1. No category

‫עו"ד צבי לוינסון*‪ ,‬עו"ד גיל‬
‫דרור*‪ ,‬עמית אפרתי*‬
‫מבוא‬
‫חומרים מסוכנים מהווים פוטנציאל לסיכונים‬
‫משפטיים רבים‪ .‬סיכונים אלה אינם מכוונים בהכרח‬
‫כלפי המשתמשים בחומר המסוכן‪ ,‬כי אם אל אלה‬
‫אשר עיסוקם בייבוא‪ ,‬ייצוא‪ ,‬שיווק‪ ,‬ייצור‪ ,‬אריזה‪ ,‬מסחר‪,‬‬
‫ניפוק‪ ,‬העברה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬החזקה‪ ,‬ניהול עסק ועוד‪.‬‬
‫הסיכונים המשפטיים נוגעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחובות הבאות‪:‬‬
‫החובה למסירה מלאה‪ ,‬שלמה ומדויקת של הפרטים‬
‫הנמסרים בגיליון הבטיחות; החובה להכיר מידע חדש‬
‫ומהותי על תכונות החומרים המסוכנים שלגביהם נערך‬
‫גיליון הבטיחות; החובה לעדכן את המשתמשים בגיליון‬
‫הבטיחות בדבר תוכנו; החובה לספק תצהיר התומך‬
‫בעובדות המפורטות בגיליון הבטיחות ועוד‪ .‬חובות אלו‬
‫קשורות בקשר כה חזק לאופן הכנת גיליון הבטיחות‪,‬‬
‫עד כי ניתן לומר‪ ,‬שלחומרים המסוכנים יש גם תכונות‬
‫משפטיות‪ ,‬המפוזרות בדברי חקיקה שונים‪ ,‬מדינתיים‬
‫ובינלאומיים‪.‬‬
‫במאמר זה ייסקרו תכונותיו המשפטיות של חומר‬
‫מסוכן בחיקוקים הרלוונטיים בדיני איכות הסביבה‪,‬‬
‫תוך השוואה מדגמית לחקיקה במשפט האירופי‪.‬‬
‫בשם החוק‬
‫גיליון בטיחות ותכונותיו המשפטיות של חומר מסוכן‬
‫תכונותיו המשפטיות של חומר מסוכן בחיקוקים הרלוונטיים בדיני‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬תוך השוואה מדגמית לחקיקה במשפט האירופי‬
‫להסיק‪ ,‬כי מטרתו היחידה של גיליון הבטיחות היא‬
‫שמירה על בטיחותם ועל בריאותם של העובדים‬
‫העוסקים בחומר מסוכן ושל הנמצאים בסביבתו‪.‬‬
‫אולם עיון בתקנות עצמן מלמד‪ ,‬כי מטרה נוספת‬
‫שלהן היא השמירה על הסביבה ועל איכותה‪.‬‬
‫מטרה נוספת זו מוצאת ביטוי בסמכות המוענקת‬
‫בהן לשר לאיכות הסביבה (לפי סעיפים ‪12 ,)3(10‬‬
‫ו‪ 13-‬לחוק החומרים המסוכנים‪ ,‬התשנ"ג‪1993-‬‬
‫(להלן "חוק החומרים המסוכנים") להתקין תקנות‪,‬‬
‫ובחובה המוטלת בתקנות לכלול שיקולים סביבתיים‬
‫במכלול השיקולים הנוגעים לעדכון המידע שבגיליון‬
‫הבטיחות‪ ,‬שמירה על סודות מסחריים ומסירת מידע‬
‫כותרת התקנות התכלית העיקרית שלהן היא שמירה‬
‫על בטיחות העובד‪ ,‬הרי ששמירה על איכות הסביבה‬
‫מהווה גם היא תכלית מרכזית בתקנות‪.‬‬
‫החובות ונושאי התפקידים‬
‫המוגדרים בחיקוקים‬
‫השונים‬
‫תכליתו של גיליון הבטיחות מוגשמת בקיומן של‬
‫חובות המוטלות על נושאי תפקידים‪ .‬לדוגמה‪ :‬יצרן‪,‬‬
‫יבואן‪ ,‬סוכן או משווק של חומר מסוכן‪ ,‬חייבים‬
‫לארוז‪ ,‬לצרף‪ ,‬לוודא ולשלוח גיליון בטיחות מעודכן‪.‬‬
‫גיליון הבטיחות‬
‫אל מכלול הסיכונים שאליהם חשופים מפעלים‬
‫ועסקים‪ ,‬נוסף בשנים האחרונות הסיכון הסביבתי‪.‬‬
‫החקיקה הנמרצת בנושאי איכות הסביבה מרחיבה‬
‫את מעגל האחריות של תאגידים ושל פרטים‪ ,‬ומקנה‬
‫סמכות לנקוט הליכים אזרחיים ופליליים‪ .‬מקבץ‬
‫האותיות ‪( SDS‬להלן "גיליון בטיחות") מוגדר‬
‫בתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות‪ ,‬סיווג‪,‬‬
‫אריזה‪ ,‬תווי וסימון של אריזות) התשנ"ח ‪1998 -‬‬
‫(להלן "תקנות הבטיחות")‪ ,‬כ"גיליון המכיל מידע‬
‫לגבי חומר מסוכן‪ ,‬תכונותיו והשפעתו‪ ,‬הסיכונים‬
‫הנובעים ממנו ודרכי מניעתם"‪.‬‬
‫מטרתו של גיליון הבטיחות‪:‬‬
‫רק בטיחות בעבודה או גם‬
‫שמירה על הסביבה?‬
‫מלשונה של כותרת תקנות הבטיחות ניתן לכאורה‬
‫ ראו גם "החוקים הירוקים "ירוק‪-‬כחול‪-‬לבן‪6 -‬‬
‫(נוב'‪-‬דצמ' ‪ ,)1995‬עו"ד צבי לוינסון‪.‬‬
‫ ‪Safety Data Sheet‬‬
‫ ראו סעיף ההגדרות לתקנות הבטיחות בעבודה‬
‫(גיליון בטיחות‪ ,‬סיווג‪ ,‬אריזה‪ ,‬תווי וסימון של אריזות)‬
‫התשנ"ח ‪.1998‬‬
‫סביבתי‪ .‬חיזוק נוסף לתכליות הרחבות של התקנות‬
‫נלמד מהטלת חובת התייעצות עם שר הבריאות‪,‬‬
‫שר החקלאות ושר התעשייה המסחר והתעסוקה‪,‬‬
‫וחובת אישור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת‬
‫להתקנתן‪ .‬נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי הגם שלכאורה על פי‬
‫כימיה גיליון ‪82‬‬
‫‪28‬‬
‫מחזיק במקום העבודה חייב להביא בפני העובדים‬
‫* הכותבים ממשרד עו"ד צבי לוינסון עוסקים במתן‬
‫ייעוץ משפטי לתעשיות ולעסקים בתחום המשפט‬
‫הסביבתי‪ .‬מאמרים נוספים בנושא ניתן למצוא באתר‪:‬‬
‫‪.www.environment.co.il‬‬
‫את תוכן הגיליון על כל חומר מסוכן שבמקום‬
‫העבודה ולקיים הדרכות בדבר מניעת סיכונים והגנה‬
‫מפניהם‪ .‬עובד במקום העבודה המופקד על קבלת‬
‫החומר המסוכן במקום העבודה צריך לצרף לחומר‬
‫המסוכן גיליון בטיחות‪ ,‬והעוסק בחומר מסוכן חייב‬
‫לפעול בהתאם לגיליון בטיחות‪.‬‬
‫חובותיהם של בעלי התפקידים בתקנות מפורטות‬
‫להלן‪:‬‬
‫*"מחזיק במקום עבודה" הוא כל אחד מאלה‪)1( :‬‬
‫מחזיק מקום העבודה חלה החובה לוודא שכל‬
‫עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי‬
‫ההדרכה‪ ,‬בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם‬
‫הוא חשוף‪.‬‬
‫לאור החובות המפורטות לעיל‪ ,‬אנו ממליצים לכל‬
‫מנהל או אחראי לבדוק אם מבחינה מהותית הוא‬
‫נושא באחד מהתפקידים המפורטים לעיל‪ ,‬על מנת‬
‫לדעת מהן החובות המוטלות עליו‪ .‬מטלה זו אינה‬
‫פשוטה כלל ועיקר‪ .‬ראשית‪ ,‬על פי פסיקת בתי‬
‫החובות‬
‫לארוז את החומר לפי דרישות התקן (סעיף ‪(3‬א))‬
‫לצרף לחומר גיליון בטיחות (סעיף ‪(3‬א))‬
‫לשלוח עדכונים (סעיף ‪)5‬‬
‫להחזיק במקום העבודה גיליון בטיחות (סעיף ‪(3‬א)))‬
‫להביא בפני העובדים את גיליון הבטיחות בעבודה (סעיף ‪(6‬ב))‬
‫בעל התפקיד עליו מוטלת החובה‬
‫יצרן‪ ,‬יבואן‪ ,‬סוכן או משווק של חומר‬
‫מסוכן‬
‫מחזיק* במקום העבודה**‬
‫עובד במקום העבודה המופקד על קבלת‬
‫החומר המסוכן במקום העבודה‬
‫לצרף לחומר המסוכן גיליון בטיחות (סעיף ‪(3‬ג))‬
‫לפעול על פי הוראות גיליון הבטיחות ותווית הסימון (סעיף ‪(6‬א)) עוסק בחומר מסוכן***‬
‫בעל מקום העבודה; (‪ )2‬המנהל בפועל את מקום‬
‫העבודה; (‪)3‬מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום‬
‫העבודה; (‪ )4‬המנהל בפועל של תאגיד‪ ,‬אם המפעל‬
‫מצוי בבעלות תאגיד‪.‬‬
‫**"מקום עבודה" ‪ -‬הוא מקום עיסוק בחומר‬
‫מסוכן‪.‬‬
‫***"עיסוק בחומר מסוכן" ‪ -‬עיבוד‪ ,‬ייצור‪ ,‬עריכת‬
‫ניסיונות ובדיקות‪ ,‬אריזה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬שינוע‪ ,‬וכל‬
‫מלאכה אחרת שעניינה טיפול בחומר המסוכן או‬
‫עבודה באמצעות חומר מסוכן‪.‬‬
‫חומר מסוכן על פי התקנות ‪ -‬רעל כהגדרתו בחוק‬
‫החומרים המסוכנים‪.‬‬
‫מלבד חובות אלו‪ ,‬ניתן למנות חובות נוספות הנוגעות‬
‫להכנה ולשימוש בגיליון בטיחות‪ ,‬המוטלות על בעלי‬
‫תפקידים שונים בדברי חקיקה נוספים כדלהלן‪:‬‬
‫‪ #‬בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות‬
‫וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים‬
‫במעבדות רפואיות‪ ,‬כימיות וביולוגיות) התשס"א‬
‫ ‪ ,2001‬על מחזיק מעבדה להחזיק ברשותו‪ ,‬לגבי‬‫כל גורם מסוכן כימי‪ ,‬גיליון בטיחות‪ ,‬כהגדרתו‬
‫בתקנות‪ .‬כמו כן חלה חובה על מחזיק המעבדה‪,‬‬
‫להחזיק העתק מהגיליון במקום נגיש לידם של‬
‫העובדים במקום העבודה‪ ,‬ולמסור לידם עותק‬
‫ממנו לפי בקשתם‪.‬‬
‫‪ #‬בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה‬
‫(מסירת מידע והדרכת עובדים)‪ ,‬התשנ"ט‪-‬‬
‫‪ 1999‬על מחזיק במקום עבודה לקיים הדרכות‪,‬‬
‫באמצעות בעלי מקצוע‪ ,‬בתדירות מינימלית של‬
‫פעם בשנה‪ ,‬בדבר הסיכונים הקיימים במקום‬
‫העבודה והדרכים להתגונן מפני סיכונים אלו‪ .‬על‬
‫המשפט‪ ,‬סיווג בעל תפקיד כמנהל ייעשה על פי‬
‫מבחן מהותי‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם עובד שלא מצורף תואר‬
‫ניהולי לתיאור תפקידו במפעל‪ ,‬ייחשב כמנהל אם‬
‫בפועל מוטלות עליו משימות ניהוליות ומוקנות לו‬
‫הסמכויות הניהוליות הנדרשות על מנת לבצע את‬
‫תפקידו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בכל הנוגע למילוי החובות‪,‬‬
‫נדרשת התייחסות זהירה להגדרות הניתנות‬
‫בתקנות‪ ,‬עקב הגדרות דומות שניתנות בחוקים‬
‫אחרים לאותם המונחים‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬חוק החומרים‬
‫המסוכנים‪ ,‬שמכוחו הותקנו התקנות‪ ,‬מגדיר מהו‬
‫חומר מסוכן‪ ,‬כרעל או ככימיקל מזיק‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הגדרת המונח חומר מסוכן בתקנות היא מצומצמת‬
‫יותר ומתייחסת רק לרעלים ולא לרשימה המפרטת‬
‫מהו כימיקל מזיק‪ .‬יוצא אם כן‪ ,‬שהבנה שגויה של‬
‫הגדרת המונח חומר מסוכן בתקנות‪ ,‬עלולה להרחיב‬
‫את האחריות החלה על מנהלים במקום שהיה ניתן‬
‫להימנע מכך‪.‬‬
‫הכנתו של גיליון בטיחות‬
‫בטבלה לעיל‪ ,‬קיימת חובה על יצרן‪ ,‬יבואן‪ ,‬סוכן‪,‬‬
‫או משווק של חומר מסוכן לצרף לחומר מסוים‬
‫גיליון בטיחות ולעדכן כל מידע מהותי חדש ביחס‬
‫לחומר המסוכן הנוגע לבטיחות‪ ,‬לבריאות ולאיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬אך לא מפורט בתקנות על מי חלה החובה‬
‫להכין את גיליון בטיחות‪ .‬על מנת לקיים את‬
‫תכליותיו של גיליון הבטיחות‪ ,‬יש למלא את המידע‬
‫על פי ההנחיות בתוספת לתקנות‪ ,‬המפרטות רק‬
‫את עיקרי הפרטים שיש למלא בגיליון הבטיחות‬
‫וניתן להוסיף עליהם פרטים לפי שיקול דעתו של‬
‫ממלא הגיליון‪ .‬שיקול דעתו של ממלא הגיליון‪ ,‬הוא‬
‫כימיה גיליון ‪82‬‬
‫‪29‬‬
‫זה אשר יוצק תוכן לחובה למלא אחר תכליותיו‬
‫של גיליון הבטיחות‪ ,‬וזאת במיוחד לאור הדרישות‬
‫להסתמך על המידע המעודכן ביותר בכל הנוגע‬
‫לבטיחות‪ ,‬לבריאות ולאיכות הסביבה‪.‬‬
‫על פי פרשנות תכליתית‪ ,‬נראה שהחובה להכין‬
‫גיליון בטיחות חלה בעיקר על היצרן‪ ,‬בהיותו הגורם‬
‫הראשון בשרשרת שמוטלת עליו החובה למסור‬
‫הלאה את גיליון הבטיחות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬היצרן הוא‬
‫הגורם בעל ההיכרות הטובה ביותר ואצלו מרוכז‬
‫מירב הניסיון והידע על מנת להכין גיליון בטיחות‪,‬‬
‫ולכן נראה שגם מטעמים פרקטיים של יעילות‪ ,‬סביר‬
‫שעיקר משקלה של חובת הכנת גיליון הבטיחות‬
‫תוטל על היצרן‪ .‬לאור חובה זאת‪ ,‬נראה על פי‬
‫פרשנות זו‪ ,‬שהיצרן הוא זה שמוטלת עליו חובת‬
‫החתימה על התצהיר‪ ,‬אולם על פי פרשנות רחבה‬
‫יותר ניתן להסיק‪ ,‬כי חובת הכנת הגיליון וההצהרה‬
‫חלה גם על מעגלים רחבים יותר‪ ,‬כגון יבואן‪ ,‬סוכן‬
‫או המשווק של חומר מסוכן‪ .‬ומה לגבי מעגלים‬
‫רחבים יותר מהיצרן? לדעתנו‪ ,‬חלה החובה גם על‬
‫נושאי התפקידים במעגלים הרחבים ממעגל היצרן‬
‫‪ -‬כלומר‪ ,‬יבואן‪ ,‬סוכן או משווק ‪ -‬לייבא‪ ,‬לתווך או‬
‫אל מכלול הסיכונים‬
‫שאליהם חשופים‬
‫מפעלים ועסקים‪ ,‬נוסף‬
‫בשנים האחרונות הסיכון‬
‫הסביבתי‪ .‬החקיקה‬
‫הנמרצת בנושאי איכות‬
‫הסביבה מרחיבה את‬
‫מעגל האחריות של‬
‫תאגידים ושל פרטים‪,‬‬
‫ומקנה סמכות לנקוט‬
‫הליכים אזרחיים ופליליים‬
‫לשווק חומרים מסוכנים‪ ,‬כאשר מצורף להם גיליון‬
‫בטיחות שהוכן על ידי היצרן‪ .‬אם ישווקו‪ ,‬יתווכו או‬
‫ייבאו חומר מסוכן ללא גיליון בטיחות‪ ,‬בין משום‬
‫שלא הוכן על ידי היצרן ובין משום שבמדינת הייצור‬
‫לא נדרש גיליון בטיחות‪ ,‬ההליך של הטלת אחריות‬
‫פלילית או אזרחית‪ ,‬בהתקיים יסודות עבירה או‬
‫עוולה‪ ,‬הוא בגדר אפשרות סבירה‪.‬‬
‫תוכנו של גיליון בטיחות‬
‫בתוספת לתקנות‪ ,‬מפורטים ‪ 16‬סעיפים שאליהם‬
‫צריך להתייחס בגיליון הבטיחות‪ .‬מהבחינה‬
‫העניינית‪ ,‬אנו מציעים לחלק את המידע הדרוש‬
‫בתוספת‪ ,‬על מנת למלא כהלכה את גיליון הבטיחות‬
‫ולהבחין בין ‪ 5‬קבוצות מידע‪:‬‬
‫‪ #‬מידע לזיהוי החומר‪ :‬מידע הכולל את זיהוי החומר‬
‫המסוכן‪ ,‬זהות היצרן‪ ,‬היבואן הסוכן או המשווק‬
‫‬
‫שם‪ ,‬סעיף ‪.4‬‬
‫לפי העניין וזיהוי רכיבי החומר המסוכן‪.‬‬
‫‪ #‬מידע להכרת החומר ותכונותיו‪ :‬מידע הכולל‬
‫את תכונותיו הפיזיקליות והכימיות‪ ,‬יציבות‬
‫וריאקטיביות‪ ,‬רעילות (מידע טוקסיקולוגי)‬
‫ומידע סביבתי‪.‬‬
‫‪ #‬מידע להוראות שבשגרה‪ :‬מידע הכולל את סיכוני‬
‫החומר המסוכן‪ ,‬דרכי טיפול ואחסנה‪ ,‬דרכי סילוק‬
‫חומר מסוכן ושינועו‪.‬‬
‫‪ #‬מידע להוראות לחירום‪ :‬מידע הכולל הוראות‬
‫עזרה ראשונה‪ ,‬נוהל כיבוי אש‪ ,‬אמצעי זהירות‬
‫ואמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי‪.‬‬
‫‪ #‬פרטים אחרים‪ :‬מידע הכולל חקיקה ותקינה‬
‫רלוונטית וכל מידע אחר‪.‬‬
‫מורכבות המידע הדרוש על מנת לעמוד בדרישות‬
‫הכנתו של גיליון בטיחות‬
‫‪ #‬המידע הדרוש הוא בחלקו ברור וחד משמעי‬
‫(לדוגמה שם החומר‪ ,‬זיהוי החומר‪ ,‬אמצעי מיגון‬
‫וזהירות וכו')‪ ,‬אך בחלקו ההכנה והאיסוף דורשים‬
‫מאמצים ומשאבים רבים (הצטברות החומר‬
‫בסביבה‪ ,‬פריקות החומר בסביבה‪ ,‬השפעת‬
‫החומר על אפקטים גלובליים ועוד)‪ ,‬ולעתים‬
‫צריך ממש להתייחס למצבים שקשה לצפותם‬
‫(כמו טיפול בחומר עקב שימוש לא צפוי)‪ .‬היקף‬
‫החובה למלא אחר דרישות התקנות לעניין גיליון‬
‫בטיחות מחייב בין היתר מסירת מידע‪ ,‬אשר‬
‫ספק רב אם עורך גיליון הבטיחות או המצהיר על‬
‫עריכתו בהתאם למיטב הידע והניסיון העכשווי‬
‫יכולים להשיגו‪ ,‬ובמיוחד קשה לפרש את המונח‬
‫"מיטב הידע והניסיון העכשווי"‪ :‬האם מיטב‬
‫הידע קשור למחקרים אקדמיים חדשים‪ ,‬או‬
‫שמא מדובר במיטב הידע והניסיון ואז מדובר‬
‫בתגליות שכבר נוסו בהצלחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעידן‬
‫המחשב המילה עכשווי מקבל משמעות הקרובה‬
‫ביותר למילה "מידי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬נראה שהפרטים‬
‫בגיליון הבטיחות צריכים להתייחס גם למידע‬
‫חדש ורלוונטי המופיע באינטרנט‪ ,‬בטווחי זמן‬
‫קצרים ממועד הופעתם‪.‬‬
‫דרישה זו מעלה את רמת החשיפה של מנהלים‬
‫ושל עורכי גיליון בטיחות‪ ,‬הואיל והחובה המוטלת‬
‫עליהם להכיר כל מידע מהותי חדש ולעדכן את כל‬
‫המשתמשים שקיבלו מהם גיליון בטיחות במהלך ‪12‬‬
‫החודשים שקדמו לעדכון‪ ,‬היא חובה כבדה ביותר‪.‬‬
‫את מורכבות המידע ניתן לאפיין בכמה אופנים‪,‬‬
‫כלהלן‪.‬‬
‫‪ #‬פירוט סיכונים עיקריים לבריאות העובדים‬
‫במקום העבודה‪ ,‬לציבור או לסביבה הנובעים‬
‫מהחומר המסוכן והשלכות בריאותיות‬
‫ותסמינים צפויים משימוש מיועד או שימוש לא‬
‫נאות בחומר המסוכן‪ ,‬לרבות סיכונים הנובעים‬
‫מהתכונות הפיזיקליות והכימיות של החומר‬
‫המסוכן וסיכונים מיוחדים‪ ,‬אם ישנם‪.‬‬
‫‪ #‬פירוט תופעות רעילות (טוקסיקולוגיות) ארוכת‬
‫טווח (כרונית) העלולות להופיע בחשיפת‬
‫המשתמש לחומר המסוכן‪.‬‬
‫‪ #‬במיוחד קיים קושי רב לדעת מהן ההשפעות‬
‫הסביבתיות של החומר‪ ,‬התנהגותו וגורלו‬
‫בסביבה‪ ,‬ניידותו ונתונים כימיים ופיזיקליים‬
‫נוספים‪ ,‬מידת הצטברות החומר המסוכן‬
‫במערכות ביולוגיות ורעילות החומר המסוכן‬
‫לטווח קצר ולטווח ארוך למערכות אקולוגיות‬
‫(מערכות חיים במים‪ ,‬בקרקע וביבשה)‪ .‬קשה גם‬
‫לדעת מה יהיו ההשפעות השליליות האחרות של‬
‫החומר המסוכן לטווח קצר ולטווח ארוך ‪ -‬וכל‬
‫זאת לאור ההרכב ההטרוגני והתנאים המשתנים‬
‫של הסביבה הטבעית‪.‬‬
‫מידע המתייחס לחקיקה‬
‫‬
‫ישראלית שבוטלה‬
‫התקנות מפנות את עורך גיליון הבטיחות להוראות‬
‫המפורטות בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים‬
‫(שירותי הובלה ושירותי גרורים)‪ ,‬התשל"ט‪.1978-‬‬
‫צו זה בוטל כבר בשנת ‪ 2001‬והוחלף על ידי תקנות‬
‫שירותי הובלה‪ ,‬התשס"א ‪ ,2001 -‬אך הדבר לא‬
‫עודכן בתקנות‪ .‬נראה כי הקורא החרוץ עלול להיכשל‬
‫בבואו ליישם את הוראות צו הגרורים‪ .‬המלצתנו היא‬
‫לא להסתפק בקריאה מילולית של הוראות הדין‪ ,‬בלי‬
‫לדעת ולהכיר את מכלול החוקים‪ ,‬התקנות והתקנים‬
‫המחייבים בעת הכנת גיליון הבטיחות‪ ,‬אולם אינם‬
‫מצוינים בתקנות במפורש ככאלה‪.‬‬
‫מידע הכרוך בניסויים ארוכי‬
‫טווח ובעלויות גבוהות‬
‫הנדרשים על מנת לאפיין‬
‫ולאבחן את הסיכונים‪.‬‬
‫מידע הנדרש בתקנות ובתקנים והמבוסס על‬
‫חיקוקים בינלאומיים או מידע במסמכים זרים אשר‬
‫ תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות‪ ,‬סיווג‪,‬‬
‫אריזה‪ ,‬תווי וסימון של אריזות) התשנח ‪ ,1998‬סעיף‬
‫‪9-12‬‬
‫ שם‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬סעיף ‪ 14‬לתוספת‪ ,‬תקנה ‪(4‬א)‪,‬‬
‫הנחיות להכנת גיליון בטיחות‪.‬‬
‫כימיה גיליון ‪82‬‬
‫‪30‬‬
‫‬
‫מעודכנים ללא פרסום רשמי ברשומות‬
‫התקנות מפנות‪ ,‬באופן מפורש או דרך הוראות ת"י‬
‫‪ ,2302‬לשיטות סיווג בין‪-‬לאומיות לעניין שינוע‪,‬‬
‫סימון ואריזה של חומר מסוכן‪ .‬בכך מכפיפות‬
‫התקנות את עורך גיליון הבטיחות לחקיקה‬
‫ולתקינה זרה הלקוחים מהדין האירופי והבינלאומי‪.‬‬
‫ההפניות הבינלאומיות מופיעות בתקנים ובהוראות‬
‫הדין הן הבאות‪:‬‬
‫‪ #‬תקן ‪ ISO 11014-1‬המעודכן ביותר בזמן הכנת‬
‫הגיליון;‬
‫‪ #‬דירקטיבה ‪ EEC/91/155‬כפי שתוקנה בדירקטיבה‬
‫‪ EEC/93/112‬ועל תיקוניה מזמן לזמן‪.‬‬
‫‪ #‬תקן ‪ ANSI Z400.1 - 1993 ANSI‬המעודכן‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪ #‬דירקטיבה ‪ EEC//67/548‬המפורסמת בנוסחה‬
‫המשולב על נספחיה למעט נספח ו'‪.‬‬
‫יצרן המייצא את מוצריו‬
‫לאירופה שיתייחס בגיליון‬
‫בטיחות על פי הדרישות‬
‫בישראל ללא היכרות‬
‫עם הדרישות באירופה‪,‬‬
‫לא יעמוד בדרישות‬
‫האירופיות‬
‫לכאורה מדובר בהמלצה‪ ,‬אבל בפועל‪ ,‬כפי שהוזכר‬
‫לעיל‪ ,‬יש לחתום על תצהיר שלפיו הכנתו של גיליון‬
‫הבטיחות כוללת את כל המידע המהותי העדכני‬
‫ביותר‪ .‬לכן נראה שבאופן מעשי‪ ,‬על עורך הגיליון‬
‫להיות מעודכן לכל הפחות בתקנים אלו במהלך‬
‫כתיבת גיליון הבטיחות ועדכונו‪ .‬היות שתקנים‬
‫אלו מתעדכנים מעת לעת‪ ,‬בלי הודעה מראש‬
‫ובלי יכולת להתעדכן בזמן אמת באופן שיאפשר‬
‫תגובה אפקטיבית‪ ,‬מעקב אחר שינויים בתקנים‬
‫אלו מתחייב על מנת לעמוד בדרישות הכנת גיליון‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬באמצעות הפנייה שיש בתקנות לתקן‬
‫ישראלי רשמי ‪ ,2302‬מכוונות התקנות להמלצות‬
‫ועדת המומחים של האו"ם להובלה יבשתית של‬
‫חומרים מסוכנים ("הספר הכתום") על עדכוניו‪.‬‬
‫הפנייה הישירה מהחקיקה הישראלית לחקיקה‬
‫זרה‪ ,‬ללא כל בקרה של המחוקק הישראלי‪ ,‬מכפיפה‬
‫ שם ‪ ,1998‬פרק א'‪ ,‬סעיף ‪ 7‬לתוספת‪ ,‬תקנה ‪(4‬א)‪,‬‬
‫הנחיות להכנת גיליון בטיחות‪.‬‬
‫ דירקטיבה זו תוקנה בדירקטיבה ‪EEC/2001/58‬‬
‫אך החיקוק לא עודכן בהתאם‪.‬‬
‫ ‪The UN Recommendations on the‬‬
‫‪Transport of Dangerous Goods: Model‬‬
‫‪Regulations‬‬
‫את עורך גיליון הבטיחות לחקיקה ותקינה זרה‬
‫שלקוחה מהדין האירופי והבינלאומי‪ .‬חקיקה זו‬
‫אינה מפורסמת ברשומות במדינת ישראל‪ ,‬אינה‬
‫כפופה לביקורת של המחוקק הישראלי ואין לעורך‬
‫הגיליון הישראלי כל דרך סבירה לעקוב אחר שינוי‬
‫התקנים‪ ,‬למרות שלנורמות אלה יש השלכות‬
‫פליליות ואזרחיות‪.‬‬
‫חשיבות"‪.‬‬
‫שיקול דעתו הסובייקטיבי של עורך גיליון הבטיחות‬
‫המלווה בתצהיר יכול להימצא כחורג מרמת‬
‫התנהגות נדרשת במבחן אובייקטיבי‪ .‬המלצתנו לכל‬
‫מי שעוסק בגיליונות בטיחות ובחובות הכרוכות בהם‬
‫היא להסיר את הערפל וליידע את הרשויות בבירור‬
‫על דרך הפעלת שיקול הדעת וישומו הקונקרטי‪.‬‬
‫היעדר התאמה בהגדרת‬
‫המונח "חומר מסוכן" לצרכי‬
‫‪10‬‬
‫שימוש ולשינוע‬
‫חשיפת מידע בגיליון‬
‫בטיחות‬
‫הדוגמאות שהובאו למעלה להגדרת המונח "חומר‬
‫מסוכן" אינן ההגדרות היחידות הקיימות בדין‬
‫הישראלי‪ .‬בנוסף להגדרות שהבאנו לעיל בחוק‬
‫החומרים המסוכנים ובתקנות‪ ,‬בחוק שירותי‬
‫הובלה ‪ -‬התשנ"ז ‪ 1977 -‬חומר מסוכן הוא "חומר‬
‫דליק‪ ,‬לקיח‪ ,‬נפיץ‪ ,‬רעיל‪ ,‬מחמצן‪ ,‬מאכל‪ ,‬מדבק או‬
‫רדיואקטיבי‪ ,‬או גז דחוס או מונזל‪ ,‬וכן כל חומר‬
‫אחר שבהובלתו הוא עלול להיות מסוכן לבריאות‬
‫האדם"‪ .‬בתקנות שירותי הובלה‪ ,‬התשנ"ז ‪1997 -‬‬
‫חומר מסוכן הוא "כהגדרתו בחוק שהוא חומר‬
‫מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם‬
‫להוראותיו ולמעט פסולת רגילה כהגדרתה בתקנות‬
‫בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים)"‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הדרישה בתקנות להוביל חומרים‬
‫מסוכנים שיש להכין להם גיליון בטיחות בהתאם‬
‫להוראות פרקים ‪ 2.1.2‬ו‪ 7-‬בספר הכתום ולהוראות‬
‫התקנות הבין‪-‬לאומיות‪ ,‬מפנה לסיווג נוסף ושונה‬
‫למונח "חומר מסוכן"‪.‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬יש להיות מודעים להבחנה הבסיסית‬
‫בין הגדרת המונח חומר מסוכן בשימוש‪ ,‬לבין הגדרת‬
‫חומר מסוכן בזמן תובלה‪ .‬מהבחינה המעשית‪ ,‬הכנת‬
‫גיליון הבטיחות תיעשה על פי הגדרת המונח חומר‬
‫מסוכן בשימוש‪ .‬לשם ההובלה‪ ,‬יוכן כרטיס בטיחות‬
‫כנדרש על פי חוק שירותי הובלה ותקנות שירותי‬
‫הובלה‪ ,‬שהוא כרטיס המצומצם יותר בהשוואה‬
‫לגיליון הבטיחות‪ ,‬והפרטים בו נגזרים מגיליון‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫היעדר הבהרה מהו סטנדרט‬
‫ההתנהגות הנדרש‬
‫הכנה לקויה של גיליון הבטיחות יכולה לגרום‬
‫לאחריות פלילית ולאחריות אזרחית‪ .‬בהירות‬
‫החיקוקים היא אבן היסוד להבנת תכליתן‪ ,‬אך ניסוח‬
‫מעורפל ושאינו חד משמעי יכול להטיל אחריות‬
‫במקרים שבהם נתקיימו יסודות עבירה או עוולה‪.‬‬
‫ניסוח מעין זה ניתן למצוא בתקנות‪:‬‬
‫‪ #‬שימוש במילים "אם אפשר" לעניין אזכור חקיקה‬
‫ותקינה רלוונטיים ל‪.MSDS -‬‬
‫‪ #‬שימוש במילים "מידע נוסף העשוי להיות בעל‬
‫‪ 10‬ראו‪" :‬חומרים מסוכנים ‪ -‬הגדרות מבלבלות"‪,‬‬
‫גלובס (עיתון העסקים של ישראל)‪ , 12/12/04,‬עו"ד‬
‫צבי לוינסון ועו"ד גיל דר‪.‬רו‬
‫הדרישות למילוי גיליון הבטיחות מחייבות‬
‫חשיפה של מידע אשר אלמלא הדרישה לגילויו‪,‬‬
‫היה נשמר כסוד על ידי בעליו‪ .‬התייחסות לסוגיה‬
‫ניתן למצוא בתקנות הבטיחות‪ ,11‬בקביעה כי‬
‫"מידע המהווה סוד מסחרי או מקצועי יכול שלא‬
‫יימסר ובלבד שיימסר מידע שיאפשר טיפול בטוח‬
‫בחומר לשם שמירה על שלומם ועל בריאותם של‬
‫העובדים במקום העבודה‪ ,‬על הבטיחות ועל איכות‬
‫הסביבה"‪ .‬על פי חוק עוולות מסחריות התשנ"ט‬
‫ ‪ 1999‬קיימים חמישה רכיבים ששכלולם מגדיר‬‫את המונח "סוד מסחרי"‪ :‬א) המידע הוא מידע‬
‫עסקי‪ ,‬כלומר‪ ,‬נוסחה של חומר שמיועד לשימושים‬
‫שאינם עסקיים‪ ,‬פרטיים לא ייחשב כסוד מסחרי;‬
‫ב) הסוד אינו נחלת הרבים ‪ -‬יש לבחון אם המידע‬
‫שלא רוצים לחשוף בגיליון הבטיחות‪ ,‬נמצא בידי‬
‫‪ 11‬לעיל הערה ‪ ,9‬סעיף ‪(4‬ג)‬
‫כימיה גיליון ‪82‬‬
‫‪31‬‬
‫המתחרים או בידי גורמים אחרים; ג) אם המידע‬
‫אינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים ‪ -‬יש לבדוק‬
‫אם המידע שאותו רוצים לשמור כחסוי‪ ,‬אכן הושג‬
‫עקב מאמץ מיוחד ואינו יכול להתגלות בקלות על‬
‫ידי אחרים; ד) סודיותו מקנה לבעליו יתרון מסחרי‬
‫ יש לזכור שעל פי הגדרת המונח סוד מסחרי‪ ,‬אי‬‫חשיפת מידע אינה זכות מוחלטת‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אי‬
‫חשיפת אחד הרכיבים של נוסחה כימית יהיה אסור‬
‫אם רכיב זה אינו מקנה לבעליו יתרון מסחרי; ה)‬
‫בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ‪-‬‬
‫יצרן הרוצה לשמור על סוד מסחרי‪ ,‬טוב ייעשה אם‬
‫ינקוט צעדים מעשיים בשמירה‪ ,‬כגון מידור הידע‬
‫בין אנשי החברה‪ ,‬שמירת מסמכים בכספת וכו'‪,‬‬
‫על מנת למנוע את חשיפת הסוד‪ .‬בהנחה שלאחר‬
‫בדיקת היסודות שפורטו לעיל יגיע יצרן למסקנה‬
‫שהחומר הכימי שלו הוא נדרש להכין גיליון בטיחות‬
‫אכן כולל רכיב שיש להגן עליו כסוד מסחרי‪ ,‬הרי‬
‫שעדיין הזכות לשמור על הסוד המסחרי מסויגת‬
‫בחובה המוטלת על עורך גיליון הבטיחות למסור‬
‫מידע הדרוש לשמירה על שלומם על בריאותם של‬
‫העובדים במקום העבודה‪ ,‬על הבטיחות ועל איכות‬
‫הסביבה‪ .‬מידע זה יכול להסתכם במסירה של טווח‬
‫ריכוזים וקבוצת מאפיינים‪ ,‬אשר יהיה די בהם כדי‬
‫לספק את המידע הדרוש להגדרת התנאים הדרושים‬
‫לשימוש בטוח בחומר וטיפול שאינו פוגע בסביבה‪.‬‬
‫הרציונל של ההסדר הקיים בתקנות הוא‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫שגם אם חלק מהמידע הנדרש בגיליון הבטיחות‬
‫יישאר כסודי‪ ,‬הרי שעדיין יתאפשרו התכליות של‬
‫התקנות השמירה על בטיחות העובדים וההגנה על‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫ראוי להעיר‪ ,‬שעל פי גישה מרחיבה הגדרת המונח‬
‫סוד מסחרי אינה כוללת רשימה סגורה‪ ,‬ואולי‬
‫ניתן יהיה לטעון לרכיבים נוספים למונח "סוד‬
‫מסחרי"‪ .‬תשובה לשאלה זו יש בה כדי לחייב או‬
‫לשלול את קיומה של אחריות אזרחית או פלילית‪,‬‬
‫אם יידרש‪ .‬שהרי החלטה זו כרוכה בשיקול דעת‪,‬‬
‫והיא חייבת להיות מלווה בתצהיר‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫המלצתנו היא לבחון היטב אם מתקיימים היסודות‬
‫של סוד מסחרי (האם באמת המידע אינו נמצא בידי‬
‫המתחרים? האם המידע באמת מקנה יתרון עסקי‬
‫על פני המתחרים? האם ננקטים אמצעים סבירים‬
‫על מנת לשמור על סודיות המידע?) כהכנה לכתיבת‬
‫גיליון הבטיחות‪ ,‬ולפני החלטה על מסירה או על אי‬
‫מסירת מידע על החומר המסוכן‪.‬‬
‫היבטים פרקטיים בהכנת גיליון בטיחות בדין‬
‫הישראלי ובדין האירופי לאילו חומרים דרוש גיליון‬
‫בטיחות‬
‫גיליון בטיחות יש להכין בהתאם לתקנות לכל חומר‬
‫מסוכן שהוא רעל לפי חוק החומרים המסוכנים‬
‫התשנ"ג ‪( 1993 -‬להלן "החוק")‪ .‬ראוי להדגיש כי‬
‫אין חובה להכין גיליון בטיחות לחומרים המוגדרים‬
‫בחוק ככימיקל מזיק‪ .‬כמו כן אין חובה להכין גיליון‬
‫בטיחות לחומרים בהתאם לתקנה ‪ 2‬לתקנות סיווג‬
‫ופטור ‪ -‬לתת שם מלא‪ ,‬או לסמי מרפא ורעלים‬
‫רפואיים כהגדרתם בפקודת הרוקחים ‪ -‬שם מלא‪,‬‬
‫או למוצרים כהגדרתם בפרק ז‪ 1‬לפקודת הרוקחים‪,‬‬
‫המכילים חומרים מסוכנים כאמור באותו פרק‪,‬‬
‫הנמכרים לציבור לשימוש ביתי והמסומנים באופן‬
‫המאפשר למשתמש בהם לנקוט אמצעי הזהירות‬
‫מפני הסיכונים הטמונים בהם‪.‬‬
‫להבדיל מההגדרות הישראליות המחייבות הכנת‬
‫גיליונות בטיחות לחומרים שהם רעלים‪ ,‬החל בשנת‬
‫‪ 2001‬באירופה החובה להכין גיליונות בטיחות רחבה‬
‫יותר‪ .‬היא כוללת גם את החובה להכין גיליונות‬
‫בטיחות לחומרים שאינם נחשבים כמסוכנים‪ ,‬אך‬
‫יש להם תכונות המקנות לו מאפייני סיכון בהתאם‬
‫לדירקטיבה ‪ EEC/67/548‬או דירקטיבה ‪/1999/45‬‬
‫‪ EEC‬ולכל חומר העונה לקריטריון הבא‪ ,‬גם אם‬
‫איננו מסוכן בהתאם לדירקטיבות המצוינות‪:‬‬
‫" ‪If the substance or preparation is not classified as‬‬
‫‪dangerous according to directive 67/548/EEC or‬‬
‫‪1999/45/EEC but, the concentration contain in an‬‬
‫‪individual concentration of ≥ 1% by weight for non‬‬
‫‪gaseous preparations and ≥ 0.2% by volume for‬‬
‫‪gaseous preparations at least one substance posing‬‬
‫‪health or environmental hazards, or one substance‬‬
‫‪for which there are Community workplace exposure‬‬
‫‪."limits‬‬
‫‪ #‬האם לציין מספר‬
‫‪ELINECS‬‬
‫‪CAS‬‬
‫או מספר‬
‫‪EINECS/‬‬
‫בהתאם לחקיקה בישראל‪ ,‬על עורך גיליון הבטיחות‬
‫לציין את מספר ה‪ CAS12-‬של החומר‪ ,‬בעוד הדרישה‬
‫באירופה הינה לציון מספר ה‪.EINECS/ELINECS13 -‬‬
‫ישנה חשיבות רבה לציון המספר הדרוש עבור‬
‫יצרנים המייצאים את תוצרתם באירופה‪ ,‬על מנת‬
‫למנוע מחסומים במעבר הסחורות ולכן מומלץ כי‬
‫עריכת הגיליון תהיה בהתאם לחקיקה במדינת היעד‬
‫ולא רק בהתאם לחקיקה במדינת המקור‪.‬‬
‫האם לציין ריכוז או טווח‬
‫ריכוזים של רכיבי החומר‬
‫והמזהמים שבו?‬
‫בהתאם לסעיף ‪2‬ג(‪ )3‬לתוספת בתקנות‪ ,‬יש‬
‫לפרט מהו טווח הריכוזים של הזיהומים הכימיים‬
‫(‪ )impurities‬המוגדרים התורמים לסיכון החומר‪ ,‬ושל‬
‫הזיהומים בלבד‪ .‬דרישה זו שונה מהותית מהדרישה‬
‫האירופית‪ ,‬שלפיה יש לפרט בגיליון הבטיחות מהם‬
‫הרכיבים של החומר המסוכן בציון ריכוזם בחומר או‬
‫טווח ריכוזם בו‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬שהיצרן הישראלי‬
‫סוגיית גיליון הבטיחות‬
‫כוללת חובות‪ ,‬המוטלות‬
‫על בעלי תפקידים שונים‬
‫שמייצא את חומריו לאירופה‪ ,‬צריך להכיר את‬
‫הדרישות באירופה על מנת לעמוד בהוראות הדין‬
‫גם לאחר יציאת החומר מהארץ‪ ,‬וזאת כדי לאפשר‬
‫זרימת הסחורה ללא הפרעות במכס או על ידי גורמי‬
‫פיקוח מוסדיים אחרים‪.‬‬
‫אחריות מנהלים לעניין‬
‫גיליון בטיחות‬
‫נושא משרה בחוק חומרים המסוכנים הוא "מנהל‬
‫פעיל בתאגיד‪ ,‬שותף‪ ,‬למעט שותף מוגבל‪ ,‬או פקיד‬
‫האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה‬
‫העבירה"‪ .‬נושא המשרה יכול להימצא אחראי‬
‫לפעולותיו של תאגיד‪ ,‬משום מעמדו המאפשר‬
‫לו לכוון את פעולתו של התאגיד‪ .‬אחת הגישות‬
‫‪( CAS-Chemical Abstracts Service 12‬מספר‬
‫‬
‫זיהוי לתרכובות כימיות בהתאם לאגודה הכימית‬
‫האמריקנית)‬
‫‪EINECS- European Inventory of 13‬‬
‫‪Existing Chemical Substances. ELINECS‬‬‫‪European List of Notified Chemical‬‬
‫‪Substances‬‬
‫כימיה גיליון ‪82‬‬
‫‪32‬‬
‫המוטעות לעניין נושאי משרה גורסת‪ ,‬כי רק‬
‫מנהלי החברה הבכירים נחשבים כנושאי משרה‪,‬‬
‫ולכן אין צורך לדאוג בשאלות הנוגעות לאחריות‬
‫נושא המשרה‪ .‬גישה זו מוטעית ביסודה מהטעמים‬
‫הבאים‪ :‬ראשית‪ ,‬על פי ההגדרה עצמה‪ ,‬נושא משרה‬
‫הוא גם פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום‬
‫שבו בוצעה העבירה‪ .‬שנית‪ ,‬פרשנות בתי המשפט‬
‫למונח נושא משרה היא פרשנות מהותית‪ ,‬שבודקת‬
‫מהו מכלול החובות והסמכויות שניתנו לאחראי‪ .‬אם‬
‫עובד קיבל על עצמו אחריות לערוך גיליונות בטיחות‬
‫בתאגיד או להעביר את המידע שבגיליונות הבטיחות‬
‫לעובדים בתאגיד‪ ,‬ואם קיבל את הסמכויות הנלוות‬
‫לכך (לדוגמה ‪ -‬הקצאת כח אדם‪ ,‬הקצאת תקציבים‬
‫למאגרי מידע‪ ,‬ביצוע הדרכות‪ ,‬השתלמויות ותרגול)‬
‫הרי שמהותית הוא נושא משרה גם אם לא יימצא‬
‫כתב הסכמה מסודר‪.‬‬
‫על מנת לפעול בצורה שתאפשר עמידה בדרישות‬
‫החוק מומלץ כי תאגיד ונושא משרה‪ ,‬ייבצעו את‬
‫הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ #‬ביצוע סקר ראשוני לבדיקת פערים בין הוראות‬
‫הדין לבין המצב הקיים‪.‬‬
‫‪ #‬הקמת מנגנון סביבתי תומך שהוא גמיש‪ ,‬דינמי‬
‫ואמין למעקב אחר הוראות הדין‪.‬‬
‫‪ #‬הקמת מנגנון פיקוח פשוט‪ ,‬ברור ואמין לעמידה‬
‫בהוראות הדין‪.‬‬
‫‪ #‬מינוי אחראי משנה בעל הכשרה מתאימה‪ ,‬בעל‬
‫סמכויות הנדרשות על מנת שיוכל לפקח על‬
‫ביצוע המטלות ולעדכן את הדרג המינהלי הבכיר‬
‫על עמידה או אי עמידה במטרות‪.‬‬
‫‪ #‬שיתוף האחראים בישיבות הנהלה הרלוונטיות‬
‫לתחום שעליו הם אחראים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫סוגיית גיליון הבטיחות כוללת חובות‪ ,‬המוטלות‬
‫על בעלי תפקידים שונים‪ .‬הכנתם כרוכה בהשקעת‬
‫משאבים רבים ובהערכות תשתית רחבת היקף‬
‫על מנת לעמוד בדרישות החקיקה הישראלית או‬
‫הבינלאומית‪ .‬הכנה לקויה של גיליון הבטיחות‬
‫עלולה להקים אחריות פלילית ואזרחית‪ ,‬בין‬
‫במדינת ישראל ובין במדינת היעד‪ .‬לכאורה‬
‫נראה כאילו ‪ 16‬הסעיפים הנדרשים להכנת גיליון‬
‫הבטיחות אחידים בכל שיטות המשפט ‪ -‬אולם לא‬
‫כך הוא הדבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יצרן המייצא את מוצריו‬
‫לאירופה שיתייחס בגיליון בטיחות על פי הדרישות‬
‫בישראל ללא היכרות עם הדרישות באירופה‪ ,‬לא‬
‫יעמוד בדרישות האירופיות‪ .‬ולהפך ‪ -‬לא בהכרח‬
‫כל גיליון בטיחות המגיע מחו"ל עומד בדרישות‪.‬‬
‫רק הכנה מוקדמת והיכרות עם החקיקה הישראלי‬
‫והבינלאומית הרלוונטית תוכל לאפשר לתאגיד‬
‫ולנושאי המשרה בו עמידה בדרישות הדין והעברה‬
‫"חלקה" של המוצרים בין מדינות‪0.‬‬