פותחים עתיד

‫פותחים עתיד‬
‫תקציר מנהלים של דו"ח הערכה‬
‫חיה אמזלג – באהר דגנית יפה – ארגז‬
‫יעוץ מדעי‪ :‬דר' אלישבע סדן‪ ,‬ביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫דצמבר ‪2010‬‬
‫"פותחים עתיד"' )להלן‪" ,‬התכנית"( היא תוכנית לאומית‪ ,‬הפועלת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של‬
‫ישראל ומבוססת על שותפות בין יהדות התפוצות לבין ישראלים‪ .‬התוכנית גובשה לאור נתוני העוני‬
‫בישראל המצביעים על מגמה מתחזקת של הרחבת הפערים בין המרכז לפריפריה ומספר הולך וגדל‬
‫של ילדים ונוער בסיכון‪ .‬מטרתה‪ ,‬להעניק לילדים ולנוער בסיכון‪ ,‬ולבני משפחותיהם הזדמנות שווה‬
‫לפתח את כישוריהם הייחודיים‪ ,‬הלימודיים והחברתיים‪ ,‬ולפרוץ ממעגל העוני והמצוקה‪ .‬מתוך‬
‫אוריינטציה הוליסטית‪ ,‬הליווי של הילד והתכלול של המענים והשירותים סביבו מתייחסים לארבעה‬
‫מעגלים בחיי המשתתף – אישי‪ ,‬חברתי‪ ,‬לימודי ומשפחתי‪.‬‬
‫התוכנית פועלת ב‪ 32-‬רשויות ומתייחסת לכ‪ 10,000 -‬ילדים ובני נוער בגילאי היסודי עד כיתה ח'‬
‫ומשפחותיהם‪ ,‬באמצעות כ‪ 350-‬נאמנים‪ ,‬המלווים את הילד ומשפחתו פרק זמן של ‪ 3‬שנים לפחות‪.‬‬
‫הערכה חיצונית של התכנית מטעם מכון "דיגמה הערכה ישומית" ובליווי אקדמי של דר' אלישבע סדן‬
‫מביה"ס לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬מתמקדת בשני היבטים‪:‬‬
‫• הערכת אפקטיביות בקרב המשתתפים ואוכלוסיות יעד משניות )הורים ומחנכים( ‪ -‬החל ב‪-‬‬
‫‪ ,2009-2010‬בכל סוף שנת פעילות‪.‬‬
‫• הערכת האימפקט של התכנית על צוות התכנית )נאמנים( ועל הסביבה היישובית שבה פועלת‬
‫התכנית )בתי ספר‪ ,‬רווחה‪ ,‬מוסדות פנאי ואחרים( – מתוכננת החל ב‪.2010-2011 -‬‬
‫במסגרת הערכת האפקטיביות של התכנית הוגדרו ‪ 3‬שאלות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם התכנית תורמת לילדים‪/‬לנוער ומשפיעה עליהם ‪ -‬באלו תחומים ובאיזו מידה?‬
‫‪ .2‬האם התכנית מסייעת למבוגרים בסביבת הילד להיות מסגרת מכילה ותומכת עבור הילדים?‬
‫‪ .3‬האם יש ל"פותחים עתיד" השפעות מתמשכות על הבוגרים גם לאחר עזיבתם את התכנית?‬
‫מדדי ההערכה נקבעו בהסתמך הן על האופן שבו התכנית מגדירה את הצלחתה והן על בסיס הספרות‬
‫המקצועית‪:‬‬
‫• במעגל האישי‪ :‬תחושת בטחון פיזי‪ ,‬מסוגלות עצמית; סגנון התמודדות; אמונה בעתיד; אמונה‬
‫ביכולת לעשות שינוי בחיים‪ .‬כן נבדקה המסוגלות התעסוקתית בקרב בני הנוער שבתכנית ובני‬
‫הנוער הבוגרים בלבד‪.‬‬
‫• במעגל החברתי‪ :‬אלטרואיזם ואסרטיביות מול סמכות ובקבוצת השווים‪ ,‬תחושת שייכות ובטחון‬
‫חברתי‬
‫• במעגל הלימודי‪ :‬תפיסת עצמי כתלמיד‪ ,‬תפקוד לימודי‪ ,‬מיצוי יכולת אישית‪ ,‬מוטיבציה‬
‫ללימודים‪ ,‬שיפור בציונים‬
‫• במעגל המשפחתי‪ :‬קשר עם הורים ואחים; קיומה של רשת תמיכה‪ ,‬קיומו של מבוגר משמעותי;‬
‫שיטת הערכה‬
‫כדי לבחון את עמדותיהם של משתתפי התכנית ואת השפעותיה‪ ,‬התבססה ההערכה על מערך מדורג‬
‫של קבוצות השוואה – ילדים‪ ,‬נוער ובוגרי התכנית‪ .,‬לשם כך‪ ,‬נבחר מדגם ארצי של ‪ 750‬ילדים ובני‬
‫נוער‪ ,‬המייצג את כל ישובי התכנית ואת אוכלוסיית התכנית מבחינת משתני הרקע העיקריים )גיל‪ ,‬מין‪,‬‬
‫וותק בתכנית‪ ,‬סטטוס משפחתי‪ ,‬ארץ מוצא ותעסוקת הורים( ולצידם מדגם של ‪ 71‬בוגרים )אשר סיימו‬
‫לפני שנה ושנתיים את התכנית(‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬רואיינו ההורים‪ ,‬המורים והנאמנים של ‪ 150‬ילדים ובני נוער מהמדגם הגדול בנושאים‬
‫הקשורים לילד ולתרומת התכנית להם‪-‬עצמם‪ .‬השוואה דומה נערכה בקרב בוגרי התכנית והוריהם‪.‬‬
‫הנתונים נאספו בקיץ ‪) 2010‬סוף שנה"ל תש"ע(‪ ,‬באמצעות שילוב של כלי הערכה‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלונים סגורים למשתתפי התכנית ולנאמנים;‬
‫‪ .2‬ראיונות טלפוניים מובנים ליתר מקורות המידע‪ :‬הורי המשתתפים והמחנכות שלהם‪ ,‬בוגרי‬
‫התכנית והוריהם‪ ,‬והורים ממשפחות שסיימו פרק ליווי של "נאמני משפחות" בן כשנתיים‪,‬‬
‫בממוצע;‬
‫‪ .3‬ראיונות עומק עם מספר מצומצם של בני נוער ומשפחות‪.‬‬
‫עיקר ממצאי ההערכה לשנת ‪:2009-2010‬‬
‫‪ .1‬לתכנית אחוז נשירה אפסי )בודדים בכל ישוב‪ ,‬בכל שנה(‪.‬‬
‫‪ .2‬המשתתפים והוריהם מביעים שביעות רצון גבוהה מהתכנית‪ .‬גם ממרחק של זמן‪ ,‬הרוב‬
‫המוחלט של הבוגרים מביעים את הערכתם לתכנית וממליצים עליה לאחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬לתכנית השפעות בטווח הקצר והבינוני )תוך כדי השתתפות בתכנית( ובטווח הארוך )כשנה‬
‫ושנתיים לאחר סיום התכנית(‪ ,‬המעידות על חיזוק החוסן הפנימי של המשתתפים ושל הבוגרים‬
‫ושל יכולתם להתמודד עם אתגרי החיים‪.‬‬
‫בטווח הקצר והבינוני‪,‬‬
‫א׳‪ .‬התקבלה תמונת מצב חיובית בקרב המשתתפים ברוב המוחלט של המשתנים‪ ,‬בכל‬
‫ארבעת מעגלי ההתערבות‪ ,‬לפי הסדר הבא – אישי‪ ,‬חברתי‪ ,‬משפחתי ולימודי‪.‬‬
‫ב׳‪ .‬השפעות התכנית ותרומותיה גבוהות באופן יחסי בקרב תלמידי בית הספר היסודי‬
‫לעומת הנוער והבוגרים‪.‬‬
‫ג׳‪ .‬לא נמצא משתנה רקע אחד )כגון‪ ,‬וותק בתכנית‪ ,‬מין או גיל המשתתפים( המסביר את‬
‫כל ההבדלים בין המשיבים‪ .‬נראה כי ניתן לייחס את הדבר לשונות שהתכנית מאפשרת‬
‫בגיל ההצטרפות לתכנית ובתפירת החליפה האישית לכל ילד‪ ,‬לפי כוחותיו‪ ,‬צרכיו‬
‫ושאיפותיו‪.‬‬
‫ד׳‪ .‬מבחינה אישית‪ ,‬השפעות התכנית ניכרות בחיזוק תחושת הערך והיכולת העצמיים של‬
‫המשתתפים ואמונה בעצמם ובעתידם‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬השפעותיה ניכרות בביסוס‬
‫עמדה של איכפתיות כלפי אחרים וחיזוק מיומנויות חברתיות של אסרטיביות ושל יכולת‬
‫להסתדר עם ילדים אחרים‪.‬‬
‫ה׳‪ .‬למשתתפי התכנית חוויה של הכללה חברתית )יש להם תחושת שייכות וגאווה במקום‬
‫מגוריהם( והם מעידים על קיומה של רשת תמיכה‪ ,‬המורכבת בעיקר מההורים‪ ,‬אך גם‬
‫מצוות בית הספר )בעיקר לילדי ביה"ס היסודי(‪ ,‬מהנאמנים והחברים שלהם )בקרב‬
‫הנוער(‪.‬‬
‫ו׳‪ .‬המסוגלות התעסוקתית של בני הנוער נמצאה בינונית באשכול הכישורים האישיים‬
‫והחברתיים וגבוהה באשכול של שימוש במחשב ונגישות אליו‪.‬‬
‫ז׳‪ .‬המשתתפים תופסים את הוריהם כמבוגרים המשמעותיים ביותר עבורם‪ ,‬לאחריהם את‬
‫הנאמנים‪ .‬במידה רבה‪ ,‬אך מתונה ביחס לשאר‪ ,‬הם תופסים את המחנכות שלהם‬
‫כמבוגרים משמעותיים‪.‬‬
‫ח׳‪ .‬קיים מתאם חיובי גבוה בין תפיסת הנאמן כ"מבוגר משמעותי" לבין משתני תוצאה ‪-‬‬
‫העמדות והתנהגות עליהם מדווחים המשתתפים‪ ,‬בכל המעגלים‪ .‬ממצא זה מאשר‬
‫באופן אמפירי את הנחת העבודה של התכנית בדבר חשיבותו של "מבוגר משמעותי"‪.‬‬
‫ט׳‪ .‬הנאמן נתפס כדמות מודל ראויה על ידי הורי המשתתפים והמחנכות שלהם‪.‬‬
‫י׳‪ .‬המבוגרים המקיפים את הילד )מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬מחנכים( מרגישים שהתוכנית מסייעת‬
‫להם‪-‬עצמם לתפקד טוב יותר עבור הילד‪.‬‬
‫י״א‪ .‬חוות הדעת של המחנכות על תרומות התכנית לילדים ולהן עצמן נוטות להיות נמוכות‬
‫בהשוואה ליתר מקורות המידע‪.‬‬
‫בטווח הארוך‬
‫לראשונה השנה נבחנו השפעות התכנית בטווח הארוך והן נמצאו מעודדות‪:‬‬
‫א׳‪ .‬נשירה מלימודים סדירים היא אחד הסיכונים הרובצים לפתחו של קהל היעד של התכנית‬
‫והיא מנבאת גם התנהגויות נוספות המאפיינות קבוצות שוליים‪ .‬שיעור התלמידים‬
‫הנושרים בגלוי עומד בישראל על ‪ 5%‬בקרב תלמידי ט'‪-‬י"ב )וביניהם על שיעור גבוה‬
‫יותר של תלמידים על תת‪-‬קבוצות בחברה הישראלית‪ .‬מקור‪ :‬מערכת החינוך בישראל‬
‫בראי המספרים‪ .(2003 ,‬אם כך‪ ,‬צפוי היה שבכל מדגם מייצג של בוגרי התכנית יהיה‬
‫שיעור נושרים הדומה לפחות לממוצע הארצי ואף גבוה ממנו‪ .‬מכיוון שכל הבוגרים‬
‫שרואיינו נמצאים עדיין במסגרת של לימודים פורמאליים‪ ,‬ניתן להסיק שהתכנית תורמת‬
‫למניעת נשירה מלימודים‪.‬‬
‫ב׳‪ .‬ניכרת לתכנית תרומה לעיצוב עמדות הבוגרים בכיוון נורמטיבי ומועיל )לעומת עמדות‬
‫של שוליים חברתיים(‪ ,‬לדוגמת‪ :‬ניצול הזמן באופן אפקטיבי‪ ,‬סיוע לאחרים‪ ,‬הימנעות‬
‫מחברה רעה‪ ,‬עניין להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי‪.‬‬
‫ג׳‪ .‬הבוגרים משמרים דפוס חיובי של צריכת שירותי פנאי )חוגים(‪ ,‬שעליו מושם דגש‬
‫בתכנית‪.‬‬
‫ד׳‪ .‬שנה ושנתיים לאחר סיום התכנית נמצאו השפעות לתכנית בכל מעגלי ההתערבות –‬
‫אישי‪ ,‬חברתי‪ ,‬לימודי ומשפחתי‪ .‬בחלק הארי של המשתנים והמדדים מצאו השפעות‬
‫מתונות בקרב בני הנוער הבוגרים בהשוואה לבני הנוער שעדיין בתכנית; בחלק‬
‫מהמשתנים קיים דמיון בין שתי הקבוצות; וביתר המשתנים )מכלל המעגלים( עמדותיהם‬
‫ותפיסותיהם של הבוגרים גבוהות מאלה של המשתתפים כיום‪.‬‬
‫ה׳‪ .‬בני הנוער הבוגרים מגלים הבחנה בין היבטים בהם ניתן יותר לחולל שינוי בחיים‬
‫)חברתי וכלכלי( ואלה שפחות )קשר עם הורים(‪ ,‬שאינה ניכרת בקרב המשתתפים כיום‪.‬‬
‫הם בעלי רגישות חברתית ואוריינטציה חיובית כלפי אחרים; הם יודעים להיעזר יותר‬
‫בסביבתם בעת קושי ומחשיבים עצמם כתלמידים טובים יותר בזכות התכנית‪ ,‬מאשר בני‬
‫הנוער שבתכנית כיום‪.‬‬
‫ו׳‪ .‬מפרספקטיבה של זמן‪ ,‬מצביעים הורי הבוגרים על השפעות חיוביות של התכנית‬
‫לילדיהם ולחיזוק התפקוד ההורי שלהם‪-‬עצמם‪ .‬יתר על כן ‪ -‬חוות דעתם על התכנית‬
‫ותרומותיה טובה יותר הן מזו של ילדיהם והן מזו של הורי הילדים והנוער המשתתפים‬
‫כיום בתכנית‪.‬‬
‫בעקבות הממצאים מועלות בדו"ח מספר סוגיות הנוגעות להתפתחות והתנהלות עתיד של‬
‫התוכנית‪ ,‬ביניהן‪ :‬הצורך להמשיך ולתחזק את הבוגרים; לחזק תהליכי הכנה לפרדה;‬
‫ולהעמיק עבודה קהילתית‪.‬‬
‫‪ .4‬בחינת ההלימה בין התפיסות של כלל מקורות המידע )ילד‪ ,‬הורה‪,‬מורה ונאמן( מעלה ממצאים‬
‫מעניינים‪:‬‬
‫א׳‪ .‬לעבודת התכלול שמבצע הנאמן בסביבתו של הילד יש תוצאות חיוביות )לאחר ‪ 3‬שנים‬
‫של השתתפות בתכנית(‪ ,‬הניכרות בהתקרבות בין התפיסות של הילד והסובבים אותו‬
‫ובינם לבין עצמם‪ ,‬ביחס לילד‪.‬‬
‫ב׳‪ .‬המשתתפים סבורים כי המבוגרים בסביבתם מאמינים ביכולתם להצליח יותר מאשר‬
‫המבוגרים מדווחים על כך בפועל‪.‬‬
‫ג׳‪ .‬פערים משמעותיים בעמדות המשיבים שופכים אור על עומקה של תחושת המודרות‬
‫החברתית שעימה מתמודדת התכנית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ניכרת הערכה עצמית גבוהה של‬
‫הילדים והנוער ושל המבוגרים הסובבים אותם על היכולות והתפקוד של המשתתפים‬
‫כיום )בהיבט האישי‪ ,‬החברתי והלימודי(‪ ,‬ואופטימיות לגבי העתיד הקרוב של‬
‫המשתתפים‪ .‬מצד שני‪ ,‬מבטאים הילדים‪ ,‬הורים והמחנכות אמונה בינונית ביכולת‬
‫העקרונית לעשות שינוי בחיים‪.‬‬
‫ממצאים אלה מעלים שאלה לגבי היכולת של מבוגרים‪ ,‬המביעים חוסר אונים ברובד הסמוי‪,‬‬
‫לקדם ולחזק את הילדים‪ .‬הדו"ח מעלה שאלות על ההשתמעויות של ממצאים אלה לעבודת‬
‫התכנית במעגלי הסביבה השונים‪.‬‬
‫לאור כלל הממצאים שנסקרו לעיל מתבהר מקומו של הנאמן כנקודת משען ארכימדית‪:‬‬
‫‪ .1‬הצטברות הממצאים מעידה על אפקטיביות מיידית ומתמשכת של עבודת נאמני הילדים על‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר של הנאמנים עם הורי הילדים מוכיח את עצמו בהגברת המודעות של ההורים‬
‫ומעורבותם בחיי ילדיהם‪.‬‬
‫‪ .3‬הנאמן מקובל על שלשת הגורמים המשמעותיים בסביבת הילד – הילדים‪/‬הנוער‪-‬עצמם‪,‬‬
‫ההורים והמחנכות‪.‬‬
‫‪ .4‬הנאמן הוא בעל האמונה הרבה ביותר ביכולת לעשות שינוי בחיים‪ ,‬גם יחסית לשאר בעלי‬
‫העניין וגם באופן אבסולוטי‪.‬‬
‫‪ .5‬הנאמן הוא המבוגר בעל ההלימה הגבוהה ביותר בין עמדותיו האישיות לתפיסותיו את הילד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הנאמנים נמצאים בעמדת ביניים במרחב החיים של הילד‪ .‬עמדה זו מאפשרת לנאמן‬
‫לראות את הילד באופן אובייקטיבי דיו כדי לאתר את נקודות החוזק והחולשה של הילד‪ ,‬ובאותה‬
‫עת מקנה לו הזדמנות להשפיע על הילד ולהגביר את החוסן הפנימי שלו‪ .‬השילוב בין השפעה כזו‬
‫ועבודת התכלול בסביבתו של הילד תורמת בבירור לצמצום גורמי הסיכון והשפעתם האפשרית‪.‬‬
‫את זה מצליחים הנאמנים לעשות בגיבוי של צוות התכנית ועל אף מאפייני תפקיד לא פשוטים –‬
‫עיסוק פארא‪-‬מקצועי וזמני‪ ,‬הממוקם במרחב הוולונטרי‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נראה שתכנית "פותחים עתיד" מיטיבה להתמודד עם האתגרים המורכבים שנטלה על עצמה‪.‬‬
‫התכנית תורמת לילדים ולנוער בעיקר מבחינת חיזוק העמדות והכישורים האישיים שלהם ושיפור‬
‫המיומנויות החברתיות‪ .‬בהיבט הלימודי היא תורמת לשיפור התפקוד הלימודי של המשתתפים ולמודעות‬
‫גבוהה יותר של המחנכת לילד‪.‬‬
‫לתכנית השפעות ארוכות טווח על הבוגרים שלה‪ ,‬גם אם הן מתמתנות עם הזמן‪ .‬במקביל‪ ,‬חשוב לציין כי‬
‫דווקא הורי הבוגרים מבינים בחלוף הזמן לעומקן את תרומותיה של "פותחים עתיד" לילדים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬התכנית מסייעת בידי המבוגרים לספק לילדים סביבה מחזקת ומקדמת‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי כדי‬
‫להגיע להישגים משמעותיים‪ ,‬יהיה על צוות התכנית להתמודד עם תפיסותיהם של המורים‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬
‫ועם תפיסות העומק של המבוגרים בדבר היכולת המוגבלת לחולל שינוי בחיים‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫יש להניח כי המשך ההערכה וניתוח מהלך השינוי לאורך שנתיים נוספות על ילדי המדגם יספק תובנות‬
‫מדויקות יותר באשר לרמתן ואופיין של תועלות התכנית‪ ,‬כמו גם על האופנים והאמצעים להעמיק אותן‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬יש צורך לבחון את המערך הכולל שבו נמצאים הילדים – קהל היעד שלה‪ ,‬ולבדוק אפשרויות‬
‫להעמיק את העבודה עם הורים‪ ,‬מחנכות‪ ,‬מצד אחד ועם בוגרים‪ ,‬מצד שני‪ .‬להבנתנו‪ ,‬חיזוק האוריינטציה‬
‫המערכתית‪-‬קהילתית של התכנית עשויה למנף את העבודה המתבצעת כיום ותחזק את האפקט של‬
‫התכנית בכל מעגלי ההתייחסות שלה‪.‬‬
‫*****‬