‫גיליון ‪ 10 ,48‬בדצמבר ‪2014‬‬ ‫ממשלת נתניהו השלישית נקלעה לדרך‬ ‫ללא מוצא‪ ,‬בשל מדיניותה שרק החריפה‬ ‫את הבעיות המדיניות והחברתיות ● פיזור‬ ‫הכנסת פתח את מערכת הבחירות שתסוב‬ ‫סביב שאלת החלופה לדרכו של הימין‬ ‫פיטוריהם של יאיר לפיד וציפי לבני‪ ,‬ופרישת "יש‬ ‫עתיד" ו‪"-‬התנועה" מהקואליציה‪ ,‬הובילו לחקיקת החוק‬ ‫לפיזור הכנסת ה‪ 19-‬ולפתיחת מערכת בחירות מוקדמת‬ ‫לכנסת ה‪ .20-‬ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל מהלך‬ ‫זה‪ ,‬כשמאחוריו משתרכות שנתיים בהן ממשלתו הובילה‬ ‫את ישראל מדחי אל דחי בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫במישור המדיני‪ ,‬הובילה סרבנות השלום של נתניהו‬ ‫לקריסת המשא‪-‬ומתן בין ישראל לבין אש"ף‪ .‬זאת בשל‬ ‫התעקשותה של ממשלת הימין להמשיך לבנות‬ ‫בהתנחלויות‪ ,‬לייהד את ירושלים המזרחית‪ ,‬ולא לשחרר‬ ‫אסירים פלסטינים בהתאם להתחייבויותיה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬בחרה הממשלה בנתיב של הסלמה‪,‬‬ ‫ויזמה בקיץ האחרון מלחמה עקובה מדם ברצועת עזה‪,‬‬ ‫אשר הסתיימה בקורבנות חפים מפשע רבים‪ ,‬ביניהם‬ ‫גברים‪ ,‬נשים וילדים‪ ,‬ובזריעת הרס עצום‪.‬‬ ‫במישור החברתי‪ ,‬הרחיבה הממשלה את הפערים ואת‬ ‫המצוקות‪ ,‬הפחיתה את נטל המס על בעלי‪-‬ההון תוך‬ ‫אישור תקציבים של גזירות כלכליות על העובדים‪ ,‬וגילתה‬ ‫מחויבות לקפיטליזם בצורתו החזירית ביותר‪.‬‬ ‫מדיניות זו נתקלה בגילויי התנגדות‪ ,‬ובהן שביתות של‬ ‫עובדים‪ ,‬וכן במערכות יוזמות אותן הובילו פעילים‬ ‫חברתיים‪ ,‬דוגמת המערכה להעלאת שכר המינימום‪.‬‬ ‫במישור הדמוקרטי‪ ,‬ממשלת נתניהו השלישית הסיתה‬ ‫נגד האוכלוסייה הערבית והנהגתה הפוליטית באופן חסר‬ ‫תקדים‪ ,‬וקידמה יוזמות חקיקה אשר פוגעות באופן קיצוני‬ ‫בזכויות האזרח ובחופש הביטוי‪ .‬ממשלה זו היוותה גורם‬ ‫מזרז ומדרבן לגל של גזענות אלימה‪ ,‬שהובל בידי גורמים‬ ‫ימניים קיצוניים‪ ,‬וזכה בכנסת ברוח גבית ברורה מספסלי‬ ‫הקואליציה‪.‬‬ ‫חד"ש‪ ,‬שתתייצב בבחירות הקרובות לכנסת כרשימה‬ ‫יהודית‪-‬ערבית‪ ,‬מילאה בכנסת היוצאת תפקיד חשוב ביותר‬ ‫במאבק נגד יוזמות החקיקה האנטי‪-‬דמוקרטיות ובתמיכה‬ ‫במאבקים חברתיים‪ .‬גם מחוץ לכנסת‪ ,‬הובילה חד"ש את‬ ‫ההתנגדות למתקפה על עזה‪ ,‬ונותרה נאמנה למחויבותה‬ ‫לשלום צודק‪ .‬מול ממשלה ששברה לימין הקיצוני‪ ,‬חד"ש‬ ‫ממשיכה להיות עוגן שמאלי עקבי ויציב‪.‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬ ‫הוועידה ה‪27-‬‬ ‫פתיחה חגיגית תתקיים ביום ה'‪ 11 ,‬בדצמבר‪,‬‬ ‫בשעה ‪ ,19:00‬באולמי אבו‪-‬מאהר בנצרת‬ ‫המשך הוועידה בימים ‪ 13-12‬בדצמבר באותו אולם‪.‬‬ ‫על סדר היום‪:‬‬ ‫דין וחשבון הוועד המרכזי‬ ‫דין וחשבון ועדת הביקורת המרכזית‬ ‫דיון‪ ,‬סיכום והחלטות‬ ‫בחירת המוסדות המרכזיים‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫לזכרו של נר בחשכה שכבה‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫קומוניזם למתחילים‬ ‫"עכשיו כולם עוסקים במחירים‪ .‬קוראים כאן 'מילקי' למעדן‬ ‫אנונימי בברלין ומשווים בין המחירים‪ .‬אבל רק בעולם‬ ‫קומוניסטי יש שוויון מוצרים ושוויון מחירים‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫מכוניות‪ ,‬מעדנים‪ ,‬מזרנים‪ ,‬ביטוחים‪ ,‬משקאות ופיצות‬ ‫במחירים שונים ושל מותגים שונים"‪.‬‬ ‫)הפרסומאי גיל סמסונוב‪" ,‬כלכליסט"‪(24.11 ,‬‬ ‫אחמד הבן דוד הזול‬ ‫"אחרי אשקלון‪ :‬התבטאויות מעוררות מחלוקת גם בעיתונות‬ ‫החרדית‪ .‬בביטאון ש"ס נכתב‪' :‬מי שיכול בעדינות להתחמק‬ ‫מהעסקתם של כאלה‪ ,‬ובפרט אם יוכל לבכר את אחיו‬ ‫היהודים‪ ,‬שיבין שזה שווה את הנזק הכספי וחובתנו בעת‬ ‫הזאת‪ ...‬אנו מבכרים לא אחת את אחמד הבן‪-‬דוד הזול‪ .‬הם‬ ‫אינם מסתובבים כנועים כבעבר‪ ,‬מדובר בדור צעיר ובוטה'"‪.‬‬ ‫)ידיעה ב"ישראל היום"‪(23.11 ,‬‬ ‫"לצאת מן המשבר" תוך גרימת משבר נוסף‬ ‫"מפעלי הייצור בארה"ב מתאוששים – אך שכר העובדים רק‬ ‫יורד‪ .‬אף שהממשל האמריקאי מכריז בקול כי הייצור הוא‬ ‫המפתח לשגשוג האמריקאי‪ ,‬המפעלים בארה"ב משתמשים‬ ‫יותר ויותר בעובדים זמניים ומורידים את שכרם של העובדים‬ ‫הוותיקים"‪.‬‬ ‫)ידיעה במדור הכלכלי של "ניו יורק טיימס"‪(21.11 ,‬‬ ‫חוכמות האוצר‬ ‫"העלאת שכר המינימום צריכה לבוא על חשבון תוספת‬ ‫לעובדי מדינה"‪.‬‬ ‫)קובי אמסלם‪ ,‬הממונה על השכר באוצר‪" ,‬כלכליסט"‪(27.11 ,‬‬ ‫קנאת דב‬ ‫"קח את שכר המינימום‪ .‬בעבר זה היה נושא שאנחנו הובלנו‪,‬‬ ‫לא דב חנין‪ .‬היום יש לנו ח"כים לא רעים פה ושם‪ ,‬שעושים‬ ‫עבודה יחסית טובה‪ ,‬אבל המפלגה לא קיימת בציבור‪ ,‬היא‬ ‫לא מזוהה עם כלום"‪.‬‬ ‫)ח"כ מהעבודה‪" ,‬מעריב"‪(28.11 ,‬‬ ‫פוליטיקה פוסט‪-‬מודרנית‬ ‫"אני לא חושבת שהייתה נכבה‪ ,‬אך אני תומכת בזכות של‬ ‫אנשים להחזיק בנרטיב משלהם"‪.‬‬ ‫)ח"כ מיכל בירן‪ ,‬העבודה‪" ,‬הארץ"‪(27.11 ,‬‬ ‫בשבוע שעבר נפטר בתל‪-‬אביב חבר יקר‪ ,‬נעם קמינר‪.‬‬ ‫מאות היהודים והערבים שלקחו חלק בהלווייתו היו חבריו‪,‬‬ ‫ידידיו ועמיתים לעבודה‪ .‬אני מבקש להקדיש לזכרו של נעם‬ ‫את שירו של מחמוד דרוויש‪" :‬חשוב על זולתך"‪:‬‬ ‫כשאתה מכין את ארוחת הבוקר שלך‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)אל תשכח את מזון היונים(‬ ‫כשאתה מנהל את מלחמותיך‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)אל תשכח את שוחרי השלום(‬ ‫כשאתה משלם את חשבון המים‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)אל תשכח את מי שיונק מי עננים(‬ ‫כשאתה שב אל הבית‪ ,‬ביתך‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)אל תשכח את עם‪-‬האוהלים(‬ ‫כשאתה ישן ומונה את הכוכבים‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)יש מי שאינו מוצא מקום לשינה(‬ ‫כשאתה נותן דרור לנפשך בהשאלות‪ ,‬חשוב על זולתך‬ ‫)חשוב על אלה שאיבדו זכותם למילים(‬ ‫כשאתה מהרהר באחרים הרחוקים‪ ,‬חשוב על עצמך‬ ‫)אמור‪ :‬הלוואי שהייתי נר בחשכה(‬ ‫עאדל עמר‪ ,‬כפר קאסם‬ ‫על מה הבחירות האלה‬ ‫למה הולכים לבחירות? נראה שאיש לא באמת יודע‪ .‬ביבי‬ ‫ולפיד טוענים שהסיבה היא הסכסוכים בקואליציה‪ ,‬אבל לא‬ ‫היה רגע אחד בשנתיים האחרונות שבו בנט אהב את לבני‪ ,‬או‬ ‫להיפך‪ .‬איכשהו‪ ,‬נראה שהזלזול שלהם בציבור הוא כל‪-‬כך‬ ‫גדול‪ ,‬שהם חושבים שאפשר לפזר את הכנסת בתואנה של‬ ‫יחסים בין‪-‬אישיים קלוקלים‪...‬‬ ‫אבל כאן בדיוק מונח האתגר בפני הציבור‪ :‬להוכיח להם‬ ‫שאנחנו לא טיפשים ושאנחנו יודעים בדיוק מה עומד כאן‬ ‫לבחירה‪ .‬אנחנו צריכים להפוך את המשחק הפוליטי‬ ‫המטופש שלהם – לטעות חייהם‪ .‬להכריז באופן חד‪-‬צדדי‬ ‫שהבחירות האלה הן על הגזענות המתפשטת‪ ,‬על יוקר‬ ‫המחייה‪ ,‬על המשכורות הנמוכות שלנו‪ ,‬על הדיכוי בירושלים‬ ‫המזרחית ועל והמשך הכיבוש‪ .‬להכריז שביבי סיים את דרכו‪,‬‬ ‫וששלטון הימין יסתלק איתו‪.‬‬ ‫אלון‪-‬לי גרין‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫ניתן לקבל את‬ ‫"זו הדרך" מדי שבוע‬ ‫בדואר אלקטרוני‬ ‫או בדואר רגיל‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬ ‫כתובת דוא"ל אל‪[email protected] :‬‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬ ‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬ ‫מ‬ ‫חברה ‪3/‬‬ ‫הישג חשוב למאבק‬ ‫למינימום ‪30‬‬ ‫בטקס שהגדיר דובר ההסתדרות כ‪"-‬חגיגי"‪ ,‬נחתם בשבוע‬ ‫שעבר )‪ (3.12‬הסכם בין ההסתדרות לבין המעסיקים בדבר‬ ‫העלאת שכר המינימום במשק‪ .‬ההסכם‪ ,‬אותו הוביל יו"ר‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬אבי ניסנקורן‪ ,‬קובע כי שכר המינימום יועלה ב‪-‬‬ ‫‪ 700‬שקל‪ ,‬ויעמוד על ‪ 5,000‬שקל‪ .‬ההעלאה בשכר תתבצע‬ ‫בשלוש פעימות במהלך השנתיים הקרובות‪.‬‬ ‫סעיף נוסף שנכלל בהסכם השכר החדש‪,‬‬ ‫קובע את שיעור עדכון שכר המינימום‬ ‫בעתיד‪ .‬בהסכם נקבע כי שיעור שכר‬ ‫המינימום בעתיד יעמוד על ‪ 52%‬מהשכר‬ ‫הממוצע במשק‪ ,‬ולא ‪ 47.5%‬כנהוג היום‪.‬‬ ‫מנגנון עדכון השכר שנקבע‪ ,‬ייכנס לתוקף‬ ‫עם סיום שלוש הפעימות‪.‬‬ ‫שינויים אלה מצטרפים ליוזמה להבטחת‬ ‫העסקה של עובדים עם מוגבלויות במגזר‬ ‫הציבורי‪ ,‬שהובילה ההסתדרות‪ ,‬ואושרה‬ ‫בתחילת השבוע שעבר בידי הממשלה‪ .‬על‬ ‫פי ההחלטה‪ ,‬עד שנת ‪ 2017‬שיעור‬ ‫המועסקים בעלי מוגבלות בשירות המדינה‬ ‫לא יפחת מ‪ .3%-‬בתום התקופה‪ ,‬תבחן‬ ‫הממשלה את הגדלת שיעור העובדים עם מוגבלות ב‪2% -‬‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫ניסנקורן התייחס להסכם שהושג‪ ,‬ואמר‪" :‬אנחנו מביאים‬ ‫בשורה אמיתית לציבור העובדים בישראל‪ .‬הצהרנו כי לא‬ ‫נסתפק בהעלאה של ‪ 200‬שקל בלבד ]כפי שהציע שר האוצר‬ ‫לשעבר‪ ,‬יאיר לפיד[ – וקיימנו‪ .‬הבטחנו לסלול את הדרך‬ ‫לחיים בכבוד עבור ‪ 700,000‬משפחות – ועשינו זאת‪ .‬זהו יום‬ ‫חג גם לאוכלוסיית העובדים עם מוגבלות‪ .‬אני גאה לעמוד‬ ‫בראש הארגון הראשון שדאג לקדם הסכם שכולם יוצאים‬ ‫ממנו מורווחים – העובדים ובני משפחותיהם‪ ,‬ולא פחות‬ ‫מכך גם השירות הציבורי שיזכה בכוח עבודה איכותי וחדש‪.‬‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬שרואה עצמה כארגון החברתי הגדול במדינה‪,‬‬ ‫שמה לה למטרה להמשיך ולפעול למען צמצום פערים‬ ‫חברתיים ולמען מיגור תופעות העסקה פוגעניות"‪.‬‬ ‫אבל בדבריו של ניסנקורן נשכחה עובדה חשובה‪:‬‬ ‫הממשלה אינה חתומה על ההסכם‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאות אלפי עובדי‬ ‫המגזר הציבורי – וביניהם עובדי קבלן‪ ,‬מורי קבלן‪ ,‬עובדים‬ ‫במעמד ארעי‪ ,‬ואף עובדים קבועים המשתכרים פחות משכר‬ ‫מינימום – לא יזכו לקבל את התוספת המיוחלת‪.‬‬ ‫דווקא לכיבוש ולצבא יש כסף‬ ‫דוברי הממשלה – ובמיוחד שר הכלכלה‪ ,‬נפתלי בנט –‬ ‫טוענים כי "נבצרה מהם" החתימה על ההסכם‪ ,‬כי נפתחה‬ ‫מערכת הבחירות‪ .‬כלומר‪ :‬לשיטתם‪ ,‬אין לקבל בתקופה זו‬ ‫החלטות בעלות משמעות תקציבית גדולה‪.‬‬ ‫אבל דווקא ביום בו נחתם ההסכם‪ ,‬משרד האוצר ביקש‬ ‫מוועדת הכספים להעביר לתקציב משרד הביטחון עוד ‪2.1‬‬ ‫מיליארד שקל‪ ,‬שהם "עודפי תקציב ‪ 2013‬לשנת התקציב‬ ‫‪ ."2014‬בימים האחרונים העביר האוצר פנייה להגדלת‬ ‫תקציב הביטחון ב‪ 3.6-‬מיליארד שקל‪ ,‬בין היתר למימון‬ ‫"צוק איתן"‪ ,‬במסגרת סיכומים בין משרדי האוצר והביטחון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ביקש משרד האוצר להעביר עוד ‪ 130‬מיליון שקל‬ ‫לתקציב משרד הביטחון‪ ,‬וכן סכום נוסף של ‪ 3.6‬מיליון שקל‬ ‫– ללא כל הסברים‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי רק לפני מספר שבועות‬ ‫אישרה ועדת הכספים העברת ‪ 1.75‬מיליארד שקל לצבא‪.‬‬ ‫בשבוע שעבר טען שר הביטחון‪ ,‬משה יעלון‪ ,‬בהופיעו‬ ‫בפורום ועדות‪-‬המשנה של ועדת חוץ וביטחון והוועדה‬ ‫לתקציב הביטחון‪ ,‬כי קיים פער של שישה מיליארד שקלים‬ ‫בין דרישת הצבא לבין התקציב לשנה הקרובה‪.‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שבממשלת הימין חושבים כי "לא ניתן" לקבל‬ ‫החלטות בנוגע להעלאת שכר המינימום של עובדי המגזר‬ ‫הציבורי‪ ,‬אבל אין כל בעיה "לצ'פר" את‬ ‫הצבא ב‪ 6-‬מיליארדי שקלים נוספים‪.‬‬ ‫‪...‬וממש באותו יום‬ ‫ביום חתימת ההסכם נערכה הפגנה‬ ‫נוספת למען העלאת שכר מינימום‪,‬‬ ‫שאורגנה בידי פורום הפעילים המקדמים‬ ‫את העלאת שכר המינימום ל‪ 30-‬שקל‬ ‫לשעה‪ .‬ההפגנה נערכה בשעות הערב מול‬ ‫מטה הליכוד במרכז תל‪-‬אביב‪ .‬בהפגנה‬ ‫אמורים היו להשתתף חניכי ומדריכי‬ ‫הנוער העובד והלומד‪ ,‬תנועת הנוער של‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬אבל ברגע האחרון הם ביטלו‬ ‫את בואם‪ .‬כנראה שלא רצו לקלקל את ה‪-‬‬ ‫"חגיגה" של אבי ניסנקורן‪...‬‬ ‫גם בעת מערכת הבחירות וגם אחריהן‪ ,‬יימשך המאבק‬ ‫להעלאת שכר המינימום ל‪ 30-‬שקל‪ .‬ראשית‪ ,‬משום‬ ‫שהתוספת שהסתדרות השיגה אינה עונה על צרכיהם של‬ ‫מקבלי שכר המינימום ומשפחותיהם‪ .‬ושנית‪ ,‬כי העובדים‬ ‫המועסקים בידי המדינה לא יזכו אף בתוספת חלקית זו‪.‬‬ ‫עם חתימת ההסכם בין ההסתדרות לבין המעסיקים‪ ,‬אמר‬ ‫ח"כ דב חנין )חד"ש( – אשר יזם את הצעת החוק להעלאת‬ ‫שכר המינימום ל‪ 30-‬שקל לשעה‪ ,‬שזכתה בתמיכתם של ‪64‬‬ ‫חברים בכנסת היוצאת‪" :‬שיצאנו למאבק על מינימום ‪,30‬‬ ‫אמרו לנו שאנחנו הזויים ושהעלאת השכר תגרום לכלכלה‬ ‫לקרוס‪ .‬אבל כמה חודשים של מאבק ציבורי שאי‪-‬אפשר היה‬ ‫להתעלם ממנו‪ ,‬הפכו את הדרישה להעלות את שכר‬ ‫המינימום למשהו שכולם מסכימים איתו‪ .‬הצלחנו לגבש רוב‬ ‫מוחץ בכנסת‪ ,‬ההסתדרות הצטרפה ומאות אלפי ישראלים‬ ‫נחשפו לתכני המאבק ותמכו בנו אקטיבית‪ .‬פתאום‪ ,‬התחילו‬ ‫שר האוצר‪ ,‬שר הכלכלה‪ ,‬נגידת בנק ישראל ואפילו ארגוני‬ ‫המעסיקים להודות שעם ‪ 4,300‬שקל בחודש אי אפשר באמת‬ ‫לגמור את החודש"‪.‬‬ ‫לדברי ח"כ חנין‪" ,‬לא קיבלנו‪ ,‬בינתיים‪ ,‬את הסכום אותו‬ ‫דרשנו‪ ,‬ולכן נמשיך להיאבק למען העלאת שכר המינימום‬ ‫לרמה שתאפשר חיים ופרנסה בכבוד‪ .‬אבל בהחלט צריך‬ ‫להגיד‪ ,‬שגם העלאת שכר של כמה מאות שקלים לחודש‬ ‫תשפר את חייהם של עובדים רבים"‪ .‬ח"כ חנין הודה‬ ‫לפעילים ולשותפים שהתגייסו למאבק‪ ,‬ובמיוחד לארגון כוח‬ ‫לעובדים‪ ,‬וסיכם‪" :‬שוב הראינו‪ ,‬שכאשר נאבקים – אפשר גם‬ ‫לנצח‪ .‬עכשיו‪ ,‬קחו את המסר הזה איתכם גם לבחירות‪ ,‬ובואו‬ ‫נחליף יחד את השלטון"‪.‬‬ ‫כנסת ‪4/‬‬ ‫מסרבים להיות אזרחים סוג ב'‬ ‫מאת ח"כ חנא סוויד )חד"ש(‬ ‫בספטמבר נערך בסקוטלנד משאל עם‪ ,‬בו התבקשו‬ ‫האזרחים להחליט אם הם בוחרים בעצמאות או שהם‬ ‫מעדיפים להישאר במסגרת הממלכה המאוחדת‪ .‬זכורים לי‬ ‫דבריו של ראש ממשלת בריטניה‪ ,‬דייוויד קמרון‪ ,‬בפנייה‬ ‫נרגשת לאזרחי סקוטלנד‪ :‬אנא‪ ,‬הישארו במסגרת הממלכה‬ ‫המאוחדת‪ ,‬בה אתם אזרחים שווים‪ .‬עוד אמר‪ ,‬כי אם‬ ‫הסקוטים רוצים סמכויות נוספות לפרלמנט שלהם והרחבת‬ ‫האוטונומיה שלהם – הוא מוכן לנקוט צעדים בכיוון זה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬אזרחי סקוטלנד החליטו להישאר במסגרת‬ ‫הממלכה המאוחדת‪ ,‬ולדחות את הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫מעניין להשוות מקרה זה לדבריו של ראש הממשלה‬ ‫נתניהו מעל בימת הכנסת‪ ,‬כאשר דן בחוק הלאום‪ .‬הוא אמר‬ ‫כי ישנם אזרחים ערבים בגליל אשר רוצים אוטונומיה‬ ‫ומעוניינים להיפרד מהמדינה‪ .‬דבר זה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינו נכון‪ .‬אני‬ ‫מציע שניזכר בסקרים שבדקו את עמדותיהם של האזרחים‬ ‫הערבים במשולש‪ ,‬בוואדי ערה‪ ,‬באום אל‪-‬פחם‪ ,‬אשר נשאלו‬ ‫האם יהיו מוכנים להיפרד ממדינת ישראל ולהיות מסופחים‬ ‫לרשות הפלסטינית‪ .‬המשיבים לסקרים אלה אמרו ברובם‬ ‫הגדול כי הם מעוניינים להישאר אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫המשמעות היא‪ ,‬שבניגוד למיעוט בסקוטלנד שרצה להיפרד‪,‬‬ ‫האזרחים הערבים במדינת ישראל דווקא מבקשים להשתלב‬ ‫כאזרחים שווים במדינת ישראל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬חוק הלאום הוא מעשה של התרסה נגד האזרחים‬ ‫הערבים במדינת ישראל‪ .‬הוא מהווה ניסיון להעניש אותם‬ ‫ולהתעלל בהם‪ .‬נתניהו‪ ,‬המקדם את חוק הלאום‪ ,‬אומר‬ ‫למעשה לאזרחים הערבים‪ :‬המדינה היא בבעלותנו‪ ,‬ואילו‬ ‫אתם‪ ,‬האזרחים הערבים‪ ,‬יש לכם זכות שימוש‪ ,‬זכות משנית‬ ‫שהיא לא שווה לזכות של הבעלים‪ .‬אנחנו המחליטים‪ ,‬ואתם‬ ‫– מספר שתיים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬קראתי ב‪"-‬טיימס אוף ישראל" על רב מקהילה‬ ‫יהודית בניו‪-‬ג'רזי בשם סטיב פרוזנסקי‪ ,‬שאמר כי "את‬ ‫הערבים בישראל יש להדביר"‪ .‬הוא חי בניו‪-‬ג'רזי‪ ,‬אבל חש‬ ‫עצמו בעלים של מדינת ישראל יותר ממני – וקורא להדביר‬ ‫אותי! זו המולדת שלי ואני נאבק על האזרחות השווה שלי‬ ‫במסגרת המדינה‪ ,‬אבל הוא רוצה להדביר אותי כליל! איך‬ ‫אפשר לקדם חוק דוגמת חוק הלאום‪ ,‬המעגן את התפיסה‬ ‫לפיה זכויותיו של האיש הזה יעלו על זכויותיי?‬ ‫ראש הממשלה אמר בנאומו כי האזרחים הערבים יזכו ב‪-‬‬ ‫"זכויות אישיות"‪ .‬אבל זו בדיחה עצובה‪ :‬אני יכול לקבל‬ ‫זכויות אישיות גם בקנדה או בנורבגיה‪ .‬אני כופר בגישה‬ ‫הזאת‪ .‬אני חושב שבמולדת שלי‪ ,‬אני זכאי ליותר מאשר רק‬ ‫"זכויות אישיות"‪ ,‬אותן אוכל לקבל גם מתוקף האזרחות שלי‬ ‫במדינה זרה‪ ,‬שאינה מולדתי‪.‬‬ ‫איך נסדיר את היחסים בין יהודים לבין ערבים? לא‬ ‫בעימות‪ ,‬לא בהסתה‪ ,‬ובוודאי שלא באמצעות חוק הלאום‪.‬‬ ‫אם הצעת החוק הזה תעבור‪ ,‬הדבר ישים קץ לטענה‬ ‫הדמגוגית לפיה ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת‪.‬‬ ‫דברים במליאת הכנסת‪ ,‬בעת הנמקת הצעת אי‪-‬האמון בממשלה‬ ‫שהגישה סיעת חד"ש )‪(1.12‬‬ ‫גזענות היא מחלה מיוחדת‬ ‫מאת ח"כ דב חנין )חד"ש(‬ ‫היום ביקרנו – ח"כ עפו אגבריה ואני – בבית‪-‬הספר הדו‪-‬‬ ‫לשוני שנמצא בירושלים‪ .‬זה מוסד מרשים‪ ,‬המכנס יחד מאות‬ ‫תלמידים יהודים וערבים‪ ,‬שמגיעים מרחבי ירושלים כדי‬ ‫ללמוד יחד‪ .‬אבל הגענו לשם לא כדי לראות את הדברים‬ ‫הנפלאים שמתרחשים בבית‪-‬הספר‪ ,‬אלא כדי להביע את‬ ‫זעזוענו ואת מחאתנו נוכח אירוע ההצתה החמור שהתרחש‬ ‫בו‪ .‬לאחרונה חדרו אלמונים לבית‪-‬הספר‪ ,‬ריססו כתובות‬ ‫נאצה גזעניות‪ ,‬ריכזו ספרי לימוד בעברית ובערבית במרכז‬ ‫כיתה א'‪ ,‬והציתו אותם‪.‬‬ ‫האם רק לי מזכירים דברים אלה‪ ,‬באופן מצמרר‪ ,‬היסטוריה‬ ‫שאנחנו לא רוצים להשוות אליה? האירוע בבית‪-‬הספר הדו‪-‬‬ ‫לשוני בירושלים צריך לשמש לכולנו אות אזהרה‪ .‬אין לנו‬ ‫עוד אפשרות לשאול 'למי צלצלו הפעמונים?'‪ ,‬כי הם‬ ‫מצלצלים לכולנו‪ .‬ומי שהצית את בית‪-‬הספר הדו‪-‬לשוני‬ ‫בירושלים‪ ,‬ביקש לשרוף יחד איתו את כל הגשרים הקיימים‬ ‫בין יהודים לבין ערבים בארץ הזאת‪ .‬ומול ההצתה והשריפה‬ ‫הזאת‪ ,‬חובתנו ותפקידנו לבנות מחדש גשרים נוספים בין‬ ‫יהודים לבין ערבים; ליצור בארץ הזאת תנועה יהודית‪-‬ערבית‬ ‫גדולה למען שלום ושוויון‪.‬‬ ‫הקיץ האחרון היה קשה ומר במיוחד‪ .‬ראינו בו גל של‬ ‫התפרצויות גזעניות‪ ,‬הן ברשתות החברתיות והן ברחובות‬ ‫הערים‪ .‬אבל הגל הגזעני הזה לא התחיל מלמטה‪ .‬מקורה של‬ ‫הגזענות הזאת הוא למעלה‪ .‬בהתלהמות של שלטון שאיבד‬ ‫את המצפן ואיבד את המצפון‪ ,‬שלטון שאין לו פתרונות ואין‬ ‫לו תשובות‪ .‬ובמקום פתרונות ותשובות‪ ,‬מציע השלטון‪,‬‬ ‫כדרכם של האנטישמים באירופה בתחילת המאה ה‪,20-‬‬ ‫לחפש שעיר לעזאזל בדמותם של המיעוט הלאומי ושל אנשי‬ ‫האופוזיציה‪ .‬המסרים הגזעניים מלמעלה מחלחלים‬ ‫ומטפטפים למטה‪ .‬שם הם נזרעים בקרקע פורייה ומצמיחים‬ ‫צמחים רעילים ומסוכנים של גזענות‪.‬‬ ‫קורבנותיה של הגזענות בישראל הם ערבים‪ ,‬אבל לא רק‬ ‫ערבים‪ .‬קורבנותיה של הגזענות בישראל הם גם יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬המזרחים‪ ,‬יוצאי חבר המדינות ולפעמים גם חרדים‬ ‫ודתיים‪ .‬אבל גזענות היא מחלה מיוחדת‪ ,‬המחסלת לא רק את‬ ‫הקורבן‪ ,‬אלא גם את התוקפן‪ .‬עמים שחלו במחלה הגזענית‪,‬‬ ‫בסופו של דבר פגעו בעצמם אנושות‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר אנחנו‬ ‫זועקים שחובה לשים קץ לגזענות‪ ,‬אנחנו מדברים גם בשמם‬ ‫של אלה שנפגעים ממנה וגם בשם החברה הישראלית כולה‪.‬‬ ‫דברים במליאת הכנסת )‪(3.12‬‬ ‫מ‬ ‫המפלגה ‪5/‬‬ ‫ועידה שמתכנסת‬ ‫בתקופה של שינוי‬ ‫הוועד המרכזי של מק"י פרסם את הצעתו לדין וחשבון‬ ‫לוועידה ה‪ 27-‬של המפלגה‪ ,‬שתתקיים ב‪ 13-12-‬בדצמבר‪.‬‬ ‫הדו"ח‪ ,‬שקטע ממנו מובא להלן‪ ,‬נידון בסניפי המפלגה‪ ,‬וכן‬ ‫בבימת דיון בעיתונים "זו הדרך" ו‪"-‬אלאתיחאד"‪.‬‬ ‫הוועידה ה‪ 27-‬מתקיימת ערב ציון ‪ 95‬שנים לייסוד‬ ‫המפלגה הקומוניסטית בארץ‪ .‬זו הזדמנות להעמיק ללמוד‬ ‫את ההיסטוריה מעוררת הגאווה הזאת‪ ,‬אשר לא חסרו בה‬ ‫קשיים רבים‪ .‬אך למרות האתגרים‪ ,‬המפלגה עמדה במבחנים‬ ‫והתגברה על המכשולים‪ ,‬תוך פיצוי על ההפסדים‪ .‬ההתמדה‬ ‫בדרך לא הייתה אפשרית ללא דבקות באידיאולוגיה‬ ‫המרקסיסטית‪-‬לנינית המהפכנית והאינטרנציונליסטית וללא‬ ‫חיזוק הארגון המפלגתי‪.‬‬ ‫זו צריכה גם להיות תגובתנו נוכח הנסיגה שחווינו בשתי‬ ‫מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות‪ ,‬שהתקיימו‬ ‫בשנת ‪ .2013‬תוצאות הבחירות לא היו מקריות‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו‬ ‫לנתח את הגורמים לנסיגה‪ ,‬להבחין בסכנות‪ ,‬ולהתגייס‬ ‫לחיזוק המפלגה עם הפנים לעתיד‪.‬‬ ‫גם נוכח התמורות במזרח‪-‬התיכון‪ ,‬תכנית השלום שלנו‬ ‫ממשיכה להוות את המסגרת המדינית היחידה שתוכל‬ ‫להבטיח חיים בשלום לכל עמי האזור‪ :‬נסיגת ישראל מכל‬ ‫השטחים הערביים הכבושים מאז יוני ‪ ;1967‬הקמת מדינה‬ ‫פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל‪ ,‬בגדה המערבית‬ ‫וברצועת עזה‪ ,‬עם ירושלים המזרחית כבירתה; פירוק כל‬ ‫ההתנחלויות בשטחים הכבושים; פתרון בעיית הפליטים‬ ‫הפלסטינים בהתאם להחלטות האו"ם )המכירות בזכותם‬ ‫לבחור בין שיבה למולדתם לבין קבלת פיצויים( ובמסגרת‬ ‫המשא‪-‬ומתן לשלום הישראלי‪-‬פלסטיני; השבת רמת הגולן‬ ‫לסוריה; נסיגה מכל השטח הלבנוני )לרבות חוות שבעא(;‬ ‫כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות‬ ‫באזור‪ ,‬לרבות מדינת ישראל והמדינה הפלסטינית העצמאית;‬ ‫פירוז המזרח‪-‬התיכון מנשק גרעיני ומכל סוגי הנשק‬ ‫להשמדה המונית‪ ,‬לרבות כימי וביולוגי‪.‬‬ ‫המצב במזרח‪-‬התיכון‪ ,‬ההרכב הימני של ממשלת ישראל‪,‬‬ ‫הגזענות הגואה‪ ,‬החוקים הפאשיסטיים‪ ,‬מדיניות ההפרטה‪,‬‬ ‫המערכה סביב "אופייה היהודי של המדינה"‪ ,‬מתווה פראוור‪,‬‬ ‫התוכנית לגיוס הערבים‪-‬הנוצרים‪ ,‬ההצעות לחילופי‬ ‫אוכלוסין – כל אלה יחד מילאו‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬תפקיד בשתי‬ ‫מערכות הבחירות האחרונות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬היינו עדים‬ ‫להתגייסות כספית‪ ,‬פוליטית ותקשורתית נגד מק"י וחד"ש‪,‬‬ ‫כפי שהומחש באופן מובהק בבחירות בנצרת‪.‬‬ ‫איננו מצביעים על הגורמים האלה כדי להתחמק מניתוח‬ ‫ההשפעה שהייתה לגורמים סובייקטיביים על הנסיגה‬ ‫בכוחנו‪ .‬בשתי מערכות הבחירות שנערכו בשנת ‪ ,2013‬לא‬ ‫הבלטנו בצורה מספקת את הייחודיות הפוליטית והרעיונית‬ ‫שלנו מול יריבינו ומתחרינו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬המסר של הוועידה ה‪ 27-‬הוא לצאת לדרך של הסקת‬ ‫מסקנות מהנסיגה‪ ,‬תוך תיקון הטעויות‪ .‬נוכל להתגבר על‬ ‫נקודות תורפה שלנו‪ ,‬אם נבליט בגאווה את הייחודיות שלנו‪,‬‬ ‫נדבוק בעקרונות שלנו‪ ,‬נקפיד על הנורמות הקומוניסטיות‬ ‫שלנו‪ ,‬ונדון בכל סוגיה באופן מאוזן‪ .‬לא נקל ראש בחולשות‪,‬‬ ‫אך גם לא נפריז בהערכתן‪ .‬ובעיקר‪ :‬לא נכנע לייאוש‬ ‫ולתסכול‪ .‬נמשיך לפעול יחד‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬למען עתיד של‬ ‫שלום‪ ,‬שוויון‪ ,‬דמוקרטיה וקידמה חברתית‪.‬‬ ‫הבחירות לכנסת הן מערכה‬ ‫פוליטית נגד מדיניות הימין‬ ‫הלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬ ‫)מק"י( פרסמה גילוי דעת )‪ (5.12‬בעקבות נפילת ממשלת‬ ‫נתניהו השלישית וההחלטה על פיזור הכנסת וקיום בחירות‬ ‫מוקדמות שנתיים וחודשיים לאחר הבחירות הקודמות‪.‬‬ ‫הממשלה הזו – שגילמה בהרכבה את הברית שבין ההון‬ ‫הגדול לבין פרויקט ההתנחלויות והכיבוש‪ ,‬את הברית שבין‬ ‫הימין הקיצוני שבמפלגת השלטון לבין מפלגת המתנחלים‬ ‫המובהקת – טוב שעברה מן העולם‪.‬‬ ‫הלשכה הפוליטית ציינה כי מדובר בממשלה אשר יזמה‬ ‫מלחמה נגד העם הפלסטיני‪ ,‬הגבירה את גל הגזענות וההסתה‬ ‫נגד האוכלוסייה הערבית ונגד החוגים המתקדמים‪ ,‬והחריפה‬ ‫את המדיניות הכלכלית האנטי‪-‬חברתית‪ ,‬אשר פגעה‬ ‫בעובדים‪ ,‬בעניים ובשכבות המוחלשות‪.‬‬ ‫ממשלת נתניהו השלישית איימה על שלום האזור‪ ,‬הידקה‬ ‫את טבעת החנק והמצור סביב העם הפלסטיני‪ ,‬והעמיקה את‬ ‫ההתנחלות בשטחים הכבושים‪ ,‬ובמיוחד בירושלים‬ ‫המזרחית‪ .‬עוד פעלה הממשלה לחקיקת סדרה של חוקים‬ ‫גזעניים‪ ,‬שהאחרון בהם – "חוק הלאום"‪ .‬חוק אנטי‪-‬‬ ‫דמוקרטי זה‪ ,‬שהוא ביטוי לאידיאולוגיה הציונית הגזענית‪,‬‬ ‫מצטרף לחוקים נוספים המאיימים לא רק על האזרחים‬ ‫הערבים‪-‬הפלסטינים בישראל‪ ,‬אלא גם על הכוחות החילוניים‬ ‫והמתקדמים בחברה היהודית‪-‬הישראלית‪.‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית קוראת להתנגדות‬ ‫רחבה למדיניות הימנית השלטת‪ ,‬ולפעולה להעלאת אחוז‬ ‫ההצבעה בבחירות הקרובות בקרב הציבור הערבי ובקרב‬ ‫הכוחות הדמוקרטיים היהודים‪ ,‬כדי להוות משקל‪-‬נגד אל‬ ‫מול הצבעתם של תומכי הכוחות הימניים הקיצוניים‪.‬‬ ‫מק"י וחד"ש קוראות לתיאום רחב בין הכוחות הפוליטיים‬ ‫הפועלים בקרב האוכלוסייה הערבית וכן בין הכוחות‬ ‫הדמוקרטיים היהודיים‪ ,‬הפועלים על בסיס התנגדות לכיבוש‬ ‫ולמדיניות המלחמה והדמים‪ ,‬כדי להבטיח שהבחירות‬ ‫הקרובות לכנסת יספקו מענה פוליטי שמאלי למדיניותה של‬ ‫הממשלה היוצאת‪.‬‬ ‫בעולם ‪6/‬‬ ‫טרם נמצאו ‪ 43‬הסטודנטים שנחטפו במקסיקו בסוף ספטמבר‬ ‫מחאה המונית נגד טיוח הפשע‬ ‫מאות אלפי אזרחים במקסיקו מוסיפים לקיים אירועי‬ ‫מחאה במרכז עיר הבירה ובערים ובעיירות נוספות‪ ,‬בדרישה‬ ‫להתערבות הממשל הפדרלי בחקירת היעלמותם של ‪43‬‬ ‫סטודנטים לחינוך בדרום המדינה לפני למעלה מחודשיים‪.‬‬ ‫בראש המפגינים עומדים בני משפחות הנעדרים‪ ,‬שהגיעו‬ ‫לבירה המקסיקאית בתום מסע הסברה ברחבי המדינה‪.‬‬ ‫לזכרו של נעם קמינר‬ ‫בסוף השבוע שעבר )‪ (28.11‬נפרד מאיתנו פעיל השמאל‬ ‫העקבי הוותיק ד"ר נעם קמינר לאחר מחלה קשה‪ ,‬והוא בן‬ ‫‪ .61‬קמינר החל את פעילותו הפוליטית במסגרת בנק"י‬ ‫ירושלים בשנות ה‪ ,60-‬השתתף בהפגנות "הפנתרים‬ ‫השחורים" בירושלים בתחילת שנות ה‪ ,70-‬נמנה עם מקימי‬ ‫תנועת קמפו"ס )קבוצה למעורבות פוליטית וסטודנטיאלית(‬ ‫היהודית‪-‬ערבית באוניברסיטה העברית‪ .‬הוא סירב לקחת‬ ‫חלק כחייל מילואים במלחמת לבנון הראשונה‪ ,‬ובשל כך‬ ‫נידון מספר פעמים למאסר בכלא צבאי‪ .‬ותרם רבות להקמת‬ ‫תנועת "יש גבול"‪ .‬במקביל פעל במסגרת השמאל‬ ‫הסוציאליסטי הישראלי )שס"י(‪ ,‬שהיה אחד המרכיבים‬ ‫שייסדו את חד"ש ב‪.1977-‬‬ ‫עם שובו ארצה מארה"ב‪ ,‬בשנות ה‪ ,90-‬לאחר סיום לימודי‬ ‫הדוקטורט‪ ,‬השתלב בתעשיית ההיי‪-‬טק והמשיך לפעול‬ ‫במסגרת חד"ש תל‪-‬אביב‪ ,‬וכן בהתארגנויות למען שלום‬ ‫ישראלי‪-‬פלסטיני ושוויון‪ ,‬ובהן "תעאיוש"‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה חבר‬ ‫מועצת חד"ש הארצית במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫נעם קמינר נמנה עם מייסדי אתר "הגדה השמאלית"‪ ,‬לפני‬ ‫למעלה מעשור‪ ,‬ובמשך כל השנים המשיך לפעול במסגרתו‪.‬‬ ‫חברי חד"ש בת"א ובירושלים פרסמו הודעת השתתפות‬ ‫בצערם של הוריו‪ ,‬דפנה וראובן קמינר; בת זוגו‪ ,‬סמדר נהב;‬ ‫וילדיו‪ ,‬מתן וכרמל‪ .‬חברי חד"ש מסרו כי "נעם משאיר אחריו‬ ‫מורשה של פעילות מסורה ונחושה למען השלום‪ ,‬למען‬ ‫השותפות היהודית‪-‬ערבית ולמען הצדק החברתי"‪.‬‬ ‫קשה לתאר במילים את הכאב של קרוביו וחבריו עם לכתו‬ ‫של נעם‪ .‬הוא נאחז בחיים‪ ,‬מאז גילוי המחלה הארורה‬ ‫במהלך המחאה החברתית בקיץ ‪ .2011‬חרף הקשיים‬ ‫הפיזיים‪ ,‬הכאבים והטיפולים הקשים‪ ,‬הוא המשיך לפקוד‬ ‫הפגנות‪ ,‬דיונים ומחאות‪ .‬רבים אף הופתעו ממותו‪ ,‬כי "הרי‬ ‫ראינו אותו לאחרונה על ההר מול כלא ‪ ,"6‬או "במשמרת ליד‬ ‫משרד הביטחון"‪ ,‬או "בדיון בגדה השמאלית"‪ ...‬לא ברור‬ ‫האם אכן נעם היה בשנה האחרונה באותם המקומות‪ .‬אבל‬ ‫אין ספק שרוחו הייתה שם‪.‬‬ ‫מסע הלוויה‪ ,‬שנערך בבית הקברות בקיבוץ גבעת ברנר‪,‬‬ ‫היה למפגן אהדה עצום‪ .‬מאות יהודים וערבים‪ ,‬ותיקים‬ ‫וצעירים‪ ,‬התאספו ליד קברו הטרי כלא‪-‬מאמינים‪ .‬נאומי‬ ‫הפרידה של קרובים וידידים תיארו בצבעים עזים את‬ ‫מעורבותו הפוליטית – מהמעצרים בעת הפגנות הפנתרים‬ ‫ועד לתמיכתו הפעילה בסרבנים הצעירים )שעם שורותיהם‬ ‫נמנה בנו‪ ,‬מתן(‪ .‬עם הטמנת גופו של הפעיל האהוב – פרצה‬ ‫שירת האינטרנציונל‪ .‬לא יכול היה להיות אחרת‪.‬‬ ‫אפרים דוידי‬ ‫מפגינים נושאים את תמונות הסטודנטים הנעדרים )צילום‪ :‬אלג'זירה(‬ ‫בתגובה לכך‪ ,‬מנסה הממשלה לקדם חקיקה אשר תפגע‬ ‫בזכות המחאה ובחופש הביטוי‪ ,‬כדי לשים סוף לגל‬ ‫ההפגנות‪ .‬לפי דיווחי עיתון השמאל רב‪-‬התפוצה "לה‬ ‫חורנאדה"‪ ,‬המפגינים קוראים סיסמאות בגנות הנשיא הימני‪,‬‬ ‫אנריקה פנייה נייטו‪ ,‬ודורשים את התפטרותו‪" .‬הם לקחו‬ ‫אותם חיים‪ ,‬אנחנו רוצים אותם חיים בחזרה" – צועקים‬ ‫המפגינים‪ ,‬אשר שוללים את עמדת הרשויות לפיה‬ ‫הסטודנטים נרצחו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בידי אחת מכנופיות הסמים‪.‬‬ ‫רבות מההפגנות מובלות בידי משפחות הנעדרים‪,‬‬ ‫ומשתתפים בהן נציגי ארגוני חקלאים‪ ,‬איגודים מקצועיים‪,‬‬ ‫מפלגות שמאל‪ ,‬קבוצות סטודנטים ועוד‪ .‬נראה שמדובר‬ ‫בהתגבשותה של תנועת מחאה עממית והמונית נגד‬ ‫הממשלה הניאו‪-‬ליברלית‪ .‬מדובר ללא ספק באתגר הגדול‬ ‫ביותר בפניו ניצב פנייה נייטו‪ ,‬מאז נבחר לנשיא לפני‬ ‫כשנתיים‪ .‬נוסף לביקורת בפרשת היעלמות הסטודנטים‪ ,‬הוא‬ ‫נדרש גם להתמודד עם גילויים לפיהם חברה שזכתה‬ ‫במכרזים ממשלתיים ‪ -‬הקימה טירת ענק עבור אשתו‪.‬‬ ‫תחילתה של פרשת ההיעלמות ב‪ 26-‬בספטמבר‪ ,‬בהפגנה‬ ‫שקיימה קבוצת סטודנטים שמאליים להוראה‪ ,‬אשר למדה‬ ‫ביוצי נאפה‪ ,‬סמינר רדיקלי למורים להוראה במחוז גררו‪.‬‬ ‫שוטרים שהוזעקו למקום עצרו את הסטודנטים ופיזרו את‬ ‫ההפגנה‪ ,‬שאורגנה במחאה על תנאי ההעסקה של המורים‬ ‫בעיר איגואלה‪ .‬זמן קצר אחרי מעצרם‪ ,‬הועברו ככל הנראה‬ ‫הסטודנטים לידי כנופיית הסמים "גררוס אונידוס"‪,‬‬ ‫המקושרת לראש העיר חוסה לואיס אברקה ולאשתו מריה‬ ‫דה לוס אנחלס פינדה וילה‪ .‬התובע הכללי אמר כי אברקה‬ ‫שילם סכומי כסף גדולים לכנופיה‪ ,‬ובהם כספים שמיועדים‬ ‫למשטרה‪ .‬הוא לא האשים ישירות את ראש העיר בכך‬ ‫שהורה להוציא להורג את הסטודנטים‪ ,‬אך ציין כי הוא הניח‬ ‫שהסטודנטים מבקשים להפריע לאשתו‪ ,‬המכהנת כמנהלת‬ ‫לשכת השירות למשפחה בעיר‪ ,‬ולכן הורה לעצור אותם‪.‬‬ ‫בתחילה הטיל הממשל הפדראלי את האחריות לחקירה על‬ ‫הדרג המקומי‪ ,‬אולם זעם ההמונים רק גבר‪ .‬מיליונים מאזרחי‬ ‫מקסיקו מאשימים את הממשל בכישלון החקירה ובקשרים‬ ‫שנחשפו בין פוליטיקאים‪ ,‬שוטרים ועבריינים בכירים‪.‬‬ ‫תרבות ‪7/‬‬ ‫חוזרים לבית אליושה‬ ‫האדריכל‪-‬אמן רועי פביאן יפתח החודש תערוכה תחת‬ ‫הכותרת "בית אליושה"‪ ,‬המתייחסת לשם בו כונה בעבר‬ ‫הבניין הנמצא בסמטת שלוש ‪ 5‬בתל‪-‬אביב‪ .‬התערוכה עוסקת‬ ‫בבניין עצמו‪ ,‬בו שכנו בעבר משרדי הוועד המרכזי של‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית )מק"י(‪ ,‬וכן בהיסטוריה‬ ‫של המפלגה‪ .‬במסגרת התערוכה משולבים מיצבים אמנותיים‬ ‫עם הצגת מסמכים והקרנות‪.‬‬ ‫"בית אליושה" נקרא על שמו של אליהו )אליושה(‬ ‫גוז'נסקי )בתמונה(‪ ,‬מראשי מק"י‪,‬‬ ‫אשר השנה מציינים מלאות ‪ 100‬שנים‬ ‫להולדתו‪ .‬הוא נולד בפטרוגרד‬ ‫שברוסיה‪ ,‬וגדל בגרודנה שהייתה אז‬ ‫עיר בפולין )כיום – בבלארוס(‪ .‬הגיע‬ ‫ארצה ב‪ 1930-‬כחניך השומר הצעיר‪,‬‬ ‫אך החיים בארץ חשפו בפניו מציאות‬ ‫חברתית ולאומית שונה מכפי שציפה‬ ‫למצוא‪ ,‬והוא הצטרף לברית הנוער‬ ‫הקומוניסטי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1938‬הצטרף למפלגה‬ ‫הקומוניסטית הפלשתינאית‪ ,‬שפעלה אז‬ ‫במחתרת‪ ,‬וניהל תעמולה בין הפועלים‪,‬‬ ‫ובייחוד בקרב העובדים במחנות הצבא‬ ‫הבריטי‪ .‬בעקבות כך נעצר בידי‬ ‫הבולשת הבריטית ונכלא‪ .‬לאחר‬ ‫שחרורו – החל לעבוד במלטשת‬ ‫יהלומים‪ ,‬והנהיג שביתות בענף זה‪.‬‬ ‫ב‪ 1944-‬נבחר לוועד המרכזי של‬ ‫המפלגה הקומוניסטית‪ .‬יזם והוביל את‬ ‫הפיכת "קול העם" משבועון לעיתון‬ ‫יומי‪ ,‬שינוי שאירע בפברואר ‪.1947‬‬ ‫אליושה מילא תפקיד מרכזי במאמצים‬ ‫לשקם את האחדות של הקומוניסטים היהודים והערבים‬ ‫בארץ‪ ,‬שהיו מאורגנים אז בשתי מסגרות שונות‪ :‬המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הפלשתינאית והליגה לשחרור לאומי‪ .‬ועידת‬ ‫האיחוד התקיימה בחיפה‪ ,‬ב‪ 23-22-‬באוקטובר ‪,1948‬‬ ‫ואליושה תיאר אותה כמאורע החשוב בחייו‪.‬‬ ‫אליושה נהרג בהתרסקות מטוס מעל הרי יוון בדצמבר‬ ‫‪ ,1948‬בעת ששב ארצה מוועידת האיחוד של שתי מפלגות‬ ‫הפועלים בפולין‪ ,‬לשם נשלח כנציג מק"י‪ .‬הוא היה בן ‪34‬‬ ‫במותו‪.‬‬ ‫לקראת פתיחת התערוכה‪ ,‬שוחחנו עם פביאן על יצירתו‬ ‫ועל העבודה בבניין‪.‬‬ ‫מה הניע אותך לעסוק בהיסטוריה של הבניין?‬ ‫עסקתי באדריכלות משך ‪ 15‬שנים‪ ,‬ובעיקר בתחום‬ ‫השימור‪ .‬כאשר מבצעים עבודת שימור לבניין‪ ,‬נהוג להכין‬ ‫תיק תיעוד ולחקור את ההיסטוריה של המבנה‪ :‬מי גר בו‪ ,‬מי‬ ‫בנה אותו‪ ,‬וכו'‪ .‬כך שמדובר בעיסוק שאני מורגל בו‪.‬‬ ‫בחמש השנים האחרונות אני עוסק יותר באמנות ובמחקר‬ ‫ופחות באדריכלות‪ .‬שוחחתי עם אחד החברים ב‪"-‬גלריה‬ ‫אלפרד"‪ ,‬שהוא קולקטיב של אמנים חזותיים הפועל כיום‬ ‫בבניין‪ ,‬והם ביקשו שאעשה עבודה שתגבש בין כל האמנים‬ ‫שפועלים במקום‪ .‬אני בחרתי למקם את התערוכה בחדר‬ ‫המדרגות‪ ,‬שמסתבר שנותר כמעט ללא שינוי‪ ,‬ושכל עבודות‬ ‫השיפוץ שנעשו בבניין – פסחו עליו‪ .‬שיפוץ בדרך כלל מוחק‬ ‫את כל הסממנים של העבר‪ ,‬אבל כיוון שחדר המדרגות נותר‬ ‫כשהיה‪ ,‬יכולתי לספר סיפורים באמצעותו‪.‬‬ ‫איך באה לידי ביטוי הנוכחות‬ ‫של מק"י בבניין?‬ ‫משמעותית‬ ‫תקופה‬ ‫אומנם‬ ‫בהיסטוריה של הבניין הייתה‬ ‫התקופה בה שימש את המפלגה‬ ‫הקומוניסטית‪ ,‬אבל הבניין הוקם ‪15‬‬ ‫שנים לפני תקופה זו‪ ,‬והייתה בו‬ ‫פעילות גם שנים רבות לאחר תקופה‬ ‫זו‪ .‬במסגרת הכנת התערוכה‪ ,‬ערכתי‬ ‫עבודת מחקר שתורגמה לביטוי‬ ‫אמנותי‪ .‬והסתבר לי – גם בטקסטים‬ ‫שכתבתי וגם בעבודות הפלסטיות‬ ‫שעשיתי – שהפרק הקומוניסטי‬ ‫בתולדות הבניין הסתמן כדומיננטי‬ ‫ביותר בתערוכה‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך‪ ,‬היא שעבור‬ ‫האזרח הישראלי הממוצע‪ ,‬המפלגה‬ ‫הקומוניסטית היא עדיין דבר די‬ ‫מיסתורי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אכן היו‬ ‫התרחשויות היסטוריות לא מעטות‬ ‫בין כותלי הבניין‪ .‬בחרתי להתמקד‬ ‫בארבע שנים קריטיות – מ‪ 1949-‬ועד‬ ‫‪ – 1953‬כלומר‪ ,‬מרכישת הבניין בידי‬ ‫מק"י ועד השנה בה התעמתה המפלגה מול שר הפנים‪ ,‬אשר‬ ‫הורה לסגור את יומון המפלגה "קול העם"‪ .‬הדבר הוליד את‬ ‫העתירה המפורסמת לבית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬שזכורה כ‪-‬‬ ‫"בג"ץ קול העם"‪ ,‬אשר מעגן את חופש העיתונות‪.‬‬ ‫התערוכה תיפתח ביום ה'‪ 18 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעה ‪.20:00‬‬ ‫בשבת‪ 20 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעה ‪ ,12:00‬יתקיים במקום סימפוזיון‬ ‫בהשתתפות‪ :‬ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי‪ ,‬אשר תספר על‬ ‫אליושה גוז'נסקי; ד"ר אילנה קאופמן מהאוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‪ ,‬שתדבר על תולדות המפלגה הקומוניסטית בארץ;‬ ‫עו"ד מיבי מוזר‪ ,‬המשמש כעורך הדין של "הארץ" ושל‬ ‫"ידיעות אחרונות"‪ ,‬שיספר על "בג"ץ קול העם" ותרומתו‬ ‫לחופש העיתונות; ד"ר ערן גוטר‪ ,‬ידבר על "שפה אילמת‬ ‫והיסטוריה חיה"‪ ,‬והאדריכל והאמן רועי פביאן‪ ,‬יוצר‬ ‫התערוכה‪ ,‬ידבר על "הבניין כיצירת אמנות"‪.‬‬ ‫התערוכה‪ ,‬שתוצג‪ ,‬כאמור‪ ,‬בסמטת שלוש ‪ ,5‬בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫תהיה פתוחה בימי ה'‪ ,‬בין השעות ‪ ;22:00-19:00‬בימי ו' –‬ ‫‪ ;13:00-10:00‬בשבת ‪ .15:00-11:00 -‬התערוכה תינעל‬ ‫בסוף חודש דצמבר‪.‬‬ ‫במאבק‬ ‫בערד ובחיפה הפגינו נגד משפחת עופר‬ ‫בנושא הפעלת המרחב המקוון והפעלת המוקד הטלפוני‬ ‫סוכם‪ ,‬כי השירות יינתן בידי עובדי שירות התעסוקה‪,‬‬ ‫סטודנטים ועובדים בעלי מוגבלויות‪ .‬כך הבטיחו העובדים‬ ‫את השארת השירות הזה בתוך לשכות התעסוקה‪ ,‬לאחר‬ ‫שעלה החשש כי הוא יופרט‪.‬‬ ‫שר התיירות "פוטר" בידי העובדים‬ ‫צילום‪ :‬חנה קופרמן‬ ‫מאבק ארוך שנים שמנהלים תושבי ערד ופעילי סביבה‪,‬‬ ‫בא לידי ביטוי בשבוע שעבר )‪ (2.12‬בישיבת המועצה‬ ‫הארצית לתכנון ובנייה דיון בסוגיית הקמת מכרה פוספטים‬ ‫בשדה בריר‪ ,‬סמוך לעירם‪ .‬כ‪ 300-‬מתושבי ערד המתנגדים‬ ‫לכרייה הפגינו מחוץ לדיוני המועצה בירושלים‪ ,‬קראו‬ ‫"הורסים את העיר תמורת מתנה לעשיר"‪ ,‬וטענו כי הנהנה‬ ‫העיקרי מהקמת המכרה יהיה הטייקון עידן עופר‪ ,‬שבבעלותו‬ ‫חברת כימיקלים לישראל )כי"ל( המופרטת‪ .‬בהפגנה השתתף‬ ‫גם חבר הכנסת דב חנין )חד"ש(‪ ,‬ממובילי המאבק בכנסת‪.‬‬ ‫מספר ימים לאחר מכן )‪ (5.12‬התקיימה במרכז הכרמל‬ ‫בחיפה צעדה סביבתית נגד הזיהום במפרץ ונגד שיעורי‬ ‫התחלואה הגבוהים בסרטן ובאסתמה‪ ,‬שהם תוצאה מהריכוז‬ ‫העצום של תעשיות מזהמות‪ ,‬וביניהן בתי הזיקוק לנפט‬ ‫)בז"ן( ומפעלי כי"ל‪ .‬הצעדה אורגנה במחאה על הכוונות‬ ‫להרחיב את בתי הזיקוק פי שלושה‪ ,‬וכן להקים נמל דלקים‬ ‫חדש אשר יגביר את הזיהום הגבוה ממילא בעיר‪.‬‬ ‫מאות המפגינים‪ ,‬שחסמו ציר תנועה מרכזי בעיר‪ ,‬קראו‬ ‫"מי מרוויח מסרטן – עידן עופר כמובן!" ו‪"-‬רווחים לא‬ ‫באים לפני בריאות התושבים"‪ .‬בין משתתפי ההפגנה היה‬ ‫סגן ראש העירייה‪ ,‬ד"ר סוהיל אסעד )חד"ש(‪.‬‬ ‫ניצחון לעובדי שירות התעסוקה‬ ‫בתום שמונה שבועות של עיצומים‪ ,‬נרשם ניצחון לעובדי‬ ‫שירות התעסוקה‪ .‬עובדי השירות ישובו לעבוד כרגיל‪ ,‬זאת‬ ‫לאחר שההסתדרות ונציגי משרד הכלכלה סיכמו כי ‪12‬‬ ‫לשכות שהיו אמורות להיסגר – יישארו פתוחות‪.‬‬ ‫משתתפים באבלו של חברנו נעם הופשטטר‬ ‫על מותו של אביו‬ ‫חברי חד"ש בתל‪-‬אביב‬ ‫עובדי משרד התיירות גירשו את המנכ"ל אמיר הלוי‬ ‫מהבניין‪ ,‬ומנעו את כניסתו של השר עוזי לנדאו )"ישראל‬ ‫ביתנו"( ללשכתו‪ ,‬במחאה על הפרטות שנעשות במשרד‬ ‫)‪ .(3.12‬יו"ר ועד העובדים‪ ,‬אורי גליסקו‪ ,‬והעובדים חסמו‬ ‫בגופם את הכניסה ללשכות השר‪ ,‬המנכ"ל והחשב‪.‬‬ ‫כשהגיעו לנדאו והלוי למשרדים‪ ,‬החלו העובדים לצעוק‬ ‫לעברם שהם דורשים לעלות את שכרם ולהפסיק את הליך‬ ‫ההפרטה של מחלקות שונות במשרד‪ ,‬כמו אגפי האירוח‪,‬‬ ‫יחסי הציבור ועוד‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬כשניסה הלוי להסביר את‬ ‫עמדתו‪ ,‬לקחו ממנו העובדים את המיקרופון וקראו לעברו‬ ‫קריאות בוז‪ ,‬עד אשר נאלץ לעזוב את המקום‪.‬‬ ‫מחאה באוניברסיטת תל‪-‬אביב נגד‬ ‫תערוכה המנרמלת את הכיבוש בחברון‬ ‫קבוצת סטודנטים ומרצים נגד הכיבוש והגזענות‪,‬‬ ‫שהתארגנה לאחרונה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬יזמה מחאה‬ ‫ראשונה בקמפוס‪ .‬זאת בעקבות הצגת תערוכה בשם "שבעה‬ ‫קנים‪ :‬אמני הרי חברון עם הפנים לתל‪-‬אביב"‪ ,‬המוצגת‬ ‫במבואה של ספריית סורסקי‪ ,‬ונועדה "לקיים מסע המתחיל‬ ‫בהרי חברון ושואף לחיבור אמת עם תל‪-‬אביב"‪ .‬המחאה‬ ‫מתקיימת ביום ד'‪ ,17.12 ,‬בשעות ‪ 9:00‬ו‪.10:30-‬‬ ‫במכתב ששלח פרופ' ישי רוזן‪-‬צבי למנהלת הספרייה‬ ‫נכתב‪ ,‬כי "למותר לציין ש‪'-‬הרי חברון' המוצגים בתערוכה‬ ‫הם יהודיים בלבד‪ ,‬וה‪'-‬חיבור' אינו אלא חיבור בין מתנחלים‬ ‫לבין העורף התל‪-‬אביבי שלהם‪ .‬אין לנו עניין באיכות‬ ‫האמנותית המפוקפקת והקיטש הסכריני הנפרס בשורת ה‪-‬‬ ‫'יצירות' שבמבואה‪ .‬ענייננו הוא בכך שהתערוכה כולה‬ ‫מיועדת‪ ,‬באופן גלוי ומפורש‪ ,‬להוות מכבסה של הכיבוש‪,‬‬ ‫ולמכור אותו לחילוניות התל אביבית כפסטורליה טהורה"‪.‬‬ ‫עוד נאמר במכתב‪" :‬מדוע אוניברסיטת תל‪-‬אביב צריכה‬ ‫לפעול כמכבסה של הכיבוש? מדוע נכפה עלינו שיתוף‬ ‫פעולה‪ ,‬במרכז האוניברסיטה‪ ,‬ובשם כולנו הבאים בשעריה‪,‬‬ ‫עם אחד ממוקדי הדיכוי האכזריים ביותר? איך אפשר לדבר‬ ‫על דרום הר חברון במנותק מהריסות הבתים‪ ,‬רדיפת רועי‬ ‫הצאן‪ ,‬הגבלות התנועה‪ ,‬ושאר ההתעללויות הנעשות בה מדי‬ ‫יום ביומו? מי שמקבל על עצמו להיות שליח מרצון של‬ ‫הנורמליזציה של הכיבוש‪ ,‬שלא יזדעק אחר כך נגד החרמות‬ ‫הבאות אלינו מעבר לים"‪.‬‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬