חלק 1+3 - שער הנגב
שם הסרט :נער החידות ממומביי מגישה :ירדן ביידר בית ספר :שער הנגב תאריך26/4/2010 : תקציר הסרט: נער החידות ממומביי הוא סרט קולנוע בריטי בבימויו של דני בויל ,אשר יצא לאקרנים בשנת .2002עלילת הסרט מבוססת על הרעיון המרכזי בספר המצליח "נער החידות ממומביי" מאת ויקאס סווארופ משנת .2005 העלילה מתרחשת בהודו ,שם גם צולם הסרט ברובו.גיבור הסרט הוא ג'מאל מאליק (דייב פאטל) נער יתום ועני שמתחרה בגרסה ההודית לשעשועון הטלוויזיה המצליח "מי רוצה להיות מיליונר" בנסיון לאתר את אהבת חייו שנלקחה ממנו .ג'מאל עונה את התשובות הנכונות שאלה אחר שאלה ,ומסעיר את הצופים שמתאספים מול מסכי הטלוויזיה מרותקים לאפשרות שנער האשפתות היתום ייהפך למיליונר תוך לילה אחד. כשג'מאל מתקרב לזכייה ב 20-מליון רופי (כחצי מליון דולר) ,כולם שואלים את עצמם כיצד לנער רחוב עני יש ידע כה נרחב והוא נעצר בחשד לרמאות .ג'מאל מעונה באכזריות בנסיון לגרום לו להודות באשמה ,אך הוא מתעקש שידע את התשובות לכל השאלות בעצמו ,ומכאן מתחיל לספר את סיפור חייו מלא התהפוכות באמצעותו הוא מסביר לחוקר [לאיזה חוקר?] כיצד ידע את התשובה לכל שאלה. כל פיסת סיפור שמספר ג'מאל מסתיימת במתח ונשזרת בסיפור הבא ,ויחד הם מסבירים באופן פלאי ,כאילו הייתה זו יד הגורל ,כיצד ידע ג'מאל לענות על השאלות בשעשועון .ג'מאל מתאר את הרפתקאותיו החל מילדותו עם אחיו סאלים (מדהור מיטאל) בשכונת עוני במומביי ,ההישרדות הקשה ברחוב לאחר רצח אמם ,והמפגש עם לטיקה (פרידה פינטו), ילדה יתומה שהפכה לאהבת חייו והיא זו שאותה הוא מנסה למצוא באמצעות ההשתתפות בתוכנית .גמ'אל מספר כיצד בכל פעם נמלט מצרה אחת כדי למצוא עצמו בבוץ עמוק יותר, וחייו מתוארים כפאזל ההולך ומתמלא ,עד לסוף הטוב בו ג'מאל זוכה בחידון ומשיב לעצמו את לטיקה ,אהובתו. תקציר הסצנה: הסצנה שבחרתי היא מתוך סיקוונס שבו מתוארים החיים של הילדים (ג'מאל וסאלים) על הרכבת -שם הם נמצאים וישנים באופן לא חוקי ובעיקר גונבים ומוכרים דברים כדי להרוויח כסף ולשרוד. הסצנה עצמה היא הסצנה האחרונה בסיקוונס ובה ג'מאל וסאלים מנסים לגנוב פיתה שנמצאת על יד החלון של אחד הקרונות ברכבת( כנראה קרון של איזו משפחה עשירה) .כדי לעשות זאת הם קושרים את ג'מאל בחבל ,סאלים עומד על גג הרכבת ומחזיק את הקצה השני של החבל ומשלשל את ג'מאל למטה עד החלון .ג'מאל נתפס ע"י ילד שמבחין בו מנסה לגנוב את הפיתה ,וכשאבא מנסה לתפוס לו את הידיים מצדו השני של החלון ,הוא וסאלים נופלים מהרכבת ומתגלגלים בחול .בזמן הגלגולים בחול מתבצע מעין מעבר זמן -ג'מאל וסאלים הופכים מילדים לנערים צעירים. זהו גם סופו של הסיקוונס. פרטים פילמוגראפיים: שם הסרט :נער החידות ממומביי ()Slumdog Millionaire שנת הפקה2002: ארץ הפקה:בריטניה במאי :דני בויל תסריטאי :סיימון בופוי ויקאס סווארופ (ספר( צלם :אנתוני דוד מנטל עורך :כריס דיקנס מוזיקאי :א .ר .רהמן שחקנים ראשיים: דב פאטל בתפקיד ג'מאל מאליק o o טאנאי צד'ה בתפקיד ג'מאל בגיל ההתבגרות איוש מהש קדקר בתפקיד ג'מאל בילדות פרידה פינטו בתפקיד לטיקה oטאנבי גנש לונקר בתפקיד לטיקה בגיל ההתבגרות oרובינה אלי בתפקיד לטיקה בילדות מדהור מיטאל בתפקיד סלים oאשוטוש לובו גאג'יוואלה בתפקיד סלים בגיל ההתבגרות oאזהרודין מוחמד איסמעיל בתפקיד סלים בילדות אניל קאפור בתפקיד פרם קומאר ,מנחה התוכנית משמעות כללית של הסצנה כולה: הסצנה שבחרתי מתארת מקרה בו ג'מאל וסאלים מנסים לגנוב פיתה ברכבת ,והיא לקוחה מתוך סיקוונס המתאר את החיים של הילדים על הרכבת -איך הם מצליחים להתפרנס ולשרוד. הסצנה מאופיינת בצילומים דינמיים (ע"י תנועות מצלמה או צילום תוך שימוש במצלמת כתף) ודינמיות של הלוקיישן -צילום בתוך רכבת ,מוזיקה קצבית ועריכה אנליטית וקצבית המתאימה למוזיקה ,אפקטים של סאונד של רעש של רכבת ודיבורים של אנשים, קומפוזיציות פתוחות ולפעמים גם אלכסוניות ,צבעים רבים ובולטים וזוית צילום רבות ומגוונות. אמצעי המבע האלה יוצרים בסצנה אוירה דומיננטית של חיים -הצבעוניות ,הדינמיות, הקיצביות והקומפוזיציות הפתוחות נותנים תחושה שלמרות העוני שבהם חיים הילדים הם לא שוקעים בדיכאון אלא מנסים להסתדר ולשרוד ותוך כדי כך גם לצחוק ,ליהנות ולהפוך את החיים העלובים שלהם לחיים מעניינים ומקוריים (ואי אפשר להגיד שלמרות שהם צריכים לגנוב כדי להתקיים הם לא עושים את זה בסטייל) .אמצעי המבע נותנים תחושה שלמרות שהילדים הם עניים הם בעצם חיים חיים עשירים באירועים ,חוויות ושמחת חיים. (דבר זה מאפיין מאוד את הייצוג של העוני בהודו בעיני המערב -תמיד צבעוני וחי בהשוואה לעוני בלונדון לדוגמה ,שתמיד נראה אפרורי וחיי האנשים העניים נראים עלובים וחסרי חשיבות). הדמויות העיקריות בסצנה הן ג'מאל (איוש מהש קדקר) וסאלים (אזהרודין מוחמד איסמעיל) הילדים -האחים היתומים שמנסים לשרוד לבד בעולם ,וגם הבן והאב שמהמשפחה שלהם מנסים ג'מאל וסאלים לגנוב את הפיתה .הבן והאב ובכלל כל המשפחה שבתוך הקרון מאופיינים כאנשים עשירים והם משמשים כניגוד לסאלים וג'מאל: המשפחה לבושה בבגדים נקיים וחדשים וסאלים וג'מאל לבושים בבגדים ישנים ובלויים. בני המשפחה מצולמים כשהם אוכלים ואילו ג'מאל וסאלים מנסים לגנוב אוכל כדי להתקיים. המשפחה נמצאת בתוך קרון הרכבת לעומת סאלים וג'מאל שנמצאים מבחוץ ( ותמיד ישאת הסורגים בחלון שמפרידים כאילו בין שני העולמות). הילד בתוך הקרון הוא שמן ולא מפסיק לאכול ודווקא הוא זה שרואה את ג'מאל מנסה לגנובאת הפיתה ומלשין עליו. מלבד זאת ,אמצעי המבע מביעים גם את מערכת היחסים בין ג'מאל לסאלים :סאלים הוא האח הגדול ויחד עם זאת הוא ניחן באופי כריזמטי ושתלטני ,מה שהופך אותו למנהיג מבין שניהם .לכן סאלים מצולם בהרבה מקרים לאורך הסצנה (וגם לאורך הסיקוונס והסרט כולו) בזוית נמוכה והוא זה שעומד על גג הרכבת (למעלה) כשג'מאל נמצא מתחתיו ומנסה לגנוב את הפיתה (ובעצם עושה את העבודה השחורה). הסצנה משמשת גם כסצנת ההתבגרות של ג'מאל וסאלים .בזמן ההתגלגלות בחול אחרי הנפילה מהרכבת הם פתאום נהפכים מילדים לנערים צעירים -הסצנה והסיקוונס שהיא לקוחה ממנו משמשים כמעבר זמן .הבמאי משתמש בסימליות של הגלגולים כדי להראות שהזמן עבר -כאילו החיים מתגלגלים והנה עברו כמה שנים. את הסצנה הזו הייתי ממקמת בין ריאליזם לקלאסיציזם עם נטיה קלה לריאליזם על הסקאלה ריאליזם -קלאסיציזם -פורמליזם .הסצנה מצולמת לרוב במצלמת כתף (כאילו דוקומנטרי), אין בה אפקטים מיוחדים ,קולות הרקע הם של רעש הרכבת ורעש של אנשים -כל אלה מושכים את הסצנה לצד הריאליסטי של הסקאלה ,כאילו שהיא באה להראות לנו בדיוק מה שקורה בלי יותר מדי התערבות .אך יחד עם זאת צריך להתייחס גם למוזיקת הרקע ולעריכה הקצבית שכן משפיעות על "המציאות" ומשמשות את הבמאי פשוט לשם העברת הסיפור לצופים -לצורך העברת הסיפור באופן שיעניין את הצופים ויגרום להם להנות מהסרט והסיפור שבו .לכן אני ממקמת את הסרט בין הריאליזם לקלאסיציזם. לסיכום ,העיסוק העיקרי של הסצנה הוא בעוני ודרכי ההישרדות של הילדים ,אך גם בצבעוניות והיופי שבחיים -גם בחיים עלובים של ילדי רחוב יתומים. משמעות הסצנה בתוך הסרט כולו: הסרט נער החידות ממומביי לא בנוי במבנה עלילתי קלאסי .הוא בנוי מעלילה ראשית ופלאשבקים :מפקח המשטרה חוקר את ג'מאל על כל אחת מהתשובות הנכונות שהוא סיפק לשאלות שהציג לפניו המנחה של התוכנית "מי רוצה להיות מליונר" וכל הסבר של ג'מאל הוא פתח לפלאשבק שמציג אירוע בחייו של הנער שאיפשר לו לענות נכון על השאלה. הפלשבקים עצמם מהווים עלילה שניה -הם מוצגים בסדר כרונולוגי עד שלבסוף שתי העלילות מתחברות ביחד לאותה נקודת זמן. הסצנה שבחרתי ממוקמת בפלאשבאק השישי ,בדקה ה 40-של הסרט. את הסרט ,על הסקאלה של הריאליזם -קלאסיציזם -פורמליזם הייתי ממקמת בין הריאליזם לקלאסיציזם עם נטיה לריאליזם .הסרט מנסה לכל אורכו לשדר תחושה של מציאות ולהכניס את הצופה ממש לתוך הסיפור .כמעל כל הצילומים מצולמים במצלמת כתף (מלבד אולי הצילומים באולפן של "מי רוצה להיות מליונר" מה שנותן תחושה של תוכנית טלוויזיה) ,אין אפקטים מיוחדים או דברים לא הגיוניים שלא יכולים להתקיים במציאות ,יש שימוש רב בקומפוזיציות אלכסוניות ,דבר שגם הוא נותן תחושה של מציאות ,כאילו לא הכל ישר וסימטרי ,אפשר לראות שאתרי הצילומים הם ברחובות אמיתיים של שכונות עוני בהודו -כל אלה מושכים את הסרט בבירור לצד של הריאליזם על הסקאלה .למרות כל זה יש בסרט גם דברים שבכל זאת נעשה בהם שימוש רק כדי להעביר את הסיפור בצורה מעניינת או לגרום לצופים לתחושות ורגשות שהבמאי רצה להעביר ,לדוגמה הפסקול של הסרט שעושה שימוש רב במוזיקה חוץ דיאגטית שמעבירה לצופים תחושות ,שימוש בסלואומושנים ( בעיקר בקטעים שג'מאל רואה את לטיקה אהובתו) ,או שימוש בזויות צילום שונות ומגוונות שצולמו כך במטרה ברורה להעצים דמויות (בזוית נמוכה) ,להנמיך אותן (בזוית גבוהה) או ליצור תחושה של בילבול ואי סדר (כשהתמונה בכלל מצולמת הפוך) .באמצעי המבע בסרט נעשה שימוש רב ומגוון והם באופן ברור ממקמים את הסרט בין הריאליזם לקלאסיציזם. הסצאנה שבחרתי מהווה חלק כולל מהסרט בהקשר של המיקום על הסקאלה .גם אותה שיבצתי בין הריאליזם לקלאסיציזם -גם אותה אמצעי המבע מיקמו במקום הזה. ירדן, עבודה מעולה ,למופת ולדוגמה ממש. חלק 10 – 1נק' חלק 60 – 2נק' חלק 30 – 3נק' סה"כ100 :
© Copyright 2024