי היא אבן הנמצאת בקן‬ ‫הנשר והיא חלולה מ ב פ נ י ם ושלימה מבחין יבהוכה אבן ק ט נ ה מקשקשת בתוכה כענבל‬ ‫בתוך הזונ •‬ ‫א מעוות‬ ‫ערך מעוות‬ ‫לא יוכל לתקין׳‬ ‫אמרינן במס׳ חגיגה איזהו מעווה ו נ ו " זה הבא על‬ ‫הערוה • רש״בא אומר איו קורץ מעוות אלא למי שהיה מתוקן כבר‬ ‫ונתעוות ואיזה זה ח ״ ח הפורש מן התורה י‬ ‫ובזה פירש הגאון הרב העשל ז״ל פסוק יבושו‬ ‫זדים כי שקר טוחיני אני אשיח בפקידיך י כי ה ס היה ס״ל איזהו מעוות זה'הבא על ה ע ר ו ה ׳‬ ‫והם יבושו ט שקר עוחוני י כי מ ע מ ה אינו אלא ח ״ ח הפורש מן ההורה י ואני לא פירשתי‬ ‫י^לא אשיח בפקודיך •‬ ‫מדבר קדמוח י‬ ‫ערך מעין ובור‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫מעין וגור‬ ‫ערך מעין ובור‬ ‫א‬ ‫אין לך מעין ובור ומקוה מים ונהר שאין שמה כמה מגולגלים לאין קץ י ולכן אין‬ ‫לאדם להניח פיו על הסילון לשתות ר ק בידו ־ כי ל פ ע מ י ם ע ״ י ‪ .‬ה ע א גודם‬ ‫להתעבר בו איזה נשמת רשע ומסייעו לחעוא כנודע י‬ ‫כתבי הא״רי ז״ל •‬ ‫ערך מערת המכפלה‬ ‫א‬ ‫‪ ^fli‬בזוהר רות ־‬ ‫כי קורס שקנה אברהם את‬ ‫ה מ ע ר ה רבים היו מ‪3‬קשיס‬ ‫ליקבר שם י ומלאכי השרת היו משמרים שם י והיו רואים אש דולקת שם‬ ‫ולא יכלו ליכנס עד שבא א ב ר ה ם וקנה המקום י ע ״ כ י‬ ‫וכתב‬ ‫הרב מדרש תלפיות בודאי הגמור שעפרון ידע שדבר גדול יש ב מ ע ר ה לכן‬ ‫נתאמץ למוכרה בדמים יקרים בת׳ קנערין של כסף כמש״חזל * דא״לכ איך לא‬ ‫נתבייש ליקח ס ך כל כך צירול ב מ ע ר ה שוה תמשיס שקלים וכו׳ עי״ש ־‬ ‫ואני‬ ‫העבד‬ ‫תמיהה לי מילהא עובא מי גילה רז זה שהיא שוה חמשים שקלים י ועוד ש ת ר ט ס אונקלוס‬ ‫ימאן בזה שהרי ת ר ג ם ארץ א ר ב ע מאות שקל כסף ־ א ד ע שויא א ר ב ע מ א ה סלעין דכסף‬ ‫משמע שהוא שיורה יאק א ; י ו י י‬ ‫כ‬ ‫י ו‬ ‫^‪1‬וב ראיתי להרב הגאון ה מ פ ו ר ס ם מיה״רר אליהו‬ ‫מוילנא זל״הה בליקועיו שנדפסו בסוף ס ׳ דבר אליהו על איוב י שפי׳ שמה שאמר התרגום‬ ‫א ר ע שויא וכו׳ כן הוא ה א מ ת י כי ידוע כי בית ס א ת י ם הוא מ א ה על תמשים כתלר המשכן ־‬ ‫וכאשר נחלקם לאמה על א מ ה יעלה לתמשת אלפים אמות מרובעות ושמנה כורים יעלה‬ ‫שש מאות אלף אמה על א מ ה ־‬ ‫והנה ב מ ס ׳ כתובות ד׳ י״ז ע ״ א נעילתה כנתינתה מ ה‬ ‫נתינתה בששים רבוא וכו׳ ־ וא״כ היה מהצורך שיעמדו שם בהספד שרה שש מאות אלף‬ ‫שומעים י ואמרו חז״ל ב מ ס ׳ סוכה ד׳ ז׳ ע ״ ב גברא באמחא יתיב ־ א״כ היה צריך שעח‬ ‫שמנה כיריס אל מ ס פ ר האנשים שיעמדו שכנה י ו ב מ ס ׳ ערכין ד׳ כ״ה ע ״ א אמרו המקדיש‬ ‫בית כור נפדה בחמשים שקל כ ס ף ־ א״כ יעלה לשמנה כורים א ר ב ע מאית שקל נ ס ף כפי‬ ‫שימייה ולכן ת ר ג ם אונקלום א ר ע שוייא וכו׳ ע כ ״ ד * והוא פלא י‬ ‫א או&ן‬ ‫ערך מעשר‬ ‫הפרשת המעשר מממונו למען יזכה לעושר ראיתי למדן הקדוש בתבו׳ אבקת‬ ‫רוכל סי׳ ג׳ וז״ל הצריך י ואקדים ואומר כי אין ס פ ק שלהיות ענין הפרשה‬ ‫המעשר מהממון דבר גדיל מאוד עד שאמרו ז״ל עשר העשר י ע ב ר בכביל בההעשר ־ ומוהר‬ ‫לנסות במצוה הזאה להש״ית ולעבור על לאו דלא הנסי וכו׳ י‬ ‫מפרישין‬ ‫ולפי שיש אנשים שאין‬ ‫כראוי כי מתחילה אין מפרישין מן הקרן ע ד שירויחי י ומה שירויחו אין מפרישין‬ ‫מ!‬ ‫מעשר‬ ‫מהדם פא‬ ‫מן הריוח ר ק מ מ ה שירויחו יוהר על הוגהה מזונות וכסוה ו נ ה י לברים הכריכים* לזה אני‬ ‫אומר כי אינם יוצאים בזה ידי חובה ־ כי לדיך בתחילה כדי שיהיה מוהר לנסוק הש״יה לו ־‬ ‫‪,‬‬ ‫ושיזכה בזה למעלה ה ע ו ש ר שיעשה חשבון מכל אשר יש לו גס מהקרן ומכל כ כ ר ה יכייש‬ ‫אחד לא פתוה ולא יוהד ־ ואם ישאר איזה מוהר שאינו מ ג י ע לחשבון עשרה יניחנו בכיס‬ ‫לבדו ולא יערבנו ע ם השאר ־ ואתר שהפריש מהקרן יסתחר במעוהיו ובכל חלי שנה יעשה‬ ‫חשבונו* ויראה מה שהדרת יותר על כל אשר פיזר בדברים הלייכ־ם לבית נ מ ו שאמרנו׳‬ ‫ואם ידלה לעשוה עוד יוהד ימתין לעשות חשבונו עד סיף ישנה ־ ויפריש נ!הר;וח חמישית‬ ‫אתרי שבתחילה הפריש מהקרן ־ והם שני עישורין ־ נענין שאגר יעקב וכל אשר ההן לי‬ ‫עשר אעשרנו לך * וסוף דבר הנעשה באחד מהשני אופנים הנז׳ הוא העוב ־ והוא יתברך‬ ‫יחן העוב י ויריק ברכה עד בלי די י אל שדי ־ ועל אחרים נאמר אולת אדם הסלף דרכו‬ ‫וכו׳ י ויזהר שלא יפחוח מהעשיריח ולא יוסיף כי כל המוסיף גורע י כי למעבר• סיד ויסוד*‬ ‫ואולם לדעה מ ה יעבה בו ־‬ ‫ה מ ע ל ה הא׳ הוא לעניי חורה ועץ חיים היא למחזיקים בה *‬ ‫ה ב ׳ פדיון שבויים* ה ג ׳ להשיא יתומות או עניות * הד׳ ל ק ט ה ס פ ר י ם לבני ע נ י י ם ׳ ה ה ׳‬ ‫ליחן קצהו לקרוביו העניים * כי כלו לא יתכן ־ ובספר רי״אז כחב שיכול לחלק החצי לכל‬ ‫קרוביו העניים * ולענין לקנוח מצוה בב״הככ י א ם מ מ ע י ה המצוה שקונים נותנים לעניים‬ ‫ג ם זה מוהר י‬ ‫ולענין לפרוע מסים מהמעשר י דבר פשוט הוא וזה שאין לו לפטור עצמו‬ ‫מחיוב ממונו בממון מעשר י נ א ם הצעיר יוםןו קארו *‬ ‫שוב‬ ‫ע״כ דברי קדשו ול״הה‬ ‫ראיחי להרב ד ע ה ח כ מ ה בשער העבודה פ י ״ ד ' שכתב משם ה ו ס פ ה ה ע נ י ה וז״ל‬ ‫הכי איתא בספרי עשר תעשר את כל תבואת זרעך אין לי אלא תבואה זרעך‬ ‫שחייב במעשר רביח ופרקמטיא וכל שאר דוחים מנין ־ ה״ל אה כל י וכהב עוד כ ס שאפי׳‬ ‫א ם הביאו לו גניבה שתייב להפריש ממנה וז״ל ס פ ר המוסר שאפי׳‬ ‫המשתכר הן לכתוב‬ ‫הן לעשות מלאכה או ימצא מציאה או אם יתנו לו מ ת נ ה י ומכל דבר שיבאו לידו נ כ ף או‬ ‫שוה כסף מן הכל יפריש מעשר י וז״ל יש נוחלין אוי להם למי שמעכב את מעשרותיו י כי‬ ‫לסיף לא ישאר בידם כי א ם המעשר י והיא דבר הגראה לעיגים שבמקום שנוהגים ונזהרים‬ ‫במעשר כראוי נחעשרו הרבה ועושרם שמור בידם ומנחילין אוחו לבניהם אחריהם ובמקום‬ ‫שאין נזהרים בזה יורדים מנכסיהם ואבד העושר ההוא כמכין ר ע י וכן הוא במשנה י מעשרות‬ ‫סייג לעושר * ופי׳ הר״ח כדי שיהקיים העושר בידו י וז״ל של״ה מי שיש לו מעוח מעשר‬ ‫ה ר ב ה ראוי לבערו י ולחלקו מ כ ״ פ בשנה השלישית ובשנה הששיח של שמיטה כדין מעשר‬ ‫תבואה י ואותם ה מ ע כ ב י ם המעשר בידם עד אחר מוחם ה ם כסילים בחשך הולכים שאין‬ ‫מקיימין המצוה ע ״ י י ע צ מ ם ־‬ ‫ובחשובוח מ ה ״ ר ר מ נ ח ם כתב שמותר ליהן מן המעשר להיות‬ ‫בעל בריח ־ או להכניס חחן לחופה או לקנוח ס פ ר י ם ולהשאילם לאחרים אס לא היה יכולה‬ ‫בידו ולא היה עושה המצוה ־‬ ‫עכ״ל ־ ונ״ל דכשקונה בעדו ס פ ר צריך לכתוב עליו שזה מן‬ ‫המעשר למען ידעו בניו דבר זה ולא יחזיקוהו ל ה ס ׳ עכ״ל הרב ד ע ח ח כ מ ה *‬ ‫ב מעשר‬ ‫עדין‬ ‫‪ 2‬מעשר‬ ‫מהדם‬ ‫&עשר‬ ‫מלבד שהוא סגילה לעוברי עוד בה שהוא תקון לעין ה ז נ ו ח ׳‬ ‫הרב‬ ‫נחלת בנימין מצוה כ״ג סי׳ ב׳ י‬ ‫‪ %‬ףע‬ ‫כי יש קליפה הנק׳ בכל המקובלים‬ ‫שנשע‬ ‫ר ״ ח ״ כ פ ח ה ״נבל ״ ב ט ר ה‬ ‫״ ע ב ר כדכחי׳ ח ח ח כלש רגזה ארן וכו׳ ה ח ח ע ב ד וכי׳ י ומספרו הש״ך יהמבעל‬ ‫לקליפה זו היא עשרה פ ע מ י ם ה ר ה במילואיו בעוליס הש״ך ובהם המלאך הממיגה הנק׳‬ ‫השמ״אל והוא נ כ נ ע ה ח ח י״פ הויה במילואיו והמלאך הזה היה קורא ה ג ר לפני ה ק ״ ב ה בלא‬ ‫• ליחן חורה לישראל כי א ס למלאכים והשיב לו הק״בה הרי כחוב בהורה לא הבשל גדי בחלב ר מ ו •‬ ‫ואהם אכלחם בשר בחלב כשבאהם יצל אברהם אבינו מיד נשההק המלאך הש״מאל וזהי סוד לא‬ ‫חבשל גדי בחלב אמו וכחיב בהריה ״ ה נ ה ״אנכי ״שולה ״מלאך ״ ל כ נ ־ ן ״ ר ״ ה ה כ מ ״ א ל ו ד ״ ל ־ ב נ ב י ל‬ ‫לא תבשל גדי בחלב אמו שלחחי המלאך הכמ״אל שהיה מלין בעד המלאכים * וסמיך ליה‬ ‫ג״כ כתיב לך א ת הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי ברית וכו׳ * כלימר מכח‬ ‫לא ת‪5‬של כרתי ברית ע ם ישראל ולא ע ם המלאכים י ובזכות המעשר שישראל נותנים דוחין‬ ‫הקליפה הזאח ב ס י י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫יריית‬ ‫כי ידוע ה ר ע כי גדיל כה ה מ ע ב ר שדוחה כל הקליפות‬ ‫ואם באחי להביא כאן כל סוד זכוה המעשר הקטן היריעה מהכיל י כי סודו גדול ונורא י‬ ‫וידוע כי סיד שם אחד מ ש‬ ‫מ ו ת‬ ‫ע‬ ‫״‪3‬‬ ‫הנ‬ ‫י » ' ייר״ת‬ ‫שהוא גי׳ אהרוג בו פ ג ם אד״הר בסוד‬ ‫שבא אד״הר ליעול עלה לכסוח ערוחו צוח האילן אל חבואגי רגל גאזה ויד וכו׳ כי הוא הסוד‬ ‫עץ שאכל אד״הר אחרוג הוה ור״ח ״אל ״חבואני ״רגל ״גאוה ״ויד ר״ח אחריג שבו פ ג ם‬ ‫אד״הר‬ ‫י‬ ‫ולכן נדבקו בו הקליפות כל ק״ל שנים שפי׳ מאשתו‬ ‫י‬ ‫וי ע כי‬ ‫מ ע ש י גי׳ יר״ףן‬ ‫שבו דחה ה ק ״ ב ה למלאכים׳ וכמו שאירע ליעקב בשביל שלא קיים וכל אשר ה ה ן לי ע ב ר‬ ‫אעשרנו לך י כחיב ויאבק איש עמו והוא הקליפה שר של עשו כנודע ־‬ ‫וידוע שיש‬ ‫אלף‬ ‫ו ח ״ ק מ רקיעים המשפיעים טו‪5‬ה לניהן מעשרוהיו כראוי וז״ס עשר העשר עולה ממש אלף‬ ‫ח ק ״ מ י וזהו סוד לא הבשל גדי וכו׳ וסמיך ליה עשר העשר לומר בבביל לא הבשל גדי‬ ‫ובשביל עשר חעשר כי ע ס קדוש א ח ה לה׳ אלהיך ולא המלאכים ־ ודע כי יש שגי קליפוח‬ ‫הממונים להעניש האוכל בשר בחלב ונקרא נב״ל נב״וח׳ ואיחא בזוהר פ ה בג שאכל נבוכדנצר‬ ‫היה בשר בחלב י ולדעהי הוא סוד נפלא כי מנ״בל גב״וה גי׳ פ ״ ח ב״ג המ״לך * ועליהם קונן‬ ‫ירמיה נחלתינו ״ נ ה פ כ ה ״לזרים ״בתינו לנכרים ר ״ ח נבל* וכחי׳ בחריה יחומים היינו ואי״ ן‬ ‫א״ב אמיתינ״ו כאלמנו״ת ס ״ ת נבוח והוא פלא י וקליפות אלו נב״ל ונב״וח מוציאין מ ע צ מ ם‬ ‫שר הממינה על הכלבים* ולפי ד ע ה אחד ח כ ם מהחכמים שר הכלבים נק׳ צח״יר ולדעת ר‪5‬ינו‬ ‫מאיר בעל ההקדמות בס׳ נפלאות ה׳* שר הכלבים נק׳ או״בץ׳ ולדעחי שניהם מ ק ר א אהד‬ ‫דרשו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשוט ־ כי האומר שנק׳ צח״יר הוא מרומז בתיבת יח״רץ‬ ‫ולדעה הקדוש ר ״ מ ז״לשנק׳ או״בץ נ פ ק א ליה ל״א יחר״ץ כל״ב לשונ״ו ס ״ ח איבץ והוא פלא‬ ‫גדול ־ כ״כ רבינו שמשון מאיסטרפולי זל״הה בס׳ דן ידין בפי׳ על ס פ ר קרניס מ א מ ר י״‪ 5‬־‬ ‫ערך מצוח‬ ‫עדן‬ ‫מהדם פב‬ ‫מצות‬ ‫ערך מצות‬ ‫א אמרו‬ ‫רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא ־ א מ נ ם בשכר השמיעה שאדם שומע‬ ‫דברי ת ו ר ה ׳ נותנים לו שכר בעו״הז * דבש לסי משם הגאון מהר״שק בסי‬ ‫ברכת שמואל פ ׳ ע ק ב י‬ ‫וזהו לדעתי רמז והיה אם שמוע תשמע וכו׳ ונתתי מ ט ר ארצכם‬ ‫וכוי ודוק •‬ ‫גם כשרבים עישים מציה יש להם שכד ב ע ו ״ ה ד כ״כ ה ד ב י ה נ ז ׳ משם מהר״שא י‬ ‫‪2‬‬ ‫ובזה ידוקדק נמי כפל אם שמוע תשמעו ־ פי׳ ע״י שמיעה כנז׳ ועוד תשמעו‬ ‫לשון רבים י אז ונתתי מ ט ר ארצכם וכו׳‬ ‫‪i‬‬ ‫גם השמחה שאדם שמח במציה שכר השמחה פורעין בעו״הז י הרב זרע ברך •‬ ‫וזהו לדעחי רמז אשרי איש ירא אח ה׳ במצוהיו חפץ מ א ד י דהיינו שיהיה שמח‬ ‫צעשייחן י אז גבור בארן יהיה זרעו וכו׳ הון ועושר בביחו ־‬ ‫ד‬ ‫אמר רש״בי אמר ה ק ״ ב ה לישראל היו מכבדין אח המצוח שהם שלוחי ושלוחו של‬ ‫אדם כמותו אס כבדת אוחם כאלו כבדחני ואם בזיח אוחס כאלו לכבודי‬ ‫‪5‬זיח י דבש לפי משם מד׳ חנחימא ש׳ ויגש ־‬ ‫ה כתוב‬ ‫במד׳ שוחר טוב על פסוק בלאח ישראל כי ה ק ״ ב ה זורע המצוה ועושק‬ ‫פ י ר י ח ׳ וכתב הרב צמח דוד ד ע ״ פ הדין זוכה בפירות ע״ר שכתב בש״ע‬ ‫סי׳ פ ״ א‬ ‫ו‬ ‫דבש לפי •‬ ‫אמר המגיד למדן הקדוש וז״ל י‬ ‫ספירות איכון דוגמא להבדיל לגוף שהפעולות‬ ‫נעשות על ידו י ואין סוף דוגמא לגשמה י וכל מצות משה ומצות ל״ת תליין‬ ‫בםפירוח ־ ונד מקיים איניש מצוח עשה ממשיך חיותא ושפעא לספירן דתלו בהו הנך מלות ־‬ ‫וכד ע ב ר על לא חעשה הא הוא מ מ ע ע חיוחא ושפעא דספירן דחלו בהו י ובמינוח •שרבו‬ ‫יאלו יציייר דהוה מפסיק ח״י שכעא‬ ‫ה א כ״י א ח מ נ ע מינה חיוחא ושפעא דאתי לה מלעילא‬ ‫וחיוחא מינה הוו עלמין כילהי מחחרבי ־ והכי הוא דוגמח אבר שנצמח ובעל ממלאכתו‬ ‫דהא וראי איפסיק מיניה חיותא ושפעא כיון דאינו פועל פעולתו י ועל כרחין אי איפבר‬ ‫לימד דלא אחי ליה חיוהא כלל דא״כ היה מסריח י‬ ‫הילכך וראי איה ביה קצה חיוחא י‬ ‫‪,‬‬ ‫ומהכא תנרע כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובו וכמה איה ליה לאשחדלא למיעבד‬ ‫פקירייא דמדי עלמא עכ״ל ־‬ ‫ערך מקדש‬ ‫א‬ ‫כתב) הרב עמודיה שבעה משם ס ׳ היכלות שלפי ה א מ ת לא נחרב המקדש • אלא‬ ‫שלח‬ ‫עדן‬ ‫מסדם‬ ‫מקדש‬ ‫שלח ה ק ״ ב ה מלאכים והביאו לבנים ו ע פ ר ומשרפות ס י ד מ מ ק ו ם א ח ד להשביע עינו של‬ ‫איתי רשע להחריב המקדש והמקדש עצמו נבלע ב א ר ך ו ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר חיקור דין‬ ‫כתב שהמ־ןדש נגנז כ׳ כשתלקי אבני קדש בנס להתנוסס במקום שאין היד שולעת ב ה ם והבית‬ ‫היה יהיה עליון כמשמעו ־ ע ״ כ י יכן הוא בזוהר פ׳ פקידי דף ר ״ מ עי״ש ־‬ ‫ערך מתלים‬ ‫א‬ ‫ד)‪ $‬כי אלו העשרה מרגלים ע ר ם שהלכו לרגל נתעברו בהם נשמות השבעים עשרה‬ ‫בני יעקב וז״ס כלם אנשים ראשי בני ישראל ה מ ה י כי ה ס ממש בני ישראל‬ ‫סבא י וז״ס מ ה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם רמז להם שהם עתידים ל ה ת ע ב ר במרגלים •‬ ‫א מ נ ם א ח ר שנתיעצי להוציא דבה על ה א ד ן נסתלקו מ ה ם נשמות השבעים י לכן אחר שאמר‬ ‫וישובו מתור ה א ד ן ־ חזר ואמר וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וכו׳ וסודו הוא ־ כי וילכו‬ ‫חוזר אל נשמות השבעים שנתסלקו מ ה ם כאשר שבו מתור הארץ בעצה ר ע ה ־ ומלת ויבואו‬ ‫חיזר אל המרגלים א מ נ ם ביהושע וכלב לבדם נשאר סוד העיבור* כי ביהושע נ ת ע ב ר אפרים‬ ‫בן יוסף י •ובכלב יהודה י לפי שלא ח ט א י וז״שה ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים‬ ‫ה ה ם ההולכים שנשאר בהם בחינת עיבור לא כשאר מרגלים שהלכו האנשים שנהעברו ב ה ם ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫שער הגלגולים הקדמה ל״‪ ,‬־‬ ‫א מרדכי‬ ‫ערך מרדכי‬ ‫גלגיל יעקב‬ ‫י‬ ‫והמן גלגול עשו ־‬ ‫ולתקן מ ‪ :‬שפגם שהשתחוה לעשו ז׳‬ ‫פעמים לכן ע ת ה לא יכרע ולא ישחחוה* וזה גרס להכניס ישראל בסכנה‬ ‫גדילה בשביל תיקון אביהם ־ ס ׳ ערכי הכינויס להר״מז י וא״עג דבזוהר קאמר והוא ע ב ר‬ ‫לפניהם לשכינה השתחוה מ ״ מ השבעים לא ידעו והשתחיו לעשו והגידם אביהם * מדבר‬ ‫קדמות *‬ ‫ערך מרור‬ ‫טעם מצות מרור על שם שיצאו שלא בזמנם ולכן בא המרור להשלים ע״ש וימררו‬ ‫א‬ ‫את חייהס וזה ה ע ע ם דגבי פסת כל ערל וכל בן נכר לא יאכל בו• משום דמצוה‬ ‫לאכול ה פ ס ח על מצות ומדודים כי המצות ה ם דוגמא כעבד שאין לו שהות בעבודתו * כך‬ ‫המצה אין לה שהות להחמיץ *‬ ‫ומרוד על שם וימררו את חייהם ולכן פ ס ח ה׳ עליהם‬ ‫והוציאם בחפזון קודם זמנם ולכן כל ערל ובן נכר לא יאכל בו כי ה ם לא היו בגלות *‬ ‫פני משה‬ ‫י‬ ‫_‬ ‫ערך מדים הנביאה‬ ‫‪#‬דן‬ ‫מהדס‬ ‫מריםחנביאד‪.‬‬ ‫ערך מרים ״*‬ ‫א‬ ‫דע כי בסיד בינה דכחר שבנהר חי׳׳פ נימין קדישין המבטלין לסוד לילית הנק׳ חיה‬ ‫ר ע ה כמ״ש בס׳ הזוהר על פסוק והשבחי חיה ר ע ה מן הארץ וכבר ידוע כי‬ ‫סיד בינה דכתר שבכתר הוא סיד מרים הנביאה מבעלה ליליח המרשעח י בסוד וחקח‬ ‫מ ד י ם הנביאה אח התןז בידה ־ ח ״ ס גן נעול אחותי כלה ־ היא כלה העליונה עליון שבעליון‬ ‫‪,‬‬ ‫יהיא בינה רשת‪ :‬שבכתר • ובינה נקראת כלה עליונה כי ע ט ר ת נק׳ כלה החתונה ה׳ ת ה א ה ־‬ ‫ובינה א ם הבנים נק׳ ה׳‬ ‫עילאה ונק׳ אחותי‬ ‫כלה שהוא גי׳ ת ״ פ והיא מבטלת לילית‬ ‫שהיא ג״כ גי׳ ח ״ פ ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג *‬ ‫עיך משה רבינו‬ ‫א‬ ‫משה רבינו ע״ ש הוא כלול מששים רבוא של ישראל בסיד ויזכיר ימי עולם משה‬ ‫עמו ו ד ק י וכהב הרב הקדוש ר״ש מאיסטרפולי בס׳ דן י ד ן מ א מ ר י״ג ־‬ ‫כי משה בהכאה עולה ששים רבוא כזה י‬ ‫ש הוא י״ב ר‪5‬יא י‬ ‫מ פעמים‬ ‫ה פ ע מ י ם י״ב‬ ‫רבוא הרי ששים רבוא ־‬ ‫ב‬ ‫משה רביכו ע ״ ה הרג אח המלדי כש‪°‬‬ ‫כהת אחוריסדשדי וזהו ויאמר לרשע‬ ‫למה ח כ ה רעך‪ .‬ליקוטי הר״מז ז״ל משם הא״רי ז״ל׳ ושם זה מסרו ה ק ״ ב ה‬ ‫למשה באומרו אליו וזה״ לך״ האות״ י ויש שכחבו בשם רבינו הא״רי ז״ל שהרגו בשם יכש‬ ‫ס ״ ת מ״י שמ״ך לאי״ש י וכ״כ בס׳ קב הישר פ׳ ץ׳‬ ‫‪3‬‬ ‫משה ע ב ד מ ת י‬ ‫אוחיוח שניוח שבח מכאן שמשה רבימ נ פ ט ר ב ש ב ח ־ תשבץ‬ ‫לתלמיד מ ה ״ ר ם שי׳ ת מ ״ • ואומר‬ ‫ח‬ ‫אני שלכך נרמז באותיות שניות יען‬ ‫שנולד בשבת ועיר שנית שנפטר בשבת ־ וכמ״ש בגמ׳ האי מאן דבשבתא בשבתא ימות •‬ ‫ל‬ ‫משה שפיר ק א מ ר י הרי איתמר בגמ׳ בכמה דוכתי ופי׳ רבינו הא״ריזצ״ל רכל‬ ‫ח ״ ח מופלג בדורו יש בו ניצוץ משה רבינו ע ״ ה י מדבר קדמות *‬ ‫ה‬ ‫משה ר ב ״ ע ה הוא‬ ‫מצעער בכל גלוח ע מ נ ו ׳‬ ‫וז״ש וחמיד כל ״היום ״שמי‬ ‫״מנואץ י ר״ח משה מדבר קדמוח משם ס ׳ הילקוטים מגורי הא״רי זצ״ל •‬ ‫ו‬ ‫כמו שבעילם הזה ה ה משה רבינו כבד פה וכבד לשון והיה לו אהרן למליץ׳ כן‬ ‫לעתיד לבוא יוקים ה ק ״ ב ה למשה כבד פ ה וכבד לשון ויהיה לו אליהו למלין‬ ‫משרן כל הקושיות וכל התיק׳ ומן תיקו יעשה תיקין י ילקוט תדש י וז״ס ״ א ם ״ללצים ״הוא‬ ‫״ילין ״ ו ל ע מ י ם ״יהן ״חן ר ״ ה אליהו חי י כי היא יהיה מלין ומתורגמן שלו לעתיד י שער‬ ‫הגלטלים ה ק ד מ ה ל״ו‪.‬‬ ‫ז משה‬ ‫עדן‬ ‫משה‬ ‫ז‬ ‫משה‬ ‫ח‬ ‫לא‬ ‫מדקם‬ ‫אלו היה נכנס לארץ ישראל לא היה שוס מ ח ל ו ק ת ‪ .‬אבל כשהכה משה ב ס ל ע‬ ‫רבו המחלוקות בישראל ולכן נקרא ס ל ע המחלקות‪ .‬מגלה עמוקוח חופן ע ״ ד‬ ‫זכה אדם מעולם למדרגה נשמה הכקראח יחידה אלא אד״הר והוא שנאמר הן‬ ‫האדם היה כאחד ממנו‪ .‬ומשה כשעמד על הר סיני זכה בה והוא שנאמר לקחח‬ ‫מתנות באדם‪ .‬ואח״כ כשחטאו בעגל ניטלה ממנו אוחה מ ד י ג ה ולא זכה כי א ם למדרגת‬ ‫חיה וזהי שנאמר ויהי האד״ם לנפ״ש חי״ה ס ״ ח משה‪ .‬ואח״כ קודם מוחו זכה עיד למדרגת‬ ‫יחידה וזהו שנאמד הן קרבו ימיך למוח‪ .‬אוחו הן האדם היה כאחד שנרמז בו שהיה לו‬ ‫היחידה‪ .‬אותו הן יהיה לך כשיקרבו ימיך ל מ ו ח ‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫משה‬ ‫ואהרן בשמיטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן ס ג ן ‪ .‬שכחח לקט בשם‬ ‫ס׳ ה ח מ ו נ ה ‪.‬‬ ‫א משיח‪.‬‬ ‫מ ג ״ ע אופן ק ע ״ ה ‪.‬‬ ‫וענין השמיטוח עיי״ל אוח שין ערך שמיטה‪.‬‬ ‫ערך משיח‬ ‫כשיבוא ב״ב יכניע נחש שהוא כ מ ס פ ר משיח‪ .‬ומלאחי בם׳ לחם חרומה‬ ‫בסופי שכשחהיה הגאולה במהרה בימינו‬ ‫ועם ח״ש הנשאר מנחש הוא משיח ע כ ״ ד ‪.‬‬ ‫פ י‬ ‫דבש ל •‬ ‫‪ 3‬של נחש יתחלק ו י ה‬ ‫וחזה‬ ‫י ה‬ ‫מי‬ ‫הוית להרב עולליה‬ ‫הבציר פ ׳ מקץ‪ .‬שפי׳ בזה מ״ש בגמ׳ כי גדול כים שברך מי שעהיד לרפאה שברו של ים הוא‬ ‫עתיד ל ר פ א ה שברך‪ .‬והוא חמוה‪ .‬ופי׳ הוא ז״ל ע ״ פ מ״ש חז״ל על פסוק מחצחי ואני‬ ‫ארפא מ מ ה שמחצחי אני ארפא‪ .‬כי עכשיו אנו בגלוח ח ח ה ממשלח הקליפה היא ה ס ע ״ א‬ ‫והיא נקראה נח״ש‪ .‬וכשירצה הק״בה לגאילנו אזי יקה הנ״ון מנחש ויעשה מ״י ונשאר ח״ש‬ ‫הוא מש׳׳יח‪ .‬וז״ש מ מ ה שמחלחי כלומר בגחש בזה אני ארפא שאעשה מנחש משיח‪ .‬ואיפשר‬ ‫שזהו שאמרו בגמ׳ כינוס לרשעים ר ע להם ורע לעולם‪ .‬ר״ל כשהנחש בשלימוח‪ .‬ר ע לעילם‬ ‫דגליחא איחמשיך‪ .‬אבל פיזור‬ ‫לרשעים שיחפזר נון מנחש ויעשה מ מ נ ה מ״י ה נ א ה להם‬ ‫והנאה לעילם‪ .‬הנאה להם שלעתיד יומתק הכל ויחזור לקדושה‪ .‬והגאה לעולם שיבוא משיח‬ ‫ואמרו ‪5‬גמ׳ שלעתיד יעשה ה ק ״ ב ה ס ע י ד ה לצדיקים מלויתן‪ .‬ולויתן הוא ביס נמלא שמקימו‬ ‫שמונח בו בים הוא חסר מן ה י ם ‪ .‬וכשיקת הק״בה אותו אזי יתמלא מקומו מי ה י ם ‪ .‬ולויתן‬ ‫הוא ד ג ‪ .‬ובלשון תרגום הוא נו״ן‪ :‬נמצא שבמקום שצריך להיות י״ס הוא ני״ן‪ .‬וז״ש בגמ׳‬ ‫כ׳ גדול כים שבירך פי׳ השבר שלנו הוא כמו שבר של י ם ‪ .‬כי בים היא במקום י״ס ן ׳ ‪ .‬כן‬ ‫אצלנו במקום מ״י להשלים משיח הוא עכשיו נו״ ן ונעשה <חש‪ .‬מי ירפא ל ך ‪ .‬ר״ל כשיעשה‬ ‫מהנ״ון מ״י ירפא לך‪ .‬וזהו מי שעתיד לרפאה שברו של י ם ‪ .‬שיעשה מהנ״ון מ״י הוא עתיד‬ ‫לרפאה שברך ויעשה מהנ״ון של נחש מ״י ויבוא משיח‪ .‬ע כ ״ ד ‪.‬‬ ‫לפרש הני מקראי קדש‪.‬‬ ‫ןא^י ברגליו אעבורה‬ ‫ואלהיט מלכי מ ק ד ם פיעל ׳שיעוה בקרב הארץ‪.‬‬ ‫א ה ה פוררח‬ ‫בעיזך‬ ‫עדן‬ ‫מקדם פד‬ ‫משייח‬ ‫בעיזך ים שברת ראשי הנינים על ה מ י ס ‪ .‬א ח ה רצצח רחשי לויתן ההכו מאכל לעס לצייס‪.‬‬ ‫כי באו לרמוז הדבר האמיר כי בזמן אשר אלהיס מלכי מ ק ד ם ‪ .‬יהיה פועל ישועות בקרב‬ ‫הארץ והוא זמן הגאולה ה ע ח י ד ה ‪ .‬מ ה שהיה מקודם א ח ה פוררה בעוזך ים והיה בו שבר כי‬ ‫במקום שמונח בו לויחן הוא נחסר ממי ה י ם ‪ .‬בזמן הגאילה‪ .‬שברה ראשי הנינים שהיא‬ ‫של נחש ונ״ון של לויתן‪ .‬על המים פי׳ שיעשה מ ה ם מ״י וזהו על ה מ י ם ‪ .‬כי גם לרהן נקרא‬ ‫נחש‪ .‬דכתיב ועל לויתן נחש בריח‪ .‬וחזר ופירש איך יהיה זה הטנין בלויתן‪ .‬ואמר א ה ה‬ ‫רצצת ראשי לויתן ועשית ממנו מ ״ י דהיינו שכשינטל מן הים יתמלא מקימו מים‪ .‬ולויתן היכן‬ ‫יהיה לכן סיים תתננו מאכל לעם ללייס‪ .‬דהיינו שיעשה הק״בה ממנו סעודה לעם שהיו‬ ‫בגלות בארן ציה וצלמות‪.‬‬ ‫ב‬ ‫מ^יח‬ ‫ודוק ה י ט ב ‪.‬‬ ‫בן יוסף הוא מזרע אביה בן י ר ב ע ם ‪.‬‬ ‫וכתב הרב עמק'‬ ‫זוהר תדש‪.‬‬ ‫המלך כי נשמה ירבעם פרחה ממנו קודם שחעא ונסהלקה בנקיות וזכה‬ ‫בה בן בגו אביה שנולד בו ביום ש מ ת ‪ .‬ואח״כ הבוא אותה הנשמה במשיח בן יו‪9‬ף‪ .‬וז״ש‬ ‫והביעו אל אשר דקרו כי הם הסכימי במיההו כי היה מירד ב מ ל ט ה ביה דוד ואח״כ יהפלל‬ ‫עליו משיח בן דוד ויחייהו ויהיה המשיח האמהי‪.‬־‬ ‫ועיי״ל אוח יו״ד ערך יונה כי משיח בן‬ ‫יוסף הוא יוגה בן א מ ה ׳ ‪.‬‬ ‫‪Ji‬‬ ‫ר׳ •ודן בשם ר׳ חמא בר חנינא‪ .‬לעהיד לבוא ה ק ״ ב ה מושיב המשיח מימינו‬ ‫אמר‬ ‫ואברהם משמאלו‪ .‬נחכרמו פניו של אברהם ואומר בן בני מימין ואני משמאל‬ ‫והק״בה מפייסו בן בנך מימין שלי ואני מימין שלך‪ .‬וזהו ו ע ט ח ך ה ר ב נ י ‪.‬‬ ‫ד משיח‬ ‫ה לעתי^ד‬ ‫גדול מן האבות ומן משה ומן ה מ ל א כ י ם ‪.‬‬ ‫ילקוט‬ ‫ילקוט זכריה‪.‬‬ ‫לבוא יישב ה ק ״ ב ה ע ם הצדיקים ב ג ״ ע ודורש להם הורה חדשה שיחן להם‬ ‫ע״י משיח‪ .‬ואחר הדרשה יעמוד זרובבל ויאמר קדיש וקולי הולך מסוף‬ ‫העולם ועד ס ו פ ו ‪ .‬וכל באי עולם עונים א מ ן ‪ .‬וגם רשעי ישראל וצדיקי אימות העולם‬ ‫עונים אמן‪ .‬ובזכות זה ה ק ״ ב ה מעלת אותם מהגיהנם ע״י מיכאל וגבריאל‪.‬‬ ‫א כתיב‬ ‫ילקוט ישעיה‬ ‫ערך משכן‬ ‫ייתן א ת אדניו‪ .‬באותה שעה אזדעזע סמ״אל מאתריה וארבעין רתיכין‬ ‫עמיה וערק ארבע מ א ה פרסי גו ניקבא ד ע פ ר א ‪ .‬ובאותם האדנים אתחלש‬ ‫ואחדפי ס ע ר א א ח ר א ‪ .‬ולא עייר אלא שהקמח המשכן היה בניסן ואז ה ה ג ב ר סמ״אל וקטרג‬ ‫ובאדנים אלו גירשו מ ש ה ‪.‬‬ ‫ב משכן‬ ‫ילקוט חדש משם הזוהר‪.‬‬ ‫היו בו מ ״ ח קרשים וכל קרש עשר א מ ו ח ‪ .‬עשרה פ ע מ י ם מ ״ ח עולה ח ״ ף‬ ‫לחקן ח ״ ף מחנות של לילית וז״ש משכן הע״דוח גי׳ ח ״ ף ‪.‬‬ ‫מגלה עמוקוח אופן ק פ ״ ד ‪.‬‬ ‫ערך מחושלח‬ ‫עדן‬ ‫מק‪&1‬‬ ‫מתושלח‬ ‫ערך מתושלח‬ ‫א‬ ‫ך?ן‬ ‫כי נגעי בגי ה ד ס שהולידה פלונית מ א ד ״ ה ד פדו ירבו מהד ונשההפו ע ם מלאך‬ ‫המוח והיו הורגים לכל מי שפוגעים ב ו ‪ .‬ימהושלח ה ת ע נ ה ג׳ ימיכ וכה; לו ה ק ״ ג ה‬ ‫רשוה וכתב שם המפורש על תרבו והדג מהם מאה ותשעים אלף רבוא ב ד ג ע ההד ע ד שבה‬ ‫פ׳ בכורו של אד״הר והתחנן לו וקבל עליו ומסר לו שמוח שדין ולילין‪ .‬וכחן מלכיהם בכבלי‬ ‫ברזל והשאר ברחו‪ .‬וכשמת נגנז עמי תרב זה וזהו מתושלח מת ושלת‪.‬‬ ‫מדבר קדמות משם‬ ‫מה״רא מ ג ר מ י ז א ‪.‬‬ ‫אות נון‬ ‫ערך נביאים‬ ‫א‬ ‫^}״ך‬ ‫רבוא נביאים היו לישראל בימי אליהו‪.‬‬ ‫כ נביאי‬ ‫עיי״ל אות אלף ע ר ך אליהו‪.‬‬ ‫הבעל שהרג אליהו עשו מזבח שלהם כמו תיבה והצניעו ל מ ע ה א ת חיאל‬ ‫הרשע ונהנו בידו האש‪ .‬ואמרו לכשחשמע אה הקול מיד ח ת ה אח האש‬ ‫שבידך והדלק מתחתיו מיד זימן הק׳׳בה נחש ונשכו ו מ ה ‪] .‬הנחומח[ מכאן משמע שחיאל‬ ‫היה ר ש ע ‪ .‬ובשער הגלגולים הקדמה ל״ב כחב שחיאל הוא בחינה אליהו ואוהייה היאל י‪ .‬ס‬ ‫אותיות אליה א ס החליף ח׳ ב ה ׳‬ ‫ב א ת ״ ע ה ג ס האלי ה ס אותיות אליה והיה גברא רבא‬ ‫שהיו הולכים לביתו אחאב ואליהו‪ .‬ה א מ נ ם עבירה א ח ה שחעא בבה יפחה גרמה לו עבירה‬ ‫א ח ר ח ל מ ו ח אח יריחו‪ .‬ואח״כ נשתנה שמו ונקרא אליהו ההשבי‪.‬‬ ‫בחינה אחח מ א ר ב ע בחינוח שיש באליהו‪.‬‬ ‫עי״ש באורך כי הוא‬ ‫וצ״ע‪.‬‬ ‫ערך נבל‬ ‫א‬ ‫יען‬ ‫לחקור איך דוד ה ע ״ ה שלח לנבל שיחן לו ואמאי לח בריק בשמא כי נבל ה ו א ‪.‬‬ ‫ופי׳ מה״רי די שיגוביא ז״ל שזהו כוונה הכחוב וריש במעון ומעשהו בכרמל ובס‬ ‫האיש נבל והוא כלבי‪ .‬והנה כלב שמו לא היה נאה ומעשיו נאים מ א ד ‪ .‬והכחוב בא לחרץ‬ ‫חקירה זו‪ .‬וז״ש ואיש במעון וכו׳ ושם האיש נ ב ל ‪ .‬וכי ה י מ ה א ס ב ס האיש נבל סגי"ומסגי‬ ‫להחרחק‬ ‫בבל‬ ‫עדן‬ ‫מהדם פה‬ ‫להתרחק מ מ נ ו ‪ .‬ואיך דוד ע ״ ה שאל מ מ ט ‪ .‬לזה א מ ר המערכה אל הדרוש והוא כלבי‪.‬‬ ‫כלומר ה ג ם דשמו נבל אין מופח חותך שהרי הוא כלבי שבא מכלב דשמו לא היה נ א ה‬ ‫ומעשיו נאים ולזה חשב דוד המלך ע ״ ה שאין ראיה משמו‪ .‬ולזה א מ ר ה אביגיל לדוד כי‬ ‫כשמו כן הוא נבל הוא וכו׳‪ .‬ולא הסבור דאין לדקדק בשמו כי שמו נאה לו נבל הוא ונבלה‬ ‫הפה‬ ‫י‪.‬‬ ‫עמו‪.‬‬ ‫דבש ל פ י ‪.‬‬ ‫ופעולתה‪?3J‬‬ ‫ערך נגעים‬ ‫א‬ ‫כתב‬ ‫מ ה ״ ר ם אלשיך ז ל ״ ה ה ‪ .‬אדס כי יהיה בעור בשרו וכו׳ דוקא אדם מבחר‬ ‫התוארים ולא גבר ונא איש‪ .‬דאין האומות נקראים אדם ואין מטמאין‬ ‫בנגעים גס בישראל אין הנגעים אלא בנדיקיס על זה אמר והיה בעור בשרו כיון שבעור‬ ‫בשרו נעשה נ ג ע ‪ .‬והיה לשון שמחה הוא לו שנעשה העין רושם והטומאה יוצאה להון‪ .‬לעיר‬ ‫בשרו‪ .‬גם עי״ז ישוב ויתרפא‪ .‬ואלו לא היה איש צדיק וכשר לא היה רושם עונו ניכר ב ו ‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫ולכך והובא אל אהרן הכהן שלא כדרך ה ט ב ע כי מ ה לו אצל הכהן ילך אצל הרופא פי‬ ‫להורות כי מ ה ׳ הוא ולכך יהיה טהרתו על ידי משרתיו ה כ ה נ י ם ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫י"י •‬ ‫ובזה '‬ ‫ה ר ב נחלה עזריאל מ״ש במדרש וישם ה׳ לקין אוח שזרחה לו צרעת במלחו‪ .‬ויש להבין מ ה‬ ‫א ו ת הוא זה לבלחי הכיח אוהו כל מוצאו אכן לפי דברי הרב מ ה ״ ר ם אלשיך ה נ ז ׳ ‪ .‬וצהקרים‬ ‫ע ו ד מ״ש במדרש כי בעון שפיכוח דמים השכינה מ ס ה ל ק ה וסר צלו של אדם ונמשל כבהמות‬ ‫נ ד מ ו ‪ .‬ולכן קין כיון שהרג אח הנפש ונסחלקה השכינה ממנו וסר צלו נ ח פ ח ד שכל מוצאו‬ ‫יהרגהו ולכן וישם ה ׳ לקין א ו ח ‪.‬‬ ‫שזרחה לו צרעח ויצא הרושם לחון וזה אות ומופח כי‬ ‫השכינה עמו ולא ס ר צלו‪ .‬וזה יועיל לו לבלתי הכוח אוחו כל מוצאו‪ .‬ודוק‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ ‫נגעי‬ ‫בגדים על מ ה ה ם ב א י ם ‪.‬‬ ‫במדרים‬ ‫עיי״ל אוח ב י ה ‪.‬‬ ‫ערך בגדים‪.‬‬ ‫בשעה ששמעו ישראל פרשח נגעים נחיראו אמר להם הק״בה אל‬ ‫חחיראו הללו לאומות העולם ואהם לאכול ולשתות והוא המוה כי פ ׳‬ ‫‪k‬‬ ‫נ ג ע י ם בישראל כתיבי דכתיב והובא אל הכהן‪ .‬ופי׳ הרב נחלת עזריאל ט ״ פ מאי רק״יל אין בעל‬ ‫ה ר ח מ י ם פ ו ג ע בנפשות חחילה‪ .‬וצפרשה נגעים כחיב נגעי גופו ברישא ואת״כ נגעי בגדים‬ ‫ו א ח ״ כ נגעי בהים לכן נהיראו‪ .‬אכן הני מלי שהיה להס לירא מ ס ד ר זה היינו דוקא אי אמרינן‬ ‫מאי דמוקדם מוקדם ומאי רמאוחר מאוחר‪ .‬אבל אי אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחירה‪ .‬למה‬ ‫גהיראו דלעולם אימא לך אין בעל הרחמים פוגע בנפשוח החילה לכן אמר להם ה ק ״ ב ה‬ ‫אל תהיראו הללי לאו״ה‪ ,‬ר״ל סדר זה הוא לגבי או״ה דוקא שהק״בה מ ה נ ה ג ע מ ה ס בדין‪.‬‬ ‫ולכן פ י ג ע בנפשות ה ח י ל ה ‪ .‬ואחם לאכול ולשהות‪ .‬ר״ל מ מ ה שאהם לאכול ולבהות מוכח‬ ‫וא‪-‬ן‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫נגעים‬ ‫דאין מוקדם ומאוחד ב ח ו ר ה ‪ .‬והוא ע ״ פ מ״ש ב מ ס ׳ ת ע נ י ת א מ ר שמואל כל היושב ב ת ע נ י ת‬ ‫נ ק ר א חוטא וכו׳ וילפינן ק״ו מנזיר ומה נזיר בלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא ח ו ט א‬ ‫שנא׳ וכפר עליו מחשד ח ע א על הנפש ו כ ו ׳ ‪ .‬הרי דמנזיר ילפינן דאסור ל ה ח ע ט ה ר ק לאכול‬ ‫ולשחוח‪.‬‬ ‫והקשו החוס׳ הא ילפינן סמיכוה במס׳ ס ו ט ה למה נ ס מ כ ה פ ׳ נזיר לפ׳ ס ו ט ה‬ ‫לומר לך כל הרואה ס ו ע ה בקלקולה יזיר עצמו מן היין עי״ש‪ .‬ואיחה בדברי המפרשים כי‬ ‫מאן דדריש סמוכים ס״ל מאי דמקודס מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר ומאן דס״ל אין מ ו ק ד ם‬ ‫ומאוחר בהורה ליכא למידרש ס מ ו כ י ם ‪ .‬והשחא אה׳ שפיר כי ה ק ״ ב ה אמר להם אל החיראו‬ ‫מן ה ס ד ר כי קושכיא הוא אין מוקדם ומאוחר ב ה ו ר ה ‪.‬‬ ‫והראיה מ ד א ה ס לאכול ולשתות‬ ‫ואסור לכם לההענוח מק״ו מ ז י ר ולא דרשינן סמוכים דכל הרואה ס ו ע ה וכו׳‪.‬‬ ‫יזיר עצמו וכו׳ ואינו נקרא ח ו ט א ‪.‬‬ ‫אדרבא‬ ‫אלא מוכרח מדלא דרשינן סמוכים ודאי דאין מוקדם‬ ‫ומאוחר צ ח ו ר ה ‪ .‬ימפני מ ה נכחבו בסדר זה הוא לאומוח ה ע ו ל ם ‪ .‬אבל לגבי דידכו אין בעל‬ ‫ה ר ח מ י ם פוגע בנפשוח ת ח י ל ה ‪ .‬ע כ ״ ד ודפ״חח ‪.‬‬ ‫ערך נדב ואביהוא‬ ‫א בעני]‬ ‫נדב ואביהוא המצא דעוח מחולקים ב ט ע ם מ י ה ח ם ‪.‬‬ ‫שנכנסו לפני ולפנים‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שהיו מחוסרי בגדים מ ע י ל ‪.‬‬ ‫שהורו הלכה בפני ר ב ם ‪.‬‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫ב על הקריבם אש ז ר ה ‪.‬‬ ‫א‬ ‫על ה ק ר י ב ה‬ ‫ג על שהיו שחרי יין‪.‬‬ ‫ה על שלא נשאו נשים‪ .‬ך שלא נשאו עצה זה מ ז ה ‪.‬‬ ‫ח על שאמרו מחי ימוחו שני זקינים הללי‪.‬‬ ‫י מ ט ע ם בקרובי אקדש ‪.‬‬ ‫ן על‬ ‫ט על שנהנו מזיו‬ ‫מפרשים‪.‬‬ ‫ערך נדה‬ ‫א‬ ‫נדד‪ ,‬היא מ ט מ א ה באודם ולא האיש‪ .‬כן פ ס ק ה ר מ ״ ב ס ז״ל‪ .‬ושמעהי מפי מגידי‬ ‫א מ ח שידעו בבירור שאדס אחד מישראל היה לו וסח בכל הדש רואה ד ם‬ ‫נדוח ודרך נשים לו‪ .‬ואם יהאחר וסחו יש לו צער והראוני א ה האיש והוא מגדולי הקהל‬ ‫והוליד כמה בנוח והוא פ ל א ‪ .‬מ ד ב ר קדמוח ‪.‬‬ ‫ב במצרים‬ ‫ובמדבר לא היו רואים הנשים דם נדה כלל‪ .‬חנחומא סיף פ׳ ט ה ר ה ‪.‬‬ ‫ערך נדרי‬ ‫א‬ ‫‪£‬י שנהנדה בחלום בין מפי חי בין מפי מ ה א ע ״ פ שמהירו יש לחוש ב ר א מן ה ב ד י ם‬ ‫נידוהו‪ .‬והקנהו שיחירוהו ע ב ר ה בני אדם וככה י א מ ר ו ‪.‬‬ ‫על‬ ‫עדן‬ ‫על‬ ‫מהדם פו‬ ‫נתי‬ ‫דשמהוה לד׳ פ׳ בחלמא מושר יהיה ליה‪ .‬לא קללה ולא יסורין ולא מ י ח ה יבואו עליו‪.‬‬ ‫יחי ר׳ פליט ואל ימוח ויהי מחיו מ ס פ ר ‪.‬‬ ‫וזאח ליהודה ויאמר וכו׳ ועיבה כ ס ד ר הזה‬ ‫זי׳פ ואומר אל מלך ויעבור ‪.‬‬ ‫וכשאין‬ ‫רולים לגלוח שם ה מ ח נ ד ה א ו מ ר י ם כ ך ‪ .‬מ ח מ ח דאשחמיחו מאן דאיטן בחלמא‬ ‫שרי להו שלמא יהיה להון לא קללה וכי׳ יחי ראובן וכי׳‪ .‬כנז׳ לעיל‪ .‬ע ״ כ‬ ‫ג מ ״ ך מכחבי מיה״רר יע״בץ ז״ל ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כל המנודה למטה יום א ח ד ‪ .‬למעלה שבעה י מ י ם ‪ .‬ל מ ט ה שבעה ימים ל מ ע ל ה‬ ‫שלשים‪ .‬למטה שלשים יום למעלה לעולם‪.‬‬ ‫א אמרו‬ ‫ערך נדר‬ ‫רז״ ל שכשהאדם נידר מהחיל ליברא‬ ‫בריאתו ע ד שישלם ה נ ד ר ‪.‬‬ ‫וזהו עונש ה מ א ח ר נ ד ר ו ‪.‬‬ ‫‪ 2‬אע״פ‬ ‫ילקוט חדש ‪.‬‬ ‫המלאך בשביל ה מ ט ה ואינו נ ג מ ר‬ ‫וכל זמן שמאחר הנדר אוהו המלאך בצער‬ ‫דבש לפי ‪.‬‬ ‫שאמדו שהחכם עוקר הנדר מעיקרו א ע ״ פ כן אוחו שנדר נענש עליו ‪.‬‬ ‫הרי זה דומה לאדם שמשליך עצמו בצואה ואח״כ רוחצים אוחו‪ .‬כך הנודר‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ומחירים לו‪ .‬ו מ ״ מ א ם ירא שלא יוכל לקיימו מצוה להחירו‪ .‬ס פ ר חסידים ס תתר״צה ‪,‬‬ ‫ערך נון‬ ‫א‬ ‫אחד עשר פסוקים המחחילים בנון ומסיימים בנון ה ם סגולה גדולה לינצל מ ע י ן‬ ‫ה ר ע וכך ס י ד ר ם רבינו יהודה ה ח ס י ד ‪.‬‬ ‫עד‪.‬‬ ‫נ ג ע ‪ .‬נחנו‪ .‬נביא‪.‬‬ ‫נהר נ ח י ח ‪.‬‬ ‫נ פ ת י ‪ .‬נ ר ‪ .‬נ ו פ ח ‪ .‬נודו‪ .‬נושקי‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬ ‫ערך נח‬ ‫א‬ ‫נח גתירא אביו לקרוא לו שס ב ע ת לידתו ע ד שגדל כי היו הקליפות רבות כי כל‬ ‫מ ה דאחגלייא שלטא עינא בישא ולכן כחיב ויחי למך ויולד בן ואח״כ ויקרא שמו‬ ‫כח‪.‬‬ ‫רבינו‬ ‫הארי ז״ל בליקוטי ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫ובילקוט אמרו כי אביו קראו ינחם ומחישלח‬ ‫ק ר א ו נ ח ‪ .‬ונח נחגלגל ביוסף ומשה כמ״ש הא״ריז״ל ב ס ׳ הגלגולים‪ .‬וזה רמז ינחם ר ״ ת‬ ‫י ו ס ף נח מ ש ה ‪ .‬מ ד ב ר קרמוח משם הרב בעל מלח שמורים בדרשוהיו כ״י ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬ח כשהיה בחיבה היו ע מ ו רוחין ושדין ולילין והיו מזיקין אוחו ע ד שהיו רובן חולים‬ ‫וגם מפני ריח ר ע ‪ .‬ע ד שבא מלאך א ח ד ולקח אחד מבני נח והביא אוחו לגן‬ ‫עדן‬ ‫נח‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫עדן ולימד אותו כל רפואות שבעולם ואותם רפואות נכתבו ב ס פ ר וזהו ס פ ר רפואית בגנן‬ ‫תזקיה‪ .‬דבש לפי בשם הש״בץ לתלמיד מה׳׳רס סי׳ ת מ ״ ז ‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫נח שלש מאות שנה קודם המבול היה מ ת ר ה בבני דורו‪ .‬זוהר בראשית ד׳ ס ״ ב ע ״ ב ‪.‬‬ ‫ערך נחור‬ ‫א ‪3‬חור‬ ‫נתגלגל באתאב ולכן ע ב ד ע״ז ונחור אח לאברהם וזהו אח א ב ‪.‬‬ ‫כתבי‬ ‫הא״רי ‪1‬״ל‬ ‫ערך נחש‬ ‫א‬ ‫אין ראוי להרוג נחש דאינו הורג אלא א״כ נשהלח בשליתוה ולזימנין עביד ק ב ״ ה‬ ‫לבני נשא גיסא על י ח י ‪ .‬זוהר פ ׳ יחרו ד׳ ס ״ ח ע ״ ב ‪.‬‬ ‫‪2 3‬חע‪£‬‬ ‫א ע ״ פ שיחתוך יאותי ויבקע אוהו לכמה חהיכוח ה ם נדבקים ואין לו ה ר י ג ה‬ ‫אלא בראש והוא סוד הוא ישופך ר א ש ‪ .‬ע מ ק המלך ד׳ ק כ ״ ט ‪.‬‬ ‫א אמרו‬ ‫ערך נסים‬ ‫רז״ל כשהנס בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הוא‬ ‫ניצול אבל אינו זוכה לראוח ב מ פ ל ה אויביו‪ .‬והוא ה ע ע ס כ א מ ר המלאך‬ ‫ללוע אל ה ב י ע אחדיך כיון שניצול ב ז ט ח א ב ר ה ם ‪.‬‬ ‫ובזה‬ ‫פי׳ כח הקודמין פ ׳ ישמח צדיק כי חזה נ ק ם ‪ .‬כי כיון שרואה ב מ פ ל ת אויביו ודאי‬ ‫שהוא צדיק‪ .‬וניצול בזכוח עצמו ולא בזכוח א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫ערך נעמה‬ ‫א‬ ‫נ^מה ה ע מ ו נ י ח ‪ .‬כהב ה ר ב עיר וקדיש ה ר ״ מ ע ז״ל ב מ א מ ר א ס כל ח ׳ ‪ .‬במאלף‬ ‫נשים שגייר שלמה לא נחקבילה מכלס להעמיד ממלכה יכראל אלא נ ע מ ה‬ ‫ה ע מ ו נ י ת שניבאה לשלמה כשהיה בדלי דלוח ולא חזר למלכותו אלא ב ז כ ו ת ה ‪ .‬כרפו׳ באגדה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ע ש ה שהיה‪ .‬ע י י בסי ע מ ק ה מ ל ך ‪.‬‬ ‫ב זימנין‬ ‫אישתכת מ ע מ ה מ ה ה מ מ ת מבני נ ב א ואיבהכח בר נש בהיאובבא ס מ ה‬ ‫ואיהער‬ ‫משינהיה ואחיד באגההיה ושכיב ע מ ה ‪ .‬ורמוהא דיליה ב כ ה ו א‬ ‫חיאוצחא דהוה ליה בחלמיה כדין ההוא ‪5‬ר נש דאהיליד ל ס י ע ר א ד נ ע מ ה ק א ת י ‪ .‬כד נ כ ק ח‬ ‫ליליח ח מ א ח ליה וידעח מ ל ה ואבהכהח ע מ י ה זימנין סגיאין ולא ק מ ל ה ל י ה ‪ .‬וההוא בר נש‬ ‫אתפגים‬ ‫עדן‬ ‫מהדם פז‬ ‫נעמה‬ ‫א ח פ ג י ם בכל ס מ ר א ראחיא ליליח וחייכה ב י ה ‪.‬‬ ‫׳‪ i‬נעמה‬ ‫זוהר אחרי מות ‪.‬‬ ‫וליליח‪ .‬חרין כשין איכון דקלא מ ח ש אחיד בקלא דילהון‪ .‬חרא דלא נ ט ר ח‬ ‫סואבח נדחה וימי ליבונה כדקא יאוח‪.‬‬ ‫וחדא ד מ ח א ח ר ח לבעלה עוגה‬ ‫דיליה בגין ללערא ליה‪ .‬ובשעחא דההיא חייבא משטטא בעלמא א ח ח מ מ ח באינון חרין קלין‬ ‫׳ומתעבדין רוחא ומאל בממהא דההיא א ת ת א ומחייכת בההוא ינוקא דילדת ל ב ת ר ‪ .‬וזימנין‬ ‫סגיאין איהי שליח דההיא חייבא וקטלה ליה‪.‬‬ ‫זוהר פ ׳ משפטים ‪.‬‬ ‫ערך נפילת אפים‬ ‫א נפילת‬ ‫אפים וסודה‪ .‬המכוין בה כראוי זוכה למעלות ר ב ו ח ‪.‬‬ ‫אנעשהבריה‬ ‫חדשה כאלו כבר מ ה ונסהלק ונזדכך הגוף הראשון וסימניך נפ״שי בגי׳ מ ת‬ ‫כי הנפש מולה אל האלהים במסירה גינויה‬ ‫א ח היל״הר‪.‬‬ ‫ב כ‬ ‫ב ו‬ ‫ל ל •‬ ‫ג ת ו ס פ ת השכלה בחורה וסודותיה‪.‬‬ ‫ב נותנים לו עוז ותעלומות ללחוס‬ ‫ד תוספות דבקות בקונו‪.‬‬ ‫ךן זוכה‬ ‫למסילה שמורה לו לכשיפטר מן העולם דכהיב השרי הדס עוז לו בך מסילוח ב ל ב ב ם ‪.‬‬ ‫ג ו ר ם ה ש פ ע ה לשכינה ששואלת מ ה ק ״ ב ה ואומרה חן לי כך וכך בשביל פלוני ז ה ‪.‬‬ ‫ך‬ ‫ן אין‬ ‫ח ט א בא על ידו ואם נזדמן לו לפעמים באקראי בעלמא יהיסר בעו״הז עד שיהמרק‪.‬‬ ‫ח‬ ‫־אם זוכה לעלוח ולהסהלק מהעו״הז באיתה ש ע ה ‪ .‬אמרו בזוהר ויקהל ד׳ ר״א שאומרים לו‬ ‫ייבוא שלום בלי ע י כ ו ב ‪ .‬ושאר לריקים שלא כיונו בזה מ ה ע כ ב י ם כל ש ב ע ה ‪.‬‬ ‫דבש לפי מ ס‬ ‫ליקוטים כ״י להא״רי ז״ל‪.‬‬ ‫ערך נפלאות‬ ‫מי שזוכר נפלאוחיו בעבור זה ניציל מצרה‪ .‬וכ״כ בשוחר טוב מזמור ע ׳ לא גאל‬ ‫א‬ ‫ישראל ולא עשה ע מ ה ם טובה אלא בשביל שהיו מזכירים כפלאיחיו אמר דוד‬ ‫״א״כ אני מזכיר והצילני‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬ ‫ךןךץך‬ ‫דבש לפי ‪.‬‬ ‫לעג״ד רמז פסוקי ישעיה סי׳ ס ״ ג ‪ .‬חסדי ה׳ אזכיר תהלוח ה ׳ ו כ ו ׳ ‪ .‬ויאמר אך‬ ‫ע מ י ה מ ה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע‪ .‬בכל צרהם לו צר ומלאך פניו הושיעם‬ ‫זכו׳‪.‬‬ ‫והרי הוא כמבואר שכיון שחסדי ה׳ אזכיר ב ע ח צרחי‪ .‬אז אומר הק״בה אך עמי‬ ‫ה מ ה שזוכרים נפלאוחי‪ .‬וע״י כן ויהי להם למושיע‪ .‬ובכל צרהס לו צר ומלאך פניו הושיעם‪.‬‬ ‫ערך נפלים‬ ‫א‬ ‫נפלים‬ ‫ה ס נפשות שמחגלגלוח בעונותיהם למוח בעונותיהם‪ .‬ואם הנפש חייבת‬ ‫סקילה‬ ‫‪,‬‬ ‫עח‬ ‫מסדם‬ ‫נפלים‬ ‫סקילה האשה נופלת ומשלח הולד‪ .‬ואס על מאכלוח אסורות האשה מריחה ומתאוה והיא‪,‬‬ ‫מ פ ל ח ‪ .‬ואם על חילול שבתות וימים טובים מ פ ל ח מ ח מ ת מ ל א ב ה ‪ .‬ו א ס על ביאות א ס ו ר ו ת ‪.‬‬ ‫מ פ ל ח מ ח מ ח חשמיש‪ .‬דבש לפי משם גורי האר״י ז״ל ‪.‬‬ ‫ערך נפש רוח ונשמה‬ ‫א האדם‬ ‫שדוצה לידע א ם יש לו נפש מ ע ש י ה ‪ .‬או רוח מיצירה יכו׳‪ .‬יסגור עיניו•‬ ‫ע‬ ‫ויצייר א ר צ ח‬ ‫מ א ד הוא באצילות‪.‬‬ ‫ו ת י ו ת‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫הריה‬ ‫לפניו‪ .‬ה ס נראה לו גוון לבן מתנוצץ‬ ‫ואם גוון לבן אינו מחנוצץ מאד הוא ב ב ר י א ה ‪ .‬והם גוון אודם הוא‬ ‫ציצירה ואס גוון ירוק הוא בעשיה ‪.‬‬ ‫גם כדי שידע האדם באיזה אוח מהשם פ ג ם ‪ .‬יסגור‬ ‫עיניו ואוחו אוח שלא יוכל לצייר לפניו כל כך בגקל באותו אוח פגם ‪ .‬ליקוטים שבסוף‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ס הגלגולים ‪.‬‬ ‫ערך נקשר‬ ‫א‬ ‫מי שאינו יכול ליזקק לאשחו‪ .‬לא יאכל דבר איסור ל ר פ ו א ה ‪ .‬אלא רפואחו לאכול‪.‬‬ ‫עדשים מבושלים בלא מלח ‪.‬‬ ‫כי המלח מבטל כח‬ ‫החאוה‪.‬‬ ‫ושומיס חיים‪.‬‬ ‫מבטלים ה ת א ו ה ‪ .‬אבל שומים צלויים מרבים ז ר ע ‪ .‬ס ׳ חסידים סי׳ צ״א ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כתב רציני בחיי סגולה לנקשר‪ .‬בפסוק כי מי גוי גדול‪ .‬קבלנו צירופו כך הוי*‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שחקח שהי אותיות ותציין ^‬ ‫ו ת ם‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ה אחרונה של שס כזה ‪.‬‬ ‫כיה מיה גוה יגה דרה לאה שרה לרה אלה היה םסה‪.‬‬ ‫דוה ביה סאה ליה ונה יהה והה אדה היה גרה בכה‬ ‫ל<ל‪1‬ה‬ ‫ראה‬ ‫גוה‬ ‫אלה‬ ‫יוה‪ ,‬ועוד קבלתי בו כי שחי אוחיוח ע ם האחרונה פי׳‬ ‫ע ס אות ו שהיא אחרונה בפסוק במלח אליו וזה צירופו‪.‬‬ ‫כיו מיו גוו יגו דוו לאו שרו‬ ‫לוו אלו היו ס ק ו רוו ביו סאו ליו וכו יהו והו אלו היו נוו בכו לקו ראו כוו אלו יוו‪.‬‬ ‫והוא טוב‬ ‫לנקשר שיכחבנו על ביצה ויאכל הביצה ויחלה הקליפה של הביצה על אבר המוליד למעלה‪.‬‬ ‫מ מ נ ו והוא בדוק ו מ נ ו ס ה ‪ .‬עכ״ל י‬ ‫א במדרש‬ ‫ערך נר שבת‬ ‫פליאה זכרנו א ח הדגה מכאן שמדליקין נרוח ב ש ב ח ‪ .‬ופי׳ הרצ‬ ‫מוה״רר אליעזר די אבילה ז ל ה ״ ה ‪ .‬דקשה איך אמרו זכרנו א ח ה ד ג ה ‪.‬‬ ‫הלא כל ט ע ם שהיו רוצים היה המן משחנה לאיתי ט ע ם והיו ט ו ע מ י ם א ו ח ו ‪ .‬וא״כ גם הדנים‬ ‫‪5‬כלל‪ .‬אלא ודאי שהעיקר הוא ראיית העין ואז מ ה ע נ י ה א ד ם ב מ ה שהוא אוכל‪ .‬וכדאמר‬ ‫הכתוב‪.‬‬ ‫עדן‬ ‫פח‬ ‫נר ש ב ת‬ ‫׳׳הכתוב לא תשבע העין לראות מכלל דאיכא שביעה ב ע י ן ‪ .‬וא״כ בשבת ש ק ר א ו ה כ ח ו ב ע ו ע‬ ‫•צריך להדליק נרות למען תשבע עינו ויתענג ב מ ה שהוא אוכל‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬ ‫ערך נשואין‬ ‫א כשנושא‬ ‫אדם אשה ניצול מהפלונית שהיא גי׳ פ ת והאשה נק׳ לחם דכתי׳ קראן‬ ‫לו ויאכל ל ח ם ‪ .‬וזוכה לתורה שנ־ןראח לחם וזהו מ ע ם שאמרו כל‬ ‫*השרוי בלא אשה שרוי בלא ט ו ב ה ‪ .‬דבש לפי ‪.‬‬ ‫ונלע״ד‬ ‫שזהו רמז הפסוק ועל פ ח לחם יפשע ג ב ר ‪ .‬כי כיון שנשא אשה ניצול מהפלונית‬ ‫שמביאה אוחו לידי ח ט א ‪ .‬וכמ״ש חז״ל דיינו שמלילוח אוחנו מן ה ח ט א ‪ .‬ואם‬ ‫אף אחרי נישואיו נשאר חוטא ופלוניח דבוקה ב ו ‪ .‬הדי זו פשיעה ג ס ה ‪ .‬וזהו ועל פ ח לחם‬ ‫פ‬ ‫י ‪/‬‬ ‫א ע ״ פ שיש לו לחם שהיא האשה‪ .‬עדין פלוניח שהיא פ ח דבוקה ע מ ו ‪ .‬יפשע גבר ודוק‪.‬‬ ‫ערך נשים‬ ‫כל ת״ת כפי מ ה שמתנהג הוא ע ס ה ק ״ ב ה כן אשחו מ ח ג ה ג ח ע מ ו ‪ .‬וז״ם מ״ש‬ ‫א‬ ‫חז״ל זכה ע ז ד ‪ .‬לא זכה כנגדו‪ .‬שמורדח בו כשם שהוא מורד בקונו‪ .‬וזה‬ ‫הסוד לא שייך אלא לצדיקים‪ .‬ולכן כל בן הורה שאין אשחו נשמעה לו אין ראוי ל ה ח ר ע ם‬ ‫•עליה כי איהו דאפסיד אנפשיה‪ .‬ה ר ב ח ס ד לאברהם עין יעקב נהר מ ״ ח ‪ .‬ובזה פירש‬ ‫ה ר ב חיד״א זלה״ה פסוק אין שלום בעצמי מפני ח ע א ה י ‪ .‬באשהו אמרו דכחיב זאח ה פ ע ם‬ ‫־עצם מ ע צ מ י ‪ .‬ודוק ‪.‬‬ ‫‪2‬טעם‬ ‫הנשים שבדורותינו שהם נשואים לחלמידי חכמים ושולטים בהם הוא בעון‬ ‫ה ע ג ל ‪ .‬ילקוט חדש ‪.‬‬ ‫‪ J‬ענין‬ ‫הליכח הנשים א ח ר‬ ‫ה מ ט ה וההיזק הגדול הנמשך ממנו עיי׳ בזוהר פ ׳‬ ‫ויקהל באורך ‪.‬‬ ‫‪ T‬המרצח‬ ‫מ ע ו ח לאשה מידו לידה בשביל להסחכל ב ה ‪ .‬אפי׳ הוא כ מ כ ה רבינו‬ ‫שקיבל חורה מ ה ר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם שנא׳ יד ליד לא‬ ‫״‬ ‫י נ ק ה ר ע וכו׳ לפי שכלהמסחכל באשה ב ט נ ה ‪ .‬כאלו בא עליה‪ .‬מ ס ׳ כלה פרק ב׳ הלכה ב ׳ ‪.‬‬ ‫! ערך נשיקה‬ ‫'א נשיל{!}‬ ‫על גבי ה י ד ‪ .‬ראיהי ב ס ׳ ליקוטים לגורי האד״י ז״ל ביש סוד ‪5‬דבר‬ ‫חוץ ממ״ש ב ם ׳ הכונוח סוד נשיקה הבן ביד אמו בליל שבח‪ .‬ואח״כ‬ ‫ראיחי שכ׳׳כ ב ס ׳ ערכי הבנויים להר׳ימז ז״ל‪ .‬דבש לפי ‪.‬‬ ‫•‬ ‫בקבלה‬ ‫עדן‬ ‫‪30 3‬לךן‬ ‫מסדם׳‬ ‫נשיקה‬ ‫מפי רבינו אלעזר בן רביני יהודה זצ״וקל שסכנה הוא לישק ה מ ת ‪ .‬לפי‪-‬‬ ‫שכשהוא מנשקי ה מ ת מחבבו ומוליכו לבית עולמו‪ .‬חיץ מאב ואם‪ .‬וכל א ד ם‬ ‫שנושק בנו א ח ר מוחו בידוע שכל בניו ימוחו לו ב ח י י ו ‪ .‬דבש לפי משם רבינו אפרים ז״ל‬ ‫בפי׳ על התורה כ״י ‪.‬‬ ‫א נשמה‬ ‫ערך נשמה‬ ‫יתירה זוכה לה המקיים מלות ביומו תתן שכרו‪.‬‬ ‫עיי״ל אות שין ע ר ך‬ ‫שכר שכיר ‪.‬‬ ‫‪ 2‬נשמה‬ ‫נקי א ב ר ם והגוף נקי שרי והנשמה יורדת למטה לזכות ל ב נ י ם ‪ .‬וכמו‬ ‫שהאדם כשנושא אשה הוא ע״י שבע ב ר כ ו ת ‪ .‬כן כשיורדה הנשמה הוא‪.‬‬ ‫ע ״ י שבע ב ר כ ו ת ‪ .‬מדבר קדמות משם מהר״יד בס׳ צמת דוד והוא מיסוד מד׳ ה נ ע ל ם ‪.‬‬ ‫אות סמך‬ ‫—•‪I‬‬ ‫»‪s.‬‬ ‫ערך סגולות‬ ‫א מדני‬ ‫האיל שרופים מעורבים ע ם דבש ימיתו התולעים ש ב ב ט ן ה נ ע ר י ם ‪ .‬וטו‪5‬‬ ‫לשלשול ולזיבות לבן מהנשים ולירקון‪ .‬מדרש תלפיות ‪.‬‬ ‫‪ 3‬החולדה‬ ‫א ם יקלוה באש כשהיא בחיים ויוציאו א ח ״ כ מ ע י ה מ מ נ ה וימלחו‬ ‫א ו ח ה והעמוד זמן רב כ ן ‪ .‬וכשהיא יבשה בצל היטב א ס ישחו רביעיח‬ ‫אוקייא מ מ נ ה כתושה לאפר ע ם יין ח ר פ א נשיכה כל בעלי חיים ה מ מ י ח י ס ו ה ר פ א חולי ה נ ו פ ל ‪.‬‬ ‫ו א ס ימשחו ע ם ד מ ה המורסוח הקרוח ו ה ס החזירים נ ק ׳ בלעז סקרופולי ח ר פ א א ו ח ם ‪.‬‬ ‫וטוב ג״כ להשקיט כאב ה פ ר ק י ם ה נ ק ׳ פ ו ד א ג ר א ‪ .‬שס ‪.‬‬ ‫‪3 2‬רנלי‬ ‫הסוס מצד פנים אצל טלפיו יש דבר קשה נ ו ס ף ‪ .‬א ם יעשו ממנו ע פ ר‬ ‫וישחה ממנו החולה ע ם החומץ יועיל לחולי הנופל ב ״ מ ‪ .‬גם הוא טו‪5‬‬ ‫לנשיכת הבעלי ח י י ס ‪.‬‬ ‫שם ‪.‬‬ ‫ד אם‬ ‫סגולות‬ ‫ע ח‬ ‫ד‬ ‫מקדם פט‬ ‫א‪ £‬תכתוש הלעאה הנק׳ בערכי זרמינדא כשהיא חיה והישס על מקים נשיכה‬ ‫העקרב היעיל‪ .‬כס ‪.‬‬ ‫‪ H‬הזא‪2‬‬ ‫א ס ה ק ח עשר בשרו היבש נהין ב מ ר ק עיף או עגל אי גרי שלבה ימים‬ ‫רצופיס ירפא הקרחה ה ר ב י ע י ח ‪ .‬וזה ה ע פ ר ג״כ ילבין השיניס אס ישפשפו‬ ‫א י ח ס בו‪ .‬ייי׳‪:‬נישא עין הזאב מליח עליו לא יבוא לירי חולי ה ע נ י ס הבאים מ ח מ ה התלהבות‬ ‫ה ר ס ‪ .‬ומשמר הארס מ ה כ ש פ י ם ‪.‬‬ ‫יועיל למי שלא יאכל להשתין‪.‬‬ ‫ועפר לחי הזאב משקל חני אינקייא ע ס יין לבן עוב‬ ‫ושן הזאב יועיל להסיר הפחד והרעדה מ ה נ ע ר י ם הנישאים‬ ‫א י ת י ‪ .‬ויועיל לצמיחת השיניס ב נ ק ל ‪.‬‬ ‫מ מ נ י תיך ה ק י נ י ם ‪.‬‬ ‫ודם הזאב ע ם שמן אגוזים יועיל לחרשים א ס יעיפו‬ ‫והכבד שלי טיב למקשה לילד ולשלשול הבא מתולי הכבד ויועיל למורסות‬ ‫קשית שבי‪ .‬והמרה שלו ע ם מ ע ט מוס״קו א ם תושם באזניס אי באף למי שיש לו חולי‬ ‫הניפל פ ע ם אחת בכל תדש ישמיד אותו שלא יבוא עוד עליו‪.‬‬ ‫ו צפור‬ ‫שם ‪.‬‬ ‫דרור לעילם יש שני אבנים בקרקבן שלו‪ .‬אחד שחור ואחד ניטה לירקות‪.‬‬ ‫וסנילתס שיקחי האבנים מהצפור בחדש אלול‪ .‬והאבן שהיא ט ע ה לירקות‬ ‫א ם יקשרו איחה ב ע י י עגל אי איל ת ח ת האצילים של צד שמחל היא טיבה להסיר הסכלות‬ ‫ה ב א מ ח מ ת חילי ולרפאח הכאבים הישנים‪ .‬והיא טיבה לשמיר נישאה מחולי ה ט פ ל ‪ .‬והאבן‬ ‫השחירה היא טיבה נגד הלחות הרעות והקדחית ו כ ע ס ה ל ב ‪ .‬ואס ירחצו אותה במים המיס‬ ‫ה ה ם ירפאי חילי העיניס ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ה א סן‬ ‫שם‬ ‫ה נ ק ׳ א ל י ק ע י ״ ר י א ו ה י א ל ב ן י מ ב ר י ק וימצא בקרקבן התרנגול הזקן יש אומרים‬ ‫של א ר ב ע שנים ויש אומרים של תשע שנים וכל עיר שיהיה זקן היא יותר‬ ‫ט ו ב ‪ .‬והיא גדול לפעמים כגרעין של פיל וסגולתו לעירר תאית המשגל ויתזק הנישא אותו‬ ‫ע ד שיגבר על אייביו‪ .‬ואם יניחהו בפה תחת הלשין ישקיט ה צ מ א ‪ .‬יזאת הסגולה האחרונה‬ ‫היא מ נ י ס ה ‪.‬‬ ‫שם ‪.‬‬ ‫ח לדרוך‬ ‫על במיה אייביו ולנצחם‪ .‬בברכה המינים כשיאמר והכניעם ב מ ה ר ה‬ ‫בימיני‪ .‬י א מ ר ‪.‬‬ ‫כ ד כ ה י ב ו ב ח ס ד ך הצמית אויבי ו ה א ג ד ה כל צוררי נפשי‬ ‫כי אני ע ב ד ך ‪ .‬וכהיב ע י ט עצה והיפר דברי דבר ילא יקים כי עמנו א ל ‪ .‬וכשיאמר ברוך‬ ‫א ז ה ה ׳ ‪ .‬׳כיין בשם הייצז מפסיק עיצי ענה והיפי־ שהיי‬ ‫‪1‬‬ ‫עעודחיכע^‬ ‫מל־״ה ה פ ש י ק ‪ .‬וירחיק רגלו הימני ב א י ן ויכ ין שהיא דורך‬ ‫שינאיו שיהם כך וכך ויכיין בהם ודי למבין‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ד״!^‪3£‬בר‬ ‫והניקוד‬ ‫על במות‬ ‫מד׳ הלפיוה בשם ס כ ״ י ‪.‬‬ ‫מחזק הלב והרוח החיוני והמוח והגידים והאצטומכה ה ק י ה ‪ .‬וגם‬ ‫היא טיב נגד שינוי האייר ינגד כל נזילה קרה‪ .‬ומאריך שטח ה ז ק נ ה‬ ‫יטיב להיל־ד העקרות שלא ילדו מ ח מ ה קרידוה הרחם‪ .‬וטיב לחולי ה ט פ ל ולחילאיס א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫עדן‬ ‫י האלנאלייא‬ ‫מקדם‬ ‫סגולית‬ ‫היא עובה להרביח ה ח י ה המשגל‪ .‬והם ימשחו ממנו העכירה‬ ‫קידם התשמיש יועיל ל ה י י ו ן ‪ .‬ואס יחנו חיתו בעבור האשה‬ ‫ה א טיב להחזיי למקימו הרתם היורד ל מ ע ה ‪ .‬ואשה אשד תריח בו פ ע מ י ם רבות הפול‬ ‫בחילי חניקה ה ר ח ם ‪.‬‬ ‫יא הרוצה‬ ‫ללכה מעיר לעיר אחרה כשיצא משער ה ע י ר יחשוב שמו ושם היום‬ ‫ושם המקים שהוא רוצה ללכה אליו ויוסיף על החשבון י ״ ג ‪ .‬ויחלקם‬ ‫ט ׳ ע ׳ א ם נשארו בידך זוגוה שהם בד״וח ידע *ילך לשלים ולא יראה שום צער ונזק‪ .‬ו א ס‬ ‫נשאר בידי אגה״זט יחזור ולא ילך כלל כי ודאי שם צער וליסטים ולא יראה ט ו ב ‪.‬‬ ‫קבלה‬ ‫מ פ י מיה״רר חייא דיין ז״ל‪.‬‬ ‫יב לזכירה‬ ‫בכל חדש וחדש ׳כחוב במוח אלו על צפודן בהן‬ ‫לפתיחת‬ ‫"י‬ ‫יהן‬ ‫‪1‬‬ ‫דדטבא‬ ‫עוד‬ ‫טינטא וילחיך ח י‬ ‫כיס יין טיב ומשיבה אלי השמות פתחיאל עני^ ענאל יה‬ ‫ה ס‬ ‫ר ״ ח ניסן על‬ ‫ימי‬ ‫הלב יאמר ביום‬ ‫״ וישהה היין‪.‬‬ ‫י‪ 3‬העשב‬ ‫הנק׳ א ה ״ א י ‪.‬‬ ‫הוא מחזק האצטימכא והמוח ומחדד השכל ומעביר‬ ‫השינה ע ד ג׳ ימים וג׳ לילוח בלי שום נזק ומה גם לשוהה יין ושכר‬ ‫יצילם מן השכרוח ומרפא כל כאב הפרקים ומפוצץ ה א ב ן ‪ .‬וכל הזמנים שויס בו קיץ יחודף‬ ‫ו ג ם א ם ירבה לשהיח ממנו אין בו ס כ נ ה ‪.‬‬ ‫יד קא״©י‬ ‫מעשה טיביה ״‬ ‫הוא מחוק אח ה א ס ט י מ כ א ומוסיף העיכול ומיבש הנזילה היורדח מ ן‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫וכל הרגיל לשתיהו ב ב ק ר אי איפשר לו לפחוח עיניו בלחי‬ ‫שתייתו‪ .‬ויש מוסיפי; על בישולו גס קנמין וכיוצא‪.‬‬ ‫טו להכריח‬ ‫האבן הנק׳ באז״הרא‬ ‫יו‬ ‫שם‪.‬‬ ‫הנמלים ישים ב מ ק י מ ם אגודת אזוב ויברחו כ ל ס ‪.‬‬ ‫מועלה לכמה ר פ ו א י ת ‪.‬‬ ‫וכתב הרב מדרש תלפיות ע נ ף‬ ‫בעלי חיים שבימות הקיץ הנחשים רודפים אחרי האילים והאילים בורחים‬ ‫מ פ נ י ה ם וכשלא יוכלו לינצל מ ה ם בולעים הנחשים ואחרי כן מדוב ה א ד ם שבבטנם הולכים‬ ‫האילים באפיקי מיס ועומדים עד ציארס במים יום או יומיס לקרר ח ו מ ס ‪ .‬והשוהה מ א ו ה ם‬ ‫ה מ י ס י מ י ה ‪ .‬וכשעימדים בהוך המים הקדים עיניהם זולגים ד מ ע ו ח ‪ .‬ואוהס למעות נעשים‬ ‫כמין ח ב ע ב י ע י ה סמיך לעיניהם ומתקשות ולאתר זמן מתקשות כאבן ואותו אבן נ ק ר א ב ע ר ב י‬ ‫אבי זהר ״‬ ‫ע״כ‪.‬‬ ‫יז הכבד‬ ‫של עז העשן העולה מ מ ט ב ע ח הצלייה יועיל להאיר ה ע י נ י ס ‪ .‬וכן ה מ י ס‬ ‫הנוטפים‬ ‫עדן‬ ‫סגולות‬ ‫מקדם צ‬ ‫הניטשים ממני בזמן צלייהו יועיל להאיר העיניס למי שאינו רוחה בלילה‪.‬‬ ‫יח‬ ‫*מן שיעל א ם יהל‪:‬ני בעידו חי הועיל להסיר שינה‪ .‬ואס יתלשנה אחר מ ו ח ו‬ ‫אדרבא הפיל שינה‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ להריון‬ ‫ה ר מ ״ ב ס בפי׳ המשניוח מ ס ׳ שבח פ׳‬ ‫משנהיי״ד‪.‬‬ ‫קח רתם ארנבת יבש בשמש דיקא ושתיק אוהו עד אשר דק ו ה ת ע נ ה‬ ‫החשה ליל ט ב י ל ה ‪ .‬יבלילה ת ע ר ב ט ע ם יין ישן ותשהה מ ע ע קידם‬ ‫הזיווג ולא תאכל ותשתה אותו הלילה עד שתגמור הזיווג כדי שיפעל‪.‬‬ ‫והתענית לא ה ע נ י ה‬ ‫ממש אלא אליבא ר י ק נ א ‪ .‬גם זבל א ר נ ב ה ברחם יועיל להריון‪ .‬ויש בו סגילה אתרת להחזיר‬ ‫בעילה כבתולה‪.‬‬ ‫וכפרטי‬ ‫ר ״ א איהא דקיבה ארנבה אם היבשנה באויר והכחיש היטב ותשהה ביין יועיל‬ ‫להריון תועלת ג מ ו ר ה ‪ .‬ובס׳ פענת רזא כתב רמז לזה‪ .‬אשה כי חזריע וילדה‬ ‫ז כ ר ‪ .‬בגי׳ קיבת א ר נ ב ת סגולה ל ה ‪.‬‬ ‫ובכתבי‬ ‫ע ם הכולל‪.‬‬ ‫רביני הא״רי ז״ל גמלא שיקת קיבת ארנבה וישרוף על ברזל הדש עד שתהיה‬ ‫א פ ר וקח תני משקל מן מתקאל משורש עשב רו״טא וערב ע ם משקלו מ א פ ר‬ ‫הקיבה ותשתה האשה במרק של בשר ע ו פ ו ת ‪.‬‬ ‫‪1‬בס‪£‬ר‬ ‫זכירה כחב שיקה קיבת ארנבת וינקה אותה היטב מציאתה ויזהר שלא ה ג ע‬ ‫הקיבה‬ ‫בארץ וישרוף איתה על כלי מתכית תדש שלא נשתמשי בי‪ .‬ותשרוף‬ ‫ה ע פ ר ותנית המתכות על הגתלים ונתיש דק דק ותשתה במים שתיקים‪ .‬וישתו ממנו שתיהס‬ ‫ג ׳ לילות‪ .‬ודע שקיבה של ארנבת א ם היתה של נקבה תלד נ ק ב ה ‪ .‬ואם של זכר תלד ז כ ר ‪.‬‬ ‫כ לגע‪ 1‬כת‬ ‫י‬ ‫נחש או עקרב יריץ אל ה ת א נ ה ויתתיך בה בסכין במקומות ה ר ב ה‬ ‫עד צאת מ מ נ ה החלב וימשח מקים הנשיכה ולא יתפשט ה א ר ס ‪.‬‬ ‫כא‬ ‫עדן‬ ‫‪$ 0‬‬ ‫סגולות‬ ‫להריון‬ ‫מקדם‬ ‫מכ״י מהר׳׳חי ז י ״ ע א ‪ .‬ויועיל גם ל א נ ה בבכיה מ ה י ם ‪ .‬והוא בדוק‬ ‫ומניסה‪.‬‬ ‫ה ע ב ה חתיכה כסף צרוף בצורה משולש והחקוק בה אלו‬ ‫השמית פניה ואהוד והחלה על ציידה בחיע א ד ו ם ‪ .‬יזה תיאדו ״‬ ‫בפן הא׳ יחקיק אלי השמית‪.‬‬ ‫ם!‬ ‫‪22‬‬ ‫לממשה‬ ‫לילד קח ע פ ר הנמצא תחת מ פ ת ן הבית או בתינו ותשים ב ס מ ר ט ו ט‬ ‫של צמר על עיבורה וינה היצר מיד ותכף תסירהו ״‬ ‫כג למפלת‬ ‫דע כי הנחשים ט ב ע ם להתליף א ת ע ו ד ם שמפשיעין מעליהם בכל‬ ‫שנה ימתהיה להם עיר חדש ולפעמים ימצא זה העור בנקיקי ה ס ל ע י ם‬ ‫והוא מסיגל לאשה המפלת נפלים אם תשים אוהו בתיך חגורה אשר החגור בו על בשרה‬ ‫כל ימי עיבירה לא תפיל עוד ״‬ ‫עדן‬ ‫כד לנשיכת‬ ‫מכזדם צא‬ ‫סגולות‬ ‫עקרב יכתיש ה ע ק ר ב ויניחנו על מ ק י כ הנשיכה ויקשור עליו ויתרפא‬ ‫והדי‪ :‬כלי חמדה כתב שיעביר על מקום הנשיכה ברית של תינוק‬ ‫ש ע ד ן לא פגמו ו י ת ר פ א ‪ .‬כי המילה היא במזל ע ק ר ב ‪ .‬ע כ ״ ד ״‬ ‫כה‬ ‫יתלו ניד הדליקה כתונת שעליו דס נדות לא תגיע לאותו בית שעליו תלויה‪.‬‬ ‫א•‬ ‫כ‪ 1‬הנכנס‬ ‫לבית האסורים אס ישהה שוס משקה אפי׳ מי רגליס קורס שיכנס‪.‬‬ ‫לא יתעכב שם ״‬ ‫‪O‬‬ ‫אם‬ ‫כה‬ ‫אדם הולך בלילה ו מ ה פ ח ד ‪ .‬כשיבא לביהו יקח קצה מהבגד שלו וינער לארץ‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫יבוא לו כאב שינים‪ .‬כשירחץ פיו בבקר יקנח פיו באצבע הסמיך לגודל‬ ‫מימין וכן באצבע משמאל ״‬ ‫כט כשהאדם‬ ‫אם‬ ‫ל‬ ‫הולך במקום מטונף ירגיל להטיל רוק מפיי ג ״ פ ויאמר טול‬ ‫חצק!‬ ‫האדם רואה כואבי עינים אי בעלי צ ר ע ה ‪ .‬אי שאר חולאים או שומע דבר ר ע‬ ‫יראה שלשה פ ע מ י ם על צפידכיו וירוק שלשה פעמים ״‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫מי שראה חלום‬ ‫ר ע או מזיק או ר ו ח ‪.‬‬ ‫אל יגיד לשום אדם אלא יגע החילה‬ ‫באצבעי על האש קידם שיוצא איזה דבור מפיו ואז לא יוזק ולא י מ ו ת ‪ .‬וי״א‬ ‫יניף גידלו בתיך האצבעות ויגע בגחלים קי; ם שידבר ואל יגיד לשים אדם מ ה ששמע או‬ ‫ר א ה ‪ .‬ואם חטפתו שינה יכניס גידלו בתיך האצבעות ויאמר שלשה פ ע מ י ם פסיק ויאמר ה‬ ‫‪,‬‬ ‫אל השטן וכי׳‪.‬‬ ‫לב שמירה‬ ‫כשתלך לדרך קת מ ע ע מלת ואמור עליו שיר המעלות הבוטחים ב ה ׳‬ ‫וכי׳ ער םיפי שבעה פ ע מ י ם ‪ .‬וכשהראה האייצים השלך לפניהם‬ ‫או ביניהם ותנצל״‬ ‫לג לחולי‬ ‫הכופל ב״מ םגילה ב ד ״ ו מ ‪ .‬שמעתי ממי שניסה‪ .‬קח טלפי יד ימין בל‬ ‫חמור מ ת ‪ .‬ויעשה ממנו ט ב ע ה ‪ .‬ויחקוק על ה ט ב ע ת בכתב אשירית שם‬ ‫עזריאל‬ ‫וילבש ה נ כ פ ה ה ט ב ע ת באצבע הנק׳ אצבע של יד ימין ולא יסירגה כלל‪ .‬כי‬ ‫א ם יסיר אותה יחזור לו החיל׳ ח״ו ״‬ ‫לד סנ*ל‪1‬ת‬ ‫העשב הנק׳ בערבי אזיר ובל״עז הרוימרי‪.‬‬ ‫העשב‬ ‫הזה ט ב ע ו‬ ‫ח ס ויבש מחזיק כל האיברים פנימיים וחיצוניים ומסיר כל הלחות‬ ‫ה ר ע י ה והקל־וח וירפא ערבוב השכל יעצבין והרעשת האיברים וכאב הלב ועיליף הלב‪ .‬והנה‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ס ד ר םגיליתיי ״‬ ‫הענפים‬ ‫עדן‬ ‫ל)ע‪ £5‬ם‬ ‫מקדם•‪:‬‬ ‫סגולות‬ ‫י‬ ‫הרכים א ם יאכלם אדם בבקר ע ם מלח ופת מחזיקים הרחש וראוה העיניס‬ ‫ה פ ר ח והעלין שלו שחיקים וישימם בין‪.‬בשרו‬ ‫ומשמח ומשיב הפנים ״‬ ‫וכין חלוקו‪ .‬יבריח מן האדם שלשה מזיקים פרעישים וכנים ופשפשים וישמח הלב וירפא‬ ‫העלין כחושים היטב ולעיס־ם ישימם על הנגעים הרעים וידפא‬ ‫מהמל״נקוניאה ״‬ ‫ה פ ר ח א ם יאכל אוחו בבקר אליבא ריקנא בדבש‬ ‫א י ח ס וייבשס בסגולה נפלאה ״‬ ‫ו פ ת ח ם יחזק הבריאות וישמור אוחו מכל נגעים ושחין ולרעה שלא יקרבו אליו ואם יש באדם‬ ‫דבר ר ע מאלו יתרפא ״‬ ‫העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בכינו למעה‪ .‬מי שהוא‬ ‫עצור בשתן מיד ישתין״‬ ‫א ם יקבלו הנשים מ ל מ ט ה ריח המיס שבושל בהם הרומירו•‬ ‫העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמין‬ ‫ינקת שלייחן ויחזק ה א ס לקבל הדיון ״‬ ‫בכדי שיסבול על הטחורים יעשה כמו אספלניח ל פ ע מ י ם בכל יום ג׳ ימים רצופים י ד פ א ס‬ ‫וייבשס ״‬ ‫אם יבושל במים היטב וירחץ בעל הקרירוח מ ל מ ט ה לרגליו ירפא הקרירוח‬ ‫בסגולה ״‬ ‫היין מבושל עמו היטב ויעיף היין ויוציא ממנו מיס שדופים וירחץ הנגעים‬ ‫מי שרגיל לשחוח ב ע ה שיכבו מן המיס שבושל ב ה ס יוסיף בזכירה‬ ‫והשחין יחרפא ״‬ ‫וירפא כ מ ה חולאים ״‬ ‫א ם ידחצו הילדים במי הרומירו יגדלו בלי חולי‪ .‬ויעיב מ ר א י ה ס‬ ‫ויהיו נקיים ובריאים בלי שום נזק בבשרם ״‬ ‫בזמן הדבר ב ״ מ יהיו רגילים מאד לעשן‬ ‫ה ב י ח והרחובוח יהשוקים בעשן הרומירו כי הוא דוחה כל ר ע ‪ .‬ו מ ע ה ר אה האויר ה ר ע‬ ‫מטימאהו ויבריח הדבר ב ״ מ ״‬ ‫מכל הדבש ״‬ ‫דבש פדח הרומירו מעילה לכל הרפואיח למעלה•‬ ‫דבש הדומירו בלי עשן מועיל לעינים שיש בהם ענן וחישכיס ימיסיף‬ ‫בריאוח ומיפה הנשים במראיהם ״‬ ‫אם יוטף מיץ הרומירו באזניס ירחיק כאבים ה ב א‬ ‫מהקרירות וירפא נ ג ע ם וממית את התולעים המתהויס באזנים ״‬ ‫בנחירים ירפא וימנע הכאב ומסיר האל״זכר ויתזק המות ״‬ ‫מיץ הדומידו מוטף‬ ‫העלין לעוסים ממנו בבקר‬ ‫ב ב ק ר יסיר ריח ר ע מן ה פ ה ״‬ ‫מגולה‬ ‫ע ו ב ה להוציא מיס מן הרומירו ע״י השמש ומועיל לעינים שיש בהם ליבן‬ ‫ואדיגות וחשוכים ״‬ ‫קח אגודה אחת ממנו לח ושים איחה בכלי זכוכיח‬ ‫הראשים ל מ ט ה ע ד שיגיעו הראשים לקרקע הקשישה וכסת פי האשישה בבגד פשתן כפול‬ ‫ולמעלה מן הבגד מ ע ט שאור ויכסה אוהם היטב בשאור ושים האשישה בשמש ג׳ ימים או ד ׳‬ ‫י מ י ם ‪ .‬ויצא מן הרומירו מ י ס ‪ .‬והצנן אוחס וחשים אוחם באשישה אחרה ק ט נ ה ושים א ו ח ם‬ ‫בשמש יומם ולילה ג׳ ימים רצופים ע ד שישובו המים ירוקים ועבים ישים ב ה ם מ ע ט סוקאר‬ ‫קנריל ומאלו המים חשיס לעינים ג׳ טיפוח בכל עין ע ר ב ובקר וצהרים ויחרפא ב ע ״ ה ״‬ ‫מי‬ ‫שרוחץ פניו ופיו במי הרומירו מבושלים ירפה‬ ‫נגעי ה פ ה והשינים ו ה ט י ח ט ת‬ ‫והאבעבועוח‬ ‫יעדן‬ ‫מפןדם צב‬ ‫סגולית‬ ‫לאשה שאין לה חלב הרגיל לאכול מהמלין ו ה פ ר ח של הרומירז‬ ‫׳והאבעבועות שבפה ״‬ ‫׳ויקבל הגאה החלב שלה שיהיה בי פועל גדיל להיניק שיאכל וישבע מ מ נ ה ה ר ב ה ״‬ ‫מיץ‬ ‫הדומידו מ ע ר ב ע ס שוקאר ויאכל ממנו בבקר ובערב ב ע ח השיגה ירפא מן השעול הישן‬ ‫׳׳זימים הדם ה נ ק פ א בחזה ובאסעימכא ויסיר הצמא ויועיל לאסעניסוח המאכל ויסיר נ פ ח‬ ‫הבען ״‬ ‫הרומירו מודק ע ם מעני עפציס מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מחולי‬ ‫ומחום קל וידברו דברי הבאי א ס יאכלוהו ירפא אוהם‬ ‫טוב ״‬ ‫ב פ ע ם שלישיה וישים ב ה ם שכל‬ ‫כה ה פ ר ח והעלי‪ ,‬לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו כאב הטחול והכבד‬ ‫ה פ ר ח מבושל ביין לבן יטיב ה א ס ט ו מ כ א ל מ א כ ל ‪.‬‬ ‫•וירפאו נגעיהם וכל חחלואיהס ״‬ ‫היין ה ע ב מבושל ע ם הרומירו ופרחיו‬ ‫ואם יתמיד לשתותו בבקר ירפא השלשול ״‬ ‫זשרשיו אם ישהה אוהו מועיל מן עיווה המעי הנקי קולי״קא פא״שייא‪ .‬ומועיל לכאב ה מ ק ו ר‬ ‫׳באיברים ה ה ח ה ו נ י ם ומשלשול הבטן הנושק ״‬ ‫הרומירו שהוי ע ם יין לבן מועיל מן‬ ‫הנזילוח ומסיר העיווח מן הראש ומן העורקים ו מ פ ת ת האבן שיהיה במקורו ומהיר השחן למי‬ ‫העלין והברשים מבושלים ע ם‬ ‫שיש לו ה ע פ ה השחן מ ס י ב ה חילי או קרירוה ויחרפא ״‬ ‫׳חומץ מיעילים לכאב הרגלים והארכובוה מכל חילי ומכל‬ ‫הדרכים הארוכים ״‬ ‫מי‬ ‫שאבדה מ מ ט האוח המאכל ואינו יכול לאכול ירגיל עצמו לאכיל בכל בקר פ ח טבול ביין‬ ‫מבושל בו הרומירו‪ .‬וגם מי שאינו יכול לישן יעשה כן ויישן ״‬ ‫ההרייאקא לכל מיני ס ם ה מ י ה ״‬ ‫שוס דבר ר ע ״‬ ‫הרומירו יש לו סגולות‬ ‫מלקום שיגדל בו הרומירו לא ימצא בו שרצים ולא‬ ‫מי שרגיל לרחיץ פניו במי הרימירו אל ירגיל לרחוץ בו ימים רבים אלא‬ ‫־ פ ע ם ב פ ע ם שאס ירבה י ק מ ט פניו ״‬ ‫הרומירו מבושל בחומץ א ם ירחץ ראשו בו יסיר‬ ‫הקליפיה שבראש ויחזק המוח ויגדלהו ויטיבהו ״‬ ‫י ויעמוד טוב זמן הרבה ״‬ ‫ה פ ר ח א ם יושם ביין יטיב ריחו ו ט ע מ ו‬ ‫א ם הכחוש הרומירו פ ד ח ועלין הדק היטב וחערבנו בשמן‬ ‫מ י ע ט ויעשה ממנו כעין החבושה על צדו השמאלי וישן עליו‪ .‬יסיר מלבו חולי הנקרא‬ ‫אלג׳ומא ׳׳‬ ‫העלין כחושים הדק היעב ויחן מ ע פ ד ם על מ כ ה חרב יסחוס פי החבורה ״‬ ‫מי שיורד דם מבני מ ע י ו ‪ .‬יקה מעני ח מ א ה ויחיכנה ויקח מ א ב ק הרומירו ויבלעגו וישהה‬ ‫אחריו ה ח מ א ה ויחרפא ״‬ ‫הילדים שכשל כ ח ס ונעשו רפויים מ ח מ ה הבכי יבשל עלי‬ ‫הרומירו ויעשה מ ה ם תחבושת לילד ט ׳ ימים רצופים ״‬ ‫יקבל עשנו בפיי ובנחיריו ויחרפא ״‬ ‫מי שיש לו נזילוה וסהימח ה א ף‬ ‫א ס ישרוף עציו וישחקם ויקה א ב ק ם על בגד‬ ‫פשהן ויחיך* בהם אח שיניו יסור מ ה ם כל כאב וכל עיפיש ״‬ ‫אם יבשל שרשיו ע ס חומץ‬ ‫וירחץ בו שוקיו י ר ב ה כחו ויתחזק ולא יבא לידי חילי ״‬ ‫והמוזק מ ח מ ה הרוח ירחץ‬ ‫במימיו ויהרפא ״‬ ‫א ס יחלנו בביהו יניסו מן הביח הנחשים והשרצים ״‬ ‫ישימנו בתיבה שיש בה בגדים לא יכנס ב ה ם עש ״‬ ‫ח כ מ י הרפואה ״‬ ‫אם‬ ‫ע ״ כ מצאתי בס׳ כי׳י ישן נישן משם‬ ‫סגולה‬ ‫סגולות‬ ‫מהדם‬ ‫עדן‬ ‫םגולד‪ ,‬לבית שיש בוינתשים עיי״ל אות ״אלף ע ד ך א ס ת ר ״‬ ‫להנצל מן הגזלנים ולהכרית הקליפות ממנו ״ שס ע ר ך אפיקומן ״‬ ‫להבריח הנחשים ו ה א ר ס י י ם ‪ .‬שם ערך ארז ״‬ ‫למסשה לילד‪ .‬שם ע ר ך א ב ן ״‬ ‫להנצל מכישוף‪ .‬שם ע ר ך אזוב ״‬ ‫לעצירת גשמים‪ .‬עיי״ל אות גי״מל ע ר ך גשמים ״‬ ‫לעץ הרע׳ עיי״ל אות ה״א ע ר ך הא ״‬ ‫לפורש ב י ם ‪ .‬עיי״ל אית יו״ד ע ר ך ים ״‬ ‫לבטל הכישיף‪ .‬עיי״ל אית כ״ף ערך כישיף ״‬ ‫לתינוס המתחיל ללמוד כדי שיללית בלימודו‪ .‬עיי״ל אות למ״ד ערך לימוד ״‬ ‫*‬ ‫ערך סוד‬ ‫א במדרש‬ ‫ר ב ה פ ׳ נ ש י א ‪ .‬אלים ששים סיד גימע׳ ששים ע ״ כ ‪ .‬ועיי׳ מ ה שפירש‬ ‫מתנות כהונה והוא רתוק‪ .‬ושמעתי דיש א״ב שכל ג׳ אותיות נתשבות‬ ‫כמו איה אמצעי כגון אב״ג כל אות משלשתן היא נמנית כמו אות אמצעי שהיא גי׳ שנים‪.‬‬ ‫א ״ כ ג ם אותיות מ נ ״ ס כל אתת מהשלשה אותיות היא נמנית כמו האמצעית‬ ‫וכןעי׳׳זד‪.‬‬ ‫תלזשים‪ ,‬דה״ו כל אחת משלשתן נמנית תמשה כמי האמצעית ולפי זה ס ו ״ ד גי׳ ס ׳ ודוק ״‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫‪1‬בזה‬ ‫שוב ראיתי שכן פי׳ הרב א ס י פ ת אמרים ״‬ ‫אני ה ע ב ד מבין מ״ש הרב הגדול מ י ״ ה ר ר וידאל הצרפתי ז״ל ב ס ׳ צוף דבש בפי׳‬ ‫לתהליס הנק׳ אוצר נחמד‪ .‬וז״ל‪ .‬אדני בסי סיני בקדש‪ .‬עשה היקש כל אל״ף בי״ת‬ ‫וכל גי״מל בי״ת א״ב גי״מל אל״ף היליד ג״כ ]נ״ל שצ״ל ג׳ ב׳[ סיני ב א ד נ י ‪ .‬עכ״ל ״‬ ‫והוא תמיה ״‬ ‫‪*1‬גראה‬ ‫והרבה ק ‪ -‬ב ו ויאתיון לפרשי וילאו למצוא ה פ ת ח ״‬ ‫לפרשו על פי הא״ב רכל ג׳ אותיות נתשבות כמו אות האמצעי כזה‬ ‫א ב ג דהו‬ ‫זתע יכל מ נ ס עפצ קרש ת ‪ .‬וכשתקת אותיות אדני בם‪ .‬על פי חשבון זה יעלה‬ ‫‪,‬‬ ‫' ג י ס י נ י ‪ .‬כיצד א׳ גי׳ ב ׳ ‪ .‬ד׳ גי׳ ה ׳ ‪ .‬ג׳ גי׳ נ ׳ ‪ .‬י׳ גי׳ כ ׳ ‪ .‬ב׳ גי׳ ב ׳ ‪ .‬מ׳ גי׳ נ ׳ ‪ .‬ס ך‬ ‫הכל ע ם הכילל גי׳ ק״ל כחשבון ס י נ י ‪ .‬וזה פירושו כי איתיות אדני ב ם ‪ .‬הוא סיני בקדש״‬ ‫הא‬ ‫עדן‬ ‫מקדם צג‬ ‫שוד‬ ‫ה א כיצד‪ .‬עשה היקש כל אלף בית וכל גימל בית‪ .‬פי׳ שכל אחת משלשה אותיות אלו א ב ״ ג‬ ‫כחשבת כחשבון ב ׳ ‪ .‬וממילא יצא לנו כי א ב ״ ג אלף הוליד שלשה ב ׳ ‪ .‬פי׳ שאלף הוליד ג׳‬ ‫פ ע מ י ם ב׳ כי כל השלשה אותיות נחשבים כאלו ה ס ג׳ ביחין‪ .‬וכשחבין צירוף אלפא ביתא‬ ‫זו תמצא סיני באדני ודוק ״‬ ‫ערך סוטה‬ ‫א האשה‬ ‫המזנה ת ת ת בעלה פוגמת ביסוד ומלכות ותמצא כי ס ו ע ה במילוי כזיז‬ ‫ס מ ך ויו עית ה י ‪ .‬העיקר עולה יסוד והמילוי עולה מלכות‪ .‬ולכן מ ב י א ה‬ ‫מ נ ת ת שעורים‪ .‬שערה גי׳ יצר ה ר ע והוא גי׳ ת ק ״ ע ו ע ס הכולל והוא בגימע׳ יסוד מלכות‬ ‫ת‬ ‫דבש לפי משס הר״מז ז״ל‬ ‫ערך סוכה‬ ‫א סוכה‬ ‫בחיבה עצמה רמוז אופני המחיצוח‪ .‬כי יש מי שעושה ד׳ מחיצות למצוט‬ ‫מן ה מ ו ב ח ר ‪ .‬ודומה לאות‬ ‫מ ח י ט ה ורמוז באוח‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫ד נ ן ו ז‬ ‫ס מ ס ו כ ה שיש לה ד׳ מחיצות‪ .‬ויש מי שעושה ג‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 3‬מסוכה שיש לה ג׳ מחיצות‪ .‬ויש מי שעושה שחי מחיצוח ופס א ח ד‬ ‫ה מסוכה ״‬ ‫דבש לפי משם סכ״י קדמון ״‬ ‫ערך םטרא אחרא‬ ‫א‬ ‫דע‬ ‫כי הקליפה נ ק ר א ה בשם ס ר י ס ‪ .‬כי נ ס ת ר ס שנכרת יסוד שלו מג״הי שלו ולכן‬ ‫לא יוכל לעשות פ ר י ‪ .‬והוא סוד אותיות ק״ר משקר כי מ ה שהיה ש׳ הוא נה״י‬ ‫נעשה ק ״ ר דהיינו יסיר לחוד ונ״הי לחוד ובזה נצטנן ונתקרר ״‬ ‫ה מ י י י ס‬ ‫ה‬ ‫ל י‬ ‫״ ‪ 5‬ן ז‬ ‫ז‬ ‫ל״‬ ‫ה ה‬ ‫״‬ ‫ובזה‬ ‫ה א ב ר פי׳ שיסתרס ולא יוכל לעשוח‬ ‫דבש לפי משס ס ׳ ערכי‬ ‫פי׳ מ ה ״ ר ר יעקב מוילנא ז״ל פ ס ו ק פרימו מארץ‬ ‫פ ר י ‪ .‬ואס אנו רואים כי רבו כמו רבו ה מ ז י ק י ם‬ ‫לזה א מ ר וזרעם מבני אדם פי׳ מעיפוח קרי של בני אדם נבראים המזיקים‪ .‬ע כ ״ ד ״‬ ‫ולע״ד‬ ‫נ ר א ה שזהו ה ט ע ם שאמרה ח ו ״ ה ק לא יבוא פצוע דכה וכרוח שפכה בקהל ה ׳ ‪.‬‬ ‫כי כיון שאינו עושה פרי אחיזהו היא בקליפה מצא מין א ח מינו לכן לא י ב ו א‬ ‫בקהל ה׳ ודוק ״‬ ‫א כןיני‬ ‫ערך סיני‬ ‫ע ד י ף ‪ .‬הכי איחמר בסיף הוריוח‪ .‬דפליגי ה ה ם אי סיני עדיף או עוקר ה ר י ם‬ ‫עדיף‪ .‬שלחו מ ח ם סיני עדיף‪ .‬והס שני מעלוח במהוח ה ח כ מ ה ‪ .‬יש מי שלימודו‬ ‫שלם‬ ‫עדן‬ ‫מקדש‬ ‫סעי‬ ‫שלם ובקי מחד בבדייתות ודינים‪ .‬ויש מי שהות הריף ומהיר לפלפל ולהקשות ולתרץ‪ .‬ויש‬ ‫עוד מעלה א ת י ת לעשות משלים ועניינים ללמד ד ע ת את ה ע ם ובזה פי׳ הרב מה״רי תאזין‬ ‫ז״ל פסוק ויותר שהיה קהלת חכם וכי׳‪ .‬פי׳ אף שהיה קהלת שקיהל כל החכמות וכל‬ ‫העניינים‪ .‬זה סיני‪ .‬ועוד היה תכם‪ .‬הדי זה ע ו ק ד הדים‪ .‬ע ו ד למד ד ע ת את ה ע ם וכו׳ תיקן‬ ‫ד ב ש‬ ‫משלים הרבה וריק ״‬ ‫ל‬ ‫פ י‬ ‫ולדעתי‬ ‫״‬ ‫יש לרמוז שלשתן בר״ת ח כ ״ ם ״חריף‬ ‫״כלול ״ממשל משלים ודוק ״‬ ‫ערך סכנה‬ ‫א כשהאדם‬ ‫ב ס כ נ ה ת״ו‪ .‬עוב להזכיר זכיותיו‪ .‬כן כתבו משם רבינו הא״רי ז״ל ״‬ ‫ובזה יבוא על נכון מ״ש דוד תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי‬ ‫מלוחיך לא שכחתי ודוק ״‬ ‫ערך‬ ‫כלם גי׳ עניה ע ם הכולל‪ .‬כי מרח העניה היא סלם לכל המדיח הטובות כמ״ש‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫ז״ל‪ .‬וכן אמר רי״בל ענוה גדולה מכלם ״‬ ‫א‬ ‫ערך םמ״אל ולילית‬ ‫א כמדרש‬ ‫והסירותי א ה כפי מלמד שכיהנה רשוח למחבלים לחבל ״ ע ״ כ ‪ .‬והוא‬ ‫תמוה ופירש הרב הקדוש מ ה ״ ר ר שמשון מאיסטרפולי ז ל ״ ה ה ‪ .‬שיש שס‬ ‫קדוש‬ ‫והיא כ‪£‬״י‬ ‫המפריד בין פלוני ופלונית ורמוז בפסוק ״לפיו ״סביב ״מעשה ״אורג‬ ‫ר ״ ת ס מ ״ א ל ‪ .‬כ פ ״ י ש ס קדוש‪ .‬״תחרא ״יהיה ״לו ״לא ״ י ק ר ע ר׳׳ת לי״לית‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫והסירותי את כפי המפריד ואז ניתנה רשות ע ״ כ ״‬ ‫ולענ״ד‬ ‫זהו רמז הפסוק ״יתפרדו ״כל ״פועלי און‪ .‬ר ״ ת כפי הוא המפריד בין פועלי‬ ‫אין שהם פליני ופלוכית ״‬ ‫ב א ב ן ‪ .‬כי ידוע כי סמ״אל בהוא יצ״הר נקרא‬ ‫וזהו‬ ‫ג״כ רמז על ״כפיס ״ישאונך ״פן ה ג ו ף‬ ‫אבן דכתיב והסירותי א ת לב ה א ב ן ‪.‬‬ ‫שם רמז כי השם הקדוש כפ״י הוא המפריד בין פ ׳ ופלונית לבלתי ת ת רשות למתבל וזהו פ ן‬ ‫ח ג ו‬ ‫‪ *1‬כאק‬ ‫מ ר מ ה ‪ .‬כי‬ ‫ו ד ו‬ ‫ק ״‬ ‫ידיע מ״ש‬ ‫ובדרך‬ ‫זו יומתק לחכי פסוק פיך שלחת ב ר ע ה ולשונך תצמיד‬ ‫המקובלים כי ע״י הזנוח גורס חיבור וזיווג פ ׳ ונוקביה‬ ‫כי כמו שהוא השהיה דרכו לבורוח נשברים שלא במקום הקדש‪ .‬כי ה פ ׳ מזדווג ע ס הפלונית‬ ‫שהיא בורות נשברים דלבחר דעבדא ניאופין יהבא שיורק לבעלה כמ׳יש ב ז ו ״ ה ק ‪ .‬ולכן כ ח ב‬ ‫מרן הא״רי זל״הה שצריך לומר בוידוי טפלנו שקר ו מ ר מ ה ‪ .‬כי על ידי חטאו מחבר שקר‬ ‫שהוא‬ ‫‪ksc‬‬ ‫עח‬ ‫•לילית‬ ‫מקדם צד‬ ‫שהוא ס מ ״ א ל ע ס מ ר מ ה שהיא לי״לית‪ .‬וידוע כהזנות נקרא ד ע ה כמו כ ח מ ר יוסף ואיך‬ ‫אעשה ה ד ע ה הגדולה ה ז א ת ‪ .‬וזהו דמז ה פ ס ו ק ‪ .‬פי״ך שהוא השס הקדוש כפ״י ה מ פ ר י ד בין‬ ‫פלוני ופלונית שלתת ממקומו בשביל ה ד ע ה שעשית שהוא הזנות כדכהיב לעיל מניה ו ע ס‬ ‫מ נ א פ י ם ת ל ק ך ‪ .‬וע״י כך גרמת חיבור פ ׳ ופלונית‪ .‬וזהו שסייס ולשונך תלמיד מ ד מ ה ‪ .‬כי‬ ‫ידוע מ״ש המקובלים שאין אדם פיגס בדית ה מ ע י ר אלא א״כ פ ג ם בדית הלשון‪ .‬ובזה פירש‬ ‫ה ר ב חיד״א זל״הה אמרתי אשמרה דרכי‪ .‬שהוא שמירת ברית ה מ ע י ר שנא׳ כי השתית כל‬ ‫בשר את דרכו‪ .‬התיקון היא שאהיה נשמר מחכיוא בלשוני‪ .‬וזהו שאמר מי ג ד ם שעם מנאפים‬ ‫ח ל ק ך ‪ .‬כי כבר ולשונך שפגמת הוא הגורס לך ניאוף שעל ידו תצמיד ו ה ח ב ר מ ר מ ה שהיא‬ ‫להעעות בני אדם להוליכם דדך עקלתון ומראים להם דדך ישר ו י פ ה ‪ .‬וכפר‬ ‫או אישפיזא והוא שקד וכזב‪ .‬ומוליכים אותם ליער או לאגמי מים ואח״כ שוחקים וקולם‬ ‫נשמע למרחוק ״‬ ‫ע מ ק המלך ד׳ ק״ל ״‬ ‫א סממני‬ ‫ה ק ע ר ת ‪ .‬ה ס י״א ניצוצי ז׳ מלכים ד מ י ת ו ‪ .‬וד׳ אהודים דא״וא שנפלו‬ ‫בקליפת נ י ג ה ‪ .‬ולכן כשמקעירים א ו ת ם שורפים הסיגים והרות תשיב אצ‬ ‫האלהיס ומתים הקליפות לכן היא עוצרת ה מ ג פ ה ״ דבש לפי משם מאורי אור ל ה ר ״ מ מ ז״ל ״‬ ‫א סנחרב‬ ‫א מ ר שישרוף הכרובים והארון שהם בועתיס ב ו ‪ .‬לכן שמעו שירה מכי‬ ‫התיות ונשרפו מקול כרובים ״ סודי רזי ״‬ ‫‪£‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בזוהר פ׳ בשלת ד׳ ס ״ ב ל א ליבעי ליה לאיניש לבשלא מן יומא ליומא‬ ‫אתרא אלא דבר יום ביומו ו כ ו ׳ ‪ .‬ימאן רבעי ושאיל מזוני בכל יומא ויומא‬ ‫ההוא איקרי ברא מהימנא ברא ד ק ״ ב ה ‪ .‬ר ׳ ייםא ס ב א לא אתקין ס ע ו ד ת א ע ד דבעי ב ע ו ת י ה‬ ‫קמי ק ב ״ ה ‪ .‬הוה מ ח כ ה שעתא תדא א מ ר הא עידן דתתייהיב ‪.‬מבי מלכא מכאן ולהלאה‬ ‫אתקינו ס ע י ד ת א ״‬ ‫ע״כ ״‬ ‫ב סעודות‬ ‫עדן‬ ‫כ סעודות‬ ‫סעודה‬ ‫מקדם‬ ‫שבח ח ס יקיימה כ ת ק נ ם מצילות מניהנס ומחבלי בל משיח למלחמת‬ ‫גיג ומגיב ח ם יהיה ט נ ת ו לקיים מציה עונג שבה דוקא כמש״זל ״‬ ‫מד׳ קדמוח ״‬ ‫ערך ספר תורה‬ ‫א כשכתב‬ ‫משה רבינו ע ״ ה ספרי ח י ד ה ביום סילוקו ידד גבדיאל ולקח ס ״ ת‬ ‫והוליכו לרקיע לפרסם ולהודיע גדולתו של מ ב ה ד ב ״ ע ה והצדיקים‬ ‫אשר במרום קורין ב ס ״ ת זה בשבח ויו״ע ובשני וחמישי ״ כן כה‪5‬ו בעלי התום׳ פ׳ וילך ״‬ ‫ב הרמ״בם‬ ‫ז״ל כירח ה ר ב ה להגיה ס ״ ת בפתיחות וסתומות והגיהו מ ס ״ ת שבמצרים‬ ‫שהגיהו בן חשד‪ .‬כ״כ בחיבורו הל כוח ס ״ ה פ״ח‪ .‬ואח״כ ידע ה ר מ ״ ב ם‬ ‫שבמלכוח בורגונא נמצא ס ״ ח מכ״י הקדש עזרה ה כ ה ן ‪ .‬והלך לשם ומצא כל הפרשיות‬ ‫פתוחית וסתומות מכוונות ע ם ספרו אשר כהב במצרים וטרח והעהיק מ ס פ ר עזרא כל‬ ‫תיבות חסידות ויתירות ותיבית גדולות וקטנית ומשונות ומהיפכות כדי לעשוח ס ״ ח ה ׳ בלי‬ ‫ח ס ר ו י ה ד ‪ .‬ואח״כ כחב ס ״ ה כ ד ה ‪ .‬וממנו הכל מ ע ה י ק י ס ‪ .‬ושמח מ א ד וקבל לעשות יום‬ ‫משחה ושמחה בכל שנה ביום אשר מצא ס פ ר עזרא ״ כן הוה בחומש שנדפס באמשטרדם‬ ‫ע ם דבק טוב וספר החינוך פ׳ ויחי באורך ״‬ ‫‪ 3‬הנותן‬ ‫ס ״ ה חדש לביח ה כ נ ס ה בעצרת כאלי הקריב מ נ ח ה חדשה לה׳ בזמנה ״‬ ‫מדבר קדמיח משם הרב עולליה א פ ר י ם סי׳ ק ״ מ ״‬ ‫ד‬ ‫אין להגלות־ס״ת אפי׳ מבית הכנסת לביח ה כ נ ס ה אחר ״ זיהר פ ׳ דחי ד׳ רכ״ה ע ״ א ״‬ ‫ערך סתם יינם‬ ‫א ה*מות ה‬ ‫ס ת ם יינם איני זוכה ל ג ״ ע ‪ .‬כמ״ש בזו״הק פ׳ שמיני ד׳ מ ׳ ‪ .‬מאן דשתי‬ ‫ליה א ס ה א ב ולאו הוא מסיטרא דישראל וליה ליה חילקא ב ע ל מ א דאתי‬ ‫ומלבד זה נלכד בכמה חרמוח שהחרימו גאוני ב ח ר א י ‪ .‬כמ״ש בס׳ יין המשומר‪ .‬ובס׳ קב‬ ‫הישר פ ׳ ע*ו כחב משם הגאונים שמחגלגל בחמור ״ דבש לפי ״‬ ‫ב השותה‬ ‫ס ח ם יינם מ ע ב י ר צלם אלהים ח״ו ואינו יוצא מהעולם ע ד שיעשה‬ ‫עבירה‬ ‫ע ס גויה‪ .‬ו מ ג ע אסור כמו החילת פיתוי נחש לחוה ב מ ג ע ״‬ ‫דבש לפי משם הרב י ע ד י ה דבש ״‬ ‫אית ע ץ‬ ‫עדן‬ ‫מהדם צה‬ ‫עגל‬ ‫אות עין‬ ‫ערך עגל‬ ‫א‬ ‫בין נזמי הזהב מצא אהרן ציץ של זהב ח ק ק ‪ .‬עליו שם וצורת עגל ואותו לבד השליך‬ ‫באש שגא׳ ואשליכהו באש ולא ואשליכם ״‬ ‫ם‬ ‫פרקי ר״א פ ׳ מ ״ ה ״‬ ‫אלו לא נעל אהרן את הזהב מיד יינים ויומברום אלא היה מצוה אוחס שיניחו על‬ ‫האיץ והיה נועל מן הארץ לא היו מצליחים בכשפיהם‪ .‬אבל הכתוב מ ת ר ע ם‬ ‫עליו ואמר ויקח מידם ולכן הצליחי במעשיהם ״‬ ‫א במדרש‬ ‫ילקוע חדש משם הזוהר ״‬ ‫ערך עגלות‬ ‫א ב כ י ר ‪ .‬כשדאה יעקב את העגלות אשר שלח יוסף א מ ר ה א ודאי‬ ‫יודע אני שלא ח ט א באשת פועיפר ״‬ ‫ולענ״ד‬ ‫מדרש תלפיות ״ והוא ת מ ו ה ״‬ ‫ני־אה לפרשו יעל דדך מ ה שפי׳ הגאון מוה״רר העשל ז״ל מ ה שאמרו במדרש‬ ‫וידא את העגלות אלו עילות צב שהביאו הנשיאים לחנוכה ה מ ז ב ח ‪ .‬ע ״ כ ‪.‬‬ ‫ופי׳ הגאון הנז׳ ז״ל דאמדינן בשבת ד׳ מ ״ ע דע״ל מלאכות כנגד מלאכה ומלאכתו שבחורה‬ ‫ו מ ס פ ק א ליה א ם ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מן המכין‪ .‬והמלאכה היתה דיס פירושו‬ ‫דקשתלים ע ב י ד ת א ‪ .‬או והמלאכה היתה דיס מן המנין וא״כ ויבוא הביתה לעשות מלאכתו‬ ‫לאי מלאכתי ממש אלא לעשות צרכיו נ כ נ ס ‪ .‬אבל כשראה עגלות הנשיאים שלא הביאו נדבות‬ ‫למשכן שכבר הביאו ישראל די והותיר‪ .‬א ״ כ והמלאכה היחה ד י ס ‪ .‬מוכרח שפירושו שלימת‬ ‫עבידתא ואינו מ ה מ נ י ן ‪ .‬וא״כ ויביא הביתה לעשות מלאכתו היא מהמנין ופירושו מלאכתו‬ ‫מ מ ש ‪ .‬וא״כ רב עיר יוסף חי עומד בצדקו‪ .‬ודוק‪ .‬ודפ״חח ״‬ ‫ובזר‪,‬‬ ‫יביא על נכון גם מדרש אבכיר הנז׳ כי כשראה יעקב א ח העגלוח‪ .‬נזכר מ ה ע ג ל ו ת‬ ‫שהביאו הנשיאים שמהם מוכח כי ויבא ה ב י ח ה לעשוח מלאכהו מלאכחו ממש‪.‬‬ ‫א מ ד הא ודאי יודע אני שיוסף לא ח ע א באשה פיעיפר ודוק ״‬ ‫ערך עדשים‬ ‫א עדשים‬ ‫שאוכלים ב ע ״ ב ‪ .‬יען כי העדשים מרבים מרה השחורה ו מ ו ס י פ י ם י ג ו ן ‪.‬‬ ‫לכך אני איכלים איחס להוסיף יגין על חרבן ביה המקדש ״ מפרשים ״‬ ‫ב כת‪3‬‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫עדשים‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ס ה נ ה ג ה ה ה ד ס ‪ .‬ירגיל לאכול עדשים החד לכלבים יוה כ מ ו נ ע ה ה כ ר ה‬ ‫מחוך ביתו‪ .‬דגים טובים לחולי מעיס‪ .‬טחיל יפה לשינים וקשה לבני מ ע י ס ״‬ ‫‪3‬‬ ‫ערך עולם הבא‬ ‫י‬ ‫א לעת ד‬ ‫יהיה מנותח הגלגלים שלא יתגלגלו במרוצה גדולה הלח בנחה עד שיהארכו‬ ‫הימים ויהגדלו הזמנים עד שיהיה יום של איהי זמן כשבוע החד שלנו‪.‬‬ ‫וזה יהיה מ א ה שנים‪ .‬ואח״כ יהיה כל יום כשני שביעים מ א ה שנים א ח ר י ה ‪ .‬יאח״כ יהיו‬ ‫מ א ה שנים כל יום כחדש שלט‪ .‬וכן יוהד יהיו כופלים יהילכים ״ שכחה לקט בשם ס׳ החמונה ״‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬לעת ד‬ ‫י ת מ ע ט ו הדורות ממיעוט למיעיט עד שיהיו שבעים נפש זכוה י ט י ב ו ת ‪.‬‬ ‫ומשם עד לי״ב אנשים‪ .‬ומשם לשלשה ע מ י ד י ם ‪ .‬ומשם לנח וחניך‪ .‬ומשם‬ ‫ע ד אדם הראשון אימר מזמיר שיר ליום השבה מניחה לחיי ה ע ו ל מ י ם ‪ .‬ואז הילך הרדם אל‬ ‫ביח עילמי אשי־ לוקח משם כשבא הכל כן ילך ״‬ ‫שם ״‬ ‫ערך עומר‬ ‫א‬ ‫מי שאיני סיפר ה ע ו מ ר איני בכלל טהורים ואין לו חלק בהורה הקדושה תולעת‬ ‫יעחב‪ .‬ואמרו רז״ל בכמה מחימיה כי מציה עומר מ כ נ י ע ע מ ל ה ״ מדבר קדמוח ׳׳‬ ‫ערך עון‬ ‫א‬ ‫די‬ ‫עיטתינו רבו למעלה ר א ש ‪ .‬כי כשמתפלל ה א ד ס א ס יש בו ע ו ן ‪ .‬השטן מביא‬ ‫דמותו שהיה לו בשעת החטא ומשים העין על ראשו‪ .‬ת ט א ת נעורים על דמות‬ ‫נ ע ו ר י ם ‪ .‬ותטאת זקנים על דמות ז ק נ י ם ‪ .‬וזהו שתה עינותינו לנגדך עלומינו למאיר פניך‬ ‫א י ט אומר עין עלומינו‪ .‬אלא עלומינו בעצמם ״‬ ‫שכחת לקט בשם סירי רזי ״‬ ‫‪0‬ערך עונג‬ ‫א‬ ‫רםי יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו העניגי העו״הז מונעים ממנו תענוג*‬ ‫ה ע ו ״ ה ב ״ אביה דר״ ן פ׳ כ״ח ״‬ ‫‪ 3‬אמר*‬ ‫חז״ל כל ה מ ע נ ג אה השבה ניתנים• לו נחלה בלי מצרים‪ .‬ופי׳ מ ה ״ ר מ‬ ‫אלשיך ז״ל לבל יאמר אדם אני יש לי עונג לשחוק ולדבר נבלה וכיוצא וזהו‬ ‫ע ו נ ג שבח אצלי‪ .‬הבל יפנה פ י ה ו ‪ .‬כי צריך שדבריו ומעשיו יהיו עונג לשבח ולא צ ע ר ‪ .‬ובחון‪.‬‬ ‫לשון הזהב שאמרו כל ה מ ע נ ג אה״יהשבה ולא אמרו ה מ ע נ ג עצמו בשבח ״‬ ‫עכ״ד ״‬ ‫ערך עונש‬ ‫עדן‬ ‫מקדם צו‬ ‫עונש‬ ‫ערך עונש‬ ‫א‬ ‫גם ענוש לצריק לח ט ו ב ‪ .‬כל המעניש חת הרביס מ ע כ ב ה מ ש י ח ‪ .‬ו א ״ ע פ שיש רשות‬ ‫לת״ת לנדות לכבודו אינו שבת לת״ת להיות נוהג בדבר זה כי חם להעלים עיניו‬ ‫מ ע י נ י ע ם הארץ‪ .‬וכן אמר שלמה בחכמתו גס אל כל הדברים אשר ידברו אל ת ת ן ל ב ך ‪,‬‬ ‫וכן היה דרך החסידים הראשונים היו שומעים ח ר פ ת ם ואינם משיבים‪ .‬ולא עוד אלא שמוחלין‬ ‫למחרף וחכמים גדולים משתבחים במעשיהם הנאים ואומרים שמעולם לא נידו ולא החרימו‬ ‫לכבודם וזי דרכם של ת׳יח הראויים לשתוק כשמתרפין או מבזין אותם ב ס ת ר ‪ .‬אבל ח ״ ח‬ ‫שביזוהו או חרפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו ואם מחל הוא נענש מפני שהוא‬ ‫כזיון ה ח י ד ה ‪ .‬אלא ניקם ונוטר כנחש ע ד שיתחרטו ויבקשו מחילה ממנו ״ ס ״ ח סי׳ ס״ז ״‬ ‫‪3‬‬ ‫אין לאדם לומר אני בן גדולים ותעניש את חבירי‪ .‬יש אפילו ע ם הארץ שנולד‬ ‫בככב מאדים שמעניש ונענשים על ידו‪ .‬ויש שהשעה משחקת לו והוא עושה‬ ‫רעות בטובים ירואה בשינאיו מה שחפץ‪ .‬לכן לא יתנשא אדם לומר אני אעניש ומי יודע‬ ‫שמא הוא יענש ״‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ס״ח סי׳ ת ג ז ״‬ ‫אין ב״ד של מעלה מענישים אח האדם פתיח מבן עשרים כן אמדו בב״ר ובפ׳ ר ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫עקיבא ובזוהר הקדוש בכמה ר י נ ת י ‪ .‬והקשה הגאון מה״רל מ פ ר א ג דבן י״ג שנה‬ ‫חייב בכל המצות ואיך יקריב ת ט א ת והלא תלמוד ערוך היא דאין תייב ת ע א ת אלא על דבר‬ ‫שחייב על זדוני כ ר ת ‪ .‬ובן י ״ ג שנה אינו חייב כרה ע ד בן ע ש ר י ם ‪ .‬דב״ר של• מ ע ל ה אינם‬ ‫מענישים עד בן עשרים ״‬ ‫והירץ ה ר ב חי״דא זל״הה ע ״ פ מ״ש הרב זרע ברך ח״ג פ ׳‬ ‫וירא‪ .‬משם ה ר מ ״ ע ז״ל‪ .‬שכשהשכינה למעלה אינו מעניש עד בן עשרים‪ .‬אבל כשהשכיגה‬ ‫ל מ ט ה הוי כב״ד של מ ט ה ונענש האדם מבן י״ג‪ .‬וא״כ בבית המקדש שהיתה השראת שכינה‬ ‫יש עינש גם לבן י ״ ג ויש כ ר ת ‪ .‬ולכן מקריבי ת ט א ת ‪ .‬זת״ד ״‬ ‫ן ל י‬ ‫אני הצעיר נראה דקישיא מעיקרא ליתא דמ״ש ב ג מ ׳ דאין חייב ת ט א ת אלא ע ל‬ ‫דבר שתייב על זדונו כ ר ת ‪ .‬לאו למימרא דדוקא א ם הוא עצמו תייב על זדונו כ ר ת ‪.‬‬ ‫דתידוק מינה רבן י״ג שאינו תייב כרת איך יקריב ת ט א ת אלא הכונה דאין תייב ת ט א ת בין‬ ‫ק ע ן בין גדול רק א ם הדבר ההוא תייב על זדונו כ ר ת ‪ .‬פי׳ שיש תיוב כרת בעבירה ה ה י א‬ ‫א ם יעשה אותו מי שתייב כרת בב״ד של מ ע ל ה ‪ .‬וכאן יש חייב כרת בדבר זה בגדול‪ .‬אבל‬ ‫בדבר שאף אם יעשה אותו מי שהוא גדול אין בו כ ר ת ‪ .‬אין בו תיוב ת ט א ת לא לקטן ולא‬ ‫לגדול ודוק ״‬ ‫מיתת ה נ ע ר י ם פחית מבן עשרים ולמעלה מי״ג ש נ ה ‪ .‬עיי׳ בזוהר תדש דפוס‬ ‫אמשטרדם ד׳ י ״ ט ע ״ א ״‬ ‫ערך‬ ‫עדן‬ ‫מפןדם־‬ ‫עדא ועז״אל‬ ‫ערך עורב‬ ‫א עורב‬ ‫הוא מוכן לשליחות לבשר בזמן הדבר ב ״ מ ‪ .‬וצפור דרור לעצירת ה מ נ פ ה ‪.‬‬ ‫ולכן כל ימי ה מ ג פ ה ‪ .‬אינו נראה ותינו נמצא בעיר ״ ילקיכי חדש ״‬ ‫וכן‬ ‫כל הבריות אפי׳ תולעים מוכנים לבכורות‪ .‬והנץ לבכורות ט ו ב ו ח ‪ .‬ולכן כתיב בחרבן מ ע י ף‬ ‫השמים ע ד ‪ 5‬ה מ ה נדדו הלכו ״‬ ‫ב ‪ 11‬עורבי*•‬ ‫ס ׳ הכונות ״‬ ‫שואלים מ ע ר מ ה ק ״ ב ה והק״בה עונה אותם בשכר בלמדו קבורה‬ ‫לקבור את הבל ״‬ ‫א עז״א‬ ‫ילקוט חדש ״‬ ‫ערך עדא ועז״אל‬ ‫ועז״אל כשנפלי מן משמים‪ .‬עז״ א נתאמץ לחטוא נגד ה ק ״ ב ה הושיבו ה ק ״ ב ה‬ ‫בהרי חשך‪ .‬והחשיך עיניו לגמרי‪ .‬אבל עז״אל שלא ח ט א כל כך הישיבו‬ ‫ה ק ״ ב ה ג״כ שם אצל עז״א אבל יש לו אור ואין לו חשך כל כ ך ‪ .‬ועל זה נאמר נופל זה‬ ‫ע ז ״ א שנפל עמוק בחשך‪ .‬וגלוי עינים זה עז״אל שנגלו ע י נ י ו ״‬ ‫ילקוט חדש בליקוטים ״‬ ‫ערך עז פנים‬ ‫א‬ ‫ען‬ ‫פ ט ם ‪ .‬ר ״ א אומר מ מ ז ר ‪ .‬ר׳ יהושע אימר בן ה נ ד ה ‪ .‬ר׳ עקיבה אומר ממיר‬ ‫ובן ה*דה‪ .‬פ ע ם אחת היו זקיניס יושבים בשער ועברו לפניהם שני חינוקוה‪.‬‬ ‫א ח ר כיסה את ראשו ואתר גילה את ראשו‪ .‬זה שגילה את ראשו‪ .‬ר׳ אליעזר אומר ממזר‬ ‫ר ׳ יהושע אומר בן ה נ ד ה ‪ .‬ר ״ ע אומר ממזר ובן ה נ ד ה ‪ .‬אמרו לו לד׳ ע ק י ב ה היאך מלאך‬ ‫לבך לעבור על דברי חביריך‪ .‬אמר לדם זה אני א ק י י מ ט ‪ .‬הלך אצל אמו של חינוק ו ר א ה‬ ‫שהיהה יושבה ומוכרח קטניוח בשוק‪ .‬אמר לה אס אח אימרח לי דבר שאני שואלך אני‬ ‫מישיאך לחיי ה ע ו ״ ה ב ‪ .‬א מ ר ה לו השבע לי‪ .‬היה רבי עקיבא נשבע בשפחיו ומבטל בלבו‪.‬‬ ‫א מ ד לה בנך זה מ ה ט י ב ו ‪ .‬א מ ר ה לו כסנכנסחי לחופה נרה הייתי ופירש ממני בעלי‪ .‬ובא‬ ‫עלי שישביני והיה לי בן ז ה ‪ .‬נמצא החיניק ממזר ובן ה ג ד ה ‪ .‬אמרו גדול היה רבי עקיבא‬ ‫כשהכחיש את רבוהיו‪ .‬באוהה שעה אמרו ברוך ה׳ אלהי ישראל אשר גילה סודו לר׳ ע ק י ב א ‪.‬‬ ‫בן יוסף ״‬ ‫א‬ ‫מ ס כ ה כלה פ ׳ ג׳ הלכה ב׳ ״‬ ‫מציגו‬ ‫ערך עיטוש‬ ‫שהק״בה עושה כל מ ה שגוזרים‬ ‫הצדיקים‪ .‬א ב ר ה ם גזר על ה ז ק נ ה ‪.‬‬ ‫יעקב‬ ‫עדן‬ ‫מקדם צז‬ ‫עין הרע‬ ‫י ע ק ב על החולשה‪ .‬לפי שעל י ע ק ב היה אדם מ ח ע ע ש ומת ולכן כשמתעכוש האדם אומרים‬ ‫לי חיים עיביס מכלל ד פ ע מ י ם לא היו ח י י ם ‪ .‬ובא יעקב ואמר מחיך שאדם מ ח פ ת א ו ס‬ ‫יש מחלוקת בין הבנים אבל יהא אדם תולה ויצרים לבניו על נכסיו‪ .‬יצחק גזר על היסידין‬ ‫‪£‬יהיסרו הבריות ויעשו תשובה ״ ילקוע תהלים ״‬ ‫ערך עין הרע‬ ‫א אמרו‬ ‫ז״ל בברכות ד׳ נ ״ ה ‪ .‬האי מאן דדתיל מ ע י נ א בישא לימא אנא מ ז ר ע א‬ ‫דייםף קאחינא דלא שלעא ביה עינא בישא‪ .‬והקשה הרב חי״דא זל״הה‬ ‫בס׳ דבש לכי‪ .‬איך יאמר כן כל איש ישראל שאינו מ ז ד ע א דיוסף והכתיב דובר שקדים לא‬ ‫•כין לנגד עיני‪ .‬וכתיב מ ד ב ר שקר ת ר ת ק ‪ .‬ואיך ילמדוהו חז״ל לשקר ותו איך יועיל השקר‬ ‫יעי״ ש מ ה שתירץ ״‬ ‫ולי‬ ‫נראה שכיון שכל מתשבתו של יעקב אבינו ע ״ ה היתה ב ר ח ל ‪ .‬וכמו שכתוב בני דחל‬ ‫אשת י ע ק ב ו כ ו ‪ /‬מ ה שלא אמר כן בשאר נשיו‪ .‬א׳יכ גם שאר בניו בני רתל מיקרו‬ ‫וא״כ כל בגי ישראל בגי יוסף מ י ק ר ו ‪ .‬וכמו שכתוב גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף ס ל ה‬ ‫ואל ת ת מ ה דלא מיקרו בני בנימין כי גם בני בנימין בני יוסף י ר ק ד ו ‪.‬‬ ‫כמ׳׳ש חו״ל שיוסף‬ ‫ה י ה ראוי להעמיד י״ב שבעים כי זיו איקונין שלו דומה לאביו‪ .‬אלא שעשרה כייפין דאיזדריקו‬ ‫מיניה כאשר ח ב ע ח ו אשח פ י ט י פ ר ‪ .‬נעדרו ממנו עשרה בניס והוליד רק שנים וזכה ב ה ם‬ ‫בנימין שהוליד עשרה ב נ י ס ‪ .‬ולכן בנימין קראם כלס על שם אחיו‪ .‬אח׳ וראש וכו׳‪ .‬נמצא‬ ‫שבני יוסף מ י ק ר ו ‪ .‬ודוק ״‬ ‫‪3‬‬ ‫מי שהיא נדיב ועין טיבה אין שולט בו עין ה ר ע ״‬ ‫הרב כלי יקר פ׳ חיי שרה ״‬ ‫וזהי שאמר הכחיב מ ה יפו פעמיך ב נ ע ל י ם ‪ .‬ואל תתיש שמא תשליט בך ע י ״ ה ר‬ ‫ג י כיין שאת בה נדיב יכול אני לשבח אח יופייך ולא הזיקך עין ה ר ע ״‬ ‫ודוק ״‬ ‫ערך עלינו לשבח‬ ‫א עלינו‬ ‫לשבת תיקן יהושע בן נון שבא מיוסף הצדיק ע׳׳ה שנק׳ שור‪ .‬וכן עלינו‬ ‫לשבח גימ׳ שור‪ .‬וחיקנו בזמן שיבש יריחו וסבב אותה ז׳ פ ע מ י ם ובכל פ ע ס‬ ‫הזכיר שם אחד משם מ ״ ב ‪ .‬והשם הראשון הוא אב״ג ית״ץ גימ׳ עלינו ל ש ב ח ‪ .‬שעשה לגו‬ ‫ה נ ס ע׳׳י שם מ ״ ב וזהו סיד לעושה נפלאוח גדולוח לב״דו גימ׳ מ ״ ב ‪ .‬שכל הנסים והנפלאות‬ ‫שעישה לני ה ק ״ ב ה היא ע״י שס מ ״ ב ״‬ ‫דבש לפי משם ליקוטי גורי הא״רי כ״י ״‬ ‫ב על‬ ‫עדן‬ ‫ב‬ ‫מקדם‬ ‫עם הארץ‬ ‫על נן נקיה לך יכי׳ ע נ ן ‪ :‬י ש ב ע יהידה ת י ק נ ה ‪ .‬ב‪5‬עה ש א מ י לו יהושע בני שים נא‬ ‫כבור לאלה׳ ישראל והן תירה תיקן ״על ״כן " נ ק ו ה ל ך ‪ .‬ד ״ ת עכ״ן ״ מקיר‬ ‫ערך עם הארץ‬ ‫א‬ ‫עמי האיץ הם כמדבר שאיני מנדל פירור‪ .‬ויש להם זכוה בשביל שעונים אמן וזהי‬ ‫ימדברך נאיה ״ אגדחא דבראשית בם׳ שתי ידוה להר״מדל ״ מ ד ב י קדמות ״‬ ‫ערך עמלק‬ ‫א עמלק‬ ‫מכשף היה יבחר לאנשי מלתמתי אנשים שלא ייפלו למות בשנה ה ה י א ‪.‬‬ ‫לכך א מ ־ משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם לכך נאמר רחליש‬ ‫״הישע את עמלק יאת ע מ י אבל לא ה ר י ם ״ ר ׳ בחיי פ ׳ בשלח ״‬ ‫‪ 3‬מלחמה‬ ‫‪ 3‬זכור‬ ‫לה׳ בעמלק לכן השלל אסיר ב ה נ א ה ‪ .‬ובזה ת ע א שאיל‪ .‬לכן בזמן‬ ‫מרדכי ו א ס ת ר בבזה לא שלחו את ידם ״ שם ״‬ ‫את אשר עשה לך ע מ ל ק ‪ .‬יש במלת זכור ע ע ם זקף גדול‪ .‬וכתבו המקובלים‬ ‫שראוי בין לש״ץ כשקורה בצבור בין ליחיד לכוין ב ט ע ם זקף גדיל ‪:‬ן שעל‬ ‫תיבה ז כיד דיעיל‬ ‫ך בין הרין יודין ויהעביד א סוד אילנא ד ח ״ בין הרין י׳ י׳ מיס‬ ‫נגמ‬ ‫כ‬ ‫העליונים איר נביעי דלא פסיק יאז י א י י ל‬ ‫ז כ‬ ‫י‬ ‫לה‬ ‫י‬ ‫ג ב‬ ‫י ש‬ ‫י‬ ‫י^ל•‬ ‫ע״נ‬ ‫״ ולדעתי*‬ ‫בא לרמיז ג״כ ב ט ע ם זקף גדול שהיא הרין יודין ע ם ו׳ גימ׳ כ״ו כ מ ס פ ר שם‬ ‫הו״יה ב ״ ה ‪ .‬ואמרו רז״ל אין השם שלם עד שימחה שמו של ע מ ל ק ‪ .‬ולכן זאח ה ה י ה למזכרת‬ ‫לשוב בחשובה להעביר ממשלח זדין מן הארץ ולמחיה אח זכר ע מ ל ק ואז יהיה השם שלם‪.‬‬ ‫ולכן בא על חיבה זכיד ע ע ם זקף גדיל שעילה כ״ו כ מ ס פ ר השם שלם ״ ידוק ״‬ ‫ערך ענוה‬ ‫א‬ ‫כל זכיות שאדם עושה ואין בו ענוה כמו הבשיל בלא מ ל ה ‪ .‬וכל ענוה שחין ב ה‬ ‫יראת שמים כמאכל בלא תבלין ״‬ ‫כ ׳ענוה‬ ‫ס פ ר חסידים סי׳ ע״ו ״‬ ‫רבו מ א ד מעלוחיה ונזכיר קצהם בקיצור‪.‬‬ ‫כאלי הקריב כל הקרבנית פ ל ס ‪.‬‬ ‫ע ץ‬ ‫על כל פ * •‬ ‫א‬ ‫נעשה מ ר כ ב ה לשכינה‪.‬‬ ‫ג אין חפלחו נ מ א ס ת •‬ ‫‪2‬‬ ‫ד מעבירין לו‬ ‫ה תפלתו מתקבלת כשהתפלל על צרת צבור‪ .‬ו אין ס ט ״ א שולטת ב ו ‪.‬‬ ‫\ איני בא בגלגיל‪.‬‬ ‫ח הלכה כ מ י ת י ‪.‬‬ ‫ט תירה ניתנה לו ב מ ת נ ה ‪ .‬י לגבי ד ד י ה ליכא‬ ‫מענת‬ ‫עדן‬ ‫מפןדם צח‬ ‫ענוה‬ ‫ט ע נ ת מי הקדימני‪ .‬ולפי דברי דז״ל בחנחומא זהו ע י ק ר ה י ה ד ו ת ‪ .‬ובלח ענוה חבוב מ כ ר י‬ ‫יאכ״מל והיום קצר ויהי הק״צר אמיץ ״‬ ‫ג‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫אף א ם נגזר על הארס מ י ת ה ‪ .‬על ירי הענוה מתבטלת הגזירה‪ .‬וכן א ס נגזר עליו‬ ‫מ י ח ח ה ב נ י ם ‪ .‬ע״י הענוה מ ה ב ט ל ה הגזירה ״ דבב לפי מ ב ס אדניה החיים‬ ‫מזמיר קי״ן ״‬ ‫ד‬ ‫ענן במילוי עין נון וו גי׳ ר מ ״ ח ‪ .‬כי מי שהוא ענו בודאי בהוא מזרע אברהם בעילה‬ ‫ר מ ״ ח וכחיב ביה ואנכי ע פ ר ו א פ ר ‪ .‬אבל כשיהיה ענו במילוי פי׳ כשלימות‪.‬‬ ‫כלימר ענוה כת־ןנה ולא מזוייפת בזה תעמוד לו זכות א ב ר ה ם א ע ״ ה ודוק‪.‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ * צ י נ ן שלשה שנשתבחו במרת ה ע נ י ה ‪ .‬והס א ב ר ה ם שאמר ואנכי ע פ ר ו א פ ר ‪.‬‬‫ומשה שאמר ונחנו מ ה ‪ .‬ודיר שאמר ואנכי תולעת ולא איש‪ .‬כמ״ש ב פ ׳‬ ‫כסי׳ ה ר ס ‪ .‬גס אמרו ב פ ״ ק דסועה כי אדם ר ״ ת ״ א פ ר ״דם ״ מ ר ה ‪ .‬וכשיתבונן במהות גזפו‬ ‫יכנע לבבו ״ וזהו לדעתי רמז מ״ש חז״ל במם׳ אבות מאד מ א ד הוי שפל רוח ר ״ ת ״משה‬ ‫׳•׳אביהם ״ ד ו ד ‪ .‬״ מ ר ה ״ א פ ר ״ ד ם ‪ .‬כשתתבונן באלו הוי שפל רוח ירוק״‬ ‫א‬ ‫ערך עני‬ ‫‪3‬שהאדם‬ ‫נצרך לבריות אם יכיל לעשות שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מ ן‬ ‫הצדקה אל ילך ליתדיס לבקש‪ .‬כי מ ה שנותנים מן הכיס של צדקה‬ ‫לא יכאב לב על זה‪ .‬אבל מ ה שנותן היתיד‪ .‬שמא יצעער על הדבר שמוציא מידו פשוע א ח ד‬ ‫וכמיציא דמו ה ו א ‪ .‬ולאחר שפסקו לו לא יערית יותר‪ .‬אבל קודם לכן יגיד עניותו ודלותו ״‬ ‫ם׳ חסידים סי׳ שי״ט ״‬ ‫‪3‬‬ ‫עני‬ ‫הוא מחלק מ ד ת הדין‪ .‬והעשיר הוא מתלק מדת ה ר ת מ י ם ‪ .‬לכן בתת העשיר‬ ‫צדקה ל ע נ י ‪ .‬הוא משתף מד״הד ע ם מדת ה ר ת מ י ם ‪ .‬והשיתוף הזה הוא קיום‬ ‫ה ע י ל ס ״ מפרשים ״‬ ‫‪ i‬העני‬ ‫ד ענידת‬ ‫ה‬ ‫הל!‬ ‫בשכר עוניו ניצול מדינה של גהינס דכתיב יחלץ עני בעוניו ״‬ ‫גמ׳ יבמות ״‬ ‫מועלה להעלוה ר פ ״ ח ניצוליה ״ עיי״ל אוה די״ש ערך ר פ ״ ח ״‬ ‫חלה‬ ‫לחם לעניים כאלו הקריב כל הקרבנית וז״ש אח קרבני לחמי לאשי‪.‬‬ ‫העניים שנידונים באש ״‬ ‫מ ד ב ר קדמות בשם רבינו א פ ר י ם בפי׳ ע ל‬ ‫ה ה ו ר ה כ״ י ״‬ ‫ערך ע ן‬ ‫<! !‬ ‫מסדם‬ ‫עצרת‬ ‫ערך עץ‬ ‫א ^‪IpnV‬‬ ‫ה׳ נין יי־לך חל המיס וימתקו ה מ י ס ‪ .‬ויורהו מ ז ו ויורו המורים השליך‬ ‫לו ה ק ב ״ ה עץ מ ג ״ ע ומרוב מתיקיח העץ השליכו במים ו נ מ ת ק י ‪ .‬שם שס‬ ‫לו חק ומשפט כלומר בכל מקיס שבאי למים מריס זירקין אותי עץ ו מ ה ר פ א י ן ‪ .‬ושם ניסהו‬ ‫לאותי עץ שהיה ברוק ו מ נ ו ס ה ‪ .‬וכל חולה שהיה שיתה מ ה מ י ם מ ת ר פ א לכך ס מ ך כי אני ה׳‬ ‫דבש לפי משס רביני א פ ר י ס בן רביני שמשון בפי׳ ע ה ״ ת כ״י פ׳ בשלח ״‬ ‫רופאך ״‬ ‫ערך עצרת‬ ‫א‬ ‫שבועית נקרא בלשון חכמיס ע צ ר ת ‪ .‬והר״מז ז״ל פ ״ א דשביעיח האריך לתת‬ ‫‪^H-‬‬ ‫ל"~‬ ‫טעס‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫לי •‬ ‫ואני‬ ‫הצעיר נלע״ד ששם זה נגזר מלשון עוצר רהיינו‬ ‫שעינרת איזה ד ב ר ‪ .‬והוא כי ידוע שאין תבלין לבטל ה ס ט ״ א ו ב פ ר ט פלונית כי א ס ע ס ק‬ ‫ה ת י ר ה ‪ .‬ו מ א וראה מפלאות ת מ י ס רעים כי איתיות ע צ ר ה ‪ .‬ה ם כסידרן באותיות אלא‬ ‫שמרלג יניטל י ז‬ ‫י ז ת‬ ‫שמדלג הם איהייה‬ ‫י‬ ‫ן ‪ 5‬נ י ז י ס‬ ‫פק׳׳ש‬ ‫כ ז ה‬ ‫"‪V‬‬ ‫פ"צ ק ״ר ש‬ ‫״ךן וכשתתבונן באותיות ה נ ע ל מ י ם‬ ‫עולים פ ״ ה גי׳ ליליה‪ .‬שע״י ה ה ו ר ה שניתנה בחג הקדיש הזה‬ ‫היא עיצרה ימטלמה הפליניח ימבטלח שליטחה‪ .‬כי מי שאיני עוסק בהורה נאמר בי ולמה‬ ‫תשגה בני בזרה ותחבק תיק נ כ ר י ה ‪ .‬אבל ע״י ע ס ק התורה פתיה איחה פ ח ״ י ס ‪ .‬פ ט מ ה‬ ‫לחצאין‪ .‬׳נעשית איברים איברים כמי שהיא נפרדת בין אותיות ע צ ר ת ‪ .‬ודוק ״‬ ‫ערך רבי עקיבא‬ ‫א‬ ‫דבי‬ ‫ע ק י ב א היה בעקב עשו כי ירד בתיך ע י מ ק הקליפה ויעקב העלהו משם בידו‬ ‫יז״ש וידו איחזח ב ע ק ב עשי ״ שערי שמיס משם ס ׳ הגלגולים ״‬ ‫‪*HH‬‬ ‫לדעה׳ מ״ש ויפיזי זרועי ידיו מידי אביר י ע ק ב כי כמו שיעקב היה שטנו של עשו‬ ‫להוציא בלעו מפיי היא ניציץ רבי עקיבא שהיה ב ע ק ב ו ‪ .‬על ידי ידו שהיחה אוחזת‬ ‫ב ע ק ב עשו‪ .‬וזהי מידי אביר יעקב‪ .‬פי׳ בשביל ידו יצא ד׳ עקיבא מ ע מ ק י הקליפה‪ .‬שאוהיית‬ ‫אב״יר ׳ ע ״ ק ב ה ם איח״־וח ר״ב׳ ע ק י ״ ב א ‪ .‬כן יוסף היא שטני של עשו כמ״ש חז׳יל‪ .‬יזריעים‬ ‫מ מ נ י ׳עמודו לאבד זרעו של עשי‪ .‬יכמ״ש ה כ ח ו ב ו ה י ה ביה יעקב אש וביה יוסף להבה ובית‬ ‫עשי לקש‪ .‬ונ״ל שלכן נגזר על ר׳ עקיבא שנהרג‪ .‬לפי שהיה ב ע ק ב עשו שהם רגלי ה ק ל י פ ה‬ ‫דכהיב בה דגליה יורדוח מ ו ח ‪ .‬ודוק‪ .‬וא״ש הה״יב ״‬ ‫ערך עקידה‬ ‫א אלמלא‬ ‫זןדן‬ ‫א‬ ‫ערבח‬ ‫מקדם צט‬ ‫^מלא עקידה יצחק אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון נ ח ל ת ו מרוב דקדוק‬ ‫הדין‪ .‬ד״ל כ ע ״ י עקידה יצחק נ כ נ ע ונכפף למעלה מדת הדין ח ח ה מ ד ת‬ ‫הרחמים ״‬ ‫מדבר קדמות מ ב ס צמח דוד ״‬ ‫ערך ערבה‬ ‫&‬ ‫סוד ה ב ע ת ע ר ב ה ביום ה ו ״ ר ‪ .‬כתב מרן ה א ״ ר י ז ׳ ׳ ל ש ל א יקח לערבה רק חמשה‬ ‫גבעולין‪ .‬כנגד חמשה גבורות מנצ״פך ייחביכי ב ק ר ק ע ויכוין כ ך ‪ .‬הכאה א ׳‬ ‫מ׳‬ ‫דמנ״צפך נ כ נ ס גבורה ראשונה ביסוד ה נ י ק ב א ‪ .‬וזהו בהורדה ידך יתבעה ב ק ר ק ע שהוא‬ ‫ייסוד ד י ד ה ‪ .‬וחכוין בשם יו׳׳ד ה״א וא״ו גימ׳ ע״ל ס ״ ח חבי״כי תבי״ע יל״א ברי״ך ובשעה‬ ‫ה ע ל א ת ידך חכוין כי ע ר ב ה גי׳ עז״ר וגי׳ זר״ע‪ .‬שזהו הכנה שהעלה מחר ב ע ח הזיווג מ״ן‬ ‫לקבל מייןדכירין שהיא נושקת אותו בסיד ע ר ב ה דומה לשפתים‪ .‬הכאה ב׳‬ ‫נ׳ דמני׳צסן‬ ‫כבירת שנית וכו׳‪ .‬הכאה ג׳‬ ‫צ׳ דמנ״לפך גבירה שלישית וכו׳‪ .‬הכאה ד׳ פ׳ דמנ״צפך גבורה‬ ‫רביעית יכי׳ ‪ .‬ה כ א ה ה׳‬ ‫ך׳ דמנ״צפך גבירה חמישית וכי׳‪ .‬יתכוין כי ע ״ י תבעית אלו‬ ‫נכנסו הגבירות ביסיד ה נ י ק ב א ‪ .‬יע״י הכאות אלו נתמתקו והוקל היקף הדין ״ ע ״ כ ״‬ ‫ערך ער ואונן‬ ‫א‬ ‫עד ואינן‪ .‬ער נתגלגל בזרת‪ .‬ואינן נתגלגל בפרץ‪ .‬ולכן בעי למיפק ז י ת בקדמיתא‬ ‫משים דהוה בוכרא ״‬ ‫א הנכנס‬ ‫ס פ ר המגיד למדן ז״ל ״‬ ‫ערך ערכאות‬ ‫בערכאות של גויס או בבית תפלתם וכיוצא היא נאחז בכנפי ה ס ע ״ א‬ ‫הרב חסד‬ ‫ומעמאין איתי מ ע ע מ ע ע ולא ידע כי בנפשי הוא ״‬ ‫ל א ב ר ה ם עין הקורא נהר ס״ז ״‬ ‫ערך עריות‬ ‫א אמרו‬ ‫ב ב ״ ר פ ׳ ע ״ ו ‪ .‬התשה נמשלה לגפן דכתיב אשתך כגפן פ ו ר י ה ‪ .‬לימד לך‬ ‫שכמו שנזיר אסיר בכל אשר יצא מגפן היין וכל משרת ענבים וכי׳ כך אל‬ ‫י א מ ר ארם‪ ,‬הואיל ואסור להשתמש באשה הריני ת ו פ ס ה ואין לי עין אי אני מנשקה ואין בי‬ ‫ע י ן ‪ .‬אלא אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל ע י ק ר ‪ .‬וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו‬ ‫מביא מיתה על עצמו ע ״ כ ״‬ ‫ה נ י ג ע בה ״‬ ‫וזהו שאמר שלמה כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל‬ ‫ע ר ך עשבים‬ ‫עדן‬ ‫םיקדע‬ ‫עשיר‬ ‫ערך עשבים‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫‪D‬‬ ‫"‬ ‫‪J‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אית ביה ח כ מ ת א סגיאה ותיליה בשמיא ס ג י ‪ .‬וכס הביא מ ע ב ה נודא מ א ח ד‬ ‫שהיה בקי בעשבים ע ״ ש ‪ .‬ויש עשב להחיות ה מ ת כאשד אמדו ב א ג ד ה ‪ .‬ועד היוס ה ע ד ב י י ס‬ ‫ה ו ל ט מדברות יש להם כ מ ה סגולות בעשבים‪ .‬ויש עשב שמהפף ה ע ו פ ר ת או הכסף לזהב‬ ‫כאשר י ד ע ט מפי סופרים מגידי אמת‪ .‬ויש רמז קלת סגילית העשבים ששמע מהר״חו מהא״רי•‬ ‫(״ל ה נ ס בשער הגלגולים ״ מדבר קדמות ״‬ ‫ערך עשיר‬ ‫א‬ ‫אם‬ ‫ראית איש עשיר ומצליח ומתתתן ביו איש ל ד ק ואת״כ איני מצלית כבתתילה‪.‬‬ ‫דע לך ל פ י ש ע ו ש ‪ :‬ר ע ה לאותו צדיק‪ .‬ועוד לפי שכשהוא מוכיתן בדברי שמיס‪.‬‬ ‫אין נשמעין לו ״‬ ‫ס ״ ח סי׳ רע״ו ״‬ ‫‪3‬תב מהר״יל בליקיעיו ע ע ם לשבח למה רבי היה מכבד את העשירים‪ .‬כי הוא‬ ‫‪3‬‬ ‫היה עשיר גדול ומרוב ע ט ת נ י ת ו וקדושתו היה מכבד לעשירים וראו כל ה ע ם‬ ‫ילמדו ממני לכבד את העשירים‪ .‬ואת״כ כשיכבדו את רבי הכביד ההוא מידי דהיה לעשיר‬ ‫‪ .‬גדול שמכבדין אותו בשביל העושר ובזה אינו נהנה כלל מכבוד התירה•״‬ ‫ערך עשרה‬ ‫הרוגי מלבות‬ ‫א בזמן‬ ‫הריגת עשרה הרוגי מ ל כ ו ת ‪ .‬לא הספיק הק״בה כ״ב יכול לומר להסיפר‬ ‫כתוב גזירות גדולות ומכות עזות ונוראות על ס מ ״ א ל ‪ .‬אלא מיד נטל הוא‬ ‫ובס׳ שכחת לקע הביא‬ ‫ילקיע חדש משם המדרש ״‬ ‫נייר וכתב עליו יום נ ק ם ״‬ ‫משם ס ׳ ע מ ק המלך ד ע״ ל בלשון אחר וז״ל‪ .‬בשעה שאמר סמ״אל כל התראות אני מקבל‬ ‫ע ל י ויבחרו עשרה אבירים הללו‪ .‬מיד נחמלא ה ק ״ ב ה ח מ ה על םמ״אל ולא הספיק לסופר‬ ‫לכתוב‪ .‬אלא ס מ ״ א ל עצמו נטל את הקולמיס וכתב על עצמו ועל אומתו גזירות קשות וכו׳‪ .‬ע ״ ב ״‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫מדור‬ ‫אות פא‬ ‫ערך פגם ־‬ ‫הפלגה ואילך אין מעשה האומות פוגמים למעלה בספירות ח״ו כי א ם בשר‬ ‫ערך‬ ‫שלהם ״ כ״כ הרב ת ס ד לאברהם ״‬ ‫פדה‬ ‫יעדן‬ ‫מקדם כן‬ ‫ערך פדיון הבן‬ ‫א שמעתי‬ ‫מש״דר מירושלים ח י ״ ב ב ‪ .‬כי קבלה בידם מזקני ש ע ר ‪ .‬כי כל ההולך‬ ‫לסעודה פריון הבן הוא חיקון גדול וכאלו ה ת ע נ ה ש״ר העניות‪ -.‬ולכן‬ ‫זדיזין מקדימין להזדמן שם אף אס אבי הבן לא ה ז מ י נ ם ‪ .‬ע ״ כ ‪ .‬ולענ״ד שס רמז במ״ש אך‬ ‫פדה חפרה אח בכור האדם‪ .‬כי ידוע כי הפוגם באיה בדיה קדש‪ .‬הוא פוגם ב א ר ב ע שמוס‬ ‫ח ה ״ י ה ‪ .‬ולכן צריך להתענות פ״ד העניוח כ מ ס פ ר ד׳ פ ע מ י ם א ה ״ י ה ‪ .‬ואה״יה עולה א ״ ך‬ ‫זזהו רמיז הפסיק אך שהוא גימ׳ אה״יה הוא נתקן בזמן שפדה תפדה את בכור ה א ד ם ודוק ״‬ ‫‪ 3‬מסורת‬ ‫בידינו מהזקינים שקבלו מהקדמונים‪ .‬כי איש אשד יקיים מצות פדיון‬ ‫בנו הבכור כדין‪ .‬ויתן חמשת סלעים לכהן בשמחה והיו לו לגמרי שלא‬ ‫יחזיר הכהן שוס דבר בשים אופן יהיה בטיח שהילד יחיה וינצל מ פ ג ע חולי הילדים ויגדל‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫׳ ו ה י ה לאיש ״‬ ‫ערך פדה‬ ‫פרת שלת לעמי ציוה לעילם בריתו קדיש ינורא שמו‪ .‬נ ל ע ״ ד בהקדים מ״ש ב ס ׳‬ ‫א‬ ‫רמזי הר״מז ז״ל כי שלשה בחינית הי־יסד דז״א עולים של״ח ו ע ם סוד נשמתם‬ ‫שהיא‬ ‫בניקיד סגול יעלה‬ ‫יה״וה‬ ‫פ ד ״ ח ‪ .‬וזהי פדה שלח לעמו פי׳ מכה של״ח‬ ‫נעשה‬ ‫להם פ ד ״ ת ‪ .‬י ה ע ע ם הוא כי נצטרף להם סיד נשמתם שהיא הי״יה בניקוד סגול וזהו קדיש‬ ‫י ונירא שמי ״‬ ‫יריק ״‬ ‫א פוסד‬ ‫ערך פוקד‬ ‫עין אבות על בנים‪ .‬ה ט ע ם כי האדם מת בתטאו והעונות והפשעים נשארים‬ ‫לבניו אחריו והם יקבלו ׳ ס י ר י ה ם ‪ .‬וז״ש הכחוב א ב י ח י ט חטאי י א י נ ם ‪,‬‬ ‫׳דבשביל ת ע א ת ם מתו ו א י נ ם ‪ .‬ואנתני עוגותיהם סבלנו דנשארו לנו ״‬ ‫מדבר קדמות משס‬ ‫הביני הא״רי בשער ה פ ס ו ק י ם ״‬ ‫ערך פורים‬ ‫'א‬ ‫מה‬ ‫שעישיס בפיריס שמחה ופרסים גדול מ א ד ‪ .‬הוא למען ישמעי מלכי ישרי אימית‬ ‫העולם מהיקף הנס ואשר שלח ידו ביהודים נ ע ק ר מן העילם ומורא יעלה על‬ ‫ראשם ״‬ ‫מדבר קדמיח משם אחד ח כ ״ ס בס׳ קב ונקי ״‬ ‫עדך פירענית‬ ‫עדן‬ ‫מקדמ‪,‬‬ ‫פינחס‬ ‫ערך פורענות‬ ‫א‬ ‫אל‬ ‫תתיאש מן ה פ ו ר ע נ ו ח כיצד בזמן שארס רואה מ ה שבידו מצליח‪ .‬אל י א מ ר‬ ‫בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעו״הז והקרן קיימת ל ע ו ״ ה ב ‪.‬‬ ‫א ל א יאמר אוי לי שמא לא‬ ‫בעו״הז כדי שיאבדני לעו״הב ״‬ ‫נמצאת לי לפניו אלא זכות אתת בלבד נתן לי מאכל ומשתי!‬ ‫אבות דר׳ נתן פ ״ ט ״‬ ‫ערך פינחס‬ ‫בזו״הק‪ .‬כד חזא פינתס מ ״ ם מן מות פרח ‪5‬אוירא ח ט ף ושיתף ליה ב ב מ י ה‬ ‫א‬ ‫דחושבניה ר״ח והיינו ר ק ח ר מ ״ ח בידו‪ .‬אבל ברעיא מהימנא פליג על זה‬ ‫ואמר דחזא מ ״ ס מן ח מ ה וים וא״ו מן מוח ח ע ף ושהף להו בשמיה ונעשה רומח ״ ופי׳‬ ‫הגאון מהר״יל כי ה נ ה הזוהר ורעיא מ ה י מ נ א פליגי בפלוגהא דהני הנאי דהנן הסייף והדומה‬ ‫מאימת* הו• גמר מלאכחן חד א מ ר משלילפן בכבשן וחד א מ ד מששפשפן ב מ י ם ‪ .‬וכבד נידע‬ ‫מ״ש המקובלים שאות מ׳ים נ ק ר א ת אש‪ .‬ואות וא״ו נקראת מ י ם ‪ .‬והשתא הזוהר ס ב ר ד ג מ ר‬ ‫מלאכת הליומת היא משצירפן ב א ש ‪ .‬ומיד שנעל אות מ ״ ם שהיא אש נגמר מלאכתו ונעשה‬ ‫ר מ ״ ח אף בלא ו א ״ ו ‪ .‬ודעיא מהימנא ס ב ר דאין גמר מלאכה הדימח אלא שאחר שצירפן‬ ‫באש צריך לשפשפן במים‪ .‬וא״כ צריך ליטול גס וא״ו שהוא מיס יאז הוי גמר מלאכה הרומת‬ ‫וגעשה דו״מח ע ם ו א ״ ו ‪ .‬ודיק יש״י ״‬ ‫‪ 2‬פיגחס‬ ‫נחלה בנימין ״‬ ‫איך הרג זמרי וכזבי‪ .‬והאיבה ט ו מ א ח אהל ו מ ג ע ‪ .‬וי״ל דבמקיס חילול‬ ‫השם אין לאו ד ט י מ א ה שיש לו תיקון עומד בפניו ״‬ ‫ב פ ס ק י יבמוח ד׳ נ ״ ט ״‬ ‫ךלי‬ ‫כ״כ ה ד ב המאירי ז״ל‬ ‫מ ד ב ר קדמיח ״‬ ‫נראה שעדין לא היה כהן ולא היה מוזהר על ה ט ו מ א ה כמ״ש בזבחים‪ .‬א ״ ר אלעזר‬ ‫לא נתכהן פינחס ע ד שהרגו לזמרי והביאו רש״י ז״ל בפ׳ פ י נ ח ס ‪ .‬יאפי׳ אליבא ד מ א ן‬ ‫דפליג ארבי אלעזר אין כאן קישיא שכיון שע״י כן השיב ח מ ת השם מ ע ל בני ישראל הוי דבר‬ ‫שיש בו הצלה רבים ובודאי שדוחה לא תעשה לטומאה כמו במצינו שר׳ אליעזר ב ח ד ר ע ב ד ו‬ ‫להשלימו לעשרה משוס זכוה רבים ודוק ״‬ ‫‪5‬‬ ‫אמרו‬ ‫רז״ל ויעל מלאך ה׳ מן הגלגל אל הבכ״יס זה פינתס שע״י גלגול נשמתו על‬ ‫אל הב״כים הוא עולם האופנים שאומרים שם ״ברוך ״כבוד ״יי ״ מ מ ק ו מ ו‬ ‫י׳׳תבכ״ים‪.‬‬ ‫וכשנהנו לו אוח יי״ ד נעשה פינחס גי׳ יצחק וכשנחנו לו אוח‬ ‫מ ״ ם שהיהה‬ ‫סירתה באויר אז געשה ר מ ״ ח גי׳ א ב ר ה ם ‪ .‬וכשנחנו לו אוח וא״ו היתירא ביעקוב נעשה‬ ‫רח״וס‪.‬‬ ‫עדן‬ ‫פירות‬ ‫מקדם הא‬ ‫רח״וס כ׳ י ע ק ב היה רחמן ולכן לקח די״מח בידו והיה רח״ום לכפר על בני ישראל נמצא‬ ‫היה לו כח ג׳ אבית ״‬ ‫דבש לפי משס ס׳ יכן רמזי ה ה ו ד ה כ״י פ׳ פינחס ״‬ ‫ערך פירות‬ ‫א‬ ‫דע‬ ‫כי כל האילנית בעלי גאוה ה ס וחינם מיציאים פירות כי חם על ידי מיס •זכרים‬ ‫| ה ם מ׳ גשמים[ חיץ מ א ת ר ו ג ‪ .‬וכל פירות האדמה אינם צריכים למיס זכרים‬ ‫וגם ע״י השקאה מיליאין פידות חוץ מן ה ח ע ה ‪ .‬וארן ישראל שיתה ממיס זכרים א פ י ׳‬ ‫ב ח ־ ב נ ה דכתיב למכיר השמים תשתה מ י ס ‪ .‬וארץ מנדים ערות הארץ היא ולכן נילוס מ י ם‬ ‫נקבית משקה אותה כי כן כתיב לא כארץ מצרים היא אשר תזרע את זרעך והשקית ברגליך ״‬ ‫כ״כ הרב עמודיה שבעה עמיד ג׳ סי׳ כ״ת ״‬ ‫ך^״ל‬ ‫שלכן נקרא האתריג בתודה פרי עץ ה ד ר ‪ .‬יען כי אין בי ג א ו ה ‪ .‬ואמר רב מ ת י ב ת א‬ ‫מאן דאיהי זעיר איהי רב ״‬ ‫יומתק לענ״ד מ״ש בגמר׳ האי מאן דאמר אתרונגא תילתא ברמות ריחא דאית‬ ‫ביה‪ .‬ויש לדקדק למה בתרו דוקא להראות בעל גאוה כי אם באתרוג ולא בדבר‬ ‫א ח י ‪ .‬אבל לפי האמור גיתא‪ .‬כ׳ האתרוג אינו בעל גאוה וזה שמוסיף מ ד ל י ה ואימר אתרונגא‬ ‫ניכר שלא ת פ ס מדת האתרוג וזה מקצת מהגאוה שלו ״ ודוק ״‬ ‫ולכן נרמ! בפסיק ״אל‬ ‫״תבואני ״רגל ״גאוה ר ״ ת את׳רג‪ .‬וכן סיום הפסיק ״גאוה ״ויד ״רשעים ״אל ״תנידני ר ״ ת‬ ‫א ת ר י ג ‪ .‬לרמיז שכמו שהאזריג אין בו גאיה כן גם אני אל תביאני רגל ג א י ה ‪ ,‬ולכן נ ר מ ז‬ ‫ב פ ס ו ק תחילה חסר להורות שהוא הפך בעל גאוה שאדרבא מוסיף יאומר אתרונגא ״ ודוק ״‬ ‫ערך פלפול‬ ‫א‬ ‫כתב‬ ‫רביני הא״רי זצ״ל שע״י הפלפול הוא משבר הקליפות וכתב הרב חס״ל עין‬ ‫הקורא נהר כ ״ ח ‪ .‬שאם יש לי כת לפלפל לכר ן את ההלכה ואינו עיבה ה י א‬ ‫מחזיק הקליפה ומעמידה והוא איסיר גמור ״‬ ‫פ^י‬ ‫הדור כפני ה כ ל ב ‪ .‬כתב הרב תי״דה זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ ו ת ‪ .‬וז׳ייל שמעתי כ י‬ ‫ה נ ה כתיב תחניניס ידבר רש ועשיר י ע נ ה ע ז ו ת ‪ .‬והכלבים ה ס עניים כמ״ש תז״ל‬ ‫ל י ת ד ע נ י מ כ ל ב א ‪ .‬ו א ע י ס ה ם חצופים דכתי׳ והכלבים עזי נפש כן פני הדור א ע ״ פ ש ה ם‬ ‫עניים מממין ו מ ת י ר ה ‪ .‬א ע ״ פ כן ה ס עזים כמו שכחוב בהחילת הענין בעקבות משיתה‬ ‫חיצפא ישגא ״‬ ‫עדן‬ ‫מקדפ‬ ‫פסח‬ ‫ערך פסח‬ ‫א בליל‬ ‫פ ס ח מצרים לקה איוב ונעדר בו השטן ולכן ציוה הק״בה לתכול ה פ ס ת‬ ‫בחפזוןבעוד שהשטן טרוד‪ .‬ואז נדבקו בקדושה ״ זוהר תצוה ד׳ ק פ ״ ב ע ״ ב ׳'‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬נה ר‬ ‫ליליא דיציאת מצרים כיומא דתקופת תמוז וחמא כל‬ ‫הה״ד ולילה כיום יאיר כתשיכה כאורה ״‬ ‫ע מ א דינא‬ ‫דק״בה‬ ‫זו״הק ״‬ ‫ערך פרדס‬ ‫א ‪DTHS‬‬ ‫הפשט הוא כמו גוף‪ .‬ועליהם אמרו תז״ל הן הן ט פ י ת ו ד ה ‪ .‬ג ו פ‬ ‫‪4‬‬ ‫הלכות‪ .‬והסוד הוא נשמה ל ת ו ר ה ‪ .‬ומי שאינו מאמין בסודות ה ת ו ר ה‬ ‫נשאר כגיף בלא נשמה‪ .‬ועוד ח ס ר אות ס ׳ מ פ ד ״ ר ס שהוא רמז לסוד ונשאר פר״ד כ ס י ס‬ ‫מדבר קדמית ״‬ ‫כ פ ר ד אין הבן ״‬ ‫ערך פריה ורביד!‬ ‫י‬ ‫א ‪0‬ת ב‬ ‫תדש יהיו בלבנין ושנים תדשים‪ .‬א״ר אבהו מלמד שתיבב ה ק ״ ב ה פ ר י ה‬ ‫ורביה יותר מ מ י ן בית המקדש ״‬ ‫^לד^תי‬ ‫ילקוט מלצים בשם ירושלמי דכהיביח ״‬ ‫זהו רמז מ״ש הפסוק פדו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה‪ .‬שבתתילה פרו‬ ‫ורבו ואת״כ מלאו את א ד ן ישדאל וכבשוה לבנית בה ב ״ ה מ ק ‪ .‬וכן היה‬ ‫שבתח־לה ובני ישראל פרו וישרצו‪ .‬ואת״כ כבשו את א״י על ידי יהושע ״‬ ‫ערך פרעון‬ ‫א המ״בה‬ ‫י‬ ‫נ פ ־ ע מן הרשעים‬ ‫נ ״ת‬ ‫מ ע ״ ב שמית והוא ר״ת ״נטית ״ימינך‬ ‫״ ת ב ל ע מ ו ‪ .‬וכתיב יהיו ״נגד ״יי ״תמיד ״‬ ‫מדבר קדמית בשם י ב י נ י‬ ‫א פ ר י ם ז״ל ״‬ ‫‪3‬‬ ‫מי שיש עליו חובות צריך שיפי‪-‬ע תיבותיו תחילה ואז יעשה צ ד ק ה ‪ .‬וכן מוכח מדברי‬ ‫הזוהר‪ .‬ו ס פ ר ח ס י ד י ם ‪ .‬ובזה פירשו כה הקודמים פ ס ו ק בפרוע פ ד ע ו ח וכו׳‬ ‫דרך הלצה כי בתהילה בפרוע פ ר ע ו ה בישראל‪ .‬שיפרע חובותיו‪ .‬ואז בהחגדב ע ס ״‬ ‫ערך פשתן‬ ‫א סגילת‬ ‫׳עדן‬ ‫א םגולת‬ ‫מקדם סב‬ ‫פשתן‬ ‫לבישת בידי פשתן בלי ת ע ר ו ב ת כלל היא נפלאת ואין שולט ללובשו שוס‬ ‫נישוף ושום מזיק ולא שום‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫ח ש‬ ‫"ל‬ ‫ע י‬ ‫ן‬ ‫י ע‬ ‫ק‬ ‫‪5‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫״ ב‬ ‫י < ״‬ ‫ובזה‬ ‫גלע״ד ט ע ם נכין לכהן גדול ביו״הכ בכניסתו אל הקדש דכתיב ביה כתונת בד קדש ילבש‬ ‫ז מ כ נ ס ׳ בד וכו׳‪ .‬כי אין לך שעת ה ס כ נ ה לכ״ג יותר מאותו זמן וידבה עליו ה ק ט ר ו ג ‪ .‬לכן‬ ‫ציותה התירה ללבוש בגדי ה ב ד ‪ .‬ואז אין רשות לשום מ ק ט ר ג לקטרג עליו ״‬ ‫ודוק ״‬ ‫ערך פתרון החלום‬ ‫א ‪3‬תרון‬ ‫ס ׳ ערכי הכינויים‬ ‫החלים היא בסיד היסיד המגלה הסתימות בחלום ״‬ ‫להרמ״ז ״‬ ‫^״ל‬ ‫שלכן יוסף הצדיק שהוא אחיז ביסיד היה פותר חלומות וכאשר יגזור כן יקים ״‬ ‫אותצדי‬ ‫ערך צבא השמים‬ ‫'יא‬ ‫וכל צבא השמים ע ו מ ד י ם ‪ .‬וא״ח והדי ה ם הולכים הדיר אלא ד ג ע אחד בלילה‬ ‫בנפילה העל אינם זזים‪ .‬ועל זה א מ ר מוציא חמה מ מ ק ו מ ה ‪ .‬וכן ה נ ה ר ו ת‬ ‫׳שינים ר ג ע אחד ״‬ ‫שכח לקט בשם ס י ד רזי ״‬ ‫והיא ת מ ו ה דזה הפסוק לא נאמר על‬ ‫ח מ ה ולבנה וכל צבאם כ׳ אם על המלאכים שנא׳ ב ה ם שרפים ע ו מ ד י ם ‪ .‬וכתי׳ ונתתי‪-‬לך‬ ‫מהלכים בין העומדים ״‬ ‫א כ *מיש‬ ‫וצ״ע ״‬ ‫ערך צדיק‬ ‫צדיק אחד בדור השכינה ע מ ו ‪ .‬ובאמצעתו ניטלת שבת ותפלות כשרי‬ ‫ישראל ועבודתם ע״י הצדיק ההוא ראש הדגל ״‬ ‫וזהו‬ ‫ה ר ב חס״ל ״‬ ‫לדעתי רמז מ ה שיצהה בה קיל ואמרה כל העולם ניזון בשביל ת ג ט א ב ט ו ב ו ‪ /‬כי‬ ‫ידוע כי ע ״ י הפליה ישראל ה ס מורידים השפע‪ .‬אבל מ ״ מ מי יעלה לנו תפלותיגו‬ ‫השמימה להוריד ה ש פ ע ‪ .‬אבל כשיש צ ד ק אחד על ידו עולים התפלות והוא נעשה צנור ושביל‬ ‫להוריד‬ ‫עדן‬ ‫מהדם‬ ‫צדיק‬ ‫להיריד ה ש פ ע ‪ .‬וזהו כל העילם כלו ניזין ויורד להם השפע בשביל הנניא בני‪ .‬כי כיון בהוא‬ ‫ל ד ק היא נעשה שביל להיריד השפע ״‬ ‫ב המלאכים‬ ‫הנבראים ממעשה מצות הצדיק‪ .‬ה מ ה נועלים נשמתו בסוד אמרו צדיק‬ ‫כי עיב כי פרי מעלליהם הן ה מ ה המלאכים אשר המה פרי מעלליו‬ ‫מעשה מנות שלו יאכלו אותו ״‬ ‫ג צריכן‬ ‫נחלת בנימין ״‬ ‫שמפרש דברי צדיק אתר כיון אמורא שמפרש דברי ת נ א או דברי אמורא‬ ‫שהיה לפניו כשמת יוצא התנא כנגדו לקבלו בסבר פנים יפות וללכת ע מ ו‬ ‫ולבקש מן המלאכים להקל עליו ולתיירו לפני הק׳יבה ולדבר עליו ע ו ב ו ת ‪ .‬ואס צ ד ק עשה‬ ‫ס פ ר ובא צ ד ק ועיסק לסתיר דברי אותו ס פ ר או מקצתו כ ד להראות תריפתו ולא ה ע מ י ד‬ ‫דבריו על ה א מ ה ‪ .‬כשמה הנה ה מ ה קובל על זה שבא לסחור דבריו בחנם ״‬ ‫ד‬ ‫צרילוים‬ ‫נמשלים לדגים‪ .‬בינינייס‬ ‫לעופות‪ .‬רשעים לבהמה‬ ‫ס ״ ח סי׳ ה ק נ ״ ט‬ ‫״ כלי יקר פ ׳‬ ‫בראשית ״‬ ‫זאיפשר‬ ‫לרמיז הללויה הללו ע ב ד ה ׳ ‪ .‬כי אמרו ז״ל כל‬ ‫חפלה שאין בה מפישעי‬ ‫ישראל אינה ה פ ל ה ‪ .‬ורמז לזה אמר דוד הכין חפלחי ק ע ר ח ל פ נ י ך ‪ .‬כי‬ ‫כמו שהקעדת היא מ ע ו ר ב ת טיב ורע ה ח ל מ ה והלבונה‪ .‬כן‬ ‫ההפלה צריכה להיוח בה‬ ‫מפושעי ישראל‪ .‬וזהו רמז הללו עבדי ה׳‪ .‬כי ע ב ד ר ״ ת עופות בהמות ד ג י ם ‪ .‬וי״וד הוא יוד‬ ‫ה ר ב י ם ‪ .‬כלכם תצערפז להלל את ה׳ זו תפלה ״ ודוק ״‬ ‫ה‬ ‫כפי מה שמעלים הצדיק ממדור למדור לפי כבודו חוזרים ומדקדקים בדינו‪ .‬כי אף‬ ‫שנתמרק כל צורכו כדי שיזכה למדרגה התחתינה צריך עוד מירוק וזכות לזכות‬ ‫למה שלמעלה מ מ נ י ‪ .‬כי כפי גדל העליה כן צריך לדקדק עמי י׳ שער הגלגולים ״‬ ‫‪ T‬צריחים‬ ‫יכילים לבוא לביתם אחר פ ע י ר ח ם ‪ .‬כמו שהיו בחיים חיוהס כמו שמצינו‬ ‫ברבינו ה ק ד ש שהיה בא לביתו בכל ע ר ב שבח‪ .‬וכן רבי יוסי הגלילי היה‬ ‫בא לביתי אחר שנפער בכל ערב שבה ולומד הורה ״ של״ה ד׳ רצ״ו ״‬ ‫ך‬ ‫אין בין צדיקים החיים לצדיקים ה מ ה י ס אלא הדיבור בלבד ״ ילקוט חהלים ״‬ ‫ח צריסים‬ ‫עימדין על אפרן של רשעים ומבקשים עליהם רחמים‪ .‬ו ה ק ״ ב ה מ ע מ י ד ם‬ ‫על רגליהם מאפרן מ ת ח ת כפוח רגליהם של צדיקים ומביאן לחיי העילם‬ ‫הבא ״ ילקיע ישעיה ד׳ פ״ח ״‬ ‫צדקה‬ ‫א צדקה‬ ‫עדן‬ ‫א צדסה‬ ‫מפןדם סג‬ ‫צדקה‬ ‫בא״ח ב״ש היא ג״כ צדקה‪ .‬ובזה יובן לענ״ד מ״ש חז״ל‬ ‫גדולה צדקה‬ ‫שמהפכה מדח הדין למדה הרחמים‪ .‬כי ידוע מדברי המקובלים כי כל תיליף‬ ‫ב א ״ ה ב״ש הוא דין‪ .‬וידוע כי כל צדקה היא מ מ ד ה הרחמים כי א ם לא יהיה רחמן לא‬ ‫־יעשה צדקה‪ .‬וזהו שאמדו גדולה צדקה ומהו גדולחה‪ .‬שמהפכה מ ד ח הדין שהוא חילץ* א ״ ת‬ ‫ב״ש שהוא דין למדה הרחמים‪ .‬שחילוף א ״ ה ב״ש דידה הוא ג״כ צדקה שהוא רחמים‪ .‬יזהו ג״כ‬ ‫מ״ש רודף לדקה יחסר ימצא חיים צדקה וכבוד‪ .‬והקשו ח״זל משוס דרודף צדקה ימצא צדקה‪.‬‬ ‫׳ולפי דרכנו ניחא שהרודף אחר צדקה‪ .‬לעילם ימצא צדקה שהיא מדה ה ר ח מ י ם ודוק ״‬ ‫כ צדסה‬ ‫גי׳ קצ״ע דמי שיש מאחים זוז ח ס ר אחד מוהר ליעול צדקה‪ .‬א מ נ ם א ס יש‬ ‫לו מאחים זוז לא יעיל ״‬ ‫^ ‪p t t‬‬ ‫ס ׳ יוחסין והביאו רבינו הא״רי משמו ״‬ ‫פי׳ הרב מ ה ״ ר ר חיים שלמה אביאלעפיא זל״הה‪ .‬הביא דבריו הרב ח מ ד ה ישראל‬ ‫בפי׳ קהלה בפ׳ שלח ל ח מ ך ‪ .‬מ ה שדרשו חז״ל על פסיק שלח‬ ‫לחמך וכו׳ ו ד ל‬ ‫א ם בקשה לעשיח צדקה עשה ע ם עמילי ה ו ר ה ‪ .‬ופירש מ ה שאמרו לעשוח ולא אמרו ליהן‬ ‫צדקה‪ .‬ע ״ פ מאי דאיתא בירושלמי‪ .‬רבי הוה יליף למזכי לחד מהלמידוי הלה שגי דמסכני‬ ‫י ה י ו ביה ח י ר ו ה ׳ ע־נייהי אחין ואמלין ליה למאהן דינרי‪ .‬רמז רבי‬ ‫לחד‬ ‫מתלמילוי ועייל‬ ‫ליהלקפלין ]פי׳ מקים שמיכריןבשר צלי[ ו ח ס י י ליה ויהיב לי המעשר ע נ י ‪ .‬ע ״ כ ‪ .‬ומקשי‬ ‫שם היכי עביר הכי והא הנן מ׳ שיש לו מאחים זוז הרי זה לא יעיל‪ .‬ומשני לצירבא מרבנן‬ ‫שאני‪ .‬ע י ״ ש ‪ .‬מיכח מכאן דדיקא לה״ח מוהר לעשוח ע ו ר מ ה כזו‪ .‬ובזה יבואו‬ ‫דבריהם‬ ‫בדקדוק‪ .‬א ם בקשת לעשות צד״קה שעילה ר ׳ ח ס ד חד‪ .‬דהייני שהחסר לאחד שיש לי מאתים‬ ‫זוז ותניח לו חשבין צר״קה כדי ליתן לו צ ד ק ה ‪ .‬עשה ע ם עמלי תורה דיקא ״ יש״י ״‬ ‫ג הנותן‬ ‫צדקה גירם יתור קוב״הי כמ״ש רבינו הא״רי ז״ל והיינו ע ע מ א שנק׳ מצות‬ ‫הצדקה בשם מניה ס ת ם ‪ .‬כדאמר בגמ׳ דהוי אזלין למצותא‪ .‬פי׳ לגביית‬ ‫צ ד ק ה ‪ .‬יען כי מנוה ה ה חיתיות שם ה ו ״ י ה ב ״ ה ‪ .‬כי י ״ ה ב ת י ל י ף א ״ ת ב״ש ה ם מ ״ צ ע ם‬ ‫איתיות ו״ה הרי מציה‬ ‫ו ה ט ע ם שהתתלה היא בתילוף א ״ ת ב ״ ש ‪ .‬יען שחילוף א ״ ת ב״ש‬ ‫הוא דין‪ .‬והתחלה במצות הצדקה היא דבר קשה הן מצד מזג ה א ד ם ו ט ב ע ו ‪ .‬כי אדם דואג‬ ‫על איביד דמיו‪ .‬הן מנד מדת הדין שאיר שבעיסה ה מ ע כ ב ‪ .‬אבל אחר שגמר בלבו ליהן אז‬ ‫אין שליטה למרת הדין כי הצדקה מ ה פ כ ת מדת הדין למדת הרתמים ולכן סיף השם בגילוי‬ ‫ר ת מ י ם פשוטים ודוק היטב ״‬ ‫ד צדמה‬ ‫צריך לעשות איתה מממון שלא יהיה בו שים גזל ועושק כמ״ש בזו״הק‪ .‬וזה‬ ‫פ ‪ :‬ט הכתו‪ 5‬בצדקה תכינני רתקי מעושק ודוק ״‬ ‫‪ X7‬כתבו‬ ‫מ ד ב ר קדמות ״‬ ‫המקיבליס כי בנתינת הצדקה יכוין ליתד קיב״הו ו ש כ י נ ת י ה ו י כ י ן כי הפריטה‪-‬‬ ‫השר‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫צדקה‬ ‫אשד בידו היא אית י משם הו״יה ב״ה‪ .‬יחמש אצבעות הגותן היח איח‬ ‫ו מ פ ו ש ט העני את ידו ל ק ב ל ‪ .‬הזרוע הוא צורת‬ ‫אית ה‬ ‫‪ 1‬מסרה‬ ‫א ח ד נ ‪ :‬שבשם להשלים א‬ ‫‪%‬‬ ‫י ת ץ ת‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫הו‬ ‫ן שבשם‪ .‬וחמש אצבעות המקבל היא‬ ‫יה ‪5‬‬ ‫ה‬ ‫״ " ‪PP'TH‬‬ ‫מעשה הצדקה שלים ״‬ ‫ג׳ פםיקים בכל אחד ז׳ תיבות ותיבה ה א מ צ ע י ת ‪ .‬תיבת ו ה ו א ‪ .‬י נ ד ב‬ ‫נ ד ב ו ת יעץ והוא על נדיבות יקום ״‬ ‫מלך ״‬ ‫ה ראשונה שבשם‪.‬‬ ‫מאשר שמנה לחמו והוא יתן מ ע ד ט‬ ‫אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ״‬ ‫‪1‬לע״ד‬ ‫ב ה ק ד ם מאי דק״יל ה פ י ר ע חובו בל חבירו שלא בפניו הניח מעותיו על קרן‬ ‫הצבי‪ .‬יילפינן לה מ ה א דתנן מי שהלך למדינת הים ו ע מ ד אחד ופרנס את אשתו‬ ‫הניח מעותיו על קרן הצבי‪ .‬אלא שלסברת רש״י ז״ל לא שנא חוב למזונות ולא שנא שאר‬ ‫תוב דעלמא בכלס אמרינן איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬ולסברת ר״ת ז״ל דוקא חוב דמזונית ד מ י א ד ע מ ד‬ ‫א ח ד ופרנס את אשתו הוא דאיבד מעותיו אבל שאר חוב דעלמא חייב לשלם לי ״‬ ‫וכת‪5‬‬ ‫מוה״רשדם ז״ל בחלק א ת ״ ע סי׳ ל״ו וז״ל ד ע ד כאן לא ק א מ ר רש״י ז״ל הכי אלא בבעל חיב‬ ‫ישראל אבל ב ב ״ ע ח ט י צריך לשלם וכמ״ש ה ב ״ י ז״ל ועוד אני אומר דאפי׳ בישראל היינו‬ ‫יכילים לחלק היכא ד פ ר ע חוב תבירו שלא בפניו דדמי לאשה שהלך בעלה למדינת ה י ם‬ ‫ד מ ה ת ס ילפינן הך ד י נ א ‪ .‬אבל בפורע תובו בפניו ושותק נראה דאיפשר דגם רש״י יודה‬ ‫שחייב לשלם‪ .‬ע כ ״ ד ״‬ ‫וכן ראיתי בתשו׳ הרב ה מ ״ ב י ט ח״ב ס י ׳ ר נ ״ ה שכתב דלא‬ ‫ק א מ ר רש״י אלא כשפרעו שלא מ ד ע ת הלוה אבל א ס פ ר ע מ ד ע ת הלוה חייב עי״ש ״ וא״כ‬ ‫הוא ה ט ע ם במצות הצדקה שהוא חובו של מקום דכתיב מלוה ה ׳ חונן דל וגמולו ישלם לו‪.‬‬ ‫וקשה כיון שהצדקה היא חובו של מקום הרי קי״ל דאיבד מעותיו‪ .‬לשיטת רש״י בין נותן‬ ‫לחם או מ ע ו ת איבד מ ע י ת י ו ‪ .‬ולשיטת ר ״ ת במזונות מ י ה א איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬וי״ל כחילוק‬ ‫מ ו ה י ״ ש ד ם והרב ה מ ״ ב י ט ז״ל שאם פ ר ע בפני הלוה ושותק‪ .‬או מ ד ע ת הלוה א פ י ׳ חוב‬ ‫דמזינית גם רש״י ז״ל יודה דחייב לשלם ל ו ‪ .‬וזהו רמז ה מ ם ר ה ה נ ז ׳ ‪ .‬מאשר שמנה לחמו וכו׳‬ ‫שהוא חוב ד מ ז ו ט ת ‪ .‬או ונידב נ ד ב ו ת יעץ וכו׳ היא ה פ ו ר ע חיבו של מקום דלאו ד מ ז ו ג ו ת ‪.‬‬ ‫ןכי תימא הרי קי״ל ה פ ו ר ע חובו של חבירו איבד מ ע ו ת י ו ‪ .‬לכן תירץ אלהיס הבין דרכה‬ ‫וכי׳ והוי מ ד ע ת הלוה כי היא ציה על נתינת ה צ ד ק ה ‪ .‬יעיד כי היא מקומי של עולם ומלא‬ ‫כל הארץ כבודו‪ .‬וזהו והיא ידע את מ ק י מ ה וכיון שהוא בפניו‬ ‫חייב לשלם‪.‬‬ ‫ולכן וגמולו ישלם‬ ‫לו‪ .‬שאם היא נדיב נדיבוח י ע ן דלאי חיב דמזונות והיה בכרו והוא על נדיבות י ק ו ם ‪5 .‬ל‬ ‫ימיני עילם ו ע ד ‪ .‬ואף א ם הוא חוב דמיונית מאשר שמנה ל ח מ י ‪ .‬והיה‬ ‫מלא כל עיב והיא יתן מ ע ד נ י מלך ״‬ ‫*בדרך‬ ‫‪J‬‬ ‫בכרו שיהיה‬ ‫ביתו‬ ‫ודוק‬ ‫זו אלך לפרש ה כ ת י ב ‪ .‬היה דבר ה ׳ אל א ב ד ם במחזה לאמר חל ח י ד א א ב ד ם‬ ‫אנכי‬ ‫עדן‬ ‫מקדם פןד‬ ‫צדקה‬ ‫׳אנכי מגן לך שכרך הרצה מ א ד ‪ .‬ו ה ר ב י קשה מהיכא תיסק א ד ע ת ץ שלא יהיה לו שכר טיב‬ ‫צ ע מ ל ו ‪ .‬והרי אין ה־ן׳׳בה מ ק פ ח שכר כל בריה‪ .‬ועיר מהו אנכי מגן לך למטן ה ש כ ר ‪ .‬מי‬ ‫ח ל ה זה ב ז ה ‪ .‬ולענ״ר יובן ב ה ק ד ם מ״ש בגמ׳ מאי דכתיב וילבש צדקה כשדין‪ .‬מ ה שדין זה‬ ‫לל קליפה וקליפה מ צ ט ־ פ ז לשרץ גדול‪6 .‬ן‪ 4‬צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת ‪-‬לחשצון‬ ‫גדול ע״כ‪ .‬והוא תמיה איך איפשר שפרוטה אתת תהיה מצטרפת לחשבין גדול‪ .‬ונ״ל ב ה ק ד ם‬ ‫מ״ש ר ט ט הא״רי ז״ל שע״י הצדקה האדם מיתר שם הו״יה ב״ה ע ״ כ ‪ .‬ושם הו״יה בחילוף‬ ‫א ״ ת ב״ש הוא‬ ‫‪,‬‬ ‫מצ״פן עילה ש׳‪ .‬וכן פ ר ו ע ה עילה ג״כ ש ‪ .‬הרי שפרוטה היא מצטרפת‬ ‫בחשבון איתיותיה לחשבון גדול שהוא מ ס פ ר שם הו״יה‪ .‬שאפי׳ ט״י פרוטה ק ט נ ה הוא ע י ב ה‬ ‫יתיי קי״בה ושכינת־ה‪ .‬נמצא שכמו שהשרץ מגין מפני אויב כן הצדקה ע״י יחוד שס הי״יה‬ ‫ב״ה עישה מרכבה לשכינה להגן עליו ולשומרו‪ .‬והנה ידוע כי אברהם אבינו ע ״ ה היה ראש‬ ‫לניתנ׳ צדקה לחש לאכיל יבגד ללטש וביתי פתוח לרוחה‪ .‬ולפי שיש לחוש שלא יהיה לו שכר‬ ‫בעמלו כי ה פ ו ר ע תיבי של תיירי איבד מעיתיו וכמפו׳ לעיל‪ .‬לכן היה דבר ה׳ אליו ל א מ ר‬ ‫אל תירא א ב ד ם שלא יהיה לך שכר טיב בעמלך ת״ו כי ב א מ ת אנכי מנן ל ך ‪ .‬בע״י הצדקה‬ ‫אתש ע־שה יתיר שם הי״יה ב״ה ובזה א ת ה עישה מ ר כ ב ה לשטנה‪ .‬והוי כ פ ו ר ע חובו של חבירו‬ ‫ב פ נ י י ‪ .‬ובחילוק מיה״רשדם הנז׳ ובזה כ ״ ע יודו אפי׳ רש״י ז״ל ט שכרך הרבה מאד ״‬ ‫באבית דד׳ נתן פ׳ ג ׳ ‪ .‬מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה‪ .‬פ ע ם א ח ת‬ ‫‪T‬‬ ‫הלך וישב ב ס פ י נ ה בא הרוח ו ט ב ע ספינתו ביס‪ .‬ראהו ר׳ עקיבא יבא לפני‬ ‫ב״ד להעיד על אשתו להנשא‪ .‬ע ד שלא הגיע ע ת לעמוד בא אותו ועמד לפניו‪ .‬אמר לי‬ ‫א ח ה הוא שטבעת בים א מ ר לו ה ן ‪ .‬ומי העלך מן הים א מ ר לו לרקה שעשיתי היא שהעלהני‬ ‫מן ה י ם ‪ .‬א מ ד לו מנין א ת ה י ו ד ע ‪ .‬א מ ר לו כשירדתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול‬ ‫מגלי הים שזו אומרת לזו‪ .‬וזו אומרת לזו רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל‬ ‫ימיו‪ .‬באיתה שעה פתח ר׳ ע ׳‪,‬יבא ואמר ברוך אלהים אלהי ישראל שבתר בדברי תורה‬ ‫ודברי חכמים שדברי תירה ודברי חכמים קימים הם לעולם שנא׳ שלת לתמך על פני המים‬ ‫כ׳ ברוב הימים המצאנו יעיד כחיב וצדקה הציל ממוח ״‬ ‫‪ H‬גדול‬ ‫המעשה יוחד מן העישה ד ק א א ם מעשה א ח העשירים אבל א ם מעשה א ת‬ ‫באינו יכול ל ה ח פ ר נ ס כאלו הוא גיזלו ״‬ ‫ס ׳ חסידים סי׳ של״ב ״‬ ‫ערך צום‬ ‫א‬ ‫צ*ם‬ ‫ג•׳ קיל וגי׳ מ מ י ן ‪ .‬כי שלשה אלה ה ם יסיר מיסד לבטל גזירוה ר ע י ה כ מ ״ ש‬ ‫בירושלמי פ ״ ב דתעניוה ופ״יא דסנהדרין‪ .‬ג׳ דברים מבטלים גזירוה רעיה‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫צום‬ ‫ת פ ל ה חשיבה צדקה שנא׳ ד כ נ ע י ע מ י ויחפללו ויבקשו פני זו צדקה כמ״ש אני בצדק אחזה‬ ‫‪,‬‬ ‫פניך ע ״ כ ‪ .‬כן כתב הרב תי״דא ז״ל ב ס דבש לפי‪ .‬ולא כמ״ש הוא עצמו ‪3‬־ס׳ מדבר קדמות‬ ‫כי קול היינו ח ו ר ה ‪ .‬דבירושלמי הנז׳‬ ‫מוכח דקול היינו ה פ ל ה ‪ .‬ודורשי דשומוח אמרו כי‬ ‫בהגי חלחא כי בהני חלחא ה פ ר ה ישע הגאולה ״‬ ‫גם כל אחד מ ה ם עולה קל״ו כ מ ס פ ־ ב ס‬ ‫א ה ״ ו ה במילוי כזה אל״ןז ה״א וא״ו ה״א גי׳ קל׳׳ו שבו נבראו שמים ו א י ן דכהיב בדאשיח‬ ‫ברא אלהיס ״ א ה ״השמים ״ואה ״הארץ‪ .‬ושלשה אלה ה ם חיים לעילם‪ .‬כי שם ע ״ ב הוא‬ ‫ב ח ש ד ‪ .‬ישם מ״ב הוא ב ג ב ו ר ה ‪ .‬ישם כ״ב הוא ב ה פ א ר ח ושלשחן •יחד גי׳ קו״ל‪ .‬ט ע״י קול‬ ‫או ציס אי ממון מ ח מ ה ק י ן הדינים ומחגבדים הרחמים בסוד ח ג ״ ה שהיא מיחיק ה ד ג י ם‬ ‫בסיד הפסוק ״כי ״ ע מ ך ״מקיר חיים שהוא ר״ה ״כב ״ ע ב ״מב ״‬ ‫כ״כ בס׳ רמזי ה ר ״ מ ז‬ ‫סי׳ קל״ו ״‬ ‫ונלע״ד‬ ‫שזהו רמז הפסיק הנה אנכי בא אליך בעב ה ע נ ן ‪ .‬כי ח י ט ה ב״א אל״יך גי׳‬ ‫מ ״ ב כ ׳ צ ‪ .‬ואני מצרפם ב ע ״ ב ‪ .‬כי נהמחקו הדינים ונגלה עליהם במדת‬ ‫ה ד ח מ י ם ‪ ,‬וזהי סוד משה ידבר והאלהים יעגנו בק״ול גי׳ ג׳ שמיה הנז׳ ״‬ ‫א כאימר‬ ‫ערך צורה‬ ‫יתקשה האדם בדבר חורה יצייר צורח ד ט ועוב לו להבין הענין ״‬ ‫מדבר קדמות בשם הא״די ז״ל ״‬ ‫ערך ציצית‬ ‫א המקיים‬ ‫מצות ציצית כאלו קייס כל ה ת ו ד ה ‪ .‬וכן כל ה ט פ ר בע״ז כאלו קייס כל‬ ‫התודה כלה‬ ‫וכל השומר שבת כאלי קיים כל התורה כלה ״‬ ‫מדבר‬ ‫ק‪ ,‬ימית בשם פסיקתא ״‬ ‫‪ 2‬ציצית‬ ‫מציל מעיגא בישא דכחוה העימאה ״‬ ‫ילקיע ־אובנ׳ פ׳ שלח בשם‬ ‫הא״רי זל״הה ״‬ ‫‪1‬‬ ‫ך^״ד‬ ‫שבזה יובן מ ה שפסק מדן באי״ח בהלכות ציציה וז״ל גדול עינש המבשל מצית ניצית‬ ‫ועליו נאמר לאחוז בכנפוה הארץ וינערו רשעים מ מ נ ה ‪ .‬יידוע ט איה עי״ן שבתיבת‬ ‫רשעים היא חלויה‪ .‬ומציני ט י ס ף הצדיק דלא שלעא ט ה ע י נ א ב י ש א ‪ .‬נאמר בו בן ט ר ח‬ ‫עלי ע י ן ‪ .‬ואמרו דז״ל שהיא למעלה מן העין ואינה שולעח בו‪ .‬ולכן ה מ ב ע ל מציה ציצית‬ ‫נדמז ב פ ׳ לאחוז בכנפות וכי׳ ואדרבא עי״ן של רשעים הלויה לומר שהעין למעלה מ מ נ ו‬ ‫ושולטת בו ״‬ ‫ג כשהאדם‬ ‫עדן‬ ‫‪ i‬כשהאדם‬ ‫מקדם הה‬ ‫ציצית‬ ‫מ ת ע ט ף בציצית ויוצא מסתת ביתו ה ק ״ ב ה שמח והמלאך המשחית זז‬ ‫משם וניצול הארס מכל נזק ומכל משחית‪ .‬אמר ר׳ נהורא׳ א ס ה ד נ א‬ ‫עלי מאן מ פ י ק מ ת ר ע ביתיה בציצית וחפלין ברישא אזדמנת שם שכינתא ותרין מלאכין‬ ‫מליין יהיה לבי כנישתא ומברכין ליה וחד מ ק ע ר ג א אזיל אבתריה ועל כרתיה עני אמן ״‬ ‫‪.‬‬ ‫ילקוט ראובני משם זו״הק ״‬ ‫ערך צל‬ ‫א‬ ‫צל‬ ‫האגוז וצל התאנה מזיק ליושבים בצלו ״‬ ‫עיין לעיל אות אלף ע ד ך אגוז ״‬ ‫ערך צלפחד‬ ‫א םיךן‬ ‫דאדכר קו״בה שמיה דללפתד דכתיב כן בנית צלפתד דוברות‪ .‬איהידע דהא‬ ‫אחכפר תיביה ״ זו״הק ריש פ׳ שלת ״‬ ‫ולכן גם בענין זמרי כתיב והנה‬ ‫איש ישראל ולא נזכר שמו‪ .‬וכתיב ויקרב אל אחיו את המדינית‪ .‬ולא נזכר ש מ ה ‪ .‬ולאתר‬ ‫ש ה י ג ס פינחס שקבלו עונשם כתיב ושם איש ישראל המוכה זמרי בן סלוא‪ .‬ושם האשה המוכה‬ ‫המדינית כזבי בת צור‪ .‬ו ה ט ע ם כי בהיותם ר ש ע י ם ‪ .‬שם רשעים י ר ק ב ‪ .‬אבל לאתר שקבלו‬ ‫עינשס ונתכפר עונם נזכר ש מ ס ‪ .‬ולכן גם במקושש קודם שקבל עונשו כתיב •וימצאו איש‬ ‫מקישש עצים ולא נזכר שמו ״‬ ‫א צ‪£‬ור‬ ‫ודוק ״‬ ‫ערך צפור‬ ‫החיה של מצורע‪ .‬כתב מ ה ״ ר מ מריקאנעי בשם תרגום יב״ע‪ .‬שאס המצורע‬ ‫נתתייב עיר בצרעת תוזרת הצפוד התיה לביתו ״‬ ‫‪ 2‬צפ*ר‬ ‫טהיר סימניו ה ם שיש לו אצבע יתירה‪ .‬ויש לו ז פ ק ‪ .‬ואינו דורס‪ .‬וקרקבן‬ ‫שלו נ ק ל ף ‪ .‬וכתב הרצ״בץ בס׳ מגן א ב ו ת ‪ .‬כי סימנים אלו הם רמיזיס ב פ ׳‬ ‫בל צפ״ור ט ה ו ר ה ת א כ ל ו ‪ .‬באותיות שניות של סימנים אלו‪ .‬כי אצבע אות בנית מ מ נ ה צ ׳ ‪.‬‬ ‫ו ס ק אוח ש ט ח מ מ נ ה פ ׳ ‪ .‬דורס אוח שטח מ מ נ ה ו ׳ ‪ .‬קרקבן אוח שנית מ מ נ ה ר ‪ /‬ה ם‬ ‫•אוהיוח צפור להודיע בבסימניס אלו היא טהורה ״‬ ‫א צפורה‬ ‫ערך צפורה‬ ‫אשח משה רבינו עליו השלום נתגלגלה בדבורה‪ .‬וזהו א ב ה לפידוח ר מ ז‬ ‫למשה רבינו ע ״ ה בניהנה ה ו ד ה על ידו בקילוח ולפידים‪ .‬ופירשה דבורה‬ ‫מבעלה‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‪:‬‬ ‫צפורה‬ ‫מ ב ע ל ה בעבור הנבואה לתקן מה שנתרעמה על משה שפירש מ מ נ ה ‪ .‬ובאותו הדור ביעלו־‬ ‫פ ר י ע ה ‪ .‬לזאת באה דבורה לתקן שימולו בפריעה רכתיב ב פ ר ו ע פרעות בישראל וראוי זה‬ ‫לצפורה כמ״ש הא״רי ז״ל שנרמז בשמה צו״ר פ ״ ה ‪ .‬דהיינו ותקת צפורה לו״ר בעבור המילה‬ ‫שעולה פ ״ ה ולכן נתקנו ע י י דבורה ״‬ ‫‪ 3‬צפורה‬ ‫מדבר קדמות משס צמת דוד ״‬ ‫היחה מאומתו של הבל שלקה קין ועהה יחדו העוב שבקין נחן צפורה׳‬ ‫למשה שהוא ה ב ל ‪ .‬כ״כ רביגו הא״רי ז״ל ״‬ ‫ונ״ל‬ ‫שזהו ר מ ז‬ ‫מ ה שאמרה צפורה כי חחן דמים א ח ה לי לרמוז שבפעם ראשונה נהרג עליה ודוק ״‬ ‫א לפעמים‬ ‫ערך צפורנים‬ ‫נולד על הצפורין שרעוטין חיורין והוא סימן ט ו ב ‪ .‬או אחגזר גזירה‬ ‫וניצול ״‬ ‫‪ 3‬צפור^ים‬ ‫מדבר קדמוה משם ליקוטי גורי הא״רי ז״ל ״‬ ‫ה ס שורש ה ק ל י פ ה ‪ .‬ומה שעודף ויוצא לתיץ מכנגד הבשר של האצבע‬ ‫צריך לחותכם כי שם נתלים התיצונים ויונקים בתכלית ולכן עונשו‪-‬‬ ‫של המגדל צפורנים קשה מאד ״‬ ‫צרפית‬ ‫ס׳ ערכי ה כ ט י ם להר״מז ז״ ל ״‬ ‫מסיד שרה ולכן ברכה מצויה בביהה ״‬ ‫שם ״‬ ‫—>^‪—c=&3$y‬‬ ‫אות קוף‬ ‫ערך קבורה‬ ‫‪vJ-'BiU‬‬ ‫א‬ ‫אם‬ ‫‪3‬‬ ‫בל‬ ‫קוברים מ ה בבגד שבלה או אין ידיו פשוטות הוא ס כ נ ה גדולה ״ ס ׳ ח ס י ד י ם‬ ‫סי׳ ה נ ״ ב ״‬ ‫הנקבר ב ע ר ב שבה בשעה חמישיח ביום ואילך‪-‬אינו סובל חיבוט ה ק ב ר וזהו‬ ‫סוד יום הששי ה׳ יהירה ״‬ ‫‪i‬‬ ‫כ״כ בס׳ הכונוה ״‬ ‫כל זימנא דגופא לא איתקבר נשמתא לא עאלח קמי קוב״הו ולא אחגלגל ב ט פ א‬ ‫אחרא לכן אסיר למישבק ליה בלא ק ב ו ר ה א ‪ .‬דאיפשר דקו״בהו גזר עליה למיתי•‬ ‫גגלגולא אתרא מיד לאוטבא ליה ״‬ ‫זוהר פ׳ אמיר ״‬ ‫ד מעשה‬ ‫יעדן‬ ‫ד מעשה‬ ‫קבורה‬ ‫מקדם סו‬ ‫בח״ח וצדק שקברוהו אצל מי שאינו ה ט ן בא ה צ ד ק לכל בני העיר בחלום‬ ‫ואמר הריעיתס לי שקברחוני אצל בית הכסא שריחו רע‪ .‬וקשה לי העשן‬ ‫ישמו אבנים בין ק ב ר הצדיק לקבר הרשע כמחיצה‪ .‬ומשם והלאה לא בא להם בחלום ״‬ ‫ס ׳ תסידים סי׳ תש״ה ״‬ ‫א בשבת‬ ‫ערך קבלה‬ ‫יש ללמוד ק ב ל ה ‪ .‬והרמז ״השתתוו ״לה׳ ״ ב ה ד ר ת ״ ק ד ש ‪ .‬ר ״ ת ק ב ל ה ‪.‬‬ ‫והוא מזמור הנאמר בשבת‪ .‬ובתול יש ללמוד ה ל כ ה ‪ .‬כי במזמור ה נ א מ ר‬ ‫בחול ״הריעו ״לה' ״כל ״ ה א ד ן ר״ת הלכה ״ גורי הא״רי זצ״ל ״‬ ‫׳וזהו‬ ‫לענ״ד רמז מ״ש חז״ל נכנס יין יצא ס ו ד ‪ .‬פי׳ כשנכנס השבת ש מ ט ה לקדשו על‬ ‫היין‪ .‬אז יצא ס ו ד ‪ .‬שיש לו ללמוד דרכי ה ס ו ד ‪ .‬ויטמנהו בח״ול ״‬ ‫כ סבלת‬ ‫התורה שניתנה ב ה ר סיני וקבלוה ישראל‪ .‬בקבלה לבד נתקיימו שמים‬ ‫וארץ‪ .‬כ״כ התום׳ פ ״ ק דע״ז שאף שלא יקיימוה ח״ו על הקבלה לבד יש‬ ‫לה קיום ״ דבש לפי ״‬ ‫ערך קבר‬ ‫א‬ ‫מה שאמרו חז״ל שהקורא כתב שעל הקבר משכח תלמודו היינו כתב בולט‬ ‫קבר‬ ‫ולא שוקע ״ ם ׳ הכינות י׳‬ ‫א סדוש‬ ‫ערך קדוש‬ ‫קדוש קדוש ־ הגאון מוה״רר אברהם ז״ל אב״ד דק״ק ב ר י ס ק ב ש נ ת ש ע ״ ה‬ ‫שאל בתלום למה לא אמר מלא כל הארץ כבודו כי א ס בקדוש השלישי י‬ ‫וגילו לו כי קדוש ראש וסוף הוא ק״ש ובאמצע ד״ו שהוא לשון זיווג כמ״ש ט ב למיתב טן ד ו ״‬ ‫ותזיווג הקדוש מבעל ת ׳ איש רעשו ד ס ט ״ א ולכן בא דו באמצע * וקדיש ראשון שהוא כנגד‬ ‫־בית ראשון וקדוש שני שהיא כנגד בית שני לפי שנתרבו לא נאמר אצלם מלא כל הארץ כבידו‬ ‫אך קדוש שלישי שהוא כנגד בית שלישי שיבנה ב מ ה ר ה בימינו והיא גאולה עולמית אז נ א מ ד‬ ‫מלא כל ה א ד ן כבודו ״‬ ‫ד!מ!*רם‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫מהאמור כי החיטא הגורם ת״ו פירוד ל מ ע ל ה ׳ ע״י מגביר הקליפה ת ׳ איש‬ ‫דעשו * ועליו אמרו בזוהר מאן ד פ ס י ק ׳ ת פ ס ק י וזהו לעניות דעתי רמז א ח ת‬ ‫׳דתו להמיח * כי דח״ו היא ממש ה פ ך קדוש י כי ע״י חטאו מכטש ת ׳ איש דעשו בין דל״ת‬ ‫לוא״ו‬ ‫עדן‬ ‫קדוש‬ ‫מהדם‬ ‫לו״או ו ב נ ק י ם הזיווג ע י ב ה פירוד ח״ו ובת׳ דעשי דכתיב בהו יתפרדו כל פועלי אין וכתיב‬ ‫בהו ובית עשו לקש ־ דהיינו שמפריד הת׳ ונעשה ק״ש עכשיו הוא מ ח ב ר ם ועושה מ ה ם ת ׳‬ ‫לכן אחת דתו להמית ״‬ ‫^בזה‬ ‫יבוא על נכון מ״ש תז״ל בתולה נישאת ליום הרביעי וכו׳ ואמר בגמ׳ מאי ט ע מ ה‬ ‫שקדו חכמים וכו׳ * כי השרוי בלא אשה אינו ניצול מן ה ח ע א ובזה הוא מתזק כת‬ ‫ה ס ע ״ א ת ׳ איש רעשו ונמצא ח״ו נרגן מפריד אלוף• וע״י הנישואין מחליש כח ה ס ע ״ א ונעשה‬ ‫חיביר למעלה טן דו י וידוע כ• יום הרביעי הוא זמן שליטת סמ׳׳אל * ולכן שאלו מ ה ט ע ם‬ ‫‪,‬‬ ‫אמרו חכמים בחילה נישאת ליום הרביעי והשיב שק״דו תכמים פי׳ שעשו פיריד ל ס ע ״ א ש״ק‬ ‫ולקדושה ד״ו י ודוק ״‬ ‫כ מדוע[‬ ‫גי׳ שמע כי המדקדק בק״ש ובאותיותיה מתקן ר מ ״ ח איבריו וע״י כן קדוש‬ ‫יהיה כן נ״ל ״ ועוד שפ״ל גי׳ קדיש כי מי שהוא עניו הוא מ ר כ ב ה לשכינה ״‬ ‫ערך קטרוג‬ ‫א‬ ‫כ ע ן ל א‬ ‫נקרב יצחק א ע ״ ה ק י ע ר ג השען לכן ניתן חלק מכל זרע אברהם־ כמ״ש‬ ‫בזוהר ח״ ב ד׳ ל״ג בשעחא דאמר משוע בארץ ב ע א למיעבד דינא על‬ ‫ישראל ההוא דינא הו״ל על אברהם דלא א ה ע ב י ד דינא ביצחק י דלא הו״ל לאחלפא ק ר ב נ א‬ ‫דאימין על גבי מ ד ב ח א באחרא וכו׳ כמת ד ב ע א דינא דיוסף לכמה דרין ומההוא זימנא‬ ‫לאשחזיב יצחק זמין קיב״ה להאי מ ק ע ר ג א האי חולקא מכל זרעא ד א ב ר ה ס וכו׳ עי״ש ״‬ ‫ערך קטרת‬ ‫א‬ ‫מ ל ד | דא גזירה קמי קו״בה דכל מאן דאסחכל וקרי בכל יומא עובדא ד׳קטרת‬ ‫ישהזיב מכל מלין בישין חרשין דעלמא ומכל פגעין בישין ומהרהורא ביבא‬ ‫ומדינא בישא וממוחנא ולא יחזק כל ההוא יומא דלא יכיל ס ט ״ א לשלעאה עליה ויצטריך‬ ‫דיכיין ביה ״‬ ‫ב‬ ‫זוהר ויקהל ד׳ רי״ח ע ״ ב ״‬ ‫י ן א ן דיימא פ ט ו ם ה ק ט ר ה בחר ההלה לדוד־ בטיל מוהנא מביהא ״‬ ‫ד׳ רכ״ד ע ״ א ״‬ ‫א אמרו‬ ‫זוהר פינחס‬ ‫ערך קיווי‬ ‫בילקוט חהליס י אפי׳ אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי ה ם לגאולה בשכר‬ ‫הקיווי י שמא ח א מ ר ע ב ר קציר וכו׳ ה״ל קוה אל ה ׳ חזק ויאמין לבך וקוה‬ ‫אל‬ ‫זןדן‬ ‫מפןדם סז‬ ‫קיווי‬ ‫אל ה ׳ ־ לא ט ב ע ת ם קיו וסיבו וקיו' ע ״ כ ״‬ ‫ובזה‬ ‫פי׳ הרב מהר״יד בס׳ צמח ל ו ד ‪.‬‬ ‫ב ר כ ה אה צמח דוד וקרנו הדוס וכו׳ ־ כי לישיעהך קרגו בל היום־ והרי הוא כמב״ואר ״‬ ‫ובזה‬ ‫מ ד ב ר קדמית ״‬ ‫יבוא על נכין מ ה שאמר דוד קיה קרחי ה׳ ויכי אלי וישמע‬ ‫שיעחי ויעלני מבור שאון מ ע י ע היון י כי בשכר שקוה קורתי ה׳ י ויעלני מבור שאין היא‬ ‫ע י מ ק הגליה ״‬ ‫ערך קימה‬ ‫יא מפני‬ ‫שיבה ה ק י ם ‪ .‬אמרו רז״ל שהקם מפני שיבה זיכה להיות ירא שמיס‪ .‬והביאו‬ ‫הרב ם׳ ח ר ד י ם ‪ .‬ירכינו הא״רי ז״ל כתב שאם יכיין הכינה הראייה זוכה‬ ‫ל ה ה ח כ ם בהירה‬ ‫ע״יי שער המצות פ׳ קדושים ״ דבש לפי ״‬ ‫ערך קין‬ ‫';א‬ ‫מין עשה שתי ע ט ר ו ת אחת במנחתו‪ .‬שנית בהריגה ה ב ל ‪ .‬בעינש ה מ נ ח ה נהרג קין‬ ‫בעינש הריגה הבל נבלע קרח ״‬ ‫שכחח לקני משם ס ׳ הפליאה ״‬ ‫ערך קיץ וחורף‬ ‫א ש*מה‬ ‫חדשים של קיץ ממונה עליהם גבר״יאל וששה חדשים של חירף מ מ ו נ ה‬ ‫עליהם מיכ״אל רמי שנה פשיעה ה ם שנ״ד גי׳ מיכ״אל וגבר״יאל ״‬ ‫דבש‬ ‫לפי משם ס ׳ קדמון רמזי ההורה כ״י ׳׳‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫א להב‪ 1‬ר‬ ‫ערך קליפות‬ ‫ולהכניע הקליפות‪ .‬טוב לומר בכל יום פ׳ ויאמר א ם שמוע חשמע ולכיין‬ ‫ב א ר ב ע ה יו״דין דשם ע ״ ב הרמוזות בתיבת עליך כי אני י י ׳ ‪ .‬להסיר‬ ‫הקליפות ״ דבש לפי‪ .‬בשם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״‬ ‫‪3‬‬ ‫שתי‬ ‫קליפיח יש א ח ה נקראה מח״לת ו ע מ ה ח ע ״ ח כחוח מלאכי חבלה כ מ ט ן שמה‬ ‫והיא תמיד מ ר ק ד ת ומחוללת כשמה * השנית היה ליל״יח ו ע מ ה ח״ף כתית‬ ‫מ ל א כ י חבלה כמנין שמה והיא חמיד מיללח כשמה* ומלתמה ארוכה ביניהם ואינם‪.‬פיגעות‬ ‫בזו כי א ם ביום הכפירים כדי שיהיו מהגרים וטרודים אלי באלו ־ ובין כך יבין כך ח פ ל ח ם‬ ‫של ישראל *תעניתם עילה למעלה בלי שוס קטרוג ״ ילקיט חדש משם <אלנטי על פ׳ היו‬ ‫־לריה לראש ״‬ ‫עדן‬ ‫^‬ ‫מקדש‬ ‫קליפות‬ ‫אין קליפה שילטת בא״י אפי׳ בחללה וזהו שנא׳ לה׳ הארץ ומלואה י ״ ל מילוי של ח״י‬ ‫מ ג ״ ע אופן ס״ז וקמ״ח ״‬ ‫ד ירה*‬ ‫היתה בנויה על סוד הקליפות שהם ז׳ מדורי גיהנס ושבע שמות יש ליצ״הר‪.‬‬ ‫וז׳ היכלות התמוכה‪ .‬לכן הוצרכו ישראל להקיף אותה ז׳ ימים בשבעה שיפרות‬ ‫ע״י הכהניס שמדתס תסד א״ל •שכן אל״ף למ״ד גי׳ ה ק ״ ף ״‬ ‫שס אופן צ״ה וקל״ג ״‬ ‫ערך קללה‬ ‫א‬ ‫אל תקלל שוס אדם כי פ ע מ י ס רבות הקללות חוזרות ותלות כלן על ראשו ועל זרעו‬ ‫שכן מציט שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו ״‬ ‫‪ 3‬סללה‬ ‫א מנאה‬ ‫ס ״ ח סי׳ ע״ו ״‬ ‫שמקלל האדם לאשתו גורם שער לשכינה ״ עיי׳ לעיל אות אל״ף ע ד ך אשה ״‬ ‫ערך קנאה‬ ‫גי׳ י ו ס ף ‪ .‬כתב ה ד ב המושלם מוה״רר יש״ר מקאנדיאה ז״ל כי מי ששמו‬ ‫יוסף עלול הוא שיתקנאו בו ״‬ ‫ודורשי רשומות אמרו כי ק נ א ת ר ״ ת קין‬ ‫]קרח[ נתש א ו פ ה ה מ ן ‪ .‬כי אלו נתקנאו ונאבדו מן העולם בעבור ק נ א ת ם ״‬ ‫ערך קץ הנאולה‬ ‫א‬ ‫ימי הגלות היו עד שנת של״ה מהאלף הששי ומשם ואילך יכול להיות קץ הגאולה וזה נ ר מ ז‬ ‫לדניאל‪.‬‬ ‫הפסוקים ״‬ ‫כ״כ‬ ‫הרב חי״דא זל״הה במדבר קדמות משם ר ב י ט הא״רי בשער‬ ‫אבל בספרו ככר •לאדן בפי׳ אבות דר״ן פ כ ״ ב ‪ .‬כ ת ב וז״ל ראיתי כתוב משם‬ ‫רבינו הא״רי ז׳יל דמשנת הש״ל ע ב ר גבול אחישנה ונכנס גבול ב ע ת ה ״ ע ״ כ ״‬ ‫ערך קרבן ‪.‬‬ ‫א‬ ‫מקריבין מן התיה כי לעולם לא יתגלגל אדס בהם יעל כן חלבם מותר ״ ציוט‬ ‫אין‬ ‫פ ׳ צו ״‬ ‫‪3‬‬ ‫צ‪1‬ה‬ ‫ה ק ״ ב ה להקריב‬ ‫ק ד ב ן מוסף ע״ז ימים בשנה ולשמות ב ה ם ‪ .‬ו ה ס ת מ ש י ס‬ ‫שבתות‪ .‬״שת ימי פ ס ח מלבד ה ש ב ת ‪ .‬יום אחד של שבועות‪ .‬י ו ס ‪ .‬א ח ד של‬ ‫ר״ה‪ .‬יום אחד של יו״הכ‪ .‬שבעת ימי הסוכות מלבד השבת‪ .‬אחד עשר יום של ראשי תדשיס‬ ‫מלבד ראש ה ש נ ה ‪ .‬והס ע״ז ימים כנגד ע״ז ימים שהתאבלו על י ע ק ב ‪ .‬ע ׳ יום במצרים‬ ‫עדן‬ ‫מקדם פןח‪.‬‬ ‫קרבן‬ ‫זז׳‪ .‬ימים בגורן ה א ט ד על בם והפכתי אבלכ לששון‪ .‬וזהו ה׳ עז לעמו יתן ״ שכחה לקני‬ ‫‪5‬שס ס פ ר סודי ח י ״‬ ‫לי ש ס‬ ‫הריה‬ ‫ולדעתי‬ ‫בא הרמז בפסיק ה׳ עז לעמו יתן על דרך ז ה ‪.‬‬ ‫בריבוע עילה קפ״ו כמכין מ ו ״ ם ף ‪ .‬ע״ז לעמו יתן פי׳ כי ע״ז ימים‬ ‫מקריבי! מוסן! ״‬ ‫‪3‬‬ ‫‪i‬אשר‬ ‫עוסקים בהל׳ קרבנות אזי הבל דכפיק מפומייהו הוא דוגמת אש בל הדיוע‬ ‫ומהקשר בכתת לקע בבס ס ׳ סודי רזי ״‬ ‫ערך קרח‬ ‫א בשעתא‬ ‫‪2 2‬מדרשי‬ ‫דאהקעיל מצרי נולד קרת והתגלגל ביה ״‬ ‫ס ׳ המגיד למדן ז״ל ״‬ ‫י‬ ‫אמרו בני ק ד ח מי שיעלה אה השערים יעלה א ח א ב א ‪ .‬ופי׳ הרב‬ ‫מ ה ״ ר א רוזאניס כי לשין אבירה יש לו שני פירושים או אבירה המתבקשת‬ ‫או אבירה שאיגה מ ת ב ק ש ת ‪ .‬וגבי קרת כתיב ויאבדו מחוך ה ק ה ל ‪ .‬ובשערים כהיב ט ב ע ו‬ ‫באד! שעריה אבד ישבר בריחיה‪ .‬וזהו שאמר מי שיעלה את השערים דהוי אבירה המתבקשת‬ ‫הוא יעלה את אבא‪ .‬שגם ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבירה המתבקשת ע כ ״ ד ודפ״חח ״‬ ‫ערך קריאת שמע‬ ‫א ‪3‬חמא‬ ‫אד״הר נפגמו שני דלת״ין דלת משם אד״ני ודלת משם ש״די‪ .‬וצריך האדם‬ ‫לתקנם בד׳ של אחד וד׳ של ועד‪ .‬וזהו לשקוד על דלתותי שני דל״תין וז״ש‬ ‫הנחש השי׳׳חני מ ש א ר משם שד״י ש״י‪ .‬ומשם אד״ני אנ״י וזהו השיאני ״‬ ‫דבש לפי משם‬ ‫ילקוט ראובני פ ׳ ברחשיה ״‬ ‫‪2‬‬ ‫'אם ישתרש האדם בחטא יחכלכלו ד מ ״ ח איבריו‪ .‬כי עין במילוי כזה עין וו נין גי׳‬ ‫רמ״ח‪.‬־ וק״ש ר מ ״ ח תיבות מבטל היצ״הר ״ דבש לפי משם ר ׳ יהודה החסיד ״‬ ‫‪5‬‬ ‫מי שקורא ק״ש שהריח וערביה עולה לפני ה ק ״ ב ה יוהר מכל הקרבנוח ״ מדרש חז״ל ״‬ ‫ד‬ ‫זוהר הקדוש פ ׳ בלק בינוקא‪ .‬ובזוהר‬ ‫‪2‬ל מי שאיט קורא ק״ש בזמנה חייב נידוי ״‬ ‫חדש האריך ה ר ב ה בשכר המכר ן בה עי ״ש ״‬ ‫ערך קריעת ים פוף‬ ‫א ל!ריעת‬ ‫ים סיף ב ז ט ה אברהם א ע ״ ה ‪ .‬כמ״ש בילקוט תהצים‪ .‬כי זכר א ח ד ב ר‬ ‫‪ .‬קדשו את אברהם ע ב ד ו ‪ .‬א״ר אלעזר בן עזריה בזכוח א ב ר ה ם אני ק ו ר ע‬ ‫להם‬ ‫עדן‬ ‫מקדכג‬ ‫קריעת ים סוף‬ ‫להם א ח הים ״ ובמדרש אמרו כי קריעת ים סיף היה בזכות בעתידין לקבל ח ת החורה•‬ ‫כדכחיב והמיס להם חומה ״ עוד אמרו במדרש שבזכות יוסף נ ק ר ע הים יכתיב הים ר א ה‬ ‫זינס‪ .‬מ ה ראה ארונו של יוסף לכתיב ביה ויכס ויצא החוצה ״‬ ‫והנה‬ ‫ג׳ אלה א ב ר ה ם תורה יוסף‬ ‫ר״ת את״י‬ ‫וזהו לענ״ד רמז ה כ ס ו ק אתי מלבנון‪,.‬‬ ‫כלת ו כ ו ׳ ‪ .‬כי ידוע כי ע״י קריעת ים סיף נגמרה האמינה בלב בני ישדאל דכהי׳‬ ‫‪,‬‬ ‫ויאמינו בה׳ ובמשה ע ב ד ו ‪ .‬אלא שאמונתם בה׳ היהה מקילס לכהי וישמעו כי פקד ה׳ א ת‬ ‫עמו וכו׳ ועכשיו נ ג מ ר ה ה א מ ו נ ה ‪ .‬אבל האמונה של משה היתה שחזרו והאמינו ל מ פ ר ע לכל‬ ‫האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישדאל‪ .‬ולכן א ם תתבונן בפסוק זה תמצא מ‬ ‫ר ״ ח א מ ה פני פ ע מ י ם אחה כסידרה ואחה ל מ פ ר ע כזה ״אחי ״מלבנון ״ ה ב י א י ‪ .‬״תשיר*‬ ‫״מראש ״ א מ נ ה ‪ .‬לרמה על שני אמוניה שהיו בקריעה ים סיף אחה כ ס ד ר ה ואחה ל מ פ ר ע ‪.‬‬ ‫וזכו לה בזכית אח״י שהם ״ א ב ר ה ם ״ ח ו ר ה ״יוסף כנ״ל ״‬ ‫ויש לרמיז כלס בפסיק זה•‬ ‫א ח י מלבנין כלה וכו׳ שם רמז להורה שנעשו בה ישראל כדין אשה ע ם ב ע ל ה ‪ .‬הבודי מ י א ש‬ ‫א מ נ ה ‪ .‬רמז לאברהם א ע ״ ה ראש ה מ א מ י נ י ם ‪ .‬מ מ ע י ט ה אדיוח וכו׳ שס רמז ליוסף שניצול‬ ‫מאשת פיעיפר וכמו שדרשו חז״ל חיה ר ע ה אכלתהו זו אשח פועיפר‪ .‬י ס ״ ח הפסיק מהררי••‬ ‫נמרים ס ״ ת י ם ‪ .‬לרמוז שעל ידם ובזכותם נ ק ר ע הים ״‬ ‫א הטעם‬ ‫ערך קשת‬ ‫שהראה ה ק ״ ב ה לדור המבול הקשת יותר רכל שאר המזלות כמו טלה או•‬ ‫סרטן וכו׳‪ .‬הענין הוא שהמבול היה בחדש כסלו שמזל קשה משמש בו ׳'‬ ‫מ ד ב ר ק י מ ו ת משס מהר״יד ב ס ׳ צמח דוד משם רבינו הא״רי ז״ל ״‬ ‫ואני‬ ‫בעיניי לא זכיתי להבין אמרי קדוש‪ .‬כי קשה של המזלות הוא קיבוץ ככבים דומה׳‬ ‫קצת לצורה ק ש ה ‪ .‬וקשח הבריח הוא גיוניס שינים לפי עב הענן אי דקיהי‪ .‬י מ ה‬ ‫דמיה הערכי לו לקשה שבמזלנוה‪ .‬גס מ״ש שהמבול היה בחיש כסלי היא ה מ י ה שהרי מ ק ר א ‪.‬‬ ‫מלא הוא בשנח שש מאוח שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נ ב ק ע ו‬ ‫כל מעייניה ח ה י ס יכו׳ וכחיב אחריו בעצם היום הזה בא נח וכו׳ אל ה ת י ב ה ‪ .‬הרי שהמבול‬ ‫היה בחדש אייר לרבי יהושע או בחדש חשק לד׳ אליעזר וכמו שפי״רבי ב ם ‪ .‬ונ״ל שכונת‬ ‫מרן הא״רי ז״ל היא למה בחר ה ק ״ ב ה להיוח קשה הבדיה בצורה ק ב ה ולא בצירה מזל אחר‪.‬‬ ‫אלא לפי שהיה אז במזל קשה בחר בצורה זו‪ .‬גס מ ה שאמר שהמבול היה בחדש כסלו ה ו א‬ ‫אליבא דר׳ אליעזר‪ .‬שבחדש חשון בי״ז לתדש התחיל המבול ונגמרו ארבעים יום בל הגשמים־‬ ‫יארובוח השמים בכ״ו לחדש כסלו נמצא שרוב המבול היה בחדש כסלו במזלו ק ב ח ‪ .‬ודוק י‬ ‫‪rit^D 2‬‬ ‫בלא מ ט ר מידה על הדין ובמטר רחמיס ״‬ ‫‪,‬‬ ‫ס ׳ הכונוח ״‬ ‫ג כשנראית‪:‬‬ ‫עדן‬ ‫‪ 5‬כשגראית‬ ‫מקדם מט‬ ‫קשת‬ ‫הקשת בתוקף גבורות גשמים שוטפים אז הוא אות שלא יפחדו‬ ‫מ ה מ ב ו ל ‪ .‬אבל כשבא אחר עצירת גשמים בתחלת הגשם אז הוא אות‬ ‫שהשם מ ת מ ל א רחמים על ה א ד ן להשפיע בה ברכה ״ ציוני פ ׳ נח ״‬ ‫אותריש‬ ‫ערך ראובן‬ ‫א‬ ‫יימ לחקור דח״ו ראיבן היא בן ת מ ו ר ה ‪ .‬דיעקב א ע ״ ה מחשבתו ברחל ויהי ב ב ק ר‬ ‫והגה היא ל א ה ‪ .‬והד״אש וה״רן פ״ב מ ד ד י ם כתבו דבן תמירה מיקרי אפי׳‬ ‫שתיהן נשיו‪ .‬ואני בעיניי זה שטס תירצתי דהא דאיקרי בן תמורה אפי׳ שתיהן נשיו היינו‬ ‫דפשע ולא בדק‪ .‬א מ נ ם יעקב א ע ״ ה לא פשע ועביד כל טצדקי ומסר סימנים לרחל אמנו ע ״ ה‬ ‫אלא שרתל מ ס ר ה הסימנים ללאה ומאי אית ליה ל מ י ע ב ד ‪ .‬ואחר זמן ראיתי שכ״כ בזוהר‬ ‫הקדוש ח״א ד׳ ק נ ״ ה ‪ .‬ומצאתי בקיבץ ישן על קלף כ״י שתירץ דהעיקר הוא ה א ם ‪ .‬שאס‬ ‫האשה ת ט ה ר מחשבהה ורעיוניה ותדבק בה׳ מאד מ ח ר פ ק ת על דודה ולא על א ח ר ‪ .‬הולד‬ ‫יצא קדוש וטהור ונקי ואינו בן ת מ ו ר ה ‪ .‬ובהכי ניחא ראובן ו ח ד ע ״ ה י זת״ד ז״ל ״‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫‪ 2‬ראובן‬ ‫שמעון ולוי שמרו יחיסיהס ולא עבדו ע״ז במצרים ושאר כל השבטים לא‬ ‫שמרו יחוסיהס ועבדו ע״ז בנוצרים ״‬ ‫במדבר ר ב ה פ ׳ י״ב ״‬ ‫ערך ראייה‬ ‫א ראייה‬ ‫הוא בחינת אצילות והוא בחינת הסוד‪ .‬ולכן אמר בזוהר תא חזי‪ .‬אך שמיעה‬ ‫הוא בחינה בריאה‪ .‬והוא בחינת הנגלה והפשט ולכן אומר בגמ׳ הא שמע ״‬ ‫דצש לפי משם ארץ החיים מזמור מ ״ ה ״‬ ‫ן^״ל‬ ‫שזהו ה ט ע ם שנקרא הנביא ב ב ס רואה כיון בהוא רואה דבריס עליונים‪ .‬סוד ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ד י א י ו ‪ ,‬וכתיב כי א ם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ״‬ ‫ערך ר א ם‬ ‫ראם‬ ‫עדן‬ ‫מסוע׳‬ ‫ערך ראם‬ ‫א‬ ‫‪ 5‬ה מ ה כיהודה‪ .‬שנים יש בעולם אחד במזרח ואחד ב מ ע ר ב ו פ ע ם א ח ת ‪.‬‬ ‫לאם‬ ‫לשבעים שנה נזקקין זה לזה‪ .‬וכשיבוא הזכר על ה נ ק ב ה חוזרת ה נ ק ב ה ראשם‬ ‫ונמשכת ה נ ק ב ה לזכר והורגת אותו‪ .‬והנקבה נ ת ע ב ר ה ‪ .‬ותהיה מ ע ו ב ר ת י״ב ש נ ה ׳ ועד י״א‬ ‫שנה הולכת על רגליה ו ת ר ע ה ותשתה מיס ובתתילת י״א ]נ״ל שצ״ל י״ב[ שנה נופלת על‬ ‫צדה ישיב אינה יכולה לעמוד והק״בה מ פ ר נ ס ה ברתמיו‪ .‬ותרד ריר מפיה כ מ ע י ן ‪ .‬ויצמית‬ ‫עשבים סביב לה ו ת ר ע ה י ״ ב חדש ומתהפכת מצד לצד ו ת ר ע ה ‪ .‬הה״ד נותן לבהמה ל ת מ ה ‪.‬‬ ‫לאחד י״ב תדש כריסה נ ב ק ע ת ויוצאים מ מ נ ה זכר ו נ ק ב ה ‪ .‬וילך אחד למזרח ואחד ל מ ע ר ב ‪.‬‬ ‫ועד שבעים שנה לא יוסיפו על שנים ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים ה ק ״ ב ה ״‬ ‫כך‬ ‫מצאתי במקרא אחת כמו מ ק ר א הללי על קלף כ״י שנכתבה שנת הר״כו ובסופה כמה עניינים‬ ‫חשובים וזה אתד מ ה ס ״‬ ‫מדבר קדמות ״‬ ‫ערך רבית‬ ‫א כתבך‬ ‫המפרשים‬ ‫ע ע ם למה שאמרו ז״ל כי מי שהוא מלוה ברבית אינו ע י מ ד‬ ‫בתתיית ה מ ת י ם ‪ .‬כי אד״הר נגזר עליו ביום אוכלו מעץ ה ד ע ת ימות‪ .‬יאחר‬ ‫שאנל עשה תשובה ונמחל לו‪ .‬ו ע מ ד מלאך המוח וקטרג לקחת נשמתו בו ביום כמו שנגזר‬ ‫עליו‪ .‬ולא נתפייס עד שנהן לו ה ק ״ ב ה כל יוצאי חלציו שימותו בתורת ר ב י ת ‪ .‬ואף דלעתיד‬ ‫י ט ע ן שקנאס בשינוי לא יועיל דרביח קצוצה יוצאה בדיינים‪ .‬אבל מי שהוא מלוה ברבית ג ם‬ ‫הוא מלה כנגד מ ד ה רביח ד י ד ה אינה יוצאה ואינו ק ם בהחייה ה מ ה י ס ״‬ ‫ערך רבקה‬ ‫א‬ ‫לבס ה‬ ‫שרה חיה שורשם בבינה וז״ס י ד ע ה הש״חר מקומו ה ׳ היא אימא ע י ל א ה‬ ‫הנק׳ שתר הוא מקים ג׳ נשים ה נ ז ׳ ‪ .‬ר ״ ח ״שרה ״חיה ״ ר ב ק ה ״‬ ‫דבש‬ ‫לפי משס ה ר ב הנ״שיא בעל מצת שמורים בדרשותיו כ״י ״‬ ‫‪ 2‬לבמה‬ ‫היחה גלגול חוה ויעקב גלגול א ד ״ ה ר ‪ .‬כ״כ מהר״חו ז״ל ולכן ר ב ק ה היתה‬ ‫אוהבה א ה י ע ק ב ״‬ ‫ערך רגל‬ ‫א‬ ‫לגל‬ ‫הוא כינוי לאשה כמ״ש בזו״הק ע ״ פ רגלי חסידיו ישמור‪ .‬ואיפשר שזהו רמז‬ ‫הפסורץ‬ ‫זגדן‬ ‫מ פ ן ד ם‬ ‫רגל‬ ‫ס י‬ ‫ה פ ס ו ק רגלי ע מ ד ה במישור וכו׳‪ .‬כי א מ ר אב החכמים אשת חיל מי ימצא‪ .‬ואמר עוד נידע‬ ‫<שעריס בעלה בשבחו ע ם זקני ארץ‪ .‬וזהו רגלי שהיא אשתי אם ע מ ד ה במישור שהיא אשת‬ ‫חיל‪.‬‬ ‫במקהליס ובמושב זקנים אברך ה׳ שזיכני לכך ״‬ ‫ועוד ר״גל גי׳ ע״ץ הח״יים כי אשה‬ ‫ר ע ה קיברה בעלה רח״ל ״‬ ‫ערך רוב‬ ‫‪J!D‬‬ ‫א‬ ‫שטוענים אומוח העולם שהם הרוב דכחי׳ לא מרובכם וכו׳ כי א ה ס ה מ ע ע ‪.‬‬ ‫וההורה אמרה אחרי רבים להטות‪ .‬וא״כ ח״ו היו צריכים לעבוד ע ״ ז כ מ ו ה ם ‪.‬‬ ‫כ מ ה חירוציס נאמדו בענין זה והזכיר קצחם הרב ח י ״ ד א ז ״ ל בס׳ דבש ל פ י ‪ .‬וזה ס י ד ר ן ‪.‬‬ ‫• ' א מ ה שהירצו במדרש שישראל עובדים לאלוה אחד והטיס ילכו איש בשם אלהיו א״כ ישראל‬ ‫רובא לגבי כל מין ע״ז ״‬ ‫ישראל יש לנו דין אשה ובעלה ובהא לא שייך ר ו ב ‪ .‬כי הוא אדוניך והשהחו׳ לו ״‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫בנים אתם לה׳ אלהיכס ולא שייך רוב לגבי בן ״‬ ‫ד‬ ‫יש לנו חזקה מ נ ח אבותינו והפליא לעשיח עמנו נסים ונפלאוח‪ .‬וכחב מ ה ר י ״ מ ט ב א ״ ה ע‬ ‫ס י ׳ ז״ך דחזקה ה ב א ה מכה הסברא עדיפא מרובא ״‬ ‫ה‬ ‫כשישראל הם בארץ ישראל אמרינן כל ה ק ב ו ע כמחצה על מחצה רמי ״‬ ‫ך‬ ‫דבר שבמנין אפי׳ באלף לא בטיל ומשים הכי נמנו ישראל כ מ ה פ ע מ י ם ״‬ ‫ז‬ ‫ישראל מיחדדי טפי דכהיב ר ק ע ם ח כ ם ונבון‪ .‬ואלימי מרובא כמ״ש גבי ב״ש ו ב ״ ה ״‬ ‫ח‬ ‫ישראל דבר חשוב דכהי׳ והייתם לי סגולה מכל ה ע מ י ס ודבר חשובאפי׳ באלף לא ב ט י ל ״‬ ‫‪D‬‬ ‫ישראל דומים לדבר שהנשמה חלויה בו וכל הגיים טפלים אליהם ״‬ ‫ו ל י‬ ‫עכ״ד ״‬ ‫נראה ט ע ם כעיקר‪ .‬לא חהיה אחרי רבים לרעיה והעובד ע״ז ר ע בעיני ה׳ כמפורש‬ ‫בחורה ״‬ ‫י ! נ ל ע ״ ד‬ ‫שכל התירוצים הנז׳ ר מ ז ס אדון הנביאים בשירח האזינו‪ .‬ומה יוכיח הוכיח‬ ‫לטועים אתרי הבלי הגויס ב א מ ר ם שהם רוב וההורה א מ ר ה אחרי רבים להטות‬ ‫לזה הוכיחם ואמר הלה׳ הגמלו זאח ע ס נבל ולא חכם האומרים גה־ה כגוים וכמשפחות‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫הלא הוא א ב י ך ק נ ך ‪ .‬ו א ״ כ ב נ י ס א ח ם ל ה ׳ אלהיככ ולא שייך רוב ל ג ב י ב ן ‪ .‬ועור‬ ‫‪,‬‬ ‫זכיר ימיח עולם ו כ י בהנתל עליין גייס וכי׳ יצב גבילוח ע מ י ם ל מ ס פ ר בני ישראל‪ .‬פי׳ יצב‬ ‫גבולוח שבעים אומוח לבדם‪ .‬בשביל מ ס פ ר בני ישראל שנמנו כמה פ ע מ י ם והוי דבר שבמנץ‬ ‫ובגרם‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫רוב‬ ‫ובגיים לא יתחשב ואפי׳ באלף לא בעיל‪ .‬ועיר כ׳ חלק ה׳ עמו שם רמז ב׳ תירוצים‪ .‬א ח ד‬ ‫שהם כדין אשה ע ם בעלה שלקחם לחלקו ולא שייך רוב כ׳ היא אדוניך והשתחוי לו‪ .‬בנית‬ ‫שנשמתם חלק אלוה מ מ ע ל והיי כדבר שהנשמה תלייה בו וכל ה ט י ס טפלים אליהם‪ .‬ועיד י ע ק ב‬ ‫חבל נחלתו‪ .‬כמ״ש כי י ע ק ב בחר לו יה ישראל לםגילתי‪ .‬ובתי׳ והייתם לי סגולה‪ .‬והיי ד ב ר‬ ‫חשוב ואפי׳ באלף לא ב ע ל ‪ .‬יעיד ימצאהי בארן מדבר יכי׳ ששם נהן להם את ההורה ובה‬ ‫יסיבבנהו יכוננהו שעל ידה נעשו ע ם ח ‪ :‬ם ונבון‪ .‬וכיון דמיחדדי טפי אלימי מ ר ו ב א ‪ .‬ועוד‬ ‫כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף וכי׳ שעשה ע ם אבותם נסים ונפלאות ובפרט במצרים והיליאם‬ ‫ביד ר מ ה כדכתיב ואשא א ח כ ם על כנפי גשרים ואביא א ח כ ם אלי‪ .‬וא״כ יש ל ט חזקת בחי‬ ‫אבית אברהם יצחק ויעקב ושבטי יה עדוה לישראל‪ .‬וא״כ חזקחיט באלהי אבותינו חזקה‬ ‫אלימהא ה י א ‪ .‬וחזקה ה ב א ה מכה ה ס ב ר א עדיפא מ ר י ב א ‪ .‬ועוד ה׳ בדד ינחנו שעובדים‬ ‫לאלוה אחד ואין עמו אל נכר‪ .‬ועדיפא מרובא שכל ה ע מ י ם ילכו איש בשם אלוהיו‪ .‬וכל חלק‬ ‫מ ה ם הוי מיעוט לגבי ישראל‪ .‬ועוד ירכבהו על במוחי ארן היא א ר ן ישראל שגבוהה מכל‬ ‫ה א ר צ ו ה ‪ .‬ויניקהו דבש מ ס ל ע כי היא ארן זבח חלב ודבש‪ .‬וכיון שכן כל הקבוע כמחצה ע ל‬ ‫מחצה דמי ובטיל ליה רובא ״‬ ‫א‬ ‫א ב א‬ ‫ודוק ״‬ ‫גירין איש צדיון אומר משוס אבא גוריין לא ילמד אדם א ח בנו חמר ס פ ן‬ ‫קדר רועה וחנוני לפי שא‪-‬ימגותס ל י ס ט י ח ‪ .‬ר׳ יהידה אימר משמו ה ח מ ר י ס‬ ‫רובן רשעים והספנים רובן חסידים‪ .‬טוב שברופאים לגיהנס והכשר שבטבחים שותפו של‬ ‫ע מ ל ק ‪ .‬רובן של ממזרים פ ק ח י ם ‪ .‬רובן של עבדים נ א י ם ‪ .‬רובן של בגי אבות בישנים‪,‬‬ ‫רובן של בניס דומים לאחי ה א ס ‪ .‬חני רש״בי העיב ש ב ע ״ ט ם ב ב ע ח מלחמה ה ר ו ג ‪ .‬ה ט ו ב‬ ‫שבנחשים רצן את מוחו‪ .‬הכשירה שבנשים בעלח כשפים אשרי מי שעישה רצמו של מ ק ו ס ״‬ ‫מ ם ׳ סופרים פט״ו הלכה י׳ ״‬ ‫‪ i‬שמנה‬ ‫דברים רובן קשה ומיעוטן י פ ה ‪ .‬יין מלאכה שינה ועושר ודרך א ר ן ומיס‬ ‫אבוח דר׳ נחן פרק ל״ז ׳׳‬ ‫חמין ותשמיש והזקח דס ״‬ ‫ערך רות‬ ‫א‬ ‫ן ץ ף ן לקחה כל הקדישה שהיהה ב ע ר פ ה ‪ .‬כן כחבו גידי הא״ר׳ ז ״ ל ‪ .‬ו ע ח ה ראית•‬ ‫בערכי הכיטניים להר״מז ז״ל שהוא חידש דזאח לפנים נ ק ר א ה ע ר פ ה ואח״ב‬ ‫ה כ ה ו ב ר ורא אוחה ה ר פ ה וחסר ס ״ ה מ ע ר פ ה הוא גי׳ אד״ני שם רמז שהקדושה שבה מ ק ו ד ם‬ ‫‪4‬‬ ‫מסירי מ ח ם ר א והלכה לרוח ע כ ״ ד ״‬ ‫דבש לפי י׳‬ ‫ונ״ל‬ ‫ה ט ע ם כי ב ס אד״ני הוא‬ ‫במלכוח • וסימן רי״נא דמלכוחא‪ .‬ורוח ו ע ר פ ה היו מואביות והיו ראויים להעמיד מ ה ם‬ ‫מלכיח ביח ד ו ד ‪ .‬ולכן כאשר שבה ע ר פ ה אל ע מ ה ואל אלהיה הוסר מ מ נ ה סוד המלבות‬ ‫שהוא‬ ‫‪njr‬‬ ‫שהוא‬ ‫תת‬ ‫ס ״ ה גי׳‬ ‫מקדם קיא‬ ‫אד״ני ונשאר ה ד ״ פ ה ־ וז״ש הא״רי ז״ל שדות לקחה כל הקדושה שהיתה‬ ‫ב ע י פ ה ‪ .‬פ־׳ שזכתה היא לבדה להיות אימא של מלכות‪ .‬כמ״ש חז״ל וישם כסא לאם המלך‬ ‫־זו רות אימא של מלכות‪ .‬ולכן א ם תתבונן‬ ‫״יו‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה ‪ :‬ד‬ ‫לי‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י״‬ ‫נ י‬ ‫כזה ״ א ל ף ״ ד ל ת ״ נ י ן‬ ‫המילוי לבד עולה י ו ״ ת והיה ח ס ר לה העיקר והוא שהוסר מ ב ס ע ר פ ה יניהוםף לה ״‬ ‫וזהו ותשק ע ר פ ה לתמותה ורות דבקה ב ה ‪ .‬שכאשר נשקה ע ר פ ה לחמותה היסר מ מ נ ה‬ ‫הקדושה שהיתה בה ואז ורות דבקה בה אותה קדושה כאמור ״‬ ‫ערך רחיצה‬ ‫א רחיצה‬ ‫בחמין בע״ש דוגמת הטבילה שעו־לין הנשמה בנהר ד י ט ר להסיר מ מ נ ה‬ ‫כתמי העונות‪ .‬קרבן שבת ד׳ י״ו בשם הרב ת ו ד ח ח ״ ס ‪ .‬ושם הביא דברי‬ ‫דביני‬ ‫ה א ״ ד י ז״ל‬ ‫דדח־ל‪ :‬זו נגד ההוא שלהיבא דאמדו בזוהר ויקהל ולכן ברחיצה זי יכוין‬ ‫להבריח ה ר ע והזוהמא של ה ג ו ף ‪ .‬ודוח ה ט ו מ א ה השודה על האדם בימי החול יבדה מ מ נ ו ‪.‬‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫ערך רחל‬ ‫א‬ ‫אמנו ע ״ ה בזכיהה ניחנו ראשי חדשים לישראל‪ .‬וכן ״ראשי ״חדשים " ל ע מ ך‬ ‫רחל‬ ‫נתת ר ״ ת ר ח ל ‪ .‬ומוסף ר״ח רחל אמנו תיקנתי שראתה ברוח הקדש שנשי‬ ‫ה מ ד ב ר לא נכשלו בעגל ורמזה שמה בר״ת ראשי חדשים לעמך ״‬ ‫דבש לפי משם ליקוטים‬ ‫ישנים כ״י ״‬ ‫ולי‬ ‫נ ר א ה כי נרמז כן בפסוק החדש הזה ״לכם ״ראש ״חדשים ר ״ ח רחל לומר שבזכיחה‬ ‫ניחנו להם ״‬ ‫א כתיב‬ ‫ערך רחמים‬ ‫ברוגז ר ח ם הזכור‪ .‬שמעחי כ׳ אוהיוח דחם קודמות לאוחיוה שטן‪ .‬שמדת‬ ‫דחמיו קודמין לקטרוג השטן ״ דבש לפי ״‬ ‫תביא‬ ‫יזהי לדעהי רמז‪ .‬ה פ ס י ק ולא‬ ‫ת ו ע ב ה אל ביתך והיית תרם כ מ ו ה י ‪ .‬רמז להיצ״הר בהוא ת ו ע ב ה שנוי ומשוקץ ל פ ט‬ ‫ה מ ק י ם ‪ .‬אל ביתך זה הגיף‪ .‬כי במקים ד ח ס הקידמות לאותיות שטן‪ .‬והיית ח ר ס כ מ ו ה ו ״ ו ד ו ק ״‬ ‫‪ K‬כתביו‬ ‫״‬ ‫ערך רעב‬ ‫ו‬ ‫המקובלים כי הפנים של שם ה ״‬ ‫גי׳ ע״ב‪ .‬והאחיד הוא כזה‬ ‫י ה‬ ‫ה‬ ‫ב ״ היא כזה‬ ‫י יה יהו יהוה‬ ‫יוד הי ויו הי‬ ‫‪,‬‬ ‫הוא ג״כ ג י ע ״ ב ‪ .‬ופנים‬ ‫של‬ ‫‪ #‬ן‬ ‫רעב‬ ‫שלשםאלהיםהיא‬ ‫למד‬ ‫אלף‬ ‫אלה אלהי אלהים‬ ‫״‬ ‫הי‬ ‫מקדם‬ ‫יוד‬ ‫מים ג׳ ש ׳ ‪ .‬והאחיד היא‬ ‫א‬ ‫אל‬ ‫גי׳ ד ׳ ‪ .‬יכששצדף פנים של שס הי״יה יפנים של שס‬ ‫אלה״ים עילה שבע‪ .‬יכשחצרף אחור של שם הי״יה ואחיד של שס אל״היס עילה ר ע ב ‪ .‬ע ״ נ‬ ‫ובזה פי׳ הגאון מיה״רר ה ע ס ל זל״הה פסיק ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ר ם הידאין מפני ה ׳‬ ‫א ל ה י ם ‪ .‬וסמיך ליה והתניה והכיסמת לא ניכו ו כ ו ׳ ‪ .‬ובהקדים עיד מ״ש בגמ׳ דאמר ליה‬ ‫ההוא גברא לד׳ פלוני שנה זו מבורכת בשעורים א מ ר ליה בשר לחמורים‪ .‬מוכח מזה שעיקר‬ ‫השבע הוא בהיות השגה מבירכת בתעים‪ .‬וזהו כינת הפסיקים ואתה ועבדיך ידעתי כי ע ד ם‬ ‫תיראין פי׳ ה ע ע ם שלא יראחם מ מ כ ה הברד‪ .‬הוא מפני ה׳ אלהיס‪ .‬שעדין יש שבע בעולם‬ ‫‪ .‬כי הפנים של ה׳ ושל אלהיס הוא שבע כנ״ל‪ .‬שהרי והתעה והכיסמה לא נוכו ועיקר ה ש ב ע‬ ‫הוא בהיות התעיס מבורכים וכההוא ע י ב ד א ‪ .‬ואף שהפשתה והשערה נוכחה הרי צץיר‬ ‫ב ח ״ ע י והם ה ע י ק ר ‪ .‬ודפ״חח ״‬ ‫א רעיא‬ ‫ערך רעיא‬ ‫מהימנא‬ ‫מהימנא שבזוהר כחב הרב חס״ל עין יעקב נהר ל״ב‪ .‬כי היש״בי ע ״ ה נ כ נ ס‬ ‫בעולם הנשמוח אל הזיכוך ההוא בחסידוהו ובס ע ס ק בחודה ע ם נפש ר ע י א‬ ‫מ ה י מ נ א וחיבר שם ס פ ר רעיא מהימנא לצידך הדור כנז׳ בהיקונים ״‬ ‫ערך רפואה‬ ‫א‬ ‫כתב‬ ‫מהד״חו ז״ ל בדרשותיו כ״׳ בפסיק א ם יקים והתהלך בחוץ וכו׳ ורפא ירפא‪.‬‬ ‫דע‬ ‫כי רפואה ה ב א ה לאדם על ידי השס איננה ע״י צער ולכן אין ה פ ״ א‬ ‫דגושה א ל א " ר פ ו י ה ‪ .‬אבל רפואה ע״י בשר ודם יש ברפואתה צער‪ .‬ולכן ורפא ירפה שני‬ ‫הפי״פין בדגש‪ .‬ע כ ״ ד ״‬ ‫ולכאורה קשה דהא כתיב מחצתי ואני א ר פ א ‪ .‬וכתיב כ׳ הוא‬ ‫מרף וירפאנו וזולתם ויש לישב‪ .‬״‬ ‫^לי*‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫אני ה ע ב ד יראה שהרב ז״ל אינו מדקדק כי א ס מהכפל דלגבי ה ק ״ ב ה כ ת י נ ר פ א נ י‬ ‫ה׳ ו א ר פ א ‪ .‬שניהם רפויים‪ .‬ולגבי בשר ודם שניהם דגישים‪ .‬אבל כשהס אחד באחד‪,‬‬ ‫כל אחד לפי מקומו בוא יבוא או בדגש או ב ר פ ה ואין משם ראיה ״‬ ‫ערך רפ״ח‬ ‫א‬ ‫‪,,‬‬ ‫רפ ח‬ ‫ודוק‬ ‫ניצוצות‬ ‫ניצוצות אין כח להעלותם אלא מי ‪£‬נעשה עני ויש בו מדת ה צ ד ק ה ‪ .‬וז״ס‬ ‫פז״ר גי׳ ר פ ״ ח ע ס הכולל‪ .‬להעלוחם נחן לאביונים שעושה עצמו עני‪ .‬ו ג ם‬ ‫צדקתי‬ ‫עדן‬ ‫רפ״‬ ‫ח‬ ‫מקדם סיב‬ ‫‪N W R A‬‬ ‫צדקתו ע ו מ ד ת לעד שעושה צדקה‪ .‬כי אין עבירה מכבה צדקה‪ .‬אף ביש בו מצות א ח ר ו ת‬ ‫מלבד שלא יעלה יזיק לנשמתו ״‬ ‫רפ״!(‬ ‫ב‬ ‫דבש לפי משם ליקוע׳ מהר״חו ז״ל כ״י ״‬ ‫ניצוצות‪ .‬בגלות מצרים נתקנו ר״ב ניצוצות‪ .‬ובמתן תודה נתקנו ג כ פ״ו‬ ‫גי׳‬ ‫א ל ה י ם ‪ .‬וזהו סיד ומשה עלה אל האלהיס אך ב ח ט א ם בעגל חזרו ״‬ ‫דבש לפי בשם א ר ן החיים מזמור קי״ט ״‬ ‫ןג״ל‬ ‫שלכן גקרא משה איש האלהים לפי‬ ‫‪,‬‬ ‫שעל ידו נתקנו הפ״ו ניצוצות ולכן ה ה ר ה השם במשה רד ה ע ד ב ע ם פן יהרסו אל ה לראות‬ ‫ונפל מ מ נ ו ר ״ ב ‪ .‬ונמצא בא לתקן פ״ו הנשארים‪ .‬וח׳יו יחקלקלו ג ס ר״ב שנחקנו כ ב ר ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וזהו סוד ה נ ה ה רוכב על ע ב קל ובא מצרים‪ .‬שכשנשלס תיקון ר״ב ניצוצות שעולים ע ״ ב‬ ‫ק ״ ל בא מצרים להוציא א ח עמו ״‬ ‫ערך רקיע‬ ‫א למעלה‬ ‫מערבות יש רקיע שמיני ששמו מעין ובס נהרי שמחה ולכן אנו אומרים‬ ‫שהשמחה ב מ ע ו נ י ‪ .‬ולמעלה ממנו ר ק י ע תשיעי ששמו מכין ושלשתן יחד‬ ‫בקראו ע ר ב ו ת ‪ .‬והנה חיות הקדש ה ס ברקיע שביעי‪ .‬והרקיע בשמו מעון נטוי על ראשיהם‬ ‫וכסא כבוד שעליו‪ .‬השכינה הוא ב ר ק י ע התשיעי ששמו מכין ״‬ ‫רביני בחיי פ׳ ה ד ו מ ה ״‬ ‫ערך רשעים‬ ‫אם ת ר א ה רשעים שמקילים א ח א ב י ה ם ואת א מ ם ומצליחים‪ .‬ד ע כי הוא ל ר ע ת ם‬ ‫א‬ ‫כדי שיהיה עיגס‬ ‫גדוש‪ .‬וכן יש רשעים שכעושים עולה מרויחיס ומצליחים‪.‬‬ ‫זכשעישיס ביושר לא יצליחו כדי שיהיה עונם גדוש‪ .‬לכן שעה משחקת להם כדי שיפרע מ ה ם‬ ‫לבסיף ב ג י ה נ ס ‪ .‬וזהו שאמר דוד נ ה ה שמחה בלבי מ ע ה דגנם וחידושם רבו ״ ס פ ר חסידים‬ ‫ס‬ ‫‪, ,‬‬ ‫שמ״ב ״‬ ‫—י=‪*£5‬ג^=>—‬ ‫אות שין‬ ‫ערך שבטים‬ ‫‪s.J‬‬ ‫־א‬ ‫אמר ה ק ב ״ ה לשבעים א ת ם מ כ ר ת ם את יוסף לעבד חייכם שבכל שנה א ת ם‬ ‫ילקוט תהליס ״‬ ‫קוראים ע ב ד י ם היינו ל פ ר ע ה במצרים ״‬ ‫שבע מצות‬ ‫עדן‬ ‫םקה*‬ ‫שית‬ ‫ערך שבע מצות‬ ‫שבע מצות בני נח רמוזות באותיות ה ״ ב דהייגו א ' אבר מן ה ח י ‪ .‬ב׳ ברכת ה ש ם‬ ‫ג׳ גזל‪ .‬ד׳ דינים‪ .‬ה׳ ה ר ג ‪ .‬ו׳ וסת ע״ז כ נ ד ה ‪ .‬ז׳ זנות ״ דבש לפי ״‬ ‫א‬ ‫ערך שבע נביאות‬ ‫שבע נביאות היו כשבע מדוח ה ה נ ה ג ה העליונה והס ברה ב ח ס ד אבה חבר כחבר‬ ‫א‬ ‫מריס בגבורה שבלידחה החחיל מרידוח השעבוד‪ .‬וכשם שהלוי מ ס י ע ד א‬ ‫מיבעי להו לארמא קלא בשירי ה מ ק ד ש ‪ .‬אף היא וחען להם מרים שירו ל ה ׳ ‪.‬‬ ‫דגבורה‬ ‫דבורה ב ח ״ ח שכן א מ ר ה לברק לא ההיה ח פ א ר ח ך ומכלל לאו א ח ה שומע הן אלמא ת ה י‬ ‫תפאדהי‪.‬‬ ‫א מ נ ם סוף סיף נקבה היא לכן והשר דבורה בהוא מצד הדין‪ .‬ח נ ה בנצח שכן זכה‬ ‫שמואל בנה להיוח ראשון להתנבאות מ מ נ ו ‪ .‬והיינו ר מ ה קרני שעומק רום ד ס פ ר יצירה הוא‬ ‫נ צ ח ‪ .‬אביגיל בהיר שוק שמאלי כנידע אל האומה הזאה לכן גילחה בוקה שפירסמה נ ב ו א ח ה‬ ‫ז ‪ :‬ל ך דוד לאורה ג׳ פ ר ס א ו ת הן שלשה עתירות שהאירה עיניו בהם‪ .‬א ח ה יהיו כנבל אויביך‬ ‫שנית ולא תהיה לך זאת ל פ ו ק ה ‪ .‬מכלל דאיכא אחרת שתהא לך לפיקה והיינו בת ש ב ע ‪.‬‬ ‫שלישית עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן‪ .‬כפל עשה יעשה‪ .‬עשה לדוד יעשה למשית‪ .‬תילדה‬ ‫כתיב בה בפי׳ שהיתה אשת שלים שנתבאה ע״י צדיקו של עילם שהיא ברית שלום כנידע ״‬ ‫א ס ת ר כתיב בה ותלבש א ס ת ר מלכות ודי בזה ״‬ ‫הרב עשרה מאמרות מ א מ ר א ס‬ ‫כל תי ס י ׳ א ׳ ״‬ ‫א א‪£‬ילו‬ ‫ערך שבת‬ ‫הרשעים בגיהנם מוכתרים בשבת‪ .‬ואף שתיללו ־שבת בפרהסיא מ ק ב ל י ם‬ ‫מדבר קדמות משם זוהר חדש ״‬ ‫עונשם כפול יום הששי ונתים בשבת ״‬ ‫ב כתבו‬ ‫גורי הא״רי ז״ל ה ׳ מלך גא״ות לב״ש צירוף גו״אל שב״ת דבזכות שבת‬ ‫גאולה באה ע ״ כ ‪ .‬וכן הוא בויקרא ר ב ה פ ׳ ג׳ אין ישראל נגאלים אלא בזכות‬ ‫השבת דכהיב בשובה ונחת תושעון ״ מדבר קדמות ״‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫ל^ד אחד מישראל בא לו בשבת ת ו ס פ ת נפש יתירה ל פ ח ו ת ‪ .‬וצריך ג׳ ה ד ס י ם‬ ‫כשרים שיהיו כסא לג׳ מלאכים הבאים ללווה הנפש ונשארים ע מ ה ויש לה•‬ ‫שמחה ו ב ע ת ההבדלה שמברך על ה ד ס הנז׳ הולכה הנפש יהירה ע ם המלאכים ומברכת‬ ‫לבעל ה ב י ת ‪ .‬ואם אין ג׳ הדסים הולכים המלאכים ונשארת עצבה ו ב ע ת ההבדלה מקללת‬ ‫וכו׳ ״‬ ‫חס״ל עין הקורא נ כ ר מ ״ ע ״‬ ‫ד מי‬ ‫עדן‬ ‫‪T‬‬ ‫מקדם קיג‬ ‫שבת‬ ‫מי שמחדש חידושי תורה ביום שבת קדש או דורש דברי מוסר להשיב רבים מעון‬ ‫מעלים נשמת אביו למעלה ב כ מ ה מעלות עובות ״ מקדש מלך פ ׳ תרומה ״‬ ‫בכל‬ ‫‪H‬‬ ‫ג׳ סעודות של שבת צריך לאכול דג‪ .‬כי שם מגולגלים נשמות של צדיקים דכתי׳‬ ‫בהם א ם את כל דגי הים יאסף ל ה ם ‪ .‬ובת״ח כתיב גבייהו אסיפה ״‬ ‫מגלה‬ ‫ע מ ו ק י ת אופן נ ״ ב ״‬ ‫‪ 1‬וביום‬ ‫השבת יפתח וכו׳ ביום השבת היה נפתח מאליו וידעו כל ה ע ם שבא יום‬ ‫ה ש ב ת ‪ .‬וכן בר״ח יהיו הדלתית נפתחים מאליהן ויודעים שבאותה ש ע ט‬ ‫מקדשין את החדש בעליונים ״‬ ‫‪ T‬אמרר‬ ‫‪.‬ילקוט ירמיה ״‬ ‫במדרש וישס ה׳ לקין אות שבת מ ס ר לו‪ .‬ועוד אמרו ז״ל כשעלה משה למרום‬ ‫ברקיע שביעי היו אומדים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת‪ .‬ע ״ כ ״‬ ‫דש לדקדק מ ה ענין שבת לתשובה•‬ ‫ו‪1‬לע״ד‬ ‫במ״ש הראשונים כי מהשבת מוכח שאנו‬ ‫ב נ י ם למקום כי איך אנו משתמשים בשרביטו של מלך וינח ביום השביעי אלא מ ח מ ת שאנו‬ ‫בבחינת ב נ י ם ‪ .‬והראיה גוי ששבת תייב מ י ת ה ‪ .‬א ״ כ מזה מוכח ג״כ שיקבלנו בתשובה כי‬ ‫הבן לא יצוייר שלא יהיה בן‪ .‬ומקרא מלא הוא בנים משחיתים ״‬ ‫ועוד‬ ‫שם רמז שכל‬ ‫(מן שעישה אדם תשיבה מתקבל אפי׳ ל ע ת זקנתו כי חיי ה א ד ם שבעים שנה והעשר שנים‬ ‫האחרונים ה ם רומזים ליום השבת כי הוא שבת ונח מ ח מ ת תולשת הזקנה ״‬ ‫א אעי׳פ‬ ‫ערך שדים‬ ‫דשדים מתים כשאר בני א ד ם ‪ .‬מ ״ מ לילית ונעמה א ג ר ת ומחלת כולהון‬ ‫קיימות עד דיבער ק ו ״ ב ה רוח מ ס א ב א מ ע ל מ א ״‬ ‫‪ 2‬ארבעה‬ ‫זוהר בראשית ״‬ ‫נשים היו אמהות דשדים לילית ו נ ע מ ה אגרת ו מ ח ל ת ‪ .‬וכל אחת מובלת‬ ‫ע ם מתנותיה הקופה אחת משקיעת ה ח מ ה עד חצות לילה‪ .‬ומתקבלות‬ ‫בהרי נשפא סמוך להרי תשך ו ה ס נשיו של שרו של עשו‪ .‬ודוגמתן נשא עשו ד׳ נשים‪ .‬ו ה ס‬ ‫א ר ב ע כתות של שיר של פ ג ע י ם ‪ .‬שתל ופתן כפיר ותנין ״‬ ‫שכחת לקט בשם רבינו בתיי‬ ‫פ ׳ בראשית ״‬ ‫‪3‬‬ ‫מי‬ ‫שעיסק בהשבעוח של שדים או של מ ל א כ י ם ‪ .‬או בלתישות כספים לא יהיה סופו‬ ‫טוב ויראה ר ע י ה בגופו או בבניו כל ימיו‪ .‬ולכך יהרחק ארס מעשוח כל א ל ה ‪.‬‬ ‫ו ג ס י מ נ ע משאילה חלום שידע איזה אשה י ק ח ‪ .‬או באיזה דבר יצליח‪ .‬כי אין המזיקים‬ ‫מ ת ג ר י ם אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו ק מ י ע ו ת ‪ .‬או ע ס ק ו בכשפים או‬ ‫בהשבעות‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫‪ ,‬שדים‬ ‫בהשבעות או בשאלה ח ל ו ם ‪ .‬לכך לא יעסוק אדם ב ה ם ‪ .‬ואל יאמר ה ד ס אעשה בשביל‬ ‫פקוח נפש כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעי ואין דוחק נפש מפני נ פ ש ‪ .‬ונאמר‬ ‫ת מ י ם ההיה ע ם ה ׳ אלהיך כמה עשי יכמה שאלו ומהם נדלדלו או המירו הדח‪ .‬או נפלו בחולי‬ ‫ר ע ה ם או ז ר ע ם ‪ .‬ולא יבקש שאחרים יעשו לי‪ .‬ואין טיב לאדם אלא ח פ ל ה והחנונים לפני‬ ‫ס פ ר חסידים סי׳ ד ״ ה וסי׳ ה ה ש ״ ע ב ״‬ ‫ה ק ״ ב ה על הכל ״‬ ‫ערך שהשמחה‬ ‫א‬ ‫במעונו‬ ‫כל ה מ ב ר ך שהשמחה במעונו צריך לחקור אם קיימו וגילו ב ר ע ד ה ‪ .‬א ם ר ע ד ה‬ ‫במקיס גילה‪ .‬אבל א ם לוקח אדם אשה שאינה הגונה או היא לוקחח איש שאינ‪1‬‬ ‫ה ט ן או שניהם אינם הגונים‪ .‬או אין תרבית שם וניבול פה ב נ י ה ם ‪ .‬או נשים יושביה בין‬ ‫האנשים שהרהורים ש ם ‪ .‬לא יתכן לברך שם שהשמחה ב מ ע י נ ו ‪ .‬ועל אלה וכיוצא ב ה ם נ א מ ר‬ ‫לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוזה‪ .‬וכתיב כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום ׳'‬ ‫ס פ ר חסידים סי׳ שצ״ג‪ .‬ועיי׳ לעיל אות רי״ש ע ר ך רקיע ״ •‬ ‫ערך שונה הלכות‬ ‫א‬ ‫כל השונה שתי הלכות שחרית ושתי הלכות ערבית מעלין עליו כאלו קיים כל ה ת ו ר ה‬ ‫והגיח ט יומם ולילה‪ .‬תנחימא פ׳ בשלת ״‬ ‫א ענין‬ ‫ערך שופר‬ ‫ת ק י ע ת שופר‪ .‬כי הקול כלול מאש ומים ורוח ובקול זה מעוררין א ת י ע ק ב‬ ‫הכלול משלשה א ב ו ת ‪ .‬א ב ר ה ם מ י ם ‪ .‬יצחק א ש ‪ .‬י ע ק ב ר ו ח ‪ .‬והקול הזה עולה‬ ‫ע ד כסא הכבוד ששם דנים את העילם ומעוררים את יעקב וע״י זה מ ע ו ד ד י ם א ת הרחמים ״‬ ‫ילקוט חדש משם הזוהר ״‬ ‫ערך שור‬ ‫א‬ ‫שור‬ ‫מדברי וקשת להשתעבד אם ׳וקשר ב ת א נ ה תכף ישיב כמו בייתיי ״‬ ‫הרב‬ ‫אילת אהבים בפי׳ לשיר השירים ב פ ס י ק התאנה ח נ ע ה פגיה ״‬ ‫א אחורים‬ ‫ערך שחד‬ ‫של אותיות בח״ד ת ע ״ ה שם רמז דלא שגי שחד בלא ה ט י י ת ד י ן ״‬ ‫הרב שני לוחות הברית ״‬ ‫ע ר ך שען‬ ‫עדן‬ ‫שטר‬ ‫א ל?‪$‬ולט‬ ‫מקדם‬ ‫סיד‬ ‫ערך שטן‬ ‫אל יפתח אדס פיו לשטן‪ .‬כתב הרב ש״ך על התורה שאף משה י ב י נ ו ע ״ ה‬ ‫לפי שאמד מחני נא מ ס פ ר ך עשה רושם שלא נזכר שמו בפ׳ תצוה‪ .‬וכ״ש‬ ‫א ס הוא ח כ ס או צדיק שמיד עושה רושם כמ״ש בזוהר ח״א ד׳ ק ע ״ ה ומאד מאד יש‬ ‫ליזהר בזה ״‬ ‫ערך שטר‬ ‫א אד״הל‬ ‫כתב ברקיע שטר מ ת נ ה לדוד ה ע ״ ה שנותן לו שבעים שנה מחיים‪ .‬ו ח ת ס‬ ‫ה ק ״ ב ה ומט״טרון ו א ד ם ‪ .‬וז״ש אז אמרתי הנה באתי במגלת ס פ ר כחוב‬ ‫דבש לפי משם ילקוט פ׳ בראשית רמז מ ״ א ״‬ ‫עלי ״‬ ‫ערך שינה‬ ‫שן שיעל חי מיעלת למי שיש לו שינה ה ר ב ה ‪ .‬ושן שועל מת מועלת למי שאין לו‬ ‫א‬ ‫שבת ד׳ ס״ז ע ״ א ״‬ ‫שינה כדי שיישן ״‬ ‫־ ערך שינוי השם‬ ‫א כש?!‪1‬שים‬ ‫שינוי השם לאשה לא יקראיה רחל בת שבע ת מ ר ל א ה ‪ .‬אלא ת נ ה‬ ‫שרה יוכבד ״‬ ‫דבש לפי משם ליקוטי גירי הא״רי ז״ל ״‬ ‫ערך שירה‬ ‫א האומר‬ ‫״‬ ‫שירה נמחלו עונותיו כמ״ש ח ז ל והיינו שלא להעניש בכוללות אבל ל י פ ר ע‬ ‫מכל אחד לא מ ד נ י שירה ״‬ ‫דבש לפי‬ ‫)‪•j-j‬‬ ‫״<<‪s‬‬ ‫״‬ ‫ערך שכחה‬ ‫א אמרו‬ ‫חז״ל אינו דומה שונה פרקו מ א ה פ ע מ י ם לשונה פרקו מ א ה ו א ח ד ‪ .‬ה ע נ י ן‬ ‫הוא כי מ א ה פ ע מ י ם הוא‬ ‫יאייי‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫יא ג '‬ ‫בלשין יחיד ״‬ ‫מיכ״אל‬ ‫גי' פריטה‬ ‫שהוא שר של שכחה‪ .‬אבל מ א ה‬ ‫ר ״ ת ״מי ״יתן ״לי ״אבר ׳׳כיונה שהוא באחד דהיינו אבר‬ ‫רמזי הר״מז ״‬ ‫ב אין‬ ‫עדן‬ ‫אין‬ ‫‪A‬‬ ‫מקדם‬ ‫שבחה‬ ‫ללטש שני מלבושים יחד שקשה לשכחה ״‬ ‫ס פ ר הנהגת הארס ״‬ ‫אמר המגיד למרן ז״ל‪ .‬על דבר השכחה אשר שאלת כח לזכור מ ה שתקרא שלא‬ ‫תשכח אותו ב ע ב ע ‪ .‬או בשמות‪ .‬הדדך היותר נקל הוא סוד שזכור תזכור סוד‬ ‫האלפא ביתא אות הז״ין שבעה פ ע מ י ם בבקר בבקר ולא תשכח מ ה ש ת ק ר א ‪ .‬ת ע מ ו ד ב ב ק ר‬ ‫ה פ נ י ם אל פני מ ז ר ח ‪ .‬ואח״כ ת ז ט ר אותו ב׳ פ ע מ י ם לדרום ולצפון ו ל מ ע ר ב ‪ .‬ותזכור ט סיד‬ ‫הז״ין הוא השמיעה העליונה בסוד שבעה פ ע מ י ם שבעה ושיעלו לחמשים שערי בינה‪ .‬וסוד הז״ין‬ ‫י פ ת ח לך שערי חכמה העליונה ועם זה הסוד לא תשכח דבר בזוכרך אותו‪ .‬וכל פסיק׳ זכירה‬ ‫ת א ס ו ף אותם ותזכור אותם ע ם ה ט נ ה הזאה ושסיד השבע שמות יהיו עמי יחד בסיד זי״ן אזי‬ ‫תזכור מ ה שתקרא ״‬ ‫קח אגיז מוש״קאע‬ ‫ו ב ע ב ע ובמלאכה יעשה הדבר הלזה ״‬ ‫וגי״נסא וקא״נילא ו פ ר ח מ א ס י י א ס וזעפ״ראן ו ע ס זה יוסר כח השכתה ב ע ב ע ו ב מ ל א כ ה ‪,‬‬ ‫יסוד ה ׳ ליריאיו ״‬ ‫ס ׳ המגיד פ ׳ כי תבוא ״‬ ‫ערך שכינה‬ ‫שאסור להלין בשכינה‪ .‬משוס דלעת״ל יהיה זה בכר לצדיקים שיהיו נהגיס‬ ‫א‬ ‫טעם‬ ‫א‬ ‫שגר יקרא א ם הוא מזכה א ת הרבים‪ .‬אך על קיום המצות הוא ר ק מ ת נ ת ח נ ס ״‬ ‫לקע יוסף ״‬ ‫מזיו השכינה לכן אסור כי שכר בהאי עלמא ליכא ״‬ ‫ערך שכר‬ ‫דבש לפי משם ארן התייס מ ז מ ו ר ס״ז ״‬ ‫ולעי׳ד‬ ‫זהו מה שאמר ה ק ״ ב ה‬ ‫לאברהם אנכי מגן לך שכרך הרבה מ א ד ‪ .‬שאין לך מזכה את הרבים יותר מ א ב ר ה ם שהודיע‬ ‫אלהיתי יתברך ב ע ו ל ס ‪ .‬לכן שכרו ה ר ב ה מ א ד ‪ .‬לא כן בקיום המצות כתיב והיה א ם שמונו‬ ‫תשמעו וכו׳ ונתתי מ ע ר ארצכם בתורת מ ת נ ת ה נ ס ״‬ ‫ערך שכר שכיר‬ ‫א סגולת‬ ‫מצוה זו שאם קיים מצות שכר שכיר ביום מימי השבוע‪ .‬הנה ביום השבת‬ ‫של אותו השבוע נותנים לו ת ו ס פ ת שבת ונשמה יתירה מ ד ה כנגד מ ד ה ‪.‬‬ ‫מ ג ד ואליו הוא נושא את נפשו שהשלימה לו‪ .‬כן נותנים לו נפש יתירה בש‪5‬ת הנרמז בר״ת‬ ‫"ביומו ״תת; ״שכרו ״‬ ‫רבינו הא״רי בשער הפוסקים ״‬ ‫ע ר ך שכרות‬ ‫יעדן‬ ‫מקדם סטו‬ ‫שנתת‬ ‫ערך שכרות‬ ‫• א‬ ‫המגיד למדן ז״ל מ נ ע עצמך מאכילת בשר שהיא מ פ ס ד ת הנשמה ו פ ו ג מ ת ‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫ושתיית יין הרבה אץ אתה יודע להיכן מגיע ה פ ג ם וההפסד הגדול שעישה‬ ‫לכן מ נ ע רגליך מנתיבתם ואל תביא נפשך ב מ ע מ ד ם והזהר בזה ה ד ב ה במאד מאד ״‬ ‫‪S‬‬ ‫ע״כ ״‬ ‫מי שנשתכר ימשחו כפות ידיו ורגליו בשמן ומלת‪ .‬ויאמר כי היכי דציל האי משתא‬ ‫ליציל ת מ ל א דפלניא בר שלכיתה ״‬ ‫א ךןאי‬ ‫שבת ו ך ס״ז ע ״ א ״‬ ‫ערך שלוח הקן‬ ‫עיפא כד פ ר ח ואשתלת מעל בנהא‪ .‬מצפצפא ואזלא מנדדא ולא ידעה לאן א ת ר‬ ‫מנדדה למיבד ג ר מ ה ‪ .‬ההוא דממוגה על עופא איתער לגבי קב״הו וקו״בה‬ ‫־ א י ת ע ר על בנוי כדין קלא נ פ ק א כצפיר נודדת מ ק נ ה כן איש נודד מ מ ק ו מ ו ‪ .‬כדין א י ח ע ר‬ ‫על כל איכון דמנדדין מאתר לאתר ועל כל מארין דצערא ותביר• לבא ואתמלי רחמין על כל‬ ‫עלמין ושביק חובייהו ״‬ ‫‪2‬‬ ‫שלוח‬ ‫שכחת לקט בשם זוהר רות ״‬ ‫הקן שכרו שיהיו לי בניס ״‬ ‫תנתומא פ׳ כי תצא‪ .‬וזהו רמז ואת הבנים‬ ‫תקח לך דהיינו שתזכה לבנים‪ .‬ובתיקוני הזוהר ובכתבי דבינו הא״רי ז״ל‬ ‫א י ת א בקיום מצות זו מ ק ר ב ת הגאולה ״‬ ‫ו‪1‬״ל‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫שזה ג׳יכ רמוז בפ׳ ואת הבנים תקת ל ך ‪ .‬את הבנים שהם ישראל שנקראו בגיס‬ ‫למקום תקת לך מבין האימות ״‬ ‫ערך שלום‬ ‫א שלום‬ ‫רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול‪ .‬ראיתי ב ס ׳ רמזי הרמ״ז ז״ל‪ .‬כי שלום‬ ‫ב מ ״ ם רבתי דא״יק בכ׳׳ר עולה תתק״לו והוא בגי׳ ל״ו פ ע מ י ם שם הו״יה‬ ‫וז״ס ויקרא ל״ו יה״וה שלום‪ .‬והנה שם תת״קל יוצא מ פ ס ו ק ״תכין ״תפלתי ״ ק ע ר ת ״לפניך‬ ‫והוא בגי׳ סנד״לפון בנ״ון רבתי דא״יק ב כ ״ י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ולע״ד‬ ‫זהו רמז מ״ש ח ז ״ ל ‪.‬‬ ‫תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם‪ .‬פי׳ שמרבים ומגדילים את השלום שעולה תת״קלו שנא׳‬ ‫שלום רב וכו׳‪ .‬כי ר״ת פסוק זה הוא כמנין שלום ב מ ״ ם רבתי כזה ״שלום ״ ר ב ״לאוהבי‬ ‫״ ת ו ר ת ך ״ואין למו מכשול‪ .‬עולת תת״קלו‪ .‬והנה פינחס כשהרבה והפציר בתפלה ועצר ה מ ג פ ה‬ ‫לכתי׳ ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר ה מ ג פ ה ‪ .‬הועילה תפלתו כעני ן ה ק ט ר ת מ מ ש ‪ .‬כי כמו‬ ‫•שהקטרת סגולתה לעצור‬ ‫המגפה‪.‬‬ ‫כן‬ ‫הוא בתפלתו עצר ה מ ג פ ה ‪ .‬א ם כן נתקיים‬ ‫בז‬ ‫בו ״תכין ״תפלתי ״ ק נ ו י ה ״לפניך‪ .‬יהק״בה שילם לו מרה כנגד מ ר ה ‪ .‬לכן חמור הנני ניחן‬ ‫לו את בריתי של״ום‪ .‬ולפי ששלום עולה תת״קלי והוא לא קייס כי חם תת״קל לכן וא״ו דשלום‬ ‫ק ע י ע א ונשאד תת״קל‪ .‬אכל תלמיןי תכמים שמקיימים את התורה שהיא עצמה מדת השלים‬ ‫א ת והב בסופה‪ .‬זוכים ומרבים שלום ח״י ו מ ל א ‪ .‬וז״ש שלום רב לאוהבי תורתך שיהיו זיכיס‬ ‫לשלום רב ב מ ״ ס דא״יק ב כ ״ ר ‪ .‬ולא תהיה וא״ו דשלום ק ע י ע א ‪ .‬אלא ואין למו אותו מכשול‬ ‫סיש בתוך הוא״ו‪ .‬אלא שלום שלם בכל מכל כל וריק ״‬ ‫ערך שלמה‬ ‫א שלמה‬ ‫היה לוקת נשים נכריות שהיה יודע ניצוצי ט ה ר ה שבהם‪ .‬והיה רוצה לכלות‬ ‫פשע ולהתם ת ע א ת ‪ .‬יהם התעיאו אותו כי לא הגיע הזמן עדין ל מ ת ק‬ ‫הקליפות ״‬ ‫ע מ ק המלך ד׳ ק״ח ״‬ ‫‪* 2‬מלמה‬ ‫ה ע ״ ה כל מאן דקריב בכירסייה דתילו ואימתא נפל ע ל י ה ‪ .‬וביה ה י ה‬ ‫דאין דינא בלא סהדין ״‬ ‫זו״הק פ׳ יהרו ד׳ ע ״ ת ‪ .‬וכן הוה במדרש;‬ ‫' ש י ח ר עוב ״‬ ‫‪ 3‬כ‪1‬שהבנימ‬ ‫שלמה את הארון לביח‪ -‬המקדש הרעיבו כל העצים והארזים שהיי ש ם‬ ‫ועשו פ י ר ו ת ‪ .‬שנא׳ שתולים בבית ה׳ בתצרות אלהיט יפריחו ו מ ה ם‬ ‫ה י ת ה פ ר נ ס ה גדולה לפרחי כהונה ״‬ ‫‪T‬‬ ‫ויהי‬ ‫מד׳ תנתומה סיף פ ' הדומה ״‬ ‫לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו‪ .‬בתלומי ואני הייתי דורש ברבים ביום•‬ ‫שבת כ מ נ ה ג י ‪ .‬והייתי מדקדק למה לא אמר כמו שאמר ביצחק ויהי כי זקן יצחק‬ ‫ויהי כי זקן שמואל‪ .‬וכאן אמר לעת זקנת‪ .‬ופירשתי בחלומי כי ה ק ״ ב ה אמר לשלמה בגבעול‬ ‫שאל מ ה אתן לך‪ .‬וכששאל ממנו תכמת ל ב ד ‪ .‬נתן לי ה׳ לב תכס ונבון שלא היה כ מ ו ה ו ‪.‬‬ ‫ונתן לו גם עושר וכבוד שלא זכה לו שוס מ ל ך ‪ .‬אבל לענק• אריכות ימיס אמר לו ואם‬ ‫בדרכי תלך והארכתי א ת ימיך‪ .‬נמצא שאם שלמה לא העי נשיו את לבבו בודאי היה זוכה‬ ‫ונס לאריכות י מ י ם ‪ .‬לכן אמר הכתוב ויהי לעת זקנת שלמה פי׳ כשבא ה ע ת הראוי ל ז ק נ ה ‪,‬‬ ‫שהוא היה בן נ״ב שנה ובן ששים לזקנה נמצא שהגיע ה ע ת הראוי לזקנה‪ .‬לא עלתה בידוי•‬ ‫כי נשיו הטו את לבבו ״‬ ‫והוא כפתור ופרת ״‬ ‫ערך שמד‬ ‫א‬ ‫‪2‬ער הרוצה להשתמד‪ .‬יראו לו שם הי״יה בספר תורה שהוא נכתב בקדושה‪ .‬ותתזוד׳‬ ‫בו היהדות ויראת ה ׳ ‪ .‬ובזמן ר ב י ט הא״רי אירע כן מ ע ש ה ב נ ע ר אהד ״‬ ‫לפי משם גורי הא״רי ז״ ל ״‬ ‫דבש‬ ‫ע ר ך שמואל‬ ‫יעדן‬ ‫שמואל‬ ‫•א אמרו‬ ‫מקדם סטז‬ ‫ערך שמואל‬ ‫ח ״ ל ‪ :‬ז מ ן מרובה היתה בת קול יוצאת ואומדת עתיד צדיק אחד להזלד‬ ‫ושמו שמואל וכל הנולדים בו בפרק קראו בשמוהם שמואל וכשנולד כמואל‬ ‫בן חנה פ ס ק הבת קול‪ .‬ובזה פי׳ הרב מ ה ״ ר ס מזרתי בעל פרי הארץ פסיק משה ואהרן‬ ‫בכהטו ושמואל בקוראי שמו וכו׳‪ .‬כי אמרו רז״ל שכל אותם שנקראו שמואל בעבור ה ב ת‬ ‫קול הגם דלא כיוין עליהם הב״ק אלא על שמואל בן חנה כלם נתנבאו‪ .‬והם חבל נביאים‬ ‫שנתנבאו בזמן שמואל‪ .‬וז״ש ושמואל בקוראי שמו‪ .‬פי׳ ב מ ה שנקראו בשמו בעבור הב״ק‬ ‫אהנייא להו להיות נביאים‪ .‬וז״ש בקוראי שמו‪ .‬פי׳ במה שנקראו בשמו לבד זכו קוראים‬ ‫אל ה ׳ והוא י ע נ ם ״‬ ‫א כשעוםי!‬ ‫מד׳ קדמות ״‬ ‫ערך שמחה‬ ‫בתורה או מלוה או הפלה צריך שיהיה שמח מאד יותר מאשר הרויח‬ ‫או מיצא אלפי אלפים דינרי ז ה ב ‪ .‬וכשעיסק בחורה או מצוה יהיה‬ ‫בחשק נמרץ ובהתלהבות עצים ״‬ ‫שער רות הקדש ״‬ ‫ערך שמיטה‬ ‫א‬ ‫כי העולם הוא בסוד השמיעה ולזה נתכוונו רז״ל באומרם שיתא אלפי שני הזי‬ ‫ךע‬ ‫עלמא וחד ח ר ו ב ‪ .‬וכבר ידעה שזה מדבר כנגד הספירות שכל אתה משמשת‬ ‫י ו מ ה ‪ .‬ויומו של ה ק ״ ב ה אלף שנים‪ .‬ואחר שיושלמו שבע שמיעוח שהם ‪ 5‬ב ע ־ספירוח שכל‬ ‫א ח ת כלולה משבע מ ת ס ד עד מלכות יחזור הכל לשורשו ויהיה כפי מ ה שיגזור ה ש ם ‪ .‬ו ד ע‬ ‫כי השמיעה הראשונה החחילה מן ח ס ד והיא שמיעה ש ע ב ר ה ‪ .‬ובה היתה התורה מצית עשה‬ ‫לבד בלי ת ע ר ו ב ת מצות לא ת ע ש ה ‪ .‬והיו פרים ורבים בנקיות דרך ה פ ה ‪ .‬וקומתם מ ג ע ת‬ ‫לאיר השמש‪.‬‬ ‫ולא היו באותה השמיעה של הסד גלגול נפשות‪ .‬יום בלא לילה ח מ ה בלא‬ ‫ל ב נ ה ‪ .‬ולא היו מלאכי חבלה‪ .‬ו מ ע ע מאור שמיעת התסד נשאר בזו השמיעה שאגו בה שהיא‬ ‫שמיעת הגבירה שאלמלא כן לא היה קיום לגיף ״‬ ‫י ג ‪ 2‬ו ר ה‬ ‫היא זאת השמיטה השנית הקשה והעזה שאנו ב ה ‪ .‬ובה טינוף וטימאה ומלאכי‬ ‫ח ב ל ה ‪ .‬ואבי אבות ה ט ו מ א ה ושרצים ו נ ד ה ‪ .‬וכל מרה הדין שולטת בשמיטה זו‬ ‫׳ושעירים ירקדו שם‪ .‬ובחורה מצוח עשה ומצוח לא העשה וגלגול נפשוח בכמה עינייניס ״‬ ‫^ " ‪ £ 1‬א ר ת‬ ‫היא השמיטה השלישיח שאט מקוים אשרי מי שיזכה לה ויחיו בה חיים‬ ‫ארוכים‬ ‫עח‬ ‫מהדס‬ ‫שמישה‬ ‫ארוכים זכים ונקיים אך לא כשמיטה הראשונה של חסד כי השמיעה השנייה סמוכה לה ״‬ ‫היא השמיטה הרביעית‪ .‬עניינה ע ם שבה עובה וברכה ושמחה וגילה יותר מ ה ש מ י ע ה •‬ ‫‪3‬צח‬ ‫שלפניה ויהיו הבריות פניהם מאירים אור צת צתים לבנים לא טימאה ולא שיקוץ‬ ‫״‬ ‫אילנות ועשבים כעצי ג ע ‪ .‬ונותנת מטיבה ומאורה לשמיטה שאחריה ובשמיטה זו תתחדש‬ ‫התורה ״‬ ‫היא השמיטה החמישית והברואים שבה כלולים במרת הדין הקשה באכזריות ובקשיות‬ ‫הוף‬ ‫עורף אך לא כשמיטה של ה ג ב ו ר ה ‪ .‬לפי שהיא קרובה אל התפארת ״ ובחורה מצות‬ ‫לא תעשה מ ע ט ״‬ ‫היא השמיטה הששית והברואים שבה בעליונים ובתחתונים ה מ ה נחים ושובתים‬ ‫י‪|5‬ןך‬ ‫ומרגוע‬ ‫לנפש ועל כן אין מיחסים לה אלא השבת שהוא מניחה לחיי העולמים ״‬ ‫מלכות‬ ‫היא השמיטה השביעית והברואים שבה נכללים ברוב הטובות שבשמיעות‬ ‫הראשונית הימנים על סדר הריבוי שלהם וניטים ה מ ה לקצת שמאליים‪ .‬וכליל‬ ‫ב ה צדיקים וצדקניות יריבם נזירים לאלהים ״‬ ‫ואהל‬ ‫השבע שמיטות יחזור הכל לבינה‪ .‬ויהיה כפי מ ה שיגזור האל ית׳ וסיד ה׳ לידיאיו ׳׳‬ ‫‪T l D m‬‬ ‫המקיבל מ פ ה אל פ ה שיש ששה שוקעית וששה בולטות פי׳ י״ב אלף הם כנגד‬ ‫י״ב שבטי ישראל וי״ב מזלות וכל ספירה כלילה משנים דו פרצופין שש ס פ י ר ו ת‬ ‫יש בהם י״ב וכנגדם י״ב אלף שנים שנוהג העולם והם שש שוקעות ושש בולטות‪ .‬ומ״ש ביתא‬ ‫אלפ* שני לא זכרו כי א ם הבולטות‪ .‬שיש לך לדעת שאחר שיעברו הששה אלו שאנו בהם‬ ‫בגלות ובצער שהם כנגד השוקעית יבוא מלך המשיח בסיפם ויכנסו הבולטות ויהיה העולם‬ ‫ש ק ט שיתא אלפי שני כנגד אותם שעברו וז״ש שמחנו כימות ע נ י ת נ ו ‪ .‬ואח״כ יהיה חד חרוב‬ ‫שיחזור העולם תהו ובהו אלף אחד שהוא כנגד יום השבת שהוא עילם הנשמות‪ .‬כך הוא בכל‬ ‫שמיטה ושמיטה ע ד היובל‪ .‬וסיד ה׳ ליריאיו ״‬ ‫כן מ׳יכ במיםתזאב שחיבר על דרך ה א מ ת‬ ‫ה ר ב המקיבל כמו״הר אהרן בן יבגי מעיר דרעא זל״הה ״‬ ‫ראיתי בס׳ המגיד למדן ז״ל ענין אלו השמימית ח ״ ל ‪ .‬שמיעה הוא ר ז א ד ש מ נ ה‬ ‫מלכים שמלכו באל־ן אדום לפני מליך מלך לבני ישראל‪ .‬הוא רזא לבינה עולמות‬ ‫ו מ ח ר י ב ן ‪ .‬ורזא דמילתא דקידשה הות גניזא בגו קל־פין דסחרין לה קליפה על קליפה לקבל‬ ‫ד ב ס ט ר קדושה הוו תמניא דרגין וכלהו גפק׳ מאין ס י ף ‪ .‬כד״א מי יהן עהיר מ ע מ א לא א ח ד‬ ‫•בתמיהה‪ .‬דהא ודאי כולא נפיק מאתר דהוא אין ס י ף ‪ .‬וכמא דאי איפבר לאכיל מפרי ע ד‬ ‫ליתברון קליפיא רעליה ויעדי יתהון‪ .‬הכי מ ק מ י ד י ש ל י ט שטר קדושה שליטו קליפיא‪ .‬וכמא‬ ‫ל ב ס ט ר קדושה בכל שמיטה שלטה תד ס פ י ר ה ‪ .‬הכי נמי בזימנא דשלטו קליפיא כל קליפה‬ ‫שלטה•‬ ‫עדן‬ ‫מפןדם מיז‬ ‫שמיטת‬ ‫שלטה ח ד קליפה ואסתלקא ובתר הכי שלטה ח ב י ר ת ה ‪ .‬והכין עד דשלטו כולהו חרא בתר‬ ‫ח ד א * ובחר הכי שארי למישלט סיטרא דקדושה‪ .‬ושלטא חסד שמיטה ח ר א ‪ .‬ובחר הכי‬ ‫שלטא גבורה‪ .‬והכי ישלוט כולהו חדא בחר ח ד א ‪ .‬ודבחר הכי אסור להרהר דהיינו מ ה‬ ‫לאחור ״‬ ‫ע״כל ״‬ ‫א איתא‬ ‫ערך שמיני עצרת‬ ‫בירושלמי‪ .‬ר ׳ חייא חלף ארוך פלן אחו ואמרו ליה דקא מזלזלי אינשי‬ ‫בשמיני עצרח נטל פ ה ק א וכחב עליה ביום השמיני עצרח ההיה לכם אל‬ ‫תיקרי ההיה אלא חחיה‪ .‬ע״כ ״‬ ‫ופי׳ המפרשים שעל ידי זה יהיה לכם אריכוח ימים‪ .‬וקשה‬ ‫ל מ ה נטל פ ח ק א ולא אמר בפיו בהדיא ״‬ ‫ופי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שם זל״הה‪ .‬ע ״ פ‬ ‫מאי דאיחא בכמה מקומוח בגמ׳ דר׳ חייא לא היה יכ‪-‬יל לבטא חי״ח ובמקום חי״ח היה אומר‬ ‫ה ״ א ‪ .‬וכמ״ש במגלה כשאחה מגיע לנפשנו ח כ ה ה לה׳ לא נמצאה מחרף ומגדף‪ .‬ובזה יבוא‬ ‫על נכון‪ .‬שכיון שר׳ חייא לא היה יכול לומר בהדיא אל תיקרי ההיה אלא חחיה‪ .‬והיה קורא‬ ‫שניהם ההיה לכן נטל פ ת ק א וכתב וכו׳ ודוק ״‬ ‫ערך שמע‬ ‫א‬ ‫כל המוסר נפשו בשמע ישראל על קדושח השם מ ע ל ה עליו הכחוב כאלו נהרג על‬ ‫קדושח השם ה ה ״ ד כי עליך הורגנו כל היום ״ זוהר פ ׳ חיי שרה ״‬ ‫ערך שמשון‬ ‫א שמשון‬ ‫איך ט מ א עצמו לפלישחיס והרי היה נץר‪ .‬וי״ל כיון שישראל היו מעונים‬ ‫ה ח ח יד פלישחים הוי מ ל ח מ ח מצוה‪ .‬וכמו שמוחר לנזיר לטמא עצמו‬ ‫ל מ ח מציה כן הוחר לו ל ט מ א עצמו להצלה ישראל ״‬ ‫ולע״ד‬ ‫כלי יקר ״‬ ‫נראה כי גזירח הכחוב ה י א ‪ .‬דכהי׳ כי נזיר אלהים יהיה ה נ ע ר וכו׳ והוא יחל‬ ‫להושיע א ח ישראל מיד פלישחים‪ .‬פי׳ שאף שהוא נזיר אלהים מוהר לו לחלל‬ ‫כדרוחו כדי להושיע א ח ישראל‪ .‬ויהיה פי׳ יחל כמו לא יחל דברו ודוק ״‬ ‫‪* 3‬שמשון‬ ‫בן מנוח היה שחי ניצוצוח ניצוץ א׳ מ י פ ה שהוא שם בסוד ויקח שם ויפת‬ ‫ולא כחיב ויקחו לשון רבים כי נשמה א ח ח להם וניצוץ שני מעשו ״‬ ‫בכחבי הא״רי ז״ל ׳׳‬ ‫כ״כ‬ ‫וכחב הרב הקדוש מיה״רר שמשון מאיםטרפולי זל״הה בליקוטי‬ ‫שושנים שבם־ף ס ׳ קי־נים‪ .‬י ד ל ויש לנו בזה רזין עילאין וזהו לדעחי מ ה שלא הביא עשו יין‬ ‫לאביו‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫שמשון‬ ‫לאביו ג״כ כמו י ע ק ב ‪ .‬לכן גבי שמשין נזיר אלהיס יהיה ה נ ע ר ‪ .‬וזהי ג״כ הסוד שעשה שמשין‬ ‫נ ק מ ה באריה שנשך לאביו נח והכה הפלישחיס שיק על ירך שחיקן סיד נחש ירכין ד ע ש ו ‪.‬‬ ‫כמו שמבואר בחרגוס י ב ״ ע בפסוק איש יודע ציד‪ .‬והנה עשו ציער לאמו לכן היה נזיר מ ב ע ן‬ ‫א מ ו ‪ .‬עשו גרם לאביו להיוח ס ו מ א לכן נקרו פלישחיס אח עיניו‪ .‬עשו היה נ א ד ר ה שער‬ ‫לכן היה כחו ב ש ע ר ‪ .‬עשו ציער לאמו ע״י בנוח ח ח לכן רדף אחר נשיס גכריוח ויש רזין‬ ‫עילאין בשלש מ א ו ח שועלים‪ .‬והרימוחי ידי לאל עליון‪ .‬ע״כל ״‬ ‫ערך שנאת חנם‬ ‫רבי נחמיה אומר בעין שנאה חנם אשחו מ פ ל ח נפלים ומריבה ר ב ה בתיך ט ח ו ‪.‬‬ ‫א‬ ‫ובניו ובנותיו מ ח י ם כשהם ק ע נ י ס ״‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ס ׳ כלה פ ״ ב הלכה ג ״‬ ‫ערך שנים‬ ‫כתב ילקוט חדש בליקוטים שבסופו משם הילקוט ומדרש אבכיר‪ .‬וז״ל‪ .‬שנים עשר‬ ‫א‬ ‫היו שטחיהם שיוה‪ .‬ר ב ק ה ק ה ח ליי ע מ ר ם יוסף יהושע שמואל שלמה הלל‬ ‫הזקן רבן יוחנן בן זכאי משה ר ט נ ו רבי ע ק י ב א ‪ .‬וצ״ע למה חשיב משה ור׳ עקיבא ל ב ס י ף ‪,‬‬ ‫עכ״ל ״‬ ‫ואני‬ ‫אומר כי בלאו הכי הוא ח מ י ה ‪ .‬כי יוסף מ ח בן מ א ה יעשר שנים‪.‬‬ ‫משה בן ק ״ ך כמפורש בכתובים ושמיאל ושלמה מ ה ו בני נ״ב שנה‪ .‬לכן נראה בי שנים שנים‬ ‫ק א חשיב שכל שנים מ ה ם ש ט ח י ה ם שווה‪ .‬ר ב ק ה ע ם ק ה ה ‪ .‬ולוי ע ס ע מ ר ם ‪ .‬ויוסף ע ם יהושע‬ ‫ו כ ו ׳ ‪ .‬ולפי סדר זמן השט מכל זוג קא חשיב‪ .‬כי אין א ט יודעים שהיו שטחיהם שווח ע ד מ ו ת‬ ‫ה ש ט מכל זוג‪ .‬ולכן מוכרח למנוח משה ורב׳ עקיבא לבסוף; כי סידרם בימיה עולם כך‬ ‫הוא ק ה ח ואחריו ע מ ר ם ואחריו יהישע‪ .‬ואחריו שלמה ואחריו רבן יוחנן בן זכאי ואחריו ר '‬ ‫עקיבא‪ .‬ובמוח השניים האלו אז ידענו שהיו שטחיהם שוות ע ם הקודמים מכל זיג ״ ודוק ״‬ ‫ערך שרה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫שרה אמנו ע ״ ה כשהולידה א ח יצחק א ע ״ ה באה לו נשמה דנוקבא וקודם ע ק י ד ה‬ ‫ה י ה דבוק בשרה שהיה להם נשמה א ח ח ‪ .‬ומזה ה ט ע ם כאשר פ ר ח ה נשמתו‬ ‫ממנו מ ח ה ג ״ כ שרה מ ט ע ם זה שהיה להם שורש אחד ״‬ ‫‪ 2‬ותמת‬ ‫הרב קרבן שבח ד׳ ג׳ ע ״ ב ״‬ ‫שרה בקרית א ר ב ע היא ח ב ר ו ן ‪ .‬מאי בעית בחברון אלא איחא ב מ ד ר ש‬ ‫כשבא השטן ואמר לשרה שנשחט יצחק לא האמינה והלכה לחברון לאחימן‬ ‫ששי ותלמי שהם גדולים ומעניקים ה ח מ ה בקומתם לראוח מרחוק בעלה א ב ר ה ם ובנה יצחק‬ ‫ואמר‬ ‫ז‬ ‫עדי‬ ‫מקדם קיח‬ ‫שרה‬ ‫ואמרו לה א ט רואים זקן אחד עוקד בחור אחד מיד מ ת ה ״‬ ‫‪ 5‬אברהם‬ ‫ש״ך על התורה ״‬ ‫‪,‬‬ ‫א ע ״ ה לקח ג נשים‪ .‬שרה מ ש ם ‪ .‬קטורה מ י פ ח ‪ .‬הגר מ ח ם ‪ .‬כן הוא‬ ‫בילקוע והביאו הרב ש״ך על ההורה ״‬ ‫ל‬ ‫ז ה‬ ‫״‬ ‫ונ״ל‬ ‫ונתן הרב שם כ מ ה ט ע מ י ם‬ ‫שלזה רמז נח לבניו בברכתו‪ .‬ברוך ה׳ אלהי ש ם ‪ .‬כנגד שרה שהודיעה‬ ‫אלהוחו יחברך‪ .‬שכמו שאברהם היה מגייר אח האנשים כן שרה מגיירת הנשים‪ .‬יפח אלהים‬ ‫ליפה כנגד קטורה שהיו מעשיה גאים כ ק ט ר ח ‪ .‬וישכון באהלי שם שכאשר מ ח ה שרה לקחה‬ ‫א ב ר ה ם במקום שרה שהיא מזרע ש ם ‪ .‬ויהי כנען ע ב ד למו כנגד הגר שהיחה שפחה לשרה ״‬ ‫ערך שרח‬ ‫בת אשר‬ ‫שרה בה אשר‪ .‬נכנסה בחיים ב ג ״ ע ע ם ששים רבוא מלאכי השרח דעלייהו‬ ‫א‬ ‫איחמר היישבח בגנים חביריס מקשיבים‪ .‬וכן הוא נוטריקון ש מ ה ‪ .‬שר״ח‬ ‫״‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫א ק‪0‬‬ ‫‪ y‬א‬ ‫״‬ ‫ל ‪,‬‬ ‫י י ״‬ ‫ל ״ ת ששים ר‪5‬ןא‬ ‫ח ב‬ ‫ך‬ ‫ם‬ ‫ר ‪ 3‬ש‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ערך‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫רב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪f‬‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י מ ה כ‬ ‫י‬ ‫ס י‬ ‫צ ״ ח‬ ‫ששת‬ ‫רב ששח היה סגי ט ה ו ר וכשהיה ע י ס ק בחורה ה י ה שמח ואומר חדאי נפשאי לך‬ ‫קראי לך ח נ א י ‪ .‬ולכאורה אין ה ב ג ה לדברים אילו‪ .‬כי ודאי לעצמו היה מטיב ולא‬ ‫לזולתו‪ .‬גם נדקדק אומרו נפשאי‪ .‬ג ס מ ה ענין זה אל ר ב ששת ולא לזולתו‪ .‬ולהבין זה ד ע‬ ‫בי בבא בן ביטא החסיד מחלמידי שמאי הזקן שכל ימיו היה מקריב אשם ס פ ק הוא שתזר‬ ‫ע ת ה להתגלגל ברב ששת להשלים איזה תיקון שהיה צריך לו׳ עדין‪ .‬ולפי שהורודוס המלך נקר‬ ‫א ת עיניו לכן גם ע ת ה היה סגי ט ה ו ר ‪ .‬והנה אותיות ב״בא ה ם אותיות שש״ת בא״ת ב״ש‬ ‫ו ד ע כי מי שמחגלגל מ ח מ ח שבפעם ראשונה לא חסר לו כי א ם דבר מועט‪ .‬כשחוזר בגלגול‬ ‫כל השכר של ה ח ו ר ה והמציח שעושה בגלגול שני הוא לצורך נפשו ה ב א ה ע ח ה בגלגול זה‬ ‫וכאשר יקומו בזמן החחיה חחזור נפשו אל הגיף הראשון שבו ע ס ק בחורה ובמצוח רוב הצריך‬ ‫לי‪ .‬ולכן רב ששח ידע בנפשו כי הוא גלגול בבא בן בוטא שהיה אדם גדול בחירה ובחסידוח‬ ‫לכן היה גופו של ע ח ה עצב מל הדבר הזה כי סופו לחזור אל גוף הראשון‪ .‬בזמן ה ח ח י ה‬ ‫נמצא שכל מ ה שהיה ע ו ס ק בחורה הוא ח י ע ל ח לנפשו ולא לגופו ולכן אמר חדאי נפשאי ״‬ ‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה ר' ״‬ ‫ערך שתיקה‬ ‫א‬ ‫מי ‪-‬שיש לו מ ד ח השחיקה מ פ ש ע געשה שפע ״‬ ‫ובזה פירש ברוב דברים לא יחדל פ ש ע ״‬ ‫ארץ החיים מזמור י״ט משם הזוהר‬ ‫ב אמרו‬ ‫עדן‬ ‫‪ 3‬אמרן‬ ‫שתיקה‬ ‫מהדם‬ ‫בש״ס א״ר יצחק מ ״ ד ה א מ נ ם אלם צדק תדברון מ ה אומנותו של אדם בעי״הז‬ ‫יעשה עצמו אלם יכול אף לדברי תורה כן ת״ל צדק תדברון‪ .‬פ•׳ רבינו‬ ‫הא״די ז״ל כי מלוי אלם גי׳ צדק ולכן תדברון כי מ ה שהוא צדק יש לדבר ״ ע כ ״ ד ״‬ ‫—י־־מ^־־ז—‬ ‫אות תיו‬ ‫ערך תאומים‬ ‫—‪1‬י״‬ ‫א תאומים‬ ‫* —‬ ‫כחן חלוש ותשושי כ ח ‪ .‬אבל במצרים כל שהיו רבים בכרס אחד היו‬ ‫יוחר ח ז ק י ם ‪ .‬וזהו ובני ישראל פרו וישרצו וירבו על ריבוי ה ח א ו מ י ס‬ ‫ו א ״ ע פ כן ויעצמו במאד מ א ד ‪ .‬שכל עיד שמוסיפין חאומים מוסיפין חוזק ״‬ ‫מדבר קדמות‬ ‫משם הרב מה״ריד בצמח דוד ״‬ ‫א ציצית‬ ‫ערך תחלים‬ ‫על כנפי ב ג ד י ה ם ‪ .‬ס ״ ח ח ל י ם ‪ .‬כי מציה מן המובחר בהשכמה לההעטן!‬ ‫בציצית וללמוד חהלים ״ דבש לפי בשם רביני אפרים בפי׳ על החורה כ ״ י‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫דוד ה ע ״ ה החפלל יהיו לרצון אמרי פי שהקירא חהלים יהיה חשוב כעוסק בנגעים‬ ‫ואהלות‪ .‬וכתבו גורי הא״רי זצ״ל כי ה ע ו ס ק בסדר מהרוח הוא תיקין לפגם‬ ‫הברית וכתב רבינו הא״רי בפי׳ על התורה כ״י שכל האומר תהליס בכל יום כאלו קייס כל‬ ‫התורה כ ל ה ‪ .‬וזהו תכו לרגלך ישא מדברותיך ר ״ ת ת ל י ם ‪ .‬וסמיך ליה תורה לוה לנו משה ״‬ ‫מדבר קדמות‪.‬״‬ ‫ערך תוכחת‬ ‫א‬ ‫הא‬ ‫דאמרינן אל חוכח לץ פן ישנאך היינו ל ע ס הארץ שאינו יודע שהוא איסור ולכן‬ ‫משוי ליה מזיד‪ .‬אבל לח״ח שיודע האיסור וחומר שבו ו ע כ ״ פ אינו מזיק ל ו ‪.‬‬ ‫נאמר הוכח לחכם ויאהבך ״‬ ‫‪3‬‬ ‫הרב׳‪-‬עיל בנימין פ״ו דיבמוח ״‬ ‫מה שאמרו מועב שיהיו שוגגין היינו בדבר שאינו מפירש בחורה אבל בכחוב בפי׳‬ ‫בחורה מחיגן להו ע ד דפרשי ״ הר״אש סוף ביצה וה״המ פ ״ ב דשביחח עשור ״‬ ‫ג מה‬ ‫״עדן‬ ‫‪i‬‬ ‫מקדם סיט‬ ‫תובחת‬ ‫מה שאמרו ז״ל ע ד הכאה ועד קללה היינו ביחיד אבל בציבור סגי לומר להם שהוא‬ ‫איסיר ״‬ ‫ה ר י ״ ט ב א בחי׳ יבמוח וכ״כ הרב הנמוקי ז״ ל ״‬ ‫ובזה שמעהי שזה‬ ‫ב י נ ה הפסיק חשב אנוש שהוא יחיד עד דכא כלומר עד הכאה או קללה‪ .‬אבל צבור א מ י ר ה‬ ‫ב ע ל מ א ותאמר שובו בני א ד ס ״‬ ‫ד דברים‬ ‫ה‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫‪,‬‬ ‫הצריכיס למוכיח‪ .‬ע י י לעיל אוח מ ״ ס ע ר ך מוכיח ״‬ ‫הוא היה אומר יש לך חבירים מקצחן מוכישין אוחך ומקצחן משבחין א ו ח ך ‪ .‬אהוב‬ ‫‪,‬‬ ‫א ח המוכיחך ‪ .‬ושנוא אח ה מ ש ב ח ך ‪ .‬מפני שהמוכיחך מביאך לחיי ה ע י ״ ה ב‬ ‫זהמשבחך מוציאך מן העולם ״‬ ‫'‪-‬א‬ ‫התורה‬ ‫אבוח דר״ן פ ׳ כ ״ מ ״‬ ‫ערך תורה‬ ‫נקראח צדקה ומצלת מגיהנם שנא׳ וצדקה חציל ממוח ״‬ ‫דבש לפי‬ ‫משם מדרש משלי ״‬ ‫‪ 3‬תולה‬ ‫‪3‬‬ ‫מ כ פ ר ת כל כגון ״‬ ‫מ ד ׳ משלי סי׳ ו׳ ״‬ ‫אש בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל ו כ ו ׳ ‪ .‬ילקוט משלי רמז ק י ״ ט ‪ .‬וכתבו ז״ל‬ ‫דבכלל זה לפחוח ס ‪ 5‬ר לדאוח פסוק ה מ ז ד מ ן ‪ .‬וזה הכלל בכל דרכיך דעהו והוא‬ ‫'׳יישר אורחוחיך ״‬ ‫• ד ה?ןוםס‬ ‫־ה בימי‬ ‫־ו‬ ‫‪X‬‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫בחורה לשמה ועושה נ״ר ליוצרו שלומד לשמור ולמשיח לא יבוא בגלגול ״‬ ‫מ ד ב ר קדמוח בשם ביח אלהיס שער החשובה פ״ו ״‬ ‫בת״ז קורין בחורה כנגד ג׳ אבוח ובימי אג״דו אין קורין בחורה כנגד‬ ‫ד׳ א מ ה ו ח ‪ .‬כי אין הנשים מצווח על חלמוד חורה ״ סידי רזי ״‬ ‫כשבא‬ ‫ה ק ״ ב ה ליתן תורה לישראל נגלה עליהם ב א ר ב ע לשונות‪ .‬לשון עברי ורומי‬ ‫ילקוט חדש משם הילקוט ״‬ ‫וארמי וערבי ״‬ ‫מי שאינו עוסק בחורה כאלו עובד ע״ז ״‬ ‫רמז קל״ ט ״ דבש לפי ״‬ ‫ח כשבא‬ ‫שוחר טוב ד׳ כ״ד ועיי׳ ילקוט שמואל‬ ‫ה ק ״ ב ה ליחן חורה לישראל שמעו ה ר חבור והר כרמל והניחו מ ק י מ ם‬ ‫ובאו‪ .‬והק״בה מ א ם בהם ואמר בעלי מימין א ח ם שנא׳ למה חרצדון‬ ‫ה ר י ם גבנונים כ מ ה ד א ח א מ ר או גבן או ד ק ‪ .‬וגחן חורה על הר ס י נ י ‪ .‬ו א ע ״ פ כן פ ר ע‬ ‫ל ה ם ה ק ״ ב ה שכרם‪ .‬הר הבור נפל שם סיסרא ונאמר שם כפל אנכי לה׳ אנכי אשירה‪.‬‬ ‫זבסיני ר ק פ ע ם א ח ח א נ כ י ‪ .‬ובהר הכרמל נחקדש שמו של ה ק ״ ב ה ונאמר בו ה ׳ הוא‬ ‫האלקיס‬ ‫עדן‬ ‫מקדם;‬ ‫תורה־‬ ‫האלקיס ה׳ הוא האלקיס כפל נגד אנכי ה ׳ אלהיך ״‬ ‫‪ D‬תולה‬ ‫ילקוט שופטים משם מדרש ילמדנו ״‬ ‫חביבה לפני ה ק ״ ב ה מ ע ו ל ו ת ‪ .‬לפי שאם אדם למד תורה יודע דעתי של‬ ‫מקום שנא׳ אז חבין י ד א ח ה׳ ודעח אלקיס ח מ צ א ‪ .‬מכאן לחכם שיוש‪3‬‬ ‫ןדורש בקהל שמעלה עליו הכחוב כאלו הקריב חלב ודם לגבי מזבח ״ אבוח דר׳ נחן פ ״ ד‬ ‫י‬ ‫א״ף עקיבא כל המגביה עצמו על דברי חורה למה הוא דומה לנבלה מושלכח בדרך‬ ‫כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו‪ .‬ומחרחק מ מ נ ה והולך ‪£‬נא׳ א ם גבלח בהחנשא‪,‬‬ ‫א ם ומות יד ל פ ה ‪ .‬א מ ר לו בן עזאי דורשהו מעניינו אם מנבל אדם עצמו על דברי ח ו ר פ‬ ‫ואוכל חמרים חרובים ולובש בגדים צואיס ויושב ומשמד על פ ח ח של חכמים כל עובר ושב‪,‬‬ ‫אומר שמא שוטה הוא ״‬ ‫יא‬ ‫לםון( אחה מולא כל ההורה כלה עמו ״‬ ‫אבוח דד״ ן פי״א ״‬ ‫ישר^ ניחן להם חורה וחפלה שכל א ח ה מ ה ם ג ק ד א ח ח ר ב ‪ .‬ח י ד ה דכהיב א י פ‬ ‫חרבו על ירכו‪ .‬חפלה שנא׳ בחרבי ובקשהי‪ .‬משוס שישראל נ ק ר א ן‬ ‫בכירים שנא׳ בני בכורי ישדאל אבל לאו״ה ניחן אחד שנא׳ ועל חדבך החיה ״ נחלח בנימין״‬ ‫יב‬ ‫מי שיגע בחורה ט ח ן לו ה ק ב ״ ה הוד והדר ״‬ ‫עיי׳ לעיל אוח ה ״ א ערך הוד ״‬ ‫תורים‬ ‫א תולים‬ ‫ובני יונה סכנת לגדלם בבית ״‬ ‫עיי׳ לעיל אות בי״ח ערך ביח ״‬ ‫תחית המתים‬ ‫א ה^לימ‬ ‫לא יעמדו י ח ח י ח ה מ ה י ס אלא הצדיקים עהידים להחיוח אוהס במשעטת‪.‬‬ ‫שבידיהם ״‬ ‫‪3‬‬ ‫ילקוע חדש משם הזוהר ״‬ ‫רבי תזקיה שאל אי תימא שכל הגופית יעמדו בחחיה ה מ ח י ס הרי יש כמה ג יפיח‬ ‫שאין להם רק נשמה א ח ח דהיינו מי שבא בגלגול כ מ ה פ ע מ י ם ואיך יקומו כלם‪.‬‬ ‫והשיב ר ' יוסי שמכלם לא יקים בחחיח המחים אלא הגיף האחרון שהשלים מעשיו ו ק נ ח ה‬ ‫ה ג ש מ ה שלימוחה בגוף זה ״‬ ‫‪Z‬‬ ‫ילקוט חדש משם הזוהר ״‬ ‫מי שיהיה חי לעהיד ועדין לא ע ע י ם ט ע מ א דמוהא אז ה ק ״ ב ה ימיהגו ולא ימוח מסיערא‪.‬‬ ‫אחרא‬ ‫אלא מן ה ק ״ ב ה חהי לו מ י ח ה כדי שחלך הזוהמא ומיד יחייכו וזהו‬ ‫אני אמיח ואחיה ״‬ ‫שם‬ ‫ע ר ך חיבת‪,‬‬ ‫״עדן‬ ‫מקדם‬ ‫תינוק‪,‬‬ ‫סך‬ ‫ערך תיבת נח‬ ‫א שהלא‬ ‫ב ע א ליבנם לחיבה אמ״ל נח לך ובקש בן זוגך לפי שכל ה נ מ ס י ם איש‬ ‫ואשחו‪ .‬הלך •ומצא פ ח ה א שהוא הממונה על בני אדם להפחיתם ולחסד‬ ‫מ מ ו נ ם ‪ .‬אמ״ל מ י נ ס י ח לי אמ״ל מ ה חחן לי א׳ מינסיבנא ל ך ‪ .‬אמ״ל כל מ ה דרווחנא‬ ‫•אינסיבא ליה‪ .‬מיד נכנסו לתיבה ה״דא מאי דמשגל שקרא פ ח ח א נ ס ב ה ״‬ ‫יבם׳ ד ע ת זקנים פ ׳ נת ״‬ ‫עושר ולא במשפט ״‬ ‫בעלי התוססות‬ ‫ומצאתיו בשותר עוב מזמור ו ׳ ‪ .‬והוא משל ע ״ ד הפסוק עושת‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫ערך תינוק‬ ‫כתב הרב מדרש חלפיוח‪ .‬שחיטק שהוא חריף בקטנותו לא יהיה כן כשיגדל‪ .‬וכן‬ ‫יא‬ ‫מוכח בזוהר פ׳ בלק ד׳ קצ״א ע ״ ב בענין ינוקא שכשספרו הדברים אצל רש״בי‬ ‫ב״ה אמר להם ינוקא דאמר מלה חדא או חרין לפוס שעחא בלא כונה דילהון מובטח בדא‬ ‫דיזכי למילף אורייתא בישראל‪ .‬א י ל דא דנהורא דיליה קיימא בקיומיה ברעוחא שלים לאו‬ ‫הכי ״‬ ‫ע״כ ״‬ ‫״‪ 3‬תינרס‬ ‫״א מנין‬ ‫;‬ ‫הנולד מחופה עור סימן יפה לו ״ עייז לעיל אוח גימל ע ר ך גד ״‬ ‫ערך תלמוד‬ ‫שהאדם משמיע חלמודו לעח מ י ח ה ו ‪ .‬שנא׳ סוף דבר הכל נ ש מ ע ״ ילקוט ״‬ ‫ערך תלמידי חכמים‬ ‫א תלמידי‬ ‫חכמים אין מקבלים ט י מ א ה אלא מבחוץ וקרבם קדוש לגבוה וחוטאים‬ ‫קצח וחשיבחס ח ק נ ח ם ״‬ ‫הרב ח ס ד לאברהם ״‬ ‫‪3‬‬ ‫ת״ ת‬ ‫שלומד לשמה כחב הא״רי ז״ל שיאיר בו ניציץ משה רבינו ע ״ ה ״ דבש לפי ״‬ ‫•‪X‬‬ ‫אמרו‬ ‫חז״ל כל שהוא ח ״ ח ובנו ח ״ ח ובן בנו ח ״ ח שוב אין חורה פ ו ס ק ח מ ז ר ע ו ‪.‬‬ ‫דכחי׳ לא ימושו מפיך וכו׳ והא קא חזינן ל פ ע מ י ם שדיר הרביעי ה ם ע מ י‬ ‫־ ה א ר ץ ‪ .‬ה ט ע ם הוא לפי שנחחחנו לשאיגם הגונים ״‬ ‫יד‬ ‫ס ״ ח סי׳ קנ״ז ״‬ ‫תנא דבי אליהו כשנשברו הליחמ<כגזר על ישראל שילמדו חורה מחוך שער ומתוך‬ ‫שעבוד ומחיך טלטול ומחוך טירוף ומחיך דוחק‪ .‬ומחוך שאין להם מזונות‬ ‫ובשביל‬ ‫עדן‬ ‫תלמידי חכמים‬ ‫מקדמי‪,‬‬ ‫ובשביל אותו הצער שמלעערין ע ח י ד ה ק ״ ב ה לשלם להם שכרם כפול ומכופל ועל זה נמשל‬ ‫לטובתי נשברה רגל פרתי וכן מחלוקת קרת היה לאהרן לטובתו ״‬ ‫\‪7‬‬ ‫‪pJTl‬‬ ‫ילקוט ישעיה ״‬ ‫צדיקים הנזקקים לנשותיהם בקדושה ו ב ט ה ר ה ‪ .‬ואין ולד נוצר מאותה ט י פ ה‬ ‫כ מ ן שהם ז ק ט ח או ילדוח או ע ק ר ו ח או אילוניות‪ .‬ואפי׳ שניהם ט ו מ ע י מ י ס‬ ‫כמו שהיה אברהם ושרה קידם שינוי השם‪ .‬ה נ ה מלבד היוח במצוה נחח רוח מ ה ק ״ ב ה לכנסת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הנה מחשבה עובה שלהם ה ק ״ ב ה מצרפה למעשה וזיווגס שמור לאחר זמן למי‬ ‫שצריך ואין לו ח ק נ ה דהיינו מי שמח בלא בנים שצריך לגואל ואין לו אח שיגאלט‪ .‬או יש לו‬ ‫א ח ואינו מיבם אלא חולץ ה ק ״ ב ה מזמן לו גואל אפי׳ זקן ומוליד בן לגאלו כמו בעז שהיה‪.‬‬ ‫בן ח ׳ שנה ולקח את רות ומיד שקיים המצוה מ ת למתרחו ״‬ ‫ילקוט חדש בליקוטים בשם‬ ‫מ א מ ר א ם כל חי סי׳ י״ב‬ ‫ד‬ ‫‪IYT1‬‬ ‫אשר בדורוח אלו ה ם בחינח דור המדבר שעליהם נאמר בימי צאהך מארץ‬ ‫מצרים אראנו נפלאות‪ .‬וזהו ה ט ע ם שנשוחיהם מושלוח עליהם לפי שבימיהם‬ ‫עשי ה ע ר ב רב א ח העגל ולא מיחו ב ם ‪ .‬אבל הנשים לא רצו לחח נזמי הזהב לעגל ולכן ה ס‬ ‫מישלוח ע ח ה עליהם ״‬ ‫‪T‬‬ ‫שער הגלגולים ה ק ד מ ה כ'‬ ‫ת״ ח השונאים זה א ח זה‪ .‬ב ״ מ מחים קודם זמנם ״ עיין לעיל אוח אל״ף ע ר ך א ה ב ה ״‬ ‫ח ת״ךן‬ ‫אחד היה מצער א ח ה ח כ ם ‪ .‬אמרו לחכם כמה גדול עין אוחו האיש שמצערך‬ ‫על לא פשעך‪ .‬אמר להם החכם איני מאשימו אלא עוטהי עשו לי‪ .‬אמדו לו‬ ‫מציה לך להענישו ולקללו‪ .‬אמ״ל א״כ הייחי מעניש ומקלל א ח עצמי כי עונוהי גרמו לי צער‬ ‫זה שהדי אמר הכחוב האלהים מצא אה ע ק עבדיך‪ .‬וכן כשקלל שמעי א ח דוד אמר דוד הניחו‬ ‫לו ויקלל כי ה׳ אמר לו וכו׳‪ .‬לפיכך מה יהאונן אדם חי גבר על חעאיו ״ ס ׳ חסידים סי׳ ק פ ״ ג ״‬ ‫א‬ ‫תמר‬ ‫היא ד ב ו ר ה ‪ .‬וסי׳ ח ח ח ח מ ר דבורה‪ .‬ח מ ר חסיר כ ח י ב ‪ .‬ושם היהה יושבת‬ ‫לחקן אשר ישבה ב פ ח ח עינים ויחשבה לזונה ״ גלגולי נשמוח ל ה ר ״ מ ע ז ״ ל ״‬ ‫ב במדרש‬ ‫למה היו רוצים לשרוף לחמר משוס שהיחה כלחו של מלך ע ״ כ ‪ .‬וכחב‬ ‫בלקט יוסף וז״ל אבל א ם יהודה לא היה מלך א״כ למה דנו א ו ח ה‬ ‫ב ש ר י פ ה ‪ .‬אלא צ״ל כדאיחא במדרש ח מ ר בהו של שם היהה והיחה בה כהן ו ב ח כ ה ן‬ ‫ב ש ד י פ ה ‪ .‬וקשה הא ר׳ ישמעאל ס ב ר דארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה ולא מי שיש עליה‬ ‫זיקה י ב ם ‪ .‬אלא צ״ל כר׳ עקיבא דבין ארוסה ובין נשואה יצאח לשריפה‪ .‬דכחי׳ ובח איש‬ ‫עדן‬ ‫מקדם קכא‬ ‫תמר‬ ‫כהן וא״ו מיסיף לרבות הנשוא‪ :‬עכ״ל ״‬ ‫קשה שהרי במדרש רבה אמרו כנמל ה ק ״ ב ה הכהונה מן שם ונתנה ל א ב ר ה ס‬ ‫^ל^״ף‬ ‫א ע ״ ה וא״כ לא הויה בת כהן ואיך דניה ב כ ר י פ ה ‪ .‬וצ״ע ״‬ ‫ערך תענית‬ ‫ף ד י אלעזר כד הוה יתיב בתעניתא אמר ה כ י ‪ .‬גלוי וידוע לפניך ה׳ אלהי ואלהי‬ ‫א‬ ‫אביתי שהקרבתי לפגיך חלבי' ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי‪ .‬י ה ״ ר‬ ‫שיהיה הריח העילה מפי כריח העולה מהקרבן באש המזבח ותרצגי ״ זוהר שמות ד׳ ך ׳ ע ״ ב ״‬ ‫ערך תפלה‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫כמה החמירו בזו״הק ח א ד׳ ר ל ״ ד ‪ .‬שתפלת יחיד היא מסיכנת עי״ש ב א ו ר ך ‪.‬‬ ‫וכמו הצ״ער עלה על כמה חפלוח פרעיוח שמחפלל האדם עליו ועל אחרים‬ ‫‪5‬ביתו שלא בזמן חפלה כגון שמחפלל על החולה וכיוצא‪ .‬יאיפשר למצוא ח ק נ ה שקודם שיתפלל‬ ‫ישפיל דעתו ויהיה עניו באמיתות ואל יזוז מפיו פסוק לב נשבר ונדכה אלהיס לא ח ב ז ה ‪.‬‬ ‫וכבר א״ר יהושע בן לוי גדולים נמוכי הרוח וכו׳ ולא עוד אלא שאין חפלחו נ מ א ס ת והיינו‬ ‫ת פ ל ח ו ביחיד‪ .‬וכן פי׳ מה״רי פיגעו ז״ל ״‬ ‫דבש לפי ״‬ ‫כתב הרב ס ׳ חסידים ז״ל שהמבחן לאדם א ם זך וישר פעלו הוא התפלה שאס יכול‬ ‫ב‬ ‫לטין בכל ה ע מ י ד ה שהמחפלל י״ח ברכוח בלי מחשבה אחרח אז ידע כי הוא‬ ‫צדיק‪.‬וז״ש מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו דהיינו חפלחו‪ .‬ועל זה ידוו כל הדויס ״ שס ׳'‬ ‫‪ 3‬המתפלל‬ ‫ד‬ ‫ירא‬ ‫אל יאמר זוכרני ופוקדני דאיח זכירה לעב ואיח זכירה ופקידה לביש‪.‬‬ ‫זוהר פ ׳ ויצא ד׳ ס ׳ ע ״ א ״‬ ‫אלא יכלול עצמו וכו׳ ״‬ ‫שמיס יזהר כשמחפלל שלא יעמוד ולא ישב ב ח פ ל ה אצל אדם רשע כי הרשע•‬ ‫מ ה ר ה ר הרהורים רעים ושכינה מ ת ר ח ק ח מ מ נ ו ‪ .‬וכתיב קרוב א ח ה ב פ י ה ם‬ ‫ורתוק מכליותיהם‪ .‬וכתיב ועם נעלמים לא אשב‪ .‬ה ק ״ ב ה מעלים עיניו מ ה ם ‪ .‬שנאמר‬ ‫ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מ כ ם גס כי תרבו תפלה אינני שומע‪ .‬וכתיב לא ישבתי בסוד‬ ‫משחקים ואעלוז‪ .‬אוי לרשע ואוי לשכנו שהרי יהושע כהן גדול לקה קצח כשהלך ע ם א ח א ב‬ ‫בן קיליה וצדקיהו בן מעשיה והוחרך שערו ״‬ ‫ס ׳ חסידים סי׳ חש״ע ״‬ ‫העוב‬ ‫מונע‬ ‫אוי לצבור שיחפללו עליהם שאינם ראויים‪ .‬כי ה ק ״ ב ה‬ ‫ה‬ ‫מ א ח הקהל ומעל כל מי שיסייעוס וכאלו גזלו א ח העוב מ א ח הקהל‬ ‫ועתידים לישן את ה ד י ן ‪ .‬וכחיב ו ה מ ה עזרו ל ר ע ה וכו׳ וכחיב וחופשי ה ת ו ר ם‬ ‫לא‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫תפלה‬ ‫לא ידעיני‪ .‬וכתיב על הרועיס חרה א פ י ‪ .‬וכתיב אי לך ארץ שמלכך גער לכך א ס איש שאינו‬ ‫מבין או איני הגון יודע להרים קילו בנעימות רוצה להתפלל להוציא את ה ר ב י ס י״ח לא יסנו‬ ‫להתפלל ר ע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור‪ .‬ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתעלה‬ ‫תלויה בלב‪ .‬ואם הלב מבין וטיב יקבלו ממנו תפלתו ותפלתו זכה ״‬ ‫א ‪1n3"lD‬‬ ‫שס סי׳ ת ש ״ פ ה ״‬ ‫ערך תפלין‬ ‫אשתכח בבד נש דמנת תפלין ו א ת ע ט ף בציצית ואי לא מ נ ח ולא א ת ע ט ף‬ ‫לאו צלותיה צלותא ״‬ ‫זוהר פ ׳ תולדות ד׳ ק מ ״ א ע ״ א ״‬ ‫ערך תרח‬ ‫תלח‬ ‫א‬ ‫בא על אשתו אמתלאי בת כרנבו בנדתה כשהוליד א ב ר ה ם בעל כ ר ח ה ^‬ ‫ולכן נתגלגל באיוב ולקה בשחין‪ .‬כי הבא על הנדה לוקה לצרעת כמ״ש‬ ‫בזו״הק אצל דינה שנבעלה לו בעל נ ד ח ה ‪ .‬כי די שנבעלה לו בעל כרחה לנקות הזיהמא ולא‬ ‫הוצרכה ללקות בשחין ותהי נדתה על שכם והיא נשארה טהורה ״‬ ‫מדבר קדמות ב ב ס דבינו‬ ‫הא״רי ז״ל בשער הפסוקים ריש איוב ״‬ ‫ערך תשובה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫בעל תשובה מתטצץ בו ניצוץ משה רבינו עי׳ה ״‬ ‫מי‬ ‫הרב ס ׳ חרדים ״‬ ‫ששב בכל לבו נמחל לו העין ואף שאח״כ חזר וחטא אותו ה ח ט א ע צ מ ו ‪ .‬נ ת כ פ ר‬ ‫לו כנין הראשון‪ .‬ולא יש כי א ם עין שני‪ .‬וכשישוב נתכפר שני ״‬ ‫מדבר ק ד מ ו ת‬ ‫בשם בית אלהיס שער התשובה פ״ו ״‬ ‫‪ 31‬כתבו‬ ‫המפרשים ד ה ש י מ א ה ב ה תכף מ ת ק ב ל ‪ .‬ובשב מ א ה ב ה לא נאמרו ד׳ חלוקי‬ ‫כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש‪ .‬דדוקא בשב מיראה בחל״קיח ישית למו ר ׳‬ ‫ישמעאל‪ .‬א מ נ ס א ם שב בכל לב מ א ה ב ה אינו מ ח ו ס י זמן ותכף מתקבל ברצון ״ מדבר קדמות ״‬ ‫ד‬ ‫כתב‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ר ״ מ בועריל ב פ י לספר יצירה כי בלילה בעלות רוחניות הנשמות לשמים‬ ‫אזי כרוזא קרי בחיל שובו בנים שובבים‪ .‬ולפעמים זכתה איזה נשמה להקשי‪5‬‬ ‫לקול הכרוז ומתעוררת ברעיוניה לשוב אל קונה ויוצרה‪ .‬ולזה תמצא ל פ ע מ י ם איזה א ד ם‬ ‫בליעל חוזר בחשיבה ונעשה צדיק גמור וקינה עולמו בשעה אחת כמו ר׳ אלעזר בן דורדי‪-‬א‬ ‫וזנות מציה שעשה גורמת להעיד איזן כי מציה גוררת מציה‪ .‬ואס זכתה הנשמה לזה אזי‬ ‫מכניסין‬ ‫‪pjr‬‬ ‫מקדם סכב‬ ‫תשובה‬ ‫מכניסי; אותה לחדר ה ק ר א ח כ מ ‪ . :‬כי חמשה חדרים הם ע ד חמשה חומשי ת ו ר ה ‪ .‬והם‬ ‫חדר* ת ו ר ה ‪ .‬חדר אחד העימד באמצע הוא כתמיגת‬ ‫פ ח ח שלמה ספי־ חכמתו באיה‬ ‫מ למשלי ולק״‬ ‫מ וחדר זה הוא כנגד ח כ מ ה ‪ .‬ולכן‬ ‫מ גדולה‪ .‬ולכך אמדו במדרש דר״י ס״ל‬ ‫ח כ מ ה בלב‪ .‬ר״ל כי הלב באמצע הגיף וכן ‪ ft‬היא אמצע האותיות‪ .‬ועוד יש חדר ח מ י נ ת‬ ‫‪ Q‬ס ת ו מ ה והוא נגד בינה ה נ ע ל מ ת מעיני כל ת י ‪ .‬ועוד יש תדר כתמונת י נגד ד ע ח ה נ ק ׳‬ ‫א ל ״ ף כד״א ואאלפך ת כ מ ה וי״וד בתמונת אל״ף כזה‬ ‫א והכל בכת אותיות‪ .‬ומיל יש ח ד ר‬ ‫כ ת מ י נ ת ‪ 3‬כ פ ו פ ה נגד עצה בסיד ואת צנועים תכמה‪ .‬וידוע מ ת כ מ ת ה מ ב ע כי כאשר ה א ל ם‬ ‫דוצה לדעת ענין עמוק צריך לכפוף קומתו כדי שיבאר הרוח בחדד הנקרא שופע‪ .‬ועוד יש חדר‬ ‫ח כי הוא רומז אל החן והיינו יראה כ מ א מ ר ם זי׳ל כל א ד ם שיש בו חן הוא ירא‬ ‫כתמונת‬ ‫שמים‪ .‬ואלו ה א ר ב ע ה חדריס ה ם מ ס ב ב י ם את החכמה והוא באמצען‪ .‬והממונים על ההכרזה‬ ‫הנ״ל ה ם נקראים חיים ה ם הממונים על ה ח כ מ ה בסוד והחכמה תחיה ב ע ל י ה ‪ .‬ולכן השב‬ ‫מכניםין אותו ללון בחכמה ע״ש הפסוק הן יראת ה׳ היא ח כ מ ה עכ״ר ״‬ ‫רב‪1‬זה‬ ‫פי׳ הרב מוה״רר יואל בעל שס ז ל ״ ה ה ‪ .‬פסיק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב‬ ‫חכמים תלין‪ .‬כי פ ק ח עיניך וראה כי חמשה חדרים אלו ה ס אותיות‬ ‫חכ״מים‬ ‫ז ה מ מ ו נ י ס על ה ח כ מ ה ה ם נקראים חיי״ס והם המכריזים שובו ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ .‬וז״ש ארזו‬ ‫שימעח חוכחת חיי״ם ד י ק א ‪ .‬בקרב חכמים חלין‪ .‬ר״ל ממש בקרב חכ״מים דהיינו באמצע‬ ‫כי החדר שמכניסין שם הנשמה ללין היא כחמונח ‪ ft‬כמבואר לעיל והיא באמצע אותיות‬ ‫־ ח כ מ י ם ודוק היעב והוא פלא ״‬ ‫ה אמוץ‬ ‫רז״ל גדולה השובה שדוחה לא תעשה שבתורה דכתיב הן ישלח איש א ת‬ ‫אשחו והלכה והיחה לאיש אחר הישוב אליה עוד וכו׳ ואח זניח רעים רבים‬ ‫ושוב אלי נאם ה׳ ״‬ ‫והקשו המפרשים והלא אין ה ק ״ ב ה יכול לגרש אותנו דיש לישראל‬ ‫דין אניסה מ ח מ ה כפייח ה ה ר ‪ .‬ובאניסה כהיב לא יוכל'לשלחה כל ימיו‪ .‬ועיר קשה שהרי‬ ‫איהא ב ג מ ׳ נחגדשה מן האירוסין מ י ח ר ח לחזור לבעלה לחד מאן דאמר‪ .‬ואמרו רז״ל במלרש‬ ‫שישראל בזמן הזה אין להם כי א ם דין ארוסה ולעח״ל יהיה להם־דין נשיאה דכחיב הקראי‬ ‫אישי וכי׳ וא״כ אין כאן לא ח ע ש ה ‪ .‬ועוד קשה כיון שהק״בה כהן אסור להחזיר גרושחו אף‬ ‫י א ם לא נישאח ל א ח ר ‪ .‬דכהן מוזהר על הגרושה‪ .‬ועוד אסורה לו משוס זונה שהרי כחוב‬ ‫ואח זניח ר ע י ם רבים וכו׳ ״‬ ‫״‬ ‫דל?‪1‬נ ד‬ ‫נראה דאעיקרא דדינא פרכא כי אין כאן לא העשה אף א ם נישאח לאחר‬ ‫שהרי קי״ל ופסקה מרן ז״ל ב א ״ ה ע סי׳ י״א וז״ל פקח שגירש אח אשחו ונישאה‬ ‫׳לחדש וגירשה מוחרת לחזור ל ב ע ל ה ‪ .‬וא״כ ישראל שפגו אל אלהים אחרים דכהי׳ בהו פ ה‬ ‫להם‬ ‫עח‬ ‫מהדם‬ ‫תשובה‬ ‫ל ה ם ולא ידברו‪ .‬אזגים להם ולא ישמעו הויתרש שדברו בו תכמים וח׳׳כ מותרת לחזור*‬ ‫לבעלה ואין כאן לא תעשה‪ .‬ובזה יתורן ג״ך קושיית המפרשים ז״ל שהקשי מ ה דאיה מבי)‪/‬‬ ‫על תן ישלת איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר דמשמע שנישאת לאחר שגירשה‪ .‬מן ו א ת‬ ‫זנית ר ע י ם רבים דמשמע שזינתה דוקא ולא שנישאת‪ .‬והרי קי״ל גרושה ש מ ת ה מותרת‬ ‫לתזור ל ב ע ל ה ‪ .‬אבל לפי האמור שנישאת לתרש מותרת לחזור‪ .‬הוי נישואין דידא כזנות‪.‬‬ ‫דמותרת לחזור־ ולכך א מ ר ואת זנית אף שבאמת נישאת‪ .‬וא״כ אין כאן לא העשה ״‬ ‫אלא‬ ‫מוכרחים אנו לומר דלא העשה הוא איסור גרושה לכהן‪ .‬ו ה ט ע ם הוא שאף ב כ ה ן‬ ‫בשר ודם א ס יהיה במציאות שגירש א ה אשחו ועדין לא קיים פ״ור ולא ימצא אשה‬ ‫א ח ר ה בעילם ודאי דאהי עשה דפ״ור ודחי לא העשה דואשה גרושה מאישה לא יקחי‪ .‬א ״ כ‬ ‫לגבי ה ק ״ ב ה אף שגירשה לא ימצא אשה אחרת בעילם כי אם נשים נכריות ואתי ע ב ה דפ״ור‬ ‫ודחי לא העשה דגרושה‪ .‬ומה שהקשו ואיך יכול לגרש אותנו והרי יש לנו דין אנוסה ד כ ח י '‬ ‫בה לא יוכל לשלחה‪ .‬י״ל דוקא הוא אינו יכול לשלחה על כרחה אבל מרצונה יכול לשלחה‪.‬‬ ‫ובזה יתורץ קושיית הכתובים‪ .‬דכתיב אחה ס פ ר כריתות אמכם אשר שלתתיה‪ .‬והכתיב שלחהיה‬ ‫ואתן ס פ ר כריתותיה א ל י ה ‪ .‬דהכי ק א מ ר איזה‬ ‫ס פ ר כריתות א מ כ ם אשר‬ ‫שלתתיה‬ ‫שלא כרצונה‪ .‬אני לא גירשתיה אלא מרצונה וזהו שלתתיה ואתן ס פ ר כריתותיה אליה פ י ׳‬ ‫מ ד ע ת ה ‪ .‬ועוד נ ר א ה דאף ב א ט ס ה אס זינתה תתהיו ודאי דיכיל לגרשה שהרי נאסרה עליו‬ ‫וכאן הרי כתיב ואת זנית רעים רבים ״‬ ‫ומה שהקשו שהרי נהגרשה מן האירוסין מותרת‪.‬‬ ‫לחד מ ״ ד מ מ י ‪ .‬י״ל שכיון שאמרנו שלא העשה איסור גרישה ל כ ה ן א ״ כ אף מן האירוסין‬ ‫אסירה‪ .‬דריח ה ג ע פוסל בכהונה‪ .‬וזהי גדולה השובה שדוחה לא העשה דאיסיר גריסה ל כ ה ן ״‬ ‫תשמיש‬ ‫א תשמיש‬ ‫הוא על תמשה תלקים‪ .‬ד׳ מותרים והחלק החמישי הוא א ס י ר ‪ .‬האי•‬ ‫‪,‬‬ ‫לקיוס המין‪ .‬הב׳ לקיים מציה עינה‪ .‬ה י לרפואה‪ .‬הד׳ להנצל מ ה ר ה ו ר‬ ‫הה׳ אסיר הוא דרך תענוג ״‬ ‫‪ 2‬צלימ‬ ‫רבינו בחיי פ׳ אחרי מות ״‬ ‫דקריב לאנחחיה ביומין דחיל ההוא בן דאוליד טליה איחמר צדיק ורע לו בגין׳‬ ‫דאחעביד קדש חיל ״‬ ‫א‬ ‫זו״הק ״‬ ‫ה ר ב חי״דא זל״הה בס׳ מדבר ק ד מ י ח ‪ .‬כי חשועה ה ב א ה על ידו יח׳ ה י א‬ ‫בחכליח השלימוח ונצחית‪ .‬יכמ״ש רז״ל על פ ס י ק ישראל נישע בה׳ ת ש ו ע ת‬ ‫עולמים‪.‬‬ ‫עדן‬ ‫מקדם‬ ‫תשועה‬ ‫ע י ל מ י ם ‪ .‬ולוא וראה מ״ש הרח״בד פ״ק ד ה ע ט ו ת דכשהמשפט היא ע״י ה ק ״ ב ה הוא מ פ פ ט‬ ‫חזק וכלה ונחרצה‪ .‬ומשם נלמד דכשהתשיעה היא על ידו יה׳ היא שלימה בכל מכל כל‬ ‫למרובה מ ד ה טובה ע כ ״ ד ״‬ ‫וכן אתה למד ממתן שכרם של צדיקים לעת״ל הוא ב מ ר ה‬ ‫גדושה כמ׳׳ש תז״ל שהק״בה זורע המצות שאדם עישה וכבישי! פירות ופירי פירות ליהנות ב ה ם‬ ‫בני א ד ם ‪ .‬וללורכם ולהנאתם דודי ירד לגנו ויטע ה׳ אלהים גן‬ ‫בעדן‬ ‫מקדם‬ ‫ת״ר ש״ל י״ע‬