פותחים עתיד תקציר מנהלים של דו"ח הערכה חיה אמזלג – באהר דגנית יפה – ארגז יעוץ מדעי :דר' אלישבע סדן ,ביה"ס לעבודה סוציאלית ,האוניברסיטה העברית דצמבר 2010 "פותחים עתיד"' )להלן" ,התכנית"( היא תוכנית לאומית ,הפועלת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל ומבוססת על שותפות בין יהדות התפוצות לבין ישראלים .התוכנית גובשה לאור נתוני העוני בישראל המצביעים על מגמה מתחזקת של הרחבת הפערים בין המרכז לפריפריה ומספר הולך וגדל של ילדים ונוער בסיכון .מטרתה ,להעניק לילדים ולנוער בסיכון ,ולבני משפחותיהם הזדמנות שווה לפתח את כישוריהם הייחודיים ,הלימודיים והחברתיים ,ולפרוץ ממעגל העוני והמצוקה .מתוך אוריינטציה הוליסטית ,הליווי של הילד והתכלול של המענים והשירותים סביבו מתייחסים לארבעה מעגלים בחיי המשתתף – אישי ,חברתי ,לימודי ומשפחתי. התוכנית פועלת ב 32-רשויות ומתייחסת לכ 10,000 -ילדים ובני נוער בגילאי היסודי עד כיתה ח' ומשפחותיהם ,באמצעות כ 350-נאמנים ,המלווים את הילד ומשפחתו פרק זמן של 3שנים לפחות. הערכה חיצונית של התכנית מטעם מכון "דיגמה הערכה ישומית" ובליווי אקדמי של דר' אלישבע סדן מביה"ס לעבודה סוציאלית ,האוניברסיטה העברית ,מתמקדת בשני היבטים: • הערכת אפקטיביות בקרב המשתתפים ואוכלוסיות יעד משניות )הורים ומחנכים( -החל ב- ,2009-2010בכל סוף שנת פעילות. • הערכת האימפקט של התכנית על צוות התכנית )נאמנים( ועל הסביבה היישובית שבה פועלת התכנית )בתי ספר ,רווחה ,מוסדות פנאי ואחרים( – מתוכננת החל ב.2010-2011 - במסגרת הערכת האפקטיביות של התכנית הוגדרו 3שאלות מרכזיות: .1האם התכנית תורמת לילדים/לנוער ומשפיעה עליהם -באלו תחומים ובאיזו מידה? .2האם התכנית מסייעת למבוגרים בסביבת הילד להיות מסגרת מכילה ותומכת עבור הילדים? .3האם יש ל"פותחים עתיד" השפעות מתמשכות על הבוגרים גם לאחר עזיבתם את התכנית? מדדי ההערכה נקבעו בהסתמך הן על האופן שבו התכנית מגדירה את הצלחתה והן על בסיס הספרות המקצועית: • במעגל האישי :תחושת בטחון פיזי ,מסוגלות עצמית; סגנון התמודדות; אמונה בעתיד; אמונה ביכולת לעשות שינוי בחיים .כן נבדקה המסוגלות התעסוקתית בקרב בני הנוער שבתכנית ובני הנוער הבוגרים בלבד. • במעגל החברתי :אלטרואיזם ואסרטיביות מול סמכות ובקבוצת השווים ,תחושת שייכות ובטחון חברתי • במעגל הלימודי :תפיסת עצמי כתלמיד ,תפקוד לימודי ,מיצוי יכולת אישית ,מוטיבציה ללימודים ,שיפור בציונים • במעגל המשפחתי :קשר עם הורים ואחים; קיומה של רשת תמיכה ,קיומו של מבוגר משמעותי; שיטת הערכה כדי לבחון את עמדותיהם של משתתפי התכנית ואת השפעותיה ,התבססה ההערכה על מערך מדורג של קבוצות השוואה – ילדים ,נוער ובוגרי התכנית .,לשם כך ,נבחר מדגם ארצי של 750ילדים ובני נוער ,המייצג את כל ישובי התכנית ואת אוכלוסיית התכנית מבחינת משתני הרקע העיקריים )גיל ,מין, וותק בתכנית ,סטטוס משפחתי ,ארץ מוצא ותעסוקת הורים( ולצידם מדגם של 71בוגרים )אשר סיימו לפני שנה ושנתיים את התכנית(. לצד זאת ,רואיינו ההורים ,המורים והנאמנים של 150ילדים ובני נוער מהמדגם הגדול בנושאים הקשורים לילד ולתרומת התכנית להם-עצמם .השוואה דומה נערכה בקרב בוגרי התכנית והוריהם. הנתונים נאספו בקיץ ) 2010סוף שנה"ל תש"ע( ,באמצעות שילוב של כלי הערכה: .1שאלונים סגורים למשתתפי התכנית ולנאמנים; .2ראיונות טלפוניים מובנים ליתר מקורות המידע :הורי המשתתפים והמחנכות שלהם ,בוגרי התכנית והוריהם ,והורים ממשפחות שסיימו פרק ליווי של "נאמני משפחות" בן כשנתיים, בממוצע; .3ראיונות עומק עם מספר מצומצם של בני נוער ומשפחות. עיקר ממצאי ההערכה לשנת :2009-2010 .1לתכנית אחוז נשירה אפסי )בודדים בכל ישוב ,בכל שנה(. .2המשתתפים והוריהם מביעים שביעות רצון גבוהה מהתכנית .גם ממרחק של זמן ,הרוב המוחלט של הבוגרים מביעים את הערכתם לתכנית וממליצים עליה לאחרים. .3לתכנית השפעות בטווח הקצר והבינוני )תוך כדי השתתפות בתכנית( ובטווח הארוך )כשנה ושנתיים לאחר סיום התכנית( ,המעידות על חיזוק החוסן הפנימי של המשתתפים ושל הבוגרים ושל יכולתם להתמודד עם אתגרי החיים. בטווח הקצר והבינוני, א׳ .התקבלה תמונת מצב חיובית בקרב המשתתפים ברוב המוחלט של המשתנים ,בכל ארבעת מעגלי ההתערבות ,לפי הסדר הבא – אישי ,חברתי ,משפחתי ולימודי. ב׳ .השפעות התכנית ותרומותיה גבוהות באופן יחסי בקרב תלמידי בית הספר היסודי לעומת הנוער והבוגרים. ג׳ .לא נמצא משתנה רקע אחד )כגון ,וותק בתכנית ,מין או גיל המשתתפים( המסביר את כל ההבדלים בין המשיבים .נראה כי ניתן לייחס את הדבר לשונות שהתכנית מאפשרת בגיל ההצטרפות לתכנית ובתפירת החליפה האישית לכל ילד ,לפי כוחותיו ,צרכיו ושאיפותיו. ד׳ .מבחינה אישית ,השפעות התכנית ניכרות בחיזוק תחושת הערך והיכולת העצמיים של המשתתפים ואמונה בעצמם ובעתידם .מבחינה חברתית ,השפעותיה ניכרות בביסוס עמדה של איכפתיות כלפי אחרים וחיזוק מיומנויות חברתיות של אסרטיביות ושל יכולת להסתדר עם ילדים אחרים. ה׳ .למשתתפי התכנית חוויה של הכללה חברתית )יש להם תחושת שייכות וגאווה במקום מגוריהם( והם מעידים על קיומה של רשת תמיכה ,המורכבת בעיקר מההורים ,אך גם מצוות בית הספר )בעיקר לילדי ביה"ס היסודי( ,מהנאמנים והחברים שלהם )בקרב הנוער(. ו׳ .המסוגלות התעסוקתית של בני הנוער נמצאה בינונית באשכול הכישורים האישיים והחברתיים וגבוהה באשכול של שימוש במחשב ונגישות אליו. ז׳ .המשתתפים תופסים את הוריהם כמבוגרים המשמעותיים ביותר עבורם ,לאחריהם את הנאמנים .במידה רבה ,אך מתונה ביחס לשאר ,הם תופסים את המחנכות שלהם כמבוגרים משמעותיים. ח׳ .קיים מתאם חיובי גבוה בין תפיסת הנאמן כ"מבוגר משמעותי" לבין משתני תוצאה - העמדות והתנהגות עליהם מדווחים המשתתפים ,בכל המעגלים .ממצא זה מאשר באופן אמפירי את הנחת העבודה של התכנית בדבר חשיבותו של "מבוגר משמעותי". ט׳ .הנאמן נתפס כדמות מודל ראויה על ידי הורי המשתתפים והמחנכות שלהם. י׳ .המבוגרים המקיפים את הילד )מורים ,הורים ,מחנכים( מרגישים שהתוכנית מסייעת להם-עצמם לתפקד טוב יותר עבור הילד. י״א .חוות הדעת של המחנכות על תרומות התכנית לילדים ולהן עצמן נוטות להיות נמוכות בהשוואה ליתר מקורות המידע. בטווח הארוך לראשונה השנה נבחנו השפעות התכנית בטווח הארוך והן נמצאו מעודדות: א׳ .נשירה מלימודים סדירים היא אחד הסיכונים הרובצים לפתחו של קהל היעד של התכנית והיא מנבאת גם התנהגויות נוספות המאפיינות קבוצות שוליים .שיעור התלמידים הנושרים בגלוי עומד בישראל על 5%בקרב תלמידי ט'-י"ב )וביניהם על שיעור גבוה יותר של תלמידים על תת-קבוצות בחברה הישראלית .מקור :מערכת החינוך בישראל בראי המספרים .(2003 ,אם כך ,צפוי היה שבכל מדגם מייצג של בוגרי התכנית יהיה שיעור נושרים הדומה לפחות לממוצע הארצי ואף גבוה ממנו .מכיוון שכל הבוגרים שרואיינו נמצאים עדיין במסגרת של לימודים פורמאליים ,ניתן להסיק שהתכנית תורמת למניעת נשירה מלימודים. ב׳ .ניכרת לתכנית תרומה לעיצוב עמדות הבוגרים בכיוון נורמטיבי ומועיל )לעומת עמדות של שוליים חברתיים( ,לדוגמת :ניצול הזמן באופן אפקטיבי ,סיוע לאחרים ,הימנעות מחברה רעה ,עניין להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי. ג׳ .הבוגרים משמרים דפוס חיובי של צריכת שירותי פנאי )חוגים( ,שעליו מושם דגש בתכנית. ד׳ .שנה ושנתיים לאחר סיום התכנית נמצאו השפעות לתכנית בכל מעגלי ההתערבות – אישי ,חברתי ,לימודי ומשפחתי .בחלק הארי של המשתנים והמדדים מצאו השפעות מתונות בקרב בני הנוער הבוגרים בהשוואה לבני הנוער שעדיין בתכנית; בחלק מהמשתנים קיים דמיון בין שתי הקבוצות; וביתר המשתנים )מכלל המעגלים( עמדותיהם ותפיסותיהם של הבוגרים גבוהות מאלה של המשתתפים כיום. ה׳ .בני הנוער הבוגרים מגלים הבחנה בין היבטים בהם ניתן יותר לחולל שינוי בחיים )חברתי וכלכלי( ואלה שפחות )קשר עם הורים( ,שאינה ניכרת בקרב המשתתפים כיום. הם בעלי רגישות חברתית ואוריינטציה חיובית כלפי אחרים; הם יודעים להיעזר יותר בסביבתם בעת קושי ומחשיבים עצמם כתלמידים טובים יותר בזכות התכנית ,מאשר בני הנוער שבתכנית כיום. ו׳ .מפרספקטיבה של זמן ,מצביעים הורי הבוגרים על השפעות חיוביות של התכנית לילדיהם ולחיזוק התפקוד ההורי שלהם-עצמם .יתר על כן -חוות דעתם על התכנית ותרומותיה טובה יותר הן מזו של ילדיהם והן מזו של הורי הילדים והנוער המשתתפים כיום בתכנית. בעקבות הממצאים מועלות בדו"ח מספר סוגיות הנוגעות להתפתחות והתנהלות עתיד של התוכנית ,ביניהן :הצורך להמשיך ולתחזק את הבוגרים; לחזק תהליכי הכנה לפרדה; ולהעמיק עבודה קהילתית. .4בחינת ההלימה בין התפיסות של כלל מקורות המידע )ילד ,הורה,מורה ונאמן( מעלה ממצאים מעניינים: א׳ .לעבודת התכלול שמבצע הנאמן בסביבתו של הילד יש תוצאות חיוביות )לאחר 3שנים של השתתפות בתכנית( ,הניכרות בהתקרבות בין התפיסות של הילד והסובבים אותו ובינם לבין עצמם ,ביחס לילד. ב׳ .המשתתפים סבורים כי המבוגרים בסביבתם מאמינים ביכולתם להצליח יותר מאשר המבוגרים מדווחים על כך בפועל. ג׳ .פערים משמעותיים בעמדות המשיבים שופכים אור על עומקה של תחושת המודרות החברתית שעימה מתמודדת התכנית .מצד אחד ,ניכרת הערכה עצמית גבוהה של הילדים והנוער ושל המבוגרים הסובבים אותם על היכולות והתפקוד של המשתתפים כיום )בהיבט האישי ,החברתי והלימודי( ,ואופטימיות לגבי העתיד הקרוב של המשתתפים .מצד שני ,מבטאים הילדים ,הורים והמחנכות אמונה בינונית ביכולת העקרונית לעשות שינוי בחיים. ממצאים אלה מעלים שאלה לגבי היכולת של מבוגרים ,המביעים חוסר אונים ברובד הסמוי, לקדם ולחזק את הילדים .הדו"ח מעלה שאלות על ההשתמעויות של ממצאים אלה לעבודת התכנית במעגלי הסביבה השונים. לאור כלל הממצאים שנסקרו לעיל מתבהר מקומו של הנאמן כנקודת משען ארכימדית: .1הצטברות הממצאים מעידה על אפקטיביות מיידית ומתמשכת של עבודת נאמני הילדים על המשתתפים. .2הקשר של הנאמנים עם הורי הילדים מוכיח את עצמו בהגברת המודעות של ההורים ומעורבותם בחיי ילדיהם. .3הנאמן מקובל על שלשת הגורמים המשמעותיים בסביבת הילד – הילדים/הנוער-עצמם, ההורים והמחנכות. .4הנאמן הוא בעל האמונה הרבה ביותר ביכולת לעשות שינוי בחיים ,גם יחסית לשאר בעלי העניין וגם באופן אבסולוטי. .5הנאמן הוא המבוגר בעל ההלימה הגבוהה ביותר בין עמדותיו האישיות לתפיסותיו את הילד. כלומר ,הנאמנים נמצאים בעמדת ביניים במרחב החיים של הילד .עמדה זו מאפשרת לנאמן לראות את הילד באופן אובייקטיבי דיו כדי לאתר את נקודות החוזק והחולשה של הילד ,ובאותה עת מקנה לו הזדמנות להשפיע על הילד ולהגביר את החוסן הפנימי שלו .השילוב בין השפעה כזו ועבודת התכלול בסביבתו של הילד תורמת בבירור לצמצום גורמי הסיכון והשפעתם האפשרית. את זה מצליחים הנאמנים לעשות בגיבוי של צוות התכנית ועל אף מאפייני תפקיד לא פשוטים – עיסוק פארא-מקצועי וזמני ,הממוקם במרחב הוולונטרי. לסיום ,נראה שתכנית "פותחים עתיד" מיטיבה להתמודד עם האתגרים המורכבים שנטלה על עצמה. התכנית תורמת לילדים ולנוער בעיקר מבחינת חיזוק העמדות והכישורים האישיים שלהם ושיפור המיומנויות החברתיות .בהיבט הלימודי היא תורמת לשיפור התפקוד הלימודי של המשתתפים ולמודעות גבוהה יותר של המחנכת לילד. לתכנית השפעות ארוכות טווח על הבוגרים שלה ,גם אם הן מתמתנות עם הזמן .במקביל ,חשוב לציין כי דווקא הורי הבוגרים מבינים בחלוף הזמן לעומקן את תרומותיה של "פותחים עתיד" לילדים. ככלל ,התכנית מסייעת בידי המבוגרים לספק לילדים סביבה מחזקת ומקדמת .עם זאת ,נראה כי כדי להגיע להישגים משמעותיים ,יהיה על צוות התכנית להתמודד עם תפיסותיהם של המורים ,מצד אחד, ועם תפיסות העומק של המבוגרים בדבר היכולת המוגבלת לחולל שינוי בחיים ,מצד שני. יש להניח כי המשך ההערכה וניתוח מהלך השינוי לאורך שנתיים נוספות על ילדי המדגם יספק תובנות מדויקות יותר באשר לרמתן ואופיין של תועלות התכנית ,כמו גם על האופנים והאמצעים להעמיק אותן. לצד זאת ,יש צורך לבחון את המערך הכולל שבו נמצאים הילדים – קהל היעד שלה ,ולבדוק אפשרויות להעמיק את העבודה עם הורים ,מחנכות ,מצד אחד ועם בוגרים ,מצד שני .להבנתנו ,חיזוק האוריינטציה המערכתית-קהילתית של התכנית עשויה למנף את העבודה המתבצעת כיום ותחזק את האפקט של התכנית בכל מעגלי ההתייחסות שלה. *****
© Copyright 2024