* נטורליזם בגבולות האמונה
נטורליזם בגבולות האמונה* אלכס סטודן הוגים נטורליסטים מתאפיינים ,בדרך כלל ,במחויבות למרכזיותו של 'הסדר הטבעי' ודחיית קיומם של מרכיבים על-טבעיים בעולם .השאלה האם ,ובאיזו מידה ,נטורליזם מתיישב עם דתות מונותיאיסטיות ומחויבותן ל'אלוהים המצוי מעל לטבע' ,היא שאלה המצויה במחלוקת עזה. מאז ומתמיד ניהלה המסורת היהודית יחסים מורכבים עם הנטורליזם .מספר הוגי דעות יהודים – ובצורה הבולטת ביותר הרמב"ם – פעלו במוצהר להפוך היבטים רבים של היהדות לנטורליסטים .אך מלומדים בני זמננו לא הבחינו במידה הראויה בהנחות האנטי-נטורליסטיות במחשבת הרמב"ם ,ולא טרחו לציין כמה מההשפעות האנטי-נטורליסטיות הנובעות ממקורות שונים במורה נבוכים. מאמר זה מנסה לתקן ,ולו באופן חלקי ,את ההשקפה על הרמב"ם כהוגה נטורליסטי 'טהור' ,ומבקש לתכן תחתיה השקפה שבה ההשפעות האנטי-נטורליסטיות של יצירתו נלקחות בחשבון. מטרת המאמר איננה רק לפרש מקורות או לתקן השקפות בלבד .עניינו מקיף יותר ,החל מדיון על מאפייני הנטורליזם ,המשך בפרשנות סעיפים באפיסטמולוגיה והיסטוריה וכלה בהרהורים על טבעם של יחסי אלוהים עם העולם .על אף מגוון הנושאים אליהם הוא מתייחס ,למאמר בכללותו מטרה אחת מרכזית ומגובשת – ניסיון לשרטט קווים לדמותו של נטורליזם המעודכן על ידי המסורת היהודית המונותאיסטית ובה בעת תחום בגבולותיה. לפיכך ,שני הפרקים הראשונים של המאמר מבקשים להבהיר את היחסים בין הנטורליזם לאמונה באל (תאיזם). הפרק הראשון עוסק בשאלות כלליות ,כגון משמעות המונח נטורליזם ,ומבחין בין הנטורליזם המודרני לבין זה של ימי הביניים ,הנטורליזם האמוני (תאיסטי) .ההשקפה הימי-ביניימית הלמה את השקפת העולם המדעית דאז ,שהייתה קרובה ברוחה לרגשות דתיים הרבה יותר מאשר הגרסאות העכשוויות של נטורליזם ,שרובן טוענות לעצמאות מוחלטת של הסדר הטבעי. הפרק השני מנהיר את הנושאים השנויים במחלוקת בין מאמינים ,נטורליסטים דתיים ועמיתיהם המאמינים בעל-טבעי .מה גורם למאמינים להשתוקק להכניס את הנטורליזם לתוך הבנתם את המסורת היהודית ,או לפרש חלקים ביהדות דרך עדשה נטורליסטית? הוויכוח בין נטורליסטים ומאמינים בעל-טבעי אינו רק ויכוח ספרותי טכני-פילוסופי ,אלא ויכוח המקפל בתוכו את האמונות הבסיסיות ביותר שלנו על אודות מוסר ,תיאולוגיה והכרה .הפרק השני מנסה להטיל סדר ומבנה במגוון ביקורות על תופעות על-טבעיות שהוצעו על ידי מאמינים נטורליסטים ,כמו גם להעריך את טיבן. בעוד שני הפר קים הראשונים מתמקדים בשאלות כלליות הנוגעות ליחסים בין נטורליזם ואמונה באל ,שני הפרקים הבאים מתמקדים בהשקפותיהם של הרמב"ם והרב יוסף דב סולובייצ'יק – אשר לא נתפס בדרך כלל כהוגה נטורליסטי – במטרה להבהיר את הכיוונים השונים שהמאמינים הנטורליסטים הולכים בהם ,כמו גם להצביע על מגבלות הנטורליזם בהבנתו את נתיבו של התהליך ההיסטורי. הפרק השלישי ,המוקדש לאפיסטמולוגיה ,מציב שני דגמים של מאמינים נטורליסטים בנוגע להבנת המצוות. הדגם הראשון הוא גישתו האינסטרומנטלית של הרמב"ם; החלופה לו ,התיאוריה הלא-אינסטרומנטלית (אקספרסיבית) של המצוות ,בה מחזיק סולובייצ'יק ,מוצגת גם היא. המאמר טוען כי הגישות השונות תלויות בחלקן בהנחות אפיסטמולוגיות נבדלות :הרמב"ם פועל במסגרת תורת ההכרה של ימי -הביניים ,ואילו לתפיסתו של סולובייצ'יק משמשות כרקע הנחות אפיסטמולוגיות מודרניות. בנוסף נטען כי האפיסטמולוגיה הנאו-קנטיאנית של סולובייצ'יק מאפשרת לו לסלול השקפת עולם ייחודית בנוגע לקיומם של ערכים מסוימים במציאות ,למשל 'הקדושה' .המטרה של פרק זה היא לשרטט תפיסה חלופית לנטורליזם האמוני של ימי הביניים ,תפיסה שאינה נסמכת על הבחנת חומר-צורה – המודגשת בסוג זה של נטורליזם. הפרק הרביעי עובר מאפיסטמולוגיה להיסטוריה ,ובוחן את גישתם של רמב"ם וסולובייצ'יק בנוגע לבחירת ישראל וההתקדמות לעבר ימות המשיח .הוא מראה כי על אף שהסיפור ההיסטורי שכל אחד מהוגים אלה מספר הוא נטורליסטי במובנים חשובים ,הסיפור לא מבואר באופן מלא כשהוא נקלט אך ורק דרך העדשה הנטורליסטית. יצירתו של סולובייצ'יק שפורסמה לאחר מותו ,The Emergence of Ethical Man ,מכילה מאפיינים נטורליסטיים בולטים ,אך מתונים באופן ניכר .ניתוח הסייגים ששם סולובייצ'יק לנטורליזם מסייע לנו להעריך טוב יותר את ההנחות האנטי-נטורליסטיות הסמויות של הרמב"ם ,בנוגע להשקפותיו על ימות המשיח. הפרק המסכם בוחן את הסתירות המפורסמות המצויות במורה נבוכים בין תפיסת התעלות האל ונשגבותו לבין תפיסת ההתגלות .הוא מראה כי במתח שבין צמצום האל בעולם לבין עליונותו ונבדלותו – ציר שאליו התייחס רבות גם סולובייצ'יק – אנו פוגשים את מגבלות התפיסה הנטורליסטית ולצדן אולי את הטענות התיאולוגיות החזקות ביותר לאימוצּה. מטרתו של מחקר זה היא להציג תפיסות של אמונה נטורליסטית הלוקחת ברצינות את טענותיו של הנטורליזם המודרני ,מתוך עשיית צדק עם הליבה המונותאיסטית של המסורת היהודית. *תקציר המאמר .המאמר המלא ראה אור בכתב העת 'דעת' למחקרים בתחום הפילוסופיה היהודית והקבלה.
© Copyright 2024