השגות לתסקירי השפעה על הסביבה למתקני גז יבשתיים

‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫תאריך‪05/02/14 :‬‬
‫ה' אדר א תשע"ד‬
‫מספרנו ‪(2) (3) (1) 80932 :‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫המועצה הארצית לתכנון ובנייה‬
‫משרד הפנים‬
‫ת‪.‬ד ‪6158‬‬
‫ירושלים ‪91061‬‬
‫מאת‪:‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל‬
‫המסגר ‪ 3‬אזור תעשייה חדרה‬
‫‪[email protected] 04-6123415‬‬
‫הנדון‪ :‬השגות איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫לתסקירי השפעה על הסביבה תמ"א ‪ / 37‬ח'‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון – כרמל( מתכבד להגיש בזאת את הערותיו והשגותיו להוראות תמ"א‬
‫‪37‬ח'‪ ,‬לעניין המתקנים היבשתיים‪ -‬טיפול בגז וברצועת הצנרת מהים אל המתקן היבשתי ובחזרה‪.‬‬
‫ההשגות וההערות הינן בנושא איכות אוויר‪ ,‬חומ"ס‪ ,‬שפכים וזיהום קרקע לתסקיר השפעה על הסביבה של‬
‫תמ"א ‪ 37‬ח' ‪ ,‬מוגשות בעקבות פנייה של הרשויות המקומיות החברות באיגוד‪ ,‬המהווה את הגוף המקצועי‬
‫בתחום ההגנה על הסביבה באזור‪.‬‬
‫תמ"א ‪37‬ח' תכנית בעלת פוטנציאל סביבתי ‪,‬כלכלי וחברתי חשוב למשק הישראלי ‪.‬‬
‫אישור התוכנית נמצא בשלב מאוד מתקדם‪ ,‬עם זאת התוכנית מתאפיינת בכוללניות ובאי וודאות תכנונית‬
‫טכנולוגית‪ .‬ע"פ בחינת תסקירי ההשפעה על הסביבה של תמ"א ‪37‬ח' ‪,‬קיימים חסרים‪ ,‬ליקויים ואי‬
‫בהירויות‪ .‬החסרים והליקויים‪ ,‬הן בפירוט הטכנולוגי הנדסי והן בהשפעות הסביבתיות בתסקיר הסביבתי‪,‬‬
‫פוגע מהותית בקביעה כי הוראת תמ"א ‪37‬ח' לא יכולה להיקרא "תוכנית מפורטת" כהגדרתה ומהותה בדיני‬
‫התכנון ובניה‪.‬‬
‫תוכניות הקמת המתקנים היבשתיים לא תואמו ואינן מתואמות עם תוכניות הפיתוח העתידיות של‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬לשם חיזוי עתידי של ההשפעות הסביבתיות של מתקני הגז‪.‬‬
‫לפני אישור סופי להוראות התמ"א ‪37‬ח' ‪ ,‬והקמת מתקני הגז היבשתיים בהתאם למפרט התכנוני שהוצג‪ ,‬נדרש‬
‫לבצע השלמת נתונים מקיפה בין היתר על סמך הממצאים המופיעים במסמך זה ‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬חיוני להבין מהי רמת הסיכון האמיתית על המרכיבים המהותיים במתחם היבשתי‪, ,‬בתחנות ההגפה‬
‫ובמסדרונות הצנרת וזאת בשל משמעותה ומרכזיותה של התמ" א על מוסדות התכנון להורות על מציאת‬
‫תוואי חליפי אשר יוציא את הישובים והרצפטורים הציבוריים מטווח הסיכון כיום כולל ראית פיתוח אורבני‬
‫עתידי‪.‬‬
‫ככל שתקודם התמ"א במתכונתה הנוכחית יש להבטיח כי בשלב היתרי הבנייה ‪,‬מסמכי הבקשה יידרשו‬
‫בחוו"ד איגוד ערים שרון כרמל ‪.‬‬
‫‪–1-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫רקע‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון – כרמל הינו התארגנות אזורית של ‪ 18‬רשויות‪ ,‬מנתניה בדרום ועד‬
‫חוף הכרמל בצפון ומגידו במזרח‪ ,‬ומטרתו לפעול ככל הנדרש לשמירה על איכות הסביבה ‪,‬למניעת מפגעים‬
‫סביבתיים ולקידום ולהטמעת השמירה על הסביבה‪.‬‬
‫תמ"א ‪ 37‬לעניין תקני טיפול בגז הינה תוכנית ליצירת תשתית תכנונית שתאפשר הובלת גז מתגליות הגז‪ ,‬טיפול‬
‫בו והזרמתו למערכת ההולכה הארצית‪ ,‬באופן שיאפשר אספקה סדירה ורציפה של גז‪ ,‬תוך שמירה על יתירות‬
‫מרבית למשק האנרגיה במדינת ישראל ולצרכים נוספים‪.‬‬
‫בדיונים במועצה הארצית‪ ,‬הומלץ על שני אתרים יבשתיים לטיפול בגז העתידיים לקום בשטח האיגוד‪ :‬אתר‬
‫"חגית "המוצע בצמוד לתחנת הכח הקיימת במקום‪ ,‬ואתר "מרץ" בעמק חפר‪ ,‬הנמצא בצמוד למט"ש‪.‬‬
‫השטח של כל אחד מהאתרים היבשתיים הוא כ‪ 250 -‬דונם ‪,‬מתוכם כמחצית מיועדים לשמש את מתקן‬
‫הטיפולהיבשתי ‪.‬כל מתקן יבשתי יהיה בעל קיבולת של עד ‪ 2‬מלמ"ק לשעה משני ספקים לטיפול בגז‪ .‬סה"כ‪,‬‬
‫בשני המתקנים‪ ,‬מט"ש מרץ וחגית‪ ,‬יבוצע טיפול של ‪ 4‬זרמי גז וקיבולת הטיפול הכוללת של המתקנים תהיה כ ‪-‬‬
‫‪ 4‬מלמ"ק לשעה‪.‬‬
‫בנוסף לשני המתקנים היבשתיים‪ ,‬התכנית כוללת מיקומים למערכי כניסה לחוף )באזור חוף דור ובאזור חוף‬
‫מכמורת(‪ ,‬ורצועת צנרת ייחודית כאשר מסדרון הצנרת )‪ 60‬מ' מרץ ו‪ 60-‬מ' חגית ( כולל ‪11‬צנרות מהים אל‬
‫המתחם היבשתי כשבהם חומרים המוגדרים חומרים מסוכנים‪ ,‬ותחנות הגפה‪.‬‬
‫בעקבות פנייה של הרשויות המקומיות אל האיגוד‪ -‬המהווה את הגוף המקצועי באזור‪ ,‬הוחלט כי האיגוד יבחן‬
‫מבחינה מקצועית את הנושאים איכות אוויר‪ ,‬חומ"ס‪ ,‬שפכים וזיהום קרקע לתסקיר השפעה על הסביבה של‬
‫תמ"א ‪ 37‬ח' לעניין מתקני טיפול בגז הטבעי היבשתיים )אתר חגית ומט"ש מרץ( ופרוזדורי הצנרת מהמתקן‬
‫הטיפול הימי‪.‬‬
‫ההשגות וההערות איגוד ערים לשמירה על איכות הסביבה שרון – כרמל מתמקדת בהשפעות הסביבתיות של‬
‫המתקנים היבשתיים וברצועת הצנרת מהים אל המתקן היבשתי ובחזרה‪.‬‬
‫האיגוד למד ובחן את התסקירים וכל מידע נלווה ומגיש בזאת השגותיו לתוכנית המוצעת‪ ,‬בהתאם לתמ"א ‪.37‬‬
‫‪–2-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫פרק א' – המתקן היבשתי‬
‫כל מתקן הטיפול היבשתי ישתרע על שטח של כ ‪ 250-‬דונם‪.‬‬
‫שרשרת הטיפול בגז טבעי במתקן טיפול יבשתי‪:‬‬
‫גז גולמי )גז לא מטופל( הנשאב מבאר הקידוח בים‪ ,‬ועד לגמר התהליך בו גז מטופל מועבר)בתחנת העברה(‬
‫למערכת ההולכה של נתג" ז‪ ,‬לרבות טיפול בתוצרים העיקריים הנוספים המתקבלים‪ /‬מתווספים בתהליך‬
‫הטיפול בגז‪.‬‬
‫תהליך הטיפול מתחיל בשאיבת גז המלווה במים‪ ,‬זרם גז מעורבב מועבר בצנרת בלחץ גבוה למתקן )‪(PRP‬‬
‫להפחתת לחץ הגז ‪,‬מלחץ הבאר ללחץ של ‪ .110 BAR‬המתקן להפחתת הלחץ ממוקם באתר ימי במרחק של כ‪-‬‬
‫‪ 7.5‬ק"מ מהחוף‪ .‬מתוך מתקן זה נשאב ‪ MEG‬בלחץ גבוה ומוזרק לזרם הגז בבאר‪ ,‬במטרה למנוע קפיאה של‬
‫נוזלים בצנרת‪.‬‬
‫מהמתקן להפחתת לחץ‪ ,‬הגז הלא מטופל עובר בצנרת לתחנת המגופים ברצועת החוף‪ ,‬וממנה ממשיך למתקן‬
‫הטיפול היבשתי‪ ,‬בו מתקיימים התהליכים הבאים‪ :‬הגז הגולמי מגיע מהים במספר פאזות של גז טבעי ‪,‬‬
‫‪ MEG , condensate‬ומים ‪.‬תהליך הטיפול בגז מתקיים בהתאם להרכב הגז והפאזות השונות‪.‬‬
‫המתקנים המרכזיים במתקן הטיפול‬
‫‪ -Slugcatcher‬מתקן לקליטת נוזלים שיכולים להופיע בצנרת הימית והיבשתית עקב זרימה לא רציפה של גז‬
‫בעת מחסומים ותקלות )מכל אופרטיבי(‪ .‬במתקן זה‪ ,‬הגז מופרד מן הנוזלים ומועבר ישירות למתקן הטיפול בגז‪.‬‬
‫‪ - Gas Processing Area‬במתחם זה מתבצעת הפרדת הנוזלים מן הגז באופן רציף בשני מתקני הפרדה‪.‬‬
‫ההפרדה מתבצעת באמצעות מערכות פיזיות לחימום וקירור‪.‬‬
‫‪ -Condensate Handling and Flash Gas‬הנוזלים )‪ MEG, Condensate‬והמים( עוברים דרך מערכות חימום‬
‫ולאחר מכן מעורבבים לפני שהם מועברים למיכל להפרדת נוזלים‪ .‬ה‪ Condensate -‬המתקבל בתהליך ההפרדה‪,‬‬
‫עובר תהליך של ייצוב קירור מקורר לאחר ייצובו‪ ,‬ולאחר מכן מועבר למאגרי אחסון ייעודיים‪ .‬הגז הנפלט עקב‬
‫תהליך הייצוב נדחס שוב למערכת‪ .‬במתחם זה נכלל גם מתקן המחזור ל‪ MEG -‬המסייע למנוע היווצרות של‬
‫נוזלים בתהליך הניקוי והייבוש במערכת ה‪.Conditioning gas -‬‬
‫‪ -Flare Recovery system‬יחידה המאפשרת צמצום פליטות הגז במתקן בתהליך של דחיסת הגזים‪ ,‬והחזרתם‬
‫למערכת הטיפול בגז‪ .‬גם הנוזלים המתקבלים במערכת ה‪ Flare -‬נשאבים חזרה למערכת הטיפול בנוזלים‪ .‬כאשר‬
‫כמות הגז‪ ,‬מגיע לשיעורים העולים על הקיבולת של יחידת צמצום הפליטות‪ ,‬הגז מנותב למערכת ה‪Flare -‬‬
‫לארובות בלחץ גבוה או נמוך‪.‬‬
‫‪ -Produced water‬מערכת לטיפול במי מוצר‪ ,‬מי המוצר המתקבלים ממתקני המחזור של ה‪ MEG -‬היבשתי‬
‫והימי‪ ,‬מטופלים במתקן בו מתקיים תהליך הפרדה נוסף של כל שיירי הדלק שנותרו במים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המים‬
‫)בהתאם לרמה המוגדרת( מועברים למתקן הימי‪ ,‬ממנו הם מפוזרים לים‪.‬‬
‫‪ -MEG Regeneration‬מערכת ייעודית למחזור ‪ MEG‬ה"ימי" )המעורבב עם מי מוצר( כולל מערכות חימום‪.‬‬
‫במתקן זה‪ ,‬ה‪ MEG-‬מופרד מן המים ע"י הרתחת המים‪ .‬המים עוברים תהליך של עיבוי לפני העברתם למתקן‬
‫‪–3-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫טיפול ייעודי‪ .‬בעתיד‪ ,‬במקרה שמי המוצר יהיו מליחים יותר‪ ,‬יידרש טיפול נוסף ב‪ MEG -‬הכולל הפרדת‬
‫המלחים ממנו ‪.‬‬
‫‪ -Meg storage‬במתחם יתבצע אחסון ה‪ MEG -‬בארבעה מכלים ייעודיים לפני העברתו למתקן הימי‪ .‬המכלים‬
‫יוטמנו בקרקע ‪.‬‬
‫‪ -Condensate storage‬במתחם יתבצע אחסון ה‪ Condensate -‬בשלושה מכלים ייעודיים בקיבולת כוללת של‬
‫‪ 20,000‬מ'‪/‬קוב‪ ,‬כמות המאפשרת אחסון דלק ל‪ 7-‬ימי תהליך ייצור מתמשך‪ .‬המכלים נועדו לתת מענה אחסון‬
‫זמני במקרה שלא ניתן להעביר את הדלק דרך צנרת ייעודית לקראת שיווקו לבתי זיקוק בצנרת או במשאיות‪.‬‬
‫‪ -Loading area‬תחנת העמסה ופריקה של תוצרי לוואי של תהליך הטיפול )שאינם מועברים בצנרת ייעודית(‪ ,‬בין‬
‫היתר עודפי ה‪. Condensate-‬‬
‫‪ - Power generation‬מתקן היבשתי תוכנן לאספקה עצמית של אנרגיה ‪ ,‬לצורך פעילות המתקן ע" י טורבינות‬
‫גז‪ .‬סה"כ נדרש הספק מותקן של ‪ 10) MW 20‬להפעלה ו‪ 10 -‬נוספים לגיבוי ( ולצריכה עתידית לצורך הפעלת‬
‫המדחסים ידרש הספק מותקן של ‪ MW 40‬בכל מקרה ייצור האנרגיה במתקן לא יעלה על ‪. MW 50‬‬
‫‪ - Flare‬לפיד חירום לסילוק בטיחותי של נפחי גז עודפים‪ .‬בעת תקלה משמעותית במתקן הטיפול בגז‪ ,‬יהיה‬
‫צורך לנשב תוך כדי שריפת את כל הגז הקיים בצנרת הגז )בתווך שבין תחנת המגופים הקרובה ביותר למתקן ועד‬
‫מתקן הטיפול עצמו( ובמתקן הטיפול‪ .‬מערכת ה‪ Flare -‬כוללת כולל ‪ 2‬סוגי ארובות‪ ,‬אחד ללחץ גבוה )יותר מ‪10 -‬‬
‫‪ ,(barg‬ואחד ללחץ נמוך )פחות מ‪ .(barg 10 -‬ה‪ Flare -‬יינשא לגובה של ‪ 25‬מ' לפחות ועד ‪ 100‬מ' בהתאם‬
‫למגבלות הקיימות בתחום המתקן וסביבתו‪.‬‬
‫תחנת נתג"ז ‪ -‬מערכת הולכת וקבלת הגז כוללת ‪ :‬צנרת ממתקן קבלת וטיפול הגז‪ ,‬תחנת מגופים‪,‬חדר שליטה‬
‫ובקרה‪ ,‬צנרת ממתקן קבלה נתג"ז למערכת ההולכה הארצית ‪ -Vent,‬לנישוב הגז‪+ Boiler room & PRMS,‬‬
‫אפשרות לחיבור לצנרת עתידית לצרכנים‪,‬שטח ל‪,Compressors -‬שטח לתפעול ותחזוקה‪.‬‬
‫תשתיות צנרת באתר הטיפול‪ :‬בכל תחום מתקן הטיפול היבשתי עוברות תשתיות צנרת על קרקעיות שישמשו‬
‫לתהליך הטיפול בגז ולחיבור המערכת בין המתקנים השונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתוכננת צנרת שתחבר בין מכלי ה‪-‬‬
‫‪ condensate‬לבין שטחי ההעמסה והפריקה )‪ (loading area‬וצינור שיחבר בין המתקן לבין מתקן הקבלה של‬
‫נתג"ז‪.‬‬
‫‪–4-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫השפעות איכות אוויר‪:‬‬
‫בפרק איכות אוויר המתבסס על נתוני תסקיר ההשפעה על הסביבה א )עמוד ‪ (106-154‬ופרק ד )עמודים ‪,(92-158‬‬
‫נבדקו ממצאי המודלים לפיזור זיהום אוויר לעניין שני המתקנים היבשתיים )אתר חגית ומט"ש מרץ(‪ .‬מודלי‬
‫פיזור זיהום האוויר נבדקו בהתבסס על סקירת נתוני קלט וסקירת נתוני פלט‪ ,‬כפי שהוצגו בתסקיר‪:‬‬
‫•‬
‫סקירת נתוני הקלט ‪ -‬מקורות הפליטה ]ריכוז פליטה‪ ,‬מהירות פליטה‪ ,‬גובה ארובה[‪ ,‬נתונים‬
‫מטאורולוגיים ]מהירות רוח‪ ,‬כיוון רוח‪ ,‬עוצמת קרינה סולרית‪ ,‬טמפרטורת הסביבה ועוד[‪ ,‬נתונים‬
‫טופוגרפיים וקולטנים ] נקודות ציון אשר לגביהם המודל נותן פלט של הערכת מידת זיהום האוויר‬
‫שתתקבל במקום[‪.‬‬
‫•‬
‫סקירת נתוני הפלט ‪ -‬איזופלטות )מפות דו מימדיות( של ריכוזי מזהמי אוויר מחושבים‪ ,‬הניתנות על‬
‫גבי רשת הקולטנים‪.‬‬
‫הממצאים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫המטאורולוגיה עבור אתר חגית מיוצגת על בסיס נתוני רוח הנמדדים באמצעות תורן מטאורולוגי של‬
‫תחנת הניטור אליקים השייכת לאיגוד‪ .‬סיכום נתוני הרוח בין השנים ‪ 2007-2011‬מלמדים כי מצב יציבות‬
‫‪ F‬בעת רוחות מערביות )לכיוון יישובים( הינם בשיעור של ‪) 15%‬איור להלן(‪ .‬מצב יציבות ‪ F‬מייצג תנאים‬
‫לא יציבים המונעים פיזור יעיל כלפי מעלה ממקורות פליטה נמוכים כגון מתקן היבשתי לטיפול בגז ‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫חסר מידע מקור‪ ,‬נתוני קרינה וחישוב מפל הטמפרטורה לאזור אתר חגית ומט"ש מרץ‪ .‬מידע זה קריטי‬
‫לקביעת מצבי היציבות האטמוספריים השולטים על מידת פיזור האוויר בסביבה‪ ,‬ואינם מפורטים בגוף‬
‫התסקיר‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫רזולוציית רשת הקולטנים‪ -‬בכל המודלים חושב מרווח של ‪ 500‬מטר בין קולט לקולטן וכן נוספו קולטנים‬
‫דיסקרטיים )נקודתיים( ביישובים ספציפיים בסביבה‪ .‬על פי ממצאי המודלים‪ ,‬נדרש לבצע הרצה עם רשת‬
‫קולטנים במרווח של ‪ 100‬מטר בעיקר עבור אזור היישוב דלית אל כרמל ובתנאי יציבות ‪.F‬‬
‫‪–5-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‪(4‬‬
‫חוסרים בקולטנים‪ -‬לא נבדקו ערכי איכות האוויר באזורים רגישים ייעודיים לפיתוח כגון בחדרה‬
‫ובקיסריה‪ ,‬ולא בוצעה פניה מול גורמי תכנון ברשויות עצמן לבחינת קולטנים עבור אזורים רגישים‬
‫ייעודיים לפיתוח במסגרת תוכנית אב‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫לא בוצע חישוב עבור עמידה בתקן סביבתי עדכני של דו תחמוצת החנקן‪ ,‬כלומר הכפלת תוצאות מודל‬
‫תחמוצות החנקן בפקטור והשוואה לתקן השעתי של דו תחמוצת החנקן‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫תוצאות המעידות על חריגות בתחמוצות חנקן בגין זיהום אוויר מתחבורה‪ ,‬אינן ריאליות‪ ,‬בהתבסס על‬
‫השוואות נתוני תחנות הניטור ובדיקות ניטור אוויר מכביש ‪ 70‬שבוצעו ע"י האיגוד במהלך השנים‪ .‬ביחד‬
‫עם זאת‪ ,‬לא ניתן להעיר על אופן הזנת הנתונים במודל מאחר ואין פירוט בגוף הדו"ח של נתוני התחבורה‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫לא הוזנו נתוני תחנת הכוח אורות רבין ‪ ,‬מקור הפליטה הגדול ביותר באזור‪ ,‬המשפיע על שתי החלופות‬
‫)פירוט קולטנים ניתן בעמודים ‪ 118‬ו‪ .(137-‬על כן הכללת פליטות תחנת הכח היא הכרחית‪ .‬במודל מצב‬
‫עתידי בוצעה בדיקה עבור רדיוס של ‪ 10‬ק"מ בלבד‪ ,‬ככל הנראה זו הסיבה שגם שם לא הוזנו נתוני תחנת‬
‫הכוח של תחנת הכוח אורות רבין‪ .‬בפועל‪ ,‬נדרש להכניס את אורות רבין כמקור פליטה ולהריץ עבור רשת‬
‫קולטנים של ‪ 10‬ק"מ‪ .‬זה לא סותר‪.‬‬
‫‪(8‬‬
‫אחסון קונדנסייט ימי ‪ -‬עקב שיחרור ‪ VOCs‬מהמתקן הימי‪ ,‬נדרש לבצע מודל פיזור של אוזון ‪ .‬האוזון‬
‫הינו זיהום אוויר פוטוכימי אשר נוצר בעת קרינת שמש ונוכחות תרכובות אורגניות נדיפות‪/‬תחמוצות‬
‫חנקן באטמוספרה‪ .‬את המודל יש להריץ במצב ‪ F‬בעת רוחות מערביות )לכיוון היבשה(‪.‬‬
‫‪(9‬‬
‫אחסון קודנסייט יבשתי ‪ -‬לא ברור אלו אמצעים קיימים במיכל אחסון הקונדנסייט למניעת נידוף ה‪-‬‬
‫‪ VOC‬באחסון‪ .‬לא ניתנה כלל התייחסות לפליטות לא מוקדיות ממיכל אחסון הקודנסייט בעצמו‪ .‬האם‬
‫בוצע קורלציה בין תקלות‪/‬חישובים במסגרת סקר הסיכונים לבין נתוני הקלט של מודל איכות אוויר‬
‫למצב תקלה?‬
‫‪(10‬‬
‫מלבד חישוב ריכוז הבנזן לאחר שריפה בלפיד‪) ,‬בהנחה של ‪ 98%‬יעילות( התקבל הערך‪:‬‬
‫‪ 0.006=0.0276*0.02‬ק"ג‪/‬שעה‪ ,‬לא מפורטים שאר חישובי סך פליטות משאר המקורות כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪–6-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‪(11‬‬
‫ככל שמהירות הפליטה מהארובות גבוהה יותר‪ ,‬כך ריכוז הזיהום בסביבה נמוך יותר‪ .‬בתסקיר עמ' ‪111‬‬
‫ניתן כי מהירות הפליטה של ארובות של שתי תחנות הכוח )‪ 10‬מגוואט כ"א( היא ‪ 130‬מטר‪/‬שניה‪ .‬זו‬
‫מהירות גבוהה מאוד‪ .‬טעון בדיקה‪.‬‬
‫‪(12‬‬
‫המשרד להגנה"ס אישר לא לבצע מודל עבור פליטות פחמן דו חמצני‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין שהמזהם העיקרי‬
‫בתהליכי השריפה של המתקן היבשתי הינו פחמן דו חמצני אשר בפועל יצטרף לפליטה דומיננטית של‬
‫פחמן דו חמצני באזור עקב הפעלת מתקן ה‪ FGD-‬ביחידות ‪ 5-6‬של תחנת הכוח אורות רבין‪.‬‬
‫‪(13‬‬
‫לא ברור אופן חישוב פליטות לא מוקדיות של מתאן הנעות בין ‪ 10-100‬ק"ג‪/‬שנה בשלב הראשון‬
‫ומסתכמות ב‪ 38-‬ק"ג‪/‬שנה בשלב השני‪.‬‬
‫‪(14‬‬
‫לא ברור כיצד נקבעו קצבי הפליטה מהלפידים ‪ LP HP‬למקרה תקלה‪ .‬שיעור הפליטות המרבי ייווצר עקב‬
‫הליך של הפגת לחץ‪ .‬צפי לפעולה זו הינו של פעמיים‪-‬שלוש בשנה ועלול לכלול בעירה של כמויות גדולות‬
‫של גז‪ .‬במודל הניחו התקנת אמצעי מישוב הגז )‪ (FGUR‬להפחתה של ‪ 75%‬מן הגז המוזרם למערכת‬
‫הבעירה )עמ' ‪ 9‬בפרק ב'(‪.‬‬
‫‪(15‬‬
‫המודל הורץ רק עבור גופרית דו חמצנית‪ ,‬תחמוצות חנקן ‪,‬חלקיקים ובנזן בהתייחס לתקנות הסביבתיות‬
‫הקיימות‪ .‬ישנם מזהמים נוספים שלגביהם לא בוצע חישוב )כגון ‪ VOC‬ואוזון(‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להשוות‬
‫אופן ביצוע מודלים עבור מתקני טיפול גז בעולם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לבצע הרצה עבור מזהמים העיקריים‬
‫ולהשוות את התוצאות לערכי ייחוס בעולם‪ ,‬לצורך מתן אומדן‪ ,‬אשר מהווה כלי להערכת איכות האוויר‪.‬‬
‫‪(16‬‬
‫ערכי פליטה של חלקיקים‪ -‬תוצאות המודל הושוו לערך הסביבה עבור כלל חלקיקים מרחפים )‪(TSP‬‬
‫שהינו ‪ 300‬מק"ג‪/‬מק"ת ל‪ 3-‬שעות‪ .‬מאחר ועיקר מקורות הפליטה אשר חושבו עבור מתקן הגז היבשתי‬
‫הינם עקב תהליכי בעירה‪ ,‬יש לבצע חישוב עבור חלקיקים נשימים )‪) (PM‬כאשר החלקיקים מתפזר כמו‬
‫גז ואינם משוקעים עקב כוח הגרביטציה(‪ ,‬ולהשוות עם תקני סביבה ותקני היעד )שנת ‪ (2015‬ל‪ PM2.5 -‬ו‪-‬‬
‫‪ .PM10‬על בסיס הכתוב בתסקיר‪ ,‬לא ניתן לדעת מה היו הנחות המודל בעת הרצת החלקיקים‪.‬‬
‫‪(17‬‬
‫בהרצת מודל ‪ CALPUFF‬לאתר חגית נלקח היום הגרוע ביותר כיום בתאריך ‪ 18.06.08‬על בסיס נתונים‬
‫מטאורולוגיים של מודל מטאורולוגי עולמי‪ .WRF -‬לא ברור איזו תחנה מקומית ייצגה את ישראל ובאיזו‬
‫סקלה‪/‬רדיוס‪ .‬יש לכך השפעה על אופן חישוב שכבת העירוב ומשטר הרוחות בפרט במודל נומרי‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫היום הגרוע ביותר למקורות פליטה נמוכים הינו בעונת החורף כאשר הרוח היא לכיוון אזורים מיושבים‪.‬‬
‫התאריך שנבחר הוא דווקא מעונת הקיץ‪ .‬אין פירוט של התנאים המטאורולוגיים )כגון משטר הרוחות‪,‬‬
‫מצב יציבות אטמוספרי וגובה שכבת העירוב ( אשר מגדירים יום זה כיום הגרוע ביותר‪.‬‬
‫‪–7-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫בהרצת מודל ‪ CALPUFF‬לאתר מרץ נלקח קובץ מטאורולוגי ממודל עולמי ‪ MM5‬לתאריך ‪.18.05.09‬‬
‫‪(18‬‬
‫רשום שיש הסבר לקובץ המטאורולוגי בנספח ‪ . 5‬נספח ‪ 5‬הינו תרגום של מבני הברזל הקבועים‪ .‬לא‬
‫מצאתי נספח מטאורולוגי‪.‬‬
‫ריכוז תחמוצות חנקן למצב תקלה‪ -‬נכתב כי קיים פער בין תוצאות מודל ה‪) AERMOD-‬יש חריגה(‬
‫‪(19‬‬
‫ומודל ה‪) CALPUFF-‬אין חריגה( בין היתר עקב מגבלת הזנת מהירות פליטה שהינה עד ‪ 50‬מטר‪/‬שניה‬
‫במודל ה‪) AERMOD-‬עמ' ‪ .(155‬בבדיקת הפרמטרים שהוזנו למודל ה‪ : AERMOD-‬לפיד אטמוספרי‬
‫ומנועי דיזל‪ ,‬המהירות היא מתחת ל‪ 50-‬מטר שניה )עמ' ‪ .(113-114‬נדרשת הבהרה‪.‬‬
‫הרצת המודל בוצעה על בסיס פילוח של תקלות מסוימות המתרחשות בו זמנית‪ .‬לא בוצעה הרצה עבור‬
‫‪(20‬‬
‫מצב בו כל התקלות המתרחשות יחד‪ ,‬בעוצמות שונות‪ .‬לא ברור כיצד הוחלט על אופן חלוקת התקלות‬
‫שהתרחשו בו זמנית ומדוע בחירה זו היא בחירה המייצגת את המצב השכיח‪.‬‬
‫השפעות חומרים מסוכנים‪:‬‬
‫בפרק חומרים מסוכנים‪ ,‬המתבסס על נתוני תסקיר ההשפעה על הסביבה )פרקים ג'‪-‬ה'( ומתיחסות לכלל רכיבי‬
‫המערכת מהצנרת היבשתית‪ ,‬מתקן הטיפול‪ ,‬מתקן נתג"ז וכלל התשתיות הנלוות למתקנים אלה‪.‬‬
‫הממצאים‪:‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 3.5‬בהנחיות לתסקיר‪ ,‬מוצגת רשימת החומרים המסוכנים – בהתבסס על תחזית של‬
‫חומרים מסוכנים אופייניים לשימוש במפעל טיפול בגז‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫שם החומר‬
‫כמות צפויה באתר היבשתי‬
‫גז טבעי‬
‫ספיקה של ‪ 2‬מליון מ"ק סטנדרטיים לשעה‬
‫שעוברת באתר‬
‫‪condensate‬‬
‫‪ 20,000‬מ"ק של פחמימנים‬
‫‪ - MEG‬מונו אתילן גליקול‬
‫‪ 20,000‬מ"ק‬
‫‪) Corrosion inhibitor‬מונע קורוזיה(‬
‫‪ 10‬מ"ק‬
‫סולר‬
‫‪ 10‬מ"ק באחסון ‪ +‬מיל יומי של ‪ 1‬מ"ק‬
‫מתאנול‬
‫‪ 30‬מ"ק‬
‫חנקן‬
‫‪ 5‬מ"ק‬
‫‬
‫לא פורטו השימושים של החומרים המסוכנים‪.‬‬
‫‬
‫לא מצוין שם החומר המשמש למניעת קורוזיה ולכן לא ניתן לבחון בשלב זה האם יש צורך לביצוע‬
‫הערכת סיכונים גם לחומר זה‪.‬‬
‫‪–8-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‪(2‬‬
‫בנוסף לרשימה המוזכרת בתסקירים‪ ,‬אין כלל התייחסות‪ ,‬הן בהיבט של הערכת כמויות והן בהיבט של‬
‫הערכת סיכונים‪ ,‬עבור החומרים הבאים‪:‬‬
‫ מימן גופרתי ‪ H2S‬ותרכובות גופרית שונות שעלולות להגיע כתלות בהרכב הבארות‪ .‬במידה‬
‫וריכוזים אלה יהיו גבוהים‪ ,‬תידרש הקמת מתקן לטיפול בתרכובות גופרית‪.‬‬
‫ כספית‬
‫ ‪ – Naturally Occurring Radioactive Material – NORM‬חומרים וגזים רדיואקטיביים כולל גז‬
‫ראדון אשר יכולים להצטבר במקומות שונים בתהליך‪ .‬צנרת וציוד יכולים להפוך לרדיואקטיביים‬
‫במשך הזמן‪.‬‬
‫ טרימתיל ארין – חומר לא מוכר )יתכן ומדובר בשגיאת הדפסה אולי טרימתיל אמין(‬
‫ ‪ – BTEX‬בנזן‪ ,‬טולאן‪ ,‬אתיל בנזן וקסילן‪ .‬ארבעה חומרים אורגניים נדיפים שלהם השפעות מזיקות‬
‫על מערכת העצבים‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫אין פירוט של האמצעים למזעור סיכונים‪ .‬מוצגים אמצעים עקרוניים בלבד כגון‪ :‬אמצעים לגילוי דליפת‬
‫גז‪ ,‬אמצעים להשתלטות על דליפת גז‪ ,‬אמצעים למניעת שפך‪ ,‬אמצעים למניעת שריפות‪ .‬האמצעים בפועל‬
‫יקבעו ע"י החברה שבונה את המתקן ולאחר תהליכי ניתוח סיכונים‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫טווחי הסיכון לארועי חומרים מסוכנים – בטבלה הבאה מפורטים טווחי הסיכון שנקבעו לשלושה‬
‫מרכיבים שונים בפרויקט‪ :‬מרחק סיכון ממתקן הטיפול היבשתי‪ ,‬מרחק הסיכון ממסדרון הצנרת וטווח‬
‫סיכון מתחנת המגופים החופית‪ .‬בסעיפים ‪ 5-6‬להלן הערותינו למרחק הסיכון שנקבע ממתקן הטיפול‬
‫היבשתי‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫הערכת הסיכונים במתקן הטיפול היבשתי בוצעה ע"פ המרחק המחמיר בין ‪ 3‬תרחישים‪:‬‬
‫‬
‫דליפת גז טבעי מאחד המתקנים ויצירת ענן מתפוצץ ‪. vapor cloud explosion‬‬
‫‬
‫מרחק לבריכת אש הנוצרת כתוצאה משפך ‪ condensate‬למאצרה‬
‫‬
‫מרחק בטיחות לקרינת חום מהוונט‪/‬לפיד‬
‫בתסקיר‪ ,‬טווח הסיכון המרבי שהתקבל מבין שלושת התרחישים הינו עבור דליפת גז טבעי ‪.‬‬
‫‪–9-‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫הערות לתרחיש דליפת גז טבעי‬
‫ההשפעה של מהירות הרוח בתרחיש זה היא קריטית‪.‬‬
‫לא ברור כיצד נקבעה מהירות הרוח בתרחיש‪ .‬לפי הממצאים בתסקיר‪ ,‬לא בוצעה בדיקת רגישות ע"פ מהירות‬
‫הרוח האופיינית לאזור‪ .‬עבור מהירות רוח של ‪ 1.5‬מטר לשניה‪ ,‬כפי שמוצג בתסקיר‪ ,‬התקבל טווח סיכון של ‪600‬‬
‫מטר‪ .‬אולם בתרחיש דומה‪ ,‬במהירות רוח של ‪ 1‬מטר לשניה )תרחיש אשר בוצע עבור תחנת קבלת הגז בעכו ע"י‬
‫ד"ר יעקב דרור מהמשרד להגנת הסביבה(‪ ,‬טווח הסיכון היה כ‪ 700 -‬מטר‪.‬‬
‫פילוג מהירות הרוח מתחנת מטאורולוגית באלייקים‪ ,‬הסמוכה לאתר המתוכנן בחגית‪ ,‬מראה כי ‪ 30%‬מהזמן‬
‫מהירות הרוח נמוכה מ‪ 1.5 -‬מטר לשניה )ממוצע ‪ 3‬שנים אחרונות(‬
‫‪0.5-1.0 1.0-1.5 1.5-2.0‬‬
‫‪2.0-2.5 2.5-3.0 3.0-3.5 3.5-4.0 >4.0‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪2.61‬‬
‫‪1.83‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.46‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪8.41‬‬
‫‪3.61‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.31‬‬
‫‪3.72‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪2.06‬‬
‫‪1.56‬‬
‫‪2.64 25.26‬‬
‫‪3.38‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪2.45‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.95‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪0.5 13.34‬‬
‫‪3.88‬‬
‫‪5.46‬‬
‫‪5.48‬‬
‫‪5.38‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.55‬‬
‫‪5.71‬‬
‫‪10.73 47.49‬‬
‫‪13.48‬‬
‫‪15.38‬‬
‫‪13.37‬‬
‫‪11.43‬‬
‫‪9.65‬‬
‫‪8.62‬‬
‫‪8.01‬‬
‫‪14.56‬‬
‫‪94.5‬‬
‫‪Direction‬‬
‫‪N‬‬
‫‪E‬‬
‫‪S‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Summary‬‬
‫פילוג מהירות הרוח מתחנת מטאורולוגית בהמעפיל‪ ,‬הסמוכה לאתר המתוכנן במרץ‪ ,‬מראה כי ‪ 27%‬מהזמן‬
‫מהירות הרוח נמוכה מ‪ 1.5 -‬מטר לשניה )ממוצע ‪ 3‬שנים אחרונות(‬
‫‪Total‬‬
‫‪7.84‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪27.2‬‬
‫‪33.95‬‬
‫‪88.79‬‬
‫‪>4.0‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪3.05‬‬
‫‪3.06‬‬
‫‪9.35‬‬
‫‪16.15‬‬
‫‪3.5-4.0‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪4.73‬‬
‫‪6.96‬‬
‫‪3.0-3.5‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪1.49‬‬
‫‪5.31‬‬
‫‪8.33‬‬
‫‪2.5-3.0‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪2.55‬‬
‫‪4.52‬‬
‫‪9.07‬‬
‫‪2.0-2.5‬‬
‫‪1.14‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪3.72‬‬
‫‪3.55‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪1.5-2.0‬‬
‫‪1.35‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪4.64‬‬
‫‪2.82‬‬
‫‪11.04‬‬
‫‪1.0-1.5‬‬
‫‪1.46‬‬
‫‪4.36‬‬
‫‪5.69‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪13.63‬‬
‫‪0.5-1.0‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪5.85‬‬
‫‪5.02‬‬
‫‪1.55‬‬
‫‪13.75‬‬
‫‪Direction‬‬
‫‪N‬‬
‫‪E‬‬
‫‪S‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Summary‬‬
‫בשעות הלילה מצבי היציבות המטאורולוגיים הם יציבים לעומת שעות היום‪ ,‬כלומר הפיזור גרוע לעומת שעות‬
‫היום וטווח הסיכון עולה‪ .‬אחוז הזמן שבו הרוחות נמוכות מ‪ 1.5 -‬מטר לשניה בשעות הלילה הוא בסביבות ‪40%‬‬
‫בשני האתרים לכן נדרש לבצע את הערכת הסיכונים עבור מהירות רוח של ‪ 1‬מטר לשניה שהיא מהירות הרוח‬
‫המינימאלית האפשרית במודל‪.‬‬
‫בנספחים ‪ ,1‬בוצעה הערכת הסיכונים לתרחיש המחמיר של דליפת גז טבעי מצנרת עילית בלחץ גבוה‪ .‬טווח‬
‫הסיכון לפיצוץ מהמתקן עולה מ‪ 600 -‬מטר ל‪ 720 -‬מטר ועובדה זו עלולה להשפיע בעיקר על אתר חגית עקב‬
‫הקרבה לקו ‪ 400‬ק"ו היוצא מתחנת הכח‪.‬‬
‫הערות לתרחיש בריחת אש משפך ‪condensate‬‬
‫ה‪ condensate -‬מורכב מפחמימנים שונים החל מ‪ 2C -‬ועד ‪ +6C‬בהרכבים שונים‪ .‬מאחר ו"בשלב זה ‪ ,‬לא קיים‬
‫מידע באשר להרכב ה‪) " condensate -‬עמוד ‪ 54‬בתסקיר חגית( הערכת הסיכונים הייתה צריכה להתבצע עבור‬
‫התרחיש החמור ביותר‪ .‬למרות זאת הערכת הסיכונים בוצעה עבור החומר ‪ N-decane‬שהינו שרשרת של ‪10‬‬
‫פחמימנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התרחיש בוצע עבור מהירות רוח של ‪ 5‬מטר לשניה‪.‬‬
‫‪– 10 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫בהשלמות לתסקירים מנובמבר ‪ 2013‬בוצע תרחיש חדש עבור החומר ‪ N-pentane‬שהינו שרשרת של ‪ 5‬פחמימנים‬
‫והערכת הסיכונים השתנתה מ‪ 250 -‬מטר ל‪ 535 -‬מטר‪.‬‬
‫לא הייתה כל התייחסות בתסקיר לתרחיש רעילות של הגז הטבעי ‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫מאחר וגז טבעי נחשב גם כגז רעיל וקיימים עבורו ערכים המבוססים על מערכת ה‪ PAC -‬האמריקאית‪.‬‬
‫טווח סיכון הינו המרחק מנקודת שחרור החומר עד לנקודה שבה יש עדיין ריכוז המוגדר כמסוכן‪ .‬המערכת‬
‫האמריקאית קובעת את הריכוזים המסוכנים בשלוש דרגות‪:‬‬
‫‪ PAC3‬הוא הריכוז באוויר הגורם לסכנת מוות לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה;‬
‫‪ PAC2‬הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חמורים‪ ,‬בלתי הפיכים או לפגיעה ביכולת המילוט לאדם לא‬
‫ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה;‬
‫‪ PAC1‬הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חולפים והפיכים לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה‪.‬‬
‫בהרצת התרחיש החמור נמצא כי אלפי תושבים חשופים לפגיעה בלתי הפיכה עקב הקמת המתקנים‬
‫היבשתיים‪ .‬טווח הסיכון‪ ,‬אשר מופיע בנספח ‪) 2‬ומתייחס לכך שהתרחשה דליפה מצינור בלחץ גבוה ולא‬
‫התרחש פיצוץ( הינם כ‪ 1 -‬ק"מ ל‪) PAC3 -‬סכנת מוות( וקרוב ל‪ 3 -‬ק"מ ל‪) PAC2 -‬תסמינים בלתי‬
‫הפיכים(‪.‬‬
‫באתר חגית‪ ,‬קו הגז הטבעי‪ ,‬הנכנס למתקן הטיפול‪ ,‬צמוד לתחנת הכח חגית ונמצא בקרבת קו המתח‬
‫הגבוה ‪ 400‬ק"ו היוצא מאתר חגית‪ ,‬ולכן נמצא בתוך תחום ההשפעה של דליפת ענן גז טבעי והתפוצצות‬
‫הענן ‪ .‬במקרה ותתרחש דליפת גז טבעי‪ ,‬קיימת סבירות גבוהה להתרחשות פיצוץ מאסיבי אשר תגרום‬
‫לפגיעה כפולה‪ :‬גם באספקת הדלק הארצית וגם פגיעה באספקת החשמל הארצית !!‪ .‬פגיעה כזאת עלולה‬
‫לגרום להרס תשתיות רציני ולשתק חלק מהמדינה לזמן ארוך‪ .‬ההשפעה ההדדית של הגז הטבעי וקו‬
‫המתח הגבוה לא נבחן כראוי‪ .‬בנוסף ליד אתר חגית קיים בסיס צבאי שבמסגרתו מבוצעים מטווחים‬
‫וקיימים שטחי אש בתוך תחום טווחי הסיכון‪.‬‬
‫‪(7‬‬
‫השפעות שפכים ‪:‬‬
‫במערכת הטיפול בגז זורמים מספר סוגי נוזלים מזהמים בצנרת המתקן אל החוף ובמערכות המתקן ‪:‬‬
‫‬
‫שפכים סניטאריים ממתקן הטיפול יחוברו לקווי מערכת הביוב האזורית‪.‬‬
‫‬
‫מי נגר חורפיים מאזורים תפעוליים ‪,‬יטופלו במערכת לטיפול בתשטיפים ויוזרמו למערכת הניקוז‬
‫האזורית‪.‬‬
‫‬
‫שפכים תעשייתים ‪/‬תמלחות‪ .‬מלבד מדליפה הן של נוזלים והן של גז מחיבורי צנרת‪ ,‬מגופים וציוד סובב‪,‬‬
‫שפיכות חומרים ודליפות מעבודות תחזוקה שוטפות ובחירום‪ .‬עיקר השפכים התעשייתיים הינם מי‬
‫מוצר בספיקה של ‪ 1138-1146‬מ"ק יומי‪ .‬מקורם של מי המוצר בתהליך הפקת הגז ‪,‬ממתקני המחזור‬
‫של ה‪ MEG -‬היבשתי והימי ובייצוב ‪ Condensate‬כאשר איכותם מוערכת כמליחות מי ים ‪ ,‬הרכב‬
‫משוער ‪ 100‬חל"מ פחממינים מעובים ) דקן ‪,‬הקסן‪,‬הפטן ואוקטן (‪ 0.6,‬חל"מ הידרוקרבונים ארומטיים‬
‫‪ 50,‬חל"מ גליקול ו‪ 1474‬חל"מ ‪ BTEX‬כמפורט בטבלה ‪ 4.8.3-1‬וטבלה ‪ 4.8.3-2‬בתסקיר‬
‫‪– 11 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‬
‫‪ - MEG‬בספיקה של ‪ 437‬מ"ק ליום ‪,‬הינו תמיסה המשמשת למניעת קפיאה של נוזלים ולייבוש של הגז‪.‬‬
‫על מנת לעשות השבה זו ‪,‬התכנון העקרוני מניח כי ה‪ MEG -‬המכילים ‪72%‬גליקול ו‪ 28%-‬מים‬
‫יטופלו וינוקו במתקן ביבשה ‪.‬‬
‫‬
‫‪ - Condensate‬בספיקה משוערת של ‪ 2800‬מ"ק יומי‪ .‬מקורו במולקולות קצרות של הידרוקרבונים‬
‫הנמצאים כגז במאגרים בתת קרקעית הים אשר עוברות למצב נוזלי עקב שינוי לחץ וטמפ' בהובלת הגז‬
‫והטיפול בו ‪ .‬הינו חומר דליק ונפיץ וצפיפותו כ‪ 15%-‬מצפיפות מי ים ‪ .‬ה‪ Condensate -‬מושפע‬
‫מתהליכי בלייה כמו התאדות ואימולסיפיקציה )התעבות(‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫בהתאם לאמור בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה ‪,‬התסקיר איננו מתייחס לנתונים הקיימים של‬
‫איכות מי המוצר מאסדות ההפקה במדינת ישראל וכי נתוני איכות מי המוצר המדווחים במסגרת‬
‫היתרי ההזרמה לים של אסדות ההפקה ‪,‬הריכוזים גבוהים בסדרי גודל מאלו הרשומים בתסקיר‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫התוכנית קובעת כי הטיפול במי המוצר ייעשה במתקן הטיפול היבשתי‪ ,‬לרמה הנדרשת‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫הזרמתם חזרה לים במרחק של ‪ 7.5‬ק"מ מהחוף‪ ,‬במתקן הימי להפחתת לחץ ‪ .‬כאשר מודל פיזור מזהמים‬
‫מתבסס על ריכוז הצפוי של שמן )ממוצע חודשי ‪ 29‬מג"ל ‪,‬מירבי ‪ 42‬מג"ל(‪ .‬מודל הפיזור לא לקח‬
‫בחשבון מזהמים אחרים שמצויים במי המוצר כמו ‪. BTEX, TOC‬‬
‫‪(3‬‬
‫התוכנית מתאפיינת בכוללניות ובאי וודאות תכנונית טכנולוגית )חוסר מידע מהותי כולל הרכב הגז‬
‫במאגר( על כן לאורך התסקיר דוחים את הבחינה בשלב אישור התוכנית לבחינה הנושאים ופירוט‬
‫המתקנים והשפעות סביבתיות במסגרת הכנת מסמכי התנ"ס ‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫ספיקת מי מוצר ‪ 1138-1146‬מ"ק יומי ללא כל הסבר מהו הבסיס לספיקה זו ‪ .‬באם קיים יחס בין ספיקת‬
‫מי המוצר לבין התפוקה של הגז הטבעי גם בעת הדלדלות המאגר‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫איכות מי המוצר‪ -‬ההערכה בתסקיר על הרכב מי המוצר טיפוסיים לשדות גז ימיים ברחבי העולם ולא על‬
‫סמך נתוני אמת מהשטח ‪ .‬מי המוצר צפויים להכיל מגוון רחב של חומרים מומסים טבעיים‪, ,‬וריכוזים‬
‫שאריתיים של תוספי תהליך הטיפול בגז כמו מעכבי קורוזיה ומשקעי צנרת ‪ MEG ,‬וביוצידים כמו כן‬
‫להכיל טיפות שמן בתחליב שחשיבותם גדולה בבחינת טכנולוגיה לטיפול במי המוצר ‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫אין כל התייחסות למרכיבים רעילים לחי ולצומח המאפיינים מי מוצר כמו מתכות כבדות‪ ,‬פחמימנים‬
‫ארומטיים רב טבעתיים )‪ (PAH‬אלקלים ופנולים ‪.‬‬
‫‪– 12 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫‪(7‬‬
‫התסקיר אינו מפרט איך יתרחש תהליך ניקוי הגז ‪ ,‬טיפול במי מוצר ‪ MEG-,‬ואו הצגת תכנון טכנולוגי‬
‫הנדסי כיצד ‪,‬ועל אודות שיטות הטיפול והרמות שיימצאו לאחריהן‪.‬‬
‫מלבד האמירה שיעשה "שימוש באמצעים טכנולוגיים הזמינים הטובים ביותר ‪ BAT,‬ככל הניתן בנושא‬
‫דליפה של נוזלים מזהמים ממרכיבי המערכות אל הסביבה בשל כשל או אחזקה לקויה ההנחיות הינם‬
‫עמידה בתקני הבניה והייצור‪ ,‬ותפעול וניטור של המערכות בהתאם להוראות החוק‪.‬‬
‫‪(8‬‬
‫התסקיר אינו מפרט את סוג וכמות הכימיקלים המסייעים להפקת הגז או במתקן הטיפול‪.‬‬
‫כימיקלים המשמשים לשימוש בפליטות או בהזרמות ואפילו בכימיקלים להפעלה ותחזוקה של הציוד‬
‫במתקן כמו שמני סיכה ‪,‬נוזלים הידראוליים ועוד‪..‬‬
‫‪– 13 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫פרק ב' – מסדרון הצנרת היבשתית‬
‫מסדרון הצנרת המתוכנן בשני האתרים יכיל‪ 11 -‬צינורות המובילים חומרים מסוכנים ‪.‬‬
‫מסדרון הצנרת היבשתית ממערך הכניסה לחוף ועד למתקן הקבלה מהווה רצועה ברוחב של כ‪ 60 -‬מ'‪ ,‬הכולל‬
‫הטמנה של מערך צינורות מקביל לשני ספקים )רצועה של ‪ 30‬מ' לכל ספק( ‪.‬‬
‫מסדרון הצנרת כולל ‪:‬‬
‫•‬
‫קו גז גולמי המגיע מהים )מהמתקן להפחתת ללחץ( לטיפול סופי במתקן הקבלה‪ ,‬בקוטר של עד ''‪.36‬‬
‫•‬
‫צינור לפינוי עודפי מים בקוטר עד ''‪.10‬‬
‫•‬
‫צינור לפינוי עודפי ‪ Condensate‬בקוטר עד ''‪.8‬‬
‫•‬
‫צינור למחזור ‪ MEG‬בקוטר עד ''‪.6‬‬
‫•‬
‫קו תחזוקה ובקרה‪ ,‬בין המתקן הימי למתקן היבשתי‪ Umbilical Control Cable -‬בקוטר עד ''‪.4‬‬
‫הגז המטופל יועבר ממתקן הקבלה למערכת ההולכה הארצית של נתג"ז‪ ,‬בשני חיבורים כאשר קוטר כל‬
‫צינור גז עד ''‪.36‬‬
‫•‬
‫קו חיבור למערכת ההולכה הימית‪.‬‬
‫•‬
‫קו חיבור למערכת ההולכה היבשתית‪.‬‬
‫תחנת מגופים חופית ‪ -‬חיבור לצנרת הימית )תחנת קצה( תחנה זו ממוקמת במרחק הגדול מ‪ 300 -‬מ' ממזרח לקו‬
‫החוף ושטחה הוא כ‪ 5-‬דונם‪ .‬תחנת המגופים ברצועת החוף הינה תחנה תת קרקעית הכוללת מגופי בקרה‬
‫להזרמת הגז הגולמי המתקבל מהים לכיוון מתקן הקבלה ביבשה משני הספקים ומנתג"ז‪ .‬התחנה תכלול מערך‬
‫נישוב )‪ (vent‬למקרה חירום‪ ,‬ומרכיבים על קרקעיים כשהעיקרים ביניהם הינם ברזים וחדר חשמל לכל אחד מן‬
‫הספקים ולנתג"ז‪.‬‬
‫תחנת מגופים )תחנת ביניים( – תחנה זו תמוקם במרחק של כ‪ 8 -‬ק"מ מתחנת המגופים החופית ושטחה‬
‫כ‪ 60 -‬מ' ‪ 30 X‬מ'‪ .‬התחנה הינה תת קרקעית והיא נכללת בתחום מסדרון הצנרת‪ ..‬התחנה מהווה מנגנון בטיחות‬
‫נוסף‪ ,‬בעת תקלה במערכת ויש צורך לעצור באופן מיידי את הזרמת הגז בצנרת היבשתית‪ .‬התחנה כוללת ברזים‬
‫חדר חשמל ובקרה )על קרקעי( לכל אחד מהספקים ולנתג"ז ואינה כוללת מערך נישוב‪.‬‬
‫תחנת מגופים בחיבור עם מערכת ההולכה הארצית של נתג"ז ‪ -‬תחנת מגופים נוספת מצויה בחיבור צינור נתג"ז‬
‫)המכיל גז מטופל‪ ,‬לאחר טיפול הגז במתקן היבשתי( עם מערכת ההולכה הארצית של נתג"ז )הקו המזרחי(‪,‬‬
‫‪– 14 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫באיור הבא מוצג החתך מהכניסה בים באזור החוף עד לאתר היבשתי )תסקיר השלמות(‬
‫ממצאי השפעות חומרים מסוכנים‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫מערך ומספר הצינורות במסדרון הצנרת בין הים למתקן היבשתי אינו הגיוני מבחינה טכנולוגית ותכנונית‪.‬‬
‫בכל התרחישים המפורטים בתוכנית לא נדרשים כל הצינורות כפי שמופיעים בתוכנית‪ .‬לדוגמא‪ :‬במידה‬
‫ויבחר תרחיש של טיפול מלא ביבשה לא ברור למה נדרשים הצינורות הבאים‪:‬‬
‫• ה‪ condensate -‬אשר אמור לעבור להמשך טיפול בבתי הזיקוק בחיפה )בז"ן חיפה( אמור לעבור‬
‫בתוואי המזרחי ולא דרך הים ולכן לא נדרש להעביר צנרת בחזרה לים‪ .‬אלא אם מדובר בייצוא‬
‫של חומר זה מאזור חדרה‪.‬‬
‫• מאחר ו‪ MEG -‬החוזר אל הבארות אמור להיות נקי‪ ,‬יש לשקול איחוד של שני הצינורות לצינור‬
‫אחד בתחום היבשתי ופיצול הצינור לשני צינורות עבור כל באר רק בקטע הימי‪.‬‬
‫• מי מוצר מכילים מלח בריכוזים שונים ותידרש הזרמת התמלחות לים דרך מוצא ימי מאושר כפי‬
‫שנהוג בכל אחד מהמפעלים בארץ ולא בחזרה למתקן הפלטפורמה להפחתת לחץ‪ ,‬האתר‬
‫המאושר הקרוב הוא ליד עכו והתוואי לאתר זה הוא מזרחית לאתר חגית דרך יקנעם ולא דרך‬
‫הים‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫צנרת גז טבעי הטמונה בקרקע מקבלת דרישות לטווח בטיחות בהתאם לתקן ישראלי ת"י ‪ 5664‬חלק ‪ 2‬ולא‬
‫במסגרת מדיניות מרחקי הפרדה‪ .‬עם זאת בתסקיר רשומה ההערה )עמוד ‪ 197‬בתסקיר חגית( ‪" :‬אם‬
‫קיימים בתים במרחק הקטן מ‪ 100 -‬מטר ואם צפיפות האוכלוסייה בבתים אלו במרחק הקטן מ‪ 175 -‬מטר‬
‫מהצנרת גבוהה מ‪ 6 -‬אנשים לקמ"ר אזי יש לבצע סקר סיכונים הסתברותי ולפיו על הסיכון האישי להיות‬
‫‪– 15 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫קטן מ‪ 1e-6 -‬ועל הסיכון הקבוצתי לעמוד בקריטריון הקבילות"‪ .‬סקר סיכונים זה לא בוצע והוא קריטי‬
‫בייחוד בתוואי הצינור בין מכמורת לאתר מרץ‪ .‬צינור זה עובר בקרבה גדולה אל מכמורת‪ ,‬פארק תעשיה‬
‫עמק חפר שבו ישנם מספר רצפטורים ציבוריים ‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬אליכין‪ ,‬חדרה ‪ -‬שכונת בית אליעזר‪ ,‬קיבוץ‬
‫המעפיל אחיטוב ואמץ‪ .‬בתוואי הצנרת לתחנת חגית נדרש לבצע הערכת סיכונים בקרבת היישוב עופר‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫לא מפורטים בתסקיר אמצעי ההגנה הנדרשים על הצינורות הן מבחינת פיקוח על דליפות לקרקע והן‬
‫דליפות לאוויר‪ ,‬לא מפורט מספר ומיקום נקודות ביקורת או נקודות הגפה של הצינורות אשר הינם עיליים‬
‫‪ ,‬לא ברור כיצד נקבע וחושב גובה הוונט בתחנות ההגפה‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫בכל הנקודות שבהם הצנרת עולה על פני הקרקע‪ ,‬לרבות תחנות מגופים חופית ותחנות מגופים ביניים‪,‬‬
‫טווח הבטחון הנדרש הוא עבור דליפת גז טבעי במצב קיצון ולא מקובלות עלינו ההנחות המקלות שכל הגז‬
‫ישוחרר דרך הוונט באופן מבוקר‪ .‬בתרחיש שהוצג בדו"ח טווח הסיכון מתחנת המגופים החופית הינו ‪110‬‬
‫מטר מגדר המתקן‪ ,‬תרחיש כזה אינו כולל תרחיש של כשל בצנרת העילית החשופה או מדליפה מהמגוף‬
‫שהינם תרחישים על הקרקע ועלולים ליצור פיצוץ לטווח גדול‪.‬‬
‫‪(5‬‬
‫נדרש לבחון גם את נושא הרעילות של פליטה מבוקרת ורעילות במצב של תקלה מתחנות ההגפה‪ .‬כפי‬
‫שהוצג בחישוב טווח ההשפעה מהמתקן צפוי להיות גדול באופן משמעותי מהטווח לפיצוץ‪.‬‬
‫‪(6‬‬
‫אנו דורשים ביצוע הערכת סיכונים ע"י מומחים בלתי תלויים לנושא תחנות הגפה ותחנות ביקורת לאורך‬
‫תוואי מסדרון הצנרת היבשתית בשני האתרים המתוכננים‪.‬‬
‫ממצאי השפעות זיהום קרקע‪:‬‬
‫‪(1‬‬
‫הצנרות נפרשות למרחק רב מקו החוף ועד האתרים המוצעים") חגית" ‪",‬מרץ ("והדבר מהווה‬
‫הגדלה של פוטנציאל הדליפה למי התהום ‪.‬הצנרת הטמונה באדמה מקשה על יכולת הניטור והגילוי‬
‫של דליפות בזמן אמת ‪,‬וכך עלולים לדלוף לתת הקרקע חומרים מזהמים‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫אוכלוסיה בישובים בהן עובר תוואי הצנרת עלולה להיפגע בשל דליפות ופריצות של גזי הקרקע הן‬
‫מזהמים נדיפים שמקורם מרכיבי הדלק והן מגזים רעילים הנוצרים ממונעי הקפיאה‪ .‬יצוין כי גזי‬
‫קרקע מזוהמים עלולים לנדוד בקרקע ולחדור למבנים המצויים לאורך הצנרת ולסכן בכך את‬
‫בריאות הציבור‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫בתרחיש ) בסעיף ‪ (.4.10.2‬בקיעת צינור המכיל נוזלים )עד מאות מ"ק של גליקול‪ ,‬מי מוצר או‬
‫פחמימנים מעובים(‪ ,‬עשוי לגרום לזיהום חמור של מי התהום כתלות במיקום מוקד הזיהום‪ ,‬היקפו‬
‫ומידת התפשטותו תתכן פגיעה באיכות המים שתאלץ השבתה של קידוחים המספקים מים לשתייה‬
‫‪– 16 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫ולחקלאות מיותר לציין כי טיפול באירוע זיהום במי התהום הוא ממושך ומורכב ‪ ,‬כתלות באופי‬
‫הזיהום‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫בתוואי הצנרת היבשתית )אתר מרץ(יפסלו קדוחי מי שתיה )פ מרץ א אולסונג‪,‬פ קבוץ המעפיל ו ‪ ,‬יו‬
‫עמק חפר ‪, 49/6‬יו חדרה א ‪,51/3‬פ חדרה פינקלשטיין ‪,‬ברק‪,‬פ חדרה מנרסקיבריין ( מאחר ויחולו‬
‫עלהם המגבלות המופיעות בתקנות בריאות העם )תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה( התשנ"ה‪-‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪(5‬‬
‫תוואי הצנרת )אתר חגית( עובר בסמוך קידוח "מעגן מיכאל איטונג" ובתחום רדיוס של קידוח "חוף‬
‫כרמל ‪ "2‬הצנרת לאורך כמה מאות מטרים תהיה טמונה בראש אגן הניקוז התת קרקעי של מעיינות‬
‫נחל תות כאשר המי תיהום מגיע לפני השטח ‪.‬כשליש מתוואי הצנרת מוגדר כשטח ‪" a‬אקוויפר ראשי‬
‫בו הנזק אינו ניתן לתיקון" )תשריט‪(1.7.1.1-2‬‬
‫‪ (6‬לא נערך כלל סקר סיכונים על מתחם מסדרון הצנרת המורכב והייחודי‪ .‬בנושא זה קיימת‬
‫הסתמכות על מרחקי הפרדה לפי תקן‪ .‬בנוסף‪ ,‬סקר הסיכונים בתחנת ההגפה בוצע על נשב בודד‬
‫בלבד‪ .‬חוסר בסקרים אלו הינו מהותי ומהווה סכנה לביטחון הציבור‪.‬‬
‫‪ (7‬חסרה כל התייחסות בשינוע ה‪ . Condensate-‬לא נבדק בתסקיר הסביבתי מהם נפחי תנועת‬
‫מיכליות לגבי הנסיעה בכבישים השונים ולא מוצגת אופציה לתוואי חיבור ושינוע ‪Condensate‬‬
‫בצנרת ימית אל בית הזיקוק הקרוב ו‪/‬או אל נמל ע" י מיכלית‪.‬‬
‫‪ (8‬בתסקיר הסביבתי‪ ,‬לא מוצג ולא נבדק איך יטפלו בזיהום אפשרי של אקוויפר החוף במידה ויהיה‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ניר סהר‪ ,‬מנכ"ל‬
‫איגוד ערים שרון ‪ -‬כרמל‬
‫‪– 17 -‬‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‪-‬כרמל(‬
‫העתקים‪:‬‬
‫אורי דיסטניק ‪ -‬יו"ר איגוד ערים שרון ‪ -‬כרמל‬
‫וועדה מחוזית מחוז חיפה‬
‫וועדה מחוזית מחוז מרכז‬
‫וועדה מקומית לתכנון ובניה חוף כרמל‬
‫וועדה מקומית לתכנון ובניה חדרה‬
‫וועדה מקומית לתכנון ובניה עמק חפר‬
‫וועדה מרחבית לתכנון ובניה יזרעאלים‬
‫‪– 18 -‬‬
(‫כרמל‬-‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‬
1 ‫נספח‬
, ‫" – ללא הפסקת זרימה‬1 ‫ בר – תרחיש דליפה מחור בקוטר‬110 ‫" בלחץ‬36 ‫הערכת סיכונים לצינור גז טבעי‬
‫סיכוני פיצוץ של הענן‬
ALOHA -‫חישוב עוצמת מקור וטווח סיכון ב‬
SITE DATA:
Location: HADERA, ISRAEL
Building Air Exchanges Per Hour: 0.34 (unsheltered single storied)
Time: January 24, 2014 0100 hours ST (user specified)
CHEMICAL DATA:
Chemical Name: METHANE
Molecular Weight: 16.04 g/mol
PAC-1: 2900 ppm PAC-2: 2900 ppm PAC-3: 17000 ppm
LEL: 50000 ppm UEL: 150000 ppm
Ambient Boiling Point: -161.5° C
Vapor Pressure at Ambient Temperature: greater than 1 atm
Ambient Saturation Concentration: 1,000,000 ppm or 100.0%
ATMOSPHERIC DATA: (MANUAL INPUT OF DATA)
Wind: 1 meters/second from 270° true at 10 meters
Ground Roughness: open country
Cloud Cover: 0 tenths
Air Temperature: 10° C
Stability Class: F
No Inversion Height
Relative Humidity: 50%
SOURCE STRENGTH:
Flammable gas escaping from pipe (not burning)
Pipe Diameter: 36 inches
Pipe Length: 10000 meters
Unbroken end of the pipe is closed off
Pipe Roughness: smooth
Hole Area: 0.8 sq in
Pipe Press: 110 atmospheres
Pipe Temperature: 0° C
Release Duration: ALOHA limited the duration to 1 hour
Max Average Sustained Release Rate: 598 kilograms/min
(averaged over a minute or more)
Total Amount Released: 34,865 kilograms
THREAT ZONE :
Threat Modeled: Overpressure (blast force) from vapor cloud explosion
Type of Ignition: ignited by spark or flame
Level of Congestion: congested
Model Run: Gaussian
Red : LOC was never exceeded --- (8.0 psi = destruction of building)
Orange: LOC was never exceeded --- (3.5 psi = serious injury likely)
Yellow: 720 meters --- (1.5 psi)
– 19 -
(‫כרמל‬-‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון‬
2 ‫נספח‬
, ‫" – ללא הפסקת זרימה‬1 ‫ בר – תרחיש דליפה מחור בקוטר‬110 ‫" בלחץ‬36 ‫הערכת סיכונים לצינור גז טבעי‬
‫סיכוני רעילות לאוכלוסיה‬
ALOHA -‫חישוב עוצמת מקור וטווח סיכון ב‬
SITE DATA:
Location: HADERA, ISRAEL
Building Air Exchanges Per Hour: 0.34 (unsheltered single storied)
Time: January 24, 2014 0100 hours ST (user specified)
CHEMICAL DATA:
Chemical Name: METHANE
Molecular Weight: 16.04 g/mol
PAC-1: 2900 ppm PAC-2: 2900 ppm PAC-3: 17000 ppm
LEL: 50000 ppm UEL: 150000 ppm
Ambient Boiling Point: -161.5° C
Vapor Pressure at Ambient Temperature: greater than 1 atm
Ambient Saturation Concentration: 1,000,000 ppm or 100.0%
ATMOSPHERIC DATA: (MANUAL INPUT OF DATA )
Wind: 1 meters/second from 270° true at 10 meters
Ground Roughness: open country
Cloud Cover: 0 tenths
Air Temperature: 10° C
Stability Class: F
No Inversion Height
Relative Humidity: 50%
SOURCE STRENGTH:
Flammable gas escaping from pipe (not burning)
Pipe Diameter: 36 inches
Pipe Length: 10000 meters
Unbroken end of the pipe is closed off
Pipe Roughness: smooth
Hole Area: 0.8 sq in
Pipe Press: 110 atmospheres
Pipe Temperature: 10° C
Release Duration: ALOHA limited the duration to 1 hour
Max Average Sustained Release Rate: 587 kilograms/min
(averaged over a minute or more )
Total Amount Released: 34,239 kilograms
THREAT ZONE :
Model Run: Gaussian
Red : 948 meters --- (17000 ppm = PAC-3)
Orange: 2.8 kilometers --- (2900 ppm = PAC-2)
Yellow: 2.8 kilometers --- (2900 ppm = PAC-1)
– 20 -