ערכים בין ההקשרים ערכים כתלויי הקשר בקרב נערות השוהות במעונות חסות הנוער
30.11.10 האוניברסיטה העברית הפקולטה למדעי החברה החוג לפסיכולוגיה לכבוד :דר' כנפו אריאל ערכים בין ההקשרים ערכים כתלויי הקשר בקרב נערות השוהות במעונות חסות הנוער מאת :הבר יובל 041710898 1 תוכן עניינים: .1תקציר ע"מ .3 .2מבוא ע"מ .4-13 .3שיטה ע"מ .13-18 .4תוצאות ע"מ .18-20 .5דיון ע"מ .20-27 .6תודות ע"מ .27 .7ביבליוגרפיה ע"מ .28-33 .8נספחים ע"מ .33-45 2 .1תקציר: כיצד משפיעה השהייה והטיפול במעון סגור של 'חסות הנוער' ,על מערכת הערכים של נערות בסיכון גבוה השוהות בו? המחקר הנוכחי ,משער כי נערות השוהות במעונות סגורים ,משנות את החשיבות לערכים מרכזיים בחייהן ,כתלות בהקשרים סביבת המשפחה וסביבת המעון .כמו כן, השערה שנייה שנבדקת היא כי עלייה בקשר עם צוות ונערות במעון קשורה בעלייה בשביעות הרצון מהחיים של המשתתפות ,וכי עלייה במשתנים אלו קשורה במתן חשיבות רבה יותר לערכים קונפורמיות ובנוולנטיות ולחשיבות פחותה יותר לערך כוח בסביבת המעון .שאלוני ערכים בהקשר ) (Daniel & Knafo, 2010) ,(VICQהועברו בשני מעונות סגורים לנערות בסיכון. תוצאות המחקר מאששות את ההשערה הראשונה עבור שני ערכים ,בנוולנטיות וקונפורמיות, אשר קיבלו חשיבות רבה יותר בסביבת המשפחתית .אף ,השערת המחקר השנייה אוששה בחלקה ונמצא כי איכות היחסים עם הצוות מסבירה כ 15%מהשונות בשביעות הרצון מהחיים .זאת ועוד ,בהתאם להשערתנו נמצא כי עלייה במדדים שביעות רצון מהחיים ,איכות הקשר עם הצוות, ואיכות הטיפול של הצוות לפי תפיסת הנערות ,קשורה לעלייה בחשיבות הערכים בנוולנטיות וקונפורמיות ובניגוד להשערתנו גם לעלייה מובהקת בחשיבות הערך כוח .הממצאים והשלכותיהם על המשך חקר ערכים כתלויי הקשר ,כמו גם על הטיפול במעונות הסגורים נידונים. מילות מפתח :ערכים כתלויי הקשר ,מערכת הערכים של שוורץ ,מעונות סגורים עבור נערות בסיכון ,שביעות רצון מהחיים. 3 .2מבוא: בישראל ישנם כ 1,650-בני נוער בסיכון גבוה החוסים במסגרות 'חסות הנוער' השייך למשרד הרווחה )"המועצה הלאומית לשלום הילד" .(2010 ,במסגרות אלו ,מטפלים בנערים ונערות שהוצאו מבתיהם לפי צו שופט נוער ,לאחר שניסיונות קודמים להתערבות וטיפול לא צלחו .מתוך מסגרות אלו ,שני מעונות ,להלן :מעון "מסילה" ומעון "צופיה" ,משתמשים באמצעי הרחקה חמורים במיוחד ,על-מנת לטפל בנערות ברמת הסיכון הגבוהה ביותר .חופש החוסות במעונות אלה מוגבל ומידת השילוב בחברה קטנה עד שואפת לאפס ולפיכך הטיפול בהם כולל את רוב השירותים הנחוצים למחייה ,חינוך וטיפול ) .מי עמי" ;2004 ,חסות הנוער"(2010 , בשל כך ,יוצא שבזמן שהותן במסגרת המטפלת ,חייהן של הנערות החוסות מורכבים משתי סביבות חיים עיקריות .מחד ,החלק הארי הוא החיים תחת קורת גג המעון נהליו ואנשיו ,ומאידך, השהות בסביבת המשפחה והחברה הקרובה ,המסתכמת במספר ימי חופשה בודדים בלבד )מי עמי" ;2004 ,חסות הנוער" .(2010 ,משמעות הדבר היא שאורח חייהן של הנערות מורכב משתי סביבות שונות ומנותקות ,אשר בכל אחד מהם נוצרות תרבויות שונות ובהן יחסים ,עיסוקים ונורמות התנהגות ייחודיות(Arieli, Beker & Yitzhak 2001; Lipschitz-Elhawi & Ithaki 2005; . )Shechory & Sommerfeld 2007 מציאות חיים זו ,מעלה מספר שאלות ,הקשורות בהתפתחות עולמן הערכי של הנערות החוסות ,כגון האם ערכים שונים מופנמים אצל הנערות בסביבות השונות המפורטות מעלה? ומה יכול להסביר את ההבדלים בין הסביבות השונות ,אם אכן קיים הבדל? .מחקרים קודמים ,מצאו כי החשיבות אשר ניתנת על ידי פרט לעשרה סוגי הערכים של שוורץ ) (Schwartz, 1992מושפעת רבות מההקשר אליו הם מיוחסים .תפיסה דינמית זו של ערכים כתלויי הקשר ,אוששה במחקרים אלו בקרב אוכלוסיות וגילאים שוניםDaniel & Knafo, 2010; Daniel, Schiefer, ) . (Möllering, Benish-Weisman, Boehnke & Knafo, In Pressכהמשך למחקרים אלה, השערת המחקר הנוכחי היא כי החשיבות המיוחסת לערכים תשתנה כתלות בהקשר אליו הם מיוחסים ,קרי ,כתלות בסביבת המעון והסביבה המשפחתית .יתר על כן ,מחקר זה מבקש לבדוק אלו גורמים יכולים להסביר שונות בחשיבות שמקבלים ערכים בהקשר המעון .יוצא אפוא כי 4 מטרת המחקר הנוכחי היא להוסיף נדבך בהבנה כיצד מתעצבת זהותן הערכית של נערות מתבגרות השוהות במסגרת חוץ-ביתית בד בבד עם העמקת המחקר בערכים כתלויי הקשר. .2א .מערכת הערכים של שוורץ: ערכים ,הם אמונות או תפיסות ,המתארים מצב סופי רצוי ומשמשים כקווים המנחים התנהגות ,תפיסות אנשים ,בחירות בין אופציות והערכת מצבים חברתיים .ערכים נבדלים מגישות בהיותם כלליים ומופשטים וכמו כן בכך שהם ניתנים לסידור לפי היררכיית החשיבות שלהם לכל אדם וחברה(Rokeach ,1973 ; Schwartz, 1992) . שוורץ ) (1992גורס כי התוכן העיקרי של ערך הוא המטרה או המוטיבציה שהוא מבטא .כל הערכים ,לשיטתו ,נובעים משלושה צרכים אוניברסליים כלל-אנושיים המאפשרים קיומנו כפרטים בחברה והם הצורך של הפרט כייצור ביולוגי ,הצורך ביכולות לאינטראקציה חברתית והצורך לשמור על שרידות החברה וביטחונה .במילים אחרות ,ערכים הם התפתחות אבולוציונית המקנים מוטיבציה להבטיח את שלומנו ,שלום המעגל החברתי שלנו ובד בבד להיות פרטים בחברה. בעקבות שלושת הצרכים האנושיים הללו ,לפי שוורץ ) ,(1992התפתחו עשרה סוגים שונים של ערכים אשר מבטאים כל אחד מהם סוג מוטיבציה ייחודי .במאות מדגמים ,מכל רחבי העולם, נמצא כי ההבחנה בין משמעויות עשרת ערכים אלה נשארת עקבית מעבר להבדלים בין-אישיים, מין ,זמן וסביבה ,אך יחד עם זאת פרמטרים אלה ואחרים משפיעים על החשיבות שניתנת לערכים השונים.(Schwartz, 1992, 1994; Schwartz & Boehnke, 2004; Schwartz & Sagiv, 1995) . התאוריה של שוורץ ) (1992יוצרת מערכת יחסים דינמית בין עשרה סוגי ערכים אלו .קרי, כל ערך יכול לבוא בהתאמה או בקונפליקט לערך אחר .הרכבת מערכות היחסים בין הערכים השונים ,יצרה מבנה מעגלי המורכב מעשרה סוגי הערכים .מבנה זה ,אשר אושש רבות במחקרי המשך בגילאים ומדדים שוניםBubbeck & Billsky, 2004; Fontaine, Poortinga, Delbeke & ), ; (Schwartz, 2008; Schwartz & Boehnke, 2004; Schwartz & Rubel, 2005בנוי כך ,שככל שסוג ערך קרוב לסוג ערך אחר במעגל ,כך המתאמים בין רמת החשיבות שלהם עולה ,וככל שהם מנוגדים זה לזה במעגל ,כך מתאם זה יורד .סכמת המתאמים הללו ,יצרה מערכת דו-ממדית המסדרת את סוגי הערכים בין ארבעה דפוסים של ערכים מסדר גבוה יותר ,כאשר כל ממד מבטא מוטיבציה מנוגדת. 5 כפי שניתן לראות בציור ,1המפרט את מערכת הערכים המעגלית של שוורץ ),(1994 ,1992 בממד הראשון ,פתיחות לשינויים ) (openness to changeנמצאת בהנגדה לשימור ) .(conservationקרי ,ממד זה נע בין המוטיבציה של אדם לעקוב אחר כיוון לא ידוע ,אל מול הרצון לשמר את הסדר הנוכחי הקיים יחד עם הוודאות שהוא מספק .תחת פתיחות לשינויים, נמצאים סוגי הערכים :הכוונה עצמית ) (self-directionוסטימולציה ) .(stimulationהם, כאמור ,עומדים בהנגדה לערכים של שימור :בטחון ) ,(securityקונפורמיות )(conformity ומסורתיות ) .(traditionהווי אומר ,אדם אשר יעניק ,לדוגמא ,חשיבות גדולה לערך של מסורתיות צפוי לתת חשיבות פחותה יחסית לערך הכוונה עצמית ,אך מנגד הוא צפוי להעניק חשיבות רבה גם לערך קונפורמיות(Schwartz, 1992, 1994) . הממד השני מעמיד ,העצמה עצמית ) (self enhancementאל מול התעלות מעל העצמי ) .(self transcendenceממד זה ,מסדר ערכים על ציר הנע בין הרצון לקדם את העצמי ,לבין הרצון לדאוג לרווחת האחר והחברה .תחת העצמה עצמית ,נמצאים הערכים :כוח ),(Power השגיות ) ,(achievementוהדוניזם ) .(hedonismהם ,כאמור ,עומדים בהנגדה לערכים הנמצאים תחת הממד התעלות מעל העצמי והם :בנוולנטיות ) (benevolenceואוניברסליות ) .(Schwartz, 1992, 1994) (universalismבטבלה ,1מפורטים ומוגדרים עשרה סוגי הערכים לפי שוורץ ) (1992והממדים אליהם הם שייכים. .2ב .ערכים כתלויי הקשר: אחד מהמאפיינים החשובים ביותר של ערכים הוא עצם היותם מושגים מופשטים .בשל כך, אנו מסוגלים ללמוד ולהפנים ערך מסוים ולאחר מכן ליישם אותו בסיטואציות שונות ועם אנשים שונים ) .(Rokeach, 1973, Schwartz, 1992יחד עם זאת ,לצד העובדה כי משמעות הערך נשמרת מעבר להקשרים השונים ,החשיבות אשר מיוחסת לערך משתנה כתלות בהקשר ) & Daniel ; .(Knafo, 2010; Daniel et al., In Press; Rohan, 2000; Schwartz, 1992ניתן להבין תופעה זו, המעמידה מערכת ערכים דינמית ) ,(Seligman & Katz, 1996לאור המציאות המורכבת ומרובת ההקשרים עמה אדם מתמודד בשגרת חיוו .ביתר פירוט ,במהלך חיינו באופן שגרתי אנו מורגלים לעבור ,ללא הרף ,בין שלל תפקידים וסביבות שונות אשר מדגישים נורמות ,התנהגויות וערכים 6 שוניםBoehnke, Hadjar & Baier, 2007; Daniel & Knafo, 2010; Daniel et., In Press ; ) . ( Knafo, Assor, Schwartz & David, 2009; Knafo & Schwartz, 2001, 2003; Rohan, 2000 מאפייני סביבה ייחודים אלו ,מופנמים באדם אשר בתורו מתאים את מערכת הערכים שלו עצמו, לתפקיד החברתי שלו או לסביבה בה הוא נמצא.(Daniel & Knafo, 2010; Daniel et., In Press) . בשל כך ,ניתן לראות בסביבה כמשפיעה על החשיבות ,אשר הפרט מעניק לערך מסוים במצב וזמן נתוןBoehnke et al., 2007; Daniel & Knafo, 2010; Daniel et., In Press; Knafo, 2003a; ) . (Knafo et al., 2009; Knafo & Schwartz, 2001; Rohan 2000; Seligman& Katz, 1996 כהמשך להצעתו של שוורץ ) ,(1992כי בחינת מערכת הערכים בהקשרים שונים של החיים יכולה לחשוף הבדלים בין-אישיים כמו גם בין תרבותיים ,הוצגו מספר מחקרים אשר ייחסו תלות של היררכיית הערכים בהקשר .לדוגמא ,במחקר של סליגמן וכץ ) ,(Seligman& Katz 1996דירוג חשיבות הערכים השתנה כתלות בנושא אליו הם יוחסו ,כנפו ושוורץ ) (Knafo & Schwartz, 2001 מצאו אי-התאמה בין הערכים שמחזיקים הורים לערכי החברות אותם הם מנסים להעביר לצאצאיהם .מחקר אחר ) (Rohan, 2000ביקש לראות ,את מבנה הערכים באדם כמורכב משתי מערכות היררכיות של ערכים ,הראשונה אישית והשנייה חברתית המייצגת היררכית ערכים של הסובבים אותנו ושל ההקשר הנתון .לשיטתו ,התנהגויות והחלטות שהאדם מבצע ,מושפעות מהמערכת הדומיננטית באותו רגע ,זו האישית או זו החברתית. המחקר הנוכחי ,רואה עצמו כהמשך למחקרם של דניאל וכנפו )(Daniel & Knafo, 2010 אשר בדקו לעומק את התלות של היררכיית הערכים בהקשר בקרב גילאים שונים .לשיטתם של חוקרים אלו ,היררכיית מערכת הערכים מייצגת את מערכת הערכים של העצמי בלבד וזאת בשונה מתפיסתו של המחקר הנמצא מעלה ,הגורס כי ישנן באדם שתי מערכות ערכים מקבילות. יחד עם זאת בדומה לו ,גם דניאל וכנפו ) ,(2010מייחסים חשיבות רבה להשפעה של הסביבה על היררכיית הערכים .ביתר פירוט,הם מצאו ,כי על-אף העובדה שמבנה מערכת הערכים של שוורץ ) (1992נשאר זהה ,מידת החשיבות של עשרה סוגי הערכים ,משתנה כתלות בהקשר הם מיוחסים. הווי אומר ,אנשים שינו את מידת החשיבות של ערכים כתלות בתפקידים החברתיים השונים שלהם בחיים וכתלות בהשפעות סביבתיות .לדוגמא ,סטודנטים אנשים דירגו את ערך ההישגיות כחשוב ביותר ,ברם כבני משפחה ,הם דירגו את ערך המסורתיות כחשוב יותר ) & Knafo .(Schwartz, 2010 7 ממצא זה ,מצביע אפוא ,כי סביבות שונות מפתחות באדם חשיבות לערכים שונים .אכן, מרגע שילד מתחיל לצאת מחוץ לתא המשפחתי ומייצר אינטראקציות חברתיות בסביבות שונות, הוא מתחיל לרכוש ערכים לא רק מהוריו ומהתא המשפחתי שלו אלא גם מבתי ספר ,מוסדות דת, קבוצות חברתיות שונות וחברים .כמו כן ,ערכים המקובלים בחברה וברוח הזמן ,משפיעים אף הם על תהליך רכישת הערכיםBoehnke et al., 2007; Daniel & Knafo, 2010; Knafo et al., ) . .(2009; Knafo & Schwartz, 2001, 2003, 2009 החיים בחברה מורכבת ,מזמנים לא אחת התנגשויות בין סוכני החברות ,מאחר וערכים החשובים בסביבה מסוימת יתפסו כמיותרים ,או למצער חשובים פחות בקרב אנשים וסביבות אחרות .מחקרים שונים ,עמדו על עיצוב היררכיית הערכים של מתבגרים בעקבות המפגש ,בין ערכי המשפחה וההורים לבין אלו של סוכנים חברתיים שונים ..כנפו ) (Knafo, 2003aמצא כי למידת ההתאמה של ערכי ההורים לאלו של בית הספר ישנה השפעה על האופן בו מתבגרים תופסים ומקבלים את ערכי ההורים .במחקר אחר (Boehnke et al., 2007) ,נמצאה השפעה לרוח הזמן והתקופה ,על העברה בין-דורית של ערכים .מחקרים נוספים בעשור האחרוןKnafo & ), (Schwartz, 2001, 2003, 2009עמדו על הסתירה הערכית הפנימית עמה מתמודדים מתבגרים עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר .זאת לאור העובדה ,כי ערכים שמקובלים בתרבות הישראלית לא בהכרח הולמים ערכים שמקובלים בקרב משפחותיהם ,יוצאי ברית המועצות שלעבר. ממצאים אלה ,מהותיים להבנת האופן בו מתעצבת מערכת הערכים אצל מתבגרים בעולם מורכב ,שבו סוכני חברות לא אחת מחנכים לערכים שאינם תואמים את אלה של המשפחה וההורים .דניאל ) (Daniel et al., In Pressיחד עם חוקרים אחרים ,הוסיפה נדבך נוסף להבנת עולם הערכים והשפעת ההקשר הסביבתי עליו ,לאחר שהראתה כי שונות חשיבות הערכים בין ההקשרים מושפעת מגורמים סביבתיים והתפתחותיים .ביתר פירוט ,במחקרה היא מצאה כי הקבוצה באמצע גיל ההתבגרות )גילאים ,(15-16הפגינה שונות גדולה יותר בין ההקשרים ביחס לקבוצה בתחילת גיל ההתבגרות )גילאים .(11-12ממצא זה ניתן להסבר על-ידי מספר גורמים, ראשית בשל העובדה כי בגיל ההתבגרות ישנה התפתחות קוגניטיבית ,שכוללת התפתחות יכולת הפשטה וסווג אובייקט לקטגוריות אשר ניתנות לסדר לפי חשיבותן .שנית ,התפתחות המטא- קוגניציה ,בגיל זה מגבירה את המודעות למחשבות ,רגשות וערכים כמו גם לתהליכים הפנימיים 8 העומדים מאחוריהם ) .(Steinberg & Morris, 2001לבסוף ,צבירת חוויות חיים בסביבות שונות, מייצרות לעיתים קונפליקטים אשר תורמים להתפתחות מורכבת יותר של העצמי ושל מערכת הערכים ) .(Bubeck & Bilsky, 2004; Steinberg & Morris, 2001ראוי לציין בהקשר זה ,שעל אף שבמחקרה של דניאל ) ,(Daniel et al., In Pressצעירים בתחילת גיל ההתבגרות ,נמצאו כפחות נוטים לשונות בחשיבות הערכים בין ההקשרים ,במקום אחר נמצא כי כבר בגיל זה קיימת יכולת האבחנה בין הממדים השונים במערכת הערכים של שוורץ(Bubeck & Bilsky, 2004 ). לצד ההשפעה של גורם הגיל על השתנות חשיבות הערכים בין ההקשרים ,ממצא שני ממאמרה של דניאל ,מצביע כי השתנות זו ,קשורה אף במשתנה הסביבתי ארץ מוצא ודור עלייה. הווי אומר ,ילדים שהיגרו לישראל מברית המועצות לשעבר ,הפגינו יותר שונות בדירוג חשיבות הערכים ,הן ביחס לצברים והן ביחס למתבגרים שהם דור שני לעלייה ,בין ההקשר שלהם כבני משפחה ,ההקשר של היותם תלמידים וההקשר של שייכותם לחברה הישראלית .לפיכך ,דניאל גרסה כי ככל שאדם חי במערכת חיים מורכבת יותר כך מערכת הערכים שלו יותר שונה בין ההקשרים השונים(Daniel et al., In Press) . לסיכום ,המחקר הנוכחי מאמץ את שיטתה של דניאל ) & Daniel et al., in press; Daniel ,(Knafo, 2010לפיה במפגש בין הקשרים אשר דורשים או מייצרים חשיבות לערכים שונים, מתבגרים יטו להתאים את מערכת הערכים שלהם כתלות בהקשר בו הם נתונים ובכך למעשה יפנימו את הקונפליקט הערכי בין ההקשרים . .2ג .המחקר הנוכחי -מעון סגור לנערות בסיכון כהקשר סביבתי בתוך כלל מעונות 'חסות הנוער' ,המטפלת במסגרותיה השונות בנוער בסיכון ,שהוצא מביתו בתוקף צו של שופט נוער ,שני מעונות ייחודים משמשים כמעונות סגורים ונעולים ,אשר מטפלים בנערות ברמת הסיכון הגבוהה ביותר .מעון צופיה ,הנו מרכז להתערבות במשבר ,המהווה מסגרת התערבות ראשונית לנערות המצויות במצבי סיכון ומצוקה אקוטיים והשהות בו לרוב נמשכת מספר חודשים בודדים .מעון מסילה ,משמש כמסגרת מקיפה אינטנסיבית ארוכת טווח לנערות, שמצבן הנפשי וההתנהגותי ,כמו גם ההיסטוריה של ניסיונות שיקומיים קודמים שלהן ,מחייבים טיפול כופה במסגרת מגבילה") .חסות הנוער" .(2010 ,הנערות השוהות בשני מעונות אלו, מאופיינות כסובלות מקשיים גדולים בכל הקשור לזהות ,יחסי חברות ,הבנת סיכונים וכמו כן 9 מבעיות התנהגות קשות ,פגיעות עצמיות וקושי בוויסות רגשות ודחפים ,עד לרמה שקיים סיכון גבוה ממשי ומיידי לגופן או לנפשן") .ישיבת הוועדה לזכויות הילד"" ;2010 ,חסות נוער".(2010 , שני המסגרות מחזיקות כל אחת מרחב נעול לצד מרחב סגור .המרחב הנעול ,להלן :מרחב המגן ,מיועד לנערות בתחילת דרכן השיקומית ,שעקב רגרסיה במצבן הנפשי וההתנהגותי זקוקות להתערבות והשגחה צמודה .המבנה מוגן כנגד חדירות ובריחות ,וקיים פיקוח על הביקורים אצלן כמו גם על היציאות ועל החזרות של החניכות .בכל אחת משני המעונות פועלת היום בפועל רק קבוצה אחת אשר יכולה להכיל עד 12-14נערות .לחניכות במרחב "המגן" יש בית-ספר נפרד ,כמו גם חדר-אוכל ,מועדון חברתי ומגרש משחקים .כך יוצא ,שלמעשה מלבד חופשות אחת לשלושה שבועות בממוצע מבלות הנערות את כל זמנן בין כותלי המרחב") .חסות הנוער"(2010 , המרחב הסגור ,להלן :מרחב הקידום ,הוא בעל אופי פנימייתי ,וכפי ששמו מורה ייעודו השיקומי המרכזי הינו לספק את הסביבה ההולמת להתקדמות לקראת מטרות בתחומי החיים השונים .במרחב זה ,בשני המעונות ,פועלות שתי קבוצות אשר כל אחת יכולה להכיל עד 14-12 נערות .על אף שבשונה מהמרחב הנעול ,מרחב ה"קידום" מעודד יציאה של בנות להשתלבות הדרגתית בקהילה בחוגים ,התנדבויות ,לימודים וכיוצא בזה ,גם כאן עונים על כל צרכי הנערות בתוך מרחב המחייה ,לרבות בית-ספר ,ארוחות ,פעילויות העשרה ולינה .לפיכך ,גם במרחב זה ניתן לומר כי ,הנערות מבלות רוב זמנן בין כותלי המעון") .חסות הנוער".(2010 , מתיאור שני המרחבים במעונות מסילה וצופיה ,עולה כי ייחודם הוא בכך ששיטתם הטיפולית היא עצירת התדרדרות ,על-ידי הרחקה מהחברה ,ולאחר מכן שילוב הנערה בחזרה בקהילה ,בכפוף להתקדמות בתהליך הטיפולי שלה") .חסות הנוער" (2010 ,כמו כן ,ניכר כי ,חרף העובדה שהמעונות מעודדים קשר עם המשפחות ,במשך זמן הטיפול במעונות הקשר הפיסי של הנערה עם הסביבה הביתית הוא מוגבל יחסית ,ולמעשה הקשרים עם בני המשפחה מתמצים בשיחות טלפון ,ביקורים וחופשות אשר מתרחשות אחת לכמה שבועות") .חסות הנוער" ; 2010,מי עמי(2004 , מכל הכתוב מעלה יוצא כי נערות השוהות במעונות אלו ,מקיימות ומפתחות בד-בבד חיים בשתי סביבות שונות :מחד הקשר עם הסביבה המשפחתית ,המתבסס על טלפונים ,חופשות וביקורים ,ומאידך סביבת המעון בה הנערות מבלות את רוב זמנן עם חברותיהן לקבוצה ועם צוות המעון .זוהי סביבה שונה מזו שקיימת לנערות בביתן ,שכן הן מקיימות יחסי חברות שונים עם בנות גילן ויוצרות קשרים עם דמויות בוגרות אחרות ,אשר משמשות כגורמי טיפול וחינוך עבורן ולמעשה מהווים סוכני חברות נוספים .חיזוק לכך מתקבל ,לאור העובדה שהמעונות הללו 10 מעמידים חוקים אחרים ונורמות ההתנהגות שונות מהסביבה הביתית ,אשר יוצרים תת-תרבות ייחודית למקום .כמו כן ,הנערות במעונות אלו נדרשות למחויבות לתוכנית טיפולית-התנהגותית ולעמידה בשגרה ברורה ומסודרת הכוללת ,בין היתר ,שותפות בהליך טיפולי ,משמעת גבוהה ודרישה להישגים במסגרת הלימודים ,בה לעיתים קרובות הנערות לא התנסו בעברן בהצלחה ,כל אלה ועוד ,מאפיינים את הלך הרוח והתרבות הייחודים לסביבה של המעונות") .חסות הנוער", ; 2010מי עמי( Arieli rt al., 2001; Atar-Schwartz, 2008 ;2004 , בלב המטרות )"חסות הנוער" ; 2010 ,מי עמי (2004 ,של הצוות המטפל במעונות מסילה וצופיה כאחד ,נמצא פיתוח ערכים פרו-חברתיים לצד שיפור התנהגותי ואישיותי במדדים שונים שנמצאו בעבר כקשורים לערכים .בין אלה ניתן למנות פיתוח התנהגות פרו-חברתית ,העצמה של תכונות המקובלות בחברה ,הפחתת אלימות ושימוש בסמים ,הפחתה של מין בלתי מבוקר ופיתוח יכולות בין-אישיות כגון אמפתיהBardi & Schwartz, 2003; knafo, 2003b; Knafo, ). Daniel & Khoury-Kassabri, 2008; Ludwig & Pitman, 1999; Myyry & Helkama, (2001; Roccas, Sagiv, Schwartz & Knafo, 2002 יחד עם זאת ,נמצא כי לא תמיד יש הצלחה בהעברת ערכים באופן מדויק .מחקר מרכזי בתחום ) (Grusec & Goodnow, 1994גרס כי תהליך רכישת ערכים אצל ילדים כולל שני שלבים .השלב הראשון ,נוגע במידת הדיוק הנתפסת על ידי הילדים לגבי הערכים אשר מנסים להעביר להם ,השלב השני קשור בבחירה האם לקבל את הערך או לא .כך יוצא ,שעל מנת שתתקיים העברה בין-דורית מדויקת של ערכים הילדים צריכים להבין ולדייק לגבי מהות הערך שמנסים להעביר להם ובנוסף לבחור לאמץ אותו .יוצא אפוא ,כי במודל זה הילד הופך מצרכן פסיבי של ערכים לדמות אקטיבית .כנפו שוורץ ) (knafo & Schwartz, 2009הוסיפו כי למודל זה לעיתים צריך להוסיף השפעות הסביבה ,השפעות גנטיות ,ואת העובדה שהילדים עצמם משפיעים על הוריהם .מחקר אחר (Knafo & Assor, 2007) ,עסק בקשר בין מוטיבציה להסכמה עם ערכי ההורים לבין שביעות רצון ומידת קבלה של ערכי ההורים .לפי מחקר זה ,רק מוטיבציה פנימית ועצמאית של ילדים לקבל את ערכי הוריהם הייתה קשורה לשביעות רצון מהחיים .ממצא זה חשוב במיוחד לעניין מחקר זה ,היות והנערות השוהות במעונות מסילה וצופיה ,לא מטופלות על-דעת עצמן ולעיתים קרובות אף מתנגדות לשהייה בו )"ישיבת הוועדה לזכויות הילד".(2010 , 11 מהמחקרים המפורטים מעלה ,ניתן להסיק כי מי אשר מבקש הבנה מסוימת על מערכת הערכים של הנערות במעונות סגורים ,יקבלה לא על ידי בחינת הערכים אשר מנסים להנחיל להן, כי אם ,על-ידי בחינה של הערכים אשר הן מאמצות בהקשר של השהייה במעון .היות ולמיטב ידיעתנו ,זהו ניסיון ראשון לבחון את עולם הערכים בקרב נוער במסגרות השמה חוץ-ביתיות ,יהיה זה מעבר ליכולות במחקר זה לעמוד על טיב העברת ערכים במעון ,בין הצוות לנערות ועל המתאמים ביניהם .יחד עם זאת ,הראשונה של מחקר זה ,היא שכתוצאה מהשהייה במעון, הנערות יפתחו היררכית ערכים ייחודית שתלויה בסביבת המעון ושונה מסביבת המשפחה ,זאת לאור הסביבה הייחודית הנרקמת במעון וכוללת נורמות ,חוקים ,התנהגויות ודמויות ייחודיות. ביתר פירוט ,אנו משערים כי בהקשר המעון החשיבות שמיוחסת לערכים הנידונים במחקר תשתנה ביחס לסביבה המשפחתית .למסקנות השערה זו השלכות בעל משקל רב ,היות וחשיבות שונה בהקשר סביבת המעון ,צפויה לשקף את ההוויה הייחודית של הנערות במעון כפי שהן תופסות אותה. סוגיה שניה ,שבכוונתנו לעמוד עליה היא על הקשר בין המדדים ,שביעות רצון מהחיים וקשר עם צוות ונערות המעון ,לבין החשיבות המיוחסת לערכים בסביבת המעון .מחקר קודם על מוסדות טיפול חוץ ביתי בישראל ,מצא קשר חזק בין שביעות רצון למידת חיבור לצוות המטפל ) .(Schiff, Nebe & Gilman, 2006במחקר אחר ) (Asher & paquette, 2003נמצא קשר בין שביעות רצון מהחיים לתחושות בדידות של ילדים בבית הספר .ממצאים אלו ,הם בעלי חשיבות רבה לחוסות כמו גם לצוות המטפל במוסדות חוץ-ביתיים ,היות ושביעות רצון מהחיים הוצגה כקשורה עם שימוש בסמים ),(Zullig, Valois, Huebner, Oeltmann & Drane, 2001 התנהגות ותפקוד בלימודים ) (Huebner & Alderman, 1993ואלימות ) Valois, Zullig, (Huebner, Drane, 2001אשר מאפיינים לרוב בעיות עימן מתמודדות נערות החוסות במעונות מסילה וצופיה )"חסות הנוער" (2010 ,חשוב מכל אלו לעניינו של מחקר זה ,הוא הקשר המדווח ממחקרים שונים בין שביעות רצון לערכים .מבניהם ,מעניין במיוחד הוא המחקר ) Boehnke, (Stromberg, Regmi, Richmond & Chandra, 1998המצביע על קשר חיובי בין שביעות רצון מהחיים לערכים בנוולנטיות ואוניברסליות ,השייכים לממד התעלות מעבר לעצמי ) Self - ,(Transcendenceולקשר שלילי בין שביעות רצון לערכים כוח והשגיות ,השייכים לממד העצמה העצמית ,ומשקפים למעשה דאגות אישיות מיקרו-חברתיות. 12 כהמשך לממצאים קודמים אלו ,אנו מניחים כי במחקר הנוכחי ימצא קשר חיובי בין המשתנים :איכות הקשר עם הצוות המטפל ,איכות הטיפול של הצוות כפי שנתפס על-ידי הנערות, והקשר עם נערות אחרות מהמעון ,לבין שביעות הרצון מהחיים .זאת ועוד ,אנו משערים כי עלייה בארבעת משתנים אלה תמצא כקשורה באופן מובהק לירידה בחשיבות המיוחסת ,בהקשר המעון, לערך כוח המוגדר על-ידי שוורץ ) (1992כ"שאיפה לסטאטוס חברתי והשגת שליטה ועליונות על אנשים אחרים" .במקביל ,אנו משערים כי עלייה בשביעות הרצון מהחיים ועלייה בשלושת המדדים החברתיים ,יחסים עם הצוות ,יחסים עם נערות אחרות ואיכות הטיפול של הצוות ,תהיה קשורה לעלייה בחשיבות המיוחסת בהקשר המעון לערך בנוולנטיות ,המוגדר על-ידי שוורץ כ"דאגה לרווחת אחרים הקרובים אלי" ולערך קונפורמיות המוגדר כ"הגבלת רצונות ומעשים שעלולים להפר ציפיות ונורמות חברתיות" .אנו מצפים ,אפוא ,כי יחסים טובים ומטיבים עם הצוות וחברותיהם למרחב החיים יסבירו שונות בנכונותן של הנערות להגביל רצונותיהן האישיות ושאיפתן לכוח אישי ,ותחת זאת להגביר דאגתן לסביבתן הקרובה. במילים אחרות ,השערת המחקר השנייה שלנו היא שימצא קשר חיובי בין המדדים חיבור לצוות ,קשר עם נערות אחרות ומידת טיפול ודאגה נתפסת של הצוות ,למדד שביעות הרצון מהחיים .כמו כן ,אנו משערים כי עלייה בארבעת מדדים אלו תהיה קשורה ,בתוך הקשר המעון, בירידה בחשיבות הערך כוח ובעלייה בחשיבותם של הערכים קונפורמיות ובנוולנטיות .אנו מייחסים חשיבות יישומית רבה לבדיקת השערה זו ,כיוון שהערכים הנידונים ,יכולים להיות גורם מסביר של התנהגויות אלימות ואנטי-סוציאליות ) (Knafo et al., 2008אשר מתרחשות לעיתים על-ידי הנערות בין כותלי מעונות אלו" ) .ישיבת הוועדה לזכויות הילד"(2010 , שיטה: הליך פנייה רשמית למחקר בשני המעונות ,מסילה וצופיה ,הוגשה למפקחת הראשית של מוסדות 'חסות הנוער' .לאחר מתן אישור רשמי למחקר על ידה ,פנייה דומה הוגשה למנהלי המעונות ,אשר אף הם אישרו את העברת השאלונים .לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה של החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ,כותב שורות אלה הגיע למעונות והציג את המחקר על פרטיו ומטרותיו בכלליות ,ללא חשיפת השערות המחקר .כמו כן ,הודגש בפני הנערות במעונות ,כי ההשתתפות היא לפי רצון חופשי בלבד וכי יש צורך באישור הורים .לסיום ,צוין כי בעבור השתתפות במחקר הן יהיו זכאיות לתשלום שיינתן בצורת חטיף שוקולד בשווי .₪ 5 13 נערות אשר הסכימו להשתתף במחקר ,נאספו שמותיהן ורשימה זו הוגשה לאיש צוות אחד בלבד מהמעון ,כפי שתואם עם הנהלת 'חסות הנוער' ומנהלי המעונות ולאחר תדרוך של איש צוות זה לא להעביר שמות הנערות ,אשר בכוונתן להשתתף במחקר ,לאנשי צוות אחרים. אישור הורים הושג על-ידי שיחה בטלפון ,של איש הצוות במעון .איש הצוות ,יידע את ההורים על המחקר לפי דף מידע שהוכן מראש וביקש את הסכמתם לקבלת אישור בטלפון. בהקשר זה ,ראוי לציין ,כי בשל התנאים המגבילים על הנערות בחופשות הביתה ,נהוג לקבל אישורי הורים באופן טלפוני בתוך 'חסות הנוער' וכי הליך זה אושר ותואם עם המפקחת של 'חסות הנוער' ומנהלי המעונות. לאחר קבלת אישור ההורים ,הגיעה למעון מסילה נסיינית ,שאומנה בהעברת השאלון ושקיבלה דף תדרוך מפורט שדן בשמירת פרטיות המשתתפות במחקר ובביצוע תקין של הליך העברת השאלונים .השימוש בנסיינית במעון מסילה במקום כותב שורות אלה ,התבצע על מנת למנוע הטיות בעת מילוי השאלות או לחץ על הנבדקות לביצוע השאלון ,זאת בשל ,היכרות מוקדמת של נערות וצוות המעון עם כותב שורות אלה ,שבעברו היה חלק מצוות המעון .לפיכך, במעון צופיה הליך העברת השאלונים בוצע על-ידי החוקר עצמו ,שכן הוא אינו מכיר את הנערות או את הצוות המטפל היכרות מוקדמת. מילוי השאלון נעשה עלי ידי כל נערה ,בחדר נפרד ,ללא נוכחות אנשי צוות ונערות נוספות ובנוכחות הנסיינית ,מתוך שאיפה לשמירה על פרטיות ועל מנת להימנע מהטיות .לאחר הסכמה בכתב של הנערה להשתתפות בשאלון ,הנסיינית במעון מסילה הסבירה את ההוראות כיצד למלא את השאלון ויצאה מהחדר ,לאחר שהזכירה כי ההשתתפות בניסוי היא על בסיס רצון חופשי וכי ניתן להפסיק את ההשתתפות בשאלון בכל עת ,כמו גם שאין חובה לענות על שאלות ,מכל סיבה שהיא .עם סיום מילוי השאלון באופן אנונימי ,הנערה התבקשה להכניס את השאלון למעטפה סגורה ,על-מנת לוודא שמירה על סודיות זהותה .לאחר מכן ,חולק שוקולד בשווי ₪ 5כתשלום, אשר לווה בחתימה של המשתתפת כי אכן קיבלה את התשלום המגיע לה .במעון צופיה ,נעשה הליך זהה שבוצע כאמור עלי-ידי כותב שורות אלה. משתתפות המחקר הנוכחי כלל 32מתבגרות החוסות במעונות ,הסגורים והנעולים ,עבור נערות 'חסות הנוער' .כלל הנערות ,שוהות במעונות אלה מתוקף צו ייחודי של בית משפט ,בשל התנאים המגבילים את חופש החוסות במעונות אלו .במחקר ,השתתפו ממעון מסילה ,נערות ממרחב ה"קידום" וה"מגן" ,ממעון צופיה השתתפו נערות ממרחב ה"קידום" בלבד 19 .נערות ממעון 14 מסילה מילאו את השאלונים והן היוו כ 76%מכלל הנערות ששהו בפועל במעון באותה עת13 . מתוכן הינן ממרחב ה"קידום" והן היוו כ 87%ממנו 6 ,המשתתפות הנוספות במילוי השאלונים שהו במרחב ה"מגן" והיוו בעת העברת השאלונים כ 60%ממנו .ממרחב ה"קידום" במעון צופיה 13נערות השתתפו במילוי השאלונים ,והן היוו כ 81%מכלל הנערות ששהו בפועל במרחב .כפי שניתן להתרשם ,אחוז גדול מהנערות השתתפו במחקר ,כאשר שאר הנערות לא השתפו בשל חוסר היענות ,העדר הסכמה של ההורים או בשל העובדה שהיו עסוקות בזמן העברת השאלונים. מתוך כלל 32השאלונים שמולאו ,שלושה ממעון מסילה נפסלו בשל העדר שונות בתוך ובין ההקשרים בדירוג פריטי הערכים ,שאלון נוסף ממעון צופיה נפסל בשל העובדה שרק חלק זעום ממנו מולא .יוצא ,שכלל המדגם לאחר פסילת שאלונים כלל 28שאלונים אשר היוו 87%מכלל השאלונים שמולאו. טבלה ,2מציגה נתונים כלליים של המשתתפות בשאלונים בשני המעונות .טווח הגילאים במעונות אלה נע בין 17.5 13שנים ,כאשר ממוצע הגילאים של הנערות במעון מסילה גבוה רק במקצת ) (SD=0.9 ,M=15.9מזה של נערות מעון צופיה ) .(SD=1.76 ,M=15.39בשורה השנייה, של טבלה , 3מפורט הגיל הממוצע של תחילת הטיפול במוסדות חוץ-ביתיים ,אשר עמד בקרב נערות מעון מסילה על 11ובמעון צופיה על ,12.6ויחד בשני המעונות הינו .SD=3.33 ,M=11.67 ממוצע חודשי השהייה במעון ,עומד על ,9.81כאשר כפי שניתן לראות בשורה השלישית בטבלה ,3 במעון מסילה נערות נוטות לשהות זמן רב יותר במעון ) (SD=5.01 ,M=9.81ביחס לנערות ממעון צופיה ) .(SD=1.75 ,M=3.64בהקשר זה ראוי לציין כי הטיפול במעון צופיה ,בשל אופיו האבחוני, הוא קצר טווח ביחס לשהות במעון מסילה כמו כן ראוי לציין כי בשל תפקוד מעון צופיה כמעון מפנה לגורמי טיפול אחרים ,לא מעט נערות השוהות במעון מסילה שהו בעברן במעון זה").חסות הנוער" (2010 ,בשורות התחתונות של טבלה 3מפורטים משתנים נוספים שנבדקו במחקר ועשינו בהם שימוש בהמשך. אחוז המהגרות בכל אחד מהמעונות מדווח בטבלה .3מהגרת הוגדרה במחקר זה כמי שנולדה מחוץ לישראל להורים שנולדו וחיו מחוץ לישראל ,או לחילופין כבת של שני הורים אשר נולדו בחוץ-לארץ ועלו בגיל מבוגר יחסית .הנתונים מלמדים אותנו על 50%מהגרות בממוצע בשני המעונות ,כאשר אחוז המהגרות במעון צופיה הוא כ 42%ובמעון מסילה כ .56% 15 מדדים ערכים בהקשר .במחקר זה ,נמדדה החשיבות של ערכים אצל המשתתפות בהקשרים שונים של חייהן באמצעות ה ,VICQ -השאלון לבדיקת ערכים בהקשר ) Values In Context .(Questionnaireה , VICQ -אשר נבדק ונמצא ככלי מתאים לבדיקת ערכים בהקשר ) Daniel et ,(al., In Press; Daniel & Knafo, 2010הוא אימוץ להקשרי החיים של סקר הערכים של שוורץ ) .(1992) (Schwartz Value Surveyבשאלון זה ,המופיע בנספחים בחלקים ג'-ד' של שאלון המחקר ,כל משתתפת תיארה את חשיבות הערכים שלה בשני הקשרים שונים :כבת משפחה, וכנערה במעון .מידת החשיבות לכל ערך נעה על סקלה של שש נקודות ,ונעה בין 'בכלל לא חשוב לי' ,שקיבל במחקר זה את הציון , 1עד 'מאוד חשוב לי' שקיבל את הציון . 6 על מנת להוריד מעומס השאלון ,מחקר זה התמקד בחמישה מתוך עשרה הערכים ששוורץ מתאר ) .(1992ארבעה ערכים מתוכם :השגיות ) ,(Achievementבנוולנטיות ),(Benevolence קונפורמיות ) (Conformityוהכוונה עצמית ) ,(Self-directionמבוססים על מחקר רחב שערכו דניאל וכנפו בקרב מתבגרים ישראלים וגרמנים) ,(Daniel et al., In Pressולאחר שנמצאו כיציבים בין תרבויות ) ,(Schwartz & Sagiv, 1995ערך נוסף שהוכנס לשאלון זה הוא ערך הכוח ).(Power השגיות וכוח ייצגו את ממד ההגברה העצמית ,כאשר השגיות יוצגה על-ידי הפריטים מסוגלות ) ,(Capabilityשאפתנות ) (Ambitiousומצליחנות ) ,(Successfulוהערך כוח יוצג על-ידי הפריטים :כבוד ) ,(social recognitionסמכות ) (authorityוכוח חברתי ) .(social powerמנגד, את הממד התעלות מעל-העצמי ייצג ערך הבנוולנטיות אשר הוצג על ידי הפריטים יושרה ) ,(honestעזרה ) ,(helpfulוסלחנות ) .(forgivingאת ממד הפתיחות לשינויים ייצג ערך ההכוונה העצמית אשר הוצג על-ידי הפריטים סקרנות ) ,(curiousיצירתיות ) ,(creativeוחופש ),(freedom את הממד המנוגד לו ,שימור ,ייצג הערך קונפורמיות אשר הוצג על-ידי הפריטים צייתנות ) ,(obedientנימוס ) ,(politeומשמעת עצמית ) .(self disciplineכל הפריטים הרשומים מעלה נמצאו במחקרים קודמים כמייצגים טובים של הערכים בתוך מערכת הדו-ממדית של שוורץ . ).(Schwartz 1992; Schwartz & Sagiv 1995; Daniel et al., In Press ; Daniel & Knafo ,2010 16 כל אחד מחמש-עשרה הפריטים ,הוצג בשאלון נפרד בשני ההקשרים .לדוגמא ,החשיבות של הפריט יושרה הוצגה כפי שמפורט בפריטים הבאים" :כבת משפחה ,חשוב לי להיות ישרה", "כנערה במעון ,חשוב לי להיות ישרה" .כל הקשר ובו 15פריטים שונים הוצג בעמוד נפרד ,על-מנת לאפשר דירוג הערכים יחדיו לפי כל הקשר .בראש כל עמוד הוצג למשתתפות ההקשר לפיו הנערה התבקשה לראות את עצמה ואליו היא התבקשה להתייחס כשהיא מדרגת את חשיבות הערכים. לדוגמא בהקשר סביבת המעון ההוראה בראש העמוד הייתה כדלקמן" :חשבי על עצמך כנערה במעון בחברת בנות המעון והצוות המקצועי במעון )לדוגמא מדריכים ,רכזות ,עובדות סוציאליות( בעמוד זה תתבקשי לתאר את עצמך כפי שאת רואה את עצמך כנערה במעון" .סדר הופעת ההקשרים בשאלונים וסדר הפריטים בתוך ההקשרים אוזן ,על מנת להימנע מהטיות. על מנת לבדוק מהימנות שלושת פריטי הערכים ,נבדקה העקיבות הפנימית של כל ערך, בכל הקשר באופן נפרד .טבלה 4מסכמת תוצאות אלה ומדווחת על אלפא קורנבאך לכל ערך בכל אחד משלושת ההקשרים .ממצאים אלה ,אומנם מצביעים על עקיבות פנימית לא גבוהה בין פריטי הערכים ,אך יחד עם זאת מהימנות תוצאות אלו נמצאת בסימן שאלה לאור העובדה כי במחקר זה השתתפו מספר נמוך מאוד של משתתפות. שביעות רצון מהחיים .מדד שאלון שביעות רצון מהחיים )Satisfaction with life ,(swls , scaleבדק אספקט קוגניטיבי של רווחה אישיתDiener, Emmons, Larsen, & Griffin, ) . .(1985המשתתפות התבקשו לדרג מידת הסכמתן עם חמישה פריטים שונים(cornbach's ) , alpha=0.738הנוגעות לעצמן ולחייהן כגון " :אני שבעת רצון מחיי" .על סקלה שנעה בין 'מאוד לא מסכימה' ,שקיבל את הציון , 1ל 'מאוד מסכימה' שקיבל את הציון .7מדד שביעות הרצון מהחיים ,חושב לאחר מכן על-ידי מיצוע של חמישה פריטים )הפריטים 1,4,8,9,10 :בחלק ה' של שאלון המחקר ,בנספחים( כך שככל ששביעות הרצון מהחיים עלתה כך עלה ממוצע ציוני הפריטים. פרטים אישיים .חלק ו' של שאלון המחקר המופיע בנספחים מציג את השאלון ,אשר נעשה בו שימוש על-מנת לאסוף פרטים אישיים על המשתתפות שהיו רלוונטיים לצורכי המחקר הנוכחי כגון :גיל ,ארץ לידה ומצב סוציו-אקונומי .פריטי השאלון נלקחו מתוך מחקר קודם של דניאל ואחרים ). (Daniel et al., In Press 17 פרטים על המעון והשהות בו .לצורך המחקר הנוכחי הורכב שאלון מיוחד ,אשר תכליתו הייתה איסוף מידע בנוגע לשהות והטיפול במעון .שאלון זה ,ביקש לאסוף מידע לגבי משך זמן השהות במעון הנוכחי וגיל ממנו המשתתפת שוהה במוסדות חוץ-ביתיים .כמו כן ,הוצגו שלושה שאלות שעסקו בטיב הקשר עם צוות ונערות המעון וביקשו חוות דעת על טיב הטיפול של הצוות. כל המדדים הללו ,נעשו על-ידי סקלה הנעה בין 'רע מאוד' שקיבל את הציון ,1ל' -טוב מאוד' שקיבל את הציון ,5כך שציון גבוה יותר בשאלות אלה הביע קשר טוב יותר .בפריטים אחרים, שמדווחים אף הם בחלק ז' המופיע בשאלון המחקר בנספחים ,לא נעשה שימוש במחקר הנוכחי, היות והם מעבר למטרותיו ,אף-על-פי שאנו מוצאים אותם מעניינים וחשובים. .4תוצאות: .4א ערכים כתלות בהקשר המעון ובהקשר המשפחה. השערת המחקר הראשונה שלנו ,ביקשה לברר האם מתקיימים שינויים בחשיבות המיוחסת לחמישה סוגי ערכים בקרב נערות במעונות סגורים ,כתלות בסביבה אליה הם מתייחסות .טבלה ,5מפרטת את הממוצעים וסטיות התקן של החשיבות אשר המשתתפות מייחסות לחמישה סוגי הערכים בשני הקשרים שונים ,כנערות במעון וכבנות משפחה .על מנת לבדוק את ההשערה הראשונה ביצענו חמישה מבחני T-TESTלמדגמים מזווגים ,קרי נערכה השוואה לכל חמשת הערכים בין הקשר סביבת המעון לזו של המשפחה .תוצאות חמישה מבחנים אלו ,המדווחים בטבלה מספר ,6מלמדים אותנו כי השערת המחקר הראשונה אוששה באופן חלקי .ביתר פירוט, נמצא כי הערכים בנוולנטיות ) (p<.01 ,t(27)= -3.90וקונפורמיות ) (p<.05 ,t(27)= -2.64קיבלו חשיבות רבה יותר ,בהפרש שנמצא מובהק סטטיסטית בהקשר המשפחה .ערך ההישגיות ,קיבל אף הוא חשיבות רבה יותר בהקשר המשפחה אך לא באופן מובהק סטטיסטית ),t(27)= -.44 .(p=.66מאידך ,שני ערכים קיבלו חשיבות רבה יותר בסביבת המעון ביחס למשפחה ,ברם לא יצאו מובהקים סטטיסטית .ראשית ,ההבדלים בין ההקשרים בערך הכוח היו קטנים למדי ) (.p=.64 ,t(27)=.47שנית ,ערך ההכוונה העצמית זכה להבדלים סבירים בין ההקשרים אך כאמור לא יצא מובהק סטטיסטית .p=0.07 ,t(27)= 1.8 ממוצעי הערכים בהקשרים השונים מלמדים אותנו על היררכיית ערכים שונה בסביבת המשפחה ובסביבת המעון ,חרף העובדה שחלק מההבדלים כאמור לא מובהקים סטטיסטית. כשהנערות ייחסו את הערכים להיותן בנות משפחה הם ביטאו את החשיבות הרבה ביותר לערך 18 הבנוולנטיות ואחריו לערכים השגיות ,כוח קונפורמיות ולבסוף לערך ההכוונה העצמית ,שקיבל את החשיבות הפחות ביותר .מנגד בהקשר המעון ,הערך אשר זכה לחשיבות הרבה ביותר הוא השגיות ואחריו כוח ,בנוולנטיות ,הכוונה עצמית ולבסוף ערך הקונפורמיות שזכה לחשיבות הפחותה ביותר. .4ב שביעות רצון מהחיים ,יחסים חברתיים במעון והקשר לערכים בתוך סביבת המעון על מנת לבדוק האם ישנו קשר חיובי בין ,היחסים עם צוות ונערות המעון ,לבין המשתנה שביעות הרצון מהחיים ,נערכו בדיקות מתאמים בין שביעות רצון מהחיים לשלושה משתנים ,על- ידי Rפירסון .הממצאים ,כפי שהם מוצגים בטבלה ,8מצביעים כי השערת המחקר שלנו אוששה עבור משתנה קשר עם הצוות המטפל במעון בלבד .ביתר פירוט ,נמצא כי ישנו קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין עלייה במדד טיב היחסים עם צוות המעון לבין עלייה בשביעות הרצון מהחיים ) .(P(1-tailed) <.05 ,r=.385מאידך ,איכות הקשר עם נערות המעון וטיב הטיפול של הצוות בנערות כפי שהוא נתפס על-ידי הנערות לא נמצאו כקשורים באופן מובהק סטטיסטית לשביעות רצון מהחיים ,וזאת חרף הממצא כי כיוון הקשר בין שניהם לשביעות הרצון מהחיים הינו חיובי. החלק הארי ,בהשערת המחקר השנייה שלנו דן בקשר בין ארבעת המדדים שעסקנו בהם מעלה לבין החשיבות המיוחסת לערכים בהקשר סביבת המעון ותוצאותיו מוצגות אף הן בטבלה .8שיערנו כי ,קשר חיובי ימצא בין שביעות רצון מהחיים לבין קונפורמיות ובנוולנטיות וקשר שלילי ימצא בין מדד זה לערך כוח .בהתאם להשערה זו ,נמצא כי עלייה בשביעות הרצון מהחיים קשורה להגברת החשיבות לערך בנוולנטיות ) (P(1-tailed) <.05 ,r=.42ולערך קונפורמיות ),r=.48 (P(1-tailed) <.01בהקשר במעון .מאידך ,בניגוד להשערתנו לא נמצא קשר שלילי כלל בין שביעות רצון מהחיים לחשיבות המיוחסת לערך הכוח .תחת זאת ,בבדיקה חוזרת ,התקבל למרבה הפלא קשר חיובי ,מובהק סטטיסטית ,בכיוון ההפוך להשערתנו ) .(P(1-tailed) <.05 ,r=.41לפיכך, הממצאים של בדיקות אלו מצביעים כי בקרב המשתתפות ככל שעולה שביעות הרצון מהחיים כך עולה החשיבות שמיוחסת בתוך סביבת המעון לערכים בנוולנטיות ,קונפורמיות וכוח. ממצאים דומים עלו בבדיקת הקשר בין שלושת ערכים אלו לטיב היחסים עם הצוות המטפל ולמידה בה הטיפול שלו נתפס כמטיב .שוב ,בהתאם להשערת המחקר שלנו ,נמצא קשר חיובי, מובהק סטטיסטית ,בין הערך בנוולנטיות למשתנה היחסים עם הצוות ) (P(1-tailed) <.05 ,r=.32 ולמשתנה מידת הטיפול של הצוות בנערות ) .(P(1-tailed) <.001 ,r=.6כמו כן ,נמצא קשר חיובי, 19 מובהק סטטיסטית ,בין הערך קונפורמיות למשתנה היחסים עם הצוות )(P(1-tailed) <.01 ,r=.56 ולמשתנה מידת הטיפול של הצוות בנערות ) .(P(1-tailed) <.001 ,r=.68זאת ועוד ,שוב בניגוד להשערת המחקר שלנו ,מצאנו קשר חיובי ,מובהק סטטיסטית ,בין החשיבות המיוחסת לערך כוח לאיכות הקשר עם הצוות המטפל ) (P(1-tailed) <.05 ,r=.39ולמידה בה הטיפול של הצוות נתפסת על-ידי הנערות כמטיב ).(P(1-tailed) <.01 ,r=.6 ממצא מעניין אחר ,מצביע על כך שבניגוד להשערת המחקר שלנו לא נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין איכות הקשר עם נערות אחרות מהמעון לעלייה בחשיבות הערכים בנוולנטיות ) (P(1-tailed) =.19 ,r=.17וקונפורמיות ) .(P(1-tailed) =.43 ,r=.03כמו כן ,בניגוד להשערתנו, נמצא דווקא קשר חיובי בין טיב היחסים עם נערות אחרות לחשיבות המיוחסת לערך הכוח אך קשר זה לא נמצא כמובהק סטטיסטית )(P(1-tailed) =.29 ,r=.11 לסיכום תוצאות בדיקת ההשערה השנייה שלנו ,נציין כי בהתאם להשערת המחקר נמצא קשר חיובי ,מובהק סטטיסטית ,בין איכות הקשר עם הצוות המטפל במעון לשביעות הרצון מהחיים ,מנגד לא נמצאו קשרים מובהקים דומים ,עם המשתנים הבודקים את איכות הטיפול הנתפסת של הצוות בנערות ,ואת טיב הקשר עם נערות אחרות מהמעון .בהמשך ,נמצא בהתאם להשערתנו ,כי עלייה במדדים שביעות רצון מהחיים ,יחסים עם הצוות המטפל ,ואיכות הטיפול של הצוות כפי שהוא נתפס על ידי הנערות ,קשורה לעלייה בחשיבות המיוחסת לערכים קונפורמיות ובנוולנטיות בסביבת המעון .כמו כן ,בניגוד ,להשערתנו נמצא שעלייה בשלושת מדדים אלה קשורה דווקא בעלייה בערך הכוח באופן מובהק סטטיסטית .לבסוף ,בניגוד להשערתנו ,נמצא כי המשתנה של איכות הקשר עם נערות אחרות במעון לא קשור באופן מובהק סטטיסטית לאף אחד מהערכים כוח ,קונפורמיות או בנוולנטיות. .5דיון: המחקר הנוכחי היה למיטב ידיעתנו ,ניסיון ראשון ,לשפוך אור על מערכת הערכים של מתבגרות במעונות 'חסות הנוער' דרך בחינת מערכת הערכים של שוורץ ) .(1992תוצאות המחקר, מספקות לנו תשתית לתובנות הנוגעות לחשיבות שמייחסות המשתתפות לערכים בהקשרים שונים ועל הקשר בין ערכים להיבטים חברתיים וטיפוליים בקרב המעונות שבמחקר. 20 עדות להשתנות חשיבות ערכים בין ההקשרים השערה המחקר הראשונה שלנו ,אוששה חלקית ,כך שבהתאם לממצאים קודמים ) ,(Daniel et al., In Press; Daniel & Knafo, 2010גם במחקר זה אנו למדים כי החשיבות המיוחסת לערכים נוטה להיות תלויה לפחות בחלקה בהקשר אליהם אליו הם משויכים .ביתר פירוט ,תוצאות המחקר הצביעו כי לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות יוחס באופן משמעותי יותר חשיבות בהקשר של הסביבה המשפחתית ביחס לסביבה המעונית .שינויים אלה הביאו להיררכית ערכים שונה במקצת בכל הקשר ,חרף העובדה שלא נמצא שינוי מובהק בחשיבות המיוחסת בין ההקשרים לערכים כוח ,השגיות והכוונה עצמית .בהקשר המשפחה ,בראש היררכית הערכים עמד הערך בנוולנטיות ואחריו הערכים השגיות ,כוח ,קונפורמיות והכוונה עצמית .בהקשר המעון בראש היררכיית הערכים עמד הערך השגיות ואחריו הערכים ,כוח ,בנוולנטיות ,הכוונה עצמית וקונפורמיות ,שקיבל חשיבות נמוכה במיוחד. מה ניתן להקיש מהשינויים בהיררכית הערכים בין ההקשרים ,שנגרמו בעיקרם עקב השינויים בערכים בנוולנטיות וקונפורמיות? אפשרות אחת ,היא כי השינויים משקפים בחלקם ממצאים דומים ממחקרם של דניאל וכנפו ) ,(2010אשר מצאו ,כי בהקשר המשפחה מתבגרים כמו גם סטודנטים ,נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לערכים קונפורמיות ובנוולנטיות ,ובהקשר היותם תלמידים נוטים לייחס חשיבות רבה להישגיות וחשיבות פחותה לבנוולנטיות .הווי אומר ,ייתכן וניתן להסביר את ההבדלים בכך שבתוך הסביבה הביתית נערות נוטות לייחס חשיבות רבה יותר לרווחת סביבתן הקרובה ובאופן יחסי אף לשימור המצב הקיים .כמו כן ,ייתכן שסביבת המעון, בדומה במקצת להקשר התלמיד במחקרם של דניאל וכנפו ) ,(2010מאופיינת בדגש על ממד הגברת–העצמי ) ,(Schwartz, 1992אשר כולל את הערכים השגיות וכוח .אפשרות שנייה ,להסבר התופעה העולה ממצאי השערתנו היא כי החשיבות הפחותה ,המיוחסת בהקשר המעון לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות ,הינה לא אלא ביטוי לתחושות ורצונות שעולות בקרב הנערות ,עקב הוצאתן מביתן והשמתן בממסגרת חוץ-ביתית בכפייה ,תחת צו בית-משפט .במילים אחרות, ייתכן ועצם העובדה כי הנערות שוהות במעונות לרוב בניגוד לדעתן) ,רק 2מתוך 28נערות חושבות שנכון להן לשהות במעון הנוכחי שלהן 8 ,נוספות חושבות שנכון להן לשהות במסגרת אחרת ,וכל השאר חשובות שנכון להן לשהות בביתן( מובילה להפחתה במוכנותן לציית לנורמות וחוקי המעון כמו גם להפחתה בחשיבות שהן מייחסות לדאגה לסובבים אותן בתוך המעון ביחס לסביבה המשפחתית. 21 לסיכום ממצאי ההשערה הראשונה במחקר ,סביבת המעון מאופיינת בהפחתה בחשיבות המיוחסת לערכים קונפורמיות בנוולנטיות .סקרנו מעלה שתי אפשרויות שייתכן ועומדות מאחורי מגמה זו ,כאשר יש יסוד להניח שהתוצאות הינן למעשה שילוב של האפשרויות המוזכרות מעלה או לחילופין שהן נובעות אף מסיבות אחרות שבמחקר זה קצרה היריעה מלבחון אותן. היות והן בנוולנטיות והן קונפורמיות ,הינם ערכים פרו-חברתיים ,אותם מנסים לטפח הצוות המקצועי במעונות ,נדמה שיש לשקול ,ולבחון בעתיד קשר בין ממצאים אלו למסקנות מחקר אחר שגרס כי מוטיבציה פנימית של ילדים לקבל את ערכי הוריהם הינה הכרחית על מנת שתתרחש העברת ערכים )(Knafo & Assor, 2007 יחסים עם הצוות ,שביעות רצון כללית מהחיים והקשר לערכים בתוך הקשר המעון ההשערה השנייה שלנו עסקה בקשרים בין מדדים חברתיים לשביעות רצון מהחיים והקשר של אלו לערכים בנוולנטיות ,קונפורמיות וכוח בהקשר המעון .בחינת הממצאים מעלה כי ההשערה שנייה שלנו אוששה חלקית .בהתאם להשערתנו ,קשר עם הצוות נמצא כגורם החשוב ביותר בין כלל המרכיבים שבדקנו במחקר ביכולתו להסביר 15%שונות בשביעות רצון מהחיים, ממצא חשוב זה עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים שבדקו נושא זה בצורה רחבה יותר במסגרות השמה חוץ-ביתיים ) (Schiff, Nebe & Gilman, 2006ולפיהם ליחסים עם הצוות במוסדות חוץ-ביתיים השפעה חשובה על רווחת החוסים .מאידך ,לא נמצאו קשרים חיוביים מובהקים ,בין המדדים ,איכות היחסים עם נערות אחרות מהמעון ואיכות הטיפול של הצוות כפי שהדבר נתפס על ידי הנערות ,לבין שביעות רצון מהחיים. על בסיס ממצאים אלה ,ניגשנו לבחינת הקשר בין שביעות רצון מהחיים ושלושת המדדים החברתיים שפירטנו מעלה לבין הערכים בנוולנטיות ,קונפורמיות ,וכוח בהקשר המעון .בהתאם להשערתנו נמצא כי עלייה במדדים של שביעות הרצון מהחיים,יחסים עם צוות המעון וטיב הטיפול של הצוות לפי שיפוט הנערות ,קשורה באופן מובהק סטטיסטית לעלייה בחשיבות המיוחסת לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות בהקשר המעון .בניגוד להשערתנו ,נמצא כי אין קשר שלילי בין שביעות רצון המחיים ,יחסים עם הצוות ,ואיכות הטיפול של הצוות לבין הערך כוח אלא דווקא קשר חיובי מובהק סטטיסטית .הווי אומר ,עלייה במדדים אלה הייתה קשורה בעלייה החשיבות המיוחסת לערך הכוח .לסיום ,בניגוד להשערת המחקר שלנו ,איכות היחסים עם 22 נערות אחרות מהמעון לא נמצאה קשורה באופן מובהק סטטיסטית לשינוי כלשהוא בערכים כוח, קונפורמיות ובנוולנטיות. ביתר פירוט ,בהתאם להשערתנו מצאנו כי שביעות רצון מהחיים ויחסים עם הצוות המטפל יכולים להסביר חלקים נכבדים מאוד מהשונות בערכים בנוולנטיות וקונפורמיות בהקשר המעון .שביעות רצון מהחיים ,נמצאה כמסבירה 23%מהשונות בחשיבות המיוחסת לערך קונפורמיות ו 17%מהשונות בחשיבות בנוולנטיות .קשר חזק עוד יותר נמצא עם המשתנה איכות הטיפול של הצוות בנערות כפי שהן תופסות אותה .משתנה זה מסביר 46%מהשונות בחשיבות הערך קונפורמיות ו 36%מזו של הערך בנוולנטיות .איכות היחסים עם הצוות ,נמצאה כמסבירה קרוב ל 10%מהשונות בחשיבות הערך בנוולנטיות ו 31%מזו של הערך קונפורמיות. ממצאים אלו ,מחזקים את השערתנו ,לפיה ככל שנערות יותר מחוברות בין-אישית לצוות המטפל ותופסות אותו כמטיב יותר עימן ,כך תעלה שביעות רצונן מחייהן ובד בבד תתרחש עלייה בנכונותן להתפשרות ,לציות לחוקי המעון ,להיות ממושמעות ומנומסות יותר ולפתח דאגה לסביבתן הקרובה ).(Schwartz, 1992זאת ועוד ,לממצאים אלה השלכות חשובות במיוחד על העבודה הטיפולית עם הנערות החוסות ,שכן מתן חשיבות רבה יותר לערכים הפרו-סוציאליים, בנוולנטיות וקונפורמיות ,נמצאה כקשורה להתנהגות פרו-חברתית הפחתת אלימות ,אמפתיה, הפחתת עבריינות והתנהגות מינית מסוכנת ) Knafo et al., 2008; Ludwig & Pitman, ;.(1999; Myyry & Helkama, 2001 כפי שפירטנו כבר ,בניגוד להשערתנו ,התחזקות ביחסים עם נערות אחרות לא לוותה בעלייה משמעותית בחשיבות המיוחסת לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות בהקשר המעון .להלן שתי סיבות אפשריות להסברת תופעה זו .ראשית ,ייתכן כי הסיבה היא השונות הנמוכה יחסית שנמצאה לדירוג המשתנה איכות היחסים עם נערות אחרות ) .(SD=.78 ,M=1.79אם אכן זו הסיבה ,משמעות הדבר היא שיש לעשות ,במחקרים דומים בעתיד ,שימוש בכלי מדידה טוב יותר וכי התוצאות למעשה לא משקפות בצורה מהימנה את איכות היחסים עם בנות אחרות במעון ומכאן שגם לא את הקשרים עם מדדים אחרים .אפשרות שנייה אותה יש לשקול ,היא כי באופן כללי היחסים עם בנות אחרות במעון הינם לרוב סבירים וטובים אך לא קשורים משמעותית לרווחתן האישית ולעיצוב עולמן הנפשי והערכי של המשתתפות במחקר. 23 ממצא נוסף ומפתיע במיוחד ,הוא כי הקשר בין המדדים שביעות רצון כללית מהחיים, קשר עם הצוות ,ואיכות הטיפול של הצוות בעיני הנערות במעון ,לא נמצא קשור באופן שלילי לערך כוח כפי שאנו שיערנו ותחת זאת קיים קשר חיובי מובהק סטטיסטית .הממצאים מראים כי שביעות רצון מהחיים מסבירה קרוב ל 17%מהשונות של הערך כוח ,היחסים עם הצוות מסבירים קרוב ל 15%מהשונות הכללית וטיב הטיפול של הצוות לפי ציון הבנות מסביר כ 25%מהשונות בערך הכוח .קשרים חזקים אלו ,מצביעים על כך שבאופן הפוך להשערתנו ככל שהנערות מביעות יותר שביעות רצון מחייהן ,וככל שמערכת היחסים ההדדית שלהן עם הצוות משתפרת כך הם מבטאות רצון רב יותר להיות חזקות חברתית ולהשפיע על סביבתן. בהמשך לממצאים אלו ,מצאנו כי מתקיימים קשרים חזקים מאוד בין הערך כוח לערכים קונפורמיות ) (P(1-tailed)<.001 ,r=.83ובנוולנטיות ) . P(1-tailed)<.01 ,r=.54קשרים אלה מפתיעים אף הם ,שכן בעוד הערך כוח מבטא רצון לשלוט בסביבה קונפורמיות ובנוולנטיות מבטאים רצון להתפשרות ודאגה לסביבה ,ובעוד עלייה בחשיבות הערך כוח נמצאה כקשורה לעלייה בהתנהגות אלימה עלייה בחשיבות לקונפורמיות נמצאה כקשורה בהפחתת התנהגות זו. ) (Knafo et al., 2008אפשרות אחת ,להסבר ממצאים אלו ,היא כי ייתכן והעלייה בחשיבות ערך הכוח ,לצד עלייה בחשיבות ערכים אחרים בהקשר המעון ,משקפת את העובדה שלנערה יש יותר מוטיבציה פנימית ופניות רגשית להעניק חשיבות לערכים באשר הם .אפשרות שנייה ,דומה במקצת ,היא כי עלייה בחשיבות לערך הכוח משקפת הסכמה עם ערכי צוות המעון שמבקש להעצים את הנערות בו ולפתח יכולות מנהיגות והתמודדות בקבוצה") .אתר חסות הנוער".(2010 , מנגד ,לפי אופציה שלישית ושונה מעיקרה ,ייתכן והחשיבות שיוחסה לערך הכוח על-ידי הנערות במחקר זה ,ביטאה לא רק את שאיפתן לדומיננטיות חברתית אלא גם את מוכנותן לקבל ערך זה בתוך הקשר המעון על-ידי אחרים ובמיוחד על-ידי אנשי הצוות .חיזוק לכך ,ניתן לקבל לאור הקשר החזק במיוחד בין הערכים כוח וקונפורמיות כפי שמופיע מעלה .אנו סבורים ,כי מחקרים נוספים אשר יעסקו בנושא ובאוכלוסייה זו יעזרו להבהיר הסוגיה. לסיכום ,השערת המחקר הראשונה שלנו אוששה חלקית .מצאנו כי שני ערכים, בנוולנטיות וקונפורמיות ,משתנים באופן מובהק בין הקשר הסביבה המשפחתית לסביבת המעון. השערת המחקר השנייה שלנו אף היא אוששה חלקית .בשלב א בבחינת ההשערה השנייה מצאנו כי מכל שלושת המשתנים החברתיים שבדקנו היחסים עם צוות המעון בלבד התגלו כקשורים באופן מובהק לשביעות הרצון הכללית של הנערות במעונות והסבירו קרוב ל 15%מהשונות. 24 בשלב ב ,בבחינת ההשערה השנייה שלנו ,מצאנו מספר קשרים מעניינים עם ערכים בהקשר המעון .בהתאם להשערתנו ,המדדים שביעות רצון הכללית מהחיים של המשתתפות טיב יחסיהן עם הצוות ,ואיכות הטיפול של הצוות כפי שהן תופסות אותה ,נמצאו כקשורים חיובית לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות .בניגוד להשערתנו ,שלושת מדדים אלו נמצאו אף כקשורים חיובית לערך כוח .כמו כן ,בניגוד להשערתנו טיב היחסים עם נערות אחרות לא נמצאה כקשורה באופן מובהק לאף אחד מהערכים שנבדקו במחקר. בבואנו לבחון באופן מסכם את הממצאים והדיון סביבם ,היינו מעוניינים להצביע על קשר אפשרי בין הממצאים השונים .כפי שהזכרנו מעלה ,בהקשר המעון הנערות מייחסות חשיבות פחותה לערכים בנוולנטיות וקונפורמיות .כמו כן ,דנו בממצאים הקושרים שינויים בחשיבות ערכים אלו ליחסים עם הצוות ולתחושות שעולות לנערות ביחס אליו כמו גם לשביעות רצון מהחיים .היות ,והן בנוולנטיות והן קונפורמיות ,הינם ערכים פרו-חברתיים ,אותם מנסים לטפח הצוות המקצועי במעונות ,נדמה שיש לשקול ,ולבחון בעתיד קשר בין ממצאים אלו למסקנות מחקר אחר שדן בקשרים בין שביעות רצון למוטיבציה לקבלת ערכים(Knafo & Assor, 2007) . לפי מחקר זה ,ילדים החשים שהוריהם לא כופים עליהם ערכים ותפיסות ,אלא מפתחים בקרבם מוטיבציה עצמאית לקבלת ערכים ,המבוססת על קבלה ופתיחות הינם ילדים יותר שבעי רצון מהחיים ופחות מלאי תחושות אשמה .ייתכן אפוא ,כי הממצאים מרמזים כי נערות ,אשר חשות קשר בריא עם הצוות המטפל ,ובד בבד חשות שצוות זה דואג להן ומקבל אותן ,אלה נערות ששביעות הרצון שלהם מהחיים גדולה יותר ואלה גם נערות שיותר מוכנות לאמץ ערכים פרו- חברתיים ואולי אף ערכים כמו כוח הקשורים בהעצמה עצמית .מנגד ,ייתכן ונערות ,אשר חשות כי עצם שהייתם במעון הינה בבחינת עונש ,והן אינן מייצרות קשרים מיטיבים עם הצוות כמו גם מוטיבציה פנימית לקבלת החינוך הטיפול והערכים של הצוות ,אלו הן נערות פחות שבעות רצון מהחיים ואף כאלה שפחות מאמצות ערכים והתנהגויות שהצוות מבקש להטמיע בהן. מגבלות המחקר הנוכחי למחקר הנוכחי ישנן מספר מגבלות אותן ראוי להזכיר .ראשית ,מספר המשתתפות במחקר היה נמוך ביחס למחקרים אמפיריים אחרים .בשל כך ,סביר כי הייתה פגיעה בעוצמת התוצאות בד בבד עם פגיעה במהימנות של מדדים שונים.שנית ,במחקר זה ביקשנו ,לחקור את עולם הערכים בקרב נערות השוהות במעונות סגורים .מעונות אלה ,מאופיינים בנורמות וחוקים אשר שונים ממוסדות חוץ-ביתיים אחרים ,כמו כן אוכלוסיית הנערות בהן נמצאת על קצה הרף 25 הטיפולי )"חסות הנוער" .(2010 ,לפיכך ,ישנה בעייתיות מסוימת בהכללה מאוכלוסייה ייחודית זו למסגרות טיפול חוץ ביתיים אחרים .שלישית ,לצורך מחקר זה הורכב בין היתר שאלון ייחודי שמטרתו הייתה לאסוף אינפורמציה לגבי סביבת המעון ,הטיפול במעון ,וטיב הקשרים עם צוות המעון והנערות בו .דומה כי שאלון זה היה משפר מהימנותו לו היה מתבסס על מדדים מהימנים אחרים המורכבים ממספר פריטים כפי שעשינו בשאלון שביעות הרצון הכללית מהחיים .רביעית, מחקר זה היה מוגבל במספר הערכים וההקשרים שהשווינו ביניהם ,מאחר והתמקדנו בשני הקשרים וחמישה ערכים בלבד. המלצות להמשך מחקר מטרת המחקר הנוכחי ,הייתה לא אלא ,לשפוך מעט אור על עולם הערכים של מתבגרות במעונות סגורים ,ובכך להניח תשתית אמפירית מסוימת ,להמשך חקר ערכים בקרב מתבגרות במסגרות-חוץ ביתיים ככלל ובמעונות אלה בפרט .יחד עם זאת ,זהו כאמור רק מחקר ראשוני בקרב אוכלוסיה מצומצמת ובעלת מאפיינים ייחודיים מאוד .לפיכך ,אנו בזאת מציעים מספר נקודות שיוכלו לשמש מחקרי המשך בתחום .ראשית ,עניין רב יש בחקירת קשת רחבה יותר של מוסדות לנוער בסיכון ,ובכלל זה לעמוד על ההבדלים בחשיבות המיוחסת לערכים בין ובתוך המעונות .כמו כן יש לעמוד על השפעת הבדלים בין גילאים ,על השונות בחשיבות המיוחסת לערכים בהקשרים שונים ,זאת על בסיס מחקרים אחרים שנעשו בנושא בקרב בני-נוער ) Daniel .(et al., In Pressשנית ,יש חשיבות רבה לבחון ,בהתבסס על מחקר זה ומחקרים אחרים ) ,(Knafo et al., 2008; Bardi & Scwartz , 2003כיצד תמורות בהיררכיית הערכים בקרב נוער החוסה במוסדות חוץ ביתיים קשור בשינויים התנהגותיים .שלישית ,עניין רב יכול להיות בביצוע מחקר אורך אשר יוכל לתת תובנה רחבה יותר על מידת ההצלחה בהעברת קשרים בין אנשי צוות לאוכלוסייה החוסה ,תחת אסטרטגיות טיפול שונות .רביעית ,חקר הערכים כתלויי הקשר יוכל לעניות דעתנו לעשות שימוש במתודה מחקרית דומה לזו שנעשתה במחקר זה ,על מנת לבדוק תופעות במוסדות כוללים אחרים ,כגון צה"ל ,קומונות של תנועות נוער וישיבות ,בהם האדם נדרש להסתגל לסביבה אינטנסיבית אשר בה חוקים ונורמות ערכיות שונות. הערות סיכום ומסקנות בחינת ערכים כתלוי הקשר הינה למעשה בחינת המפגש בין ערכים שמחזיק בהם הפרט לבין ערכים בחברה או סביבה מסוימת ) .(Daniel & Knafo, 2010בדומה ,גם מחקר זה מציע 26 מספר תרומות הנוגעות לאדם ולסובב אותו .ראשית המחקר הנוכחי הביא ,לעולם המחקר, עדויות נוספות כי חשיבות ערכים משתנה בין הקשרים שונים .באופן ספציפי ,מצאנו כי בקרב נערות בסיכון החוסות במעונות סגורים ,חשיבות הערכים הפרו-סוציאליים ,בנוולנטיות וקונפורמיות ,משתנה כתלות בהקשר המשפחה אל מול הקשר המעון .שנית ,התמקדנו בתוך סביבת המעון והצגנו עדויות כי שינוי בחשיבות ערכים בסביבה זו קשור ליחסים עם הצוות הטיפולי ועם רווחתן של הנערות במקום .אנו מקווים שמחקר זה ישמש כתשתית לקידום המחקר של ערכים כתלויי הקשר ובד בבד ישמש ככלי עזר לאנשי הצוות במעונות בהם התבצע המחקר .אנו תקווה שבזכות המחקר הצוות המטפל יטיב להבין עולמם הערכי של הנערות החוסות ,כמו גם ייתן תשומת לב רבה יותר להשפעת האסטרטגיות הטיפוליות והחינוכיות בהם הוא נוקט ועל הקשר בינם לתמורות ברווחתן של הנערות ובתפיסות הערכיות שלהן. תודות מספר תודות נתונות לאנשים שונים שבלעדיהם לא היה יוצא מחקר זה לאור .1 .תודתי נתונה לד"ר אריאל כנפו על הליווי והתמיכה בכל שלבי כתיבת העבודה .2 .אני מעוניין להודות לדניאל אלה על כך שחשפה אותי לתחום מחקרה ,ובהמשך ליוותה בעצות והכוונה .3 .אני מעוניין להודות למר שהם שלמה ,מנהל מעון מסילה ,אשר עודד אותי ועזר לי לקיים מחקר זה. רביעית ,אני אסיר תודה גדולה לגברת מוריאל נחמן על ההקשבה והנכונות להיעתר ולאפשר לי להעביר השאלונים .5 .ברצוני להודות למר שוקרון-רון משה ,מנהל מעון צופיה ,על כך שפתח בפני את מעונו ודאג שגם אצליח לבצע זאת כראוי .6 .בהקשר זה תודות גדולות שלוחות אל אלוש גלית ובמיוחד אל פלכטר קרין שסייעו לי רבות במעון צופיה ולנורית מאירי ,וכהן אילנית שסייעו לי במעון מסילה .7אני רוצה להודות לכל שאר אנשי הצוות במסילה וצופיה שהיו סבלניים ומאפשרים. .8לבסוף ,אני רוצה להודות מעומק הלב לנערות המדהימות מהמעונות צופיה ומסילה על הסבלנות ,ההקשבה והנכונות .מחקר זה הוא בזכותן ולמענן. 27 ביבליוגרפיה - נדלה ב. המועצה הלאומית לשלום הילד.2009 -לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל • http://www.children.org.il/information.asp?id=30: מהאתר2010 , לנובמבר1 :מהאתר 2010 ,לנובמבר 1 -ב נדלה .הנוער • חסות http://www.shaar.org.il/index.php?page_id=113&cut_results=8 , לנובמבר1- נדלה ב.(2010) . כנסת ישראל,64 'ישיבת הוועדה לזכויות הילד פרוטוקול מס • www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/yeled/2010-07-21.rtf : מהאתר2010 הכנסת – מרכז. מסמך רקע בנושא מסגרות להשמת ילדים בסיכון.(2004) . נעמי,• מי עמי : מהאתר2010 , לנובמבר1 - נדלה ב.(2004 , מי עמי: )להלן.מחקר ומידע http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00721.doc • Arieli, M., Beker, J., & Kashti, Y. (2001). Residential group care as a socializing environment: Toward a broader perspective. Child & Youth Care Forum, Vol 30(6), 403-414. • Asher, S. R., & Paquette, J. A. (2003). Loneliness and peer relations in childhood. Current Directions in Psychological Science, Vol 12(3), 75-78. • Attar-Schwartz, S. (2008). Emotional, behavioral and social problems among Israeli children in residential care: A multi-level analysis. Children and Youth Services Review, Vol 30(2), 229-248. • Bardi, A., & Schwartz, S. H. (2003). Values and Behavior: Strength and Structure of Relations. Personality and Social Psychology Bulletin, Vol 29(10), 1207-1220. • Boehnke, K., Hadjar, A., & Baier, D. (2007). Parent-child value similarity: The role of zeitgeist. Journal of Marriage and Family, Vol 69(3), 778-792. • Boehnke, K., Stromberg, C., Regmi, M. P., Richmond, B. O., & Chandra, S. (1998). Reflecting the world "out there": A cross-cultural perspective on 28 worries, values and well-being. Journal of Social and Clinical Psychology, Vol 17(2), 227-247. • Bubeck, M., & Bilsky, W. (2004). Value structure at an early age. Swiss Journal of Psychology, Vol 63(1), 31-41. • Daniel, E., Schiefer, D., Möllering, A., Benish-Weisman, M., Bohenke, K., & Knafo, A. (In Press). Value differentiation in adolescence: The role of age and cultural complexity. Child Development. • Daniel, E., & Knafo, A. (2010). Values across life contexts. Manuscript submitted for publication. • Diener, Ed; Emmons, Robert A.; Larsen, Randy J.; Griffin, Sharon. (1985). The Satisfaction With Life Scale. Journal of Personality Assessment, Vol 49(1), 71-75. • Fontaine, J. R. J., Poortinga, Y. H., Delbeke, L; & Schwartz, S. H. (2008). Structural equivalence of the values domain across cultures: Distinguishing sampling fluctuations from meaningful variation. Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol 39(4), 345-365. • Steinberg, L., & Morris, A. S. (2001). Adolescent development. Annual Review of Psychology, Vol 52, 83-110. • Grusec, J. E., & Goodnow, J. J. (1994). Impact of parental discipline methods on the child's internalization of values: A reconceptualization of current points of view. Developmental Psychology, Vol 30(1), 4-19. • Huebner, E. S., & Alderman, G. L. (1993).Convergent and discriminant validation of a children's life satisfaction scale: Its relationship to self- and 29 teacher-reported psychological problems and school functioning. Social Indicators Research, Vol 30(1), 71-82. • Knafo, A. (2003a). Contexts, relationship quality, and family value socialization: The case of parent-school ideological fit in Israel. Personal Relationships, Vol 10(3), 371-388. • Knafo, A. (2003b). Authoritarians, the next generation: Values and bullying among adolescent children of authoritarian fathers. Analyses of Social Issues and Public Policy (ASAP), Vol 3(1), 199-204. • Knafo, A., & Assor, A. (2007). Motivation for agreement with parental values: Desirable when autonomous, problematic when controlled. Motivation and Emotion, Vol 31(3), 232-245. • Knafo, A., Assor, A., Schwartz, S. H., & David, L. (2009). Culture, migration, and family-value socialization: A theoretical model and empirical investigation with Russian-immigrant youth in Israel. In Schönpflug, Ute (Ed). Cultural transmission: Psychological, developmental, social, and methodological aspects. (pp. 269-296). Cambridge University Press. • Knafo, A., Daniel, E., & Khoury-Kassabri, M .(2008). Values as protective factors against violent behavior in Jewish and Arab high schools in Israel. Child Development, Vol 79(3), 652-667. • Knafo, A., & Schwartz, S. H. (2001). Value socialization in families of Israeli-born and Soviet-born adolescents in Israel. Journal of CrossCultural Psychology, Vol 32 (2), 213-228. • Knafo, A., & Schwartz, S. H. (2003). Parenting and adolescents' accuracy in perceiving parental values. Child Development, Vol 74(2), 595-611. 30 • Knafo, A., & Schwartz, S. H.(2009). Accounting for parent-child value congruence: Theoretical considerations and empirical evidence. Schönpflug, Ute (Ed). Cultural transmission: In Psychological, developmental, social, and methodological aspects. (pp. 240-268). Cambridge University Press. • Lipschitz-Elhawi, R., & Itzhaky, H. (2005). Social Support, Mastery, SelfEsteem and Individual Adjustment Among At-Risk Youth. Child & Youth Care Forum, Vol 34(5), 329-346. • Ludwig, K. B., & Pittman, J. F. (1999). Adolescent prosocial values and self-efficacy in relation to delinquency, risky sexual behavior, and drug use. Youth & Society, Vol 30(4), 461-482. • Myyry, L., & Helkama, K. (2001). University students' value priorities and emotional empathy. Educational Psychology, Vol 21(1), 25-40.. • Roccas, S., Sagiv, L., Schwartz, S. H., & Knafo, A. (2002). The Big Five personality factors and personal values. Personality and Social Psychology Bulletin, Vol 28(6), 789-801. • Rohan, M. J. (2000). A rose by any name? The values construct. . Personality and Social Psychology Review, Vol 4(3), 255-277. • Rokeach, M. (1973). The nature of human values .New York : Free Press. • Shechory. M., & Sommerfeld, E. (2007). Attachment style, home-leaving age and behavioral problems among residential care children. Psychiatry and Human Development, Vol 37(4), 361-373. 31 Child • Schiff, M., Nebe, S., & Gilman, Rich. (2006). Life Satisfaction Among Israeli Youth in Residential Treatment Care. British Journal of Social Work, Vol 36(8), 1325-1343. • Schwartz, S. H. (1992). Universals in the content and structure of values: Theoretical advances and empirical tests in 20 countries. In m. Zanna (Ed). Advances in experimental social psychology, (Vol. 25, pp. 1-65). San Diego, CA, US: Academic Press. • Schwartz, S. H.(1994). Are there universals aspects in the structure and contents of human values? Journal of Social Issues, Vol 50(4), 19-45. • Schwartz, S. H., & Boehnke, K. (2004). Evaluating the structure of human values with confirmatory factor analysis. Journal of Research in Personality, Vol 38(3), 230-255. • Schwartz, S. H., & Rubel, T. (2005). Sex differences in value priorities: Cross-cultural and multimethod studies. Journal of Personality and Social Psychology, Vol 89(6), 1010-1028. • Schwartz, S. H., & Sagiv, L. (1995). Identifying culture-specifics in the content and structure of values. Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol 26(1), 92-116. • Seligman, C. & Katz, A. N. (1996). The dynamics of value systems. In C.Seligman, J. M. Olson & M. P. Zanna (Eds.), The psychology of values: The Ontario symposium (Vol. 8). Hillsdale, NJ: Erlbaum • Steinberg, L., & Morris, A.S..(2001). Adolescent development. Review of Psychology, Vol 52, 83-110. 32 Annual • Valois, R. F., Zullig, K., Huebner, E. S., & Drane. J. W. (2001). Relationship between life satisfaction and violent behaviors among adolescents. American Journal of Health Behavior, Vol 25(4), 353-366. • Zullig, K. J., Valois, R. T., Huebner, E. S., Oeltmann, J. E., & Drane, W. (2001). Relationship between perceived life satisfaction and adolescents' substance abuse. Journal of Adolescent Health, Vol 29(4), 279-288. 33 ממדית של שוורץ- מערכת הערכים הדו-1 ציור מספר הגדרתם והממדים אליהם שייכים,(1992) לפי שוורץ, עשרה סוגי הערכים-1 טבלה מספר 1. Self transcendence Values: Benevolence: Caring for the welfare of the others who are closely related to me. Universalism: understanding, appreciation, tolerance and protection of the welfare of all people and of nature . 2. Openness to change Values: Self-direction: The need for independent thought and action. Stimulation: The need for diversity, aspiration for change and excitement. Hedonism: Pleasure and sensual satisfaction of the self (Can be ascribed to Openness to change as well as Self enhancement values). 3. Self enhancement Values: Achievement: Acquiring personal success through demonstrating competence according to social standards. Power: requisite for social status and thus gaining control and dominance over other people. 4. Conservation Values: Security: The need for protection of safety, harmony and stability of the social structure and of the self. Conformity: limiting actions and urges that might violate social expectations and norms. Tradition: Respect, commitment and acceptance of the costumes and ideas that one's culture or religion imposes on the individual. 34 טבלה - 2תיאור נתוני נערות מעונות צופיה ומסילה Descriptive Statistics Std. Deviation Mean N .89 15.89 16 3.67 11.00 14גיל תחילת טיפול במוסדות חוץ-ביתיים 5.01 9.81 16 מספר חודשים במעון 0.50 2.88 16 איכות היחסים עם הצוות .77 4.25 16 איכות היחסים עם נערות במעון 1.31 2.88 16 איכות הטיפול של הצוות לפי תפיסת הנערות 1.33 2.86 16 שביעות רצון כללית מהחיים 14 )Valid N (listwise 1.76 15.38 12 גיל 2.92 12.60 10גיל תחילת טיפול במוסדות חוץ-ביתיים 1.75 3.64 11 מספר חודשים במעון 0.94 1.83 12 איכות היחסים עם הצוות .83 4.17 12 איכות היחסים עם נערות במעון 1.13 4.00 12 איכות הטיפול של הצוות לפי תפיסת הנערות 1.62 3.7 12 שביעות רצון כללית מהחיים 10 )Valid N (listwise מעון מטפל גיל מעון מסילה מעון צופיה טבלה – 3יחס מהגרות וצבריות במעונות* מהגרת\ צברית Cumulative Frequency Percent Valid Percent Percent מעון מטפל 56.3 56.3 56.3 9 מהגרת 100.0 43.8 43.8 7 צברית 100.0 100.0 16 Total 41.7 41.7 41.7 5 מהגרת 100.0 58.3 58.3 7 צברית 100.0 100.0 12 Total 35 Validמעון מסילה Validמעון צופיה טבלה – 4מהימנות פריטי הערכים בהקשרים השונים מעון משפחה בנוולנטיות 0.586 0.682 כוח 0.667 0.56 השגיות 0.861 0.812 הכוונה- עצמית 0.216 0.418 קונפורמיות 0.702 0.725 טבלה מספר -5תיאור חשיבות חמישה הערכים בהקשרים הסביבה המשפחתית וסביבת המעון Paired Samples Statistics Std. Error Mean Std. Deviation Mean N בנוולנטיות במעון Pair 1 .18 .95 28 4.57 .15 .82 28 5.29 .219 1.12 28 4.83 .15 .82 28 4.74 כוח במשפחה .23 1.24 28 5.07 השגיות במעון Pair 3 .17 .92 28 5.17 .26 1.37 28 3.95 .23 1.22 28 4.68 קונפורמיות במשפחה .17 .89 28 4.52 הכוונה עצמית במעון Pair 5 .19 .98 28 4.17 36 בנוולנטיות במשפחה כוח במעון Pair 2 השגיות במשפחה קונפורמיות במעון Pair 4 הכוונה עצמית במשפחה טבלה מספר -6השוואה בין ההקשרים של הנערות כבנות משפחה וכנערות במעון Paired Samples Test Paired Differences 95% Confidence Interval of the Difference Sig. (2)tailed Df T Upper -1.11 0.19 0.98 -0.73בנוולנטיות במעון- בנוולנטיות בבית 0.64 0.47 27.00 0.48 -0.30 0.19 1.00 0.09 0.66 0.35 -0.44 27.00 -0.54 0.22 1.14 -0.10השגיות במעון- השגיות בבית Pair 3 *0.014 -0.16 -2.64 27.00 -1.29 0.27 1.45 -0.73קונפורמיות במעון- קונפורמיות בבית Pair 4 -0.03 0.18 0.97 0.35 **0.00 0.07 -0.34 -3.90 27.00 Lower Std. Std. Error Mean Deviation Mean 1.88 27.00 0.72 *השוואה בין הקשרים שיצאה מובהקת עם P<0.05 **השוואה בין הקשרים שיצאה מובהקת עם P<0.01 37 כוח במעון- כוח בבית Pair 1 Pair 2 הכוונה עצמית Pair במעון- 5 הכוונה עצמית בבית 38 שאלון המחקר-א' -כותרת שלום רב, תודה רבה על שהסכמת להשתתף במחקר. השאלונים הבאים ישמשו לצורך מחקר שאנו מבצעים באוניברסיטה העברית בירושלים ,כדי ללמוד יותר על הערכים והעמדות של בני נוער בישראל. כדי להשתתף במחקר עליך למלא את השאלון כמיטב יכולתך .השאלון הוא אודותיך -אין לו תשובות "נכונות" או "לא נכונות" .מטרת השאלון תושג בצורה הטובה ביותר אם תתארי את עצמך בצורה מדויקת ככל האפשר .ברצוננו להבהיר כי אינך חייבת להשתתף במחקר .כמו כן ,אם אינך חשה בנוח עם אחת או יותר מהשאלות ,אינך חייבת לענות עליהן. סודיות תשובותיך תישמר בצורה מלאה! ד"ר אריאל כנפו אלה דניאל יובל הבר. 39 שאלון המחקר-ב' -הוראות שאלון ערכים :אנא קראי את ההוראות בקפידה לפני שתתחילי בעמודים הבאים מוצגים שאלונים להם שני חלקים: א .בטבלה שבראש העמוד מוצגות שלוש הצהרות .סמני Xבריבוע המתאר את דעתך בצורה הטובה ביותר .אם את מסכימה מאוד עם ההצהרה ,סמני Xבריבוע מתחת להוראה "מסכימה בהחלט" .אם אינך מסכימה עם ההצהרה כלל ,סמני Xבריבוע מתחת להוראה "כלל לא מסכימה" .את יכולה גם לסמן Xבריבועים המרכזיים ,למשל אם את מסכימה במידה מסוימת. ב .בטבלה שבתחתית העמוד עלייך לשאול את עצמך" :מה חשוב לי במצבים שונים בחיי ,ומה פחות חשוב לי?". בשאלון זה מופיעה רשימת משפטים המתארים מאפיינים מסוימים .עלייך לציין את מידת החשיבות של כל מאפיין עבורך ,במצבים שונים בחייך .סמני Xבריבוע משמאל המתאר עד כמה המאפיין חשוב עבורך. עני על פי הוראות אלה בכל העמודים הבאים. 40 שאלון המחקר-ג' -הקשר המשפחה חשבי על עצמך בביתך ,ובקרב בני משפחתך .בעמוד זה תתבקשי לתאר את עצמך כפי שאת כבת משפחה. מסכימה בהחלט העובדה שאני בת משפחה היא חלק חשוב ממי שאני די מסכימה כלל לא מסכימה חשוב :אם ענית "כלל לא מסכימה" על השאלה למעלה ,דלגי לעמוד הבא מאד חשוב לי חשוב לי די חשוב לי קצת חשוב לי לא חשוב לי בכלל לא חשוב לי .1כבת משפחה ,חשוב לי להיות יצירתית )להעלות רעיונות חדשים( .2כבת משפחה ,חשוב לי להיות בעלת יכולת )טובה בהרבה דברים( .3כבת משפחה ,חשוב לי להיות מנומסת .4כבת משפחה ,חשוב לי להיות בעלת כח חברתי, כלומר להיות משפיעה על אחרים ובולטת. .5כבת משפחה ,חשוב לי להיות שאפתנית )לרצות להצליח בדברים( .6כבת משפחה ,חשוב לי להיות סקרנית .7כבת משפחה ,חשובה לי משמעת עצמית .8כבת משפחה ,חשוב לי חופש .9כבת משפחה ,חשוב לי להיות בעלת סמכות , כלומר להנהיג ולהוביל .10כבת משפחה ,חשוב לי להיות ישרה .11כבת משפחה ,חשוב לי להיות צייתנית לעשות מה שאומרים לי( .12כבת משפחה ,חשוב לי לעזור .13כבת משפחה ,חשוב לי לשמור על הכבוד שלי .14כבת משפחה ,חשוב לי להיות סלחנית .15כבת משפחה ,חשוב לי להיות מצליחה 41 שאלון המחקר-ד' -הקשר סביבת המעון: חשבי על עצמך כנערה במעון בחברת בנות המעון והצוות המקצועי במעון ) לדוגמא מדריכים, רכזות ,עובדות סוציאליות( בעמוד זה תתבקשי לתאר את עצמך כפי שאת רואה את עצמך כנערה במעון. מסכימה בהחלט העובדה שאני נערה השוהה במעון היא חלק חשוב ממי שאני .....די מסכימה...... כלל לא מסכימה חשבי :אם ענית "כלל לא מסכימה" על השאלה למעלה ,דלגי לעמוד הבא מאד חשוב לי חשוב לי די חשוב לי קצת חשוב לי לא חשוב לי בכלל לא חשוב לי .16כנערה במעון ,חשוב לי להיות מנומסת .17כנערה במעון ,חשוב לי להיות ישרה .18כנערה במעון ,חשוב לי להיות צייתנית )לעשות מה שאומרים לי( .19כנערה במעון ,חשוב לי לשמור על הכבוד שלי. .20כנערה במעון ,חשוב לי להיות שאפתנית )לרצות להצליח בדברים( .21כנערה במעון ,חשוב לי להיות סקרנית .22כנערה במעון ,חשוב לי לעזור .23כנערה במעון( ,חשוב לי חופש .24כנערה במעון ,חשוב לי להיות בעלת סמכות ,כלומר להנהיג ולהוביל .25כנערה במעון ,חשובה לי משמעת עצמית .26כנערה במעון ,חשוב לי להיות מצליחה .27כנערה במעון ,חשוב לי להיות יצירתית )להעלות רעיונות חדשים( .28כנערה במעון ,חשוב לי להיות סלחנית .29כנערה במעון ,חשוב לי להיות בעלת יכולת )טובה בהרבה דברים( .30כנערה במעון ,חשוב לי להיות בעלת כח חברתי ,כלומר להיות משפיעה על אחרים ובולטת 42 שאלון המחקר-ה' -שאלון הערכה עצמית ושביעות רצון מהחיים עד כמה את מסכימה עם ההצהרות הבאות? סמני Xבריבוע המשקף בצורה הטובה ביותר את עמדתך בנושא: מסכימה מאוד .1ברב המובנים ,חיי קרובים לחיים שאני רואה כמושלמים .2אני מרגישה שאני אדם בעל ערך לפחות כמו האחרים .3אני מרגישה שיש לי כמה תכונות טובות .4תנאי חיי הם מצוינים .5אני מסוגלת לעשות דברים טוב באותה מידה כמו רוב האנשים .6יש לי עמדה חיובית כלפי עצמי .7אני שבעת רצון מעצמי .8אני שבעת רצון מחיי .9עד כה ,השגתי את הדברים החשובים לי בחיים .10לו יכולתי לחיות את חיי שוב ,לא הייתי משנה דבר 43 …………….. די מסכימ ה …….. מאד לא מסכימה שאלון המחקר-ו' -שאלון פרטיים אישיים לפניך מספר שאלות נוספות אודותיך: .1מה גילך_______ : .2מה מינך :זכר/נקבה .3כמה אחים ואחיות יש לך )לא כולל אותך(?_____________ .4עם מי את גרה היום כשאת חוזרת הביתה? א .עם שני הורי ד .עם אבי ובת-זוגו ב .עם אבי ה .עם אמי ובן-זוגה ג .עם אמי ו .אחר______: .5באיזו ארץ נולדת? _________ )אם נולדת מחוץ לישראל( באיזה גיל עלית לישראל?____________ .6באיזו ארץ נולד אבא שלך? __________ אם אביך נולד מחוץ לישראל ,מתי אביך עלה? ג .אחרי שנולדתי ב .כשהוא היה מבוגר א .כשהוא היה ילד באיזו ארץ נולדה אמא שלך? __________ אם אמך נולדה מחוץ לישראל ,מתי אמך עלתה? ג .אחרי שנולדתי ב .כשהיא היתה מבוגרת א .כשהיא היתה ילדה .7איזו שפה או שפות אתה מדברת הכי טוב? ___________ .8איזו שפה או שפות מדברים בבית בין בני המשפחה? __________ .9כמה חדרים יש בביתך? )חדר= חדר-שינה או סלון .לא כולל חדרי שירותים /אמבטיה /מטבח ( ? _______ .10האם למשפחתך יש מכונית? לא /כן ,מכונית אחת /כן ,שתי מכוניות או יותר .11האם יש לך חדר שינה משלך כשאת חוזרת הביתה? לא /כן .12בשנה האחרונה ,כמה פעמים נסעת לחופשה עם משפחתך? כלל לא /פעם אחת /פעמיים /יותר מפעמיים .13כמה מחשבים יש למשפחה שלך? אף אחד /אחד /שניים /יותר שניים .14מהו העיסוק /מקצוע של אביך? )אנא פרט בצורה מירבית(________________________________ .15מהו העיסוק /מקצוע של אמך? )אנא פרט בצורה מירבית(________________________________ .16משפחתך היא :א .יהודית ,ב .נוצרית ,ג .מוסלמית ,ד .אחר___________: .17איזה בית ספר סיים אביך? )בבקשה סמן את כל בתי הספר שסיים( ג .אוניברסיטה או למודים גבוהים אחרים ב .בית ספר תיכון א .בית ספר יסודי .18איזה בית ספר סיימה אמך? )בבקשה סמן את כל בתי הספר שסיימה( ג .אוניברסיטה או למודים גבוהים אחרים ב .בית ספר תיכון א .בית ספר יסודי 44 שאלון המחקר-ז' -שאלון פרטים לגבי השהות במעון לסיום נבקש שתמלאי מספר שאלות בנוגע לשהותך במעון: .19כמה זמן את שוהה במעון הנוכחי?_____________ .20מאיזה גיל את אינך גרה בבית באופן קבוע?___________ .21איך היית מגדירה את יחסייך עם צוות הטיפול במעון? א .טובים מאוד רעים מאוד ג .לפעמים טוב ולפעמים רעים ד .רעים ב .טובים ה. .22איך היית מגדירה את יחסייך עם הבנות האחרות במעון? א .טובים מאוד רעים מאוד ב .טובים ג .לפעמים טוב ולפעמים רעים ד .רעים ה. .23איך היית מגדירה את אופן הטיפול של צוות המעון בך? ב .טוב א .טוב מאוד רע מאוד ג .לפעמים טוב ולפעמים רע ד .רע ה. .24עד כמה את חושבת שהשהות במעון שינתה את התנהגותך לטובה? )עד כמה למדת במעון התנהגויות חדשות טובות יותר ?( א .שינתה מאוד לטובה לטובה ג .לא שינתה התנהגותי ב .שינתה קצת לטובה .25עד כמה את חושבת שהשהות במעון שינתה את התנהגותך לרעה) עד כמה למדת התנהגויות חדשות רעות שלא הכרת קודם ?( א .שינתה מאוד לרעה ב .שינתה קצת לרעה ג .לא שינתה התנהגותי לרעה .26אם הדבר היה נתון בהחלטתך איפה היית חושבת שהכי נכון לך לחיות )המקום שהכי עושה לך טוב(: א .בבית ב .במעון שאני בו כרגע 45 ג .במסגרת אחרת מחוץ לבית )לדוגמא הוסטל\ מעון אחר(
© Copyright 2024