השגות לתסקירי השפעה על הסביבה למתקני גז יבשתיים
איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( תאריך05/02/14 : ה' אדר א תשע"ד מספרנו (2) (3) (1) 80932 : לכבוד: המועצה הארצית לתכנון ובנייה משרד הפנים ת.ד 6158 ירושלים 91061 מאת: איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל המסגר 3אזור תעשייה חדרה [email protected] 04-6123415 הנדון :השגות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( לתסקירי השפעה על הסביבה תמ"א / 37ח' איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון – כרמל( מתכבד להגיש בזאת את הערותיו והשגותיו להוראות תמ"א 37ח' ,לעניין המתקנים היבשתיים -טיפול בגז וברצועת הצנרת מהים אל המתקן היבשתי ובחזרה. ההשגות וההערות הינן בנושא איכות אוויר ,חומ"ס ,שפכים וזיהום קרקע לתסקיר השפעה על הסביבה של תמ"א 37ח' ,מוגשות בעקבות פנייה של הרשויות המקומיות החברות באיגוד ,המהווה את הגוף המקצועי בתחום ההגנה על הסביבה באזור. תמ"א 37ח' תכנית בעלת פוטנציאל סביבתי ,כלכלי וחברתי חשוב למשק הישראלי . אישור התוכנית נמצא בשלב מאוד מתקדם ,עם זאת התוכנית מתאפיינת בכוללניות ובאי וודאות תכנונית טכנולוגית .ע"פ בחינת תסקירי ההשפעה על הסביבה של תמ"א 37ח' ,קיימים חסרים ,ליקויים ואי בהירויות .החסרים והליקויים ,הן בפירוט הטכנולוגי הנדסי והן בהשפעות הסביבתיות בתסקיר הסביבתי, פוגע מהותית בקביעה כי הוראת תמ"א 37ח' לא יכולה להיקרא "תוכנית מפורטת" כהגדרתה ומהותה בדיני התכנון ובניה. תוכניות הקמת המתקנים היבשתיים לא תואמו ואינן מתואמות עם תוכניות הפיתוח העתידיות של הרשויות המקומיות ,לשם חיזוי עתידי של ההשפעות הסביבתיות של מתקני הגז. לפני אישור סופי להוראות התמ"א 37ח' ,והקמת מתקני הגז היבשתיים בהתאם למפרט התכנוני שהוצג ,נדרש לבצע השלמת נתונים מקיפה בין היתר על סמך הממצאים המופיעים במסמך זה . זאת ועוד ,חיוני להבין מהי רמת הסיכון האמיתית על המרכיבים המהותיים במתחם היבשתי, ,בתחנות ההגפה ובמסדרונות הצנרת וזאת בשל משמעותה ומרכזיותה של התמ" א על מוסדות התכנון להורות על מציאת תוואי חליפי אשר יוציא את הישובים והרצפטורים הציבוריים מטווח הסיכון כיום כולל ראית פיתוח אורבני עתידי. ככל שתקודם התמ"א במתכונתה הנוכחית יש להבטיח כי בשלב היתרי הבנייה ,מסמכי הבקשה יידרשו בחוו"ד איגוד ערים שרון כרמל . –1- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( רקע איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל הינו התארגנות אזורית של 18רשויות ,מנתניה בדרום ועד חוף הכרמל בצפון ומגידו במזרח ,ומטרתו לפעול ככל הנדרש לשמירה על איכות הסביבה ,למניעת מפגעים סביבתיים ולקידום ולהטמעת השמירה על הסביבה. תמ"א 37לעניין תקני טיפול בגז הינה תוכנית ליצירת תשתית תכנונית שתאפשר הובלת גז מתגליות הגז ,טיפול בו והזרמתו למערכת ההולכה הארצית ,באופן שיאפשר אספקה סדירה ורציפה של גז ,תוך שמירה על יתירות מרבית למשק האנרגיה במדינת ישראל ולצרכים נוספים. בדיונים במועצה הארצית ,הומלץ על שני אתרים יבשתיים לטיפול בגז העתידיים לקום בשטח האיגוד :אתר "חגית "המוצע בצמוד לתחנת הכח הקיימת במקום ,ואתר "מרץ" בעמק חפר ,הנמצא בצמוד למט"ש. השטח של כל אחד מהאתרים היבשתיים הוא כ 250 -דונם ,מתוכם כמחצית מיועדים לשמש את מתקן הטיפולהיבשתי .כל מתקן יבשתי יהיה בעל קיבולת של עד 2מלמ"ק לשעה משני ספקים לטיפול בגז .סה"כ, בשני המתקנים ,מט"ש מרץ וחגית ,יבוצע טיפול של 4זרמי גז וקיבולת הטיפול הכוללת של המתקנים תהיה כ - 4מלמ"ק לשעה. בנוסף לשני המתקנים היבשתיים ,התכנית כוללת מיקומים למערכי כניסה לחוף )באזור חוף דור ובאזור חוף מכמורת( ,ורצועת צנרת ייחודית כאשר מסדרון הצנרת ) 60מ' מרץ ו 60-מ' חגית ( כולל 11צנרות מהים אל המתחם היבשתי כשבהם חומרים המוגדרים חומרים מסוכנים ,ותחנות הגפה. בעקבות פנייה של הרשויות המקומיות אל האיגוד -המהווה את הגוף המקצועי באזור ,הוחלט כי האיגוד יבחן מבחינה מקצועית את הנושאים איכות אוויר ,חומ"ס ,שפכים וזיהום קרקע לתסקיר השפעה על הסביבה של תמ"א 37ח' לעניין מתקני טיפול בגז הטבעי היבשתיים )אתר חגית ומט"ש מרץ( ופרוזדורי הצנרת מהמתקן הטיפול הימי. ההשגות וההערות איגוד ערים לשמירה על איכות הסביבה שרון – כרמל מתמקדת בהשפעות הסביבתיות של המתקנים היבשתיים וברצועת הצנרת מהים אל המתקן היבשתי ובחזרה. האיגוד למד ובחן את התסקירים וכל מידע נלווה ומגיש בזאת השגותיו לתוכנית המוצעת ,בהתאם לתמ"א .37 –2- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( פרק א' – המתקן היבשתי כל מתקן הטיפול היבשתי ישתרע על שטח של כ 250-דונם. שרשרת הטיפול בגז טבעי במתקן טיפול יבשתי: גז גולמי )גז לא מטופל( הנשאב מבאר הקידוח בים ,ועד לגמר התהליך בו גז מטופל מועבר)בתחנת העברה( למערכת ההולכה של נתג" ז ,לרבות טיפול בתוצרים העיקריים הנוספים המתקבלים /מתווספים בתהליך הטיפול בגז. תהליך הטיפול מתחיל בשאיבת גז המלווה במים ,זרם גז מעורבב מועבר בצנרת בלחץ גבוה למתקן )(PRP להפחתת לחץ הגז ,מלחץ הבאר ללחץ של .110 BARהמתקן להפחתת הלחץ ממוקם באתר ימי במרחק של כ- 7.5ק"מ מהחוף .מתוך מתקן זה נשאב MEGבלחץ גבוה ומוזרק לזרם הגז בבאר ,במטרה למנוע קפיאה של נוזלים בצנרת. מהמתקן להפחתת לחץ ,הגז הלא מטופל עובר בצנרת לתחנת המגופים ברצועת החוף ,וממנה ממשיך למתקן הטיפול היבשתי ,בו מתקיימים התהליכים הבאים :הגז הגולמי מגיע מהים במספר פאזות של גז טבעי , MEG , condensateומים .תהליך הטיפול בגז מתקיים בהתאם להרכב הגז והפאזות השונות. המתקנים המרכזיים במתקן הטיפול -Slugcatcherמתקן לקליטת נוזלים שיכולים להופיע בצנרת הימית והיבשתית עקב זרימה לא רציפה של גז בעת מחסומים ותקלות )מכל אופרטיבי( .במתקן זה ,הגז מופרד מן הנוזלים ומועבר ישירות למתקן הטיפול בגז. - Gas Processing Areaבמתחם זה מתבצעת הפרדת הנוזלים מן הגז באופן רציף בשני מתקני הפרדה. ההפרדה מתבצעת באמצעות מערכות פיזיות לחימום וקירור. -Condensate Handling and Flash Gasהנוזלים ) MEG, Condensateוהמים( עוברים דרך מערכות חימום ולאחר מכן מעורבבים לפני שהם מועברים למיכל להפרדת נוזלים .ה Condensate -המתקבל בתהליך ההפרדה, עובר תהליך של ייצוב קירור מקורר לאחר ייצובו ,ולאחר מכן מועבר למאגרי אחסון ייעודיים .הגז הנפלט עקב תהליך הייצוב נדחס שוב למערכת .במתחם זה נכלל גם מתקן המחזור ל MEG -המסייע למנוע היווצרות של נוזלים בתהליך הניקוי והייבוש במערכת ה.Conditioning gas - -Flare Recovery systemיחידה המאפשרת צמצום פליטות הגז במתקן בתהליך של דחיסת הגזים ,והחזרתם למערכת הטיפול בגז .גם הנוזלים המתקבלים במערכת ה Flare -נשאבים חזרה למערכת הטיפול בנוזלים .כאשר כמות הגז ,מגיע לשיעורים העולים על הקיבולת של יחידת צמצום הפליטות ,הגז מנותב למערכת הFlare - לארובות בלחץ גבוה או נמוך. -Produced waterמערכת לטיפול במי מוצר ,מי המוצר המתקבלים ממתקני המחזור של ה MEG -היבשתי והימי ,מטופלים במתקן בו מתקיים תהליך הפרדה נוסף של כל שיירי הדלק שנותרו במים .לאחר מכן ,המים )בהתאם לרמה המוגדרת( מועברים למתקן הימי ,ממנו הם מפוזרים לים. -MEG Regenerationמערכת ייעודית למחזור MEGה"ימי" )המעורבב עם מי מוצר( כולל מערכות חימום. במתקן זה ,ה MEG-מופרד מן המים ע"י הרתחת המים .המים עוברים תהליך של עיבוי לפני העברתם למתקן –3- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( טיפול ייעודי .בעתיד ,במקרה שמי המוצר יהיו מליחים יותר ,יידרש טיפול נוסף ב MEG -הכולל הפרדת המלחים ממנו . -Meg storageבמתחם יתבצע אחסון ה MEG -בארבעה מכלים ייעודיים לפני העברתו למתקן הימי .המכלים יוטמנו בקרקע . -Condensate storageבמתחם יתבצע אחסון ה Condensate -בשלושה מכלים ייעודיים בקיבולת כוללת של 20,000מ'/קוב ,כמות המאפשרת אחסון דלק ל 7-ימי תהליך ייצור מתמשך .המכלים נועדו לתת מענה אחסון זמני במקרה שלא ניתן להעביר את הדלק דרך צנרת ייעודית לקראת שיווקו לבתי זיקוק בצנרת או במשאיות. -Loading areaתחנת העמסה ופריקה של תוצרי לוואי של תהליך הטיפול )שאינם מועברים בצנרת ייעודית( ,בין היתר עודפי ה. Condensate- - Power generationמתקן היבשתי תוכנן לאספקה עצמית של אנרגיה ,לצורך פעילות המתקן ע" י טורבינות גז .סה"כ נדרש הספק מותקן של 10) MW 20להפעלה ו 10 -נוספים לגיבוי ( ולצריכה עתידית לצורך הפעלת המדחסים ידרש הספק מותקן של MW 40בכל מקרה ייצור האנרגיה במתקן לא יעלה על . MW 50 - Flareלפיד חירום לסילוק בטיחותי של נפחי גז עודפים .בעת תקלה משמעותית במתקן הטיפול בגז ,יהיה צורך לנשב תוך כדי שריפת את כל הגז הקיים בצנרת הגז )בתווך שבין תחנת המגופים הקרובה ביותר למתקן ועד מתקן הטיפול עצמו( ובמתקן הטיפול .מערכת ה Flare -כוללת כולל 2סוגי ארובות ,אחד ללחץ גבוה )יותר מ10 - ,(bargואחד ללחץ נמוך )פחות מ .(barg 10 -ה Flare -יינשא לגובה של 25מ' לפחות ועד 100מ' בהתאם למגבלות הקיימות בתחום המתקן וסביבתו. תחנת נתג"ז -מערכת הולכת וקבלת הגז כוללת :צנרת ממתקן קבלת וטיפול הגז ,תחנת מגופים,חדר שליטה ובקרה ,צנרת ממתקן קבלה נתג"ז למערכת ההולכה הארצית -Vent,לנישוב הגז+ Boiler room & PRMS, אפשרות לחיבור לצנרת עתידית לצרכנים,שטח ל,Compressors -שטח לתפעול ותחזוקה. תשתיות צנרת באתר הטיפול :בכל תחום מתקן הטיפול היבשתי עוברות תשתיות צנרת על קרקעיות שישמשו לתהליך הטיפול בגז ולחיבור המערכת בין המתקנים השונים .כמו כן ,מתוכננת צנרת שתחבר בין מכלי ה- condensateלבין שטחי ההעמסה והפריקה ) (loading areaוצינור שיחבר בין המתקן לבין מתקן הקבלה של נתג"ז. –4- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( השפעות איכות אוויר: בפרק איכות אוויר המתבסס על נתוני תסקיר ההשפעה על הסביבה א )עמוד (106-154ופרק ד )עמודים ,(92-158 נבדקו ממצאי המודלים לפיזור זיהום אוויר לעניין שני המתקנים היבשתיים )אתר חגית ומט"ש מרץ( .מודלי פיזור זיהום האוויר נבדקו בהתבסס על סקירת נתוני קלט וסקירת נתוני פלט ,כפי שהוצגו בתסקיר: • סקירת נתוני הקלט -מקורות הפליטה ]ריכוז פליטה ,מהירות פליטה ,גובה ארובה[ ,נתונים מטאורולוגיים ]מהירות רוח ,כיוון רוח ,עוצמת קרינה סולרית ,טמפרטורת הסביבה ועוד[ ,נתונים טופוגרפיים וקולטנים ] נקודות ציון אשר לגביהם המודל נותן פלט של הערכת מידת זיהום האוויר שתתקבל במקום[. • סקירת נתוני הפלט -איזופלטות )מפות דו מימדיות( של ריכוזי מזהמי אוויר מחושבים ,הניתנות על גבי רשת הקולטנים. הממצאים: (1 המטאורולוגיה עבור אתר חגית מיוצגת על בסיס נתוני רוח הנמדדים באמצעות תורן מטאורולוגי של תחנת הניטור אליקים השייכת לאיגוד .סיכום נתוני הרוח בין השנים 2007-2011מלמדים כי מצב יציבות Fבעת רוחות מערביות )לכיוון יישובים( הינם בשיעור של ) 15%איור להלן( .מצב יציבות Fמייצג תנאים לא יציבים המונעים פיזור יעיל כלפי מעלה ממקורות פליטה נמוכים כגון מתקן היבשתי לטיפול בגז . (2 חסר מידע מקור ,נתוני קרינה וחישוב מפל הטמפרטורה לאזור אתר חגית ומט"ש מרץ .מידע זה קריטי לקביעת מצבי היציבות האטמוספריים השולטים על מידת פיזור האוויר בסביבה ,ואינם מפורטים בגוף התסקיר. (3 רזולוציית רשת הקולטנים -בכל המודלים חושב מרווח של 500מטר בין קולט לקולטן וכן נוספו קולטנים דיסקרטיים )נקודתיים( ביישובים ספציפיים בסביבה .על פי ממצאי המודלים ,נדרש לבצע הרצה עם רשת קולטנים במרווח של 100מטר בעיקר עבור אזור היישוב דלית אל כרמל ובתנאי יציבות .F –5- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( (4 חוסרים בקולטנים -לא נבדקו ערכי איכות האוויר באזורים רגישים ייעודיים לפיתוח כגון בחדרה ובקיסריה ,ולא בוצעה פניה מול גורמי תכנון ברשויות עצמן לבחינת קולטנים עבור אזורים רגישים ייעודיים לפיתוח במסגרת תוכנית אב. (5 לא בוצע חישוב עבור עמידה בתקן סביבתי עדכני של דו תחמוצת החנקן ,כלומר הכפלת תוצאות מודל תחמוצות החנקן בפקטור והשוואה לתקן השעתי של דו תחמוצת החנקן. (6 תוצאות המעידות על חריגות בתחמוצות חנקן בגין זיהום אוויר מתחבורה ,אינן ריאליות ,בהתבסס על השוואות נתוני תחנות הניטור ובדיקות ניטור אוויר מכביש 70שבוצעו ע"י האיגוד במהלך השנים .ביחד עם זאת ,לא ניתן להעיר על אופן הזנת הנתונים במודל מאחר ואין פירוט בגוף הדו"ח של נתוני התחבורה. (7 לא הוזנו נתוני תחנת הכוח אורות רבין ,מקור הפליטה הגדול ביותר באזור ,המשפיע על שתי החלופות )פירוט קולטנים ניתן בעמודים 118ו .(137-על כן הכללת פליטות תחנת הכח היא הכרחית .במודל מצב עתידי בוצעה בדיקה עבור רדיוס של 10ק"מ בלבד ,ככל הנראה זו הסיבה שגם שם לא הוזנו נתוני תחנת הכוח של תחנת הכוח אורות רבין .בפועל ,נדרש להכניס את אורות רבין כמקור פליטה ולהריץ עבור רשת קולטנים של 10ק"מ .זה לא סותר. (8 אחסון קונדנסייט ימי -עקב שיחרור VOCsמהמתקן הימי ,נדרש לבצע מודל פיזור של אוזון .האוזון הינו זיהום אוויר פוטוכימי אשר נוצר בעת קרינת שמש ונוכחות תרכובות אורגניות נדיפות/תחמוצות חנקן באטמוספרה .את המודל יש להריץ במצב Fבעת רוחות מערביות )לכיוון היבשה(. (9 אחסון קודנסייט יבשתי -לא ברור אלו אמצעים קיימים במיכל אחסון הקונדנסייט למניעת נידוף ה- VOCבאחסון .לא ניתנה כלל התייחסות לפליטות לא מוקדיות ממיכל אחסון הקודנסייט בעצמו .האם בוצע קורלציה בין תקלות/חישובים במסגרת סקר הסיכונים לבין נתוני הקלט של מודל איכות אוויר למצב תקלה? (10 מלבד חישוב ריכוז הבנזן לאחר שריפה בלפיד) ,בהנחה של 98%יעילות( התקבל הערך: 0.006=0.0276*0.02ק"ג/שעה ,לא מפורטים שאר חישובי סך פליטות משאר המקורות כמפורט להלן: –6- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( (11 ככל שמהירות הפליטה מהארובות גבוהה יותר ,כך ריכוז הזיהום בסביבה נמוך יותר .בתסקיר עמ' 111 ניתן כי מהירות הפליטה של ארובות של שתי תחנות הכוח ) 10מגוואט כ"א( היא 130מטר/שניה .זו מהירות גבוהה מאוד .טעון בדיקה. (12 המשרד להגנה"ס אישר לא לבצע מודל עבור פליטות פחמן דו חמצני .עם זאת ,יש לציין שהמזהם העיקרי בתהליכי השריפה של המתקן היבשתי הינו פחמן דו חמצני אשר בפועל יצטרף לפליטה דומיננטית של פחמן דו חמצני באזור עקב הפעלת מתקן ה FGD-ביחידות 5-6של תחנת הכוח אורות רבין. (13 לא ברור אופן חישוב פליטות לא מוקדיות של מתאן הנעות בין 10-100ק"ג/שנה בשלב הראשון ומסתכמות ב 38-ק"ג/שנה בשלב השני. (14 לא ברור כיצד נקבעו קצבי הפליטה מהלפידים LP HPלמקרה תקלה .שיעור הפליטות המרבי ייווצר עקב הליך של הפגת לחץ .צפי לפעולה זו הינו של פעמיים-שלוש בשנה ועלול לכלול בעירה של כמויות גדולות של גז .במודל הניחו התקנת אמצעי מישוב הגז ) (FGURלהפחתה של 75%מן הגז המוזרם למערכת הבעירה )עמ' 9בפרק ב'(. (15 המודל הורץ רק עבור גופרית דו חמצנית ,תחמוצות חנקן ,חלקיקים ובנזן בהתייחס לתקנות הסביבתיות הקיימות .ישנם מזהמים נוספים שלגביהם לא בוצע חישוב )כגון VOCואוזון( .עם זאת ,ניתן להשוות אופן ביצוע מודלים עבור מתקני טיפול גז בעולם .בנוסף ,ניתן לבצע הרצה עבור מזהמים העיקריים ולהשוות את התוצאות לערכי ייחוס בעולם ,לצורך מתן אומדן ,אשר מהווה כלי להערכת איכות האוויר. (16 ערכי פליטה של חלקיקים -תוצאות המודל הושוו לערך הסביבה עבור כלל חלקיקים מרחפים )(TSP שהינו 300מק"ג/מק"ת ל 3-שעות .מאחר ועיקר מקורות הפליטה אשר חושבו עבור מתקן הגז היבשתי הינם עקב תהליכי בעירה ,יש לבצע חישוב עבור חלקיקים נשימים )) (PMכאשר החלקיקים מתפזר כמו גז ואינם משוקעים עקב כוח הגרביטציה( ,ולהשוות עם תקני סביבה ותקני היעד )שנת (2015ל PM2.5 -ו- .PM10על בסיס הכתוב בתסקיר ,לא ניתן לדעת מה היו הנחות המודל בעת הרצת החלקיקים. (17 בהרצת מודל CALPUFFלאתר חגית נלקח היום הגרוע ביותר כיום בתאריך 18.06.08על בסיס נתונים מטאורולוגיים של מודל מטאורולוגי עולמי .WRF -לא ברור איזו תחנה מקומית ייצגה את ישראל ובאיזו סקלה/רדיוס .יש לכך השפעה על אופן חישוב שכבת העירוב ומשטר הרוחות בפרט במודל נומרי .בנוסף, היום הגרוע ביותר למקורות פליטה נמוכים הינו בעונת החורף כאשר הרוח היא לכיוון אזורים מיושבים. התאריך שנבחר הוא דווקא מעונת הקיץ .אין פירוט של התנאים המטאורולוגיים )כגון משטר הרוחות, מצב יציבות אטמוספרי וגובה שכבת העירוב ( אשר מגדירים יום זה כיום הגרוע ביותר. –7- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( בהרצת מודל CALPUFFלאתר מרץ נלקח קובץ מטאורולוגי ממודל עולמי MM5לתאריך .18.05.09 (18 רשום שיש הסבר לקובץ המטאורולוגי בנספח . 5נספח 5הינו תרגום של מבני הברזל הקבועים .לא מצאתי נספח מטאורולוגי. ריכוז תחמוצות חנקן למצב תקלה -נכתב כי קיים פער בין תוצאות מודל ה) AERMOD-יש חריגה( (19 ומודל ה) CALPUFF-אין חריגה( בין היתר עקב מגבלת הזנת מהירות פליטה שהינה עד 50מטר/שניה במודל ה) AERMOD-עמ' .(155בבדיקת הפרמטרים שהוזנו למודל ה : AERMOD-לפיד אטמוספרי ומנועי דיזל ,המהירות היא מתחת ל 50-מטר שניה )עמ' .(113-114נדרשת הבהרה. הרצת המודל בוצעה על בסיס פילוח של תקלות מסוימות המתרחשות בו זמנית .לא בוצעה הרצה עבור (20 מצב בו כל התקלות המתרחשות יחד ,בעוצמות שונות .לא ברור כיצד הוחלט על אופן חלוקת התקלות שהתרחשו בו זמנית ומדוע בחירה זו היא בחירה המייצגת את המצב השכיח. השפעות חומרים מסוכנים: בפרק חומרים מסוכנים ,המתבסס על נתוני תסקיר ההשפעה על הסביבה )פרקים ג'-ה'( ומתיחסות לכלל רכיבי המערכת מהצנרת היבשתית ,מתקן הטיפול ,מתקן נתג"ז וכלל התשתיות הנלוות למתקנים אלה. הממצאים: בהתאם לסעיף 3.5בהנחיות לתסקיר ,מוצגת רשימת החומרים המסוכנים – בהתבסס על תחזית של חומרים מסוכנים אופייניים לשימוש במפעל טיפול בגז: (1 שם החומר כמות צפויה באתר היבשתי גז טבעי ספיקה של 2מליון מ"ק סטנדרטיים לשעה שעוברת באתר condensate 20,000מ"ק של פחמימנים - MEGמונו אתילן גליקול 20,000מ"ק ) Corrosion inhibitorמונע קורוזיה( 10מ"ק סולר 10מ"ק באחסון +מיל יומי של 1מ"ק מתאנול 30מ"ק חנקן 5מ"ק לא פורטו השימושים של החומרים המסוכנים. לא מצוין שם החומר המשמש למניעת קורוזיה ולכן לא ניתן לבחון בשלב זה האם יש צורך לביצוע הערכת סיכונים גם לחומר זה. –8- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( (2 בנוסף לרשימה המוזכרת בתסקירים ,אין כלל התייחסות ,הן בהיבט של הערכת כמויות והן בהיבט של הערכת סיכונים ,עבור החומרים הבאים: מימן גופרתי H2Sותרכובות גופרית שונות שעלולות להגיע כתלות בהרכב הבארות .במידה וריכוזים אלה יהיו גבוהים ,תידרש הקמת מתקן לטיפול בתרכובות גופרית. כספית – Naturally Occurring Radioactive Material – NORMחומרים וגזים רדיואקטיביים כולל גז ראדון אשר יכולים להצטבר במקומות שונים בתהליך .צנרת וציוד יכולים להפוך לרדיואקטיביים במשך הזמן. טרימתיל ארין – חומר לא מוכר )יתכן ומדובר בשגיאת הדפסה אולי טרימתיל אמין( – BTEXבנזן ,טולאן ,אתיל בנזן וקסילן .ארבעה חומרים אורגניים נדיפים שלהם השפעות מזיקות על מערכת העצבים. (3 אין פירוט של האמצעים למזעור סיכונים .מוצגים אמצעים עקרוניים בלבד כגון :אמצעים לגילוי דליפת גז ,אמצעים להשתלטות על דליפת גז ,אמצעים למניעת שפך ,אמצעים למניעת שריפות .האמצעים בפועל יקבעו ע"י החברה שבונה את המתקן ולאחר תהליכי ניתוח סיכונים. (4 טווחי הסיכון לארועי חומרים מסוכנים – בטבלה הבאה מפורטים טווחי הסיכון שנקבעו לשלושה מרכיבים שונים בפרויקט :מרחק סיכון ממתקן הטיפול היבשתי ,מרחק הסיכון ממסדרון הצנרת וטווח סיכון מתחנת המגופים החופית .בסעיפים 5-6להלן הערותינו למרחק הסיכון שנקבע ממתקן הטיפול היבשתי. (5 הערכת הסיכונים במתקן הטיפול היבשתי בוצעה ע"פ המרחק המחמיר בין 3תרחישים: דליפת גז טבעי מאחד המתקנים ויצירת ענן מתפוצץ . vapor cloud explosion מרחק לבריכת אש הנוצרת כתוצאה משפך condensateלמאצרה מרחק בטיחות לקרינת חום מהוונט/לפיד בתסקיר ,טווח הסיכון המרבי שהתקבל מבין שלושת התרחישים הינו עבור דליפת גז טבעי . –9- איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( הערות לתרחיש דליפת גז טבעי ההשפעה של מהירות הרוח בתרחיש זה היא קריטית. לא ברור כיצד נקבעה מהירות הרוח בתרחיש .לפי הממצאים בתסקיר ,לא בוצעה בדיקת רגישות ע"פ מהירות הרוח האופיינית לאזור .עבור מהירות רוח של 1.5מטר לשניה ,כפי שמוצג בתסקיר ,התקבל טווח סיכון של 600 מטר .אולם בתרחיש דומה ,במהירות רוח של 1מטר לשניה )תרחיש אשר בוצע עבור תחנת קבלת הגז בעכו ע"י ד"ר יעקב דרור מהמשרד להגנת הסביבה( ,טווח הסיכון היה כ 700 -מטר. פילוג מהירות הרוח מתחנת מטאורולוגית באלייקים ,הסמוכה לאתר המתוכנן בחגית ,מראה כי 30%מהזמן מהירות הרוח נמוכה מ 1.5 -מטר לשניה )ממוצע 3שנים אחרונות( 0.5-1.0 1.0-1.5 1.5-2.0 2.0-2.5 2.5-3.0 3.0-3.5 3.5-4.0 >4.0 Total 2.61 1.83 1.13 0.73 0.54 0.46 0.42 0.69 8.41 3.61 4.5 4.31 3.72 2.86 2.06 1.56 2.64 25.26 3.38 3.59 2.45 1.6 0.95 0.55 0.32 0.5 13.34 3.88 5.46 5.48 5.38 5.3 5.55 5.71 10.73 47.49 13.48 15.38 13.37 11.43 9.65 8.62 8.01 14.56 94.5 Direction N E S W Summary פילוג מהירות הרוח מתחנת מטאורולוגית בהמעפיל ,הסמוכה לאתר המתוכנן במרץ ,מראה כי 27%מהזמן מהירות הרוח נמוכה מ 1.5 -מטר לשניה )ממוצע 3שנים אחרונות( Total 7.84 19.8 27.2 33.95 88.79 >4.0 0.69 3.05 3.06 9.35 16.15 3.5-4.0 0.39 0.81 1.03 4.73 6.96 3.0-3.5 0.59 0.94 1.49 5.31 8.33 2.5-3.0 0.89 1.11 2.55 4.52 9.07 2.0-2.5 1.14 1.45 3.72 3.55 9.86 1.5-2.0 1.35 2.23 4.64 2.82 11.04 1.0-1.5 1.46 4.36 5.69 2.12 13.63 0.5-1.0 1.33 5.85 5.02 1.55 13.75 Direction N E S W Summary בשעות הלילה מצבי היציבות המטאורולוגיים הם יציבים לעומת שעות היום ,כלומר הפיזור גרוע לעומת שעות היום וטווח הסיכון עולה .אחוז הזמן שבו הרוחות נמוכות מ 1.5 -מטר לשניה בשעות הלילה הוא בסביבות 40% בשני האתרים לכן נדרש לבצע את הערכת הסיכונים עבור מהירות רוח של 1מטר לשניה שהיא מהירות הרוח המינימאלית האפשרית במודל. בנספחים ,1בוצעה הערכת הסיכונים לתרחיש המחמיר של דליפת גז טבעי מצנרת עילית בלחץ גבוה .טווח הסיכון לפיצוץ מהמתקן עולה מ 600 -מטר ל 720 -מטר ועובדה זו עלולה להשפיע בעיקר על אתר חגית עקב הקרבה לקו 400ק"ו היוצא מתחנת הכח. הערות לתרחיש בריחת אש משפך condensate ה condensate -מורכב מפחמימנים שונים החל מ 2C -ועד +6Cבהרכבים שונים .מאחר ו"בשלב זה ,לא קיים מידע באשר להרכב ה) " condensate -עמוד 54בתסקיר חגית( הערכת הסיכונים הייתה צריכה להתבצע עבור התרחיש החמור ביותר .למרות זאת הערכת הסיכונים בוצעה עבור החומר N-decaneשהינו שרשרת של 10 פחמימנים .בנוסף ,התרחיש בוצע עבור מהירות רוח של 5מטר לשניה. – 10 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( בהשלמות לתסקירים מנובמבר 2013בוצע תרחיש חדש עבור החומר N-pentaneשהינו שרשרת של 5פחמימנים והערכת הסיכונים השתנתה מ 250 -מטר ל 535 -מטר. לא הייתה כל התייחסות בתסקיר לתרחיש רעילות של הגז הטבעי . (6 מאחר וגז טבעי נחשב גם כגז רעיל וקיימים עבורו ערכים המבוססים על מערכת ה PAC -האמריקאית. טווח סיכון הינו המרחק מנקודת שחרור החומר עד לנקודה שבה יש עדיין ריכוז המוגדר כמסוכן .המערכת האמריקאית קובעת את הריכוזים המסוכנים בשלוש דרגות: PAC3הוא הריכוז באוויר הגורם לסכנת מוות לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה; PAC2הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חמורים ,בלתי הפיכים או לפגיעה ביכולת המילוט לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה; PAC1הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חולפים והפיכים לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה. בהרצת התרחיש החמור נמצא כי אלפי תושבים חשופים לפגיעה בלתי הפיכה עקב הקמת המתקנים היבשתיים .טווח הסיכון ,אשר מופיע בנספח ) 2ומתייחס לכך שהתרחשה דליפה מצינור בלחץ גבוה ולא התרחש פיצוץ( הינם כ 1 -ק"מ ל) PAC3 -סכנת מוות( וקרוב ל 3 -ק"מ ל) PAC2 -תסמינים בלתי הפיכים(. באתר חגית ,קו הגז הטבעי ,הנכנס למתקן הטיפול ,צמוד לתחנת הכח חגית ונמצא בקרבת קו המתח הגבוה 400ק"ו היוצא מאתר חגית ,ולכן נמצא בתוך תחום ההשפעה של דליפת ענן גז טבעי והתפוצצות הענן .במקרה ותתרחש דליפת גז טבעי ,קיימת סבירות גבוהה להתרחשות פיצוץ מאסיבי אשר תגרום לפגיעה כפולה :גם באספקת הדלק הארצית וגם פגיעה באספקת החשמל הארצית !! .פגיעה כזאת עלולה לגרום להרס תשתיות רציני ולשתק חלק מהמדינה לזמן ארוך .ההשפעה ההדדית של הגז הטבעי וקו המתח הגבוה לא נבחן כראוי .בנוסף ליד אתר חגית קיים בסיס צבאי שבמסגרתו מבוצעים מטווחים וקיימים שטחי אש בתוך תחום טווחי הסיכון. (7 השפעות שפכים : במערכת הטיפול בגז זורמים מספר סוגי נוזלים מזהמים בצנרת המתקן אל החוף ובמערכות המתקן : שפכים סניטאריים ממתקן הטיפול יחוברו לקווי מערכת הביוב האזורית. מי נגר חורפיים מאזורים תפעוליים ,יטופלו במערכת לטיפול בתשטיפים ויוזרמו למערכת הניקוז האזורית. שפכים תעשייתים /תמלחות .מלבד מדליפה הן של נוזלים והן של גז מחיבורי צנרת ,מגופים וציוד סובב, שפיכות חומרים ודליפות מעבודות תחזוקה שוטפות ובחירום .עיקר השפכים התעשייתיים הינם מי מוצר בספיקה של 1138-1146מ"ק יומי .מקורם של מי המוצר בתהליך הפקת הגז ,ממתקני המחזור של ה MEG -היבשתי והימי ובייצוב Condensateכאשר איכותם מוערכת כמליחות מי ים ,הרכב משוער 100חל"מ פחממינים מעובים ) דקן ,הקסן,הפטן ואוקטן ( 0.6,חל"מ הידרוקרבונים ארומטיים 50,חל"מ גליקול ו 1474חל"מ BTEXכמפורט בטבלה 4.8.3-1וטבלה 4.8.3-2בתסקיר – 11 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( - MEGבספיקה של 437מ"ק ליום ,הינו תמיסה המשמשת למניעת קפיאה של נוזלים ולייבוש של הגז. על מנת לעשות השבה זו ,התכנון העקרוני מניח כי ה MEG -המכילים 72%גליקול ו 28%-מים יטופלו וינוקו במתקן ביבשה . - Condensateבספיקה משוערת של 2800מ"ק יומי .מקורו במולקולות קצרות של הידרוקרבונים הנמצאים כגז במאגרים בתת קרקעית הים אשר עוברות למצב נוזלי עקב שינוי לחץ וטמפ' בהובלת הגז והטיפול בו .הינו חומר דליק ונפיץ וצפיפותו כ 15%-מצפיפות מי ים .ה Condensate -מושפע מתהליכי בלייה כמו התאדות ואימולסיפיקציה )התעבות(. ממצאים: (1 בהתאם לאמור בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה ,התסקיר איננו מתייחס לנתונים הקיימים של איכות מי המוצר מאסדות ההפקה במדינת ישראל וכי נתוני איכות מי המוצר המדווחים במסגרת היתרי ההזרמה לים של אסדות ההפקה ,הריכוזים גבוהים בסדרי גודל מאלו הרשומים בתסקיר. (2 התוכנית קובעת כי הטיפול במי המוצר ייעשה במתקן הטיפול היבשתי ,לרמה הנדרשת ,כדי לאפשר הזרמתם חזרה לים במרחק של 7.5ק"מ מהחוף ,במתקן הימי להפחתת לחץ .כאשר מודל פיזור מזהמים מתבסס על ריכוז הצפוי של שמן )ממוצע חודשי 29מג"ל ,מירבי 42מג"ל( .מודל הפיזור לא לקח בחשבון מזהמים אחרים שמצויים במי המוצר כמו . BTEX, TOC (3 התוכנית מתאפיינת בכוללניות ובאי וודאות תכנונית טכנולוגית )חוסר מידע מהותי כולל הרכב הגז במאגר( על כן לאורך התסקיר דוחים את הבחינה בשלב אישור התוכנית לבחינה הנושאים ופירוט המתקנים והשפעות סביבתיות במסגרת הכנת מסמכי התנ"ס . (4 ספיקת מי מוצר 1138-1146מ"ק יומי ללא כל הסבר מהו הבסיס לספיקה זו .באם קיים יחס בין ספיקת מי המוצר לבין התפוקה של הגז הטבעי גם בעת הדלדלות המאגר. (5 איכות מי המוצר -ההערכה בתסקיר על הרכב מי המוצר טיפוסיים לשדות גז ימיים ברחבי העולם ולא על סמך נתוני אמת מהשטח .מי המוצר צפויים להכיל מגוון רחב של חומרים מומסים טבעיים, ,וריכוזים שאריתיים של תוספי תהליך הטיפול בגז כמו מעכבי קורוזיה ומשקעי צנרת MEG ,וביוצידים כמו כן להכיל טיפות שמן בתחליב שחשיבותם גדולה בבחינת טכנולוגיה לטיפול במי המוצר . (6 אין כל התייחסות למרכיבים רעילים לחי ולצומח המאפיינים מי מוצר כמו מתכות כבדות ,פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים ) (PAHאלקלים ופנולים . – 12 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( (7 התסקיר אינו מפרט איך יתרחש תהליך ניקוי הגז ,טיפול במי מוצר MEG-,ואו הצגת תכנון טכנולוגי הנדסי כיצד ,ועל אודות שיטות הטיפול והרמות שיימצאו לאחריהן. מלבד האמירה שיעשה "שימוש באמצעים טכנולוגיים הזמינים הטובים ביותר BAT,ככל הניתן בנושא דליפה של נוזלים מזהמים ממרכיבי המערכות אל הסביבה בשל כשל או אחזקה לקויה ההנחיות הינם עמידה בתקני הבניה והייצור ,ותפעול וניטור של המערכות בהתאם להוראות החוק. (8 התסקיר אינו מפרט את סוג וכמות הכימיקלים המסייעים להפקת הגז או במתקן הטיפול. כימיקלים המשמשים לשימוש בפליטות או בהזרמות ואפילו בכימיקלים להפעלה ותחזוקה של הציוד במתקן כמו שמני סיכה ,נוזלים הידראוליים ועוד.. – 13 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( פרק ב' – מסדרון הצנרת היבשתית מסדרון הצנרת המתוכנן בשני האתרים יכיל 11 -צינורות המובילים חומרים מסוכנים . מסדרון הצנרת היבשתית ממערך הכניסה לחוף ועד למתקן הקבלה מהווה רצועה ברוחב של כ 60 -מ' ,הכולל הטמנה של מערך צינורות מקביל לשני ספקים )רצועה של 30מ' לכל ספק( . מסדרון הצנרת כולל : • קו גז גולמי המגיע מהים )מהמתקן להפחתת ללחץ( לטיפול סופי במתקן הקבלה ,בקוטר של עד ''.36 • צינור לפינוי עודפי מים בקוטר עד ''.10 • צינור לפינוי עודפי Condensateבקוטר עד ''.8 • צינור למחזור MEGבקוטר עד ''.6 • קו תחזוקה ובקרה ,בין המתקן הימי למתקן היבשתי Umbilical Control Cable -בקוטר עד ''.4 הגז המטופל יועבר ממתקן הקבלה למערכת ההולכה הארצית של נתג"ז ,בשני חיבורים כאשר קוטר כל צינור גז עד ''.36 • קו חיבור למערכת ההולכה הימית. • קו חיבור למערכת ההולכה היבשתית. תחנת מגופים חופית -חיבור לצנרת הימית )תחנת קצה( תחנה זו ממוקמת במרחק הגדול מ 300 -מ' ממזרח לקו החוף ושטחה הוא כ 5-דונם .תחנת המגופים ברצועת החוף הינה תחנה תת קרקעית הכוללת מגופי בקרה להזרמת הגז הגולמי המתקבל מהים לכיוון מתקן הקבלה ביבשה משני הספקים ומנתג"ז .התחנה תכלול מערך נישוב ) (ventלמקרה חירום ,ומרכיבים על קרקעיים כשהעיקרים ביניהם הינם ברזים וחדר חשמל לכל אחד מן הספקים ולנתג"ז. תחנת מגופים )תחנת ביניים( – תחנה זו תמוקם במרחק של כ 8 -ק"מ מתחנת המגופים החופית ושטחה כ 60 -מ' 30 Xמ' .התחנה הינה תת קרקעית והיא נכללת בתחום מסדרון הצנרת ..התחנה מהווה מנגנון בטיחות נוסף ,בעת תקלה במערכת ויש צורך לעצור באופן מיידי את הזרמת הגז בצנרת היבשתית .התחנה כוללת ברזים חדר חשמל ובקרה )על קרקעי( לכל אחד מהספקים ולנתג"ז ואינה כוללת מערך נישוב. תחנת מגופים בחיבור עם מערכת ההולכה הארצית של נתג"ז -תחנת מגופים נוספת מצויה בחיבור צינור נתג"ז )המכיל גז מטופל ,לאחר טיפול הגז במתקן היבשתי( עם מערכת ההולכה הארצית של נתג"ז )הקו המזרחי(, – 14 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( באיור הבא מוצג החתך מהכניסה בים באזור החוף עד לאתר היבשתי )תסקיר השלמות( ממצאי השפעות חומרים מסוכנים: (1 מערך ומספר הצינורות במסדרון הצנרת בין הים למתקן היבשתי אינו הגיוני מבחינה טכנולוגית ותכנונית. בכל התרחישים המפורטים בתוכנית לא נדרשים כל הצינורות כפי שמופיעים בתוכנית .לדוגמא :במידה ויבחר תרחיש של טיפול מלא ביבשה לא ברור למה נדרשים הצינורות הבאים: • ה condensate -אשר אמור לעבור להמשך טיפול בבתי הזיקוק בחיפה )בז"ן חיפה( אמור לעבור בתוואי המזרחי ולא דרך הים ולכן לא נדרש להעביר צנרת בחזרה לים .אלא אם מדובר בייצוא של חומר זה מאזור חדרה. • מאחר ו MEG -החוזר אל הבארות אמור להיות נקי ,יש לשקול איחוד של שני הצינורות לצינור אחד בתחום היבשתי ופיצול הצינור לשני צינורות עבור כל באר רק בקטע הימי. • מי מוצר מכילים מלח בריכוזים שונים ותידרש הזרמת התמלחות לים דרך מוצא ימי מאושר כפי שנהוג בכל אחד מהמפעלים בארץ ולא בחזרה למתקן הפלטפורמה להפחתת לחץ ,האתר המאושר הקרוב הוא ליד עכו והתוואי לאתר זה הוא מזרחית לאתר חגית דרך יקנעם ולא דרך הים. (2 צנרת גז טבעי הטמונה בקרקע מקבלת דרישות לטווח בטיחות בהתאם לתקן ישראלי ת"י 5664חלק 2ולא במסגרת מדיניות מרחקי הפרדה .עם זאת בתסקיר רשומה ההערה )עמוד 197בתסקיר חגית( " :אם קיימים בתים במרחק הקטן מ 100 -מטר ואם צפיפות האוכלוסייה בבתים אלו במרחק הקטן מ 175 -מטר מהצנרת גבוהה מ 6 -אנשים לקמ"ר אזי יש לבצע סקר סיכונים הסתברותי ולפיו על הסיכון האישי להיות – 15 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( קטן מ 1e-6 -ועל הסיכון הקבוצתי לעמוד בקריטריון הקבילות" .סקר סיכונים זה לא בוצע והוא קריטי בייחוד בתוואי הצינור בין מכמורת לאתר מרץ .צינור זה עובר בקרבה גדולה אל מכמורת ,פארק תעשיה עמק חפר שבו ישנם מספר רצפטורים ציבוריים ,חיבת ציון ,אליכין ,חדרה -שכונת בית אליעזר ,קיבוץ המעפיל אחיטוב ואמץ .בתוואי הצנרת לתחנת חגית נדרש לבצע הערכת סיכונים בקרבת היישוב עופר. (3 לא מפורטים בתסקיר אמצעי ההגנה הנדרשים על הצינורות הן מבחינת פיקוח על דליפות לקרקע והן דליפות לאוויר ,לא מפורט מספר ומיקום נקודות ביקורת או נקודות הגפה של הצינורות אשר הינם עיליים ,לא ברור כיצד נקבע וחושב גובה הוונט בתחנות ההגפה. (4 בכל הנקודות שבהם הצנרת עולה על פני הקרקע ,לרבות תחנות מגופים חופית ותחנות מגופים ביניים, טווח הבטחון הנדרש הוא עבור דליפת גז טבעי במצב קיצון ולא מקובלות עלינו ההנחות המקלות שכל הגז ישוחרר דרך הוונט באופן מבוקר .בתרחיש שהוצג בדו"ח טווח הסיכון מתחנת המגופים החופית הינו 110 מטר מגדר המתקן ,תרחיש כזה אינו כולל תרחיש של כשל בצנרת העילית החשופה או מדליפה מהמגוף שהינם תרחישים על הקרקע ועלולים ליצור פיצוץ לטווח גדול. (5 נדרש לבחון גם את נושא הרעילות של פליטה מבוקרת ורעילות במצב של תקלה מתחנות ההגפה .כפי שהוצג בחישוב טווח ההשפעה מהמתקן צפוי להיות גדול באופן משמעותי מהטווח לפיצוץ. (6 אנו דורשים ביצוע הערכת סיכונים ע"י מומחים בלתי תלויים לנושא תחנות הגפה ותחנות ביקורת לאורך תוואי מסדרון הצנרת היבשתית בשני האתרים המתוכננים. ממצאי השפעות זיהום קרקע: (1 הצנרות נפרשות למרחק רב מקו החוף ועד האתרים המוצעים") חגית" ",מרץ ("והדבר מהווה הגדלה של פוטנציאל הדליפה למי התהום .הצנרת הטמונה באדמה מקשה על יכולת הניטור והגילוי של דליפות בזמן אמת ,וכך עלולים לדלוף לתת הקרקע חומרים מזהמים. (2 אוכלוסיה בישובים בהן עובר תוואי הצנרת עלולה להיפגע בשל דליפות ופריצות של גזי הקרקע הן מזהמים נדיפים שמקורם מרכיבי הדלק והן מגזים רעילים הנוצרים ממונעי הקפיאה .יצוין כי גזי קרקע מזוהמים עלולים לנדוד בקרקע ולחדור למבנים המצויים לאורך הצנרת ולסכן בכך את בריאות הציבור. (3 בתרחיש ) בסעיף (.4.10.2בקיעת צינור המכיל נוזלים )עד מאות מ"ק של גליקול ,מי מוצר או פחמימנים מעובים( ,עשוי לגרום לזיהום חמור של מי התהום כתלות במיקום מוקד הזיהום ,היקפו ומידת התפשטותו תתכן פגיעה באיכות המים שתאלץ השבתה של קידוחים המספקים מים לשתייה – 16 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( ולחקלאות מיותר לציין כי טיפול באירוע זיהום במי התהום הוא ממושך ומורכב ,כתלות באופי הזיהום. (4 בתוואי הצנרת היבשתית )אתר מרץ(יפסלו קדוחי מי שתיה )פ מרץ א אולסונג,פ קבוץ המעפיל ו ,יו עמק חפר , 49/6יו חדרה א ,51/3פ חדרה פינקלשטיין ,ברק,פ חדרה מנרסקיבריין ( מאחר ויחולו עלהם המגבלות המופיעות בתקנות בריאות העם )תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה( התשנ"ה- 1995 (5 תוואי הצנרת )אתר חגית( עובר בסמוך קידוח "מעגן מיכאל איטונג" ובתחום רדיוס של קידוח "חוף כרמל "2הצנרת לאורך כמה מאות מטרים תהיה טמונה בראש אגן הניקוז התת קרקעי של מעיינות נחל תות כאשר המי תיהום מגיע לפני השטח .כשליש מתוואי הצנרת מוגדר כשטח " aאקוויפר ראשי בו הנזק אינו ניתן לתיקון" )תשריט(1.7.1.1-2 (6לא נערך כלל סקר סיכונים על מתחם מסדרון הצנרת המורכב והייחודי .בנושא זה קיימת הסתמכות על מרחקי הפרדה לפי תקן .בנוסף ,סקר הסיכונים בתחנת ההגפה בוצע על נשב בודד בלבד .חוסר בסקרים אלו הינו מהותי ומהווה סכנה לביטחון הציבור. (7חסרה כל התייחסות בשינוע ה . Condensate-לא נבדק בתסקיר הסביבתי מהם נפחי תנועת מיכליות לגבי הנסיעה בכבישים השונים ולא מוצגת אופציה לתוואי חיבור ושינוע Condensate בצנרת ימית אל בית הזיקוק הקרוב ו/או אל נמל ע" י מיכלית. (8בתסקיר הסביבתי ,לא מוצג ולא נבדק איך יטפלו בזיהום אפשרי של אקוויפר החוף במידה ויהיה. בכבוד רב, ניר סהר ,מנכ"ל איגוד ערים שרון -כרמל – 17 - איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( העתקים: אורי דיסטניק -יו"ר איגוד ערים שרון -כרמל וועדה מחוזית מחוז חיפה וועדה מחוזית מחוז מרכז וועדה מקומית לתכנון ובניה חוף כרמל וועדה מקומית לתכנון ובניה חדרה וועדה מקומית לתכנון ובניה עמק חפר וועדה מרחבית לתכנון ובניה יזרעאלים – 18 - (כרמל-איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון 1 נספח , " – ללא הפסקת זרימה1 בר – תרחיש דליפה מחור בקוטר110 " בלחץ36 הערכת סיכונים לצינור גז טבעי סיכוני פיצוץ של הענן ALOHA -חישוב עוצמת מקור וטווח סיכון ב SITE DATA: Location: HADERA, ISRAEL Building Air Exchanges Per Hour: 0.34 (unsheltered single storied) Time: January 24, 2014 0100 hours ST (user specified) CHEMICAL DATA: Chemical Name: METHANE Molecular Weight: 16.04 g/mol PAC-1: 2900 ppm PAC-2: 2900 ppm PAC-3: 17000 ppm LEL: 50000 ppm UEL: 150000 ppm Ambient Boiling Point: -161.5° C Vapor Pressure at Ambient Temperature: greater than 1 atm Ambient Saturation Concentration: 1,000,000 ppm or 100.0% ATMOSPHERIC DATA: (MANUAL INPUT OF DATA) Wind: 1 meters/second from 270° true at 10 meters Ground Roughness: open country Cloud Cover: 0 tenths Air Temperature: 10° C Stability Class: F No Inversion Height Relative Humidity: 50% SOURCE STRENGTH: Flammable gas escaping from pipe (not burning) Pipe Diameter: 36 inches Pipe Length: 10000 meters Unbroken end of the pipe is closed off Pipe Roughness: smooth Hole Area: 0.8 sq in Pipe Press: 110 atmospheres Pipe Temperature: 0° C Release Duration: ALOHA limited the duration to 1 hour Max Average Sustained Release Rate: 598 kilograms/min (averaged over a minute or more) Total Amount Released: 34,865 kilograms THREAT ZONE : Threat Modeled: Overpressure (blast force) from vapor cloud explosion Type of Ignition: ignited by spark or flame Level of Congestion: congested Model Run: Gaussian Red : LOC was never exceeded --- (8.0 psi = destruction of building) Orange: LOC was never exceeded --- (3.5 psi = serious injury likely) Yellow: 720 meters --- (1.5 psi) – 19 - (כרמל-איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון 2 נספח , " – ללא הפסקת זרימה1 בר – תרחיש דליפה מחור בקוטר110 " בלחץ36 הערכת סיכונים לצינור גז טבעי סיכוני רעילות לאוכלוסיה ALOHA -חישוב עוצמת מקור וטווח סיכון ב SITE DATA: Location: HADERA, ISRAEL Building Air Exchanges Per Hour: 0.34 (unsheltered single storied) Time: January 24, 2014 0100 hours ST (user specified) CHEMICAL DATA: Chemical Name: METHANE Molecular Weight: 16.04 g/mol PAC-1: 2900 ppm PAC-2: 2900 ppm PAC-3: 17000 ppm LEL: 50000 ppm UEL: 150000 ppm Ambient Boiling Point: -161.5° C Vapor Pressure at Ambient Temperature: greater than 1 atm Ambient Saturation Concentration: 1,000,000 ppm or 100.0% ATMOSPHERIC DATA: (MANUAL INPUT OF DATA ) Wind: 1 meters/second from 270° true at 10 meters Ground Roughness: open country Cloud Cover: 0 tenths Air Temperature: 10° C Stability Class: F No Inversion Height Relative Humidity: 50% SOURCE STRENGTH: Flammable gas escaping from pipe (not burning) Pipe Diameter: 36 inches Pipe Length: 10000 meters Unbroken end of the pipe is closed off Pipe Roughness: smooth Hole Area: 0.8 sq in Pipe Press: 110 atmospheres Pipe Temperature: 10° C Release Duration: ALOHA limited the duration to 1 hour Max Average Sustained Release Rate: 587 kilograms/min (averaged over a minute or more ) Total Amount Released: 34,239 kilograms THREAT ZONE : Model Run: Gaussian Red : 948 meters --- (17000 ppm = PAC-3) Orange: 2.8 kilometers --- (2900 ppm = PAC-2) Yellow: 2.8 kilometers --- (2900 ppm = PAC-1) – 20 -
© Copyright 2024