‫המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסון‬ ‫העיתון שלנו‬ ‫מגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון ‪ • 9‬אוקטובר ‪2010‬‬ ‫חצרנים‬ ‫מכל הלב‬ ‫עמ' ‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אנחנו על המפה‪:‬‬ ‫וולפסון בתקשורת‬ ‫‪10‬‬ ‫ושמחת בחגך‪.‬‬ ‫הכירו את הרב שלנו‬ ‫‪www.wolfson.org.il‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עשור ל"חדר ‪:"4‬‬ ‫בית חם לנפגעים‬ ‫‪ ...‬ועוד בגיליון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫וולפסוניּוז‬ ‫פרופ' לוריא מסכם את יום המחקר‪,‬‬ ‫תגי זיהוי חדשים לעובדי בית החולים‪ ,‬ועוד‬ ‫כי האדם עץ השדה‬ ‫סימה אורן ורינת הירש פגשו באדם מיוחד‪:‬‬ ‫צבי אלטהולץ‪ ,‬גזבר קרן מחקרים‬ ‫מעצמה גרעינית‬ ‫ברפואה גרעינית‪ ,‬כמובן‪ ...‬על מצלמה‬ ‫היברידית חדשה וחידושים מעולם האיזוטופים‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫שת‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪-‬‬ ‫התום של תמימה‬ ‫בגיל ‪ 97‬תמימה לבקוב עדיין מתנדבת‬ ‫בקפטריית יע"ל‪ .‬אהובה פרידמן פגשה אותה‬ ‫הסיעוד בשטח‬ ‫את חדשות שירותי הסיעוד בבית החולים‬ ‫מביאה אלינו כרגיל אסתר אהרוני‬ ‫לומדים סיעוד‬ ‫על תוכנית הלימודים באווירה רב‪-‬תרבותית‬ ‫‪ -‬במדור של בית הספר לסיעוד וולפסון‬ ‫לילות בת ים‬ ‫את סיפורם ההיסטורי של ביקורי הבית‬ ‫הליליים בחולון ובבת ים מביא ד"ר עוזי רביב‬ ‫ללכת כי כולם הולכים‬ ‫שנה טובה‬ ‫לצוות וולפסון‬ ‫ולכל המטופלים‬ ‫‪ 10‬הכללים להליכה נכונה ‪ -‬לפי המלצותיו של‬ ‫האורתופד ד"ר זאב פלדברין‬ ‫רופאים‪ ,‬חולים וחיוכים‬ ‫‪ 25‬ציטוטים משעשעים‪ ,‬ציניים ומעוררי‬ ‫מחשבה על רופאים‪ ,‬חולים ומה שביניהם‬ ‫בשער‪ :‬החצרנים שלנו‪ .‬מימין‪ :‬ג'רמאו גובניה‪ ,‬ברוך כולי‪,‬‬ ‫באשה ג'נבר‪ ,‬באביי יאזאצ'או‪ ,‬דגו מלסה‪ .‬כתבה בעמ' ‪8‬‬ ‫המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסון‬ ‫עובדות ועובדים יקרים‪,‬‬ ‫בפרוס השנה החדשה הבאה עלינו לטובה‪,‬‬ ‫שלוחה לכל אחד ואחת מכם‪ ,‬העובדים‬ ‫והעובדות‪ ,‬תודתי האישית‪.‬‬ ‫יודע אני כי עבודה בבית חולים הינה עבודה‬ ‫תובענית‪ ,‬הדורשת מכולנו מסירות‪ ,‬רצון לעזור‬ ‫לזולת ויכולת לתת מעל ומעבר‪ .‬בטוח אני כי‬ ‫כל אחד מכם רואה בעבודתו שליחות ותרומה‬ ‫לכל הבאים בשערי בית החולים וזקוקים‬ ‫לעזרתו‪ ,‬ועל כך תבואו על הברכה‪.‬‬ ‫בעזרתכם נמשיך גם בשנה הבאה לפתח את בית החולים‪ ,‬להרחיבו ולשפרו‬ ‫לטובת המטופלים ולטובת העובדים‪.‬‬ ‫ברכותיי לשנה טובה‪ ,‬שנת שגשוג ושנת בריאות לכם ולבני משפחותיכם‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק ברלוביץ‬ ‫מנהל המרכז הרפואי‬ ‫אות!‬ ‫ברי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פלרטוטי עונות‬ ‫קיץ נושק לסתיו‪ ,‬שנה חדשה מתחילה‪ .‬רינת‬ ‫הירש משתפת אותנו במחשבות ובתחושות‬ ‫דבר המנהל‬ ‫העיתון שלנו‬ ‫מגזין עובדי וולפסון‬ ‫גיליון מס' ‪9‬‬ ‫אוקטובר ‪2010‬‬ ‫תשרי תשע"א‬ ‫התנצלות‬ ‫מערכת העיתון מבקשת להתנצל בפני ד"ר יעקב לוי על הטעות שחלה‬ ‫בגיליון הקודם בכתבתו של ד"ר עוזי רביב "נוסטלגיה זה לא פשע‪"...‬‬ ‫ומאחלת לד"ר לוי בריאות ואריכות ימים‪.‬‬ ‫חברי המערכת‪ :‬ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬ד"ר עוזי רביב‪ ,‬ד"ר אמיר טנאי‪,‬‬ ‫ד"ר אלי יצחק‪ ,‬אסתר שלום‪ ,‬אהובה פרידמן‪ ,‬סימה אורן‪ ,‬קלמן גרנק‪,‬‬ ‫מרק גלברג‪ ,‬רינת הירש‪ ,‬פנינה ארד‪ ,‬דליה המאירי‪ ,‬שירלי קרמר‪,‬‬ ‫אסתי אהרוני‪ ,‬שושי פרידמן‪ ,‬דבורה שרר‬ ‫צילומים‪ :‬ברק נונא‬ ‫ידיעות‪ :‬דבורה שרר‬ ‫עריכה‪ ,‬עיצוב והפקה‪:‬‬ ‫שריג רעיונות‬ ‫לתגובות והעברת חומרים ‪[email protected] :‬‬ ‫‬ ‫לוח מוּדעוּת‬ ‫פלרטוטי עונות‬ ‫"כוחה של האהבה ידוע ככוח מרפא עוד משחר‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬אני בחרתי ובוחרת בחיבור לאופטימיות‪,‬‬ ‫בחיבור לחיים‪ ,‬לשמחה‪ ,‬בחיבור לאהבה‪ ,‬לאהבת האדם‪.‬‬ ‫באיזו דרך תבחרו אתם השנה?"‬ ‫מאת רינת הירש‬ ‫פלורנס נייטינגל‪ ,‬האימא‬ ‫הגדולה של מקצוע הסיעוד‪,‬‬ ‫כתבה ש"הסיעוד הוא‬ ‫אומנות‪ ,‬ומבין כל האומנויות‬ ‫הוא הנעלה מכולן"‬ ‫כשקיץ נושק לסתיו הוא אומר לה בואי‬ ‫ונוגע לא נוגע‪ ,‬מאפשר לה לרוח להפתיע‪,‬‬ ‫ללטף ולחזר‪.‬‬ ‫הוא מושיט לה יד ומזמין לריקוד‪ .‬היא‬ ‫נעתרת‪ .‬הרמוניה של הטבע‪ ,‬דרך גבר‬ ‫בעלמה‪.‬‬ ‫סיפור אהבה‪ .‬טבע אדם‪.‬‬ ‫אנחנו בתחילתה של עוד שנה‪ .‬מאחלים‬ ‫לעצמנו מיני משאלות ובוחנים את דרכינו‬ ‫הלאה‪ .‬כך גם אני‪.‬‬ ‫שואלת את עצמי עדיין מה תרצי להיות‪,‬‬ ‫לעשות‪ ,‬כשתהיי גדולה?‬ ‫תמיד רציתי להיות אחות‪ .‬ראיתי ורואה‬ ‫בסיעוד וברפואה ייעוד‪ .‬מהו ייעוד? האם‬ ‫המילה ייעוד לקוחה רק מעולם התוכן‬ ‫הרוחני? האם ייעוד הוא גורל? אני עדיין‬ ‫‬ ‫חוקרת‪.‬‬ ‫המילה ייעוד מתארת דרך‪ .‬נתיב‪ .‬דרך‬ ‫שהאדם בוחר לעצמו מתוך אמונה‬ ‫במעשיו‪ ,‬דרך שבמהלכה אדם מכוון בכל‬ ‫רגע נתון את הצעד הבא‪ .‬דרך שבה בכל‬ ‫רגע נתון ישנה לאדם אפשרות בחירה‪.‬‬ ‫יש כל מיני נתיבים בחיים‪ .‬דרך הרצון‪ ,‬דרך‬ ‫המאבק‪ ,‬וישנה גם דרך האהבה‪.‬‬ ‫ייעוד הוא מימוש הפוטנציאל האישי‬ ‫במקסימום שלו‪ ,‬פיתוח כישרונות‬ ‫ומיומנויות לדרגת אומנות ושימוש‬ ‫בהם לטובת הכלל‪ .‬פלורנס נייטינגל‪,‬‬ ‫האימא הגדולה של מקצוע הסיעוד‪,‬‬ ‫כתבה ש"הסיעוד הוא אומנות‪ ,‬ומבין כל‬ ‫האומנויות הוא הנעלה מכולן"‪.‬‬ ‫בעידן של ריחוק ממגע אנושי‪ ,‬בתקופה‬ ‫של מסרונים‪ ,‬שפה עברית רצוצה‬ ‫ועיון ב"ספר הפרצופים" (הלא הוא‬ ‫מיודענו ה‪ ,)FACEBOOK-‬כשהחברים‬ ‫הווירטואליים שלנו מתרבים אך מערכות‬ ‫היחסים הופכות שטוחות ומיידיות ‪ -‬או‪-‬אז‬ ‫צצות להן כל מיני מצוקות רגשיות‪.‬‬ ‫אנחנו מחפשים מגע ומנסים למצוא אותו‬ ‫בכל מיני הזדמנויות‪ .‬מגע זה תקשורת‪ .‬מגע‬ ‫זה הקשבה‪ .‬נשמה מחפשת חבר‪.‬‬ ‫כוחה של האהבה ידוע ככוח מרפא עוד‬ ‫משחר ההיסטוריה‪ .‬אני בחרתי ובוחרת‬ ‫בחיבור לאופטימיות‪ ,‬בחיבור לחיים‪,‬‬ ‫לשמחה‪ ,‬בחיבור לאהבה‪ ,‬לאהבת האדם‪.‬‬ ‫באיזו דרך תבחרו אתם השנה?‬ ‫שנה טובה לכולנו‪,‬‬ ‫רינת‬ ‫וולפסוניוּז‬ ‫חוקרים מצטיינים ‪ -‬ביום המחקר‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬המשכנו במסורת וקיימנו את יום המחקר הרפואי ע"ש ד"ר דוריאן‬ ‫פאול ב‪ 24-‬ביוני ‪ .2010‬המחקר הוא אבן יסוד של העשייה הרפואית‪ ,‬ולכן‬ ‫יש לברך את כל החוקרים של המרכז הרפואי וולפסון העוסקים במחקר‬ ‫ובכך תורמים לקידומו‪ .‬לתחרות יום המחקר הוגשו השנה ‪ 25‬תקצירי‬ ‫ממרב המחלקות והמכונים של בית החולים‪ .‬מחלקת נשים ויולדות‬ ‫הגישה את המספר הגדול של תקצירים (‪ .)11‬ועדת השיפוט של יום‬ ‫המחקר כללה את פרופ' ש' לוריא (נשים ויולדות)‪ ,‬ד"ר ד' גביש (פנימית א)‪,‬‬ ‫פרופ' א' גולן (נשים ויולדות)‪ ,‬פרופ' א' לוין (ילדים)‪ ,‬פרופ' ט' עזרי (הרדמה)‪,‬‬ ‫פרופ' ע' סידי (אורולוגיה)‪ ,‬פרופ' ר' צימליכמן (פנימית ו')‪ ,‬ד"ר ב' קנובל (יו"ר‬ ‫ועדת הלסינקי) ופרופ' י' רוזנמן (מכון הלב)‪ .‬להלן רשימת החוקרים הזוכים‬ ‫שעבודותיהן נבחרו כמצטיינות ביום המחקר‪:‬‬ ‫‪ )1‬ד"ר מרינה שרגורודסקי‪ ,‬אנדוקרינולוגיה (‪ 10,000‬ש"ח) ••• ‪ )2‬ד"ר אניטה שכטר דוידוב‪,‬‬ ‫מח' ילדים (‪ 8,000‬ש"ח) ••• ‪ )3‬ד"ר לאוניד גורודינסקי‪ ,‬מח' הרדמה (‪ 7,000‬ש"ח) ••• ‪ )4‬ד"ר‬ ‫רון שגיב‪ ,‬מח' נשים‪ 5,000( ,‬ש"ח) ••• ‪ )5‬ד"ר מיכל קובו‪ ,‬מח' נשים (‪ 5,000‬ש"ח) ••• ‪ )7‬ד"ר‬ ‫דניאל טרצ'יטסקי‪ ,‬מכון הלב (‪ 5,000‬ש"ח) ••• ‪ )8‬ד"ר דורון מנחמי‪ ,‬מכון הלב (‪ 5,000‬ש"ח)‪.‬‬ ‫הפרסים חולקו בטקס שהתקיים באולם ההרצאות ע"ש קורדובה‪ .‬אחרי דברי ברכה של‬ ‫ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬מנהל המרכז הרפואי‪ ,‬ניתנה הרצאת אורח על ידי ד"ר א' נבו מהמחלקה‬ ‫לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬בנושא "אתיקה במחקר הרפואי וסוגיית עצמאות‬ ‫המחקר"‪ .‬במהלך כל יום המחקר הוצגו פוסטרים של התקצירים המצטיינים ברחבת הכניסה‬ ‫לבית החולים‪ .‬נשמח לראותכם לוקחים חלק פעיל ביום המחקר הבא בשנת ‪.2011‬‬ ‫פרופ' שמואל לוריא‬ ‫יו"ר הוועדה המארגנת‬ ‫בשם חברי ועדת ההיגוי של יום המחקר הרפואי‬ ‫ביקור ממשרד‬ ‫ראש הממשלה‬ ‫ורד סוויד ממשרד ראש הממשלה ביקרה ב‪22.7.10-‬‬ ‫בביה"ח וולפסון‪ .‬במהלך הביקור הוצג בפניה חדר‬ ‫‪ 4‬והועלתה מצגת מרגשת ובה כל תהליכי הבנייה‬ ‫והטיפול בנפגעי התקיפה המינית‪ ,‬המגיעים מכל‬ ‫חלקי הארץ ובכל הגילאים‪ ,‬גברים ונשים‪ .‬בין השאר‬ ‫הוצגו בפניה נתונים המראים כי אחוז גבוה מקורבנות‬ ‫התקיפה המינית ‪-‬כ‪ - 82%-‬מתלוננים במשטרה‪ .‬עוד‬ ‫התברר‪ ,‬כי קיים קשר הדוק בין הטיפול המקצועי‬ ‫לשלבים המוקדמים‪ ,‬כאשר הטיפול המקצועי מטרתו‬ ‫לסייע בהפחתת תופעות הפוסט‪-‬טראומה‪ .‬ורד העריכה‬ ‫מאוד את מסירות הרופאים‪ ,‬הרופאות‪ ,‬העובדות‬ ‫הסוציאליות וכל אנשי הצוות שמלווים את המטופלים‬ ‫בדרך מקצועית ורגישה ביותר בכל שעות היממה‪.‬‬ ‫בתמונה‪ ,‬מימין‪ :‬דבורה שרר‪ ,‬מנהלת יחסי הציבור של‬ ‫וולפסון‪ ,‬עו"ס קרן כהן‪-‬קוגן‪ ,‬ד"ר ג'וליה ברדה ממחלקת‬ ‫נשים ויולדות‪ ,‬ד"ר אייל ליבוביץ מפנימית א'‪ ,‬פרופ'‬ ‫אברהם גולן ‪ -‬מנהל מחלקת נשים ויולדות‪ ,‬סימה אורן‬ ‫ מנהלת השירות הסוציאלי‪ ,‬ורד סוויד ממשרד ראש‬‫הממשלה‪ ,‬ד"ר יצחק ברלוביץ ‪ -‬מנהל בית החולים‪.‬‬ ‫מפגש ילדים שנולדו פגים‬ ‫בפארק פרס בחולון ובנוכחות ראש העירייה מוטי ששון‪,‬‬ ‫נערך מפגש מרגש של מאות ילדים‪ ,‬אשר נולדו פגים‬ ‫(כ‪ 400-‬גרם כל אחד) בבית החולים וולפסון‪ .‬מנהל בית‬ ‫החולים‪ ,‬ד"ר יצחק ברלוביץ‪ ,‬אמר‪" :‬לראות את הילדים‬ ‫משחקים ושמחים זהו אושר גדול לכולם"‪.‬‬ ‫כנרגשים ביותר נראו מנהל הפגייה ד"ר קוהלת והאחות‬ ‫האחראית יעל אושר‪" .‬מרגש לראות שלישיות שנולדו‬ ‫במשקל כולל של קילו וחצי‪ ,‬והיום הם בני שבע‪ ,‬מקסימים‬ ‫ומאושרים"‪ ,‬סיכמו‪" .‬כשבתי לורן נולדה‪ ,‬החזקתי אותה‬ ‫בתוך כף ידי"‪ ,‬נזכר יו"ר פורום הורי הפגים‪ ,‬רוני אהרוני‪,‬‬ ‫ומסיים בהבטחה‪" :‬להמשיך לעשות ולעזור למען הפגייה‬ ‫בבית החולים וולפסון"‪.‬‬ ‫תגי זיהוי חדשים‬ ‫בימים אלה חולקו לעובדים תגי זיהוי חדשים המשמשים להחתמת שעון נוכחות‪ ,‬להוצאת‬ ‫תלוש אוכל בכניסה לחדר האוכל ובעתיד כנראה גם לשימושים נוספים‪ .‬אנו‪ ,‬כעובדי‬ ‫ציבור‪ ,‬אמורים להיות מזוהים אל מול הציבור שאנו משרתים‪ .‬התג עם הפרטים שעליו‬ ‫נועד לכך ומשמש כאמצעי זיהוי‪ .‬הוספת מספר הזהות על הכרטיס בנוסף לשם הפרטי‪,‬‬ ‫שם המשפחה והתפקיד היא הוראת מנכ"ל מחייבת‪ .‬לנוחיותכם‪ ,‬הודפסו על הצד האחורי‬ ‫של הכרטיס מספרי טלפונים לחירום ‪ -‬נקווה שלא תזדקקו להם‪ .‬השימוש בתג הזיהוי‬ ‫החדש ייכנס לתוקף בהודעה נפרדת שתפורסם בלוחות המודעות‪ .‬לאחר מכן לא יתאפשר‬ ‫השימוש בתג הישן‪ .‬הנכם מתבקשים לשמור בקפדנות על התג על מנת שישמש אתכם‬ ‫לאורך זמן וכדי שלא ייעשה בו שימוש שלא על דעתכם‪ .‬עובד המסיים את עבודתו בבית‬ ‫החולים מחויב להחזיר את התג למחלקת כוח אדם‪ .‬אובדן או אי‪-‬החזרה יחייבו את העובד‬ ‫בתשלום כספי‪ .‬תודה ובהצלחה לכולנו‪.‬‬ ‫חולקו פרסי קישון בוולפסון‬ ‫פרסים לעובדים מצטיינים של המרכז הרפואי וולפסון‪ ,‬ע"ש פרופ' יחזקאל קישון ז"ל‬ ‫ מייסדו ומנהלו הראשון של מכון הלב בבית החולים ‪ -‬חולקו בטקס מרגש שהתקיים‬‫בוולפסון במעמד משפחת קישון שתרמה את הפרסים‪ .‬הטקס התקיים במסגרת‬ ‫פגישת הסגל של מכון הלב‪ ,‬שבה הוצגו נושאים חדשניים בעבודת הצוות הרפואי‪.‬‬ ‫‬ ‫אנחנו על המפה‬ ‫חדר סמינריונים‬ ‫ע"ש בני גאון נחנך‬ ‫בוולפסון‬ ‫בבית החולים וולפסון נחנך‬ ‫חדר סמינריונים על שמו של‬ ‫בני גאון‪ ,‬ששימש עד מותו‬ ‫כנשיא כבוד בעמותת הידידים‬ ‫של המרכז הרפואי‪.‬‬ ‫שלום לכולכם‪,‬‬ ‫שמי דבורה שרר‪ ,‬ובחודש יוני נכנסתי‬ ‫לתפקיד מנהלת יחסי הציבור ויועצת‬ ‫התקשורת של בית החולים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫ברצוני להודות על הזכות שניתנה לי‬ ‫לעבוד איתכם‪.‬‬ ‫במדור זה אביא בפניכם סיקור של‬ ‫העשייה בבית החולים שפורסמה‬ ‫בתקשורת‪ .‬אשמח להכיר כל אחד‬ ‫מכם באופן אישי ולעבוד עימכם‬ ‫כדי ללמוד על עשייתכם המבורכת‬ ‫במסגרת בית החולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אשמח‬ ‫לקבל מכם מידע באופן שוטף על‬ ‫הנעשה בסביבתכם‪ ,‬על מנת שנוכל‬ ‫להביאו לידיעת כלל הציבור במדינה‪.‬‬ ‫ניתן ליצור עמי קשר באופן אישי‬ ‫במייל ‪[email protected]‬‬ ‫או בטל' ‪.050-7895201‬‬ ‫בברכת שיתוף פעולה פורה‪,‬‬ ‫דבורה שרר‬ ‫‪7.5.10 Ynet‬‬ ‫הבן של ליאור נרקיס נולד‬ ‫אצלנו בוולפסון‬ ‫יומיים לאחר הלידה‪ ,‬ליאור נרקיס‬ ‫ואשתו ספיר עזבו את בית החולים עם‬ ‫הצאצא הטרי ומייד חשפו אותו לעולם‬ ‫שכולו פפראצי‪ .‬את השם הם לא הסכימו‬ ‫לחשוף‪ .‬לכל דבר יש את הזמן שלו‪.‬‬ ‫‪12.5.10 Ynet‬‬ ‫‪12.5.10 hafla‬‬ ‫‪8.6.10 Ynet‬‬ ‫‪9.6.10 Ynet‬‬ ‫תושיית הרופאים הצילה אם ובנה‬ ‫נעלי כפפה לרגל‬ ‫מרים אגברייה בת ה‪ 30-‬סבלה מתסחיף מי שפיר שהיה‬ ‫עלול להביא למותה‪ .‬בינתיים‪ ,‬סבל עוברה ממצוקה כשחבל‬ ‫הטבור נכרך סביב צווארו‪ .‬הרופאים הצליחו גם להציל את‬ ‫חייה וגם להימנע מכריתת הרחם‪" .‬היה חשש שהיא מדממת‬ ‫לתוך הבטן‪ ,‬ולכן התלבטנו אם לנתח אותה בשנית"‪ ,‬אמר פרופ'‬ ‫גולן‪" .‬החלטנו לא לנתח אלא להמשיך לתת לה נוגדי קרישה‬ ‫לדם‪ .‬כך הצלחנו להציל גם אותה וגם את הרחם שלה"‪ .‬מנהל‬ ‫בית החולים‪ ,‬ד"ר יצחק ברלוביץ‪" :‬הסיכויים של אישה לצאת‬ ‫בחיים לאחר אירוע כזה הם נמוכים‪ .‬הערנות של הצוות ושיתוף‬ ‫הפעולה של הרופאים‪ ,‬של המרדימים ושל האחיות איפשרו‬ ‫להציל את חייה"‪.‬‬ ‫נשמע מעט לא הגיוני‪ ,‬אבל מחקרים הוכיחו שהליכה או ריצה ללא נעליים מחזקות‬ ‫את שרירי כף הרגל‪ ,‬מורידות את הלחץ מהגב התחתון וייתכן שאפילו מקטינות את‬ ‫אחוז הפציעות הנגרמות במהלך ריצה‪ .‬נעלי ה‪( FiveFingers-‬חמש האצבעות)‪,‬‬ ‫ששיווקן החל גם בארץ‪ ,‬מאפשרות לעשות זאת מבלי להסתכן בפציעות‬ ‫מחתכים ואבנים‪" .‬מסקנות המחקר הובילו למסקנה שיש לעודד ריצה יחפה‪ ,‬מתוך‬ ‫מחשבה שבמהלך האבולוציה של מיליוני השנים כף הרגל התפתחה כך שהיא‬ ‫תתפקד בצורה הטובה ביותר כשהיא יחפה‪ ,‬ולכן היא אינה זקוקה להגנה של‬ ‫נעליים"‪ ,‬מסביר ד"ר זאב פלדברין‪ ,‬סגן מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים‬ ‫וולפסון ומנהל השירות לקרסול וכף הרגל‪" .‬יתרה מזו‪ ,‬מסקנה מרחיקת לכת עוד‬ ‫יותר קבעה כי ייתכן שאחוז הפציעות הגדול שיש לרצים כיום נובע מהשימוש‬ ‫בנעליים‪ ,‬וכי ריצה ללא נעליים יכולה להקטין את מספר הפציעות"‪.‬‬ ‫‬ ‫האם הצילה את הילדה‬ ‫במחיר פציעה קשה‬ ‫פעוטה כבת שנה הובהלה לבית החולים‬ ‫וולפסון לאחר שנחנקה מבליעת צעצוע‪.‬‬ ‫האם‪ ,‬שניסתה לשלוף את הצעצוע‪,‬‬ ‫גרמה לנזקים קשים בגרונה‪ .‬הפעוטה‬ ‫מאושפזת ומונשמת ביחידה לטיפול‬ ‫נמרץ וצפויה להחלים תוך כמה ימים‪.‬‬ ‫אירוע "הצל ליבו של ילד"‬ ‫כנס היריון בוולפסון‬ ‫‪ 250‬ילדים הסובלים ממומי לב קשים ומסכני חיים‪ ,‬יוכלו לעבור‬ ‫השנה ניתוח לב במסגרת פרויקט "הצל לבו של ילד" בבית‬ ‫החולים וולפסון‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי‬ ‫והאיחוד האירופי העבירו מעניקים שמיועדים להרחבת פעילות‬ ‫העמותה‪ .‬עמותת "הצל לב של ילד" פועלת כבר ‪ 15‬שנה‬ ‫ובתמיכתה נותחו בישראל יותר מ‪ 2,400-‬ילדים ‪ -‬כמחציתם‬ ‫מהרשות הפלסטינית והיתר מעוד כ‪ 40-‬מדינות מתפתחות ובהן‬ ‫עירק‪ ,‬מרוקו‪ ,‬אנגולה‪ ,‬זנזיבר‪ ,‬רומניה ורבות אחרות‪.‬‬ ‫בשיתוף הירחון "הורים וילדים"‬ ‫קיים בית החולים הפנינג היריון‬ ‫שכלל הרצאות מקצועיות‪ ,‬יריד‬ ‫מציגים‪ ,‬קפה ומאפה והגרלת‬ ‫פרסים‪ .‬בפני הנשים ההרות ובני‬ ‫זוגן הרצו פרופ' אוסקר סדן‪ ,‬ד"ר‬ ‫סוזנה ונד וד"ר מיכל קובו מאגף‬ ‫נשים ויולדות בוולפסון‪.‬‬ ‫‪21.6.10 Ynet‬‬ ‫‪1.7.10 mamy‬‬ ‫‪6.5.10 Ynet‬‬ ‫‪12.7.10 Ynet‬‬ ‫השקמה ‪23.6.10‬‬ ‫ידיעות אחרונות ‪12.7.10‬‬ ‫ישראל היום ‪23.6.10‬‬ ‫קורס הורות מונעת בוולפסון‬ ‫יובל הפסיק לדבר‬ ‫משרד הבריאות צפוי לחייב יולדות לעבור הדרכת בטיחות‬ ‫לטיפול בתינוק טרם שחרורן מבית החולים‪ .‬המטרה ‪ -‬לצמצם‬ ‫פגיעות בילדים‪" .‬כל תאונה ניתן למנוע אם מקנים להורים‬ ‫ידע וכלים"‪ ,‬מסבירה אתי אל עזר‪ ,‬אחות אחראית במחלקת‬ ‫יילודים במרכז הרפואי וולפסון‪" ,‬כשאני פונה להדרכה של‬ ‫הורים לאחר לידה ראשונה‪ ,‬יש היענות והם מוכנים לשמוע‬ ‫כל מידע‪ ,‬אך כשמדובר בלידות חוזרות יש תחילה רתיעה"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬במסגרת ההדרכה מוקרן במחלקה ‪ 24‬שעות ביממה‬ ‫סרטון הסברה על גבי מסכי הטלוויזיה‪" .‬בשלב הבא"‪ ,‬היא‬ ‫מוסיפה‪" ,‬אנו מתכננים להתקשר ליולדת כשבוע לאחר‬ ‫השחרור ולשאול כיצד היא מצליחה ליישם את שלמדה"‪.‬‬ ‫יובל לוי בן השלוש כבר אמר בעבר אבא ואמא‪ ,‬עד שהפסיק לדבר‪ .‬פלג בוחניק בן השלוש וחצי אפילו‬ ‫עמד‪ ,‬ובתוך שבוע כבר לא הצליח אפילו לשבת‪ .‬שגיב רבינר בן ה‪ 7-‬התחיל בגיל שנה ו‪ 9-‬חודשים‬ ‫לאבד שיווי משקל ולרעוד בכל הגוף‪" .‬רצתי בין רופאים עד שהגענו לבית החולים וולפסון בחולון‪ ,‬ושם‬ ‫ד"ר לובה בלומקין איבחנה שמדובר במחלה הנדירה הפוגעת במוח"‪ ,‬מספרת אורית‪ ,‬אמא של יובל‪.‬‬ ‫לדברי ד"ר בלומקין‪ ,‬שהתמחתה בבית חולים בארה"ב בהפרעות תנועה בילדים‪ ,‬הסימנים הראשונים‬ ‫של המחלה מופיעים לרוב סביב גיל שנה וחצי ובאים לידי ביטוי בהפרעה בהתנהגות ובשינה‪" .‬יש‬ ‫חשיבות גבוהה לזיהוי המוקדם‪ ,‬ואם לא מטפלים בזמן הילד סובל מפגיעה מוטורית וקוגנטיבית שיכולה‬ ‫להשפיע גם בגיל מאוחר יותר"‪ ,‬הסבירה הרופאה‪" .‬הבעיה העיקרית היא עם אבחון המחלה‪ .‬יש צורך‬ ‫בעוד תקציב לציוד ולהכשרה של עובדי מעבדה כדי להגיע לרמת האיכות של הבדיקות בארצות‬ ‫הברית"‪ .‬ההורים המיואשים מנסים‪ ,‬בסיוע עמותת "חברים לרפואה"‪ ,‬לגייס כספים כדי לשלוח את ד"ר‬ ‫בלומקין ועובדי מעבדה נוספים להשתלמויות בחו"ל ולממן חדרי בידוד מיוחדים לאשפוז הילדים‪.‬‬ ‫‬ ‫לא פחות חשוב‬ ‫חצרנים‬ ‫מכל הלב‬ ‫חמישה עובדים מסורים וחדורי מוטיבציה אחראים לחצרות המטופחות והנקיות ולעוד משימות‬ ‫רבות‪ ,‬התורמות למהלך העבודה התקין בבית החולים‪ .‬בואו נכיר את צוות החצרנים שלנו ונאמר‬ ‫להם מילה טובה ‪ -‬זה מגיע להם!‬ ‫מאת דליה המאירי‬ ‫כשאנו פוסעים בשבילי בית החולים כולנו מן הסתם ממהרים ליעדינו‪,‬‬ ‫אולם אלה מאיתנו שמאיטים ומביטים מעט לצדדים רואים חצרות נקיות‬ ‫ומטופחות ‪ -‬תוצאת עבודתם של צוות החצרנים המסור שלנו‪.‬‬ ‫הגיע הזמן לומר עליהם מילה טובה ואפילו יותר מכך ‪ -‬הרי לא כל צוות‬ ‫הוא כזה שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות ולדעת שיתייצב מייד לכל‬ ‫משימה ללא השתהות ותירוצים‪ .‬יש האומרים עליהם כי הם מסיימים את‬ ‫המשימה עוד לפני סיום המילה "בבקשה"‪...‬‬ ‫ברוך כולי‪ ,‬נשוי ואב לארבעה‪ ,‬עבר למחלקת החצרנות אחרי שעבד ‪17‬‬ ‫שנה בביטחון בית החולים‪ .‬ברוך הוא איש משפחה מסור ובעבר התנדב‬ ‫שנים במשמר האזרחי‪ .‬באשה ג'נבר בן ה‪ ,34-‬נשוי ואב לארבעה‪ ,‬הוא‬ ‫איש מרשים ונעים הליכות שעלה לארץ ב‪ ,1999-‬אוהב מוסיקה אתיופית‬ ‫ומעריץ את הזמר יפראם‪ .‬ג'רמאו גובניה‪ ,‬בן ‪ ,35‬נשוי ואב לשניים‪ ,‬הוא‬ ‫ספורטאי שרירי ומוצק‪ ,‬חובב איגרוף ועוסק בענפי ספורט נוספים כגון‬ ‫כדורגל וריצה‪ .‬באביי יאזאצ'או‪ ,‬הדתי שבחבורה‪ ,‬בחור עדין בן ‪,33‬‬ ‫נשוי‪ .3+‬מי שמכיר אותו יודע שהוא איש משפחה נהדר וחבר אמיתי‪.‬‬ ‫דגו מלסה‪ ,‬בן ‪ ,37‬נשוי ואב לשניים‪ ,‬הוא אדם צנוע‪ ,‬ביישן וחייכן שכולם‬ ‫אוהבים לשהות בחברתו‪ .‬בקיצור‪ :‬חבר'ה "אחד‪-‬אחד"‪.‬‬ ‫משימות "שגר ושכח"‬ ‫חרוצים ואדיבים מתחילים החצרנים את משמרתם בשש בבוקר‪ ,‬עם‬ ‫חיוך על פניהם‪ .‬בית החולים עבורם הוא בית ואת עבודתם הם רואים‬ ‫כמשימה מבצעית‪ .‬בתוצאות עבודתם אנו נתקלים כל יום מבלי לשים‬ ‫לב‪ :‬בעת שנצעד במגרש החניה הנקי משמנים ופסולת‪ ,‬בשבילים‬ ‫‬ ‫המסומנים והמגודרים היטב‪ ,‬במדרכות המצוחצחות מעלי העצים בסתיו‬ ‫ומשלוליות החורף‪.‬‬ ‫עבודתם היום‪-‬יומית כוללת גם איסוף ופינוי מאות שקי ניירת לגריסה‬ ‫מכל המחלקות‪ ,‬פינוי בלאי מרחבי בית החולים והעברתו לאזור המיועד‬ ‫לתיקון או להשמדה‪ .‬בכך הם תורמים מאוד למהלך העבודה התקין של‬ ‫בית החולים‪.‬‬ ‫בשל מיומנות הצוות הועבר אליו גם‬ ‫נושא העברת המשרדים והמחלקות‬ ‫בתוך בית החולים‪ .‬כל ניוד שכזה מתופעל‬ ‫על ידם במקצועיות רבה‪ ,‬כאילו שנשכרו‬ ‫שירותי חברה קבלנית חיצונית‪ ,‬אלא שזו‬ ‫"החברה שלנו"‪ ,‬חברינו לעבודה אשר‬ ‫נאמנותם‪ ,‬סבלנותם‪ ,‬אמינותם ורצונם‬ ‫העז לתרום למערכת באים לידי ביטוי‬ ‫בתודעת השירות הגבוהה שלהם‪.‬‬ ‫למנהל הישיר שלהם‪ ,‬קלמן גרנק‪ ,‬סגן המנהל האדמיניסטרטיבי‪ ,‬יש‬ ‫רק מילים טובות לומר עליהם‪" :‬אלו הם אנשים נפלאים המבצעים את‬ ‫עבודתם בצורה מושלמת יום‪-‬יום‪ ,‬בשמש הקיץ היוקדת ובחורף הקר‬ ‫והגשום‪ .‬מבחינתי זהו 'שגר ושכח'‪ :‬הם מקבלים משימה‪ ,‬מבצעים אותה‬ ‫במלואה ובזמן המהיר ביותר ללא צורך לפקח עליהם‪ ,‬ובסופה מעדכנים‬ ‫את הממונה על סיומה‪ .‬הלוואי שכל מנהל היה מתברך בצוות עובדים‬ ‫מסורים כמו החצרנים שלנו"‪.‬‬ ‫בשל מיומנות הצוות‬ ‫הועבר אליו גם נושא‬ ‫העברת המשרדים‬ ‫והמחלקות‪ .‬כל ניוד‬ ‫שכזה מתופעל על ידם‬ ‫במקצועיות רבה‬ ‫עושים היכרות‬ ‫כי האדם עץ השדה‬ ‫מאת סימה אורן‬ ‫ורינת הירש‬ ‫צבי אלטהולץ כשמו כן הוא ‪ -‬עץ ותיק ואיתן‪ ,‬המצמיח עשייה‬ ‫ענפה • גזבר קרן מחקרים הוא עובד יוצא דופן ולא רק בשל גילו •‬ ‫מפגש עם אדם מזן מיוחד‬ ‫משמעות השם אלטהולץ היא "עץ ישן"‪ .‬זהו שם משפחתו‬ ‫של צבי מקרן מחקרים‪ ,‬ההולם את בעליו להפליא‪ .‬נדיר‬ ‫לפגוש אדם בן ‪ 88‬המכהן עדיין בתפקיד מרכזי ונושא‬ ‫על כתפיו ניהול מנגנון מסורבל‪ ,‬המחייב שימוש ביכולות‬ ‫אינטלקטואליות‪ ,‬מקצועיות ומדויקות‪ .‬אבל צבי כשמו‬ ‫כן הוא‪ :‬כעץ ותיק הוא בעל שורשים עמוקים‪ ,‬גזע איתן‬ ‫שהתגבר במשך השנים על מכשולים ומצמיח גם היום‬ ‫עשייה ענפה‪" .‬כי האדם עץ השדה"‪.‬‬ ‫צבי נולד ב‪ 1922-‬בגליציה שבפולין‪ .‬את ימי נעוריו בילה‬ ‫"בגן העדן של סטאלין" בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שם‬ ‫למד שיעור אמיתי בהישרדות‪ .‬תפקידיו הקודמים הכשירו‬ ‫אותו למילוי התפקיד אצלנו בוולפסון‪ .‬כעובד מדינה משנת‬ ‫‪ 1955‬עבד בליגה למלחמה בשחפת‪ ,‬בלשכות הבריאות‬ ‫בתל אביב‪ ,‬ברמלה ובירושלים‪ ,‬היה "גזבר נוסע" האחראי‬ ‫על היחידות הקטנות של משרד הבריאות ומהמובילים את‬ ‫ארגון המערך של אשפוז חולים כרוניים‪ ,‬הפועל עד היום‪.‬‬ ‫לוולפסון הגיע בשנת ‪ 1987‬בהיותו בן ‪ ,65‬פנסיונר של‬ ‫משרד הבריאות‪ .‬כבר בתחילת דרכו בבית החולים קיבל שני‬ ‫"כובעים"‪ :‬גזבר בקרן מחקרים ומנהל חשבונות של עמותת‬ ‫הידידים‪ .‬בשניהם הוא מכהן עד היום‪ .‬כגזבר הוא אחראי‬ ‫על כלל המערך הכספי של היחידה ‪ -‬הכנסות‪ ,‬הוצאות‬ ‫במסגרת התקציב והתקנות‪ .‬בניהולו של צבי גדלה הקרן‬ ‫עם השנים והתפתחה‪ .‬שינוי גדול חל מאז בעשייה ובהיקפה‪.‬‬ ‫והוא‪ ,‬כרגיל‪ ,‬מגיע לבית החולים ברכבו הפרטי בשעה ‪6:30‬‬ ‫בבוקר ועוזב בשעה ‪ - 17:00‬פעיל מאוד‪ ,‬בעל מחשבה חדה‬ ‫כתער‪ ,‬מדויק ומקפיד על קוצו של יוד‪.‬‬ ‫חפש את האישה‬ ‫הפתגם "חפש את האישה" הולם את בני הזוג אלטהולץ‬ ‫ככפפה‪ .‬צלינה‪ ,‬רעייתו של צבי מזה ‪ 53‬שנה‪ ,‬היא מחלוצי‬ ‫המוסד לביטוח לאומי בארץ‪ .‬מהשירות פרשה כסמנכ"לית‬ ‫גזבר ראשי בתל אביב‪ .‬הם נוהגים לטייל בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫נהנים מהמשפחה המורחבת ומוכנים לחלוק איתנו כמה‬ ‫מהסודות שלהם לחיי נישואין טובים וממושכים וגם‬ ‫לאריכות ימים (ראו מסגרת)‪.‬‬ ‫"כל משאלות חיי התמלאו ואני מאושר בחלקי"‪ ,‬אומר לנו‬ ‫צבי‪" ,‬כל יום שאני חי בישראל זהו אושר גדול‪ .‬מקום שבו‬ ‫לא אשמע לעולם את המילים יהודי מלוכלך"‪.‬‬ ‫"הבנות של צבי"‪ :‬צוות קרן מחקרים‬ ‫הטיפים של צבי וצלינה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הרבה ניגודים דווקא יוצרים משיכה מושלמת ו"ביחד פנטסטי"‪.‬‬ ‫צריך לדעת לוותר‪ .‬במילים טובות תמיד משיגים הרבה יותר‪.‬‬ ‫מה שאסור לוותר עליו הוא תקשורת ישירה ושיחות "דוגרי"‪.‬‬ ‫אי אפשר לחיות כל הזמן עם מחשבה מה לאכול ומה לא‪ .‬צלינה לא אכלה כל‬ ‫חייה פירות וירקות‪ ,‬אוהבת גלידה ושוקולד ונראית נהדר‪ .‬צבי אוכל "הכול‬ ‫חוץ מאבנים"‪...‬‬ ‫המוטו של צבי הוא להתייחס למקום העבודה‬ ‫כאילו היה זה העסק הפרטי שלך‪ ,‬וכך גם‬ ‫להשקיע בו‪" .‬אין דבר כזה משימה בלתי‬ ‫אפשרית‪ .‬מה שלא יודעים עכשיו‪ ,‬נלמד ומחר‬ ‫נדע ‪ -‬גם אם קשה בדרך"‪ ,‬אומר צבי ומביא‬ ‫בפנינו כדוגמה את פרויקט המחשוב של קרן‬ ‫המחקרים‪.‬‬ ‫את הצוות הוא מוביל לפי המודל האישי‬ ‫שלו לעבודה ולחיים‪" .‬הגרלת הפיס שלי‬ ‫הייתה טובה שעיה‪ ,‬הסגנית"‪ ,‬הוא מספר‬ ‫בחיוך‪ .‬אחריה הגיעו לקרן רוית מנקט‪ ,‬אנה‬ ‫שולמן‪ ,‬ריקי גורמן‪ ,‬יפה כהן‪ ,‬מירי בנבניסטי‬ ‫ורחלי מועלם‪ .‬לכל אחת‬ ‫מהן יש לו פינה חמה‬ ‫בלב והן מרעיפות עליו‬ ‫אהבה והערכה רבה‪ .‬הוא‬ ‫מודע לכך ומודה על כך‪.‬‬ ‫"התברכתי בצוות מגובש‪,‬‬ ‫הפועל באווירה מעולה‪,‬‬ ‫תמיכה ושיתוף פעולה"‪,‬‬ ‫אומר צבי בגאווה‪ .‬מדי‬ ‫חודש חותך צבי במו‬ ‫ידיו את תלושי השכר‬ ‫המגיעים בגליל גדול‬ ‫לעובדי קרן המחקרים‪,‬‬ ‫ומברך "שנזכה לחודש‬ ‫הבא"‪ .‬ולנו לא נותר אלא‬ ‫להוסיף‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬ ‫את ימי נעוריו‬ ‫בילה "בגן העדן‬ ‫של סטאלין"‪,‬‬ ‫שם למד שיעור‬ ‫אמיתי בהישרדות‪.‬‬ ‫תפקידיו הקודמים‬ ‫הכשירו אותו‬ ‫למילוי התפקיד‬ ‫בוולפסון‬ ‫"כל משאלות חיי‬ ‫התמלאו‪ ,‬כל יום‬ ‫שאני חי בישראל‬ ‫זהו אושר גדול‪.‬‬ ‫מקום שבו לא‬ ‫אשמע לעולם את‬ ‫המילים יהודי‬ ‫מלוכלך"‬ ‫‬ ‫באופן אישי‬ ‫ושמחת בחגך‬ ‫החגים אמנם מאחורינו‪ ,‬אבל חודש תשרי עדיין כאן‪ .‬זו‬ ‫הזדמנות טובה לערוך היכרות עם רב בית החולים‪ ,‬כבוד הרב‬ ‫מאיר ברקוביץ‪ ,‬ולשמוע ממנו על שירותי הדת בוולפסון‪ ,‬על‬ ‫תפקידו של רב בבית חולים ועל מקומם של מאור הפנים‬ ‫והכוונה שבלב במאבק על הבריאות וההחלמה‬ ‫מאת רינת הירש וברק נונא‬ ‫אנחנו בשלהי חודש תשרי‪ ,‬מתבשמים עדיין‬ ‫מאווירת החגים שחלפו‪-‬עברו זה עתה‪.‬‬ ‫חודש אפוף הוד והדר‪ ,‬חודש שבו ערכנו‬ ‫חשבון נפש בינינו לבין בורא עולם ובינינו‬ ‫לבין חברינו‪ ,‬חודש שמתחיל בראש השנה‬ ‫עם תקיעת השופר‪ ,‬ממשיך בעשרת ימי‬ ‫תשובה‪ ,‬מגיע לשיאו ביום הכיפורים‪ ,‬כפי‬ ‫שנאמר ‪" -‬ותשובה‬ ‫ותפילה וצדקה מעבירין‬ ‫את רוע הגזירה" ‪-‬‬ ‫ומסתיים בשבעת ימי‬ ‫סוכות ובשמחת תורה‪,‬‬ ‫הנועלת את החודש‬ ‫ביותר‬ ‫המשמעותי‬ ‫בלוח השנה העברי‪.‬‬ ‫את הסוכה היפהפיה‬ ‫שנבנתה בפטיו מול‬ ‫חדר האוכל‪ ,‬בטוח‬ ‫שלא פספסתם‪.‬‬ ‫סוכה שקושטה בטוב‬ ‫טעם‪ ,‬מצוידת בארבעת‬ ‫המינים‪ ,‬המזמינה כל‬ ‫יהודי שמעוניין בכך‬ ‫לברך ולקיים את מצוות סוכה כהלכתה‪ .‬על‬ ‫הקמת הסוכה שלנו בוולפסון‪ ,‬כמו על קיום‬ ‫המנהגים בכל שאר חגי ישראל‪ ,‬אחראי‬ ‫כבוד הרב מאיר ברקוביץ‪ ,‬ראש מחלקת‬ ‫שירותי כשרות ודת במרכז הרפואי‪ .‬הוא‬ ‫הוסמך לרבנות ושירת בצה"ל‪ ,‬איש משפחה‬ ‫וסבא לנכדים‪.‬‬ ‫שוחחנו איתו על שירותי הדת בבית החולים‬ ‫ועל הפן הרוחני של הרפואה וההחלמה‪.‬‬ ‫מדוע בית החולים זקוקים למערכת כשרות‬ ‫ודת פנימית?‬ ‫"סקרי דעת קהל‬ ‫בתקופה‬ ‫שנערכו‬ ‫האחרונה מצביעים על‬ ‫העובדה שרוב הציבור‬ ‫ישראל‬ ‫במדינת‬ ‫בכשרות‪,‬‬ ‫מעוניין‬ ‫וכך גם האוכלוסייה‬ ‫שאנו משרתים כאן‬ ‫בוולפסון‪ .‬ההבדל בין‬ ‫בית חולים לבית מלון‬ ‫הוא שבמלון אדם יכול‬ ‫לבחור האם מתאימים‬ ‫לו תנאי המלון‪ ,‬ולעומת‬ ‫זאת‪ ,‬לבית החולים אף‬ ‫אדם אינו מגיע מרצונו‬ ‫החופשי‪ .‬לחולים ולבני‬ ‫משפחותיהם אין אלטרנטיבות‪ .‬לכן‪ ,‬בית‬ ‫החולים חייב לתת לבא בשעריו את כל‬ ‫השירותים בצורה הטובה ביותר‪ ,‬וביניהם גם‬ ‫את שירותי הדת"‪.‬‬ ‫"בבית מלון אדם‬ ‫יכול לבחור האם‬ ‫מתאימים לו התנאים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬לבית‬ ‫החולים אף אדם‬ ‫אינו מגיע מרצונו‬ ‫החופשי‪ .‬לחולים‬ ‫ולמשפחותיהם אין‬ ‫אלטרנטיבות"‬ ‫‪10‬‬ ‫אילו שירותי דת ניתנים למאושפזים?‬ ‫"שירותי הדת הניתנים לדורשים את עזרתנו‬ ‫מתבטאים הן בקשרים פנימיים חמים‬ ‫במחלקות האשפוז בבית החולים‪ ,‬והן בקשרי‬ ‫חוץ הכוללים שיתוף פעולה עם ארגוני חסד‬ ‫שונים‪ .‬הדבר מתבקש לנוכח הדרישה מצד‬ ‫המטופלים‪ .‬רוב המוצרים כמו לחם‪ ,‬מוצרי‬ ‫חלב‪ ,‬ירקות וקמח הם כשרים למהדרין‪,‬‬ ‫למעט בשר שכשרותו רגילה‪ ,‬וזאת מטעמים‬ ‫כלכליים‪ .‬לעתים קרובות ישנה דרישה של‬ ‫חלק מהחולים לבשר חלק למהדרין‪ .‬לכן הגענו‬ ‫להסדר עם ארגון 'עזר מציון'‪ ,‬שבמשך השבוע‬ ‫מספק ארוחות צהריים כשרות למהדרין‬ ‫לחולים שמבקשים זאת‪ .‬לקראת שבת אנו‬ ‫מסתייעים בארגון החסד 'דרכי‪-‬יואל' ‪ -‬ארגון‬ ‫ללא מטרות רווח בראשות הרב רובין‪ ,‬אשר‬ ‫שולח אלינו מונית עם מנות מיוחדות לשבת‬ ‫לחלוקה בבית החולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתיווך שלנו‪,‬‬ ‫שולח הארגון ארוחות מבושלות לשבת‬ ‫למשפחות ברוכות ילדים בבת‪-‬ים‪ .‬הארוחות‬ ‫ניתנות גם למלווים שרוצים לאכול בשבת‬ ‫בבית החולים‪ .‬כדי לברר צורך זה אנחנו‬ ‫מתקשרים למחלקות יולדות‪ ,‬נשים וילדים‪,‬‬ ‫מתעדכנים ובהתאם מחלקים את המנות"‪.‬‬ ‫ומי שמבקש להתפלל בבית החולים?‬ ‫"בית הכנסת המרכזי‪ ,‬הנמצא מול חדר האוכל‪,‬‬ ‫פתוח בכל שעות היממה‪ .‬מדי יום בשעה‬ ‫‪ 13:00‬יש שיעור עד שעה ‪ 13:20‬ולאחריו‬ ‫תפילת מנחה לחולים ולפרסונל‪ .‬אם הגעת בלי‬ ‫תפילין ‪ -‬כדאי לדעת שערכת תפילין תמיד‬ ‫נמצאת בעמדת המודיעין‪ ,‬משאירים תעודת‬ ‫זהות כפיקדון ומשאילים‪ .‬בבית הכנסת מצוי‬ ‫גם 'כיסא אליהו הנביא' ובו נערכות בריתות‬ ‫לתינוקות אשר מסיבות רפואיות שונות לא‬ ‫שוחררו מבית החולים‪ ,‬או לחילופין כאשר‬ ‫היולדת מתאשפזת לאחר הלידה"‪.‬‬ ‫מה תפקידו של רב בבית החולים?‬ ‫"תפקידו של רב בית החולים הוא לפקח על‬ ‫כל מערכת הכשרות על ידי בדיקת מוצרי‬ ‫המזון שנכנסים דרך‬ ‫האפסנאות הראשית‪,‬‬ ‫לבדוק תקן כשרות‪,‬‬ ‫לפקח על הפירות‬ ‫והירקות ולוודא שנקנו‬ ‫במקומות שבהם הופרשו‬ ‫ומעשרות‪,‬‬ ‫תרומות‬ ‫לוודא שהקמח נופה‬ ‫בנפה מיוחדת‪ .‬הרב גם‬ ‫עורך ביקורות במחלקות‬ ‫כדי להבטיח שמתבצעת‬ ‫הקפדה על ההפרדה‬ ‫בין בשר וחלב‪ .‬חלק‬ ‫מהתפקיד הוא כמובן‬ ‫קביעת מזוזות במחלקות‪,‬‬ ‫כמו גם פיקוח על מבצע‬ ‫הפסח על כל היבטיו ההלכתיים הכולל הכשרת‬ ‫מטבחים‪ ,‬החלפת כלים ועוד‪ .‬יש לציין לשבח‬ ‫כי עובדי בית החולים מקפידים מאוד ומודעים‬ ‫לכך שעבירת כשרות הינה‬ ‫עבירה לכל דבר"‪.‬‬ ‫איך יודע חולה או מלווה על‬ ‫כל המערך הזה?‬ ‫"חיי הקהילה היהודיים‬ ‫נסובים סביב בית הכנסת‪ ,‬וכך‬ ‫גם בבית החולים‪ .‬זוהי רשת‬ ‫חברתית שחבריה תומכים‬ ‫האחד בשני‪ .‬יש קישור‬ ‫לכל מיני ארגוני צדקה‪,‬‬ ‫רפואה וגמ"חים‪ .‬כאשר‬ ‫חולה פונה בשאלה 'האם‬ ‫אפשר לדבר עם רב בית‬ ‫החולים?'‪ ,‬הצוותים מכוונים‬ ‫אותו ביצירת הקשר‪ .‬הקשר‬ ‫נוצר גם דרך בית הכנסת‬ ‫במסגרת התפילות‪ .‬לא פעם‬ ‫אני עונה בבית הכנסת על‬ ‫שאלות נוספות המתעוררות‬ ‫בקרב המתפללים‪ .‬לרופאים‪,‬‬ ‫לאחיות ולמרכזיה יש את‬ ‫מספרי הטלפון שלי והם‬ ‫יודעים שאני נגיש בטלפון‬ ‫הנייד ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬חשוב‬ ‫לציין כי הנהלת בית החולים‬ ‫תמיד נענית בחיוב לכל דבר‬ ‫ועניין הקשורים בצורכי הדת‬ ‫של בית החולים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫למלווים ש'נתקעים' בשבת‬ ‫בבית החולים יש אפשרות‬ ‫לינה‪ .‬הצורך הזה הובא בפני‬ ‫מנהל בית החולים אשר‬ ‫נענה בחום ובהבנה ואפשר‬ ‫לי לתאם עם המחלקות‬ ‫לינה במיטות פנויות במידת‬ ‫הצורך‪ .‬להשלמת המענה‬ ‫מתקיימים גם הסדרים‬ ‫עם משפחות המתגוררות‬ ‫בסביבת בית החולים‪ .‬כל אדם המגיע לוולפסון‬ ‫יודע שיש לו כתובת‬ ‫לבירורים בעניין בעיות‬ ‫הלכתיות‪ ,‬טומאת כהנים‪,‬‬ ‫הלכות שבת וכדומה"‪.‬‬ ‫האם תפקיד הרב‬ ‫מוגדר בבירור או נתון‬ ‫לפרשנות אישית של‬ ‫הממלא אותו?‬ ‫"כמובן שתפקיד הרב‬ ‫מוגדר לפי הנחיות‬ ‫תקש"יר לעובדי מדינה‪,‬‬ ‫אולם מעבר לכך היה‬ ‫לי חשוב לבנות את‬ ‫התפקיד ולצקת בו‬ ‫תכנים ומשמעויות על פי‬ ‫אמות המידה האישיות‬ ‫שלי‪ .‬אני משתדל לקיים את הפסוק 'ולבן‬ ‫שיניים מחלב'‪ ,‬שמשמעותו עדיפות שיניים‬ ‫לבנות על כוס חלב‪ ,‬כלומר ‪ -‬חיוך ומאור פנים‬ ‫"בית הכנסת שמול‬ ‫חדר האוכל פתוח‬ ‫בכל שעות היממה‪.‬‬ ‫מדי יום בשעה ‪13:00‬‬ ‫יש שיעור ואחריו‬ ‫תפילת מנחה‪ .‬ערכת‬ ‫תפילין תמיד נמצאת‬ ‫בעמדת המודיעין"‬ ‫הרב מאיר ברקוביץ'‬ ‫"הנהלת בית החולים תמיד נענית‬ ‫בחיוב לכל דבר ועניין הקשורים‬ ‫בצורכי הדת בוולפסון‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אפשרות לינה למלווים ש'נתקעים'‬ ‫בשבת בבית החולים"‬ ‫יכולים לשפר את מצבו הבריאותי של החולה‪.‬‬ ‫כוס חלב אמנם מזינה‪ ,‬אך ההזנה הנפשית עולה‬ ‫עליה פי כמה‪ .‬המוטו שלי הוא שחיוך ומאור‬ ‫פנים אינם קשורים לתקציב ואינם מצריכים‬ ‫אישור של משרד הבריאות‪ .‬את החיוך אדם‬ ‫יכול לחלק בחינם ותמיד יישאר לו עוד‪ .‬אני‬ ‫מאמין שהתנהגות כזאת בכל מקום יוצרת‬ ‫חברה אחרת‪ ,‬חזקה‪ ,‬מסודרת ונעימה"‪.‬‬ ‫מה היית מבקש לומר לעובדי בית החולים ולכל‬ ‫מבקריו עם תחילתה של השנה החדשה?‬ ‫"ראשית‪ ,‬שנדע להתייחס בכבוד ובאהבה איש‬ ‫לרעהו‪ .‬מספרים על אדם שביקש מהלל הזקן‬ ‫ללמדו את כל התורה על רגל אחת‪ .‬אמר לו‪:‬‬ ‫'קודם קיים את מה ששנוא עליך אל תעשה‬ ‫לחברך‪ ,‬והשאר‪ ,‬לך ולמד'‪ .‬כפי שהיינו רוצים‬ ‫שינהגו בנו‪ ,‬כך חשוב שננהג בזולתנו‪ .‬אם‬ ‫נדע להקפיד על כך נצא כולנו נשכרים‪ .‬אני‬ ‫מבקש לאחל לכל עובדי בית החולים ובני‬ ‫משפחותיהם ולכל עם ישראל‪ ,‬שנת בריאות‪,‬‬ ‫שנת אושר ועושר ונחת מכל יוצאי חלציכם‪,‬‬ ‫שנת שלום וביטחון ושגשוג"‪.‬‬ ‫ואנחנו מוסיפים‪ :‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מכל הלב‬ ‫פשוט תרומה אחרת‬ ‫"אני צוחק עם החולים כל הדרך לחדר הניתוח‪ ,‬והם נכנסים אליו‬ ‫מחויכים‪ .‬הרבה פעמים הם מבקשים שרק אני אחזיר אותם למחלקה‪,‬‬ ‫ואין הרגשה טובה מזו"‪ .‬דן בחר להיות אלונקאי במקום לעשות צבא‬ ‫ ומסביר לנו מדוע‬‫מאת דן גולוב‬ ‫נסו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לקחת‬ ‫כמה חבר'ה עם בעיות‬ ‫קשב וריכוז ולהעמיד‬ ‫אותם בשקט ב'חית'‪.‬‬ ‫עכשיו תקישו מכך‬ ‫איך זה יעבוד עם‬ ‫מפקד בצבא‬ ‫אני משנע חולים על‬ ‫מיטות מהמחלקות‬ ‫לחדר הניתוח וחזרה‪,‬‬ ‫ונחשו מה? כיף לי‬ ‫שם! פיזית העבודה‬ ‫לא קלה‪ ,‬אבל אני‬ ‫מרגיש שאני תורם‬ ‫אני לא רואה בשירות‬ ‫הלאומי תרומה‬ ‫פחותה למדינה‪ .‬ליבנו‬ ‫תמיד עם החיילים‬ ‫וגם אנחנו סופרים את‬ ‫הימים שבהם גלעד‬ ‫שליט יושב בשבי‬ ‫‪12‬‬ ‫אני לא מתאים לצבא! או שאולי הוא לא מתאים‬ ‫לי‪ ?...‬כך או כך אני יודע‪ ,‬שהאימרה הזאת על עצמי‬ ‫גורמת לווריד במצח של רבים מכם להתנפח‪ .‬זאת‬ ‫בדיוק הסיבה שהחלטתי לספר גם על הצד שלנו‬ ‫ החבר'ה מהשירות הלאומי שכן יכלו לעשות צבא‬‫ובכל זאת ניגשו לשירות הלאומי מתוך בחירה‪.‬‬ ‫קוראים לי דן גולוב‪ .‬גדלתי ביישוב קהילתי בצפון‬ ‫הארץ‪ ,‬ליד כרמיאל‪ .‬את השירות אני תורם בתור‬ ‫אלונקאי בבית החולים וולפסון בחולון‪ .‬הסיבות‬ ‫שבגללן החלטתי לוותר על הצבא מגוונות‬ ‫ומורכבות‪ ,‬אז נתרכז כאן רק באחת מהן‪.‬‬ ‫בעיות קשב וריכוז תמיד היו מטרד רציני‬ ‫בחיי‪ .‬לקראת סוף כיתה ח'‪ ,‬בבי"ס "משגב"‬ ‫שבו למדתי‪ ,‬נשברתי‪ .‬יותר מדי חומר‪ ,‬מעט‬ ‫מדי דרכים להוציא את המרץ שתמיד היה‬ ‫לי‪ ,‬אפילו שהמורים אהבו אותי וגם הנהלת‬ ‫בית הספר באה לקראתי בצורה יוצאת‬ ‫דופן‪ .‬למשל‪ ,‬בכיתה ז' אישרו לי‪ ,‬במקום‬ ‫לימודים‪ ,‬לנסוע יום בשבוע לעבוד בחוות‬ ‫סוסים‪ ,‬ובכיתה ח' שילבו אותי בתוכנית‬ ‫של סדנאות כמו ירי בחץ וקשת ועוד כל‬ ‫מיני דברים נחמדים‪ .‬אבל כל זה לא עזר‪,‬‬ ‫פשוט לא הייתי מסוגל לסבול את הישיבה‬ ‫הממושכת בכיתה בכל יום רגיל אחר‪.‬‬ ‫אחרי שאני והוריי בדקנו בערך עשרה‬ ‫בתי ספר שונים עברתי בכיתה ט' ל"מרכז‬ ‫אלון" שבקיבוץ אלונים‪ .‬זהו בית ספר‬ ‫מיוחד המציע בין השאר תוכניות לילדים‬ ‫בעלי ליקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב‬ ‫וריכוז‪ .‬כשהתחלתי ללמוד שם חיי השתנו‪.‬‬ ‫למדתי בכיתות קטנות ‪ -‬כחמישה נערים‬ ‫בכיתה‪ ,‬המורים שם היו כמו חבריי (ועד‬ ‫היום הם כאלה)‪ .‬היינו צוחקים ביחד ומעבירים‬ ‫את הזמן בכיף תוך כדי לימודים‪ ,‬אמנם לא בקצב‬ ‫של כיתה רגילה אבל לפחות משהו‪ .‬בכיתה י"א‬ ‫התחלתי לקחת ריטלין וכבר ממש הצלחתי ללמוד‬ ‫ואפילו טוב ‪ -‬גם נשארתי מרצוני שנה נוספת אחרי‬ ‫י"ב כדי לסיים את הבגרות‪ ...‬מי היה מאמין?‬ ‫העניין הוא שיש אנשים שפשוט לא יכולים כמו‬ ‫כולם‪ ,‬או יכולים אחרת מרוב האנשים‪ .‬נסו‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫לקחת כמה חבר'ה עם בעיות קשב וריכוז ולהעמיד‬ ‫אותם בשקט ב'חית'‪ .‬עכשיו תקישו מכך איך זה‬ ‫יעבוד עם מפקד בצבא‪ .‬אתם לא מבינים עד כמה‬ ‫מגוחך היה הניסיון לעשות לנו את זה בגדנ"ע‪ .‬וזה‬ ‫לא אומר שאנו חבר'ה לא איכותיים‪ ,‬אלא פשוט‬ ‫טובים בדברים אחרים‪ :‬ביחסי אנוש‪ ,‬למשל‪ ,‬ובעוד‬ ‫תחומים רבים אחרים שבהם אני מצטיין הרבה יותר‬ ‫מרוב האנשים שאני מכיר‪ .‬נכון שמאז הלימודים‬ ‫למדתי לשלוט בבעיות הקשב והריכוז‪ .‬אני כבר לא‬ ‫לוקח ריטלין‪ ,‬ואני יושב פה עכשיו וכותב לכם את‬ ‫המאמר הזה בנחת ומבלי לזוז כאילו יש לי קוצים‬ ‫שמה מתחת‪ ,‬ואני גם יכול לעמוד ב"הקשב"‪ ,‬אבל זה‬ ‫בכל זאת יהיה לי קשה יותר מרוב האנשים‪ .‬אז למה‬ ‫לקחת מישהו כמוני ולהכניס אותו בכוח לתבנית‬ ‫הצבאית הרגילה? למה להתעלם מהקשיים שלו‪,‬‬ ‫ולמה לא לנצל את היתרונות שבו?‬ ‫בבית החולים אני משנע חולים על מיטות‬ ‫מהמחלקות לחדר הניתוח וחזרה למחלקות‪ ,‬ונחשו‬ ‫מה? כיף לי שם! פיזית העבודה לא קלה‪ ,‬אבל אני‬ ‫עושה טוב לאנשים‪ ,‬אני צוחק עם החולים כל הדרך‬ ‫לחדר הניתוח‪ ,‬והם נכנסים אליו מחויכים לגמרי‪.‬‬ ‫הרבה פעמים הם מבקשים שאני ספציפית אחזיר‬ ‫אותם למחלקה אחרי הניתוח ולא אחד האלונקאים‬ ‫האחרים‪ ,‬ועולה להם חיוך גדול על הפנים כשאנו‬ ‫נפגשים שוב בדרך חזרה למחלקה‪ .‬באמת שאין‬ ‫הרגשה טובה יותר מזו‪ .‬אני מרגיש שאני תורם‪.‬‬ ‫אישית‪ ,‬אני לא רואה בשירות הלאומי תרומה‬ ‫פחותה למדינה מזו של החיילים ‪ -‬פשוט תרומה‬ ‫אחרת‪ .‬כל אחד מאיתנו בחר בה מהסיבה האישית‬ ‫שלו‪ ,‬אם בגלל בעיות בריאות‪ ,‬ענייני דת או כל‬ ‫סיבה שתהיה ‪ -‬כן‪ ,‬יש כאלה שהצבא פשוט לא‬ ‫מתאים להם‪ .‬אני בטוח שלא איכפת לנו מהמדינה‬ ‫פחות ממי שכן משרת בצבא‪ .‬ליבנו תמיד עם‬ ‫החיילים‪ ,‬וכן‪ ,‬גם אנחנו סופרים את הימים שבהם‬ ‫גלעד שליט יושב בשבי‪.‬‬ ‫רפואה שלמה‬ ‫ברפואה‬ ‫מעצמה גרעינית‬ ‫מאת פרופ' מוטי לורברבוים‬ ‫עריכה‪ :‬מרק גלברג ושושי פרידמן‬ ‫קליטתה של מצלמת ‪ ,SPECT CT‬מצלמה‬ ‫היברידית מתקדמת‪ ,‬היא הזדמנות טובה להכיר‬ ‫את תחום הרפואה הגרעינית בכלל ואת המכון‬ ‫לרפואה גרעינית בוולפסון בפרט‪.‬‬ ‫רפואה גרעינית הינה תחום אבחנתי‪,‬‬ ‫המשתמש ב"עוקבים רדיואקטיביים" שונים‬ ‫בכמות מזערית‪ ,‬בעלי סגוליות ויכולת קישור‬ ‫לרקמות ותאים שונים בגוף‪ .‬החומרים (להלן‬ ‫ה"עוקבים הרדיואקטיביים") ניתנים למטופל‬ ‫בהזרקה תוך‪-‬ורידית או תת‪-‬עורית‪ ,‬בשאיפה‬ ‫או בבליעה‪ .‬חלק מהבדיקות מבוצע בשיטת‬ ‫‪ ,SPECT‬המקנה תמונה תלת‪-‬ממדית‬ ‫וחתכים בזוויות שונות (בדומה ל‪ )CT-‬של‬ ‫האיבר הנבדק‪ .‬מצלמת גמא מיוחדת מציגה‬ ‫את התמונות בחתכים שונים בפני הרופא‬ ‫המפענח‪ .‬חומרים עוקבים שונים בודקים את‬ ‫עצמות השלד‪ ,‬זרימת הדם בריאות‪ ,‬תפקוד‬ ‫בלוטת התריס‪ ,‬זרימת הדם במוח‪ ,‬תפקוד של‬ ‫קולטנים (רצפטורים)‪ ,‬פעילות של גידולים‬ ‫ממאירים ועוד‪.‬‬ ‫מדובר בתחום דינמי מאוד‪ ,‬המאפשר‬ ‫לאבחן מחלות ברמה המולקולרית והתאית‪.‬‬ ‫בניגוד לאבחון הרנטגני‪ ,‬המבוסס על מבנה‬ ‫האיברים‪ ,‬האבחון ברפואה הגרעינית מבוסס‬ ‫על תפקוד האיבר הנבדק‪ .‬כך ניתן לאתר‬ ‫תהליכים פתולוגיים בגוף זמן רב לפני גילויים‬ ‫על ידי בדיקות רנטגניות‪ ,‬כמו למשל איתור‬ ‫גרורות בעצמות‪ ,‬איתור זיהומים בעצמות‬ ‫(אוסטאומיאליטיס) או נמק של העצמות‬ ‫(‪ ,)AVN‬איתור מחלות מוח ניווניות כמו‬ ‫אלצהיימר ומחלות של מערכת התנועה כמו‬ ‫פרקינסון‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬שבהם בדיקות‬ ‫ההדמיה הרגילות לא הצליחו לאבחן את הבעיה‪,‬‬ ‫מצלמת ‪ SPECT CT‬החדשה במכון לרפואה גרעינית היא מצלמה‬ ‫היברידית‪ ,‬כזו המשלבת בין פיזיולוגיה ואנטומיה ומאפשרת‬ ‫לבצע שתי בדיקות הדמיה ברצף באותו נבדק‪ .‬התוצאה היא‬ ‫מידע משופר לרופא ‪ -‬וטיפול מדויק יותר‬ ‫הבדיקה הגרעינית נתנה את התשובה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בילד עם כאבים ברגל ובדיקות רנטגן תקינות‪,‬‬ ‫מיפוי העצמות הראה גרורות מפושטות‬ ‫בעצמות והילד הופנה לבירור אונקולוגי‪.‬‬ ‫בתינוק עם הפרעה קשה בתפקוד בלוטת‬ ‫המגן‪ ,‬המיפוי הראה בלוטת מגן במיקום לא‬ ‫תקין ‪ -‬מתחת ללשון ‪ -‬ואיפשר את האבחנה‪.‬‬ ‫כך גם באישה עם הפרעה בתפקודי הכבד‬ ‫ללא ממצא ברור בבדיקות הרנטגן‪ :‬המיפוי‬ ‫כיוון את הכירורגים לחסימה בדרכי המרה‬ ‫באונה השמאלית של הכבד‪ ,‬משם הוצאה אבן‬ ‫זעירה והחולה החלימה לחלוטין‪.‬‬ ‫המכון לרפואה גרעינית בוולפסון החל‬ ‫לפעול בתחילת ‪ ,1983‬תחילה כמכון קטן‬ ‫עם מצלמת גמא ‪ - APEX-410‬מצלמה‬ ‫עם "ראש" אחד לצילומים פלנרים‪ ,‬שהקיפה‬ ‫את כל שטח הרפואה הגרעינית דאז‪.‬‬ ‫בהמשך נרכשה מצלמה דומה נוספת מסוג‬ ‫‪ ,SP-4‬שאפשרה הדמיה תלת‪-‬ממדית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬נרכשה מצלמת ‪HELLIX‬‬ ‫דו‪-‬ראשית להדמיה כל‪-‬גופית והדמיית‬ ‫תלת‪-‬ממד ‪ .SPECT -‬בימים אלה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫הותקנה במכון מצלמת ‪ SPECT CT‬של‬ ‫חברת ‪ GE‬הקרויה ‪ .INFINIA HAWKEYE‬זו‬ ‫מצלמה משוכללת דו‪-‬ראשית‪ ,‬משולבת עם‬ ‫‪( CT‬לא אבחנתי)‪ .‬טכנולוגיית ‪SPECT-CT‬‬ ‫מאפשרת לבצע שתי בדיקות הדמיה ברצף‬ ‫באותו נבדק ונקראת מצלמה היברידית‪.‬‬ ‫המשמעות היא שילוב בין ההדמיה הגרעינית‬ ‫הפיזיולוגית הנעשית ברפואה גרעינית‪ ,‬יחד‬ ‫עם תמונות אנטומיות המתקבלות ממכשיר‬ ‫‪ CT‬המשולב במצלמה‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬רוצים‬ ‫לבדוק קליטת חומר המגלה זיהומים בכף‬ ‫הרגל ‪ -‬חשוב לדעת אם החומר נקלט בעצם‬ ‫(אוסטאומיאליטיס)‪ ,‬ברקמה הרכה ליד העצם‬ ‫(צלוליטיס) או במפרק (ארטריטיס זיהומית)‪,‬‬ ‫וזאת ניתן לגלות בעזרת השילוב בין פיזיולוגיה‬ ‫לאנטומיה‪ ,‬הקיים במצלמה זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן‬ ‫לבצע מיפויי לב מדויקים ומורכבים יותר‪,‬‬ ‫כולל קביעת תפקוד הלב שלא התאפשרה‬ ‫במכשור הקודם‪ .‬ניתן גם לכוון את הכירורג‬ ‫בצורה מדויקת יותר לכריתת גידולים ‪-‬‬ ‫למשל אדנומות של בלוטת הפאראטירואיד‪,‬‬ ‫וזאת באמצעות מתן מידע אנטומי טוב‬ ‫יותר‪ .‬התמונה המשולבת מספקת מידע שבו‬ ‫יתרונות כל מכשיר משלימים זה את זה‪.‬‬ ‫צוות המכון‪ :‬לא מוותרים על מחקר‬ ‫בראשותו של מנהל המכון לרפואה גרעינית‪ ,‬פרופ' מוטי לורברבוים‪ ,‬כולל הצוות את הרופאים‬ ‫ד"ר גלינה ניקולוב וד"ר סורינה מקדזיאוב‪ ,‬את הטכנולוגית הראשית שולמית קלמן‪ ,‬את‬ ‫הטכנאים ורד פילוסוף‪ ,‬אנה וקסלר ודורי אליהו ואת מזכירת המכון ליאת סופר‪.‬‬ ‫למרות המשאבים המוגבלים מבצע הצוות גם מחקרים רבים‪ ,‬בעיקר בתחום חקר המוח‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש בחומרים חדישים ומגוונים לבדיקת אירועים מוחיים‪ ,‬שיטיון ומחלת פרקינסון‪ ,‬כמו גם‬ ‫בתחום הפתולוגיות הגרמיות של הברך‪ ,‬אדנומה של בלוטת יותרת התריס ועוד‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫היה לי חבר היה לי אח‪...‬‬ ‫מאת אהובה פרידמן‬ ‫לגעת בתום‬ ‫של תמימה‬ ‫בגיל ‪ 97‬תמימה לבקוב היא מתנדבת‬ ‫פעילה בקפטריית יע"ל בוולפסון‪.‬‬ ‫עיניה נוצצות כשהיא מדברת על‬ ‫עבודתה בבית החולים ועל שמחת‬ ‫הנתינה‪ ,‬כמו גם על שישים ואחת‬ ‫שנות נישואיה המאושרים לבעלה‬ ‫חיימק'ה לבקוב ז"ל‪ .‬בואו נכיר אותה‬ ‫כ‪ 300-‬מתנדבות ומתנדבים מונה סניף יע"ל ‪-‬‬ ‫יד עזר לחולה ‪ -‬במרכז הרפואי וולפסון‪ .‬רובם‬ ‫ככולם בני הגיל השלישי‪ ,‬אנשים שהעשייה‬ ‫והנתינה הן חלק בלתי נפרד מהם‪ .‬סיפורי‬ ‫חיים מרתקים ועשירים תמצאו אצלם בשפע‪.‬‬ ‫הפעם אנו עושים דרכנו אל קפטריית יע"ל‬ ‫כדי לפגוש את תמימה לבקוב‪ ,‬מתנדבת בלתי‬ ‫נלאית והמבוגרת שבחבורה‪ .‬תמימה יוצאת‬ ‫לקראתי כשהיא מקפידה להיראות במיטבה‪,‬‬ ‫מיישרת את החלוק הלבן שלה‪ .‬השנה חגגו לה‬ ‫החברות המתנדבות את יום הולדתה ה‪,97-‬‬ ‫שתיבדל לחיים ארוכים ומאושרים‪.‬‬ ‫תמימה וחבריה ביע"ל נמצאים כאן עבור‬ ‫החולים‪ ,‬משפחותיהם וכל באי בית החולים‪,‬‬ ‫ועבודתם נעשית בשיתוף פעולה הדוק‬ ‫ומתמיד עם הנהלת המרכז הרפואי‪ .‬כל מתנדב‬ ‫מגיע לפחות פעם בשבוע למשמרת בת ארבע‬ ‫שעות‪ .‬סניף יע"ל מנהל קפטריה המגישה‬ ‫ארוחות קלות‪ ,‬שתייה חמה וקרה‪ ,‬עוגות ועוד‪.‬‬ ‫מדי יום יוצא צוות מיומן עם עגלות ניידות‬ ‫לכל רחבי בית החולים כדי להזין מטופלים‬ ‫ואורחים שאין ביכולתם להגיע לקפטריה‪.‬‬ ‫כל ההכנסות הן קודש לרכישת ציוד מתקדם‬ ‫עבור המטופלים‪ .‬למרות שפתיחת הקניון נגסה‬ ‫בהכנסותיהם‪ ,‬הם אינם נואשים וממשיכים‬ ‫בעשייה במרץ‪ .‬הם רואים בכך עבודת קודש‬ ‫והמחויבות לפעילות היא בדמם‪" .‬מתנדבי‬ ‫יע"ל נותנים ביטוי לעצמם ולכישוריהם בדרך‬ ‫שלעתים כרוכה בוויתור על עינוגים פרטיים"‪,‬‬ ‫אומרת חמדה ישראלי‪ ,‬מנהלת הארגון‪.‬‬ ‫בקפטריית יע"ל‪ ,‬תמימה היא זו האחראית‬ ‫על הסלטים‪ .‬אני פוגשת בה כשהיא חותכת‬ ‫באומנות של שף פרוסות דקות ומדויקות של‬ ‫מלפפונים חמוצים מפרי גינתה וממעשה ידיה‪,‬‬ ‫שהיא מביאה עמה כל אימת שתם המלאי‬ ‫שלהם בקפטריה‪ .‬המלפפונים הללו הפכו לסימן‬ ‫ההיכר שלה‪" .‬כדי להשביח את הטוסטים שאנו‬ ‫מכינות‪ ,‬אנו מביאות ירקות טריים מהבית"‪,‬‬ ‫מסבירות לי תמימה וחברותיה‪.‬‬ ‫כאשר תמימה מדברת על העבודה בבית‬ ‫החולים‪ ,‬העיניים שלה נוצצות‪ .‬ניכרת בה רוח‬ ‫ההתנדבות ובולט הפרגון הרב שלה לאחרים‬ ‫ושל האחרים כלפיה‪ .‬הנתינה עוברת כחוט‬ ‫השני לאורך כל ההיסטוריה הפרטית שלה‪.‬‬ ‫בעברה הייתה מורה‪ ,‬והיא גאה לספר על‬ ‫תלמידיה שחלק מהם עובדים כיום במרכז‬ ‫הרפואי שלנו‪.‬‬ ‫היא נולדה במושבה הוותיקה מצפה שמעל‬ ‫לכנרת‪ ,‬בכורה מבין חמישה ילדים‪ .‬כילדה‬ ‫התייתמה מאביה ונרתמה מיידית לעזרה‬ ‫במשק‪ ,‬בשלוש בבוקר הייתה משכימה כדי‬ ‫להאכיל את הפרות‪ .‬היא נישאה פעמיים‬ ‫וילדה ארבעה ילדים שהעניקו לה ‪ 11‬נכדים‬ ‫ו‪ 18-‬נינים‪ .‬חייה עם בעלה השני חיים לבקוב‪,‬‬ ‫מהידועים שבלוחמי הפלמ"ח וצה"ל (ראו‬ ‫מסגרת)‪ ,‬היו מאושרים‪ .‬בעיניים נוצצות היא‬ ‫נזכרת בו‪ .‬כמעט באותה התרגשות תמימה‬ ‫מציינת כי היא מתנדבת כבר ‪ 32‬שנים וכי‬ ‫שימשה כמשפחה אומנת תחילה לבת‬ ‫אחת המכנה אותה "אימא שלי"‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫לארבעה ילדים נוספים‪ ,‬שעימם היא עדיין‬ ‫שומרת על קשר‪.‬‬ ‫חבריה של תמימה מעידים כי היא תמיד שמחה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לאורך כל השיחה לא מש החיוך מפניה‪.‬‬ ‫תמימה חושבת שרוח ההתנדבות מצויה בגנים‬ ‫שלה ושהורישה ממנה לילדיה‪ ,‬ומעידה על‬ ‫בתה המטפלת בנכים‪ .‬אשרינו שיש בקרבנו‬ ‫אנשים כמו תמימה לבקוב‪ .‬כולנו מאחלים לה‬ ‫עוד שנים רבות של בריאות ושל התנדבות!‬ ‫חיימק'ה לבקוב ב‪ 100-‬מילים‬ ‫חיים (חיימק'ה) לבקוב‪" ,‬יקיר העיר חולון"‪ ,‬היה מידועי הלוחמים והמפקדים בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל‪ .‬לפני קום המדינה שירת בפלוגות הלילה‬ ‫המיוחדות בפיקודו של וינגייט‪ ,‬היה מפקד חי"ש בגליל התחתון ואיש "המחלקה הסורית" של הפלמ"ח‪ .‬הוא קנה לו שם כלוחם נועז וגם כ"גדול‬ ‫מספרי הצ'יזבטים"‪ ,‬שסיפוריו תועדו ב"ילקוט הכזבים"‪ .‬לבקוב היה ממקימי חטיבת גולני‪ ,‬נודע במשך שנים רבות כאיש הקשר של צה"ל לבני‬ ‫המיעוטים ושימש בתפקידי מודיעין מיוחדים‪ .‬ב‪ 1982-‬גויס שוב כדי לשמש כקצין קישור לדרוזים בלבנון בתקופת מבצע שלום הגליל‪ ,‬וב‪,1986-‬‬ ‫בהיותו בן ‪ ,70‬השתחרר מהשירות כ"חייל הזקן ביותר בצה"ל"‪ .‬הוא היה נשוי לתמימה ‪ 61‬שנה עד לפטירתו בשנת ‪.1998‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הסיעוד בשטח‬ ‫מאת אסתר אהרוני‪ ,‬סגנית מנהלת שירותי הסיעוד‬ ‫הרחבת סמכויות האחות ‪-‬‬ ‫במחקר תלת‪-‬מרכזי‬ ‫ביקור אחיות אחראיות‬ ‫באחוזת ראשונים‬ ‫במהלך השנה הקרובה יהיה הסיעוד בוולפסון שותף למחקר בנושא "הרחבת‬ ‫סמכויות של האחות ‪ -‬עמדות וקשר למדדי איכות"‪ .‬המחקר ייערך בשני בתי‬ ‫חולים נוספים‪ ,‬איכילוב ושיבא‪ .‬איסוף הנתונים יתבצע במחלקות וביחידות האשפוז‬ ‫בבית החולים‪ .‬כהכנה לכך נדרשנו למפות את הנהלים‪ ,‬ההנחיות ופרוטוקולי‬ ‫הטיפול הקיימים‪ ,‬שעל פיהם פועלות האחיות בשטח‪ .‬קיימנו השתלמות קצרה‬ ‫בנושא לאחיות האחראיות‪ ,‬שמטרתה להסב את הנהלים והפרוטוקולים על פי‬ ‫פורמט אחיד ותקני‪ .‬בתום ההשתלמות‪ ,‬האחיות האחראיות נרתמו למיזם ופועלות‬ ‫במרץ לכתיבה והטמעה של פעולות מרחיבות סמכות לאחיות‪.‬‬ ‫במסגרת סיור מקצועי ביקרו האחיות האחראיות‬ ‫ב"אחוזת ראשונים" שבמערב ראשון לציון והתרשמו‬ ‫מסביבת המגורים לאוכלוסייה המבוגרת‪ ,‬עצמאיים‬ ‫וקשישים בכל רמות התפקוד‪ ,‬כולל דיור מוגן‪ ,‬אגף‬ ‫סיעודי ותשושי נפש‪.‬‬ ‫ניהול הטיפול בפצעים‪:‬‬ ‫הכשרה ייעודית לאחיות‬ ‫פרס העבודה הטובה ביותר‬ ‫ללאה הררי וחברותיה‬ ‫בתחילת חודש אוקטובר פותחת הנהלת הסיעוד קורס ייעודי לאחיות מוסמכות‬ ‫בנושא טיפול בפצעים רגילים ובפצעים כרוניים קשים לריפוי‪ ,‬שיקנה ידע קליני‬ ‫ותיאורטי לצד תרגול מעשי‪ .‬לקורס נרשמו עשרות אחיות מהמוסד ומחוצה לו‪.‬‬ ‫מחקר בנושא "בחינת יעילות אומדן תפקוד כבד‬ ‫להשתלה מתורם במוות מוחי בטרם הונצל"‪ ,‬שנעשה‬ ‫על ידי לאה הררי‪ ,‬מתאמת השתלות בוולפסון‪ ,‬ביחד‬ ‫עם שותפותיה לתפקיד רונה סימון משיבא ודינה גרינס‬ ‫מבילינסון‪ ,‬הוצג בכנס השנתי של החברה הישראלית‬ ‫להשתלות ביולי ‪ 2010‬וזכה בפרס הצגת העבודה‬ ‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫הנהלת הסיעוד החלה בבקרה מובנית על נהלי עשייה סיעודיים במחלקות בית‬ ‫החולים‪ .‬הבקרה מתבצעת על ידי האחיות הכלליות במשמרת ערב ולילה‪ .‬בישיבה‬ ‫שנערכה לצורך הערכת מצב ביניים‪ ,‬הוצגו חלק מהממצאים המשקפים תוצאות‬ ‫טובות‪ .‬האחיות הכלליות דיווחו כי תוך כדי התהליך הפנימו הצוותים ליקויים‬ ‫וכבר ביצעו תיקונים‪ .‬הן הביעו שביעות רצון וסיפוק משיתוף הפעולה במחלקות‬ ‫ומאווירה חיובית ומעודדת כלפי הבקרות‪.‬‬ ‫חגיגת העשור של העמותה‬ ‫לסיעוד אורולוגי‬ ‫תוצאות טובות בבקרת עשייה סיעודית‬ ‫מבדק במלר"ד ‪ -‬מינהל הסיעוד‬ ‫מבדק מטעם מינהל הסיעוד התקיים ב‪ 1-‬ביוני במחלקה לרפואה דחופה בוולפסון‪.‬‬ ‫המבדק נערך בנושא ביצוע פעולות סיעוד לאחיות בוגרות השתלמות מוכרת‪,‬‬ ‫וכן עמידה בהנחיה המקצועית של אחראיות משמרת‪ .‬המשוב מצד הבקרות היה‬ ‫חיובי ביחס ליישום ההנחיה לאחות אחראית המשמרת‪ .‬ההנהלה הסיעודית במיון‬ ‫נערכת במהלך השנה הקרובה ליישום פעולות סיעוד‪ ,‬כולל הרחבת סמכויות‬ ‫הביצוע לאחיות בעלות הכשרה מוכרת‪.‬‬ ‫כמדי שנה נערך כנס שנתי ארצי שבו מציגות אחיות‬ ‫העוסקות בתחום האורולוגי את עבודותיהן בנושאים‬ ‫נבחרים‪ .‬יו"ר העמותה עליזה שושן‪ ,‬אחות אחראית‬ ‫מרפאה אורולוגית בוולפסון‪ ,‬מספרת כי לרגל שנת‬ ‫העשור לעמותה נכחו בכנס יו"ר האיגוד הרפואי‬ ‫האורולוגי‪ ,‬פרופ' גרינשטיין‪ ,‬ונשיא המכללה לישראל‪,‬‬ ‫יגאל נאמן‪ ,‬כמו גם מכובדים נוספים מתחום הרפואה‬ ‫האורולוגית‪ .‬שנת העשור צוינה בשינוי סמל העמותה‬ ‫וחשיפה של אתר האינטרנט שלה‪ ,‬הכולל גם עבודות‬ ‫שהוצגו במשך השנים בכנסי העמותה‪ .‬כולם מוזמנים‬ ‫לבקר באתר שכתובתו‪www.una.org.il :‬‬ ‫כנס "מחקרים ופרויקטים בסיעוד"‪ :‬לציון ‪ 30‬שנה לביה"ח וולפסון‬ ‫זו השנה השישית שהנהלת הסיעוד בוולפסון מקיימת את הכנס השנתי בנושא מחקרים ופרויקטים בסיעוד‪ ,‬המציג הטמעה של טכנולוגיות חדשות‬ ‫ועדכונים מבוססי ראיות בעבודת האחות‪ .‬השנה עמד הכנס בסימן מאורע חגיגי ‪ -‬חגיגות ‪ 30‬שנה לבית החולים‪ ,‬לכבודן קושטו אולם ההרצאות‬ ‫ורחבת הפטיו והוקרן סרט מרגש שהציג את הסיעוד בעבר וכיום‪ .‬הכנס נפתח בברכות של ד"ר ברלוביץ‪ ,‬מנהל בית החולים‪ ,‬ולידיה ריחני‪ ,‬מנהלת‬ ‫שירותי הסיעוד‪ .‬בסיום היום העניקה "עמותת ידידי וולפסון" פרסים לעבודות מצטיינות‪ :‬בפרס ראשון זכתה יעל אושר‪ ,‬אחות אחראית פגייה‪ ,‬על‬ ‫עבודתה "הסמכה לתקן ‪ ISO‬בפגייה"‪ .‬בפרס שני זכתה אילונה ברנץ‪ ,‬אחות אחראית מלר"ד ילדים‪ ,‬על עבודתה "הסכנה שבשערה ‪ -‬סקר עמדות‬ ‫תסביב שערה בתינוקות"‪ .‬בפרס שלישי זכו אהובה פרידמן‪ ,‬ראש צוות ומדריכה קלינית חדר ניתוח‪ ,‬איריס לניאדו‪ ,‬אחות אחראית חדר ניתוח‪,‬‬ ‫וסווטה לויתן‪ ,‬סגנית אחות אחראית חדר ניתוח‪ ,‬על עבודתן‪" :‬נחשפים לחדש כדי ללמוד 'ישן' ‪ -‬הוראה ולמידה של נהלים בדרך חווייתית"‪ .‬ברכות‬ ‫לזוכים ותודות למשתתפים‪ ,‬למארגנים ולשופטות‪.‬‬ ‫שושי פרידמן‬ ‫מרכזת מחקר בסיעוד ויו"ר הוועדה המארגנת של הכנס‬ ‫מעוניינות לפרסם במדור זה את השתתפותכן בכנסים? כיתבו לשושי פרידמן לדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫‪16‬‬ ‫לומדים סיעוד‬ ‫הדרכה קלינית בחברה רב‪-‬תרבותית‬ ‫המושג "רב‪-‬תרבותיות" מהדהד בתוכנית הלימודים שבמרכזה ערכים של שוויון‪ ,‬סובלנות וכבוד‬ ‫הדדי בין התרבויות השונות בחברה‪ ,‬תוך הכרה וקבלה הדדית של השוני הקיים‬ ‫מאת סימה אזולאי ושירלי קרמר‬ ‫כל מחנך נאבק עם אותן השאלות הבסיסיות‪,‬‬ ‫הפוקדות בעקשנות את המקצוע מבראשית‪:‬‬ ‫איזו היא הדרך הטובה ביותר ללמד או ללמוד?‬ ‫מה מידת אחריותם של התלמידים ללמידה?‬ ‫מהן אסטרטגיות הלמידה והאלטרנטיבות‬ ‫לפיתוח מיומנויות קליניות?‬ ‫וכל מורה ומחנך יודע גם‪ ,‬כי בכך לא מסתיימות‬ ‫השאלות ‪ -‬הן רק מתחילות‪...‬‬ ‫תחושת אי‪-‬ביטחון שבעשייה שאינה קופאת‬ ‫על שמריה‪ .‬בצד המורכבות הטכנולוגית‪ ,‬על‬ ‫הסטודנט לסגל ולפתח מיומנויות בין‪-‬אישיות‪,‬‬ ‫לאמץ גישה הוליסטית ולמצוא עצמו במערך‬ ‫הצוות הרב‪-‬מקצועי ביחידה הטיפולית‪.‬‬ ‫המדריך הקליני הוא החולייה המקשרת בין‬ ‫הנלמד במסגרת העיונית בבית הספר לבין‬ ‫רכישת המיומנויות המקצועיות בסיעוד‪.‬‬ ‫לקבל את השונה‬ ‫להעצים את הסטודנט‬ ‫איש המקצוע המיומן מחויב להשתמש‬ ‫בכישוריו המקצועיים הנרכשים בתהליך‬ ‫החינוך המקצועי‪ ,‬ובעצמו כאדם‪ ,‬על מנת‬ ‫לספק את צרכיו של המטופל באמצעות‬ ‫הדרכה‪ ,‬יעוץ‪ ,‬הכוונה‪ ,‬תיאום ועוד (קיגלי‪-‬‬ ‫שמש ושילוח‪.)1998 ,‬‬ ‫בחינוך לסיעוד אנו שואפים כיום להעצים‬ ‫את הסטודנטים לסיעוד וזאת בדרך של מתן‬ ‫כלים שיחזקו אותם ויכשירו אותם למלא את‬ ‫משימות הסיעוד העתידיות‪ .‬העצמת התלמיד‬ ‫מושגת על ידי הגברת רמת עצמאותו‪ ,‬הגברת‬ ‫רמת ידיעותיו וכך גם הגברת מידת שליטתו‬ ‫בתחום קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫הסטודנט נחשף כיום למציאות קלינית מורכבת‬ ‫ורבת טכנולוגיות‪ ,‬המתחדשות חדשות‬ ‫לבקרים‪ .‬מציאות זו מצריכה ידע עדכני ויוצרת‬ ‫במסגרת פורום המדריכים‬ ‫הקליניים של המרכז הרפואי‬ ‫וולפסון‪ ,‬אשר מתקיים בשיתוף‬ ‫עם הנהלת הסיעוד‪ ,‬עסק המפגש‬ ‫האחרון בדילמות הקשורות‬ ‫בחברה‬ ‫קלינית‬ ‫בהדרכה‬ ‫רב‪-‬תרבותית‪ .‬המושג "רב‪-‬‬ ‫תרבותיות" מהדהד בתוכנית‬ ‫הלימודים‪ ,‬שבמרכזה נמצאים‬ ‫ערכים של שוויון‪ ,‬סובלנות‬ ‫וכבוד הדדי בין התרבויות‬ ‫השונות בחברה‪ ,‬תוך הכרה‬ ‫וקבלה הדדית של השוני הקיים‪.‬‬ ‫במסגרת הדיון בפורום דנה קבוצת המדריכים‬ ‫במכשולים במפגש הטיפולי הבין‪-‬תרבותי‪,‬‬ ‫הנוגעים בתחומים כגון חרדה מהשונה‪,‬‬ ‫הכללות וסטריאוטיפים ודעות קדומות (ראו‬ ‫הרחבה במסגרת)‪.‬‬ ‫בסיס לימודי מאתגר‬ ‫על מנת להגשים וליישם את המטרות‬ ‫החינוכיות אין לשכוח כי המדריכים הקליניים‬ ‫כמיישמי תוכניות הלימוד זקוקים להמשך‬ ‫עדכון‪ ,‬העשרה והדרכה לעצמם‪ ,‬על מנת‬ ‫להמשיך וליצור בסיס לימודי מאתגר‬ ‫ומוטיבציוני‪.‬‬ ‫כחלק מקידום המצוינות בהדרכה הקלינית‬ ‫יתקיים בבית הספר במהלך חודש אוקטובר‬ ‫יום עיון בנושא "תחקיר והדרכה קלינית"‪,‬‬ ‫שיעסוק בניתוח אירועים כחלק מתהליך‬ ‫הלמידה של המדריך הקליני‪.‬‬ ‫רשמים ממפגש‬ ‫רב תרבותי‬ ‫בעידודה של הנהלת הסיעוד וכחלק‬ ‫מהפעילות השנתית של פורום‬ ‫מדריכים קליניים‪ ,‬התקיים בחודש יוני‬ ‫האחרון יום עיון שלישי למדריכות‬ ‫קליניות בהשתתפות כ‪ 20-‬מדריכות‬ ‫ובנוכחות סימה דוידיאן‪ ,‬האחראית‬ ‫על נושא ההדרכה הקלינית בהנהלת‬ ‫הסיעוד‪ ,‬וסימה אזולאי‪ ,‬מנהלת ביה"ס‬ ‫לסיעוד‪ .‬המפגש הוכן על ידי איריס‬ ‫גולדמן‪ ,‬מרכזת בכירה בביה"ס לסיעוד‪,‬‬ ‫לימור ששון‪ ,‬סגנית אחות אחראית‬ ‫מחלקת נשים ואנג'לה אליאסוב‪,‬‬ ‫מדריכה קלינית במחלקת נשים‪ .‬מטרת‬ ‫המפגש הייתה לפתח רגישות תרבותית‬ ‫כמטפלים וכמדריכים‪ ,‬להרחיב את‬ ‫הידע וההבנה של מושגים ותהליכים‬ ‫תרבותיים בעולם של בריאות ולעורר‬ ‫את המודעות לשונות תרבותית של‬ ‫אוכלוסיות המטופלים והמודרכים‪.‬‬ ‫חלקו הראשון של היום כלל הרצאות‬ ‫על הגדרות ומשמעות של תרבות‬ ‫ורב‪-‬תרבותיות‪ ,‬יעדים חינוכיים למדריך‬ ‫בחניכה של סטודנטים ואחות חדשה‪,‬‬ ‫היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים‬ ‫המשפיעים על מתן הטיפול ועל‬ ‫המפגש בין המדריך למודרך‪ ,‬תקשורת‬ ‫בהיבט רב‪-‬תרבותי‪ ,‬השפעת התרבות‬ ‫במפגש טיפולי או בהדרכה קלינית‬ ‫ומודלים טיפוליים במפגשים רב‬ ‫תרבותיים‪ .‬בהמשך נערך דיון במצבים‬ ‫מייצגים בנושא רב‪-‬תרבותיות בהדרכה‬ ‫קלינית‪.‬‬ ‫לימור ששון וסימה דוידיאן‬ ‫מלגה לבוגרות מטעם תוכנית קונרד אדנאואר‬ ‫שתיים מבוגרות בית הספר לסיעוד ע"ש א‪.‬וולפסון‪ ,‬סלמה פיומי ומירב‬ ‫חביב‪ ,‬זכו במלגה מטעם תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה‬ ‫יהודי‪-‬ערבי על מחקרן בנושא‪" :‬עמדות סטודנטים ערבים ויהודים‬ ‫כלפי מקצוע הסיעוד" במסגרת סמינר מחקר בשנה ד'‪.‬‬ ‫תוכנית קונרד אדנאואר נוסדה ב‪ 2004-‬על ידי קרן קונרד אדנאואר‬ ‫ואוניברסיטת תל אביב וכחלק ממרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון‬ ‫ואפריקה‪ .‬ייעודה של התוכנית הוא להעמיק את הידע וההבנה של‬ ‫יחסי יהודים וערבים בישראל באמצעות מחקר‪ ,‬פרסומים ותיעוד‪.‬‬ ‫ברכות למירב ולסלמה על הזכייה ‪ -‬עלו והצליחו‪.‬‬ ‫רחל שרבני‬ ‫‪17‬‬ ‫זרקור על‪...‬‬ ‫בית חם לנפגעי תקיפה מינית‬ ‫מאת סימה אורן‪,‬‬ ‫מנהלת השירות לעבודה סוציאלית‬ ‫אלימות היא בעיה חברתית קשה‪ ,‬שהחברה‬ ‫הישראלית מתמודדת איתה בתקופה האחרונה‪.‬‬ ‫אחד התחומים המשמעותיים בהתמודדות הזאת‬ ‫הוא נושא התקיפה‬ ‫המינית‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬נפגע תקיפה‬ ‫מינית היה מגיע‬ ‫למלר"ד של בית חולים‬ ‫באזור מגוריו‪ .‬כל מרכז‬ ‫רפואי היה מתמודד‬ ‫עם מספר מועט של‬ ‫נפגעים‪ ,‬דבר שפגע‬ ‫בהתמקצעות הטיפול‪.‬‬ ‫המשותפת‬ ‫היוזמה‬ ‫של האגף לנשים‬ ‫פרופ' אברהם גולן‬ ‫ויולדות ושל השירות‬ ‫סוציאלית‬ ‫לעבודה‬ ‫להקים‬ ‫בוולפסון‪,‬‬ ‫מרכז ייחודי וראשון‬ ‫מסוגו בארץ‪ ,‬התקבלה‬ ‫בברכה בכל המסגרות הדומות ‪ -‬ומהר‬ ‫מאוד ניסו לחקות אותנו‪ .‬אין ספק‬ ‫שהיוזמה שלנו להקמת מרכז כזה גרמה‬ ‫למהפכה בטיפול ובהתייחסות לנפגעים‪.‬‬ ‫להקמה קדמה הכנה יסודית וממושכת‪ ,‬תוך‬ ‫מעורבות כל הגורמים המטפלים בנושא‪,‬‬ ‫כגון משטרה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬פרקליטות‪,‬‬ ‫סימה אורן‬ ‫המכון לרפואה משפטית והמרכזים לטיפול‬ ‫בנפגעות תקיפה מינית‪ .‬במקביל נערכה‬ ‫פנייה לחברות כנסת מלובי הנשים לשם תמיכה בתוכנית‪.‬‬ ‫בהפעלת המרכז אנו עדים לשיתוף פעולה מצוין של כל הגורמים‬ ‫שהוזכרו‪ ,‬וכל זאת במטרה ברורה אחת ‪ -‬שיפור השירות והטיפול הניתן‬ ‫לנפגעי תקיפה מינית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬נכנס פרופ' אברהם גולן לתפקידו הנוכחי‪ ,‬כמנהל אגף‬ ‫נשים ויולדות בבית החולים וולפסון‪ .‬מייד עם היכנסו לתפקיד אימץ‬ ‫פרופ' גולן בחום את המרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית‪ .‬חמש שנים‬ ‫עברו מאז‪ ,‬ו"חדר ‪ ,"4‬בז'רגון שלנו‪ ,‬מציין עשור לפעילותו‪" .‬אני מאמין‬ ‫שבעשייה שלנו במרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית אנו מסייעים למיגור‬ ‫האלימות"‪ ,‬אומר לנו כיום פרופ' גולן‪" ,‬מי שמגיע למרכז מייצג את כלל‬ ‫החברה הישראלית‪ ,‬ואנו‪ ,‬על ידי המעורבות שלנו‪ ,‬מאפשרים טיפול רב‪-‬‬ ‫תחומי שלא יסולא בפז"‪ .‬הניסיון שהצטבר אצלנו במשך עשר שנותיו‬ ‫של המרכז רק מחזק את דעתו בנוגע לחשיבות הטיפול הרב‪-‬מערכתי‬ ‫בנפגעי תקיפה מינית‪" .‬העובדה שכל השירותים הנדרשים ניתנים במיקום‬ ‫אחד מעניקה לנפגע או לנפגעת את הביטחון‪ ,‬שכאן יקבלו את הטיפול‬ ‫המיטבי"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫מדוע המרכז הוקם דווקא כאן בוולפסון?‬ ‫"המרכז הוקם לאחר שזיהינו את הצורך בו‪ ,‬לאור היעדר טיפול נאות‬ ‫בנפגעי תקיפה מינית‪ .‬תורמים לכך מיקומו של בית החולים וולפסון‬ ‫במרכז הארץ וההיסטוריה של שיתוף פעולה ארוך טווח בינינו לבין המכון‬ ‫לרפואה משפטית‪ .‬צוות העובדים הסוציאליים וצוות הרופאים הסכים‬ ‫‪18‬‬ ‫מספר שנים לעבוד בהתנדבות‪ ,‬על מנת לקדם את הנושא"‪.‬‬ ‫מעבר לטיפול הרפואי והנפשי‪ ,‬האם ביכולתנו לסייע לנפגע‪/‬ת גם‬ ‫ברמה המשפטית?‬ ‫"בהחלט‪ .‬יש לזכור שרק עדות של מומחה לרפואה משפטית מקובלת על‬ ‫ידי בית המשפט‪ ,‬ויכולה לעמוד במבחן חקירה נגדית של עורך דין המגן‬ ‫על התוקף‪ .‬עורך הדין מנסה לקעקע את עדות המותקפת‪ ,‬ובכך פוגע בה‬ ‫פעם שנייה ושלישית‪ .‬העדות הפורנזית (המשפטית) הינה בלעדית לבית‬ ‫חולים וולפסון‪ ,‬מהימנה ויכולה לסייע רבות במקרים אלה"‪.‬‬ ‫פרופ' גולן מדגיש שלנפגעי תקיפה מינית יש בית חם בוולפסון‪" .‬המרכז‬ ‫שלנו מאפשר להגיש את השירות הכי טוב‪ ,‬הכי נכון והכי מיידי לטובת‬ ‫מי שנפגע מתקיפה מינית ולהקל עליו בכל המובנים"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫לאחר עשר שנים של פעילות המרכז אנו זוקפים לזכותנו מספר שינויים‬ ‫והישגים‪:‬‬ ‫• העלאת הנושא של טיפול בנפגעי תקיפה מינית על סדר היום הציבורי‪,‬‬ ‫לרבות מעורבות חברות כנסת בקידום הנושא בלובי הנשים בכנסת‪.‬‬ ‫• הוצאת נהלים מחודשים של משרד הבריאות‪ ,‬בסיוע ישיר שלנו‬ ‫בכתיבתם‪.‬‬ ‫• יוזמה לשינוי החוק שיאפשר לקטין לחתום על הסכמה לבדיקה‪ ,‬על פי‬ ‫שיקול דעת שלנו‪ ,‬ללא צורך בהסכמת אפוטרופוס (החוק עדיין מונח‬ ‫על שולחן הדיונים)‪.‬‬ ‫• הכרה בצורך לפתוח מרכזים דומים בבתי חולים נוספים‪ ,‬והפניית‬ ‫מטופלים רק אליהם‪.‬‬ ‫אם ניתן לסכם תקופה בת עשר שנים‪ ,‬הרי שההישג העיקרי והבולט‬ ‫הוא הידע הרב שהצטבר בשירות לעבודה סוציאלית‪ ,‬וההתמקצעות‬ ‫שלנו בנושא טיפול בטראומה ותקיפה מינית‪ .‬הידע והנתונים שהצטברו‬ ‫מאפשרים מחקר ופילוח נתונים‪ .‬אין ספק שהקמת המרכז אפשרה‬ ‫התמקצעות בטיפול כוללני בנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬הן של העובדות‬ ‫הסוציאליות והן של רופאי הנשים‪ .‬פעם בדור מתמזל לאדם להיות חלוץ‪,‬‬ ‫שותף להגשמת רעיון‪ ,‬שקורם עור וגידים מבראשית‪ .‬אנחנו כאן בוולפסון‬ ‫התברכנו בכך‪.‬‬ ‫בימים אלו אנו מציינים עשור להקמתו של "חדר ‪ - "4‬המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית‪" .‬אנו‬ ‫מעניקים את השירות הכי טוב‪ ,‬הכי נכון והכי מיידי לטובת הנפגע או הנפגעת‪ ,‬כדי להקל עליהם‬ ‫בכל המובנים"‪ ,‬אומר לנו פרופ' אברהם גולן‪ ,‬מנהל אגף נשים ויולדות בבית היולדות‬ ‫בזכות נערה בת ‪17‬‬ ‫עשור לחדר ‪ 4‬הוא‬ ‫בדיוק הזמן להרים‬ ‫טלפון ללוס אנג'לס‬ ‫ולשוחח עם פרופ'‬ ‫זיגי רוטמנש‪ ,‬מי‬ ‫שהקים את המרכז‬ ‫לנפגעי תקיפה‬ ‫מינית בוולפסון‪.‬‬ ‫"הכול החל באירוע‬ ‫מכונן באוגוסט‬ ‫‪ ,"1998‬הוא מספר‬ ‫לסימה אורן‬ ‫פרופ' זיגי רוטמנש מכהן כיום‬ ‫מנהל המערך המיילדותי והיחידה‬ ‫לאם ולעובר במרכז הרפואי‬ ‫‪Cedars Sinai Medical Center‬‬ ‫בלוס אנג'לס‪ .‬בשנת ‪ 2007‬עבר פרופ'‬ ‫רוטמנש לארה"ב לאחר שנים פוריות‬ ‫בניהול היחידה להיריון בסיכון גבוה‬ ‫והקמה של המרכז לנפגעי תקיפה‬ ‫מינית אצלנו בבית החולים‪ .‬איך הכול‬ ‫התחיל ‪ -‬שאלנו אותו‪.‬‬ ‫"האירוע המכונן שהניע אותי לקדם‬ ‫הקמה של מרכז כזה היה מפגש עם‬ ‫נערה בת ‪ ,17‬שהגיעה לבית החולים‬ ‫באוגוסט ‪ 1998‬לאחר שנאנסה"‪ ,‬הוא‬ ‫משחזר‪" ,‬כשהנערה הגיעה לחדר מיון‬ ‫נשים היא הייתה לאחר שש שעות‬ ‫חקירה במשטרה‪ .‬לבית החולים‬ ‫הובאה לאחר שחשה ברע‪ .‬היא הייתה מותשת‪ ,‬בוכייה ובמצב פיזי ירוד‬ ‫עקב התייבשות‪ .‬לאחר שהתאוששה הושלמה הבדיקה הרפואית‪ ,‬אך‬ ‫לא היו תרופות למניעת היריון ולהמשך הטיפול‪ .‬בסיום הבדיקה הזמינה‬ ‫השוטרת ניידת‪ ,‬לצורך העברתה למכון לרפואה משפטית‪ .‬עקב מצבה‬ ‫הפיזי והנפשי ביקשתי מהמכון שרופא משפטי יגיע אלינו לבדיקה‪ ,‬אולם‬ ‫הם אמרו שאין לנו מכשור מתאים לצורך זה‪ .‬הבנתי שהמצב הזה צריך‬ ‫להשתנות"‪.‬‬ ‫הציוד נתרם על ידי לקוחה‬ ‫בחודשים הבאים נפגש פרופ' רוטמנש עם נציגי הפרקליטות‪ ,‬אנשי‬ ‫אגף החקירות במשטרה‪ ,‬נעמ"ת‪ ,‬שדולת הנשים ומנהלת מרכזי הסיוע‬ ‫ד"ר ג'וליה ברדה‬ ‫לנפגעות תקיפה מינית ‪ -‬מתוך הבנה‬ ‫שאין מנוס מלהקים מסגרת חדשה‬ ‫שתעמיד במרכז את הנפגעת ולא‬ ‫את נוחות המערכות המטפלות בה‪.‬‬ ‫ביוזמה משותפת עם מנהלת השירות‬ ‫לעבודה סוציאלית‪ ,‬סימה אורן‪,‬‬ ‫וסגניתה צילה ויצברג‪ ,‬אורגן כנס‬ ‫שלראשונה השתתפו בו כל הגורמים‬ ‫פרופ' זיגי רוטמנש‬ ‫המטפלים בנפגעות‪.‬‬ ‫"בעקבות הכנס התחלנו לעצב את המסגרת החדשה כפי שהיא מוכרת‬ ‫לנו כיום"‪ ,‬ממשיך פרופ' רוטמנש‪" ,‬הנהלת בית החולים נתנה לנו חדר‬ ‫באופן זמני שלימים נקרא 'חדר ‪ .'4‬מלקוחה שלנו הושגה תרומה לרכישת‬ ‫הציוד המשמש את החדר עד היום‪ .‬כל השותפים ‪ -‬המשטרה‪ ,‬המכון‬ ‫לרפואה משפטית‪ ,‬מחלקת נשים והשירות הסוציאלי הסכימו לתרום‬ ‫בשעות עבודה ובגמישות יוצאת דופן"‪.‬‬ ‫מאבק ציבורי שלא פוסק‬ ‫ב‪ 24.11.2000-‬נחנך המרכז במעמד שר הבריאות דאז רוני מילוא‪ ,‬ראש‬ ‫אגף החקירות יוסי סדבון‪ ,‬הממונה על מעמד האישה במשרד ראש‬ ‫הממשלה וחברת הכנסת זהבה גלאון‪" .‬השלב השני בהקמת המרכז‬ ‫היה המאבק להכרה ותקצוב של משרד הבריאות‪ .‬כאן החל המאבק‬ ‫הציבורי ‪ -‬סיוע גדול קיבלנו מח"כ גלאון שיזמה ישיבות בוועדות הכנסת‪,‬‬ ‫מפגשים עם שר האוצר והשר לביטחון פנים‪ ,‬וכן התגייסות רחבה של‬ ‫דבורה איציק‪ ,‬מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה‬ ‫מינית במשרד הבריאות‪ .‬רק בשנת ‪ 2003‬קיבלנו תקציב ראשון‪ .‬בכל‬ ‫שנה קוצץ התקציב למחצית‪ ,‬ובכל פעם מחדש היה צורך להיאבק עליו‬ ‫על ידי הפעלת לחץ ציבורי‪ .‬אני שמח לראות ש'חדר ‪ '4‬שורד את הקשיים‬ ‫ומציין עשור ‪ -‬בלי מרכז כזה פשוט אי אפשר"‪.‬‬ ‫עשר שנים לחדר ‪4‬‬ ‫"התמורה להשקעה הגדולה היא שביעות רצון המטופלות‪ ,‬המגיעות‬ ‫אלינו חרדות ובמקרים רבים מצליחות לצאת מכאן אפילו עם חיוך"‬ ‫מאת ד"ר ג'וליה ברדה‬ ‫המרכז לנפגעות תקיפה מינית‬ ‫בוולפסון הוקם בשנת ‪2000‬‬ ‫על ידי פרופ' רוטמנש בשיתוף‬ ‫השירות לעבודה סוציאלית‪ .‬עם הקמתו‪ ,‬השירות ניתן בהתנדבות הן‬ ‫על ידי הצוות הגינקולוגי והן על ידי צוות השירות לעבודה סוציאלית‪.‬‬ ‫לאחר שפרופ' רוטמנש עבר לעבוד בחו"ל נפל בחלקי לקבל את‬ ‫האחריות על המרכז‪.‬‬ ‫המרכז לנפגעות תקיפה מינית שם דגש על מתן טיפול מרוכז‪ ,‬הכולל‬ ‫את כל הפרמטרים הנדרשים לצורך השלמת הטיפול במסגרת פגישה‬ ‫אחת עם צוות רב‪-‬מקצועי‪ .‬השירות שניתן הינו ללא דופי וכולל ליווי‬ ‫של עובדת סוציאלית המרכזת את המקרה‪ ,‬בדיקת רופא משפטי‪,‬‬ ‫בדיקת גינקולוג ומתן טיפול מתאים למניעת מחלות המועברות‬ ‫ביחסי מין‪ .‬השירות ניתן במהירות וביעילות‪ ,‬זמן קצר לאחר הגעתה‬ ‫של הנפגעת‪.‬‬ ‫על מנת לספק שירות כזה מתבצעת עבודת שטח אינטנסיבית‬ ‫"מאחורי הקלעים"‪ :‬הזמנת תרופות והכנתן‪ ,‬תדרוך הרופאים לטיפול‬ ‫באופן כללי‪ ,‬מתן מענה לטיפול במקרים של התלבטות הצוות‬ ‫המטפל‪ ,‬מתן מענה אישי למטופלות ולמשטרה לצורך קבלת תוצאות‬ ‫הבדיקות וכדומה‪ .‬בסיכומו של דבר מתבצעת השקעה גדולה לצורך‬ ‫תפקוד יעיל של המרכז‪ .‬התמורה לכך היא שביעות הרצון של‬ ‫המטופלות שמגיעות אלינו מפוחדות וחרדות‪ ,‬אולם במקרים רבים‬ ‫מצליחות לצאת מכאן אפילו עם חיוך על הפנים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫היו ימים‬ ‫לילות בת ים‬ ‫בתנאים הפרימיטיביים של שנות הששים והשבעים סייענו לאלפי חולים והצלנו‬ ‫חיים בלילות ארוכים ללא שינה‪ ,‬בזכותם של הרופאים שהגו את רעיון ביקורי‬ ‫הבית הליליים ‪ -‬ד"ר אורי פרנד בתל אביב וד"ר איסלסקי בבת ים‪ .‬יהי זכרם ברוך‬ ‫מאת ד"ר עוזי רביב‬ ‫עד ‪ 1963‬לא היה קיים מוקד‬ ‫תורנות לילה‪ .‬ההסתדרות‬ ‫הרפואית הייתה מפרסמת‬ ‫שם של רופא תורן בלילה‪,‬‬ ‫ובמשך שנים היה זה אותו‬ ‫רופא ‪ -‬ד"ר סימון ז"ל‬ ‫זכורני לילה אחד בו‬ ‫נרשמו ‪ )!(250‬ביקורי בית‬ ‫בגלל שפעת‪ .‬הוצאנו אז‬ ‫מהבית עוד חמישה מרופאי‬ ‫התורנות כדי לעזור ולהתגבר‬ ‫על "מבול" הביקורים‬ ‫לילה חשוך בדצמבר‪ ,‬גשם רב יורד‪ ,‬הראות‬ ‫לקויה ‪ -‬זה נקרא כמו פתיח לרומן בלשי‪,‬‬ ‫אבל זו הייתה המציאות בלילות לא מעטים‬ ‫שבהם תפקדתי כרופא תורן במגן דוד אדום‬ ‫בבת ים‪ .‬כמובן‪ ,‬לא רק אני ‪ -‬מדי לילה פעלו‬ ‫רופאים שבמשך היום עבדו בבתי חולים‬ ‫או במרפאות קופות החולים‪ ,‬וכמה לילות‬ ‫בחודש ביצעו ביקורי בית בבת ים משבע‬ ‫בערב עד שבע בבוקר‪.‬‬ ‫נחזור תחילה לראשית תורנויות הלילה‬ ‫בארץ‪ .‬עד שנת ‪ 1963‬לא היה קיים המושג‬ ‫של 'מוקד תורנות לילה רופאים'‪ .‬ההסתדרות‬ ‫הרפואית הייתה מפרסמת שם של רופא‬ ‫תורן בלילה‪ ,‬ובמשך שנים היה זה אותו‬ ‫רופא ‪ -‬ד"ר סימון ז"ל‪ .‬אחר כך נוסף שם של‬ ‫רופא צעיר‪ ,‬ד"ר (לימים פרופ') אליהו ענתבי‪,‬‬ ‫שערך את ביקורי הבית על הקטנוע שלו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1963‬הגה ד"ר אורי פרנד ז"ל את‬ ‫הרעיון להקים מוקד ביקורי בית ופנה לשם‬ ‫כך לקופ"ח לאומית‪ ,‬שאביו היה בין מייסדיה‪.‬‬ ‫המוקד החל לפעול במרפאת הקופה ברח'‬ ‫מונטיפיורי בתל אביב ושירת את חברי‬ ‫הקופה וגם אחרים‪ .‬בהמשך יזם ד"ר פרנד‬ ‫הקמת שירות תורנות לילה במד"א תל אביב‬ ‫לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1964‬יזם רופא צעיר בשם ד"ר‬ ‫איסלסקי ז"ל‪ ,‬תושב בת ים‪ ,‬הקמת שירות‬ ‫דומה במד"א בת ים‪ .‬עד מהרה הצטרפו‬ ‫רופאים לא מעטים לשירות זה‪ ,‬שפעל‬ ‫תחילה בתחנה הקטנה והצפופה בשדרות‬ ‫העצמאות בעיר‪ .‬כמה שנים מאוחר יותר‪,‬‬ ‫עם הקמת התחנה החדשה והמרווחת בדרום‬ ‫בת ים‪ ,‬הועבר השירות לשם ופעל שם שנים‬ ‫רבות עד להפסקתו עקב התפתחותם של‬ ‫שירותי טיפול נמרץ כמו שח"ל‪ ,‬נטלי‪ ,‬נט"ן‬ ‫של מד"א וכן "ביקורופא"‪ ,‬המעניק כיום‬ ‫ביקורי רופא במקומות רבים בארץ‪.‬‬ ‫שימשנו כנהגים וכאחיות‬ ‫עם סיום לימודיי בירושלים עברתי‬ ‫להתגורר בבת ים‪ ,‬בשל הקרבה לבית‬ ‫החולים הממשלתי יפו (דונולו‪/‬צהלון)‪ ,‬שבו‬ ‫עשיתי את שנת הסטאז' ואת התמחותי‬ ‫ברפואת ילדים‪ .‬ההתמחות הייתה כרוכה‬ ‫בתורנויות לא מעטות‪ ,‬אך כדי להשלים‬ ‫את הכנסתנו נאלצנו‪ ,‬מתמחים לא מעטים‪,‬‬ ‫לעבוד בתורנויות‪ .‬תחילה‪ ,‬כאמור‪ ,‬במסגרת‬ ‫קופ"ח לאומית ולאחר מכן‪ ,‬במשך כתשע‬ ‫‪20‬‬ ‫שנים‪ ,‬במד"א בת ים‪ .‬תשכחו מאמבולנסים‬ ‫משוכללים‪ ,‬מאמצעי החייאה מודרניים‬ ‫ מכל האביזרים העומדים כיום לרשות‬‫הרופא והפאראמדיקים‪ .‬נסענו אז במכוניות‬ ‫שלנו (לרוב גרוטאות‪ ,)...‬שימשנו כנהגים‪,‬‬ ‫כרופאים וכאחיות‪ ,‬וכך התרוצצנו מביקור‬ ‫לביקור‪ ,‬כאשר ברוב הבתים בבת ים לא היו‬ ‫מעליות ורבים מהביקורים ‪ -‬בעיקר אצל‬ ‫ילדים ‪ -‬היו בקומה שלישית או רביעית‪.‬‬ ‫מדי לילה היינו עורכים בין ‪ 25‬ל‪ 30-‬ביקורי‬ ‫בית ובחורף גם ‪ 50‬ויותר‪ .‬היום‪ ,‬ממרום גילי‪,‬‬ ‫אני מתקשה להבין איך הצלחנו במשימה זו‬ ‫ כנראה משום שהיינו צעירים‪ ...‬מדי פעם‬‫היה מתלווה אלינו בשעות הערב מתנדב‬ ‫צעיר במד"א שהיה מקבל את ההזמנות‬ ‫במכשיר האלחוט (טלפונים סלולריים היו‬ ‫רק חזון לעתיד)‪ .‬לפחות שניים מהחבורה הם‬ ‫היום רופאים ותיקים‪ ,‬ואחד ‪ -‬יבואן מצליח‬ ‫של תרופות‪.‬‬ ‫זכינו לקבל ערך מוסף‬ ‫ביקורי הבית בבת ים‪ ,‬שהיתה אז עיר‬ ‫קטנה עם משפחות צעירות‪ ,‬זכורים לי‬ ‫כאחת החוויות החזקות של עבודתי כרופא‪.‬‬ ‫בביקורים אלה טיפלנו בבני כל הגילים ‪-‬‬ ‫מתינוקות רכים ועד לחולים כרוניים מבוגרים‬ ‫וזקנים‪ .‬הרגענו הורים צעירים שילדם היה‬ ‫"בסך הכול" מצונן‪ ,‬טיפלנו בחולים שהיו‬ ‫באי‪-‬ספיקת לב‪ ,‬בחולי אסתמה‪ ,‬התמודדנו‬ ‫עם מגיפות שפעת בחורף ‪ -‬זכורני לילה אחד‬ ‫בו נרשמו ‪ )!(250‬ביקורי בית בגלל שפעת‪.‬‬ ‫הוצאנו אז מהבית עוד חמישה מרופאי‬ ‫התורנות כדי לעזור ולהתגבר על "מבול"‬ ‫הביקורים‪ .‬פרט לעבודה הרפואית שהייתה‬ ‫שונה מהעבודה בבית החולים‪ ,‬היינו במגע‬ ‫בלתי אמצעי עם החולים ומשפחותיהם‪,‬‬ ‫ראינו באילו תנאים המשפחות מתגוררות‬ ‫וזכינו ‪ -‬כן‪ ,‬זכינו! ‪ -‬לערך מוסף לעבודה‬ ‫הרפואית‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬בתנאים הפרימיטיביים של שנות‬ ‫הששים והשבעים‪ ,‬סייענו לאלפי חולים‪,‬‬ ‫הצלנו חיים בלילות ארוכים ללא שינה‪,‬‬ ‫תוך נהיגה בעינים טרוטות‪ ,‬טיפוס על מאות‬ ‫מדרגות ו‪...‬הרבה סיפוק‪ .‬כל זה‪ ,‬לא נשכח‪,‬‬ ‫הוא בזכותם של הרופאים הוגי הרעיון‪,‬‬ ‫שהתפשט לכל הארץ ‪ -‬ד"ר אורי פרנד‬ ‫בתל אביב וד"ר איסלסקי בבת ים‪ .‬יהי זכרם‬ ‫ברוך‪.‬‬ ‫משלנו‬ ‫שיהיה לבריאות‬ ‫חזרתי מלכה‬ ‫"שבתי ממסע מדהים‪ ,‬מעצים‪ ,‬מחזק מאוד‪ ,‬מעשיר‪,‬‬ ‫מפרה ופורה‪ ,‬משמח‪ ,‬בעל הווי מיוחד וייחודי‪ ,‬שרק מי שחוותה והייתה בו יכולה להבין‪ ,‬חוויה‬ ‫גדולה מהחיים ‪ -‬זר לא יבין זאת"‪ .‬הצצה למסע מלכת המדבר ‪ 2010‬ללפלנד‬ ‫מאת דליה המאירי‬ ‫ביחד עם עוד כ‪ 58-‬נשים יצאתי למסע‬ ‫"מלכת המדבר" אל חבל הארץ הצפוני לפלנד‪,‬‬ ‫המשתרע בשטחן של המדינות פינלנד‪ ,‬נורבגיה‬ ‫ושבדיה‪ .‬היה זה מסע מלא בעוצמות נשיות‪,‬‬ ‫שרק נשים יכולות להעניק האחת לרעותה‪,‬‬ ‫נופים מרהיבים‪ ,‬טבע מרהיב ועצום בגודלו‬ ‫השופע מים‪ ,‬ירוק מנקר עיניים הגורם להתקנא‬ ‫בו ואוויר צלול וקריר ללא הלחות ועומס החום‬ ‫הדביק של ארצנו הקטנה והאהובה‪ .‬עם תחילת‬ ‫המסע חולקנו ל‪ 13-‬צוותים שנחלקו ב‪13-‬‬ ‫ג'יפים וחרשנו כ‪ 2,100-‬ק"מ בהרים‪ ,‬בדרכים‬ ‫לא דרכים‪ ,‬בטבע הפראי‪ ,‬ובמקומות שתיירים‬ ‫רגילים ונורמטיביים אינם מגיעים אליהם‪.‬‬ ‫יצאנו לשיט לווייתנים וליווינו את היונקים‬ ‫גדולי הממדים בחפשם אחר מזונם המועדף‬ ‫‪ -‬תמנוני ענק‪ ,‬השוקלים כטונה כל אחד‬ ‫ומסתתרים בקניוני הפיורדים בנורבגיה‪ ,‬בעומק‬ ‫של כשניים‪-‬שלושה קילומטרים‪ .‬טיפסנו‬ ‫על הר בכדי לגלוש ממנו באומגה‪ ,‬בתחושת‬ ‫ניצחון של "עשיתי זאת"‪ ,‬למרות קרקורי הבטן‬ ‫והפחד שחלחלו אצל חלקנו‪ .‬הנשים חיזקו‪,‬‬ ‫עודדו וחיבקו האחת את השנייה ‪ -‬לנסות‬ ‫ולהעיז‪ .‬לחלקנו לא היה זה מובן מאליו לנהוג‬ ‫ברכב ובוודאי לא בג'יפ‪ ,‬כאשר יושבות בו‬ ‫נשים שמפרגנות ומעצימות על‬ ‫טיב הנהיגה ולא נשלחות "למטבח"‪.‬‬ ‫המסע היה מדהים‪ ,‬מעצים‪ ,‬מחזק‬ ‫מאוד‪ ,‬מעשיר‪ ,‬בעל עוצמות‬ ‫גדולות‪ ,‬חיבור אישי של כל אחת‬ ‫לעצמה‪ ,‬מפרה ופורה‪ ,‬משמח‪ ,‬בעל‬ ‫הווי מיוחד וייחודי‪ ,‬שרק מי שחוותה‬ ‫והייתה בו יכולה להבין‪ .‬המשפט‬ ‫השגור במסע "מלכת המדבר" ‪-‬‬ ‫"כשתחזרי תביני" ‪ -‬אמת הוא! אני‬ ‫מאחלת לכל מי שתבחר להתנסות‬ ‫במסע "מלכת המדבר" לחזור‬ ‫בשלום ועם מטען חוויות ותחושות‬ ‫עוצמתיות‪ ,‬לא פחות משחוויתי‬ ‫אני‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שיהיה לבריאות‬ ‫בלי להזיז ידיים‪:‬‬ ‫‪ 10‬הכללים‬ ‫להליכה נכונה‬ ‫ותרו על המותגים‪ ,‬אל תמדדו מרחקים ואל תקחו מים‪ :‬מישל דור רצה להוריד את הכרס‪ ,‬אז הוא‬ ‫הצטרף לד"ר זאב פלדברין‪ ,‬אורתופד מומחה‪ ,‬לשיעור בפארק על הליכה נכונה‬ ‫עד אפסיים‪ ,‬ועל כן המשמעות ברורה‪ :‬ההליכה מושלמת למי שרוצה‬ ‫לשמור על אורח חיים בריא‪ .‬למה לא כדאי לקחת מים‪ ,‬מדוע מי שמנופף‬ ‫בידיו עושה שטות‪ ,‬ומה עדיף ‪ -‬על הליכון או בפארק? ד"ר פלדברין‬ ‫מסביר את כל הכללים להליכה בריאה ונכונה‪ ,‬ומפריך כמה מיתוסים‬ ‫על הדרך‪ 10 .‬הכללים להליכה נכונה‪:‬‬ ‫קחו הולך אולימפי ושימו לצידו את גברת כהן שהולכת בקצב שלה‪,‬‬ ‫מסביר האורתופד ד"ר זאב פלדברין‪ ,‬ותקבלו כמעט את אותן התוצאות‬ ‫בכל הקשור למניעת מחלות לב‪ ,‬הורדה במשקל‪ ,‬ובניית כושר וסיבולת‬ ‫לב ריאה‪ .‬עשרות מחקרים גילו כי הפער בין מי שהולך בצורה מאוד‬ ‫אגרסיבית ואתגרית למי שהולך בצורה הבסיסית ביותר הם מזעריים‬ ‫‪1‬‬ ‫אין כל צורך להצטייד במותגים ובציוד‬ ‫מיוחד‪ .‬ממש כפי שאתם הולכים ביום‪-‬‬ ‫יום ‪ -‬כל מה שצריך עבור הליכה הוא‬ ‫ביגוד נוח ותו לא‪ .‬חשוב מאוד שיהיה‬ ‫לכם נעים במהלך ההליכה ואת זאת‬ ‫תשיגו עם ביגוד פשוט ונוח‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אין כל צורך לבצע חימום קודם‬ ‫להליכה‪ .‬מדובר על פעילות מתונה‬ ‫שאינה דורשת כל הכנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בשום פנים ואופן אין למדוד מרחקים‬ ‫או להציב מרחק כיעד‪ .‬מהלך ההליכה‬ ‫נמדד בזמן בלבד! מתחילים יצעדו‬ ‫רבע שעה ומתקדמים כחצי שעה‪ .‬ככל‬ ‫שמתקדמים בבניית הכושר יכולים‬ ‫באותו פרק זמן של הליכה פשוט‬ ‫ללכת מהר יותר‪ ,‬אבל הוציאו את עניין‬ ‫המרחק מהמשוואה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מומלץ לצעוד עם פרטנר‪ .‬לעתים זה‬ ‫קשה כי הקצבים שונים אבל מבחינה‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬צעידה משותפת היא‬ ‫חוויה המעבירה את הזמן מהר ותורמת‬ ‫מאוד להתמדה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫קצב ההליכה נקבע על סמך האימרה‬ ‫"‪ ,"Walk&Talk‬כלומר "לך ודבר"‪.‬‬ ‫המשמעות‪ :‬במשך כל ההליכה צריך‬ ‫להיות לכם נוח לדבר עם האדם שאתם‬ ‫הולכים איתו‪ ,‬או בנייד למשל‪ .‬אם‬ ‫אתם חשים שאתם מתקשים בדיבור‬ ‫ונאלצים להיאבק בנשימה כדי להוציא‬ ‫משפט ראוי ‪ -‬האטו מייד את הקצב‪.‬‬ ‫הליכון משיג את אותם היעדים בדיוק‪.‬‬ ‫העניין הוא שהפעילות משעממת‬ ‫להחריד ואין כל גיוון למעט אולי צג‬ ‫הטלוויזיה‪ .‬העניין הפסיכולוגי בכל‬ ‫פעילות ספורטיבית חיוני‪ ,‬והליכה בחוץ‬ ‫תורמת הרבה בכל הקשור לאוויר‪,‬‬ ‫נופים ותחושה של התקדמות‪ .‬כל אלה‬ ‫יפתו אתכם לשוב ולצעוד‪ .‬מומלץ‬ ‫לגוון במסלולים תדירות כדי ליצור‬ ‫עניין מחדש‪ .‬בגלל שנושא המרחק לא‬ ‫רלוונטי אפשר ממש לאלתר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אין להפעיל את הידיים כלל! אחת‬ ‫הטעויות הנפוצות ביותר היא להפעיל‬ ‫את הידיים כדי "ליצור תנופה"‪ .‬מילת‬ ‫המפתח היא "איסוף"; כלומר‪ ,‬אוספים‬ ‫את הידיים פנימה כשהכתפיים‬ ‫והשכמות הן משוחררות לחלוטין‪,‬‬ ‫מכופפים מעט את הפרקים כדי ליצור‬ ‫תחושה של "איסוף" ופשוט לא לחשוב‬ ‫כלל על הידיים‪ .‬תנו להן לזרום עם הגוף‪.‬‬ ‫מאת מישל דור‪ynet ,‬‬ ‫הכתבה המבוססת על עצותיו של ד"ר זאב פלדברין מוולפסון‬ ‫הופיעה ב‪ ynet-‬ביום ‪ - 6.7.10‬מפירות עבודתה של דבורה שרר‪,‬‬ ‫מנהלת יחסי הציבור של בית החולים‬ ‫‪8‬‬ ‫לא לקחת מים‪ ,‬אלא אם החלטתם‬ ‫משום מה לצעוד בשיא החום‪ .‬הבקבוק‬ ‫ביד שובר את ההרמוניה בהליכה‬ ‫ובגלל שחצי שעה לא תגרום לבגיר‬ ‫להתייבש‪ ,‬אפשר בשקט לוותר על‬ ‫החוויה‪ .‬יוצאי דופן הם ילדים וקשישים‬ ‫וכאלה הצועדים בתנאי שרב וחום‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫צועדים מתחילים ילכו במישור בלבד‬ ‫ובמסלולים נוחים‪ .‬במידה ואתם‬ ‫מתקדמים ורוצים להעלות את הדופק‪,‬‬ ‫ניתן בשלב עתידי באותו פרק זמן נתון‬ ‫של הליכה לשלב מדרגות‪ ,‬עליות ושאר‬ ‫אתגרים הדורשים יותר מאמץ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יש ללכת עם ראש זקוף כאילו יש חוט‬ ‫שמושך אתכם מעלה‪ ,‬כשהמבט תמיד‬ ‫ישר לאופק‪ .‬למעט ההקפדה הזו על‬ ‫זקיפות יש לתת לגוף עצמו למצוא‬ ‫את כל הזוויות והפרמטרים הנוחים לו‪,‬‬ ‫ולהיות כמה שיותר משוחררים מבחינת‬ ‫הגפיים והכתפיים‪.‬‬ ‫קיצורי דרך‬ ‫מה צריך כדי לצעוד‬ ‫ומה לא‬ ‫לא צריך‪:‬‬ ‫‬ ‫מותגים‬ ‫‬ ‫ציוד מיוחד‬ ‫ק‬ ‫למדוד מרח ‬ ‫‬ ‫להתנשם‬ ‫ם‬ ‫להפעיל ידיי ‬ ‫‬ ‫לקחת מים‬ ‫כן צריך‪/‬רצוי‪:‬‬ ‫ביגוד פשוט ונוח‬ ‫פרטנר‬ ‫למדוד זמן‬ ‫לדבר בנוחות‬ ‫לזרום עם הגוף‬ ‫לצעוד זקופים‬ ‫ייעוץ מקצועי‪ :‬ד"ר זאב פלדברין‪ ,‬אורתופד מומחה לקרסול לכף רגל וסגן מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים וולפסון‬ ‫‪25‬‬ ‫פסק זמן‬ ‫על רופאים‪ ,‬חולים‬ ‫(ומה שביניהם)‬ ‫מה מעסיק אותנו יותר מאשר בריאותנו? אין פלא‬ ‫אפוא שאין‪-‬ספור אמרות ומכתמים בהיסטוריה‬ ‫האנושית עוסקים ברופאים ובחולים‪ ,‬בחולי ובבריאות‪.‬‬ ‫אספנו עבורכם ‪ 25‬מהם ‪ -‬ציטוטים משעשעים‪ ,‬ציניים‬ ‫לעתים‪ ,‬מחכימים ומעוררי מחשבה‪ ,‬שאפשר לסכם‬ ‫בשתי מילים‪ :‬העיקר הבריאות‬ ‫המדע מצא תרופה לרוב הרעות‪,‬‬ ‫אבל עדיין לא הצליח למצוא‬ ‫מרפא לאדישותם של בני אדם‬ ‫הלן קלר‬ ‫יש המרפאים את המחלה‬ ‫אבל הורגים את החולה‬ ‫פראנסיס בייקון‬ ‫היזהר כשאתה קורא בספר‬ ‫העוסק בנושאי בריאות ‪ -‬אתה‬ ‫עלול למות משגיאת דפוס‬ ‫מארק טוויין‬ ‫אומנות הרפואה מורכבת‬ ‫משמירה על החולה משועשע‪,‬‬ ‫בעוד הטבע מרפא את מחלתו‬ ‫וולטייר‬ ‫בריאות זה שיהיו לך‬ ‫אותן מחלות כמו לשכניך‬ ‫קוונטין קריספ‬ ‫אין ריפוי לאדם חולה‬ ‫המאמין שהוא בריא‬ ‫פרדריק אמיאל‬ ‫במקום שיש בריאות ‪-‬‬ ‫יש תקווה‪ ,‬ובמקום שיש‬ ‫תקווה ‪ -‬יש הכול‬ ‫פתגם ערבי‬ ‫אחרי הפועל "לאהוב" הפועל‬ ‫היפה ביותר הוא "לעזור"‬ ‫ברטה ואן סוטנר‬ ‫עליצות‪ ,‬אדוני‪ ,‬היא המרכיב‬ ‫העיקרי בתרכובת של הבריאות‬ ‫ארתור מרפי‬ ‫חייה את חייך כך שתוכל להוציא‬ ‫לשון לרופא של חברת הביטוח‬ ‫דון מארקיש‬ ‫ליקט‪ :‬אורן שריג‬ ‫הבריא אינו מודע לבריאותו‪,‬‬ ‫רק החולה מודע לכך‬ ‫תומאס קארלייל‬ ‫הרופא של העתיד לא יתבסס‬ ‫על מתן תרופות אלא יטפח במטופליו‬ ‫אכפתיות למשמעות הקיום‪ ,‬לתזונת‬ ‫האדם ולמכלול הגורמים המעודדים‬ ‫בריאות ומונעים חולי‬ ‫תומאס אדיסון‬ ‫החיים אינם כדי להמשיך‬ ‫לחיות‪ ,‬אלא כדי להיות בריא‬ ‫מארטיאל‬ ‫התלהבות היא מחלה של‬ ‫צעירים‪ ,‬שמתרפאת עם הגיל‬ ‫אמברוס ביירס‬ ‫הרופא אסר עליי להמשיך לערוך‬ ‫סעודות אינטימיות לארבעה ‪ -‬אלא‬ ‫אם כן יש עוד שלושה אנשים בחדר‬ ‫אורסון וולס‬ ‫כשנולדתי‪ ,‬הרופא אמר‬ ‫לאמי‪ :‬עשיתי כל מה‬ ‫שיכולתי‪ ,‬ולא הצלחתי‬ ‫ הוא יחיה‬‫רודני דנגרפילד‬ ‫עיתון רפואה מניו אינגלנד‬ ‫מדווח ש‪ 9-‬מתוך ‪ 10‬רופאים‬ ‫חושבים ש‪ 1-‬מתוך ‪10‬‬ ‫רופאים הוא אידיוט‬ ‫ג'יי לנו‬ ‫אם אתה סומך על גוגל יותר‬ ‫מאשר על הרופא שלך‪ ,‬אולי‬ ‫הגיע הזמן להחליף רופא‬ ‫קריסטינה קורדובה וג'יידלר‬ ‫רופאים קוברים את‬ ‫טעויותיהם‪ ,‬עורכי דין תולים‬ ‫אותן‪ ,‬ואילו עיתונאים‬ ‫מפרסמים אותן‬ ‫מארק בולאן‬ ‫אנו מכירים את הבריאות‬ ‫באמצעות המחלה‪ ,‬את הטוב‬ ‫באמצעות הרע‪ ,‬ואת השובע‬ ‫באמצעות הרעב‬ ‫הרקליטוס‬ ‫טיפשות היא המחלה‬ ‫המסוכנת ביותר בעולם‬ ‫פול ווטרסטון‬ ‫אינני פוחד מיסורי‬ ‫מחלה‪ ,‬אלא מהפינוק‬ ‫שלאחר מחלה‬ ‫רבי מנחם מנדל מקוצק‬ ‫אם אתה נראה כמו‬ ‫התמונה בדרכון שלך‪ ,‬אתה חולה‬ ‫מדי בשביל לטייל‬ ‫וודי אלן‬ ‫בני אדם מאבדים את‬ ‫בריאותם כדי להשיג את כספם ואז מאבדים‬ ‫את כספם כדי להציל את בריאותם‪ ,‬בשל‬ ‫מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את העבר‬ ‫וכך חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד‪ ,‬ובו‬ ‫בזמן שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו ‪-‬‬ ‫הם מתים כאילו מעולם לא חיו‬ ‫קונפוציוס‬ ‫גוף בריא משמש לנפש כחדר‬ ‫האורחים; גוף חולה‪ ,‬כבית כלא‬ ‫פרנסיס בייקון‬ ‫‪27‬‬