הטענת קוצב לב

‫מטען אלחוטי לקוצב לב‬
‫שם המנחה‪:‬‬
‫אורן למדן‬
‫איתמר פייגנבאום‬
‫בית ספר‪ :‬אורט גרינברג‬
‫קריית טבעון‬
‫ת"ז‬
‫שם התלמיד‪:‬‬
‫ת"ז‬
‫חגי שכטר‬
‫‪318262037‬‬
‫נועם בלום‬
‫‪316139922‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫הצעת‬
‫תוכן עיניינים‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.4‬‬
‫מבוא‪3 .....................................................................................................................‬‬
‫הרעיון ‪3 .........................................................................................................‬‬
‫הגדרת הבעיהותיאור המצב הקיים ‪3 ................................................................‬‬
‫המטרה שמבקשים להשיג ‪3 ............................................................................‬‬
‫תיאור המערכת והגדרת צרכים ודרישות‪3 .........................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫סקר שוק ומוצרים דומים ‪4 ..............................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫סקר ספרות ‪5 ...........................................................................................................‬‬
‫טבלת סיכום ‪5 ................................................................................................‬‬
‫סקר ספרות ראשוני‪ -‬פירוט‪6 ...........................................................................‬‬
‫התייחסות לגישת ‪10 ......................................................................................... STS‬‬
‫‪3‬‬
‫היבט מדעי‪10 .................................................................................................‬‬
‫‪3.1‬‬
‫היבט טכנולוגי‪10 ............................................................................................‬‬
‫‪3.2‬‬
‫היבט חברתי ‪10 ..............................................................................................‬‬
‫‪3.3‬‬
‫חלוקת עבודה‪11 .......................................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫תיכנון זמנים‪12 ........................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית ‪13 .........................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫‪1‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫מבוא‬
‫‪ 1.1‬הרעיון‬
‫מכשיר שימנע את הצורך בניתוח להחלפת קוצב לב על ידי הטענה אלחוטית של הסוללה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הגדרת הבעיהותיאור המצב הקיים‬
‫כיום משתילים קוצבי לב מלאכותיים לאנשים שקוצב הלב הטבעי שלהם לא מתפקד כמו‬
‫שצריך‪.‬‬
‫קוצב הלב האלקטרוני מושתל מתחת לעור ופועל בעזרת סוללה שאורך חייה כחמש עד עשר‬
‫שנים ובסופו יהיה צורך בהחלפת הסוללה בשל התכלותה‪ .‬החלפת הסוללה כלולה בניתוח‬
‫ולפני זה מספר מפגשים לבדיקת מצב הקוצב והסוללה‪.‬‬
‫‪ 3.1‬המטרה שמבקשים להשיג‬
‫ביטול הצורך בניתוח החלפת קוצב לב ואולי הקלה על חיי המטופל בעזרת הפחתת מספר‬
‫המפגשים עם קרדיולוג‪.‬‬
‫‪ 4.1‬תיאור המערכת והגדרת צרכים ודרישות‬
‫המערכת מורכבת משני חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬רכיב שישב על הקוצב שיאפשר את ההטענה‪.‬‬
‫‪ .2‬מטען‪ -‬המטען יתחבר לשקע חשמלי וישב על העור של המטופל מעל קוצב הלב (מבלי‬
‫לחדור לגופו)‪ ,‬ויטעין את הסוללה בעזרת טכנולוגיה של הטענה אלחוטית‪.‬‬
‫הדרישות מהמערכת הן‪:‬‬
‫‪ .1‬המערכת צריכה להיות לא פולשנית ונוחה לשימוש‪.‬‬
‫‪ .2‬המערכת צריכה להתאים לטכנולוגיית קוצבי הלב שנמצאים בשימוש כיום‪ ,‬ולא לשנות‬
‫חלק נוסף מלבד הסוללה שלהם‪.‬‬
‫‪ .3‬אורך חיי הסוללה צריך להיות ארוך ככל הניתן להשיג בכדי להקל על חיי המטופל כמה‬
‫שיותר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫‪ 5.1‬סקר שוק ומוצרים דומים‬
‫מבחינת קוצבי לב‪:‬כיום לא קיימים מוצריםהמאפשרים הטענת קוצב לב‪.‬‬
‫באוניברסיטת ‪ MIT‬מהנדס בשם ראהול סרפשקאר מנסה להפעיל קוצב לב בעזרת נוזל עצבי‬
‫‪,‬המכיל הרבה גלוקוז ומעט תאים של המערכת החיסונית שעלולים לפגוע בשתל‪ ,‬ע"י פירוק‬
‫הגלוקוז להקפת אנרגיה כמו בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬
‫שתלים כאלה לא קיימים היום בשוק משום שעד עכשיו לא התליחו ליצור תא דלק שמפיק‬
‫מספיק אנרגיה להפעלת קוצב לב‪.‬‬
‫הטענה אלחוטית‪ :‬כיום קיימת חברה ישראלית בשם "‪ "Powermat‬המייצרת משטחים‬
‫המאפשרים להטעין טלפונים סלולריים בצורה אלחוטית‪ .‬המשטחים האלה נמצאים ברוב‬
‫בתי הקפה והמסעדות בארה"ב כיום‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬רוב הטלפונים הסלולריים החדשים מיוצרים עם רכיב מובנה המאפשר הטענה‬
‫אלחוטית‪.‬‬
‫הטכנולוגיה שממנה צמח הרעיון לטעינה אלחוטית נקראת ‪ .RFID‬השימוש העיקרי כיום‬
‫בטכנולוגיה הזו הוא כרטיסי זיהוי מגנטיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫‪2‬‬
‫סקר ספרות‬
‫‪ 1.2‬טבלת סיכום‬
‫היבט‬
‫חברתי‬
‫מדעי‬
‫נושא‬
‫צמצום‬
‫ניתוחים‪.‬‬
‫ביטול \ צמצום מספר‬
‫ניתוחים להחלפת סוללה‪.‬‬
‫שיפור חיי אדם בעל קוצב‬
‫לב‪.‬‬
‫שיפור איכות‬
‫חיים‪.‬‬
‫צמצום מספר ביקורים אצל‬
‫קרדיולוג‪.‬‬
‫שיפור חיי אדם בעל קוצב‬
‫לב‪.‬‬
‫זרם חשמלי במוליך יוצר שדה ניתן להשתמש בתהליך זה‬
‫השראה‬
‫אלקטרומגנטית‪ .‬מגנטי וניתן להשתמש בשדה על מנת להטעין שתלים‬
‫מגנטי זה בשביל להעביר זרם בגוף שנמצאים מתחת לעור‬
‫(בטווח קצר)‪.‬‬
‫במוליך אחר מבלי שייגע‬
‫במוליך המקורי‪.‬‬
‫הפעילות‬
‫החשמלית של‬
‫הלב‪.‬‬
‫קוצב הלב הוא קבוצה של‬
‫תאים מיוחדים השולחים‬
‫לשריר הלב אותות חשמליים‬
‫(יוני סידן) שמפעילים את‬
‫שרירי הלב‪.‬‬
‫קוצב הלב המלאכותי‬
‫מחכה את פעולת קוצב הלב‬
‫הטבעי ומחליף את קוצב‬
‫הלב הטבעי לאחר כשל‬
‫בפעולתו‪.‬‬
‫הטענה‬
‫אלחוטית‪.‬‬
‫קיימת טכנולוגיה המאפשרת‬
‫להטעין סוללה (כיום של‬
‫טלפון סלולרי) מטווח קרוב‬
‫מבלי חיבור הכריחי בעזרת‬
‫השראה אלקטרומגנטית‪.‬‬
‫אנו מתכוונים להשתמש‬
‫בטכנולוגיה זו על מנת‬
‫להטעין קוצב לב מבלי‬
‫חדירה לתוך גוף האדם‪.‬‬
‫קוצב לב‪.‬‬
‫קיצוב לב מלאכותי מתבצע‬
‫ע"י הנחת מוליכים בין הלב‬
‫לבין מכשיר אלקטרוני‬
‫המושתל בגוף החולה‪.‬‬
‫טכנולוגי‬
‫‪5‬‬
‫תיאור תמציתי‬
‫רלוונטיות לפרויקט‬
‫קוצב לב הוא בעל סוללה‬
‫שמחליפים אחת לחמש עד‬
‫עשר שנים ואנו רוצים‬
‫לייצר דרך להפסיק את‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫התפקידים‪ :‬זיהוי קצב הלב‬
‫הטבעי (במידה וקיים) וגירוי‬
‫חשמלי מתאים כדי להגיע‬
‫לקצב לב מספק‪.‬‬
‫סוללות‬
‫אינדיקציה על‬
‫מצב סוללה‪.‬‬
‫ההחלפה‪ ,‬כלומר הטענת‬
‫הקוצב‪.‬‬
‫כיום קיימות טכנולוגיות רבות בפרויקט אנחנו רוצים‬
‫להטעין סוללה‪ ,‬במקום‬
‫בתחום הסוללות‪ ,‬חלקן‬
‫מאפשרות טעינה וחלקם לא‪ .‬להחליף אותה‪ ,‬ולכן עלינו‬
‫להבין טכנולוגיות שונות של‬
‫סוללות‪.‬‬
‫כיום קיים כמעט בכל מכשיר‬
‫חשמלי אינדיקציה על מצב‬
‫הסוללה (באחוזים)‪.‬‬
‫אנו רוצים לספק לקרדיולוג‬
‫ולחולה אפשרות להסתכל‬
‫על מצב הסוללה של הקוצב‬
‫על מנת לדעת מתי להטעין‬
‫אותו ועד מתי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬סקר ספרות ראשוני‪ -‬פירוט‬
‫ניתוח להשתלת קוצב לב‪:‬‬
‫כיום‪ ,‬כאשר לאדם יש הפרעות במעילות החשמלית של הלב הוא עובר ניתוח להשתלת קוצב לב‬
‫מלאכותי‪.‬‬
‫הניתוח מתבצע בחדר צינתורים בתנאים סטריליים‪ .‬תחילה הקוצב מוחדר מתחת לעור (הסוללה‬
‫היא החלק הקרוב ביותר לעור) בחלקו העליון של בית החזה‪ ,‬ולאחר מכן מועברות האלקטרודות‬
‫דרך כלי הדם אל הלב‪.‬‬
‫תהליך ההתאוששות מהניתוח הוא שונה עבור כל אדם‪.‬בהתחלה המטופלים חשים תעוקה באזור‬
‫ההשתלה בגלל משקלו של הקוצב (בממוצע כ‪ 50-‬ג')‪ ,‬אך תחושה זו נעלמת עם הזמן וכעבור זמן מה‬
‫המטופלים חוזרים לתפקוד יומיומי מלא ונורמלי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫לאחר כשבע שנים בממוצע מתבצע ניתוח נוסף‪ ,‬שהוא ניתוח להחלפת הסוללה‪ .‬הניתוח להחלפת‬
‫הסוללה הוא ניתוח יותר פשוט מההשתלה הראשונית‪ ,‬אך גם לו יש תהליך ההתאוששות שלו‬
‫דומה לזה של ניתוח ההשתלה‪.‬‬
‫קוצב לב‪:‬‬
‫קוצב לב הוא מכשיר שמשתילים בגופם של חולים בעלי הפרעות בפעילות החשמלית של הלב‪.‬‬
‫קוצב הלב בנוי משלושה חלקים עיקריים‪ :‬הסוללה‪ ,‬המעבד ויצרן הפולסים‪.‬‬
‫יצרן הפולסים מקבל פקודות מהמעבד‪ ,‬ולפיהן הוא מייצר את הפולסים הנשלחים אל הלב‪ .‬היצרן‬
‫צורך את רוב האנרגיה של הקוצב‪.‬‬
‫המעבד הוא קטן‪ ,‬צורך מעט מאד אנרגיה ומסוגל לבצע פעולות עיבוד פשוטות ביותר‪.‬‬
‫הסוללה של קוצבי הלב כיום היא סוללת ליתיום בעלת מתח של כ‪ 2.6V‬ותכולת אנרגיה של כ‪.2Ah‬‬
‫תצרוכת האנרגיה של הקוצב היא כ‪ ,W -‬מה שמקנה לסוללה אורך חיים של כשבע שנים‬
‫בממוצע‪.‬‬
‫גודל הסוללה הוא כחצי מגודל הקוצב‪ ,‬המעבד מהווה כ‪ 40%‬מגודל הקוצב‪ ,‬בעוד יצרן הפולסים‬
‫הוא החלק הקטן ביותר בקוצב‪.‬‬
‫הפעילות החשמלית של הלב‪:‬‬
‫פעילות הלב מתחלקת לשני חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬פעילות מכנית‪ -‬ההתכווצות של שרירי הלב‪ ,‬סגירת המסתמים והזרמת הדם עצמה‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות חשמלית‪ -‬המפעילות החשמלית של הלב היא הפיקוח על הפעילות המכנית שלו‪,‬‬
‫היא זו שדואגת לפעולה מסונכרנת ומתוזמנת של שרירי הלב‪.‬‬
‫הפעילות החשמלית של הלב נוצרת ע"י רקמה קטנה של תאים מיוחדים שנמצאת על הלב‬
‫ונקראת "קוצב הלב הטבעי"‪ .‬הקוצב הטבעי שולח אותות עצביים אל העליות של הלב‪ ,‬מה‬
‫שגורם להם להתכווץ‪ .‬לאחר מכן האות מגיע אל חלק נוסף בלב הדומה לקוצב הלב ונקרא‬
‫"הקוצב המשני"‪ .‬הקוצב המשני נמצא באזור המחיצה בין החדרים לעליות‪ ,‬הוא שולח אות‬
‫עצבי חזק אל החזרים‪ ,‬מה שגורם להם להתכווץ בחוזקה ולשלוח את הדם אל הגוף‪.‬‬
‫כיום הדרך המקובלת לעקוב אחרי הפעילות החשמלית של הלב היא באמצעות בדיקת ‪ECG‬‬
‫)‪. (Electro Cardio Gram‬‬
‫‪7‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫השראה אלקטרומגנטית‪:‬‬
‫כאשר מעבירים דרך סליל מגנט קבוע‪ ,‬ניתן למדוד בקצוות הסליל מתח חשמלי‪.‬‬
‫המתח שנמדד על הסליל גדל ככלשמגדילים את מהירות התנועה של המגנט ביחס לסליל ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מגנט הנמצא במנוחה ביחס לסליל לא יפיק בו מתח‪ ,‬אפילו אם המגנט המדובר חזק‬
‫במיוחד‪ ,‬בעוד שמגנט הנמצא בתנועה ביחס לסליל יפיק בו מתח‪ ,‬אפילו אם הוא חלש‪.‬‬
‫תופעה זו קורת גם כאשר מעבירים זרם משתנה דרך סליל‪ .‬העברת הזרם גורמת לייצור של שדה‬
‫מגנטי מסביב לסליל המדובר‪ .‬כאשר מניחים סליל נוסף ליד הסליל המדובר‪ ,‬השדה המגנטי הנוצר‬
‫מהזרם שנמצא בסליל הראשון גורם להעברת מתח בסליל השני‪ .‬השדה המגנטי שנוצר הוא אינו‬
‫שדה קבוע‪ ,‬אלא משתנה‪ ,‬ולכן למרות שהסליל השני נמצא במנוחה ביחס לסליל הראשון‪ ,‬הסליל‬
‫השני נמצא בתנועה ביחס לשדה המגנטי‪ ,‬ולכך עובר בו מתח‪.‬‬
‫כמות האנרגיה העוברת בסליל השני נמצאת ביחס ישר ביחס לגודל השדה המגנטי וביחס הפוך‬
‫למרחק של הסליל ממקור השדה‪.‬‬
‫הטענה אלחוטית‪:‬‬
‫טעינה אלחוטית משתמשת בשדה אלקטרומגנטי בכדי להעביר אנרגיה (חשמל) בין שני מכשירים‬
‫אלקטרוניים‪ .‬האנרגיה נשלחת דרך הצמדה של המכשיר הטוען למכשיר הנטען (טווח אפסי) וכך‬
‫מאפשר הטענת סוללות‪.‬‬
‫כיצד זה קורה‪ :‬סליל במשדר‪ ,‬מחולל שדה אלקטרומגנטי‪ ,‬שמתורגם לאנרגיה חשמלית והיא‬
‫נקלטת במקלט בעל סליל שני נגדי לו‪.‬‬
‫טעינה אלחוטית משתמשת בשדות מגנטיים שהם חלק טבעי של התנועה של הזרם דרך כבל‬
‫חשמלי‪ .‬בכל פעם שזרם חשמלי עובר דרך כבל חשמלי‪ ,‬הוא יוצר שדה מגנטי מעגלי סביב הכבל זה‪.‬‬
‫כיפוף החוט לתוך סליל מעצים את השדה המגנטי‪.‬‬
‫אם נניחסליל שני של אותו סוג כבל בשדה המגנטי שנוצר‪ ,‬השדה יכול לגרום לזרם באותו הכבל‪.‬‬
‫זה לדוגמא‪ ,‬איך שמטעינים אלחוטית סוללה של טלפון‪.‬‬
‫אפשר לחלק פעולה זו לשלושה שלבים ראשיים‪:‬‬
‫‪ )1‬זרם מהשקע בקיר זורם דרך סליל בתוך המטען‪ ,‬יוצר שדה מגנטי‪.‬בשנאי‪ ,‬סליל זה נקרא פירוק‬
‫הראשוני‪.‬‬
‫‪ )2‬כאשר אתה מציב את הטלפון הסלולרי שלך במטען‪ ,‬השדה המגנטי גורם לזרם בסליל אחר‪,‬‬
‫שמגיעה לסוללה‪.‬‬
‫‪ )3‬זרם זה טוען את הסוללה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫כיום החברה הגדולה ביותר שמייצרת מטענים אלחוטיים היא חברה ישראלית בשם "‪."Powermat‬‬
‫החברה מייצרת משטחים המעבירים חשמל לטלפונים ניידים בהספקים של עד ‪ ,18W‬אך הם‬
‫מסוגלים גם להעביר חשמל בהספקים יותר נמוכים כדי למנוע שריפה של הסוללה‪.‬‬
‫טכנולוגיות של סוללות‪:‬‬
‫כיום קיימות בשוק סוגים רבים של סוללות המתחלקות לשני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬סוללות ראשוניות‪ :‬סוללות אלה מיוצרות במצב טעון ‪,‬מכוונות לשימוש חד פעמי ולכן לא ניתנות‬
‫להטענה‪.‬‬
‫‪.2‬סוללות שניוניות‪ :‬סוללות המסוגלות להיטען פעמים רבות‪ .‬הטכנולוגיה המקובלת כיום ליצירת‬
‫סוללות שניוניות נקראת סוללת ליתיום‪-‬יון‪.‬‬
‫סוללת ליתיום‪-‬יון פועלת על ידי פריקה של תאים חשמליים‪ ,‬וניתן לטעון את הסוללה ע"י טעינת‬
‫התאים‪.‬‬
‫סוללה מהסוג הזה נמצאת בשימוש בעיקר בטלפונים ניידים ומוצרי אלקטרוניקה שונים‪ .‬הסוללת‬
‫שנמצאות בשימוש בטלפונים ניידים מסוגלת לספק מתח של כ‪3.7V‬בהספקים שונים‪ ,‬ובגדלים‬
‫שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬סוללות ליתיום הן מאד קלות‪.‬‬
‫על פי הנתונים שהצגנו לפני כן‪ ,‬אפשר להבין כי ניתן להשתמש בסוללות ליתיום בקוצבי לב‪,‬‬
‫ומכיוון שסוללות ליתיום ניתנות להטענה‪ ,‬ברור כי ניתן להשתמש בטכנולוגיה של ההטענה‬
‫האלחוטית בכדי להטעין קוצב לב בדרך לא פולשנית ואולי אף ביתית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫‪3‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫התייחסות לגישת ‪STS‬‬
‫‪ 1.3‬היבט מדעי‬
‫לפרוייקט יש היבט מדעי משום שהוא עוסק בהשראה אלקטורמגנטית‪ ,‬שהיא תופעה פיזיקלית‬
‫בחשמל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפרוייקט עוסק בפעילותו החשמלית של הלב ובהפרעות בה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬היבט טכנולוגי‬
‫לפרוייקט יש היבט טכנולוגי משום שהוא מתעסק בטכנולוגיות רבות ובשילוב שלהם למען מטרה‬
‫אחרת מן המטרה לשמה הן פותחו למשל‪ ,‬בפרוייקט אנו נשתמש בטכנולוגיה של הטענה אלחוטית‪,‬‬
‫שבמקור כוונה לשימוש בטלפונים סלולריים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בפרוייקט אנו נעסוק בטכנולוגיות של סוללות נטענות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬היבט חברתי‬
‫לפרוייקט יש היבט חברתי משום שהוא עוסק בהקלה על חיי מטופלים בעלי קוצב לב במובן של‬
‫צמצום מספר הניתוחים שהם יעברו במהלך חייהם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫‪4‬‬
‫חלוקת עבודה‬
‫נועם בלום*‬
‫חגי שכטר*‬
‫נושאים‬
‫מחקר‬
‫טכנולוגיות‬
‫של סוללות‬
‫נטענות‬
‫טכנולוגיות של‬
‫קוצבי לב‬
‫פיתוח‬
‫פיתוח מטען‬
‫אלחוטי‬
‫בהספקים‬
‫מתאימים‬
‫התאמה של‬
‫המטען לקוצבי‬
‫לב‬
‫פיתוח‬
‫*כל הנושאים יעשו בשיתוף פעולה חלקי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בניית אבטיפוס‪.‬‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫‪5‬‬
‫תיכנון זמנים‬
‫שלבים‬
‫כיתה יא‬
‫אוק'‬
‫א‪ .‬בחירת נושא‬
‫ב‪ .‬הצעת‬
‫פרוייקט‬
‫ג‪ .‬בדיקת‬
‫טכנולוגיות‬
‫קיימות‬
‫ד‪ .‬פיתוח השלב‬
‫הראשוני של‬
‫הפרוייקט‬
‫‪("Hello‬‬
‫)"‪World‬‬
‫ה‪ .‬התאמת‬
‫המוצר לקוצבי‬
‫לב‬
‫ו‪ .‬אופטימיזציה‬
‫ז‪ .‬בניית‬
‫אבטיפוס‬
‫‪12‬‬
‫דצמ'‬
‫כיתה יב‬
‫ינואר‬
‫מרץ‬
‫יוני‬
‫ספט'‬
‫נוב'‬
‫ינואר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫נוב'‬
‫פבר'‬
‫מאי‬
‫ספ'‬
‫אוק'‬
‫דצמ'‬
‫פבר'‬
‫אורט גרינברג – קרית טבעון‬
‫הצעת פרוייקט‬
‫רשימה ביבליוגרפית‬
:‫ויקיפדיה‬
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D#.D7.9E.D7
.A2.D7.A8.D7.9B.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.A2.D7.9C.D7.94_.D7.95.D7.94.D7.94.D7.95.D
7.9C.D7.9B.D7.94_.D7.94.D7.97.D7.A9.D7.9E.D7.9C.D7.99.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.9C
.D7.91
http://he.wikipedia.org/wiki/RFID#.D7.A9.D7.99.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.99.D7.9D
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%98
:"Powermat" ‫אתר החברה‬
http://www.powermat.com/
:‫מאמרים של מכון וייצמן‬
http://ptc.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/1671faraday.pdf
:"‫אתר "המרכז הרפואי תל אביב‬
http://www.tasmc.org.il/Articles/Cardiology/Pages/pacemaker-info.aspx
:‫סיינטיפיק אמריקן ישראל‬
http://sciam.co.il/archives/6552
:Howstuffworks.com
http://electronics.howstuffworks.com/everyday-tech/wireless-power.htm
13