1. No category

‫תפעול המרכזים הקהילתיים על ידי החברה למוסדות חינוך‪ ,‬תרבות‬
‫ושיקום שכונות בתל אביב מייסודה של הסוכנות היהודית‬
‫לישראל בע"מ‬
‫כללי‬
‫‪.1‬‬
‫החברה למוסדות חינוך‪ ,‬תרבות ושיקום שכונות בתל אביב מייסודה של הסוכנות היהודית לישראל‬
‫בע"מ (להלן‪" :‬החברה")‪ ,‬הקימה במסגרת פרויקט שיקום שכונות בעיר מספר מרכזים קהילתיים‬
‫ומועדונים‪ .‬מחויבות העירייה למימון‪ ,‬הפעלת ואחזקת המוסדות הציבוריים הללו הייתה תנאי‬
‫להקמתם על ידי החברה‪ .‬בתאריך ‪ 38.5.02‬נחתם הסכם בין העירייה לחברה‪ ,‬שעיקרו העברת‬
‫כספים מהעירייה לחברה לצורך אחזקה ותפעול של המוסדות שהוקמו על ידי החברה בלבד‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תוספת לחוזה מתאריך ‪ 32.11.32‬הרחיבה את תחולת ההסכם בין העירייה לחברה למוסדות חינוך‬
‫על מוסדות נוספים‪ ,‬מעבר לאלה שהוקמו על ידי החברה‪ .‬בתאריך ‪ 12/2/3888‬נחתם חוזה חדש‬
‫בין העירייה לחברה לפיו תפעיל החברה את מוסדות הציבור לפי הקבוע בנספחים לחוזה ולפי‬
‫החלטות העירייה‪ .‬על פי הסכם זה אחראית כיום החברה על תפעול כל המרכזים הקהילתיים‬
‫והקאנטרי קלאבים הקהילתיים‪ ,‬לרבות מרכזי ספורט‪ ,‬וכן מרכזי מוסיקה ושבטי צופים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי להתקשרות עם החברה כמפעילה של המרכזים הקהילתיים והקאנטרי קלאבים לא קדם‬
‫תהליך של מכרז‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה בתאריך ‪ 28.2.13‬מסר מנכ"ל החברה כי‪" :‬היועמ"ש לעירייה אישר‬
‫בזמנו נושא פטור ממכרז לסוכנות היהודית ולמוסדות שנבנו על ידי תרומות מחו"ל בהתאם‬
‫לפקודת העיריות‪.".‬‬
‫מנכ"ל החברה לא העביר לביקורת את חוות הדעת היועמ"ש לנושא זה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בין אגף קנו"ס‪ ,‬האחראי מקצועית על המרכזים הקהילתיים‪ ,‬לבין החברה לא שוררים‪ ,‬נכון למועד‬
‫עריכת הביקורת‪ ,‬יחסי עבודה תקינים‪ .‬לדברי מנהל אגף קנו"ס‪ ,‬המשבר ביחסי העבודה הביא בין‬
‫היתר לשקול אפשרות של העברת המרכזים הקהילתיים והקאנטרי קלאבים לידי תאגיד עירוני‪.‬‬
‫זהו לדבריו גם הרקע לעריכת בדיקה ארגונית על ידי יועץ חיצוני מטעם אגף תקציבים בשנת‬
‫‪( 3880‬להלן‪" :‬הבדיקה הארגונית")‪ .‬לפי המבוא לדו"ח הבדיקה‪ ,‬מטרת הבדיקה היתה בין היתר‬
‫להציג "המלצות לשיפור מערכת הקשרים בין עיריית תל אביב לבין החברה למוסדות חינוך‪...‬‬
‫והגדרת הסמכות והאחריות של כל אחד מהגופים‪ .".‬לדברי מנהל אגף קנו"ס‪ ,‬המלצות דו"ח‬
‫הבדיקה לא נדונו ולא אושרו‪ ,‬והוא "התפוגג"‪ ,‬מסיבה בלתי ידועה‪ ,‬ועל כן לדעתו הדו"ח אינו‬
‫‪1‬‬
‫רלוונטי‪ .‬במקום המלצות דו"ח הבדיקה האמורות התקבלה בעירייה סדרה של החלטות שהביאו‬
‫לשינוי תפקידים וסמכויות בין העירייה לחברה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצאים אלה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪" :‬מתגובת מנהל אגף קנו"ס‬
‫עולה שאינו מתמצא באמור בחוזה משנת ‪ 38.5.02‬שבין החברה לעירייה‪ .‬עפ"י הסכם זה (כללי‪,‬‬
‫סע' ‪ )1‬המוסדות הינם בבעלות החברה ואין העירייה יכולה‪ ,‬באופן חד צדדי‪' ,‬לשקול אפשרות‬
‫של העברת המרכזים הקהילתיים והקאנטרי קלאבים לידי תאגיד עירוני'‪ .‬זה‪ ,‬הרקע לעריכת‬
‫בדיקה ארגונית ע"י יועץ חיצוני משנת ‪ 3880‬ולא כפי שהבין זאת מנהל קנו"ס בהצהרתו‬
‫לביקורת‪ .‬היועץ הופנה לחברה ע"י מ‪ .‬ש‪ – .‬מנהל התכנון העירוני ולו הוא הגיש את הדו"ח‬
‫וההמלצות‪ .‬החברה התבקשה לשתף פעולה עם 'הבדיקה האירגונית' והשקיעה שעות רבות בכך‪.‬‬
‫מוזר‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬שדו"ח שהוזמן ע"י העירייה ונערך מספר חודשים‪ ,‬לא נדון כלל ברמות‬
‫הרלוונטיות ומנהל אגף קנו"ס טוען ש'התפוגג'– מסיבה בלתי ידועה‪ .‬ולכן לדעתו‪ ,‬גם הדו"ח אינו‬
‫רלוונטי"‪ .‬לדעתנו‪ ,‬המלצות הדו"ח הן מקצועיות ורלוונטיות ביותר (במיוחד בנושא כוח אדם –‬
‫‪ - 18.1‬נספח מס' ‪ )1‬ונועד למנוע היווצרות ה'חיה בעלת שני ראשים‪ .'...‬שתפקודה‪ ,‬מבחינה‬
‫מינהלית ומשפטית‪ ,‬אינו תקין‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצאים אלו מסר בתאריך ‪ 5/0/13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"כבר בשנת ‪ 3885‬דובר על הקמת תאגיד כלכלי עירוני‪ ,‬נושא שהיה על סדר היום של העירייה‬
‫תקופה ארוכה וכחלק ממנו פרש מנהל אגף קנו"ס (ב‪ .‬י‪ .).‬אגף קנו"ס צורף לאגף תרבות ושניהם‬
‫פעלו תחת מנהל אגף אחד‪ .‬המגמה הייתה הפרטה ומעבר לתאגיד עירוני ועצם העניין גרם‬
‫למתיחות רבה בין העירייה לבין החברה למוסדות בלי כל קשר לאגף קנו"ס‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 11‬במאי ‪ ,3882‬התקיימה ישיבת התנעה של המהלך וגורמי העירייה השונים הונחו‬
‫להקים תאגיד עירוני במקום החברה למוסדות חינוך‪ .‬המהלך העירוני הובל בראשות סמנכ"ל‬
‫התכנון של העירייה ועם כל הגורמים העירוניים‪ ,‬והתקיימו ישיבות עבודה רבות‪ .‬קיימת בעירייה‬
‫תכתובת רבה בנושא‪.‬‬
‫המהלך של הקמת תאגיד עירוני הוקפא ובמקביל הוחלט על החזרת אגף קנו"ס למרכז הזירה ועל‬
‫העברת ליבת הניהול שלו‪ ,‬קרי מנהלי המרכזים הקהילתיים‪ ,‬מנהלי התפעול והמזכירות הראשיות‬
‫חזרה מהחברה למוסדות חינוך להעסקה באמצעות העירייה‪.‬‬
‫בכל פעם שנערך מפגש היכרות של מנהל מרכז קהילתי חדש עם סמנכ"ל החברה במשרדי‬
‫החברה למוסדות חינוך‪ ,‬מתלווים לו מנהל המחלקה והמפקחת על המרכז‪ .‬מדי פעם חוזר‬
‫הריטואל בו פותח הסמנכ"ל בנוכחות כולם את ההיכרות בהכפשת מנהל האגף 'גאוותן ולא‬
‫יוצלח' ובסגנון‪' :‬אין יחסי אמון בינינו לבין מנהל האגף‪ ,‬היחסים לא טובים אני לא מאמין לאף‬
‫מילה של ע‪ .‬ח‪ ,.‬וחשוב שתשמע‪/‬י את הדברים ישירות ממני'‪ .‬חשוב לציין כי המנהלים החדשים‬
‫נדהמים ומופתעים פונים אלינו מיד לקבלת הסברים בעקבות אמירות אלה"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עבודת הביקורת‬
‫‪.5‬‬
‫הביקורת‪ ,‬במסגרת עבודתה‪ ,‬נפגשה בין היתר‪ ,‬עם בעלי התפקידים המפורטים להלן‪:‬‬
‫מנהל החברה‪ ,‬סמנכ"ל הכספים של החברה‪ ,‬מנהל אגף קנו"ס‪ ,‬מנהל אגף נכסים‪ ,‬מנהל המחלקה‬
‫למרכזים קהילתיים‪ ,‬מנהל המחלקה למרכזי נופש ושחיה‪ ,‬מפקחות מטעם האגף על המרכזים‬
‫הקהילתיים ועם חמישה מנהלי מרכזים קהילתיים כדלהלן‪ :‬מנהלת מרכז קהילתי בית פרנקפורט‪,‬‬
‫מנהל מרכז קהילתי רמת ישראל‪-‬ביצרון‪ ,‬מנהל המרכז הקהילתי ערבי‪-‬יהודי‪ ,‬מנהל מרכז נווה‬
‫אליעזר ומנהל קאנטרי ל'‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫איסוף הממצאים לדוח הביקורת נערך במהלך החודשים יולי ‪ 3811‬ועד אפריל ‪ .3813‬הנושאים‬
‫שנבדקו מתייחסים לתקופה החל מספטמבר ‪ 3818‬ועד לינואר ‪.3813‬‬
‫הנתונים שנבדקו ממערכת "חוגים" המשמשת את המרכזים הקהילתיים‪ ,‬הינם לתקופה החל‬
‫מספטמבר ‪ 3818‬ועד אוגוסט ‪.3811‬‬
‫חלוקת סמכויות ותפקידים בין העירייה לבין החברה‬
‫‪.2‬‬
‫על אף שהגדרת תפקידים‪ ,‬סמכויות וחלוקת עבודה חיונית ליחסי עבודה תקינים‪ ,‬החוזה משנת‬
‫‪ 3888‬בין העירייה לבין החברה אינו מגדיר באופן ברור את חלוקת הסמכויות בין הגופים הללו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 6‬להסכם קובע כי "‪...‬החברה תפעיל עבור העירייה מוסדות ציבור ופרויקטים נוספים‪,‬‬
‫בהתאם להחלטות מוסדות העירייה ובהסכמת החברה"‪ .‬סעיף ‪ 2‬להסכם קובע כי "למען הסר ספק‬
‫מצהירים הצדדים כי 'הפעלה' בחוזה זה כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ניהול שוטף‪ ,‬ביצוע עבודות פיתוח‬
‫ובינוי וביצוע עבודות תחזוקה‪ .".‬באין הגדרה ברורה ופירוט של סמכויות הצדדים במסמך מחייב‪,‬‬
‫התגלעו אי הבנות וויכוחים בין אגף קנו"ס לבין החברה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"למרות המגרעות שהיו בחוזה משנת ‪( 3888‬ובקודמיו)‪ ,‬בין החברה לעירייה‪ ,‬העובדה היא שהוא‬
‫אפשר פעילות ניהולית סדירה ומתואמת בין החברה לאגף קנו"ס ולשאר אגפי העירייה‪ ,‬עד‬
‫לשנויים המינהליים (להלן ‪ -‬סעיף ‪ ,)9‬שהוחלטו בשנת ‪ ,3889‬לאחר מינויו של מנהל אגף קנו"ס‬
‫הנוכחי‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" טרום תכנית ההבראה של האגף‪ ,‬החברה ניצלה תקופת ואקום ניהולי בה ניסתה להשתלט על‬
‫ניהול מוסדות האגף‪ .‬בתקופה זאת‪ ,‬האקלים בו התנהלו מנהלי מוסדות האגף התאפיין בניהול דו‪-‬‬
‫ראשי ובאווירת כאוס ובלבול‪ .‬הנהלת החברה למוסדות חינוך ראתה עצמה נפגעת מהכוונה‬
‫להעביר את ליבת הניהול מהחברה לעיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬למרות שהעירייה היא הריבון והמתקצבת‪,‬‬
‫החברה ניסתה לפעול כנגד מגמה זו‪ .‬כחלק מכך נעשו מניפולציות בניסיון להחזיר את השליטה‬
‫הניהולית (להבדיל מתפעולית) לחברה‪ ,‬עניינים שיפורטו בהמשך‪.".‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.0‬‬
‫על פי פרוטוקול המפגש של מנכ"ל העירייה עם מנהלי המרכזים הקהילתיים מתאריך ‪,14.5.83‬‬
‫"המשימה העיקרית היא ניהול מערכת אחת על מרכיביה בין שלושה גופים‪ :‬אגף קנו"ס – מנהל‬
‫מרכז קהילתי – החברה למוסדות חינוך‪ .‬תגובש אמנה שמטרתה הגדרת חלוקת עבודה ברורה‬
‫בין שלושת הגופים הנ"ל"‪( .‬ההדגשה אינה במקור)‪ .‬כמו כן במסמך שהועבר ממנהלת מינהל‬
‫החינוך ומיו"ר החברה אל מנהל אגף קנו"ס ואל מנכ"ל החברה בתאריך ‪ 2/5/83‬נכתב כי "יועבר‬
‫אליכם מסמך מקצועי מפורט בו יובאו הדגשים המנחים בצורה מעמיקה ורחבה יותר‪ ,‬על מנת‬
‫לאפשר לכם להתחיל ביישום ההבנות שיפורטו להלן‪ :‬גבולות הגזרה וממשקי עבודה שוטפים‬
‫(נהלי עבודה‪ ,‬מעטפת שירות); ניהול משאבי אנוש וצורת העסקה; תכנון עבודה‪ ,‬היבטים‬
‫פיננסיים ותקציב; שקיפות ועדכון שוטף; פתרון מחלוקות‪ .".‬למרות האמור לעיל‪ ,‬לא קיים‪ ,‬עד‬
‫למועד כתיבת הממצאים לדוח הביקורת‪ ,‬מסמך המבהיר באופן מפורט את הסמכויות והממשקים‬
‫בין הגופים האמורים‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"'למשימה העיקרית' שהציג מנכ"ל העירייה‪ ,‬במפגש מנהלי המרכזים הקהילתיים‪' :‬ניהול מערכת‬
‫אחת על מרכיביה‪ ,‬בין שלושה גופים‪ :‬אגף קנו"ס – מנהל מרכז קהילתי – החברה למוסדות‬
‫חינוך' ‪ ,‬לא התלווה מסמך מחייב ו‪/‬או צוות ליווי ברמת אופרטיבית! כל הצעדים שננקטו בעקבות‬
‫הצהרת המנכ"ל – הובילו לתוצאה הפוכה‪ .‬בהעדר כלים מנחים וברורים‪ :‬המנהל‪ ,‬מבולבל ומצא‬
‫עצמו‪ ,‬תחילה‪ ,‬נקרע בין נאמנויות והרגלי עבודה‪ ,‬מהר מאד הוא יקרא את 'המצב' ומבין שעליו‬
‫לגלות 'נאמנות' לצד אחד בלבד‪ ,‬אם ברצונו לשמור על פרנסתו‪ ,‬לאחר שהפך לעובד עירייה‪.‬‬
‫מנהל קנו"ס הנהיג מערכת ריכוזית חדשה שבעקבותיה פוטרו מנהלות (בית תמי ובית‬
‫פרנקפורט) שלא התנהלו כהבנתו‪ .‬הן הוחזרו לתפקידן רק בהתערבות מנכ"ל מוסדות חינוך אצל‬
‫מנכ"ל העירייה ומנהלת מינהל החינוך‪ .‬המנהלים חדלו להגיע למשרדי החברה להתייעצויות עם‬
‫מנהלי המחלקות והעדיפו לשלוח לשם פקידים זוטרים‪ ,‬למטרות טכניות בלבד‪ .‬בהעדר הנחיות‬
‫מקצועיות ברורות מילאו מנהלי אגפים (בעיקר קנו"ס ונכסים)‪ ,‬מחלקות ומפקחות‪ ,‬שחזרו לתפקד‬
‫במטה קנו"ס‪ ,‬את החלל שנוצר‪ ,‬בהבנת והנחיית המציאות הבלתי תקינה שנוצרה‪ ,‬מבחינה‬
‫ניהולית‪ .‬העדר הסכם הפעלה עדכני ורלוונטי למצב החדש שנוצר‪ ,‬הביא גם למציאות משפטית‬
‫בעייתית של העדר הלימה בין נושאי סמכות לנושאי אחריות בשטח‪ .‬יותר ויותר מקרים של "אי‬
‫הבנות" צצו‪ ,‬לפחות עפ"י הבנת מנהל אגף קנו"ס וצוותו‪ .‬לדוגמא – מי אחראי לפעול להזרמת‬
‫השפכים מבריכת גורדון לים? מי אחראי לבעיות בטיחות במתקנים וכו'? לשיא ההפקרות‬
‫המינהלית הגיעו הדברים כשמנהל קנו"ס הפיץ ב‪ 2/3/13 -‬מנשר ל'עמיתיי המנהלים' ובמצורף‬
‫להודעת יו"ר ארגון העובדים על 'שביתה כללית במגזר הציבורי מה‪ ,'0/3/13 -‬הודיע שמוסדות‬
‫האגף יעבדו במהלך השביתה כרגיל כאשר עובדי העירייה שובתים ולא מגיעים לעבודה'!! 'הנכם‬
‫מונחים בזאת לפעול עפ"י הנחיה זו'‪ .‬מסכם מנהל האגף‪ .‬איזו הנחיה? מי אחראי לפתיחת‬
‫המוסדות ולתפקודם?‪.".‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.3‬‬
‫במסגרת הניהול השוטף של המרכזים‪ ,‬היו בעבר מנהלי המרכזים עובדי החברה‪ .‬אולם הנהלת‬
‫עיריית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬בשיתוף ארגון העובדים‪ ,‬קיבלה החלטה שמנהלי המרכזים הקהילתיים‪,‬‬
‫מנהלי התפעול והמזכירות הראשיות במרכזים יועברו להעסקה באמצעות עיריית תל אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 13/11/83‬התקיים מפגש של מנכ"ל העירייה עם מנהלי המרכזים ועל פי פרוטוקול‬
‫המפגש‪ ,‬הודיע המנכ"ל רשמית "על סיכום מהלך שהחל לפני מספר חודשים ואשר מטרתו –‬
‫העברת מנהלי המרכזים לחוזים עירוניים‪ .".‬בתאריך ‪ 3/6/18‬התקיימה ישיבה נוספת בראשות‬
‫מנכ"ל העירייה בה אמר המנכ"ל כי‪" :‬תהליך העברת מנהלי המרכזים הקהילתיים לתקנון עירוני‬
‫נולד במטרה לחברם למדיניות העירייה ובכך לחזק את מעמדם במכלול העשייה העירונית‪....‬‬
‫השלב הבא אותו אנו מקדמים הנו העברת משרות אב הבית והמזכירה כעובדי עירייה‪ ...‬מדגיש‬
‫ומציין כי התהליך בכללותו יחבר את המנהלים לעשייה העירונית‪ ,‬לעובדים‪ ,‬לתושבים‪ ,‬למדיניות‬
‫העירונית ולחיק משפחת עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ .".‬יו"ר ארגון העובדים אמר בעניין זה במפגש עם‬
‫מנהלי המרכזים הקהילתיים מתאריך ‪ 14/5/83‬כי "מדובר בתהליך שיגדיר את חלוקת העבודה‬
‫בין התחומים‪ :‬ניהול ותפעול‪ ,‬ויחזק את תחומי העבודה המעורפלים‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"תהליך העברת ‪ 2‬בעלי התפקידים המרכזיים במרכזים הקהילתיים לעירייה לא לווה‪ ....‬במסמך‬
‫המבהיר באופן מפורט את הסמכויות והממשקים בין הגופים האמורים"‪ .‬ולכן‪ ,‬נוצר מצב‬
‫אבסורדי לא תקין‪ ,‬לפיו החברה ממשיכה להיתפס כאחראית לרמת ההפעלה השוטפת של‬
‫המרכזים מבלי שיש לה השפעה על בחירת בעלי התפקידים הקובעים ותפקודם – טיב הניהול‪,‬‬
‫התחזוקה והרישום והקשר עם קהל הצרכנים‪ .‬יותר ויותר תלונות מהקהל ומנהלים מגיעות‬
‫לחברה‪ ,‬בחשאי ‪ -‬להפטר ממנהלי תפעול ומזכירות חסרי כישורים ומוטיבציה ולחברה אין יותר‬
‫את האמצעים לטפל בכך ולשמור על יתרונות הניהול שאפיינו אותה בעבר‪ .‬כפי שהתבטאה‬
‫מנהלת מרכז – 'היינו דוגמא ומודל לחיקויי לערים אחרות וחזרנו ‪ 28‬שנה לאחור' ‪ ...‬זאת ועוד‪,‬‬
‫חלק מהמנהלים וכמעט כל מנהלי המשק והמזכירות הראשיות שעברו לעירייה נפגעו בשכרם‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬לא ויתר ארגון העובדים על העברתם‪ ,‬תוך ניצול העובדה שהם אינם מאורגנים‬
‫וחסרים יכולת התנגדות‪ .‬וכך‪ ,‬הפסידו עובדים אלו‪ ,‬ששכרם בלאו הכי אינו גבוה‪ ,‬יחסית‪ ,‬אחוזים‬
‫ניכרים משכרם‪ ,‬במעבר מהחברה לעירייה‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"בעבר כל המנהלים של אגף קהילה נוער וספורט היו עובדי עירייה‪ .‬כחלק מהמגמה של הפרטת‬
‫האגף‪ ,‬הועברו חלק מהמנהלים להעסקה באמצעות החברה למוסדות חינוך‪ ,‬אם כי עדיין נותרו‬
‫בין המנהלים מספר עובדי עירייה‪."...‬‬
‫‪.18‬‬
‫לפי מכתבו של עורך הדין המייצג את החברה לעירייה מתאריך ‪ ,38.18.18‬כתוצאה מהעברת‬
‫בעלי התפקידים האמורים להעסקה על ידי העירייה‪ ,‬נוצרה "מערכת עובדתית חדשה לפיה מנוהל‬
‫המרכז הקהילתי על ידי העירייה כאשר חברת מוסדות מתפעלת את המקום‪ ...‬מצב זה הינו‬
‫מעורפל‪ ,‬בלתי ברור‪ ,‬מאחר והאחריות המשפטית‪ ,‬חוזית‪ ,‬ניהולית וכו' לא ברורים‪ .".‬עורך הדין‬
‫של החברה ביקש להבהיר לעירייה כי מבחינת החברה‪ ,‬כל פעולה של עובד עירייה או מנהל שאינו‬
‫‪5‬‬
‫כפוף לחברה למוסדות חינוך תחייב משפטית את העירייה ולא את החברה (למרות שהחברה היא‬
‫המהווה את הישות המשפטית המייצגת את המרכזים)‪ ,‬וגם האחריות לתקצוב נכון של בטיחות‬
‫המבנים תיפול מעתה על העירייה‪ .‬הוא מציין‪ ,‬כי "מתווה משפטי המתאים לנסיבות החדשות הוא‬
‫הסכם אשר נחתם בין העירייה לבין החברה למוסדות חינוך המתייחס לבריכת גורדון‪ ,‬בו פורטה‬
‫חלוקת האחריות בין הצדדים על פי הנסיבות החדשות ‪ ....‬חברת מוסדות מבקשת כי העירייה‬
‫תאמץ את החוזה ‪ ...‬גם בקשר למוסדות אחרים‪ .".‬כלומר‪ ,‬מטעם החברה מצביעים על כך‬
‫שהשינוי בסמכויות ובתפקידים של הגופים האחראים על המרכזים גרם לחוזה משנת ‪ 3888‬להפוך‬
‫בלתי רלוונטי‪ ,‬ולפיכך מתחייב שינוי משפטי בחוזה‪ .‬החברה ניהלה מו"מ לעריכת חוזה חדש‬
‫ועדכני עם סגן היועץ המשפטי לעירייה‪ ,‬אולם לדברי מנכ"ל החברה‪" ,‬משום מה נותקו חד צדדית‬
‫מגעים אלו ואנו‪ ,‬כידוע‪ ,‬עדיין חסרים הסכם הפעלה רלוונטי ועדכני‪.".‬‬
‫בהתייחסותה לממצא זה מסרה בתאריך ‪ 15.0.13‬סגנית היועמ"ש לעירייה כי‪:‬‬
‫"(‪ ) 1‬בין החברה למוסדות חינוך (להלן‪' :‬החברה') לעיריית תל אביב יפו (להלן‪' :‬העירייה') קיים‬
‫חוזה מסגרת משנת ‪( 3888‬להלן‪' :‬חוזה המסגרת') המתחדש מדי שנה בהתאם לאמור בסעיף ‪28‬‬
‫לחוזה‪ ,‬בו הוסדרה בין היתר‪ ,‬מערכת היחסים ונהלי התפעול שבין החברה לבין העירייה‪.‬‬
‫(‪ ) 3‬הסכם זה הינו ההסכם התקף אף היום ואין שני לו‪ ,‬ועל פיו פועלת העירייה אל מול החברה‪,‬‬
‫עת נדרשים הצדדים לעשות כן לכשנדרש הדבר‪.‬‬
‫(‪ )2‬בטרם נמסר נושא התפעול של בריכת גורדון לידי החברה‪ ,‬נבחן הנושא משפטית ונקבע כי‬
‫אין חוזה המסגרת מספק‪ ,‬בנקודה ספציפית זו בלבד של תפעול בריכת גורדון ולא מעבר לכך‪.‬‬
‫(‪ )4‬על כן הוחלט לערוך עם החברה חוזה ספציפי לגבי תפעול הבריכה בלבד וכך אכן נעשה‪.‬‬
‫(‪ )5‬יודגש כי בתחילה התנגדו נציגי החברה לערוך חוזה מעין זה וביקשו לדבוק בחוזה המסגרת‬
‫אולם התעקשות השירות המשפטי בנקודה זו הביאה לחתימה על חוזה ספציפי לנושא תפעול‬
‫בריכת גורדון‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬אין לנושא חוזה תפעול בריכת גורדון כל השלכה נכון להיום לגבי המשך ניהול מערכת‬
‫היחסים שבין העירייה לחברה למוסדות חינוך בהתאם לאמור בחוזה המסגרת משנת ‪ ,3888‬אשר‬
‫ממשיך לחול אף היום‪ ,‬כאמור לעיל‪.".‬‬
‫תשלום עמלה לחברה‬
‫‪.11‬‬
‫בסעיף ‪ 30‬להסכם בין החברה לבין העירייה משנת ‪ 3888‬נקבע כי תמורת שירותי החברה "תקבל‬
‫החברה עמלה בשיעור שייקבע בין גזבר העירייה לחברה מעת לעת‪ ,‬אשר עשויה להשתנות‬
‫בהתאם לסוגי הפעילויות השונים שמבצעת החברה והיקפם‪.".‬‬
‫‪.13‬‬
‫הן מנהל אגף קנו"ס והן מנהל החברה מסרו לביקורת‪ ,‬כי העמלה של החברה הינה ‪ 6%‬בגין‬
‫ההוצאות השוטפות של המרכזים ו– ‪ 4%‬על הוצאות במסגרת תב"רים‪ .‬על אף בקשתה‪ ,‬הביקורת‬
‫טרם קיבלה אסמכתה בכתב לשיעורי העמלה האמורים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"בשעתו‪ ,‬היה סמנכ"ל לתכנון אחראי לנושא גובה העמלה וקיימים דיונים וסיכומים עם החברה‪.".‬‬
‫מנכ"ל החברה לא העביר לביקורת תיעוד של הדיונים והסיכומים האמורים‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫הביקורת ביררה מול אגף קנו"ס היכן נבדקת העמלה הנגבית בפועל על ידי החברה ומנהל אגף‬
‫קנו"ס מסר‪ ,‬כי אגף קנו"ס אינו מבצע את הבדיקה בעצמו ולא ידוע באגף היכן מבוצעת הבדיקה‪,‬‬
‫אם בכלל‪.‬‬
‫מערכת הנהלת חשבונות של החברה‬
‫‪.14‬‬
‫המערכת המשרתת את המרכזים הקהילתיים היא מערכת "חוגים"‪ ,‬והמערכת המשרתת את‬
‫הקאנטרי קלאבים היא "פ‪ .".‬שתי המערכות הללו מהוות עבור החברה "ספר עזר להכנסות"‪,‬‬
‫כשמערכת הנהלת החשבונות בפועל היא מערכת בשם "ת‪.".‬‬
‫‪.15‬‬
‫הממשק בין המערכות שבמרכזים הקהילתיים‪/‬הקאנטרי קלאבים לבין מערכת הנהלת חשבונות של‬
‫החברה הוא ידני‪ ,‬כלומר עובדות החברה מקלידות ידנית את נתוני מערכת "חוגים" למערכת‬
‫הנהלת החשבונות‪.‬‬
‫לפי סמנכ"ל החברה‪" ,‬מאז שעת"א הודיעה שהיא מטפלת בשדרוג התוכנה (חוגים) לא היה טעם‬
‫(בעיקר כלכלי) לסנכרן בין המערכות הקיימות‪ .‬עם שדרוג התוכנה הכוונה לסנכרן בין תוכנת‬
‫"חוגים" ל"ת‪ ".‬שעברה שדרוג לפני כשנה לוורסיה חדשה"‪ .‬לפי אגף קנו"ס‪" ,‬בפגישה‬
‫שהתקיימה בנושא בין נציגי החברה‪ ,‬חברת מ‪( .‬הערת הביקורת – החברה המתפעלת את‬
‫התוכנה) ‪ ,‬החברה הארצית למתנ"סים ונציגי העירייה‪ ,‬אופיין ממשק בין המערכות לצורך מעבר‬
‫לתהליכים אוטו' בין המרכזים והחברה‪ .‬תמחור הנושא הינו רכיב בפרויקט לשדרוג מערך‬
‫המחשוב במוסדות אגף קנו"ס ואמור להיות מפותח בשנת ‪.".3812‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"פרויקט שדרוג תשתיות המחשוב באגף קנו"ס אושר בסוף שנת ‪ 3811‬ותקצובו אף הופיע בספר‬
‫התקציב לשנת ‪ .3813‬בינואר ‪ 3813‬הוחלט על הקפאת הפרויקט‪.".‬‬
‫‪.16‬‬
‫בינתיים‪ ,‬מנהלי המרכזים אינם יכולים לצפות במערכת הנהלת החשבונות‪ .‬על מנת לקבל נתונים‬
‫על תקציב המרכז שבניהולם ועל הכנסותיו והוצאותיו של המרכז‪ ,‬על מנהלי המרכזים לפנות‬
‫בדרישה לרפרנטית של החברה‪ ,‬שאמורה לשלוח את נתוני הכרטסת של מערכת הנהלת החשבונות‬
‫באמצעות פקסימיליה‪ ,‬דוא"ל או מסמך סרוק‪ .‬לדברי סמנכ"ל החברה‪ ,‬גם החברה מכירה בתועלת‬
‫של צפייה ישירה של מנהלי המרכזים בתוכנת הנהלת החשבונות‪ ,‬ואפשרות זו נבדקת על ידי‬
‫החברה מול חברת מ‪( .‬החברה המתפעלת את התוכנה)‪ ,‬וייתכן ותיושם במהלך השנה הבאה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" אין לאגף גורם מקצועי שיכול לבדוק את התנהלות החברה בתוך סעיפי התקציב בכרטסת‬
‫החשבונאית‪ .‬הוצאות שונות מוצאות מסעיפים שאינם קשורים להכנסות המקבילות להן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬העדר גישה ישירה לנתוני המוסדות המאוחסנים במערכת ת‪ .‬של החברה למוסדות חינוך‬
‫ובנתוני החוגים מהמרכזים הקהילתיים‪ ,‬יוצרים קושי רב בקבלת נתונים מהימנים בזמן אמת ונוצר‬
‫מצב בו לא ניתן לבקר ולפקח בזמן אמת‪ .‬על מנת לקבל מהממונה על התקציבים בחברה תמונה‬
‫תקציבית עם תחזית‪ ,‬מנהל נאלץ להמתין מספר ימים עד שבקשתו נענית‪.‬‬
‫עקב חוסר הענות מצד החברה לפתיחת הממשק לצפייה ישירה למערכת "ת‪ ,".‬הוכנס הנושא‬
‫כרכיב בפרויקט העירוני לשדרוג מערך המחשוב במוסדות האגף (פרויקט שכאמור הוקפא)‪".‬‬
‫‪.12‬‬
‫אין זהות בין ההכנסות המופיעות במערכת חוגים‪/‬פ‪ .‬של המרכז‪/‬הקאנטרי לבין ההכנסות המופיעות‬
‫במערכת הנהלת חשבונות‪ :‬כך למשל העברות ישירות לחברה עבור המרכז‪ ,‬הכנסות מכרטיסים‬
‫שהופקו על ידי החברה או החזרי כספים ללקוחות שבוצעו על ידי החברה בשם המרכז לא יופיעו‬
‫במערכת "חוגים"‪ .‬למרות השוני בין ספרי העזר להכנסות (חוגים ופ‪ ).‬לבין מערכת הנהלת‬
‫חשבונות (ת‪ ).‬לא מבוצעות בקרות מפצות על מנת לוודא התאמה בין ההכנסות בפועל במרכז לבין‬
‫הדיווח במערכת הנה"ח של החברה (לדוגמה בדיקות התאמה חודשיות או רבעוניות שיסבירו את‬
‫ההפרשים בין המערכות)‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"מנהלי המרכזים מקבלים כרטסות הנה"ח‪ ,‬בהן רואים את כל הפעולות המתבצעות גם אלו‬
‫הישירות בחברה שאינן עוברות במערכת חוגים ‪ /‬פ‪ .‬כדוגמת החזרים למינויים שביטלו וכד' כך‬
‫שיש להם מידע מלא על כל פעולות הנהלת החשבונות‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"מערכת החוגים‪ ,‬כפי שנעשה בה שימוש‪ ,‬משמשת לרישום הכנסות המרכז מפעילות חוגית‬
‫ופעילות של גורמים מזדמנים כגון‪ :‬שכירויות‪ ,‬מכונות שתיה וכו'‪ .‬נושא ההוצאות כגון שכר‬
‫מדריכים‪ ,‬החזרים כספיים מנוהל במערכת החשבונאית של החברה‪ .‬עקב שיטות הדיווח והרישום‬
‫השונות‪ ,‬מצופה ממנהל המרכז לבצע בדיקת תאימות בהתייחס לנתונים של שתי המערכות אל‬
‫מול נתוני האמת‪ .‬עקב שיטות הדיווח והרישום השונות והעדר מערכת המסנכרנת בין הנתונים‬
‫מהמערכות השונות‪ ,‬מצופה ממנהל המרכז לבצע בדיקת תאימות ידנית בהתייחס לנתונים של‬
‫שתי המערכות אל מול נתוני האמת‪.".‬‬
‫הביקורת מבקשת לציין‪ ,‬כי בבדיקה מדגמית שנערכה במרכזים הקהילתיים נמצא‪ ,‬כי בחלק‬
‫מהמרכזים לא מבוצעות בדיקות התאמה כאמור‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫לדברי מנהל אגף קנו"ס (דברים שגובו בשיחות עם מנהלי מרכזים)‪" ,‬קיימת בעיית הלימה בכל‬
‫זמן נתון בין נתוני ההכנסות של המרכז שהחברה (מוסדות חינוך) יודעת עליהן לבין ההכנסות‬
‫עליהן המנהל (של המרכז) יודע‪ .".‬בעיה זו נובעת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬משלושה גורמים‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשבונות הספקים שנמסרים לחברה לתשלום אינן מוזנים בזמן אמת‪ :‬בעיקר בחודשי‬
‫פתיחת שנת פעילות הפעולה נעשית באיחור‪ ,‬עד מעבר לשבועיים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫זמן ההזנה של דוחות הפקדה ארוך במיוחד‪ ,‬בעיקר בגלל שיטה הגורמת לכפילויות‬
‫בבדיקות הידניות‪ ,‬ובהעדר ממשק ממוחשב עם תוכנת חוגים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גם הדיווחים על ההכנסות מכרטיסים הם לרוב ידניים ועל כן מסורבלים‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"קיים ערבוב של סע' א' – תשלומים לספקים‪ ,‬לבין שאר הסעיפים המתייחסים להכנסות‪.‬‬
‫התשלומים מחויבים ברגע שמגיעים מאושרים ע"י מנהלי המרכזים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אכן קיים פער‬
‫בנושא ההכנסות‪ ,‬מאז שמועברים מהמרכז עד הגיעם להנהח"ש בחברה‪ .‬פער זה לא אמור‬
‫להשפיע מהותית על הפעילות (איחור של כשבועיים)‪ .‬נושא המחשוב מטופל ע"י אגף קנו"ס‬
‫כבר למעלה משנתיים ‪ /‬שלוש במטרה לייעל את הקשר בין מער' החוגים למערכת ת‪ .‬בחברה‪,‬‬
‫מערכת זו תפתור הבעיות שעלו בדו"ח‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"העדר גישה ישירה לנתוני המוסדות המאוחסנים במערכת ת‪ .‬של החברה למוסדות חינוך ובנתוני‬
‫החוגים מהמרכזים הקהילתיים‪ ,‬יוצרים קושי רב בקבלת נתונים מהימנים בזמן אמת ונוצר מצב בו‬
‫לא ניתן לבקר ולפקח בזמן אמת‪ .‬החברה מצהירה על כוונה לפתח ממשק לצפייה ישירה‬
‫למערכת "ת‪ ".‬מזה מספר שנים‪ ,‬אולם הממשק עדיין לא פותח‪ .‬התשובה המלאה מבחינתנו‬
‫לבעיות אלו תינתן ביישום פרויקט שדרוג תשתיות המחשוב באגף קנו"ס ( ראה סעיף ‪.".)15‬‬
‫תפעול מערכת חוגים‬
‫‪.13‬‬
‫למערכת "חוגים" אין הנחיות כתובות ולא נערכו הדרכות לגבי העבודה בה במשך שנים רבות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בחברה מועסק רפרנט האמור לסייע למנהלי המרכזים ולמזכירות בעבודה על המערכת‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"עם הטמעת התוכנה‪ ,‬כל מרכז קיבל חוברת הדרכה לתוכנת חוגים‪ .‬עם השנים‪ ,‬היו תוספות‬
‫ושינויים בתוכנה"‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" בחברה למוסדות חינוך מועסק‪ ,‬על פי הגדרתה‪ ,‬רכז מחשוב‪ /‬רפרנט של החברה (שעדיין מועסק‬
‫מתקציב השיווק של אגף קנו"ס ולא מתקציב החברה כפי שהונחתה ע"י העירייה)‪ .‬במסגרת‬
‫תפקידו‪ ,‬רכז זה אמון על תפעול שוטף של התוכנה במרכזים וכן הטמעת השימוש בה בקרב צוות‬
‫המרכזים וזאת על פי מדיניות העירייה והחברה‪ .‬עבודת הרפרנט כוללת את הטמעת המערכת‬
‫ותחזוקתה השוטפת והציפייה היא שיתבצעו הדרכות שוטפות ומתן סיוע שוטף לעובדי המרכזים‬
‫ככל שיזדקקו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כאמור לאגף סעיף פרסום ושיווק הפעילויות של המרכזים הקהילתיים לציבור והנמצא בחברה‬
‫למוסדות לצורך גמישות תפעולית‪ .‬החברה מעמיסה על סעיף זה את שכר העסקת נותן שירות‬
‫התמיכה לתוכנת החוגים‪ .‬התנהלות זאת של החברה‪ ,‬היא בניגוד להנחיה שקיבלה החברה‬
‫מהעירייה לשלם את שכרו מתקורת החברה"‪ .‬לתגובתו זו צירף מנהל אגף קנו"ס תכתובות בין‬
‫העירייה לבין החברה בדבר הגורם שאמור לממן את העסקת העובד הנ"ל‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫במרבית המרכזים נמסר כי אין צורך בהדרכה מיוחדת על המערכת וכי הרפרנט זמין בדרך כלל‬
‫לשאלות ובקשות‪ .‬באחד המרכזים‪ ,‬בו יש מזכירה יחידה וחדשה יחסית (ביצרון)‪ ,‬צוין כי בהעדר‬
‫הנחיות כתובות והיות שהרפרנט אינו זמין תמיד לשאלות‪ ,‬נאלצת המזכירה לעתים לעבוד‬
‫במערכת בדרך של "ניסוי וטעייה"‪ ,‬ולא באופן שיטתי‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"הרפרנט זמין תמיד לכל פניה"‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"דרך עבודה של 'ניסוי וטעיה' במערכת חשבונאית אינה מקובלת‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוקמה במערכת‬
‫סביבת "טסט" שמאפשרת ביצוע פעולות דמי בבסיס נתונים פיקטיבי‪ .‬לאגף אין יכולת לפקח על‬
‫אופן העבודה במערכת החוגים‪ .‬אי לכך‪ ,‬פנה אגף קנו"ס מספר פעמים ולאורך השנים לאגף‬
‫המחשוב העירוני בבקשה למנות גורם מטעמו שישמש כמנהל המערכת בהתאם למדיניות‬
‫העירונית‪ .‬עד לכתיבת שורות אלה‪ ,‬טרם מונה גורם באגף המחשוב אשר משמש כמנהל‬
‫המערכת‪.".‬‬
‫‪.31‬‬
‫כמו כן נמצא ב בדיקת המרכזים על ידי הביקורת כי שיטות העבודה על המערכת אינן תמיד‬
‫אחידות‪ :‬למשל בחלק מהמרכזים (כמו בית פרנקפורט) משתמשים בשדה "עדכון נוסף" ובחלק אין‬
‫משתמשים בשדה זה‪ ,‬בחלק מהמרכזים מזינים שכירויות במערכת חוגים (מרבית המרכזים‬
‫שנבדקו) ובמרכז אחד לא (בית פרנקפורט)‪ ,‬בחלק מהמרכזים יש פירוט במערכת של סוגי ההנחות‬
‫הניתנות ובחלק לא (ערבי‪-‬יהודי) וכו'‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"ההערות מקובלות ‪ -‬התוכנה אחידה לכולם‪ .‬ישנם מרכזים שמנצלים את כל הפונקציות וכאלו‬
‫שלא! הרפרנט הונחה לבצע ביקור יזום בכל מרכז ולהנחות לגבי אופן התפעול במערכת ומתן‬
‫הרשאות מסודר‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" אגף קנו"ס מצפה שהעבודה על המערכת תהיה בשיטה אחידה‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬וזאת על מנת‬
‫שהנתונים במערכת יהיו מהימנים ויאפשרו לקבל תמונת אמת של פעילות המרכזים‪ .‬העדר‬
‫שיטות עבודה אחידות פוגע ביכולת של האגף לקיים בקרה אפקטיבית על פעילות המוסדות בזמן‬
‫אמת‪.".‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.33‬‬
‫לפחות בשני מרכזים (בית פרנקפורט‪ ,‬ביצרון) מבוצעות בדיקות במערכת בסביבה "חיה" ולא‬
‫בסביבת "טסט"‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד המרכזים (ביצרון) נרשמה המזכירה לשני חוגים ולאחר מכן‬
‫ביטלה את הרישום‪ ,‬ולדבריה עשתה זאת לצורך בדיקת תקינות הרישום במערכת‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"המזכירה פעלה מיוזמתה בניגוד להנחיות הרפרנט‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"דרך עבודה של 'ניסוי וטעיה' במערכת חשבונאית אינה מקובלת‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוקמה במערכת‬
‫סביבת 'טסט' שמאפשרת ביצוע פעולות דמי בבסיס נתונים פיקטיבי‪ .‬נושא שבאחריות רפרנט‬
‫המחשוב בחברה (ראה התייחסותנו בסעיף ‪.".)19‬‬
‫‪.32‬‬
‫בבדיקת ההרשאות במערכת חוגים נצפו בעיות שונות‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד המרכזים (ביצרון) נמצא‬
‫כי קיימת הרשאה לעובד לשעבר ששימש כמזכיר‪ ,‬חרף העובדה שסיים עבודתו במרכז‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"ההערות מקובלות ‪ ...‬הרפרנט הונחה לבצע ביקור יזום בכל מרכז ולהנחות לגבי אופן התפעול‬
‫במערכת ומתן הרשאות מסודר‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"ניהול הרשאות המערכת הינו באחריות רפרנט המחשוב בחברה (ראה התייחסותנו בסעיף ‪,19‬‬
‫‪.".)33‬‬
‫‪.34‬‬
‫באמצעות הפקת דוח "הרשאות למשתמשים בתוכנת חוגים" יכול כל משתמש לצפות בסיסמאות‬
‫של המשתמשים האחרים במערכת‪ .‬באופן זה‪ ,‬כל משתמש יכול להשתמש בהרשאות של‬
‫משתמשים אחרים‪ ,‬גם אם הן הרשאות גבוהות יותר‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד המרכזים (ביצרון)‬
‫המזכירה השתמשה בהרשאה של עובד התמיכה על מנת להפיק קבלות‪ ,‬והיא פותחת חוגים חדשים‬
‫במערכת בעצמה‪ ,‬על אף שרק עובד המחשוב מורשה לכך‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא עשתה כן בהוראתו‬
‫ובהרשאתו‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"הרפרנט מאשר הנתונים ובעיקר בתחילת שנה לצורך פתיחת חוגים חדשים‪ .‬כפי שנמסר לנו‪,‬‬
‫עת"א מטפלת ברכישת התוכנה העדכנית מחב' המתנ"סים ובה אמורה להיות מער' שליטה‬
‫מרחוק‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"באחריות רפרנט המחשוב‪ .‬בחברה (ראה התייחסותנו בסעיף ‪.".)32 ,33 ,19‬‬
‫‪.35‬‬
‫בשני מרכזים לפחות (ערבי יהודי‪ ,‬נווה אליעזר) הוענקה לחלק מהעובדים ההרשאה הגבוהה‬
‫ביותר במערכת‪ ,‬המאפשרת את שינוי ההרשאות של יתר העובדים (להרשאה גבוהה או נמוכה‬
‫יותר) וזאת ללא צורך במנהל מערכת שיאשר את השינוי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.36‬‬
‫בשני מרכזים לפחות (ערבי יהודי‪ ,‬נווה אליעזר) למנהל יש הרשאה גבוהה‪ ,‬המאפשרת לו הן‬
‫לצפות והן לכתוב במערכת‪ .‬זאת למרות שהוא אמור לשמש רק כגורם מפקח הצופה בנתונים אותן‬
‫מזינות המזכירות בעלות הרשאת הכתיבה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"הנושא ייבדק מול אגף מחשוב ואגף קנו"ס בעת"א‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"באחריות רפרנט המחשוב‪ .‬בחברה (ראה התייחסותנו בסעיף ‪.".)32 ,33 ,19‬‬
‫‪.32‬‬
‫המערכת הממוחשבת מאפשרת הוספת "הנחות מיוחדות" לפי רצון המשתמש‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד‬
‫המרכזים (ביצרון) הביקורת ניסתה להוסיף‪ ,‬לשם הדגמה‪" ,‬הנחת מזכירה" בסך ‪ 38%‬והנחה זו‬
‫התאפשרה במערכת‪ .‬במרכז אחר (נווה אליעזר) נמצאו בדו"ח ההנחות‪ ,‬הנחות רבות שאינן‬
‫מוגדרות בחוזר ועדת תעריפים‪ :‬הנחת "חריגים"‪ ,‬הנחת "לומדי נגינה"‪ ,‬הנחת "פעם בשבוע"‪,‬‬
‫הנחות "עובדים"‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"עפ"י הרפרנט ‪ -‬לפי בקשת העירייה נתנה אפשרות לתת הנחות מיוחדות‪ ,‬וקיים דו"ח של הנחות‬
‫מיוחדות שניתן לבדיקה בכל עת‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" מבחינת האגף הנחות במערכת יינתנו רק ע"פ המתכונת העירונית המאושרת‪.".‬‬
‫‪.30‬‬
‫הרפרנט של מערכת "חוגים" מטעם החברה הורה למרכזים שלא להזין שיקים חוזרים למערכת‬
‫חוגים‪ .‬כתוצאה מכך מוצגים במערכת תשלומים בשיקים‪ ,‬על אף שלמעשה תשלומים אלה לא‬
‫נפרעו ולא ייפרעו‪ .‬כך למשל‪ ,‬באחד המרכזים (ביצרון) הוצגה החייבת במערכת כמי שמסרה‬
‫שיקים תקינים ונכחה בחוג‪ .‬בפועל‪ ,‬השיקים שלה חזרו והיא לא נכחה בחוג‪ .‬התוצאה של שני‬
‫המצבים – המצב האמיתי והמצב המוצג במערכת ‪ -‬היא שהחברה אינה חייבת למרכז‪ ,‬אולם‬
‫במערכת מוצג תשלום שבסופו של דבר לא שולם למרכז‪ .‬בבירור של הביקורת מול החברה נמסר‬
‫על ידי החברה כי "בתוכנת חוגים הקיימת אכן לא מבוטל השיק‪ .‬רק במערכת הנה"ח שבחברה‬
‫הוא יבוטל"‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן לרשמם כתשלומים שונים ב"יתרת זכות"‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"יש היזון חוזר בין המרכז להנהח"ש בחברה וישנה בקרה על כל נושא השיקים שחוזרים‪ .‬במער'‬
‫הנה"ח בחברה יש מעקב וטיפול שמציג תמונה אמתית של הנושא‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"מבחינת האגף צריך שנתוני מערכת החוגים ישקפו את תמונת האמת‪.".‬‬
‫‪13‬‬
‫תקציב המרכזים הקהילתיים וניהולו‬
‫‪.33‬‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו כוללת במסגרת תקציבה השנתי סעיפי תקציב המיועדים לתפעול כל אחד‬
‫מהמרכזים הקהילתיים והקאנטרי קלאבים העירוניים‪ .‬התקציבים הנ"ל מועברים ישירות לחברה‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' ‪ 1/3818‬מתאריך ‪ 12/0/18‬בנושא "התקשרות רשויות מקומיות‬
‫עם חברות קרן החינוך של הסוכנות" קבע כי אין הרשות רשאית לתקצב תאגיד שאינו בשליטת‬
‫הרשות אלא להעניק לה תמיכה כספית בלבד בהתאם לנוהל תמיכות‪ .‬לאור זאת צוין‪" ,‬אין רשות‬
‫מקומית רשאית להמשיך ולתקצב‪ ,‬במסגרת תקציבה השנתי‪ ,‬את החברות הסוכנותיות הפועלות‬
‫בתחומה"‪( .‬ההדגשה אינה במקור)‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫הביקורת פנתה לשירות המשפטי לעירייה‪ ,‬בבקשה לדעת האם לאור חוזר המנכ"ל הנ"ל רשאית‬
‫העירייה להמשיך ולתקצב במסגרת תקציבה השנתי את החברה הפועלת בתחומה‪ .‬בהתייחסותה‬
‫לשאלת הביקורת‪ ,‬מסרה סגן היועמ"ש כי‪..." :‬הפעילות המתקיימת במרכזים הקהילתיים של‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬הינה פעילות עירונית‪ ,‬הנעשית על ידי עובדי עירייה‪ ,‬לרבות התכנים‬
‫המועברים בהם ואף הפיקוח הינו על ידי אגף קנו"ס‪...‬התקצוב נועד לצורך הפעילות בלבד‬
‫הנעשית במרכזים הקהילתיים (בהתאמה למצוין בספר התקציב)‪ ,‬על ידי החברה למוסדות חינוך‬
‫אשר בינה לבין עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו קיים הסכם הפעלה בלבד‪ .‬במסגרת הסכם זה‪ ,‬אחראית‬
‫החברה למוסדות חינוך להפעיל את המרכזים הקהילתיים‪ .‬בנסיבותה אמורות‪ ,‬חוזר מנכ"ל משרד‬
‫הפנים מיום ‪ 1/3818 12.0.18‬אינו חל על התקשרות זו‪ ,‬והנני סבורה כי ניתן להמשיך ולתקצב את‬
‫הפעילות כפי שנעשה עד היום"‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫לדברי ממונה על תקציבים בחברה‪" :‬אנו מקבלים את התקציב מע‪.‬ת‪.‬א‪ .‬חלוקתו הפנימית‬
‫מתבצעת בהתאם לביצועים משנים קודמות ולאחר מכן נשלח למנהלי המרכז להתייחסויותיהם‬
‫והערותיהם‪ .‬במהלך השנה אנו מבצעים שינויים בחלוקה הפנימית בדרך כלל על פי דרישת מנהל‬
‫המרכז‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫" עת"א היא שקובעת את התקציב לכל מרכז קהילתי וקאנטרי באופן חד צדדי‪ .‬האחריות לניהול‬
‫התקציב היא של מנהל המרכז‪.".‬‬
‫‪.22‬‬
‫לדברי הממונה על התקציבים של החברה‪ ,‬במרכזים גרעוניים (כמרכז ביצרון וקאנטרי ל') קיים‬
‫פער בין הסכומים שבסעיפי ההכנסות שבתקציב לבין הצפי האמיתי של ההכנסות‪ ,‬ופער זה נעשה‬
‫ביודעין‪ ,‬משום ש" אנו משתדלים לאפשר למרכז להתנהל כרגיל עד כמה שאפשר‪ ,‬ושהגירעון‬
‫המצטבר לא ימנע ממנו המשך התנהלות‪ .‬ולכן‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬אנו מגדילים את סעיף ההכנסות‪,‬‬
‫שנוכל להגדיל סעיפי הוצאות הכרחיים"‪ .‬כלומר‪ ,‬סעיפי ההכנסות נקבעו באופן שרירותי‪ ,‬במקום‬
‫להסדיר את תת‪-‬התקצוב של המרכז מול העירייה (במידה וקיים תת‪-‬תקצוב כזה) או לטפל בבעיות‬
‫שגורמות להפסדיו‪ .‬ניתן לראות התנהלות זו למשל במרכז ביצרון‪ ,‬בו קיים פער גדול בין גובה‬
‫‪12‬‬
‫ההכנסות על פיו מחושב תקציב החברה לבין גובה הכנסות בפועל בשנים קודמות וצפי ההכנסות‬
‫העתידי‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫" אנו מאפשרים למרכז גרעוני לפעול בשוטף‪ ,‬אולם מתריעים – שולחים דו"חות‪ ,‬כולל תחזית‬
‫לסוף שנה מדי רבעון‪ ,‬למינהל החינוך‪ ,‬למינהל הכספים (חשב‪ ,‬רפרנט תקציבים) ולמנהל אגף‬
‫קנו"ס‪ .‬מנהל האגף מזמן את כל הנוגעים בעניין‪ ,‬לצורך המשך הטיפול ודרך ההבראה של המרכז‬
‫ומוציא פרוטוקולים לדיונים אלו‪.".‬‬
‫רכש‬
‫‪.24‬‬
‫המרכזים מחויבים לעבוד עם חברות הסעות ואבטחה שנקבעו על פי מכרזים שפרסמה העירייה‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫החברה‪ ,‬מצידה‪ ,‬ביצעה בשנת ‪ 3818‬שני מכרזים – האחד לאספקת חומרי ניקיון והשני לאספקת‬
‫ציוד משרדי‪ ,‬חומרי אמנות ו"אספקה יבשה"‪ .‬במכתב שנשלח למנהלי המרכזים על ידי מנהל‬
‫מחלקת רכישות והתקשרויות בחברה (דוא"ל מתאריך ‪ ,1/0/18‬מכתבים ‪ ,)11.0.18‬הורה מנהל‬
‫מחלקת רכישות כי מעתה יוכלו מנהלי המרכזים לרכוש חומרי ניקיון או ציוד משרדי רק‬
‫מהחברות שזכו במכרזים – שתי חברות ציוד משרדי ושלוש חברות של חומרי ניקיון‪ .‬לדברי‬
‫מנהל מחלקת רכישות וסמנכ"ל החברה‪ ,‬המכרז נועד "להגיע למירב התיאום ברכישות הציוד‬
‫והחומרים ומביא לחיסכון ניכר (כ– ‪ )28%‬בתקציבי המוסדות" (מייל סמנכ"ל החברה מיום‬
‫‪.)36/0/18‬‬
‫‪.26‬‬
‫מנהל אגף קנו"ס מסר לביקורת כי המכרזים האמורים שבוצעו על ידי החברה מהווים שינוי של‬
‫"כללי ההתקשרויות באופן חד צדדי מבלי לידע את מטה האגף‪ .‬זאת למדנו‪ ,‬מטענות מנהלי‬
‫המוסדות‪ .‬התנהלות של אי יידוע ואי כיתוב מטה האגף בכללו ומנהל האגף בפרט‪ ,‬משמשת את‬
‫החברה למוסדות חינוך כדפוס אופייני"‪ .‬כמו כן צוין על ידי נציגי האגף‪ ,‬כי מנהלי המרכזים לא‬
‫היו נוכחים בוועדות המכרזים וכי לדעת עובדי אגף קנו"ס‪ ,‬שינוי שיטת הרכש באופן חד צדדי‬
‫מהווה חלק ממאבקי הכוחות המתמשכים בין האגף לחברה‪ .‬לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬החברה לא‬
‫הייתה צריכה ליידע את אגף קנו"ס בנושא זה‪ ,‬משום שהוא אינו בתחום אחריותו של האגף‬
‫(מדובר בתפעול ולא בניהול מקצועי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬נציגי החברה יידעו את‬
‫מנהל המחלקה למרכזי נופש ושחייה של אגף קנו"ס על כוונתם לפרסם את מכרזים האמורים‪ ,‬וכן‬
‫נערכה התייעצות של נציגי החברה עם מנהל אגף רכש ולוגיסטיקה בחטיבת משאבי אנוש של‬
‫העירייה בדבר אופן ביצוע המכרזים‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"יש לציין כי יו"ר ועדת מכרזים בחברה וסמנכ"ל החברה נפגשו בנידון עם מנהל אגף רכש‬
‫ולוגיסטיקה בעת"א (מר ח‪ .‬ק‪ ).‬ללמוד על דרך הפעולה העירונית בתחום זה‪.".‬‬
‫‪14‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" החברה לא יידעה את הנהלת האגף וכמובן שלא קבלה את הסכמתו להעסקת יועץ חיצוני‬
‫ולעצם קיום המכרז‪ ....‬כמו כן‪ ,‬החברה לא יידעה בנושא זה את מנהלי המרכזים‪ ,‬לא הציגה‬
‫בפניהם את רשימת הספקים שנ יגשו למכרז ואיש לא עודכן כמה ספקים ניגשו בכלל למכרז‪ .‬אם‬
‫לא היה לחברה מה להסתיר‪ ,‬תמוהה העובדה שבוועדת המכרזים לא נכחו נציגים מטעם האגף‬
‫ו‪/‬או ממנהלי מוסדו תיו‪ .‬ספקים טענו שנאמר בפרוש ע"י היועץ העסקי החיצוני שהכין את כל‬
‫הנושא עבור חברת מוסדות‪ ,‬להעלות מחירים כדי לשרוד את התהליך החדש הזה‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה בתאריך ‪ 5/0/13‬מסר מנהל המחלקה למרכזי נופש ושחייה כי‪:‬‬
‫" צר לי שמנכ"ל החברה למוסדות חינוך בחר שלא לדייק בתשובתו‪ .‬זומנתי יחד עם ב‪ .‬ג‪ .‬מנהל‬
‫מתחם גורדון למרכז דניאל להשתתף במכרז ציוד מכון כושר למתחם גורדון‪ .‬באותה עת התקיים‬
‫דיון במכרז בנושא חומרי ניקיון וציוד משרדי‪ ,‬מכרז אליו לא זומנתי‪ ,‬לא יודעתי ולא קיבלתי שום‬
‫חומר בנושא‪ .‬ב‪ .‬ג‪( .‬מנהל קנטרי קהילתי מגדלי תל‪-‬אביב ובריכת גורדון) ואני נכחנו בחדר‬
‫בהמתנה למכרז ציוד מכון כושר למתחם גורדון אליו זומנו וכששמענו שמתקיים דיון בנושא‬
‫חומרי ניקיון וציוד משרדי הפננו את תשומת ליבם של חברי הוועדה שלא נכון לקבוע ספק יחיד‬
‫לנושא כהמלצתם‪ ,‬זאת הייתה מעורבותנו היחידה בנושא'‪.".‬‬
‫‪.22‬‬
‫המכרזים האמורים של החברה נוהלו על ידי יועץ עסקי חיצוני‪ ,‬כך נרשם בהודעה על המכרז‬
‫לספקים וכך נאמר גם בהודעה למנהלי המרכזים‪" :‬על מכרז זה תפקח חברה חיצונית שתבטיח כי‬
‫מחירי המכרז יישארו כפי שהם לאורך השנה כולה ולא ישתנו מההצעות שהוגשו במכרז‬
‫לחשבונית בפועל‪ ,‬כפי שקרה עד היום‪ .‬כל החזר שיתקבל יוחזר לכם ישירות‪.".‬‬
‫‪.20‬‬
‫העסקת יועץ חיצוני בעניין זה ללא אישור נוגדת את האמור בסעיף ‪ 12‬לחוזה בין החברה לעירייה‬
‫משנת ‪ 3888‬לפיו החברה רשאית להעסיק קבלני משנה‪" :‬בתחום הפיזי (רכש‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬עבודת‬
‫בנין‪ ,‬שיפוצים‪ ,‬גינון‪ ,‬ניקיון‪ ,‬שמירה‪ ,‬שירותי הסעדה וכיו"ב)"‪ ,‬אך "כל שאר התחייבויות החברה‬
‫(מעבר לתחום הפיזי) לרבות – מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל – בתחום החינוכי חברתי‪,‬‬
‫יבוצעו על ידי החברה בעצמה ושלא באמצעות קבלן"‪ ,‬אלא אם תקבל החברה "אישור מיוחד‬
‫להעסיק קבלן בפעילות זו‪ .".‬מאגף קנו"ס לא ניתן אישור להעסקת הקבלן האמור‪ ,‬ומנהל האגף לא‬
‫הודע על העסקת הקבלן בפרט ועל המכרזים בכלל‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"העסקת יועץ למכרז לרכישת ציוד משרדי ו‪/‬או חומרי ניקיון הינה עפ"י הוראות סעיף ‪12‬‬
‫להסכם האמור‪.".‬‬
‫‪.23‬‬
‫על אף הבעייתיות שבמכרזים הנדונים‪ ,‬ולמרות שמנהל אגף קנו"ס הצהיר כי בכוונתו "ללמוד את‬
‫הנושא" – לא הועברה לביקורת תגובה או פעולה נוספת שנעשתה על ידי אגף קנו"ס בקשר‬
‫למכרזים אלה‪ .‬נכון למועד עריכת הביקורת‪ ,‬מחויבים המרכזים לרכוש מוצרים רק מהחברות‬
‫הזוכות במכרזים‪ ,‬אלא אם כן ניתן להם אישור מיוחד ממנהל מחלקת רכישות של החברה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.48‬‬
‫תנאי התשלום המופיע בטופס ההזמנה הסטנדרטי של החברה הינו‪" :‬שוטף ‪ 28 +‬יום מותנה‬
‫בהגשת חשבון מאושר על ידי מנהל המוסד‪ .".‬למרות זאת נאמר לביקורת על ידי שני מנהלי‬
‫מרכזים (קאנטרי ל ובית פרנקפורט) ועל ידי אגף קנו"ס‪ ,‬כי לעתים משלמת החברה לספקים‬
‫באיחור‪ ,‬ולא במועד לו התחייבה‪ .‬לדברי מנהל אחד המרכזים (קאנטרי ל) הוא קיבל מספק איום‬
‫ב תביעה משפטית בשל האיחור בתשלום לעומת המועד המובטח בהזמנה‪ .‬לדברי מנהל אגף קנו"ס‪,‬‬
‫העיכובים התכופים בתשלומים משפיעים על המחיר שהספקים דורשים מהמרכזים‪ .‬לפי סמנכ"ל‬
‫החברה‪ ,‬עיכוב בהעברת תשלומים לספקים נובע בדרך כלל מעיכוב של העירייה בהעברת‬
‫התשלומים לחברה למוסדות חינוך במהלך חודשים מסוימים בשנה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"אנו עומדים בדר"כ בתנאי שוטף ‪ .28 +‬לעיתים מנהלי המרכזים מעבירים חשבוניות מאושרות‬
‫באיחור או כשאין כלל הזמנת עבודה ונדרש הסבר בכתב ממנהל מרכז לעניין‪ .‬אזי יתכן עיכוב‬
‫בתשלום לספק‪.".‬‬
‫‪.41‬‬
‫עובד מטעם החברה (האחראית גם על עריכת שיפוצים במרכזים מכספי העירייה) אמור להציג‬
‫למרכזים הצעות מחיר מקבלני שיפוצים‪ .‬בשנת הלימודים תשע"א ערך מנהל אחד המרכזים‬
‫(ביצרון) בירור‪ ,‬ומצא לדבריו הצעות זולות בהרבה מהצעות הקבלנים שהובאו מטעם החברה‪:‬‬
‫לדבריו‪ ,‬המרכז שילם ‪ ₪ 2,588‬לעבודת חשמל אשר חשמלאי מטעם החברה הציע לבצעה תמורת‬
‫‪ .₪ 14,888‬כמו כן‪ ,‬בכתב כמויות שהוכן על ידי החברה עבור שיפוץ חדר סטודיו במרכז הופיע‬
‫מחיר של ‪ ₪ 488‬למ"ר (וסה"כ ‪ )₪ 38,088‬ל"רצפת מחול תקנית‪...‬לרבות שטיח ‪,"PVC‬‬
‫ומחיר של ‪ ₪ 558‬למ"ר (וסה"כ ‪ )₪ 13,358‬עבור מראות‪ .‬לאחר בירורים שערך מנהל המרכז‪,‬‬
‫ירד מחיר התקנת הרצפה ב – ‪ ₪ 288( 35%‬למ"ר) ומחיר המראות ל – ‪ ₪ 268‬מ"ר (הוזל ב –‬
‫‪.)25%‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"יש לציין שמתקציב המרכז שולמו ‪ ₪ 2,588‬לקבלן עבור חומרים בלבד שנרכשו ע"י המרכז‬
‫באופן עצמאי‪ ,‬לכן ההוצאה שצוינה לא כללה עבודה לגובה ולפיכך העובדות לא נכונות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מנהלת מח' הבינוי מציינת שתליה של גופי התאורה לא בוצעה עפ"י הנחיות עבודה בגובה‪,‬‬
‫כמקובל‪( .‬נספח מס' ‪ .) 2‬נושא כתב כמויות רצפת פרקט והתקנת מראות אכן הוכן ע"י החברה‬
‫א ולם קבלת ההצעות טופלה ע"י מנהל המרכז‪ .‬יש לציין כי בתחילה ההצעות היו גבוהות יותר‬
‫ובשל סגירת העבודה מול קבלן שמוגדר עוסק זעיר‪ ,‬ההצעה הוזלה‪.".‬‬
‫‪16‬‬
‫השכרה‬
‫החלטת ועדת נכסים‬
‫‪.43‬‬
‫החוזה בין החברה לבין העירייה אינו מכיל הוראות מפורטות בדבר אופן השכרת מבני עירייה‪,‬‬
‫אולם עד ליום ‪ 6/18/18‬הייתה החברה אחראית על השכרת נכסים במרכזים בהתאם לנהליה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"בחוזה עם עת"א בס' ‪ 9‬מצוין – "מוסכם כי החברה רשאית‪ ,‬מפעם לפעם‪ ,‬לקבל מצדדים‬
‫שלישיים חסויות ולאפשר לצדדים שלישיים להשתמש במוסדות הציבור תמורת דמי שימוש‬
‫שהחברה תגבה מאותם צדדים שלישיים ובלבד שהחסויות והשימוש כאמור ע"י צדדים שלישים‬
‫לא יפגעו בפעילות שמתבצעת במוסדות הציבור‪ ,‬יעשו בכפוף להוראת כל דין ובהתאם להנחיית‬
‫העירייה כפי שיהיו מפעם לפעם"‪( .‬ההדגשה אינה במקור)‪ .‬פקיד בכיר נוסף ש"מצא שלל"‬
‫בשינוי שחל במדיניות העירונית החדשה והבלתי ברורה‪ ,‬כלפי החברה‪ ,‬היה מנהל אגף נכסי‬
‫העירייה‪ .‬עד כה‪ ,‬פעלה החברה עפ"י חוזה ‪ .3888‬בשיחה שקיים מנהל האגף עם מנכ"ל החברה‬
‫הוא טען שהכספים המוזרמים לחברה מהכנסות מהשכרת מזנונים‪ ,‬צריכים להתווסף להכנסות‬
‫של אגפו‪ ,‬בעוד שבשיטה הקודמת הן זרמו ישירות לתקציב המרכזים הספציפיים‪ .‬באופן מוזר‪,‬‬
‫הוא זכה לגיבויי בעמדתו זו ובצעדיו הנלווים‪ ,‬דווקא ממנהל אגף קנו"ס‪ ,‬בעוד מנהלת מינהל‬
‫החינוך מנסה לתמוך ביוזמות החברה‪ ,‬בתחום זה‪ .‬בשל תרגילי השהיה של מנהלי אגף קנו"ס‬
‫ומנהל אגף נכסי העירייה‪ ,‬עוכבו כמה וכמה שדרוגי מזנונים במרכזים קהילתיים (רוזין‪ ,‬בכורי‬
‫העתים‪ ,‬בריכה לימודית ועוד)‪.‬העדפת זכיינית פרטית עפ"י החברה במזא"ה ‪ ,2 – 9‬בהכנסה‬
‫ממזנון מנעה הכנסה גבוהה בהרבה מלזרום למרכז הצעירים במזא"ה ‪( .9‬נספח מס' ‪.".)4‬‬
‫‪.42‬‬
‫בתאריך ‪ 6/18/18‬קבעה ועדת הנכסים העירונית כי "העירייה תורה כי החברה לא תשכיר להבא‬
‫נכסים עירוניים‪ ,‬אלא רק באמצעות מכרז שיבוצע על ידי העירייה ויאושר באמצעות ועדות‬
‫העירייה"‪ .‬החלטה זו אושרה במועצת העיר בתאריך ‪ .35.18.18‬לאחר שהעניין הובא לדיון אצל‬
‫היועץ המשפטי בתאריך ‪ 13/2/11‬קבע היועץ המשפטי כי‪" :‬יש לפעול על פי החלטת המועצה‬
‫דלעיל ולהעביר לידי אגף נכסים כל דרישה של החברה למוסדות חינוך להשכיר נכס עירוני או‬
‫חלקו לטובת צד שלישי‪.".‬‬
‫‪.44‬‬
‫סמנכ"ל החברה דיווח בתגובה (דוא"ל ‪ )31/2/11‬כי "מדובר להערכתי במאות התקשרויות בשנה‬
‫החל מחד פעמי דרך הסכמים למספר ימי פעילות‪ ,‬לחודשים‪ ,‬לשנה ובמקרים מיוחדים (מזנונים‬
‫וכו') למספר שנים" וכי "לדעתי‪ ,‬זה יוצר תוהו ובוהו בשטח שלא יקבל מענה‪...‬להערכתי מקבלי‬
‫ההחלטות לא מבינים המשמעות של ההחלטה וההשלכות שלה‪.".‬‬
‫‪.45‬‬
‫הביקורת פנתה למנהל אגף נכסי העירייה בשאלה‪ ,‬למי אמורים לפנות מנהלי המתנסים לצורך‬
‫ההשכרה ו‪/‬או מתן רשות שימוש ואת אישורו של מי יצטרכו מנהלי המרכזים לקבל ומי בעירייה‬
‫יטפל עבורם בנושא (חוזים‪ ,‬ביטוחים‪ ,‬מיסוי וכו')‪ .‬מנהל אגף נכסי העירייה ענה כי "לדעת אגף‬
‫נכסי העירייה פנייה לשימוש מבוקש במרכזים הקהילתיים צריכה לבוא דרך מינהל החינוך אגף‬
‫קנו"ס אל מ חלקת דיור ושירותים באגף נכסי העירייה‪ .‬הפנייה תידון בוועדה המוסמכת ותובא‬
‫‪12‬‬
‫לאישור הגורמים המוסמכים בעירייה‪ .".‬אולם נכון לתקופת איסוף הממצאים לביקורת‪ ,‬לא גובשה‬
‫מדיניות בנדון וההשכרות לא נערכו במתכונת זו‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫בתאריך ‪ 36/2/11‬כתב מנכ"ל החברה ליועץ המשפטי לעירייה כי הוא ממשיך להפעיל את‬
‫המוסדות שבניהול החברה‪ ,‬כל עוד הוא לא קיבל הודעה בכתב מהעירייה על הפסקת החוזה הקיים‬
‫בין החברה לעירייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחודש ינואר ‪ 3813‬דווח לביקורת על ידי אגף קנו"ס‪ ,‬כי החברה‬
‫חדלה לחתום על חוזי השכרה מזה מספר חודשים‪" ,‬כך שיש מספר לא מבוטל של מקרים בהם‬
‫שוכרים מחזיקים בנכס העירוני על פי אישורנו ומעוכבת חתימתם על חוזה חד צדדית על ידי‬
‫החברה למוסדות‪ .".‬לפיכך נוצר מצב "בו גורמים חיצוניים פועלים בהם ללא חוזה"‪ .‬בדוא"ל של‬
‫מנכ"ל החברה מתאריך ‪ 2/1/13‬לסגנית ראש העירייה בנוגע לשכירות במרכז בבלי נכתב כי "לא‬
‫נוכל לחדש את החוזה לשנת ‪ ,3813‬כל עוד לא תשונה החלטת ועדת נכסים (ב‪ )9/1 -‬המתייחסת‬
‫להתקשרויות החברה להשכרת נכסים במוסדות שבתפעולה‪ .".‬הביקורת מציינת כי בישיבת ועדת‬
‫הנכסים מתאריך ‪ 3/1/13‬לא נדון הנושא‪.‬‬
‫בעקבות הפצת טיוטת הממצאים העביר מנכ"ל החברה לשירות המשפטי בקשת הבהרה בדבר‬
‫מדיניות השכרת הנכסים החדשה בעירייה‪ .‬להלן בקשתו‪" :‬אגף נכסי העיריה מוציא מכרז‬
‫להשכרת המזנון‪/‬בית הקפה‪ ,‬במ"ק רוזין (במצורף)‪ .‬יש להניח שצעד זה נעשה בתגובה לטיוטת‬
‫דו"ח הביקורת של מבקר העיריה‪ ,‬שהעתקו‪ ,‬נשלח גם אליך‪ ,‬להתייחסות‪ .‬למרות ח"ד שהוצאת‪,‬‬
‫בעבר‪ ,‬בסוגית מעמד החברה בהקשר להשכרת חללים במוסדות עירוניים שבטיפולה‪ ,‬הבלבול רב‬
‫על המובן‪ ,‬בהתייחס להתנהלות בשטח‪ ,‬כעולה גם מממצאי טיוטת הדו"ח‪ .‬מסתבר כעת‪ ,‬שתחום‬
‫זה‪ ,‬ביחסי העבודה שבין אגף קנו"ס לחברה‪" ,‬פרוץ" בדומה לתחום משאבי אנוש ועליו להיכלל‬
‫בהסכם החדש והעדכני המתבקש‪ ,‬בדחיפות‪ .‬אודה לך אם תוציא‪ ,‬בהקדם האפשרי‪ ,‬הנחיות חד‬
‫משמעיות להמשך העבודה בשטח‪ ,‬עד לחתימתו של המסמך החסר‪.".‬‬
‫על כך השיבה עוזרת ראשית ליועץ המשפטי לעירייה בתאריך ‪ 5/3/13‬כדלקמן‪:‬‬
‫"‪ .1‬אגף הנכסים פועל להכנת מכרז למזנון רוזין בעקבות פסק הדין שניתן לפינויו של המפעיל‬
‫ובעקבות החלטת מוסדות העירייה כי השכרת נכסים עירוניים תתבצע באמצעות מכרז שיבוצע‬
‫על ידי העירייה ויאושר באמצעות ועדות העירייה‪.‬‬
‫‪ .3‬אגף הנכסים ציין כי הכנת המכרז החלה עוד בינואר ‪ /‬מרץ שנה זו ביוזמת האגף‪.‬‬
‫‪ .2‬באשר לה תנהלות בפועל‪ ,‬הרי שבהתאם לחוזה המסגרת שנחתם בין העירייה לחברה‬
‫למוסדות חינוך ואשר מתחדש מדי שנה‪ ,‬החברה רשאית להתקשר עם צדדים שלישיים לצורך‬
‫השכרת מבני ציבור אותם היא מפעילה ומנהלת עבור העירייה‪ .‬מאחר ותוקפו של החוזה שבין‬
‫העירייה לחברה הינו לשנה (ומתחדש מדי שנה)‪ ,‬הרי שהחברה אינה ראשית להתקשר לתקופה‬
‫העולה על יתרת התקופה שנותרה עד לתום תקופת חוזה המסגרת‪.".‬‬
‫‪10‬‬
‫בתגובה מסר מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫" החידוש שאת קובעת‪ ,‬כאן‪ ,‬בשם עו"ד סלמן‪ ,‬הוא‪ ,‬אכן‪ ,‬שינוי לח"ד הכתובה והמפורשת‬
‫שהוצאה לנו‪ .‬הוא אמור להקל על החברה בהתנהלות שוטפת מול גורמי חוץ המבקשים‬
‫להתקשר עם המוסדות לתקופה שאינה עולה על שנה אחת אך אינו פותר סוגיה כגון זו שלפנינו‪,‬‬
‫בה נדרש הזכיין להשקיע כספים רבים מכיסו‪ ,‬להפעלה רב שנתית‪....‬ההוראות הללו‪ ,‬אם‬
‫יבוצעו‪ ,‬ישנו את נוהלי החברה בגיוס זכיינים אמינים‪ ,‬לא יאפשרו לה להעניק השירותים לעירייה‬
‫(המצליחים בבריכת גורדון‪ ,‬בגן מאיר ובמרכז החתירה)‪ ,‬כפי שנהוגים עד כה‪ ,‬תסרס את מעמדה‬
‫כמנהלת יעילה ‪ -‬נושאת ונותנת מול המפעילים ותפגע מאד בתקציבי המוסדות שבהם לא ניתן‬
‫לחברה להפעיל את מלוא כישוריה ‪ -‬מזא"ה ‪ ,2-9‬מרכז ביכורי העיתים‪ ,‬הבריכה הלימודית ועוד‪.‬‬
‫ועל כך כבר נשאל בעבר ‪ -‬מה הועילו חכמים בתקנתם?‪."...‬‬
‫‪.42‬‬
‫בתקופת עריכת הביקורת במרכזים‪ ,‬לא ידעו מנהלי המרכזים שנבדקו על השינוי במדיניות‬
‫ההשכרות במרכזים‪ .‬הביקורת ביקשה מאגף קנו"ס (והבקשה הועברה גם לאגף נכסי העירייה) את‬
‫ההנחיות שנשלחו למרכזים בעקבות ההחלטה בוועדת נכסים‪ ,‬אך הנחיות אלו‪ ,‬אם היו‪ ,‬לא הועברו‬
‫לביקורת‪ .‬זאת למעט הנחייה של אגף קנו"ס‪ ,‬שנמסרה באמצעות דוא"ל מתאריך ‪13/2/11‬‬
‫למנהלת מרכז קהילתי רוזין‪ ,‬לפיה "הינך מתבקשת לא לחדש במרכז קהילתי רוזין חוזי שכירות‬
‫לקראת שנת הפעילות תשע"ב‪ ,‬וזאת עד לקבלת הנחייה חדשה"‪ .‬למרות הנחייה זו‪ ,‬כתב מנכ"ל‬
‫החברה לאחד השוכרים (בית כנסת) ששכר אולם במרכז רוזין‪ ,‬בתאריך ‪ 4.18.11‬כי "הנני‬
‫ל הודיע שמנהלת המרכז הביעה הסכמתה להארכת החוזה שבנדון‪ .‬לפיכך אנו מאשרים הארכת‬
‫החוזה על פי תנאיו לשנה נוספת‪ .".‬על פי דוא"ל של המפקחת למנהל האגף מתאריך ‪,5/1/13‬‬
‫הנחייתו של מנכ"ל החברה למוסדות חינוך‪ ,‬הינה "חד צדדית ולא הובאה לידיעת מטה האגף‪...‬‬
‫למותר לציין כי בית הכנסת עורך אירועים משפחתיים רבי משתתפים (עד ‪ 388‬איש) בשבתות‬
‫הכוללים גם קייטרינג ללא אישור ושלא על פי החוזה מאשתקד‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫" מנהלת המרכז פוטרה ולא הספקנו לקבל תגובתה‪ .‬עם זאת יצוין‪ ,‬שהעירייה נוהגת להשכיר‬
‫חללים עירוניים לקהילות שונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬השכרה לקהילה הרפורמית במרכז יום לקשיש ברחוב‬
‫רש"י‪ ,‬באמצעותנו‪.".‬‬
‫העדר תיאום וחלוקת סמכויות בנושא השכרות במרכזים‬
‫‪.40‬‬
‫בתאריך ‪ 32/2/11‬נכתב על ידי מנכ"ל החברה לסגן מנהל אגף קנו"ס‪ ,‬בדוא"ל מתאריך כי‪:‬‬
‫"התנהלותו של מפעיל המזנון במרכז רוזין היא שערורייתית! בסוף החודש תמלא שנה להיותו‬
‫במקום ללא חוזה! החוב המצטבר שלו למרכז עובר את סכום ‪ !₪ 48,888‬זהו מצב שלא זכור לי‬
‫כמותו‪ ...‬לכן הוריתי היום ליועצנו המשפטי להגיש תביעה משפטית כנגד מר‪...‬לסילוקו מהמקום‪,‬‬
‫לידיעתך"‪ .‬על כך ענה מנהל אגף קנו"ס כי‪" :‬כמנכ"ל החברה משמשת זרוע ביצועית עבורנו היית‬
‫אמור לפעול על פי הנהלים המקובלים להידבר עם מפעיל המזנון במרכז הקהילתי רוזין‪ ,‬להחתימו‬
‫על חוזה ולדאוג לגבייה‪ .‬טענתי שהדברים נמצאים בידיך ובאחריותך‪ ."...‬לדברי מנכ"ל החברה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫למרות חובו של בעל המזנון במרכז‪ ,‬ולמרות שהוא לא המציא ערבות בנקאית כנדרש לצורך‬
‫חידוש חוזה השכירות עימו‪ ,‬ביקשו גורמים בעירייה כי בעל המזנון לא יפונה‪ ,‬ומכאן מכתבו של‬
‫מנכ"ל החברה לאגף קנו"ס‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"ב‪ 28/1/13 -‬התקבל פסה"ד לפינוי מפעיל המזנון ולהחזר חובותיו‪ .‬מנכ"ל החברה עדכן מיד את‬
‫מנהל קנו"ס והתריע מפני השהיית טיפולו בנושא‪ .‬בחודש פברואר שהה מנכ"ל החברה בחו"ל‪,‬‬
‫אז‪ ,‬החלה מערכת לחצים למנוע את החלפת מפעיל המזנון‪ .‬המשנה לרה"ע‪ ,‬צלצל לסמנכ"ל‬
‫החברה בעניינו‪ ,‬ח"כ צלצל לחבר מועצה ויו"ר דירקטוריון החברה‪ ,‬התערב ג"כ‪ .‬מנהל קנו"ס‬
‫הורה לחתום על חוזה עם המפעיל לשנה בתמורה לדמי שכירות של ‪ 4,888‬שקל לחודש (במקום‬
‫‪ 2,588‬ששילם עפ"י המכרז) וכן לחייבו בתשלום מחצית מחובו‪ ,‬כאילו פינה את המקום‪ ,‬עפ"י‬
‫הפשרה בפסה"ד‪ .‬כששב מנכ"ל החברה מחו"ל‪ ,‬הסתבר שהמפעיל עדיין במזנון באישור מנהל‬
‫קנו"ס‪ ,‬ללא חוזה ואינו מסוגל להמציא ערבות כנדרש‪ .‬מנכ"ל החברה הודיע שלא יחתום על‬
‫חוזה עם המפעיל משום שלא עמד בהתחייבויותיו בעבר‪ ,‬מפר צו פינויי והנהלת המרכז פוסלת‬
‫את המשך ההתקשרות עמו‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלה – המפעיל נמצא במזנון ופועל בו כרצונו‪,‬‬
‫ללא כל אסמכתא ו‪/‬או דיווח‪ .‬מנהל‪/‬ת המרכז פוטרה אין לנו כל מושג על תכניות אגף קנו"ס‬
‫בהקשרו‪ .‬יצוין‪ ,‬שזהו מקרה חריג במיוחד שלא זכור כמותו‪ ,‬הגובל‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬בחשש להתנהלות‬
‫לא תקינה של עובד עירייה בכיר‪ ,‬אחד אם לא יותר?‪.".‬‬
‫‪.43‬‬
‫כמו כן הועברה לביקורת מאגף קנו"ס התכתבות בנוגע לסירוב אחד השוכרים במרכז בבלי לחתום‬
‫על חוזה שכירות או להפנות תכתובת‪ ,‬אשר לטענת אגף קנו"ס לא הועברה לידיעת האגף‪ .‬לטענת‬
‫המפקחת‪" ,‬ההתנהלות הזאת‪ ,‬שבה אין משתפים בכוונה את מטה האגף בעניין הקשור לאחד‬
‫ממוסדותיו‪ ,‬תמוהה מאוד בעיני‪ ,‬אינה תקינה ויש להתריע על כך‪ .‬כמובן שלמנהלת המרכז‬
‫המצויה בתווך משתקף מצב המעיד על בלבול‪ ,‬מידור והתנהלות דו‪-‬ראשית‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"לדעתנו – מנהלי המרכזים הינם עובדי עת"א ואגף קנו"ס והם נשוא פעילות ההשכרות‪ .‬כל‬
‫השכרה ‪ /‬רשות שימוש‪ ,‬נעשית על דעתם ולפי רצונם והם שאמורים לעדכן‪ ,‬להתייעץ ולבדוק כל‬
‫נושא כזה מול מנהלים באגף ומול החברה‪ .‬אין השכרות ללא תאום מראש עם מנהל‪/‬ת המרכז‪.‬‬
‫אין ספק שמאז הנחיית העירייה מיום ‪ 2/18/18‬קיים בלבול בכל נושא השכירויות ואין מענה‬
‫הולם להמשך הפעילות"‪.‬‬
‫אי פיקוח על חוזי השכירות‪ ,‬עד להחלטת ועדת נכסים‬
‫‪.58‬‬
‫בתקופת הביקורת ביררה מפקחת מטעם אגף קנו"ס במרכז רוזין שתחת פיקוחה נושא השכירויות‬
‫ומצאה כי "במרכז רוזין עושים שימוש‪ ,‬בשוטף‪ ,‬עם חוזה שונה מהחוזים הרגילים של החברה‪.‬‬
‫השימוש שנעשה בחוזה זה הוא לאודיטוריום ולכל השכירויות האחרות‪ .".‬מהחברה אישרו‪ ,‬כי‬
‫החוזה הסטנדרטי בו משתמשים במרכז זה לא נערך על ידם‪ .‬לפי המפקחת‪ ,‬במרכז רוזין קיימים‬
‫חוזי שכירות ששווים למעלה ממיליון ‪ ,₪‬אולם רק אחד מהחוזים הללו נערך באישור של החברה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪.51‬‬
‫בבדיקת הביקורת בארבעה מרכזים קהילתיים (ביצרון‪ ,‬פרנקפורט‪ ,‬נווה אליעזר‪ ,‬ערבי‪-‬יהודי)‬
‫נמצאו ממצאים דומים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ 6‬מההתקשרויות שנבדקו במרכז ערבי יהודי‪ ,‬חלקן בדמי שימוש גבוהים‪– 5,588( ,‬‬
‫‪ ₪ 18,888‬כל אחת ) הינן התקשרויות לטווח קצר שלא נחתם בעניינן חוזה שכירות כלל‪,‬‬
‫והאסמכתה היחידה הקיימת בעניינן היא מכתב של מנהל המרכז‪ ,‬הכולל את מחיר העסקה‪.‬‬
‫רק התקשרות אחת לטווח קצר‪ ,‬מתוך ‪ 2‬ההתקשרויות קצרות הטווח שנבדקו‪ ,‬הסתמכה על‬
‫הסכם בנוסח המקובל בחברה‪ .‬לדברי מנהל המרכז‪ ,‬שכירויות לטווח קצר או שכירויות חד‬
‫פעמיות הוא אינו עורך על פי נוסח החוזים של החברה והוא אינו מבקש את חתימת‬
‫החברה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫במרכז נווה אליעזר נמצא כי ‪ 2‬מתוך ‪ 0‬חוזים שנבדקו לא היו בנוסח הרגיל של החוזים של‬
‫החברה‪ ,‬ולא היו חתומים על ידה‪ .‬אחד החוזים אף אינו חתום על ידי השוכר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במרכז בית פרנקפורט לא הייתה חתימה של החברה על אף אחד מחמשת החוזים שנבדקו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫במרכז ביצרון נמצא חוזה שכירות בלתי חתום‪ ,‬לגביו הודיעה החברה לביקורת כי היא‬
‫סירבה לחתום עליו משום שאין לשוכר ביטוח‪ .‬למרות זאת התקשר המרכז עם השוכר‪,‬‬
‫ששכר מתקן במרכז במשך שנתיים‪.‬‬
‫לדברי המפקחת מטעם אגף קנו"ס‪ ,‬אי עריכת חוזי שכירות בהתאם לנוסח המקובל וללא חתימת‬
‫החברה – מעלה תמיהה בנוגע למידת הפיקוח של החברה על חוזי ההשכרה במרכזים‪.‬‬
‫לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬מאחר שמנהלי המרכזים הועברו להעסקה על ידי העירייה (במקום‬
‫באמצעות החברה)‪ ,‬החברה אינה יכולה לפקח על התנהלות המנהלים‪ ,‬גם אם התנהלותם אינה‬
‫תקינה – כגון אי עריכת חוזי שכירות כנדרש או אי חתימת חוזי השכירות על ידי החברה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫" העובדה שהמנהלים שהועסקו באמצעות העירייה ולאורך שנים יכלו לנהל את המרכזים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬מראה שאין ביסוס לטעוני החברה למוסדות חינוך‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬כוחם של מנהלים‬
‫אלו בשמירה על האינטרסים העירוניים היה משמעותי ואפקטיבי והוא מעולם לא סתר את כללי‬
‫העבודה עם החברה למוסדות חינוך‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬מזה תקופה ארוכה כל מנהלי המרכזים הקהילתיים הינם עובדי עירייה‪ ,‬ומבחינתנו הם‬
‫מחויבים לעבוד עפ"י הכללים וההנחיות של החברה למוסדות וכמובן‪ ,‬תוך שמירה על מדיניות‬
‫העירייה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שאין בסיס לטענת מנכ"ל החברה למוסדות חינוך‪ ,‬כי לחברה יש קושי מול מנהלים‬
‫עירוניים בעניין אחריותם בפיקוח על יישום הנחיות החברה‪.".‬‬
‫‪.53‬‬
‫גם בחוזי השכירות התקינים לכאורה (לפי נוסחם וחתימותיהם) שנבדקו במרכזים נמצא‪ ,‬כי לא‬
‫תמיד מפורט בהם סוג המתקן שהושכר על פי החוזה‪ .‬הביקורת מציינת כי גובה דמי השימוש‬
‫נקבעים גם על פי מהות המתקן – אולם ספורט‪ ,‬אודיטוריום‪ ,‬חדר גדול‪ ,‬חדר קטן וכו'‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪.52‬‬
‫במרבית החוזים שנבדקו נמצאו בעיות גם בנושא אישור הביטוח של השוכרים‪ ,‬שהוא תנאי לחוזה‪:‬‬
‫לחלק מהחוזים כלל לא צורף העתק האישור‪ ,‬לחוזה אחד צורף אישור בלתי תקף‪ ,‬לחוזים רבים‬
‫שונה נוסח אישור הביטוח הסטנדרטי בכתב יד‪ ,‬כך שנמחק החלק של אישור ביטוח הרכוש‪,‬‬
‫ובאישור ביטוח אחריות צד שלישי הוקטנו סכומי הכיסוי הביטוחי‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫תעריפי דמי השימוש ברוב החוזים שנבדקו לא תאמו לתעריפים שנקבעו בחוזר ועדת תעריפים‪.‬‬
‫נוסח חוזה השכירות המקובל בחברה למוסדות חינוך‬
‫‪.55‬‬
‫מהשוואה בין חוזה ההשכרה של חברת "יובל חינוך" שקיבלה הביקורת (בעבור השכרת אולם‬
‫ספורט בבית הספר "דוד ילין" למרכז בית פרנקפורט) לבין נוסח החוזה של החברה עולה כי‬
‫החוזה של החברה תמציתי מדי וחסרים בו סעיפים רבים ומהותיים‪ ,‬המצויים בחוזה של "יובל‬
‫חינוך"‪ :‬לדוגמה‪ ,‬בחוזה עם חברת יובל חינוך נרשם כי "המשתמש מתחייב להשתמש במתקן‬
‫בהתאם להוראות כל דין‪ ,‬לרבות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬כפי שיהיו בתוקף מעת לעת‬
‫ובהתאם להוראות נוספות שיקבל מהעירייה ו‪/‬או מיובל חינוך ו‪/‬או ממנהל המוסד החינוכי"‬
‫(סעיף ‪ " ,)4.5‬המשתמש מצהיר כי יובל חינוך ו‪/‬או המוסד החינוכי אינם נוטלים חלק בשימוש‬
‫שנעשה על ידו במתקן והוא מתחייב לציין בבירור ובמפורש‪ ,‬לרבות בכל פרסום שהוא‪ ,‬כי יובל‬
‫חינוך ו‪/‬או המוסד החינוכי אינם נוטלים חלק בפעילות האמורה" (סעיף ‪" ;)4.6‬המשתמש‬
‫מתחייב להימנע מכל הפרעה לשימוש ביתר חלקי המוסד החינוכי" (סעיף ‪ .)4.0‬כמו כן נכללות‬
‫בחוזה של "יובל חינוך" הוראות בדבר פיגור בביצוע תשלום דמי שימוש‪ ,‬הוצאות מסים‪ ,‬היטלים‬
‫ותשלומים‪ ,‬והיעדר יחסי עובד‪-‬מעביד ‪ -‬הוראות שאינן נכללות בחוזי ההשכרה של החברה בשם‬
‫המרכז‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"היועמ"ש בחברה יבדוק את החוזה ויפעל בהתאם‪.".‬‬
‫‪.56‬‬
‫לעומת זאת כולל חוזה ההשכרה של החברה מטעם המרכז הוראה לפיה "בתקופת השימוש ישהה‬
‫בנכס נציג מטעם החברה למטרת השימוש אשר ישגיח על אופן השימוש בנכס על ידי‬
‫המשתמש וכל הבאים מטעמו" (סעיף ‪ – )0‬הוראה זו מחייבת נציג מטעם החברה לשהות בנכס‬
‫ולהשגיח על השימוש עבור המרכז‪ ,‬ומכאן שהעדר נציג של החברה בעת השימוש מהווה למעשה‬
‫הפרת חוזה‪.‬‬
‫כוח אדם‬
‫‪.52‬‬
‫על פי סעיף ‪ 38‬בחוזה‪" :‬החברה תעסיק עובדים על פי קריטריונים והסדרים שנקבעו מראש בינה‬
‫לבין העירייה‪ .‬החברה תקבע את תנאי העסקת כוח אדם במוסדות הציבור ובפרויקטים‪ ,‬לרבות‬
‫שכר עבודה‪ ,‬תנאים סוציאליים‪ ,‬היקף משרה‪ ,‬הכול במסגרת התקציב ‪ ...‬בהתאם לדרישות‬
‫התפקיד ובתיאום עם העירייה‪.".‬‬
‫‪33‬‬
‫קבלה לעבודה ופיטורין‬
‫‪.50‬‬
‫לדברי סמנכ"ל החברה‪ ,‬מנהלי מרכזים נבחרים כיום במכרזים הנערכים על ידי העירייה‪,‬‬
‫כשמנהלת משאבי אנוש מהחברה משמשת רק כמשקיפה‪ .‬רכזים מתקבלים לעבודה בוועדה‬
‫הכוללת את מנהל המרכז‪ ,‬אחראית משאבי אנוש בחברה ונציג אגף קנו"ס‪ .‬מדריכים מתקבלים על‬
‫ידי המנהל בלבד‪ ,‬אך קליטתם ופיטוריהם אמורים להתבצע בהתאם לנוהלי החברה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"יש לציין כי 'אך קליטתם ופיטוריהם אמורים להתבצע בהתאם לנוהל מוסדות חינוך' ‪ -‬ולהוסיף‬
‫פיטורים נעשים עפ"י החוק‪.".‬‬
‫‪.53‬‬
‫לפי תכתובת בדוא"ל מהחודשים דצמבר ‪ – 3818‬ינואר ‪ ,3811‬הוגשה לחברה תלונה אנונימית‬
‫לפיה בנה של אחת המפקחות של המרכזים מועסק במרכז קהילתי הנמצא תחת פיקוחה‪ ,‬והועסק‬
‫בעבר במרכז קהילתי בשעה שהיה בניהולה‪ .‬מנהלת משאבי אנוש בחברה כתבה כי "בשנים ‪,3884‬‬
‫‪ 3889‬ובתחילת ‪ ,3818‬בניגוד להנחיות החברה ולנוהלי העירייה בדבר העסקת קרובי משפחה‬
‫מדרגה ראשונה‪ ,‬הועסק הנ"ל בבית פרנקפורט תחת ניהולה הישיר של אימו‪ ...‬כאשר היא‬
‫חתומה ישירות על הטפסים‪ .".‬העובד האמור הועסק באמצעות "תשלום חד פעמי" (ולא על פי‬
‫חוזה חודשי או על פי שעות)‪ ,‬וצוין על ידי מנהלת משאבי אנוש של החברה כי מדובר ב"דרך‬
‫תשלום שיש עליה פחות פיקוח מבחינתנו‪ .".‬רק לאחר מקרה זה ניתנה הוראה על ידי מנהלת‬
‫משאבי אנוש בחברה כי בעת קליטת העובד יחויב העובד להצהיר על קרובי משפחתו העובדים‬
‫בעירייה ו‪ /‬או בחברה‪ ,‬על מנת לאתר מקרה כגון זה במועד‪ ,‬ולא בעקבות תלונה אנונימית שנים‬
‫לאחר מכן‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"האיסור להעסקת קרובי משפחה היה קיים תמיד בנהלי החברה ואף הועבר למנהלים‪ .‬לאחר‬
‫המקרה בבית פרנקפורט הוגברו אמצעי ההתרעה על העובדים להצהיר בכתב! לפני כן‪ .‬זה היה‬
‫באחריות המנהלים‪.".‬‬
‫‪.68‬‬
‫לדברי מנהל החברה‪ ,‬גם כאשר עולה צורך לפטר עובד החברה – יש צורך בדיווח לעירייה‪.‬‬
‫לעתים העירייה מערימה קשיים על הפיטורין למרות הצורך בהתייעלות‪.‬‬
‫שעות נוספות‬
‫‪.61‬‬
‫במסמך בשם "יישום תוכנית הבראה – אגף קנו"ס" מתאריך ‪ 2/4/18‬נכתב על ידי מנהל אגף‬
‫קנו"ס כי אחד הגורמים לגירעון בתקציב הינו "שעות נוספות לעובדים המועסקים באמצעות‬
‫החברה למוסדות חינוך שמומנו מתקציב ההפעלה השוטף של המוסדות‪ :‬סה"כ תקציב השעות‬
‫הנוספות בשנת ‪...₪ 1,845,958 – 3882‬סה"כ תקציב השעות הנוספות בשנת ‪928,320 – 3880‬‬
‫‪ ....₪‬אנו במטה לומדים את הנושא שהיה פרוץ מזה שנים‪ ,‬נסיק את המסקנות הנדרשות‪ ,‬נציג‬
‫נוהל ברור וננחה את המנהלים בהתאם‪ ...‬אין ספק כי ההחלטה של הנהלת החברה למוסדות חינוך‬
‫‪32‬‬
‫‪...‬להנהיג שיטת תשלומי שעות נוספות‪ ...‬מתוך התקציב השוטף של כלל מוסדות האגף וללא‬
‫אישור העירייה – תרמה להגדלת הגירעון‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"ההנחיה לגבי עובדי חוזים חודשיים (משרות תקן) היא‪ ,‬כי אין להעסיק עובד בשעות נוספות‬
‫ללא קבלת אישור מראש‪ ,‬והמנהלים אף מונחים בכך‪ .‬בפועל מנחים המנהלים את העובדים‬
‫לעבוד ש"נ‪ ,‬ולאחר מכן אנו מחויבים לשלם עפ"י החוק! לפיכך‪ ,‬קיום הבירור הנוקב עם מנהל‬
‫שאישר ש"נ הינו באחריות אגף קנו"ס‪.".‬‬
‫‪.63‬‬
‫בסעיף ‪ 18‬לנוהל מס' ‪ - 6‬עבודה וכוח אדם של החברה משנת ‪ ,3886‬נכתב כי‪" :‬מנהל המוסד‬
‫יהיה רשאי לאשר באופן חריג עד ‪ 18‬שעות נוספות בחודש לנותני שירות‪ .‬הנ"ל כפוף למסגרת‬
‫תקציב מאושרת‪ .".‬עם זאת‪ ,‬מבדיקות נוכחות מדגמיות שערכה הביקורת בקאנטרי ל' עולה‪ ,‬כי‬
‫מתבצעות בקאנטרי שעות נוספות רבות מעבר לכך‪ :‬מעיון בדוחות הנוכחות של שני המפעילים‬
‫בקאנטרי‪ ,‬עובדי החברה בשכר חודשי‪ ,‬עולה‪ ,‬כי הם ביצעו כ‪ 58 -38 -‬שעות נוספות בתעריף של‬
‫‪ 158%‬לשעה‪ ,‬בכל אחד מהחודשים אוגוסט – ספטמבר‪ .‬יצוין‪ ,‬כי לדברי מנהל הקאנטרי גם‬
‫שכרם של עובדי השמירה גבוה יחסית בשל ביצוע שעות נוספות רבות‪ .‬משתמע‪ ,‬כי אין פיקוח‬
‫מצד מוסדות חינוך על סעיף ‪ 18‬בנוהל של החברה‪ ,‬וכי הנושא לא הוסדר על ידי אגף קנו"ס‬
‫והחברה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"מדובר בנוהל על נותני שרות – עובדי שעות בלבד‪ .‬הביקורת מתייחסת לעובדים בשכר חודשי‪.‬‬
‫הקאנטרי חייב במפעילים‪ ,‬עפ"י חוק‪ ,‬אחרת אין אפשרות לפתוח את הבריכה"‪.‬‬
‫הביקורת מבקשת לציין‪ ,‬כי בנוהל של החברה אין הפרדה בין עובדים שעתיים לעובדים בשכר‬
‫חודשי‪ ,‬וכי "עובד שירות" מוגדר בנוהל כ"עובדי מוסד‪ ,‬כגון‪ :‬שרתים‪ ,‬מנהלי משק‪ ,‬מנהלי אחזקה‬
‫וכד'" (אין הגדרה בנוהל ל"נותן שירות"‪ ,‬ו"עובד שירות" הוא המונח הקרוב ביותר לכך)‪.‬‬
‫הקאנטרי חייב כמובן מפעילים‪ ,‬אך אין פירושו של דבר שלא ניתן לארגן את עבודתם כך‬
‫שהתשלום עבור השעות הנוספות יצטמצם‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 5.0.13‬מנהל אגף קנו"ס כי‪:‬‬
‫"קנטרי קהילתי ל' מנוהל בכפוף לחוקים ותקנות של המשרדים הממשלתיים במדינת ישראל‪.‬‬
‫הנחיות משרד הבריאות מחייבות נוכחות של מפעיל בריכה מוסמך בכל שעות פתיחת הבריכה‪.‬‬
‫ב‪ 5 -‬שנים האחרונות קיים מחסור חמור של עובדים בעלי תעודות הסמכה‪ /‬מקצוע "מפעילים‬
‫ומצילים"‪ ,‬לכן ה מפעילים בקנטרי קלאבים הקהילתיים העירוניים ובקנטרים הפרטיים נאלצים‬
‫לעבוד שעות נוספות‪ .‬יש להדגיש שגם בעונת הרחצה קיץ ‪ ,3813‬אנו מתמודדים יום יום במחסור‬
‫בכוח אדם‪ ,‬מפעילים ומצילים ונמצאים על סף סגירה של בריכות קיציות‪.".‬‬
‫‪34‬‬
‫דוחות בקרה הנמסרים למנהלי המרכזים‬
‫‪.62‬‬
‫בדוח עלות עובדי מוסדות חינוך שהתקבלו מהמרכזים שנבדקו מצוי שדה "כמות"‪ ,‬אשר למנהלי‬
‫המרכזים לא היה ברור מה מהותו‪ ,‬אך ברור שאינו מציין את כמות שעות העבודה‪ .‬הדו"ח אינו‬
‫מציין את מספר השעות שעבד העובד בכל חודש‪ ,‬למרות חשיבות נתון זה לבקרה על עלות‬
‫העובדים על ידי מנהלי המרכזים‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"בדו"ח המצוין‪ ,‬הנתון "כמות" אינו לייחוס ואינו רלוונטי‪ .‬בדו"ח הספציפי ניתן לקבל נתונים של‬
‫ חודש העבודה‪ ,‬הברוטו ועלות מעביד בלבד‪ .‬דו"ח זה הינו מובנה ע"י חב' 'מל"מ'‪ .‬למנהלים‬‫קיימת אפשרות לקבל דו"חות אחרים עם כמות שעות העבודה האמיתית‪.".‬‬
‫מתן תשלומי רשות לעובדי החברה‬
‫‪.64‬‬
‫על פי סעיף ‪ 13.3‬לחוזה בין העירייה לחברה‪" :‬במידה והחברה מבקשת לשלם לעובדים תשלומי‬
‫רשות כגון – בונוס‪ ,‬שי לחג וכיוצ"ב יהא עליה לקבל לכך מראש אישור בכתב מהעירייה‪.‬‬
‫החברה אינה רשאית 'להעמיס' תשלומי רשות על התקציב שהיא מקבלת מהעירייה ללא קבלת‬
‫הסכמת העירייה לכך מראש ובכתב‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"אישור לתשלום שי לחג מתקבל כל שנה מאגף משאבי אנוש בעת"א לכל עובדי החברה‪.‬‬
‫(בעבור כל אגפי יחידות העירייה השונים)‪ .‬החברה סבורה כי תשלום שי לחג‪ ,‬באישור עת"א‪,‬‬
‫שנמשך עשרות שנים הפך את השי לחג לחלק מתנאי העסקת העובד ובנסיבות אלו לא ראוי‬
‫להפסיקו‪ .‬כל שנוי‪ ,‬עלול להשפיע על "מבחן השתלבות" העובד בחברה‪.".‬‬
‫‪.65‬‬
‫בשיחה עם מנהל אגף קנו"ס נמסר לביקורת‪ ,‬כי למרות האמור לעיל‪ ,‬החברה העניקה לעובדיה שי‬
‫לחגים מכספי העירייה‪ ,‬תוך גביית עמלה של ‪ 6%‬בגין הענקת השי‪ ,‬ומבלי לציין בפני עובדיה כי‬
‫השי מומן על ידי העירייה‪ .‬לפי דברי מנהל אגף קנו"ס לביקורת‪'" :‬השי ניתן כאילו מטעם‬
‫החברה'‪ ,‬המנהלים נתבקשו לחלק את מעטפות השי ללא ידיעה כי מקור התקציב לשי הינו‬
‫מהתקציב הש וטף של המוסד שבניהולם‪ .‬אי לכך החברה גרמה להגדלת הגרעון המובנה של‬
‫המוסד‪.".‬‬
‫‪.66‬‬
‫כמו כן דיווח מנהל אגף קנו"ס כי דבר הענקת השי נודע לאגף קנו"ס לאחר מעשה‪ ,‬על ידי מנהלי‬
‫המרכזים שהתלוננו בפני האגף כי החברה עושה שימוש בתקציביהם למתן השי‪ .‬במסמך המכונה‬
‫"יישום תוכנית הבראה – אגף קנו"ס" מתאריך ‪( 6/4/18‬שלדברי מנהל אגף קנו"ס נשלח לכל‬
‫הגורמים הרלוונטים לרבות גזבר העירייה‪ ,‬אגף תקציבים‪ ,‬אגף חשבות‪ ,‬והנהלת החברה) כתב‬
‫מנהל אגף קנו"ס כי החברה ביצעה "העמסה שרירותית של 'תשלומי רשות'‪...‬ללא ידיעה ותיאום‬
‫עם הנהלת אגף קנו"ס ומנהלי המוסדות‪ ...‬לעובדים המועסקים באמצעות החברה בשנים ‪– 3882‬‬
‫‪ ,3880‬המימון – מתקציב ההפעלה השוטף של מוסדות האגף‪ .‬סה"כ התקציב בשנת ‪– 3882‬‬
‫‪( ₪ 120,829‬לעובדים על פי חוזה); סה"כ התקציב בשנת ‪( ₪ 419,129 – 3880‬לעובדים ע"פ‬
‫‪35‬‬
‫חוזה ‪ +‬עובדים שעתיים)‪...‬דבר שהגדיל את הגירעון המובנה בכ – ‪ 358‬אלף ‪ ...!!!₪‬עמדת‬
‫הנהלת אגף קנו"ס בעניין זה היא‪ ,‬שעליו להיות ממומן ממקורותיה העצמאיים של החברה כגורם‬
‫מעסיק‪ ,‬ושהסכומים שהוצאו ללא אישור יוחזרו לבסיס התקציב‪.".‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"מענק השי מהווה חלק מתנאי ההעסקה‪ .‬השי לחג ניתן מזה שנים רבות‪ .‬תמוהה הערת מנהל‬
‫האגף שניהל במשך שנים את קאנטרי נוה שרת וחילק מעטפות שי לחגים במשך שנים‪ ,‬שגילה‬
‫את הענין "לאחר מעשה‪."?...‬‬
‫‪.62‬‬
‫לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬השי לחג הינו הוצאה מקובלת ומאושרת מזה שנים‪ ,‬והוא מהווה חלק משכר‬
‫העובדים שצריך להיות ממומן מתקציב העירייה‪ .‬החברה מסרה לביקורת אישורים שקיבלה‬
‫ממנהל אגף משאבי אנוש דאז‪ ,‬לפיהם הוא אישר את השי לחג הפסח בתאריכים ‪,32.2.80‬‬
‫‪ .18.2.11 ,16.2.83‬לעומת זאת‪ ,‬בתאריך ‪ 32.0.83‬ובתאריך ‪ 32.3.18‬נתן מנהל אגף משאבי‬
‫אנוש דאז לסמנכ"ל החברה רשות לתת את השי "מבחינה עקרונית"‪ ,‬אולם הורה כי בשל ההיבטים‬
‫התקציביים יש להפנות את הבקשה למנהלת מינהל החינוך‪ .‬אישורי מנהלת מינהל החינוך בכתב‬
‫לא נמסרו לביקורת‪ ,‬ולדברי מנכ"ל החברה הם ניתנו בעל פה‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫לקראת חג הפסח של שנת ‪ 3813‬נערכו בחברה למוסדות חינוך להפיץ את השי לחג בשם יו"ר‬
‫הדירקטוריון ומנכ"ל החברה‪ .‬אולם בתאריך ‪ 32.2.13‬הורה מנהל אגף קנו"ס למנהלי המרכזים כי‬
‫על חלוקת השי להתבצע על ידי מנהלי המרכזים הקהילתיים בלוית איגרת אישית שלהם – כל‬
‫מנהל לעובדים הכפופים אליו‪ .‬האיגרת תהיה ממותגת על פי כללי ספר המותג העירוני ובחתימה‬
‫אישית של מנהלי המרכזים‪" .‬למען הסר ספק‪ ,‬המהלך שאנו מכוונים אליו מיועד למקד את‬
‫תשומת הלב אליכם המנהלים‪ ,‬כך ששום גורם פרט למנהל‪/‬ת המוסד לא יצרף כל אגרת ברכה‬
‫לשי‪ .".‬ואכן בסופו של דבר‪ ,‬לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬נשלחה לעובדים ברכה מטעם מנהלי המרכזים‬
‫בלבד‪ .‬לדבריו‪ ,‬צירוף האגרות מטעם מנהלי המרכזים הקהילתיים (שהם עובדי עירייה) לשי‬
‫המיועד לעובדי המרכזים (שהם עובדי החברה) – עלול לגרום לעובדי החברה להיחשב משפטית‬
‫לעובדי עירייה‪ ,‬ובכך לשנות את סטאטוס העסקתם של כ‪ 688 -‬עובדי החברה באופן חד צדדי‪.‬‬
‫בהתייחסותה לממצא זה מסרה בתאריך ‪ 15.0.13‬סגנית היועמ"ש לעירייה כי‪:‬‬
‫"חלוקת השי שבוצעה‪ ,‬קודם חג הפסח ‪ ,3813‬לעובדי החברה למוסדות חינוך‪ ,‬כמפורט בסעיף‬
‫‪ , 25‬אין בה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬להביא לשינוי מעמדם של עובדי החברה למוסדות חינוך‪ ,‬להיות עובדי‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ .‬יודגש לצורך זה‪ ,‬כי על מנת שעובד ייחשב במעמד של עובד עירייה צריכים‬
‫להתקיים מבחנים נוספים‪.".‬‬
‫‪36‬‬
‫תביעות וביטוח‬
‫‪.63‬‬
‫על פי סעיף ‪ 36‬לחוזה בין העירייה לבין החברה‪ .1" :‬מוסכם במפורש כי החברה תהייה אחראית‬
‫לכל נזק‪ ,‬בין בגוף בין ברכוש שייגרם מהפעלת ו‪/‬או מהפעילויות שיתקיימו במוסדות‬
‫הציבור‪....‬ומאחזקת מוסדות הציבור‪ ...‬או הנובע ו‪/‬או הנוגע אליהם בין שייגרם לעובדי החברה‬
‫ובין שייגרם לצד ג כלשהו ולעירייה לא תהיה כל אחריות בקשר לכך‪ .3 .‬החברה מתחייבת באופן‬
‫מפורש לפצות ו‪/‬או לשפות את העירייה בגין כל דרישה‪ ,‬תביעה‪ ,‬טענה‪ ,‬בקשר עם נזק או הוצאה‬
‫שייגרמו לעירייה עקב הפעילות והאחזקה לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד‪ .2 .‬החברה‬
‫מתחייבת לרכוש ולהחזיק בתוקף למשך תקופת חוזה זה את פוליסות הביטוח כדלקמן‪ :‬א‪ .‬ביטוח‬
‫אחריות כלפי צד שלישי‪ ...‬ב‪ .‬ביטוח מבנה‪ ...‬ג‪ .‬ביטוח חבות מעבידים‪ ...‬ד‪ .‬החברה תכלול את‬
‫העירייה כמבוטחת שנייה בכל הפוליסות‪ .4 ...‬החברה מתחייבת להמציא לעירייה תוך ‪ 28‬יום‬
‫מחתימת חוזה זה אישור מחברת ביטוח ישראלית‪ ...‬לפיו החברה רכשה את כל הביטוחים‬
‫הנדרשים על פי חוזה זה‪ ...‬אין בהתחייבות החברה‪ ...‬כדי לגרוע מאחריות החברה‪ ...‬לרכוש את‬
‫פוליסות הביטוח ואין בה כדי להטיל אחריות כלשהי על העירייה בעניין‪.".‬‬
‫‪.28‬‬
‫מהסעיפים שצוטטו לעיל עולה לכאורה‪ ,‬כי החברה אמורה לשאת בעלויות הביטוח ובנזקי הפעלת‬
‫המרכזים‪ .‬אולם מבדיקה מדגמית של תקציבי המרכזים הקהילתיים עולה‪ ,‬כי הוצאות הביטוח ונזקי‬
‫הפעילות הנובעים מפעילות המרכזים נלקחו למעשה מתקציבי המרכזים (כלומר מתקציב‬
‫העירייה)‪ ,‬ולא מכספי החברה‪ :‬בכל המרכזים קיימים בתקציב (הנערך על ידי החברה) סעיף‬
‫"תקשורת חשמל וביטוחים"‪ ,‬וכן סעיף "נזקי ביטוח" ו"החזרים מביטוח"‪ ,‬סעיפים שנוצלו לפחות‬
‫בחלק מהמרכזים‪ .‬משתמע לכאורה‪ ,‬כי החברה אינה עומדת בהתחייבותה לשאת בכל נזקי התפעול‬
‫ולבטח את פעילותה‪ ,‬ולמעשה ביטוחי המרכזים ונזקי פעילויותיהם ממומנים מתקציב העירייה‪.‬‬
‫מנכ"ל החברה מסר בתגובה‪ ,‬כי לפי פרשנות החוזה על ידי החברה‪ ,‬על החברה אמנם מוטלת‬
‫החובה לבטח את הפעלת המרכזים‪ ,‬אולם המימון לכך צריך לבוא מתקציב העירייה‪ ,‬כפי שכל‬
‫הפעלת המוסדות ממומנת על ידי העירייה‪ ,‬ולא על ידי החברה כקבלן חיצוני‪ .‬החברה נושאת רק‬
‫בעלויות הביטוח של המבנים שבבעלותה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסרה בתאריך ‪ 15/0/13‬היועצת המשפטית של העירייה כי‪:‬‬
‫"נתקבלה עמדתו של ע‪ .‬ה‪ - .‬יועץ ניהול סיכונים ולהן תגובתו כלשונה‪' :‬ביטוח רכוש‪ :‬בביטוח‬
‫רכוש ישנה רשימה מ וסכמת עם החברה למוסדות חינוך‪ ,‬אילו מוסדות מבוטחים בביטוח העירוני‬
‫ואילו מתקנים מבוטחים באמצעות החברה למוסדות חינוך‪ .‬במהלך התקופה שהיחידה קיימת‪ ,‬לא‬
‫היתה מחלוקת בנושא זה‪ ,‬עם החברה למוסדות‪ .‬לסיכום‪ ,‬אציין אין כפל ביטוח‪ .‬ביטוח צד שלישי‬
‫וחבות מעבידים‪ .‬כל המוסדות המתופעלות על ידי מוסדות חינוך מבוטחים באמצעות החברה‬
‫למוסדות חינוך‪ .‬במקרים בהם העירייה נתבעת יחד עם החברה למוסדות חינוך‪ ,‬הטיפול וההגנה‬
‫בתיק עוברים לביטוח של מוסדות חינוך‪ ,‬כך גם המצב בביטוח חבות מעבידים‪ .‬לסיכום‪ ,‬גם‬
‫בביטוחים אלו אין כפל ביטוח‪ ,‬כל התביעות מטופלות על ידי החברה למוסדות"‪ .‬לאור עמדה זו‪,‬‬
‫לפיה התנהלות הביטוחית הינה תקינה בנושא‪ ,‬אין לשירות המשפטי להוסיף על כך‪.".‬‬
‫‪32‬‬
‫גבייה והחזרי כספים‬
‫‪.21‬‬
‫מבדיקה בארבעה מרכזים קהילתיים וקאנטרי קלאב קהילתי עולה כי פעולות הגבייה הננקטות‬
‫כנגד חייבים שאינם משלמים במועד דמי השתתפות מתבצעות לרוב על ידי מזכירות המרכזים‪,‬‬
‫באמצעות טלפונים ולעתים באמצעות מכתבי תזכורת של המרכזים‪ .‬רק לעתים נדירות מועבר‬
‫הטיפול בגבייה לחברה‪ .‬לדברי מנהלי המרכזים‪ ,‬חובות שמועברים על ידם לחברה‪ ,‬אינם מועברים‬
‫על ידי החברה לחברת גבייה או לעורך דין לצורך התראה‪/‬פתיחת הליך משפטי‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬למיטב‬
‫ידיעתם‪ ,‬לא מתבצעת כלל גבייה מחייבים על ידי החברה‪ .‬לדברי מנכ"ל החברה‪ ,‬החברה‬
‫והדירקטוריון שלה לא גיבשו מדיניות בנושא הגבייה והם מתלבטים כיצד לפעול‪ ,‬עקב העובדה‬
‫שאי תשלום עלול לנבוע מחוסר יכולת כלכלית של המשפחה לממן את החוג‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫לדברי מנכ"ל החברה ‪ ,‬יש לחברה מדיניות ברורה לפיה לא מוציאים ילד מחוג עקב העדר תשלום‪.‬‬
‫אולם מדיניות זו אינה כתובה‪ ,‬והביקורת מצאה‪ ,‬כי לפחות בשני מרכזים (ביצרון וערבי‪-‬יהודי) לא‬
‫ידעו על מדיניות זו ולא נוהגים לפיה‪.‬‬
‫בהתייחסותו לממצא זה מסר בתאריך ‪ 28.2.13‬מנכ"ל החברה כי‪:‬‬
‫"במקרים מסויימים עו"ד החברה מטפל וגובה החזרים מחייבים אולם הנושא נשקל ברמת עלות‬
‫‪ -‬תועלת‪ ,‬לענין הליכי גביה לחוב קטן שמנהל‪/‬ת המרכז לא הצליחו לגבות‪.".‬‬
‫‪.22‬‬
‫הביקורת ביררה מול החברה אם החובות נגבים עם ריבית והצמדה ואם קיימות הנחיות בנושא‪ ,‬אך‬
‫לא נענתה בהקשר זה‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫על פי סעיף ‪ 36‬לנוהל מס' ‪ 4‬בנושא גביית הכנסות של החברה‪" ,‬מנהל המוסד ימלא טופס‬
‫'החזרת כספים'‪ ,‬יעבירו לחברה בצרוף בקשת התושב להחזר וחישוב הסכום להחזר ויוודא‬
‫שהמשלם אינו חייב סכומי כסף כלשהם לחברה‪ .".‬למרות זאת‪ ,‬בחלק מהמרכזים שנבדקו לא‬
‫תמיד נמצאו בקשות בכתב להחזר הכספים (למשל בביצרון‪ ,‬ערבי‪-‬יהודי)‪ .‬הבקשות להחזר‬
‫נמסרות על ידי התושבים בעל פה ואין כל אסמכתה בכתב כי התושב אכן ביקש את ההחזר‪.‬‬
‫כרטיסים‬
‫‪.25‬‬
‫בשני מרכזים (ביצרון‪ ,‬בית פרנקפורט) נמצא‪ ,‬כי בנוסף לכרטיסים המונפקים על ידי החברה‪,‬‬
‫מונפקים כרטיסים נוספים על ידי המרכזים עצמם‪ .‬הפיקוח היחיד של החברה על הנפקת‬
‫הכרטיסים הללו הינו דרישה של מסירת פרוטוקול מכירות על ידי המרכז‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫התייחסויות המבוקרים ואחרים לטיוטת ממצאי הביקורת בשלב אימות הממצאים‪,‬‬
‫מצורפות לדוח בפרק הנספחים‪ ,‬ומהוות חלק בלתי נפרד מדוח הביקורת‪ .‬הנספחים‬
‫להתייחסויות (אם צורפו) שמורים במשרד מבקר העירייה‪.‬‬
‫נספח א – התייחסות החברה למוסדות חינוך מתאריך ‪.28.2.13‬‬
‫נספח ב – התייחסות אגף קנו"ס והמחלקה למרכזי נופש ושחייה מתאריך ‪.5.0.3813‬‬
‫נספח ג – התייחסות סגנית היועמ"ש לעירייה מתאריך ‪.15.0.13‬‬
‫מסקנות‬
‫‪.26‬‬
‫מהממצאים עולה שהשינוי הארגוני לפיו הועברו עובדים בכירים במרכזים הקהילתיים שהועסקו‬
‫על ידי החברה להעסקה ישירה על ידי העירייה ‪ -‬לא לווה בשינוי בחוזה המסדיר את ההתקשרות‬
‫בין הצדדים‪ .‬שינוי כזה בחוזה היה בו כדי להסדיר את חלוקת העבודה בין הגופים האחראים על‬
‫ניהול ותפעול המרכזים לאחר השינוי הארגוני‪ ,‬ולצמצם את הקונפליקטים הקיימים‪ ,‬בכך שהיה‬
‫מבהיר את האחריות המשפטית‪ ,‬החוזית והניהולית של כל צד‪.‬‬
‫כך למשל קיים קונפליקט בנוגע לאחריות הפיקוח על תקינותם של חוזי השכירות במרכזים‬
‫הקהילתיים‪ :‬בעוד שבאגף קנו"ס סבורים כי על החברה לפקח שהחוזים הנחתמים בין המרכזים‬
‫הקהילתיים לבין השוכרים הם חוזים שנערכו בנוסח האחיד המקובל בחברה‪ ,‬הרי שבחברה טענו‪,‬‬
‫שעקב השינוי הארגוני שנעשה‪ ,‬לפיו מנהלי המרכזים מועסקים ישירות על ידי העירייה‪ ,‬הכפיפות‬
‫המקצועית‪ ,‬ההנחיות והאחריות בנושא היא של העירייה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי בפועל נמצאו במרכזים‬
‫הקהילתיים חוזים שאינם בנוסח אחיד ושלא נחתמו כנדרש‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫ממצאי הביקורת מצביעים על מערכת יחסים עכורה השוררת בין הנהלת אגף קנו"ס לבין הנהלת‬
‫החברה ‪ .‬הדבר מוביל לנתק ולחוסר תקשורת בין שני הגופים הללו‪ ,‬ופוגם בהתנהלות השוטפת של‬
‫המרכזים הקהילתיים‪ .‬לדעת הביקורת‪ ,‬העובדה שאין מסמך כתוב המגדיר באופן מפורט וברור את‬
‫חלוקת העבודה בין שלושת הגופים המעורבים בנושא (אגף קנו"ס‪ ,‬החברה והמרכז הקהילתי)‬
‫גורמת לאי הבנות ולפגיעה בפעילות המרכזים‪ .‬מהממצאים עולה כי כבר בתאריך ‪ 14.5.83‬נעשה‬
‫ניסיון על ידי מנכ"ל העירייה לגשר על הפערים במסגרת דיון שערך‪ ,‬שבסיכומו קבע כי יש לגבש‬
‫אמנה שמטרתה חלוקת עבודה ברורה בין שלושת הגופים הנ"ל‪ .‬נכון למועד הפצת טיוטת דו"ח‬
‫הביקורת‪ ,‬טרם פעלו הגופים לערוך מסמך זה כאמור‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪.20‬‬
‫למרות בקשת הביקורת‪ ,‬נכון למועד הפצת טיוטת הדו"ח לא הועבר לידיה מאף אחד מהגורמים‬
‫המעורבים העתק המסמך המסדיר את גובה עמלת החברה‪.‬‬
‫הביקורת מביעה פליאה על כך‪ ,‬שמסמך חשוב המסדיר התנהלות כספית בהיקף נרחב לא מצוי‬
‫בידי אף לא אחד מהגופים המעורבים‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫שני הצדדים (החברה ואגף קנו"ס) דיווחו לביקורת כי העמלה שסוכמה תיגזר מגובה ההוצאות של‬
‫המרכזים (‪ 6%‬בגין ההוצאות השוטפות ו – ‪ 4%‬בגין הוצאות תב"ר)‪.‬‬
‫לדעת הביקורת‪ ,‬יש טעם לפגם בקביעת עמלה הנגזרת מגובה ההוצאות בלבד‪ ,‬משום שהסדר מעין‬
‫זה עלול להוות תמריץ לכאורה‪ ,‬לחברה המפעילה לאפשר למרכזים להגדיל את הוצאותיהם‪.‬‬
‫‪.08‬‬
‫למנהלי המרכזים הקהילתיים ולאגף קנו"ס אין אפשרות צפייה בזמן אמת בנתוני מערכת הנהלת‬
‫החשבונות‪ ,‬המשמשת את החברה לרישום כל הפעילות הכספית של המרכזים הקהילתיים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬נמנעת מהם היכולת לקבל בזמן אמת מידע עדכני על מצבם הכספי וכן נמנעת מהם‬
‫היכולת לפקח ביעילות על הרישומים ולנסות לפעול לשיפור‪/‬תיקון המצב מיידית‪.‬‬
‫‪.01‬‬
‫אין ממשק אוטומטי בין מערכת הנהלת החשבונות המשמשת את החברה לבין מערכת "חוגים"‬
‫המשמשת ככלי עזר לרישום ההכנסות וההנחות בכל אחד מהמרכזים‪ .‬ממשק ידני מגדיל את‬
‫הסיכון לטעויות הקלדה במערכת הנהלת החשבונות ואינו מאפשר הפקת דוחות בקרה על שוני‬
‫בנתונים בין המערכות‪.‬‬
‫‪.03‬‬
‫מהממצאים עולה כי לא כל סוגי התקבולים שנרשמים במערכת הנהלת החשבונות נרשמים גם‬
‫במערכת "חוגים" (למשל‪ :‬תקבולים המועברים ישירות לחברה והכנסות ממכירת כרטיסים)‪ .‬כמו‬
‫כן החזרים ללקוחות ושיקים שלא כובדו נרשמים רק במערכת הנהלת חשבונות‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫קיימים פערים תמידיים בין שתי המערכות‪ .‬הדבר מחייב ביצוע פעולות התאמה בין סעיפי‬
‫ההכנסות של כל מרכז כפי שהם רשומים במערכת הנהלת החשבונות לבין הרישומים בתוכנת‬
‫"חוגים" של כל אחד מהמרכזים‪ .‬ברוב המרכזים שנבדקו אין תיעוד לביצוע התאמות כאמור‪.‬‬
‫‪.02‬‬
‫לאור העובדה שמערכת חוגים לא כוללת את כל הנתונים כאמור לעיל ועל כן אינה משקפת את‬
‫כלל הכנסות המרכז‪ ,‬וכן לאור העובדה שלמנהל המרכז אין יכולת צפייה בזמן אמת במערכת‬
‫הנהלת החשבונות – נפגמת יכולתם של מנהלי המרכזים לקבל מידע חשוב בזמן אמת על הכנסות‬
‫המרכזים‪.‬‬
‫‪.04‬‬
‫נכון למועד עריכת הביקורת לא קיימות הנחיות כתובות שיכלו לשמש את עובדי המרכזים בתפעול‬
‫מערכת "חוגים"‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמסר לביקורת מעובדי המרכזים הקהילתיים‪ ,‬כי לא נערכו להם הדרכות‬
‫מאורגנות לעבודה במערכת משך שנים רבות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מועסק מטעם החברה רפרנט שתפקידו‬
‫לסייע לעובדים בתפעול המערכת‪ ,‬אך מאחד המרכזים שנבדקו נמסר כי הוא אינו זמין תמיד‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫א‪.‬‬
‫שיטות העבודה ב מערכת חוגים שונות בין המרכזים‪ ,‬והדבר פוגם ביכולת של אגף קנו"ס‬
‫לקבל תמונה אמתית של פעילות המרכזים וביכולת לקיים בקרה אפקטיבית על פעילות‬
‫המרכזים‪.‬‬
‫בחלק מהמרכזים שנבדקו מבצעות העובדות המורשות לעבודה במערכת "חוגים" בדיקות‬
‫ב‪.‬‬
‫בסביבה "חיה" ולא בסביבת "טסט"‪ .‬כתוצאה מכך עלולים להיכנס נתוני סרק למערכת‬
‫התפעולית ולהיכלל בטעות בדיווחי ההכנסות של המרכז‪.‬‬
‫‪.05‬‬
‫בבדיקת ניהול ההרשאות המוענקות לעובדים לצורך שימוש במערכת "חוגים" נמצאו הליקויים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫כל עובד בכל דרגת הרשאה‪ ,‬יכול באמצעות הפקת דוח "הרשאות למשתמשים בתוכנת‬
‫חוגים" לצפות בסיסמאות של משתמשים אחרים במערכת (גם בססמאות להרשאות גבוהות‬
‫יותר שניתנו למשתמשים אחרים)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בשני מרכזים שנבדקו על ידי הביקורת‪ ,‬הוענקה לחלק מהעובדים הרשאה זהה לזו של‬
‫מנהל ההרשאות (גורם חיצוני למרכז הקהילתי)‪ ,‬וביכולתם לפיכך לבצע כל שינוי בתחום‬
‫זה ללא צורך באישור הגורם החיצוני‪ ,‬דבר שפוגם ביכולת למנוע מעילות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באחד המרכזים שנבדקו נמצא כי עדיין קיימת הרשאה לעובד לשעבר ששימש כמזכיר‪,‬‬
‫חרף העובדה שסיים עבודתו במרכז‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בשני מרכזים לפחות‪ ,‬למנהל יש הרשאה גבוהה לעבודה במערכת "חוגים"‪ ,‬המאפשרת לו‬
‫הן לצפות והן לכתוב במערכת‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬קיים חשש שלבד מפעולת הפיקוח שהוא‬
‫נדרש לבצע על פעולות עובדיו במערכת‪ ,‬יש ביכולתו לבצע פעולות ללא כל בקרה של‬
‫גורם אחר‪ ,‬ובכך נפגם העקרון של הפרדת התפקידים‪.‬‬
‫‪.06‬‬
‫מערכת חוגים מאפשרת הוספת "הנחות מיוחדות" ולקבוע באותם מקרים שיעורי הנחה לפי רצון‬
‫המשתמש‪ .‬חלק מהמרכזים ניצלו אפשרות זו‪ ,‬והעניקו הנחות נוספות על אלו שנקבעו על ידי ועדת‬
‫התעריפים העירונית‪.‬‬
‫‪.02‬‬
‫שיטת ניהול התקציב של המרכזים הקהילתיים הנהוגה בחברה‪ ,‬לפיה נבנה תקציב הכנסות לא‬
‫ריאלי‪ ,‬על מנת להתאימו לגובה ההוצאות הצפויות‪ ,‬מובילה לכך שחלק מהמרכזים מסיימים את‬
‫שנת הפעילות בגירעון משמעותי‪ .‬כך למשל‪ ,‬במרכז ביצרון ובקאנטרי ל'‪ ,‬תקציב ההכנסות שנקבע‬
‫עבור שנת ‪ ,3811‬היה גבוה בכ‪ 68% -‬ובכ‪ 32% -‬בהתאמה מהצפי לביצוע בפועל נכון לחודש‬
‫נובמבר ‪.3811‬‬
‫‪.00‬‬
‫לדעת הביקורת‪ ,‬יש טעם לפגם בכך שהחברה‪ ,‬יצאה למכרז בנושא רכש ציוד משרדי וציוד ניקיון‬
‫למרכזים הקהילתיים‪ ,‬מבלי ליידע את הנהלת אגף קנו"ס‪ .‬כמו כן‪ ,‬לדעת הביקורת‪ ,‬העסקת היועץ‬
‫החיצוני שליווה את המכרז ללא ידיעת אגף קנו"ס‪ ,‬היתה לדעת הביקורת‪ ,‬בניגוד להוראת סעיף‬
‫‪ 12‬לחוזה שבין החברה לבין העירייה משנת ‪.3888‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.03‬‬
‫לאור אישור מועצת העירייה מתאריך ‪ 35/18/18‬להחלטת ועדת הנכסים העירונית מתאריך‬
‫‪ 6/18/18‬לפיה החברה לא תשכיר עוד נכסים עירוניים‪ ,‬אלא רק באמצעות מכרז שיבוצע על ידי‬
‫העירייה ויאושר באמצעות ועדות העירייה – הפסיקה החברה לחתום על חוזי שכירות של‬
‫המרכזים הקהילתיים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬במשך תקופה ארוכה לא היה ברור מהו תהליך ההתקשרות‬
‫הנכון להשכרת מתקנים במרכזים הקהילתיים‪ ,‬דבר שיצר תופעה של אי חתימה על חוזי שכירות‬
‫על ידי החברה‪ .‬כמו כן לא ניתנו על ידי העירייה הנחיות למרכזים הקהילתיים כיצד לפעול בנושא‬
‫זה ומי מורשה לחתום על חוזי השכירות כצד לחוזה מטעם המרכז הקהילתי (העירייה או החברה)‪.‬‬
‫הביקורת מציינת כי לאחר הפצת טיוטת הממצאים‪ ,‬ניתנה חוות דעת חדשה של השירות המשפטי‬
‫בנושא‪ ,‬לפיה החברה רשאית להתקשר עם השוכרים רק למשך פרק זמן שנותר לה עד לסיום חוזה‬
‫המסגרת עם העירייה‪ ,‬ואשר מתחדש מדי שנה‪ .‬כלומר‪ ,‬חברת מוסדות חינוך תהא רשאית לחתום‬
‫עם שוכרים רק לתקופות קצרות שאינן עולות על שנה ובלבד שיש לה עצמה חוזה מסגרת עם‬
‫העירייה החופף לאותה תקופה‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫בחלק מהמרכזים הקהילתיים‪ ,‬פעלו המנהלים בניגוד להנחיות העירייה והחברה‪ ,‬בכך שהחתימו‬
‫שוכרים על חוזים שאינם בנוסח אחיד‪ ,‬לא הקפידו על חתימות כנדרש‪ ,‬לא רשמו את סוג המתקן‬
‫המושכר‪ ,‬קבעו תעריף השכרה שאינו תואם את החלטת ועדת תעריפים ולא הקפידו על צירוף‬
‫אישור ביטוח כנדרש‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫נוסח החוזה האחיד להשכרת נכסים במרכזים הקהילתיים מטעם החברה חסר לדעת הביקורת‪,‬‬
‫הוראו ת מהותיות כגון חיוב השוכר לפעול במתקנים המושכרים בכפוף להוראות כל דין‪ ,‬חיוב‬
‫השוכר שלא להפריע לפעילות השוטפת במרכז וכד'‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫בחברה למוסדות חינוך קיים נוהל כוח אדם הדן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בנושא העסקת עובדים בשעות‬
‫נוספות‪ .‬הנוהל מגביל את היקף העסקה בשעות נוספות ל‪ 18-‬שעות בלבד לחודש‪.‬‬
‫בהתבסס על פרשנות מנכ"ל החברה‪ ,‬לפיה נוהל כ"א מגביל רק העסקת עובדים שעתיים בשעות‬
‫נוספות‪ ,‬הרי שלא קיימת מדיניות של החברה המגבילה את כמות השעות הנוספות‪ ,‬שרשאים‬
‫עובדי החברה האחרים לעבוד‪ .‬בפועל נמצא‪ ,‬כי ישנם עובדים המבצעים שעות נוספות רבות‬
‫שעלותן הכספית מכבידה על תקציב המרכזים‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫החברה פעלה בניגוד לקבוע בחוזה ההתקשרות עם העירייה‪ ,‬עת שחילקה שי לחג ללא אישור‬
‫מראש ובכתב מאת העירייה‪ .‬לביקורת נמסר ממנכ"ל החברה כי הוא הסתפק באישור בעל פה‬
‫ממנהלת מינהל החינוך‪ ,‬וזאת על אף שהחוזה מחייבו לקבל אישור בכתב למהלך‪ .‬כמו כן יש לציין‪,‬‬
‫כי מנהל אגף קנו"ס‪ ,‬שאמור לעבוד באופן שוטף מול החברה‪ ,‬לא יודע בנוגע להחלטה להעניק שי‬
‫לחג‪ ,‬ונודע לו על כך רק בדיעבד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪.34‬‬
‫על פי סעיף ‪ 36‬לחוזה בין העירייה לבין החברה‪ ,‬החברה אמורה לבטח את פעילות המרכזים‬
‫ולדעת הביקורת גם לשלם על כך‪ .‬החברה טענה‪ ,‬כי אמנם מחובתה לבטח את הפעילות‪ ,‬אך לא‬
‫לממן את הביטוח‪ .‬נכון למועד הפצת טיוטת דוח הביקורת‪ ,‬טרם התקבלה חוות דעת רלוונטית של‬
‫השירות המשפטי בעניין זה‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫חובות של משתתפי חוגים במרכזים הקהילתיים‪ ,‬אשר המרכזים לא הצליחו לגבות בעצמם‪,‬‬
‫הועברו רק לעיתים רחוקות לחברה‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬לא ננקטו פעולות אכיפה מטעם החברה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬אין מדיניות כתובה וברורה בנושא הגבייה (הוצאת חייבים מחוגים‪ ,‬חיוב בריבית והצמדה‬
‫וכד')‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫למרות הוראת נוהל החברה בנושא‪ ,‬בחלק מהמרכזים שנבדקו לא תמיד נמצאו בקשות בכתב‬
‫להחזרי כספים (למשל בביצרון‪ ,‬ערבי‪-‬יהודי)‪ .‬הבקשות להחזר נמסרות על ידי התושבים בעל פה‬
‫ואין כל אסמכתה בכתב כי התושב אכן ביקש את ההחזר‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫בשני מרכזים (ביצרון‪ ,‬בית פרנקפורט) נמצא‪ ,‬כי בנוסף לכרטיסים המונפקים על ידי החברה‪,‬‬
‫מונפקים כרטיסים נוספים על ידי המרכזים עצמם‪ .‬הפיקוח היחיד של החברה על הנפקת‬
‫הכרטיסים הללו‪ ,‬הינו דרישה של מסירת פרוטוקול מכירות על ידי המרכז‪ .‬לפיכך‪ ,‬לדעת הביקורת‬
‫הפיקוח הקיים על פעילות זו לוקה בחסר‪.‬‬
‫המלצות‬
‫‪.30‬‬
‫לאור השינויים הארגוניים שבוצעו במרכזים הקהילתיים‪ ,‬לאור חלוקי הדעות הרבים שהתגלעו‬
‫בשנים האחרונות בין החברה למוסדות חינוך לבין אגף קנו"ס בנושאים שונים הקשורים‬
‫להתנהלות השוטפת‪ ,‬ולאור מערכת היחסים העכורה השוררת בין שני הגופים הנ"ל‪ ,‬ממליצה‬
‫הביקורת להנהלת העירייה‪ ,‬לקבל החלטה ברמה האסטרטגית‪ ,‬בנוגע לאופי הקשר עם החברה‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬ראוי להגדיר מפורשות את כלל השירותים שהעירייה מצפה לקבל מהחברה ולהבהיר‬
‫לה מה הן סמכויותיה ומה הם תחומי אחריותה‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫לאחר החלטות הנהלת העירייה כאמור‪ ,‬בנוגע למערכת היחסים עם החברה למוסדות חינוך‪ ,‬יש‬
‫לפעול בהקדם לעריכת חוזה התקשרות בין החברה לבין העירייה‪ ,‬שיסדיר בכתובים באופן מפורט‬
‫וברור‪ ,‬תחומי אחריות‪ ,‬סמכויות ותפקידים‪.‬‬
‫הביקורת רואה בחומרה את העובדה שלמרות קביעת מנכ"ל העירייה בשנת ‪ 3883‬כי יש לקבוע‬
‫אמנה שתסדיר את חלוקת העבודה בין הצדדים‪ ,‬לא השכילו הצדדים להגיע להסכמות בנושא זה‪,‬‬
‫והדבר הוביל במשך כל התקופה לחילוקי דעות‪ ,‬קונפליקטים ובעיות במערכת‪.‬‬
‫‪ .188‬יש להסדיר בכתובים את גובה העמלות שגובה החברה תמורת השירותים שהיא נותנת בכל אחד‬
‫מתחומי הפעילות בהם היא עוסקת‪ :‬תפעול שוטף‪ /‬פרוייקטים וכד'‪ .‬כמו כן‪ ,‬לדעת הביקורת‪ ,‬ראוי‬
‫לשנות את השיטה הנהוגה לקביעת גובה העמלה כנגזרת מהיקף ההוצאות בלבד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .181‬על מנת לאפשר למנהלי המרכזים ולאגף קנו"ס פיקוח ובקרה בזמן אמת על מצבם הכספי של‬
‫המרכזים‪ ,‬ראוי לאפשר להם צפייה בזמן אמת בנתוני מערכת הנהלת החשבונות‪.‬‬
‫‪ .183‬יש לפעול להסדרת ממשק אוטומטי בין מערכת חוגים למערכת הנהלת החשבונות‪ ,‬על מנת לצמצם‬
‫את הסיכון לטעויות הקלדה ולאפשר הפקת דוחות בקרה‪.‬‬
‫‪ .182‬יש לחייב ביצוע התאמה לפחות אחת לחודש בין מערכת "חוגים" לבין מערכת הנהלת החשבונות‪,‬‬
‫ולתעד בדיקות אלה‪.‬‬
‫‪ .184‬באחריות החברה להפיץ הנחיות כתובות בקרב עובדי המרכזים‪ ,‬בנוגע לתפעול מערכת "חוגים"‪,‬‬
‫וכן לדאוג לקיומן של הדרכות מסודרות‪ ,‬ובכך לאפשר שיטת עבודה אחידה ונאותה במערכת‪.‬‬
‫‪ .185‬באחריות החברה לדאוג לניהול הרשאות מסודר המתאים בין היתר לעיקרון הפרדת התפקידים‬
‫ולכללי אבטחת מידע‪.‬‬
‫‪ .186‬יש לדאוג לכך‪ ,‬שמערכת "חוגים" תאפשר רק הזנת הנחות המתאימות למדיניות ההנחות של‬
‫העירייה‪ ,‬ותמנע הזנת הנחות לפי רצון המשתמש‪.‬‬
‫‪ .182‬על החברה לבנות תקציב ריאלי‪ ,‬במיוחד בנושא ההכנסות‪ .‬מומלץ שבבנית התקציב ישתפו פעולה‬
‫מנהל הממרכז‪ ,‬החברה ואגף קנו"ס‪.‬‬
‫‪ .180‬על החברה לאתר את ההתקשרויות שבשל העדר חוות דעת משפטית או מדיניות ברורה לא טופלו‬
‫כראוי‪ .‬וזאת לאור חוות דעת השירות המשפטי (שהתקבלה לאחרונה בתאריך ‪ 5‬בספטמבר‬
‫‪ ,)3813‬לפיה מוטלת האחריות על החברה לערוך חוזי השכרה שמשכן עד שנה בכפוף לסיום‬
‫החוזה עם החברה‪.‬‬
‫‪ .183‬יש להנחות את כל מנהלי המרכזים העירוניים להקפיד על שימוש בחוזה סטנדרטי של החברה‪,‬‬
‫בכפוף לחוות הדעת של השירות המשפטי כאמור לעיל‪ .‬כמו כן יש להנחותם לדאוג לחתימות‬
‫כנדרש‪ ,‬לצרף אישורי קיום ביטוח‪ ,‬לקבוע תעריפי שכירות התואמים להנחיות ועדת תעריפים‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪ .118‬יש לעדכן את החוזים שיהיו באחריות החברה (לאור חוות הדעת של השירות המשפטי – חוזים‬
‫שמשכן עד שנה בכפוף לסיום החוזה עם העירייה)‪ ,‬ולהסדיר הוראות שאינן קיימות כיום בנוסח‬
‫האחיד‪ ,‬כגון חובת השוכר להשתמש במושכר לפי חוק‪ ,‬חוזרי מנכ"ל והוראות העירייה‪ ,‬חובת‬
‫השוכר שלא להפריע לפעילות השוטפת במרכז וכד'‪.‬‬
‫‪ .111‬על החברה ‪ ,‬בשיתוף מנהלי המרכזים ואגף קנו"ס לקבוע מדיניות ברורה בנושא העסקת עובדים‬
‫בשעות נוספות‪ ,‬כך שיתאפשר פיקוח‪ ,‬בקרה וצמצום ההוצאות הרבות בנושא‪.‬‬
‫‪ .113‬על החברה להקפיד לפעול בהתאם לקבוע בחוזה ההתקשרות בכל הקשור לחלוקת שי לחג‪,‬‬
‫מענקים וכד'‪.‬‬
‫‪ .112‬באחריות השירות המשפטי להעביר חוות דעתו בנוגע לסעיף ‪ 36‬לחוזה שבין החברה לעירייה‪,‬‬
‫באשר לגורם שאמור לשאת בנטל הוצאות הביטוח (החברה או העירייה)‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .114‬באחריות החברה לקבוע נוהל עבודה בנושא גביית חובות ממשתתפים בפעילויות המרכז הקהילתי‪,‬‬
‫ולפעול לאכיפת חובות אלו‪.‬‬
‫‪ .115‬יש להנחות את המרכזים הקהילתיים למלא אחר הוראות נוהל החברה העוסק בהחזרים כספיים‪,‬‬
‫לפיו יש לתעד בכתב את בקשות המשתתפים לביטול חוגים ולהחזרים כספיים‪.‬‬
‫‪ .116‬אין לאפשר למרכז קהילתי להפיק כרטיסים באופן עצמאי‪ ,‬שלא באמצעות פנקסי כרטיסים של‬
‫החברה‪.‬‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫התייחסויות המבוקרים ואחרים למסקנות והמלצות הביקורת‪ ,‬מצורפות לדוח בפרק‬
‫הנספחים ומהוות חלק בלתי נפרד מדוח הביקורת‪ .‬הנספחים להתייחסויות (אם צורפו)‬
‫שמורים במשרד מבקר העירייה‪.‬‬
‫נספח ד ‪ -‬התייחסות החברה למוסדות חינוך מתאריך ‪.32.11.13‬‬
‫נספח ה ‪ -‬התייחסות אגף קנו"ס מתאריך ‪.12.13.13‬‬
‫‪25‬‬