‫המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסון‬ ‫העיתון שלנו‬ ‫מגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון ‪ • 8‬יולי ‪2010‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪10‬‬ ‫אנשי התחבורה‪:‬‬ ‫ההגה בידיים טובות‬ ‫‪12‬‬ ‫הוועדות ששומרות‬ ‫על זכויות החולה‬ ‫לום‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫שמעתם את זה?‬ ‫יש חדש באא"ג‬ ‫עמ'‬ ‫‪21-20‬‬ ‫‪www.wolfson.org.il‬‬ ‫‪ ...‬ועוד בגיליון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪22‬‬ ‫התינוקות נולדו מחדש‬ ‫ילדים מכל העולם עוברים ניתוחי לב מצילי‬ ‫חיים בוולפסון‪ .‬על שניים מהם‪ ,‬בעמוד זה‬ ‫מחדר החדשות‬ ‫מהסיפורים הקטנים לדרמות הגדולות ‪-‬‬ ‫הרבה דברים קורים אצלנו‪ .‬לפניכם‪ ,‬מדגם‬ ‫על רפואה ואתיקה‬ ‫כך פותרים אצלנו דילמות מעולם האתיקה‬ ‫הרפואית ‪ -‬ושומרים על זכויות החולה‬ ‫מחקר תחת פיקוח‬ ‫כל ניסוי בבני אדם צריך לעבור את אישורה‬ ‫של ועדת הלסינקי‪ .‬כך זה עובד בוולפסון‬ ‫חדש ממכון הלב‬ ‫טיפולים מתקדמים לאי ספיקת לב מונעים‬ ‫התדרדרות ומשפרים את מצב החולים‬ ‫עובדות ועובדים יקרים‪,‬‬ ‫רבעון נוסף עבר מאז העיתון האחרון שלנו ואנו‬ ‫כבר בעיצומו של הקיץ ‪ -‬זמן שבו רובנו מתכננים‬ ‫את החופשה האישית ואת החופשה של הילדים‪,‬‬ ‫המסיימים בימים אלה את שנת הלימודים‪.‬‬ ‫על אף הקיץ ומזג האוויר החם‪ ,‬בית החולים נמצא‬ ‫בתפוסה מלאה‪ ,‬במיוחד במחלקות הפנימיות‬ ‫והאורתופדיה‪ ,‬דבר הדורש מכולם ‪ -‬רופאים‪,‬‬ ‫אחים ואחיות‪ ,‬עובדי מעבדה‪ ,‬כוחות העזר ועובדי‬ ‫מנהלה ‪ -‬התגייסות מעבר לעבודה השגרתית והרגילה‪.‬‬ ‫אני בטוח שכל אחת ואחד מכן תורם את המרב על מנת שהמטופלים יקבלו‬ ‫את הטיפול הטוב ביותר וזאת על אף הקשיים‪ ,‬ועל כך תודה לכם‪.‬‬ ‫אנו עושים את המרב לספק את כל הנדרש לתפעול היום‪-‬יומי של בית החולים‬ ‫במסגרת התקציבית המוגבלת‪.‬‬ ‫בימים הקרובים יותקנו במרכז הרפואי וולפסון שתי מערכות דימות חשובות‪:‬‬ ‫‪ SPECT-CT‬ומכשיר ממוגרפיה‪ .‬הוספת מערכות אלה תשפר משמעותית את‬ ‫יכולת האבחון ותקדם את השירות למטופלים שלנו באופן משמעותי ביותר‪.‬‬ ‫אני מבקש לברך אתכם‪ ,‬כלל עובדי בית החולים‪ ,‬בברכת קיץ קל ונעים והמשך‬ ‫עבודה פורייה‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק ברלוביץ‬ ‫מנהל המרכז הרפואי‬ ‫ם‬ ‫אחיות למקצוע‬ ‫הסיעוד בוולפסון מקים פורומים‪ ,‬מקדם‬ ‫טיפול‪ ,‬מציג בכינוסים ‪ -‬ולא נח לרגע‬ ‫שם בבית הספר‬ ‫היה לכ ולו‬ ‫שי ץ שכ ות!‬ ‫קי ריא‬ ‫ב‬ ‫דברים מעניינים קורים בבית הספר לסיעוד‪.‬‬ ‫רוצים לדעת מה? בואו נלמד‬ ‫מיתרי הלב‬ ‫אנשים טובים באמצע הדרך מלווים את בית‬ ‫החולים שלנו‪ .‬מגיעה להם תודה‬ ‫לטפל בעולם התחתון‬ ‫הפשע לא משתלם‪ ,‬אבל גם בעבריינים צריך‬ ‫לטפל‪" .‬היו ימים" באווירה פלילית‬ ‫מפרגנים‪ ...‬וזוכרים‬ ‫זוכרים לברך את מי שראוי לכך וגם להשתתף‬ ‫בצער כשצריך‪ .‬שניפגש רק בשמחות‬ ‫בשער‪ :‬דסטאו סוונך‪ ,‬איש המרתון שלנו בוולפסון‪ ,‬חולם לייצג‬ ‫את ישראל באולימפיאדת לונדון ‪ .2012‬כתבה בעמ' ‪21-20‬‬ ‫המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסון‬ ‫דבר המנהל‬ ‫העיתון שלנו‬ ‫מגזין עובדי וולפסון‬ ‫גיליון מס' ‪8‬‬ ‫יולי ‪2010‬‬ ‫תמוז תש"ע‬ ‫גם אנחנו‬ ‫ממחזרים‪...‬‬ ‫סיימתם לקרוא את "העיתון שלנו"? אם‬ ‫אינכם מתכוונים לשמור אותו ‪ -‬אנא אל‬ ‫תשליכו את הגיליון לאשפה אלא החזירו‬ ‫אותו בבקשה למשרדה של פנינה ארד‬ ‫בלשכת מנהל בית החולים‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫להפיצו לקוראים נוספים‪ .‬תודה!‬ ‫חברי המערכת‪ :‬ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬ד"ר יהודה רוט‪ ,‬ד"ר עוזי רביב‪,‬‬ ‫ד"ר אמיר טנאי‪ ,‬ד"ר אלי יצחק‪ ,‬אסתר שלום‪ ,‬אהובה פרידמן‪ ,‬סימה אורן‪,‬‬ ‫עדנה דור‪-‬און‪ ,‬קלמן גרנק‪ ,‬מרק גלברג‪ ,‬רינת הירש‪ ,‬פנינה ארד‪ ,‬דליה המאירי‪,‬‬ ‫שירלי קרמר‪ ,‬אסתי אהרוני‪ ,‬שושי פרידמן‬ ‫צילומים‪ :‬ברק נונא‬ ‫ידיעות‪ :‬עדנה דור‪-‬און‬ ‫עריכה‪ ,‬עיצוב והפקה‪:‬‬ ‫שריג רעיונות‬ ‫לתגובות והעברת חומרים ‪[email protected] :‬‬ ‫לוח מוּדעוּת‬ ‫"וואו‪ ,‬ממש רפואה מעולם אחר‪ ,‬אני חושבת‬ ‫לעצמי‪ .‬זה לא משנה את תחושת חוסר האונים ואי‬ ‫הוודאות‪ .‬כלום לא בידיים שלי‪ .‬זו רק היא בידיים‬ ‫שלהם‪ .‬מול דלפק הקבלה אני מרגישה לרגע איך‬ ‫זה להיות בצד השני"‬ ‫מאת רינת הירש‬ ‫ת בחדר ההמתנה‬ ‫מחשבו‬ ‫הגיע הזמן‪ ,‬אני אומרת לה‪ ,‬צריך להתאשפז‪.‬‬ ‫אנו מגיעות בדיוק בזמן שנקבע‪ .‬אני משאירה‬ ‫אותה בחוץ‪ ,‬בצל‪ ,‬נכנסת פנימה לעשות את כל‬ ‫הסידורים‪ .‬מביטה עליה דרך הזגוגית‪ .‬היא כבר‬ ‫לא צעירה‪ ,‬לבי נחמץ‪ .‬לא רוצה לחשוב בכלל‬ ‫איך זה יהיה בלעדיה‪.‬‬ ‫הפקידה בקבלה לבושה חולצה לבנה‪ ,‬מכנס‬ ‫כחול וצעיף על צווארה‪ ,‬כמו דיילת באל על היא‬ ‫נראית‪ .‬מחייכת אלי‪" :‬שלום‪ ,‬אני מורן ואהיה‬ ‫אחראית על הטיפול בך כל היום"‪.‬‬ ‫"מה מספר תעודת הזהות? אפשר לראות‬ ‫תעודת רישוי? תכירי בבקשה‪ ,‬הנה דוקטור ארז‪,‬‬ ‫הוא יסביר לך מה תעברו במשך היום ובמהלך‬ ‫הטיפול"‪.‬‬ ‫"תמיד צריך לקוות לטוב"‪ ,‬הוא אומר לי‪,‬‬ ‫"משמאלך חדר ההמתנה‪ ,‬תוכלי לראות את כל‬ ‫מהלך הפעילות מאחורי החלונות‪ ,‬יש כאן מכונות‬ ‫שתייה‪ ,‬שירותים‪ ,‬עיתונים להעביר את הזמן וגם‬ ‫עוגיות‪ .‬יש כאן גם אינטרנט אם תרצי"‪.‬‬ ‫וואו‪ ,‬רפואה מעולם אחר‪ ,‬אני חושבת לעצמי‪,‬‬ ‫ממש רפואה פרטית‪ .‬זה לא משנה את תחושת‬ ‫חוסר האונים ואי הוודאות‪ .‬כלום לא בידיים שלי‪.‬‬ ‫זו רק היא בידיים שלהם‪.‬‬ ‫בחדר יושבים קרובים ומלווים כמוני‪ .‬מבטים‬ ‫מכונסים‪ ,‬מתח באוויר‪ ,‬מדי פעם מביטים בחלון‬ ‫ומחכים להיתקל בעיניים של המומחה‪ .‬מה הוא‬ ‫יגיד? מהי האבחנה?‬ ‫ניגש אליי נציג המחלקה ומספר לי על חברת‬ ‫‪( SECOND OPINION‬חוות דעת נוספת)‪ ,‬כי‬ ‫לאנשים מגיע לדעת‪ .‬זכויות המטופלים‪ ,‬ככה‬ ‫אנחנו קוראים לזה‪ .‬הוא מסביר לי על הטיפול‬ ‫ועל הסיכויים‪ .‬אני יודעת שהוא משתדל‪ ,‬אבל‬ ‫השפה שבה הוא מדבר כל כך לא מובנת‪.‬‬ ‫***‬ ‫כמו כל הנשים‪ ,‬תמיד כשאני מכניסה את‬ ‫המכונית שלי למוסך‪ ,‬ברירת המחדל שלי היא‬ ‫שרוצים "לדפוק" אותי‪ .‬תמיד מנקר אותו ספק‪:‬‬ ‫אני משלמת ‪ -‬והרבה‪ ,‬ולעולם לא אדע מי באמת‬ ‫מטפל לי באוטו‪ ,‬מה הוא עושה שם ועד כמה זה‬ ‫באמת נחוץ? אני לא יודעת מהן האלטרנטיבות‬ ‫הטיפוליות ואני גם לא יכולה לנהל משא ומתן‬ ‫על התוצאה ועל המחיר‪.‬‬ ‫כלקוחה‪ ,‬חשוב לי מאוד השירות‪ .‬חשוב לי מאוד‬ ‫להאמין בצוות המטפל ולדעת שהם יעשו הכול‬ ‫כדי שאצא בריאה ומרוצה ואחזור אליהם‪ .‬כי יש‬ ‫גם תשלום עבור ביקור ורבעון‪ ,‬ויש גם כרטיס‬ ‫מועדון‪ .‬והחובה שלנו היא לדעת על מה אנחנו‬ ‫משלמים‪ .‬וכולנו משלמים‪.‬‬ ‫***‬ ‫החובה שלנו היא להכיר את הגוף שלנו ולטפל‬ ‫בו לפחות כמו שאנחנו מטפלים ברכב‪ .‬לתת לו‬ ‫את סוג הדלק הנכון לו‪ ,‬לקחת אותו לטיפולים‬ ‫שנתיים‪ ,‬לבחון אותו אחת לשנה‪ ,‬מדי פעם‬ ‫לצ'פר אותו עם וקס מרענן בריח פצ'ולי בספא‪,‬‬ ‫ובעיקר להקשיב לו היטב‪.‬‬ ‫אמרתי חובה? אולי זו בעצם זכות‪.‬‬ ‫כשאנחנו נכנסים לבית חולים למכוניות‪" ,‬מוסך"‬ ‫בעברית פשוטה‪ ,‬כדאי שנלמד היטב את הנושא‪,‬‬ ‫או שנביא איתנו מישהו מבין שיודע לשאול‬ ‫שאלות ‪ -‬כמובן בשעות הביקור המקובלות‬ ‫ או שפשוט ניתן לעצמנו להרגיש לרגע איך זה‬‫להיות בצד השני‪.‬‬ ‫רפואה שלמה‪,‬‬ ‫רינת‬ ‫‬ ‫רפואה שלמה‬ ‫מצילים תינוקות מהלב‬ ‫הפעוט הסיני כבר מחייך‪ ,‬אחרי שבארץ הצילו את לבו‪ .‬התינוק הגיאורגי קיבל את חייו במתנה‬ ‫אחרי שרופאים בעולם הרימו ידיים‪ .‬המלאכה המופלאה הזאת נעשית בידי מנתחי וולפסון במסגרת‬ ‫עמותת "הצל ליבו של ילד"‪ ,‬המבצעת ניתוחי לב מצילי חיים לילדים מהעולם השלישי‬ ‫גיאורגי פירסקליאשווילי‪ ,‬תינוק בן שנה וחודשיים מגיאורגיה‪ ,‬נולד‬ ‫עם מום נדיר באחד מעורקי הלב‪ ,‬ורופאים בארצו לא נתנו לו סיכוי‪.‬‬ ‫רופאים ממדינות אחרות שבדקו אותו טענו כי סיכויי ההצלחה‬ ‫עומדים על כ‪ 30%-‬בלבד וכי כישלון יסכן את חייו‪ .‬בוולפסון חשבו‬ ‫אחרת‪ .‬ביוזמתו של אשר מנדל מחברת "‪ AMS‬פתרונות רפואיים"‬ ‫נוצר הקשר עם עמותת "הצל ליבו של ילד" הפועלת בוולפסון‪.‬‬ ‫התינוק הוטס לארץ‪ ,‬צונתר ונותח בהצלחה על ידי המנתח‬ ‫הראשי של העמותה‪ ,‬ד"ר ליאור ששון‪ ,‬מנהל מחלקת ניתוחי לב‪-‬‬ ‫חזה בבית החולים‪" .‬התינוק שלי היה נמרץ ופעיל‪ ,‬אבל אחרי כל‬ ‫מאמץ קטן הפנים שלו הכחילו‪ ,‬והוא התקשה לנשום‪ .‬זה גרם לי‬ ‫לבכות"‪ ,‬סיפרה האם תיאונה‪" ,‬לא חשבנו שבכלל יהיה אפשרי‬ ‫להציל אותו‪ ,‬והנה קיבלנו את הילד מחדש‪ .‬אני עדיין לא מאמינה‬ ‫שקיימים אנשים כמו ד"ר ששון ומנדל‪".‬‬ ‫גם צ'יין באו‪-‬שין בן השנה וחצי מבייג'ין נולד עם מום נדיר‪ :‬לב‬ ‫הנוטה לצד ימין במקום לצד שמאל‪ ,‬חור במחיצת הלב וחסימה‬ ‫בזרימת הדם לריאות‪ .‬בשל בעיותיו הבריאותיות הוריו נטשו‬ ‫אותו בבית החולים ומגיל ארבעה חודשים הוא גדל בבית יתומים‬ ‫בבייג'ין‪ .‬ביוזמת השגרירות הישראלית בבייג'ין ובסיוע עמותת‬ ‫"הצל לבו של ילד" הובא באו‪-‬שין לוולפסון כאשר סכנה מהותית‬ ‫נשקפת לחייו‪ .‬בניתוח המורכב הפכו הרופאים את העליות בלבו‬ ‫כדי שהדם יזרום בצורה תקינה לגוף וסגרו את החור במחיצת‬ ‫הלב‪" .‬זו שמחה גדולה לראות אותו צוחק ומשחק ככה‪ ",‬אמרה‬ ‫המטפלת שהגיעה איתו לארץ‪ .‬עם הזמן נפתח הפעוט גם לאנשים‬ ‫האחרים מסביבו‪ .‬האחיות מספרות שכאשר הוא בוכה והן ניגשות‬ ‫אליו ושואלות אותו בעברית "מה קרה?"‪ ,‬הבכי מייד מתחלף‬ ‫בצחוק‪" .‬מרגש לראות איך הילד מצליח להיקשר אל הסגל בבית‬ ‫החולים‪ ",‬אמר ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים וולפסון‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬לאחר שהבריא‪ ,‬נותר רק לקוות שלבאו‪-‬שין הקטן יימצאו‬ ‫הורים מאמצים בסין הגדולה‪.‬‬ ‫ד"ר יובל לוי ומטופל צעיר בוולפסון‬ ‫נחיתה קשה על ענף עץ זית‬ ‫גבריאל מושיוב‪ ,‬תלמיד כיתה‬ ‫ח' מחולון‪ ,‬טיפס על סולם כדי‬ ‫להוריד כדור מגג הבית‪ ,‬נפל‬ ‫ממנו ולרוע המזל ננעץ בגופו‬ ‫ענף של עץ זית כרות‪ ,‬שחדר‬ ‫לבית השחי ויצא מהצד השני‪.‬‬ ‫אנשי מד"א התקשו לשחרר‬ ‫את גבריאל מהעץ ונאלצו‬ ‫להזמין כבאים שכרתו את‬ ‫הענף‪ .‬גבריאל הובהל למיון‬ ‫ילדים בוולפסון כשהענף תקוע‬ ‫בכתפו וקיבל טיפול ראשוני על‬ ‫ידי ד"ר עדי עובדיה שטיפלה‬ ‫בו במיון ילדים‪" .‬גבריאל עבר‬ ‫צילום חזה וסי‪.‬טי‪ .‬כדי לבדוק‬ ‫במה פגע הענף שננעץ בגופו‪,‬‬ ‫ומאחר שנפל מגובה רב רצינו גם לבדוק שאין נזקים נוספים"‪ ,‬סיפרה‬ ‫ד"ר עובדיה‪" ,‬המקרה יכול היה להיות חמור אף יותר אילו הענף היה‬ ‫‬ ‫ננעץ בצד שמאל (של הלב) או‬ ‫בזווית מסוכנת יותר‪ ,‬או שהיו‬ ‫נגרמים לנער נזקים נוספים‬ ‫מהנפילה"‪ .‬גבריאל נותח‬ ‫בהצלחה על ידי פרופ' פרנסיס‬ ‫סרור וד"ר גדעון קרפלוס ‪-‬‬ ‫כירורגים של ילדים‪ ,‬וד"ר גיורא‬ ‫הוד ‪ -‬כירורג של כלי דם‪ .‬ד"ר‬ ‫קרפלוס אומר כי היה זה ניתוח‬ ‫מורכב‪ ,‬שכן הענף חדר לאזור‬ ‫עם כלי דם ראשיים ועצבים‪,‬‬ ‫שהגישה אליהם קשה‪ .‬ד"ר‬ ‫קרפלוס הבטיח שגבריאל יוכל‬ ‫לחזור ולעסוק בתחביבו‪ ,‬אמנות‬ ‫הלחימה קפוארה‪ ,‬והעניק לנער‬ ‫צילם‪ :‬ד"ר גדעון קרפלוס‬ ‫את הענף למזכרת‪" .‬הצוות‬ ‫שטיפל בו עשה עבודת קודש"‪ ,‬הודתה בהתרגשות חנה מושיוב‪,‬‬ ‫אמו של גבריאל‪.‬‬ ‫וולפסוניוּז‬ ‫וולפסון ‪ -‬בית חולים מצטיין במחקר!‬ ‫זו השנה השנייה שהמרכז הרפואי וולפסון זוכה בתעודת‬ ‫הצטיינות על המחקרים שהציגו חוקריו ביריד המחקר של‬ ‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪ .‬ביריד‬ ‫המחקר השנתי ה‪ 8-‬הוצגו כ‪ 450-‬עבודות מחקר משמונת‬ ‫בתי החולים מאזור המרכז המסונפים לפקולטה לרפואה‪,‬‬ ‫כשהייצוג הבולט של וולפסון הן מבחינת רמת המחקרים והן‬ ‫מבחינת כמותם זיכה אותו בתעודת ההצטיינות‪.‬‬ ‫פרופ' ראובן צימליכמן‪ ,‬מנהל אגף המחלקות הפנימיות‬ ‫בוולפסון וסגן דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,‬ציין כי זוהי תעודת כבוד לוולפסון ולרמתו האקדמית‬ ‫והמקצועית‪.‬‬ ‫מנהל בית החולים ד"ר יצחק ברלוביץ הביע את גאוותו על‬ ‫ההישג ואמר כי "תעודת הצטיינות זו מעידה על הפעילות‬ ‫המחקרית הענפה והמשמעותית המתבצעת בוולפסון‪ ,‬שהיא‬ ‫מאבני היסוד של רפואה מתקדמת"‪.‬‬ ‫למנתח שיר מזמור‬ ‫דווקא על רקע המחסור הארצי במנתחים‬ ‫הצליחו בוולפסון לגייס מנתח מיומן ומנוסה‬ ‫לתחום חיוני של ניתוחי חזה‪ ,‬ובכך לשפר‬ ‫את השירות הרפואי בתחום זה לתושבי‬ ‫האזור‪ .‬מדובר בד"ר מיכאל פפיאשוילי‪ ,‬שזכה‬ ‫לאחרונה במכרז לניהול יחידת ניתוחי חזה‬ ‫במחלקה לניתוחי לב וחזה בניהולו של ד"ר‬ ‫ליאור ששון‪.‬‬ ‫לד"ר פפיאשוילי (‪ )37‬ניסיון רחב באבחון‬ ‫וטיפול פולשני ולא‪-‬פולשני (טוראקוסקופי)‬ ‫של סרטן ריאות לסוגיו‪ ,‬גידולים בבית החזה‪,‬‬ ‫מחלות ושט ודופן בית החזה‪ ,‬שחפת‪ ,‬מחלות‬ ‫שפירות של הריאות ועוד‪ .‬בתפקידו האחרון‪,‬‬ ‫בשנים ‪ ,2010-2007‬עבד ד"ר פפיאשוילי‬ ‫כמומחה לניתוחי חזה בבית החולים אסף‬ ‫הרופא‪ ,‬ובשנת ‪ 2008‬השתלם בארה"ב בבית‬ ‫החולים "סידר סיני" בלוס אנג'לס‪ ,‬אצל מנתח‬ ‫חזה בעל שם עולמי ‪ -‬פרופ' רוברט מק'קנה‪.‬‬ ‫"ד"ר פפיאשוילי מביא עמו ניסיון רב ומיומנויות‬ ‫חיוניות‪ ,‬המאפשרות למחלקה שלנו להציע‬ ‫אפשרויות ניתוחיות חדישות ‪ -‬כאלו שיקצרו‬ ‫את זמן האשפוז של המטופלים ויאפשרו גם‬ ‫חזרה מהירה יותר לתפקוד"‪ ,‬אמר ד"ר ששון‪,‬‬ ‫מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה‪.‬‬ ‫‬ ‫במותה נתנה להם חיים‬ ‫תרומת איבריה של אישה בת ‪ ,45‬אשר התבצעה במרכז הרפואי וולפסון‪ ,‬הצילה את‬ ‫חייהם של חמישה אנשים ואת מאור עיניהם של שניים נוספים‪ .‬האישה הגיעה לוולפסון‬ ‫במצב אנוש‪ ,‬כל הניסיונות להצילה עלו בתוהו ובמהלך האשפוז נקבע מוות מוחי נשימתי‪.‬‬ ‫לאה הררי‪ ,‬מתאמת ההשתלות של וולפסון‪ ,‬פנתה למשפחה בבקשה לתרום את איבריה‬ ‫של האישה והמשיכה ללוות את המשפחה בשעותיה הקשות יחד עם העובדת הסוציאלית‬ ‫סיון בוק‪ .‬צוות היחידה לטיפול נמרץ כללי בניהולה של ד"ר יעל חביב‪-‬ידיד העניק למשפחה‬ ‫את מלוא התמיכה כאשר ד"ר חביב‪-‬ידיד עצמה מגיעה מספר פעמים מביתה בשעות‬ ‫הערב והלילה‪ ,‬על מנת לתת למשפחה תשובות ולסייע להם להתמודד עם משמעות המוות‬ ‫המוחי והתוצאות הנובעות מתרומת איברים‪.‬‬ ‫בנה של האישה‪ ,‬חייל בן ‪ ,21‬כינס את בני המשפחה שהחליטו באצילות רבה‪ ,‬ברגע‬ ‫הקשה ביותר עבורם‪ ,‬לקחת אחריות ולהציל חיים‪ .‬תהליך ההכנה לתרומה דרש מבית‬ ‫החולים התארגנות לוגיסטית מורכבת של גיבוש צוותים רפואיים‪ ,‬שהצליחו תוך זמן קצר‬ ‫להתארגן‪ ,‬כשחלקם הגיעו במיוחד מהבית‪ ,‬על מנת לבצע את כל הבדיקות הנדרשות‪.‬‬ ‫האיברים הושתלו בחמישה חולים אנושים בגילאי ‪ 24‬עד ‪ ,63‬שעברו את ניתוחי ההשתלה‬ ‫בבתי חולים ברחבי הארץ‪ .‬שני חולים נוספים קיבלו את מאור עיניהם במתנה לאחר שעברו‬ ‫השתלת קרנית בוולפסון‪ .‬ד"ר ברלוביץ‪ ,‬מנהל ביה"ח וולפסון והממונה על תחום ההשתלות‬ ‫במשרד הבריאות‪ ,‬שיבח את הפעולה הנאמנה‪ ,‬המהירה והמקצועית של כל מי שהיה‬ ‫מעורב בתהליך המורכב והדרמטי‪.‬‬ ‫מנתחים בוולפסון‬ ‫"חדר הניתוח ‪ -‬ליבו הפועם של בית החולים"‬ ‫"יום אחות חדר ניתוח"‪ ,‬שצוין במרכז הרפואי‬ ‫וולפסון כחלק מ"יום אחות חדר ניתוח האירופי"‪,‬‬ ‫חשף באחת את העבודה הראויה לכל הערכה‬ ‫של צוות חדר הניתוח ‪ -‬עבודה המתבצעת‬ ‫במרתף מאחורי דלתות סגורות ונסתרת מעיני‬ ‫שאר עובדי בית החולים‪.‬‬ ‫כמאה אורחים‪ ,‬ביניהם אחיות ורופאים‬ ‫מהמחלקות השונות‪ ,‬חברי הנהלה‪ ,‬אנשי מינהל‬ ‫ומשק‪ ,‬צוות המורים מביה"ס לסיעוד ע"ש‬ ‫א‪ .‬וולפסון וחברי עמותת הידידים‪ ,‬השתתפו‬ ‫בסיורים שהודרכו על ידי אחיות חדר ניתוח‬ ‫ו"הוציאו לאור" את הפעילות המתנהלת‬ ‫רחוק מעין רואה בכל ימות השנה‪ .‬הסיורים‬ ‫כללו צפייה בניתוחים באמצעות טלוויזיות‬ ‫שהוצבו מחוץ לחדרי הניתוח‪ ,‬ובמהלכם הוזמנו‬ ‫המבקרים לצפות בין השאר בניתוח לב בילד‬ ‫ובניתוח קטרקט והשתלת עדשה בעין‪ ,‬תוך‬ ‫קבלת הסברים "און‪-‬ליין" מהמנתחים עצמם‪.‬‬ ‫כמו כן צפו האורחים בעניין רב בתערוכה של‬ ‫ציוד ומכשור ייחודי המשמש את המנתחים‬ ‫ובאביזרים נלווים שונים‪ ,‬כגון פרוטזות וסוגים‬ ‫שונים של שתלים‪.‬‬ ‫"שאבנו עידוד רב מהתגובות הנלהבות‬ ‫והמפרגנות שהתקבלו מכל המשתתפים‬ ‫בסיורים"‪ ,‬אמרה בסיום היום איריס לניאדו‪,‬‬ ‫אחות אחראית חדר ניתוח‪" .‬חדר הניתוח‬ ‫הוא לבו הפועם של בית החולים"‪ ,‬סיכם ד"ר‬ ‫שגרירים של רצון טוב‬ ‫ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬כשהוא מעלה על‬ ‫נס את עבודתם המסורה‪ ,‬המקצועית והיעילה‬ ‫של צוותי חדר הניתוח‪.‬‬ ‫נולדה עם כוכבים‬ ‫לא כל אב טרי יכול לספר שבתו יצאה‬ ‫לאוויר העולם כשהיא "רוקדת את דרכה‬ ‫החוצה בצעדי קוויק סטפס"‪ .‬במילים אלו‬ ‫תיאר אורון דהן‪ ,‬מנצח העונה הראשונה‬ ‫ב"רוקדים עם כוכבים"‪ ,‬את הלידה‬ ‫המהירה שבסופה הגיחה לאוויר חדר‬ ‫הלידה בוולפסון הבת הבכורה שלו ושל‬ ‫רעייתו ריטה ‪ -‬יסמין‪ .‬אורון המאושר‬ ‫סיפר שהוא כבר מזמן מוכן להיות אבא‬ ‫ושהוא ורעייתו התאהבו בתינוקת ממבט‬ ‫ראשון‪ .‬ריטה ביקשה להודות "לצוות‬ ‫חדר הלידה המדהים של וולפסון ובעיקר‬ ‫למיילדת התותחית צבייה"‪ .‬מזל טוב!‬ ‫משמאל לימין‪ :‬חנה גוכשטט‪ ,‬מנכ"ל עמותת הידידים‪ ,‬השר יוסי פלד‪ ,‬ד"ר יצחק‬ ‫ברלוביץ‪ ,‬מנהל וולפסון‪ ,‬ואלי בארי‪ ,‬חבר עמותת הידידים והיו"ר היוצא של העמותה‪ ‬‬ ‫עמותת ידידי וולפסון והנהלת בית החולים אירחו את השר יוסי פלד ואת הקבלן החולוני אריה‬ ‫נתנאל‪ ,‬חברו של פלד וידיד נאמן של עמותת הידידים‪ ,‬שהגיעו לביקור בבית החולים‪.‬‬ ‫השר ערך סיור מרגש באגף הילדים והתרשם מהפעילות המיוחדת ורבת ההיקף שמתבצעת באגף‬ ‫למרות התנאים הפיזיים הבלתי הולמים ותנאי העבודה הקשים של הסגל המסור‪ .‬במהלך הסיור‬ ‫נפגש השר גם עם הילד וודלי מהאיטי מוכת האסון‪ ,‬שהובא לוולפסון לניתוח לב באמצעות עמותת‬ ‫"הצל לבו של ילד"‪ .‬לסיכום הביקור הביע השר פלד את נכונותו לסייע לבית החולים בכל דרך‬ ‫אפשרית‪ .‬אריה נתנאל‪ ,‬מצדו‪ ,‬הבטיח לארגן פעילות פילנתרופית בקרב אנשי עסקים וקבלני בניין‪,‬‬ ‫הפעילים בקהילה שבית החולים משרת בנאמנות כה רבה‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬בירך על היוזמה של אריה נתנאל ועמותת הידידים והודה‬ ‫לשר יוסי פלד על ביקורו ועל המילים החמות שהשמיע‪ .‬ד"ר ברלוביץ הביע את תקוותו שהשר‬ ‫ישמש שגריר של רצון טוב של וולפסון בקרב מקבלי ההחלטות במדינה‪.‬‬ ‫עמותת הידידים של וולפסון פועלת ללא הפסק בקרב חברי כנסת‪ ,‬שרים ואנשי ציבור כדי לשלב‬ ‫את בית החולים וולפסון וצרכיו בסדר יומם של קובעי המדיניות ולקדם את המודעות הן להישגיו‬ ‫היפים של בית החולים והן לצורך הדחוף בתקציבים לציוד ותשתיות‪ ,‬שנגרעו מתקציב בית החולים‬ ‫במהלך השנים האחרונות‪ .‬עוד על פעילות עמותת הידידים ‪ -‬ראו בעמ' ‪.18‬‬ ‫‬ ‫שיהיה לבריאות‬ ‫שומעים‬ ‫שזה עובד‬ ‫מכשיר ה‪ BAHA-‬מעניק שמיעה לבעלי חירשות עצבית חד‪-‬צדדית‪ ,‬באמצעות‬ ‫העברת הצלילים דרך העצם‪ ,‬מהצד הלא שומע אל האוזן המתפקדת‪.‬‬ ‫"התוצאות מצוינות"‪ ,‬אומר ד"ר אבי גולדפרב על השיטה המיושמת במחלקת‬ ‫אא"ג בוולפסון‪ .‬ואם לא שמעתם ‪ -‬עכשיו זה כבר בסל‬ ‫מזה מספר חודשים מתקיימת במסגרת‬ ‫השירות האוטולוגי של מחלקת אף אוזן גרון‬ ‫בראשותו של ד"ר אבי גולדפרב תוכנית של‬ ‫ניתוחים מתקדמים להשתלת מכשירי שמיעה‬ ‫מעוגני עצם‪.‬‬ ‫מכשירי שמיעה מעוגני עצם ‪BAHA -‬‬ ‫של תעלת שמע חיצונית ועבור מטופלים עם‬ ‫פגיעה באוזן תיכונה שלא ניתן לנתח כדי לתקן‬ ‫את השמיעה‪ .‬עם הזמן הורחבו האינדיקציות‪,‬‬ ‫וכיום ידוע שמכשיר ה‪ BAHA-‬מעניק פתרון‬ ‫שמיעה לאנשים עם חירשות עצבית חד‬ ‫צדדית בכך שהוא מעביר את הצלילים מהצד‬ ‫הלא שומע אל האוזן המתפקדת‪.‬‬ ‫עובדים על עיקרון של העברת ויברציות הקול‬ ‫אל האוזן הפנימית דרך שתל טיטניום המעוגן‬ ‫בגולגולת‪ ,‬שאליו מתחבר מכשיר השמיעה‪.‬‬ ‫מנגנון זה מאפשר עקיפה של הולכת השמיעה‬ ‫הרגילה דרך תעלת השמע והתופית אצל‬ ‫אותם חולים הסובלים מבעיה במערכת ואינם‬ ‫יכולים להרכיב מכשירי שמיעה קונבנציונליים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה קיימת כבר משנות השמונים‪ ,‬אבל‬ ‫נכנסה לסל הבריאות רק בשנה וחצי האחרונות‪.‬‬ ‫במקור פותחו מכשירים אלה כדי לאפשר‬ ‫שמיעה לילדים שנולדו עם חוסר התפתחות‬ ‫המטופל לא מפסיק לחייך‬ ‫(‪)BONE ANCHORED HEARING AIDS‬‬ ‫‬ ‫"שביעות הרצון של המנותחים מהפרוצדורה‬ ‫ומהמכשיר גבוהה מאוד"‪ ,‬אומר ד"ר גולדפרב‬ ‫שצבר ניסיון בניתוחים אלה במהלך השתלמות‬ ‫שעבר באוסטרליה בניתוחי אוזניים ובסיס‬ ‫הגולגולת‪" .‬הניתוח הוא קצר‪ ,‬עם מעט מאוד‬ ‫סיבוכים אפשריים‪ ,‬וההחלמה ממנו מהירה‪.‬‬ ‫שתל הטיטניום מקובע בעצם כבר שישה‬ ‫עד שמונה שבועות אחרי הניתוח‪ ,‬ואז אפשר‬ ‫להרכיב עליו את מעבד השמיעה עצמו"‪.‬‬ ‫ס' הוא מטופל שהרכיב לראשונה את מכשיר‬ ‫השמיעה לפני כשלושה שבועות‪ .‬מאז‪ ,‬החיוך‬ ‫לא נמחק מפניו‪ .‬הוא עבר את ההשתלה מכיוון‬ ‫שמכשירי השמיעה הרגילים שהרכיב בשל‬ ‫ירידה דו צדדית בשמיעה גרמו לו לדלקות‬ ‫אוזניים חוזרות‪ ,‬עד כדי כך שרוב הזמן הוא‬ ‫נמנע מלהרכיב אותם‪" .‬עכשיו אין לי בעיה‪ ,‬אני‬ ‫מרכיב את מכשיר ה‪ BAHA-‬כל הזמן ושומע‬ ‫איתו יותר טוב מאשר עם מכשיר השמיעה‪.‬‬ ‫האוזן פתוחה ואין את הצפצופים שנגרמו‬ ‫מהמכשיר בתעלת השמע"‪.‬‬ ‫שתל טיטניום מאחורי האוזן‬ ‫המועמדים לטיפול מאותרים מתוך עשרות‬ ‫נבדקים עם ליקוי שמיעה במרפאה‬ ‫האוטולוגית שבמסגרת מרפאת אא"ג‪,‬‬ ‫היחידה שבה מאובחנים ומטופלים חולים עם‬ ‫מחלות אוזניים‪ ,‬או במכון האודיולוגי‪ .‬מועמד‬ ‫מתאים מקבל לניסיון מכשיר המורכב זמנית‬ ‫על סרט אלסטי המוצמד לראש‪ ,‬כדי להעריך‬ ‫אם הוא יפיק תועלת מן השמיעה דרך העצם‪.‬‬ ‫רק כאשר הצוות האודיולוגי‪ ,‬הכולל את דפנה‬ ‫ששו ואיריס לוי ואת המנתח‪ ,‬בטוח שיהיה‬ ‫יתרון לשימוש ב‪ ,BAHA-‬מקבל המטופל תור‬ ‫לניתוח‪ .‬הניתוח אורך פחות משעה ובמהלכו‬ ‫מקבעים שתל טיטניום בגולגולת מאחורי‬ ‫את מכשיר השמיעה אל השתל‪ ,‬לרוב עם‬ ‫התרגשות ניכרת של המטופל שכבר מייחל‬ ‫לשמוע עם המכשיר‪.‬‬ ‫"כלי לשיקום השמיעה"‬ ‫"עד כה התוצאות מצוינות"‪ ,‬אומר ד"ר‬ ‫גולדפרב‪" ,‬כל החולים שהושתלו ועברו‬ ‫בדיקת שמיעה עם המכשיר הגיעו לרמת‬ ‫מועמד מתאים מקבל‬ ‫לניסיון מכשיר המורכב‬ ‫זמנית על סרט אלסטי‬ ‫המוצמד לראש‪ ,‬כדי‬ ‫להעריך אם הוא יפיק‬ ‫תועלת מן השמיעה‬ ‫דרך העצם‬ ‫המעטפת של‬ ‫המרכז הרפואי‬ ‫וולפסון מאפשרת‬ ‫ליחידה לכירורגיית פה‬ ‫ולסת ליהנות משיתוף‬ ‫פעולה מקצועי הדוק‬ ‫עם כל יחידות בית‬ ‫החולים‬ ‫"התוצאות מצויינות"‪ .‬ד"ר אבי גולדפרב‬ ‫האוזן ומסירים את רקמת השומן התת‪-‬עורית‬ ‫כדי שזו לא תפריע לפעולת מעבד השמיעה‬ ‫כאשר הוא יורכב‪ .‬לאחר הניתוח‪ ,‬המטופל‬ ‫נותר במעקב דרך המרפאה האוטולוגית‬ ‫ומכון השמיעה‪ .‬כעבור כשישה שבועות מגיע‬ ‫הרגע המיוחל שבו הצוות מרכיב לראשונה‬ ‫מכשירי שמיעה‬ ‫מעוגני עצם עובדים‬ ‫על עיקרון של העברת‬ ‫ויברציות הקול אל‬ ‫האוזן הפנימית דרך‬ ‫שתל טיטניום המעוגן‬ ‫בגולגולת‬ ‫שמיעה מצוינת‪ .‬הניתוח הזה נותן לנו כלי‬ ‫נוסף לשיקום השמיעה אצל אנשים שעברו‬ ‫ניתוחים נרחבים לטיפול בדלקות כרוניות‬ ‫באוזניים ואי אפשר להתקין אצלם מכשירי‬ ‫שמיעה רגילים בגלל עיוותים בתעלות‬ ‫השמע שנגרמו מהתהליך הניתוחי‪ .‬עצם‬ ‫הכנסת הטכנולוגיה הזו לסל הבריאות היא‬ ‫הישג עצום"‪.‬‬ ‫למרבה ההפתעה של הצוות‪ ,‬למנותחים אין‬ ‫כלל בעיה עם העובדה שבעקבות הניתוח‬ ‫יש כעת שתל טיטניום הבולט דרך העור‬ ‫מאחורי האוזן‪ .‬ס'‪ ,‬גבר בן ‪ ,42‬הולך עם‬ ‫שיער קצוץ כמעט עד לרמה של‬ ‫קרחת ואינו מסתיר את המכשיר‬ ‫או את השתל‪" .‬אין לי בעיה‬ ‫עם זה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬זה רק‬ ‫קצת בולט מאחורי האוזן‪,‬‬ ‫והרבה יותר חשוב לי‬ ‫לשמוע ולא להרגיש‬ ‫מנותק מהעולם"‪.‬‬ ‫אצל הנשים שעברו‬ ‫את הניתוח‪ ,‬השיער‬ ‫מכסה את השתל‪.‬‬ ‫"אני מופתע לטובה"‪,‬‬ ‫מסכם ד"ר גולדפרב‪,‬‬ ‫"בחו"ל כמעט ואין‬ ‫התנגדות להשתלות‬ ‫מסוג זה‪ ,‬אבל חששתי‬ ‫שבארץ לאנשים יהיה‬ ‫קשה יותר להסכים לעבור‬ ‫פרוצדורה כזו‪ .‬לשמחתי הרבה‪,‬‬ ‫הפציינטים בוחרים לשמוע"‪.‬‬ ‫הניתוח מתאים לחולים‬ ‫שעברו ניתוחים לטיפול‬ ‫בדלקות כרוניות‬ ‫באוזניים ואי אפשר‬ ‫להתקין אצלם מכשירי‬ ‫שמיעה רגילים בגלל‬ ‫עיוותים שנגרמו‬ ‫בתעלות השמע‬ ‫‬ ‫עושים היכרות‬ ‫ההגה בידיים נאמנות‬ ‫הם דואגים להסעת הצוותים‪ ,‬משנעים ציוד‪ ,‬מעבירים בדיקות שגרתיות ודחופות ולעתים גם חולים‬ ‫קלים‪ ,‬מבצעים שליחויות ‪ -‬מגיעים לכל יעד ונכונים לכל משימה‪ ,‬ו"על הדרך" מעניקים שירות‬ ‫מעולה‪ .‬יצאנו לביקור במחלקת התחבורה של וולפסון‬ ‫מאת קלמן גרנק‬ ‫רק בירידה אל המרתף שבו ממוקם משרד התחבורה‪ ,‬מסתבר לי כי‬ ‫בחרתי לראיין את הצוות ביום לחוץ ועמוס במיוחד‪ .‬לפעילות השוטפת‬ ‫מתווספת משימה בהולה‪ :‬אחד הנהגים מוזעק להעביר בדחיפות בדיקת‬ ‫רקמה של ילדה לבית החולים הדסה בירושלים‪ .‬הצוות אמנם מורגל בכך‬ ‫ העברת ביופסיה היא משימה שגרתית למדי ‪ -‬אך העובדה שמדובר‬‫כאן בילדה מעלה לחלוחית בעיניו של דוד‬ ‫ברנשטיין‪ ,‬מנהל התחבורה‪" .‬כולנו אבות לילדים‬ ‫ונכדים‪ ,‬וכשמדובר בילדים הלב שלנו נקרע‪ .‬אי‬ ‫אפשר שלא להיות מעורבים רגשית‪ .‬הנה‪ ,‬לא‬ ‫מזמן היה לנו מקרה של ילד חולה סרטן שהיה‬ ‫מאושפז אצלנו אבל היה צריך להגיע להקרנות‬ ‫לבית חולים אחר‪ .‬ליווינו את הילד וההורים הלוך‬ ‫וחזור‪ ,‬חיכינו שם‪ ,‬הקשבנו וגם בכינו בתוכנו‪ .‬איך‬ ‫אפשר שלא להיות מעורבים?!"‪.‬‬ ‫דוד‪ ,‬קצין בטיחות בתעבורה מורשה מטעם‬ ‫משרד התחבורה‪ ,‬מנהל את המשרד ומפעיל‬ ‫צוות של שישה נהגים מסורים המגלים תמיד‬ ‫דבקות במשימה‪ .‬לא קשה להבחין שאת המשרד‬ ‫ופעילותו השוטפת מאפיינים הקפדה על סדר‪ ,‬משמעת וארגון‪ .‬למרות‬ ‫שמשרד התחבורה ממוקם במרתף בטון‪ ,‬בכניסה למיון חירום הרחוק‬ ‫והנסתר מהעין‪ ,‬קשה שלא להתפעל מהירק‪ ,‬הניקיון וריח הסבון שבאוויר‪.‬‬ ‫בחוץ אני מבחין ב"סוסי העבודה" של הצוות ‪ -‬כלי הרכב שחלקם גמאו‬ ‫כבר יותר מ‪ 200-‬אלף קילומטרים אבל נראים מצוחצחים‪ ,‬שמורים‬ ‫ונקיים כחדשים‪ ,‬ממתינים למשימתם הבאה‪.‬‬ ‫האחיות יספרו‬ ‫לכם שוולפסון‬ ‫הוא בית החולים‬ ‫היחיד שבו הנהג‬ ‫מתקשר אליהן‬ ‫הביתה כדי‬ ‫שלא ירדו למטה‬ ‫וימתינו בגשם‬ ‫"אין דבר שלא ניתן לבצע"‬ ‫ששת הנהגים של המחלקה עובדים במשמרות ומעניקים שירות לכלל‬ ‫בית החולים‪ :‬הם דואגים להסעת צוות הסיעוד בשלוש המשמרות בימי‬ ‫חול‪ ,‬בשבתות וגם ביום הכיפורים‪ .‬הם משנעים ומובילים ציוד רפואי‬ ‫וציוד טכני מבית החולים לתיקונים בחוץ‪ .‬הם מעבירים בדיקות שגרתיות‬ ‫ודחופות מוולפסון לבתי חולים אחרים ולמעבדות ומכונים חיצוניים‪ .‬הם‬ ‫מאפשרים שינוע מוצרים מבנק הדם על פי הזמנת המחלקות וחדר ניתוח‪.‬‬ ‫הם מעבירים חולים קלים למוסדות ולמכונים וגם מתייצבים לשליחויות‬ ‫מנהלתיות‪ .‬ובין לבין‪ ,‬הם מתחזקים בשוטף‬ ‫את כל רכבי בית החולים‪.‬‬ ‫עומס כזה של משימות אי אפשר לנהל‬ ‫ולבצע היטב ללא עבודת צוות והרבה‬ ‫רצון טוב‪ .‬את האווירה הזאת מוביל דוד‬ ‫ברנשטיין‪ ,‬איש גדול עם לב זהב שתמיד‬ ‫מוכן לסייע ולעזור‪ .‬הוא זה שטבע את‬ ‫סיסמת המחלקה‪" :‬אין דבר שלא ניתן‬ ‫לבצע‪ .‬תבקשו ‪ -‬תקבלו"‪ .‬ויש לכך קבלות‬ ‫בשטח‪ .‬תשאלו‪ ,‬למשל‪ ,‬את האחיות ‪ -‬והן‬ ‫יספרו לכם שוולפסון הוא בית החולים‬ ‫היחיד שבו הנהג מתקשר אליהן ביום‬ ‫גשם הביתה‪ ,‬כדי שלא ירדו למטה וימתינו‬ ‫אלא רק כשהנהג מגיע‪ .‬זה המקום לציין‬ ‫שאיסוף הצוותים ‪ -‬שלוש משמרות ביום‪ ,‬כאמור ‪ -‬נעשה מבתי העובדים‬ ‫ולא מנקודות איסוף כמקובל במקומות אחרים‪.‬‬ ‫העברת ביופסיה‬ ‫היא משימה‬ ‫שגרתית למדי ‪ -‬אך‬ ‫העובדה שמדובר‬ ‫כאן בילדה מעלה‬ ‫לחלוחית בעיניו‬ ‫של דוד ברנשטיין‪,‬‬ ‫מנהל התחבורה‬ ‫נותנים לכולם שירות‬ ‫‪VIP‬‬ ‫פריסת ההסעות היא רחבה‪ :‬עד אשדוד‪ ,‬גן יבנה‪ ,‬בני עיש והסביבה מכיוון‬ ‫אחד‪ ,‬ומהכיוון השני עד ראש העין ומודיעין‪ ,‬אור יהודה וקיראון‪ ,‬רמת גן‬ ‫ותל אביב רבתי‪ .‬גם אל ביתה של עובדת שגרה במושב צפריה‪ ,‬נהג שלנו‬ ‫יגיע‪ .‬דוד מגלה שממש בימים אלו נעשה שדרוג של מערכת הרישום‬ ‫‪10‬‬ ‫צוות התחבורה שלנו‬ ‫העובדה שקבוצות‬ ‫מגובשות של אנשי‬ ‫צוות ממחלקות‬ ‫שונות נוסעות עם‬ ‫נהג קבוע‪ ,‬תורמת‬ ‫ליצירת אווירה‬ ‫נעימה וקשרים בין‬ ‫אישיים‬ ‫להסעות‪" .‬אם בעבר הצוותים היו רושמים לעצמם את סידור העבודה‬ ‫להסעות בכלי הרכב‪ ,‬הרי שעכשיו אנו מכניסים מערכת ממוחשבת שבה‬ ‫יוכלו להזין את הנתונים ישירות למחשב"‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫כמעט לכל נהג יש קו קבוע משלו לאיסוף‪ ,‬כך שהצוותים נהנים מאיש‬ ‫קשר אחד לעניין ההסעות‪" .‬תמיד יש כתובת‪ ,‬דואגים לנו כמו אבא ואמא"‪,‬‬ ‫אומרת לנו אחת האחיות‪ .‬העובדה שקבוצות מגובשות של אנשי צוות‬ ‫ממחלקות שונות נוסעות עם נהג קבוע‪ ,‬תורמת ליצירת אווירה נעימה‬ ‫וקשרים בין‪-‬אישיים המתגבשים בזמן הנסיעה‪ .‬השירות המעולה של‬ ‫הנהגים והמחלקה בכלל גורם לכל אחד‬ ‫להרגיש ‪ VIP‬בדרך לעבודה ובחזרה‬ ‫הביתה‪" .‬השירות הוא מעל הכול"‪ ,‬אומר‬ ‫דוד ומצביע על פוסטר התלוי על קיר‬ ‫המשרד ועליו רשומות "עשרת הדיברות‬ ‫להתנהגות נכונה בהסעת נוסעים"‪.‬‬ ‫אנו קוראים את סעיף ‪" - 9‬סבלנות‬ ‫וסובלנות חיוניים ביותר לנהג המסיע‬ ‫נוסעים" ‪ -‬ודוד מסביר‪" :‬כל הנהגים‬ ‫מקפידים על כך מאוד‪ .‬הם משמשים‬ ‫כאנשי סודם של הנוסעים‪,‬‬ ‫שומעים טענות לאחר יום‬ ‫עבודה קשה‪ ,‬נחשפים‬ ‫לרכילות ולסיפורים אישיים‪ ,‬ומקפידים מאוד על לויאליות‬ ‫ועל דיסקרטיות"‪.‬‬ ‫חשבתם פעם מה קורה עם הפיז'מות שנעלמות מבית החולים? הידעתם‬ ‫ששמיכות‪ ,‬פיז'מות‪ ,‬כסאות גלגלים וציוד רפואי אחר "מצמיחים רגליים" ונעלמים‬ ‫"מחנה אימונים" בים המלח‬ ‫כאשר מאושפזים עוברים למקומות אחרים עם הציוד שלנו? הפריטים הללו‬ ‫מוצאים דרכם לבתי חולים אחרים‪ ,‬לבתי אבות ולבתי עלמין לא עלינו‪ .‬חישוב‬ ‫אז מי הם הנהגים שלנו‪ ,‬שמקבלים כל כך הרבה מחמאות?‬ ‫עלויות מהיר של כל "הציוד הנעלם" מביא אותנו לסכומים גבוהים‪ .‬לכן‪ ,‬אחת‬ ‫כולם כמובן נהגים מקצועיים‪ ,‬המחזיקים ברישיונות לרכב‬ ‫לתקופה הנהגים שלנו מתחפשים לבלשים‪ .‬הם נוסעים ברחבי הארץ‪ ,‬מאתרים‬ ‫ציבורי‪ .‬הם עוברים קורסים של נהיגה מונעת אחת לשלוש‬ ‫את הרכוש האבוד ומחזירים אותו לבעליו החוקי ‪ -‬בית החולים וולפסון‪.‬‬ ‫שנים‪ ,‬בדיקות ראייה תקופתיות‪ ,‬ושומרים על כשירות‬ ‫בהתאם לנהלים‪ .‬לחלקם גם יש אישור צבא ומשטרה‬ ‫מיהם הנהגים שלנו‪,‬‬ ‫שזוכים למחמאות‬ ‫כאלה? רוני ומיכאל‬ ‫הם הוותיקים‪,‬‬ ‫את דור הביניים‬ ‫מייצגים קיקו ואשר‬ ‫ו"החדשים" הם‬ ‫יהודה וג'קי‬ ‫להיכנס לאתרים מיוחדים הדורשים‬ ‫סיווג ביטחוני‪ ,‬לצורך שליחת התגים של‬ ‫הרנטגן והאיזוטופים לבדיקות קרינה או‬ ‫להעברת מוצרים הדורשים תהליך עיקור‬ ‫מיוחד‪ .‬רוני ומיכאל הם הנהגים הוותיקים‪,‬‬ ‫את דור הביניים מייצגים קיקו ואשר‪,‬‬ ‫ו"החדשים" הם יהודה וג'קי‪ .‬הצוות מגובש‬ ‫ולא פעם מקיים גם פעילויות חברתיות‬ ‫מעבר לשעות העבודה‪ .‬החבר'ה נסעו‬ ‫כבר פעמיים לים המלח ליום שכלל‬ ‫תרגולי נהיגה נכונה בכבישים מהירים‬ ‫ובסיבובים‪ ,‬והסתיים בבילוי במקום הנמוך‬ ‫ביותר בעולם‪" .‬ימי גיבוש ולימוד כאלו‬ ‫תורמים ליחסי העבודה הטובים בתוך הצוות ולהעלאת רמת השירות של‬ ‫המחלקה"‪ ,‬מסכם דוד ברנשטיין‪.‬‬ ‫הדיבר העשירי בכרזה שעל הקיר אומר‪" :‬אנחנו נלחמים בתאונות‬ ‫הדרכים"‪ .‬אנו נפרדים מהאוחזים בהגה באיחולי הצלחה בהמשך הדרך‬ ‫ובתפילה שיגיעו תמיד למחוז חפצם בשלום ובבטחה‪.‬‬ ‫"בלשי הפיז'מות" של וולפסון‬ ‫‪11‬‬ ‫לא פחות חשוב‬ ‫ועדת האתיקה‪:‬‬ ‫דילמות על השולחן‬ ‫חוק זכויות החולה מותיר מקום לפרשנות‪ ,‬ואילו העבודה‬ ‫השוטפת בבית חולים יוצרת דילמות רבות בתחום האתיקה‬ ‫הרפואית‪ ,‬שהצוות במחלקה מתקשה להתמודד עימן‪ .‬בדיוק‬ ‫לשם כך הוקמה ועדת האתיקה של וולפסון‬ ‫מאת רינת הירש‬ ‫אישה ילדה בשבוע ‪ 26‬להיריונה פג‪ ,‬שאושפז‬ ‫ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד‪.‬‬ ‫עד כאן מקרה שלכאורה נראה רגיל‪ ,‬אלא‬ ‫שסילבי (שם בדוי) היא עובדת זרה שהרתה‬ ‫לבחור ישראלי ובעקבות הלידה נכנסה למצב‬ ‫פסיכוטי‪ ,‬אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי‬ ‫והוכרזה כ"לא כשירה" בבית משפט‪.‬‬ ‫במקום סיפור שגרתי של לידה קיבלנו כאן‬ ‫מציאות שעולה על כל דמיון‪ ,‬שגורמים רבים‬ ‫משחקים בה תפקיד‪ :‬מעורבות בין‪-‬לאומית‪,‬‬ ‫בתי משפט‪ ,‬אפוטרופסים לאם וליילוד‪ ,‬מוסדות‬ ‫דת ורווחה‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬גורמים מממנים‪ ,‬שיתוף‬ ‫פעולה של אבי התינוק ‪ -‬צריך הרי שמישהו‬ ‫יגשר בין כל "גיבורי העלילה" כדי לכתוב סוף‬ ‫טוב לסיפור הזה‪.‬‬ ‫כדי לסייע בטיפול במצב המורכב כונסה‬ ‫ועדת האתיקה של בית החולים וולפסון‬ ‫במטרה לבחון כיצד להתמודד עם הטיפול‬ ‫הרפואי‪ ,‬הסוציאלי והחוקי‪ ,‬במסגרת "חוק‬ ‫זכויות החולה תשנ"ו ‪ - "1996‬חוק המפרט‬ ‫סוגיות של הזכות לטיפול רפואי‪ ,‬שמירה על‬ ‫כבודו ופרטיותו של המטופל‪ ,‬טיפול רפואי‬ ‫במצבי חירום או סכנה חמורה‪ ,‬הסכמה‬ ‫מדעת‪ ,‬מידע רפואי וסודיות‪ .‬כדי לאכוף חוק‬ ‫זה נקבע כי המנהל הכללי ימנה את חברי‬ ‫הוועדה והרכבה יכלול אדם הכשיר להתמנות‬ ‫כשופט בית משפט‪ ,‬שני רופאים מומחים ‪-‬‬ ‫כל אחד בתחומו‪ ,‬פסיכולוג או עובד סוציאלי‪,‬‬ ‫נציג ציבור או איש דת‪.‬‬ ‫"מרחבים של התלבטות"‬ ‫כשדיני נפשות עומדות על כף המאזניים?"‪,‬‬ ‫אני שואלת את ד"ר טנאי‪" .‬השאלות שהחוק‬ ‫וסעיפיו מעלים מותירות רווח לפרשנות"‪ ,‬הוא‬ ‫עונה‪" ,‬המציאות מורכבת יותר‪ ,‬וברווחים הללו‬ ‫מתגלים מרחבים של התלבטות‪ ,‬של דרגות‬ ‫חופש בחירה שונות ואופנים שונים שעל‬ ‫פיהם ניתן לשפוט את המקרה‪ .‬הוועדה‪ ,‬כמו‬ ‫האתיקה הרפואית בכלל‪ ,‬אינה מתיימרת‬ ‫להכריע באופן נחרץ בדילמות המוסריות אלא‬ ‫לחדד את הבעיות‪ ,‬להגדיר היטב את צדדי‬ ‫השאלה ולהציע חלופות הגיוניות לפתרונה‬ ‫ ובכך לחתור אל האמת המורכבת יותר‬‫בנושאים אתיים שבהם הצוות הרפואי מגלה‬ ‫קושי לקבל החלטות"‪.‬‬ ‫הבנים סירבו לטיפול באם‬ ‫ועדת האתיקה של בית החולים מתכנסת‬ ‫באופן סדיר אחת לחודשיים ודנה בנושאים‬ ‫יזומים במקביל למעקב אחר פניות קודמות‪ .‬כל‬ ‫אחד יכול לפנות לוועדה ‪ -‬הן הצוות המטפל‬ ‫והן המטופלים ומשפחותיהם‪ .‬ד"ר טנאי מספר‬ ‫על מקרה נוסף המייצג תחום שלם שבו‬ ‫יכולה הוועדה לסייע‪" .‬רבקה (שם בדוי)‪ ,‬חולת‬ ‫אלצהיימר בת ‪ 90‬הסובלת גם ממחלת ריאות‬ ‫חסימתית‪ ,‬נכנסה למצוקה נשימתית בעקבות‬ ‫חום גבוה‪ ,‬דלקת ריאות וזיהום בדרכי השתן‪.‬‬ ‫היא חוברה למכונת הנשמה‪ ,‬מצבה הרפואי‬ ‫הסתבך והיא נזקקה לטרכאוסטומיה (פיום‬ ‫קנה)‪ .‬שלושת בניה של רבקה‪ ,‬המשמשים‬ ‫כאפוטרופוסים שלה‪ ,‬שלחו מכתב למנהל‬ ‫המחלקה ובו ביקשו להפסיק את מתן תרופות‬ ‫ההרגעה שקיבלה אימם בשל אי שקט מוטורי‬ ‫וכן הביעו את סירובם לביצוע הטרכואוסטומיה‬ ‫מסיבות השמורות עימם"‪.‬‬ ‫בכינוס דחוף של ועדת האתיקה הוחלט לקיים‬ ‫שיחה בין הילדים האפוטרופוסים לבין ד"ר‬ ‫טנאי ומנהל המחלקה‪ ,‬בכדי להבהיר נושאים‬ ‫של אמון המשפחה בצוות הרפואי המטפל‬ ‫והבנת תהליכים וחשיבות רפואית של ביצוע‬ ‫הפעולה הכירורגית לטובת האם המאושפזת‬ ‫ומונשמת‪" .‬בסופו של דבר"‪ ,‬מספר ד"ר טנאי‪,‬‬ ‫"בית המשפט התערב וקבע את נחיצות‬ ‫הפעולה לטובתה של רבקה‪ .‬במקרים רבים‬ ‫אחרים ועדת האתיקה מצליחה לשכנע חולים‬ ‫ובני משפחותיהם לקבל את גישת הצוות‬ ‫הרפואי ללא התערבות משפטית"‪.‬‬ ‫איך פונים לוועדת האתיקה? על הפנייה‬ ‫להיעשות בכתב באמצעות מכתב לתיבת‬ ‫הדואר של הוועדה המוצבת במתחם תיבות‬ ‫הדואר‪ ,‬בדואר האלקטרוני לד"ר טנאי‪ ,‬רכז‬ ‫הוועדה‪ ,‬ובמקרים דחופים גם טלפונית לד"ר‬ ‫טנאי בטל' ‪.03-5028377‬‬ ‫גם במקרה המיוחד של סילבי כונסו חברי‬ ‫ועדת האתיקה‪ :‬השופטת בדימוס‬ ‫דינה אפרתי‪ ,‬סגנית מנהלת השירות‬ ‫הסוציאלי צילה וידברג‪ ,‬סגנית‬ ‫האחות הראשית אתי אהרוני‪ ,‬היו"ר‬ ‫חברי ועדת האתיקה נפרדים מהשופט בדימוס טל שחר ז"ל‪ ,‬יו"ר הוועדה מאז הקמתה‬ ‫היוצא של אגודת הידידים אלי בארי‪,‬‬ ‫ממחלקת טיפול נמרץ כללי ‪ -‬ד"ר‬ ‫היו לנו הזכות והכבוד להשתתף כחברים בוועדת האתיקה של המרכז הרפואי וולפסון‪ ,‬שבה כיהן השופט‬ ‫חיים פורר (גימלאי)‪ ,‬מנהל המחלקה‬ ‫בדימוס טל שחר כיו"ר מאז הקמתה בשנת ‪ 1994‬והיה הכוח המניע שלה‪ .‬בזכותו של טל‪ ,‬ישיבות הוועדה‬ ‫לטיפול מיוחד ביילוד ד"ר דוד קהלת‪,‬‬ ‫היו מרתקות‪ .‬למדנו ממנו לנתח מקרים‪ ,‬אהבנו והערכנו את ההיגיון הבריא שלו‪ ,‬את הידע במשפט העברי‪,‬‬ ‫מנהל מחלקה פנימית א' ד"ר דב‬ ‫את החשיבה הבהירה‪ ,‬את התבונה‪ .‬בעיקר הוקרנו את האדם שבו‪ ,‬את נועם הליכותיו ויכולת ההקשבה‬ ‫גביש‪ ,‬ומנהל היחידה לאימונולגיה‬ ‫שלו‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬טל לא הסתיר מאיתנו את היותו חולה במחלה קשה‪ ,‬שיתף וסיפר על הטיפולים‬ ‫קלינית‪ ,‬ד"ר אמיר טנאי‪ ,‬המכהן גם‬ ‫שעבר‪ .‬מחלתו לא מנעה ממנו להופיע לפגישות הוועדה‪ ,‬אך ידענו בכמה מאמץ וסבל גופני הדבר כרוך‪.‬‬ ‫כרכז הוועדה‪.‬‬ ‫המומים שמענו את הבשורה המרה על מותו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫"כיצד ניתן להתמודד עם הסוגייה‬ ‫שופט ואדם משכמו ומעלה‬ ‫‪12‬‬ ‫ועדת הלסינקי‪:‬‬ ‫מחקר תחת פיקוח‬ ‫המחקר הוא נשמת אפה של הרפואה‪ ,‬אבל זכויות החולה‬ ‫ובריאותו חשובים עוד יותר‪ :‬לפני שמחקר מתחיל הוא חייב‬ ‫לעבור את אישורה של ועדת הלסינקי‪ ,‬הקרויה על שם‬ ‫ההצהרה המפורסמת ומפקחת על כל ניסוי בבני אדם‬ ‫מאת רינת הירש‬ ‫ה"מחקר" מבוצע כמובן נגד רצונם המוחלט‬ ‫של העצורים או בניגוד לידיעתם‪ .‬לאחר‬ ‫מלחמת העולם השנייה הוכר הצורך בקביעת‬ ‫כללים אתיים לעריכת ניסויים רפואיים‬ ‫בבני אדם במסגרת מסמך שגובש על ידי‬ ‫ההסתדרות הרפואית העולמית ונחתם בבירת‬ ‫פינלנד ב‪ .1964-‬ישראל אימצה את הצהרת‬ ‫הלסינקי‪ ,‬המהווה חלק מהחוק המסדיר ניסויים‬ ‫רפואיים בבני אדם‪" :‬תקנות בריאות העם‬ ‫(ניסויים רפואיים בבני אדם) התשמ"א ‪,"1980‬‬ ‫והוועדה קיבלה את שמה הלועזי ‪ETHICS‬‬ ‫‪.AND RESEARCH COMMITTEE‬‬ ‫השם ד"ר מנגלה מעורר עד היום חלחלה‬ ‫בקרב כולנו‪ .‬נושא האתיקה בעריכת ניסויים‬ ‫רפואיים בבני אדם קיבל תשומת לב ציבורית‬ ‫ובין‪-‬לאומית לא מעט "בזכותו" של הרופא‬ ‫המפלצתי‪ ,‬שניצח על ניסויים רפואיים אכזריים‬ ‫ביהודים‪ .‬ניסוי העגבת בטסקיגי (באלבמה‬ ‫שבארה"ב) הינו מקרה נוסף שתרם לכך ובו‪,‬‬ ‫משנת ‪ 1932‬ובמשך ארבעים שנה‪ ,‬נמנע‬ ‫טיפול מחולי עגבת שחורים ועניים ונמסר‬ ‫להם מידע כוזב על מצבם מבלי שידעו כי הם‬ ‫משתתפים בניסוי קליני‪ .‬מבחינת האתיקה‬ ‫הרפואית אין הבדל גדול בין שני המקרים‪:‬‬ ‫ניסוי טסקיגי הידוע לשמצה ‪ -‬הגם שהתרחש‬ ‫בארה"ב הדמוקרטית ולא בגרמניה הנאצית ‪-‬‬ ‫נועד אף הוא לבחון את פעילותם של מנגנונים‬ ‫שונים בגוף האדם בהשפעת גורמים מזיקים‬ ‫וקטלניים‪ ,‬תוך התעלמות מוחלטת מהסבל‬ ‫הנגרם לנבדקים ומהסכנה לחייהם‪ ,‬כאשר‬ ‫מהו ניסוי קליני‬ ‫ניסוי קליני הוא ניסוי מבוקר בבני אדם‪,‬‬ ‫שתפקידו למצוא את היעילות והבטיחות‬ ‫שבשימוש בטיפול רפואי מסוים‪ .‬הטיפול‬ ‫יכול להיות תרופה‪ ,‬שילוב של תרופות‪,‬‬ ‫מכשור רפואי‪ ,‬פרוצדורה כירורגית‪ ,‬טיפול‬ ‫רדיותרפי או כל טיפול אחר‪ .‬חשיבותו‬ ‫של הניסוי הקליני היא בכך שהוא מונע‬ ‫מהציבור שימוש בתרופות ובטיפולים‬ ‫בעלי יעילות נמוכה או תופעות לוואי‬ ‫קשות‪ ,‬המסכנות את בריאות המטופל או‬ ‫את איכות חייו‪.‬‬ ‫מי ומי בוועדת הלסינקי‬ ‫גם בוולפסון פועלת ועדת הלסינקי על סמך‬ ‫אותו נוהל ומיישמת את עקרונות הצהרת‬ ‫הלסינקי בכל שאלה הקשורה לניסוי קליני‬ ‫במסגרת בית החולים‪ .‬סביב שולחנות ארוכים‬ ‫בחדר ישיבות ההנהלה מתכנסים אחת לחודש‬ ‫חברי הוועדה בראשות ד"ר בולסלב קנובל‬ ‫כשלצידו רכזת הוועדה זהבה פדלון ונציגי‬ ‫הציבור עו"ד ניר גדעוני או עו"ד בני ברזילי‪ .‬סביב‬ ‫השולחנות מתכנסים ד"ר אברהם קלפפיש‪,‬‬ ‫פרופ' אוסקר סדן‪ ,‬אריאלה הרשקוביץ‪ ,‬ד"ר‬ ‫דב גביש‪ ,‬ד"ר דורית לב‪ ,‬פרופ' טלי שגיא‪ ,‬ד"ר‬ ‫יונה אבני‪ ,‬ד"ר זאב קציר‪ ,‬פרופ' יוסף רוזנמן‪,‬‬ ‫ד"ר יצחק בייגל‪ ,‬ד"ר מונה בועז‪ ,‬ד"ר מיכל‬ ‫שטיין‪ ,‬פרופ' עמי סידי ופרופ' פרנסיס סרור‪.‬‬ ‫כולם עוסקים בפעילות זו בהתנדבות וממונים‬ ‫על ידי יו"ר הוועדה באישור מנהל בית החולים‬ ‫ומנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬ ‫זה גם המקום לציין את חברי הוועדה‬ ‫הוותיקים שפרשו לא מכבר לאחר שנות‬ ‫פעילות ענפה‪ :‬פרופ' חיים הלל פריד ז"ל‪ ,‬יו"ר‬ ‫הוועדה הראשון‪ ,‬ויבדל"א פרופ' גלזרמן‪ ,‬פרופ'‬ ‫צ'רניאק‪ ,‬פרופ' גולן‪ ,‬פרופ' באלין‪ ,‬ד"ר הייאט‪,‬‬ ‫פרופ' סומך‪ ,‬פרופ' דן ופרופ' חנוקוגלו‪.‬‬ ‫מאשרים טיפולי חמלה‬ ‫ד"ר קנובל‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ ,‬כיהן בשנים ‪ 1980‬עד‬ ‫‪ 2004‬כמנהל מחלקה פנימית ב' בוולפסון‪ .‬הוא‬ ‫מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת‬ ‫תל אביב ויועץ בפרמקולוגיה קלינית‪ ,‬יו"ר‬ ‫ועדת התרופות בבית החולים‪ ,‬חבר בוועדת‬ ‫התרופות הארצית‪ ,‬וכן פוסק רפואי בבתי‬ ‫משפט‪ .‬מעטים יודעים שד"ר קנובל הוא יקיר‬ ‫העיר חולון לשנת ‪ ,2002‬ובעצמו ניצול שואה‪.‬‬ ‫בראשותו דנה ועדת הלסינקי בכ‪ 120-‬הצעות‬ ‫מחקר לניסויים קליניים בבני אדם הכוללות‬ ‫שימוש בתרופות‪ ,‬תוספי מזון‪ ,‬חומרים כימיים‬ ‫וביולוגיים‪ ,‬אביזרים ומכשירים רפואיים‪ ,‬וזאת‬ ‫כאשר טרם אושרו או אינם מקובלים בישראל‬ ‫ואף בעולם‪ .‬כמו כן אחראית הוועדה לאשר‬ ‫פעולות או בדיקות‪ ‬שאינן נהוגות עד עתה‬ ‫בתחומים שונים כמו גנטיקה‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫ואפידמיולוגיה‪ ,‬איסוף נתונים ומילוי שאלונים‪.‬‬ ‫לעתים מאשרת הוועדה טיפולי חמלה‬ ‫מהפכניים במקרים שכבר אין מה להפסיד‪,‬‬ ‫לרוב באישור מנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬ ‫"הוועדה מקבלת דיווחים על כל אירוע‬ ‫חריג במהלך הניסויים הרפואיים מהחוקרים‬ ‫הראשיים ומהמוסדות בישראל או בעולם"‪,‬‬ ‫מציין ד"ר קנובל‪" ,‬באחריותנו לחקור מקרי‬ ‫פטירה של משתתפים בניסוי רפואי‪ ,‬לאשר‬ ‫או לדחות‪ ‬הצעות לתיקון הפרוטוקול‪ ‬במהלך‬ ‫המחקר להאריך את תוקף‪ ‬הניסוי‪ ,‬ולבצע‬ ‫מעקב לאחר סיום הניסויים הרפואיים או‬ ‫הפסקתם ‪ -‬הכול תחת ביקורת ועדת מעקב‪,‬‬ ‫פיקוח ובקרה של בית החולים"‪.‬‬ ‫להתמודד עם לחצים‬ ‫את זהבה פדלון‪ ,‬רכזת הוועדה‪ ,‬כולנו מכירים‬ ‫מהמענה הנעים והסבלני לפניות הטלפוניות‬ ‫המציפות את משרדה‪ .‬על שולחנה אין‪-‬‬ ‫ספור מסמכים וטפסי בקשות‪ .‬עשרים שנות‬ ‫ניסיון בבית החולים מסייעות לה להיערך‬ ‫היטב בלוחות זמנים לחוצים לקראת מועדי‬ ‫ישיבות הוועדה ולהתמודד מול הלחצים‬ ‫הרבים והתירוצים השונים המופעלים עליה‪.‬‬ ‫"כולם רוצים להיכנס בתור לישיבה הקרובה"‪,‬‬ ‫היא אומרת‪ .‬זהבה נושאת בכל נטל הפעילות‬ ‫האדמיניסטרטיבית של הוועדה‪ ,‬מתהליך‬ ‫הבקשה הראשוני ועד לאישורים הסופיים‬ ‫של כל ניסוי קליני‪" .‬תוכנה לניהול המחקרים‬ ‫הקליניים‪ ,‬שהוכנסה לאחרונה לבית החולים‪,‬‬ ‫מאתגרת את כולנו לשימוש יעיל ולצמצום‬ ‫הניירת וזמן הטיפול בבקשות"‪ ,‬היא מציינת‪.‬‬ ‫חידוש נוסף הוא מעבר פעילות הוועדה מהחדרון‬ ‫הקטן שבסוף מסדרון ההנהלה למשרדים שבלב‬ ‫בית החולים ‪ -‬וקרוב ללב של כולנו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫זרקור על‪...‬‬ ‫נוגעים‬ ‫בלב‬ ‫הבעיה‬ ‫מאת ד"ר דורון מנחמי‬ ‫טכנולוגיות מתקדמות לטיפול באי ספיקת לב משפרות מאוד את מצב החולים‪ ,‬מצליחות‬ ‫למנוע תסמינים מבעוד מועד ולשנות את העקומה התלולה של תחלואה ותמותה‪ .‬ד"ר‬ ‫דורון מנחמי ממכון הלב סוקר את הפיתוחים האחרונים ובראשם מכשיר לסינון דם מהדור‬ ‫החדש‪ ,‬שהופעל בוולפסון לראשונה בישראל‬ ‫חולי אי ספיקת הלב נחשבים לקבוצת חולים‬ ‫מורכבת‪ ,‬שממדיה רק הולכים ומתעצמים‪.‬‬ ‫הבשורה המעודדת היא שהודות לשיפור‬ ‫היכולות הטיפוליות בתחום הקרדיולוגי בכלל‬ ‫ורתימת טכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬יש כיום בנמצא‬ ‫טיפולים חדשניים המהווים נקודת מפנה בטיפול‬ ‫בהיותם מסייעים להקלת סבלם של החולים‪,‬‬ ‫לשיפור איכות חייהם ובחלק מהמקרים אף‬ ‫להארכת חיים‪.‬‬ ‫גישות חדשות אלה הפכו את התחום של הטיפול‬ ‫באי ספיקת לב ממצב ריאקטיבי (תגובה טיפולית‪,‬‬ ‫לעתים באיחור‪ ,‬להתפתחות תסמינים אצל‬ ‫החולים) למצב פרואקטיבי ‪ -‬תגובה טיפולית‬ ‫מבעוד מועד המאפשרת למנוע תסמינים‪ ,‬לשפר‬ ‫את מצבם של החולים ולשנות את העקומה‬ ‫התלולה של תחלואה ותמותה בקרב הלוקים‬ ‫באי ספיקת הלב‪.‬‬ ‫במאמר קודם תיאר ד"ר מיכאל גייסט‪ ,‬מנהל יחידת‬ ‫האלקטרופיזיולוגיה בוולפסון‪ ,‬את יכולותיהם של‬ ‫קוצבים מהדור החדש לקצב אקטיבית את שני‬ ‫חדרי הלב (קוצב בי‪-‬ונטריקולארי)‪ .‬בכך ניתן‬ ‫לשפר את התפקוד המכאני של הלב הכושל‪,‬‬ ‫כתוצאה מכך לשפר את תפוקת הלב תוך סנכרון‬ ‫בין צידו הימני לצידו השמאלי‪ ,‬ובו בזמן לנטר‬ ‫את מאזן נוזלי הגוף של המטופל ולזהות צבירת‬ ‫‪14‬‬ ‫גישות חדשות אלה הפכו‬ ‫את הטיפול באי ספיקת‬ ‫לב מריאקטיבי ‪ -‬תגובה‬ ‫טיפולית לתסמינים‪,‬‬ ‫לעתים מאוחרת ‪ -‬למצב‬ ‫פרואקטיבי של טיפול‬ ‫מבעוד מועד‬ ‫מדובר בטורבינה של‬ ‫כ‪ 10,000-‬סיבובים לדקה‪,‬‬ ‫השואבת דם מהלב‬ ‫ומוציאה אותו אל אבי‬ ‫העורקים‪ ,‬מגדילה את‬ ‫תפוקת הלב ומחזירה‬ ‫יכולות תפקודיות‬ ‫נוזלים בריאות עוד טרם התפתחות תסמינים‬ ‫המביאים את החולה לצורך באשפוז‪ .‬טכנולוגיה‬ ‫זו מיושמת הלכה למעשה במכון הלב‪ ,‬וחלק מן‬ ‫החולים מנוטר מביתם בתדירות יום‪-‬יומית‪.‬‬ ‫טכנולוגיה שפותחה‬ ‫ב‪NASA-‬‬ ‫דור חדש של משאבות תומכות לב נכנסו במהלך‬ ‫העשור האחרון לפעולה קלינית‪ ,‬חלקן עדיין‬ ‫במסגרת ניסויים קליניים וחלקן כחלק מהמערך‬ ‫הטכנולוגי הטיפולי בחולים המגיעים לאי‬ ‫ספיקת לב סופנית‪ .‬מכשיר חדש ניסיוני הקרוי‬ ‫"אמפלה" מוחדר באופן מלעורי בצנתור דרך‬ ‫עורק המפשעה וממוקם על גבי המסתם הוותיני‬ ‫(אאורטלי)‪ ,‬תוך שהוא שואב אקטיבית דם מחדר‬ ‫שמאל של הלב הכושל ומוציאו בעזרת טורבינה‬ ‫לאבי העורקים‪.‬‬ ‫הדור החדש של "תמיכה מכאנית" מאפשר‬ ‫להשתיל בדרך ניתוחית "מכשיר סייען לחדר"‬ ‫(‪ - )Ventricular Assist Device‬מכשיר‬ ‫טורבינה בטכנולוגיה שאומצה מ‪.NASA-‬‬ ‫מכשיר זה מסתובב כ‪ 10,000-‬סיבובים לדקה‪,‬‬ ‫שואב אקטיבית דם מחוד הלב דרך המשאבה‬ ‫ומוציאו אל אבי העורקים‪ .‬המכשיר מגדיל‬ ‫את תפוקת הלב ומחזיר למטופל את יכולותיו‬ ‫רב למערכת הבריאות בהסתכלות רחבה‪.‬‬ ‫בעזרת מכשיר ה"אקווהדקס" ניתן להוציא כמות‬ ‫גדולה של נוזלים ‪ -‬עד כ‪ 6-‬ליטר ביממה (אף‬ ‫שלרוב מוציאים פחות) כך שאפשר להגיע‬ ‫להוצאת ‪ 12‬ליטר במידת הצורך בטיפול קצר‬ ‫של כיומיים (זאת בעוד שלתרופות משתנות‬ ‫לוקח שבועות להוציא את עודפי המים מהגוף)‪.‬‬ ‫הטיפול במכשיר החדש מוריד עומס גדול מהלב‬ ‫ומחזיר את החולים ממצב גרוע מאוד למצב טוב‬ ‫בהרבה המצריך פחות תרופות (ראו מסגרת)‪.‬‬ ‫התפקודיות‪ ,‬תוך שיפור לאין ערוך ביחס למצבו‬ ‫טרם ההשתלה‪ .‬בעבר נשמרה אופציה טיפולית‬ ‫זו כ"גשר" לפני השתלת לב‪ ,‬אך כיום‪ ,‬במרכזים‬ ‫רבים בעולם‪ ,‬מיישמים את ההשתלה גם לחולים‬ ‫שאינם מועמדים פוטנציאלים להשתלת לב‬ ‫אלא כטיפול ייעודי וכקו טיפולי אחרון בחולים‬ ‫נבחרים‪ .‬טכנולוגיה זו מיושמת כיום בארץ‬ ‫במספר מצומצם של מרכזים רפואיים‪ ,‬שבחלקם‬ ‫מבוצעות השתלות לב‪.‬‬ ‫לנקז את עודף הנוזלים‬ ‫אי ספיקת לב מתרחשת כשהלב לא מצליח‬ ‫לתפקד די הצורך כמשאבה המזרימה דם לכל‬ ‫הרקמות‪ .‬התוצאה היא תופעות כמו גודש‬ ‫בריאות או בכבד‪ ,‬בצקות ברגליים‪ ,‬קוצר‬ ‫נשימה‪ ,‬עייפות ועוד‪ .‬כדי להקל על התסמינים‬ ‫ולהחזיר את הגוף לתפקוד סביר יש לנקז את‬ ‫עודף הנוזלים המצטברים בגוף‪ .‬כשהגוף מפסיק‬ ‫להגיב לטיפול השמרני של תרופות משתנות‪,‬‬ ‫נוצר מצב מסוכן שעלול להביא לחוסר תפקוד‬ ‫של הכליות או מערכות אחרות בגוף‪ ,‬להזדקקות‬ ‫לדיאליזה או אפילו למוות‪ .‬על רקע זה קל להבין‬ ‫את חשיבותה של טכנולוגיה חדישה נוספת ‪-‬‬ ‫השתלת מכשיר סינון דם מהדור החדש לניקוז‬ ‫עודף נוזלים בחולים הסובלים מאי ספיקת לב‬ ‫מתקדמת‪ ,‬העמידה לטיפול התרופתי המקובל של תרופות משתנות‪.‬‬ ‫טכנולוגיה מתקדמת זו הופעלה לאחרונה במסגרת מכון הלב בוולפסון‪,‬‬ ‫וזאת לראשונה בישראל‪.‬‬ ‫מדובר במכשיר "אקווהדקס"‪ ,‬המבצע תהליך המזכיר דיאליזה אך פשוט‬ ‫בהרבה בהפעלתו‪ .‬המכשיר מאפשר הוצאת נוזלים מהגוף (טיפול‬ ‫באולטרה‪-‬פילטרציה) כשהטיפול מקל על הסימפטומים של המטופלים‪,‬‬ ‫מקצר את משך האשפוז ומוריד את תדירות האשפוזים‪ .‬יתרונות אלו לא‬ ‫רק מיטיבים את מצב המטופלים אלא גם חוסכים בשורה התחתונה כסף‬ ‫מכשיר בטוח ונוח למטופל‬ ‫מכשיר ה"אקווהדקס" עובד בלחצים נמוכים‬ ‫מאוד‪ ,‬כך שכמות הדם היוצאת מהגוף כדי‬ ‫לעבור סינון היא של ‪ 40‬מ"ל לעומת המכשירים‬ ‫מהדור הישן העובדים על לחצים גבוהים והכמות‬ ‫המסוננת בהם היא ‪ 350‬מ"ל‪ .‬פעולת המכשיר‬ ‫החדיש בטוחה יותר לחולים עם אי ספיקת לב‬ ‫מתקדמת‪ ,‬שבחלקם סובלים גם מאנמיה ואי‬ ‫ספיקת כליות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל הלחצים הנמוכים‬ ‫ניתן להכניס צנתר דק לווריד קטן ופריפרי ובדרך‬ ‫זו לתרום לבטיחות ולנוחות המטופל‪.‬‬ ‫המכשיר הוא קטן ממדים‪ ,‬פשוט לתפעול ונייד‪,‬‬ ‫כך שהחולה שצמוד אליו באמצעות צנתר‬ ‫במשך ‪ 48-24‬שעות יכול להתהלך איתו‬ ‫במחלקה ולישון איתו בלי שיהווה מטרד‪ .‬טכנולוגיה זו מיושמת בארה"ב‬ ‫כמעט עשור‪ ,‬והמכשיר קיבל כמובן את כל האישורים הנדרשים ממשרד‬ ‫הבריאות הישראלי ומה‪ FDA-‬האמריקני‪.‬‬ ‫לסיכום ניתן לומר כי העשור האחרון קידם את היכולת הטיפולית‬ ‫בחולי אי ספיקת לב‪ ,‬הן במגוון תרופות חדשות והן ברמה הטכנולוגית‪.‬‬ ‫על אף הקשיים הרבים והתחלואה באי ספיקת לב מתקדמת‪ ,‬יש כיום‬ ‫בידינו אמצעים רבים ומתוחכמים לסייע לחולים אלה ובו בזמן ממשיכות‬ ‫להתפרסם טכנולוגיות חדשות נוספות ‪ -‬כך שאפשר להיות אופטימיים‪.‬‬ ‫מכשיר ה"אקווהדקס"‬ ‫מאפשר להוציא עד‬ ‫‪ 12‬ליטר בטיפול קצר‬ ‫של כיומיים‪ ,‬זאת בעוד‬ ‫שלתרופות משתנות לוקח‬ ‫שבועות להוציא את‬ ‫עודפי המים מהגוף‬ ‫ה"ממטרות" הפכו‬ ‫לרגלי בלרינה‬ ‫ד"ר דורון מנחמי‪ ,‬מומחה לאי ספיקת לב‬ ‫במכון הלב של וולפסון‪ ,‬הוא בעל התמחות‬ ‫באי ספיקת לב התערבותית משולבת‬ ‫עם אלקטרופיזיולוגיה‪ ,‬שהתנסה רבות‬ ‫בפרוצדורה זו בעת התמחותו בת השנתיים‬ ‫בארה"ב‪ .‬במסגרת זו הוא טיפל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫בלא מעט חולים שסבלו מגודש נוזלים עקב‬ ‫אי ספיקת לב וזכו לפתרון יעיל באמצעות‬ ‫מכשיר ה"אקווהדקס" החדש‪ .‬ד"ר מנחמי‬ ‫מביא כדוגמה את המקרה של ש"א‪ ,‬מטופלת‬ ‫בת ‪ 84‬שעברה את הטיפול ביחידה לטיפול‬ ‫נמרץ לב בוולפסון‪ .‬ש"א סיפרה כי לפני‬ ‫הטיפול רגליה התנפחו במידה כזאת שמים‬ ‫החלו לנזול מהן‪" .‬אני קראתי להן ממטרות"‪,‬‬ ‫היא אומרת‪" .‬המטופלת פיתחה שלפוחיות‬ ‫עם פצעים שהחלו מזדהמים"‪ ,‬מסביר ד"ר‬ ‫מנחמי‪" ,‬בניקוז הוצאנו לה כ‪ 5-‬ליטר נוזלים‪,‬‬ ‫היא חזרה למשקלה המקורי‪ ,‬רגליה רזו‬ ‫פלאים‪ ,‬חזר לה כושר התנועה והיא שוב‬ ‫יכולה לנעול את נעליה"‪ .‬ומה אומרת ש"א?‬ ‫"קיבלתי ממש רגלי בלרינה"‪ ,‬היא מעידה‬ ‫בחיוך‪" ,‬ובכלל‪ ,‬אני מרגישה טוב"‪.‬‬ ‫ד"ר מנחמי והמטופלת‬ ‫‪15‬‬ ‫הסיעוד בשטח‬ ‫מאת אסתר אהרוני‪ ,‬סגנית מנהלת שירותי הסיעוד‬ ‫פורום ארצי חדש‪:‬‬ ‫אחיות אחראיות מחלקות פנימיות‬ ‫האחות במחלקה הפנימית נמצאת במרכזה של עשייה קלינית מורכבת ומגוונת‪.‬‬ ‫שינויים פרופסיונליים המתרחשים בתפקידה ומחסור קשה בכוח אדם מחייבים את‬ ‫העצמתה וקידום מעמדה‪ .‬בעקבות מחקר שבוצע בוולפסון על ידי רוזה מורדכייב‬ ‫ושושנה פרידמן‪ ,‬הוחלט בחטיבת הפנימיות של בית החולים ליצור פורום ארצי של‬ ‫אחיות אחראיות בפנימיות‪ .‬הפורום ישמש כבמה לדיונים‪ ,‬החלפת דעות ולמידה תוך‬ ‫הפריה הדדית בנושאים קליניים ואחרים‪ ,‬במטרה שיתרום לקידום מעמדה המקצועי‬ ‫של האחות העובדת במחלקה הפנימית ולהעצמתה המקצועית‪ .‬את היוזמה מובילות‬ ‫עליזה עזרן‪ ,‬ראש חטיבת הפנימיות בוולפסון יחד עם צוות אחיות אחראיות בפנימיות‪:‬‬ ‫מור פריבה‪ ,‬שושי כתיב וענת אבואב‪ .‬ביוזמתן התכנסו ב‪ 8-‬באפריל כ‪ 50-‬אחיות‬ ‫אחראיות מחלקות אשפוז פנימיות (מתוך ‪ 70‬הקיימות בארץ)‪ ,‬שהגיעו לוולפסון מכל‬ ‫קצווי הארץ למפגש ראשון מסוגו‪ .‬רוזה מורדכייב הציגה את תוצאות המחקר‪ ,‬התקיים‬ ‫דיון פתוח בנושא קידום מעמדה של האחות הפנימית ונבחר צוות היגוי‪ .‬התקווה היא‬ ‫כי פורום זה יהווה "יריית פתיחה" להקמת עמותת אחיות פנימיות‪.‬‬ ‫מקדמים טיפול ב"חולה הדחוי"‬ ‫מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות‪ ,‬לרבות חולים "אובדניים" ו"דחויים"‪ ,‬מהווים‬ ‫חלק אינטגרלי מאוכלוסיית המטופלים בבית החולים‪ .‬במחקרם של ודיע אבו‬ ‫ואסל‪ ,‬קורינה גורודניצקי‪ ,‬אורלי פינטו ושושי פרידמן שעסק בעמדות‪ ,‬ידע‬ ‫ויכולות מדווחים של צוות אחיות בנושא חולים מכורים לסמים‪ ,‬נמצא כי עמדתן‬ ‫של האחיות כלפי מטופלים אלו אינה חיובית‪ .‬מהמחקר עולה כי קיים חסך‬ ‫בידע ובמיומנויות טיפול בחולים המכורים לסמים‪ ,‬ממצא המחזק את הידוע‬ ‫בספרות העולמית‪ :‬עמדותיהם של מקצועות הבריאות כלפי המשתמשים‬ ‫בסמים שליליות‪ ,‬הטיפול בהם נחשב לחוויה קשה משום היותם "מטופלים‬ ‫דחויים"‪ ,‬ולפיכך קיים חשש כי הטיפול אינו עומד בסטנדרט הרצוי‪ .‬במטרה‬ ‫להעניק למטופלים אלה טיפול סעודי איכותי‪ ,‬העומד בסטנדרטים של טיפול‬ ‫פסיכיאטרי‪ ,‬קיימה הנהלת הסיעוד תוכנית הכשרה לקבוצה נבחרת של אחיות‬ ‫במטרה שאלה יקדמו את הנושא במחלקותיהן‪ .‬במסגרת זו התקיים בבית‬ ‫החולים יום עיון בנושא "החולה הדחוי" ו"החולה האובדני"‪ ,‬שזכה למשוב חיובי‬ ‫מ‪ 26-‬המשתתפות‪ .‬הכנס מהווה חלק מהכשרה מתמשכת הצפויה להתקיים‬ ‫בנושאים פסיכיאטריים נוספים‪ ,‬בארגונן ואחריותן של שושי פרידמן ואפרת‬ ‫שניר ובליוויו של ד"ר בריקסמן‪ .‬להשתתפות בהכשרות עתידיות בתחום זה‬ ‫פנו אל אפרת בטל' ‪ 050-4056590‬או אל שושי בטל' ‪.050-8257440‬‬ ‫ברטה ז"ל‪ :‬מילים לזכרה‬ ‫בימי האביב של חודש אייר‪ ,‬בדמעות נוגות‪ ,‬ליווינו לדרכה‬ ‫האחרונה את חברתנו לעבודה ולמקצוע‪ ,‬האחות ברטה זמיר‪.‬‬ ‫ברטה הייתה אות ומופת לנחישות אין קץ לאחוז בחיים‪,‬‬ ‫להמשיך בעשייה היום‪-‬יומית ובמקביל להילחם בעיקשות‬ ‫במחלתה‪ .‬הסבל לא סיכל את אהבתה לחולים ואת חדוות‬ ‫הנתינה שלה לזולת‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬חבריה ועמיתיה‪ ,‬ליווינו את ברטה מקרוב ומרחוק‪ .‬בדאגה‬ ‫ובדריכות צפינו במאבקה הבלתי נלאה במלחמה שאין בה‬ ‫מנצחים‪ .‬היא ידעה את שטומנים לה החיים אך המשיכה לחיות‬ ‫כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם‪ ,‬אופטימית‪ ,‬מטופחת‪,‬‬ ‫זקופה ואלגנטית‪ .‬לא נחה לרגע ולא ויתרה על עיסוקיה‪ ,‬תמיד‬ ‫ידעה להקדיש זמן לכל אחד ברגישות מיוחדת שאפיינה רק‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫אנו חשים בחסרונה והגעגוע בליבנו חותך‪ .‬בשם כל אחיות‬ ‫בית החולים ‪ -‬נוחי לך בשלום‪ ,‬חברה‪.‬‬ ‫אחיות מציגות ומשתתפות‬ ‫>>> בכנס הארצי של המועצה‬ ‫הלאומית ללוגיסטיקה במערכות‬ ‫בריאות‪ ,‬שבמהלכו מוצגות מגוון עבודות‬ ‫על ידי מומחים מתחום הלוגיסטיקה‪ ,‬הועלו‬ ‫שתי הרצאות מוולפסון‪ :‬הרצאתה של‬ ‫אהובה פרידמן‪ ,‬ראש צוות בחדר ניתוח‪,‬‬ ‫"הוראה ולמידה של נהלים בדרך חווייתית"‪,‬‬ ‫והרצאתה של יעל כהן‪ ,‬אחות אחראית‬ ‫מחלקה נוירולוגית‪" ,‬יש מאין ‪ -‬הקמת‬ ‫יחידת שבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית"‪.‬‬ ‫ההרצאות זכו להתעניינות רבה מהקהל‪.‬‬ ‫>>> כנס ייחודי שנושאו "קונפליקטים בין‬ ‫רופאים לאחיות בשדה הקליני" אורגן‬ ‫על ידי החוג לסיעוד של אוניברסיטת‬ ‫תל אביב והמרכז הבינלאומי לבריאות‪,‬‬ ‫משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫בהשתתפות אחיות רבות מרחבי הארץ‬ ‫וביניהן גם כ‪ 20-‬אחיות מוולפסון‪ ,‬ברובן‬ ‫אחראיות מחלקה‪ .‬ההתעניינות הרבה‬ ‫ועוצמת הרגשות שהופגנה על ידי הקהל‬ ‫בעת הדיונים המחישו כי הנושא "בוער‬ ‫בעצמותיהן" של אחיות רבות‪.‬‬ ‫>>> בכינוס ה‪ 18-‬של האגודה הישראלית‬ ‫לגרנטולוגיה הציגו מרינה פנחסוב‪ ,‬אחות‬ ‫אחראית כירורגית א'‪ ,‬ועו"ס מרי קורן מודל‬ ‫רב מקצועי לשחרור מטופל קשיש ומשפחתו‬ ‫מאשפוז‪ .‬המודל זכה למחמאות‬ ‫מאנשי המקצוע הרבים‬ ‫שנכחו בכנס חשוב‬ ‫זה‪ ,‬הנערך אחת‬ ‫לשנתיים‪.‬‬ ‫מעוניינות לפרסם במדור זה את השתתפותכן בכנסים? כיתבו לשושי פרידמן לדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫‪16‬‬ ‫לומדים סיעוד‬ ‫חדשות ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש א‪ .‬וולפסון‬ ‫עולות על מסלול הסיעוד‬ ‫כמדינה קולטת עלייה‪ ,‬מדינת ישראל מכשירה אקדמאים עולים‬ ‫להסבה מקצועית בסיעוד‪ .‬בתום שנתיים וחצי של לימודים‬ ‫אינטנסיביים‪ ,‬התקיים בבית הספר בחודש אפריל טקס סיום‬ ‫לעולות שסיימו קורס הסבת אקדמאים‪ .‬במעמד המרגש נכחו‬ ‫בכירים מהמשרד לקליטת העלייה והנהלת בית החולים‪ .‬בחלק‬ ‫האמנותי של האירוע הנעימה תלמידת בית הספר דורין מרגלית‬ ‫בזמרתה ובנגינתה בגיטרה‪ .‬בהצלחה לבוגרות בהמשך דרכן!‬ ‫שירלי קרמר‬ ‫סדנת אימון למנהלים‬ ‫במערכת הבריאות‬ ‫בעידן המודרני מנהלים נמדדים במציאות על פי הישגיהם ‪-‬‬ ‫והמציאות הזו אינה קלה‪.‬‬ ‫על מנהלים במערכות בריאות לנהל תהליכי טיפול וארגון‪ ,‬תוך‬ ‫התמודדות עם אתגרים מקצועיים ותחרות מתמשכת בעידן של‬ ‫חוסר ודאות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬קיימת ציפייה כי דמות המנהל תהווה‬ ‫הן דמות של מנהיג והן משאב תמיכתי ומקצועי בו זמנית‪ .‬זאת‬ ‫אחת הסיבות שאימון מנהלים נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬אימון מנהלים שולב גם בתוכנית קורס מינהל לסגל בכיר‬ ‫במערכת בריאות‪ .‬הסדנה מתמקדת בניתוח סיטואציות יום‪-‬יומיות‬ ‫של המשתתפים תוך זיהוי בעיות‪ ,‬ניתוח השקפתם והפרשנות‬ ‫שהם נותנים לסיטואציות‪ ,‬ומעבר מהפרדיגמה הקיימת לפרדיגמת‬ ‫העתיד במטרה למצוא פתרון חיובי לכל אתגר‪.‬‬ ‫מרינה שוורצמן‬ ‫חדש‪ :‬תוכנית הכשרה‬ ‫בהנחיית קבוצות‬ ‫לומדים לנהל תחקיר‬ ‫ביוזמה מקורית של בית הספר הושקה באפריל ‪ 2010‬תוכנית‬ ‫התמחות ראשונה מסוגה בארץ לניהול תחקיר‪ .‬התוכנית‬ ‫החדשנית פותחה בשיתוף דניאל בן שושן‪ ,‬לשעבר ראש ענף‬ ‫חקירות בצה"ל וכיום יועץ ניהול סיכונים במערכות בריאות‪ ,‬שאף‬ ‫מנחה את התוכנית‪.‬‬ ‫במסגרת תשעה מפגשים לומדים המשתתפים את עקרונות‬ ‫התחקיר‪ ,‬מטרותיו והשלכותיו המשפטיות‪ ,‬את תרבות התחקיר‪,‬‬ ‫כתיבת ממצאים ומסקנות‪ ,‬ואת כל שלבי ביצוע התחקיר מדיווח‬ ‫ועד לתהליך התשאול וכתיבת דוח‪ .‬משתתפי התוכנית נחשפים‬ ‫למודל למידה המשלב ידע תיאורטי‪ ,‬תרגול באמצעות סימולציות‪,‬‬ ‫ניתוח אירועים ומפגשי שטח‪ ,‬ובסיום הלימודים הם מציגים פרויקט‬ ‫גמר שתכליתו ביצוע תחקיר בנושא מהותי ובעל פוטנציאל למידה‬ ‫לארגון‪ .‬ובפרפראזה על דברי חכמים‪ :‬סוף מעשה ‪ -‬במחשבה‬ ‫קדימה‪.‬‬ ‫אינגה שליו‬ ‫השנה נפתחה בבית הספר לסיעוד תוכנית הכשרה ייחודית בהנחיית‬ ‫קבוצות לעובדי בריאות‪ .‬התוכנית כוללת ‪ 20‬מפגשים ובמהלכה‬ ‫נלמדים מושגי יסוד בעבודה הקבוצתית‪ ,‬תהליכים לא מודעים‬ ‫המתרחשים בקבוצות ובארגונים וכן כלים והתערבויות לקידום‬ ‫העבודה הקבוצתית‪ .‬תוכנית ההכשרה מורכבת ממפגשי הדרכה‬ ‫ומפרקטיקום‪ ,‬שמטרתו הנחיה וליווי אישי של קבוצות המופעלות‬ ‫על ידי משתתפי התוכנית במקומות עבודתם באשפוז ובקהילה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫היכרותהיה לי אח‪...‬‬ ‫עושיםלי חבר‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הקונצרט שפרט על מיתרי הלב‬ ‫ידידי בית החולים וולפסון בבריטניה‬ ‫בראשות הלורד וולפסון חגגו את‬ ‫שנת ה‪ 30-‬להקמת בית החולים‬ ‫בקונצרט שנערך בביתו המיוחד של‬ ‫פלוריאן לנהארד‪ ,‬מומחה בין‪-‬לאומי‬ ‫לכלי מיתר נדירים‪ .‬הליידי וולפסון‬ ‫הייתה אורחת הכבוד באירוע‪,‬‬ ‫שהכנסותיו הוקדשו לרכישת מכונת‬ ‫הרדמה ניידת לבית החולים‪ .‬לאחר‬ ‫קבלת פנים נפלאה נהנו האורחים‬ ‫מהופעתה של רביעיית המיתרים‬ ‫המפורסמת של ריג'נט‪ ,‬כולה על‬ ‫טהרת המין הנשי‪ .‬בנוסף ליצירות‬ ‫באך ושטראוס כללה התוכנית את‬ ‫היצירה שהלחין ג'ון וויליאמס לסרט‬ ‫"רשימת שינדלר"‪.‬‬ ‫מחקר המטולוגי לזכר בני גאון‬ ‫משמאל‪ :‬יהורם גאון‪ ,‬חנה גוכשטט‪ ,‬משה גאון‪ ,‬ד"ר יצחק‬ ‫ברלוביץ‪ ,‬פרופ' אליעזר רחמילביץ‪ ,‬ד"ר אברהם קלפפיש‪ ‬‬ ‫‪...‬ותודה למתנדבי המלר"ד‬ ‫עבודתם של מתנדבי המלר"ד תורמת מאוד להקלת העומס הרב במיון‪.‬‬ ‫המתנדבים מסייעים לסגל הרפואי והסיעודי במכלול פעילויות‪ ,‬החל מסיוע‬ ‫בניהול אדמיניסטרטיבי של הדלפק במחלקה‪ ,‬דרך מענה תומך למטופלים‬ ‫ולמשפחות וכלה בביצוע תרשים לבבי (אק"ג) למטופלים‪ .‬ב‪12.5.10-‬‬ ‫התקיימה פגישת מתנדבי המלר"ד שבה נכחו נציגי הנהלת הסיעוד‪ ,‬מנהל‬ ‫המלר"ד ד"ר ז'ק אשרוב‪ ,‬האחות האחראית שירה שילה‪ ,‬אחראית אק"ג‬ ‫בקרב המתנדבים‪ ,‬שמחה מעודה‪ ,‬וכמובן המתנדבים עצמם המהווים חלק‬ ‫בלתי נפרד מצוות המלר"ד‪ .‬כולנו מברכים ומחבקים אותם באהבה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫בני משפחתו של בני גאון ז"ל ‪ -‬אלמנתו רחל‪ ,‬בניו משה‪ ,‬בועז ויואב‬ ‫ובתו מיכל אביחי‪-‬גאון‪ ,‬אחיו יהורם גאון וידיד המשפחה עו"ד נבות‬ ‫תל צור‪ ,‬הגיעו בשבוע האחרון לטקס מרגש במחלקה ההמטולוגית‪,‬‬ ‫שבמהלכו נקרא חדר הסטודנטים במחלקה ע"ש בני גאון ז"ל‪.‬‬ ‫את פני האורחים קיבלו מנהל בית החולים ד"ר ברלוביץ ומנכ"ל‬ ‫עמותת הידידים חנה גוכשטט‪ .‬משפחת גאון תרמה מלגה בסך של‬ ‫‪ 20,000‬דולר לקידום המחקר של ד"ר אברהם קלפפיש‪ ,‬מנהל בנק‬ ‫הדם בוולפסון‪ ,‬בנושא לוקמיה לימפטית כרונית (‪ - )CLL‬המחלה‬ ‫שממנה סבל גם בני גאון ז"ל‪ .‬המחקר בודק שיטת טיפול חדישה‬ ‫שמטרתה להאריך את חייהם של חולי ‪ CLL‬שאינם מגיבים‬ ‫לטיפול המקובל‪ .‬הקשר עם המשפחה נוצר דרך מנהל המחלקה‬ ‫ההמטולוגית‪ ,‬פרופ' אליעזר רחמילביץ‪ ,‬שלמד יחד עם בני גאון‬ ‫בתיכון ושמר עימו לאורך השנים על קשר חברתי ורפואי‪ .‬חנה‬ ‫גוכשטט גילתה כי היה קשר קודם בין בני גאון לבין בית החולים‪,‬‬ ‫כאשר כיהן כחבר בנשיאות הכבוד של עמותת ידידי וולפסון‪.‬‬ ‫עמותת ידידי בית החולים בשיתוף פעולה הדוק עם יהורם גאון‬ ‫ויתר בני המשפחה פועלים בימים אלו לארגון ערב התרמה שבו‬ ‫יופיע יהורם גאון‪ ,‬על מנת להמשיך ולסייע לקידומו של המחקר‪.‬‬ ‫רוטרי יפו למען פגיית וולפסון‬ ‫ביחידה לטיפול מיוחד‬ ‫ביילוד התקבלה תרומה‬ ‫מחממת לב‪ :‬אברהם‬ ‫גייר‪ ,‬נשיא המועדון‬ ‫היהודי‪-‬ערבי רוטרי יפו‪,‬‬ ‫ומוחמד מנצור (אבו‬ ‫חסן)‪ ,‬חבר המועדון‬ ‫וחבר עמותת ידידי בית‬ ‫החולים‪ ,‬הביאו לפגייה‬ ‫אבו חסן‪ ,‬צילה וידברג‪ ,‬יעל אושר‪,‬‬ ‫מבחר ספרים בנושא‬ ‫אברהם גייר‪ .‬צילום‪ :‬חנה גוכשטט‬ ‫הטיפול בפג‪ ,‬המיועדים‬ ‫ל"חדר הורי פגים" ביחידה‪ ,‬תרומת מועדון רוטרי יפו ותרומתו‬ ‫האישית של מר מנצור‪ .‬יעל אושר‪ ,‬האחות האחראית ביחידה‪,‬‬ ‫וצילה וידברג‪ ,‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬ערכו לאורחים סיור בחדר‬ ‫ההורים והסבירו כמה חשוב שלרשות ההורים‪ ,‬המצויים במצב‬ ‫של חשש וחוסר שליטה‪ ,‬יעמדו ספרים עם מידע מפורט ועדכני‬ ‫בנושא הפגות‪ .‬חברי רוטרי יפו הבטיחו להמשיך את מעורבותם‬ ‫ביחידה ואף ייפגשו עם הורי פגים כדי לבחון יחד את הצרכים‬ ‫ואת דרכי העזרה‪.‬‬ ‫היו ימים‬ ‫נוסטלגיה‬ ‫זה לא פשע‪...‬‬ ‫הפשע לא משתלם היום ולא‬ ‫השתלם אז ‪ -‬אבל אנשי העולם‬ ‫התחתון של פעם היו לפחות‬ ‫ג'נטלמנים ונהגו בכבוד ברופאים‬ ‫שטיפלו בהם‪ .‬ד"ר רביב משחזר‬ ‫כמה מהמפגשים הטיפוליים עם‬ ‫פורעי החוק של שנים עברו‬ ‫מאת ד"ר עוזי רביב‬ ‫הצעקות שבקעו מחדר המיון הקטן שבאגף דונולו א' ‪ -‬אגף המחלקות‬ ‫הפנימיות של בית החולים הממשלתי יפו ‪ -‬הרעידו את הקירות‪ .‬הן‬ ‫הביאו אותי‪ ,‬סטאז'ר בתחילת דרכו‪ ,‬לראות במה העניין ומי מעורר את‬ ‫המהומה‪ .‬את הרעש הקים גברתן צעיר‪ ,‬שדרש בתוקף לתת לו כדורי‬ ‫פרודורמול‪ .‬הרופא הבכיר במיון‪ ,‬ד"ר יעקב לוי‬ ‫ז"ל‪ ,‬ניסה להרגיעו ולהסביר לו בסבלנות אין‬ ‫קץ שאין אפשרות לתת לו את הכדורים שהוא‬ ‫דורש‪ ,‬ובכלל‪ ,‬זה עלול להזיק לו‪ .‬שלוש שעות‬ ‫נערך המשא ומתן בין שני הצדדים ובסופו של‬ ‫דבר עזב הצעיר את המיון בידיים ריקות‪ .‬באותו‬ ‫לילה נפרץ בית המרקחת של בית החולים ונגנבו‬ ‫ממנו ‪ -‬ניחשתם נכון ‪ -‬מאות כדורי פרודורמול‪...‬‬ ‫זו הייתה פגישתי הראשונה עם ח'‪ ,‬עבריין כבן‬ ‫‪ .18‬מאז התקדם בתחום העבריינות‪ :‬עסק‬ ‫בסמים‪ ,‬בזיופים ועוד‪ .‬הוא הפך לאחת הדמויות‬ ‫הבולטות והססגוניות של העולם התחתון דאז‪,‬‬ ‫אשר לעומת עולם הפשע הנוכחי נראה ממש‬ ‫פתטי‪ ...‬במקביל לפעילותו העבריינית ניהל ח'‬ ‫חיים בורגניים למשעי‪ :‬הוא התגורר עם אשתו ובתו בדירה נאה בעיר‬ ‫סמוכה‪ ,‬פרק זמן מסוים היה בעליה של מסעדה‪ ,‬אך לא זנח גם פעולות‬ ‫שהחוק אינו רואה בעין יפה‪ .‬מדי פעם הוזעקתי לביתו לבדוק את בתו‬ ‫ואני חייב לציין שזכיתי ממנו ליחס של כבוד‪ .‬למדתי ש"כבוד" הוא דבר‬ ‫נחשב מאוד במגזר זה‪ ,‬ואם אינך מנסה לפעול בשיפוטיות אלא עושה‬ ‫את מה שנתבקשת‪ ,‬קרי‪ ,‬לבדוק ולטפל כפי שהיית עושה לכל פציינט‪,‬‬ ‫הרי שאין כל בעיה‪.‬‬ ‫אחד עבריין סידרתי ומאידך איש משפחה אכפתי שדאג שהילדים ילמדו‬ ‫ויתרחקו מפשע‪ .‬כשהוזמנתי לבר המצווה של בנו הבכור‪ ,‬הוא שמח כל‬ ‫כך לבואי וראה בכך מתן כבוד מצדי למשפחתו‪ .‬ש' ניסה לצאת ממעגל‬ ‫הפשע ועסק בכמה עסקים לגיטימיים‪ ,‬אך מחלה כרונית קשה הכריעה‬ ‫בסופו של דבר את האיש החזק הזה שנכנס ויצא‬ ‫מבתי כלא במשך שנים‪.‬‬ ‫את הרעש הקים‬ ‫גברתן שדרש בתוקף‬ ‫כדורי פרודורמול‪.‬‬ ‫לבסוף עזב הצעיר את‬ ‫המיון בידיים ריקות‪.‬‬ ‫באותו לילה נפרץ בית‬ ‫המרקחת בבית החולים‬ ‫ניסה לצאת ממעגל הפשע‬ ‫ש' גדל במשפחה קשת יום בשכונת מצוקה‪ .‬הוא היה גבר מרשים‪ ,‬גבה‬ ‫קומה‪ ,‬שרק מאוחר יותר נודע לי כי בילה שנים לא מעטות בבתי כלא‪.‬‬ ‫בין לבין הספיק להתחתן ולהוליד ילדים שהיו בבת עינו‪ .‬לא אמנה כאן‬ ‫את חטאיו ‪ -‬הם היו קשים ‪ -‬אבל בתקופות ששהה בביתו תיפקד כאב‬ ‫מסור‪ .‬ערכתי אצלו ביקורי בית לא מעטים והתרשמתי ממסירותה של‬ ‫אשתו ומיחסו אליה ולילדיו‪ .‬נראה היה שמדובר בכפילות אישיות‪ :‬מצד‬ ‫"נתת יחס ‪ -‬קיבלת יחס"‬ ‫משפחה ידועה אחרת מיפו היתה "קליינטית" של‬ ‫בי"ח יפו ואחר כך של וולפסון‪ .‬בעוד שהבוגרים‬ ‫היו מגיעים לחדר מיון כירורגי בגלל מאבקים‬ ‫בין עבריינים‪ ,‬לא פעם כשהם מלווים בשוטרים‪,‬‬ ‫הרי שהילדים הגיעו למחלקת ילדים כמו כל‬ ‫ילד אחר‪ .‬כולם זכו לקבל טיפול רפואי ככל‬ ‫חולה‪ .‬התרשמתי מהמסירות של עבריינים אלה‬ ‫לילדיהם ומכך שסמכו על הצוות הרפואי‪ .‬הקוד‬ ‫העברייני באותה תקופה היה בבחינת "נתת יחס‬ ‫ קיבלת יחס"‪ .‬כל אחד ועבודתו ‪ -‬העבריין עוסק‬‫בעבירותיו‪ ,‬איש החוק בעבודתו והרופא בבדיקותיו וטיפוליו‪ .‬הייתה איזו‬ ‫חוקיות מהסוג ה"ג'נטלמני" ‪ -‬איש לא נכנס לתחום פעולתו של האחר‪.‬‬ ‫כיום יש תחושה שהגבולות ניטשטשו‪.‬‬ ‫כלא‪ ,‬פציעות‪ ,‬התנקשויות‬ ‫האנשים שהוזכרו לעיל הלכו לעולמם מזמן‪ ,‬כולם בטרם עת‪ .‬שנים‬ ‫בבתי כלא‪ ,‬פציעות והתנקשויות קיצרו את חייהם‪ .‬האם יש לכם ספקות‬ ‫שהפשע אינו משתלם?‬ ‫עבורי הם מייצגים ציבור לא קטן של עבריינים שאנו‪ ,‬אנשי הרפואה‪,‬‬ ‫באנו ובאים עימם במגע‪ ,‬ואני משוכנע שלכל אחד מאיתנו סיפורים דומים‪.‬‬ ‫מה שמדאיג בשנים האחרונות הוא החמרת האלימות בעולם התחתון‬ ‫והעובדה שהיא פוגעת לעתים קרובות גם בחפים מפשע‪ .‬ברור שאין בי‬ ‫געגועים לעולם התחתון "הישן"‪ ,‬הפחות אלים‪ ,‬שאנשיו‪ ,‬אם לא כיבדו את‬ ‫החוק‪ ,‬לפחות כיבדו את אנשי החוק‪ ,‬אבל בהשוואה למה שמתרחש היום‬ ‫בארץ‪ ,‬זהו בכל זאת "עולם שנעלם"‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫באופן אישי‬ ‫רץ אל החלום‬ ‫"אני יוצא מיבנה‬ ‫בשעה ‪ 4:40‬בבוקר‬ ‫ובשש ורבע אני‬ ‫כבר בבית החולים‬ ‫אחרי ריצה של ‪20‬‬ ‫קילומטר‪ ,‬עושה דוש‬ ‫ומתחיל לעבוד"‬ ‫במרתון פאריס‬ ‫השנה הוא סיים‬ ‫במקום ה‪26-‬‬ ‫מתוך ‪ 30,000‬רצים‬ ‫ובדבוקה אחת‬ ‫עם עוד ארבעה‬ ‫ישראלים שסיימו‬ ‫כולם בטופ‪30-‬‬ ‫כישרון הריצה שלו‬ ‫התגלה בפנימיית‬ ‫"חופים" שליד לעכו‪,‬‬ ‫בה התגורר לאחר‬ ‫שעלה לארץ לבדו‪.‬‬ ‫ב‪ 1995-‬כבר היה‬ ‫אלוף הנוער של‬ ‫ישראל‬ ‫מי שרץ בקביעות יודע ‪ -‬ריצה היא "חיידק"‪ .‬עבור דסטאו סוונך‪,‬‬ ‫ריצה היא הרבה יותר מזה‪ :‬היא דרך חיים‪ ,‬היא ספורט הישגי ברמה‬ ‫הגבוהה ביותר והיא חלום אולימפי‪ .‬באיצטדיון האתלטיקה בהדר‬ ‫יוסף פגשנו את איש המרתון של וולפסון‬ ‫מאת אורן שריג‬ ‫יומיים בשבוע‪ ,‬דסטאו סוונך מתחיל את הבוקר‬ ‫מוקדם במיוחד‪ .‬הוא יוצא מביתו שביבנה כבר‬ ‫בשעה ‪ 4:40‬בדרך למקום עבודתו ‪ -‬בית החולים‬ ‫וולפסון‪ .‬דסטאו לא נכנס לרכב‪ ,‬לא ממתין‬ ‫לאוטובוס וגם לא עולה על אופניים‪ :‬את מרחק‬ ‫‪ 20‬הקילומטרים עד לחולון הוא עושה בריצה‪,‬‬ ‫ולמחלקת המשק בבית החולים מגיע כשהוא‬ ‫אחרי אימון הבוקר שלו‪" .‬בשש ורבע אני כבר‬ ‫בבית החולים‪ ,‬עושה דוש ומתחיל לעבוד‪.‬‬ ‫לפעמים אני גם חוזר הביתה באותה דרך‪ ,‬בריצה‬ ‫של ‪ 20‬קילומטר"‪.‬‬ ‫מה אומרים על כך החברים לעבודה?‬ ‫"תגיד‪ ,‬אתה משוגע?‪ - "...‬הוא עונה וצוחק‪.‬‬ ‫במדינות ספורט מתקדמות‪ ,‬אתלט ברמתו‬ ‫של דסטאו ‪ -‬אחת מהתקוות האולימפיות של‬ ‫ישראל בתחום הריצות הארוכות ‪ -‬היה מקבל‬ ‫את התנאים המתאימים להתאמן ולהתחרות ללא‬ ‫דאגות פרנסה‪ .‬המציאות הישראלית מחייבת‬ ‫אותו לעבוד כאיש משק בוולפסון ‪" -‬עבודות‬ ‫כלליות‪ ,‬ניקיון‪ ,‬סידור‪ ,‬כל מה שצריך"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫מכיוון שספורטאי ברמתו חייב להתאמן באופן‬ ‫יומי הוא מגיע כמעט כל יום‪ ,‬היישר מהעבודה‪,‬‬ ‫לאיצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף‪ ,‬ובסופי שבוע‬ ‫רץ בשדות ובכבישים שבאזור מגוריו‪ .‬לפני‬ ‫תחרויות הוא מעלה את הקילומטראז' ורץ מדי‬ ‫שבוע קרוב ל‪ 200-‬ק"מ ‪" -‬חוץ מהשבוע האחרון‬ ‫שלפני המרוץ‪ ,‬שבו נותנים לגוף לנוח ולפתח‬ ‫"אין מקום עבודה תומך כמו וולפסון"‪ .‬חוגגים ניצחון עם דסטאו‬ ‫‪20‬‬ ‫'רעב' לקראת התחרות"‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫כבר שנים שדסטאו בן ה‪ 34-‬נמנה על קבוצת‬ ‫העילית של הרצים ממוצא אתיופי‪ ,‬השולטים‬ ‫בענף הריצות הארוכות באתלטיקה הישראלית‪.‬‬ ‫במרתון פאריס האחרון שנערך ב‪ 11-‬באפריל‬ ‫השנה בהשתתפות ‪ 30,000‬רצים הוא סיים‬ ‫במקום ה‪ 26-‬ובדבוקה אחת עם עוד ארבעה‬ ‫מחבריו הישראלים‪ ,‬שסיימו כולם בטופ‪30-‬‬ ‫המכובד‪ .‬את ‪ 42,195‬המטרים הוא גמא בזמן‬ ‫של ‪ 2:22:48‬שעות‪ ,‬תוצאה שעדיין רחוקה‬ ‫מהמינימום האולימפי (‪ 2:15‬שעות) אבל מותירה‬ ‫מקום לתקווה‪ ,‬שכן לפאריס דסטאו הגיע כשהוא‬ ‫סוחב פציעה טורדנית במפשעה ‪" -‬רצתי על רגל‬ ‫אחת"‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪.‬‬ ‫אולימפיאדת לונדון ‪ - 2012‬מה זה בשבילך?‬ ‫"חלום‪ .‬חלום גדול"‪.‬‬ ‫בחזרה מחמש שנות פרישה‬ ‫קריירת הריצה של דסטאו עברה לא מעט‬ ‫מהמורות‪ .‬הוא החל לרוץ בצורה רצינית רק בגיל‬ ‫‪ ,18‬כשנתיים לאחר שעלה לארץ‪" .‬בסוף ‪1992‬‬ ‫הגעתי לארץ לבד"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬אמי נפטרה‬ ‫שמונה שנים קודם לכן‪ ,‬אבי התחתן בשנית‪.‬‬ ‫אשתי ואני היינו עדיין צעירים והיא עלתה עם‬ ‫המשפחה שלה‪ .‬בארץ נפגשנו שוב‪ .‬רק אחרי‬ ‫שנתיים גם אבי עלה לארץ"‪.‬‬ ‫כישרון הריצה שלו התגלה בפנימיית "חופים"‬ ‫הסמוכה לעכו‪ ,‬שבה התגורר (ראו מסגרת)‪.‬‬ ‫ב‪ 1995-‬כבר היה אלוף ישראל לנוער למרחק‬ ‫‪ 8,450‬מטר אולם ב‪ ,1998-‬בשל קשיי הפרנסה‪,‬‬ ‫עזב את הספורט לגמרי למשך חמש שנים‪.‬‬ ‫רק בשנת ‪ ,2003‬שנתיים אחרי שהחל לעבוד‬ ‫בוולפסון‪ ,‬הוא חזר לרוץ ונאלץ להתמודד עם‬ ‫פציעות קשות בזו אחר זו‪.‬‬ ‫"ב‪ 2003-‬הייתי בשישייה הראשונה בארץ‬ ‫בריצת ‪ 10‬ק"מ‪ ,‬אבל נפצעתי וחזרתי מוקדם מדי‪.‬‬ ‫באמצע ‪ 2004‬התחלתי להבריא‪ ,‬וב‪,25.9.2005-‬‬ ‫בברלין‪ ,‬רצתי את המרתון הראשון שלי בזמן‬ ‫של ‪ 2:22‬שעות‪ .‬ב‪ 2006-‬עשיתי פריצה טובה‬ ‫ובדצמבר אותה שנה באתי לחצי מרתון בית‬ ‫שאן בכושר מצוין‪ ,‬אחרי שניצחתי בחצי מרתון‬ ‫תל אביב בשיא אישי של ‪ .1:06:44‬בבית שאן‬ ‫סיימתי במקום השני כמעט ביחד עם המנצח‪,‬‬ ‫אסף בימרו‪ ,‬אבל על קו הסיום נכנס בי במלוא‬ ‫שיהיה לבריאות‬ ‫המהירות רוכב על אופני יד שסיים את המקצה‬ ‫שלו ולא הספיק לעצור‪ .‬הוא העיף אותי מעל‬ ‫לגדר‪ ,‬נפצעתי בגב והושבתתי לחצי שנה"‪.‬‬ ‫לרוץ שעתיים ב‪ 18-‬קמ"ש‬ ‫"אין מקום עבודה‬ ‫שנותן תמיכה כמו‬ ‫וולפסון‪ .‬כשאני‬ ‫מבקש חופשות‬ ‫לאימונים ותחרויות‪,‬‬ ‫תמיד אני שומע כן‪.‬‬ ‫בלי המנהלים שלי לא‬ ‫הייתי מגיע להישגים‬ ‫ב‪ 2007-‬דסטאו חזר למסלול ולהישגים‬ ‫כשניצח שוב בחצי מרתון תל אביב ובמרוצים‬ ‫נוספים‪ ,‬ושבר את שיאו האישי ב‪ 10-‬ק"מ‬ ‫(‪ 30:11‬דקות)‪ .‬בריצת המרתון ‪ -‬גולת הכותרת‬ ‫של הריצות הארוכות ‪ -‬השיא האישי שלו‬ ‫עומד על ‪ 2:20.07‬שעות‪ ,‬תוצאה הממקמת‬ ‫אותו בין חמשת הרצים הטובים בארץ‪ ,‬עם‬ ‫הישגים כמו מקום ‪ 12‬במרתון פראג ומקום‬ ‫‪ 20‬במרתון פאריס היוקרתי‪ .‬רגעים גדולים יש‬ ‫לו הרבה‪ ,‬לדסטאו‪ .‬אנחנו רוצים לדעת מה היה‬ ‫דווקא הרגע הקשה ביותר שלו בריצה‪.‬‬ ‫"גמר אליפות אירופה בגטבורג‪ ,‬שנת ‪.2006‬‬ ‫רצים ברחובות של העיר השבדית‪ .‬ריצה לא‬ ‫קלה‪ ,‬מסילות הרכבת שבכביש מפריעות‬ ‫מאוד‪ .‬אחרי ‪ 26‬ק"מ אני מתחיל להרגיש כאב‬ ‫חד בברך‪ .‬בק"מ ‪ 34‬כבר לא יכול לזוז‪ .‬בוכה‬ ‫מכאב ומתסכול‪ .‬עוצר בק"מ ה‪ ,35-‬עושה‬ ‫מתיחות‪ ,‬נותן מכות בברך‪ ,‬מנסה להמשיך‬ ‫בכל הכוח‪ .‬סוחב עוד שני קילומטר ובקילומטר‬ ‫ה‪ 37-‬פורש‪ .‬פעם ראשונה שאני לא מסיים‬ ‫מרוץ‪ .‬הרגשה נוראית"‪.‬‬ ‫דסטאו נשוי ואב לשלושה ‪ -‬בן ‪ ,18‬בת ‪11‬‬ ‫ובן ‪ .8.5‬הוא משתייך לאגודת מכבי תל אביב‪,‬‬ ‫וחוץ ממשכורתו בוולפסון ומקצבה סמלית‬ ‫מהאגודה כמעט ולא מקבל מימון שיאפשר לו‬ ‫לבצע פריצת דרך נוספת‪" .‬כל החברים שלי‪,‬‬ ‫ששייכים לסגל הרצים הבכיר של ישראל‪,‬‬ ‫צריכים לעבוד למחייתם"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬רוצים‬ ‫מאיתנו תוצאות של מקצוענים אבל לא‬ ‫נותנים לנו את התנאים"‪ .‬קצב המרתון הנוכחי‬ ‫של דסטאו הוא כ‪ 3-‬דקות ו‪ 10-‬שניות‬ ‫לקילומטר ‪ -‬מהירות ריצה ממוצעת של ‪18‬‬ ‫קמ"ש‪" .‬כדי לעשות את המינימום האולימפי‬ ‫צריך לקזז עוד כמה שניות מכל קילומטר‪ .‬זה‬ ‫לא פשוט‪ .‬מזל שבבית החולים אני מקבל את‬ ‫כל העזרה האפשרית"‪.‬‬ ‫"אתה קדימה‪ ,‬אנו מאחוריך"‬ ‫מירי שגיא‪ ,‬מנהלת המשק בבית החולים‪,‬‬ ‫היא המנהלת הישירה של דסטאו‪" .‬מירי היא‬ ‫המשך בעמ' הבא >>>‬ ‫הריצה הראשונה של דסטאו‬ ‫"הריצה התחרותית הראשונה של דסטאו סוונך הייתה למרחק של‪...‬‬ ‫‪ 100‬מטר‪" .‬זה היה ב‪ 1993-‬בכפר הנוער חופים‪ .‬אני בקושי בן ‪,18‬‬ ‫חדש בארץ‪ ,‬לא מדבר עדיין עברית‪ .‬היה יום ספורט בפנימייה‪ ,‬והמורה‬ ‫הזמין אותי ועוד ילד לרוץ מאה מטר‪ .‬כעבור כ‪ 50-‬מטר הילד השני‬ ‫ברח לי‪ ,‬אז עצרתי‪ .‬לא חשבתי שצריך להמשיך‪ .‬המורה לספורט‬ ‫צעק עלי שאסיים ושארוץ שוב בזינוק הבא‪ .‬בזינוק השני כבר ידעתי‬ ‫שרצים על זמן‪ .‬בגלל שנעלבתי מהצעקות של המורה‪ ,‬נהיה לי אתגר‬ ‫להראות לו שאני מסוגל‪ .‬בחגים ובחופש הגדול נשארתי בפנימייה‪,‬‬ ‫לא היה לי לאן ללכת‪ ,‬וכל הזמן רצתי‪ .‬אני זוכר לילות קיץ שהייתי רץ‬ ‫כל הלילה בכפר‪ .‬שנת הלימודים נפתחה‪ ,‬ביקשתי מהמורה לספורט‬ ‫להיות בנבחרת הריצה של הכפר‪ .‬הוא אמר לי שזה רק לטובים ביותר‪.‬‬ ‫שכנעתי אותו שייתן לי להשתתף בריצת מבחן ל‪ 5,000-‬מטר‪ .‬רצי‬ ‫הנבחרת היו ראשונים ואני מאחוריהם‪ ,‬נדבק אליהם‪ ,‬כל פעם עובר‬ ‫אחד ועוד אחד‪ .‬בסיבוב האחרון עברתי את כולם‪ ,‬די בקלות‪ .‬סיימתי‬ ‫ראשון‪ .‬המורה תפס את הראש‪ ,‬שאל אותי 'איך קוראים לך?'‪ ,‬ואני‬ ‫לא רציתי לענות לו‪ ,‬עדיין כעסתי שצעק עלי אז‪ ...‬בסוף אותה שנה‬ ‫הייתי הרץ הטוב ביותר של נבחרת הכפר‪ .‬כעבור שנה הכפר נסגר‬ ‫והתלמידים התפזרו‪ ,‬ואני זכיתי בתואר אלוף הנוער של ישראל"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מפרגנים‬ ‫ברכות מכל הלב‬ ‫>>> לפרופ' אריה לוין‪,‬‬ ‫מנהל היחידה לגסטרו‪-‬‬ ‫אנטרולוגיה ותזונה בילדים‪ ,‬שהועלה לדרגת פרופסור חבר‬ ‫בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫>>> לפרופ' דוד הנדל‪ ,‬מנהל המחלקה לאורתופדיה‪ ,‬על קבלת‬ ‫תואר פרופסור בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫משהו מיוחד‪ .‬אין מקום עבודה‬ ‫שנותן תמיכה כזאת כמו וולפסון‪.‬‬ ‫כשאני מבקש חופשות לאימונים‬ ‫ותחרויות‪ ,‬תמיד אני שומע 'כן'‪.‬‬ ‫מנהל בית החולים ד"ר ברלוביץ‬ ‫עוקב אחרי‪ ,‬מדבר איתי‪ ,‬ואומר לי‪:‬‬ ‫'אתה קדימה ‪ -‬אנחנו מאחוריך'‪.‬‬ ‫זה מחמם את הלב‪ .‬אני רוצה שוב‬ ‫להודות לבית החולים ולמנהלים‬ ‫שלי על הפרגון ועל התמיכה‪.‬‬ ‫בלעדיהם לא הייתי מגיע למקום‬ ‫שבו אני עכשיו"‪ .‬כהכנה למרתון‬ ‫פאריס האחרון‪ ,‬כולל הטיפול‬ ‫בפציעה‪ ,‬דסטאו ביקש וקיבל‬ ‫חופשה של חודשיים מבית‬ ‫החולים‪" .‬כשחזרתי שאלו אותי‬ ‫חברים בעבודה 'מי נתן לך חופש‬ ‫כזה?!'‪ ,‬ואני תמיד עונה‪ :‬תרוץ אתה‬ ‫מרתון ב‪ 2:20-‬וגם לך יתנו"‪ ,‬הוא‬ ‫צוחק‪.‬‬ ‫דסטאו לומד כיום בקורס מאמני‬ ‫אתלטיקה במכון וינגייט ובינתיים‬ ‫עוזר לילדים‪ ,‬לרצים צעירים ולכל‬ ‫מי שמבקש ממנו עצה או הדרכה‬ ‫בריצה‪.‬‬ ‫במילה אחת‪ ,‬דסטאו ‪ -‬מה זה‬ ‫לרוץ מבחינתך?‬ ‫"כיף‪ .‬פשוט כיף אדיר"‪.‬‬ ‫על מה אתה חושב בזמן‬ ‫הריצות הארוכות?‬ ‫"על ריצה‪ .‬על תכנון הריצה‪ ,‬על‬ ‫הקצב שלי‪ ,‬לפעמים מדמיין את‬ ‫הסוף‪ ,‬את ההרגשה של ניצחון‪.‬‬ ‫זה עוזר"‪.‬‬ ‫מה אומרת אשתך על קריירת‬ ‫הריצה שלך?‬ ‫"אשתי‪ ,‬כואב לה הלב שאני סובל‪.‬‬ ‫היא לוקחת קשה את הפציעות‪.‬‬ ‫'אולי תפסיק‪ ,‬עוד תעשה נזק‬ ‫לעצמך' היא אומרת‪ ,‬אבל יודעת‬ ‫מה זו הריצה בשבילי ובאותה‬ ‫נשימה גם אומרת לי 'מחר יהיה‬ ‫טוב‪ ,‬דסטאו'‪ .‬זה מעודד אותי"‪.‬‬ ‫נזכה לראות אותך על המסלול‬ ‫באולימפיאדה?‬ ‫"אני אופטימי‪ ,‬אם רק לא יהיו‬ ‫פציעות‪ .‬בגיל שלי אני עוד צעיר‬ ‫למרתון‪ .‬אני מאמין בעצמי"‪.‬‬ ‫גם אנחנו מאמינים בך‪ ,‬דסטאו!‬ ‫‪22‬‬ ‫>>> לפרופ' פרנסיס סרור‪ ,‬מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים‪,‬‬ ‫שהועלה לדרגת פרופסור חבר בכירורגיה בפקולטה לרפואה‬ ‫ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫>>> לד"ר אלכסנדר סולומונוביץ‪ ,‬מנהל היחידה להיפנוזה‪ ,‬על‬ ‫קבלת תעודת הוקרה על הצטיינות בהוראה מדעית בתחום‬ ‫ההיפנוזה מטעם האגודה הישראלית להיפנוזה‪.‬‬ ‫>>> למחלקה לטיפול מיוחד ביילוד שעברה בהצלחה את מבדק‬ ‫האיכות ‪ ISO 9001‬זו השנה השנייה ברציפות‪.‬‬ ‫>>> לחמדה ישראלי‪ ,‬יו"ר עמותת יע"ל‪ ,‬על קבלת ציון לשבח‬ ‫במסגרת מגן ראש העיר חולון למתנדבים מצטיינים‪.‬‬ ‫>>> לשושה הורוביץ‪ ,‬המתנדבת מזה עשר שנים במחלקה פנימית‬ ‫א' (בנוסף להתנדבותה בארגון עמך)‪ ,‬על זכייתה כמתנדבת השנה‬ ‫במסגרת מגן ראש העיר חולון למתנדבים מצטיינים‪.‬‬ ‫>>> לשושנה רוטפוס‪ ,‬המתנדבת מזה ‪ 15‬שנה במחלקת היונקים‬ ‫(בנוסף להתנדבותה ביד שרה)‪ ,‬על זכייתה כמתנדבת השנה‬ ‫במסגרת מגן ראש העיר למתנדבים מצטיינים‪.‬‬ ‫"יופי ובריאות הולכים‬ ‫טוב ביחד‪ ,‬והפסלים‬ ‫שיצחק סלומון תרם‬ ‫לבית החולים מוסיפים יופי למקום שתפקידו‬ ‫לדאוג לבריאות האנשים ומאפשרים לכל‬ ‫באי בית החולים לצפות ביצירות אמנות"‬ ‫ במילים אלה הודה ד"ר יצחק ברלוביץ‬‫לפסל הידוע יצחק סלומון בערב הוקרה‬ ‫שנערך לכבודו בבית החולים‪ .‬סלומון תרם‬ ‫לוולפסון חמישה פסלים‪ :‬שלושה פסלים‬ ‫גדולים בדמות עקרב‪ ,‬זבוב ונמלה‪ ,‬העשויים‬ ‫יציקות פיברגלס עם ברזל ומוצבים בגינת‬ ‫הפטיו הגדולה כשהם משתלבים היטב‬ ‫בצמחייה‪ ,‬ושני פסלים לזכר השואה‬ ‫העשויים נחושת ומוצבים בפטיו סמוך‪.‬‬ ‫סלומון‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬ציין בדבריו כי הוא‬ ‫מעדיף לדבר על ריפוי דרך אמנות כי "יש לה כוח לרפא חולים"‪ ,‬ולכן‪ ,‬לדעתו‪ ,‬וולפסון הוא המקום‬ ‫הראוי ביותר להצבת פסליו‪ .‬יצחק סלומון‪ ,‬מגדולי הפסלים הישראלים‪ ,‬למד פיסול בפריז‪ ,‬הציג‬ ‫בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל‪ ,‬וביחד עם אשתו הציירת עמנואלה הקים בית ספר לאמנות בחולון‪.‬‬ ‫על אמנות וריפוי‬ ‫תנחומינו‬ ‫הכנים‬ ‫לד"ר דב גביש‪ ,‬מנהל מחלקה פנימית א'‪ ,‬במות רעייתו ז"ל‪.‬‬ ‫למשפחת וולפסון במות הלורד ליאונרד וולפסון‪ ,‬ידיד נאמן‬ ‫של בית החולים שתרם רבות לרווחת המטופלים‪.‬‬ BC D/ 3: + 3BA 9D .3D / 6; 65+ 36/1 +7 * ?B u¢« -3D<6.<AC.3B/+2 7-B/83C 73*>B8<0,3*D6C3-/133/B3C<B,*8733A B/+2.6+17-+ 6;/3BA /D1>C8 3:+6 /* A/:3D6 7331 D:D8 D/3.6 733/C<. .6*<0,3*DB8C6756BC>*836*BC3.B/+2.6+17-A:+ FZKP[ CGNKMKBC FVGZKBCGB $6;/3BA.86 .83,-+38<>+BC/83CDBC>*873-B>:73A613:C+.B38C .>/B3*+/*+/6353*+.83,-.B/83C7/A38D*B/1+6D/BC>* 6*BC3+/,/;8-313.clean-room3A:B-1+.83,-.-/+3< .1>C89+656B6/-9/36384;+6*B.DB+16C3D1>C831/23+3/;35 3D6C88736/1D3+8.83,-.B/83C6.+/D5D/+331D. W ¬ 23 ‫לעובדי מדינה‪ :‬כל ההטבות בניהול חשבון עו"ש משכורת ביהב‬ ‫פטור מעמלת פקיד בגין פעולות‬ ‫המבוצעות על ידי פקיד כולל‪:‬‬ ‫פטור מעמלה בגין פעולות‬ ‫המבוצעות בערוצים ישירים כולל‪:‬‬ ‫פטור מהפקדת מזומן‬ ‫פטור ממשיכת מזומן‬ ‫פטור מהפקה ומסירת תדפיס לבקשת לקוח‬ ‫פטור מהעברה ‪ /‬הפקדה לחשבון אחר‬ ‫פטור מהפקדת שיק‬ ‫פטור ממשיכת שיק‬ ‫פטור מתשלום שובר בדלפק‬ ‫פטור מעמלת מינימום‬ ‫פטור מזיכוי חשבון באמצעות מסלקה‬ ‫פטור מחיוב בכרטיסי אשראי‬ ‫פטור מהפקדת מזומן‬ ‫פטור ממשיכת מזומן במכשיר אוטומטי‬ ‫פטור מהעברה ‪ /‬הפקדה לחשבון אחר‬ ‫פטור מתשלום שובר‬ ‫פטור משאילתת מידע‬ ‫פטור מהפקדת שיק‬ ‫פטור ממשיכת שיק‬ ‫פטור מחיוב עפ"י הוראת קבע‬ ‫פטור מחיוב עפ"י הרשאה לחיוב חשבון‬ ‫פטור מעמלת מינימום‬ ‫הטבות בני"ע‪:‬‬ ‫פטור מדמי ניהול פקדון ניירות ערך‬ ‫הטבות בעמלת קניה‪/‬מכירה‬ ‫של ניירות ערך ישראליים‬ ‫משיכת יתר בעו"ש‬ ‫‪ t‬עד ‪ 7,000‬ש"ח בריבית יהב‬ ‫‪ t‬מסגרת נוספת בריבית מועדפת‬ ‫פתיחת חשבון עו"ש משכורת‬ ‫לבני משפחה‬ ‫למנהלים חשבון עו"ש משכורת ביהב!‬ ‫משכנתא בתנאים ייחודיים‬ ‫ללקוחות יהב‬ ‫טפחות בעמדות שירות ללקוחות‬ ‫יהב בסניפים הראשיים‬ ‫מרכזי‬ ‫ייעוץ השקעות‬ ‫שירות ייעוץ אישי ומקצועי‬ ‫בסניפים הראשיים‬ ‫לפרטים נוספים נשמח לעמוד לרשותכם בשלוחת רוטשילד בביה"ח וולפסון‬ ‫ימים א'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' ‪ t 8:30-14:00‬ימים ב'‪ ,‬ה' ‪ t 8:30-13:30 ,15:00-17:30‬בימי ו' אין קבלת קהל‬ ‫שיווק ‪ 5.10‬וולפסון‬ ‫בני משפחה שכירים‪ ,‬עובדי חברות ומוסדות‬ ‫יכולים גם הם ליהנות מתנאים ייחודים‬ ‫בנוסף‪ ,‬מגוון הלוואות לכל מטרה‬ ‫להצטרפות‪:‬‬ ‫‪2617‬‬ ‫*‬ ‫‪www.bank-yahav.co.il‬‬ ‫הכי משתלם בשבילך‬ ‫כל האמור בפרסום זה נכון למועד הפרסום וכפוף להוראות הדין‪ ,‬הרשויות המוסמכות‪ ,‬הסכם המעסיק ולנוהלי בנק יהב‪ .‬אין בפרסום זה משום התחייבות‪ ,‬ו‪/‬או ייעוץ‪ ,‬חוות‬ ‫דעת או המלצה ביחס לפעולות האמורות‪ ,‬לרבות כדאיותן‪ .‬מתן האשראי‪ ,‬הבטחונות ודמי הטיפול בכפוף לאישור הבנק ותנאיו‪ ,‬הבנק רשאי לשנות את התנאים בכל עת‬ ‫‪5/31/10 11:33 AM‬‬ ‫‪ad_VOLFSON_ A4_5.indd 1‬‬