מה נשתנה ולמה (ה"שיטה הדיגיטלית" לעומת ה"קונבנציונלית") ארנון קיפרמן טכנאי שיניים אומן -לוי קיפרמן שרותים דנטליים בע"מ. יועץ מקצועי לחברת MS.DENTAL SYSTEMS LTD המון רופאים וטכנאים שואלים אותי כיום, מה ההבדל בין השיטה הישנה והטובה לביצוע שיקום זמני ו\או שיקום קבוע ( )P.F.Mשאנו כל כך מנוסים בה ,יודעים את יתרונותיה ובמיוחד את חסרונותיה ,לבין השיטה החדשה שהרבה מעבדות ומרפאות משתמשות בה כיום והיא שיטת הC&C- או כמו שהרבה מעדיפים לקרוא לה "השיטה הדיגיטלית". ובכן ,המון נשתנה וההבדל הינו גדול אם לא תהומי. נכון שבשיטה הישנה והטובה אנחנו מקבלים תוצאות סבירות ולפעמים אפילו מדויקות, אך למי שזה עדיין לא ברור הדרך לקבלת תוצאה שתהיה סבירה שלא נדבר על תוצאה מדויקת ביותר ,כרוכה בתהליך ארוך ומייגע שלא נדבר על אי הדיוקים האובייקטיביים (מגבלות החומרים בשימוש) והלא כל כך אובייקטיביים (אנחנו) וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון שבכדי לייצר כתר מדויק דרושים לנו ציוד איכותי ברמה שלא לכל המעבדות יש ,כמו כן רופא השיניים וטכנאי השיניים חייבים להיות מיומנים ביותר ובעלי ניסיון רב בכדי לייצר מוצר מוגמר שהינו מדויק מספיק בכדי לעמוד בדרישות ובסטנדרטים הנדרשים מאיתנו כיום ע"י המתרפאים שלנו. לדוגמא :אני אנסה לעבור איתכם תהליך פשוט ויום יומי בייצור גשר 3יחידות קונבנציונלי ולהמחיש את ההבדל בין שתי השיטות. הרופא מבצע השחזות לשתי שיניים תומכות לוקח מטבע בשיטה הרגילה (נצא מנקודת הנחה שהמטבע מדויק) ושולח למעבדה. במעבדה – .1יוצקים גבס לייצור ה"מאסטר" מודל (ומודל נוסף לביקורת או לגשר זמני או לשניהם גם יחד). .2חושפים את קו הסיום. .3מורחים שכבה אחידה של ספייסר (לפחות מקווים שהיא אחידה) בכדי לייצר מרווח של כ 30-50-מיקרון לדבק ובכדי לפצות על חוסר הדיוקים שנכניס בשלבים הבאים. .4מגלפים ע"י שעווה את היצירה. .5יוצרים "ספרו" שעווה בכדי לייצר את תעלות היציקה. .6משקיעים את היצירה בתוך טבעת ע"י גבס השקעה תרמי (עמיד בטמפ' גבוהות). .7מכניסים לתנור יציקה (בכדי לשרוף את השעווה). .8מחממים את המתכת למצב נוזלי בתוך כורית (אמבטיה כרמית מיוחדת) במכונת יציקה ידנית ,חשמלית ,או מבוקרת מחשב ויוצקים את המתכת לתוך תבנית הגבס התרמי שייצרנו קודם לכן. .9מקררים את התבנית לטמפ' החדר ,מנקים את היצירה מגבס ההשקעה ואז אנו מוכנים לשלב עיבוד המתכת והתאמתה למודל ה"מאסטר" שלנו. .10בשלב התאמת המתכת למודל לעיתים קרובות אנו מוצאים שאין התאמה פסיבית בין היצירה למודל שלנו (מה שנקרא בשפת העם "גשר רוקד") ואנו נאלצים לחתוך ולהלחים בכדי לקבל את ההתאמה המיוחלת. אלו פחות או יותר השלבים ליצירת המתכת, ואם אנו נדרשים לייצר גם גשר זמני לאותו מקרה ,נצטרך לגלף בשעווה את הצורה המלאה של השיניים על המודל הנוסף וליצור תבנית נוספת אך שהפעם היא תהיה מגבס רגיל או מחומר סיליקוני מיוחד ולדחוס חומר אקרילי בצבעים הנדרשים. לעבד וללטש את האקריל לצורת הגשר הנדרשת למקרה. ובכן ,לכמה שלבים נדרשנו וכמה עיוותים היכנסו לתוך היצירה במו ידינו?! נדרשנו לשלבים שבהם: .1הגבס – מתפשט (חייבים להתאים את רמת ההתפשטות לרמת ההתכווצות של חומר המטבע) כמה עושים את זה?! .2הספייסר – לרוב הוא מתייבש בצורה לא מבוקרת ואנו מקבלים שכבות לא אחידות שאין לנו מושג מה העובי שהתקבל! .3הגילוף -השעווה מתכווצת ללא שליטה כמעט ,כך שאין אנו יודעים ברוב המקרים מה נכנס להשקעה. .4גבס ההשקעה -מתפשט. .5היציקה -המתכת מתכווצת (חייבים לצקת את המתכות השונות בצורה מבוקרת מחשב או לחלופין ע"י "ברנר" (אש פתוחה) שלכך דרושים המון ידע וניסיון בכדי לא לשרוף את המתכת ולפגוע במבנה המולקולארי הדרוש ליצירת החיבור המיוחד בין החרסינה לשלד המתכת שלנו. כמו שאנו רואים ליצירת גשר 3יחידות פשוטות בשיטה הישנה וה"טובה" נדרשים מאיתנו המון שלבים ידע ניסיון ותהליכים שהבקרה עליהם קשה וכמעט בלתי אפשרית, בשל הסיבה הפשוטה שכמעט בכל המעבדות את השלבים הנ"ל מבצעים טכנאים שונים עם ידע וניסיון שונה ולכן קשה הבקרה והשליטה בתוצאה שנקבל. לגבי החומרים ,למרות שכיום ניתן לרכוש בארץ את רוב סוגי החומרים שלהם אנו נדרשים למטרותינו ,החומרים עדיין מוגבלים ומגבילים אותנו מהסיבות האובייקטיביות שציינתי מעלה. לעומת זאת ב"שיטה הדיגיטלית" רוב העבודה הידנית כמו שאנו מכירים הופכת לממוחשבת כך שאת המטבע יכולים אנו לסרוק ע"י הסורק התלת מימדי ולהפוך אותו למודל וירטואלי מדויק ביותר (ולחסוך לעצמנו את העיוותים של הגבס). את תכנון עובי הספייסר אנו קובעים בתוכנה לכל רופא לפי דרישותיו הוא ,כך שתמיד נוכל לחזור ולתכנן את עבודותיו כל פעם מחדש עם אותם פרמטרים אינדיבידואליים שמשקפים את העדפותיו האישיות (ללא תלות בספייסרים מתייבשים). בשלב העיצוב (מה שהיה ה"גילוף") אנו מקבלים את האפשרות לעצב יצירה תלת לדוגמא: בתמונות ניתן לראות השלבים של העיצוב והייצור עד קבלתו מוכן ללא מגע ידי אדם. גשר זמני גשר זירקוניה עיצוב שיניים מלאות עיצוב השלד יחסית לשיניים המלאות חריטה חריטה בCAD CAM- גשר זמני מוכן גשר זירקוניה מוכן ממדית של שיניים מלאות מותאמות בצורה מושלמת ל"מאסטר" ולמודל הנגדי ,שאותה אנו שולחים לייצור הגשר הזמני שנחרט ע"י מחרטת CAD CAMמחומר PMMA - דחוס שהינו אקריל מיוחד ליצור כתרים זמניים בחריטה. את העיצוב אנו ממשיכים כך שהשיניים המלאות שעיצבנו קודם לכן הופכות להיות בעצם הגילוף האבחנתי שלנו לתכנון שלד היצירה שאותה אנו יכולים לעצב כעת בעוביים מינימאליים נכונים (הקבועים מראש בתוכנה) עם אזורים תומכים נכונים לחרסינה. את העיצוב הנ"ל (שהופך לקובץ דיגיטלי) אנו שולחים למרכז הייצור כשאנו יודעים שבעצם ביטלנו גם את גורם ההתכווצות של השעווה ,את גורם ההתפשטות של גבס ההשקעה ואת גורם ההתכווצות של המתכת היצוקה (התאמה פסיבית מושלמת למודל ה"מאסטר") בעת ובעונה אחת. כל זאת אפשרי בשל טכנולוגיה חדישה ביותר הנקראת "( SLMלייזר סינטרינג") המאפשרת ייצור מתכת ע"י ריתוך לייזר ברמת דיוק של בין 20–15מיקרון (לעומת היציקות הרגילות 50-100מיקרון) במקרה הטוב,כמו כן המתכת ( )SLMעוברת הליך תרמי ייחודי המבטל את המתח הנוצר במתכות בייחוד ע"י הליך היציקה. כמו שאנו מצליחים כבר להבין זהו דיוק שלעולם לא נוכל להגיע אליו בעבודת יד רגילה בשיטה הישנה ו"הטובה" ,מה גם שאת אותו דיוק נוכל לקבל שוב ושוב ללא צורך להיות תלויים או מוגבלים ע"י סוגי חומרים או ע"י הגורם האנושי. לסיכום: לאחר הרבה שנים של עבודה סיזיפית וחיפוש אחר המוצר המדויק הגענו לשמחתנו לעידן שבו לא תלויים אנו (לפחות בשלב המתכת) במוגבלויות שהורגלנו אליהם (האובייקטיביות והלא אובייקטיביות) אלא כיום כל מעבדה שהשכילה להיכנס לעידן הטכנולוגי (הדיגיטלי) יכולה בקלות יחסית ללא צורך במערכות גדולות ומסורבלות לייצר לנו שלד מתכת ,זירקוניה ,גשר זמני, בר על גבי שתלים ,מדויקים ביותר ללא צורך או תלות בכל התהליכים ה"ישנים והטובים"n . מה נשתנה ולמה -חלק ב' שלב :1אנו בוחרים את חלקי השיקום שבהם נשתמש. (ה"שיטה הדיגיטלית" לעומת ה"קונבנציונלית") תותבות מוברגות ו/או נשלפות עוברים לסורק התלת מימדי. ארנון קיפרמן* טכנאי שיניים אומן נכון שעד היום ביצענו ברים תותבות על מוברגות ונשלפות (על גבי שתלים) ודי הצלחנו אך הדרך לקבלת תותבת מוברגת מדויקת ופאסיבית תסכימו איתי לא פשוטה ובטח לא קלה. הרי לא פעם לאחר שהחלטנו לבצע (למשל) תותבת מוברגת וביצענו כדרוש מטבע עם כף סגורה וכמובן חיברנו את הטרנספרים ע"י דורליי(או דומיו) המעבדה ביצעה מודל מדוייק עם ( G MASKחניכיים מלאכותיות מסיליקון) ועליו קיבלנו כרכוב למנשך והכרכוב אפילו היה מעוגן למודל ע"י ברגים או כיפות ריפוי מספיק גבוהות (בכדי שנוכל לייצב את הכרכוב על המודל ובפה) העברנו למעבדה יחס בין ליסתי מדוייק ,מדדנו העמדת שיניים מדוייקת ויפה, כשהגענו לשלב מדידת שלד המתכת שהינו על 4שתלים ) 6 )ALL ON 4שתלים (ALL ON )6או לא משנה על ALL ONכמה שתלים ,לפעמים אם לא תמיד אנחנו נתקלים בבעיית ההתאמה הפאסיבית שאנו מכירים כל כך טוב לא רק משיקום על גבי שתלים אבל בעיקר (!) מפני שבשתלים לא נוכל ללחוץ מעט את ה PDL-ולהושיב את היצירה בכל מקרה. הווה אומר היצירה לא "יושבת" על גבי כל השתלים יחד ובעת ובעונה אחת וכמובן כשאנחנו מנסים להדק את הברגים אנחנו מרגישים את החריקה הצורמת הזאת של לחץ של אחד או יותר מהברגים על קירות שרוול (תעלת) המתכת שבתוכו הבורג אמור לעבור חלק וללא שום מתח או הפרעה כלשהיא ,מה גם שאותו בורג אמור (במקרה של התאמה פאסיבית מוחלטת) לייצב את כל היצירה גם אם לא הוספנו עדיין את הברגים הנותרים. אז מתחילה הסגה שכולנו מפחדים ממנה או לא מפחדים אבל לבטח מנסים להימנע ממנה, של חיתוך היצירה למטרת הלחמה או ריתוך בלייזר. כן ,אבל בין איזה חלקים לחתוך בצד ימין ,בצד שמאל אולי בין כל החלקים? לא משנה ,נגיד ומצאנו איפה ויש לנו עכשיו את היצירה המחולקת מתאימה פאסיבית וכמובן שחיברנו אותה עם דורליי ,שלחנו להלחמה או לריתוך וקיבלנו את היצירה חזרה ובואו ונצא מנקודת הנחה שעכשיו זה מושלם אבל ...עכשיו היצירה לא תואמת את מודל המסטר שלנו והרי על מודל המסטר הנ"ל יש לנו את הנתונים שרשמנו כל כך בקפידה לפני ביצוע יציקת השלד זאת אומרת שעכשיו גם המנשך שלנו לא יהיה מדוייק ...טוב אז מה עושים הרי זה מה שיש ????! ובכן ,יש כיום אלטרנטיבה מצויינת שפותחה ע"י חברת " "MS DENTAL SYSTEMSונותנת לנו פיתרונות כמעט מושלמים לבעיית ההתאמה הפאסיבית ועליה כתבתי גם במאמר הקודם אלא שבו התמקדתי בכתרים זמניים שלדי מתכת וזירקוניה ועכשיו אנסה להעביר לכן בכמה מילים (ותמונות) את תהליך יצירת תותבת מוברגת על גבי שתלים ללא הצורך של חיתוכים הלחמות או ריתוכי לייזר ,שלמי שמנוסה בהם יודע שגם הם לא תמיד מצליחים לתת לנו תוצאות מושלמות .ובכן בתהליך הנ"ל אנחנו מבצעים את השלבים הבסיסיים של מטבע מנשך מדידת העמדת שיניים כרגיל וכשאנחנו מגיעים לשלב יצירת שלד המתכת במקום לעבור לשלב של גילוף ויציקה (שבמאמר הקודם הבנו את מגבלותיו). שלב :2סריקת המסטר מודל. לאחר שסרקנו את הנתונים הדרושים אנחנו עוברים לעיצוב (לגילוף) היצירה. שלב :3עיצוב היצירה ע"י תוכנת עיצוב ייחודית כשלרשותנו עומדים כל הנתונים הדרושים לעיצוב יצירה מושלמת העומדת ללא ספק בדרישות הבלתי מתפשרות כיום. שלב :4שליחת הקובץ המוגמר למרכז הייצור של חברת MS DENTAL SYSTEMS שלב :5ייצור השלד בשיטת ( SLMלייזר סינטרינג) מקבלים את היצירה המוכנה שלב :6מחברים את היצירה לשרוולי הטיטניום שבהם השתמשנו ,ע"י דבק קומפוזיט מיוחד ופשוט לשימוש. מה שקיבלנו הוא שלד מתכת פאסיבי במיוחד המותאם בצורה מושלמת למודל ממנו התחלנו את התהליך. כל שנותר הוא לסיים את התותבת עם אקריל. לסיכום כיום אנו ממש אבל ממש לא חייבים לחוות שוב ושוב את התסכול של חוסר התאמה פאסיבית של יצירות כגון היצירה הנ"ל ו/או כל יצירה אחרת הכוללת את הצורך ביציקות מסורבלות בחיתוכים הלחמות וריתוכים ,כך שבתהליך פשוט שמספקת לנו הטכנולוגיה העכשווית נוכל לעבור מסוכה מסובכת זו ללא כל קושי או תסכול. בהצלחה. * ארנון קיפרמן ,טכנאי שיניים אומן -לוי קיפרמן שרותים דנטליים בע"מ. יועץ מקצועי לחברת MS. DENTAL SYSTEMS LTD
© Copyright 2024