אוגדן מדריך צולל מים פתוחים

SDI
‫אוגדן מדריך וסטנדרטים‬
‫חלק ו‬
OPEN WATER ‫ לקורס‬SDI ‫אוגדן מדריך‬
SDI- OPEN WATER COURSE – INSTRUCTOR GUIDE
© 2007 , ‫כל הזכויות שמורות‬
Scuba Diving International (SDI) -‫ל‬
® ‫ ישראל – שירותי הדרכת צלילה בע"מ‬TDI/SDI ‫ע"י‬
Scuba Diving International
1045 NE Industrial Blvd Jensen Beach, FL 34957
Toll Free: 888-778-9073
Fax: 877-436-7096
Web site: www.tdisdi.com
E-mail: [email protected]
‫ ישראל וירדן‬TDI/SDI
‫"דיפ " מרכז צלילה‬
.‫ד‬.‫אילת ת‬
+972 8 6323636 :‫טל‬
+972 8 6323635 : ‫פקס‬
Web site : www.deepdivers.co.il
e-mail: [email protected]
‫‪.1‬‬
‫הקדמה‬
‫חלק ‪ ,2‬תרגול ‪ ,Open Water‬כולל‪:‬‬
‫‪ ‬העברת שיעורים אקדמיים‬
‫חלק זה מדריך אותך בבניית השיעורים שתציג בכיתה‪ .‬זה חשוב במיוחד‪ ,‬מכיוון‬
‫שזה עשוי להיות החלק המאתגר ביותר בקורס המים הפתוחים‪ .‬הכיתה היא כמו‬
‫"לחזור לבית הספר" להרבה אנשים‪ ,‬וחלקם פשוט רוצים "לגמור עם זה"‪ .‬חלק זה‬
‫ידריך אותך בהכנות הדרושות‪ ,‬כך שהשיעורים שלך יספקו את המידע החשוב‬
‫לתלמידים שלך‪ ,‬ויעזור לך להעביר אותו בצורה רלוונטית ומעניינת‪.‬‬
‫‪ ‬תרגול במים סגורים‬
‫כאן החניכים שלך מרטיבים את הרגליים בפעם הראשונה‪ .‬בחלק זה נגדיר את‬
‫מיומנויות הצלילה הבסיסיות‪ ,‬נארגן אותן לקבוצות הגיוניות ונראה לך כיצד להציג‬
‫אותן בשיטה מתקדמת ויסודית‪ .‬ההדרכה שלך עוברת מפורמט ההרצאה של הכיתה‬
‫להדגמה אינטראקטיבית‪ .‬חלק זה של הקורס מהנה יותר עבור החניכים שלך‪,‬‬
‫במובנים מסוימים‪ ,‬אבל מאתגר יותר עבורך‪ .‬מאחר שהתרגול הוא אינטראקטיבי‪,‬‬
‫חלק מהשליטה עוברת כעת לידי החניכים‪ .‬תוכל ליהנות מהתכונות האישיות שלהם‬
‫אבל האלמנטים הבלתי צפויים שבהן יגרמו לך להעריך את שיטות התרגול‬
‫המבוקרות שתלמד להעביר במים סגורים‪.‬‬
‫‪ ‬תרגול במים פתוחים‬
‫שיטת הלימוד הבסיסית תשתנה הפעם מהדגמה אינטראקטיבית להכוונה וצפייה‪.‬‬
‫במים פתוחים אתה מתחיל לתת לחניכים יותר עצמאות כאשר הם מדגימים את‬
‫היכולות שלהם והופכים לצוללים‪ .‬תצטרך את כל הניסיון והידע שלך כדי לעודד‬
‫הנאה מהלמידה‪ ,‬תוך שמירה ובקרה על החניכים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כיצד לנהל קורס מים פתוחים של ‪SDI‬‬
‫‪1.2‬‬
‫ארגון‬
‫כמדריך‪ ,‬יש לך חירות רבה בבחירת הדרך לבניית השיעורים שלך‪ .‬למרות שחשוב‬
‫שתכסה את כל המרכיבים של קורס המים הפתוחים‪ ,‬יש לך אפשרות להיות גמיש‬
‫במיוחד לגבי התזמון וסדר השיעורים‪ .‬למשל‪ ,‬מספר השעות הכללי (מומלץ לפחות ‪)22‬‬
‫ואורך הקורס בכלל יכולים להשתנות בהתאם לצורך‪ .‬למרות שיש להשלים את השיעורים‬
‫התיאורטיים ואת תרגולי המים הסגורים לפני שהחניכים מגיעים למים הפתוחים‪ ,‬ניתן‬
‫לשלב את השיעורים התיאורטיים עם תרגולי המים הסגורים‪ ,‬לפי שיקול דעתך‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫באפשרותך להאיץ את הקורס ולבצע את כל צלילות המים הפתוחים ביום אחד (ראה‬
‫ונהלים)‪.‬‬
‫סטנדרטים‬
‫הקדמה והיכרות‬
‫והסברים‬
‫(כל‬
‫כיתה ומים סגורים‬
‫מים פתוחים‬
‫תעודות‬
‫שילוב)‬
‫התחלה ‪> -------------------------------‬‬
‫זמן ניתן לשינוי‬
‫‪ > ------------------‬סיום‬
‫חשוב לשים לב שאין דיון במיומנויות מים עד השיעור התיאורטי השלישי‪ ,‬אבל קל לתת‬
‫לחניכים מספיק מידע לגבי מיומנויות מים סגורים‪ ,‬כדי שיוכלו לבצע אותן מוקדם יותר‪.‬‬
‫לקיחת החניכים למים הסגורים בשלב מוקדם יותר גורמת להם ליהנות יותר מהקורס‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מבצעים את המיומנויות באופן אינסטינקטיבי והחרדה שלהם מופחתת משום‬
‫ש"לא היה להם זמן לחשוב על זה"‪ .‬לאחר שיהיו מנוסים בתרגולי המים‪ ,‬החניכים יבינו‬
‫יותר לעומק את הנושאים התיאורטיים – הביטחון העצמי שלהם יגרום להם לרצות‬
‫ללמוד יותר‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מרכיבי הקורס‬
‫ישנם כמה מרכיבים ברורים בקורס ה‪ Open Water-‬של ‪ .SDI‬כל מרכיב חשוב‬
‫להתפתחות של קורס מקיף וליצירת צוללים טובים‪ .‬מרכיבים אלה כוללים‪:‬‬
‫‪ ‬הרשמה והסברים לחניך‪.‬‬
‫‪ ‬שיעורים תיאורטיים ומבחני ידע‪.‬‬
‫‪ ‬תרגול והדגמה במים סגורים‪.‬‬
‫‪ ‬תרגול וצלילה במים פתוחים‪.‬‬
‫‪ ‬הסמכה‪ ,‬איחולים והסברים לגבי צלילה טכנית וקורסים מתקדמים‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫הרשמה והסברים לחניך‬
‫ייתכן שתהליכי ההרשמה ייראו לך סתמיים‪ ,‬אבל הם חיוניים להצלחת הקורס שלך‪.‬‬
‫החניכים יהיו נכונים במיוחד להשלים את הניירת בתחילת הקורס‪ ,‬ולכן זה הזמן הטוב‬
‫ביותר להשיג את שיתוף הפעולה המלא שלה‪ .‬זה חשוב במיוחד‪ ,‬שכן הרשמה מלאה‬
‫היא דרישה של ביטוח האחריות שלך‪.‬‬
‫טופס פרטי החניך של ‪ SDI‬מזהה את המידע החשוב ביותר על החניך שלך‪ .‬הוא‬
‫הוכחה לרצונו של החניך להשתתף בקורס‪ .‬הוא נותן לך פידבק שיווקי חשוב ועוזר לך‬
‫לגבות את דמי ההשתתפות בקורס‪ .‬בטופס זה יצטבר התיעוד של נוכחות החניך וציוני‬
‫הביצועים שלו בכל שלב בקורס‪ .‬שים לב‪ :‬מדריכי ‪ SDI‬נדרשים לשמור את פרטי החניך‬
‫למשך תקופה של ‪ 7‬שנים‪.‬‬
‫הטופס הרפואי מעניק לך הבטחה חתומה שהחניך ענה בכנות על כל השאלות והוא‬
‫כשיר רפואית להשתתף בקורס‪ .‬אם יש בעיה כלשהי‪ ,‬ייתכן שהחניך יצטרך לגשת לרופא‬
‫ולקבל ממנו אישור שהוא יכול להשתתף בקורס‪ .‬טופס אישור מרופא נחוץ רק אם‬
‫החניך עונה "כן" באחד מהסעיפים שמתחילים בשאלה "האם אי פעם" בטופס הרפואי‪.‬‬
‫טופס השחרור מאחריות וטופס לקיחת הסיכונים מאשרים בכתב שהחניך הבין את‬
‫הסיכונים הכרוכים בצלילה ומוכן לקבל על עצמו את הסיכונים האלה‪ .‬במקרה של תקלה‬
‫חמורה‪ ,‬טופס זה יעזור להגביל את האחריות שלך כלפי החניך ובני משפחתו‪ .‬חשוב‬
‫לזכור שיש למלא טופס כזה בכל קורס או התמחות‪ ,‬למרות שלפעמים הקורסים‬
‫מועברים יחד‪.‬‬
‫הסכם הלמידה מתאר בקווים כלליים את האחריות של החניך כלפי הקורס ואת‬
‫ההתחייבות שלך כמדריך כלפי החניכים‪ .‬הסכמים כאלה הפכו פופולאריים ומשמשים‬
‫כמנגנון להגדרה והדגשה של ההתחייבות ההדדית שנחוצה לחניכים שלך כדי להפוך‬
‫לצוללים טובים ובטוחים‪ .‬חנויות צלילה רבות מחזיקות טפסים מוכנים מראש שאתה יכול‬
‫לשנות בהתאם לצרכים שלך‪.‬‬
‫באופן אידיאלי‪ ,‬לו"ז הקורס והעלות שלו צריכים להיות מסופקים לחניך לפחות שבוע‪-‬‬
‫שבועיים מראש לפני הקורס‪ .‬דבר זה ממזער אפשרויות של אי הבנה ובלבול‪ ,‬ומסייע‬
‫לחניך להגיע לשיעור הראשון כשהוא מוכן ובטוח בעצמו‪.‬‬
‫הצג את ה‪ Divemaster-‬ואת העמיתים שלך לחניכים‪ .‬הפוך אותם לחלק ממשפחת‬
‫הצלילה שלך‪ .‬ספק להם את חומרי הקורס ויידע אותם לגבי סוג ועלות משוערת של‬
‫הציוד שהם צריכים‪ .‬מאחר שרוב האנשים נלהבים יותר לשלם עבור משהו שהם רוצים‬
‫מאשר עבור משהו שכבר יש להם‪ ,‬זהו הזמן הטוב ביותר לאסוף את דמי הקורס‪ ,‬אם הם‬
‫לא שולמו לך עדיין‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫העברת שיעורים תיאורטיים‬
‫השיעורים התיאורטיים הם החלק הכיתתי המסורתי של למידת הצלילה‪ .‬בשיעורים‬
‫אלה תוכל ללמד את החניכים שלך את מה שהם צריכים לדעת לכבי הסטנדרטים של‬
‫הקורס‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬פיזיולוגיה תת‪-‬ימית‪ ,‬ציוד‪ ,‬צלילה בטוחה ומגבלות טבעיות‪ .‬זהו‬
‫החלק הקשה ביותר בקורס למרבית החניכים‪ .‬כדאי לזכור שרוב החניכים שלך‬
‫משתתפים בקורס בשביל הכיף‪ ,‬וחלקם לא אוהבים לחזור לספסל הלימודים‪ .‬מאחר‬
‫שלרובנו קל יותר ללמוד באמצעות עשייה מאשר באמצעות קריאה או האזנה‬
‫להרצאה‪ ,‬חשוב להחיות את השיעורים ככל האפשר‪ .‬השתמש בהדגמות ובעזרים‬
‫היכן שאפשר‪ ,‬והגבל את השיעורים לחומר הנחוץ בלבד‪.‬‬
‫במשך הקורסים הראשונים‪ ,‬הקצה זמן ארוך יותר לשיעורים התיאורטיים‪ ,‬שכן ייקח‬
‫לך יותר זמן להעביר אותם בתחילה‪ .‬אם צריך‪ ,‬חלק את השיעורים כדי לוודא שאתה‬
‫לא ממהר ושכיסית את כל הנושאים הנחוצים‪ .‬ייתכן כי חלק מהתלמידים יתקשו יותר‬
‫מאחרים‪ ,‬ועליך לתכנן את הלו"ז שלך בהתאם‪ .‬אתה יכול לקצר את זמן השיעורים‬
‫על ידי עידוד החניכים להכין שיעורי בית ולבוא מוכנים יותר לשיעורים עצמם‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫כיצד לבנות שיעור‬
‫הדרך היעילה ביותר להציג נושא לחניכים שלך היא הכנה מראש‪ .‬תהליך זה יעזור לך‬
‫להעביר לחניכים את המידע שהם באמת צריכים וייעל את ניצול הזמן שלך‪ .‬ניתן לחלק‬
‫תהליך זה לכמה צעדים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עבור על הנושא במדריך ה‪ Open Water-‬ו‪/‬או בקלטת הווידיאו לחניך‪.‬‬
‫עבור על הנושא במדריך למדריך תוך שימת לב ל"נקודות עיקריות" ו"עזרי‬
‫לימוד"‪.‬‬
‫השלם את טופס העברת השיעור תוך התבססות על מה שלמדת מהמדריכים‪.‬‬
‫הצג את הנושא לכיתה תוך התבססות על טופס העברת השיעור‪.‬‬
‫ענה לשאלות – זה יכול להיות כיף‪ ,‬אבל הימנע מסטייה מהנושא‪.‬‬
‫עבור על מבחני הידע עד ל‪ 122%-‬הבנה‪.‬‬
‫הסבר מה יהיה השיעור הבא‪ ,‬היכן ומתי הוא יתבצע‪.‬‬
‫טופס העברת השיעור הופך את הלימוד ליעיל יותר‪ .‬אם תמלא אותו לפני השיעור‪ ,‬תוכל‬
‫לארגן את השיעור שלך ולהבטיח שאתה מוכן באופן מלא‪ .‬אתה תיראה מקצועי יותר –‬
‫ותהיה כזה הלכה למעשה‪ .‬למרות שתשתמש בטופס גם כדי להציג נושאים בודדים‬
‫ומצגות קצרות במהלך הקורס‪ ,‬הטופס חשוב יותר כאשר אתה מעביר שיעורים מלאים‬
‫המכסים כמה נושאים‪ .‬התאמת הטופס לשיעור רב‪-‬נושאי הוא קל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הצג את עצמך כרגיל‪.‬‬
‫הסבר את הנושאים שיילמדו‪ ,‬את המטרות ואת החשיבות שלהן‪ ,‬כמו בשיעורים‬
‫קצרים‪.‬‬
‫הסבר לחניכים איך אתה רוצה שישתתפו בשיעור‪.‬‬
‫כסה את התוכן של כל הנושאים המיועדים לשיעור‪.‬‬
‫חזור על הנקודות החשובות‪.‬‬
‫עבור על המטרות והצג את חשיבותן אחת‪-‬אחת‪.‬‬
‫שייך נושאים לשיעורים מתקדמים והצג את השיעור הבא כרגיל‪.‬‬
‫מאחר שאתה מכסה מספר נושאים‪ ,‬חשוב מאוד למקד את השאלות ולא לסטות‬
‫מהנושא‪ .‬מצד שני‪ ,‬עליך לעודד את החניכים לשאול שאלות הקשורות לנושא‬
‫ולהשתתף בשיעור לטובת הבנה עמוקה יותר ונוחות בשיעור‪.‬‬
‫ה"בשר" של השיעור הוא בחלק התוכן ולכן רוב הזמן צריך להיות מוקדש לו‪.‬‬
‫קצר בסעיפים האחרים‪.‬‬
‫עבור על מבחן הידע עד שכולם הבינו באופן מלא את כל השאלות והתשובות‪.‬‬
‫ספר להם מעט על הדברים המרגשים שילמדו בשיעור הבא – והזכר להם את‬
‫המועד והמיקום‪.‬‬
‫נספח‪ :‬טופס העברת שיעור‬
‫‪ – SDI‬טופס העברת שיעור‬
‫נושא השיעור‪:‬‬
‫הכרות‪ :‬כתוב את שמך ומספר ה‪ SDI-‬שלך על הלוח‪ .‬הנח לחניכים להציג את עצמם‪.‬‬
‫דקות ‪-‬‬
‫זמן שיעור‪ :‬שעות ‪-‬‬
‫‪ .1‬המטרה (איך אני משיג את תשומת הלב של החניכים?)‪:‬‬
‫‪ .2‬ערכים ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬ראשי פרקים ‪ /‬נקודות מפתח‬
‫התארגן וודא שהמידע נכון‬
‫‪ .3‬סיכום‪:‬‬
‫עבור מחדש על נקודות המפתח‪ ,‬הדגש חשיבויות‬
‫‪ .4‬אתגר‪:‬‬
‫נספח‪ :‬דוגמא לטופס העברת שיעור‬
‫‪ – SDI‬טופס העברת שיעור‬
‫נושא השיעור‪" :‬היום נדבר על ההיסטוריה המופלאה של הצלילה ולאחר מכן נעבור לציוד‬
‫צלילה ונראה מה כל הדברים המגניבים האלה עושים‪ ,‬איך הם עובדים ואיך הם עוזרים לנו‬
‫ליהנות מהעולם התת‪-‬ימי"‪.‬‬
‫הכרות‪ :‬כתוב את שמך ומספר ה‪ SDI-‬שלך על הלוח‪ .‬הנח לחניכים להציג את עצמם‪.‬‬
‫דקות ‪32 -‬‬
‫‪1‬‬
‫זמן שיעור‪ :‬שעות ‪-‬‬
‫‪ .1‬המטרה (איך אני משיג את תשומת הלב של החניכים?)‪:‬‬
‫"שמתם לב איך נושאים הופכים למעניינים יותר כשאנחנו יודעים את ההיסטוריה שלהם?‬
‫דמיינו את הפעם האחרונה בה הייתם בסערה בה הרוח היתה חזקה כל כך שכמעט העיפה‬
‫אתכם – עכשיו דמיינו שהרוח הזו היא מים!"‪.‬‬
‫‪ .2‬ערכים ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬ראשי פרקים ‪ /‬נקודות מפתח‬
‫התארגן וודא שהמידע נכון‬
‫"בסוף השיעור תדעו את נקודות המפתח בהתפתחות של הצלילה‪ .‬תוכלו גם לזהות את ציוד‬
‫הצלילה הנפוץ ולתאר את המטרות שלו"‪.‬‬
‫"היסטוריית הצלילה מעמיקה את ההבנה שלנו בצלילה מודרנית‪ .‬היא מאפשרת לנו לראות‬
‫את העתיד לאור העבר‪ .‬הבנת הסביבה התת‪-‬ימית מאפשרת לנו להיות צוללים בטוחים יותר‬
‫וליהנות מהעולם הימי"‪.‬‬
‫"צפו בשקופיות ואני אסביר את הנושאים המעניינים והחשובים האלה‪ .‬אל תהססו לעצור‬
‫אותי בכל רגע אם יש לכם שאלה"‪.‬‬
‫‪ – 1443‬קוסטו וגגנון‪ ,‬מיכל צלילה שני צינורות‪ ,‬ללא מדי עומק או לחץ‪.‬‬
‫‪ – 1491‬טבלאות הצי‪ ,‬צלילה חוזרת‪ ,‬שיפורים מתמידים‪ ,‬ז'קלין ביזה ממציאה את חולצת‬
‫הצוללים‪ ,‬הקמת ארגוני הדרכת צלילה‪" ,‬צלילה טכנית בארון"‪.‬‬
‫‪ – 1494‬מחשב הצלילה הראשון‪.‬‬
‫‪ – 1484‬ציוד צלילה ורוד‪.‬‬
‫שנות ה‪ – '42-‬הצלילה הטכנית יוצאת מהארון‪.‬‬
‫סובב תת‪-‬ימי‬
‫ראייה‪ ,‬אור‪ ,‬זרמים‪ ,‬קול‪ ,‬תחושות וכו'‪.‬‬
‫(המשך לכתוב ראשי פרקים של הנושאים בהם תעסוק)‬
‫‪ .3‬סיכום‪:‬‬
‫עבור מחדש על נקודות המפתח‪ ,‬הדגש חשיבויות‬
‫"האירועים ההיסטוריים החשובים ביותר היו‪...‬למדנו על סוגי הזרמים‪...‬השינויים העיקריים‬
‫שחלים על החושים שלנו בצלילה‪"...‬‬
‫"היסטוריית הצלילה מעמיקה את ההבנה שלנו בצלילה מודרנית‪ .‬היא מאפשרת לנו לראות‬
‫את העתיד לאור העבר‪ .‬הבנת הסביבה התת‪-‬ימית מאפשרת לנו להיות צוללים בטוחים יותר‬
‫וליהנות מהעולם הימי"‪.‬‬
‫‪ .4‬אתגר‪:‬‬
‫"כעת אתם יודעים את נקודות המפתח בהתפתחות של הצלילה‪ .‬אתם גם מבינים את‬
‫ההשפעות של הסביבה התת‪-‬ימית עלינו כצוללים"‪.‬‬
‫אז באיזו שנה הופיע מחשב הצלילה הראשון?‬
‫מה זה תרמוקלינה?‬
‫שאלות?‬
‫מבחן ידע‬
‫(להגיע ל‪ 122%-‬הבנה)‬
‫שיעורים מתקדמים‬
‫"בשיעור המתקדם שאעביר‪ ,‬נחווה את השינויים בצבע המתרחשים כאשר אנו מעמיקים‪.‬‬
‫בצלילת הלילה נראה איך אור מלאכותי משחזר את הצבעים הטבעיים"‪.‬‬
‫סיום שיעור‬
‫ודא שהחניכים יודעים את התאריך‪ ,‬השעה והמקום של השיעור הבא‬
‫היה ידידותי ומקצועי!‬
‫‪.4‬‬
‫שיטת העברת שיעורים תיאורטיים‬
‫הדיונים האקדמיים הבאים מחולקים ל‪ 9-‬חלקים‪ ,‬בהתאם לחומר בפרקים ‪ 1-9‬במדריך‬
‫ה‪ Open Water-‬של החניכים‪ .‬האוגדן למדריך מכסה את הנושאים הכלליים כמו מדריך‬
‫ה‪ ,Open Water-‬אולם עם דגש על נקודות המפתח שיש להעביר לחניכים‪ ,‬ועל כלי‬
‫הדרכה שיסייעו לך להעביר את השיעור בצורה יעילה יותר‪ .‬רוב המידע שעליך להציג‬
‫וכל המידע שהחניכים שלך קראו נמצא במדריך שלהם‪ ,‬לכן עליך לעבור עליו לפני כל‬
‫שיעור‪ .‬מדריך ה‪ Open Water-‬הוא חלק חיוני מהאוגדן למדריך‪.‬‬
‫כאשר אתה מתכונן לשיעור תיאורטי‪ ,‬עליך לעבור בקצרה על המדריך ל‪Open -‬‬
‫‪ Water‬ועל האוגדן למדריך‬
‫סקירה קצרה של כל נושא מופיעה באוגדן המדריך שלך‪ .‬האוגדן לא מספק דיון מעמיק‬
‫בנושאים‪ ,‬אלא מדגיש ומוסיף למידע שבמדריך ה‪ Open Water-‬של החניכים‪ .‬לאחר‬
‫שתלמד את הקורס מספר פעמים‪ ,‬תגלה שתצטרך לעבור על המדריכים רק מדי פעם‪.‬‬
‫אם אינך מרגיש בנוח עם הידע שלך בנושא מסוים לאחר שקראת את המדריכים‬
‫השונים‪ ,‬היעזר בחומר נוסף לפני השיעור‪ .‬זכור‪" :‬ילדים שואלים את השאלות הכי‬
‫מוזרות"‪.‬‬
‫לאחר רוב סקירות הנושאים יש נקודות מפתח‪ ,‬שיסייעו לך לזהות במהירות מושגים‬
‫מרכזיים בנושא המדובר‪ ,‬או שיש לתת להם דגש מיוחד‪.‬‬
‫לאחר רבות מהסקירות יופיעו כלי הדרכה – הצעות קצרות המיועדת להעניק לך רעיונות‬
‫להחייאת השיעור‪ .‬אלה הן רק עצות‪ ,‬ואתה צריך להיות יצירתי ולאמץ סגנון משלך‬
‫בכיתה‪ .‬רבים מכלי ההדרכה מלווים במקום ריק שבו אתה יכול לשרבט כלי הדרכה משל‬
‫עצמך‪.‬‬
‫אתה יכול לשלב שיעורים תיאורטיים‪ ,‬כל עוד אתה עובר על כל מבחן ידע עד ל‪-‬‬
‫‪ 211%‬הבנה‪ .‬מומלץ לעבור על מבחני הידע בסוף כל שיעור רלוונטי‪ ,‬כדי להגביר את‬
‫יכולת הזכירה של החניכים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪ – SDI‬נהלי הפניית ‪Open Water‬‬
‫‪5.2‬‬
‫מדריך ‪ SDI‬לכל מדריך ‪ SDI‬פעיל ‪ -‬נוהל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫מדריך ‪ SDI‬לכל מדריך פעיל ‪ -‬נוהל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪5.2‬‬
‫מדריך ‪ SDI‬שולח חניך שהשלים את החלק התיאורטי וחלק המים הסגורים של‬
‫קורס ה‪ Open Water-‬עם טופס הפניה גלובלי‪ ,‬למדריך ‪ SDI‬שישלים איתו את‬
‫דרישות המים הפתוחים‪.‬‬
‫מדריך ה‪ Open Water-‬של ‪ SDI‬חותם על המיומנויות שהחניך השלים‪,‬‬
‫הרשומות בגב הטופס‪.‬‬
‫החניך לוקח את הטופס החתום בחזרה למדריך המים הסגורים המקורי‪ ,‬כדי‬
‫לקבל תעודה‪.‬‬
‫מדריך ה‪ Open Water-‬של ‪ SDI‬ממלא את טופס ההרשמה של ‪ SDI‬עם שמות‬
‫שני המדריכים‪ ,‬ושולח אותו למטה ‪ SDI‬כדי לקבל את התעודה – עליה יופיעו‬
‫שמות שני המדריכים‪.‬‬
‫מדריך ‪ SDI‬שולח חניך שהשלים את החלק התיאורטי וחלק המים הסגורים של‬
‫קורס ה‪ Open Water-‬עם טופס הפניה גלובלי‪ ,‬למדריך פעיל כלשהו מכל‬
‫ארגון צלילה שישלים איתו את דרישות המים הפתוחים‪.‬‬
‫מדריך ה‪ Open Water-‬חותם על המיומנויות שהחניך השלים‪ ,‬הרשומות בגב‬
‫הטופס‪.‬‬
‫החניך לוקח את הטופס החתום בחזרה למדריך המים הסגורים המקורי‪ ,‬כדי‬
‫לקבל תעודה‪.‬‬
‫מדריך המים הסגורים של ‪ SDI‬ממלא את טופס ההרשמה של ‪ SDI‬עם שמות‬
‫שני המדריכים‪ ,‬ושולח אותו למטה ‪ SDI‬כדי לקבל את התעודה – עליה יופיעו‬
‫שמות שני המדריכים‪.‬‬
‫כל מדריך למדריך ‪ SDI‬פעיל ‪ -‬נוהל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מדריך ‪ SDI‬צריך ללמד את החניך על פעולת מחשב הצלילה ועל החניך לעבוד‬
‫את המחשב במהלך צלילות המים הפתוחים‪.‬‬
‫מדריך ה‪ SDI-‬חייב לוודא שהחניך משלים את כל המיומנויות הנדרשות‬
‫בסטנדרטי ה‪( Open Water-‬רשימה קצרה שלהם מופיעה על טופס ההפניה‬
‫הגלובלי)‪.‬‬
‫לאחר השלמה מוצלחת של המיומנויות‪ ,‬מדריך ה‪ Open Water-‬של ‪ SDI‬ימלא‬
‫וישלח את טופס ההרשמה של החניך למטה ‪ SDI‬כדי לעבד את התעודה – על‬
‫התעודה יופיעו שמות מדריך המים הסגורים וגם מדריך המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪ SDI‬דורש כי מדריך ה‪ Open Water-‬של ‪ SDI‬ישמור עותק של מכתב ההפניה‬
‫שהחניך הביא עמו‪ ,‬ויתייק אותו בתיק החניך‪ SDI .‬ממליץ‪ ,‬כי אם החניך מגיע‬
‫עם טופס הפניה אוניברסאלי‪ ,‬לא להסתפק בלתת לו תעודת ‪ ,SDI‬אלא גם‬
‫לחתום על טופס ההפניה האוניברסאלי ולתת אותו בחזרה לחניך שיחזור איתו‬
‫למדריך המקורי שלו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫חלק ‪ – 2‬היסטוריית הצלילה והסביבה התת‪-‬מימית‬
‫‪6.2‬‬
‫היסטוריה‬
‫עבור רוב האנשים‪ ,‬היסטוריית הצלילה החלה בשנות ה‪ ,'92-‬עם סידרת הטלוויזיה " ‪Sea‬‬
‫‪ ."Hunt‬למרות שהסדרה היתה בדיונית‪ ,‬היא שודרה במשך ‪ 192‬שבועות והכירה‬
‫למיליוני צופים את הצלילה והריגושים הכרוכים בה‪ .‬כמובן‪ ,‬הסיפור האמיתי של הצלילה‬
‫החל כמה אלפי שנים קודם לכן‪ ,‬והוא הרבה יותר מרגש‪.‬‬
‫הניסיונות המתועדים המוקדמים ביותר לצלילה הם בני כ‪ 3,222-‬שנה‪ .‬הצלילות‬
‫הראשונות נועדו ככל הנראה לאיסוף מזון ולהצלת פריטים טבועים‪ .‬הצוללים הראשונים‬
‫השתמשו בעצירת נשימה משום שלא היה להם כל ציוד‪ .‬אולם‪ ,‬צלילה בעצירת נשימה‬
‫מגבילה מאוד את זמן התחתית‪ ,‬וסביר להניח שאפילו הצוללים העתיקים האלה רצו‬
‫לצלול לעומק רב יותר ולזמן רב יותר‪.‬‬
‫צלילה עם אספקת אוויר מהשטח נוסתה כבר בתקופת רומא העתיקה‪ .‬מאמצים אלה עלו‬
‫בחיי אדם ובנזקים לציוד‪ ,‬אבל לבסוף התפתחו צוללי הקסדה של המאה האחרונה‪ .‬סוג‬
‫זה של צלילה‪ ,‬שעדיין עוסקים בו כיום‪ ,‬הוא יקר ומקשה על הצולל‪ .‬הוא גם מכביד על‬
‫תנועות הצולל וטווח ההגעה שלו צלילה עם קסדה מוגבלת בעיקר לצלילה צבאית‬
‫ומסחרית‪.‬‬
‫כדי לקבל זמני תחתית ארוכים יותר וחופש תנועה‪ ,‬היה צורך באמצעים שיספקו גזי‬
‫נשימה לצולל‪ .‬כבר בתחילת הפיתוח של ה‪( SCUBA-‬ראשי תיבות של ‪Self‬‬
‫‪ )Contained Underwater Breathing Apparatus‬היה ניסיון להשתמש במערכות‬
‫נשימה סגורות‪ ,‬בגלל הגודל הקטן יחסית שלהן והשקט שהן מספקות‪ .‬אולם‪ ,‬היו‬
‫במערכות אלה בעיות טכניות רבות‪ ,‬ועד שנות ה‪ 42-‬השימוש בהן היה מוגבל לצבא‪ .‬כדי‬
‫שהצלילה תהפוך לספורט רב משתתפים‪ ,‬היה צורך להשתמש בגזים זמינים (אוויר)‬
‫שניתן לשאת בצורה נוחה (דחוס) ולנשום אותם עם דרישה (וסת)‪.‬‬
‫ב‪ ,1443-‬ז'ק איב קוסטו ואמיל גאגנון פיתחו את "ריאת המים" (‪ – )Aqua Lung‬וסת עם‬
‫צינור כפול שהיה מחובר לשסתום על מיכל של אוויר דחוס‪ ,‬שהיה מחובר לצולל‬
‫באמצעות רתמה‪ .‬סוף סוף הגענו למצב בו נמצאה דרך יעילה ולא יקרה לקחת נפח גדול‬
‫של אוויר מתחת למים ולנשום אותו באופן טבעי ונוח‪ .‬ההמצאה שלהם הפכה את‬
‫הצלילה לזמינה לציבור הרחב‪ ,‬ואפשרה להתחיל את עידן הצלילה הספורטיבית‪.‬‬
‫באמצעות ה‪ ,Aqua Lung-‬צוללים החלו לגלות את המגבלות של צלילת ה‪.SCUBA-‬‬
‫הערך הצבאי של הצלילה היה ברור‪ ,‬ולכן הצי האמריקאי ביצע בתחילה את רוב‬
‫הבדיקות הפיזיולוגיות של הצלילה‪ .‬לבסוף‪ ,‬דבר זה הוביל לפרסום טבלאות הצלילה של‬
‫הצי האמריקאי ב‪ .1491-‬הטבלאות העניקו קווי מנחה של בטיחות לצוללים האזרחים‬
‫ואפשרו צלילות חוזרות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הטבלאות השאירו מקום רב לטעויות אנוש‪,‬‬
‫והגבילו את הצוללים לפרופילי צלילה "מרובעים"‪.‬‬
‫ב‪ ,1494-‬מחשבי הצלילה האלקטרוניים הראשונים הפכו זמינים לציבור הרחב‪ .‬מחשבים‬
‫אלה הפכו להצלחה מסחררת‪ ,‬ועם הזמן חלו בהם שיפורים בתפקוד ובאמינות‪ .‬כמו‬
‫שמחשבונים החליפו את סרגלי החישוב‪ ,‬מחשבי הצלילה הם שימושיים הרבה יותר‬
‫מאשר כלים מסורתיים וטבלאות צלילה‪ .‬המחשבים האריכו את זמן הצלילה הממוצע‬
‫ביחד עם הגברת בטיחות הצלילה‪ ,‬והפכו את מדי העומק‪ ,‬השעונים‪ ,‬מדי הטמפרטורה‬
‫והטבלאות למיותרים‪ .‬המחשבים נפוצים מאוד בקרב הצוללים‪ ,‬ונחשבים לציוד בטיחות‬
‫סטנדרטי ב‪ SDI-‬ובארגונים מובילים נוספים‪ .‬היום‪ ,‬סביר לחזות שבעתיד הקרוב‬
‫המחשבים יחליפו לחלוטין את הטבלאות בצלילה ספורטיבית‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קוסטו וגאגנון ממציאים את וסת הדרישה ב‪.1443-‬‬
‫טבלאות הצי האמריקאי מפורסמות ב‪.1491-‬‬
‫מחשבי הצלילה הראשונים – ‪.1494‬‬
‫צלילה טכנית הופכת למקובלת בקרב קהילת הצוללים‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הראה לחניכים ציוד צלילה היסטורי כמו וסת עם צינור כפול כדי להוסיף עניין להרצאה‪.‬‬
‫‪ 6.1‬הסביבה התת‪-‬מימית‬
‫הסביבה התת‪-‬מימית היא יפה ומרתקת‪ ,‬אולם צלילה בה יוצרת אתגרים ייחודיים לצולל‬
‫– אור‪ ,‬קול ותחושות הופכים להיות שונים למדי מתחת למים‪ ,‬בהשוואה לניסיון שלנו‬
‫באטמוספרה של אוויר‪ .‬המים המקיפים אותנו כאשר אנו צוללים‪ ,‬משפיעים משמעותית‬
‫על הראייה‪ ,‬השמיעה‪ ,‬המשקל והתנועות שלנו‪ .‬הבנה של ההבדלים האלה והסיבות‬
‫לקיומם‪ ,‬היא חיונית להנאה שלנו מהעולם התת‪-‬מימי‪.‬‬
‫‪ 6.1.2‬הסתגלות לסביבה התת‪-‬מימית‬
‫הסביבה התת‪-‬מימית היא רב כיוונית‪ .‬במים‪ ,‬אנו בדרך כלל נעים ומסתכלים לכיוון אחד‪,‬‬
‫מישור אופקי‪ .‬מתחת למים אנו מסתכלים ונעים לכל הכיוונים‪ .‬זה כיף ומאתגר ללמוד‬
‫להסתגל לסביבה רב‪-‬כיוונית‪ ,‬וזהו חלק מההתרגשות שהביאה את החניכים שלך לעולם‬
‫הצלילה‪.‬‬
‫‪ 6.1.1‬ראייה‬
‫העיניים האנושיות לא מסוגלות להתמקד היטב מתחת למים אלא אם יש לפניהן חלל‬
‫אוויר‪ .‬מסיכת הצלילה מספקת את חלל האוויר הזה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האור נשבר כשהוא עובר מהמים לחלל האוויר של המסיכה‪ ,‬וגורם לעצמים‬
‫להיראות גדולים ב‪.29%-‬‬
‫שבירת האור גורמת לעצמים להיראות קרובים יותר ב‪.33%-‬‬
‫הראות נמדדת במרחק אופקי ותלויה באור הזמין‪ ,‬צלילות המים והמרחק‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫התייחס או הראה לתלמידים איך עיפרון נראה שבור לשניים בכוס מים‪ ,‬וכיצד החלק‬
‫השקוע נראה גדול וקרוב יותר‪.‬‬
‫‪ 6.1.2‬אור‬
‫כאשר אור השמש מגיע לפני המים‪ ,‬חלק מהאור משתקף הרחק מהמים‪ .‬האור שחודר‬
‫מפוזר על ידי חלקיקים במים ונספג ככל שמעמיקים‪ .‬למשל‪ ,‬עצמים אדומים נראים חומים‬
‫מעומק של ‪ 6‬מטר לערך‪ ,‬ובעומק רב יותר הם נראים ירוקים‪ .‬הסדר שבו צבעים נספגים‬
‫הוא אדום‪ ,‬כתום‪ ,‬צהוב‪ ,‬ירוק‪ ,‬כחול וסגול‪ .‬הספקטרום הכולל נספג באופן הדרגתי עד‬
‫שכל האור דועך‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צבעים נעלמים בהדרגה – אדום‪ ,‬ירוק‪ ,‬כחול – ככל שמעמיקים‪.‬‬
‫אור מלאכותי‪ ,‬כמו פנס‪ ,‬עוזר לנו לראות את הצבע הטבעי מתחת למים‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫ספר את הסיפור של הצולל שלא הצליח לראות את האלמוג האדום שכולם דיברו עליו‪ ,‬כי‬
‫לא הביא איתו פנס לצלילה‪.‬‬
‫‪ 6.1.4‬עכירות‬
‫חלקיקים במים הופכים את המים לעכורים‪ .‬מים ירוקים מסמנים עכירות גבוהה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עכירות מגבילה את הראות‪.‬‬
‫עכירות יכולה לגרום להיפוך ראייה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫שמור צנצנת עם מי אגם‪ ,‬הראה אותה לחניכים‪ ,‬נער אותה והראה אותה שוב כדי‬
‫להדגים כיצד החלקיקים במים גורמים לעכירות‪.‬‬
‫‪ 6.1.5‬קול‬
‫הקול נע מהר יותר בתווך דחוס‪ ,‬ומים דחוסים פי ‪ 822‬מאוויר‪ .‬קול נע כל כך מהר מתחת‬
‫למים‪ ,‬שאין מספיק השהיה בין השמיעה מאוזן אחת לשנייה‪ ,‬והמוח האנושי לא יכול‬
‫להבחין מאיזה כיוון מגיע הקול‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקול נע פי ‪ 4‬מהר יותר במים‪.‬‬
‫הצוללים לא יכולים לזהות את הכיוון ממנו בא הקול‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫בקש מהחניכים לעצום עיניים תוך שאתה מתהלך בכיתה ומדבר – הם יוכלו לחוש כיוון‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בקש מהם לעצום עיניים וזמזם – הם יחושו את בעיית הכיוון‪ .‬ניתן להדגים‬
‫את עניין הקול גם במים סגורים‪.‬‬
‫‪ 6.1.6‬אובדן חום‬
‫יש להסביר לחניכים שתכנון ומיגון נגד קור לקויים יכולים להביא להתקררות במהלך‬
‫הצלילה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המים סופגים חום מהגוף שלנו במהירות של פי ‪ 29‬מאשר האוויר‪.‬‬
‫אין לצלול מקוררים‪.‬‬
‫תרמוקלינות יכולות להיות בלתי צפויות ודרמטיות‪.‬‬
‫יש להיות מוכנים עם ציוד הגנה מקור מתאים לכל התנאים שלהם ניתן לצפות‬
‫בצלילה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫תן דוגמאות מאתר הצלילה בו יצלול החניכים במהלך המים הפתוחים‪ .‬ציין כי אוויר ב‪22-‬‬
‫מעלות צלזיוס הוא נעים‪ ,‬אבל מים באותה טמפרטורה מרגישים כמו אוויר ב‪ 4-‬מעלות‬
‫צלזיוס‪ .‬שאל את החניכים אם הם ייצאו החוצה ב‪ 4-‬מעלות רק עם בגד ים!‬
‫‪6.2‬‬
‫אוקיינוגרפיה‬
‫גלים וזרמים הם כוחות חזקים במיוחד‪ ,‬עימם על הצולל להתמודד‪ .‬עודד את החניכים‬
‫להתחיל לבדוק את אתרי הצלילה שלהם לפני הצלילה‪ .‬אם הם מגיעים לאתר צלילה‬
‫ומגלים שהגלים גבוהים מדי‪ ,‬הזרם חזק מדי או שהראות גרועה והמים קרים מדי עבור‬
‫הציוד שלהם‪ ,‬הם צריכים לשקול לדחות את הצלילה ליום אחר‪ .‬גם שינויים קטנים‬
‫בכוחות הטבע יכולים להיות מסוכנים בסביבה שאנחנו לא מסתגלים אליה באופן טבעי‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 19%‬משטח פני כדור הארץ מכוסה במים‪.‬‬
‫הבנת כוחות המים‪ ,‬כמו זרמים‪ ,‬יכולה להפוך אותם לכלים יעילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתמשו בהיגיון בריא כאשר אתם מתמודדים עם כוחות המים‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬גאות ושפל‬
‫גאות ושפל הם התוצאה של כוחות הכבידה על גופים גדולים של מים‪ .‬זרם ‪flood‬‬
‫מתרחש כאשר המים נעים לעבר החוף‪ .‬זרם ‪ ebb‬מתרחש כאשר המים מתרחקים‬
‫מהחוף‪ .‬משום שאין תנועה אופקית בזמן שבין שני הזרמים‪ ,‬הוא נקרא ‪.Slack Time‬‬
‫הזמן הטוב ביותר לצלול הוא בהפסקה זו‪ ,‬באזור שבו יש זרמי גאות ושפל חזקים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זמן ההפסקה בגאות גבוהה הוא הזמן הטוב ביותר לצלול באזור החוף‪.‬‬
‫זרמי הגאות יכולים להיות חזקים מדי ולא תמיד אפשר לשחות נגדם‪.‬‬
‫תכננו את הצלילות סביב זמני הגאות‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫גלובוס הוא עזר טוב כדי להדגים את מיקום הירח (באמצעות האגרוף שלך מעליו)‬
‫ולהסביר כיצד הוא "מושך" את הים בצד הזה של כדור הארץ‪.‬‬
‫‪ 6.2.1‬זרם‬
‫החניכים צריכים להבין את נושא הזרם בשתי רמות‪ :‬זרמים עולמיים וזרמים מקומיים‪.‬‬
‫הבנת הזרמים העולמיים עוזרת להם להפנים מדוע הצלילה בקליפורניה קרה יותר‬
‫מהקארי ביים‪ .‬זרם מקביל רץ במקביל לקו החוף‪ .‬החניכים צריכים לתכנן לצאת בהמשך‬
‫הזרם‪ .‬למד את החניכים לזהות‪ ,‬להבין ולהתחמק מזרמי ‪ .rip‬הדרך הטובה ביותר‬
‫להתמודד עם זרם זה היא להימנע ממנו‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הזרמים הגלובליים קבועים ואילו המקומיים ‪ -‬משתנים‪.‬‬
‫הזרמים המקומיים הם תנועת המים המופרעת על ידי מכשולים‪.‬‬
‫אל תילחמו בזרמים‪ ,‬נסו להשתמש בהם‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫השתמש בלוח כדי לצייר קו חוף ואת תנועת הזרמים המקומיים‪ .‬השתמש בגלובוס כדי‬
‫להדגים את הכיוונים של הזרמים הגלובליים המרכזיים‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬גלים‬
‫הגלים הם תנועות אנכיות של המים‪ ,‬שנגרמים בדרך כלל על ידי הרוח הנושבת על פני‬
‫המים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למים בגלים אין תנועה אופקית (זרם)‪.‬‬
‫גובה הגל הוא מחצית מאורכו‪.‬‬
‫הגלים יכולים להיות מסוכנים לצוללים כאשר הם ליד החוף או כאשר הם מנסים‬
‫לעלות לסירה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫בקש משני חניכים להחזיק את הקצוות של חבל ארוך ולנער קצה אחד‪ .‬כך הם יוכלו‬
‫להבין שלגלים אין תנועה אופקית‪.‬‬
‫‪ 6.2.4‬סחף‬
‫סחף יכול להתיש ולפצוע צוללים‪ ,‬אולם אם מבינים אותו כראוי‪ ,‬אפשר להשתמש בו‪ .‬יש‬
‫לנסות להתייחס אליו בכבוד ובהנאה ולא לייצר פחד כלפי כוח זה‪ .‬שליטה טובה בציפה‬
‫חשובה במיוחד לצלילה בסחף‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪6.4‬‬
‫סחף הוא תנועה קדימה ואחרוה שיכולה לגרום לצולל להיפצע אם הוא מתנגש‬
‫בעצם כלשהו‪.‬‬
‫כדאי לנצל את הזדמנות הסחף כאשר שוחים‪.‬‬
‫חיים תת‪-‬מימיים‬
‫נסה להעביר את היופי המדהים של העולם התת‪-‬מימי לחניכים שלך‪ .‬אם הם ילמדו‬
‫לאהוב אותו‪ ,‬הם יכבדו אותו‪ .‬ציין בפני החניכים שרשויות הגנת הסביבה הפכו נמרצות‬
‫יותר במאמציהן למנוע מצוללים לפגוע באתרי צלילה‪" .‬ללא מגע" הפך להיות החוק‬
‫במקומות רבים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החיות התת‪-‬מימיות הן כמעט לעולם לא תוקפניות‪.‬‬
‫העולם התת‪-‬ימי הוא שברירי – הסתכל אך אל תיגע!‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫השווה צלילה לביקור במדינה זרה‪ ,‬והדגש את הצורך במתן כבוד למנהגים בה‪ .‬השווה‬
‫גרימת נזק לאלמוגים לדריכה ברגל גסה בערוגת פרחים – אלא שלפרחים לא לוקח‬
‫עשורים לגדול!‬
‫‪6.5‬‬
‫פציעות מחיות תת‪-‬מימיות‬
‫נסה לגרום לחניכים להעריך את האלגנטיות שבדרכי ההגנה של החיות התת‪-‬מימיות‪.‬‬
‫הגנות אלה פותחו הרבה לפני שהאדם הראשון החל לצלול‪ .‬זהירות והימנעות הן‬
‫ההגנות הטובות ביותר של הצולל‪ .‬צוללים מנוסים מקווים לראות בצלילה יצורים גדולים‪,‬‬
‫כמו כרישים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יצורים תת‪-‬מימיים בדרך לא ינסו לפגוע בך‪.‬‬
‫רוב הפציעות מחיות תת‪-‬מימיות הן פסיביות או הגנתיות‪.‬‬
‫גם טורפים מימיים גדולים אדישים לרוב לצוללים‪.‬‬
‫היו מוכנים לתת עזרה ראשונה לפציעות פשוטות‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הסבר את הסיכונים שבטיול ביער‪ ,‬או אפילו ברחוב בעיר‪ .‬אמור לצוללים לשמור מרחק‬
‫מטורפים תת‪-‬ימיים‪ ,‬כמו שהיו שומרים מרחק מכלב משוטט‪.‬‬
‫‪6.6‬‬
‫חוקים ותקנות‬
‫ידיעת החוקים והתקנות היא מרכיב חשוב בתכנון צלילה טוב‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪6.7‬‬
‫הצוללים צריכים להישמע לחוקים המקומיים בכל מקום בו הם צוללים‪ ,‬דגים או‬
‫מבצעים כל פעילות‪ ,‬בין אם הם יודעים את החוקים האלה או לא‪.‬‬
‫סיכום היסטוריית הצלילה והסביבה התת‪-‬מימית‬
‫סכם בקצרה את הנושאים שהצגת‪ .‬דבר זה עוזר להדגיש את חשיבות המידע‪ ,‬ומארגן‬
‫את הידע של החניכים‪ .‬עבור על מבחן הידע‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫חלק ‪ – 1‬פיזיקה ופיזיולוגיה‬
‫החניכים בדרך כלל לא אוהבים את המינוחים המדעיים משום שהם נראים מסובכים ולא‬
‫שימושיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רוב העקרונות הפיזיקאליים הם די פשוטים ושימושיים בעולם‬
‫הצלילה‪ .‬כאשר אתה מציג את היבטי הפיזיקה והפיזיולוגיה של עולם הצלילה‪ ,‬הימנע‬
‫מלהישמע טכני ומסובך‪ .‬דבר במונחים פשוטים והימנע משמות ומונחים שהחניכים לא‬
‫יזכרו ממילא‪ .‬השתמש בדוגמאות מחיי היום‪-‬יום‪ .‬זכור – הרעיון הוא מה שחשוב‪ ,‬ולא‬
‫איך שמכנים אותו‪ .‬החניכים יעריכו אותך בעיקר על מה שתלמד אותם‪ ,‬לא על גודל‬
‫המילים שתשתמש בהן‪ .‬פיזיקה היא המדע שעוזר לנו להבין כוחות טבע כמו אור‪,‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬לחץ וכבידה‪ .‬פיזיולוגיה עוזרת להסביר אילו השפעות יש לסביבה התת‪-‬‬
‫ימית על גופינו כאשר אנו צוללים‪ .‬הבנה ושימוש במדעים חופפים אלה‪ ,‬עוזרת לנו לצלול‬
‫בבטחה ובנוחות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪ ‬הפיזיקה מלמדת כוחות פיזיקאליים‪.‬‬
‫‪ ‬הפיזיולוגיה מלמדת את תגובת הגוף שלנו לכוחות הפיזיקאליים‪.‬‬
‫‪7.2‬‬
‫פיזיקה‬
‫‪ 7.2.2‬ציפה‬
‫עצמים הצפים ושוקעים מוסברים על ידי ציפה‪ .‬העיקרון של ארכימדס טוען שכוח השווה‬
‫למשקל הנוזל שהוא מעתיק מציף עצם כלשהו השקוע במים‪ ,‬בצורה מלאה או חלקית‪.‬‬
‫בהתייחס לצלילה‪ ,‬ציפה מחולקת ל‪ 3-‬מצבים‪ )1 :‬ציפה חיובית ‪ )2‬ציפה ניטרלית ‪ )3‬ציפה‬
‫שלילית‪ .‬צולל צריך לשלוט בכל הסוגים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חוקי הפיזיקה שולטים בצלילה והבנת הציפה חיונית לצולל‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫השווה צולל טוב לצוללת צוללת יכולה לשלוט בציפה שלה כדי לצוף‪ ,‬לשקוע או להתאזן‬
‫באופן ניטרלי‪ .‬גם צולל טוב יכול לעשות כן‪.‬‬
‫‪ 7.2.1‬ציפה חיובית‬
‫היכולת לשמור על ציפה חיובית מאפשר לצולל לנוח ולשמור על כוחותיו תוך שחייה על‬
‫פני המים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב במיוחד למנוחה על פני המים‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬ציפה ניטרלית‬
‫יש צורך בהתאמה תכופה כדי לשמור על ציפה ניטרלית‪ .‬קשה לשלוט במצב זה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האיזון המושלם בין ציפה חיובית לשלילית‪.‬‬
‫שומרת על הסביבה וחוסכת באוויר‪.‬‬
‫צוללים טובים יודעים לשמור על ציפה ניטרלית‪.‬‬
‫‪ 7.2.4‬ציפה שלילית‬
‫צריך להשיג ציפה שלילית כדי להישאר נייחים על הקרקעית‪ ,‬בעת ביצוע תרגילים או‬
‫צילומים‪ .‬הצולל צריך יותר משקולות כאשר הוא צולל במים מלוחים – לעומת מים‬
‫מתוקים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ציפה שלילית חשובה לירידה והתייצבות על הקרקעית‪.‬‬
‫‪ 7.2.5‬לחץ‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעומק של ‪ 12‬מטרים של מים‪ ,‬משקל המים הוא כמו משקל כל השמים‬
‫שמעלינו‪.‬‬
‫הגוף לא מרגיש את הלחץ‪ ,‬אלא בחללי האוויר‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הדגש את האופי הליניארי של הלחץ ואת מערכת היחסים בין לחץ לנפח‪ .‬הימנע‬
‫מתמטיקה מיותרת ולמד במידות מטריות או אנגליות – אבל לא בשתיהן‪.‬‬
‫‪ 7.2.6‬חוק בויל ולחץ מתגבר‬
‫על פי חוק בויל‪ ,‬נפח הגז משתנה ביחס הפוך לעוצמת הלחץ‪ ,‬בטמפרטורה קבוע‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ככל שהלחץ עולה‪ ,‬הנפח יורד באותה מידה‪.‬‬
‫בנושא הגזים‪ ,‬הכל ליניארי ולכן החישובים קלים יותר‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הדגש מושגים‪ .‬רוב החניכים לא אוהבים נוסחאות ולא יזכרו אותן בכל מקרה‪ .‬צייר נדנדה‬
‫על הלוח‪ ,‬כאשר האות ‪ P‬בצד אחד והאות ‪ V‬בצד השני כדי להדגים את היחס בין לחץ‬
‫לנפח‪.‬‬
‫צייר איש משנרקל בדגש על הריאות‪ .‬הנפח שלהן יורד כשהצולל מעמיק‪ ,‬וחוזר למצב‬
‫רגיל עם העלייה לפני המים‪ .‬דוגמא זו מאפשרת גם להסביר מדוע אין לעצור את‬
‫הנשימה‪.‬‬
‫‪ 7.2.7‬זמן אוויר שנותר במיכל‬
‫יישום של חוק בויל‪ .‬החני כים מתקשים לעתים להבין שלא נפח האוויר במיכל הוא מה‬
‫שמשנה (משום שהוא אינו מושפע מהלחץ)‪ ,‬אלא הנפח של האוויר היוצא מהווסת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לקחת בחשבון את השפעת העומק על זמן האוויר שנותר במיכל כאשר‬
‫מתכננים צלילה‪.‬‬
‫יש לבדוק את מד הלחץ בתכיפות בעומק‪.‬‬
‫חוק השלישים‪.‬‬
‫‪ 7.2.7‬דחיסות‬
‫מערכת היחסים בין הלחץ לבין הנפח לפי חוק בויל‪ ,‬משפיעה גם על דחיסות הגז באופן‬
‫ליניארי‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מאחר שהריאות שלנו צריכות להתרחב לנפח נורמאלי בכל נשימה בלי קשר‬
‫לדחיסות‪ ,‬עומק גדול יותר אומר מנות גדולות יותר של חמצן וחנקן בכל נשימה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫ראה תרשימים ‪ 2-4‬ו‪ 2-9-‬במדריך לצולל כדי להציג את היחסים בין הלחץ‪ ,‬הנפח‬
‫והדחיסות‪.‬‬
‫‪ 7.2.7‬מעיכה‬
‫הסבר כיצד משפיעים שינויי הנפח והלחץ על הצולל‪ .‬הסבר מעיכת אוזן‪ :‬מתרחשת‬
‫כאשר הלחץ המוחלט מחוץ לעור התוף של הצולל גדול מהלחץ באוזן התיכונה בצד‬
‫השני של הממבראנה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השוואת לחצים מוקדמת ולעתים קרובות‪.‬‬
‫עלייה של מטר או שניים במידה של חוסר הצלחה בהשוואת לחצים – וניסיון‬
‫בשנית‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫תרשימים ‪ 2-6‬ו‪ 2-4-‬במדריך לצולל‪.‬‬
‫‪ 7.2.21‬מעיכת מסיכה‬
‫מעיכת מסיכה מתרחשת כאשר לחץ חלל האוויר בה הוא קטן מהלחץ הסביבתי‪ .‬ניתן‬
‫לפתור זאת על ידי השוואת לחצים – הגדלת הלחץ בחלל האוויר במסכה עד שהוא‬
‫שווה ללחץ הסביבתי‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מעיכה היא דוגמה טובה ליישום חוק בויל‪ ,‬שיש לנו שליטה עליה‪.‬‬
‫לחץ מהמסיכה הוא סימן ראשון למעיכת מסיכה‪.‬‬
‫הוצא אוויר דרך האף כדי להשוות לחצים במסכה‪.‬‬
‫נשיפות תכופות דרך האף עלולות לגרום לאדים במסכה‪.‬‬
‫‪ 7.2.22‬מעיכת שן‬
‫מעיכת שן אינה נפוצה‪ ,‬אולם יכולה לקרות אם יש חלל אוויר מתחת לסתימה‪ .‬לרוע‬
‫המזל‪ ,‬אין שיטת השוואת לחצים למצב כזה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גש לרופא השיניים‪.‬‬
‫‪ 7.2.21‬מעיכת סינוסים‬
‫מעיכת סינוסים מתרחשת כאשר הלחץ בתוך אחד הסינוסים בראשו של הצולל קטן‬
‫מהלחץ הסביבתי‪.‬‬
‫‪ 7.2.22‬שיטות השוואת לחצים‬
‫כדי למנוע מעיכת אוזן וסינוסים‪ ,‬יש להעביר אוויר מהריאות לאוזן התיכונה והסינוסים‪.‬‬
‫השיטה הטובה ביותר היא פמפום – צביטת האף תוך נשיפת אוויר בעדינות אל האף‬
‫הסגור‪ .‬שיטה נוספת היא מתיחת שרירי הצוואר והיא נקראת שיטת פרנזל‪ .‬שיטת טוינבי‬
‫כוללת הצמדת הלשון לחך ובליעה בעת ובעונה אחת‪ .‬ניתן להשתמש בכל אחת‬
‫מהשיטות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל שיטה עדינה של השוואת לחצים היא טובה לשימוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להשוות לחצים לעתים תכופות‪.‬‬
‫יש לעלות מעט אם צריך‪.‬‬
‫לא לצלול כשמקוררים או כשהאף סתום‪.‬‬
‫‪ 7.2.24‬חוק בויל ולחץ יורד‬
‫אותו חוק שגורם לירידת נפח הגז עם עליית הלחץ‪ ,‬גורם לעליית הנפח כאשר הלחץ‬
‫יורד‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר מתקרבים לפני המים‪ ,‬שינויי הלחץ והנפח מתרחשים במהירות גדולה‬
‫יותר‪ .‬יש לעלות באיטיות ולא לשכוח את עצירת הבטיחות‪.‬‬
‫‪ 7.2.25‬מעיכה הפוכה‬
‫מעיכה הפוכה מתרחשת כאשר אוויר אינו יכול לצאת בעת העלייה‪ .‬האוויר הלכוד‬
‫מתרחב וגורם לכאב‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לפתור מעיכה הפוכה באותן טכניקות השוואת לחצים של מעיכה רגילה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫תרשים ‪ 2-4‬במדריך לצולל‪.‬‬
‫‪ 7.2.26‬קריעת ריאה‬
‫הדגש את החשיבות של נשימה איטית‪ ,‬מחושבת ומתמשכת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.1‬‬
‫נדירה אך יכולה להתרחש‪.‬‬
‫נגרמת על ידי עצירת נשימה בעלייה או עלייה מהירה‪.‬‬
‫יכולה להתרחש אפילו בעומק של בריכת שחייה‪.‬‬
‫אם יש חשש לקריעה‪ ,‬יש לתת חמצן ולגשת לטיפול רפואי‪.‬‬
‫יש לנשום באופן קבוע ולא לעצור את הנשימה‪.‬‬
‫יש למחשב את העלייה‪.‬‬
‫פיזיולוגיה‬
‫ללחץ יש השפעות פיזי קליות רבות‪ ,‬כמו מעיכה‪ ,‬מעיכה הפוכה וקריעת ריאה‪ ,‬אולם יש‬
‫השפעות נוספות על גופינו‪ ,‬ברמה המטבולית והכימית‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬נשימת אוויר תחת לחץ‬
‫האוויר מורכב בעיקר מחמצן (‪ )21%‬ומחנקן (‪ .)14%‬אחוזי הגזים באוויר לא משתנים‪,‬‬
‫אולם הלחץ של שניהם עולה ככל שמעמיקים‪ ,‬ויורד ככל שעולים‪ .‬לעובדה זו יש השפעה‬
‫ישירה על העומק שאליו יכול הצולל לרדת וכמה זמן הוא יכול לשהות בו‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אחוזי הגזים לא משתנים עם הלחץ‪.‬‬
‫ריכוז הגזים עולה ככל שהלחץ עולה‪ ,‬והצולל מקבל "מנה" גדולה יותר שלהם‬
‫ככל שהוא מעמיק‪.‬‬
‫‪ 7.1.1‬חנקן‬
‫החנקן הוא גז אינרטי – הגוף אינו משתמש בו אולם הרקמות סופגות אותו‪ .‬ככל‬
‫שמעמיקים‪ ,‬הלחץ החלקי של החנקן עולה‪ ,‬והרקמות שלנו סופגות יותר‪ .‬כאשר אנו‬
‫מתחילים לעלות‪ ,‬החנקן המומס עוזב את הרקמות‪ ,‬נכנס לזרם הדם ומגיע לריאות‪ ,‬שם‬
‫הוא ננשף החוצה‪ .‬אם תהליך זה מתרחש בהדרגה‪ ,‬אין איתו בעיות‪ .‬אולם אם נעלה‬
‫מהר מדי‪ ,‬החנקן יתרחב בדם מהר מכפי שהוא יכול להשתחרר החוצה‪ ,‬ועלולות להיווצר‬
‫בועות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עומקים גדולים יותר וזמן תחתית גדול יותר משמעותם יותר חנקן שנספג‬
‫ברקמות‪.‬‬
‫צלילות חוזרות משמעותן ספיגת חנקן גדולה יותר‪.‬‬
‫זמן ללא דקומפרסיה מבוסס על ספיגת חנקן ושחרורו מהגוף‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫תרשים ‪ 2-12‬במדריך לצולל‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬מחלת דקומפרסיה‬
‫אם הצולל עולה מהר מדי‪ ,‬השינוי בלחץ עלול להיות מהיר מדי‪ ,‬ולא יאפשר שחרור איטי‬
‫של החנקן המומס ברקמות אל זרם הדם‪ .‬החנקן עלול להפוך לבועות ולחסום את זרם‬
‫הדם‪ .‬בעיה זו נקראת מחלת דקומפרסיה‪ .‬ניתן להשתמש בדוגמא של פתיחת בקבוק‬
‫משקה תוסס כדי להציג את ההשפעה של לחץ היורד במהירות על גזים מומסים‪ .‬כאשר‬
‫צולל עולה מהר מדי‪ ,‬זה דומה לפקק המשוחרר בצורה פתאומית‪ ,‬וכך נוצרות בועות‬
‫חנקן‪ ,‬היוצרות את הסימנים והסימפטומים המתוארים של מחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עלייה איטית מאפשרת לנו לנשוף החוצה את החנקן ומונעת בועות‪.‬‬
‫עלייה מהירה עלולה לגרום למחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫בקבוק שקוף סגור של סודה ידגים זאת היטב – אי אפשר לראות את הבועות עד שלא‬
‫תשחרר את הלחץ (בחר משקה שאתה אוהב!)‪.‬‬
‫‪ 7.1.4‬סימנים וסימפטומים של מחלת דקומפרסיה‬
‫הסימנים והסימפטומים תלויים במספר וגודל הבועות המתפתחות ובאזור הגוף בו הדם‬
‫נחסם‪ .‬הסימפטומים מתחילים בין ‪ 19‬דקות ל‪ 12-‬שעות לאחר צלילה‪ .‬לעתים‬
‫הסימפטומים מתעכבים אפילו עד ‪ 48‬שעות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאבים בפרקים הם סימפטום נפוץ של מחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫קוצר נשימה‪ ,‬חוסר תחושה ועקצוצים הם סימנים נוספים‪.‬‬
‫אי טיפול בדקומפרסיה עלול להפוך לקטלני‪.‬‬
‫הטיפול זהה בכל המקרים – נשימת חמצן ‪ 122%‬ופנייה לעזרה רפואית‪.‬‬
‫אם הסימפטומים מחמירים או לא נרגעים – יש לגשת לתא לחץ‪.‬‬
‫‪ 7.1.5‬מחלת דקומפרסיה‬
‫מחלת הדקומפרסיה היא המינוח הרפואי לכל פציעת דקומפרסיה כולל קריעת ריאה‪,‬‬
‫נפחת ריאות ודקומפרסיה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל תאונות הדקומפרסיה מקבלות את אותו טיפול – נשימת ‪ 122%‬חמצן וקבלת‬
‫עזרה רפואית (שווה לחזור על כך)‪.‬‬
‫‪ 7.1.6‬שיכרון מעמקים‬
‫שכרון מעמקים משפיע על יכולת הצולל לחשוב בצורה בהירה ולפעול בשיקול דעת‬
‫הגיוני‪ .‬הצוללים הנפגעים בשיכרון מעמקים אפילו לא יבינו שהם בבעיה‪ ,‬והם עלולים‬
‫לסכן את עצמם ואת בן הזוג שלהם‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שכרון מעמקים נגרם בעומקים של ‪ 32‬מטר ואילך‪.‬‬
‫שכרון המעמקים ייעלם מייד עם עלייה למים רדודים יותר‪.‬‬
‫הצולל לא מודע לשיכרון‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫כולנו מכירים את הסיפור על השתיין שחושב שהוא יכול לנהוג הביתה‪ .‬בין אם הוא מבין‬
‫את זה או לא‪ ,‬הוא שיכור‪ .‬אם אנו לא קולטים את מצב השיכרון‪ ,‬עדיין עלינו לנהוג‬
‫בזהירות ולבדוק את המחשבים לעתים תכופות‪.‬‬
‫‪ 7.1.7‬הרעלת חמצן‬
‫חמצן נחוץ לחיים‪ ,‬אולם יותר מדי חמצן יכול להיות מסוכן‪ .‬צוללים אשר נושמים אוויר‬
‫מועשר בחמצן (ניטרוקס) או שצוללים לעומקים גדולים יותר מהמותר בצלילה‬
‫ספורטיבית‪ ,‬צריכים לקבל תרגול נוסף כדי ללמוד איך להימנע מקבלת חמצן רב מדי‪.‬‬
‫למזלנו‪ ,‬אין זו בעיה של צוללים ספורטיביים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החמצן שבאוויר אינו מסוכן לצוללים ספורטיביים‪.‬‬
‫אין להשתמש באוויר מועשר בחמצן ללא ההכשרה המתאימה‪.‬‬
‫‪ 7.1.7‬הרעלת פחמן חד חמצני‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש למלא מיכלים רק במקומות מורשים‪.‬‬
‫אין להשתמש באוויר שיש לו ריח או טעם‪.‬‬
‫אם יש לצולל כאב ראש בלתי מוסבר או שהוא מרגיש רע ללא סיבה‪ ,‬יש להודיע‬
‫לבן הזוג ולסיים הצלילה‪.‬‬
‫‪ 7.1.7‬תערובות גזים‬
‫ניטרוקס ותערובות גזים יכולים להגדיל את הטווח והבטיחות של הצלילה בתנאים‬
‫מסוימים‪ .‬הכשרה מיוחדת‪ ,‬מעבר לקורס זה‪ ,‬נדרשת לשם שימוש בתערובות גזים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.2‬‬
‫אין להשתמש בניטרוקס או בתערובות גזים ללא הכשרה מיוחדת‪.‬‬
‫סיכום פיזיקה ופיזיולוגיה‬
‫סכם בקצרה את הנושאים שהצגת‪ .‬דבר זה יעזור להדגיש את החשיבות של המידע‬
‫ויעזור לחניכים לארגן את המידע‪ .‬עבור על מבחן הידע‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫חלק ‪ – 2‬ציוד צלילה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צלילה היא ספורט התלוי בצורה משמעותית בציוד‪.‬‬
‫כל חלק בציוד הוא חלק חשוב מערכת הציוד כולה‪.‬‬
‫התאמה היא בדרך כלל הגורם החשוב ביותר‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הדגמה היא כלי יעיל במיוחד כשמדובר על ציוד‪.‬‬
‫‪7.2‬‬
‫ציוד אישי‬
‫‪ 7.2.2‬מסיכה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המסיכה יוצרת חלל אוויר בין עיני הצולל לבין המים‪.‬‬
‫התאמה ונוחות הם הגורמים החשובים ביותר בבחירת מסיכה‪.‬‬
‫נפח קטן = פחות השוואת לחצים‪.‬‬
‫נפח גדול = ראייה מרחבית‪.‬‬
‫ניתן להתקין עדשות אופטיות‪.‬‬
‫שסתום שחרור אוויר – אופציונאלי‪ ,‬וטוב למקרה שבו לצולל יש נטייה להוציא‬
‫אוויר דרך האף‪.‬‬
‫‪ 7.2.1‬שנורקל‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאפשר לצולל לחסוך באוויר מהמיכל כאשר הוא שוחה על פני המים‪.‬‬
‫יש לבחור עיצוב נוח ולא מפריע‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬סנפירים‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.1‬‬
‫מגדילים את יעילות השחייה על ידי הגדלת אזור כפות הרגליים של הצולל‪.‬‬
‫סנפיר רצועה מאפשר שימוש בנעלי צלילה‪.‬‬
‫התאמה היא הדבר החשוב ביותר‪.‬‬
‫הגנה מקור‬
‫הגנה מקור מספקת שמירה מפני חשיפה מסוכנת או בלתי נוחה‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬חליפת גלישה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגנה נגד שמש‪ ,‬רוח ושפשופים‪.‬‬
‫הגנה נגד קור – מינימאלית‪ .‬טובה למים חמימים‪.‬‬
‫‪ 7.1.1‬חליפה רטובה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש עיקרי – הגנה מקור‪.‬‬
‫צריכה להתאים באופן צמוד כדי להאט את זרימת המים על העור‪.‬‬
‫דבר על סגנונות ועוביים שונים‪.‬‬
‫מתאימה למים קרירים‪-‬קרים‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬חליפה יבשה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נחוצה כדי למנוע לחלוטין ממים להיכנס‪.‬‬
‫מחזיקה שכבת אוויר בין פנים החליפה לעור הצולל‪.‬‬
‫דורשת הכשרה מיוחדת‪.‬‬
‫מתאימה למים קרים‪-‬קרים מאוד‪.‬‬
‫‪ 7.1.4‬נעליים וכפפות‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 7.1.5‬כובעים‬
‫הנעליים צריכות להתאים כמו נעל רגילה – עדיפות לסוליה טובה‪.‬‬
‫הכפפות צריכות להיות צמודות ולא להפריע לגמישות‪.‬‬
‫הכפפות צריכות להיות מהחומר הדק ביותר המאפשר גם שמירה על חום‬
‫מתאים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.2‬‬
‫רוב אובדן החום נובע מהראש‪.‬‬
‫יש למצוא מידה נוחה שלא מפריעה לתנועת הצוואר והלסת – לטובת השוואת‬
‫לחצים‪.‬‬
‫ציוד צלילה‬
‫‪ 7.2.2‬מאזן ציפה‬
‫מאזן הציפה משמש כג'קט‪/‬רתמה למיכל הצלילה וכ"שק" אוויר העוזר להתאזן‪ .‬הוא‬
‫מספק מקום נוח לחיבור אביזרים‪ ,‬ובדגמים מסוימים ניתן לשאת גם את המשקולות‬
‫בתוך המאזן‪ ,‬בתוספת מנגנון שחרור מהיר‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאזני רתמה (טכניים) הם בעלי יכולת הרמה גדולה יותר ויש להם יותר טבעות‬
‫‪ D‬לחיבור אביזרים‪.‬‬
‫מאזן ג'קט (צלילה ספורטיבית) הוא קומפקטי יותר‪.‬‬
‫מאזנים עם מערכת משקולות (‪ )Integrated‬נוחים אולם הופכים את ציוד‬
‫הצלילה לכבד יותר וקשה לתמרון מחוץ למים‪.‬‬
‫‪ 7.2.1‬וסת‬
‫לווסתים מודרניים יש שתי דרגות המאפשרות הפיכת לחץ גבוה מהמיכל ללחץ הסביבתי‬
‫המתאים אותו יכול לנשום הצולל על פי דרישה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתפקד גם תחת לחץ פנימי עצום ובתנאים סביבתיים קשים‪.‬‬
‫דורש טיפול טוב ושירות שנתי‪.‬‬
‫‪ 7.2.1.2‬דרגה ראשונה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ממירה ‪ BAR 122‬ל‪-‬בערך ‪ BAR 12‬לדרגה השנייה‪.‬‬
‫אפשרות ל‪ DIN-‬או ‪.YOKE‬‬
‫מאפשרת חיבור מד לחץ וציוד אחר (מאזן‪ ,‬חליפה יבשה)‪.‬‬
‫‪ 7.2.1.1‬דרגה שנייה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ממירה ‪ BAR 12‬ללחץ הסביבתי‪.‬‬
‫לכל הדרגות השניות יש שסתום שחרור אוויר‪.‬‬
‫הסבר את העיצוב הבטיחותי (‪.)free flow‬‬
‫‪ 7.2.1.2‬מקור אוויר חלופי‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 7.2.2‬מיכל‬
‫סוגים שונים‪ :‬אוקטופוס‪ ,‬משולב במאזן או ‪.Spare Air‬‬
‫תחזוקה ובדיקת הווסת חשובה‪.‬‬
‫דגש על מיקום ב"משולש"‪.‬‬
‫מיכל הצלילה עשוי מאלומיניום או פלדה ונועד להכיל גז נשימה דחוס‪ .‬כל המיכלים‬
‫המיוצרים ונמכרים בארה"ב וקנדה צריכים לעמוד בדרישות מסוימות‪ ,‬שנקבעות על ידי‬
‫משרדי התחבורה של המדינות הנ"ל‪.‬‬
‫הסימנים שעל המיכלים מוטבעים על החלק העליון שלו ומשמשים לזיהוי מידע על‬
‫המיכל‪ ,‬כמו היצרן שלו‪ ,‬הלחץ המותר בו וכו'‪.‬‬
‫סימנים על המיכל‪:‬‬
‫דוגמא לסימון על מיכל אלומיניום של לוקספר‪:‬‬
‫‪CTC/DOT-3AL3000-S80‬‬
‫‪P123456 LUXFER 9A99‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – CTC/DOT‬משרד התחבורה האמריקאי או הקנדי‪.‬‬
‫‪ – 3AL‬סוג המתכת (אלומיניום במקרה הזה)‪.‬‬
‫‪ – 3222‬לחץ מותר ב‪.PSI-‬‬
‫‪ – S80‬נפח ‪ 82‬רגל מעוקב‪.‬‬
‫‪ – P123456‬מספר סידורי‪.‬‬
‫‪ – LUXFER‬יצרן‪.‬‬
‫‪ – A‬סמל המפקח‪.‬‬
‫דוגמא להטבעה של היצרן על מיכל פלדה מגולוון‪:‬‬
‫‪G CTC/DOT – E9791 – 3500 TP 5250 1-89‬‬
‫‪12345 PST GALVANIZED‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – CTC/DOT‬משרד התחבורה האמריקאי או הקנדי‪.‬‬
‫‪ – E9791‬מספר של משרד התחבורה לציון סגסוגת פלדה‪.‬‬
‫‪ – 3922‬לחץ מותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – TP‬לחץ בדיקה‪.‬‬
‫‪ – 1-84‬תאריך בדיקה הידרוסטאטית‪.‬‬
‫‪ – 12349‬מספר סידורי‪.‬‬
‫‪ – PST‬שם היצרן‪.‬‬
‫כיום נהוג לבדוק מיכלים בדיקה ויזואלית פעם בשנה‪ .‬אם מיכל נכשל בבדיקה‪ ,‬הוא‬
‫מושבת לצמיתות‪ .‬אם הוא עובר את הבדיקה‪ ,‬מודבקת עליו מדבקה מתאימה או‬
‫חותמת‪ .‬יש לבדוק מיכל צלילה בדיקה הידרוסטאטית כל ‪ 9‬שנים במכון בדיקה מורשה‪.‬‬
‫אם המיכל עובר‪ ,‬הוא מקבל חותם של הבדיקה ההידרוסטאטית‪ .‬ניתן לראות חותמות‬
‫של הבדיקה ההידרוסטאטית על החלק העליון של המיכל‪.‬‬
‫דוגמא לחותמת הידרוסטאטית‪:‬‬
‫‪1 A1/32 98‬‬
‫מיכל עם חותמת כזו יצטרך לעבור את הבדיקה ההידרוסטאטית הבאה שלו בינואר‬
‫‪ .2223‬מיכלי פלדה מקבלים לפעמים סימן פלוס (‪ )+‬אחרי התאריך‪ ,‬כדי להראות שניתן‬
‫למלא את המיכל ב‪ 12%-‬יותר מהלחץ הרשום‪:‬‬
‫‪1 A1/32 98 +‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין לרוקן מיכל לחלוטין‪.‬‬
‫אסור למלא מיכלי אלומיניום מעבר ללחץ המקסימאלי המותר שלהם‪.‬‬
‫‪ 7.2.2.2‬ברזי מיכל‬
‫ברזי המיכל נועדו לווסת את זרימת הגז מהמיכל וליצור חיבור בטוח בלחץ גבוה עם‬
‫הדרגה הראשונה של הווסת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ברז ‪ K‬הוא הסטנדרט המודרני – ללא רזרבה‪.‬‬
‫סגנון ‪ YOKE‬נפוץ בארה"ב ללחצים של עד ‪.BAR 226‬‬
‫סגנון ‪ DIN‬נפוץ באירופה ויכול להתמודד עם לחץ עד ‪.BAR 312‬‬
‫לברזי ‪ DOT‬ו‪ CTC-‬יש דיסק פריצה‪.‬‬
‫‪ 7.2.4‬משקולות‬
‫יש צורך במשקולות כדי להוות ניגוד לציפה של הגוף ושל חליפת הצלילה‪ .‬מערכות‬
‫המשקולות יכולות להיות בצורת החגורה המסורתית או משולבות במאזן‪ .‬ניתן להצמיד‬
‫למיכל משקולות נוספות‪ ,‬או לקרסולי הצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.4‬‬
‫לכל מערכות המשקולות צריך להיות מנגנון שחרור מהיר‪.‬‬
‫יש להיזהר מללכוד את המשקולות על ידי לבישת ציוד עליהן‪.‬‬
‫מכשירים תת‪-‬מימיים‬
‫‪ 7.4.2‬מד לחץ‬
‫מד הלחץ מודד את הלחץ במיכל הצלילה וניתן לקחת אותו אל מתחת למים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אין לצלול ללא אמצעי למדידת הלחץ במיכל‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫השווה את בדיקת מד הלחץ לבדיקת מד הדלק במכונית‪.‬‬
‫‪ 7.4.1‬מחשבי צלילה‬
‫מחשבי צלילה הם התקדמות משמעותית בהיסטוריית הצלילה‪ .‬הם מגדילים את זמן‬
‫הצלילה ומשחררים צוללים מהטעויות הנובעות מחישוב פרופילי צלילה‪ .‬הם מגבירים‬
‫נוחות ובטיחות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחשבי צלילה בטוחים יותר מטבלאות משום שהם מפחיתים את הסיכוי לטעות‬
‫אנוש‪.‬‬
‫מחשבי הצלילה מאפשרים זמן צלילה ארוך יותר משום שהם יודעים לחשב זמן‬
‫ללא דקומפרסיה בצלילה רבת שלבים‪.‬‬
‫יש להכיר את המחשב לפני הצלילה‪ ,‬משום שיש מחשבים רבים ושונים‪ ,‬וכל אחד‬
‫מתופעל אחרת‪.‬‬
‫אין לחלוק מחשב צלילה בין ‪ 2‬צוללים‪ ,‬משום שאין מצב בו ‪ 2‬צוללים חווים את‬
‫אותה צלילה בדיוק‪.‬‬
‫מחשבי הצלילה בדרך כלל מציגים עומקים בדילוגים של ‪ 1‬רגל‪ ,‬לכן אי אפשר‬
‫להשתמש במחשב של בן הזוג כתחליף לשלך‪.‬‬
‫אין ערובה מוחלטת לבטיחות‪ ,‬גם עם מחשב‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫כאשר זה מתאפשר‪ ,‬הדגם את האפשרויות שבמחשב על המחשב שבו החניכים‬
‫ישתמשו בפועל‪ .‬החזק דגם של המחשב בכיתה‪ ,‬כדי שהחניכים יוכלו לתפעל אותו – זה‬
‫ינטרל חלק מהמסתורין ויחזק את החשיבות של הבנת המחשב לפני שצוללים איתו‪ .‬אל‬
‫תכביד על החניכים עם סוגים רבים מדי של מחשבים ופונקציות מורכבות במחשב – הם‬
‫יתבלבלו וייבהלו‪.‬‬
‫‪7.5‬‬
‫מכשירים נוספים‬
‫‪ 7.5.2‬שעון צלילה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מספק טיימר נוסף במקרה של נפילת מחשב‪.‬‬
‫סוגים רבים – משעון פשוט ועד מחשב‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫כדאי ללמד את החניכים על החוגה המסתובבת בשעון וכיצד היא יכולה לשמש כטיימר‪.‬‬
‫‪ 7.5.1‬מד עומק‬
‫מד עומק מודד את לחץ המים והאוויר שמעליהם ומראה מה העומק בו נמצא הצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחר מד עומק שנוח לקרוא אותו‪.‬‬
‫בדרך כלל הכי קל לקרוא מד עומק דיגיטלי‪.‬‬
‫ייתכן שיהיה לו אור אחורי‪.‬‬
‫האנלוגי לא צריך סוללה‪.‬‬
‫‪ 7.5.2‬מצפן‬
‫מצפן קובע את כיוון הצולל ביחס לצפון המגנטי‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צוללים טובים יודעים להשתמש היטב במצפן‪.‬‬
‫החלק החשוב ביותר – לדעת איך להשתמש בו‪.‬‬
‫הדגש את חשיבות התרגול של השימוש במצפן‪ .‬הסבר כי ניתן לתרגל גם בחצר‬
‫הביתית או במגרש חניה‪.‬‬
‫חפצי מתכת גדולים‪ ,‬כמו ספינה טבועה‪ ,‬פוגמים בדיוק המצפן‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫תן לחניכים ללכת עם המצפן בכיתה לפי כיוון מסוים והכיוון ההופכי שלו כדי לתרגל‬
‫שימוש במצפן‪.‬‬
‫‪7.6‬‬
‫אביזרים‬
‫‪ 7.6.2‬איתות חירום‬
‫יש מגוון איתותי חירום‪ ,‬חלקם פשוטים כמו משרוקית או מצוף מתנפח‪ ,‬וחלקם ניתנים‬
‫להתקנה בין האינפלייטור למד הלחץ וישתמשו באוויר בלחץ גבוה מהמיכל כדי לייצר‬
‫סאונד חזק במיוחד‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משרוקית היא בסיסית‪ ,‬אולם איתות החירום הטוב ביותר תלוי בסוג הצלילה‪.‬‬
‫"נקניקיה" מתנפחת יכולה להיראות ממרחק רב‪.‬‬
‫‪ 7.6.1‬סכין‬
‫סכין הוא כלי שימושי לחיתוך‪ ,‬חיטוט או חפירה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא מיועד להיות נשק‪.‬‬
‫כמו כל כלי‪ ,‬יש לבחור אותו בהתאם לשימושים הצפויים‪.‬‬
‫יש לחבר אותו במקום שקל להגיע אליו‪ ,‬אולם שלא ייתפס בעצמים אחרים‪.‬‬
‫‪ 7.6.2‬מספריים ואמצעי חיתוך אחרים‬
‫למשל‪ ,‬מספריים הם כלי שימושי לחיתוך חוטים וחומרים רכים אחרים מתחת למים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בטוחים יותר מסכין כי יש סיכוי נמוך יותר שייתפסו בעצמים אחרים‪.‬‬
‫‪ 7.6.4‬פנסים‬
‫הפנס מוסיף אור בתאורה מוגבלת וניתן להשתמש בו גם כמכשיר איתות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחזיר את הצבע הטבעי מתחת למים‪.‬‬
‫יש לבדוק את הסוללות לפני הצלילה‪.‬‬
‫‪ 2‬פנסים הם סטנדרט בצלילת לילה‪.‬‬
‫פנס גדול יכול לשמש כפנס עיקרי‪ ,‬ואחד קטן כגיבוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להימנע מלסנוור את בן הזוג ולא לכוון את הפנס לעיניים שלהם‪.‬‬
‫‪ 7.6.5‬תיק ציוד‬
‫התיק מאפשר לצולל לשאת את הציוד ולשמור עליו במקום אחד‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לבחור לפי הגודל‪ ,‬התפקיד והעמידות‪.‬‬
‫‪ 7.6.6‬דגל צוללים‬
‫דגל הצוללים מסמן כי צוללים נמצאים במים ברדיוס של ‪ 19‬מטר ממנו‪ .‬החוקים שונים‬
‫ממקום למקום‪ ,‬אבל באופן עקרוני סירות צריכות לנוע באיטיות ללא הרמת גלים או‬
‫להישאר במרחק של ‪ 32-62‬מטר מהדגל‪ .‬יש להשתמש בכל פעילויות הצלילה‪ ,‬אלא אם‬
‫כן נמצאים בפארק צלילה או באזור השמור לצוללים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגנו על עצמכם‪ :‬השתמשו בדגל כשצריך‪.‬‬
‫‪ 7.6.7‬יומן צלילה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש לתעד כל צלילה‪.‬‬
‫‪ 7.6.7‬לוח רישום תת מימי‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.7‬‬
‫הלוח משמש כמחברת תת‪-‬מימית וכאמצעי תקשורת‪.‬‬
‫סיכום ציוד צלילה‬
‫עבור על מבחן הידע‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫חלק ‪ – 4‬פיתוח מיומנויות‬
‫לחניכים שלך יש הרבה מיומנויות חדשות ללמוד וחשוב שהם ילמדו את הדרך הנכונה‬
‫לבצע אותן‪ .‬אם תעבוד לפי אותם הליכים בכל פעם‪ ,‬הצוללים יהפכו את הטכניקה להרגל‬
‫ויפחיתו את הסיכוי לטעות‪ .‬המיומנויות נלמדות הכי טוב באמצעות תרגול בחלק המים‬
‫הסגורים של הקורס‪ ,‬כך שהלימוד כאן מכוון כלפי תיאור התהליך והדגשת הצעדים‬
‫החשובים‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הוסף הדגמה למצגת שלך כדי לשפר את הזכירה ולהפוך את השיעור למהנה יותר‪.‬‬
‫‪7.2‬‬
‫הרכב הציוד‬
‫אין ראשי תיבות או קיצור שיכול לעזור לצוללים לזכור בדיוק איזה ציוד לקחת איתם‪,‬‬
‫משום שצוללים שונים מעדיפים ציוד שונה‪ ,‬ובאתרים שונים יש צורך בציוד מתאים‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬מי שצולל באותו אזור רוב הזמן‪ ,‬יפתח שיטה כזו או אחרת לזכירת הציוד שיש‬
‫לקחת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.1‬‬
‫ראשי תיבות יכולים לעזור לחניכים אם הם פשוטים וקלים לזכירה‪.‬‬
‫הרכבת הציוד‬
‫‪ 4.2.1‬בדיקת מיכל‬
‫יש להזכיר לחניכים לבדוק את התאריכים על המיכל‪ .‬הם צריכים לוודא שהמיכל מכיל‬
‫את תערובת הגזים שהם זקוקים לה‪ .‬יש לבדוק סוג הברז ושלמות האו‪-‬רינג‪ .‬יש לפתוח‬
‫מעט את המיכל ולתת ללחות לצאת‪ ,‬כדי שלא תיכנס לדרגה הראשונה‪ .‬שים דגש על‬
‫טיפול זהיר במיכלים – אחסון במקום בטוח והובלה נכונה כדי למנוע חשיפה לחום גבוה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבדוק את המיכל לפני השימוש‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬הרכבת מאזן‬
‫המאזן צריך "לשבת" טוב על המיכל והחניכים צריכים לדעת לתפעל אותו‪ .‬האם יש לו‬
‫חגורת משקולות או מקור אוויר חלופי על צינור האינפלייטור? איפה שסתומי הריקון? הם‬
‫צריכים לדעת להצמיד את המאזן באופן בטוח למיכל ולתפעל את הרצועות‪ .‬שים דגש על‬
‫שטיפה לאחר הצלילה ואחסון נכון של המאזן‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש להכיר את כל הפונקציות של המאזן לפני השימוש‪.‬‬
‫‪ 7.1.2‬הרכבת וסת‬
‫יש לבדוק האם הווסת ניזוק‪ .‬יש לבדוק האם הסוג (‪ DIN‬או ‪ )YOKE‬מתאים לברז‬
‫המיכל‪ .‬הדגש שהחור בברז צריך להיות מול החור בדרגה הראשונה – יש לחניכים נטייה‬
‫להרכיב את הווסת הפוך‪ .‬הסבר מדוע מד הלחץ והאינפלייטור בצד שמאל והווסת בצד‬
‫ימין‪ .‬הסבר שאין להדק את הדרגה הראשונה בצורה מוגזמת למיכל‪ .‬הסבר את חשיבות‬
‫המכסה בדרגה הראשונה ואת השטיפה במים מתוקים לאחר כל יום צלילה‪.‬‬
‫‪ 7.1.4‬חיבור אינפלייטור – פתיחת ברז האוויר‬
‫הראה כיצד לחבר את האינפלייטור‪ .‬הסבר את מבחן השאיבה‪ .‬הסבר את תהליך‬
‫פתיחת ברז האוויר בצורה נכונה‪ .‬פתח את הברז לחלוטין והחזר רבע סיבוב‪ .‬הקשב‬
‫לדליפות ובדוק מד לחץ‪.‬‬
‫‪ 7.1.5‬בדיקת הציוד‬
‫חשוב שהחניכים יבדקו את הציוד לפני שהם משתמשים בו‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫דרך הומוריסטית אחת לעודד בדיקת ציוד היא לספר את סיפור ה"ג'וק בווסת" – קצת‬
‫דביק אבל משאיר רושם ומדגיש את חשיבות בדיקת הציוד‪.‬‬
‫‪ 7.1.6‬סידור צינורות‬
‫כאשר מסדרים את הצינורות – מארגנים את הציוד‪ .‬זה עוזר לצוללים לדעת איפה כל‬
‫דבר נמצא ונותן להם תחושת גאווה ב"סידור" שלהם‪ .‬זה גם מגביר את הבטיחות שלהם‬
‫מתחת למים‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫אתה יכול לספר להם על התיק שראית תלוי על הדלת של מכונית שעקפה אותך –‬
‫האישה כנראה מיהרה מאוד באותו יום ולא סידרה את הציוד שלה‪.‬‬
‫‪7.2‬‬
‫לבישת הציוד‬
‫‪ 7.2.2‬חליפה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הסבר את חשיבות התזמון של לבישת החליפה ביחס לתנאים ולנוחות על פני‬
‫השטח‪.‬‬
‫‪ 7.2.1‬חגורת משקולות‬
‫הסבר את השחרור ביד ימין‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבות ידיעת מיקום האבזם ומניעת היתפסות של המשקולות עם ציוד אחר‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬לבישת יחידת הצלילה‬
‫צבירת הניסיון הטובה ביותר היא במהלך תרגולי המים הסגורים‪ .‬יש להדגיש עזרה לבן‬
‫הזוג ומניעת פציעה‪ .‬חש לדון ביתרונות ובחסרונות של לבישה תוך כדי עמידה‪ ,‬ישיבה‬
‫ובמים‪ .‬עבור על שיטות סידור הצינורות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.4‬‬
‫דבר על שיטת בן הזוג‪.‬‬
‫תדרוך לפני הצלילה‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אם תדלג על שלב זה‪ ,‬וכל המאמצים שלך יהפכו לאי סדר ובלבול‪.‬‬
‫‪ 7.4.2‬שלבי בדיקת ולבישת הציוד‬
‫כדאי לעשות רשימת בדיקה כדי להבטיח את שלמות הצלילה‪ .‬הדגש את שיטת בן הזוג‬
‫והראה כיצד בודקים ציוד אחד לשני‪ .‬שלבים לפני כניסה למים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחת ברז אוויר‪.‬‬
‫ניפוח מאזן‪.‬‬
‫הדלקת מחשב‪.‬‬
‫בדיקת ציוד ווידוא שכל הציוד נמצא‪.‬‬
‫כניסה למים‪.‬‬
‫‪ 7.4.1‬כניסות‬
‫יש כמה סוגים של כניסות – לכל אחת המקום שלה בשלל המיומנויות של הצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשמור על הווסת בתוך הפה עד שמתייצבים על פני המים‪.‬‬
‫יש לסיים כל כניסה בסימון "‪."OK‬‬
‫‪ 7.4.1.2‬צעד ענק‬
‫שיטה נפוצה במים עמוקים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הדגש החזקת המסיכה והווסת‪ ,‬הסתכלות אל האופק וצעידה החוצה – אבל לא‬
‫קפיצה‪.‬‬
‫‪ 7.4.1.1‬כניסה מישיבה‬
‫טובה לבריכות ולפלטפורמות נמוכות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הדגש את חשיבות ההישענות לצד אחד וסיבוב החלק האחורי של הגוף הצידה‬
‫והחוצה‪.‬‬
‫‪ 7.4.1.2‬גלגול לאחור‬
‫שיטה טובה לסירות קטנות ללא פלטפורמת צלילה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הדגש הימנעות מאובדן ציוד והסתבכות‪.‬‬
‫‪ 7.4.1.4‬כניסה מהחוף‬
‫שיטה טובה במים רגועים ובמדרון מתון‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לבישת סנפירים – לאחר כניסה למים והגעה לגובה המותניים‪.‬‬
‫‪ 7.4.1.5‬כניסה בים רוגש‬
‫כניסה מסובכת‪ .‬דגש על זהירות‪ .‬הסבר בקצרה על פעולת הגלים ותזמון‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לבישת סנפירים בקו החוף‪ ,‬הליכה אחורה לעבר הגלים‪.‬‬
‫יש להישאר קרוב לבן הזוג כדי לסייע במידת הצורך‪.‬‬
‫‪7.5‬‬
‫מיומנויות בתוך המים‬
‫הדרך הטובה ביותר ללמד מיומנויות בתוך המים היא באמצעות הדגמה בהשתתפות‬
‫החניכים‪ .‬בשיעורים התיאורטיים‪ ,‬הצג את המיומנויות שהם יבצעו במים סגורים והסבר‬
‫את הערך שלהן‪ .‬הקדמה זו עוזרת למתן את עקומת הלמידה שהחניכים יחושו במים‬
‫הסגורים‪ .‬אם כבר לקחת אותם למים הסגורים‪ ,‬השיעור יחזק את המיומנויות שלהם‪.‬‬
‫‪ 7.5.2‬ניפוח וריקון מאזן‬
‫כאשר לצולל יש את המשקולות המתאימות‪ ,‬הוא לרוב בציפה שלילית קלה‪ ,‬ולכן‬
‫הצוללים צריכים למצוא דרך להוסיף לציפה שלהם‪ .‬הסבר את ההבדלים בין כפתורי‬
‫האינפלייטור‪ .‬החניכים ייהנו לראות את האינפלייטור מופעל ואת המאזן מתנפח ומתרוקן‬
‫– זה נותן להם תחושה של שליטה ורצון לבדוק את העניין במים‪ .‬הסבר מדוע יש לרוקן‬
‫את המאזן כשמחזיקים את האינפלייטור מעל הראש‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להוסיף ולשחרר כמויות קטנות של אוויר בכל פעם‪.‬‬
‫יש להמתין כמה שניות כדי לחוש את השינוי בציפה‪.‬‬
‫אין לנפח את המאזן יותר מדי – סכנה של עלייה בלתי מבוקרת‪.‬‬
‫ניתן לנפח את המאזן באמצעות הפה במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ 7.5.1‬בדיקת משקל וציפה‬
‫לאחר כניסה למים וסימון "הכל בסדר"‪ ,‬הצוללים יבצעו בדיקת ציפה‪ .‬זה נכון במיוחד‬
‫במצבים של שינוי בציוד או אחרי הפסקה גדולה מצלילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לבדוק פעולה תקינה של האינפלייטור‪.‬‬
‫יש לרוקן את המאזן לחלוטין‪.‬‬
‫יש לצוף כאשר המים מגיעים לגובה העיניים ואוויר מוחזק בריאות‪.‬‬
‫יש לנשוף ולשקוע לאט‪ ,‬תוך שמירה על האינפלייטור ביד‪.‬‬
‫הדגש כי צולל עם משקל יתר יצטרך לעבוד קשה יותר ויהיה לו קשה יותר לשמור על‬
‫ציפה נייטרלית‪ .‬הסבר את הערך של כל מצב ציפה‪:‬‬
‫‪ o‬חיובית‪ :‬כדי לנוח על פני המים‪.‬‬
‫‪ o‬שלילית‪ :‬כדי לרדת או להתייצב על הקרקעית‪.‬‬
‫‪ o‬נייטרלית‪ :‬כדי למנוע מאמץ יתר בכל עומק נתון‪.‬‬
‫הסבר לחניכים שהמשקל שלהם יירד כאשר הם ישתמשו באוויר שבמיכל‪ ,‬ושזו עלולה‬
‫להיות בעיה בחניות הבטיחות בסוף הצלילה‪ .‬החניכים שלך רוצים להיראות טוב‪ ,‬ולכן‬
‫כדאי להסביר להם שצוללים ששומרים על ציפה נייטרלית נראים מקצועיים יותר מתחת‬
‫למים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איזון נכון בפני המים עוזר לצולל לחוות צלילה נוחה ובטוחה‪.‬‬
‫‪ 7.5.2‬ירידות‬
‫למרות שכל הירידות הן נשלטות‪ ,‬הן תמיד חייבות להיות "תחת שליטה"‪ ,‬אם לא‬
‫באמצעות חפץ נייד אז לפחות באמצעות איזון טוב‪ .‬הסבר את סוגי הירידות השונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבוקרת‪ :‬על ידי אחיזה בכבל או עצם נייח אחר‪.‬‬
‫עם נקודת ייחוס‪ :‬מגע חזותי עם כבל או עצם נייח אחר‪.‬‬
‫חופשית‪ :‬ללא כבל או נקודת ייחוס‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להשוות לחצים באופן תכוף – "מוקדם ולעתים קרובות"‪.‬‬
‫יש להחזיק את האינפלייטור קרוב ליד‪.‬‬
‫יש לרדת זקופים ותוך שמירת קשר עין עם בן הזוג‪.‬‬
‫‪ 7.5.4‬ריחוף‬
‫בא באופן טבעי לאחר הדיון באיזון‪ .‬תאר את השיטות כולל שימוש באינפלייטור בלחץ‬
‫גבוה ובאמצעות הפה‪ .‬ודא כי החניכים מבצעים את בדיקת האיזון על ידי שאיפה‬
‫ונשיפה‪ .‬הסבר לחניכים שתרגילים אלה תורמים לפיתוח מיומנויות מתקדמות יותר‬
‫ולדרך שבה הם נראים מתחת למים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אין לעצור נשימה בזמן העלייה – יש לנשום בתכולה המקסימלית של הריאות‪.‬‬
‫‪ 7.5.5‬ריקון וסת‬
‫הסבר את השיטות (באמצעות הפה ובאמצעות השסתום) של ריקון וסת מוצף והחשיבות‬
‫של מיקום הלשון להגנה על דרכי הנשימה‪.‬‬
‫‪ 7.5.6‬החזרת וסת‬
‫הסבר את שיטת האיסוף ושליחת היד‪ .‬רוב הצוללים יבחרו בשיטת האיסוף כנוחה יותר‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יש לנשוף באופן רציף כאשר הווסת מחוץ לפה‪.‬‬
‫‪ 7.5.7‬נשימה בווסת פרוץ‬
‫זרימת האוויר הרצופה מהווסת הפרוץ היא חלק מעיצוב הבטיחות שלו‪ .‬זו אינה מיומנות‬
‫קשה‪ ,‬אבל צריך ללוות אותה בעלייה מיידית‪ ,‬בגלל הניצול המהיר של אספקת האוויר‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא לסגור את הפה סביב הפייה – יש לתת לאוויר המיותר לזרום באופן חופשי‪.‬‬
‫יש לנשום באיטיות‪ ,‬נשימות רדודות‪.‬‬
‫עלייה מבוקרת‪.‬‬
‫‪ 7.5.7‬ריקון מסיכה‬
‫הראה לחניכים איך להציף את המסיכה באמצעות האצבע‪ .‬הסבר על שני סוגי המסיכות‬
‫– עם ובלי שסתום – והסבר איך לרוקן כל אחת‪ .‬הסבר כיצד ניתן להשתמש בהצפה‬
‫חלקית של המסיכה לטובת ניקוי מאדים‪ .‬זה זמן טוב לדבר על עדשות מגע‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לנשום מהפה – לנשוף מהאף‪.‬‬
‫הלחץ על החלק העליון של המסיכה עוזר בכל שיטות הריקון‪.‬‬
‫יש לנשוף בעדינות ובאופן רציף‪ .‬נשיפה יתרה גורמת לאדים במסיכה‪.‬‬
‫צוללים עם עדשות מגע צריכים להשתמש בטכניקה אחרת‪.‬‬
‫‪ 7.5.7‬הסרת והחזרת מסיכה‬
‫הדגם הסרת והחזרת מסיכה‪ .‬זה הגורם העיקרי לכישלון במיומנויות מים‪ .‬המחשבה על‬
‫הסרת המסיכה מלחיצה את החניכים‪ .‬התייחס לנושא בזהירות ובביטחון‪ .‬הזכר להם‬
‫שהם עדיין יכולים לראות מתחת למים ללא מסיכה – אם כי לא טוב במיוחד‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הדגש אחיזת המסיכה ושליטה ברצועה‪.‬‬
‫צוללים עם עדשות מגע צריכים להשתמש בטכניקה אחרת‪.‬‬
‫‪ 7.5.21‬שחייה מתחת למים‬
‫תאר את סוגי השחייה של הצוללים – ‪ Flutter‬ו‪ .Frog-‬הסבר את היעילות הגדולה יותר‬
‫של שחיית ה‪ flutter-‬ואת השימושיות של שחיית הצפרדע בהימנעות מהעלאת חול‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סוגים שונים של שחייה יכולים להיות שימושיים בנסיבות שונות‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫השתמש בצדי הבריכה כדי לתרגל סוגי שחייה שונים‪.‬‬
‫‪ 7.5.22‬הסרת מאזן מתחת למים‬
‫זה עלול להיות תרגיל מפחיד עבור החניכים‪ .‬התייחס לנושא זה בפשטות ובאגביות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הדגש ציפה שלילית של הצולל לעומת הציפה החיובית או הנייטרלית של המאזן‪.‬‬
‫שחרר אך אל תפתח את רצועות המאזן בכתפיים‪.‬‬
‫יש לשמור על הווסת בתוך הפה ולהסיר את המאזן ימינה‪ ,‬כשהיד השמאלית‬
‫יוצאת קודם‪.‬‬
‫‪ 7.5.21‬ניווט באמצעות מצפן‬
‫הסבר את המרכיבים העיקריים של המצפן ואיך משתמשים בהם‪ .‬רוב החניכים יתפסו‬
‫את הנושא כמסובך‪ ,‬לכן נסה להישאר במונחים פשוטים‪ .‬הזכר לחניכים שמקצוענים‬
‫יוצאים מהצלילה קרוב לסירה משום שהם יודעים להשתמש במצפן כדי למצוא את הדרך‬
‫חזרה‪.‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Lubber Line‬באותו קו עם הגוף לכיוון השחייה‪.‬‬
‫מחט מגנטית – מצביעה צפונה‪.‬‬
‫נקודות סימון – סימון נקודות על המחט המגנטית באמצעות ה‪Lubber Line-‬‬
‫המכוון לכיוון השחייה‪.‬‬
‫כיוון הופכי – כנ"ל‪ ,‬אבל לסובב עד שהזנב של המחט נמצא בנקודות הסימון‪.‬‬
‫חוגת כיוון – לאלה המדברים במעלות‪ ,‬מבלבל את הרוב‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המצפן שימושי רק אם הצולל יודע כיצד להשתמש בו‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫כדאי ללמד תוך תרגול ועם חזרות רבות‪ .‬תן לחניכים ללכת בכיתה עם המצפן ושרטט‬
‫מסלול כמו בחלק ‪.3‬‬
‫‪ 7.5.22‬תקשורת מתחת למים‬
‫אחד ההיבטים הנעימים של צלילה הוא העולם השקט אליו אנו נכנסים‪ .‬הקולות היחידים‬
‫שאנו שומעים הם של הבועות שלנו ושל מנוע מקרי על פני המים‪ .‬לפעמים‪ ,‬אנו צריכים‬
‫לתקשר בינינו‪ .‬מאחר שאנחנו לא יכולים לדבר‪ ,‬תקשורת באמצעות כתיבה היא‬
‫מסורבלת‪ ,‬ופנסים עוזרים לנו רק בחושך‪ ,‬נותרנו רק עם סימני הידיים‪ .‬החניכים צריכים‬
‫ללמוד להשתמש ברוב הסימנים הנפוצים‪ .‬העזר בתרשים סימני הידיים במדריך לצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סימני ידיים חשובים לצלילה‪.‬‬
‫הדגש איטיות והגזמה‪.‬‬
‫הזכר לחניכים שאגודל למעלה משמעו "למעלה" ולא "הכל בסדר"‪.‬‬
‫צולל המנופף לסירה מסמן שהוא בבעיה‪.‬‬
‫‪ 7.5.24‬עליות ומצבי חירום של גמר אוויר‬
‫החניכים צריכים להבין שיש ‪ 9‬דרכי עלייה – מהרגילה ועד החירום‪ .‬עליות רגילות‪ ,‬עם‬
‫מקור אוויר חלופי ועליות שחייה מבוקרות מתורגלות כמיומנויות‪ .‬הנשמת בן זוג נחשבת‬
‫מסובכת מדי לחניכי מים פתוחים ועלייה בהצפה מסוכנת מדי לתרגול‪ .‬עליך לתאר כל‬
‫מיומנות מלבד הנשמת חבר‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫עלייה רגילה‪.‬‬
‫עלייה עם מקור אוויר חלופי‪.‬‬
‫עלייה בהנשמת בן זוג (לא נלמדת בשלב זה)‪.‬‬
‫עלייה בשחייה מבוקרת‪.‬‬
‫עלייה בהצפה (לא מתורגלת)‪.‬‬
‫‪ 7.5.25‬עלייה רגילה‬
‫באופן אידאלי‪ ,‬כל העליות צריכות להיות רגילות‪ .‬הסבר את הנוהל הנכון לעלייה רגילה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שליטה באינפלייטור‪.‬‬
‫הסתכלות למעלה ונשימה נורמלית‪.‬‬
‫עלייה איטית (דון בקצב העלייה הרצוי)‪.‬‬
‫יש לבצע תמיד עצירת בטיחות‪.‬‬
‫‪ 7.5.26‬עלייה עם מקור אוויר חלופי‬
‫זוהי עליית החירום הרצויה ביותר‪ .‬היא החליפה את העלייה תוך הנשמת בן זוג‪ ,‬משום‬
‫שכמעט לכולם יש מקור אוויר חלופי והנוהל פשוט יותר‪ .‬סוג זה של עלייה שימושי במצבי‬
‫גמר אוויר ובמצבים בהם כמות האוויר שנותרה קטנה‪ .‬הסבר את הנוהל הנכון‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סמן את הצורך והכוונה לחלוק באוויר – תקשורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מצא את הווסת החלופי של התורם‪.‬‬
‫התחברות יציבה וקשר עין בין בני הזוג‪.‬‬
‫עלייה בקצב נורמלי‪.‬‬
‫‪ 7.5.27‬עלייה בהנשמת בן זוג‬
‫לא נלמדת יותר – דון בה רק לצורך הכרה כללית‪.‬‬
‫‪ 7.5.27‬עלייה בשחייה מבוקרת‬
‫תגובת חירום למצב של גמר אוויר‪ .‬עלייה זו מוסברת לחניכים כדי לתת להם‬
‫אלטרנטיבה בטוחה לעלייה בהצפה‪ .‬בגלל שהיא מתוארת כעליית חירום‪ ,‬היא יוצרת‬
‫אווירת חרדה‪ ,‬אולם למעשה מדובר בפרוצדורה פשוטה‪ .‬נסה שלא להדגיש את הבטי‬
‫מצב החירום בעלייה זו והדגש שבמצב הבלתי סביר של גמר אוויר‪ ,‬מדובר בעלייה הכי‬
‫בטוחה שניתן לבצע‪ .‬תאר את העלייה באופן פשוט כמו שהיא מתוארת במדריך ה‪-‬‬
‫‪ Open Water‬לצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קצב מבוקר של כ‪ 32-‬ס"מ לשנייה‪.‬‬
‫קצב מומלץ – ‪ 19‬ס"מ לשנייה‪.‬‬
‫נשוף בעלייה‪.‬‬
‫התאזן בפני המים‪.‬‬
‫‪ 7.5.27‬עלייה בהצפה‬
‫זהו המוצא האחרון של עליות החירום‪ .‬יש כאן סכנת פציעה גבוהה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן‬
‫שאנו מדגישים יתר על המידה את הסכנה – נתונים של ‪ DAN‬הראו שאחוז גבוה של‬
‫מקרי מוות בתאונות צלילה של גמר אוויר התרחשו בצוללים שעדיין לבשו את חגורת‬
‫המשקולות שלהם‪ .‬אמנם‪ ,‬עליות מהירות גורמות לפציעות אולם ניתן לשרוד אותן‪ ,‬בעוד‬
‫שמטביעה קשה יותר לצאת בחיים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.6‬‬
‫אין לתרגל מיומנות זו!‬
‫מוצא אחרון – אבל עדיף על טביעה‪.‬‬
‫יש לשלוט בקצב העלייה כמה שאפשר‪.‬‬
‫לנשוף כל הדרך למעלה‪.‬‬
‫פירוק ציוד‬
‫ההיפך מההרכבה‪ ,‬אולם יש להסביר לחניכים שיש לרוקן את האוויר מהמערכת כדי‬
‫לפרק את הווסת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.7‬‬
‫יש להסיר משקולות ואביזרים‪.‬‬
‫לייבש מכסה דרגה ראשונה לפני סגירה‪.‬‬
‫לא להרטיב את החלק הפנימי של הדרגה הראשונה בזמן השטיפה‪.‬‬
‫יש לאחסן מיכלים באופן בטוח‪ ,‬עם המכסה פתוח במיכלים משומשים‪.‬‬
‫סיכום מיומנויות צלילה‬
‫עבור על מבחן הידע‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫חלק ‪ – 5‬בטיחות בצלילה‬
‫ההתקדמות המשמעותית ביותר בצלילה בעשורים האחרונים היתה בתחום הבטיחות‪.‬‬
‫כמו שאנחנו‪ ,‬הצוללים היחידים‪ ,‬תלויים בבטיחות לצורך ההישרדות‪ ,‬כך גם תעשיית‬
‫הצלילה כולה‪ .‬בעבר‪ ,‬צלילה נחשבה לספורט מרגש אולם מסוכן‪ ,‬שרק מצ'ואים חולי‬
‫אדרנלין נהנו ממנו‪ .‬למזלנו‪ ,‬התדמית הזו השתנתה וצלילה נתפשת כיום כהרפתקה‬
‫שמושכת כל מיני סוגים של אנשים‪ .‬ביחד עם שינוי התדמית‪ ,‬היה שיפור דרמטי‬
‫בבטיחות‪ .‬למעשה‪ ,‬צלילה הפכה להיות אחת מפעילויות הפנאי הבטוחות ביותר – ולא‬
‫במקרה‪.‬‬
‫ארגוני צלילה קידמו שני מרכיבים הקשורים בבטיחות‪ :‬חינוך ומודעות‪.‬‬
‫החינוך קודם גם ברמת הצולל (תרגול וקורסים) וגם ברמת הציבור הרחב (שיווק)‪.‬‬
‫צוללים מתורגלים היטב הם בטוחים יותר‪ ,‬ויש להם את היכולת ליהנות מהצלילה שלהם‪.‬‬
‫הציבור הרחב‪ ,‬שכעת תופס את הצלילה כספורט בטוח יותר‪ ,‬הופך להיות מקור לצוללים‬
‫חדשים ומאפשר לצלילה להתקיים כספורט ללא פיקוח ממשלתי‪ .‬פעילויות מעטות בלבד‪,‬‬
‫המערבות מיליוני אנשים וחושפות אותם לחוויות פיזיות מאתגרות‪ ,‬הצליחו להתקיים ללא‬
‫רגולציה ממשלתית‪ .‬ספורט הצלילה נהנה מחירות בדרכים רבות‪ ,‬משום שהוא ממשיך‬
‫לכבד את החוקים שהוא חייב לכבד – חוקי הפיזיקה וחוקי העולם הטבעי‪ .‬חשוב מאוד‬
‫שתמשיך לקדם את שני מרכיבי המפתח לבטיחות הצולל – חינוך ומודעות‪.‬‬
‫‪21.2‬‬
‫מודעות‬
‫המרכיב החשוב ביותר בבטיחות הוא המודעות‪ .‬מודעות היא לא רק עירנות – היא‬
‫דורשת הערכה תמידית ומתמשכת של הסביבה שלנו ותשומת לב לפרופיל הצלילה‪ .‬היא‬
‫כוללת את הצורך בידע מעמיק על הציוד שלנו והערכה כנה של היכולות שלנו כצוללים‪.‬‬
‫מודעות אישית כוללת את כל החושים‪ ,‬ובראשם – חוש ההיגיון‪ .‬משום שאנו מסתמכים‬
‫על שיטת בן הזוג – אותה מודעות נדרשת גם מבן הזוג שלנו‪ .‬רמה גבוהה זו של מודעות‬
‫מתחילה בתרגול אבל היא מתפתחת עם הזמן ודרך חוויות הצלילה השונות‪ .‬לצערנו‪,‬‬
‫אם אין לך מודעות‪ ,‬אתה גם לא יודע זאת‪.‬‬
‫כמדריך‪ ,‬המטרה שלך היא להחדיר מודעות לחניכים שלך‪ ,‬לא רק על ידי הרצאות‪ ,‬אלא‬
‫על ידי הדגמת מודעות אישית‪ .‬עודד אותם ליהנות תוך צבירת ניסיון‪ .‬הסבר להם מהן‬
‫הדרכים הטובות ביותר להפוך לצוללים מוצלחים – לצלול באופן סדיר ולפתח את‬
‫המיומנויות שלהם באופן מתודי ומובנה דרך קורסים מתקדמים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.1‬‬
‫מודעות דורשת תרגול מתמיד ו‪...‬‬
‫אם אתה לא שם לב שאתה מודע – סביר להניח שאתה לא מודע‪.‬‬
‫כושר צלילה‬
‫למרות שלספורט הצלילה אין יותר תדמית מצ'ואיסטית‪ ,‬עדיין יש בו צורך בכושר גופני‬
‫סביר‪ .‬הצלילה הספורטיבית היא קלה לרוב‪ ,‬אולם בכל צלילה יש פוטנציאל לצורך‬
‫במאמץ פיזי קשה‪ .‬ככל שהצולל מתקדם מבחינת מיומנות‪ ,‬הצלילה הופכת לפחות קשה‬
‫מנטלית ופיזית‪ .‬ככל שיותר צוללים חדשים יצטרפו לספורט‪ ,‬הכושר הגופני הממוצע של‬
‫הצולל יהיה שווה בערך לכושר הגופני של האדם הממוצע‪ .‬לא סביר שתצליח לשנות את‬
‫מצבו הפיזי של חניך‪ ,‬אולם יכולה להיות לך השפעה על ההרגלים שלהם‪ ,‬במיוחד אלה‬
‫הקרובים לצלילה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.2‬‬
‫זכור כי אתה מהווה דוגמא – הישאר בכושר‪.‬‬
‫אין לצרוך אלכוהול או סמים לפני צלילה‪.‬‬
‫אין לעשן‪ ,‬במיוחד לא לפני צלילה‪.‬‬
‫אין מידע מדויק לגבי צלילה בהריון – לכן יש להימנע מכך‪.‬‬
‫שיטת בן הזוג‬
‫אחד החוקים הידועים של הצלילה‪ ,‬הוא "הישאר תמיד עם בן הזוג"‪ .‬זהו גם החוק שאותו‬
‫מפרים הצוללים הכי הרבה פעמים‪ .‬למה זה קורה?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫"איבדתי את בן הזוג" (הגבר מודעות‪ ,‬שחייה קרוב לבן הזוג‪ ,‬שים לב למיקומו)‪.‬‬
‫"אני בטוח יותר ללא בן זוג" (לא קביל בקורסי ‪.)Open Water‬‬
‫"הזרם הפריד בינינו" (שיפור תכנון צלילה‪ ,‬לא לצלול מעבר למגבלות)‪.‬‬
‫"הראות היתה גרועה" (כל הפתרונות הנ"ל מתאימים)‪.‬‬
‫"נגמר לי זמן התחתית" (יש לעלות ביחד)‪.‬‬
‫"אני הולך לצלול כדי לא להיות עם אנשים אחרים" (!!!)‪.‬‬
‫"איבדתי את בן הזוג ופשוט המשכתי את הצלילה" (חוק ‪ 3‬הדקות‪ ,‬מציאת בן‬
‫הזוג)‪.‬‬
‫יש הרבה סיבות נוספות לעובדה שצוללים מוצאים את עצמם ללא בן זוג באמצע‬
‫הצלילה‪ .‬עבור צוללים ספורטיביים‪ ,‬הסכנות בצלילה לבד הן עצומות‪ .‬יש להדגיש‬
‫לחניכים שזהו חוסר התחשבות להמשיך צלילה יותר מ‪ 3-‬דקות לאחר אובדן בן זוג‪ ,‬שכן‬
‫סביר להניח שהוא מחכה על פני המים ודואג להם‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.4‬‬
‫צלילה לבד אינה נחשבת בטוחה בצלילה הספורטיבית‪.‬‬
‫אין לאבד בן זוג ליותר מ‪ 3-‬דקות‪.‬‬
‫תכנון צלילה‬
‫"תכנן את הצלילה‪ ,‬צלול לפי התכנון"‪ ,‬הוא חוק שתקף גם עם השימוש במחשבים‪ .‬יש‬
‫להחליט לפני הצלילה על העומק המקסימלי‪ ,‬כמות אוויר מינימלי ובני זוג‪ .‬תכנון צלילה‬
‫לא חייב להיות מגביל‪ .‬למשל‪" :‬כל זוג יסקור את הקיר לעומק מקסימלי של ‪ 32‬מטר‬
‫ויעלה לפי ההנחיה של המחשב השמרני ביותר או במינימום אוויר של ‪ 92‬אטמוספירות"‬
‫– זהו תכנון צלילה שמשאיר הרבה מקום לתמרון ועדיין מציב גבולות‪ .‬תמיד יש גבולות –‬
‫ההיגיון של צולל אחד לפעמים מתנגש עם זה של האחר‪ ,‬לכן יש להסביר את התכנון‬
‫הכללי של הצלילה ולדון באפשרויות שעשויות לצוץ‪ .‬הסבר לחניכים מה עלול להשתבש‬
‫ואיך לתכנן פתרונות מראש‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.5‬‬
‫גם מי שצולל עם מחשב צריך לתכנן את הצלילה שלו‪.‬‬
‫תמיד יש מגבלות לתכנון‪.‬‬
‫צלילות חוזרות‬
‫כל צלילה המבוצעת תוך ‪ 12‬שעות לאחר זו שקדמה לה‪ ,‬נחשבת צלילה חוזרת‪ .‬כאשר‬
‫הצלילה הראשונה עוברת בקלות‪ ,‬הצוללים נוטים לזלזל בתכנון הצלילה הבאה‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫צלילות חוזרות דורשות תכנון רב יותר‪ ,‬בשל החנקן ברקמות והאפשרות להתקררות או‬
‫לתשישות‪ .‬נקודות נוספות שיש לקחת בחשבון בצלילה חוזרת‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לתכנן את הצלילה העמוקה קודם‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבדוק במחשב מהם זמני ההפסקה והתחתית הטובים ביותר לצלילה‬
‫השנייה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להשתמש בהגנה נוספת מפני קור‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.6‬‬
‫הצלילה החוזרת מצריכה יותר תכנון – לא פחות‪.‬‬
‫צלילה עמוקה יותר – קודם‪.‬‬
‫עצירת בטיחות‬
‫זהו מנגנון בטיחות לכל הצוללים‪ .‬מדובר בהמלצה בכל הצלילות‪ ,‬אולם זוהי דרישה של‬
‫‪ SDI‬בכל צלילה העמוקה יותר מ‪ 32-‬מטר‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.7‬‬
‫התייחס לעצירת הבטיחות בכבוד – וכך יעשו גם החניכים שלך‪.‬‬
‫עצירת הבטיחות צריכה להתבצע בעומק של ‪ 3-6‬מטרים‪ ,‬במשך ‪ 3‬דקות‪.‬‬
‫מצב חירום או דילוג על דקומפרסיה‬
‫הצורך בדקומפרסיית חירום הוא כמובן דבר שיש להימנע ממנו‪ .‬אולם אם הצולל חורג‬
‫מזמן התחתית המקסימלי שלו‪ ,‬חשוב שיידע כיצד להגיב‪ .‬ברוב המחשבים יש מצב‬
‫דקומפרסיה שידריך את הצולל היכן וכמה לעצור – אם הוא יודע להשתמש במחשב שלו‪.‬‬
‫כשהצולל מגיע לפני השטח‪ ,‬עליו להודיע ל‪ ,Divemaster-‬לנשום חמצן ולגשת לעזרה‬
‫רפואית במידת הצורך‪.‬‬
‫לצוללים שחרגו מזמן הצלילה‪ ,‬יש נטייה להתעלם מהוראות המחשב‪ ,‬בגלל פחד‪ ,‬מחסור‬
‫באוויר או חוסר מודעות‪ .‬יש סיכוי שהם ינסו להסתיר את הבעיה מבני הזוג או המדריך‪,‬‬
‫בגלל בושה‪ .‬חשוב לטפל בנושא זה בצורה רגועה‪ ,‬כדי שהחניכים לא ייכנסו לפניקה או‬
‫יימנעו מקבלת עזרה במידת הצורך‪.‬‬
‫דקומפרסיה מתוכננת היא מעבר למיומנויות של צוללי ‪ ,Open Water‬אולם צוללי ‪Open‬‬
‫‪ Water‬רבים של ‪ SDI‬יתקדמו לבסוף לצלילה טכנית‪ ,‬בהתם לפילוסופיה של ‪.SDI/TDI‬‬
‫חשוב שלא תפחיד את החניכים ותסביר את הנושא בצורה רציונאלית‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.7‬‬
‫לא להיכנס לפניקה‪ .‬יש להשתמש במחשב ובמיומנויות שנלמדו‪.‬‬
‫יש לדעת לתפעל ולקרוא את המחשב‪.‬‬
‫יש לעלות לפני שהאוויר נגמר‪.‬‬
‫יש להודיע ל‪ Divemaster-‬או למדריך‪.‬‬
‫נפילת מחשב‬
‫אם לצוללים היה רק מחשב אחד והוא מפסיק לעבוד‪ ,‬יש להפסיק מייד את הצלילה‪.‬‬
‫אסור להם לצלול ב‪ 12-‬השעות שלאחר מכן משום שנתוני החנקן שלהם נעלמו‪ .‬אסור‬
‫להמשיך לצלול עם מחשב אחר‪ ,‬משום שאין בו את הנתונים של הצלילה הקודמת‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪21.7‬‬
‫יש לעצור את הצלילה בצורה מבוקרת‪.‬‬
‫אין לצלול שוב באמצעות מחשב במשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫מצבי חירום במים‬
‫הציוד הכי טוב שלכם הוא המוח שלכם‪ .‬מוח מתורגל היטב ורגוע יעזור לכם‪ .‬פניקה‬
‫גורמת למוח להפסיק לתפקד‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עודד את החניכים לחשוב על פתרונות לבעיות לפני שהן מתרחשות (השתמש‬
‫בזרם ובהסתבכות כדוגמה)‪.‬‬
‫תרגל טכניקות חירום (גרירת צולל מותש)‪.‬‬
‫תרגול מונע פניקה‪.‬‬
‫קדם את קורס ה‪.Rescue-‬‬
‫‪ 21.21‬מאמץ יתר‬
‫אחת הבעיות הנפוצות בצלילה היא מאמץ יתר‪ .‬למרות שהווסת נותן אוויר נוסף על פי‬
‫דרישה‪ ,‬הצולל המותש עדיין יהיה רעב לאוויר‪ .‬הבעיה האמיתית היא לא אספקת האוויר‪,‬‬
‫אלא התגובה הפסיכולוגית למצב שבו הצולל חושב שהוא זקוק ליותר אוויר ממה שיש לו‪.‬‬
‫פניקה עשויה להתרחש‪.‬‬
‫מתחת למים‪ ,‬צולל בלתי מנוסה עלול לתרגם את הצורך באוויר בעלייה לפני המים‪ .‬אם‬
‫הנשימה נהפכת לכבדה‪ ,‬יש להפסיק לשחות‪ ,‬לנוח ולנשום עמוק‪ .‬אחיזה בעצם קבוע‬
‫עוזרת לצולל להישאר במקום וגם מחזקת את ההתנהגות הנכונה – להישאר תחת‬
‫שליטה‪ .‬מצב של תשישות יקרה במוקדם או במאוחר לרוב הצוללים‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הצולל צריך לצפות לחוות מצב של תשישות‪ ,‬צורך באוויר או חרדה‪ ,‬במוקדם או‬
‫במאוחר‪.‬‬
‫יש לעצור‪ ,‬לנוח ולחשוב‪.‬‬
‫יש לעדכן אחרים במצב‪.‬‬
‫‪ 21.22‬בעיות בפני המים‬
‫רוב תאונות הצלילה מתרחשות בפני המים! ההנחיות הבאות מתאימות בדרך כלל אם‬
‫לצוללים יש בעיות בפני המים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫יש להשיג ציפה חיובית‪.‬‬
‫לסמן לצוות שעל פני המים ‪ OK‬או "עזרה" אם צריך‪.‬‬
‫לשחות לסירה‪ ,‬כבל או חוף – אם יכולים לעשות כן בלי להיכנס למצב תשישות‪.‬‬
‫אם אי אפשר לשחות לחוף או לסירה בבטחה‪ ,‬יש להשתמש באיתות החירום‬
‫ולחכות שיבואו לאסוף אותך‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ציפה חיובית‪.‬‬
‫להשאיר וסת בפה‪.‬‬
‫לסמן לעזרה‪.‬‬
‫‪ 21.21‬גרירת צולל מותש‬
‫צוללים רבים נתקלים במצב בו הם צריכים לגרור צולל מותש‪ .‬אנו צריכים להציע עזרה‬
‫בהתאם ליכולות שלנו‪ .‬שני הצוללים צריכים להגיע לציפה חיובית‪ .‬יש לבקש מהצולל‬
‫המותש לשכב על הגב‪ ,‬לנוח ולנשום עמוק‪ ,‬בזמן שאנו גוררים אותו למקום בטוח (סירה‪,‬‬
‫כבל וכו')‪ .‬התנוחה הבטוחה ביותר היא על הגב‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להשתמש גם בדחיפה‬
‫מתחת לבית השחי‪ .‬הצולל המציל צריך לשחות בקצב סביר ולבדוק כל הזמן את כיוון‬
‫השחייה‪ .‬צוללי ‪ Open Water‬צריכים להימנע מלגשת לצולל בפאניקה עד שיקבלו‬
‫תרגול מתאים בהצלה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא להתקרב לצולל בפאניקה אלא אם כן מתורגלים בכך‪.‬‬
‫לשחות בקצת סביר‪.‬‬
‫‪ 21.22‬הסתבכות‬
‫אם אתה או בן הזוג שלך הסתבכתם בחוטי דיג או חבל‪ ,‬אל תיאבקו כי זה יכול להביא‬
‫להסתבכות קשה יותר‪ .‬עצרו‪ ,‬חשבו ופעלו בצורה הגיונית‪ .‬בדרך כלל אפשר לשחות או‬
‫לצוף כדי להשתחרר מהתסבוכת‪ .‬אם הסתבכתם באצה‪ ,‬בדרך כלל היא תשתחרר מכם‬
‫עם התנועה הקצבית של המים אם תפסיקו לזוז לכמה דקות‪ .‬אם יש צורך‪ ,‬השתמשו‬
‫בסכין או מספריים כדי להשתחרר‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא להיאבק‪.‬‬
‫לעצור‪ ,‬לחשוב ולפעול במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ 21.24‬צולל נעדר‬
‫צולל נעדר‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬הוא בסך הכל כזה שאיבד את בן הזוג שלו והתעלם מחוק‬
‫שלוש הדקות‪ .‬אם צולל או צוללים לא עולים בזמן מהצלילה‪ ,‬יש לקרוא לכוח האדם‬
‫המתאים‪ .‬תן את הפרטים המתאימים הקשורים בצלילה‪ ,‬את המיקום האחרון הידוע של‬
‫הצולל‪ ,‬האוויר והזמן שנותר לצולל או הצוללים‪ .‬אם הצוללים לא עולים בזמן‪ ,‬יש לבצע‬
‫חיפוש תחת מגבלות הבטיחות וליידע את הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אל תהפכו לצולל נעדר‪ ,‬עלו תוך ‪ 3‬דקות מאובדן בן הזוג‪.‬‬
‫‪ 21.25‬צולל בפאניקה‬
‫חרדה גורמת לפאניקה‪ ,‬ופאניקה גורמת לאסון‪ .‬צולל בפאניקה הוא מסוכן לכולם‪ .‬צולל‬
‫המראה סימני חרדה – עיניים פעורות‪ ,‬תנועות חדות‪ ,‬נשימה מהירה‪ ,‬התנהגות בלתי‬
‫נאותה וחוסר תגובה לסימנים – כנראה נמצא על סף פאניקה פסיבית או אקטיבית‪ .‬צולל‬
‫בפאניקה פסיבית עלול לזנק למעלה ולהפוך ללוחמני‪ .‬פאניקה פסיבית מתבטאת בקפאון‬
‫ובתגובות חלושות‪ .‬שני הסוגים מסוכנים משום שהצולל איבד שליטה‪ .‬אין להתקרב‬
‫אליהם מקדימה‪ .‬נסה לתקשר איתם ולהרגיע אותם ממרחק בטוח‪ .‬התרחק ותן להם‬
‫להירגע או להתעייף‪ .‬הצלת צולל בפאניקה היא מסוכנת‪ ,‬אפילו לאחר הכשרה מתאימה‪.‬‬
‫עדיף להציל מכמעט טביעה מאשר להפוך לטביעה כפולה‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צולל בפאניקה עלול לעלות לך בחיים שלך‪.‬‬
‫לא להתקרב להישג ידו של צולל בפאניקה‪.‬‬
‫‪ 21.26‬עזרה ראשונה לצוללי ‪Open Water‬‬
‫עזרה ראשונה כוללת הכל מהנחת פלסטר‪ ,‬דרך חימום צולל מקורר ועד הנשמה‪.‬‬
‫לצוללים יש סיכוי יותר גדול להזדקק לעזרה ראשונה‪ .‬קשה להיות מוכנים לכל מצב‬
‫חירום‪ ,‬אבל עלינו לנסות להיות מוכנים לקלים ביותר (תיק עזרה ראשונה)‪ ,‬לצפויים‬
‫ביותר (שמיכות במזג אוויר קר) ולגרועים ביותר (ללמוד החיאה)‪ .‬עודד את החניכים‬
‫להשתתף בקורס ‪ Rescue‬וללמוד איך לתת חמצן‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפוך את ההכנה למהנה – השתתף בקורס ‪.Rescue‬‬
‫‪ 21.27‬מחלת ים‬
‫עבור על הדיון הקצר במדריך לצולל‪.‬‬
‫נקודות מפתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קל יותר למנוע מאשר לטפל‪.‬‬
‫‪ 21.27‬דקומפרסיה‬
‫מחלת הדקומפרסיה כוללת את כל הפציעות הקשורות לנשימת אוויר בלחץ גבוה‪ .‬תתי‬
‫הקטגוריות הן דקומפרסיה וקריעת ריאה‪ .‬מחלת הדקומפרסיה עלולה לסכן חיים‪,‬‬
‫והטיפול אינו ערובה להחלמה מלאה‪.‬‬
‫נהלי חירום למחלת דקומפרסיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הזז את הצולל הפגוע מאזור הסכנה‪.‬‬
‫הפעל את שירותי החירום‪.‬‬
‫בדוק סימנים חיוניים (דופק ונשימה) ותן החיאה במידת הצורך‪.‬‬
‫תן ‪ 122%‬חמצן אם הצולל נושם‪.‬‬
‫צור קשר עם ‪Divers Alert Network – DAN‬‬
‫ייתכן כי טיפול בתא לחץ יהיה נחוץ‪ .‬הרופא אשר יבדוק את הצולל יחליט על הטיפול‪,‬‬
‫אולם שיחה עם הצוות הרפואי ב‪ DAN-‬יכולה להכווין אותך לבית החולים הקרוב ביותר‬
‫בו יש תא לחץ‪.‬‬
‫‪Divers Alert Network – DAN 21.27‬‬
‫‪ DAN‬הוא ארגון המפעיל קו חירום ‪ 24‬שעות ביממה שבו יש אנשי מקצוע רפואיים‬
‫המתמים בתאונות צלילה‪ .‬מספר הטלפון הוא ‪ .414-684-8111‬אינך צריך להיות חבר‬
‫‪ DAN‬בשביל לקבל את השירות‪ ,‬והמידע ניתן בחינם‪ .‬יש מספר שירותים דומים זמינים‬
‫לצולל – ניתן לבדוק עם המועדונים המקומיים את הנושא‪.‬‬
‫‪ 21.11‬סיכום בטיחות צלילה‬
‫עבור על מבחן הידע‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫הדרכת מים סגורים‬
‫מים סגורים מוגדרים כאזור שבו תנאי המים הם כשל בריכת שחייה‪ .‬כלומר – יש להם‬
‫עומק מוגבל‪ ,‬הם סגורים בחלק מהצדדים ולפחות בחלקם הם רדודים מספיק כדי לעמוד‬
‫בהם באופן רגוע‪ .‬הראות צריכה להיות מתאימה ללימוד נוח ולראיית כל החניכים בכיתה‪.‬‬
‫ניתן לשלב תרגולי מים סגורים עם שיעורים תיאורטיים‪ .‬כמו בשיעורים התיאורטיים‪,‬‬
‫הכנה מראש היא חשובה ביותר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במים סגורים הדגש עובר מההרצאה‬
‫להדרכה‪ .‬התהליך הוא אינטראקטיבי – החניכים יקשיבו ויראו אותך מבצע מיומנות ואז‬
‫הם יבצעו אותה‪ .‬החניכים מעדיפים את הפורמט האקטיבי הזה על פני הכיתה‪ ,‬משום‬
‫שהוא דומה יותר לצלילה שהם באו ללמוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סקור את המיומנויות והסדר שלהן בשיעור שאתה מלמד‪.‬‬
‫הפנה את החניכים ללוחות הלימוד הרלבנטיים למיומנות‪.‬‬
‫עזור לחניכים להרכיב ציוד‪.‬‬
‫הדגם את המיומנות במים על פי הפורמט של ‪.SDI‬‬
‫תחקר והחמא לחניכים‪.‬‬
‫הדגם פירוק ואחסנה נכונים של הציוד‪.‬‬
‫הכשרה בתוך המים היא חשובה במיוחד‪ .‬כאן החניכים לומדים לצלול‪ .‬במים אתה שילוב‬
‫של "דוגמא מושלמת" ומציל‪ .‬הביצועים שלך כאן כמדריך וכצולל הם קריטיים‪ .‬החניכים‬
‫ישימו לב אם אתה חרד או חסר ביטחון‪ ,‬לכן עליך להיות נינוח ומקצועי‪ .‬לשם כך‪ ,‬עליך‬
‫לשלוט במיומנויות באופן מוחלט‪ .‬עליך לדעת גם אילו בעיות עלולות לצוץ‪ ,‬איך לפתור‬
‫אותן ומדוע‪ .‬אפשר זמן רב לתרגולי המים‪ ,‬והתמקד בהפיכת התרגול למהנה ויסודי‪.‬‬
‫‪22.2‬‬
‫בעיות נפוצות בתרגול במים‬
‫כשאתה מלמד במים – הכל יכול ללכת מצוין‪ ,‬או גרוע‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש כמה בעיות‬
‫כלליות שעלולות להתרחש באופן תדיר יותר‪ .‬להלן כמה מהן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪22.1‬‬
‫החניך ממשיך לתרגול הבא‪ ,‬מבלי לבצע את המיומנות הקודמת באופן משביע‬
‫רצון‪ .‬אל תרשה זאת – החניך חייב לעמוד בכל דרישות המיומנות ולהיות מסוגל‬
‫לבצע אותן בעצמו‪.‬‬
‫החניך שלך מנסה להתקדם מהר מדי‪ .‬זה יכול להוביל לטכניקה מרושלת ולמידה‬
‫לא שלמה‪ .‬חניכים מהירים יותר יכולים להשתמש בזמן כדי לתרגל את‬
‫המיומנויות שלהם‪.‬‬
‫החניך משתמש בציוד נחות‪ .‬ציוד גרוע הופך את הלמידה לקשה יותר ומרתיע‬
‫את החניך מלצלול בהמשך‪ .‬בעיות ציוד גם עלולות לגזול מהזמן שאתה מקדיש‬
‫לחניכים האחרים‪.‬‬
‫אל תתעלם מהרגלים רעים שמתחילים לצוץ אצל חניכים (כמו להחזיק בקיר‬
‫הבריכה)‪ .‬הרגל שמתחיל לצוץ עלול להפוך בקלות לקבוע‪.‬‬
‫אל תפתור מהר מדי את בעיות החניך – תן לו להתמודד כדי שילמד טוב יותר‪.‬‬
‫קווים מנחים להדרכת שיעורי מים סגורים‪ ,‬שיטות הצגה‬
‫התרגולים מבוצעים בשפת המים ובתוכם‪ .‬יש להסביר את מיומנויות הצלילה ולהדגים‬
‫אותן‪ .‬לאחר מכן יבצעו החניכים את המיומנויות בעצמם‪ .‬לאחר שישלימו את המיומנות‬
‫בהצלחה‪ ,‬יש להחמיא להם ולעבור לתרגיל הבא‪ .‬במהלך השיעור‪ ,‬המיומנויות‬
‫המתקדמות בנויות על הקודמות‪ .‬למשל‪ ,‬הסרת מסיכה היא מיומנות שדורשת קודם לכן‬
‫תרגול בהצפת מסיכה‪ .‬כמו בשיעורים התיאורטיים‪ ,‬השיעור צריך להיות מובנה ויסודי כדי‬
‫לוודא שכל החניכים נחשפים למידע החשוב‪ .‬לוח שיעורי המים הסגורים מגדיר‬
‫אוטומטית את השיעור שלך כדי שתוכל להתמקד בנושא‪ .‬כדאי להשתמש בו בכל‬
‫המיומנויות שדורשות הסבר והדגמה‪ .‬מילוי הלוח מבטיח הכנה מראש‪ ,‬ושימוש בו בשיעו‬
‫מבטיח כיסוי מקצועי ומלא של המיומנות‪ .‬אין צורך להשתמש בלוח בכל המיומנויות‪ ,‬כמו‬
‫למשל במקרה של שחייה ל‪ 122-‬מטר‪ ,‬שכן במקרה זה אין צורך בהדגמה או בהסבר‬
‫מעמיק‪.‬‬
‫ניתן למלא את טופס התרגול במים בעזרת לוח שיעורי המים הסגורים‪ ,‬אולם חשוב‬
‫שתעבור על כל נושא בקפידה לפני כן‪ .‬המדריך למדריך שלך נועד להדריך אותך בהצגת‬
‫המיומנות‪ ,‬אולם חניכים רבים יבקשו לדעת את הסיבה מאחורי כל טכניקה שהם לומדים‪,‬‬
‫ויצפו ממך לתשובות ברורות‪.‬‬
‫שיעור בתוך המים‬
‫הקדמה (שמך‪ ,‬שם ה‪ Divemaster-‬שלך‪ ,‬זוגות)‬
‫דקות‪:‬‬
‫זמן השיעור בשעות‪:‬‬
‫‪ .1‬בצע הדגמה מעל המים‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור על סימני ידיים ("הכל בסדר"‪" ,‬למטה"‪" ,‬תורך לבצע את התרגיל"‪" ,‬עצור"‪,‬‬
‫"בצע מחדש"‪" ,‬למעלה"‪" ,‬יש לי בעיה"‪" ,‬פמפום")‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לרדת עם החניכים מתחת לפני המים; החניכים יורדים על הברכיים; קבל סימן‬
‫"הכל בסדר" מכל חניך; הסתכלו עליי מדגים!‬
‫‪ .4‬הדגם מיומנויות – לאט ובהגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בחן כל חניך בתרגיל; קבל "הכל בסדר" מהחניך; לחץ לו יד‬
‫‪ .6‬עלה למעלה עם החניכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר מחדש את המיומנויות; דון בבעיות ופתרונות; שבח והעבר ביקורת; אתגר‪.‬‬
‫‪ .8‬הודה ל‪.Divemaster-‬‬
‫מס'‬
‫מיומנות‬
‫ערך ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬קווי מתאר ‪ /‬נקודות‬
‫מפתח‬
‫הסבר מחדש‪ :‬שבח‪ ,‬עבור על נקודות המפתח ("כעת אתם מסוגלים ל‪ ,)"...‬ציין מחדש‬
‫חשיבות‪ ,‬דון בבעיות אפשריות‪ ,‬השב לשאלות‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬שאל שאלות כדי להבטיח הבנה; אתגר את החניכים‪.‬‬
‫שיעור בתוך המים‬
‫הקדמה (שמך‪ ,‬שם ה‪ Divemaster-‬שלך‪ ,‬זוגות)‬
‫דקות‪:‬‬
‫זמן השיעור בשעות‪:‬‬
‫‪ .1‬בצע הדגמה מעל המים‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור על סימני ידיים ("הכל בסדר"‪" ,‬למטה"‪" ,‬תורך לבצע את התרגיל"‪" ,‬עצור"‪,‬‬
‫"בצע מחדש"‪" ,‬למעלה"‪" ,‬יש לי בעיה"‪" ,‬פמפום")‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לרדת עם החניכים מתחת לפני המים; החניכים יורדים על הברכיים; קבל סימן‬
‫"הכל בסדר" מכל חניך; הסתכלו עליי מדגים!‬
‫‪ .4‬הדגם מיומנויות – לאט ובהגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בחן כל חניך בתרגיל; קבל "הכל בסדר" מהחניך; לחץ לו יד‬
‫‪ .6‬עלה למעלה עם החניכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר מחדש את המיומנויות; דון בבעיות ופתרונות; שבח והעבר ביקורת; אתגר‪.‬‬
‫‪ .8‬הודה ל‪.Divemaster-‬‬
‫ערך ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬קווי מתאר ‪ /‬נקודות‬
‫מיומנות‬
‫מס'‬
‫מפתח‬
‫החזרת הווסת במקרה שייפול מהפה במהלך הצלילה‪.‬‬
‫החזרת וסת – איסוף‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם את שיטת האיסוף ושיטת הרמת‬
‫ושליחת יד‬
‫המיכל‪ .‬הדגש את האופן שבו יש להרים את המיכל‪.‬‬
‫רוקן את הווסת‪ .‬נשוף באיטיות כאשר הווסת מחוץ‬
‫‪1‬‬
‫לפה‪ .‬בעיות‪ :‬יד לא ישרה בשיטת האיסוף‪ .‬טכניקת‬
‫הרמת מיכל לא טובה‪ .‬לא הוציא אוויר מהפה כשהווסת‬
‫מחוץ לפה‪.‬‬
‫במקרה שהמסיכה מתמלאת במים‪ ,‬גם באופן חלקי‪,‬‬
‫הצפת וריקון מסיכה‬
‫‪2‬‬
‫ניתן לרוקנה בקלות‪ .‬לא הסתכל למעלה בזמן הריקון‪.‬‬
‫החניכים הרבה פעמים מציפים את המסיכה מלמטה‬
‫והמים נכנסים לאף – להזכיר להם להציף מלמעלה‬
‫בעדינות‪ .‬נושפים חזק מדי – להגיד להם לעשות זאת‬
‫לאט ורצוף‪ .‬שפתי המסיכה לא קרובות מספיק לפנים‪.‬‬
‫עדשות מגע (ביצוע התרגול בעיניים עצומות‪ .‬לטפוח‬
‫להם על הכתף כשהמסיכה מרוקנת)‪.‬‬
‫הסבר מחדש‪ :‬שבח‪ ,‬עבור על נקודות המפתח ("כעת אתם מסוגלים ל‪ ,)"...‬ציין מחדש‬
‫חשיבות‪ ,‬דון בבעיות אפשריות‪ ,‬השב לשאלות‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬שאל שאלות כדי להבטיח הבנה; אתגר את החניכים‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫מים סגורים – צלילה מס' ‪2‬‬
‫‪12.1‬‬
‫הערכת מיומנויות שחייה (‪ 222‬מטר שחייה והחזקת ראש מעל המים במשך ‪ 12‬דקות)‬
‫יש לבצע בכל זמן לפני צלילת ה‪ Open Water-‬הראשונה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הכי נוח לבצע‬
‫זאת בשיעור המים הסגורים הראשון‪ .‬החניכים חייבים לבצע את המיומנויות ללא עצירה‪.‬‬
‫הסגנון אינו חשוב אולם הם צריכים להדגים נוחות סבירה במים ולשלוט בתרגילים‪ .‬כל‬
‫סגנון שחייה מקובל ל‪ 222-‬מטר‪ .‬הם יכולים לבצע את המיומנויות בימים שונים ויכולים‬
‫לנסות כמה פעמים שירצו‪.‬‬
‫‪12.2‬‬
‫בני זוג – חלוקה ודיון‬
‫הדגש את חשיבות הישארות עם בן הזוג וחוק שלוש הדקות‪ .‬עודד את הזוגות לשחות‬
‫זה לצד זה כך שיוכלו לראות אחד את השני כל הזמן‪ .‬החלף בין הזוגות כשאפשר‪ ,‬כדי‬
‫שהחניכים יחוו צלילה עם אנשים שונים‪ .‬כדאי להפריד "זוגות" קיימים במהלך התרגולים‬
‫כדי לעודד עצמאות‪.‬‬
‫‪12.3‬‬
‫תקשורת – סימני ידיים‬
‫הדגם סימני ידיים בסיסיים‪" :‬הכל בסדר"‪" ,‬למעלה"‪" ,‬למטה"‪" ,‬התאזן"‪ ,‬כמות אוויר‬
‫נמוכה‪ ,‬גמר אוויר‪" ,‬זקוק לאוויר"‪" ,‬משהו לא בסדר"‪ .‬בקש מהחניכים להחזיר סימון‬
‫כשאתה מדגים‪ .‬השתמש בהדגמה מוגזמת‪.‬‬
‫‪12.4‬‬
‫התאמת משקולות וניקוי מסיכה מאדים‬
‫הדגש שהאבזם נפתח לימין‪ .‬קל יותר לשים קודם את חגורת המשקולות‪ ,‬אבל זהירות‬
‫שלא לסבך אותה עם ציוד אחר‪.‬‬
‫‪12.9‬‬
‫הרכבת ציוד‬
‫הדגם הרכבה‪ ,‬הסבר תוך כדי התהליך והנח לחניכים להרכיב את הציוד יחד איתך‪ .‬עזור‬
‫אם צריך‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.6‬‬
‫בדיקת מיכל ואו‪-‬רינג‪.‬‬
‫חיבור מאזן – לשים לב שהמאזן אינו הפוך או רופף‪.‬‬
‫חיבור וסת – לשים לב שלא מחברים הפוך‪.‬‬
‫חיבור אינפלייטור – לפני פתיחת המיכל‪.‬‬
‫פתיחת המיכל תוך לחיצה קלה על כפתור הריקון‪.‬‬
‫בדיקת המאזן‪ ,‬הווסת‪ ,‬המחשב ומד הלחץ‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫כל חניך ירכיב את הציוד בתורו‪ ,‬כך יוכלו בני הזוג לעזור אחד לשני ולבדוק‪ .‬דבר זה‬
‫מחזק גם את שיטת בן הזוג‪.‬‬
‫‪12.6‬‬
‫לבישת ציוד‬
‫למד לבישה בעמידה‪ ,‬יד ימין ראשונה‪ ,‬כשבן הזוג עוזר להרים את המערכת‪ .‬עבור על‬
‫המדריך לצולל לתיאור הטכניקה‪ .‬בני הזוג צריכים לעזור זה לזה‪.‬‬
‫‪12.1‬‬
‫תדרוך‬
‫חשוב לתדרך לעומק את החניכים לפני כל צלילה‪ ,‬גם בתרגולי מים סגורים‪ .‬התדריך‬
‫מונע בלבול ומפחית חרדות‪ .‬הוא מספק אווירת שליטה וגורם לך להיראות מקצועי יותר‪.‬‬
‫הוא גם מספק הרגלים טובים של חשיבה ותכנון לחניכים‪.‬‬
‫נקודות להדגשה בתדריך‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪12.8‬‬
‫תיאור אתר הצלילה‪ ,‬גם אם מדובר בבריכה‪.‬‬
‫אם יש לבריכה מאפיינים מיוחדים‪ ,‬תאר אותם‪.‬‬
‫פרופיל הצלילה – עומק‪ ,‬זמן תחתית וכמות אוויר מינימאלית לעלייה‪.‬‬
‫סימני ידיים ובטיחות‪.‬‬
‫שיטות לכניסה ויציאה מהמים‪.‬‬
‫הזכר לחניכים לבדוק כל הזמן את לחץ האוויר במיכל ולסמן לך ב‪92-‬‬
‫אטמוספרות‪ .‬עשה זאת גם במים סגורים כדי להרגיל אותם לבדיקת האוויר‪.‬‬
‫רשימת בדיקה‬
‫הדגש את חשיבות רשימת הבדיקה‪ ,‬כמו אלה של הטייסים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪12.4‬‬
‫בדיקה שהברז פתוח‪.‬‬
‫ניפוח מאזן‪.‬‬
‫הדלקת מחשב‪.‬‬
‫לבישת ציוד‪.‬‬
‫כניסה למים‪.‬‬
‫השוואת לחצים‬
‫הדגש לחניכים לבצע השוואת לחצים מייד עם הכניסה למים ולעתים תכופות‪ .‬הדגם‬
‫פמפום באמצעות צביטת האף‪ ,‬פיהוק ומשיכה בתנוך האוזן‪ .‬כל שיטה עדינה או שילוב‬
‫שיטות הוא מקובל‪.‬‬
‫‪ 12.21‬כניסה‬
‫נסה להשתמש בשיטת כניסה שונה בכל פעם‪ .‬בדרך כלל השיעור הראשון יהיה בחלק‬
‫הרדוד של הבריכה – כניסה בישיבה היא אידיאלית‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להיכנס למים תוך שימוש בשיטת הכניסה בישיבה‪.‬‬
‫למה‪" :‬אתם" תהיו צוללים עם בטחון עצמי רב יותר אם תוכלו להיכנס למים בצורה הקלה‬
‫ביותר בכל מצב‪ .‬שיטה זו שימושית במיוחד בחלק הרדוד של הבריכה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬היכנס למים בשיטת הישיבה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לא הסתובב תוך כדי דחיפה; לא מילא מעט את המאזן לפני כניסה; מסיכה או‬
‫וסת לא במקום‪.‬‬
‫‪ 12.11‬ניפוח וריקון מאזן‬
‫למד ניפוח באינפלייטור ובאמצעות הפה‪ .‬ודא כי החניכים יודעים להבדיל בין הכפתורים‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לנפח את המאזן לחצי נפח באמצעות הפה ולרוקן אותו בפני‬
‫המים או מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬אתם" יכולים לנפח את המאזן שלכם באמצעות הפה או האינפלייטור כדי שתוכלו‬
‫להירגע על פני המים‪ ,‬לרדת או לעלות בכל עת שתרצו‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬ניפוח באמצעות הפה והאינפלייטור‪ .‬הדגמה של מיקום הגוף בעת ריקון המאזן‪.‬‬
‫ריקון‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לחיצה על הכפתור הלא‪-‬נכון; יותר מדי או פחות מדי ניפוח; לא לחץ על הכפתור‬
‫כשניסה לנפח באמצעות הפה; תנוחת גוף לא נכונה לריקון‪.‬‬
‫‪ 21.21‬נשימה מווסת‬
‫נושא זה נתפס כמובן מאליו אצל מדריכים‪ ,‬אולם החניכים עלולים לחשוש מנשימה‬
‫מווסת‪ .‬חניכים ישאלו גם אם הם עלולים לקבל איידס או זיהום מהפייה‪ .‬הסבר לחניכים‬
‫שיש לשטוף את הפיות של הווסת היטב בין השימושים‪ ,‬ואם זה נעשה אין סכנת זיהום‪.‬‬
‫לאלה שעדיין מפקפקים‪ ,‬המלץ לרכוש פייה אישית או וסת‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לנשום בצורה רגועה ויעילה בצלילה‪.‬‬
‫למה‪" :‬אתם" תוכלו ליהנות מנוחות והנאה מהסביבה התת‪-‬מימית‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם נשימה איטית‪ ,‬רגועה ועמוקה מהווסת‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬נשימה דרך האף; הוצאת אוויר דרך האף (אדים במסיכה); לא רוקן וסת לפני‬
‫הנשימה הראשונה‪.‬‬
‫‪ 21.22‬ריקון וסת – מכני ובאמצעות הפה‬
‫יש לתרגל ריקון וסת עד שהוא הופך לטבע שני של החניכים‪ .‬מיומנות זו מעניקה להם‬
‫ביטחון רב‪ ,‬מכיוון שהווסת הוא ממש קו החיים שלהם מתחת למים‪ .‬אפילו שאיפה של‬
‫כמה טיפות מים בודדות יכולה להוביל לחנק‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לרוקן את הווסת שלכם על ידי שיטת הריקון האוטומטי‬
‫ובאמצעות נשיפה‪ ,‬מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" הווסת שלכם יוצף‪ ,‬תוכלו לרוקן אותו בשתי שיטות‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם את שתי השיטות‪ .‬הדגש נשיפה איטית ורצופה בזמן שהווסת אינו בפה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לא נשאר אוויר בריאות כדי לרוקן בנשיפה; לא שמר על קנה הנשימה על ידי‬
‫הרמת לשון בזמן הריקון; לא נשף כשהווסת היה מחוץ לפה‪.‬‬
‫‪ 21.24‬החזרת וסת – שליחת יד ואיסוף‬
‫כמו ריקון הווסת‪ ,‬היכולת להחזיר לפה וסת שנפל היא חשובה לביטחון העצמי של‬
‫החניכים‪ .‬הזכר להם שאם הם לא מוצאים מייד את הווסת‪ ,‬הם צריכים לדעת לאתר את‬
‫האוקטופוס ולהשתמש בו כדי להיות רגועים בחיפוש אחר הווסת הראשי‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להחזיר את הווסת לפה אם הוא נפל במהלך צלילה‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" הווסת ייפול לכם מהפה מתחת למים‪ ,‬תוכלו להחזיר אותו‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם את שיטת האיסוף והרמת המיכל‪ .‬הדגש מיקום נכון של הגוף בשתי‬
‫השיטות‪ .‬ריקון וסת‪ .‬נשיפה רצופה כאשר הווסת אינו בפה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬יד לא ישרה וקרובה למיכל בשיטת האיסוף; שיטת הרמת מיכל שגויה; לא נשף‬
‫כשהווסת מחוץ לפה‪.‬‬
‫‪ 21.25‬הצפה חלקית וריקון מסיכה‬
‫טיפול במסיכה מלומד ב‪ 3-‬שלבים‪ .‬ראשית‪ ,‬מציגים לחניכים הצפה חלקית וריקון – כמו‬
‫שיעשו אם יצטרכו לנקות אדים‪ .‬בפעם שלאחר מכן‪ ,‬מלמדים אותם להציף לגמרי ולרוקן‬
‫– מיומנות שטובה למקרה שהמסיכה מקבלת מכה מתחת למים‪ .‬לבסוף‪ ,‬הם יעברו‬
‫להסרה מלאה של המסיכה‪ ,‬החזרתה וריקונה מתחת למים – וישיגו נוחות מושלמת עם‬
‫המסיכה בכל המצבים‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לרוקן מסיכה מוצפת חלקית מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" המסיכה תוצף חלקית במים‪ ,‬תוכלו לרוקנה בקלות ולהמשיך עם‬
‫הצלילה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הצפה חלקית של המסיכה על ידי זרימת מים קלה מלמעלה‪ .‬הדגש מיקום ראש‬
‫וידיים‪ ,‬ונשיפה דרך האף‪ .‬שאל למי יש עדשות מגע!‬
‫בעיות‪ :‬לא הסתכל למעלה; הציף את המסיכה מלמטה ומים נכנסו לאף – הזכר להם‬
‫להכניס מים באיטיות מלמעלה; נשף מעט מדי או דרך הפה במקום דרך האף; נשף‬
‫נשיפה חזקה אחת – אמור להם לנשוף לאט ורצוף; שפתי המסיכה לא מספיק קרובות‬
‫לפנים; עדשות מגע – החניך יתרגל בעיניים סגורות‪ ,‬טפח לו על הכתף כשהמסיכה נקייה‬
‫והוא יכול לפקוח עיניים‪.‬‬
‫עזרי הדרכה‪:‬‬
‫הצפת וריקון מסיכה היא תרגול הגורם חרדה ולעתים כישלון בקורס ה‪.Open Water-‬‬
‫שיטה טובה אחת ללמד מיומנות זו היא‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫תרגל את החניכים בנשימה דרך הפה ונשיפה דרך האף כשהראש שלהם מעל‬
‫המים‪ ,‬הווסת בפה והם ללא מסיכה‪.‬‬
‫אותו תרגול‪ ,‬רק כשהראש מתחת למים‪.‬‬
‫כשהמסיכות שלהם על פניהם‪ ,‬לא מוצפות‪ ,‬תרגל שוב את סעיף ‪ 2‬תוך שהם‬
‫לוחצים את החלק העליון של המסיכה (מסיכה ללא שסתום) או החלק המרכזי‬
‫שלה (מסיכה עם שסתום) אל הפנים‪.‬‬
‫הצף מסיכות חלקית וחזור על סעיף ‪.3‬‬
‫למד את המיומנות באופן רגיל‪.‬‬
‫‪ 21.26‬סגנונות שחייה – ‪Flutter, Modified flutter, Frog Kicks‬‬
‫הדגם כל סגנון שחייה‪ .‬היתרונות בכל סגנון הוסברו בכיתה‪ ,‬ויש לחזור עליהם בקצרה‪.‬‬
‫זה זן טוב להדגיש שליטה בטכניקת הצלילה ומתן כבוד לסביבה התת‪-‬מימית תוך‬
‫בחירת השחייה המתאימה ביותר למצב‪ .‬הזכר לחניכים שבחירה נכונה ושליטה בשחייה‬
‫הן תכונות של צוללים טובים‪.‬‬
‫‪ 21.27‬הורדת והחזרת חגורת משקולות (בפני המים)‬
‫הדגם שיטה נכונה של הסרת חגורת משקולות והחזרתה על פני המים בתנוחה אופקית‪.‬‬
‫למד אותם להסתכל ישר למטרה ולגלגל את החגורה עליהם‪ .‬תרגל את המיומנות עד‬
‫שליטה טובה בה‪.‬‬
‫‪ 21.27‬שחייה מתחת למים וזמן תרגול‬
‫הנח לחניכים "לשחק" מתחת למים הסגורים‪ .‬הם צריכים את ההזדמנות לעבוד על‬
‫המיומנויות שלימדת אותם‪ .‬הימנע מתיקון יתר שלהם אלא אם כן הם מפתחים הרגל רע‬
‫או ממש מתקשים במשהו‪.‬‬
‫‪ 21.27‬יציאה‬
‫צא תוך שימוש בשיטה הנכונה‪ .‬עודד עזרה של בני זוג אחד לשני‪.‬‬
‫‪ 21.11‬פירוק ציוד‬
‫הדגש שמירה על יובש הדרגה הראשונה‪ ,‬שטיפת ציוד יסודית ואחסון נאות‪.‬‬
‫‪ 21.12‬תחקור‬
‫לאחר תיקונים ואיחולים‪ ,‬עידוד הוא חלק חשוב בתדריך לחניכים‪ ,‬במיוחד כשהוא בא‬
‫ממך‪ ,‬המדריך שלהם‪ .‬אל תצחק על החניכים‪ ,‬ההערות שלך עלולות להתקבל ברצינות‬
‫גדולה ממה שתשער‪.‬‬
‫‪ 21.11‬תיעוד צלילה‬
‫תיעוד הצלילות במים הסגורים מהווה אישור וחשיבות להדרכה שלך ולמה שהחניכים‬
‫לומדים‪ .‬הוא גם מקבע את ההרגל לתעד צלילות מההתחלה‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫מים סגורים – צלילה מס' ‪1‬‬
‫‪22.2‬‬
‫תדרוך (כמו בשיעור מס' ‪)1‬‬
‫תדרוכים הם חשובים‪ ,‬גם במים סגורים! הם מדגימים את תבנית החשיבה שאתה מנסה‬
‫להעביר לחניכים‪ .‬זה זמן לעודד אותם לחשוב ולהתחיל לקבל החלטות‪ .‬למשל‪ ,‬שאל‬
‫אותם איזה סוג של כניסה נראה להם המתאים ביותר‪.‬‬
‫‪22.1‬‬
‫הרכבת ולבישת ציוד צלילה כפי שהודרך‬
‫הנח לחניכים לנסות את ההרכבה בעצמם‪ ,‬ועזור רק במידת הצורך‪ .‬תקן באופן חיובי את‬
‫השגיאות‪ .‬גם מדריכים לפעמים מנסים להרכיב את המאזן הפוך‪.‬‬
‫‪22.2‬‬
‫רשימת בדיקה‬
‫כמו בצלילת המים הסגורים הראשונה‪.‬‬
‫‪22.4‬‬
‫כניסות למים‬
‫כמו שציינו בתרגול מס' ‪ ,1‬נסה להשתמש בסוג אחר של כניסה בכל פעם‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬
‫כבר השתמשת בכניסה בישיבה‪ ,‬נסה את הצעד הענק או גלגול לאחור בחלק העמוק של‬
‫הבריכה הפעם‪ .‬הדגש את בחירת הכניסה המתאימה בכל פעם‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להיכנס למים בשיטת הצעד הענק והגלגול לאחור‪.‬‬
‫למה‪" :‬יהיה לכם" יותר ביטחון כשאתם יודעים שאתם יכולים להיכנס למים בצורה הקלה‬
‫ביותר בהתאם למצב‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬היכנס למים תוך שימוש נכון בשיטת הצעד הענק והגלגול לאחור‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לא השתמש בשיטת המספריים בצעד הענק; קפץ בצעד הענק; הסתבך עם‬
‫הציוד בגלגול לאחור‪.‬‬
‫‪22.5‬‬
‫טכניקת ירידה‬
‫כמו שנחיתה והמראה הן טכניקות חשובות בטיסה‪ ,‬עליות וירידות חשובות מאוד‬
‫בצלילה‪ .‬רשימת הבדיקה היא כלי טוב כדי לעזור לזכור את הצעדים בירידה נכונה‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לרדת תוך שימוש בשיטת הצעדים‪.‬‬
‫למה‪" :‬חשוב לדעת" נוהל פשוט זה שיעזור לכם לזכור את כל הצעדים החשובים שצריך‬
‫לבצע כשמוכנים לרדת‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם שיטת ירידה נאותה‪.‬‬
‫‪22.6‬‬
‫נשימה מווסת פרוץ‬
‫הזכר לחניכים שווסתים מעוצבים בצורה בטוחה לחלוטין ועלולים לפרוץ בשל כך‪ .‬ודא‬
‫שהם מבינים שזהו מצב שניתן לשלוט בו וכי הם יכולים לנשום תוך עלייה מבוקרת‪.‬‬
‫הדגש שיהיה להם כל כך הרבה אוויר זורם‪ ,‬שהם לא יוכלו לנשים את כולו‪ ,‬ולמעשה‬
‫אסור להם לשים את הווסת בפה‪ ,‬אלא לנשום באיטיות ובאופן רדוד מפרץ האוויר‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לנשום בצורה יעילה מווסת פרוץ במשך ‪ 32‬שניות לפחות במים‬
‫רדודים‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שבמקרה הבלתי סביר שהווסת יתקלקל‪ ,‬הוא משחרר פרץ‬
‫אוויר חזק‪ ,‬כך שתוכלו לנשום את האוויר שאתם צריכים ולתת לשאר לעוף לתוך המים‪,‬‬
‫תוך שאתם עולים למעלה באופן בטוח ומבוקר‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם על ידי לחיצת הפייה של הווסת כנגד השיניים העליונות כאשר הפה‬
‫פתוח מעט כדי לאפשר אוויר מיותר לצאת‪ .‬לחץ על כפתור הריקון כדי להדגים וסת פרוץ‪.‬‬
‫הדגש לחניכים לא לסגור את הפה על הפייה ולהשתמש בלשון כמגן נגד מים‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לחיצה לא נכונה או לא מספקת על כפתור הריקון; סגירת הפה על הפייה; שליטה‬
‫גרועה בנתיב האוויר‪ ,‬נשימה לא זהירה; תנוחת ראש לא נכונה לנשימה ולראייה דרך‬
‫המסיכה‪.‬‬
‫‪22.7‬‬
‫הצפה וריקון מסיכה‬
‫שלב ‪ 2‬מתוך שלושת שלבי ניהול המסיכה‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להציף ולרוקן את המסיכה שלכם מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" מים ייכנסו למסיכה שלכם‪ ,‬תוכלו לרוקן אותה בקלות ולהמשיך‬
‫בצלילה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הצף מסיכה לחלוטין‪ .‬הדגש מיקום ראש ויד ונשיפה דרך האף‪ .‬שאל על עדשות‬
‫מגע!‬
‫בעיות‪ :‬לא הסתכל למעלה; נשף דרך הפה ולא דרך האף או נשף מעט מדי; שפתי‬
‫המסיכה צריכים להיות קרובים לפנים; עדשות מגע (החניך יעצום עיניים‪ ,‬טפח לו על‬
‫הכתף כאשר המסיכה מרוקנת והוא יכול לפקוח עיניים); הדגש מיקום נכון של המסיכה‪.‬‬
‫‪22.7‬‬
‫הסרה והחזרת חגורת משקולות (בתחתית)‬
‫הדגם את הטכניקות הנאותות להסרת והחזרת חגורת משקולות בתחתית החלק העמוק‬
‫של הבריכה‪ .‬חניכים עם מאזן עם מערכת משקולות צריכים לתרגל עם חגורה רגילה‬
‫בנוסף למאזן שלהם‪ .‬הדגש את הצורך לרוקן את המאזן לפני הורדת החגורה‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להיכנס למים בשיטת הצעד הענק והגלגול לאחור‪.‬‬
‫למה‪" :‬יהיה לכם" יותר ביטחון כשאתם יודעים שאתם יכולים להיכנס למים בצורה הקלה‬
‫ביותר בהתאם למצב‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬היכנס למים תוך שימוש נכון בשיטת הצעד הענק והגלגול לאחור‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬לא השתמש בשיטת המספריים בצעד הענק; קפץ בצעד הענק; הסתבך עם‬
‫הציוד בגלגול לאחור‪.‬‬
‫‪22.7‬‬
‫שימוש בשנורקל‪ ,‬ריקון והחלפה‬
‫צוללים נוטים להמעיט בערך מיומנויות השנורקל משום שהם לא נתפשים כחלק מציוד‬
‫הצלילה ה"אמיתי"‪ .‬למעשה‪ ,‬השנורקל הוא חלק חשוב מציוד הבטיחות וקשה למצוא‬
‫צולל מנוסה שלא נעזר בשנורקל בעת מצב תשישות‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לרוקן שנורקל על ידי נשיפה ולהמשיך לנשום מבלי להרים את‬
‫הפנים מהמים‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שיש דרך קלה להיפטר מהמים בשנורקל לאחר הצלילה או‬
‫אם הכנסתם את השנורקל בלי כוונה אל תוך המים‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬מלא ורוקן שנורקל בנשיפה‪ .‬החניכים צריכים לשלוט בנתיבי האוויר שלהם כדי‬
‫שיוכלו להשאיר את הראש בתוך המים ולהמשיך לנשום‪ .‬הדגש מיקום נכון של השנורקל‬
‫והצורך בזהירות בנשימות הראשונות‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬מיקום ראש לא נכון; נשיפה לא חזקה מספיק לריקון; הרמת הראש מהמים‬
‫לריקון השנורקל; שליטה לא טובה בנתיב האוויר‪ ,‬נשימות לא זהירות לאחר הריקון‪.‬‬
‫‪ 22.21‬שחרור התכווצות‬
‫הדגם את השיטה הנאותה לשחרור התכווצות‪.‬‬
‫‪ 22.22‬גרירת צולל מותש‬
‫טכניקת הצללה פשוטה זו היא נעימה ללימוד והחניכים מבינים את חשיבותה בקלות‪.‬‬
‫זוהי המיומנות האחת שכולם רוצים שבני הזוג שלהם יידעו‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לגרור בבטחה צולל עייף או מוגבל על פני המים לאורך של‬
‫לפחות ‪ 29‬מטר‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" תפגשו בצולל שאינו יכול לשחות על פני המים‪ ,‬תוכלו לעזור לו להגיע‬
‫לסירה או לחוף‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הראה מיקום נכון של המציל מאחורי הצולל המותש – שניהם על הגב‪ .‬הצפת‬
‫הצולל המותש‪ .‬הדגש התרחקות מהצולל במקרה של פניקה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬אי הצפה של הצולל המותש‪.‬‬
‫‪ 22.21‬יציאה ממים עמוקים‬
‫השתמש ביציאה המתאימה ביותר לאתר‪ .‬הדגש הורדת משקולות וציוד מסורבל אחר‬
‫לפני היציאה מהמים‪ .‬עודד את בני הזוג לעזור זה לזה‪.‬‬
‫‪ 22.22‬פירוק ציוד‬
‫כמו קודם‪ ,‬שטיפה‪ ,‬ייבוש ואחסנה‪.‬‬
‫‪ 22.24‬תחקור‬
‫‪ 22.25‬תיעוד צלילה‬
‫‪.24‬‬
‫מים סגורים – צלילה מס' ‪2‬‬
‫‪24.2‬‬
‫תדרוך‬
‫החניכים כבר מתחילים לצפות בשלב זה לתדרך ויארגנו את עצמם סביבו ודא שאתה‬
‫מתדרך אותם וגם פועל בהתאם לתדריך (תכנן את הצלילה – צלול לפי התכנון)‪.‬‬
‫‪24.1‬‬
‫הרכבת ולבישת ציוד‬
‫הנח לחניכים לבצע ועזור רק במידת הצורך‬
‫‪24.2‬‬
‫רשימת בדיקה‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫‪24.4‬‬
‫מירוץ ניווט על פני המים‬
‫עבור על שימוש במצפן בתדרוך‪ .‬לחניכים יש הרבה בעיות עם שימוש במצפן‪ .‬הפוך את‬
‫התרגיל הזה לקצר (במים סגורים) ומהנה‪.‬‬
‫‪24.5‬‬
‫ירידה מבוקרת‬
‫כפי שתואר בעליות ובירידות לפני כן‪ .‬כל הירידות צריכות להיות מבוקרות‪ .‬ירידה‬
‫מבוקרת משמעותה אחיזה בעצם קבוע‪.‬‬
‫‪24.6‬‬
‫ריחוף‬
‫הסבר לחניכים שזהו עוד סימן של צולל טוב‪ .‬הם צריכים לדעת שריחוף הוא קשה במים‬
‫רדודים והם צריכים להתאמן הרבה‪ .‬הדגש נשימה רצופה‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לרחף ללא תנועה במים למשך לפחות ‪ 32‬שניות תוך שימוש‬
‫באיזון‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שאתם יכולים להימנע מלפגוע באלמוגים רגישים או‬
‫מלהעלות חול רק על ידי כיוונון האיזון ובאמצעות נשימה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגש שליטה בנשימה כדי לעשות תיקונים‪ ,‬אולם יש להימנע מעצירת נשימה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬יותר מדי‪/‬פחות מדי ניפוח מאזן; לא המתין לפני שהוסיף‪/‬הוריד אוויר מהמאזן;‬
‫לא נשם לאט ועמוק – יש לעבוד על שליטה בנשימה; השתמש בידיים או ברגליים כדי‬
‫לרחף; הוציא את הווסת מהפה‪.‬‬
‫‪24.7‬‬
‫הסרה והחזרת מסיכה‬
‫שלב שלישי בתרגולי המסיכה‪ .‬ברגע שהחניכים מרגישים נוח עם הורדת והסרת מסיכה‪,‬‬
‫הם ירגישו נוח עם המסיכה בכלל‪ .‬עודד את החניכים להתאמן להסתכל מתחת למים‬
‫ללא המסיכה‪ ,‬אלא אם כן הם מרכיבים עדשות מגע‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להסיר‪ ,‬להחזיר ולרוקן את המסיכה מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה ש" המסיכה תיפול לכם מתחת למים‪ ,‬תוכלו להחזיר ולרוקן אותה בקלות‪,‬‬
‫ולהמשיך בצלילה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הצף מסיכה באופן מלא‪ ,‬הסר‪ ,‬החזר ורוקן‪ .‬הדגש את מיקום הראש והיד‬
‫והנשיפה דרך האף‪ .‬ברר למי יש עדשות מגע!‬
‫בעיות‪ :‬עדשות מגע; שליטה לקויה בנשימה‪ ,‬נשימה דרך האף מתחת למים; שיער או‬
‫רצועות נתפסו מתחת לשפתי המסיכה לאחר החזרתה לפנים; תנוחת ראש או יד לא‬
‫נכונה לריקון; חוסר יכולת לנשוף דרך האף או נשיפה דרך הפה; נשיפה לא מספקת‬
‫לריקון; שפתי המסיכה רחוקים מדי מהפנים; דיסאוריינטציה‪.‬‬
‫‪24.7‬‬
‫נשימה ושחייה ללא מסיכה‬
‫זה בעצם השלב הרביעי בתרגולי מסיכה – ללמוד להסתדר בלעדיה‪ .‬אם החניך מרכיב‬
‫עדשות‪ ,‬הם צריכים לעצום עיניים ולתת לבן הזוג שלהם להוביל אותם בשחייה‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" ‪ )1‬לנשום מתחת למים במשך לא פחות מדקה אחת ללא מסיכה‬
‫כשאתם בתנוחה סטטית ותוך שחייה למרחק של ‪ 19‬מטר‪ ,‬ו‪ )2-‬להסיר לגמרי‪ ,‬להחזיר‬
‫ולרוקן את המסיכה מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬במקרה הבלתי סביר" שבו המסיכה תוצף במים‪ ,‬תאבד או שהרצועה תיקרע‪,‬‬
‫תוכלו להחליפה ולרוקן את המים‪ ,‬או לשחות לפני המים תוך נשימה רגילה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם ישיבה על הברכיים במים רדודים‪ .‬הדגש נשיפה דרך האף‪ .‬אמור‬
‫לחניכים לא לצבוט את האף שלהם‪ .‬התחל מריקון חלקי‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬עדשות מגע; שליטה לקויה בנשימה‪ ,‬נשימה דרך האף מתחת למים; שיער או‬
‫רצועות נתפסו מתחת לשפתי המסיכה לאחר החזרתה לפנים; תנוחת ראש או יד לא‬
‫נכונה לריקון; חוסר יכולת לנשוף דרך האף או נשיפה דרך הפה; נשיפה לא מספקת‬
‫לריקון; שפתי המסיכה רחוקים מדי מהפנים; דיסאוריינטציה‪.‬‬
‫‪24.7‬‬
‫הסרת ולבישת מאזן מתחת למים‬
‫זהו תרגול שעלול לעורר חרדה‪ .‬הדגש שליטה בווסת ופעולות איטיות‪ .‬הנוהל מותווה‬
‫בצורה פשוטה וקלה במדריך ה‪.Open Water-‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" להסיר‪ ,‬להחסיר‪ ,‬להתאים ולאבטח את מערכת הציוד שלכם על‬
‫הקרקעית תוך קבלת עזרה מינימלית‪ ,‬במים עמוקים מדי כדי לעמוד בהם‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שאם תצטרכו להסיר את מערכת הציוד מפני שהסתבכה‬
‫במשהו‪ ,‬תוכלו להסיר אותה‪ ,‬לתקן את הבעיה וללבוש אותה בחזרה בקלות מתחת‬
‫למים‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגש שאין לנפח מדי את המאזן ושיש לבצע את כל התמרונים באמצעות‬
‫תחושה‪ .‬יד שמאל יוצאת ראשונה ונכנסת אחרונה‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬קושי במציאת ושחרור הרצועות; משיכת הווסת מחוץ לפה בזמן ההסרה; חוסר‬
‫שליטה או איבוד המערכת לאחר הסרתה; קושי בלבישת המערכת‪ ,‬הסתבכות; סיבוך‬
‫צינורות‪.‬‬
‫‪ 24.21‬עלייה מבוקרת‬
‫מים סגורים מגבילים את התרגול הזה‪ .‬הדגש את החשיבות של הבנת המחשב‬
‫ומשמעות החץ‪.‬‬
‫‪ 24.22‬תרגול מיומנויות‬
‫החניכים יכולים לשחק ולכוונן את היכולות שלהם‪ .‬תקן רק במידת הצורך או אם אתה‬
‫צופה הרגלים רעים‪.‬‬
‫‪ 24.21‬פירוק ציוד‬
‫כמו בשיעורים קודמים‪.‬‬
‫‪ 24.22‬תחקור‬
‫הדגש החשיבות של המיומנויות החדשות‪.‬‬
‫‪ 24.24‬תיעוד צלילה‬
‫‪.25‬‬
‫מים סגורים – צלילה מס' ‪4‬‬
‫‪25.2‬‬
‫תדרוך‬
‫תדרך כמו בשיעורים קודמים‪ .‬שיעור זה מוקדש למיומנויות חירום‪ .‬הדגש את הסיפוק‬
‫שיחושו החניכים כשתהיה להם היכולת להציל אחרים‪.‬‬
‫‪25.1‬‬
‫הרכבת ולבישת ציוד צלילה‬
‫התחל להדגיש את הפרטים הקטנים של לבישת ציוד‪ ,‬כמו לחיצה על כפתור הריקון של‬
‫הווסת בעת פתיחת ברז המיכל‪ ,‬והרחקת מד הלחץ מגוף הצולל‪.‬‬
‫‪25.2‬‬
‫רשימת בדיקה‬
‫בני הזוג עוזרים זה לזה‪.‬‬
‫‪25.4‬‬
‫כניסה‬
‫נסה להשתמש בכל הסוגים‪.‬‬
‫‪25.5‬‬
‫ירידה על חבל‬
‫אם זה מתאפשר במים הסגורים‪.‬‬
‫‪25.6‬‬
‫עלייה תוך הנשמת בן זוג ממקור אוויר חלופי‬
‫תרגל את החניכים בחלוקת אוויר בתחתית‪ ,‬עד שהם מרגישים נוח‪ ,‬לפני שהם עולים ואז‬
‫העבר נוהל זה כפי שהוא מצוין במדריך ה‪ .Open Water-‬ודא כי שני הסני הזוג‬
‫משתתפים כתורמים וכמקבלים‪ .‬הדגש נשיפה כאשר הווסת מחוץ לפה ואחיזה הדוקה‬
‫זה בזה תוך העלייה‪ ,‬וגם שמירת קשר עין‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לאתר‪ ,‬לאבטח ולנשים ממקור אוויר חלופי שיסופק לכם מבן‬
‫הזוג במשך דקה אחת‪ ,‬במצב נייח ובמצב שחייה מתחת למים‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שבמקרה הבלתי סביר שייגמר לכם האוויר‪ ,‬תוכלו להשתמש‬
‫באוויר של בן הזוג כדי לעלות בצורה מבוקרת למעלה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם איתור‪ ,‬אבטוח ונשימה ממקור אוויר חלופי – במצב נייח ובשחייה‪.‬‬
‫החניכים צריכים להחליף תפקידים כתורמים וכמקבלים‪ .‬הדגש איסור עצירת נשימה‪.‬‬
‫הדגש מבט למעלה ואחיזת האינפלייטור ביד‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬חסר יכולת לסמן ולקחת מקור אוויר חלופי מבן הזוג; קושי באבטוח‪ ,‬ריקון או‬
‫נשימה ממקור האוויר החלופי; לא נשף כשהווסת מחוץ לפה; קשר לא מספיק הדוק בין‬
‫בני הזוג (אחיזה ביד ימין); קואורדינציה ותקשורת לא מספקות בין בני הזוג‪.‬‬
‫‪25.7‬‬
‫עלייה מבוקרת בשחייה‬
‫עלייה בשחייה מבוקרת היא המוצא האחרון של הצלה עצמית מבוקרת‪ .‬הצולל שמגיע‬
‫למצב זה‪ ,‬נמצא בדילמה בין הצורך לעלות למעלה מהר כדי לא לטבוע‪ ,‬לבין הצורך‬
‫לעשות זאת לאט כדי לא לחלות בדקומפרסיה‪ .‬הזכר לצוללים שנפח האוויר בריאות‬
‫שלהם יעלה בהדרגה ככל שהם עולים‪ ,‬כך שהם חייבים לנשוף לאט (או "לזמזם") כדי‬
‫להוציא אוויר מיותר החוצה ולהימנע מקריעת ריאות‪ .‬מאחר שזו עלייה ללא אוויר‪ ,‬הם‬
‫יצטרכו לנפח את המאזן באמצעות הפה מעל המים‪.‬‬
‫מטרה‪" :‬תהיו מסוגלים" לדמות עליית חירום בשחייה מבוקרת על ידי שחייה אופקית‬
‫מתחת למים למשך ‪ 32‬שניות לפחות תוך הוצאת אוויר‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שבמקרה הבלתי סביר שייגמר לכם האוויר ובן הזוג שלכם לא‬
‫יוכל לעזור לכם‪ ,‬תוכלו לעלות באמצעות שחייה בטוחה לפני המים‪ ,‬תוך נשיפה מתמדת‬
‫וקצב עלייה בטוח‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם במים רדודים – הובל את הצוללים למים עמוקים והשגח עליהם כל הזמן‪.‬‬
‫החזק את הקונסולה של הצולל כשהוא מוסיף אוויר כדי להגיע לצלילה נייטרלית וסמן‪.‬‬
‫תפוס בחבל העלייה בין היד שלך למאזן של הצולל‪.‬‬
‫‪ .1‬ציפה נייטרלית‪.‬‬
‫‪ .2‬הסתכל למעלה ונשום‪.‬‬
‫‪ .3‬שחה לאט למעלה תוך אמירת "אההה"‪.‬‬
‫ניפוח מאזן באמצעות הפה מעל המים (‪ 2‬נשימות)‪" .‬אם אתה מרגיש חוסר אוויר או‬
‫שאני מסמן לך לעצור‪ ,‬חזור לנשימה רגילה דרך הווסת"‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬תנוחת גוף או יד לא נכונה לשחייה; הוצאת וסת מהפה; לא הוציא קול רצוף; נשף‬
‫מהר מדי ונגמר לו האוויר (אין בועות); שחייה מהירה או איטית מדי או חוסר שליטה‬
‫באיזון‪.‬‬
‫‪25.7‬‬
‫ניווט עם מצפן מתחת למים‬
‫עבור על מרכיבי המצפן והשימוש בהם‪ .‬תן לחניכים כיוון פשוט לניווט מתחת למים‪.‬‬
‫התרגול אמור להיות מהנה ולתת להם תחושת הישג‪ .‬הוא גם מייצג את ה"משימה"‬
‫הראשונה שלהם מתחת למים‪ ,‬ותוך כדי שהם מתרכזים בה‪ ,‬הם יבצעו את מיומנויות‬
‫הצלילה שלהם באופן טבעי‪.‬‬
‫‪25.7‬‬
‫תרגול מיומנויות‬
‫זה הזמן של החניכים לשחק וללטש את היכולות שלהם בהמתנה למים הפתוחים‪ .‬בדוק‬
‫אם אין הרגלים רעים ובדוק האם יש חניכים שצריכים תרגול נוסף‪.‬‬
‫‪ 25.21‬יציאה‬
‫תוך שימוש בשיטה המתאימה‪ ,‬להיעזר בבני הזוג‪.‬‬
‫‪ 25.22‬פירוק ציוד‬
‫שטוף‪ ,‬יבש ואחסן‪.‬‬
‫‪ 25.21‬תחקור‬
‫‪ 25.22‬תיעוד צלילה‬
‫‪ 25.24‬הנשמת חבר‬
‫למרות שלא מלמדים מיומנות זו לצוללים ספורטיביים יותר‪ ,‬אתה כמדריך צריך להבין‬
‫את נוהל ההצלה הישן הזה‪ .‬הוא מוצג כאן כמיומנות לצורך השוואה לעלייה תוך הנשמה‬
‫ממקור אוויר חלופי‪ .‬הנשמת חבר היא מיומנות מסובכת עם בעיות פוטנציאליות רבות‪,‬‬
‫שיש לה יתרונות מוגבלים בעידן הצלילה המודרנית‪.‬‬
‫מטרה‪ :‬הנשמת חבר – חלוקה במקור אוויר אחד למרחק של לפחות ‪ 92‬מטר מתחת‬
‫למים כתורם וכמקבל‪.‬‬
‫למה‪" :‬נכון שנחמד לדעת" שבמקרה הבלתי סביר שייגמר לכם או לבן הזוג שלכם‬
‫האוויר‪ ,‬תוכלו לבצע הנשמת חבר ולעלות למעלה בצורה בטוחה‪.‬‬
‫הדגמה‪ :‬הצולל שנגמר לו האוויר נמצא מצד ימין של המדריך כדי שהמדריך יוכל לראות‬
‫את החלפת הווסתים‪ .‬סימון‪ ,‬מגע‪ ,‬שליטה‪ ,‬נשימה‪ ,‬נשיפה כשהווסת מחוץ לפה‪,‬‬
‫קואורדינציה של תנועות תוך שחייה‪ .‬יש לתרגל במים רדודים לפני שחייה‪ .‬יד ימין של‬
‫המתרים על צינור הווסת‪ ,‬יד שמאל של המקבל על פרק ימין של התורם‪ ,‬יד שמאל של‬
‫התורם על יד ימין של המקבל (אחיזה חזקה כדי לאפשר גישה למאזן)‪ ,‬יד ימין של‬
‫המקבל על המרפק של התורם‪.‬‬
‫בעיות‪ :‬סימון לא נכון לבן הזוג; תנוחות ידיים לא נכונות; לא נשף בזמן שהווסת מחוץ‬
‫לפה; קושי בריקון או נשימה מהווסת‪ ,‬שליטה לקויה בנתיבי אוויר; מספר שאיפות‬
‫ארוכות מוגזם; התורם דוחף את הווסת לפה של המקבל‪ ,‬במקום שהמקבל יוביל אותו;‬
‫הווסת הפוך משום שהתורם לא בצד ימין; קואורדינציה‪/‬תקשורת לקויה בין בני הזוג‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫לימוד ‪Open Water‬‬
‫‪( Open Water‬מים פתוחים) מוגדרים כגוף מים בעומק של ‪ 6‬מטרים עם גישה ישירה‬
‫לפני המים‪ .‬כל צלילות התרגול מתחילות באוריינטציה למים פתוחים‪ ,‬סקירת ציוד‬
‫ותדרוך מעמיק‪ .‬תרגולי מי פתוחים דומים למים סגורים‪ ,‬אולם התרגילים מבוצעים‬
‫בעומק‪ .‬יש לאפשר גישה לכבל הנחיה לתרגולים שבהם הוא נחוץ‪ .‬החניכים צריכים‬
‫לבצע את המיומנויות שלהם כמו במים סגורים‪ .‬המדריך ידריך את מיומנויות ה‪Open -‬‬
‫‪ Water‬בדרך המתוארת כדלהלן‪.‬‬
‫המים הפתוחים הם החלק הכי פופולרי של הקורס לרוב החניכים‪ ,‬משום שסוף סוף‬
‫מדובר בצלילה‪ .‬זה גם יכול להיות החלק הכי מספק בקורס‪ ,‬שכן כאן אתה מתחיל לראות‬
‫את פירות עמלך‪ ,‬והחניכים שלך הופכים לצוללים‪ .‬מאחר שהם צוללים בסביבת המים‬
‫הפתוחים‪ ,‬המיומנויות שלך והשיפוט שלך חשובים במיוחד‪ .‬אתה צריך להשתמש‬
‫ביכולות האבחנה שלך כדי לאפשר לחניכים להיות בטוחים תוך למידה‪ .‬עליך גם לדאוג‬
‫שהשיעורים יהיו מהנים ורגועים‪ .‬זכור את חוק מרפי והישאר קרוב!‬
‫‪26.2‬‬
‫בטיחות במים פתוחים‬
‫אתה אחראי לבטיחות החניכים‪-‬צוללים שלך (עכשיו הם צוללים‪ ,‬רק לא מוסמכים)‪ .‬לא‬
‫רק שהחניכים אינם מנוסים‪ ,‬לא נבחנו ואינם צפויים‪ ,‬אתה גם לוקח אותם לסביבה נוזלית‬
‫לא סגורה מסירה או מהחוף‪ ,‬והיא מלאה בסכנות טבעיות‪ .‬תהליך זה מלא בסיכונים‪,‬‬
‫וההגנה היחידה שלך היא להיות מודע‪ ,‬לשמור על שליטה ולהיות מוכן לבלתי צפוי‪.‬‬
‫למרות שאי אפשר לחזות כל אסון‪ ,‬אנו יכולים ללמוד מטעויות העבר ולבנות את‬
‫התרגולים כך שהסיכונים הופכים למינימליים‪ .‬להלן חוקים להדרכה שהתעשייה למדה‬
‫מעשורים של ניסיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תכנן את הצלילה וצלול לפי התכנון‪.‬‬
‫תדרך כדי לצמצם את הבלבול‪.‬‬
‫אתה‪ ,‬המדריך‪ ,‬חייב לשמור על שליטה‪.‬‬
‫המדריך במים‪ ,‬ומוכן – ראשון‪.‬‬
‫לא להיכנס למים נגד גלים גבוהים‪.‬‬
‫בצלילה מסירה‪ ,‬השתמש במצוף‪ ,‬לא בחבל העוגן‪.‬‬
‫שמור על הצוללים במבנה‪ .‬למשל "אתם תהיו קבוצה א'‪ ,‬מצד שמאל שלי‪ ,‬ואתם‬
‫קבוצה ב' מצד ימין‪ .‬הישארו ליד בן הזוג שלכם ולידי"‪.‬‬
‫שמור קשר עין עם החניכים‪.‬‬
‫אין לעזוב חניך בתחתית או בפני המים לבד‪.‬‬
‫שמור על מיומנויות ההצלה שלך‪.‬‬
‫כל החניכים חייבים לחתום על טופסי שחרור!‬
‫יש עוד הרבה טיפים לבטיחות‪ ,‬אבל ציוד הבטיחות הכי חשוב הוא ההכשרה שלך‪.‬‬
‫‪26.1‬‬
‫קווי מתאר של שיעורי המים הפתוחים‬
‫‪ 26.1.2‬שיטת העברת שיעור‬
‫בשיעורים התיאורטיים בעיקר לימדת את החניכים‪ .‬במים הסגורים‪ ,‬התהליך הפך‬
‫לאינטראקטיבי‪ ,‬הדגמת והחניכים הדגימו חזרה‪ .‬עכשיו‪ ,‬במים פתוחים‪ ,‬ההדגמה היא‬
‫בעיקר מהחניכים אליך‪ .‬אם הם למדו היטב בשלבים הקודמים‪ ,‬הם יראו לך את‬
‫המיומנויות שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לעבור על המיומנויות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫החניכים ירכיבו את הציוד שלהם‪.‬‬
‫תדרך את החניכים על אתר הצלילה והצלילה‪.‬‬
‫כניסה למים הפתוחים‪.‬‬
‫שים לב ללוח ההדרכה שלך במים כדי לראות מהן המיומנויות הנאותות והסדר‬
‫שלהן בשיעור‪.‬‬
‫הסבר לחניכים אילו מיומנויות עליהם לבצע תוך שימוש בפורמט השיעור של‬
‫‪ SDI‬שהשתמשת בו בשיעורי המים הסגורים‪.‬‬
‫זכור לשבח מתחת למים‪.‬‬
‫קח את החניכים לצלילת הנאה לאחר ביצוע המיומנויות‪.‬‬
‫החניכים יפרקו את הציוד שלהם ויאחסנו אותו לאחר היציאה מהמים‪.‬‬
‫תחקור ושבחים‪.‬‬
‫תיעוד הצלילה ביומן וחתימות‪.‬‬
‫שיעור בתוך המים‬
‫הקדמה (שמך‪ ,‬שם ה‪ Divemaster-‬שלך‪ ,‬זוגות)‬
‫דקות‪:‬‬
‫זמן השיעור בשעות‪:‬‬
‫‪ .1‬בצע הדגמה מעל המים‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור על סימני ידיים ("הכל בסדר"‪" ,‬למטה"‪" ,‬תורך לבצע את התרגיל"‪" ,‬עצור"‪,‬‬
‫"בצע מחדש"‪" ,‬למעלה"‪" ,‬יש לי בעיה"‪" ,‬פמפום")‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לרדת עם החניכים מתחת לפני המים; החניכים יורדים על הברכיים; קבל‬
‫סימן "הכל בסדר" מכל חניך; הסתכלו עליי מדגים!‬
‫‪ .4‬הדגם מיומנויות – לאט ובהגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בחן כל חניך בתרגיל; קבל "הכל בסדר" מהחניך; לחץ לו יד‬
‫‪ .6‬עלה למעלה עם החניכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר מחדש את המיומנויות; דון בבעיות ופתרונות; שבח והעבר ביקורת; אתגר‪.‬‬
‫‪ .8‬הודה ל‪.Divemaster-‬‬
‫מס'‬
‫מיומנות‬
‫ערך ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬קווי מתאר ‪ /‬נקודות‬
‫מפתח‬
‫הסבר מחדש‪ :‬שבח‪ ,‬עבור על נקודות המפתח ("כעת אתם מסוגלים ל‪ ,)"...‬ציין מחדש‬
‫חשיבות‪ ,‬דון בבעיות אפשריות‪ ,‬השב לשאלות‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬שאל שאלות כדי להבטיח הבנה; אתגר את החניכים‪.‬‬
‫שיעור בתוך המים‬
‫הקדמה (שמך‪ ,‬שם ה‪ Divemaster-‬שלך‪ ,‬זוגות)‬
‫דקות‪:‬‬
‫זמן השיעור בשעות‪:‬‬
‫‪ .1‬בצע הדגמה מעל המים‪.‬‬
‫‪ .2‬עבור על סימני ידיים ("הכל בסדר"‪" ,‬למטה"‪" ,‬תורך לבצע את התרגיל"‪" ,‬עצור"‪,‬‬
‫"בצע מחדש"‪" ,‬למעלה"‪" ,‬יש לי בעיה"‪" ,‬פמפום")‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לרדת עם החניכים מתחת לפני המים; החניכים יורדים על הברכיים; קבל סימן‬
‫"הכל בסדר" מכל חניך; הסתכלו עליי מדגים!‬
‫‪ .4‬הדגם מיומנויות – לאט ובהגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬בחן כל חניך בתרגיל; קבל "הכל בסדר" מהחניך; לחץ לו יד‬
‫‪ .6‬עלה למעלה עם החניכים‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבר מחדש את המיומנויות; דון בבעיות ופתרונות; שבח והעבר ביקורת; אתגר‪.‬‬
‫‪ .8‬הודה ל‪.Divemaster-‬‬
‫ערך ‪ /‬חשיבות ‪ /‬מטרה ‪ /‬קווי מתאר ‪ /‬נקודות‬
‫מיומנות‬
‫מס'‬
‫מפתח‬
‫החזרת הווסת במקרה שייפול מהפה במהלך הצלילה‪.‬‬
‫החזרת וסת – איסוף‬
‫הדגמה‪ :‬הדגם את שיטת האיסוף ושיטת הרמת‬
‫ושליחת יד‬
‫המיכל‪ .‬הדגש את האופן שבו יש להרים את המיכל‪.‬‬
‫רוקן את הווסת‪ .‬נשוף באיטיות כאשר הווסת מחוץ‬
‫‪1‬‬
‫לפה‪ .‬בעיות‪ :‬יד לא ישרה בשיטת האיסוף‪ .‬טכניקת‬
‫הרמת מיכל לא טובה‪ .‬לא הוציא אוויר מהפה כשהווסת‬
‫מחוץ לפה‪.‬‬
‫במקרה שהמסיכה מתמלאת במים‪ ,‬גם באופן חלקי‪,‬‬
‫הצפת וריקון מסיכה‬
‫‪2‬‬
‫ניתן לרוקנה בקלות‪ .‬לא הסתכל למעלה בזמן הריקון‪.‬‬
‫החניכים הרבה פעמים מציפים את המסיכה מלמטה‬
‫והמים נכנסים לאף – להזכיר להם להציף מלמעלה‬
‫בעדינות‪ .‬נושפים חזק מדי – להגיד להם לעשות זאת‬
‫לאט ורצוף‪ .‬שפתי המסיכה לא קרובות מספיק לפנים‪.‬‬
‫עדשות מגע (ביצוע התרגול בעיניים עצומות‪ .‬לטפוח‬
‫להם על הכתף כשהמסיכה מרוקנת)‪.‬‬
‫הסבר מחדש‪ :‬שבח‪ ,‬עבור על נקודות המפתח ("כעת אתם מסוגלים ל‪ ,)"...‬ציין מחדש‬
‫חשיבות‪ ,‬דון בבעיות אפשריות‪ ,‬השב לשאלות‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬שאל שאלות כדי להבטיח הבנה; אתגר את החניכים‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫מים פתוחים – צלילה מס' ‪2‬‬
‫‪27.2‬‬
‫תדרוך‬
‫התחל כל צלילה במים פתוחים עם תדריך יסודי‪ .‬עבור על שימוש במחשב וודא‬
‫שהחניכים שלך מבינים את הסביבה ואת תכנון הצלילה‪ .‬תדרך אותם על המיומנויות‬
‫שהם יבצעו תוך שאתה נעזר בטופס השיעור בתוך המים‪ .‬אל תזהיר את החניכים יותר‬
‫מדי‪ ,‬מכיוון שהם כבר חרדים ועמוסים במשימות‪ .‬החניכים ישימו לב למצב הרוח ולגישה‬
‫שלך בזמן קריטי זה‪ ,‬והם רוצים לצלול כמוך‪ .‬בנקודה זו‪ ,‬הם לומדים יותר מצפייה בך‬
‫מאשר מהקשבה לך – היה רגוע‪ ,‬חיובי והראה להם כמה אתה נהנה מהצלילה‪.‬‬
‫‪27.1‬‬
‫הרכבת ציוד צלילה‬
‫החניכים צריכים להיות כבר די מיומנים בשלב זה‪ ,‬אולם זוהי סביבה חדשה והם עלולים‬
‫לחשוש‪ .‬הם יבצעו את אותן טעויות פשוטות (הרכבת וסת הפוך‪ ,‬למשל) כמו שהם ביצעו‬
‫במים הסגורים‪ .‬נסה לקחת את זה בקלות (גם מדריכים עושים טעויות) ונצל הזדמנות זו‬
‫להדגיש את החשיבות של בן הזוג הבודק את הציוד‪.‬‬
‫‪27.2‬‬
‫התאמת משקולות וניקוי מסיכה‬
‫הדגש את החשיבות של איזון ואת החשיבות של ידיעה איך לשחרר את המשקולות של‬
‫בן הזוג‪.‬‬
‫‪27.4‬‬
‫לבישת ציוד‬
‫החניכים ייעזרו בבן הזוג – זה יחזק את שיטת בן הזוג במהלך הצלילה‪.‬‬
‫‪27.5‬‬
‫רשימת בדיקה‬
‫הזדמנות אחרונה לבצע בדיקה יסודית של הציוד של בן הזוג‪.‬‬
‫‪27.6‬‬
‫כניסה‪ ,‬בדיקת משקולות ובדיקות בועות‬
‫הכניסה עלולה לעורר חרדות‪ .‬היכנס בשיטה הפשוטה ביותר המתאימה לסביבת‬
‫הצלילה‪ .‬תן לכולם זמן על פני המים כדי להרגע‪ .‬בדיקת משקולות ובועות לבן הזוג‬
‫עוזרת להעסיק את הצוללים ונותנת להם תחושה של שליטה עצמית‪ .‬שקול לתת‬
‫לחניכים לנסות נשימה ללא חניכה מעל המים‪ ,‬כדי לעזור לתרגולים בהמשך‪ .‬הזכר להם‬
‫לסמן לך כאשר לחץ האוויר מגיע למינימום שקבעת‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫ירידה מבוקרת (אחיזה בכבל מצוף)‬
‫ודא שכולם אכן מוכנים לפני שאתה יורד‪ ,‬כדי שלא תמצא את עצמך במצב בעייתי שבו‬
‫כמה צוללים יורדים על הכבל והאחרים עוד נאבקים מעל המים‪ .‬הכבל הוא לשליטה‬
‫בלבד – ירידה באמצעות איזון וללא משיכות‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫הצפת וריקון מסיכה (חלקי)‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫הסרה‪/‬החזרה‪/‬ריקון וסת‬
‫השתמש בכל צירוף שיטות שנלמדו במים הסגורים‪ .‬על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪Fin Pivot 27.21‬‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪ 27.22‬סיבוב – ציפה נייטרלית‬
‫הדגש ציפה נייטרלית – לצורך צבירת ניסיון והסתכלות מתחת למים‪ .‬זה הפרס שלהם‬
‫על שעות רבות של לימוד ותרגול – הם סוף סוף צוללים! נסה לכוון את הצלילה כך שיש‬
‫דברים מעניינים להראות להם‪ .‬אם הם ייהנו מהצלילה הזו‪ ,‬סביר להניח שהם יצליחו‬
‫מכאן ואילך‪.‬‬
‫‪ 27.21‬עלייה מבוקרת (על כבל)‬
‫אתה צריך להדגיש לצוללים שהם צריכים איזון טוב כדי לבצע את העלייה הכבל הוא‬
‫להתייחסות וכדי לעזור להם לכוונן את העלייה שלהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אתה צריך לתת‬
‫להם רשות להחזיק בכבל אם זה נחוץ כדי להימנע מעלייה בלתי מבוקרת‪.‬‬
‫‪ 27.22‬חניית בטיחות‬
‫אם אתה רוצה שהחניכים יקבלו את החשיבות של חניות בטיחות‪ ,‬בצע חניית בטיחות‬
‫שלך ושלהם בכל צלילה‪.‬‬
‫‪ 27.24‬תחקור‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪ 27.25‬חתימה ביומן צלילה‬
‫החניכים לומדים על ידי צפייה בך – תעד את הצלילה שלך בלוג‪-‬בוק שלך וחתום‬
‫בשלהם‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫מים פתוחים – צלילה מס' ‪1‬‬
‫‪27.2‬‬
‫תדרוך והכנה לצלילה‬
‫התחל כל צלילה במים פתוחים עם תדריך יסודי‪ .‬עבור על שימוש במחשב וודא‬
‫שהחניכים שלך מבינים את הסביבה ואת תכנון הצלילה‪ .‬תדרך אותם על המיומנויות‬
‫שהם יבצעו תוך שאתה נעזר בטופס השיעור בתוך המים‪ .‬אל תזהיר את החניכים יותר‬
‫מדי‪ ,‬מכיוון שהם כבר חרדים ועמוסים במשימות‪ .‬החניכים ישימו לב למצב הרוח ולגישה‬
‫שלך בזמן קריטי זה‪ ,‬והם רוצים לצלול כמוך‪.‬‬
‫‪27.1‬‬
‫ירידה עם נקודת התייחסות (כבל או עצם קבוע)‬
‫הצוללים צריכים להסתכל אבל לא להחזיק בעצם הקבוע‪ .‬זה מוסיף שכבה חדשה של‬
‫מורכבות ושליטה‪ .‬תן להם רשות לתפוס את הכבל אם הם זקוקים לזאת כדי לשלוט‬
‫בירידה שלהם‪.‬‬
‫‪27.2‬‬
‫הצפה וריקון מסיכה‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪27.4‬‬
‫עלייה תוך שימוש במקור אוויר חלופי‬
‫החלף וחזור על התרגול‪ .‬על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪27.5‬‬
‫סיבוב – ציפה נייטרלית‬
‫לצבירת ניסיון וצפייה בסביבה – בחר מקום מעניין!‬
‫‪27.6‬‬
‫חניית בטיחות‬
‫חניית בטיחות בכל צלילה! אנחנו מלמדים על ידי עשייה‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫גרירת צולל מותש‬
‫ייתכן שזו הפעם האחרונה שהם מתרגלים זאת לפני שיזדקקו למיומנות הזו‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫תחקור צלילה‬
‫תחקר את הצלילה‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫חתימה ביומנים‬
‫החניכים לומדים על ידי צפייה בך – תעד את הצלילה שלך בלוג‪-‬בוק שלך וחתום‬
‫בשלהם‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫מים פתוחים – צלילה מס' ‪2‬‬
‫‪27.2‬‬
‫תדרוך והכנה לצלילה‬
‫התחל כל צלילה במים פתוחים עם תדריך יסודי‪ .‬עבור על שימוש במחשב וודא‬
‫שהחניכים שלך מבינים את הסביבה ואת תכנון הצלילה‪ .‬תדרך אותם על המיומנויות‬
‫שהם יבצעו תוך שאתה נעזר בטופס השיעור בתוך המים‪ .‬אל תזהיר את החניכים יותר‬
‫מדי‪ ,‬מכיוון שהם כבר חרדים ועמוסים במשימות‪ .‬החניכים ישימו לב למצב הרוח ולגישה‬
‫שלך בזמן קריטי זה‪ ,‬והם רוצים לצלול כמוך‪.‬‬
‫‪27.1‬‬
‫הסרת חגורת משקולות והחזרה (בפני המים)‬
‫שים לב שהם משתמשים ביד ימין והשגח למניעת הסתבכות בציוד‪.‬‬
‫‪27.2‬‬
‫מירוץ ניווט בפני המים‬
‫השתמש לפחות ב‪ 3-‬נקודות (משולש)‪.‬‬
‫‪27.4‬‬
‫ירידה ללא נקודת ייחוס (ללא כבל)‬
‫זוהי הירידה החופשית הראשונה שלהם במים פתוחים‪ .‬הדגש שימוש בסימנים אחרים‬
‫(בועות‪ ,‬עצמים מתחת למים וכו') והדגש לצוללים לשים לב לקצב וכיוון הירידה‪.‬‬
‫‪27.5‬‬
‫ריחוף‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪27.6‬‬
‫עליית חירום מבוקרת בשחייה (עם המדריך)‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫סיבוב – ציפה נייטרלית‬
‫השתמש בסיבוב לצבירת ניסיון וצפייה מתחת למים‪ .‬ללמוד לצלול זה כיף! וכך גם ללמד‪.‬‬
‫‪ 17.7‬חניית בטיחות‬
‫חניית בטיחות בכל צלילה! אנחנו מלמדים על ידי עשייה‪.‬‬
‫‪27.7‬‬
‫תחקור צלילה‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪ 27.21‬חתימה ביומנים‬
‫החניכים לומדים על ידי צפייה בך – תעד את הצלילה שלך בלוג‪-‬בוק שלך וחתום‬
‫בשלהם‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫מים פתוחים – צלילה מס' ‪4‬‬
‫‪11.2‬‬
‫תדרוך והכנה לצלילה‬
‫התחל כל צלילה במים פתוחים עם תדריך יסודי‪ .‬עבור על שימוש במחשב וודא‬
‫שהחניכים שלך מבינים את הסביבה ואת תכנון הצלילה‪ .‬תדרך אותם על המיומנויות‬
‫שהם יבצעו תוך שאתה נעזר בטופס השיעור בתוך המים‪ .‬אל תזהיר את החניכים יותר‬
‫מדי‪ ,‬מכיוון שהם כבר חרדים ועמוסים במשימות‪ .‬החניכים ישימו לב למצב הרוח ולגישה‬
‫שלך בזמן קריטי זה‪ ,‬והם רוצים לצלול כמוך‪.‬‬
‫‪11.1‬‬
‫הסרת מאזן והחזרה‬
‫יש לבצע תרגיל זה רק על פני המים במים פתוחים‪.‬‬
‫‪11.2‬‬
‫ירידה עם נקודת ייחוס‬
‫ניתן לאחוז בכבל במקרה של בעיה‪ .‬ודא כי הצוללים יודעים את היתרונות והחסרונות של‬
‫שימוש בכבל המחובר למצוף או כבל קבוע‪.‬‬
‫‪11.4‬‬
‫הסרת והחזרת חגורת משקולות (בתחתית)‬
‫שים לב לעליות בגלל חוסר משקל או לחניכים המפילים את המשקולות מהחגורה‪.‬‬
‫‪11.5‬‬
‫מירוץ ניווט‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪11.6‬‬
‫סיבוב לוח‬
‫כתבו לכם הערות על חיות תת‪-‬מימיות כדי לדון אחר כך עם המדריך‪ .‬אתה מוסיף להם‬
‫משימה חדשה על ידי כך שאתם מבקש מהם לצלול ולכתוב הערות על הלוח‪ .‬זה מוסיף‬
‫עניין ובונה ביטחון‪.‬‬
‫‪11.7‬‬
‫חניית בטיחות‬
‫חניית בטיחות בכל צלילה! אנחנו מלמדים על ידי עשייה‪.‬‬
‫‪11.7‬‬
‫תחקור צלילה‬
‫על פי טופס שיעור המים הפתוחים‪.‬‬
‫‪ 11.7‬חתימה ביומנים‬
‫זוהי חתימה גדולה עבור החניכים שלך!‬
‫‪.12‬‬
‫הסמכת ‪Open Water‬‬
‫אתה יכול להיות גאה בחניכים שלך ובעצמך‪ .‬לקחת קבוצה של אנשים שאינם צוללים‬
‫והפכת אותם לצוללים מוסמכים‪ ,‬בטוחים ובעלי יכולות! לחניכים שלך היו בוודאי סוגי‬
‫אישיות שונים וסיבות שונות לעשות קורס צלילה‪ .‬יכול להיות שתנאי הלימוד לא היו‬
‫אידאליים‪ .‬למרות הנסיבות המאתגרות‪ ,‬חשפת את החניכים שלך לחבילת ידע‬
‫ומיומנויות שנבחרה בצורה מקצועית וזהירה‪ .‬ועשית זאת בזמן קצר מאוד‪ SDI .‬גאה בך‪,‬‬
‫והחניכים שלך יעריצו אותך למשך כל קריירת הצלילה שלהם‪.‬‬
‫‪21.1‬‬
‫טקס הסמכה‬
‫גם החניכים שלך צריכים להיות גאים בעצמם אולם אם פשוט תגיד להם שהם עברו‬
‫והוסמכו‪ ,‬זה יהיה אנטי‪-‬קליימקס‪ .‬השלמת הצלילה האחרונה וההסמכה צריכות להיות‬
‫שיא של סוף הקורס‪ .‬אם הלוגיסטיקה מאפשרת לך‪ ,‬נסה לעשות טקס בסוף הקורס‪ .‬זה‬
‫לא צריך להיות משהו רשמי‪ ,‬ואפשר אפילו לערוך אותו בסירה או בחנות הצלילה‪ ,‬אבל‬
‫אתה צריך "לעשות עניין" מההצלחה שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬שקול לתת להם "תעודה" שעשויה‬
‫מציוד צלילה כלשהו‪ ,‬או הענק פרסים מצחיקים לקטגוריות כמו "שחיית האופניים הטובה‬
‫ביותר"‪ .‬דבר זה ישמש כהכרה רשמית לצוללים המוסמכים החדשים ויאפשר לאווירת‬
‫חברות רגועה להחליף את החרדה שאולי היתה במהלך הקורס‪.‬‬
‫‪21.2‬‬
‫הכרות עם צלילה מתקדמת וצלילה טכנית‬
‫טקס ההסמכה מדגיש את תפקידך כמדריך והוא הזדמנות לעודד את הצוללים החדשים‬
‫להירשם לקורס הבא‪ .‬אתה גם יכול לור להם שהם עכשיו על מסלול שמוביל להרפתקה‬
‫אפילו יותר גדולה‪ ,‬למשל עם ניטרוקס וצלילה טכנית‪.‬‬
‫הצוללים המוסמכים החדשים שלך יוכלו לראות שיש עולם שלם של צלילה מרגשת‬
‫עבורם‪ ,‬שרק מתחיל עם ה‪ Open Water-‬של ‪ SDI‬וממשיך עם הקורסים הטכניים‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫מבחן ידע – שאלות ותשובות‬
‫‪22.1‬‬
‫פרק ‪ ,1‬שאלות ותשובות‬
‫‪ .1‬מה ראשי התיבות של ‪?SCUBA‬‬
‫ה‪ Self Contained Underwater Breathing Apparatus-‬נתן לצולל אפשרות‬
‫לרדת מתחת למים בלי להסתמך על צינור אוויר שמגיע אליו מפני השטח‪.‬‬
‫‪ .2‬מנה את שלושת השינויים החשובים שהתרחשו בשנות ה‪.51-‬‬
‫‪.I‬‬
‫פרסום טבלאות הצלילה של הצי האמריקאי ב‪ 1491-‬שאיפשרו צלילות‬
‫חוזרות‪.‬‬
‫‪ .II‬היצרנים ביצעו שיפורים משמעותיים בעיצוב ובאיכות הציוד‪.‬‬
‫‪ .III‬ארגוני הדרכת צלילה התחילו לצוץ‪ ,‬בשל מחסור בהדרכה לאומית‬
‫מוכרת‪ ,‬והם לקחו על עצמם את האחריות ללמד אנשים איך להשתמש‬
‫בציוד ובטבלאות צלילה באופן נכון‪.‬‬
‫‪ .3‬מנה ‪ 2‬אביזרים שמחשבי הצלילה הפכו אותם ללא‪-‬רלוונטיים‪.‬‬
‫מחשבי צלילה אישיים הפכו את המדים הנפרדים הנ"ל ללא רלוונטיים‪:‬‬
‫‪.I‬‬
‫מד עומק‪.‬‬
‫‪ .II‬מד זמן‪.‬‬
‫‪ .III‬מד טמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .4‬מה מפריד את ‪ SDI‬מארגונים אחרים?‬
‫חניך ‪ SDI‬ישתמש במחשב צלילה בכל קורס הצלילה וצלילות ההסמכה‪.‬‬
‫‪ .9‬באיזו מידה נראים העצמים מתחת למים גדולים וקרובים יותר ‪ -‬ולמה?‬
‫‪‬‬
‫כאשר מסתכלים דרך המסיכה מתחת למים‪ ,‬הכל נראה יותר גדול מהרגיל‬
‫מפני שהאור נשבר כאשר הוא חודר לחלל האוויר בין העיניים שלנו לעדשת‬
‫המסיכה והוא מגדיל את העצמים מתחת למים ב‪ 29%-‬לערך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עצמים נראים גם קרובים יותר בשליש (ביחס של ‪.)4:3‬‬
‫‪‬‬
‫לא ניתן לראות כל כך למרחק במים‪ .‬צוללים מביעים ראות‪ ,‬עד כמה רחוק‬
‫הם יכולים לראות‪ ,‬ביחידות מרחק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האור הזמין‪ ,‬צלילות המים והמרחק הם גורמים המשפיעים על המרחק‬
‫שצולל יכול לראות ועל איך נראים העצמים מתחת למים‪.‬‬
‫‪ .6‬באיזו מידה הקול נע מהר יותר דרך המים ולמה?‬
‫‪‬‬
‫קול נע מהר יותר דרך תווך דחוס‪ .‬מאחר שמים הם פי ‪ 822‬יותר דחוסים‬
‫מאוויר‪ ,‬הקול נע פי ‪ 4‬יותר מהר במים מאשר באוויר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקול נע כל כך מהר מתחת למים‪ ,‬שאין השהיה מספקת בין שתי האוזניים‪,‬‬
‫והמוח האנושי לא יכול לקבוע את הכיוון שממנו בא הקול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר תשמע את קולו של דג תוכי המכרסם מזון‪ ,‬או את בן הזוג שלך דופק‬
‫על המיכל כדי למשוך את תשומת לבך‪ ,‬יהיה לך קשה לדעת בדיוק מאיפה‬
‫מגיע הקול‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו הצבע הראשון שנעלם מתחת למים?‬
‫עצמים אדומים נראים חומים החל מכ‪ 6-‬מטר‪ ,‬וירוקים בעומקים גדולים יותר‪.‬‬
‫הסדר בו צבעים נעלמים הוא אדום‪ ,‬כתום‪ ,‬צהוב‪ ,‬ירוק‪ ,‬כחול וסגול‪ ,‬אולם אט אט‬
‫נעלם כל הספקטרום עד שכל האור נעלם בעומקים שבהם צוללים אינם יכולים‬
‫לצלול‪.‬‬
‫‪ .8‬כשצוללים מהחוף‪ ,‬הזמן הטוב ביותר לצלול הוא כאשר זרמי הגאות והשפל‬
‫הכי שקטים‪ .‬מתי אין תנועה אנכית של מים?‬
‫הזמן בין הגיאות והשפל‪ ,‬כאשר אין תנועת מים‪ ,‬נקרא ‪ .Slack‬המשמעות היא‬
‫שרמת המים אינה עולה ואינה יורדת‪ ,‬אולם תיתכן תנועה אופקית כלשהי או‬
‫זרם‪.‬‬
‫‪ .4‬אם נתפסת בזרם ‪ ,RIP‬יש לשחות ______ לזרם כדי לצאת ממנו לפני‬
‫ששוחים לחוף‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫אם נתפסת בזרם ‪ ,RIP‬יש לשחות אנכית לזרם כדי להשתחרר ולא‬
‫נגדו‪.‬‬
‫‪ .II‬לחלופין‪ ,‬אפשר לצוף ולתת לו לשאת אותך למקום בו הוא נחלש ואז‬
‫לשחות חזרה לחוף‪.‬‬
‫‪ .12‬גלים נגרמים לרוב על ידי _________‪.‬‬
‫גלים נגרמים לרוב על ידי רוח‪.‬‬
‫‪ .11‬כדאי לחזות מתי יהיה סחף כדי להימנע ממגע עם עצמים נייחים‪ .‬נכון או לא‬
‫נכון?‬
‫נכון‪ .‬כאשר שוחים באזור עם סחף‪ ,‬יש לבעוט ברגליים כאשר הכוח דוחף אותך‬
‫לכיוון שאליו אתה רוצה ללכת‪ .‬כאשר צוללים בריף רדוד עם אלמוגים רבים‪,‬‬
‫הסחף יכול לדחוף אותך על עצמים שאתה לא רוצה מגע איתם‪ .‬במצבים כאלה‬
‫העצה הכי טובה היא להתרחק ממכשולים טבעיים או להעמיק למקום שבו‬
‫הסחף חלש יותר‪.‬‬
‫‪ .12‬איזה סוגי חיות גורמות את רוב הפציעות?‬
‫רוב הפציעות מסתכמות בעקיצה לא מסוכנת אך כואבת מאוד‪.‬‬
‫‪ .13‬מה צריך לעשות אם רואים חיה מסוכנת שאינה עוזבת את האזור?‬
‫אם רואים כריש‪ ,‬או כל חיה מסוכנת אחרת‪ ,‬יש להישאר במקום ולהיות רגועים‪.‬‬
‫‪ .14‬מנה ‪ 2‬סיבות שונות למדוע כדאי לברר פרטים עם מרכז הצלילה המקומי‬
‫לגבי צלילה במקומות שאתה לא מכיר?‬
‫‪.I‬‬
‫באזורים מסוימים יש זרמי ‪ ,RIP‬שהם זרמים צרים של מים הנעים‬
‫במהירות מהחוף כלפי הים‪.‬‬
‫‪ .II‬כדי לברר אם יש תרמוקלינות ולהחליט איזו חליפה ללבוש‪.‬‬
‫‪ .III‬כדי לבדוק את החוקים המקומיים השונים ממקום למקום‪ ,‬שייתכן‬
‫שאוסרים פעילויות צלילה מסוימות‪ ,‬כמו איסוף צדפות‪ ,‬דגים וציד בעת‬
‫צלילה‪.‬‬
‫‪22.2‬‬
‫פרק ‪ ,2‬שאלות ותשובות‬
‫‪ .1‬מהו הלחץ המוחלט ב‪ 11-‬מטר?‬
‫כשהצולל יורד‪ ,‬הלחץ עולה‪ .‬הוא עולה באטמוספירה אחת בכל ‪ 12‬מטרים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בעומק ‪ 12‬מטרים‪ ,‬הלחץ הוא ‪ 2‬אטמוספירות‪ ,‬ב‪ 22-‬מטר – ‪ 3‬אטמוספירות‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 32‬מטר – ‪ 4‬אטמוספירות‪ ,‬ב‪ 42-‬מטר – ‪ 9‬אטמוספירות וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬מה יהיה נפח בלון שנמלא אותו ב‪ 1-‬רגל מעוקב של אוויר בעומק של ‪77‬‬
‫רגל‪ ,‬כאשר הוא יעלה לפני המים (לחץ של ‪ 2‬אטמוספירה)?‬
‫הבלון מלא ב‪ 2-‬רגל מעוקב של אוויר בעומק של ‪ 44‬רגל‪ ,‬ולכן נפחו יהיה ‪ 8‬רגל‬
‫מעוקב בפני המים‪ .‬הסיבה שהנפח קטן עם הגידול בלחץ הסביבתי‪ ,‬הוא‬
‫שהאוויר בבלון נדחס‪.‬‬
‫‪ .3‬כמה יותר דחוס יהיה האוויר בבלון בעומק של ‪ 4‬אטמוספירות בהשוואה לפני‬
‫המים?‬
‫מערכת היחסים בין הלחץ לבין הנפח על פי חוק בויל‪ ,‬משפיעה על דחיסות הגז‪.‬‬
‫ככל שהאוויר נדחס‪ ,‬המולקולות מתקרבות זו לזו והופכות את האוויר לדחוס‬
‫יותר‪ .‬לכן‪ ,‬דחיסות האוויר בבלון בעומק ‪ 12‬מטרים תהיה כפולה מזו שבפני‬
‫המים‪ .‬אם ניקח את הבלון ל‪ 22-‬מטר‪ ,‬הדחיסות תגדל פי שלושה‪ .‬ב‪ 32-‬מטר (‪4‬‬
‫אט')‪ ,‬האוויר יהיה דחוס פי ארבעה‪.‬‬
‫‪ .4‬אם האוויר במיכל מספיק לשעתיים בגובה פני הים‪ ,‬לכמה זמן הוא יספיק‬
‫בעומק של ‪ 11‬מטר?‬
‫אם לוקח שעה אחת לצולל לנשום את כל האוויר מהמיכל בפני השטח‪ ,‬בלחץ של‬
‫אטמוספירה אחת‪ ,‬אותו מיכל יספיק לחצי שעה בלבד ב‪ 12-‬מטרים‪ ,‬ול‪ 22-‬דקות‬
‫בלבד ב‪ 22-‬מטר‪ ,‬אם כל התנאים שווים‪ .‬לכן‪ ,‬אם האוויר מספיק לשעתיים בפני‬
‫המים‪ ,‬הוא יספיק ל‪ 42-‬דקות ב‪ 22-‬מטר‪.‬‬
‫‪ .9‬באיזו תדירות יש להשוות לחצים בזמן הירידה?‬
‫כדי למנוע פציעה‪ ,‬חשוב מאוד להשוות לחצים בפני המים בדיוק לפני תחילת‬
‫הצלילה וכל מטר בערך בירידה עצמה – לפני שמתחילים לחוש אי נוחות‪.‬‬
‫‪ .6‬מה צריך לעשות אם אתה מרגיש אי נוחות באוזניים בירידה?‬
‫אם אתה מרגיש חוסר נוחות‪ ,‬יש לעצור מייד את הירידה ולעלות מעט לעומק‬
‫רדוד יותר‪ ,‬עד שאי הנוחות נעלמת‪.‬‬
‫‪ .1‬מהי מעיכה הפוכה?‬
‫מעיכה הפוכה מתרחשת כאשר האוויר אינו יכול להתרחב או לצאת בחופשיות‪.‬‬
‫‪ .8‬מה יש לעשות אם חווים מעיכה הפוכה בזמן העלייה?‬
‫יש לרדת מעט עד שאי הנוחות נעלמת‪ ,‬ולהישאר שם עד שהאוויר המתרחב‬
‫יוצא‪ ,‬לפי מגבלות הזמן והאוויר שלך‪.‬‬
‫‪ .4‬מהו החוק החשוב ביותר בצלילה?‬
‫אין לעצור נשימה‪.‬‬
‫‪ .12‬מהי הפציעה החמורה ביותר שיכולה לקרות לצולל אם הוא עוצר את הנשימה‬
‫בעלייה?‬
‫ההשלכה החמורה ביותר של הפרת חוק בויל היא קריעת ריאה‪.‬‬
‫‪ .11‬איזה מרכיב באוויר גורם לדקומפרסיה ולשכרון מעמקים?‬
‫שכרון מעמקים ומחלת דקומפרסיה נגרמות מספיגת חנקן‪.‬‬
‫‪ .12‬איזו בעיה רפואית יכולה לצוץ אם הצולל עולה מהר מדי והחנקן לא‬
‫משתחרר?‬
‫מחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫‪ .13‬מנה לפחות ‪ 5‬גורמים שיכולים לגרום לצולל להיות חשוף יותר לדקומפרסיה‪.‬‬
‫אם צולל עולה מהר מדי‪ ,‬שינויי הלחצים יהיו גבוהים מדי ולא יאפשרו את‬
‫השחרור האיטי של חנקן מומס מהרקמות לזרם הדם‪ .‬במקום זאת‪ ,‬החנקן יהפוך‬
‫לבועות ויחסום את זרימת הדם‪ .‬בעיה זו נקראת מחלת דקומפרסיה‪ .‬הרשימה‬
‫כוללת‪:‬‬
‫‪.I‬‬
‫השמנת יתר‪.‬‬
‫‪ .II‬גיל מבוגר‪.‬‬
‫‪ .III‬מחלה‪.‬‬
‫‪ .IV‬פציעות בעבר או פציעות בהווה‪.‬‬
‫‪ .V‬היסטוריה של מחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫‪ .VI‬תשישות‪.‬‬
‫‪ .VII‬התייבשות‬
‫‪.VIII‬עישון‪.‬‬
‫‪ .IX‬סמים‪.‬‬
‫‪ .X‬פרופיל צלילה "משור"‪.‬‬
‫‪ .XI‬ביצוע צלילות עמוקות אחרי רדודות‪.‬‬
‫‪ .XII‬התקררות בצלילה‪.‬‬
‫‪.XIII‬עלייה לגובה מוקדם מדי לאחר צלילה‪ ,‬על ידי עלייה להר או טיסה‪.‬‬
‫‪ .14‬תאר את הסימנים למחלת דקומפרסיה‪ ,‬כולל סימפטומים קלים וחמורים‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫פריחה אם הבועות מתרחשות בנימים הקרובות לעור‪.‬‬
‫‪ .II‬כאב במפרקים הוא הסימפטום הנפוץ ביותר משום שהבועות בדרך כלל‬
‫נאספות בפרקים‪ ,‬גורמות להם להתכופף ומשם גם מגיע הכינוי ‪Bends‬‬
‫למחלה‪.‬‬
‫‪ .III‬צולל שקשה לו לנשום או שיש לו שיעול יבש תכוף – ייתכן שהריאות‬
‫נפגעו‪.‬‬
‫‪ .IV‬אובדן תחושה‪ ,‬איבוד שליטה בשלפוחית השתן או במעיים ושיתוק יכולים‬
‫להתרחש עם בועות נוצרות בחוט השדרה או באזורים אחרים של‬
‫מערכת העצבים‪.‬‬
‫‪ .V‬סחרחורת‪ ,‬תחושת קהות‪ ,‬דגדוג‪ ,‬שיתוק‪ ,‬עיוורון זמני ואובדן הכרה‬
‫יכולים להיגרם אם הבועות מגיעות למוח או משפיעות על מערכת‬
‫העצבים המרכזית‪.‬‬
‫‪ .VI‬דקומפרסיה חמורה יכולה להסתיים בנכות או מוות‪.‬‬
‫‪ .19‬באיזה עומק רוב הצוללים מתחילים להרגיש שכרון מעמקים?‬
‫רוב הצוללים לא יהיו מושפעים עד עומק של ‪ 32‬מטר ומטה‪ ,‬כך ששכרון‬
‫מעמקים לא צריך להוות בעיה לצוללים מתחילים שעומק הצלילה‬
‫המקסימלי המותר להם הוא ‪ 22‬מטר‪.‬‬
‫‪ .16‬מה יחוש הצולל שלקה בשכרון מעמקים?‬
‫צולל בשכרון מעמקים יחווה אופוריה או חרדה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬היכולת שלו‬
‫לחשוב באופן צלול תרד‪ ,‬אם לא תעלם לחלוטין‪ .‬גרוע מכך – הוא לא יבין‬
‫שהוא מוגבל והוא עלול לסכן את עצמו ואת בן הזוג שלו‪.‬‬
‫‪ .11‬מה יש לעשות כדי לפתור את הסימפטומים של שכרון מעמקים?‬
‫אם חשים מוזר או שחושבים שנמצאים במצב של שכרון‪ ,‬יש לעלות עד שלא‬
‫מרגישים יותר את השכרון‪ .‬ייתכן שכל מה שצריך זו עלייה של חצי מטר‪,‬‬
‫אולם כמות המטרים שצריך לעלות משתנה מפעם לפעם‪.‬‬
‫‪ .27‬איזה גז גורם לכאב ראש חזק ובחילה‪ ,‬ובריכוזים גבוהים גורם לצבע אדום‬
‫בהיר בציפורניים ובשפתיים ואף לאובדן הכרה?‬
‫ציפורניים ושפתיים אדומות הן אינדיקציה לרמות גבוהות של פחמן חד חמצני‬
‫שעלולות לגרום לאובדן הכרה‪.‬‬
‫‪ .27‬מה יכול להצביע על כך שהאוויר במיכל מסוכן לנשימה?‬
‫אם לאוויר יש טעם או ריח‪ .‬אין להשתמש באוויר כזה‪.‬‬
‫‪ .11‬מה צריך לעשות אם מרגישים בחילה וכאב ראש במהלך צלילה?‬
‫אם מרגישים בחילה בעומק‪ ,‬יש לעצור הצלילה מיידית על ידי עלייה מבוקרת‬
‫לפני המים‪ .‬יש לנשום אוויר טרי או חמצן אם יש‪ .‬הסימפטומים צריכים להיעלם‪,‬‬
‫אך אם לא – יש לגשת לרופא‪.‬‬
‫‪22.3‬‬
‫פרק ‪ ,3‬שאלות ותשובות‬
‫‪ .2‬מהי המטרה העיקרית של השנורקל?‬
‫שימוש בשנורקל מאפשר לצולל לחסוך באוויר מהמיכל בזמן השחייה על פני‬
‫המים‪.‬‬
‫‪ .1‬איך יודעים אם המסיכה מתאימה כמו שצריך?‬
‫יש להניח את המסיכה על הפנים ללא שימוש ברצועה‪ .‬יש לוודא שאין שיער‬
‫מתחת לשפתי המסיכה‪ .‬יש לשאוף דרך האף כדי ליצור ואקום ולעצור את‬
‫הנשימה‪ .‬המסיכה מתאימה אם היא מתהדקת נגד הפנים ולא נופלת‪ .‬המסיכה‬
‫אינה מתאימה אם צריך להמשיך ולשאוף כדי להשאיר אותה על הפנים‪ ,‬או אם‬
‫אוויר דולף‪.‬‬
‫‪ .2‬מנה לפחות סוג איתות אחד קולי‪ ,‬ואחד חזותי‪.‬‬
‫כל צולל צריך לשאת לפחות איתות חירום אחד לשימוש בפני המים‪.‬‬
‫מתקן מתנפח בצבע צהוב או אדום כמו צינור או שק‪ ,‬הוא איתות ויזואלי טוב‪.‬‬
‫איתותים קוליים גם הם טובים‪ .‬משרוקית או צפצפה יכולים להוציא קולות‬
‫חזקים שימשכו את תשומת הלב של ספינות או צוללים על פני המים‪.‬‬
‫‪ .4‬מנה שני סוגי סנפירים ותאר כל אחד מהסוגים‪.‬‬
‫סנפיר נעל סוגר על כל כף הרגל כמו נעל מצויה‪.‬‬
‫לסנפיר רצועה יש כיס לרגל‪ ,‬והוא פתוח באזור העקב‪.‬‬
‫‪ .5‬מהו ההבדל העיקרי בין חליפה יבשה לחליפה רטובה?‬
‫חליפה רטובה נחוצה לתנאי קור ולצלילות ארוכות‪.‬‬
‫חליפה יבשה הופכת לחובה כאשר טמפרטורת המים היא ‪ 12‬מעלות ומטה‪.‬‬
‫‪ .19‬אילו פריטי לבוש נוספים יכולים לעזור לשמור על חום גוף הצולל?‬
‫ניתן לשמור על חום הגוף בצורה טובה יותר על ידי לבישת כובע ניאופרן ו‪/‬או‬
‫כפפות‪.‬‬
‫‪ .7‬מנה שני תפקידים של נעלי צלילה‪.‬‬
‫כפות הרגליים צריכות הגנה מאובדן חום ומפציעה אפשרית כאשר לא נועלים‬
‫סנפירים‪ .‬הנעליים מספקות הגנה למקרים אלה‪.‬‬
‫‪ .7‬מנה ‪ 4‬פונקציות במחשב הצלילה‪.‬‬
‫עומק‪.‬‬
‫זמן צלילה‪.‬‬
‫קצב עלייה‪.‬‬
‫זמן ללא דקומפרסיה‪.‬‬
‫דקומפרסיה נדרשת‪.‬‬
‫זמן הפסקה על פני המים‪.‬‬
‫זמן עד טיסה‪.‬‬
‫לוג בוק‪.‬‬
‫‪ .21‬הגדר עומק צלילה מקסימלי‪.‬‬
‫עומק צלילה מקסימלי הוא הנקודה העמוקה ביותר שאליה מגיעים בזמן הצלילה‪.‬‬
‫‪ .22‬הגדר זמן ללא דקומפרסיה‪.‬‬
‫זמן ללא דקומפרסיה הוא הזמן שנותר בכל רגע בצלילה עד שהצולל יצטרך‬
‫להתחיל לבצע תחנות דקומפרסיה‪.‬‬
‫‪ .21‬באילו שתי דרכים יתריע המחשב שהצולל עולה מהר מדי?‬
‫רוב המחשבים מציגים אזהרה חזותית כאשר הצולל עולה מהר מדי‪ ,‬ולחלקם יש‬
‫גם התראה קולית‪.‬‬
‫‪ .22‬איך קובעים את הזמן המקסימלי לצלילה חוזרת באמצעות המחשב?‬
‫כאשר המחשב נמצא במצב פני המים או מצב תכנון‪ ,‬תלוי בדגם‪ ,‬התצוגה תריץ‬
‫טווח עומקרים בקפיצות של ‪ 3‬מטרים‪ ,‬שמראים את מגבלת הזמן ללא‬
‫דקומפרסיה לצלילה החוזרת‪ ,‬בהתאם לזמן ההפסקה על פני המים‪.‬‬
‫‪ .24‬מהם שני מצבי התפעול העיקריים של המחשב?‬
‫למחשב צלילה יש שני מצבים עיקריים‪ :‬מצב פני המים ומצב צלילה‪.‬‬
‫‪ .25‬מהם שני הסוגים של מערכת משקולות?‬
‫מערכת המשקולות מוגדרת על ידי הדרך בה הצולל נושא את המשקל‪ .‬יש‬
‫חגורת משקולות ומערכת משולבת בתוך המאזן‪.‬‬
‫‪ .26‬מהם שני סוגי דגלי הצלילה שבדרך כלל מניפים מעל סירת צלילה?‬
‫יש שני סוגים של דגלים – אחד המעיד על צלילה מסירה עם יכולת תנועה‬
‫מוגבלת‪ ,‬והשני המעיד על צלילה מהחוף‪.‬‬
‫הדגל הבינלאומי הוא העתק של דגל האלפא בצבע כחול לבן‪ .‬יש להניף אותו‬
‫מעל סירה‪.‬‬
‫דגל הצוללים הוא מרובע אדום עם פס אלכסוני לבן מהחלק השמאלי העליון‬
‫לימני התחתון‪.‬‬
‫‪ .27‬מה תפקיד הדרגה הראשונה והשנייה בווסת?‬
‫הווסת מעניק אוויר לפי דרישה ממיכל דחוס לצולל‪.‬‬
‫‪ .27‬יש לבדוק מיכל ויזואלית ______ פעמים בשנה ולבצע לו בדיקה‬
‫הידרוסטטית _____פעמים בשנה‪.‬‬
‫יש לבדוק מיכל ויזואלית פעם בשנה‪.‬‬
‫יש לבצע למיכל בדיקה הידרוסטטית פעם ב‪ 9-‬שנים במתקן מורשה‪.‬‬
‫‪ .27‬מנה ‪ 2‬מרכיבים של המצפן‪.‬‬
‫מצפן אנלוגי מכיל האוזינג מפלסטיק מלא בשמן ומחט חופשית שמצביעה‬
‫לצפון‪.‬‬
‫יש לו גם ‪ lubber line‬שהוא קו נייח של התייחסות שבו משתמשים כדי‬
‫להתיישר עם קו המרכז של הצולל‪.‬‬
‫למצפנים מסוימים יש גם סימונים על חוגה מסתובבת‪ ,‬שכאשר מיישרים‬
‫אותם עם המחט‪ ,‬הם עוזרים לצולל לנוע בכיוון המבוקש‪.‬‬
‫‪ .11‬מהם ראשי תיבות ‪ BC‬או ‪?BCD‬‬
‫כדי לשאת את המיכל ולשמור על איזון‪ ,‬הצולל לובש מאזן צלילה – ‪Buoyancy‬‬
‫‪ Compensator‬או ‪.Buoyancy Compensator device‬‬
‫‪ .12‬מהם המדים שיש בקונסולה?‬
‫בקונסולה של ‪ 3‬מקומות‪ ,‬צריכים להיות‪:‬‬
‫מד לחץ‪.‬‬
‫מד עומק‪.‬‬
‫מצפן‪.‬‬
‫‪22.4‬‬
‫פרק ‪ ,4‬שאלות ותשובות‬
‫‪ .2‬תאר את כל השלבים להרכבת מאזן ווסת על מיכל הצלילה‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬לפני חיבור המאזן לווסת‪ ,‬יש לוודא שהרצועות של המיכל‬
‫מושחלות דרך האבזם‪.‬‬
‫שלב ‪ :2‬כאשר פתח המיכל פונה אליך‪ ,‬יש למקם את רצועת המאזן מעל‬
‫החלק העליון של המיכל‪ ,‬כך שהחלק הקדמי של המאזן פונה אליך‬
‫והחלק העליון של הצוואר הוא לפחות בגובה של ברז המיכל‪.‬‬
‫שלב ‪ :3‬מקם את הרצועה אנכית למיכל תוך אחיזת המאזן שלא יחליק‪.‬‬
‫הדק את האבזם עד שהוא נסגר באופן שטוח על הרצועה‪.‬‬
‫שלב ‪ :4‬אם יש עוד רצועת מיכל‪ ,‬בצע את אותם צעדים‪ ,‬אבל תמיד הדק‬
‫את הרצועה העליונה ראשונה‪.‬‬
‫שלב ‪ :9‬עמוד מאחורי המיכל כך שיהיה לפני הרגליים שלך‪ ,‬כשאתה פונה‬
‫לאותו כיוון כמו המאזן לו היית לובש אותו‪ .‬טקטיקה פשוטה זו היא‬
‫דרך קלה להימנע מבלבול כאשרל מחברים את הדרגה הראשונה‬
‫למיכל ומחליטים באיזה צד הצינורות צריכים להיות‪.‬‬
‫שלב ‪ :6‬שחרר והסר את המכסה של הדרגה הראשונה‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬החזק את הדרגה הראשונה ביד שמאל ואת הצינורות של הדרגה‬
‫השנייה ביד ימין‪ .‬חבר את פתח האוויר בדרגה הראשונה לפתח הברז‪.‬‬
‫גוף הדרגה הראשונה צריך להיות בין המיכל ובין גב המאזן‪ .‬הברג את‬
‫הווסת עם כיוון השעות עד שהוא נסגר – באמצעות הבוהן ושתי‬
‫אצבעות‪.‬‬
‫שלב ‪ :8‬חבר את האינפלייטור למאזן‪.‬‬
‫שלב ‪ :4‬פתח את האוויר והאזן לדליפות‪.‬‬
‫‪ .1‬איך צריך לבדוק אם המאזן מחובר היטב למיכל?‬
‫כדי לבדוק שהמאזן מחובר היטב למיכל‪ ,‬יש לדחוף אותו כלפי מטה מהאבזם ועל‬
‫החלק העליון של המאזן‪ .‬לחלופין‪ ,‬אפשר לתפוס באבזם ובחלק העליון של‬
‫המיכל‪ .‬אם המאזן מחליק או שהרצועות זזות‪ ,‬יש להדק את הרצועות טוב יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬מה המטרה של סידור הצינורות והאביזרים?‬
‫במהלך צלילה כדאי שכל הצינורות והשעונים יהיו קרובים לגוף שלך לגישה קלה‪,‬‬
‫למניעת הסתבכות וכדי למנוע גרימת נזק לסביבה התת‪-‬מימית‪.‬‬
‫‪ .4‬תאר את השלבים לפירוק הציוד‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬סגירת ברז המיכל עם כיוון השעון‪ .‬אלא אם כן המאזן מורכב‬
‫אחרת ממה שתואר קודם‪ ,‬הברז יהיה תמיד בצד ימין‪ ,‬וההברגה של‬
‫הדרגה הראשונה תהיה מאחורי הברז והמאזן‪.‬‬
‫שלב ‪ :2‬לחיצה על כפתור הריקון של אחד הווסתים או על כפתור‬
‫האינפלייטור לניפוח אוטומטי כדי לשחרר את האוויר שבצינורות‪.‬‬
‫שלב ‪ :3‬ניתוק צינור הלחץ הנמוך מהאינפלייטור‪.‬‬
‫‪ .5‬תאר שני מאפיינים חשובים של מערכת משקולות‪.‬‬
‫מנגנון שחרור מהיר‪.‬‬
‫עופרת מפוזרת באופן שווה‪.‬‬
‫‪ .6‬מה צריך לעשות אם הווסת יוצא לך מהפה?‬
‫יש לנשוף זרם רצוף ודק של בועות משום שאסור לעצור נשימה‪.‬‬
‫‪ .7‬תאר שתי דרכים לריקון וסת מוצף‪.‬‬
‫כדי לרוקן באופן מכני את הדרגה השנייה‪ ,‬יש למקם את הפייה בפה‪,‬‬
‫לחסום את הפתח של הפייה עם הלשון או למקם את הלשון כנגד‬
‫החיך‪ ,‬וללחוץ על כפתור הריקון‪.‬‬
‫כדי לרוקן את הווסת באמצעות הפה‪ ,‬יש לנשוף לתוך הפייה עד שהמים‬
‫יוצאים‪.‬‬
‫‪ .7‬מהו סימון היד לגמר אוויר?‬
‫יד כנגד הצוואר (יש להסתכל בתרשים הסימנים)‪.‬‬
‫‪ .7‬אגודל למעלה מסמן "הכל בסדר" – נכון או לא נכון?‬
‫לא נכון‪ .‬יש לבדוק בתרשים הסימנים‪.‬‬
‫‪ .21‬תאר שתי דרכים שונות לסמן "הכל בסדר"‪.‬‬
‫עיגול עם האצבעות‪.‬‬
‫יד על הראש‪.‬‬
‫‪ .22‬תאר כיצד יש לבצע כניסה בצעד ענק מסירה‪.‬‬
‫יש לעמוד על פלטפורמת הצלילה כשהרגליים קרובות לקצה וקצות‬
‫הסנפירים בולטים החוצה‪.‬‬
‫יש להחזיק את המסיכה‪ ,‬הווסת והצינורות כמו בגלגול לאחור‪.‬‬
‫יש לעמוד ישר‪ ,‬להסתכל ישר קדימה‪.‬‬
‫יש לצעוד קדימה עם רגל אחת תוך כיוון קצה הסנפיר למעלה‪.‬‬
‫‪ .21‬מנה ‪ 4‬כניסות שונות למים‪.‬‬
‫כניסה מבוקרת בישיבה היא דרך קלה להיכנס למים שקטים מפלטפורמה‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫גלגול לאחור הוא הדרך הנפוצה ביותר להיכנס למים מסירה קטנה שאין‬
‫לה פלטפורמת צלילה גדולה‬
‫כניסה בצעד ענק היא הכניסה הנפוצה ביותר למים עמוקים‪ ,‬במיוחד‬
‫מסירות גדולות‪ .‬ניתן לבצע אותה מכל סוגי הפלטפורמות וכמעט בכל‬
‫מצב ים‪.‬‬
‫כניסה מהחוף מתאימה כאשר צוללים באזור סגור עם מדרון מתון‪.‬‬
‫‪ .22‬תאר את שתי עליות החירום במצב של גמר אוויר‪.‬‬
‫עלייה בשחייה‪.‬‬
‫עלייה בהצפה‪.‬‬
‫‪ .24‬איך מוציאים אוויר מהמאזן?‬
‫כדי להוציא אוויר מהמאזן‪ ,‬יש לאחוז באינפלייטור מעל הראש (אם נמצאים‬
‫במצב אנכי)‪ .‬פתח הפליטה של האוויר צריך להיות גבוה משלפוחית המאזן כדי‬
‫לאפשר לכל האוויר לצאת כאשר לוחצים על כפתור שחרור האוויר‪.‬‬
‫‪..25‬צולל עם משקל מתאים צריך לצוף ב___________ כאשר המאזן שלו ללא‬
‫אוויר והריאות מלאות באוויר‪.‬‬
‫צריך לצוף בגובה העיניים כאשר המאזן מרוקן והריאות מלאות‪.‬‬
‫‪ .26‬איך משחררים התכווצות ברגל?‬
‫כדי לשחרר התכווצות ברגל‪ ,‬יש להפסיק לשחות‪ ,‬להתכופף קדימה במותניים‬
‫כדי לתפוס את קצה הסנפיר של הרגל הפגועה‪ ,‬למשוך אותו כלפיך הכי חזק‬
‫שאפשר תוך יישור הרגל ולהישאר בתנוחה זו עד שהכאב עובר‪ ,‬או לחזור על‬
‫הפעולות בין מנוחות‪.‬‬
‫‪ .27‬מה הכיוון ההופכי של ‪ 111‬מעלות?‬
‫כדי לבדוק מהו הכיוון ההופכי לקו ישר‪ ,‬יש להוסיף ‪ 182‬מעלות לכיוון שהוא‬
‫פחות מ‪ 182-‬מעלות ולהפחית ‪ 182‬מעלות מכיוון שהוא יותר מ‪ 222-‬מעלות‪.‬‬
‫לכן‪ 222 ,‬מעלות פחות ‪ 182‬מעלות = ‪ 22‬מעלות‪.‬‬
‫‪22.9‬‬
‫פרק ‪ ,9‬שאלות ותשובות‬
‫‪ .2‬מהו ניהול סיכונים?‬
‫זהו אמצעי למניעת בעיות ותכנון תגובות לכל מצב חירום‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע יש להימנע מצריכת סמים או אלכוהל לפני צלילה?‬
‫סמים או אלכוהול לפני צלילה מגבירים את הסיכון למחלת דקומפרסיה‪.‬‬
‫‪ .2‬על מה צריך להסכים עם בן הזוג לפני הצלילה?‬
‫אתה ובן הזוג צריכים‪:‬‬
‫להכיר את הציוד אחד של השני‪.‬‬
‫להכין תכנון צלילה יחד‪.‬‬
‫לעבור על מטרת הצלילה‪.‬‬
‫לעבור על תקשורת מתחת למים‪.‬‬
‫להחליט על תוכנית חירום של גמר אוויר‪.‬‬
‫‪ .4‬תאר מה עליך לעשות אם נפרדת מבן הזוג בצלילה‪.‬‬
‫בני הזוג חייבים להשתמש באותו נוהל‪.‬‬
‫יש לחפש במשך ‪ 3‬דקות‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬יש לעלות חצי מטר כדי לחפש בועות‪.‬‬
‫לדפוק על המיכל ולחכות לתגובה‪.‬‬
‫אם מתאחדים מתחת למים‪ ,‬יש לבדוק מצב אוויר וזמן ללא דקומפרסיה‬
‫שנותר כדי להחליט איך להמשיך‪.‬‬
‫אם לא מוצאים את בן הזוג לאחר ‪ 3‬דקות‪ ,‬יש לעלות בצורה רגילה ולחכות‬
‫על פני המים עד שבן הזוג יעלה גם הוא‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר מתכננים צלילה חוזרת‪ ,‬הצלילה ה________יותר צריכה להיות‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫העמוקה יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬תאר את הנוהל המומלץ לחניית בטיחות‪.‬‬
‫יש לבצע חניית בטיחות בעומק של ‪ 3-6‬מטרים למשך ‪ 3-9‬דקות לפני העלייה‬
‫לפני המים‪ .‬מומלץ לבצע בכל צלילה וחובה לבצע בכל צלילה של ‪ 32‬מטר ומטה‪.‬‬
‫‪ .7‬תאר מה לעשות אם אתה חורג מהזמן ללא דקומפרסיה שבמחשב‪.‬‬
‫רוב המחשבים המודרניים יתריעו באופן ויזואלי או קולי אם נכנסת לדקומפרסיה‪.‬‬
‫המחשב יציג כל תחנת דקומפרסיה נדרשת וזמן‪ .‬אם זה קורה‪:‬‬
‫עלה באופן רגיל ועצור בעומק הדקומפרסיה הראשון‪.‬‬
‫הישאר בעומק המתאים לזמן הנדרש‪.‬‬
‫כאשר הזמן הסתיים‪ ,‬המחשב יציג את העומק הבא‪ ,‬הרדוד יותר‪ ,‬לתחנה‬
‫הבאה ואת הזמן שיש להמתין שם‪.‬‬
‫יש לבצע את כל העצירות עד שהמחשב אומר שניתן לעלות לפני המים‪.‬‬
‫‪ .16‬מה יש לעשות אם מסתבכים במשהו מתחת למים?‬
‫אין להיאבק כדי להשתחרר‪ .‬חשוב איך להשתחרר או השתמש בזהירות בסכין‬
‫לחתוך את החבל או היעזר בבן הזוג‪.‬‬
‫‪ .27‬מהו נוהל החירום במצב של חשד לדקומפרסיה?‬
‫יש להוציא את הצולל הפגוע מאזור הסכנה‪.‬‬
‫יש לקרוא לשירותי החירום‪.‬‬
‫יש לבדוק סימני חיים (דופק ונשימה) ולספק החיאה במידת הצורך‪.‬‬
‫יש לתת ‪ 122%‬חמצן‪.‬‬
‫יש ליצור קשר עם ‪.DAN‬‬
‫‪ .21‬מה זה ‪ DAN‬ומהם השירותים שהארגון מספק?‬
‫‪ DAN‬זה ראשי תיבות של ‪.Divers Alert Network‬‬