‫גיליון ‪ 14 ,2‬בינואר ‪2015‬‬ ‫כמו לפני הבחירות הקודמות‪ ,‬גם הפעם מנסות המפלגות השונות – ביניהן‬ ‫אלה שהובילו מדיניות של קיצוצים וגזירות – להתחפש לחברתיות‬ ‫מאז המחאה החברתית של קיץ ‪ ,2011‬נושאים כלכליים‬ ‫נוכחים בצורה משמעותית בשיח הציבורי‪ ,‬ומערכת‬ ‫הבחירות הקודמת לכנסת – שהתקיימה כשנה וחצי אחרי‬ ‫מחאת האוהלים – עסקה בהם בהרחבה‪ .‬מפלגת העבודה‬ ‫התקשטה אז במנהיגים מהמחאה החברתית )והתיישרה‬ ‫לימין בשאלות מדיניות(‪ ,‬מפלגת מצב‪-‬הרוח של יאיר לפיד‬ ‫ביקשה להצטייר בתור "המפלגה של מעמד הביניים"‬ ‫)והצטרפה מיד לקואליציית הקיצוצים של נתניהו(‪ ,‬ואפילו‬ ‫הליכוד התחפש למפלגה חברתית‪ ,‬ומילא את הארץ‬ ‫בשלטי חוצות בהם התפאר במתן נגישות לטיפולי שיניים‬ ‫לפעוטות שטרם צמחו שיניהם )ר' תמונה(‪.‬‬ ‫גם בבחירות הקרובות לכנסת‪ ,‬שיתקיימו ב‪ 17-‬במארס –‬ ‫אף שהן נערכות לאחר שבקיץ האחרון לא התמלאה הארץ‬ ‫באוהלי מחאה חברתית‪ ,‬כי אם בסוכות אבלים – מצויים‬ ‫הנושאים החברתיים במרכז סדר היום‪ ,‬ודוחקים הצידה‬ ‫שאלות אחרות )דוגמת החקיקה האנטי‪-‬דמוקרטית‪ ,‬ודוגמת‬ ‫הסרבנות של נתניהו – וגם של הרצוג ולבני – להיענות‬ ‫ליוזמה המדינית של אש"ף(‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬המערכה החברתית להעלאת שכר המינימום –‬ ‫שראשיתה בקריאה פומבית של ארגון "כוח לעובדים"‪,‬‬ ‫והמשכה ביוזמת חקיקה שהגיש ח"כ דב חנין )חד"ש(‪,‬‬ ‫אשר שהפכה לאחר מספר חודשים לקמפיין ציבורי של‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬שכלל גם איום בשביתה כללית – התגלגלה‬ ‫בפי דובר הליכוד להישג של נתניהו‪...‬‬ ‫בתחרות הגוברת על משבצת "המרכז"‪ ,‬שבבחירות‬ ‫הקודמות שלטה בה מפלגתו של יאיר לפיד‪ ,‬הקים משה‬ ‫כחלון‪ ,‬שהיה שר בממשלת נתניהו‪ ,‬מפלגה בשם "כולנו"‪,‬‬ ‫המנהלת קמפיין סביב שאלות של יוקר המחייה‪ .‬כחלון מרבה‬ ‫להזכיר שבתור שר התקשורת פעל להפחתת עלות שירותי‬ ‫הסלולר‪ .‬אולם ביושבו במשרד הרווחה‪ ,‬הוא לא עצר את‬ ‫תהליך ההפרטה הזוחלת של השירותים החברתיים‪ ,‬והעוני‬ ‫רק התרחב והעמיק‪ .‬שביתת העובדות הסוציאליות שפרצה‬ ‫בכהונתו כשר הרווחה‪ ,‬המחישה את המשבר החריף בתחום‪.‬‬ ‫גם יו"ר מפלגת הבית היהודי‪ ,‬נפתלי בנט‪ ,‬עוטה מסכה‬ ‫חברתית לכבוד הבחירות‪ ,‬ופרסם סרטון וידאו המתפאר‬ ‫בהישגיו החברתיים כשר הכלכלה‪ .‬בסרטון נטען כי בנט‬ ‫העלה את שכר המינימום של עובדי הניקיון והשמירה‪ .‬אולם‬ ‫למעשה מדובר בהישג המעוגן בהסכם שהשיגה ההסתדרות‪,‬‬ ‫ותפקידו של בנט התמצה בלחתום על צו ההרחבה‪ ,‬כשנה‬ ‫לאחר ההסכם‪ .‬בדומה‪ ,‬התפארותו של בנט בכך שהנהיג‬ ‫רפורמה שחייבה העסקת נכים – היא התפארות בהישג לו‬ ‫אחראית‪ ,‬למעשה‪ ,‬ההסתדרות‪ .‬גם כאן‪ ,‬בנט בסך‪-‬הכול חתם‬ ‫על צו ההרחבה להסכם שהושג בזכות מאבקיהם של אחרים‪.‬‬ ‫משחק העמדת הפנים הזה צפוי להימשך עד יום הבחירות‪.‬‬ ‫בוחרים המחויבים לצדק חברתי – אל להם ליפול בפח‪ .‬את‬ ‫המפלגות השונות יש לשפוט לא לפי תעמולת הבחירות‬ ‫שלהן‪ ,‬אלא לפי פועלן בשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫מיליונים הפגינו נגד הגזענות‪,‬‬ ‫הטרור האיסלאמי והאנטישמיות‬ ‫מיליונים הפגינו בצרפת וברחבי אירופה נגד הטרור‬ ‫האיסלאמי‪ ,‬הגזענות והאנטישמיות בסוף השבוע האחרון )‪10‬‬ ‫ו‪ 11-‬בינואר(‪ .‬בישראל ישנם המעוניינים לנצל את הפשעים‬ ‫הנתעבים למטרות בחירות‪ ,‬לרבות ראשי מפלגות הקואליציה‬ ‫הימנית הכושלת‪ .‬אלה גם מציעים ליהודים לברוח לישראל‬ ‫במקום להתייצב עם הכוחות הדמוקרטיים בצרפת במערכה‬ ‫נגד הפאשיזם‪ ,‬הגזענות והאנטישמיות‪.‬‬ ‫עוד על הנושא‪ :‬עמודים ‪ 6‬ו‪7-‬‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫להשלים המשא‪-‬ומתן‬ ‫להקמת רשימה משותפת‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫גיאוגרפיה פוליטית‬ ‫"אני לא מתנגד שתקום ביום מן הימים מדינה פלסטינית‪.‬‬ ‫אבל זה לא צריך לקרות בארץ ישראל‪ ,‬שכוללת את יהודה‬ ‫ושומרון"‪.‬‬ ‫)אמיר אוחנה‪ ,‬פריימריסט בליכוד‪" ,‬הארץ"‪(19.12 ,‬‬ ‫יובל המבלבל‬ ‫"אצביע עבור מי שידאג לדיור‪ ,‬לפתרון בעיות הדיור של‬ ‫הדור הצעיר‪ .‬אתמוך במי שמסוגל להיאבק ביוקר‪ ,‬במחירים‬ ‫העולים ובשכר הנמוך‪ :‬ד"ר יובל שטייניץ'"‬ ‫)חבר ליכוד שרואיין ביום הפריימריס‪" ,‬קול ישראל"‪(31.12 ,‬‬ ‫תודעה מעמדית‬ ‫"אני פרולטריון‪ .‬יש לי תודעה חברתית חזקה שבאה מהבית‪.‬‬ ‫סוציאליזם‪ .‬שוויון‪ .‬לא למשכורות עתק‪ .‬לא לבזבוז‪ .‬בגלל זה‬ ‫נהניתי כל כך במחאה החברתית‪ .‬היה בזה סיפוק עצום‬ ‫ששברו זכוכיות של בנקים"‪.‬‬ ‫)הסופרת אורלי קסטל‪-‬בלום‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(2.1 ,‬‬ ‫האמת חייבת להיאמר‬ ‫"במבצע 'צוק איתן'‪ ,‬כעורך הראשי של 'וואלה'‪ ,‬אמרתי‬ ‫שאני קודם כל יהודי‪ ,‬אחר כך ישראלי ורק אחר כך עיתונאי"‪.‬‬ ‫)ינון מגל‪ ,‬לשעבר עורך אתר וואלה‬ ‫וכיום מועמד ברשימת "הבית היהודי" לכנסת‪" ,‬מאקו"‪(2.1 ,‬‬ ‫למי תודה‪ ,‬למי ברכה‬ ‫"ח"כ דב חנין הוא בין חברי הכנסת הבודדים שרשמו הישג‬ ‫משמעותי לטובת הציבור בשנה החולפת‪ .‬אף אחד מהם לא‬ ‫רשם הישג בסדר גודל של העלאת שכר המינימום – בטח‬ ‫שלא ביחס לנקודת הפתיחה שלהם לעומת זו של חנין‪...‬‬ ‫אחרי כמה גמגומים‪ ,‬ניסנקורן רכב על הגל והחל במו"מ על‬ ‫העלאת שכר המינימום"‪.‬‬ ‫)מתוך סיכומי שנת ‪" ,2014‬כלכליסט"‪(29.12 ,‬‬ ‫המקום הראוי לבוז'י‬ ‫"בשבוע שעבר אמר בוז'י הרצוג כי 'הביטוי מדינה יהודית‬ ‫הוא ביטוי מודעה לחלוטין'‪ ...‬אנו מזמינים את כלל הציבור‬ ‫להדביק לבוז'י בקיר הפייסבוק שלו את מגילת העצמאות‪.‬‬ ‫אולי זה יזכיר לו שהגיע הזמן לעזוב את מפלגת העבודה‬ ‫ולהתפקד לחד"ש – המקום הראוי לו"‪.‬‬ ‫)מתוך עמוד הפייסבוק של תנועת "אם תרצו"‪(30.12 ,‬‬ ‫מאות צירי מועצת החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון‬ ‫)חד"ש( התכנסו בנצרת )‪ (3.1‬לדיון בנושא הבחירות לכנסת‪.‬‬ ‫יו"ר חד"ש‪ ,‬ח"כ מוחמד ברכה‪ ,‬אמר בדברי הפתיחה כי‬ ‫המשימה העיקרית היא למנוע את חזרת הימין לשלטון‪,‬‬ ‫ולהגדיל את ההשתתפות והייצוג של הציבור הערבי והכוחות‬ ‫הדמוקרטיים היהודיים בכנסת ה‪ ,20-‬במטרה להדוף את‬ ‫סכנת הפשיזם‪ .‬עוד הוסיף ברכה כי חד"ש יוצאת למערכה זו‬ ‫בביטחון רב בערכיה‪ ,‬בדרכה ובהרכבה היהודי‪-‬ערבי‪.‬‬ ‫יו"ר צוות המו"מ של חד"ש‪ ,‬ראמז ג'ראיסי‪ ,‬מסר דו"ח על‬ ‫התקדמות המו"מ עם מפלגות ותנועות מהציבור הערבי‪.‬‬ ‫ג'ראיסי הדגיש כי בניגוד לעבר‪ ,‬כל השותפים הפוטנציאליים‬ ‫מסכימים לעקרון השותפות הערבית‪-‬יהודית ולהרכב הערבי‪-‬‬ ‫היהודי של הרשימה המשותפת‪ ,‬ואף רואים חשיבות מהותית‬ ‫בהבנות ובשיתופי פעולה עם כוחות דמוקרטיים יהודיים‪.‬‬ ‫עוד נמסר כי ישנה הסכמה על כך שחד"ש תוביל את‬ ‫הרשימה‪ ,‬ושיהיה בה ייצוג לנשים‪.‬‬ ‫יו"ר הכנסת לשעבר‪ ,‬אברהם )אברום( בורג‪ ,‬השתתף כציר‬ ‫בוועידה ועמד בדבריו על חשיבות השותפות היהודית‪-‬‬ ‫ערבית של חד"ש מול גל הלאומנות והגזענות ששוטף את‬ ‫הארץ ומאיים על הדמוקרטיה ועל המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני‪.‬‬ ‫בדיון השתתפו עשרות חברים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬שהביעו‬ ‫מגוון רחב של עמדות‪ .‬רובם ככולם הדגישו את המחויבות‬ ‫הערכית והפוליטית לעקרון שותפות המאבק של יהודים‬ ‫וערבים‪ ,‬אחדות מאבק המיעוט הערבי‪ ,‬וההרכב הערבי‪-‬יהודי‬ ‫של כל רשימה שחד"ש תהיה חלק ממנה‪.‬‬ ‫בתום דיון של כחמש שעות‪ ,‬הצביע רוב מכריע של צירי‬ ‫המועצה בעד הצעת החלטה הקוראת להשלמת המו"מ‬ ‫להקמת רשימה משותפת רחבה ביותר של האוכלוסייה‬ ‫הערבית‪ ,‬בשיתוף הכוחות הדמוקרטיים היהודיים‪ ,‬המבוססת‬ ‫על מצע חד"ש; זאת במקביל לכך שהאפשרות של בריתות‬ ‫אחרות‪ ,‬עם כוחות מהציבור הערבי והיהודי‪ ,‬נותרה פתוחה‪.‬‬ ‫ניתן לקבל את‬ ‫"זו הדרך" מדי שבוע‬ ‫בדואר אלקטרוני‬ ‫או בדואר רגיל‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬ ‫כתובת דוא"ל אל‪[email protected] :‬‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬ ‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬ ‫מ‬ ‫כיבוש ‪3/‬‬ ‫"מול כל הסבל האנושי נגמרות לך המילים"‬ ‫ראיון עם ד"ר ראיד חאג' יחיא על משלחת רופאים לרצועת עזה‬ ‫כשסיפרתי לד"ר ראיד חאג' יחיא על כך שביום שיחתנו‬ ‫פורסם בכלי התקשורת כי שני תינוקות קפאו למוות בעיר‬ ‫חאן יונס שבדרום רצועת עזה‪ ,‬הוא הביע פליאה על כך‬ ‫שמדובר רק בשני תינוקות‪" .‬המצב שם כל כך קשה‪,‬‬ ‫והמראות שראינו שם הם כל כך נוראים‪ ,‬שלא מפתיע אותי‬ ‫לשמוע ידיעות כאלה"‪ ,‬הסביר‪.‬‬ ‫ד"ר חאג' יחיא‪ ,‬תושב נווה שלום‪ ,‬השתתף לפני מספר‬ ‫שבועות במשלחת לעזה של ארגון "רופאים לזכויות אדם"‬ ‫)רל"א(‪ ,‬שכללה העברת ציוד רפואי לבתי החולים ברצועה‬ ‫ומתן סיוע וייעוץ לרופאים שם‪ .‬עבור חאג' יחיא לא היה זה‬ ‫הביקור הראשון בעזה‪ .‬הוא הגיע לשם כבר ב‪,2007-‬‬ ‫בראשית ימי המצור על הרצועה‪ ,‬והגיע גם בשלהי "עופרת‬ ‫יצוקה"‪ .‬בחודש אוגוסט האחרון‪ ,‬התנדב בחדר המיון ובחדר‬ ‫הטראומה של בית‪-‬החולים שיפא בעזה במשך מספר ימים‪,‬‬ ‫תוך סיכון חיים‪ ,‬בזמן שהפסקת האש קרסה‪.‬‬ ‫"בביקור האחרון העברנו ציוד רפואי שנאסף מהארץ‬ ‫ומהעולם‪ ,‬ובכלל זה ציוד ייעודי עבור מחלקת כירורגיה‬ ‫פלסטית‪ ,‬לצורך טיפול בנפגעי כוויות‪ .‬חלק מהציוד נרכש‬ ‫בכספי תרומות שאספה העמותה 'ידידי נווה שלום'"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫האם נתקלתם במחסור בבתי‪-‬החולים?‬ ‫בעזה מחסור מזעזע בציוד רפואי‪ .‬התרומות שמגיעות‬ ‫מחו"ל כוללות בעיקר ציוד בסיסי מאוד‪ ,‬שנגמר תוך יום או‬ ‫יומיים‪ .‬צריך לזכור שבית חולים כמו "שיפא" משרת‬ ‫אוכלוסייה ענקית‪ ,‬של כ‪ 800,000-‬תושבים‪ .‬הציוד הרפואי‬ ‫שנתרם – לא מכסה אפילו אחוז אחד מהצרכים שקיימים‪.‬‬ ‫שמונה שנות המצור עשו את שלהן‪ .‬בכל הרצועה יש רק‬ ‫מכשיר ‪ MRI‬אחד ומכשיר סי‪-‬טי אחד‪ ,‬האמורים לשרת‬ ‫אוכלוסייה של ‪ 2‬מיליון איש‪ .‬כשהיינו שם – מכשיר הסי‪-‬טי‬ ‫בדיוק התקלקל‪ .‬חלקי החילוף נמצאים ברמאללה‪ ,‬אבל כדי‬ ‫להעביר אותם – צריך לעבוד מול "התיאום הביטחוני"‪ ,‬וזה‬ ‫לוקח זמן‪ .‬כל הציוד הרפואי זקוק לאחזקה‪ ,‬ובגלל המצור‪,‬‬ ‫אפילו כשמתקלקל חלק קטן ופשוט – המכשור מושבת‪.‬‬ ‫אני רופא ילדים בהתמחותי‪ ,‬ועבדתי ארבע שנים בפגיה‬ ‫בישראל‪ .‬בבית‪-‬החולים שיפא ראיתי אינקובטורים לפגים‬ ‫שמושבתים בגלל מחסור בחלקי חילוף‪ ,‬מכונות החייאה‬ ‫מושבתות‪ ,‬מכשירי הרדמה מושבתים‪ .‬אפילו הכלים‬ ‫הכירורגיים – דוגמת מספריים ואזמלים – פגומים וחלודים‪,‬‬ ‫אבל לא זורקים אותם כי אין כלים חלופיים‪ .‬מחטאים אותם‬ ‫ומשתמשים בהם‪ ,‬כמו בימי הביניים‪ .‬הצוות הרפואי מסור‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל הוא נאלץ לאלתר כל הזמן‪.‬‬ ‫איך מתמודדים הרופאים והאחיות?‬ ‫הם גיבורים‪ .‬אין שום מילה אחרת‪ .‬הם עובדים בתנאים לא‬ ‫תנאים‪ .‬תאר לעצמך את המצב בחדר המיון של בית החולים‬ ‫בלילה של ההתקפה הישראלית על שכונת שג'עיה‪ .‬בתוך זמן‬ ‫קצר הגיעו למקום ‪ 50‬גופות מרוטשות ועוד ‪ 200‬פצועים‪,‬‬ ‫וזאת כאשר בחדר המיון ישנן רק ‪ 20‬מיטות‪.‬‬ ‫עוד חשוב להדגיש‪ ,‬שהמחסור הוא לא רק בציוד – אלא‬ ‫גם במשכורות‪ .‬חלק מהרופאים לא מקבלים משכורת כלל‪,‬‬ ‫בגלל המחלוקות הפנימיות בין פת"ח לחמאס‪ .‬בנוסף‪ ,‬בגלל‬ ‫המצור‪ ,‬הם נמצאים שמונה שנים מאחור מבחינת הידע‬ ‫הרפואי‪ .‬הרפואה מתחדשת ומתקדמת‪ ,‬אבל הרופאים בעזה‬ ‫לא יוצאים להשתלמויות רפואיות ולא משתתפים בהדרכות‪.‬‬ ‫מה היה מצב המטופלים שפגשתם?‬ ‫אחרי מלחמת עזה בקיץ‪ ,‬פורסם שהיו למעלה מ‪2,000-‬‬ ‫הרוגים פלסטינים ו‪ 11,000-‬פצועים‪ .‬אבל איש אינו נותן את‬ ‫דעתו על כך שאין ברצועה טיפול הולם בחולים הכרוניים‪:‬‬ ‫קשישים‪ ,‬חולי סרטן‪ ,‬ילדים עם מחלות מטבוליות – הם לא‬ ‫זוכים בטיפול שוטף‪ .‬מתי הם כן יגיעו לבית חולים ויזכו‬ ‫בטיפול? כשמתריש משבר‪ ,‬כאשר מצבו של הילד החולה‬ ‫מחמיר והוא מובהל לטיפול נמרץ‪ ,‬או כאשר מופר האיזון‬ ‫במצבו של חולה הסכרת והוא נכנס לתרדמת‪ .‬במשלחת‬ ‫האחרונה של רל"א העברנו משלוח אינסולין בשווי ‪15,000‬‬ ‫דולר‪ ,‬והוא פשוט נחטף‪ ,‬משום שחולי הסכרת ברצועה סבלו‬ ‫מחוסר איזון בשל היעדר טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫בעיה אחרת‪ ,‬היא שאין מנגנון לתמיכה בנכים ובפצועים‬ ‫קשה‪ .‬בעקבות המלחמה יש הרבה פצועים קטועי ידיים‬ ‫ורגליים‪ ,‬ביניהם ילדים‪ ,‬אבל אין ברצועה מרכזי שיקום או‬ ‫מרכז לבניית גפיים תותבות‪ .‬ראיתי ילדים שאיבדו שתי‬ ‫גפיים‪ ,‬אך לא זוכים לטיפול פיזיותרפי או לריפוי בעיסוק –‬ ‫פשוט כי אין שם‪ .‬הם איבדו את כל משפחתם‪ ,‬ואחרי שמצבם‬ ‫הרפואי התייצב‪ ,‬הם שוחררו לביתם – ונשכחו‪ .‬אך כל מה‬ ‫שאני אספר על מה שראיתי בעזה – זה רק טיפה בים‪.‬‬ ‫המראות היו קשים מאוד‪ ,‬לא אנושיים‪ ,‬בלתי נסבלים‪.‬‬ ‫מה מניע רופא מישראל להתנדב ולהגיע לשם?‬ ‫העזרה הרפואית שאנחנו מושיטים לרצועה‪ ,‬היא רק טיפה‬ ‫בים‪ .‬מדובר בעיקר בגילוי סולידריות וחמלה‪ ,‬שנועד לעודד‬ ‫את הצוותים הרפואיים שם שהנה מישהו עומד לצידם‪.‬‬ ‫אני לא אכחיש שאנחנו‪ ,‬הרופאים שבאו מישראל‬ ‫במשלחת רל"א‪ ,‬חווינו פחד גדול‪ .‬באוגוסט היינו עשרה‬ ‫רופאים‪ ,‬אבל כשהגענו בבוקר למעבר ארז – הפסקת האש‬ ‫קרסה‪ ,‬ונכנסנו לרצועה רק ארבעה רופאים‪ ,‬תחת הפגזות‪ .‬לא‬ ‫חלפה רבע שעה מרגע שהגענו לבית החולים שיפא‪ ,‬וכבר‬ ‫הוזעקנו לחדר המיון – כי התחילו להגיע פצועים‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬היינו מודעים לסכנה‪ .‬אבל זה המקצוע שלנו‪,‬‬ ‫והרצון לתרום ולהקל על הסבל של התושבים – גובר על‬ ‫הסיכון‪ .‬הפחד שלנו הוא זעום לעומת הפחד והסבל של‬ ‫התושבים החיים שם‪ .‬רצועת עזה מלאה באנשים שרוצים‬ ‫לחיות בכבוד‪ ,‬אבל בגלל המצור אין להם כלום‪ :‬לא כסף‪ ,‬לא‬ ‫עבודה‪ ,‬לא אדמה‪ ,‬לא מים‪ .‬גם אוויר נקי אין להם‪ ,‬והם‬ ‫נותרים חנוקים‪ .‬אנשים שם חיים לפעמים מ‪ 5-‬שקלים ליום‪.‬‬ ‫לנו בישראל נדמה שהמלחמה נגמרה‪ ,‬אבל בעזה היא עוד‬ ‫ממשיכה‪ :‬אצל הנכים קטועי הידיים והרגליים‪ ,‬אצל‬ ‫האימהות שאיבדו את ילדיהן‪ ,‬ואצל הבנים שאיבדו את‬ ‫הוריהם‪ .‬ומול כל הסבל האנושי הבלתי‪-‬נגמר הזה – נגמרות‬ ‫לך המילים‪.‬‬ ‫אורי וולטמן‬ ‫בחירות ‪4/‬‬ ‫צומת דרכים אידיאולוגי‬ ‫רשימה ערבית אחת פירושה אימוץ האסטרטגיה הפוליטית של יריבינו‬ ‫וריקון המושג "שותפות יהודית‪-‬ערבית" מכל תוכן ממשי‬ ‫מאת ניב מיכאלי‬ ‫הדיון המתקיים בימים אלה סביב שאלת השתלבותה של‬ ‫חד"ש במסגרת רשימה ערבית אחת‪ ,‬הוא דיון פוליטי חשוב‪,‬‬ ‫הגם שהוא מתקיים תחת לחץ של זמן וכאשר לפתחנו החובה‬ ‫לקבל הכרעה גורלית‪ .‬החולשות הקיימות בחד"ש והסכנה‬ ‫הנשקפת לייצוג שלנו בכנסת כתוצאה מהעלאת אחוז‬ ‫החסימה – אלה בעיות המלוות אותנו לכל הפחות מאז‬ ‫הבחירות הקודמות‪ .‬אולם במשך למעלה משנתיים לא‬ ‫ההנהגה ולא הקאדר לא קיימו דיון אסטרטגי ולא קיבלו‬ ‫הכרעות בדבר התרחבות החזית‪ ,‬כדי להתמודד עם מציאות‬ ‫זו‪ .‬היבט שלילי נוסף המלווה את הדיון הפנימי‪ ,‬הוא הבלבול‬ ‫הקיים בדיון בין טקטיקה לבין אסטרטגיה‪ .‬בלבול זה מסייע‬ ‫לטשטש את השאלות האידיאולוגיות הנלוות לאיחוד‪.‬‬ ‫מאמרים רבים נכתבו בשאלה זו בעיתוני המפלגה‪ ,‬וכן‬ ‫בכלי תקשורת אלקטרוניים הנחשבים כבעלי אוריינטציה‬ ‫שמאלית‪ .‬לצערי‪ ,‬רבים מהמאמרים המצדדים ברשימה‬ ‫הערבית האחת כוללים זילות וריקון מתוכן מהותי של מושג‬ ‫השותפות היהודית‪-‬ערבית‪ ,‬שותפות אשר מהווה את היסוד‬ ‫לכל פוליטיקה שמאלית בארץ‪ .‬אולם אם מאחורי עיקרון זה‬ ‫אין בסיס ממשי – לא רק ברמה הרעיונית‪ ,‬אלא גם ברמת‬ ‫העשייה – אזי המילים הופכות לסיסמא מנותקת‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫הנה דוגמא אחת לריקון מתוכן של מושג השותפות‬ ‫היהודית‪-‬ערבית‪ :‬חבר כנסת ערבי במפלגה ציונית אשר‬ ‫מקיימת פוליטיקה נפרדת לשתי האוכלוסיות‪ ,‬הוא לא ביטוי‬ ‫לשותפות יהודית‪-‬ערבית‪ ,‬אלא רק קבלן קולות בתקופת‬ ‫הבחירות‪ .‬בשאר ימות השנה‪ ,‬הוא מכהן כיו"ר ועדת "דו‪-‬‬ ‫קיום"‪ ,‬ותפקידו מסתכם בלהצטלם לצד חבריו למפלגה עם‬ ‫מגש כנאפה‪ ,‬ולספק המלצות על חומוסיות‪.‬‬ ‫דוגמא אחרת לריקון מתוכן ולזילות מושג השותפות‬ ‫היהודית‪-‬ערבית‪ ,‬זו התפיסה אותה מקדמים אישים וקבוצות‬ ‫שונים בשמאל – ביניהם כאלה המשתייכים לאחד ממרכיבי‬ ‫חד"ש – המסבירה כי תפקידם הפוליטי של פעילי שמאל‬ ‫יהודים מסתכם ב‪"-‬להיות סולידריים עם המיעוט הלאומי‬ ‫המדוכא"‪ .‬אולם שותפות יהודית‪-‬ערבית אינה מתחילה‬ ‫ונגמרת בהתעמתות )מתוקשרת ומצולמת( עם שוטרים בכפר‬ ‫ערבי‪-‬בדואי הנמצא תחת איומי הריסה‪ .‬אין ספק שחשוב‬ ‫לייצר עמידה משותפת של יהודים וערבים ברגעים אלה‪ ,‬וכי‬ ‫מדובר במעשה ראוי‪ ,‬אולם הסתפקות במעשים כגון זה היא‬ ‫בריחה מהעיקר‪ :‬היכולת לקיים יחדיו‪ ,‬בשתי השפות ובשני‬ ‫הציבורים‪ ,‬פוליטיקה שמאלית החותרת לשינוי המציאות‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬השותפות היהודית‪-‬ערבית מתבטאת‪ ,‬קודם כל‪,‬‬ ‫בעמידה באתגר של קיום פוליטיקה יהודית‪-‬ערבית משותפת‪.‬‬ ‫פוליטיקה יהודית‪-‬ערבית אומנם מבוטאת בשפות שונות‪,‬‬ ‫ולעיתים תוך שימוש בעולם דימויים וסמלים שונה‪ ,‬אולם‬ ‫היא אותה הפוליטיקה – בנצרת ובתל‪-‬אביב‪ ,‬בבאר שבע‬ ‫ובאום אל‪-‬פחם‪ .‬פוליטיקה יהודית‪-‬ערבית מטילה על‬ ‫החברים מקבוצת הרוב הלאומי את האתגר הקשה‪ :‬לא רק‬ ‫להיות סולידריים עם חבריהם הערבים‪ ,‬אלא בראש‬ ‫ובראשונה – לפעול ולשנות את חברת הרוב בה הם חיים‪.‬‬ ‫גישה פוליטית אשר טוענת כי סולידריות היא‪-‬היא האקט‬ ‫הפוליטי המרכזי או היחיד המוטל על כתפי פעילי שמאל‬ ‫יהודים‪ ,‬משמעותה בפועל – התנערות מאחריותם של פעילי‬ ‫שמאל יהודים משינוי החברה שלהם‪ ,‬והטלת המשימה‬ ‫הקשה הזו כולה על חבריהם המשתייכים למיעוט הלאומי‪.‬‬ ‫מי שמוותרים על הניסיון לשנות את החברה בה הם חיים‪,‬‬ ‫או על האפשרות של קיום פוליטיקה משותפת ליהודים‬ ‫ולערבים‪ ,‬יגיעו במהרה למחוזות פוליטיים מוזרים ולאובדן‬ ‫דרך ערכי‪ .‬דוגמא לכך ראינו בבחירות המוניציפאליות‬ ‫האחרונות בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬שם חסידי גישה זו תמכו בכך‬ ‫שיהודים וערבים ירוצו בשתי רשימות שונות למועצות העיר‪,‬‬ ‫והתנגדו לשילוב מועמדים ערבים ברשימת "עיר לכולנו"‪.‬‬ ‫מק"י וחד"ש דגלו משך עשרות שנות קיומן בפוליטיקה‬ ‫משותפת ליהודים ולערבים‪ .‬דווקא באותן השנים בהן מילאה‬ ‫המפלגה תפקיד מוביל במאבקיה של האוכלוסייה הערבית‬ ‫לשוויון אזרחי ולאומי )למשל‪ :‬במערכה נגד הממשל הצבאי‬ ‫בשנות ה‪ 50-‬וה‪ ,60-‬או במערכה נגד הפקעת האדמות בשנות‬ ‫ה‪ ,70-‬ששיאה ביום האדמה הראשון ב‪ – (1976-‬היא עשתה‬ ‫זאת מתוך תפיסה הרואה בזירה הפוליטית הכלל‪-‬ישראלית‬ ‫את הזירה בה יש להתמקד ובה יש לפעול‪ .‬בשום שלב לא‬ ‫סברה המפלגה כי מאבקיה של האוכלוסייה הערבית הם‬ ‫מאבקים מגזריים‪-‬פנימיים‪ ,‬המתרחשים בתוך הזירה הסגורה‬ ‫והבלבדית של הפוליטיקה הערבית בישראל‪.‬‬ ‫במרוצת השנים‪ ,‬מק"י וחד"ש הקפידו לנהל ויכוח פוליטי‬ ‫עיקש עם כוחות פוליטיים‪ ,‬דוגמת בל"ד והתנועה‬ ‫האיסלאמית‪ ,‬אשר הציגו אסטרטגיות בדלניות לציבור הערבי‬ ‫בישראל‪ ,‬שעיקרן – התנתקות מהפוליטיקה הישראלית‬ ‫וויתור על הניסיון לשנות אותה‪ .‬נוכח ההיסטוריה הזו‪ ,‬תמוה‬ ‫מאוד ניסיונם של חברים מסוימים במק"י להציג את מהלך‬ ‫החבירה לרשימה ערבית אחת בתור "צעד טקטי בלבד"‪,‬‬ ‫וזאת שעה שמשמעות הצעד הזה היא זניחת הקו ההיסטורי‬ ‫של מק"י ואימוץ אסטרטגיה פוליטית חדשה לחלוטין‪.‬‬ ‫האמירה כי אם בראש הרשימה הערבית האחת יעמוד‬ ‫קומוניסט‪ ,‬אז הדבר יבטיח את ניצחון הקו הפוליטי השמאלי‬ ‫על‪-‬פני הקו הפוליטי של בל"ד והתנועה האיסלאמית – היא‬ ‫לא יותר ממשאלת לב‪ .‬לא יעזרו אמירות מבטלות‪ ,‬דוגמת‬ ‫"אין ברירה"‪ ,‬או אמירות מנחמות‪ ,‬דוגמת "זו רק טקטיקה"‪.‬‬ ‫אם מק"י תחליט לנהוג בניגוד לאסטרטגיה הפוליטית‬ ‫המוצהרת שלה מזה עשרות שנים‪ ,‬אז בבוקר שאחרי‬ ‫הבחירות אומנם נשמור על הייצוג שלנו בכנסת‪ ,‬אך‬ ‫הפוליטיקה היהודית‪-‬ערבית לא תעבור את אחוז החסימה‪.‬‬ ‫חברה ‪5/‬‬ ‫בגלל ההפרטה‪:‬‬ ‫הרכבת לא‬ ‫עלתה לירושלים‬ ‫עובדי רכבת ישראל הודיעו בסוף דצמבר כי אם‬ ‫דירקטוריון החברה יאשר הנפקת אגרות חוב – מהלך אותו‬ ‫מכנה הוועד "חלק ממהלך ההפרטה" – הם ינקטו פעולות‬ ‫מחאה שונות‪.‬‬ ‫לדברי ניקה שימחוביץ'‪ ,‬יו"ר‬ ‫עד עובדי הרכבת‪ ,‬משמעות‬ ‫הנפקת אגרות החוב מבלי‬ ‫ערבה‬ ‫תהיה‬ ‫שהמדינה‬ ‫להתחייבויות‪ ,‬היא תחילת‬ ‫תהליך חיסול רכבת ישראל‬ ‫שבבעלות המדינה‪ .‬זה מהלך‬ ‫שאת מחירו ישלמו עובדי‬ ‫הרכבת‪ .‬שימחוביץ' אמר עוד‬ ‫כי "החלטה חד‪-‬צדדית תאלץ‬ ‫אותנו לנקוט בכל האמצעים‬ ‫הארגוניים העומדים לרשותנו"‪.‬‬ ‫בוועד חוששים כי המהלך צפוי להוביל לפגיעה בזכויות‬ ‫העובדים וכן לפיטורים נרחבים‪ .‬ועד עובדי הרכבת נאבק‬ ‫בשנים האחרונות בהפרטה – אותה הוביל שר התחבורה‪,‬‬ ‫ישראל כץ‪ .‬זו החלה מעשית בהפרטת חלק מעבודת האחזקה‬ ‫של הקרונות‪ ,‬שנמסר לידי החברה הרב‪-‬לאומית הצרפתית‬ ‫"אלסטום"‪.‬‬ ‫עובדי הרכבת טוענים כי ההפרטה לא נעשתה בדרך‬ ‫הרצויה‪ ,‬ולכן שותקו מערכי רכבות רבים בשבועות‬ ‫האחרונים‪ ,‬ובהם – קו הרכבת בין תל‪-‬אביב לבין ירושלים‪,‬‬ ‫בו חלו שיבושים משך ימים ארוכים‪.‬‬ ‫הכול החל עם חתימת הסכם קיבוצי ברכבת‪ ,‬בשנת ‪,2013‬‬ ‫המאפשר את הפרטתה החלקית‪ .‬לפיו‪ ,‬רכבת המטענים‬ ‫)ממנה ניתן להפיק רווחים( תימסר למגזר הפרטי‪ ,‬ואילו‬ ‫רכבת הנוסעים )בה יש רק הפסדים( תישאר בבעלות‬ ‫המדינה‪ .‬כדי לחתום על הסכם הכניעה‪ ,‬יו"ר ההסתדרות‬ ‫עופר עיני ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי דאז‪ ,‬אבי ניסנקורן‪,‬‬ ‫נאלצו להתמודד עם "מכשול" קשה‪ :‬ועד העובדים הלוחמני‪,‬‬ ‫בראשו עמדה אז גילה אדרעי‪ .‬כיצד התמודדו השניים עם‬ ‫"הבעיה"? ועד העובדים פוזר‪ ,‬וכך עיני וניסנקורן היו‬ ‫חופשיים להשלים את המהלך שרקם שר התחבורה כץ‪,‬‬ ‫ידידם הקרוב‪ .‬זהו אותו כץ הליכודניק אשר הכריז לאחרונה‬ ‫)‪ ,(31.12‬לקראת הבחירות המקדימות שנערכו במפלגתו‪:‬‬ ‫"אני ימני‪ ,‬ואני לא מתבייש בזה"‪ .‬בבחירות אלה זכה כץ‬ ‫במקום השלישי‪.‬‬ ‫השר כץ היה אחד ממליצי היושר העיקריים של עיני‬ ‫בבחירות האחרונות לראשות ההסתדרות‪ ,‬ואף אירגן למענו‬ ‫כנס בחירות רב משתתפים‪ ,‬בו לקחו חלק רבים מבין שרי‬ ‫הליכוד בממשלה הקודמת‪ .‬אגב‪ ,‬גם גילה אדרעי התגייסה‪,‬‬ ‫יחד עם ועד הרכבת הנבחר‪ ,‬למען ניצחונו של עיני בבחירות‬ ‫לראשות ההסתדרות‪ .‬אבל איפה אדרעי ואיפה כץ?‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬הנהלת הרכבת ושר התחבורה הסבירו‬ ‫פעמים רבות כי יש צורך בתחזוקה חיצונית של הקרונות‬ ‫החדשים‪ ,‬שתיעשה בידי חברת "בומברדייה"‪ .‬השר כץ‬ ‫התייחס לכך במסיבת עיתונאים‪ ,‬בה אמר‪" :‬אין לי מניות‬ ‫בבומברדייה‪ .‬אותי לא מעניין כהוא זה החברה שתתחזק‪.‬‬ ‫הסברתי שחייבים לצרף גורם פרטי כדי לטפל בתחזוקה של‬ ‫הקרונות הרבים‪ .‬היה פער בין היכולות של העובדים לבין‬ ‫היעדים של הרכבת‪ .‬אין לי עניין מי יהיה הגורם הפרטי"‪.‬‬ ‫בהסכם שחתמו כץ ועיני הם הסכימו לשינוי מבני מקיף‪,‬‬ ‫במסגרתו יוקמו שתי חברות‪-‬בנות‪ :‬חברת נדל"ן שתישאר‬ ‫בבעלות מלאה של רכבת ישראל‪ ,‬וחברת מטענים שמניותיה‬ ‫יהיו בבעלות פרטית בשיעור של ‪ .51%‬במקום שתוקם‬ ‫חברה‪-‬בת שלישית לתחזוקה‪ ,‬שהייתה אמורה להיות מוחזקת‬ ‫בשיעור של ‪ 49%‬בידי יזם‬ ‫פרטי‪ ,‬הוחלט במסגרת ההסכם‬ ‫כי ‪ 30%‬מפעילות התחזוקה‬ ‫תיעשה במיקור חוץ‪ ,‬לרבות‬ ‫הקרונות‬ ‫של‬ ‫התחזוקה‬ ‫החשמליים‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי‬ ‫תחזוקתם של הקרונות הישנים‬ ‫תופרט במלואה לחברה‬ ‫חיצונית‪ ,‬בתוך תשעה חודשים‬ ‫מיום חתימת ההסכם‪ .‬יצוין כי‬ ‫רוב עובדי הרכבת התנגדו כבר‬ ‫אז למהלך ההפרטה החלקי‪.‬‬ ‫לבסוף הייתה זו חברת‬ ‫"אלסטום" הצרפתית שזכתה במרכז הענק‪ ,‬בשווי כ‪1.5-‬‬ ‫מיליארד שקל‪ ,‬לתחזוקת הקרונועים‪ .‬במסגרת ההסכם נקבע‬ ‫כי "אלסטום" תספק שירותי תחזוקה ל‪ 46-‬מערכי קרונות‬ ‫במשך שבע שנים‪ ,‬עם אפשרות להארכה של עד ‪ 8‬שנים‬ ‫נוספות‪ .‬בעקבות ביטול ההסכם הקודם‪ ,‬שילמה הרכבת ל‪-‬‬ ‫"בומברדייה" הקנדית פיצויים בגובה ‪ 2‬מיליון יורו‪.‬‬ ‫עבור "אלסטום" מדובר בדריסת רגל ראשונה ברכבת‬ ‫ישראל‪" .‬אלסטום" מספקת כיום שירותי תחזוקה לרכבות‬ ‫הקלות מתוצרתה שנמצאות בשירות חברת "סיטיפס"‪ ,‬שהיא‬ ‫זכיינית הרכבת הקלה בירושלים‪.‬‬ ‫א"ד‬ ‫אתר אינטרנט חדש‬ ‫עוקב אחר מדיניות ההפרטה‬ ‫לאחרונה עלה לרשת האינטרנט אתר חדש של מרכז חזן‬ ‫לצדק חברתי‪ ,‬הפועל במסגרת מכון ון ליר‪ .‬האתר עוקב בזמן‬ ‫אמת אחר הפרטות והלאמות המתבצעות בישראל‪ .‬ממכון ון‬ ‫ליר נמסר‪ ,‬כי "האתר נועד לשרת את כלל הציבור ונבחריו‪,‬‬ ‫ואנו מקווים שהוא יסייע בהגברת השקיפות ויקדם את השיח‬ ‫הציבורי על מדיניות ההפרטה בישראל"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬יזם המרכז לצדק חברתי פרויקט לבחינת‬ ‫תחומי האחריות של המדינה‪ ,‬טשטוש הגבולות בין הציבורי‬ ‫לבין הפרטי‪ ,‬וסוגיית הרגולציה‪ .‬במקביל לפעילות המחקרית‪,‬‬ ‫פועל המרכז להטמעת הממצאים‪ ,‬במטרה להשפיע על‬ ‫מקבלי ההחלטות ולעורר שיח ציבורי בנושא‪.‬‬ ‫השנה פרסם המכון ספר על מדיניות ההפרטה בישראל‬ ‫)בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר(‪ ,‬והופץ דוח אשר‬ ‫סוקר את ההפרטות וההלאמות שבוצעו באותה שנה‪.‬‬ ‫‪www.hafrata.vanleer.org.il‬‬ ‫בעולם ‪6/‬‬ ‫גרמניה‪:‬‬ ‫גל מחאה נגד איסלאמופוביה‬ ‫גל מחאה שוטף בימים אלה את גרמניה‪ ,‬במחאה על‬ ‫התגברות הגזענות והאיסלאמופוביה‪ .‬התנועה הגזענית‬ ‫"פגידה" )ראשי תיבות‪" :‬פטריוטים אירופיים נגד‬ ‫האיסלאמיזציה של המערב"( הופכת בולטת‪ ,‬ומולה –‬ ‫התייצבו עשרות אלפי מפגינים ברחובות‪ .‬בתגובה‪ ,‬כ‪50-‬‬ ‫דמויות בכירות בגרמניה – מנהיגים פוליטיים‪ ,‬סלבריטאים‬ ‫וכוכבי ספורט – פרסמו מודעה גדולה בעיתון הנפוץ‬ ‫"בילד"‪ ,‬ובה קראו להגן על הסובלנות ולהדוף את הגזענות‪.‬‬ ‫בשלושה החודשים האחרונים התרבו בערי גרמניה‬ ‫ההפגנות נגד "תופעת האיסלאמיזציה" במדינה‪ ,‬כלומר –‬ ‫נגד הגעתם של מהגרים רבים בני הדת המוסלמית‪ .‬מדובר‪,‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬בתנועה עממית של אנשים מן השורה‪ ,‬אשר‬ ‫"חרדים לגורל התרבות הגרמנית" וטוענים כי הממשלה‬ ‫משקיעה בהגירה‪ ,‬במקום באוכלוסייה המקומית‪ .‬אלא‬ ‫שפוליטיקאים מהימין הקיצוני‪ ,‬וביניהם גם כאלה‬ ‫המשתייכים לתנועות ניאו‪-‬נאציות‪ ,‬הם המארגנים בחשאי את‬ ‫ההפגנות‪.‬‬ ‫במפגן הכוח האחרון שלה‪ ,‬הצליחה בשבוע שעבר )‪(5.1‬‬ ‫תנועת "פגידה" למשוך ‪ 18‬אלף בני אדם להפגנה בעיר‬ ‫דרזדן‪ .‬מולה התייצבו רבבות מפגינים – ביניהם פעילי‬ ‫מפלגת השמאל )‪ (Die Linke‬וחברי המפלגה הקומוניסטית‬ ‫)‪ – (DKP‬להפגנות‪-‬נגד‪ ,‬שהתקיימו בערים שונות‪ ,‬ובהן‬ ‫ברלין‪ ,‬שטוטגרט וקלן‪ .‬להפגנות‪-‬נגד אלה הגיעו בכמה ערים‬ ‫יותר משתתפים מאשר להפגנות של תנועת "פגידה" עצמה‪.‬‬ ‫בברלין‪ ,‬למשל‪ ,‬השתתפו כ‪ 5,000-‬בני אדם בעצרת נגד‬ ‫"פגידה"‪ ,‬לעומת ‪ 300‬שהגיעו להפגנה של התנועה‪ .‬במוצ"ש‬ ‫האחרון )‪ (10.1‬הפגינו שוב רבבות במרכז ברלין‪.‬‬ ‫במהלך ההפגנה‪ ,‬האורות המאירים את גשר ברנדנבורג‬ ‫כובו זמנית‪ ,‬במחאה על הגזענות‪ .‬בעיר קלן כובו האורות‬ ‫בבתי העסק‪ ,‬בכנסיות ובקתדרלה המפורסמת‪ .‬זאת‪ ,‬בעקבות‬ ‫בית האופרה בדרזדן שעשה זאת לפני שבועיים‪.‬‬ ‫הקנצלר לשעבר והמדינאי הסוציאל‪-‬דמוקרטי הלמוט‬ ‫שמידט‪ ,‬אמר כי הפגנות "פגידה" מבטאות "דעות קדומות‪,‬‬ ‫שנאת זרים וחוסר סובלנות"‪ ,‬והוסיף‪" :‬זו לא גרמניה"‪ .‬מנהל‬ ‫הגזענים משתוללים והמנהלים מרווחים‬ ‫גרמניה תפסה את מקומה של בריטניה כמדינה עם‬ ‫המנכ"לים בעלי השכר הגבוה ביותר באירופה‪ .‬העיתון‬ ‫"פייננשל טיימס" דיווח )‪ ,(5.1‬כי מחקר מדיניות שכר )אשר‬ ‫הקיף יותר מ‪ 500-‬חברות בורסאיות‪ ,‬הפרושות על‪-‬פני חמש‬ ‫מדינות באיחוד האירופי( מצא‪ ,‬שמנהלים בחברות גדולות‬ ‫בגרמניה משתכרים יותר מעמיתיהם בבריטניה‪ :‬שכר חציוני‬ ‫של ‪ 3.4‬מיליון יורו )כ‪ 17-‬מיליון שקל!( לשנה‪ .‬בגרמניה‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬זכו המנהלים של כשני‪-‬שלישים מהחברות‬ ‫לשיפור בתנאי שכר שלהם באותה השנה‪ .‬יצוין שהנתונים‬ ‫אינם כוללים חברות מהמגזר הפיננסי בהן השכר‪ ,‬בשתי‬ ‫המדינות‪ ,‬הוא גבוה הרבה יותר‪.‬‬ ‫"ברוכים הבאים‪ ,‬פליטים!" – שלט בהפגנת שמאל בעיר רוסטוק‬ ‫נבחרת גרמניה בכדורגל‪ ,‬אוליבר בירהוף‪ ,‬ציין כי בנבחרת‬ ‫שזכתה בגביע המונדיאל ב‪ ,2014-‬שיחקו כדורגלנים רבים‬ ‫שקרובי משפחתם הם מהגרים‪ .‬ואילו אתר האינטרנט‬ ‫"שפיגל אונליין"‪ ,‬הקדיש את הכתבה הראשית שלו לסיקור‬ ‫הבינלאומי של תופעת האיסלאמפוביה‪.‬‬ ‫הקומוניסטים מגנים את הפיגועים‬ ‫ב"שארלי הבדו" ובמרכול "כשר"‬ ‫בעקבות פיגועי הירי הקטלני שנערכו בשבוע שעבר‬ ‫במשרדי השבועון הסאטירי "שארלי הבדו" ובמרכול היהודי‬ ‫"כשר" בפאריס‪ ,‬פרסמה המפלגה הקומוניסטית הצרפתית‬ ‫גילוי דעת המגנה בחריפות את מעשי הטבח‪ ,‬בהם נרצחו ‪16‬‬ ‫בני אדם ורבים נפצעו‪.‬‬ ‫בין ההרוגים – העורך הראשי של השבועון‪ ,‬סטפן‬ ‫שרבונייה )שחתם על ציוריו בשם "שארב"(‪ ,‬והמאיירים‬ ‫קאבו‪ ,‬וולינסקי וטיניו – אשר נהגו כולם לפרסם קריקטורות‬ ‫גם ביומון הקומוניסטי "הומניטה"‪ .‬בגילוי הדעת שפרסמה‬ ‫המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬נאמר כי היא קוראת לאחדות‬ ‫לאומית של כל הכוחות התומכים ברפובליקה ומתנגדים‬ ‫לברבריות‪" .‬כאשר עיתון הופך למטרה‪ ,‬כאשר נטבחים‬ ‫אנשים שחייהם היו קודש לחופש הביטוי – כולנו נעשים‬ ‫מטרות"‪ ,‬נכתב בגילוי הדעת‪" .‬הרפובליקה כולה תחת‬ ‫מתקפה‪ ,‬ואת התוקפים צריך לעצור ולהעמיד לדין"‪.‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית קראה לציבור הצרפתי להפגין‬ ‫בהמוניו ברחובות כדי להגן על ערכי הרפובליקה‪ :‬חירות‪,‬‬ ‫אחווה‪ ,‬חופש‪ .‬עוד קראה המפלגה‪ ,‬לדחות כל ניסיון של‬ ‫הימין לעורר שנאה גזענית או להטיל כתם בציבור בשל‬ ‫מוצאו או דתו‪ .‬עוד יזמו המחוזות השונים של המפלגה‬ ‫הקומוניסטית‪ ,‬הפגנות בערים ועיירות‪ ,‬בהן לקחו חלק בשבת‬ ‫)‪ (10.1‬יותר מ‪ 700-‬אלף אזרחים – על פי דיווח‬ ‫ב"הומניטה"‪.‬‬ ‫תגובות ‪7/‬‬ ‫התנגשות‬ ‫שלמה שחר – ‪ 30‬למותו‬ ‫"אֶ ל תִּ צְ ע ֲִקי לְ עֶ זְ רָ ה פַּ ִריס‬ ‫פַּ ִריס עִ ִירי הַ יָּפָ ה‬ ‫ַדּקָּ ה כְּ מ ֹו מַ חַ ט וְ עַ זָּה כְּ חֶ רֶ ב‬ ‫ְמרוּטָ ה וּלְ מו ָֹדה‬ ‫אֵ ינֵ‪ ‬סוֹבֶ לֶת אִ י‪-‬צֶ ֶדק‬ ‫בִּ ְשׁבִ ילְ ‪ ‬הוּא הַ פּ ְֻרעָ נוּת הַ יְּ ִח ָידה"‪.‬‬ ‫מתוך "אומץ"‪ ,‬מאת המשורר הקומוניסט פול אלואר‬ ‫אחת התיזות הפוליטיות המקובלות בחוגי הימין השמרני‪,‬‬ ‫היא זו המכונה "התנגשות הציביליזציות"‪ .‬סמואל הנטינגטון‬ ‫טען כי הסתירה המרכזית בעולם היא לא בין הרוב הגדול של‬ ‫האנושות‪ ,‬שנעדר אמצעי קיום בסיסיים‪ ,‬לבין מיעוט קטן‬ ‫ועשיר כקורח שמתעשר מהניצול של הרוב‪ ,‬אלא בין‬ ‫"המערב" – הלבן‪ ,‬הנוצרי‪ ,‬הדמוקרטי – לבין "המזרח" –‬ ‫הכהה‪ ,‬המוסלמי‪ ,‬האנטי‪-‬דמוקרטי‪.‬‬ ‫אחרי פיגועי ה‪ 11-‬בספטמבר במגדלי התאומים בניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫התפיסה הזו הפכה עבור ממשלו של ג'ורג' בוש לתכנית‬ ‫עבודה‪ ,‬ושימשה הצדקה תיאורטית לאסטרטגיה‬ ‫האימפריאליסטית של ארגון‪-‬מחדש של המזרח‪-‬התיכון‬ ‫באמצעות מלחמות‪ ,‬כיבושים וחתרנות זרה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אחרי טרגדיות נפשעות כמו אלה שאירעו בשבוע‬ ‫שעבר בצרפת‪ ,‬מרימים חסידי הגישה הזו שוב את ראשם‪,‬‬ ‫ומשתמשים בה כהצדקה לגזענות נגד ערבים‪-‬באשר‪-‬הם‪-‬‬ ‫ערבים או נגד מוסלמים‪-‬באשר‪-‬הם‪-‬מוסלמים‪ .‬אחרי שבע‬ ‫שנות משבר כלכלי קשה‪ ,‬הסכנה היא שהמוני העובדים‬ ‫באירופה יקחו פסק זמן מהמאבקים החברתיים שהם מנהלים‬ ‫נגד תכניות הצנע והקיצוצים של הממשלות שלהם‪ ,‬וייכנסו‬ ‫לסחרחורת של איסלאמופוביה ושל אנטישמיות‪.‬‬ ‫א"ו‬ ‫הערוץ לא עשר‬ ‫אחת לזמן מה‪ ,‬שוב נמצא ערוץ עשר על סף סגירה‪ ,‬ותמיד‬ ‫ברגע האחרון – נמצא פתרון כלשהו‪ .‬אין ספק‪ ,‬כי נודעת‬ ‫חשיבות עצומה למקומות העבודה של אותם ‪ 420‬עובדים‪,‬‬ ‫המרוויחים את לחמם מערוץ טלוויזיה זה‪ .‬אולם ערוץ‬ ‫מסחרי‪ ,‬המתפרנס מפרסומות בלבד‪ ,‬יוצר בעיות חברתיות‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪ ,‬היא האופן בו הערוץ מביא לחיזוק רשתות‬ ‫מסחריות גדולות על חשבון חנויות קטנות‪ .‬אין שום‬ ‫אפשרות‪ ,‬למשל‪ ,‬לחנות ספרים קטנה ועצמאית לעמוד‬ ‫בעלויות הפרסום בערוץ‪ ,‬בניגוד לרשתות הגדולות‪.‬‬ ‫אירוני הדבר‪ ,‬שערוץ מסחרי המקדש את הקפיטליזם –‬ ‫פונה לעזרה ממשלתית כדי לשרוד‪ .‬כיוון שהדבר חוזר על‬ ‫עצמו שוב ושוב‪ ,‬ייתכן כי עצמאותו העיתונאית של הערוץ‬ ‫תיפגע‪ ,‬וכך הוא יהפוך כלי שרת לא רק בידי החברות‬ ‫המפרסמות‪ ,‬אלא גם בידי הפוליטיקאים שמממנים אותו‪.‬‬ ‫אין פתרון פשוט לבעיה‪ .‬אבל‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬שייטב לכולם‪,‬‬ ‫אם ערוץ ‪ 10‬יהפוך להיות ערוץ ממלכתי‪ ,‬כלומר – בבעלות‬ ‫ציבורית ולא פרטית‪ .‬נחוצים לנו ערוצי טלוויזיה כאלה‪ :‬ללא‬ ‫פרסומות‪ ,‬ללא תוכן שיווקי‪ ,‬ועם ערך מוסף תרבותי וערכי‪,‬‬ ‫שלא מדרבן לצרכנות של מותגים‪.‬‬ ‫יוסי ס‪.‬‬ ‫בשעת בוקר מוקדמת צלצל הטלפון‪ .‬חאלד כחיל מרמלה‪,‬‬ ‫ידידנו המשותף‪ ,‬הודיע לי‪ :‬שלמה איננו‪ .‬הידיעה הכתה בי‪,‬‬ ‫למרות שידעתי כי בריאותו מדרדרת ומצבו קשה‪ .‬הכרתי את‬ ‫שלמה שנים ארוכות כאיש משפחה מסור ואוהב‪ ,‬כקומוניסט‬ ‫במחשבה ובפעילות‪ ,‬כאדם אופטימי שהתגבר על אין ספור‬ ‫קשיים מבלי להתלונן‪ ,‬כאיש שיחה נלהב‪.‬‬ ‫שלמה נולד ב‪ 1930-‬באיזמיר שבטורקיה‪ .‬בגיל ‪ 8‬עקרה‬ ‫משפחתו לביירות‪ ,‬שם למד בבית הספר של הקהילה‬ ‫היהודית ששפתו הייתה ערבית‪ .‬בגיל ‪ 12‬החל לעבוד כשליח‬ ‫אצל רוקח‪ ,‬שהשאיל לו מספריו‪ .‬בהמשך רכש כמתלמד את‬ ‫מקצוע הסנדלרות‪ .‬ב‪ 1944-‬החליטו ההורים כי האם והבנים‬ ‫יעברו את הגבול מלבנון לפלשתינה‪-‬א"י‪ .‬האב הגיע לארץ‬ ‫כעבור שנתיים‪ .‬התגוררו באוהל בקריית מוצקין‪ ,‬משם עברו‬ ‫לדירה בדמי מפתח בשכונת התקווה‪.‬‬ ‫שלמה עבד כסנדלר ביפו‪ .‬בגיל ‪ 15‬הצטרף לארגון לח"י‬ ‫המחתרתי‪ ,‬ובמסגרת זו עשה היכרות ראשונה עם המרקסיזם‪.‬‬ ‫בזיכרונותיו כתב על תקופה זו‪" :‬כיוון שהפועלים הם רוב‬ ‫העם‪ ,‬וכיוון שאני עצמי השתייכתי למעמד הפועלים מגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬אהבתי את הרעיון של הצטרפות למעמד הפועלים‬ ‫העולמי‪ ,‬את הנפת הדגל האדום עם הסיסמה‪' :‬פועלי כל‬ ‫הארצות התאחדו!'"‪.‬‬ ‫לאחר השירות הצבאי עבר לעבוד בבניין ודעותיו‬ ‫הקומוניסטיות התגבשו‪ .‬נשא לאישה את אסתר‪ ,‬והקים את‬ ‫ביתו במושב בדרום‪ .‬לאחר נדודים‪ ,‬הקימו את ביתם בחולון‬ ‫וגידלו באהבה את שש בנותיהם‪.‬‬ ‫היה אוהד קרוב של מק"י‪ ,‬וב‪ 1989-‬הצטרף אליה‪ .‬היה‬ ‫מסור במיוחד להפצת "זו הדרך"‪ .‬בדרכו על אופניו לשפת‬ ‫הים‪ ,‬נהג לאסוף במועדון בת"א גיליונות "זו הדרך" שנותרו‪.‬‬ ‫גיליונות אלה היה מפיץ בדרכים שונות‪ ,‬ובין היתר היה מניח‬ ‫כמה מהם בכל מרפאה של קופת חולים בחולון‪.‬‬ ‫שלמה לימד את כולנו מהי אחריות אישית וציבורית‪,‬‬ ‫והסביר את עמדותיו בהתמדה ובסבלנות לכל מי שהיה מוכן‬ ‫להטות אוזן‪ .‬הוא לא החמיץ הפגנות שלום‪ ,‬וגם כשראייתו‬ ‫נחלשה‪ ,‬הקפיד להשתתף בכל שבוע במשמרת "נשים‬ ‫בשחור" בת"א‪ .‬לבו הרחב חיבק את כולם וסלד מכל גילויי‬ ‫האפליה והגזענות‪ .‬במיוחד שמר על ידידותו רבת השנים עם‬ ‫חבריו הערבים ברמלה‪ .‬היה גאה בתרבות המזרחית והאמין‬ ‫שעתיד ישראל טמון בנסיגה מהשטחים ובהשתלבות באזור‪.‬‬ ‫בביקורי האחרון אצלו‪ ,‬אסתר סייעה לו לקום ולשבת‬ ‫במיטתו‪ .‬החזקתי בידו והוא סיפר עוד ועוד זיכרונות‬ ‫מפגישות‪ ,‬מאירועים‪ .‬לאחר שתיקה קצרה‪ ,‬נתן בי מבט בוחן‬ ‫ואמר‪" :‬היה טוב לחיות"‪.‬‬ ‫אמירה תמציתית זו הייתה סיכום חיים‪ .‬היא נחרתה‬ ‫בזיכרוני וסיפרתי אותה לרבים מידידי‪-‬ידידיו‪ .‬מאמירה זו אנו‬ ‫יכולים ללמוד עד כמה היה אופטימי גם בערוב ימיו‪ ,‬לא בא‬ ‫בתלונות‪ ,‬היה שלם עם חייו ועם מעשיו‪ .‬אך נוכל לראות בה‬ ‫גם מעין צוואה רוחנית‪ :‬הוא הנחה אותנו‪ ,‬בני משפחתו‬ ‫וידידיו‪ ,‬שחיים טובים ועשירים הם חיים של נתינה‪ ,‬של‬ ‫עשיית טוב לאחרים‪.‬‬ ‫למדתי הרבה משלמה‪ ,‬וזו הייתה זכות גדולה להיות‬ ‫בחברתו‪ ,‬שותפה לדרכו ולאידיאלים שלו‪.‬‬ ‫תמר גוז'נסקי‬ ‫במאבק‬ ‫קולות מכלא "חולות"‬ ‫ההנהלה מלחמת חורמה"‪ .‬בין דרישות העובדים שלא נענו‪:‬‬ ‫קרן השתלמות המוענקת לשחקנים למן היום הראשון;‬ ‫תוספת ימי חופשה; וכן ביטחון תעסוקתי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אומרים בוועד עובדי שח"ם כי בחלק מההסכמים‬ ‫הקיבוציים בתיאטראות קיימת חובת הכנסת משקיף‬ ‫לדירקטוריון התיאטרון‪ ,‬ואילו דרישת העובדים להשתתפות‬ ‫נציג ועד העובדים בישיבות הוועד המנהל נדחתה על הסף‪.‬‬ ‫עובדי חברת ד"ר גב התאגדו בהסתדרות‬ ‫מבקשי מקלט מפגינים בכלא "חולות"‪ .‬צילום‪ :‬יותם רונן‬ ‫אתר חדש בשם "קולות מחולות" מפרסם ציטוטים מדברי‬ ‫מבקשי מקלט אפריקאים הכלואים ב‪"-‬חולות" וב‪-‬‬ ‫"סהרונים"‪ ,‬ומזמין את הגולשים‪" :‬תנו את קולכם למי שאינו‬ ‫נשמע‪ ,‬קולם של הפליטים ומבקשי המקלט‪ .‬היכנסו לאתר‪,‬‬ ‫העתיקו ציטוט‪ ,‬ופרסמו אותו ברשת פייסבוק או טוויטר"‪.‬‬ ‫לדברי יוזמי האתר‪" :‬לא רבים באמת מכירים את‬ ‫הסיפורים האנושיים והחוויות העומדים מאחורי מילים‬ ‫גבוהות כמו 'מתקן שהייה'‪' ,‬פליטים'‪ ,‬או 'מבקשי מקלט'‪.‬‬ ‫אנחנו שומעים הרבה על מבקשי המקלט‪ ,‬על הפליטים‪ ,‬אבל‬ ‫מעט מדי שומעים אותם‪ ,‬מה יש להם לומר‪ .‬כפי שאומר‬ ‫אסייס מאריתריאה‪' :‬אמרו עלינו שאנחנו סרטן‪ ,‬שאנחנו‬ ‫פושעים‪ ,‬שאנחנו מביאים מחלות‪ .‬אני מזמין אתכם לבוא‬ ‫לדבר איתי‪ ,‬לשמוע את הסיפור שלי‪ ,‬אתם תראו שאני אחד‬ ‫בדיוק כמוכם‪ ,‬בן אדם שרוצה לחיות'"‪.‬‬ ‫האתר החדש הוא פרויקט המשותף למוקד לפליטים‬ ‫ולמהגרים‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח‪ ,‬רופאים לזכויות אדם‪,‬‬ ‫ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל )א‪.‬ס‪.‬ף(‪,‬‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל‪ ,‬ספריית גן לוינסקי‪ ,‬קו לעובד ופעילים‬ ‫למען פליטים‪ .‬כתובתו‪holotvoices.co.il :‬‬ ‫ארגון השחקנים הכריז על סכסוך עבודה‬ ‫עובדי ארגון השחקנים בישראל )שח"ם( – המייצג כ‪-‬‬ ‫‪ 1,950‬שחקני קולנוע‪ ,‬טלוויזיה ותיאטרון‪ ,‬המאוגדים בארגון‬ ‫"כוח לעובדים" – הודיעו על סכסוך עבודה‪ ,‬שהחל ב‪4-‬‬ ‫בינואר‪ ,‬זאת במחאה על מבוי סתום במשא ומתן המתנהל‬ ‫מאז ספטמבר‪ .‬מוועד עובדי שח"ם נמסר‪" :‬למרבה‬ ‫האבסורד‪ ,‬הדרישות שלנו במשא ומתן נמוכות יותר מתנאי‬ ‫העבודה של השחקנים בהסכמים הקיבוציים של השחקנים‬ ‫בתיאטראות‪ .‬אך להפתעתנו‪ ,‬דווקא מול דרישות אלה מנהלת‬ ‫בשבוע שעבר פורסם‪ ,‬כי למעלה ממחצית מעובדי חברת‬ ‫"ד"ר גב" – אשר לה ‪ 23‬חנויות בהן נמכרים מוצרים‬ ‫אורתופדיים – חתמו על טופסי הצטרפות להסתדרות‪.‬‬ ‫ההסתדרות פנתה למנכ"ל החברה‪ ,‬הודיעה כי היא הארגון‬ ‫היציג של העובדים‪ ,‬וביקשה לפתוח בתהליך הידברות‬ ‫שיוביל לחתימת הסכם קיבוצי‪.‬‬ ‫לקראת הבחירות לכנסת ה‪20-‬‬ ‫בשבת‪ 17 ,‬בינואר‪ ,‬בשעה ‪10:00‬‬ ‫מועצת חד"ש לבחירת המועמדים לכנסת‬ ‫לפרטים על אודות הסעות‪054-7276587 :‬‬ ‫מועדון הגדה השמאלית‬ ‫אחד העם ‪ ,70‬תל‪-‬אביב‬ ‫ביום ה'‪ 15 ,‬בינואר‪ ,‬בשעה ‪19:00‬‬ ‫השקת הספר‬ ‫"בנייתה מחדש של רמלה"‬ ‫בהשתתפות מחברת הספר דנה פירוינסקי‪,‬‬ ‫ההיסטוריונים שמעון גת וגדי אלגזי‪ ,‬והאוצרת וחוקרת‬ ‫האמנות רונה סלע‪ .‬הנחייה‪ :‬אפרים דוידי‪.‬‬ ‫———————————‬ ‫ביום ד'‪ 21 ,‬בינואר‪ ,‬בשעה ‪,19:30‬‬ ‫במלאות ‪ 25‬שנה למלחמת המפרץ )‪(1990‬‬ ‫ערב עדויות‬ ‫עם סופרת הילדים הנודעת דבורה אליס ועם פעילי‬ ‫השלום האמריקאיים קאלי רובאי וג'יי ויסבאל‬ ‫שיספרו ממקור ראשון על המצב הנוכחי בעיראק‪ ,‬מצב‬ ‫הפליטים העיראקיים והמעורבות של ארצות‪-‬הברית‬ ‫הכניסה חופשית‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬