‫סיכום שיעור מס' ‪ :7‬מודל משולב ‪ -‬שיווי משקל במשק סגור‬ ‫‪1‬‬ ‫תזכורת‬ ‫מבוא‬ ‫‪ .1‬בשיעורים קודמים ניתחנו את שוק המוצרים ואת שוק הכסף ולמדנו למצוא‬ ‫שיווי משקל בכל אחד מן השווקים‪.‬‬ ‫הכוחות הפועלים על קביעת שיווי משקל בשוק המוצרים‪:‬‬ ‫ביקוש לצריכה פרטית (קשר חיובי לתוצר‪ ,‬קשר שלילי לריבית)‬ ‫ביקוש לצריכה ציבורית (גודל בלתי תלוי שנקבע על‪-‬ידי הממשלה)‬ ‫ביקוש להשקעה (קשר חיובי לתוצר‪ ,‬קשר שלילי לריבית)‬ ‫היצע התוצר‪ :‬תלוי בתעסוקה (כשהמשק בתעסוקה מלאה ‪ -‬התוצר מקסימאלי)‬ ‫הכוחות הפועלים על קביעת שיווי משקל בשוק הכסף‪:‬‬ ‫ביקוש ליתרות נומינאליות (קשר חיובי לתוצר‪ ,‬קשר שלילי לריבית)‪ .‬ערך זה מחולק ברמת‬ ‫המחירים לקבלת הביקוש ליתרות ריאליות‪.2‬‬ ‫היצע הכסף (גודל נומינאלי בלתי תלוי שנקבע על‪-‬ידי בנק ישראל)‪ .‬ערך זה מחולק ברמת‬ ‫המחירים לקבלת היצע יתרות ריאלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬אלא שהמשתנים שהגענו אליהם בשיווי משקל (תוצר בשוק המוצרים‪ ,‬ושער הריבית בשוק‬ ‫הכסף) משפיעים בעצמם על אופן יצירת שיווי משקל בשוק האחר‪.‬‬ ‫‪ .3‬לכן כשבוחנים את השיווי משקל בשני השווקים יחד‪ ,‬יש צורך להתייחס לקשר ההדדי בין שוק‬ ‫לשוק ולמצוא דרך להגיע לשיווי משקל בשני השווקים בו‪-‬זמנית‪.‬‬ ‫שיווי משקל חלקי‪ :‬כאשר אנחנו דנים בשוק אחד ומתעלמים מהשפעות חוזרות של שווקים‬ ‫אחרים על אותו השוק‪ ,‬נגדיר כי אנחנו דנים בשיווי משקל חלקי‪.‬‬ ‫שיווי משקל כללי‪ :‬שיווי משקל בכלל השווקים הרלבנטיים במשק תוך התחשבות בהשפעות‬ ‫החוזרות של כל שוק על השווקים האחרים‪.‬‬ ‫כיצד נראה שיווי משקל משולב בשוק המוצרים ובשוק הכסף?‬ ‫(הערה‪ :‬שימו לב שאנחנו מתייחסים למשק סגור ללא יבוא‪ ,‬יצוא ותנועות הון ועובדים‪ ,‬כך שגם הניתוח שנעשה כרגע‬ ‫הוא מוגבל וחלקי לניתוח מורחב יותר שיגיע מאוחר יותר בקורס‪ .‬הערה נוספת‪ :‬אנחנו מניחים ששער הריבית נקבעת‬ ‫בשיווי משקל בשוק הכסף ולא על‪-‬ידי החלטה חיצונית של הבנק המרכזי)‬ ‫בשוק המוצרים נקבע התוצר (*‪ ,)Y‬בשוק הכסף נקבע שער הריבית (‪ .)r‬שיווי משקל בו זמני בשני‬ ‫השווקים יהיה עבור זוג (תוצר ושער ריבית) אשר "יאזנו" את שני השווקים בו זמנית‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫תוצר ושער ריבית הפותרים את שתי משוואות השיווי משקל הבאות‪:‬‬ ‫‪Y=AD‬‬ ‫‪( Ms/p = L‬להזכירכם‪ L :‬הוא הביקוש ליתרות ריאליות ‪)Md/p -‬‬ ‫‪ © 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪.‬‬ ‫‪ 2‬שימו לב כי בדרך כלל כשנגדיר נוסחה ספציפית לפונקציית הביקוש לכסף לא נחלק אותה ברמת המחירים‪ .‬למה? כי‬ ‫בנוסחה יופיע התוצר הריאלי (‪ )Y‬שהוא בעצמו מורכב מהתוצר לחלק לרמת המחירים במשק ולכן אין צורך לחלק‬ ‫שוב ב‪.P-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫נניח שבמשק מסוים נתונה משוואת הביקוש המצרפי הבאה‪:‬‬ ‫‪AD= C + I + G‬‬ ‫נתון‪:‬‬ ‫‪G = 10‬‬ ‫‪C= 20 – 2* r + 0.4 * Y‬‬ ‫‪I = 100 – 4*r + 0.2 * Y‬‬ ‫משוואת הביקוש לכסף היא‪:‬‬ ‫)‪L= (Y/r‬‬ ‫נתון‪:‬‬ ‫היצע הכסף שווה ל ‪ 50‬מיליון שקל ורמת המחירים היא ‪.1‬‬ ‫נחשב את משוואת הביקוש המצרפי‪:‬‬ ‫‪AD = 130 – 6* r + 0.6 * Y‬‬ ‫פתרון של שיווי משקל חייב לקיים‪:‬‬ ‫‪Y = AD‬‬ ‫‪Y = 130 – 6*r + 0.6 * Y‬‬ ‫‪0.4 * Y = 130 – 6* r‬‬ ‫‪Y = (130 – 6* r) * 2.5 = 325 – 15 * r‬‬ ‫בשוק הכסף‪:‬‬ ‫‪(Y/r) = Ms/P = 50 / 1 = 50‬‬ ‫‪Y = 50 * r‬‬ ‫שלב אחרון‪ :‬נתון שהתוצר במשק עומד על ‪ 250‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫האם המשק בשיווי משקל?‬ ‫נציב במשוואת שוק המוצרים‪:‬‬ ‫‪250 = 325 – 15* r‬‬ ‫‪r= 75/15 = 5‬‬ ‫כעת נבדוק האם ערך שער הריבית שקיבלנו בשוק‬ ‫המוצרים פותר גם את שוק הכסף‪:‬‬ ‫‪250 = 50 * r = 50 * 5‬‬ ‫ואכן קיבלנו שיווי משקל בשוק המוצרים ובשוק הכסף‪.‬‬ ‫שימו לב שכמובן שאנחנו נמצאים בשיווי משקל גם בכל‬ ‫אחד מהשווקים בנפרד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השפעות של אירועים במשק על שיווי משקל כאשר המשק באבטלה‪:‬‬ ‫(המשמעות‪ :‬יש אפשרות להגדיל את הייצור של המשק אם הביקושים יעלו)‬ ‫א‪ .‬גידול בביקוש המצרפי – נניח שאנחנו בשיווי משקל (‪ .)Y0, r0‬כעת גדל הביקוש‬ ‫המצרפי בגודל של ‪ 100‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬הגידול בביקוש המצרפי גורם לעקומת הביקוש המצרפי לעלות כלפי‬ ‫מעלה‪ .‬בעבר למדנו כי כאשר הביקוש המצרפי עולה ב ‪ ,100‬התוצר של שיווי משקל‬ ‫גדל בפרופורציה של המכפיל (‪ )K‬התלוי בנטייה השולית להוציא (כולל את הנטייה‬ ‫לצרוך והנטייה להשקיע ביחס לתוצר)‪ .‬לפיכך נקבל עלייה בשיווי משקל בגודל של‬ ‫‪.K * 100‬‬ ‫במקרה כזה נעבור לרמה חדשה של תוצר‪:‬‬ ‫‪Y1 = Y0 + 100 * K‬‬ ‫שלב שני‪ :‬הגידול בתוצר גורם לגידול בביקוש ליתרות ריאליות (‪ .)L‬לכן בשוק הכסף‬ ‫עולה הביקוש ומתקבל שער ריבית גבוה יותר ‪r1‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬עליית שער הריבית גורמת לירידה בהשקעה המתוכננת ובצריכה‬ ‫הפרטית ולכן חלה ירידה בביקוש המצרפי‪ .‬נקבל שיווי משקל חדש עם ‪ Y2‬הנמוך‬ ‫מהתוצר‬ ‫‪.Y1‬‬ ‫שלב רביעי‪ :‬הירידה בתוצר של שיווי משקל מקטינה את הביקוש לכסף‪ .‬העקומה‬ ‫של הביקוש לכסף יורדת כלפי מטה ונקבל שיווי משקל חדש בשוק הכסף בריבית‬ ‫נמוכה יותר (אך עדיין גבוהה מהריבית של המצב המקורי כי בסופו של דבר התוצר‬ ‫עלה)‪.‬‬ ‫תהליך זה חוזר על עצמו עד שבסוף התהליך יתכנסו השווקים לשיווי משקל כללי‬ ‫ברמת תוצר *‪ Y‬וברמת ריבית *‪ .r‬בסך הכל קיבלנו עלייה בריבית ועלייה בתוצר‪.‬‬ ‫מבחינת גודל השינוי נקבל גידול מתון בתוצר וגידול מתון בריבית כך שיתקיים‪:‬‬ ‫‪Y1 > Y* > Y0‬‬ ‫‪r1 > r* > r0‬‬ ‫להשפעה המצננת של שוק הכסף על גידול בביקושים בשוק המוצרים קוראים‬ ‫"אפקט הקיזוז"‪.‬‬ ‫שימו לב! להקטנה בביקוש המצרפי – יש אפקט זהה בכיוון שלילי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‪ .‬גידול בהיצע הכסף‬ ‫נניח שאנחנו בשיווי משקל (‪ .)Y0, r0‬כעת החליט בנק ישראל להגדיל את כמות הכסף‬ ‫בגודל של ‪ 100‬מיליון שקל‪( .‬נניח שרמת המחירים היא ‪ .)1‬המשמעות היא עלייה‬ ‫בהיצע הכסף‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬היצע היתרות הריאליות עולה (עקומה זזה ימינה) ומתקבל שיווי‬ ‫משקל בשוק הכסף ברמת ריבית נמוכה יותר ‪r1‬‬ ‫שלב שני‪ :‬הריבית הנמוכה יותר גורמת לעלייה ברצון להשקיע ולעלייה בצריכה‬ ‫הפרטית ולכן לעלייה בביקוש המצרפי‪ .‬עקומת ‪ AD‬עולה כלפי מעלה‪ .‬בשוק‬ ‫המוצרים מתקבל שיווי משקל חדש ברמת תוצר גבוהה יותר ‪Y1‬‬ ‫שלב שלישי‪ :‬הגידול בתוצר גורם לעלייה בביקוש ליתרות ריאליות ולעלייה בריבית‪.‬‬ ‫שלב רביעי‪ :‬עליית שער הריבית תקטין את הביקושים להשקעה ולצריכה פרטית‬ ‫ותמתן את עליית התוצר מהשלב השני‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית‪ :‬המשק יתכנס לשיווי משקל חדש (*‪ )r* ,Y‬בו רמת הריבית נמוכה‬ ‫מרמת ריבית הבסיס ורמת התוצר גבוהה מרמת התוצר הבסיסי‪.‬‬ ‫‪Y1 > Y* > Y0‬‬ ‫‪r1 < r* < r0‬‬ ‫שימו לב! להקטנה של היצע הכסף יש השפעה זהה בכיוון שלילי!‬ ‫‪4‬‬ ‫מדיניות כלכלית במשק באבטלה‬ ‫ראינו לעיל כיצד משפיעים שינויים מדיניות (הגדלת כמות הכסף = מדיניות‬ ‫מוניטרית מרחיבה‪ ,‬הגדלת הביקוש לצריכה ציבורית – מדיניות פיסקלית מרחיבה)‬ ‫על התוצר של שיווי משקל ועל הריבית‪.‬‬ ‫כאשר התוצר של שיווי‪-‬משקל נמוך מהתוצר של תעסוקה מלאה המשק נמצא במצב‬ ‫של אבטלה‪ .‬אחת המטרות של מדיניות כלכלית תהיה להעביר את המשק למצב‬ ‫חדש של שיווי משקל עם רמת ייצור (ולכן גם רמת תעסוקה) גבוהה יותר‪.‬‬ ‫כעת נבחן ביתר פירוט השפעות של סוגי מדיניות על השגת מטרה זו‪:‬‬ ‫מדיניות פיסקלית‬ ‫‪.I‬‬ ‫מדיניות פיסקלית היא מדיניות של שינוי בצריכה הציבורית או שינוי במיסים‪,‬‬ ‫שאינה גורמת לשינוי בכמות הכסף‪ .‬דהיינו‪ ,‬שינוי הגירעון בתקציב הממשלתי‬ ‫ממומן על‪-‬ידי שינוי במכירת אגרות‪-‬חוב לציבור‪.‬‬ ‫למה הכוונה? כאשר הממשלה מוכרת אגרות חוב לציבור היא מקטינה את כמות הכסף במשק‬ ‫כי אנשים פרטיים מעניקים לה מזומנים ומקבלים בתמורה נכס לא נזיל (אגרות חוב)‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫מה שהממשלה עושה עם הכסף זה הוצאות לצריכה ציבורית‪ .‬ולכן כמות הכסף של הפרטים‬ ‫גדלה בדיוק בסכום הגידול בהוצאה הציבורית שהוא בדיוק הסכום של הירידה בכמות הכסף‬ ‫הנובעת ממכירת אגרות החוב‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ ,‬כאשר הממשלה מגדילה את הוצאותיה ואינה מגדילה את הגיוס מהציבור‪ ,‬היא‬ ‫נאלצת לממן את פעילותה באמצעות משיכה מהבנקאי שלה – בנק ישראל‪ .‬המשמעות היא‬ ‫שהבנק מדפיס כסף‪ .‬לכן‪ ,‬בדרך זו כמות הכסף במשק תגדל – זו לא מדיניות פיסקלית‪.‬‬ ‫קיימות מספר אפשרויות למדיניות פיסקליות מרחיבה (מגדילה את הביקושים)‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגדלת הצריכה הציבורית ומימונה על‪-‬ידי מכירת אג"ח לציבור‬ ‫‪ .2‬הקטנת מיסים‪ ,‬תוך מימון הגירעון הנוצר על‪-‬ידי מכירת אג"ח לציבור‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדלת הצריכה הציבורית ומימונה על‪-‬ידי הטלת מיסים על הציבור‪.‬‬ ‫בשני המקרים הראשונים (‪ )1,2‬הגירעון הממשלתי גדל‪ .‬במקרה השלישי הגירעון‬ ‫נותר ללא שינוי‪ .‬בכל המקרים אנו מניחים כי לא חל שינוי בכמות הכסף במשק‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כשלמדנו על שוק המוצרים והנחנו שהריבית קבועה‪ ,‬ראינו שכדי להעלות את‬ ‫התוצר בש‪.‬מ בגודל מסויים ניתן להעלות את הצריכה הציבורית בגודל קטן יותר‬ ‫(בגלל אפקט המכפיל)‪ .‬גודל זה נקרא "הפער הדיפלציוני"‪.‬‬ ‫נניח שהממשלה מעלה את הצריכה הציבורית בגודל הפער הדיפלציוני ומממנת‬ ‫את הגידול בצריכה על‪-‬ידי מכירת אג"ח לציבור‪ .‬במקרה כזה יווצר שיווי משקל‬ ‫חדש בשוק המוצרים ברמה של התוצר של תעסוקה מלאה (‪.)*Y‬‬ ‫אלא שהפעם לא ניתן להניח שהריבית לא משתנה‪ .‬עליית התוצר מגדילה את‬ ‫הריבית (דרך העלייה בביקוש ליתרות ריאליות) ואז בגלל אפקט הקיזוז הביקוש‬ ‫להשקעה ולצריכה פרטית יירד ויגרום להיווצרות שיווי משקל חדש בשוק‬ ‫המוצרים ברמה נמוכה מרמה של *‪( Y‬אך עדיין גבוהה מרמת התוצר שאיתה‬ ‫התחלנו)‪ .‬בסופו של דבר יווצר שיווי משקל חדש בשני השווקים (מוצרים וכסף)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי עלייה בצריכה הציבורית בגודל הפער הדיפלציוני לא‬ ‫מצליחה להביא את המשק לתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫המשמעות‪ :‬אפקט הקיזוז פוגע ביעילותה של מדיניות פיסקלית מרחיבה‪ .‬ככל‬ ‫שהשפעת אפקט הקיזוז תהיה חזקה יותר‪ ,‬כן תהיה המדיניות הפיסקלית יעילה‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫מתי השפעת אפקט הקיזוז חזקה? כשהביקוש לכסף מושפע מאוד מהתוצר‪ ,‬ו‪/‬או‬ ‫כשההשקעה והצריכה הפרטית רגישות [מושפעות] מאוד מהריבית‪.‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫מדיניות מוניטרית‬ ‫מניתוח יחסי הגומלין בין שוק הכסף לשוק המוצרים ראינו אפיק נוסף שיכול‬ ‫להביא אותנו לשיווי משקל גבוה יותר בשוק המוצרים – הרחבה מוניטרית‬ ‫(הגדלת היצע הכסף במשק)‪ .‬מדיניות מסוג זה נשלטת על‪-‬ידי הבנק המרכזי‪.‬‬ ‫נגדיר מדיניות מוניטרית‪ :‬נסיון להשפיע על משתנים מקרו‪-‬כלכליים (בפרט‪,‬‬ ‫התוצר) על‪-‬ידי שינויים יזומים בכמות הכסף הנומינלית‪ .‬זוהי מדיניות הגורמת‬ ‫לשינוי בכמות הכסף בלי שינוי בהוצאות הממשלה ובלי לשנות את סכום‬ ‫המיסים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מספר דרכים אפשריות למדיניות זו‪ :‬קנייה של אגרות חוב בשוק הפתוח‪ ,‬שינוי‬ ‫ביחס הרזרבה‪ ,‬הדפסת כסף ועוד‪.‬‬ ‫המסקנה שהגענו אליה בניתוח שעשינו היתה שמדיניות מוניטרית מרחיבה‬ ‫מסוגלת להגדיל את הביקוש המצרפי למוצרים באמצעות הגדלת כמות הכסף‬ ‫במשק‪.‬‬ ‫ככל שקיים קשר חזק יותר בין הריבית לצריכה ולהשקעה‪ ,‬מדיניות מוניטרית‬ ‫מרחיבה תהיה אפקטיבית יותר = תגרום להשפעה חזקה יותר על שוק המוצרים‬ ‫בפחות גידול של היצע הכסף‪.‬‬ ‫שימו לב! גם כשמפעילים מדיניות מוניטרית מרחיבה קיים אפקט קיזוז שגורם‬ ‫לעלייה מסויימת של הריבית בגלל עליית התוצר בש‪.‬מ ולכן גם להקטנת‬ ‫הביקושים המושפעים מהריבית‪.‬‬ ‫‪ .III‬מדיניות פיסקלית‪-‬מוניטרית משולבת‬ ‫שני סוגי המדיניות שציינו למעלה אינם תלויים בהכרח זה בזה‪ .‬כל סוג מדיניות‬ ‫מתקבל בהחלטה של גוף שלטוני אחר בלי קשר ישיר והכרחי בינהם‪ .‬ניתן לציין‬ ‫מספר השלכות חשובות‪:‬‬ ‫א‪ .‬אפשר להפעיל מדיניות מוניטרית כדי לתמוך במדיניות פיסקלית להשגת‬ ‫השינוי המבוקש בביקוש המצרפי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההשפעה המרחיבה של גירעון בתקציב הממשלה הממומן על‪-‬ידי הזרמת‬ ‫כסף (הדפסת כסף) גדולה מהשפעתו של גירעון בגודל דומה הממון על‪-‬ידי‬ ‫הלוואה מהציבור (מכירת אג"ח)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אפשר לנקוט במדיניות מוניטרית כדי להשפיע באמצעותה בכיוון הפוך מן‬ ‫הכיוון שבו משפיעה המדיניות הפיסקלית על הביקוש המצרפי (לדוגמא‬ ‫הקטנת כמות הכסף כאשר הממשלה מגדילה את הצריכה הציבורית)‪.‬‬ ‫במקרה כזה למדיניות הפיסקלית כמעט ולא תהיה השפעה על שינוי התוצר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משק בתעסוקה מלאה‬ ‫עד כה הנחנו שהמשק נמצא באבטלה (שיווי משקל מתחת לרמת תוצר של תעסוקה‬ ‫מלאה)‪ ,‬אולם אם במצב במוצא קיימת תעסוקה מלאה נקבל תוצאות שונות‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי טמון בכך שבמשק בתעסוקה מלאה הגדלת הביקוש המצרפי אינה‬ ‫יכולה לגרום לעליית התוצר של שיווי‪-‬משקל ‪ -‬כי התוצר נמצא כבר ברמה‬ ‫המקסימלית האפשרית‪.‬‬ ‫שימו לב ! במצבים בהם הביקוש המצרפי יורד אין משמעות לשאלה האם המשק‬ ‫באבטלה או בתעסוקה מלאה ‪ -‬בשני המקרים התוצאות זהות‪.‬‬ ‫גידול בביקוש המצרפי‬ ‫כזכור‪ ,‬בדומה לפער דיפלציוני ‪ -‬קיים פער אינפלציוני‪ .‬פער זה מוגדר כפער בין‬ ‫התוצר לביקוש המצרפי המתאים לאותו תוצר‪ .‬כשהמשק נמצא בתוצר של תעסוקה‬ ‫מלאה המשמעות של פער אינפלציוני היא שהביקוש המצרפי גבוה מתוצר של‬ ‫תעסוקה מלאה‪:‬‬ ‫‪AD (Yf) > Yf‬‬ ‫מקרה כזה קיים במשק עודף ביקוש שאינו ניתן לספק אותו על‪-‬ידי הגדלת הייצור‪.‬‬ ‫לכן עודף הביקוש יגרום לעליית מחירים עד לביטול הפער האינפלציוני‪ .‬המשק‬ ‫יעבור מרמת מחירים אחת לרמת מחירים גבוהה יותר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪ .1‬נניח משק נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה (ביקוש מצרפי = תוצר)‬ ‫‪ .2‬הממשלה מחליטה להגדיל את הביקוש לצריכה ציבורית ב‪ 100-‬מיליון ש'‬ ‫ומממנת את הגידול בגירעון במכירת אג"ח לציבור‪.‬‬ ‫‪ .3‬התוצאה‪ :‬הביקוש המצרפי עולה ב‪ 100-‬מיליון שקל והיצע כמות הכסף לא‬ ‫משתנה‪.‬‬ ‫‪ .4‬בשוק המוצרים נוצר פער אינפלציוני בגודל של ‪ 100‬מיליון שקל‬ ‫המחירים במשק עולים (שינוי מ ‪ P0‬ל‪.)P1-‬‬ ‫‪ .5‬בשוק הכסף‪ :‬עליית המחירים גורמת להקטנת היצע היתרות הריאליות (כמות‬ ‫היתרות הנומינלית נותרת ללא שינוי)‪.‬‬ ‫‪ .6‬עקומת היצע היתרות הריאליות זזה שמאלה‪ .‬נוצר שיווי משקל חדש ברמת‬ ‫ריבית גבוהה מהריבית המקורית‪.‬‬ ‫‪ .7‬שוק המוצרים‪ :‬עליית שער הריבית גורמת לירידה בביקוש לצריכה פרטית‬ ‫ולהשקעה‪.‬‬ ‫‪ .8‬בגלל הירידה בביקושים עקומת הביקוש המצרפי יורדת כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪ .9‬התהליך ייפסק כשהביקוש המצרפי יחזור לרמה של התוצר בתעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫‪ .10‬לסיכום‪ :‬הצריכה הציבורית עלתה‪ ,‬הריבית עלתה‪ ,‬הצריכה הפרטית ירדה‬ ‫וההשקעה ירדה‪ .‬סה"כ התוצר לא השתנה והביקוש המצרפי לא השתנה‪ .‬המחירים‬ ‫עלו‪.‬‬ ‫‪ .11‬נשים לב‪ :‬מכיוון שידוע כי הצריכה הציבורית עלתה ב‪ 100-‬מיליון ש' אזי‬ ‫הירידה בהשקעה ובצריכה הפרטית שווה בדיוק ל‪ 100-‬מיליון שקל‪ .‬המשמעות‪:‬‬ ‫בתעסוקה מלאה‪ ,‬הגדלת ביקושי הממשלה גורמת לעליית ריבית ולשינוי הרכב‬ ‫השימושים בתוצר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫גידול בכמות הכסף‬ ‫נניח משק בשיווי משקל בתעסוקה מלאה‪ .‬מה יקרה אם נגדיל את כמות הכסף?‬ ‫במקרה כזה היצע היתרות הריאליות יגדל ובשוק הכסף ייווצר מצב חדש של שיווי‬ ‫משקל בריבית נמוכה מהריבית המקורית‪.‬‬ ‫שוק המוצרים‪ :‬ירידה הריבית תגרום לעלייה בביקוש לצריכה פרטית ולהשקעה‪.‬‬ ‫הדבר יוביל לעליית עקומת הביקוש המצרפי ולהיווצרות פער אינפלציוני‪ .‬כתוצאה‬ ‫מכך תרשם במשק עליית מחירים‪.‬‬ ‫עליית המחירים גורמת להשפעה בשוק הכסף‪ :‬כשהמחירים עולים עקומת היצע‬ ‫היתרות הריאליות זז שמאלה (היצע קטן יותר)‪ .‬התוצאה היא שיווצר שיווי משקל‬ ‫בשוק הכסף בו רמת הריבית גבוהה יותר‪.‬‬ ‫וחוזר חלילה בשוק המוצרים‪.‬‬ ‫עד מתי יימשך התהליך? עד שרמת הביקוש המצרפי תחזור לרמת שיווי משקל‬ ‫(שוויון לתוצר תעסוקה מלאה)‪ .‬הדבר ייקרה בדיוק כאשר רמת הריבית במשק‬ ‫תחזור לרמת הריבית המקורית (לפני הגדלת היצע הכסף)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬היצע הכסף הנומינלי עלה >> הריבית ירדה >> הביקוש המצרפי עלה >>‬ ‫נוצר פער אינפלציוני >> המחירים עלו >> היצע הכסף הריאלי ירד >> הריבית‬ ‫עלתה >> הביקוש המצרפי חזר לרמתו הבסיסית >> הפער האינפלציוני נעלם‪.‬‬ ‫מבחינת המשתנים‪ :‬כולם נשארו ללא שינוי למעט רמת המחירים והיצע הכסף‬ ‫הנומינלי‪( .‬שימו לב שהיצע היתרות הריאלי‪ ,‬הביקוש המצרפי והתוצר נותרו ללא‬ ‫שינוי)‪.‬‬ ‫נקבל משוואה‪:‬‬ ‫‪ms1/p1=ms0/p0‬‬ ‫התופעה שראינו במקרה של הגדלת היצע הכסף נקראת‪ :‬הניטראליות של הכסף‪.‬‬ ‫משמעותה‪ :‬כל המשתנים הריאליים ‪ -‬התוצר‪ ,‬הרכב השימושים‪ ,‬שער הריבית‬ ‫וכמות היתרות הריאליות ‪ -‬אינם משתנים כתוצאה מן הגידול בכמות הכסף‪.‬‬ ‫המשתנה הנומינלי ‪ -‬רמת המחירים ‪ -‬יעלה בדיוק בשיעור הגידול בכמות הכסף‬ ‫ויבטל את ההשפעה שלו‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מדיניות פיסקלית ומוניטרית במשק בתעסוקה מלאה‬ ‫ראינו מקודם שבמשק בתעסוקה מלאה גידול בביקושים אינו מגדיל את התוצר‬ ‫יוצר עליית מחירים בלבד‪ .‬אבל לפעמים ממשלות מעוניינת להגדיל את ההוצאה‬ ‫הציבורית בכל זאת‪( .‬לדוגמא‪ :‬מלחמה‪ ,‬לחצים קואליציוניים‪ ,‬שינוי ממשלה וכו')‬ ‫נניח כי קיים במשק פער אינפלציוני‪ .‬מה יכולה הממשלה לעשות כדי להקטינו?‬ ‫א‪ .‬הממשלה יכולה להקטין את הביקוש שלה לצריכה ציבורית בגודל‬ ‫הפער האינפלציוני ולהקטין במקביל את מכירת האג"ח לציבור (כדי‬ ‫לא לשנות את כמות הכסף)‪ .‬במקרה כזה תרג עקומת הביקוש ונקבל‬ ‫שיווי משקל של תעסוקה מלאה‬ ‫ב‪ .‬הממשלה יכולה להגדיל את המיסים שהיא גובה מהציבור על‪-‬חשבון‬ ‫הקטנת מכירת האג"ח לציבור באותו סכום‪ .‬יש כאן למעשה שינוי‬ ‫בדפוס המימון של המדינה‪ .‬במקרה כזה המיסים הגבוהים מקטינים‬ ‫את ההכנסה הפנויה של הציבור וגורמים לצמצום הצריכה הפרטית‪.‬‬ ‫אלא שבגלל הנטייה השולית לצרוך הקטנה מ‪ ,1-‬יש צורך בהעלאת‬ ‫מיסים בגודל של יותר מהפער האינפלציוני כדי לצמצם אותו‪.‬‬ ‫מה עדיף?‬ ‫זוהי שאלה פוליטית שאין לה בהכרח תשובה כלכלית חד‪-‬משמעית‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בד"כ מדיניות המיסוי נטו של מדינות גורמת לאפקט אוטומטי של ייצוב‬ ‫(הגדלת המיסים בתקופת גאות וצמצום המיסים בתקופת שפל) בגלל הפרוגרסיביות‬ ‫של מערכת המס והקצבאות (שיעור המס הולך וגדל עם ההכנסה‪ .‬ברמות הנמוכות‬ ‫של ההכנסה יש מס שלילי – הפרט מקבל מהמדינה כסף)‪.‬‬ ‫נניח כי קיים פער אינפלציוני‪ .‬מה יכולה מדיניות מוניטרית לעשות?‬ ‫גם הבנק המרכזי יכול לפעול בכוחות עצמו כדי למנוע את אפקט עליית המחירים‬ ‫הצפוי להתרחש כאשר במשק יש פער אינפלציוני‪ .‬הבנק יכול להקטין את כמות‬ ‫הכסף ולגרום לעקומת ההיצע לזוז שמאלה‪ .‬על‪-‬ידי כך נקודות שיווי המשקל בשוק‬ ‫הכסף תשתנה ונעבור לרמת ריבית גבוהה יותר‪ .‬הריבית תגרום לירידת ביקושים‬ ‫בשוק המוצרים והפער האינפלציוני ייעלם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פעילות משולבת של הממשלה במשק בתעסוקה מלאה‪:‬‬ ‫לסיכום פרק זה נבחן מספר דרכי פעילות של הממשלה במשק בתעסוקה מלאה ואת‬ ‫השלכותיהן על המשק‪.‬‬ ‫נקודת המוצא היא שיווי משקל בתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה ומימון על‪-‬ידי הגדלת המיסים‪:‬‬ ‫שלב א‪ :‬הממשלה מגדילה את הביקוש המצרפי ב‪ 100-‬וגובה תוספת מס של ‪.100‬‬ ‫כמות הכסף אינה משתנה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬ההכנסה הפנויה של הציבור קטנה ב‪ 100-‬ובגלל הנטייה השולית לצרוך‬ ‫יורד הביקוש לצריכה פרטית בפחות מ‪( .100-‬נניח‪.)70 :‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הביקוש המצרפי גדל ב‪ 100-‬פחות הירידה בצריכה הפרטית (בדוגמא‪:‬‬ ‫‪ .)70‬סה"כ עלייה נמוכה מ‪ ( 100-‬בדוגמא‪ .)30 :‬פער אינפלציוני של פחות מ‪.100-‬‬ ‫שלב ד‪ :‬עליית מחירים קלה יחסית‪.‬‬ ‫שלב ה‪ :‬היצע יתרות ריאליות זז שמאלה‪ .‬הריבית עולה‬ ‫שלב ו‪ :‬ירידה של הצריכה הפרטית וההשקעה עד לסגירת הפער האינפלציוני‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬צריכה ציבורית עולה ב‪ ,100-‬צריכה פרטית יורדת‪ ,‬השקעה יורדת‪.‬‬ ‫סה"כ ירידה בהשקעה ובצריכה פרטית‪ .100 :‬הריבית עולה מעט יחסית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה ומימון על‪-‬ידי הגדלת מכירת אג"ח לציבור‪:‬‬ ‫שלב א‪ :‬הממשלה מגדילה את הביקוש המצרפי ב‪ 100-‬ומוכרת לציבור אג"ח ב‪-‬‬ ‫‪ .100‬כמות הכסף אינה משתנה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הביקוש המצרפי עולה ב‪.100-‬‬ ‫שלב ג‪ :‬נוצר פער אינפלציוני בגודל של ‪.100‬‬ ‫שלב ד‪ :‬עליית מחירים‪.‬‬ ‫שלב ה‪ :‬היצע יתרות ריאליות זז שמאלה‪ .‬הריבית עולה בהרבה‪.‬‬ ‫שלב ו‪ :‬ירידה של הצריכה הפרטית וההשקעה עד סגירת הפער האינפלציוני‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬צריכה ציבורית עולה ב‪ .100-‬צריכה פרטית יורדת‪ ,‬השקעה יורדת‪.‬‬ ‫סה"כ ירידה בהשקעה ובצריכה פרטית‪ .100 :‬הריבית עולה הרבה יחסית‪.‬‬ ‫בהשוואה למקרה א' ההשפעה על הירידה בהשקעה גדולה יותר (במקרה ב'‬ ‫ההשקעה תרד ביותר מאשר במקרה א' בו מרבית הירידה בביקושים תגיע‬ ‫מכיוון הצריכה הפרטית)‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ג‪ .‬הגדלת הוצאות הממשלה ומימון על‪-‬ידי הדפסת כסף‪:‬‬ ‫שלב א‪ :‬הממשלה מגדילה את הביקוש המצרפי ב‪ .100-‬ההגדלה ממומנת על‪-‬ידי‬ ‫הדפסת כסף (הלוואה מהבנק המרכזי)‪ .‬כמות הכסף עולה ב‪.100-‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הביקוש המצרפי עולה ב‪.100-‬‬ ‫שלב ג‪ :‬שוק הכסף‪ :‬היצע הכסף עולה ב‪ .100-‬הדבר גורם לתנועה של עקומת‬ ‫היצע יתרות ריאליות ימינה‪ .‬הריבית יורדת‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬ירידת הריבית גורמת לעליית הביקוש לצריכה פרטית ולהשקעה‪.‬‬ ‫שלב ה‪ :‬כתוצאה משלב ב ושלב '‪ ,‬סה"כ הביקוש המצרפי עולה ביותר מ‪.100-‬‬ ‫נוצר פער אינפלציוני גדול מ‪.100-‬‬ ‫שלב ו‪ :‬עליית מחירים חדה‪.‬‬ ‫שלב ז‪ :‬היצע היתרות הריאליות קטן בגלל עליית המחירים‪ .‬העקומה זזה‬ ‫שמאלה ונוצר שיווי משקל חדש ברמת ריבית גבוהה יותר‪( .‬גבוהה גם מהריבית‬ ‫המקורית שהיתה במשק)‬ ‫שלב ו‪ :‬ירידה של הצריכה הפרטית וההשקעה עד סגירת הפער האינפלציוני‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬צריכה ציבורית עולה ב‪ .100-‬צריכה פרטית יורדת‪ ,‬השקעה יורדת‪.‬‬ ‫סה"כ ירידה בהשקעה ובצריכה פרטית‪ .100 :‬הריבית עולה בהרבה‪.‬‬ ‫בהשוואה למקרה א' ההשפעה על הירידה בהשקעה גדולה יותר (במקרה ג'‬ ‫ההשקעה תרד ביותר מאשר במקרה א' בו מרבית הירידה בביקושים תגיע‬ ‫מכיוון הצריכה הפרטית)‪ .‬אבל בגלל ההשפעה המוניטרית המרחיב של תחילת‬ ‫התהליך‪ ,‬נקבל אינפלציה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫בהשוואה למקרה ב‪ :‬השינוי בריבית יהיה זהה‪ .‬ולכן גם השינוי (קיטון) בצריכה‬ ‫הפרטית ובהשקעה יהיה זהה בגודלו (‪ )100‬ובחלוקה‪ .‬אבל‪ ,‬שיעור עליית‬ ‫המחירים גבוה יותר כאשר המימון הוא על‪-‬ידי הדפסת כסף‪.‬‬ ‫‪13‬‬