‫‪NEC – NECROTIZING ENTEROCOLITIS‬‬ ‫דלקת מעי נמקית הינה הסיבוך העיקרי בדרכי עיכול בפגים‪ .‬המחלה נגרמת על‪-‬ידי שילוב‬ ‫מספר גורמים‪ ,‬אשר החשוב ביותר הינו פגות‪ ,‬חוסר בשלות המעי‪ ,‬אספקת דם לקויה אליו‬ ‫ונוכחות חיידקים ומזון‪.‬‬ ‫חוסר בשלותו של המעי והפרעה באספקת הדם אליו פוגעים במנגנוני ההגנה של המעי מפני‬ ‫חדירת חיידקים ואף עשויים להחליש את הדופן ולהופכה לחדירה לחיידקים‪.‬‬ ‫החיידקים חודרים את דופן המעי המוחלש‪ ,‬יוצרים כיסי גז שגורמים נפיחות של דופן המעי‬ ‫והפרעה באספקת הדם אליו שבסופה נוצר תהליך דלקתי‪ .‬בהעדר טיפול רקמת המעי עלולה‬ ‫לעבור נמק והתכייבות עם התפשטות הזיהום לחלל הבטן‪.‬‬ ‫הטיפול כולל הפסקת כלכלה‪ ,‬מתן נוזלים ‪ ,TPN‬מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית ומתן דם ומוצריו‪.‬‬ ‫במקרים בהם הטיפול השמרני לא הועיל יש צורך בהתערבות כירורגית‪.‬‬ ‫‪IVH – INTERAVENTRICULAR HEMORRHAGE‬‬ ‫דימום בתוך חדרי המוח או‪/‬ו סביב חדרי המוח‪ .‬תופעה זו שכיחה בעיקר בפגים במשקלים‬ ‫הנמוכים מ‪ 1500-‬גרם‪.‬‬ ‫כלי הדם של הפגים הינם עדינים ושברירים ונפגעים בקלות כתוצאה משינוי בזרימת הדם‬ ‫למוח ושינויים בלחץ הדם‪ .‬כתוצאה מכך נוצר דימום מוחי‪ .‬רוב מקרי ה ‪ IVH‬נוצרים ב‪ 3-‬ימים‬ ‫הראשונים לחיים‪.‬‬ ‫הדימום נחלק לארבעה סוגי דרגות‪:‬‬ ‫דימום מדרגה ‪ 1‬הוא דימום באזור קטן של חדרי המוח‪.‬‬ ‫דימום מדרגה ‪ 2‬הוא דימום בתוך חדר‪ /‬המוח ללא הרחבה של החדרים‪.‬‬ ‫דימום דרגה ‪ 3‬הוא דימום בתוך חדרי המוח עם הרחבה של החדרים‪.‬‬ ‫דימום דרגה ‪ 4‬הוא דימום ברקמת המוח סביב החדרים‪.‬‬ ‫דימומים בדרגות ‪ 1-2‬הנם הכי שכיחים ובד”כ אינם מלווים בסיבוכים לעיתים הם אף נספגים‬ ‫כלא היו‪ .‬דימומים בדרגות ‪ 3-4‬יותר חמורים ועשויים לגרום לעיתים להידרוצפלוס (עליה בכמות‬ ‫נוזל מוחי שדרתי) וסיבוכים בעתיד הרחוק‪.‬‬ ‫האבחנה מתבצעת ע”י בדיקת אולטרה סאונד ראש‪ .‬ההתערבות הטיפולית הינה בהתאם‬ ‫לדרגת הדמום‪.‬‬ ‫הידרוצפלוס‬ ‫בעיה בספיגת הנוזל בחדרי המוח הגורמת לעליה בלחץ התוך גולגולתי‪ .‬ה‪ CSF-‬הינו נוזל גופי‬ ‫ייחודי הנמצא בארבעת חדרי המוח ובתעלת חוט השדרה‪ .‬הוא נוצר ונספג בתהליך אקטיבי ע”י‬ ‫תאים מיוחדים הנמצאים בחלל של החדרים עצמם‪.‬‬ ‫דימום לתוך חדרי המוח עשוי לגרום לספיגה לקויה של נוזל ה‪ CSF-‬בתוך חדרי המוח‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מכך מצטברת בחדרים כמות גדולה של נוזל‪ .‬החדרים מתרחבים מעבר לרגיל והם גורמים‬ ‫לגדילה מהירה של הראש‪ .‬הטיפול נועד למנוע נזק מלחץ על המוח וגדילה מוגזמת של הראש‪.‬‬ ‫היות והצטברות הנוזל בחדרי המוח עשויה להיפסק תוך מספר שבועות מקובל לנקז את עודף‬ ‫הנוזלים באופנים שונים‪ .‬במידה והצטברות הנוזל אינה נפסקת מעצמה יש צורך בהתקנת דלף‬ ‫(שנט) קבוע ע”י ניתוח‪.‬‬ ‫פיום (סטומה ‪)STOMA‬‬ ‫יצירת פתח מלאכותי בתוך מערכת העיכול ע”י כירורג המשמש לניקוז הפרשות מהגוף‪.‬‬ ‫ההבדל הבולט בין דרכי ההפרשה הטבעיות לבין הסטומה הוא חוסר שליטה על ההפרשות‪.‬‬ ‫ישנה סטומה זמנית או קבועה‪ ,‬בהתאם לסיבה בעקבותיה היא נוצרה‪ .‬סטומות מבוצעות כאשר‬ ‫רוצים לעקוף קטע של המעי ולאפשר לו להחלים או כאשר רוצים לכרות קטע חולה של‬ ‫מערכת העיכול או כאשר ישנו פגם מולד במערכת העיכול‪.‬‬ ‫מיקום ביצוע הסטומה יכול להתבצע לכל אורך המעי בהתאם לקטע המעי החולה‪ .‬אם‬ ‫הסטומה זמנית הרי שלאחר תקופה שתקבע ע”י המנתח ינותח הילד שוב‪ ,‬קטע המעי יחובר‬ ‫למערכת העיכול וזו תמשיך לתפקד באופן נורמאלי‪.‬‬ ‫איליאוסטומי – סטומה המבוצעת בחלק הסופי של המעי הדק שנקרא אילאום‪ .‬היציאה ברובה‬ ‫נוזלית והיציאות תכופות יותר‪.‬‬ ‫קולוסטומי –סטומה המבוצעת לאורך המעי הגס‪ .‬צואה פחות נוזלית עד מוצקה‪.‬‬ ‫לאחר יצירת הסטומה מניחים סביבה שקית מיוחדת המודבקת על העור ישירות או על מגן עור‬ ‫אליה יתרוקנו כל ההפרשות‪ .‬לפרטים נוספים בדבר המשך טיפול והדרכה יינתנו על ידי הצוות‬ ‫המטפל‪.‬‬ ‫חשוב שמירה על שלמות העור משחות ההדרכה תינתן ע”י צוות הפגיה‪.‬‬ ‫בעיות נשימה‬ ‫‪RDS – RESPIRATORY DISTRESS SYNDROM‬‬ ‫זוהי תסמונת מצוקה נשימתית הנגרמת מחוסר בסורפקטנט‪ .‬ככול שהלידה מוקדמת יותר‬ ‫הריאות פחות בשלות קיים חסר של סורפקטנט בתוך בועיות הריאה‪ .‬הסורפקטנט חיוני‬ ‫לתפקוד תקין של הריאות‪ ,‬תפקידו להקטין את מתח הפנים של בועיות הריאה לשמרן פתוחות‬ ‫לכניסת אוויר ובכך נמנע תמט של הבועיות וירידה בתפקוד הנשימתי‪.‬‬ ‫במקרים הקלים נזקקים הפגים לתוספת חמצן בלבד‪ ,‬במקרים אחרים להנשמה מלאכותית‬ ‫באמצעות מכונת הנשמה ומתן סורפקטנט דרך הצינור הקני (טובוס) לתוך הריאות‪.‬‬ ‫בעיות נשימה‬ ‫‪BPD – BRONCHOPULMONARY DYSPLASIA‬‬ ‫או ‪CLD – CHRONIC LUNG DISEASE‬‬ ‫פגים קטנים שמונשמים תקופה ממושכת נמצאים בסיכון לפתח מחלת ריאות כרונית הנקראת‬ ‫‪ BPD‬או ‪.CLD‬‬ ‫בהגדרה זו נכללים פגים שהגיעו לגיל ‪ 36‬שבועות משוקלל ונזקקים עדיין לחמצן או לצורת‬ ‫הנשמה כלשהי וכן פגים שמשך תלותם בחמצן נמשך מעל ‪ 28‬ימים‪.‬‬ ‫כתוצאה מהטיפול בהנשמה וחמצן מתפתח במהלך הזמן נזק לרקמת הריאה ונוצרות צלקות‬ ‫המונעות מעבר אוויר ושחלוף גזים יעיל‪ .‬בניגוד למבוגר עם ריאות חולות יכול תינוק עם‬ ‫ריאה פגועה לגדל רקמה חדשה ובריאה‪ ,‬אולם עד שהריאות מבריאות תלוי התינוק בתמיכה‬ ‫נשימתית‪ .‬הסימפטומים של המחלה הם‪ :‬קשיי נשימה‪ ,‬קצב נשימות מהיר‪ ,‬כחלון בזמן מאמץ‬ ‫(לדוגמא‪ :‬בזמן האכלה) ולעיתים עליה איטית במשקל‪ .‬קצב ההחלמה ממחלת ראות כרונית‬ ‫אישי לכל תינוק‪ .‬קשה לנבא מה יהיה מהלך המחלה‪ ,‬והתלות בחמצן יכולה להמשך מספר‬ ‫שבועות ועד חודשים‪ .‬הטיפול הנו אישי בהתאם למצבו של התינוק‪.‬‬ ‫‪ROP – RETINOPATHY OF PREMATURITY‬‬ ‫מחלת עיניים שנוצרת למעשה כסיבוך של פגות‪ .‬היא שכיחה בפגים שנולדו בשבועות לידה‬ ‫מוקדמים במשקלים נמוכים ובפגים שהזדקקו לטיפול ממושך בחמצן‪.‬‬ ‫הסיבה לכך נובעת מהעובדה שתהליך יצירת כלי הדם ברשתית העין מושלם בעובר לקראת‬ ‫השבוע ה‪ 40-‬לחייו ועשוי להימשך עוד כחודש ימים לאחר לידתו עד השבוע ה‪ 44-‬לחייו‪ .‬לידה‬ ‫בשבועות מוקדמים עשויה לפגוע בתהליך הגדילה הנורמאלי של כלי הדם ברשתית העין ואף‬ ‫לגרום לאנומליה של כלי דם בעקבותיהם מתפתחת מחלת ה‪ .ROP-‬במחלת ה‪ ROP-‬ניתן‬ ‫לראות צמיחה “פרועה” ובלתי מוגבלת של כלי דם חדשים ברשתית העין מה שעשוי לשבש את‬ ‫מבנה הרשתית עד היפרדות הרשתית ועיוורון במקרים הקשים‪.‬‬ ‫חומרת המחלה מסווגת על פי דרגות ‪ 5 – 1‬כאשר דרגה ‪ 1‬הינה הקלה ודרגה ‪ 5‬נחשבת לחמורה‪.‬‬ ‫סימני המחלה מופיעים בגיל ‪ 6 – 4‬שבועות והאבחנה נקבעת על ידי בדיקת רופא עיניים‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 4‬שבועות מתקיימת בדיקת עיניים ראשונית במידה ואובחן ‪ ROP‬יתבצע מעקב בדיקת‬ ‫עיניים אחת לשבוע‪ -‬שבועיים עד להתערבות רפואית בהתאם לצורך‪ .‬ההתערבות הרפואית‬ ‫כוללת טיפול בלייזר בו צורבים את האזור בו משגשגים כלי הדם ועוצרים בכך את התהליך‪.‬‬ ‫‪PDA-PATENT DUCTUS ARTERIOSUS‬‬ ‫ריאות העובר ברחם אימו אינם משמשות כחלק בתהליך הנשימה ואספקת הדם אליהם הינה‬ ‫דלה‪ .‬הדוקטוס הנו כלי דם המחבר בין עורק הריאה הראשי בעובר ( לפני פיצולו לשתי הריאות)‬ ‫לבין אבי העורקים ובכך מאפשר הסטה של זרימת דם אל תוך הריאות‪.‬‬ ‫במצב תקין לאחר הלידה לדוקטוס אין תפקיד‪ .‬בתינוקות שנולדו במועד מתבצע תהליך סגירה‬ ‫של הדוקטוס תוך מס’ שעות לאחר הלידה עד ימים ספורים‪.‬‬ ‫בפגים התהליך עלול להימשך עוד כשבועיים –שלושה לאחר הלידה‪ .‬מצב בו הדוקטוס נשאר‬ ‫פתוח זמן רב לאחר הלידה גורם לזרימת דם הפוכה מהזרימה בעובר וכעת דם יזרום מאבי‬ ‫העורקים דרך הדוקטוס אל עורק הריאה ולשתי הריאות ובהמשך עשוי להיווצר אי ספיקה‬ ‫לבבית ובצקת ריאות‪.‬‬ ‫מצב בו הדוקטוס נשאר פתוח עשוי לגרום לתלות במכונת הנשמה‪ ,‬קושי בעליה במשקל‬ ‫ובמקרים חמורים עשויה להיות השפעה על מערכות הגוף השונות‪ .‬האבחנה מתבצעת ע”י‬ ‫בדיקת רופא וכן ע”י ביצוע בדיקת אקו קרדיוגרפיה (אקו – לב)‪.‬‬ ‫הטיפול הניתן הנו טיפול תרופתי או כירורגי בהתאם למצבו הרפואי של הפג כפי שנקבע‬ ‫ע”י הרופא המטפל‪ .‬במתן טיפול תרופתי ניתנת תרופה בשם אינדומד (‪)INDOMETHACUN‬‬ ‫שמטרתה לגרום לכיווץ וסגירה של הדוקטוס‪ .‬במקרים שהתרופה לא סייעה או שהוחלט על‬ ‫התערבות כירורגית מתבצע תהליך קשירה של הדוקטוס באמצעות ניתוח‪.‬‬ ‫שיטת ה“קנגורו”‬ ‫הורים יקרים שלום!‬ ‫צוות הפגיה מציג בפניכם א שיטת ה“קנגורו” – מגע עור בעור‪ .‬דף זה אינו בא להחליף את ייעוצו‬ ‫והדרכתו של הצוות הסיעודי במחלקה‪ .‬נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה‪.‬‬ ‫‬ ‫צוות אחיות המחלקה‪.‬‬ ‫שיטת ה” קנגורו” פותחה בבוגוטה שבקולומביה ב ‪ .1979‬השיטה פותחה על מנת לפתור‬ ‫מצוקות טיפוליות קשות האופייניות למדינות מתפתחות‪ .‬כיום בשנות האלפיים ישנו ציוד חדיש‬ ‫בפגיות ולרוב אין מחסור בציוד ‪ ,‬אולם‪ ,‬ממחקרים שנעשו התגלה כי לשיטה זו יתרונות רבים‬ ‫להורה ולפג כגון‪ :‬חיזוק הקשר‪ ,‬שיפור הסימנים החיוניים של הפג ולכן נעשה ניסיון ליישם את‬ ‫השיטה בעולם המערבי‪ ,‬אחת המדינות שאליה הגיעה השיטה היא ישראל‪.‬‬ ‫חשוב לדעת – פגים המתאימים לשיטת ה”קנגורו”‪:‬‬ ‫• פגים שמשקלם ‪ 750‬גרם ומעלה‪.‬‬ ‫• פגים שמשקלם פחות מ‪ 1-‬ק”ג בגיל של שבוע לפחות‪.‬‬ ‫• פגים יציבים מבחינה המודינאמית‪.‬‬ ‫• פגים שאינם סובלים מהפסקות נשימה והאטות בדופק אשר נזקקים לעזרה רפואית‪.‬‬ ‫• פגים השומרים על חום גוף יציב במשך ‪ 24‬השעות הקודמות לביצוע הקנגורו‪.‬‬ ‫ביצוע‪:‬‬ ‫שיטת ה"קנגורו" תבוצע על כיסא עם משענת וידיות בסמוך לאינקובטור‪.‬‬ ‫אל הפג מחובר מוניטור העוקב אחר דופק הלב‪ ,‬הנשימה ורמת החמצן בדם‪.‬‬ ‫האם‪/‬האב יורידו חלק עליון ויישארו עם חלוק שפתוח מצידו הקדמי כאשר יהיו מוכנים יודיעו‬ ‫לאחות שבחדר‪.‬‬ ‫התינוק יוצמד לחיק האם‪/‬האב כאשר רק טיטול לגופו‪.‬‬ ‫לאחר יצירת המגע יש לסגור החלוק על הפג‪ ,‬וכן ניתן לכסותו בשמיכה נוספת‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע את שיטת הקנגורו לפחות פעם ביום‪ ,‬במשך שעה לפחות‪ .‬כאשר תרגישו שהינכם‬ ‫בטוחים תוכלו להוציא לבד את תינוקכם מהאינקובטור ולבצע את שיטת הקנגורו באופן עצמאי‪,‬‬ ‫תחת השגחתו של הצוות הסיעודי‪.‬‬ ‫לידיעתכם ההורים ביצוע קנגורו יתאפשר אך ורק באישור הצוות המטפל ורק‬ ‫ע”י ההורים‪.‬‬ ‫‬ ‫לשרותכם צוות הפגיה‬