‫עו"ד מיכל רוזנבוים‬
‫‪1‬‬
‫נושא כוח אדם ושכר בתאגידים העירוניים הינו אחד הנושאים‬
‫המהותיים המשפיעים על פעילותו של התאגיד‪.‬‬
‫על אף האמור‪ ,‬לא קיימת חקיקה והוראות מפורטות מטעם משרד‬
‫הפנים המסדירים את התחום בדומה לנושא כח אדם ושכר ברשויות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫כפי שנציג להלן‪ ,‬המסגרת הנורמטיבית המחייבת החלה על תאגידים‬
‫עירוניים בנושא כח אדם הינה הנחיות כלליות בנושא מטעם משרד‬
‫הפנים‪.‬‬
‫בראשית שנת ‪ ,2011‬פרסם משרד הפנים‪ ,‬במסגרת נוהל אסדרה‬
‫לתאגידים עירוניים – הוראה כללית הנוגעת להעסקת עובדים‬
‫בתאגידים עירוניים‪.‬‬
‫ס' ‪ 9.2.9‬לנוהל אסדרת חברה עירונית קובע כי‪:‬‬
‫"כללי קליטת עובדים וקידומם ותנאי העסקתם יקבעו‬
‫בהתאם להנחיות משרד הפנים‪ .‬עד לפרסום הנחיות‬
‫אלו‪ ,‬כללי קליטת עובדים וקידומם החלים על הרשות‬
‫המקומית יחולו על התאגיד העירוני‪ .‬כללי המכרז‬
‫יקבעו על ידי החברה ויהיו דומים לכללים הנהוגים‬
‫ברשות המקומית בכפוף לכל דין‪ .‬סולם הדרגות ותנאי‬
‫השכר וההעסקה לא יחרגו מהמקובל ברשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫נוהל זה קובע למעשה כי‪:‬‬
‫• כללי קליטת עובדים‪ ,‬קידומם ותנאי העסקתם יקבעו בהתאם להנחיות‬
‫משרד הפנים )הנחיות אלה טרם פורסמו(‪.‬‬
‫•עד לפרסום ההנחיות‪ ,‬כללי הרשות המקומית בנושא קבלת עובדים‬
‫ותשלום שכרם יחולו על התאגיד‪.‬‬
‫• כללי המכרז יקבעו על ידי התאגיד‪ ,‬ויהיו דומים לכללים הנהוגים‬
‫ברשות המקומית בכפוף לכל דין‪.‬‬
‫• סולם הדרגות ותנאי השכר וההעסקה לא יחרגו מהמקובל ברשות‬
‫המקומית )כלומר אסור לחרוג אולם אין חובה להשוות את השכר(‪.‬‬
‫• נוהל האסדרה של משרד הפנים קובע כי תנאי העסקת העובדים‬
‫לא יחרגו מהמקובל ברשות המקומית‪ .‬הוראה כללית זו גורמת‬
‫לעמימות‪ ,‬אי ודאות ומעלה מספר בעיות בנוגע תשלומי השכר‬
‫לעובדים בתאגיד המקומי‪:‬‬
‫•א‪ .‬חלק גדול מהמשרות בתאגידים עירוניים לא קיימות‬
‫ברשות ולא ניתן לבצע השוואה בין תנאי השכר בתאגיד‬
‫עירוני לנושא משרה מקביל ברשות המקומית )דוגמאות–‬
‫סמנכ"ל‪ ,‬מנהל פיתוח‪ ,‬מנהל מתנ"ס‪ ,‬מנהל תפעול(‪.‬‬
‫•מכאן שהשאלה העולה היא כיצד נחשב את השכר לבעלי‬
‫תפקיד אלו?‬
‫ב‪ .‬עובדי תאגידים עירוניים מועסקים בהסכם אישי בעוד‬
‫שעובדי העירייה בהסכם קיבוצי )דירוג דרגה( – קשה לבצע‬
‫הקבלה‪ ,‬אלא אם נעזרים בחשב שכר שיתרגם את ההטבות‬
‫שזוכים להם עובדי הרשות המקומית מכוח ההסכם הקיבוצי‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עובד רשות מקומית‪ ,‬המועסק על פי הסכם קיבוצי זכאי‬
‫להטבות כגון ‪ 30‬ימי חופש בשנה )לעומת ‪ 14‬המוענקים לעובד‬
‫תאגיד עירוני בהסכם אישי( – כיצד מתרגמים את ההבדל‬
‫לתשלום בשכר?‬
‫יצוין כי לפני כשנה נחתם הסכם קיבוצי ראשון מסוגו לעובדי תאגידים‬
‫עירוניים בראשון לציון הקובע תנאי העסקה דומים לאלו של העובדים‬
‫ברשויות המקומיות אולם מדובר במקרה בודד בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרבה תאגידים הפכו רק לאחרונה בעקבות דוח מבקר המדינה‬
‫בעניין תאגידים עירוניים ונהלי האסדרה לתאגידים עירוניים –‬
‫תאגידים אלה לא היו כפופים להנחיות בנושא שכר עד כה‪ .‬במידה‬
‫ומעוניין התאגיד לקבוע את שכר עובדיו כמקובל ברשות המקומית עולה‬
‫השאלה ‪ -‬מה עושים מבחינת שכר עובדים שעד כה לא היו כפופים‬
‫לנהלים אלה )השוואה לתנאי השכר ברשות המקומית עשויה ליצור‬
‫הרעת תנאים לעובד(‪.‬‬
‫יש לציין כי במקרה כזה‪ ,‬ניתן לקבל את אישור משרד הפנים בעת‬
‫הליך ההסבה לתאגיד עירוני כי שכרם של העובדים הקיימים לא ייפגע‪.‬‬
‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫א‪ .‬פתרון כללי – הכנת קובץ כללי לעובדי תאגידים עירוניים )בדומה‬
‫לזה שיש ברשויות( –איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות‬
‫שוקל בימים אלו‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬ליצור קובץ כאמור בתיאום‬
‫ובאישור משרד הפנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתרון ספציפי לתאגיד ‪ -‬כל תאגיד יכין עץ ארגוני משלו הכולל את‬
‫רשימת עובדיו ותנאי השכר אותו התאגיד מעוניין לשלם – העץ הארגוני‬
‫יובא לאישור משרד הפנים ויאושר עבור התאגיד בלבד באופן ספציפי‪.‬‬
‫אי הוודאות הקיימת כיום בעניין שכר עובדי התאגיד העירוני אינה קיימת בכל‬
‫הנוגע לשכר בכירים בתאגיד‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2003‬פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל מיוחד בעניין‬
‫שכר מנכ"ל תאגיד עירוני‪.‬‬
‫בחוזר המנכ"ל המיוחד נקבע‪ ,‬כי שכרו של מנכ"ל חברה עירונית‬
‫ייקבע כאחוז מסוים משכרו של מנכ"ל הרשות המקומית‪.‬‬
‫האחוז משכר מנכ"ל רשות מקומית )לפיו ייקבע שכר מנכ"ל‬
‫העמותה העירונית( יהא לפי נפח הפעילות המשוקלל של‬
‫התאגיד העירוני המחושב לפי‪:‬‬
‫מאזן התאגיד המאושר האחרון ‪1/3 x‬‬
‫‪+‬‬
‫ההכנסה הממוצעת של התאגיד ב‪ 3-‬השנים האחרונות ‪,2/3 x‬‬
‫כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫רמה‬
‫שכר מנכ"ל‬
‫נפח פעילות משוקלל‬
‫‪1‬‬
‫עד ‪ 4‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪ 75%-65%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫‪2‬‬
‫בין ‪ 4-8‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪ 80%-70%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫‪3‬‬
‫בין ‪ 8-20‬מיליון ‪₪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 20‬מיליון ‪ ₪‬ומעלה‬
‫המקומית‬
‫‪ 85%-75%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫‪ 90%-80%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫על פי חוזר המנכ"ל המיוחד‪ ,‬יהיה מנכ"ל התאגיד זכאי לעלייה נוספת של‬
‫‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית לאחר שנתיים בתפקידו ולאחר שנתיים‬
‫נוספות לעלייה נוספת של ‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית )לאחר שלב‬
‫זה‪ ,‬לא יבוצעו עליות נוספות(‪.‬‬
‫מלבד השכר החודשי הקבוע‪ ,‬קובע חוזר המנכ"ל המיוחד הוראות נוספות‬
‫הנוגעות לשכר מנכ"ל העמותה‪ ,‬כפי שיפורטו להלן‪:‬‬
‫‪.1‬דמי כלכלה‪ :‬מנכ"ל התאגיד יהיה זכאי בנוסף לשכר‬
‫המצוין לעיל‪ ,‬גם לתשלום דמי כלכלה חודשיים בסך אחוז‬
‫השכר המותר *‪.₪ 687‬‬
‫‪.2‬הוצאות אחזקת רכב‪ :‬תשלום הוצאות אחזקת רכב לו יהיה‬
‫זכאי המנכ"ל יהיה כמפורט להלן‪ :‬במידה והתאגיד אינו‬
‫מעמיד לרשות המנכ"ל רכב צמוד ישולם החזר הוצאות רכב‬
‫על פי דיווח‪ .‬מכסת הק"מ המרבית שתאושר למנכ"ל לא‬
‫תעלה על ‪ 1,000‬ק"מ‪ ,‬וההחזר יבוצע כאמור על פי דיווח‪.‬‬
‫‪ .4‬הבראה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת הבראה בסכומים ובמספר ימים‬
‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .5‬קצובת נסיעה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת נסיעה בסכומים ובמועדים‬
‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .6‬קרן השתלמות‪ :‬התאגיד רשאי להפריש לקרן השתלמות אליה‬
‫משתייך המנכ"ל ‪ 7.5%‬ממשכורתו הכוללת והמנכ"ל יפריש ‪2.5%‬‬
‫ממשכורתו הכוללת‪.‬‬
‫‪ .7‬קצובת ביגוד‪ :‬העובד זכאי לקבל קצובת ביגוד כמקובל ברשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪ .8‬עבודה נוספת‪ :‬המנכ"ל אינו רשאי לעסוק בכל עבודה אחרת בשכר‪ .‬מילוי תפקיד אחר‬
‫ללא שכר טעון אישור מראש בכתב מדירקטוריון התאגיד וממשרד הפנים‪.‬‬
‫‪ .9‬תגמולי פרישה ופיצויי פיטורין ‪ -‬שיעורי הפרשות התאגיד והמנכ"ל בגין תגמולים‬
‫ופיצויי פיטורין יהיו לפי סוגי ההסדרים הפנסיונים‪ :‬קרן פנסיה או ביטוח מנהלים‪ .‬על המנכ"ל‬
‫לבחור אחת משלושת חלופות אלה‪ ,‬וזו תצוין בחוזה שייחתם‪.‬‬
‫‪ .10‬ימי מחלה – המנכ"ל זכאי ל‪ 30-‬יום ימי מחלה בשנה כנגד הצגת אישורים רפואיים‪,‬‬
‫והוא רשאי לצבור ימים אלה‪ .‬בסיום עבודתו המנכ"ל אינו זכאי לפיצוי בגין ימי מחלה שלא‬
‫נוצלו‪.‬‬
‫‪ .11‬ביטוח מפני אובדן כושר עבודה המבטיח פיצוי חודשי‪ :‬התאגיד יהיה רשאי לבטח את‬
‫המנכ"ל בביטוח כאמור אם המנכ"ל יבחר לבטח זכויותיו בביטוח מנהלים‪ .‬במקרה כזה‬
‫החברה תפריש עד ‪ 2.5%‬ממשכורתו הכוללת של המנכ"ל‪ ,‬על חשבונה‪.‬‬
‫‪ .12‬ימי חופשה‪ :‬המנכ"ל זכאי ל‪ 22-‬ימי חופשה בשנה ויכול לצבור עד ‪ 55‬ימים – אלה‬
‫ייפדו בעת פרישתו מהעבודה‪.‬‬
‫חוזר המנכ"ל בנוגע לשכר הבכירים בתאגיד העירוני מעלה‬
‫מספר קשיים‪:‬‬
‫א‪ .‬השכר נגזר משכר מנכ"ל הרשות המקומית על פי גודלה‬
‫ולא על פי גודל התאגיד – על פי חוזר המנכ"ל‪ ,‬שכר מנכ"ל‬
‫התאגיד ייקבע כאחוזים משכר מנכ"ל הרשות המקומית‪,‬‬
‫כאשר שכר מנכ"ל הרשות המקומית נקבע על פי גודל‬
‫הרשות‪.‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬עשוי להיווצר מצב בו מנכ"ל תאגיד עירוני קטן‬
‫ברשות גדולה ישתכר יותר ממנכ"ל תאגיד עירוני גדול‬
‫המצוי ברשות קטנה‪ .‬הטענה הינה כי חוזר המנכ"ל אינו‬
‫נותן משקל מספיק לגודל התאגיד ונותן משקל רב מידי‬
‫לגודל הרשות המקומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחזור הכספי של התאגיד אינו משקף לעיתים את‬
‫פעילותו– תאגידים עירוניים‪ ,‬בעיקר כאלה המבצעים פרויקטים‬
‫שונים עבור הרשות המקומית‪ ,‬אינם כוללים בדוחותיהם‬
‫הכספיים את מלוא היקף העבודות אותן הם מבצעים בפועל‪.‬‬
‫תאגידים עירוניים רבים כוללים בדוחותיהם הכספיים אך ורק‬
‫את התקורה לה זוכה התאגיד עבור ניהול הפרויקט עבור הרשות‬
‫המקומית‪ .‬במצב דברים כזה‪ ,‬תאגיד עירוני המנהל פרויקטים‬
‫בהיקף של מאות מיליוני ‪ ,₪‬עשוי להיחשב לתאגיד קטן מאחר‬
‫ובדוח הכספי של התאגיד‪ ,‬לא ניתן ביטוי להיקף העבודות‬
‫המבוצע על ידו‪ .‬המחזור הכספי של התאגיד משפיע ישירות על‬
‫שכר מנכ"ל התאגיד מאחר וחלק משכר המנכ"ל נקבע בהתאם‬
‫למחזור הכספי של התאגיד‪.‬‬
‫איגוד התאגידים העירוניים פועל בימים אלו מול משרד הפנים‬
‫במטרה לפרסם חוזר מנכ"ל שאמור להחליף את חוזר המנכ"ל‬
‫לעניין קביעת שכר מנכ"ל תאגיד עירוני שפורסם במרץ ‪.2003‬‬
‫על פי ההצעה המתגבשת‪ ,‬יחושב שכרו של מנכ"ל תאגיד עירוני‬
‫לא רק על פי גודל התאגיד וגודל הרשות המקומית אלא על פי‬
‫פרמטרים נוספים כגון‪ :‬השתתפות הרשות המקומית בתקציב‬
‫התאגיד‪ ,‬רווח והפסד של התאגיד העירוני‪ ,‬עלות הפעילות של‬
‫התאגיד העירוני ואחוז הוצאות הנהלה וכלליות מפעילות‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חוזר המנכ"ל החדש אמור להסדיר נושאים נוספים‬
‫הנוגעים להעסקת בכירים בתאגידים עירוניים כגון‪ :‬שכר‬
‫סמנכ"לים‪ ,‬הטבות לעובדים בכירים ונוהל פניה למשרד הפנים‬
‫לאישור החוזים‪.‬‬
‫בנוסף למינוי המנכ"ל‪ ,‬רשאי תאגיד עירוני למנות עובדים‬
‫בכירים נוספים אשר יועסקו במסגרת הסכם בכירים‬
‫ובשכר בכירים )בדרך כלל לתפקיד סמנכ"ל‪ ,‬מנהל כספים‪,‬‬
‫מנהל תפעול‪ ,‬מנהלי מחלקות וכד'(‪.‬‬
‫שכרם של עובדים אלה ייגזר משכר המנכ"ל ולא יעלה על‬
‫‪ 70%‬משכר המנכ"ל )חוזר מנכ"ל ‪ – (3/2004‬ככל ששכר‬
‫המנכ"ל )על פי הנוסחה שפורטה( יהיה גבוה יותר‪ ,‬יוכל‬
‫התאגיד לשלם שכר גבוה יותר לעובדים הבכירים )בפועל‬
‫יש חריגים לכלל זה ואושרו גם בעלי תפקיד בשכר גבוה‬
‫יותר מ‪ 70%-‬משכר המנכ"ל(‪.‬‬
‫העסקת עובד בתפקיד עובד בכיר מחייבת קיום מכרז על‬
‫ידי התאגיד‪ .‬תשלום שכר הבכירים יהיה כפוף לאישור‬
‫משרד הפנים )אגף כ"א ושכר ברשויות המקומיות(‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫כללי מינוי מנכ"ל ועובדים בכירים בתאגיד עירוני נקבעו‬
‫בחוזר מנכ"ל משרד הפנים ‪3/2004‬‬
‫על דירקטוריון התאגיד למנות ועדת בחינה למינוי‬
‫מנכ"ל שהרכבה‪ :‬נציג הדירקטוריון‪ ,‬נציג תאגיד עירוני‬
‫אחר באותו סדר גודל ונציג משרד הפנים )מר ניסים בן‬
‫יקר(‪.‬‬
‫ועדת הבחינה חייבת לפרסם מודעה בעיתון יומי אודות‬
‫המכרז ולפרט בה את תנאי הסף למכרז ואת‬
‫הקריטריונים לבחירה במועמד המתאים‪.‬‬
‫עם סיום דיוניהם מגישה ועדת הבחינה את המלצותיה‬
‫לדירקטוריון התאגיד‪ ,‬אשר ייקבע מי המועמד המתאים‬
‫ביותר לתפקיד המנכ"ל‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫על מועמד לתפקיד מנכ"ל לעמוד במצטבר בתנאי‬
‫הסף המפורטים להלן‪:‬‬
‫בעל תואר אקדמי באחד המקצועות הבאים‪ :‬כלכלה‪,‬‬
‫מינהל עסקים‪ ,‬משפטים‪ ,‬ראיית חשבון‪ ,‬מנהל ציבורי‪,‬‬
‫הנדסה‪ ,‬לימודי עבודה‪ ,‬או בעל תואר אקדמי בתחום‬
‫העיסוק של התאגיד‪.‬‬
‫בעל ניסיון בלפחות אחד מאלה‪:‬‬
‫בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל‬
‫היקף עסקים משמעותי‪.‬‬
‫בכהונה ציבורית או בתפקיד בשירות הציבורי בנושאים‬
‫כלכליים‪ ,‬מסחריים‪ ,‬ניהוליים או משפטיים‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיו העיקריים של‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬רשאית ועדת הבחינה לבחור‬
‫במועד שלא מתקיימים בו התנאים שפורטו אם הוא‬
‫בעל ניסיון מצטבר של עשר שנים לפחות בתפקיד‬
‫בכיר שמתוכן ‪ 5‬שנים לפחות בגופים בעלי היקף‬
‫פעילות שאינו נופל מזה של התאגיד וזאת‪,‬‬
‫מנימוקים חריגים ומיוחדים לבחירה שיפורטו על ידי‬
‫ועדת הבחינה‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫על ועדת הבחינה לראיין את כלל המועמדים אשר‬
‫עומדים בתנאי הסף ולהמליץ על לפחות אחד מהם‬
‫לאישור הדירקטוריון‪.‬‬
‫על וועדת הבחינה והדירקטוריון חלה חובה לנמק את‬
‫בחירתם במועמד‪.‬‬
‫על וועדת הבחינה להתחשב בהשכלת המועמד‪ ,‬ניסיונו‪,‬‬
‫כישוריו המקצועיים והעסקיים‪ ,‬אישיותו )לרבות יושר‬
‫ואמינות( וכן כל קריטריון רלוונטי נוסף לתפקיד‪.‬‬
‫הוועדה רשאית לדרוש חוות דעת ביחס לכשירותו של‬
‫המועמד מכל גורם שתמצא לנכון‪ ,‬בכפוף לכל דין‪.‬‬
‫‪ ž‬נוסף על השיקולים שקובע משרד הפנים כי על ועדת‬
‫הבחינה לקחת בחשבון‪ ,‬נקבעו בפסיקה שיקולים נוספים‬
‫שעל חברי ועדת בחינה לשקול‪:‬‬
‫‪ ž‬על וועדת הבחינה להימנע מלהתמקד ביכולותיו‬
‫המקצועיות של מועמד בלבד אלא עליהם לעסוק גם‬
‫בטיבו הערכי והמוסרי‪.‬‬
‫‪ ž‬על ועדת הבחינה לשקול בבחירת מועמד לא רק‬
‫בהתאמתו לתפקיד אלא גם בהיבט של אמון הציבור‪,‬‬
‫דהיינו – איך הציבור יבחן את הבחירה במועמד‪.‬‬
‫‪ ž‬בחירה במועמד משיקולים פוליטיים או משיקולים של‬
‫היכרות קודמת בין חבר ועדת הבחינה למועמד‪ ,‬יביא‬
‫לפסילת המועמד‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,2011‬החל האגף לתאגידים העירוניים במשרד‬
‫הפנים לבצע ביקורות בתאגידים עירוניים‪ ,‬על ידי רואי חשבון‬
‫שנשכרו מטעם האגף‪ .‬עד כה נבדקו כ‪ 80-‬תאגידים עירוניים‪.‬‬
‫אחד הנושאים בהם מתמקדת הביקורת‪ ,‬הינו כוח אדם ושכר‬
‫בתאגיד העירוני‪ .‬להלן נסקור את הנושאים הנבדקים בתחום‬
‫מטעם הביקורת אשר על כל תאגיד להסדר במטרה לצלוח את‬
‫הביקורת‪:‬‬
‫הנושאים הנבדקים בעת עריכת הביקורת הם‪:‬‬
‫‪ ü‬בדיקת רישום מסודר של העובדים בתאגיד העירוני )כולל שכר‬
‫ותפקיד(‪.‬‬
‫‪ ü‬בדיקה האם מנוהל "תיק עובד" לכל עובד‪.‬‬
‫‪ ü‬בדיקת המועמד והדרך בה בוצע מינוי מנכ"ל לתאגיד העירוני‪.‬‬
‫"על דירקטוריון החברה להקים ועדת בחינה שתבחן את המועמדים לתפקיד המבוקש‪ ,‬על פי‬
‫כישוריהם ויכולתם המקצועית‪ ...‬בלא ששיקולים זרים יהיו מעורבים באיוש המשרות"‬
‫‪ ü‬בדיקת אישור משרד הפנים לתנאי השכר והחוזים שנחתמו עם‬
‫המנכ"ל והעובדים הבכירים‪.‬‬
‫‪ ü‬בדיקת קיומו של מכרז לקבלת עובדים‪.‬‬
‫‪ ü‬בדיקת הימצאותם של אישורים מתאימים בתיקי העובד )מ"ה‪,‬‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬קופות גמל וכו'(‪.‬‬
‫‪ ü‬בדיקת קיומה של הצהרה חתומה ע"י מנכ"ל התאגיד העירוני‬
‫בדבר קיומם‪/‬אי קיומם של עובדים שהם קרובי משפחה בתאגיד‬
‫העירוני והרשות המקומית‪ ,‬סוג הקרבה ותפקידיהם בתאגיד העירוני‪.‬‬
‫‪ ü‬האם קיימים אישורי משרד הפנים להעסקת עובדים בכירים‪.‬‬
‫‪ ü‬האם העובדים התקבלו באמצעות מכרז?‬
‫חריגות שכר בתאגיד העירוני – משמעות‬
‫תשלום שכר‪ ,‬למשל‪ ,‬בסכומים החורגים מהוראות הדין שפורטו‬
‫לעיל עלולים להביא לביצוע ביקורת וחקירה מטעם הממונה על‬
‫השכר במשרד האוצר‪.‬‬
‫• לממונה על השכר סמכות להורות על הפחתת שכר או על‬
‫החזרה של שכר אשר שולם ביתר מהיום בו אושר‪.‬‬
‫• כמו כן‪ ,‬עלולות להיות מוטלות סנקציות על הדרג הניהולי‬
‫בתאגיד העירוני אשר אישר את חריגת השכר‪.‬‬
‫חריגות שכר בתאגיד העירוני – משמעות‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫אצל הממונה על השכר במשרד האוצר פועלות יחידת אכיפה ויחידת‬
‫חקירות‪.‬‬
‫יחידת האכיפה באגף השכר מרכזת את הפעולות הנחוצות לצורך‬
‫ישום סעיף ‪ 29‬לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה ‪.1985 -‬‬
‫תפקידה לוודא‪ ,‬כי השכר בגופים נתמכים ומתוקצבים‪ ,‬כמשמעם‬
‫בחוק יסודות התקציב‪ ,‬משולם על‪ -‬פי ההנחיות וההסכמים‬
‫הקיבוציים‪.‬‬
‫במקרים בהם התגלה בעניינו של עובד‪ ,‬כי השכר‪ ,‬תנאי העבודה‪,‬‬
‫תנאי הפרישה‪ ,‬הגמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות‬
‫בעבודה שנתנו לו‪ ,‬חרגו מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה )להלן ‪-‬‬
‫חריגות שכר(‪ ,‬תפעל היחידה לביטול חריגת השכר ולתביעת השבה‬
‫רטרואקטיבית של התשלומים החורגים ששולמו לעובד‪.‬‬
‫חריגות שכר בתאגיד העירוני – משמעות‬
‫יחידת החקירות‬
‫לאחרונה‪ ,‬החלה לפעול באגף השכר יחידת חקירות אשר מאפשרת את‬
‫הפעלת הדין המשמעתי כנגד מנהלים בגופים נתמכים ומתוקצבים‪,‬‬
‫אשר הנהיגו או הורו להנהיג הטבות שכר בניגוד להוראות סעיף ‪29‬‬
‫לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪.1985 -‬‬
‫יחידת החקירות מוסמכת להעמיד לדין משמעתי נושאי משרה ונבחרי‬
‫ציבור אשר הוכח כי אישור שכר החורג מן השכר המותר לתשלום על‬
‫פי דין‪.‬‬
‫בתאגידים עירוניים רבים‪ ,‬נתקלים מנהלי התאגיד בפניות מטעם‬
‫עובדים של התאגיד בבקשות להשוות את תנאי שכרם לתנאי‬
‫ההעסקה המקובלים ברשות המקומית )כגון‪ :‬תמריצים שונים‪,‬‬
‫תוספות כגון ביגוד‪ ,‬מאמץ וכד'‪ ,‬יותר ימי חופש ומחלה וכד'(‪.‬‬
‫לאור העובדה כי נקבע כי התאגיד העירוני הינו זרוע ביצועית של‬
‫הרשות המקומית‪ ,‬נשאלת השאלה האם זכאים עובדי התאגיד‬
‫)המועסקים מכוח הסכם אישי( להשוואת תנאי ההעסקה שלהם‬
‫לתנאי ההעסקה של עובדי העירייה )המועסקים מכוח הסכם‬
‫קיבוצי(‪ ,‬לאור מעמד התאגיד כעירוני‪.‬‬
‫תנאי העסקה של עובדי תאגיד מקומי אל מול עובדי הרשות‬
‫תאגיד עירוני‪ ,‬על אף זיקתו לעירייה ועל אף היותו "הזרוע הארוכה"‬
‫של העירייה – הינו אישיות משפטית עצמאית ונפרדת‬
‫מהעירייה‪.‬‬
‫לעניין זה קבע ביהמ"ש העליון בבג"צ ‪ 3250/94‬אברהם אורן ואח'‬
‫נ' מועצת עיריית פתח תקווה כדלקמן‪:‬‬
‫"תאגיד עירוני נועד‪ ,‬ככלל‪ ,‬לשמש כלי בידי העירייה לביצוע‬
‫משימות המוטלות עליה‪ ,‬מעין זרועה הארוכה של העירייה‪.‬‬
‫בה בעת‪ ,‬תאגיד עירוני הוא אישיות משפטית הנושאת‬
‫את עצמה‪ .‬מרגע התהוותו‪ ,‬קונה התאגיד העירוני‪ -‬ככל‬
‫אחיו התאגידים‪ -‬זכויות וסמכויות לעצמו‪ ,‬נושא הוא‬
‫בחובות לעצמו‪ ,‬ואין רואים בו מחלקה ממחלקות‬
‫העירייה"‪.‬‬
‫מתוך כך ניתן להבין כי על תאגיד עירוני חלה מערכת נורמטיבית‬
‫שונה ונפרדת מזו החלה על רשות מקומית‪.‬‬
‫תנאי העסקה של עובדי תאגיד מקומי אל מול עובדי הרשות‬
‫כפועל יוצא מכך‪ ,‬העובדה כי תאגיד הינו "תאגיד עירוני" – אין‬
‫פירושה כי עובדי התאגיד יהפכו להיות עובדי עירייה או יהיו זכאים‬
‫לתנאים להם זכאים עובדי העירייה‪.‬‬
‫האמור לעיל אף מקבל משנה תוקף בפסק דינו של ביה"ד האזורי‬
‫לעבודה בי‪-‬ם בתיק עב ‪ 002726/04‬אריאל יעקב נ' עיריית‬
‫ירושלים והעמותה לתכנון פיתוח ושימור אורבאני‪ ,‬בו טען‬
‫התובע כי הוא זכאי לתנאי פרישה של עובדי עירייה מאחר והועסק‬
‫בעמותה עירונית הנשלטת ומנוהלת ע"י העירייה‪ ,‬והיא אף זו‬
‫שהנפיקה לו תלוש שכר‪.‬‬
‫ביה"ד דחה את טענות העובד וקבע כי העמותה הינה אישיות‬
‫משפטית עצמאית ונפרדת מהעירייה‪ ,‬אשר מעסיקה את עובדיה‬
‫באמצעות חוזה עבודה המסדיר את העסקת העובד בעמותה‪ ,‬ואין‬
‫העובד זכאי לתנאי העסקה להם זכאים עובדי העירייה‪.‬‬
‫תנאי העסקה של עובדי תאגיד מקומי אל מול עובדי הרשות‬
‫• כאמור‪ ,‬בניגוד לעובדי העירייה המועסקים בהסכם קיבוצי ומשום‬
‫כך תנאי העסקתם קבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬עובדי התאגיד מועסקים בהסכם אישי ומיוחד המסדיר‬
‫את היחסים בין המעסיק לבין העובד וקובע באופן בלעדי את‬
‫תנאי העסקת העובד‪.‬‬
‫• משכך‪ ,‬אין חובה מכוח הדין להשוות את תנאי השכר של עובדי‬
‫התאגיד העירוני לאלו של עובדי הרשות המקומית‪.‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬אף בהסכם ההעסקה האישי של עובדי התאגיד ייכתב‬
‫בד"כ מפורשות כי לא יחול עליהם כל הסכם קיבוצי‪ ,‬אלא הוראות‬
‫הסכמם האישי בלבד‪.‬‬
‫תנאי העסקה של עובדי תאגיד מקומי אל מול עובדי הרשות‬
‫לפיכך‪ ,‬תנאי העסקת עובדי תאגיד עירוני כפופים אך ורק‬
‫לתנאי הסכמם האישי‪ ,‬והם אינם זכאים לתנאים ו‪/‬או הטבות‬
‫נוספות‪ ,‬ובכלל זה הטבות שונות להם זוכים עובדי העירייה‬
‫מכוח הסכם קיבוצי )כגון תנאים סוציאליים שונים וכד'(‪.‬‬
‫אין בכך בכדי לגרוע מהזכות שיש לתאגיד העירוני להעניק‬
‫לעובדיו הטבות שכר מרצונו ובהתאם ליכולתו הכלכלית‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫הצעת חוק העיריות האמורה להיות מובאת לאישור הכנסת‬
‫במהלך הקדנציה הנוכחית שואפת ליצור מבנה משפטי אחיד‬
‫לרשויות המקומיות בישראל‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫מטרתה של ההצעה הינה מתן יתר עצמאות בדרך של המרת‬
‫מנגנוני התערבות ממשלתיים במנגנוני פיקוח פנימיים ויצירת‬
‫חקיקה אחידה לכל סוגי השלטון המקומי‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫החוק החדש יבוא תחת פקודת העיריות ופקודת המועצות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫הצעת החוק מתייחסת לבעלי תפקיד בחברה‬
‫עירונית מיוחדת‪:‬‬
‫‪ž‬‬
‫"חברה עירונית מיוחדת" – חברה עירונית שבה‬
‫מחצית או יותר מכוח ההצבעה באספותיה‬
‫הכלליות או מהזכות למנות בה דירקטורים הם בידי‬
‫עירייה אחת או יותר או בידי עירייה אחת או יותר‬
‫יחד עם חברה עירונית או חברת בת עירונית ‪ ,‬אחת‬
‫או יותר‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫ס' ‪ 239‬להצעת החוק החדשה )בעלי תפקיד בחברה עירונית(‬
‫קובע כי‪:‬‬
‫‪) ž‬א( דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת ימנה לחברה מנהל כללי‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ‬
‫משפטי ומבקר )בחוק זה – בעלי תפקיד בחברה(‪ .‬המנהל הכללי והגזבר יהיו עובדי‬
‫החברה העירונית המיוחדת‪ ,‬היועץ המשפטי והמבקר יכול שלא יהיו עובדיו‪.‬‬
‫‪) ž‬ב( על אף האמור בסעיף קטן )א( רשאית המועצה לקבוע שגזבר העיריה‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לעירייה ומבקר העיריה יהיו גם בעלי אותו תפקיד בחברה עירונית בבעלות‬
‫מלאה ובלבד שאינם מכהנים כדירקטורים מטעם העיריה בחברה העירונית‪.‬‬
‫‪) ž‬ג (‬
‫על תנאי הכשירות לבעלי תפקיד בחברה עירונית מיוחדת ועל פסלות לכהונה‬
‫יחולו הוראות סעיפים ‪ 110 ,104 ,94‬ו‪ ,114-‬לפי העניין )הכוונה בסעיף היא שתנאי‬
‫הכשירות לתפקיד מנכ"ל העירייה‪ ,‬גזבר העירייה והיועמ"ש לעירייה יהיו זהים‬
‫למקביליהם ברשות המקומית(‪.‬‬
‫‪) ž‬ד( היועץ המשפטי‪ ,‬הגזבר והמבקר של חברה עירונית מיוחדת בבעלות מלאה יהיו‬
‫כפופים ליועץ המשפטי לעירייה‪ ,‬לגזבר העיריה ולמבקר העיריה לפי העניין‪.‬‬
‫‪) ž‬ה( לא ימונה אדם שאינו נושא משרה בעירייה לבעל תפקיד בחברה עירונית מיוחדת‬
‫שהוא עובדה אלא אם כן נבחר בדרך של מכרז בידי ועדת מכרזים לנושאי משרה‬
‫בעירייה; מינוי נושא משרה שאינו עובד יעשה על פי כללים שקבע השר‪.‬‬
‫‪ ž‬ס' ‪) 240‬הפסקת כהונה של בעלי תפקיד בחברה( להצעת החוק החדשה קובע כי‪:‬‬
‫‪ž‬‬
‫"דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת רשאי להחליט‪ ,‬ברוב חבריו‪ ,‬על העברת‬
‫בעל תפקיד בחברה‪ ,‬שהוא אינו נושא משרה בעירייה‪ ,‬מתפקידו‪ ,‬לאחר שנתנה לו‬
‫הזדמנות להעלות את טענותיו‪".‬‬
‫‪ ž‬ס' ‪) 243‬עובדי חברה עירונית מיוחדת( להצעת החוק החדשה קובע כי‪:‬‬
‫‪) ž‬א( חברה עירונית מיוחדת רשאית להעסיק עובדים הדרושים לה לביצוע תפקידיה‪,‬‬
‫בהתאם לתקן כוח אדם שיאושר ביחד עם התקציב השנתי של החברה ובדרך שבה‬
‫מאושר אותו תקציב‪.‬‬
‫‪) ž‬ב( לא יועסק אדם כעובד חברה עירונית מיוחדת‪ ,‬אלא אם כן נתמנה‬
‫לתפקיד בדרך של מכרז‪.‬‬
‫‪) ž‬ג( השר יקבע כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו‪ ,‬אם דרך כלל ואם לסוגי‬
‫משרות‪ ,‬ורשאי הוא לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול‪ ,‬בתנאים‬
‫שקבע‪ ,‬חובת מכרז‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫‪ž‬‬
‫)ד( חברי ועדת המכרזים לקבלת עובדים בחברה עירונית מיוחדת יהיו‪:‬‬
‫המנהל הכללי של החברה העירונית;‬
‫)‪(1‬‬
‫היועץ המשפטי של החברה העירונית;‬
‫)‪(2‬‬
‫חבר דירקטוריון מקרב הציבור שימנה הדירקטוריון‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪ž‬‬
‫הצעת החוק קובעת למעשה כי‪:‬‬
‫‪ ž‬תנאי הכשירות של בעלי התפקיד הבכירים בחברה עירונית )מנהל כללי‪ ,‬גזבר‪ ,‬יועץ‬
‫משפטי ומבקר( יהיו זהים לאלו החלים על בעלי תפקיד אלה לרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ ž‬בחברה העירונית המצויה בבעלות מלאה של העירייה‪ ,‬יוכל גזבר העירייה‪ ,‬יועמ"ש‬
‫ומבקר העירייה לשמש כבעלי תפקיד זה בתאגיד‪.‬‬
‫‪ ž‬החוק קובע ועדת מכרזים סטטוטורית לקבלת עובדים שהרכבה‪ :‬מנכ"ל‪ ,‬יועמ"ש וחבר‬
‫דירקטוריון מקרב הציבור‪.‬‬
‫‪ ž‬לא נקבעו הוראות המסדירות את כללי הקבלה לעבודה ותנאי ההעסקה בתאגידים‬
‫עירוניים אלא נקבע כי השר יקבע כללים לעניין )המשמעות היא כי הסדרת הנושא‬
‫עשויה להתעכב שנים עד שיותקנו כללים(‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫איגוד התאגידים העירוניים החליט שלא להמתין עד לפרסום כללים‬
‫בנושא ופועל מזה תקופה ארוכה מול משרד הפנים במטרה להסדיר‬
‫את תנאי קבלת ושכרם של עובדי התאגיד העירוני‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫כיום משרד הפנים בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים עובד על חוזר‬
‫מנכ"ל שיסדיר את נושא כוח האדם בתאגידים עירוניים ויכלול הנחיות‬
‫ברורות בתחום כח האדם והשכר בתאגידים העירוניים‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫נוסח החוזר ייכתב בצורה מפורטת וברורה בהתייחסות לסוגי‬
‫התאגידים השונים הקיימים‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫נוסח החוזר יכלול‪:‬‬
‫‪ž‬‬
‫הגדרת אופן קביעת תקן כח האדם על ידי התאגיד‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫הגדרת הליך קליטת העובדים לתאגיד בהתאם לתקן שנקבע ‪ -‬בין‬
‫היתר החוזר יתייחס ל‪ :‬אופן עריכת המכרז‪ ,‬משרות פטורות ממכרז‪,‬‬
‫הרכב ועדות הבחינה‪ ,‬תבנית כתיבת פרוטוקול ועדת בחינה‪ ,‬משרות‬
‫אמון אם נדרש‪ ,‬תבנית כתב מינוי לעובד ועוד‪ .‬כמובן שההנחיות‬
‫יותאמו לפי סוגי תפקידים )בכירים‪ ,‬זוטרים וכו'(‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫תנאי העסקה ושכר של העובדים בתאגידים ‪ -‬גובה משכורת‪ ,‬אחזקת‬
‫רכב או רכב צמוד ואיזה‪ ,‬פלאפון‪ ,‬טלפון‪ ,‬מימון לימודים‪ ,‬השתתפות‬
‫בתשלום רישיון )עורכי דין‪ ,‬רואי חשבון(‪ ,‬חל"ת‪ ,‬אש"ל וכלכלה‪ ,‬פורמט‬
‫חוזה העסקה בהתאם‪.‬‬
‫‪ž‬‬
‫הליך סיום העסקה ותנאי פרישה )החוזה עליו יחתום העובד יכלול גם‬
‫התייחסות לכך(‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫עו"ד מיכל רוזנבוים‬