‫תקציר התכנית האסטרטגית‬ ‫המיזם הבין מגזרי לקידום‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות‬ ‫החברתית בישראל‬ ‫נובמבר ‪4102‬‬ ‫מיזם ההתנדבות וההשתתפות החברתית הבין מגזרית‬ ‫בשנת ‪ 2102‬הוקם בישראל מיזם ההתנדבות הישראלי‪ ,‬שמטרתו לקדם אסטרטגיה בין מגזרית רחבת‬ ‫טווח‪ ,‬על מנת להעלות את המודעות‪ ,‬האיכות והיקף ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל‪ .‬מיזם‬ ‫זה עולה בקנה אחד עם מגמות בינלאומיות הרואות בפיתוח תשתיות ההתנדבות של החברה האזרחית‪,‬‬ ‫מענה חיוני לבעיות חברתית בוערות וליכולת האזרחים לחזק את חובתה ויכולתה של המדינה לספק סל‬ ‫ראוי של שירותים חברתיים‪ ,‬ובכללם‪ :‬שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה ופנאי‪ .‬תכניות דומות התגבשו גם‬ ‫במדינות אחרות בעולם‪.‬‬ ‫התנדבות‪ ,‬היא הביטוי הבסיסי של יחסים בין בני אדם והיא עוסקת בצורך של בני אדם ליטול חלק בחיי‬ ‫החברה בה הם חיים ולחוש כי הם בעלי ערך בעיני אחרים‪ .‬להתנדבות תרומה משמעותית ועמוקה‪,‬‬ ‫בהשפעתה על חיזוק החברה האזרחית‪ ,‬בתרומתה ללכידות ולסולידאריות החברתית ולתחושת השייכות‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬על פי הסקר החברתי של הלמ"ס‪ ,‬כ‪ 21% -‬מהאוכלוסייה הבוגרת מתנדבת‪ .‬היקף התנדבות‬ ‫זה‪ ,‬הינו נמוך מהממוצע במרבית מדינות המערב‪ .‬השאיפה להרחיב את מספר המתנדבים ואת איכות‬ ‫התנדבותם‪ ,‬הובילה להקמת ועדה בנושא התנדבות‪ ,‬במסגרת השולחן העגול הממשקי במשרד ראש‬ ‫הממשלה‪ .‬ה מלצות של ועדה זו שאומצו ע"י חברי השולחן העגול‪ ,‬הביאו להקמתו של המיזם הבין מגזרי‬ ‫לקידום התנדבות והשתתפות חברתית בישראל‪.‬‬ ‫חזון המיזם‬ ‫להנחיל התנדבות כאורח חיים‪ -‬להרחיב את ההתנדבות‬ ‫בקרב כלל האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל‬ ‫המיזם הינו מיסודם של ממשלת ישראל ו ג'וינט ישראל‪ ,‬בשותפות עם ארגונים חברתיים ושותפים נוספים‬ ‫לקידום ההתנדבות בחברה הישראלית‪ .‬המיזם פועל במטרה להרחיב את המודעות‪ ,‬האיכות‪ ,‬הכמות‪,‬‬ ‫ההשפעה והנגישות של ההתנדבות הבין מגזרית בישראל‪ ,‬באמצעות חיזוק ופיתוח תשתיות התנדבות‬ ‫ברות קיימא‪.‬‬ ‫חדשנותו וייחוד יותו של המיזם‪ ,‬היא ביצירת שיתוף פעולה בין מגזרי‪ ,‬אשר יתמקד בחיזוק ופיתוח‬ ‫התשתיות התומכות בהתנדבות בישראל וזאת ע"י כך שיאפשר פתיחת מרחבי חשיבה ופעולה חדשים‪,‬‬ ‫ימנף תהליכים קיימים בכל אחד מהמגזרים‪ ,‬יחזק ערכים מוספים הקיימים בכל אחד מהמגזרים ויאפשר‬ ‫הכלת מעגלים רחבים יותר בחברה הישראלית בעולם ההתנדבות‪ .‬המיזם יפעל בין השנים‪ ,‬המיזם הינו‬ ‫מיזם תחום ומוגדר בזמן בין השנים ‪.2102-2102‬‬ ‫ב‬ ‫המבנה הארגוני של המיזם‪:‬‬ ‫תהליכי העבודה במיזם‪ ,‬מתקיימים על בסיס היוועצות ושיתוף של אנשי שטח ואנשי מקצוע‪ ,‬משלושת‬ ‫המגזרים‪ ,‬בשלוש רמות מרכזיות‪:‬‬ ‫הועד המנהל‬ ‫הפורומים התחומיים‬ ‫הפורום הארצי‬ ‫•מורכב מנציגי המייסדים ויו"ר הפורומים התחומיים‬ ‫•עוסק בקביעת מדיניות‪ ,‬דרכי פעולה ותקציב המיזם‬ ‫•מורכבים מנציגי שלושת המגזרים ומאנשי אקדמיה‪ ,‬שנבחרו בתהליך‬ ‫"קול קורא"‬ ‫• מעגלי עבודה היוצרים שיח שותפים לסימון והגדרת תשתיות קיימות‬ ‫וחסרות בתחום ההתנדבות‬ ‫•מורכב מכלל הנציגים משלושת המגזרים‪ ,‬המעוניינים להשפיע על‬ ‫עתיד ההתנדבות בישראל‬ ‫•מהווה במה להחלפת דעות‪ ,‬ידע ועדכון הדדי של העוסקים במיזם‬ ‫ולתאום בין ארגוני‬ ‫הפורומים התחומיים במיזם‪:‬‬ ‫הפורומים התחומיים– הם מעגלי עבודה‪ ,‬שנועדו ליצור מסגרת שיח קבועה‪ ,‬תלת מגזרית‪ ,‬המבוססת‬ ‫על תרבות של הבנה‪ ,‬שותפות והסכמה‪ .‬תפקיד הפורומים לקדם את הידע‪ ,‬העשייה והחדשנות‬ ‫המעורבים בתחומי ההתנדבות השונים‪ ,‬תוך בניית שיתופי פעולה‪ ,‬איגום משאבים בין השותפים לעשייה‪,‬‬ ‫ייזום ואיתור יוזמות מן השטח ומימוש רעיונות חדשים‪ .‬נושאי הפורומים הוסכמו ונקבעו במסגרת השולחן‬ ‫הממשקי‪:‬‬ ‫העלאת‬ ‫מודעות‬ ‫וטכנולוגיה‬ ‫חיזוק ופיתוח‬ ‫תשתיות‬ ‫בשטח‬ ‫חקיקה‬ ‫ואסדרה‬ ‫הפורומים‬ ‫התחומיים‬ ‫הכשרה‬ ‫והתקצעות‬ ‫מדידה‪ ,‬ידע‬ ‫ומחקר‬ ‫התנדבות‬ ‫בעולם‬ ‫העבודה‬ ‫ג‬ ‫מיזם ההתנדבות הישראלי‪ :‬שלבי עבודה יולי ‪4102‬‬ ‫בשלב התכנון והפיתוח‪ ,‬הוגדרו למיזם ההתנדבות הישראלי תהליכי עבודה כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שלב ההיערכות ובניית ההסכמות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הקמת הועד המנהל‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הקמת הפורומים והפורום הארצי‬ ‫ד‪.‬‬ ‫גיבוש התכנית האסטרטגית‬ ‫ה‪.‬‬ ‫היערכות לקראת יישום התכנית‬ ‫להלן תהליך העבודה של המיזם עד כה ‪:‬‬ ‫שלב היערכות‬ ‫ובניית הסכמות‬ ‫בניית השותפות‬ ‫כתיבת מסמכי היסוד‬ ‫מיפוי ראשוני של‬ ‫תחום ההתנדבות‬ ‫בישראל‬ ‫שלב ההקמה‬ ‫בחירת ומינוי הוועד‬ ‫המנהל של המיזם‬ ‫גיבוש ותחילת‬ ‫תהליכי העבודה עם‬ ‫הועד המנהל‬ ‫הקמת אתר‬ ‫האינטרנט של‬ ‫המיזם‬ ‫הקמת הפורומים‬ ‫התחומיים והפורום‬ ‫הארצי‬ ‫הפצת קול קורא‬ ‫למגזרים השני‪,‬‬ ‫השלישי והאקדמיה‬ ‫לשותפות במיזם‬ ‫מינוי נציגי המגזר‬ ‫הציבורי ע"י‬ ‫הממשלה ובחירת‬ ‫הנציגים למגזרים‬ ‫הנוספים‬ ‫הקמת שישה‬ ‫פורומים תחומיים‬ ‫הקמת הפורום‬ ‫הארצי‬ ‫גיבוש התכנית‬ ‫האסטרטגית‬ ‫‪ 26‬מפגשים של‬ ‫הפורומים התחומיים‬ ‫גיבוש הצעה לתכנית‬ ‫אסטרטגית‬ ‫כנס הפורום הארצי‬ ‫אישור התכנית‬ ‫האסטרטגית על ידי‬ ‫הועד המנהל‬ ‫היערכות ליישום‬ ‫התכנית‬ ‫יעובדו‬ ‫תוצרי כנס‬ ‫הפורום‬ ‫הארצי‬ ‫יבנו תהליכי‬ ‫עבודה על פי‬ ‫היעדים‬ ‫שסומנו‬ ‫יתועדפו‬ ‫המלצות‬ ‫הפורמים‬ ‫התחומיים‬ ‫הוועד המנהל ידון‬ ‫במתווה ויאשר‬ ‫את תהליכי‬ ‫העבודה‬ ‫למידה מהעשייה‬ ‫במיזמים דומים‬ ‫בעולם‬ ‫תבנה תכנית עבודה‬ ‫אופרטיבית‬ ‫תקציר התכנית האסטרטגית‪ -‬התשתיות המוצעות לקידום ההתנדבות בישראל‬ ‫בטבלה שלהלן‪ ,‬מרוכזות המלצות הפורומים התחומיים לחיזוק וקידום ההתנדבות בישראל‪ ,‬היוצרים את‬ ‫התוכנית האסטרטגית של המיזם‪.‬‬ ‫התשתיות מוצגות סביב הנושאים המרכזיים שבהם עסק כל אחד מן הפורומים‪ .‬מטבלת התשתיות ניתן‬ ‫לקבל תמונה מלאה של המוצע בתכנית האסטרטגית וכן ללמוד‪ ,‬על ממשקים אפשריים בין הפורומים‬ ‫התחומיים השונים‪ .‬מיד לאחר הטבלה המרכזת‪ ,‬מופיע פירוט קצר‪ ,‬של כל אחד מן הנושאים והתשתיות‬ ‫המוצעות במסגרתה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫תשתיות מוצעות לקידום ההתנדבות בישראל‬ ‫העלאת מודעות להתנדבות‬ ‫העלאת‬ ‫מודעות‬ ‫וטכנולוגיה‬ ‫קמפיינים ארציים‬ ‫באמצעי התקשורת‬ ‫המובילים‬ ‫שבוע התנדבות‬ ‫לאומי‬ ‫מנגנוני הכרה והוקרה‬ ‫תכניות חינוכיות‬ ‫במערכת החינוך‬ ‫לעידוד התנדבות‬ ‫מגיל צעיר‬ ‫תמריצים להכרה‬ ‫בהתנדבות כמעניקה‬ ‫זכויות אזרחיות‬ ‫(נקודות זיכוי‪,‬‬ ‫הטבות)‬ ‫תשתיות לאומיות‬ ‫חיזוק ופיתוח‬ ‫תשתיות‬ ‫בשטח‬ ‫הכשרה‬ ‫והתמקצעות‬ ‫מנגנוני הוקרה‬ ‫לאומיים‬ ‫תשתיות ברשות המקומית‬ ‫תו איכות‬ ‫(סטנדרטים) ותורת‬ ‫הפעלה למצוינות‬ ‫בניהול ההתנדבות‬ ‫ברשות המקומית‬ ‫מסלולי הכשרה‬ ‫לבעלי תפקידים‬ ‫בתחום ההתנדבות‬ ‫ברשות המקומית‬ ‫אקדמיזציה‬ ‫תהליכי התמקצעות והכשרה‬ ‫מסלולי לימודי‬ ‫אירועים לאומיים‬ ‫מסלולי הכשרה‬ ‫קורסים בתחום‬ ‫תעודה ומסלולי‬ ‫ובינלאומיים‪ ,‬בין‬ ‫למחוללי ההתנדבות‪,‬‬ ‫ההתנדבות בתכניות‬ ‫התמחות בתארים‬ ‫מגזריים עבור אנשי‬ ‫למנהלי התנדבות‬ ‫מרכז בין מגזרי‬ ‫לימודים קיימות‬ ‫ראשון ושני‪,‬‬ ‫המקצוע בתחום‬ ‫ולמפעילי מתנדבים‬ ‫ללימודי התנדבות‬ ‫במוסדות אקדמיים‬ ‫במוסדות אקדמיים‬ ‫ההתנדבות‬ ‫ורשת מקצועית‬ ‫מוכרים‬ ‫מוכרים‬ ‫מעודכנת ולומדת‬ ‫מדיניות המעודדת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫העלאת מודעות להתנדבות בעולם העבודה‬ ‫מיצוב מקצועי‬ ‫למנהלי התנדבות‬ ‫בראיה בין מגזרית‬ ‫ארגון גג בין מגזרי‬ ‫לקידום ההתנדבות‬ ‫בישראל‬ ‫התנדבות‬ ‫בעולם‬ ‫העבודה‬ ‫תשתית הסברתית‬ ‫ויחסי ציבור‬ ‫לחשיבות נושא‬ ‫ההתנדבות בעולם‬ ‫העבודה‬ ‫מדידה ידע‬ ‫ומחקר‬ ‫חיזוק תשתית‬ ‫מדידת ההתנדבות‬ ‫הקיימת והרחבתה‬ ‫חממות ליזמות‬ ‫התנדבותית‬ ‫בין מגזרית‬ ‫ארגז כלים עבור‬ ‫מעסיקים להעלאת‬ ‫מודעות העובדים‬ ‫להתנדבות ותרומתה‬ ‫מודל ארגוני‬ ‫אפקטיבי‪ ,‬לניהול‬ ‫התנדבות ברשויות‬ ‫המקומיות בשגרה‬ ‫ובחירום‬ ‫מודלים מומלצים‬ ‫להתנדבות‪,‬‬ ‫מותאמים להתנדבות‬ ‫עובדים בשלושת‬ ‫המגזרים‬ ‫כוח אדם מקצועי‬ ‫ומוסמך לניהול‬ ‫התנדבות בארגונים‬ ‫וברשויות המקומיות‬ ‫מערך תמריצים‬ ‫לעידוד התנדבות‬ ‫בעולם העבודה‪-‬‬ ‫לעובדים ולארגונים‬ ‫מעסיקים‬ ‫מערך ביטוח‬ ‫מתנדבים לכיסוי‬ ‫צרכי העובדים‬ ‫והארגונים‬ ‫מדידת ההתנדבות‬ ‫מערך כלים למדידת‬ ‫האימפקט של‬ ‫ההתנדבות‬ ‫הכשרות למנהלי‬ ‫התנדבות בתהליכי‬ ‫מדידה והערכה‬ ‫מרכז ידע בין מגזרי‬ ‫לתחום ההתנדבות‬ ‫הכולל מאגר מידע‬ ‫מקוון ונגיש למגוון‬ ‫קהלי יעד‬ ‫תמריצים לארגונים‬ ‫העוסקים בהערכה‬ ‫ומדידה‬ ‫הגדרה בחקיקה של‬ ‫המונח התנדבות‬ ‫אסדרה של חובות‬ ‫וזכויות המתנדב‬ ‫אסדרה של זכויות‬ ‫וחובות הארגונים‬ ‫הקולטים מתנדבים‬ ‫מיצוב מקצועי לרכזי‬ ‫התנדבות בעולם‬ ‫העבודה‬ ‫אסדרה לשימור‬ ‫זכויות העובדים‬ ‫בעולם העבודה‬ ‫ה‬ ‫תורת עבודה‬ ‫איכותית לניהול‬ ‫והפעלת התנדבות‬ ‫בעולם העבודה‬ ‫איגום ופיתוח ידע‬ ‫קיים ומתפתח‬ ‫בתחום התנדבות‬ ‫בעולם העבודה‬ ‫חיזוק ארגוני תשתית‬ ‫ללווי ותמיכה של‬ ‫ארגונים בתחום‬ ‫הפעלת התנדבות‬ ‫עובדים‬ ‫מנגנונים לעידוד‬ ‫ותמרוץ אנשי שדה‬ ‫לכתיבה ותיעוד‬ ‫הניסיון המצטבר‬ ‫עידוד מחקר וחוקרים בתחום ההתנדבות‬ ‫קרן מלגות ופרסי‬ ‫הצטיינות לעידוד‬ ‫חטיבות לימוד‬ ‫מכון מחקר‪ ,‬קרן‬ ‫מסטרנטים‬ ‫ייעודיות לתארים‬ ‫מחקר לאומית וכתב‬ ‫ודוקטורנטים לחקור‬ ‫בתחום ההתנדבות‬ ‫עת מדעי ייעודיים‬ ‫את תחום‬ ‫ומדידתה‬ ‫לתחום ההתנדבות‬ ‫ההתנדבות‬ ‫מיסוי ותמיכה‬ ‫מענים בתחום‬ ‫ביטוח מתנדבים‬ ‫פרטי‬ ‫מנגנוני אסדרה‬ ‫בתחום התמיכה‬ ‫הכספית (מיסוי‬ ‫ותקצוב)‬ ‫ביטוח מתנדבים‬ ‫הרחבת תחום‬ ‫מערכת הביטוח‬ ‫הציבורית למתנדבים‬ ‫תכניות להסמכת‬ ‫רכזי‪ ,‬מנהיגי ומנהלי‬ ‫התנדבות ומבחני‬ ‫הסמכה‬ ‫תו איכות‪-‬‬ ‫סטנדרטים למצוינות‬ ‫בניהול התנדבות‬ ‫ארגז כלים למנהל‬ ‫ההתנדבות‬ ‫כלים מקצועיים להפעלת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫איגום ידע קיים ופיתוח ידע חדש‬ ‫חקיקה ואסדרה בתחום זכויות וחובות מתנדבים וארגונים‬ ‫חקיקה‬ ‫ואסדרה‬ ‫קרדיטציה והכרה של‬ ‫מוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה ועולם‬ ‫העבודה בהתנדבות‬ ‫טכנולוגיות לקידום התנדבות‬ ‫מערכת טכנולוגית‬ ‫ארגז כלים לנושא‬ ‫ארצית ייעודית‬ ‫אתר אינטרנט ארצי‪-‬‬ ‫התנדבות וטכנולוגיה‬ ‫לניהול מתנדבים‬ ‫מידע על התנדבות‪,‬‬ ‫ומנגנוני חשיפה‬ ‫הכוללת מערכת‬ ‫אפשרויות התנדבות‬ ‫ולמידה לשימוש‬ ‫לגיוס ותפעול‬ ‫בשגרה ובחירום‬ ‫בכלים טכנולוגיים‬ ‫מתנדבים בחירום‬ ‫התנדבות באוכלוסיות שמתנדבות פחות‬ ‫תורת הפעלה‬ ‫והכשרות למנהלי‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫התנדבות לעבודה‬ ‫התנדבות ייחודיות‬ ‫הקמת בתי מתנדב‬ ‫עם אוכלוסיות‬ ‫לאוכלוסיות‬ ‫ברשויות המקומיות‬ ‫ייחודיות שמתנדבות‬ ‫שמתנדבות פחות‬ ‫פחות‬ ‫ניהול התנדבות כפרופסיה ממוצבת‬ ‫מערך תמריצים‬ ‫למתנדבים‬ ‫מערך תמריצים‬ ‫לארגונים המפעילים‬ ‫מתנדבים‬ ‫להלן פירוט התשתיות המוצעות בכל פורום‪:‬‬ ‫פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‬ ‫בגיבוש התכנית האסטרטגית‪ ,‬התמקד פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‪ ,‬בשני צירי פעולה‬ ‫מרכזיים‪ :‬העלאת המודעות להתנדבות‪ ,‬בחינת הכלים המתאימים ביותר לביצוע המשימה‪,‬‬ ‫ובשאלה כיצד ניתן להיטיב את ההתנדבות באמצעות הטכנולוגיה והכלים הטכנולוגיים‪.‬‬ ‫העלאת מודעות להתנדבות‬ ‫בתחום העלאת המודעות‪ ,‬מציע הפורום להעלות את המודעות באמצעות קמפיינים ארציים‬ ‫באמצעי התקשורת השונים שיעלו לתודעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תופעת ההתנדבות‪ ,‬את אפשרויות‬ ‫ההתנדבות‪ ,‬את סוגי ההתנדבות השונים ואת יתרונות ההתנדבות לפרט‪ .‬בנוסף מציע הפורום‬ ‫לקיים יום‪/‬שבוע התנדבות לאומי שיאפשר חשיפה להתנדבות ברמה האישית ויעלה את הנושא‬ ‫לתודעה ברמה הלאומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציעה הפורום לעסוק בחינוך להתנדבות‪ ,‬באמצעות תכניות‬ ‫בית ספריות ארוכות טווח בנושא המעורבות החברתית וההתנדבות‪ ,‬החל מגיל צעיר‪.‬‬ ‫מנגנוני הכרה והוקרה‬ ‫כחלק מהעלאת מודעות‪ ,‬בתחום הכרה והוקרה מציע הפורום לייצר תמריצים אזרחיים להתנדבות‬ ‫כגון נקודות זיכוי‪ ,‬מתן קרדיטציה והכרה במוסדות האקדמיים השונים וכן הכרה והטבות למקומות‬ ‫עבודה ועובדים מתנדבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לחזק ולפתח מנגנוני הוקרה לאומיים‪.‬‬ ‫טכנולוגיות לקידום ההתנדבות‬ ‫בתחום הטכנולוגיה‪ ,‬המליצו חברי הפורום לפתח מערכת טכנולוגית ארצית לניהול מתנדבים וכן‬ ‫להקים אתר התנדבות ארצי‪ ,‬אשר יכלול‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אפשרויות התנדבות‪ ,‬חיבור בין מתנדבים‬ ‫פוטנציאלים ומקומות התנדבות‪ ,‬ידע על התנדבות לכלל האזרחים ולרכזי ההתנדבות השונים‪,‬‬ ‫פלטפורמת שיח בין המתנדבים ומקומות ההתנדבות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציעים חברי הפורום לחשוף‬ ‫בפני רכזי ההתנדבות את האפשרויות הטמונות בטכנולוגיה לשיפור ניהול ההתנדבות ולספק ארגז‬ ‫כלים בנושא‪.‬‬ ‫פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח‬ ‫בגיבוש התכנית האסטרטגית‪ ,‬התמקד פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח‪ ,‬בפיתוח תשתיות‬ ‫בשלושה צירי פעולה עיקריים‪ :‬תשתיות לאומית‪ ,‬תשתיות ברשות המקומית ותשתיות לפיתוח‬ ‫התנדבות באוכלוסיות אשר נוטות להתנדב פחות‪.‬‬ ‫תשתיות לאומיות‬ ‫בציר הפעולה של תשתיות לאומיות‪ ,‬מציע הפורום לפיתוח וחיזוק תשתיות השטח לפתח תשתית‬ ‫לאומית על ידי הקמת‪/‬חיזוק ארגון גג בין מגזרי אשר יהווה מרכז ארצי להרחבת ולביסוס‬ ‫ההתנדבות בישראל‪ ,‬בכך שיספק מענה לצרכי הארגונים‪ ,‬אנשי המקצוע‪ ,‬המתנדבים והציבור‬ ‫הרחב‪ .‬ארגון הגג ייבנה בה שוואה למודלים שונים מהעולם ובהתאמה לצרכים המקומיים של‬ ‫ישראל תוך הגדרה ברורה של מעמדו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציע הפורום להקים חממות ליזמות התנדבותית‬ ‫ו‬ ‫החממות יעניקו ליווי וחניכה לתכניות התנדבות חדשניות ופורצות דרך ויהוו פלטפורמה ללמידה‬ ‫משותפת ותמיכה‪.‬‬ ‫תשתיות ברשות המקומית‬ ‫בציר הפעולה של תשתיות ברשות המקומית‪ ,‬מציע הפורום לפתח מודלים אשר יחזקו תשתית‬ ‫ארגונית‪ ,‬מקצועית המתחללת בין שלושת המגזרים‪ .‬המודלים שלדעת הפורום יש לפתח הם‪:‬‬ ‫מודל ארגוני אפקטיבי‪ ,‬לניהול התנדבות ברשויות המקומיות בשגרה ובחירום‪ ,‬תו איכות‬ ‫(סטנדרטים) ותורת הפעלה למצוינות בניהול ההתנדבות ברשות המקומית‪ ,‬הקמת בתי מתנדב‬ ‫ברשויות המקומיות ובניית מסלולי הכשרה לבעלי תפקידים בתחום ההתנדבות ברשות המקומית‬ ‫אשר יעמידו כו ח אדם מקצועי ומוסמך לניהול התנדבות בארגונים וברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫התנדבות באוכלוסיות אשר נוטות להתנדב פחות‬ ‫בציר הפעולה של התנדבות באוכלוסיות אשר נוטות להתנדב פחות‪ ,‬מציע הפורום להקים תשתית‬ ‫אשר תסייע בפיתוח תכניות התנדבות ייחודיות לאוכלוסיות אלה‪ ,‬תוך הנגשת והתאמת התוכניות‬ ‫לאותם קהלים חדשים‪ .‬במקביל‪ ,‬מציע הפורום לבנות מאגר מידע על תכניות קיימות‪ ,‬מקומות‬ ‫התנדבות אפשריים ל מגוון אוכלוסיות ואופן הפעלתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת להרחיב את ההתנדבות‬ ‫של קהלים שמתנדבים פחות‪ ,‬מוצע לפתח תורת הפעלה ולייצר הכשרות למנהלי התנדבות‪ ,‬בכל‬ ‫הנוגע לעבודה עם אוכלוסיות ייחודיות כמתנדבות‪ ,‬תוך בניית מערכת תמיכה למתנדב ולמקום‬ ‫ההתנדבות בתחום זה‪.‬‬ ‫פורום התמקצעות והכשרה‬ ‫בגיבוש התוכנית האסטרטגית התמקד פורום הכשרה והתמקצעות בהקמת תשתית בשלושה‬ ‫מוקדי פעולה מרכזיים‪ :‬תהליכי התמקצעות והכשרה‪ ,‬תהליכי אקדמיזציה וניהול התנדבות‬ ‫כפרופסיה‪.‬‬ ‫תהליכי התמקצעות והכשרה‬ ‫בתחום תהליכי ההתמקצעות וההכשרה‪ ,‬מציע הפורום להקים מרכז בין מגזרי ללימודי התנדבות‬ ‫אשר יכשיר וימקצע עובדים בתחום ההתנדבות ואנשים המעוניינים בכך‪ ,‬לעסוק בניהול והפעלת‬ ‫מתנדבים‪ .‬המרכז יציע מספר מסלולי הכשרה והדרכה המקנים ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות עבודה עם‬ ‫מתנדבים ויציע מסלולים שונים לבעלי תפקידים שונים‪ ,‬החל ממחוללי התנדבות (דמויות בעלות‬ ‫השפעה‪ ,‬נותני לגיטימציה) ועד למפעילי מתנדבים בשטח‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מציע הפורום כי במסגרת זו‬ ‫יתקיימו גם אירועים‪ ,‬כנסים וסמינרים לאומיים ובינלאומיים ללמידה ולהתמקצעות בתחום‪.‬‬ ‫אקדמיזציה בניהול מתנדבים‬ ‫בתחום האקדמיזציה‪ ,‬המליצו חברי הפורום לקדם הכשרה מקצועית בתחום ההתנדבות במוסדות‬ ‫אקדמיים‪ ,‬בין אם במסלול לימודי תעודה או במסלול אקדמי כמסלול התמחות‪ ,‬בתואר ראשון או‬ ‫שני‪ ,‬ובין אם בפיתוח מסלול לתואר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מציע הפורום כי ניתן לשלב קורסים אקדמיים‬ ‫בתחום ההתנדבות והמעורבות החברתית וניהול התנדבות בחוגי לימוד שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ניהול התנדבות כפרופסיה‬ ‫בתחום ניהול ההתנדבות כפרופסיה‪ ,‬מציין הפורום כי המעבר מעיסוק למקצוע כרוך בעיגון‬ ‫ובמיסוד של מספר תהליכים שיקדמו התפתחות מקצועית מתמשכת‪ .‬מטרת המיצוב המקצועי‬ ‫בראייה בין מגזרית לאפשר הישארות לאורך זמן בתפקיד והתכוונות לפיתוח קריירה בתחום ניהול‬ ‫התנדבות‪ .‬הפורום מציע כי מיצוב זה יבוא לידי ביטוי ביצירת "תו איכות" לניהול מתנדבים במסגרות‬ ‫שונות‪ ,‬שיספק אמות מידה לניהול מקצועי‪ ,‬לצד ארגז כלים המונגש לעוסקים בתחום‪ .‬כמו גם‪,‬‬ ‫מציע הפורום להקים התארגנות מקצועית למנהלי התנדבות ולבנות תהליך הסמכה לתפקיד‪.‬‬ ‫פורום התנדבות בעולם העבודה‬ ‫בגיבוש התכנית האסטרטגית‪ ,‬התמקד פורום התנדבות בעולם העבודה בהקמת תשתית להרחבת‬ ‫תחום התנדבות העובדים‪ ,‬בשלושת המגזרים‪ ,‬וזאת בשלושה צירי פעולה מרכזיים‪ :‬קידום מדיניות‬ ‫המעודדת התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬חיזוק והעלאת המודעות להתנדבות העובדים במסגרת מקום‬ ‫עבודתם ופיתוח ומיסוד כלים מקצועיים לעולם העבודה לניהול והפעלת מתנדבים‪.‬‬ ‫העלאת המודעות להתנדבות בעולם העבודה‬ ‫בתחום העלאת המודעות להתנדבות עובדים‪ ,‬משלושת המגזרים‪ ,‬במסגרת מקום העבודה‪ ,‬מציע‬ ‫הפורום להקים תשתית הסברתית ויחסי ציבור לחשיבות נושא ההתנדבות בעולם העבודה (תוך‬ ‫התייחסות לכנסים ייחודים‪ ,‬מועדים‪ ,‬לוח השנה ועוד)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציע הפורום לפתח מודלים פנים‬ ‫ארגוניים להעלאת המודעות לחשיבות ההתנדבות‪ ,‬התרומה והתועלת בקרב הקהילה‪ ,‬העובדים‬ ‫והמנהלים‪ ,‬ובעלי עניין והשפעה רלוונטיים‪ .‬הפורום מציע כי יפותח ארגז כלים עבור מעסיקים‬ ‫לקידום הצעה זו‪.‬‬ ‫מדיניות המעודדת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫במסגרת פיתוח וקידום מדיניות המעודדת התנדבות של עובדים‪ ,‬מציע הפורום לפתח מודלים‬ ‫מומלצים להתנדבות‪ ,‬המותאמים להתנדבות עובדים בשלושת המגזרים‪ .‬זאת במטרה ליצור‬ ‫תשתית נגישה ומעשית‪ ,‬אשר נסמכת על מיפוי התשתיות הקיימות כיום ועל ניסיון בינ"ל‪ ,‬לקידום‬ ‫ההתנדבות בעולם הע בודה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממליץ הפורום לקדם ולפתח מערך תמריצים לעידוד של‬ ‫התנדבות במסגרת מקום העבודה‪ ,‬וזאת הן מההיבט של העובד‪-‬המתנדב והן מההיבט של‬ ‫הארגונים המעסיקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממליץ הפורום להסדיר את מערך ביטוח המתנדבים במסגרת מקום‬ ‫העבודה באופן אשר יכסה מבחינה ביטוחית את כל הסיכונים והצרכים של העובדים‪ ,‬של‬ ‫המעסיקים ושל הארגונים‪.‬‬ ‫כלים מקצועיים להפעלת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫בתחום הפיתוח והמיסוד של כלים מקצועיים להפעלת התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬מציע הפורום‬ ‫כי תפותח תורת עבודה איכותית וישימה לניהול והפעלת התנדבות בעולם העבודה אשר תופץ‬ ‫לארגוני מעסיקים‪ .‬ההצעה הינה שתורת העבודה שתפותח תותאם באופן ייחודי לכל אחד מן‬ ‫המגזרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציע הפורום לעודד איסוף של ידע וביצוע מחקר בנושא זה תוך איגום הידע‬ ‫הקיים והמתפתח למוקד ידע נגיד ושימושי‪ .‬עוד מוצע ליצור פלטפורמה להכשרת רכזי התנדבות‬ ‫ייעודיים לעולם העבודה‪ .‬לבסוף‪ ,‬מוצע לחזק את התשתית לליווי ולתמיכה של ארגוני מעסיקים‬ ‫בהפעלת התנדבות עובדים על ידי ארגוני תשתית‪.‬‬ ‫ח‬ ‫פורום מדידה‪ ,‬ידע ומחקר‬ ‫בגיבוש התכנית האסטרטגית‪ ,‬התמקד פורום מדידה ידע ומחקר בהקמת תשתית לשלושה צירי‬ ‫פעולה מרכזיים‪ :‬מדידת ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪ ,‬איגום ופיתוח ידע בהתנדבות‬ ‫והרחבת שדה המחקר בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫מדידת ההתנדבות‬ ‫בתחום המדידה‪ ,‬מציע הפורום לפתח שיטת מדידה אחידה בת השוואה פשוטה ומוסכמת‪ ,‬ארצית‬ ‫ובין‪-‬לאומית‪ ,‬על מנת להעריך את תחום ההתנדבות בישראל‪ ,‬היקפו‪ ,‬מרכיביו ואפיוניו‪ .‬הפורום‬ ‫מציע כי הדבר יי עשה באמצעות חיזוק והרחבת תשתית מדידת ההתנדבות הקיימת בלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה (הסקר החברתי וסקר כוח אדם)‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציע הפורום להתמקד בפיתוח‬ ‫כלים למדידת ההשפעה (‪ )Impact‬הרב‪-‬ממדית של ההתנדבות והשלכותיה בקרב המתנדבים‪,‬‬ ‫הארגונים המעסיקים אותם‪ ,‬המוטבים והקהילות‪ .‬לבסוף‪ ,‬מציע הפורום לחזק תהליכים אלו‬ ‫באמצעות כלים והכשרות למנהלי התנדבות בתהליכי מדידה והערכה‪ ,‬כמו גם באמצעות מתן‬ ‫תמריצים לארגונים שיבחרו לעסוק בהערכה ומדידה‪.‬‬ ‫איגום ידע קיים ופיתוח ידע חדש‬ ‫בתחום הידע‪ ,‬מציע הפורום להקים מרכז ידע ומידע‪ ,‬בין מגזרי‪ ,‬לאיגום‪ ,‬לניהול ולהנגשת הידע‬ ‫הקיים והמתחדש בתחום ההתנדבות‪ .‬ההצעה היא כי מרכז הידע יעסוק בבניית תשתיות לאיגום‬ ‫הידע הקיים‪ ,‬אפיון סוגי ידע רלוונטיי ם ולהנגשת הידע למגוון קהלי יעד‪ .‬מרכז המידע יכלול מאגר‬ ‫מידע מקוון ונגיש‪ .‬במקביל‪ ,‬מציע הפורום לפתח מנגנונים לתמיכה בתהליכי פיתוח ידע חדש‬ ‫והפצתו‪ ,‬כולל בניית מנגנונים לעידוד ולתמרוץ של אנשי שדה לכתיבה ולתיעוד הניסיון המצטבר‪.‬‬ ‫עידוד מחקר וחוקרים בתחום ההתנדבות‬ ‫בתחום המחקר‪ ,‬מציע הפורום לפתח את תחום מחקר ההתנדבות וניהול ההתנדבות‪ ,‬באמצעות‬ ‫הקמת מכון מחקר לתחום ההתנדבות‪ ,‬בחסות אחד מהמוסדות האקדמיים‪ ,‬הקמת קרן מחקר‬ ‫לאומית ייעודית לתחום ההתנדבות וכן איתור מתמשך של תחומי מחקר חיוניים בתחום‬ ‫ההתנדבות‪ .‬במקביל‪ ,‬מציע הפורום לעודד חוקרים חדשים וקיימים לחקור את תחום ההתנדבות‪,‬‬ ‫זאת באמצעות הקמת חטיבות לימוד ייעודיות לתואר ראשון ושני באקדמיה‪ ,‬הקמת קרן מלגות‬ ‫לעידוד מסטרנטים‪ ,‬דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים לחקור את תחום ההתנדבות והקמת כתב עת‬ ‫מדעי בתחום התנדבות‪.‬‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה‬ ‫בגיבוש התכנית האסטרטגית‪ ,‬התמקד פורום חקיקה ואסדרה‪ ,‬בהקמת תשתית לקידום‪ ,‬פיתוח‬ ‫ועיגון המדיניות הציבורית והחקיקתית בתחום ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪ ,‬בראייה בין‬ ‫מגזרית‪ .‬הפורום סימן שלושה צירי פעולה מרכזיים לקידום ו‪/‬או שינוי החקיקה והאסדרה בתחום‪:‬‬ ‫זכויות וחובות מתנדבים וארגונים המפעילים מתנדבים‪ ,‬ביטוח מתנדבים ומיסוי ותמיכה כספית‪.‬‬ ‫ט‬ ‫חקיקה ואסדרה בתחום זכויות וחובות מתנדבים וארגונים‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה מציע להסדיר בחקיקה את המונח "התנדבות" ולהתמקד במספר עקרונות‬ ‫אסדרה של הזכויות והחובות הן של המתנדבים והן של הארגונים הקולטים מתנדבים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫מוצע להתמקד בעקרון השקיפות‪ ,‬לפיו יש לפעול לאסדרת חובת עריכת תיאום הציפיות בין‬ ‫המתנדב לארגון ביחס לתנאים המרכזיים של ההתנדבות‪ .‬שנית‪ ,‬מוצע להסדיר את עקרון ההוגנות‬ ‫לפיו יש להבטיח למתנדבים תנאים הוגנים מבחינת בטיחות ובריאות‪ .‬שלישית מוצע להסדיר את‬ ‫עקרון השוויון‪ ,‬וזאת הן מבחינת חובת איסור אפליה של ובין מתנדבים‪ ,‬והן מבחינת חובת ייצוג‬ ‫הולם בקרב המתנדבים בארגון‪ ,‬לגבי אותן האוכלוסיות שחלה עליהן חובה זו בקרב עובדי המגזר‬ ‫הציבורי‪ .‬רביעית מוצע להסדיר חובת הידברות עם ארגון העובדים ‪ ,‬כשקיים במקום ההתנדבות‪,‬‬ ‫באופן אשר ישמר את זכויות העובדים במקום העבודה‪.‬‬ ‫ביטוח מתנדבים‬ ‫בתחום ביטוח המתנדבים והסיכונים הכרוכים בהתנדבות‪ ,‬מציע הפורום לקדם מענים ביטוחיים‬ ‫המעודדים התנדבות הן בתחום הביטוח הציבורי והן בתחום הביטוח הפרטי‪ .‬בתחום הביטוח‬ ‫הציבורי‪ ,‬מוצע לב צע שינויים בתחום במסגרת חוק הביטוח הלאומי והתקנות אשר הותקנו מכוחו‪:‬‬ ‫הומלץ להרחיב את רשימת המטרות הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי‪ ,‬לעניין הגדרת המונח‬ ‫"מתנדב" בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬להגמיש את התנאים וההליך לאישור גוף ציבורי המוסמך להפנות‬ ‫מתנדבים לפי תקנות הביטוח הלאומי וכן להנגיש את המידע בתחום לכלל הציבור‪ .‬מוצע‪ ,‬להסדיר‬ ‫את הנושא הביטוחי של תחום ההתנדבות בשעת חירום‪ .‬במקביל‪ ,‬מגבש הפורום הצעות למענים‬ ‫בקשר לביטוח מתנדבים פרטי‪ ,‬אשר יכסו את כל הצרכים והסיכונים של המתנדבים והארגונים‬ ‫המפעילים והקולטים מתנדבים‪ ,‬הכרוכים בהתנדבות בקהילה‪ ,‬שאינם מתאימים לכיסוי על ידי‬ ‫הביטוח הלאומי‪ .‬זאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬תוך בדיקת המענים הניתנים היום בשוק הביטוח הפרטי‪.‬‬ ‫מיסוי ותמיכה כספית‬ ‫בתחום המיסוי והתמיכה הכספית‪ ,‬ביקש הפורום לבחון הרחבה של התמריצים להתנדבות בתחום‬ ‫המיסוי‪ ,‬הן למתנדבים באופן אישי והן לארגונים המפעילים מתנדבים‪ .‬הפורום מציע כי בשלב‬ ‫הראשון המיקוד יעשה בקידום מנגנוני תמריצים לארגונים המפעילים מתנדבים‪ .‬ההצעה היא‬ ‫להתמקד בקידום מנגנוני אסדרה אשר יעודדו התנדבות בתחום המיסוי בשלושה תחומים שיבחנו‪:‬‬ ‫הוצאות עודפות‪ ,‬מס שכר מתנדב והוצאות המותרות בניכוי‪.‬‬ ‫י‬ ‫פירוט התכנית אסטרטגית‬ ‫המיזם הבין‪-‬מגזרי לקידום‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות‬ ‫החברתית בישראל‬ ‫הצעה לאישור ‪ -‬דצמבר ‪4102‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבוא ‪3........................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מטרת העל של המיזם‪4................................. ................................ ................................ :‬‬ ‫מטרות המיזם‪4........... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫המבנה הארגוני של המיזם‪4........................... ................................ ................................ :‬‬ ‫הקווים המנחים של המיזם‪4........................... ................................ ................................ :‬‬ ‫שלבי תכנון ופיתוח ‪5..................... ................................ ................................ 2104-2102‬‬ ‫פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה ‪8.................... ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא העלאת המודעות ‪01........................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא טכנולוגיה בשירות ההתנדבות‪02...................................... :‬‬ ‫פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח ‪33............... ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא פיתוח וחיזוק תשתיות השטח ‪05........................................‬‬ ‫פורום הכשרה והתמקצעות ‪38........................... ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא הכשרה ולהתמקצעות ‪21.................. ................................‬‬ ‫פורום התנדבות בעולם העבודה ‪23.................... ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא התנדבות בעולם העבודה ‪25............. ................................‬‬ ‫פורום מדידה ידע ומחקר ‪22.............................. ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא מדידה‪ ,‬ידע ומחקר ‪22...................... ................................‬‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה ‪33.................................. ................................ ................................‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא חקיקה ואסדרה‪25......................... ................................ :‬‬ ‫חוברת נספחים‪38.......................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫כיצד מדינות שונות בעולם מעודדות התנדבות? ‪22............................... ................................‬‬ ‫הגדרות למונחי יסוד ‪40.................................. ................................ ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה ‪42................................... ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום חיזוק ופיתוח תשתיות השטח ‪44............................... ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום הכשרה והתמקצעות ‪52........... ................................ ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום התנדבות בעולם העבודה ‪52..................................... ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום מדידה ידע ומחקר ‪62.............. ................................ ................................‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום חקיקה ואסדרה ‪64.................. ................................ ................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא‬ ‫חינוך ותרבות‪ ,‬איכות הסביבה וביטחון‪ ,‬סעד ובריאות‪ ,‬פיתוח קהילתי וקליטת עלייה‪,‬‬ ‫ספורט עממי ופעילות פנאי‪ ,‬זכויות חברתיות וזכויות אדם הנם רק חלק מזירות הפעילות‬ ‫המגוונות של העשייה ההתנדבותית בישראל‪ .‬זו פעילות אשר חובקת את החברה‬ ‫הישראלית על כל גווניה ותרבויותיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד המעורבות והמחויבות של ציבור‬ ‫נפלא של מאות אלפי מתנדבים‪/‬ות פעילים‪/‬ות‪ ,‬נמצא כי החלק הארי של החברה‬ ‫הישראלית לא מעורב דרך קבע במעשה ההתנדבותי‪ ,‬וגם אם בעת משבר ומצוקה‬ ‫הציבור נרתם ברוחב לב‪ ,‬הרי רוב רובו של הציבור חוזר לשגרת היום יום‪ ,‬שגרה‬ ‫המרוחקת ממחויבות ונתינה חברתיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬הוקם המיזם הבין‪-‬מגזרי לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל‪,‬‬ ‫שמטרתו קידום אסטרטגיה בין‪ -‬מגזרית רחבת טווח‪ ,‬וזאת על מנת להרחיב ולבסס את היקף‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות החברתית בקרב הציבור הישראלי‪ .‬פיתוח זה עולה בקנה אחד עם מגמות‬ ‫בין‪ -‬לאומיות‪ ,‬הרואות בפיתוח תשתיות ההתנדבות של החברה האזרחית מענה חיוני לבעיות‬ ‫חברתית בו ערות וליכולת האזרחים להשלים את פועלה של המדינה בתחומי השירותים‬ ‫החברתיים‪ ,‬ובכללם‪ :‬שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה ופנאי‪ .‬תכניות דומות התגבשו גם במדינות‬ ‫אחרות בעולם‪.‬‬ ‫חזון המיזם‬ ‫להנחיל התנדבות כאורח חיים‪ -‬להרחיב את ההתנדבות‬ ‫בקרב כלל האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל‬ ‫התנדבות היא הביטוי הבסיסי של קיום יחסים בין בני אדם והיא עוסקת בצורך שיש לבני אדם‬ ‫ליטול חלק בחיי החברה בה הם חיים‪ ,‬ולחוש כי הם בעלי ערך בעיני אחרים‪ .‬להתנדבות תרומה‬ ‫משמעותית ועמוקה בהשפעתה לחיזוק החברה האזרחית‪ ,‬ללכידות ולסולידאריות חברתית‪ ,‬וכן‬ ‫לתחושת השייכות לקהילה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬על פי הסקר החברתי של הלמ"ס‪ ,‬כ‪ 21% -‬מהאוכלוסייה הבוגרת עוסקת בהתנדבות‪.1‬‬ ‫היקף התנדבות זה הנו נמוך מהממוצע במרבית מדינות המערב‪ .‬השאיפה להרחיב את מספר‬ ‫המתנדבים ואת איכות התנדבותם‪ ,‬הובילה להקמת ועדה בנושא התנדבות במסגרת השולחן‬ ‫העגול הממשקי‪ 2‬במשרד ראש הממשלה‪ .‬המלצות של ועדה זו‪ ,‬שאומצו ע"י חברי השולחן העגול‪,‬‬ ‫הביאו להקמתו של המיזם הבין מגזרי לקידום התנדבות והשתתפות חברתית בישראל‪.‬‬ ‫‪1‬נכון לשנת ‪2102‬‬ ‫‪www.pmo.gov.il/policyplanning/shituf/Documents/hamlaza.pdf 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מטרת העל של המיזם‪:‬‬ ‫הרחבת המודעות‪ ,‬האיכות‪ ,‬הכמות‪ ,‬ההשפעה והנגישות של ההתנדבות וההשתתפות‬ ‫החברתית הבין‪ -‬מגזרית בישראל‪ ,‬וזאת באמצעות פיתוח וחיזוק של תשתיתו קיימות‪.‬‬ ‫מטרות המיזם‪:‬‬ ‫‪ ‬הרחבת היקפי ההתנדבות במגזר הציבורי‪-‬ממשלתי‪ ,‬העסקי והחברתי‪.‬‬ ‫‪ ‬הרחבת עולם הידע והתפישה המקצועית לחיזוק איכות ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬חיזוק תדמית ההתנדבות והעלאת המודעות להתנדבות בציבור הרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום מדיניות המעגנת את ההתנדבות וההשתתפות החברתית כחלק מתפישת האזרחות‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח והרחבת תשתית טכנולוגית וארגונית להתנדבות והשתתפות חברתית‪.‬‬ ‫המבנה הארגוני של המיזם‪:‬‬ ‫תהליכי העבודה במיזם‪ ,‬מתקיימים על בסיס היוועצות ושיתוף של אנשי שטח ואנשי מקצוע‪,‬‬ ‫משלושת המגזרים‪ ,‬בשלוש רמות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ ‬ועד מנהל אשר עוסק בקביעת מדיניות‪ ,‬בדרכי הפעולה ובתקציב של המיזם‪.‬‬ ‫‪ ‬שישה פורומים תחומיים המהווים מעגלי עבודה הכוללים נציגות משלושת המגזרים‪.‬‬ ‫מטרתם היא יצירת שיח בין השותפים‪ ,‬סימון והגדרת התשתיות הקיימות והחסרות בתחום‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪ ,‬והגדרת המשימות המרכזיות שעל המיזם לקדם בנושא‬ ‫הפורום‪.‬‬ ‫‪ ‬פורום ארצי בין‪-‬מגזרי המהווה במה להחלפת דעות‪ ,‬לידע מחקרי ויישומי ועדכון הדדי של‬ ‫החברים על פעילותם‪ ,‬ומשמש כלי לעדכון הדדי של העוסקים במיזם‪ .‬הפורום מהווה כלי‬ ‫משמעותי ליצירת סינרגיה ותיאום בין‪-‬ארגוני‪.‬‬ ‫הקווים המנחים של המיזם‪:‬‬ ‫‪ ‬המיזם הוא גוף מתווה‪ ,‬מתכלל ומחולל‪.‬‬ ‫‪ ‬המיזם מושתת על ייצוג ושותפות בין‪-‬מגזריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המיזם מתבסס על תשתיות ויכולות קיימות של כל אחד מהמגזרים‪ ,‬ויעודד בעת הצורך‬ ‫הקמתן של תשתיות נוספות‪ ,‬הנדרשות לקידום האתגר המשותף בראייה בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫‪ ‬המיזם ייזמן שיתופי פעולה מגוונים ויקדם פעילות בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫‪ ‬המיזם יפעל בשותפות בין‪-‬ארגונית כחלק משותפות במיזם‪.‬‬ ‫‪ ‬המיזם הנו מיזם תחום ומוגדר בזמן‪ .‬עם השגת יעדיו‪ ,‬תסתיים הפעלתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המיזם מניח תשתית לחיזוק ולמינוף הקיים‪ ,‬ולהסרת מחסומים שונים לפיתוח ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המיזם הבין‪-‬מגזרי לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל‬ ‫שלבי תכנון ופיתוח ‪4102-4102‬‬ ‫בשלב התכנון והפיתוח‪ ,‬הוגדרו למיזם ההתנדבות הישראלי תהליכי עבודה כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שלב ההיערכות ובניית ההסכמות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫שלב הקמת הוועד המנהל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שלב הקמת הפורומים התחומיים והפורום הארצי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שלב פיתוח וגיבוש התכנית האסטרטגית‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫שלב היערכות ליישום תכנית הפעולה‪.‬‬ ‫חלק זה עוסק בפירוט שלבי התכנון והפיתוח במיזם אשר בוצעו עד כה ובהיערכות להמשך‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫א‪ .‬שלב ההיערכות ובניית ההסכמות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתיבת מסמכי היסוד של המיזם המגדירים את אופן ודרכי הפעולה במיזם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיפוי מקיף של הפעילות ותשתיות ההתנדבות הקיימות בארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך למידה מעמיק שמטרתו ללמוד מן העשייה מהעולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת אתר אינטרנט המהווה במה לשיתוף ציבור המעוניין ללמוד על הנושא ועל הנעשה‬ ‫במיזם כדי שיוכל להשפיע עליו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקמת וועד המנהל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך בחירה ומינוי הוועד המנהל בו חברים עשרה משתתפים בעלי תפקידים שונים‬ ‫מהמגזרים השונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך עבודה משותף עם חברי הוועד המנהל‪ ,‬קבלת אישור למסמכי היסוד של המיזם‬ ‫וקבלת החלטה על מתווה עבודה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקמת הפורומים התחומיים והפורום הארצי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הופץ קול קורא שמטרתו לגייס שותפים מהמגזר החברתי והעסקי ונציגי האקדמיה‪ .‬את‬ ‫נציגי הממשלה איתרו נציגי המייסדים מטעם הממשלה‪ .‬לקול הקורא הגיבו ‪ 051‬ארגונים‬ ‫שונים לפי הפירוט שלהלן ‪:‬‬ ‫סוג ארגון‬ ‫סה"כ פניות שהתקבלו‬ ‫ארגונים‪ ,‬עמותות ותכניות‬ ‫‪001‬‬ ‫גופים עסקיים‬ ‫‪21‬‬ ‫אנשי‪/‬ות אקדמיה‬ ‫‪21‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪052‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪‬‬ ‫על בסיס מסמכי היסוד ועל פי החלטתו של הוועד המנהל‪ ,‬הוקמו שישה פורומים‪:‬‬ ‫העלאת המודעות והטכנולוגיה‪ ,‬חיזוק ופיתוח תשתיות העשייה בשטח‪ ,‬הכשרה‬ ‫והתמקצעות‪ ,‬התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬מדידת ידע ומחקר‪ ,‬וכן וחקיקה ואסדרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפורום הארצי משמש מסגרת לשיתוף הציבור במסגרת מיזם ההתנדבות‪ .‬הפורום‬ ‫הארצי מספק פלטפורמה לדיון ציבורי‪ ,‬עדכון‪ ,‬לשיח ולתגובות בכל הנוגע לפעולת המיזם‬ ‫ולהתקדמותה‪ .‬הפורום הארצי מספק הזדמנות לקדם ולחזק שיתופי פעולה ולאגם ידע‬ ‫ומשאבים של העוסקים בהתנדבות וההשתתפות החברתית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיתוח וגיבוש התכנית האסטרטגית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפורומים התחומיים פעלו בין החודשים ינואר למאי ‪ .2101‬בפרק זמן זה התקיימו ‪22‬‬ ‫מפגשים בפורומים השונים‪ .‬הפורומים פעלו במתכונת של למידה הדדית משותפת ויצירת‬ ‫תמונה התחלתית המורכבת ממיפוי ומאיתור צרכים בתחומים שונים של הפורום‪ .‬בעקבות‬ ‫הלמידה מהנעשה בארץ ובעולם‪ ,‬נקבעו דרכי הפעולה המוצעות בהמשך‪ .‬בחלק מן‬ ‫הפורומים הוקמו ועדות משנה אשר פעלו באינטנסיביות‪ .‬על מנת לקדם מהלך מהיר‬ ‫ומוסכם בין השותפים בפורום‪ ,‬כל פורום גיבש במשותף הצעה לתכנית אסטרטגית‬ ‫המוצגת בהמשך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישור התכנית האסטרטגית המוצגת ע"י הוועד המנהל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצגתה בכנס מיזם ההתנדבות וההשתתפות החברתית לשיתוף והארות הציבור‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היערכות לקראת יישום תכנית הפעולה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעובדו תוצרי כנס הפורום הארצי‬ ‫‪‬‬ ‫ייערך דיון בפורומים על סדרי העדיפויות ותהליכי העבודה המיועדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יגובשו תהליכי עבודה על בסיס היעדים שסומנו בתכנית האסטרטגית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוועד המנהל ידון במתווה ויאשר את תהליכי העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחובר תכנית עבודה אופרטיבית על בסיס החלטות הוועד המנהל‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫סכמת תהליך הפיתוח ‪:‬‬ ‫שלב היערכות‬ ‫ובניית הסכמות‬ ‫בניית השותפות‬ ‫כתיבת מסמכי היסוד‬ ‫מיפוי ראשוני של‬ ‫תחום ההתנדבות‬ ‫בישראל‬ ‫שלב ההקמה‬ ‫בחירת ומינוי הוועד‬ ‫המנהל של המיזם‬ ‫גיבוש ותחילת‬ ‫תהליכי העבודה עם‬ ‫הועד המנהל‬ ‫הקמת אתר‬ ‫האינטרנט של‬ ‫המיזם‬ ‫הקמת הפורומים‬ ‫התחומיים והפורום‬ ‫הארצי‬ ‫הפצת קול קורא‬ ‫למגזרים השני‪,‬‬ ‫השלישי והאקדמיה‬ ‫לשותפות במיזם‬ ‫מינוי נציגי המגזר‬ ‫הציבורי ע"י‬ ‫הממשלה ובחירת‬ ‫הנציגים למגזרים‬ ‫הנוספים‬ ‫הקמת שישה‬ ‫פורומים תחומיים‬ ‫הקמת הפורום‬ ‫הארצי‬ ‫גיבוש התכנית‬ ‫האסטרטגית‬ ‫‪ 26‬מפגשים של‬ ‫הפורומים התחומיים‬ ‫גיבוש הצעה לתכנית‬ ‫אסטרטגית‬ ‫כנס הפורום הארצי‬ ‫אישור התכנית‬ ‫האסטרטגית על ידי‬ ‫הועד המנהל‬ ‫היערכות ליישום‬ ‫התכנית‬ ‫יעובדו‬ ‫תוצרי כנס‬ ‫הפורום‬ ‫הארצי‬ ‫יבנו תהליכי‬ ‫עבודה על פי‬ ‫היעדים‬ ‫שסומנו‬ ‫יתועדפו‬ ‫המלצות‬ ‫הפורמים‬ ‫התחומיים‬ ‫הוועד המנהל ידון‬ ‫במתווה ויאשר‬ ‫את תהליכי‬ ‫העבודה‬ ‫למידה מהעשייה‬ ‫במיזמים דומים‬ ‫בעולם‬ ‫תבנה תכנית עבודה‬ ‫אופרטיבית‬ ‫התכנית האסטרטגית המוצעת על ידי הפורומים התחומיים במיזם‪:‬‬ ‫הפורומים התחומיים גיבשו במהלך שנת ‪ 2101‬הצעה לתכנית אסטרטגית למיזם ההתנדבות‬ ‫וההשתתפות החברתית‪ .‬כל פורום גיבש מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה‪ ,‬בצירי הפעולה המרכזיים‬ ‫שלו‪ .‬לצורך התכנית הוגדר כי מטרות‪ -‬הן הישג כללי שהמיזם מעוניין להגשים‪ ,‬יעדים‪ -‬הם‬ ‫מטרות‪-‬משנה‪ ,‬בעלות היקף מצומצם יותר‪ ,‬אשר נגזרות מהמטרות ודרכי פעולה‪ -‬הן הפעולות‬ ‫שיש לבצע על מנת להגשים יעדים אלו‪.‬‬ ‫התכנית האסטרטגית המוצגת במסמך זה‪ ,‬מציגה את המטרות‪ ,‬היעדים ודרכי הפעולה שהגדירו‬ ‫כל אחד מהפורומים‪ ,‬לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬קינן רבינו ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬תמר ברגר‪-‬יעקב‬ ‫בפורום העלאת מודעות וטכנולוגיה השתתפו בדיונים ‪ 01‬חברים‪ ,‬המייצגים את שלושת המגזרים‬ ‫ואת האקדמיה‪ .‬הפורום נפגש לארבעה מפגשים (בחודשים ינואר עד מאי ‪ .)2101‬האווירה‬ ‫במפגשים הייתה חיובית וקידמה שיח מקצועי ומשמעותי‪ ,‬והמשתתפים גילו עניין רב ומעורבות‪.‬‬ ‫פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה מתמקד בשני צירי פעולה מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ ‬העלאת המודעות הציבורית לנושא ההתנדבות ‪ -‬הפורום חקר את מושג העלאת‬ ‫המודעות‪ ,‬ודן בדרכים להעלאת קרנה של ההתנדבות בקרב הציבור הרחב‪ ,‬להעלאת‬ ‫מודעות למגוון פעולות ההתנדבות הקיימות ולהזדמנויות הטמונות בהן‪ ,‬וכן להוקרת‬ ‫המתנדבים הנוטלים חלק בעשייה‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת תשתית טכנולוגית תומכת ומסייעת להתנדבות ‪ -‬הטכנולוגיה היא חלק בלתי‬ ‫נפרד מחיינו במאה ה‪ 20-‬והיא עשויה לשמש כלי משמעותי לפיתוח ולקידום ההתנדבות;‬ ‫הן ביכולתה להעלות מודעות להתנדבות‪ ,‬להנגיש את ההתנדבות ולמנף את החדשנות‬ ‫בתחום ההתנדבות‪ .‬הפורום למד על הטכנולוגיות הקיימות לניהול התנדבות כיום ועל‬ ‫הצרכים העולים מהשטח‪ ,‬במטרה לייצר פלטפורמות טכנולוגיות שיחשפו את מגוון‬ ‫האפשרויות וההזדמנויות להתנדב‪ ,‬וינגישו את מאגר הידע והמידע בהתנדבות‪ ,‬ואת מגוון‬ ‫אפשרויות ההתמקצעות בתחום ניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫להלן רשימת חברי‪/‬ות פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫מס'‬ ‫הארגון‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫מזל בוחניק‬ ‫פיקוד העורף‬ ‫‪2‬‬ ‫גלית וידרמן‬ ‫המשרד להגנת העורף‬ ‫‪3‬‬ ‫חביבה סלומון‬ ‫משרד הביטחון‬ ‫ציבורי‬ ‫‪1‬‬ ‫לימור סלע‬ ‫עיריית כרמיאל‬ ‫‪5‬‬ ‫מיכל עוז ארי‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‪2‬‬ ‫עו"ד אביבה שרון‬ ‫עיריית חולון‬ ‫‪1‬‬ ‫תמי מצלוי‬ ‫אינטל‬ ‫עסקי‬ ‫‪8‬‬ ‫רוני ליבנה‬ ‫מיזם התקווה‬ ‫‪9‬‬ ‫צבי חסיד‬ ‫זק"א‬ ‫‪01‬‬ ‫עדי להב‬ ‫סה"ר– סיוע והקשבה ברשת‬ ‫‪00‬‬ ‫אבי שפירא‬ ‫אנפיטק‬ ‫‪02‬‬ ‫אור הרפג‬ ‫התאחדות הסטודנטים בישראל‬ ‫חברתי‬ ‫אקדמיה‬ ‫‪03‬‬ ‫גילי סבג‬ ‫לתת סיוע הומניטרי ישראלי‬ ‫‪01‬‬ ‫שרון גנות‬ ‫קרן שלם‬ ‫‪05‬‬ ‫ענבר ליבנת‬ ‫חברה טובה (מיסודה של עמותת נחשון)‬ ‫‪02‬‬ ‫מיסון ריא‬ ‫מ‪.‬ע‪.‬א ‪-‬פורום נשים חד‪-‬הוריות ערביות‬ ‫‪01‬‬ ‫דר' אלון הסגל‬ ‫המרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה‬ ‫‪9‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא העלאת המודעות‬ ‫המטרה‪ :‬העלאת המודעות להתנדבות ולהשתתפות חברתית לקיומה ולמשמעותה‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬פיתוח מנגנונים לקידום‪ ,‬ליישום והפצה של קמפיינים ארציים המעודדים‬ ‫התנדבות בשגרה ובחירום‪ ,‬באמצעי התקשורת המובילים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי מניעי ההתנדבות וחסמיה בקרב אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ניסוח עקרונות מנחים לקמפיינים אפקטיביים המניעים לפעולה כגון‪ :‬קמפיינים‬ ‫להעלאת מודעות החושפים תחומי התנדבות מגוונים ו‪/‬או סיפורי התנדבות‬ ‫אישיים‪ ,‬קמפיינים מפולחים לאוכלוסיות או סוגי התנדבויות ספציפיים הכוללים‬ ‫"פנייה אישית" לפעולה‪ ,‬קמפיינים המדגישים את תרומת ההתנדבות‪ -‬למתנדב‪,‬‬ ‫למוטבים‪ ,‬לקהילה ולחברה בכללותה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ניסוח תנאי סף ליצירת קמפיינים‪ ,‬במטרה לוודא כי לצד הקמפיין קיימת תשתית‬ ‫מבוססת‪ ,‬המהווה כתובת זמינה ומהירה לפניות של אנשים המעוניינים להתנדב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת קמפיין התנדבות ארצי אחת לשנה ובמקביל‪ ,‬שילוב נושא ההתנדבות‬ ‫בקמפיינים הקשורים לאירועים מכוננים לאומיים ובינלאומיים כגון‪ :‬יום העצמאות‪,‬‬ ‫יום האישה וכיוב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רתימת חברי כנסת שמתנדבים ובקשה מהם להתייחס לנושא‪ ,‬במגוון הראיונות‬ ‫שהם מקיימים באמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים להעברת ידע וכלים לארגונים‪ ,‬לעמותות ולרכזי התנדבות ברשות‬ ‫המקומית בתחומי השיווק והאינטרנט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬פיתוח תמריצים להכרה בהתנדבות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח‪ ,‬עידוד וחיזוק של תהליכי קרדיטציה והכרה בהתנדבות במוסדות שונים‪:‬‬ ‫בצבא‪ ,‬בהשכלה הגבוהה ובעולם העבודה‪ .‬תהליך זה ייעשה עם הגורמים‬ ‫הרלוונטיים בכל מוסד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים שישלבו ניסיון התנדבותי בטפסי קבלה ללימודים גבוהים‬ ‫ולמקומות עבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים מוסכמים להכרה בהתנדבות כמעניקה הטבות מגוונות כגון‬ ‫הקלות במס וכרטיס מתנדב‪ ,‬תוך הצבת קריטריונים ברורים לקבלתם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום אירועי הוקרת מתנדבים מקומיים‪ ,‬לצד אירועי הוקרה לאומיים‪ ,‬שיאפשרו‬ ‫הוקרה אישית ורלוונטית‬ ‫המטרה‪ :‬חשיפת ההתנדבות והשתתפות חברתית‪ ,‬הנגשה ומיצובה כחלק מאורח חיים‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬פיתוח אתר אינטרנט לאומי המספק מידע על התנדבות ומחבר בין‬ ‫מחפשי התנדבות לאפשרויות התנדבות ולהשתתפות חברתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון הצרכים של מקומות ההתנדבות‪ ,‬גופי ההתנדבות ומתנדבים פוטנציאליים‪,‬‬ ‫כולל צרכים בשעת חירום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫למידה מאתרים דומים בעולם דרך פעילותם‪ ,‬הצלחות ואתגרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון האתר על בסיס הצרכים שאותרו כולל התייחסות למגוון מנגנוני חיפוש‬ ‫והצלבות ביניהם‪ ,‬וכן מנגנון ליצירת קשר ראשוני בין המתנדב ומקום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום בניית האתר ועיצובו‪ ,‬כך שיהיה נגיש לכלל האוכלוסיות בחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השקת האתר בקמפיין לאומי רחב היקף‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון שיוודא כי האתר מנוהל באופן מקצועי ומספק מענה מידי ושוטף‬ ‫לפונים אליו (מחפשי ההתנדבות ומחפשי המתנדבים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון שיוודא כי האתר מתעדכן באופן שוטף במידע‪ ,‬בחוויות התנדבות‪,‬‬ ‫בתהליכי הוקרת מתנדבים ובתהליכי העלאת מודעות להתנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון תומך לאתר הכולל ניוזלטר‪ ,‬המלצות‪ ,‬בלוגים‪ ,‬טיפים וכדומה‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום בנייתה של אפליקציה מלווה לאתר לאיתור מקום התנדבות בקלות‪ ,‬מדידת‬ ‫שעות התנדבות‪ ,‬תיעוד התנדבות ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬חיזוק‪ ,‬פיתוח והטמעת תכניות חינוכית שיעודדו התנדבות והשתתפות‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫למידה מעמיקה על מודל "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" (משרד החינוך)‬ ‫ומודלים של תכניות קיימות בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית תשתית מתאימה ומתן הצעות למקומות התנדבות בהתאם לכל גיל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הטמעת התכנית בתכנית הלימודים וייצור מנגנון בקרה להצלחתה‪.‬‬ ‫יעד ‪ :2‬קיום יום‪/‬שבוע התנדבות לאומי‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת תהליך למידה והפקת לקחים המבוסס על ימים דומים שנערכו בישראל‬ ‫ובעולם (כגון‪ :‬יום המעשים הטובים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום חקיקה שתבטיח עיגון התאריך בחוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת תשתית מתאימה בארגונים ובמקומות ההתנדבות השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מערך פרסום לאירוע‪ ,‬כולל מערך "חבר מביא חבר"‪ ,‬שעשוי לתרום‬ ‫להרחבת מעגלי המעורבות ביום‪/‬שבוע התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת מערך ליווי ליום‪/‬שבוע התנדבות שיאפשר להפיק את המרב ממנו‬ ‫(למתנדבים‪ ,‬לארגונים ולחברה( ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תהליכי הכרה והוקרה למתנדבים‪ ,‬שיופעלו במסגרת יום‪/‬שבוע‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא טכנולוגיה בשירות ההתנדבות‪:‬‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח תשתיות טכנולוגיות להגשת והנכחת אפשרויות וידע בתחום ההתנדבות‪,‬‬ ‫ההשתתפות החברתית ולניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬הקמת מאגר מידע בין‪-‬מגזרי מרוכז הכולל‪ :‬ידע עדכני‪-‬אקדמי ושאינו‬ ‫אקדמי‪ -‬חומרי הדרכה‪ ,‬מידע על אירועים‪ ,‬מידע על הכשרות‪ ,‬מידע על ארגונים‬ ‫ורשויות המותאם לקהלים השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון המאגר עפ"י הצרכים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בנייה‪ ,‬עיצוב ותפעול של המאגר עפ"י הצרכים שזוהו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איגום הידע והמידע הקיים והעלאתו למערכת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התאמת המערכת כך שתכיל מידע לציבור הרחב‪ ,‬למתנדבים‪ ,‬לארגונים ולמנהלי‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫הקמת מנגנון תחזוקה המבטיח עדכון מתמיד של הידע הנצבר‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬פיתוח מערכת ארצית ייעודית לניהול מתנדבים שתאפשר מערכת ניהול‬ ‫פנימית ופשוטה לארגונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון הצרכים של הארגונים‪ ,‬כגון‪ :‬פתיחת תיק מתנדב‪ ,‬העברת מסמכים‪ ,‬ביטוח‬ ‫מתנדבים‪ ,‬אירועים‪ ,‬דיווחי שעות וכדומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון האתר על פי הצרכים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת מנגנון הטמעה למערכת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת מנגנון ליווי‪ ,‬תמיכה ושיפור המערכת‪.‬‬ ‫יעד ‪ :2‬הקמת מערכת לגיוס ולתפעול מתנדבים בשגרה ולטובת החירום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מיפוי שטח של כל המערכות העוסקות בחירום בשלושת המגזרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית הצעת אפיון לכלי שיסייע להפצת הידע והשותפויות בשגרה לטובת‬ ‫החירום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת מאגר מתנדבים לשעת חירום‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנון לחיזוק ולניהול האתר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנון לאבטחת המידע‪ ,‬כך שישאר נגיש גם במקרי חירום וקריסת‬ ‫מערכות‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬עידוד לשימוש בכלים טכנולוגיים לניהול התנדבות והשתתפות חברתית‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬שימוש תדיר ויעיל יותר של כלל הגופים השונים העוסקים בהתנדבות‬ ‫בכלים הטכנולוגיים לניהול ההתנדבות ולהעלאת המודעות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנונים לחשיפה וללמידה של הגופים השונים לכלים הטכנולוגיים‬ ‫ולאפשרויות הטמונות בהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית ארגז כלים לנושא ההתנדבות והטכנולוגיה כגון שיווק רישתי‪ ,‬שימוש‬ ‫ברשתות חברתיות‪ ,‬שימוש בטפסים אינטרנטיים ובבלוגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח הוקרה לארגון‪/‬רשות לקידום השימוש בערכות טכנולוגיות לניהול‬ ‫ולהפעלת מתנדבים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬נילי דרור ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬מימי סימבליסטה‪-‬שמואלי‬ ‫פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח שואף להבטיח את קידומה של תשתית ארגונית מוסכמת‬ ‫להרחבת ההתנדבות בכלל החברות והקהילות‪ ,‬ומקדם יוזמות חדשות פורצות דרך בראייה בין‪-‬‬ ‫מגזרית‪ .‬לתשתיות השטח חשיבות מכרעת לקידום ולצמיחת ההתנדבות ברמה הארצית‬ ‫והמקומית‪ .‬התשתיות יספקו לגורמי ם הפועלים בשטח את התמיכה המערכתית ההכרחית לייזום‬ ‫ולחיזוק פעולות התנדבות מקצועיות‪ ,‬משמעותיות ובעלות השפעה‪.‬‬ ‫פורום פיתוח וחיזוק תשתיות בשטח כולל ‪ 21‬משתתפים‪/‬ות‪ ,‬ומומחים משלושת המגזרים‬ ‫ומהאקדמיה‪ .‬משתתפי הפורום מגיעים מעולמות תוכן וידע שונים ובכך ייחודיותו ומורכבותו של‬ ‫הפורום‪ .‬בקרב חברי הפורום נוצרו שיתופי פעולה בין‪ -‬ארגוניים ותהליכי עבודה נעימים ומקדמים‪.‬‬ ‫חברי הפורום הגיבו על סקר מרכזי בנושא‪ ,‬אשר סייע רבות למיקוד השיח ולצמצום היקף הנושאים‬ ‫לדיון‪ .‬בהמשך המפגשים חברי הפורום הגדירו מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לתכנית אסטרטגית‬ ‫לקידום התחום‪.‬‬ ‫הפורום חילק את התייחסותו לתשתיות לשלוש רמות עבודה מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ ‬הלאומית‪ :‬פיתוח וחיזוק תשתיות לאומיות לחיזוק ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬הקהילתית‪/‬יישובית‪ :‬פיתוח וחיזוק תשתיות מקומיות בין מגזריות לפיתוח ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרט‪ :‬פיתוח תשתיות למתנדב ופיתוח מעגלי מתנדבים מאוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫להלן רשימת חברי‪/‬ות פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫מס'‬ ‫הארגון‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫גילי דנה‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‪2‬‬ ‫ברכי דליצקי‬ ‫המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫‪3‬‬ ‫מיה שריג‬ ‫המשרד לביטחון פנים‬ ‫‪1‬‬ ‫דפנה כהן‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫‪5‬‬ ‫יחיקם גמליאל‬ ‫המרכז לשלטון מקומי‬ ‫‪2‬‬ ‫דורון בכר‬ ‫עיריית רעננה‬ ‫‪1‬‬ ‫שוש ארגס‬ ‫בנק לאומי לישראל בע"מ‬ ‫‪8‬‬ ‫יורם לביא‬ ‫חברת מיגנה‬ ‫‪9‬‬ ‫תמר סאפר‬ ‫בנק מזרחי‪ -‬טפחות בע"מ‬ ‫‪01‬‬ ‫טליה לבנון‬ ‫הקואליציה הישראלית לטראומה‬ ‫‪00‬‬ ‫אליאס דכוור‬ ‫דרור בתי חינוך‬ ‫‪02‬‬ ‫ארנית דקל‬ ‫החברה למתנ"סים‬ ‫‪03‬‬ ‫קארן פריאל‬ ‫עמותת אנוש‬ ‫‪01‬‬ ‫לאה אדלר‬ ‫עמותת עלם‬ ‫ציבורי‬ ‫עסקי‬ ‫חברתי‬ ‫אקדמיה‬ ‫‪05‬‬ ‫חני רוזה‬ ‫ג'וינט ישראל‬ ‫‪02‬‬ ‫יעל בנין‬ ‫קרן קימת לישראל‬ ‫‪01‬‬ ‫צחי בן הגיא‬ ‫קרן שחף‬ ‫‪08‬‬ ‫אורנה וינקלר‬ ‫עמותת אתגרים‬ ‫‪09‬‬ ‫אלי ויסברט‬ ‫לב אחד ‪ -‬סיוע אזרחי בחירום‬ ‫‪21‬‬ ‫ד"ר גלית ינאי ונטורה‬ ‫המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫‪34‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא פיתוח וחיזוק תשתיות השטח‬ ‫מטרה‪ :‬ברמה הלאומית‪-‬פיתוח תשתית לאומית בין‪-‬מגזרית שתהווה מרכז ארצי לחיזוק‬ ‫ולביסוס ההתנדבות בישראל‪ ,‬ואשר תספק מענה כולל לצורכי הארגונים‪ ,‬אנשי‬ ‫המקצוע‪ ,‬המתנדבים והציבור הרחב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬הקמה ו‪/‬או חיזוק ארגון גג ממלכתי‪/‬ציבורי‪ ,‬בין‪-‬מגזרי‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי של ארגוני גג בארץ ובעולם ובחירת המודל המתאים ביותר בארץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת חוק ‪ /‬תקנות לקביעת מעמד לגוף ולהבטחת קיומו לאורך זמן‬ ‫‪-‬‬ ‫הבניית מערך העבודה‪ ,‬הסמכות ותחומי האחריות של הארגון‪ ,‬כולל‪ :‬מתן תמיכה‬ ‫לארגוני התנדבות‪ ,‬פיתוח אפשרויות התנדבות חדשות וניידות של מתנדבים בין‬ ‫ארגונים שונים‪ ,‬העלאת מודעות להתנדבות‪ ,‬תהליכי הוקרה לאומיים‪ ,‬התנדבות‬ ‫בחירום‪ ,‬סנגור וייצוג ארגונים‪ ,‬הובלת תהליכי חקיקה ואסדרה‪ ,‬הקמת שדולה‬ ‫להתנדבות‪ ,‬אכיפת סטנדרטים לניהול מתנדבים ועוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת תוקף לעבודתו של הארגון באמצעות הענקת סמכויות מהותיות לפועלו‪:‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ארגון מתנדבים שיבקש מימון מטעם המדינה יצטרך להיות מוכר על‬ ‫ידי ארגון הגג‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח‪/‬איתור פלטפורמה לסיוע בגיוס משאבים וביצירת שותפויות תוך ובין‪-‬‬ ‫מגזריות‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬הקמת (מרכז) חממה ליזמות התנדבותית בין מגזרית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עריכת מיפוי על החממות הקיימות החברתיות והזיקה לנושא ההתנדבות הבין‪-‬‬ ‫מגזרי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקה של מודל להפעלת חממות (מט"י‪ ,‬מדען הראשי‪)HUB ,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת תקציב ייעודי לחממה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ליווי וחניכה לכל פרויקט בכמה רמות‪ :‬הקמה‪ ,‬הבט משפטי‪ ,‬הבט כלכלי וגיוס‬ ‫כספים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת תשתית ארגונית ארצית לחממות ללמידה משותפת‪ ,‬תמיכה ולחניכה‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬ברמה הקהילתית‪/‬יישובית‪ -‬פיתוח מודלים לחיזוק תשתית ארגונית‪ ,‬מקצועית‬ ‫ומתכללת בין שלושת המגזרים בקהילה וברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬פיתוח מודל ארגוני אפקטיבי לגיוס וניהול מתנדבים ברשות המקומית‬ ‫בשגרה ובחירום‪.‬‬ ‫ מיפוי מודלים רשותיים קיימים ומגוונים בישראל ובעולם‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫הקמת צוות לבניית ולהטמעת המודל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת תפקידים רלוונטיים ברשות המקומית לניהול התחום – רכזי תחומים‪,‬‬ ‫תגמול ושימור וכן הרחבת העיסוק בהתנדבות‪ ,‬מעבר לתחום הרווחה‪ ,‬לתחומים‬ ‫קהילתיים נוספים‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת תהליכי ההטמעה והיישום של המודל ברשות‪ -‬כולל מעורבות ראש‬ ‫הרשות והמנכ"ל‪ ,‬מעורבות המחלקות והאגפים השונים ברשות ועוד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת מודל שמביא לידי ביטוי מעורבות ושותפות של כלל המגזרים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום חקיקה ותקינה המעגן את תפקידם של רכזי התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מערך הכשרות לבעלי תפקידים שונים ברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים להצמחת מנהיגות מתנדבת ברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון להתאמת המודל לצרכים הספציפיים הקיימים בכל רשות (על‬ ‫בסיס מיפוי רשותי)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מודלים להעלאת המודעות והחשיבות של התחום בקרב מקבלי החלטות‬ ‫ברשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחירת ערים לעריכת פיילוט שמטרתו הקמת המודל המומלץ‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬פיתוח תו איכות ותורת הפעלה לניהול ההתנדבות ברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫למידה מהעולם על אודות מודלים קיימים של תו איכות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת פורום עבודה עם מרכז השלטון המקומי ורתימה לנושא‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח סטנדרטים לתחום ההתנדבות בארגונים וברשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח נוהלי עבודה מחייבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מדדי הצלחה (מודל לוגי) בהפעלת ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת פלטפורמות ללמידה וללמידת עמיתים בראייה בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 2‬חיזוק‪/‬הקמה מבנים פיזיים‪/‬רעיוניים לנושא ההתנדבות ברשות המקומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי בתי מתנדבים קיימים‪ ,‬בחינת תפקידם והשפעתם על ההתנדבות ברשות‬ ‫המקומית‪ ,‬כולל בחינת תרומתם לשותפויות בין מתנדבים‪ ,‬ארגונים ומגזרים ויצירת‬ ‫יוזמות מקומיות וחדשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עריכת מיפוי של ארגוני גג מקומיים לנושא ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת הצורך של חממה ליזמות עירונית בין‪-‬מגזרית‪ ,‬בחסות הרשות המקומית‬ ‫‪-‬‬ ‫כתיבת הצעת מודל על סמך המיפוי והמלצותיו‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬ברמת הפרט‪/‬קבוצה‪-‬פיתוח והנגשת תשתיות ברות‪-‬קיימא‪ ,‬אטרקטיביות‬ ‫ואפקטיביות לחיזוק ולהרחבת ההתנדבות בקרב אוכלוסיות שנוטות להתנדב פחות‪,‬‬ ‫כמענה לצורכי הקהילה המשתנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬פיתוח תכניות התנדבות ייחודיות המשלבות אוכלוסיות הנוטות להתנדב‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עריכת מיפוי‪/‬סקר של האוכלוסיות המתנדבות והאוכלוסיות שאינן מתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מאגר מידע המבוסס על תכניות קיימות‪ ,‬ייחודיותן ואופן פעולתן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת צוות ארצי תלת‪-‬מגזרי לפיתוח תכניות המותאמות לאוכלוסיות שמתנדבות‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי מקומות התנדבות אפשריים למגוון אוכלוסיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכשרת מקומות התנדבות לקליטת מתנדבים מאוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכשרת אנשי מקצוע מתחום ההתנדבות לעבודה עם אוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקה של מודלים בעולם למתן תמריצים לגופים הקולטים מתנדבים ובחינת‬ ‫היתכנות של מודל כזה בארץ‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח ידע ומידע והמשגת מודלים ייחודיים לעבודה עם אוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הנגשת התשתיות הפיזיות בארגונים לטובת שיבוץ מתנדבים עם מוגבלות פיזית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מערכת תמיכה למתנדב ולמקום ההתנדבות להפעלת מתנדבים בעלי‬ ‫צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פורום הכשרה והתמקצעות‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬עו"ד יורם סגי זקס ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬מירב לוי‬ ‫בשנים האחרונות הולך ומתפתח מקצוע חדש ‪ -‬ניהול התנדבות ‪ -‬שהוא בעל תפקיד מכריע‬ ‫בהצלחתה של ההתנדבות‪ ,‬בראייה הארגונית‪ .‬לתהליך פיתוח המקצוע‪ ,‬נלווים תהליכי הכשרה‪,‬‬ ‫הסמכה ומיסוד הנשענים על עולם ידע שהולך ומתפתח בתחום זה‪.‬‬ ‫בפורום הכשרה והתמקצעות השתתפו בדיונים ‪ 02‬משתתפים‪/‬ות‪ ,‬משלושת המגזרים ומהאקדמיה‪.‬‬ ‫המשתתפים הנם שותפים פעילים אשר נכחו במרבית המפגשים ותרמו מזמנם לטובת קידום‬ ‫תהליכי העבודה המשותפים‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים שהפורום דן בהם‪:‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מקצוע מנהיג ומנהל התנדבות– הפורום התמקד בהגדרת המדרג התפקידי‬ ‫של העוסקים בתחום‪ ,‬בחינת הקמת התארגנות מקצועית ו‪/‬או פורום עמיתים מקצועי וכן‬ ‫בחן אפשרות להטמעת תהליכי הסמכה בניהול ובהנהגת מתנדבים‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת מרכז ללימודי התנדבות ולקידום תהליכי אקדמיזציה– הפורום התמקד‬ ‫בגיבוש הצעה להקמת מרכז למידה אשר ישרת מגוון קהלי יעד ויפתח תהליכי הכשרה‬ ‫החל ממחוללי התנדבות – קובעי מדיניות ובעלי השפעה ועד לבעלי תפקידים מגוונים‬ ‫בתחום (מנהלים‪ ,‬רכזים ומפעילי מתנדבים)‪ .‬במקביל‪ ,‬הפורום דן בצורך לקדם את תחום‬ ‫ההתנדבות ברמה האקדמית‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום ההתמקצעות בתחום ההתנדבות ברשויות המקומיות‪ ,‬בארגונים‬ ‫חברתיים ובארגונים עסקיים– הפורום דן בצורך ליצירת שפה אחידה בתכניות‬ ‫ההכשרה המוצעות לגורמים שונים ובפיתוח והרחבת תכניות ההכשרה המוצעות כיום‬ ‫לקידום ההתנדבות ברשויות המקומיות‪ ,‬בארגונים חברתיים ובארגונים עסקיים‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח תשתית להתמקצעות מסגרות מתנדבים – הפורום התמקד בצורך להעצים‬ ‫את ארגוני ההתנדבות והמסגרות המפעילים מתנדבים וביכולתם להפעיל מתנדבים באופן‬ ‫אפקטיבי‪ ,‬באמצעות הנגשת ארגז כלים מקצועי‪ ,‬ובאמצעות הטמעת "תו‪-‬איכות" לניהול‬ ‫התנדבות‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫להלן רשי מת חברי‪/‬ות פורום הכשרה והתמקצעות‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫ציבורי‬ ‫מס‬ ‫הארגון‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫ענת לייכטר‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫‪2‬‬ ‫אורנה יקיר‬ ‫עיריית חיפה‬ ‫‪3‬‬ ‫איילת פרץ‬ ‫עיריית קריית גת‬ ‫‪1‬‬ ‫עמיחי פרץ‬ ‫אשחר‪ ,‬ארגון שירותי חברה ורווחה בע"מ‬ ‫עסקי‬ ‫חברתי‬ ‫‪5‬‬ ‫עופר רימון‬ ‫נטפים‬ ‫‪2‬‬ ‫עודד אונגר‬ ‫קיבוצניקים למען החברה ‪ -‬התנועה‬ ‫הקיבוצית‬ ‫‪1‬‬ ‫נעם אריאלי‬ ‫דרור בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור החלוץ‪,‬‬ ‫תנועת דרור ישראל‬ ‫‪8‬‬ ‫אורה ביתן‬ ‫בית הגלגלים‬ ‫‪9‬‬ ‫תמר גרינפלד‬ ‫הפורום לשרות אזרחי‪-‬לאומי לאוכלוסיות‬ ‫מוחלשות‬ ‫‪01‬‬ ‫עופרה דרורי‬ ‫עמותת ידיד לחינוך‬ ‫‪00‬‬ ‫אריאלה וולה‪-‬לניאדו‬ ‫הסוכנות היהודית‬ ‫‪02‬‬ ‫אברהם חיון‬ ‫נכח ‪ -‬נתינה כדרך חיים (ע"ר)‬ ‫‪03‬‬ ‫נעמה פרידמן‬ ‫מכבי שירותי בריאות‬ ‫‪01‬‬ ‫רונית רביב‬ ‫החברה למתנ"סים‬ ‫‪05‬‬ ‫ד"ר אסתר זיכלינסקי‬ ‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫‪02‬‬ ‫ד"ר דרורית לוי‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‬ ‫אקדמיה‬ ‫‪39‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא הכשרה ולהתמקצעות‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח מקצוע ייעודי ניהול ההתנדבות ומיצובו בחברה הישראלית‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬הסמכת רכזי‪ ,‬מנהיגי ומנהלי התנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי המצב הקיים של רכזי‪/‬מנהלי התנדבות הקיימים בשלושת המגזרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית קריטריונים להסמכה המבוססים על ניסיון‪ ,‬הכשרה ותעודה מקצועית וכן‬ ‫מבחן ומדרג תפקידי (מפעיל‪ ,‬רכז‪ ,‬מנהל‪ ,‬מנהיג)‪ .‬הובלת תהליך מול משרדי‬ ‫הממשלה הרלוונטיים לעיגון תהליך ההסמכה‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מערך הסברה רלוונטי למנהלי ארגונים מהמגזרים השונים להעדפת‬ ‫עובדים מוסמכים בתחום זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬קידום הקמת ארגון גג למנהלי התנדבות‪ -‬המיועד לעוסקים בתחום‬ ‫ההתנדבות בחברה הישראלית‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת השותפים הפוטנציאלים לקידום הקמת הארגון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת שותפות לטובת הקמת הארגון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירה על מיצוב ערכי במסגרתו תהליך ההתמקצעות יישמר את הרוח‬ ‫ההתנדבותית ולא יפגע בה‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬הקמת מרכז ללימודי התנדבות‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬פיתוח מס לולי הכשרה בתחומי התנדבות והשתתפות חברתית בראייה‬ ‫בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מאגר "ארגז כלים למנהל ההתנדבות"‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת השותפים הפוטנציאלים למהלך הקמת מרכז לימודים ללימודי התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תכנון משותף ולמידה משותפת של נציגים משלושת המגזרים במטרה להעמיק‬ ‫ידע‪ ,‬לייצר שותפויות ולחדד את הצרכים שעולים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים שיבטיחו עדכון מתמיד‪ ,‬דינמיות ומחויבות המרכז לחדשנות‬ ‫והתאמה למגמות עדכניות בניהול מתנדבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת שיתוף פעולה הדוק ועבודה משותפת עם מרכז הידע‪ ,‬שינגיש ויאגם ידע‬ ‫קיים וידע מתפתח‪ .‬יש לוודא כי קיים קשר הדוק בין כל תכנית הכשרה לבין הידע‬ ‫המתפתח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנוני גיוס משאבים למרכז ובחינת מודלים שונים של הכנסות עצמיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת אפשרות של יצירת "סניפים" של מרכז הלמידה במסגרת מרכזים‬ ‫אזוריים‪/‬מקומיים א שר ינגישו את אפשרויות הלמידה למגוון אוכלוסיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬בניית מסלולי הכשרה לניהול התנדבות – מודל גנרי‪ ,‬התמחויות‬ ‫ופרקטיקום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי מצב ההכשרות וההדרכות בתחום הקיים בישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי צורכי הדרכה למדרג התפקידים העוסק בתחום ההתנדבות ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנון להצפה מתמדת של צרכי למידה העולים מן השטח‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנון לשילוב מתנדבים בתהליך תכנון ובניית ההכשרות‪ ,‬על בסיס‬ ‫ההנחה שהם עשויים לספק פרספקטיבה חשובה לתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מסלולים לליווי ארגוני ו‪/‬או אישי לרכזים ולאנשי המקצוע בשטח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים שיאפשרו תהליכי חניכה (מנטורינג) ו‪/‬או ייעוץ למנהלי התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת מסלולי הכשרה למתנדבים המנהלים מתנדבים אחרים‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 2‬פיתוח הכשרה בתחומי ההתנדבות למחוללי התנדבות‪ ,‬דמויות קובעות‬ ‫מדיניות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי מצב הכשרה בתחום הקיים בישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת מסלולי הכשרה המותאמים למדרג התפקידים השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הטמעת תהליך של שינוי עמדות ותפיסות בקרב מנהלי ארגונים ומקבלי החלטות‪,‬‬ ‫בכל הנוגע לחשיבות הכשרת עובדיהם לתפקיד מנהל‪/‬מרכז ומפעיל מתנדבים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :2‬בניית אירועים לאומים ובין‪-‬מגזריים בעבור כלל אנשי המקצוע בתחום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית כנסים מקצועיים‪ ,‬ימי עיון ואחרים בראייה בין‪-‬מגזרית לאוכלוסיית היעד‪.‬‬ ‫יעד ‪ :5‬בניית מסלול ללמידת עמיתים‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי מצב ההדרכות הקיים בישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת מסלולי למידת עמיתים לעוסקים בתחום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תשתיות שיעודדו רישות בין רכזי ומנהלי התנדבות‬ ‫מטרה‪ :‬קידום תהליכי אקדמיזציה של תחום ההתנדבות וניהול ההתנדבות‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬קידום הכשרה מקצועית בתחום ההתנדבות במוסד אקדמי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מסלול לימודי תעודה לבוגרי תואר ראשון ו‪/‬או שני באכסניה אקדמית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מסלול אקדמי כמסלול התמחות בתואר ראשון או שני‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שילוב הזדמנויות להתנסות פרקטית בשטח‪ ,‬במסגרת תכניות הלימודים השונות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שילוב ידע מן השדה בתכנית האקדמיות ולא רק ידע שמושתת על מחקרים‬ ‫אקדמיים‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנוני שיווק‪ ,‬שיציגו את הלימודים האקדמיים בתחום כיוקרתיים הן‬ ‫לסטודנטים פוטנציאליים והן לארגונים הקולטים בעלי תפקידים לניהול‬ ‫התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הבסיס לאקדמיזציה טמון בחיזוק תחום המחקר ובהקמת מרכז ידע ‪ -‬אשר ירכז‬ ‫ידע ומחקר מהאקדמיה ומהשטח ויגיש אותו לציבור‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬שילוב קורסים אקדמיים בחוגי לימוד שונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי אוניברסיטאות ו‪/‬או מכללות אשר משלבים או מעוניינים לשלב תוכני‬ ‫התנדבות וניהול התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי חוגי לימוד רלוונטיים לשילוב תוכני התנדבות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מטרה‪ :‬קידום ההתמקצעות בהתנדבות בראייה בין‪-‬מגזרית במסגרות המפעילות‬ ‫מתנדבים – רשויות מקומיות‪ ,‬ארגונים חברתיים וארגונים עסקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬פיתוח תכניות הכשרה למחוללי התנדבות בראייה בין‪-‬מגזרית – ראשי‬ ‫רשויות ובעלי תפקידים מובילים לקידום הנושא ההתנדבות ברשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי תכניות הכשרה לבעלי התפקידים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית תהליך הטמעת יחידת תוכן בנושא ההתנדבות בקורסים הנ"ל‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬הרחבת תכניות הכשרה לקידום התנדבות ברשויות המקומיות‪,‬‬ ‫בארגונים חברתיים ובארגונים עסקיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום הכשרה והדרכה מותאמת לרכזים בכל אחד מהמגזרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תכניות הכשרה למתנדבים מובילים לפיתוח ההתנדבות ברשות – יוזמות‬ ‫חברתיות‪-‬התנדבותיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום שיח מקומי בין‪-‬מגזרי סביב הצרכים המקומיים בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬הטמעת סטנדרטים למצוינות באיכות ניהול התנדבות במסגרות ובארגונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬הטמעת הסטנדרטים בקרב ארגונים ותכניות שונות באמצעות תכניות‬ ‫הדרכה מגוונות ומותאמות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיתוג "תו האיכות" כאמצעי המאפשר לארגונים להעמיק בהתמקצעות‬ ‫בהפעלת מתנדבים‪ .‬שילוב תהליכי ייעוץ לארגונים‪/‬מסגרות המפעילות‬ ‫מתנדבים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פורום התנדבות בעולם העבודה‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬אהובה ינאי ועינת רובינשטיין ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬איריס פינקלשטיין‬ ‫התנדבות בעולם העבודה מאפשרת לאוכלוסיית העובדים להתנדב כחלק ממקום עבודתם‪ .‬זוהי‬ ‫למעשה הנגשה של ההתנדבות והפיכתה לאפשרית בעבור מתנדבים פוטנציאליים שייתכן ולא‬ ‫היו מתנדבים באופן אחר‪ .‬על‪ -‬כן‪ ,‬יש חשיבות רבה בפיתוח תחום זה לקידום ולפיתוח מודלים‬ ‫מותאמים לארגונים ולחברות המבקשים לקחת בכך חלק ולקדם את ההתמקצעות בתחום‪.‬‬ ‫בפורום התנדבות בעולם העבודה ‪ 08‬משתתפים‪/‬ות‪ ,‬בעלי תפקידים שונים הבאים משלושת‬ ‫המגזרים ומומחים לתחומם‪.‬‬ ‫פורום התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬מתמקד בהרחבת תחום התנדבות העובדים בשלושת המגזרים‪,‬‬ ‫בהסתכלות אסטרטגית ותוך כדי מתן מענה לסוגיות חברתיות מרכזיות‪.‬‬ ‫הפורום סימן שלושה נושאים מרכזיים לפיתוח בתכנית האסטרטגית‪:‬‬ ‫‪ ‬חיזוק והעלאת המודעות להתנדבות במקומות עבודה – הפורום התמקד בהקמת‬ ‫תשתית הסברתית ויחסי ציבור לחשיבות נושא ההתנדבות בעולם העבודה‪ ,‬ופיתוח‬ ‫מודלים פנים‪ -‬ארגוניים להעלאת המודעות לחשיבותה‪ ,‬תרומתה ולתועלתה של‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום מדיניות המעודדת התנדבות בעולם העבודה – הפורום דן בפיתוח מודלים‬ ‫להתנדבות בעולם העבודה (בניית תפקידים משמעותיים)‪ ,‬פיתוח תשתית שתקל על‬ ‫קליטת מתנדבים מעולם העבודה בארגונים השונים‪ ,‬וכן אסדרה ובנייה של מערך‬ ‫תמריצים לעידוד התנדבות עובדים במסגרת מקום עבודתם והגנה עליהם באמצעות‬ ‫ביטוח מתנדבים‪ ,‬הייחודי לעובד המתנדב במסגרת מקום העבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח ומיסוד של כלים מקצועיים לעולם העבודה לניהול ולהפעלת מתנדבים –‬ ‫הפורום התמקד בצורך לפתח תורת עבודה איכותית וישימה‪ ,‬איגום הידע הקיים למוקד‬ ‫ידע נגיש‪ ,‬מיצוב מקצועי של מנהלי ורכזי ההתנדבות וחיזוק התשתיות לליווי על ידי ארגוני‬ ‫תשתית להפעלת התנדבות עובדים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫להלן רשימת חברי‪/‬ות פורום התנדבות בעולם העבודה‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫מס‬ ‫הארגון‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫מאיר אהרונוב‬ ‫נציבות שירות המדינה‬ ‫‪2‬‬ ‫דרורה נבון‬ ‫מועצה אזורית גזר‬ ‫‪3‬‬ ‫סופי קרוטר‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫‪1‬‬ ‫יהודית אפרימי‬ ‫קבוצת בינת תקשורת מחשבים בע"מ‬ ‫‪5‬‬ ‫משה גוטמן‪ /‬צביה לרר‬ ‫בנק מזרחי– טפחות בע"מ‬ ‫‪2‬‬ ‫עברי ורבין‬ ‫חברת גוד ויזין בע"מ‬ ‫ציבורי‬ ‫עסקי‬ ‫‪1‬‬ ‫אילת יגור‬ ‫אמדוקס ישראל בע"מ‬ ‫‪8‬‬ ‫יעל לבנטל לב רן‬ ‫קבוצת אלון הריבוע הכחול‬ ‫‪9‬‬ ‫שגית פרכטר ברצלבסקי‬ ‫חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ‬ ‫‪01‬‬ ‫עידו ביליס‪/‬עדי פרנס‬ ‫עמותת אור ירוק‬ ‫‪00‬‬ ‫הילה אופיר‬ ‫ציונות ‪2111‬‬ ‫‪02‬‬ ‫שושנה גולדברג מאיר‬ ‫עמותת מילבת‬ ‫‪03‬‬ ‫דפנה דור‪ /‬אפרת בירן‬ ‫שיעור אחר‬ ‫‪01‬‬ ‫בני ויליגורה‬ ‫ארגון צוות‪ ,‬גמלאי צבא הגנה לישראל‬ ‫‪05‬‬ ‫עו"ד חן ונדרסמן‪/‬‬ ‫עו"ד אריאל שוורץ‬ ‫לשכת עורכי הדין‪ -‬תכנית "שכר מצווה"‬ ‫‪02‬‬ ‫יאיר כהן‬ ‫ארגון מעלה‬ ‫‪01‬‬ ‫ורד קצב‪-‬גולדשטיין‪ /‬דניאל‬ ‫נדל‬ ‫לקט ישראל‬ ‫‪08‬‬ ‫ד"ר אבו ענבל‬ ‫סמינר הקיבוצים‬ ‫חברתי‬ ‫אקדמיה‬ ‫‪24‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא התנדבות בעולם העבודה‬ ‫מטרה‪ :‬חיזוק והעלאת המודעות להתנדבות בעולם העבודה‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬הקמת תשתית הסברתית וייסוד יחסי ציבור לחשיבות נושא‬ ‫ההתנדבות בעולם העבודה‬ ‫ מיפוי התשתית הקיימת והאירועים הקיימים‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫בניית הצעה לכנסים ייחודיים‪ ,‬יצירת שיתופי פעולה בכנסים ובאירועים קיימים‪,‬‬ ‫קביעת מועדים בלוחות השנה לנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬פיתוח מודלים פנים‪-‬ארגוניים להעלאת המודעות לחשיבות‬ ‫ההתנדבות‪ ,‬התרומה והתועלת בקרב הקהילה‪ ,‬העובדים והמנהלים‪ ,‬ובעלי‬ ‫עניין והשפעה רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית ארגז כלים להסברה בנושא התנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית ארגז כלים למיתוג הנושא וקידומו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח פלטפורמה טכנולוגית באתר החברה (כגון מנוע חיפוש) המציע‬ ‫התנדבות עובדים פרטנית ומסגרות להתנדבות עובדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מודלים לרתימת ויצירת גיבוי ושותפות של מנכ"ל והנהלת ארגונים כולל‬ ‫מנגנונים לעידוד התנדבות ההנהלה הבכירה כדוגמה אישית לקידום התנדבות‬ ‫עובדים‪.‬‬ ‫מטרה ‪ :‬קידום מדיניות המעודדת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬מערך תמיכה במדיניות של התנדבות עובדים בשלושת המגזרים‬ ‫והפצתו‪.‬‬ ‫עריכת מיפוי המבהיר את התשתיות הקיימות בנושא התנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית התשתית לקידום ההתנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫יעד ‪ :4‬יצירת מערך תמיכה המעודד התנדבות עובדים‪.‬‬ ‫ בניית מערך תמריצים וקריטריונים לעידוד ההתנדבות בעולם העבודה‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫עריכת מסמך המלצות לתמריצים ולקריטריונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכרה בתרומת ארגון העבודה‪ ,‬בשעות העובדים על חשבון שעות עבודה‪ ,‬כחלק‬ ‫מתרומה לצורך זיכוי ממס‪ ,‬בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מערך מודלים לסוגים שונים של תמריצים לקידום ההתנדבות בארגוני‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת מודלים לתמריצים הקיימים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצעת מודלים ברמה הלאומית‪ ,‬לתמיכה ולתמריצים בהתנדבות עובדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עידוד הוקרה והכרה במקומות עבודה בנושא התנדבות עובדים‪ ,‬יצירת סטטוס‬ ‫ייחודי לעובדים המתנדבים בתוך הארגון וחשיפתו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת מודלים הבוחנים שילוב תכניות התנדבות המותאמות לארגון ולעובדיו‪,‬‬ ‫בעלות היצע מגוון של מסגרות התנדבות ומגוון אפשרויות בחירה‪ -‬הן מבחינה‬ ‫תכנית והן מבחינת אינטנסיביות‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 2‬בניית מערכת ביטוח מתנדבים שתכסה את כל הצרכים של העובדים‬ ‫והארגונים בעת ההתנדבות בקהילה‪ ,‬כתפישה של מענה ביטוחי המעודד‬ ‫התנדבות‪.‬‬ ‫‪ -‬כתיבת הצעה מוסדרת בנושא‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח ומיסוד כלים מקצועיים להפעלת התנדבות בעולם העבודה‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬פיתוח תורת עבודה איכותית שהנה אפשרית ליישום ולהפצתה‪.‬‬ ‫ כתיבת תורת עבודה המותאמת לשלושת המגזרים והפצתה‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫איסוף ידע שיטתי בנושא ההתנדבות בעולם העבודה ועידוד מחקר בתחום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח כלים לביצוע התאמה נכונה בין הארגון השולח לבין מקום ההתנדבות‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת אופי ההתנדבות ומשימות ההתנדבות והן מבחינת משך ועיתוי‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח כלים למיפוי צרכים של ארגונים עבור מתנדבים ומעסיקים‪ ,‬כולל פיתוח‬ ‫תשתית טכנולוגית אשר יכולה להיות מנוף לשיתופי פעולה עם גורמים נוספים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מודלים להכשרת מתנדבים מקצועית‪ ,‬מועילה ומותאמת ספציפית‬ ‫להתנדבות עובדים‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איגום הידע הקיים למוקד ידע נגיש ושימושי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית כלי טכנולוגי המספק ידע וכלים בנושא התנדבות בשלושת המגזרים‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬מיצוב מקצועי לרכזי התנדבות בעולם העבודה בראייה בין‪-‬מגזרית‪.‬‬ ‫ בחינת המודלים השונים לתפקיד רכזי התנדבות בשלושת המגזרים ופיתוח‬‫הגדרות תפקיד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת פלטפורמות להכשרה מקצועית לרכזי התנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 2‬קיום תשתית לליווי ולתמיכה על ידי ארגוני תשתית להפעלת‬ ‫התנדבות עובדים‬ ‫ בניית ארגז כלים לגיוס ולשימור עובדים מתנדבים‪.‬‬‫‪-‬‬ ‫בניית מודלים לתקציב תומך התנדבות בארגון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית ארגז כלים למדידת ההתנדבות בארגונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תכנית להכשרת כוח אדם מקצועי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצבת בנצ'מרק (אמות מידה) המשתנה בהתאם לשינויים בשטח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח פורום ללמידת עמיתים בתחום ההתנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח אמצעים לשיתוף ידע בתחום ההתנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תמיכה בארגוני תשתית חברתיים המומחים בנושא ההתנדבות בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פורום מדידה ידע ומחקר‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬פרופ' ליאת קוליק ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬ליאורה ארנון‬ ‫פורום מדידה‪ ,‬ידע ומחקר מתמקד בהקמת תשתית לשלושה צירי פעולה מרכזיים‪ :‬מדידת‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪ ,‬איגום ופיתוח ידע בהתנדבות והרחבת שדה המחקר בתחום‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫מדידה‪ ,‬פיתוח ידע ומחקר רב‪-‬תחומיים של התנדבות‪ ,‬הם בעלי חשיבות ופוטנציאל להשפעה על‬ ‫קובעי המדיניו ת‪ ,‬על הארגונים המפעילים מתנדבים‪ ,‬מנהלי ההתנדבות‪ ,‬המתנדבים ועל הציבור‬ ‫הרחב היות ושימוש במידע ובידע מהימן לגבי התנדבות הנו חיוני אם רוצים לנהל משאב יקר ערך‬ ‫זה למלוא הפוטנציאל שלו ובצורה היעילה ביותר‪.‬‬ ‫בפורום מדידה ידע ומחקר השתתפו בדיונים ‪ 05‬משתתפים‪/‬ות‪ ,‬משלושת המגזרים ומהאקדמיה‬ ‫וכן נערכו התייעצויות עם מומחים מתחום המדידה והמחקר‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים שהפורום דן בהם‪:‬‬ ‫‪ ‬בתחום המדידה הפורום התמקד בשלושה תחומי מדידה‪ :‬פיתוח שיטת מדידה ברת‪-‬‬ ‫השוואה פנימית ובין‪ -‬לאומית למדידת הטבע והיקפי ההתנדבות בישראל‪ ,‬פיתוח כלים‬ ‫למדידת ההשפעה (האימפקט) של ההתנדבות ומדידת היעילות של ניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחום הידע הפורום בחר להתמקד בהמלצות להקמת מרכז ידע‪ -‬אשר ייאגם את הידע‬ ‫הקיים בתחום ההתנדבות‪ ,‬ינגיש את הידע לכלל הקהלים המעוניינים בו וכן יעודד עיבוד‬ ‫ופיתוח ידע חדש‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחום המחקר הפורום התמקד בדרכים ובאמצעים לעידוד חקר תחום ההתנדבות‬ ‫בקרב חוקרים ותיקים וחדשים‪ ,‬וזאת באמצעים מגוונים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫להלן רשימת חברי‪/‬ות פורום מדידה ידע ומחקר‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫מס‬ ‫הארגון‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫נורית דוברין‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫‪2‬‬ ‫שרה כהן‬ ‫המשרד לעלייה וקליטה‬ ‫‪3‬‬ ‫זיוית לינדר‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪1‬‬ ‫יוסי פריאר‪ -‬דרור‬ ‫משב מחקר יישומי‬ ‫‪5‬‬ ‫יניב קוממי‬ ‫מכון דו‪-‬עת‬ ‫‪2‬‬ ‫משה גרומב‬ ‫עמותת זינוק לדרך חדשה‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר אריה הכט‬ ‫מכון לר לניהול התנדבות‪ ,‬יד שרה‬ ‫‪8‬‬ ‫עדי כהן‬ ‫שמחה לילד‬ ‫‪9‬‬ ‫סיגל פרידמן‪-‬גמליאלי‬ ‫פעמונים‬ ‫‪01‬‬ ‫נורית קרקש ינקלביץ'‬ ‫צ‪.‬ב‪.‬ע– צעירים בונים עתיד‬ ‫‪00‬‬ ‫דנה שריר‬ ‫בית איזי שפירא‬ ‫‪02‬‬ ‫ד"ר אהרן יורק‬ ‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬ ‫‪03‬‬ ‫ד"ר ירון סוקולוב‬ ‫המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה‬ ‫‪01‬‬ ‫ד"ר עוזי ששון‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל‬ ‫‪05‬‬ ‫ד"ר גלית ינאי ונטורה‬ ‫(משקיפה)‬ ‫המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫ציבורי‬ ‫עסקי‬ ‫חברתי‬ ‫אקדמיה‬ ‫‪28‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא מדידה‪ ,‬ידע ומחקר‬ ‫בתחום המדידה‪:‬‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח שיטת מדידה אחידה בת השוואה ומוסכמת‪ ,‬ארצית ובין‪-‬לאומית‪ ,‬על מנת‬ ‫להעריך את תחום ההתנדבות בישראל‪ -‬היקפו‪ ,‬מרכיביו ואפיוניו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬המשך שימוש בסקר החברתי השנתי של הלמ"ס‪ ,‬תוך הצעת התאמות קלות‬ ‫הכוללת התייחסות מרחיבה להגדרת המונח התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית הצעה להתאמות לסקר החברתי‪.‬‬ ‫יעד ‪ :4‬הטמעת שאלות בסקר כוח‪-‬האדם של הלמ"ס בנושא ההתנדבות (או עבודה‬ ‫ללא שכר)‪.4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בניית הצעה להטמעת שאלות בסקר כוח האדם בנושא ההתנדבות‪.‬‬ ‫יעד ‪ :2‬הרחבת המדידה והעמקתה ע"י מחקרים ממוקדים‪ ,‬הן של הלמ"ס (מחקר‬ ‫הרחבה מדי ‪ 5-2‬שנים) והן ע"י תמיכה בחוקרים עצמאיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת צוות לעבודה משותפת עם נציגי הלמ"ס ליישום שלוש המטרות לעיל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עיבוד מודלים ושיטות מדידה מהעולם ובחינת התאמתם לחברה הישראלית‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח כלים ותהליך הטמעה למדידת ההשפעה (‪ )Impact‬הרב‪-‬ממדית של‬ ‫ההתנדבות והשלכותיה בקרב המתנדבים‪ ,‬הארגונים המעסיקים אותם‪ ,‬המוטבים‬ ‫והקהילות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬חיבור ערכה להערכת השפעה (אימפקט) של ההתנדבות‪ ,‬על בסיס ערכות‬ ‫קיימות‪ 6‬של מדידת השפעה‪ ,‬הניתנת לשימוש עצמי הן ע"י הארגונים המעסיקים‬ ‫מתנדבים והן ע"י גורמי‪-‬חוץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקת התאמתן של הערכות הקיימות למציאות הישראלית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת צוות פיתוח ליצירת ערכה מותאמת לחברה הישראלית‪ ,‬כמותית ואיכותית‪,‬‬ ‫כולל תהליך הערכה עצמית‪ ,‬משוב עצמי ותיקון בעקבות ממצאי התהליך וכן הגדרת‬ ‫תהליך ההטמעה של המדידה‪ ,‬שיטת המדידה‪ ,‬חשיפת הממצאים ועיבוד המסקנות‬ ‫שעולות מהממצאים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערכה תתמקד הן במדידת השפעת ההתנדבות והן במדידת האפקטיביות של‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקת תוקף ומהימנות (יציבות) העֶרכה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דגש יינתן לפיתוח ערכה רב ממדית‪ ,‬אחידה אך עם זאת גמישה לשינויים של ארגונים‬ ‫פרטניים‪ .‬אפשרות לתפירת "חליפת הערכה אישית" בהתאם לצרכי ומאפייני הארגון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת כלים טכנולוגיים רלוונטיים ליישום הערכה והנגשתה לשטח‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית תהליך הטמעה הכולל מנגנון הפצה והכשרה למנהלי התנדבות ולמנהלי‬ ‫ארגונים‪ ,‬לשימוש מושכל בערכה והפקת משוב מהתהליך‪.‬‬ ‫‪3‬פרק ‪ 02‬בסקר החברתי‬ ‫‪4‬כגון אלו ב‪Manual on the Measurement of Volunteer Work-‬‬ ‫‪5‬כגון החומרים מה‪Manual on the Measurement of Volunteer Work -‬‬ ‫‪6‬הערכה הבריטית וה‪ VPA-‬של מדידת אפקטיביות מארה"ב‬ ‫‪29‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬פיתוח מנגנונים למדידת ניהול ההתנדבות ע"י כל הארגונים המעסיקים‬ ‫מתנדבים‪ :‬וולונטריים‪ ,‬ממלכתיים ועסקיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגדרת אמות מידה לניהול התנדבות על בסיס תדריכים ואמות מידה קיימים‪.7‬‬ ‫מטרה‪ :‬חיברות ארגונים למדידת תחום ההתנדבות וניהולו‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬הכנת והתאמת תדריכים להערכה עצמית והפצתם בין הארגונים המפעילים‬ ‫מתנדבים‪.‬‬ ‫ פיתוח תמריצים לארגונים העוסקים בהערכה ובמדידה‪ :‬תו תקן לארגונים‪ ,‬מתן אותות‬‫הוקרה לעמותות בעלות תו התקן בלבד‪ ,‬מתן "ניהול תקין" של רשם העמותות רק‬ ‫לבעלי תו התקן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רתימת ארגונים למדידה והערכה משותפת סביב תחומי תוכן דומים או משלימים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפצת תהליך הערכה ומדידה מומלץ על ידי צוות אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫העברת השתלמויות בין ראשי ארגונים המפעילים מתנדבים ובעיקר העמותות בנושא‬ ‫של הערכה ומדידה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עידוד המוסדות האקדמיים לפיתוח תכניות הוראה והכשרה בתחומי הערכה ומדידה‬ ‫בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫בתחום הידע‪:‬‬ ‫מטרה‪ :‬הקמת מרכז ידע ומידע לאיגום‪ ,‬לניהול ולהנגשת הידע הקיים והמתחדש‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬זיהוי ואפיון קהלי היעד המגוונים וצרכיהם‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי שוטף של מגוון קהלי יעד כגון‪ :‬אנשי שדה‪ ,‬רכזי מתנדבים (חדשים וותיקים)‪,‬‬ ‫אנשי מחקר‪ ,‬וסטודנטים‪.‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע מחקר מתעדכן להערכת הצרכים בכל אחד מקהלי היעד‪.‬‬ ‫יעד ‪ :4‬פיתוח מודל לניהול מרכז הידע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת וניתוח מודלים שונים של מרכזי ידע מהארץ ומהעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצעה ובחירת המודל המתאים לקהלי היעד הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון לעדכון מרכז הידע באופן מתמיד‪.‬‬ ‫יעד ‪ :2‬אפיון סוגי הידע שייכללו במרכז הידע והמידע‬ ‫‪-‬‬ ‫בניית מפתחות לאפיון ולמיון הידע‪ ,‬היינו‪ ,‬מההיבט אקדמי‪ ,‬דוחות פעולה ו"חוכמת‬ ‫המעשה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :2‬בניית תשתיות להגשת הידע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תרגום מחקרים‪ ,‬מאמרים ומודלים לשפה העברית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיון כלים טכנולוגיים עליהם יוכל לפעול מאגר הידע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תשתית לשיווק המאגר בקרב קהלי יעד רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תהליכי הכשרה לאנשי מקצוע רלוונטיים על אודות השימוש במאגר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת כתב עת לפרסום דוחות פעולה וחוכמת המעשה ("ידע אפור")‪.‬‬ ‫‪7‬התדריך הבריטי והקנדי והמסמך אמנת ההתנדבות‪.2111 ,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ייזום ימי עיון וכנסים ייחודיים לאנשי אקדמיה ושטח‪ ,‬להגשת ידע חדש‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תהליכי תימרוץ ומנגנוני העברה של ידע קיים ומתפתח מהשטח ומהאקדמיה‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת קהילות ידע‪ -‬יצירת נורמות של שיתוף ידע ורשת לומדת ומתעדכנת‪ .‬שיח‬ ‫עמיתים והעברת רעיונות‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח מנגנונים לתמיכה בתהליכי פיתוח ידע חדש והפצתו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬זיהוי כיוונים למחקר על פי הידע שנצבר במרכז הידע והצרכים שעלו ממגוון‬ ‫קהלי היעד‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקת תֵמות והתפתחות הידע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת פלטפורמות עבור קהלי היעד להצפת ידע חסר והתייעצות‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬בניית מנגנונים לעידוד ולתמרוץ אנשי שדה לכתיבה ולתיעוד הניסיון‬ ‫המצטבר והעברתו למרכז הידע‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח כלים נגישים ואפקטיביים לכתיבה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬המשגה ופיתוח ידע חדש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכשרות לקהלי יעד לתהליכי תיעוד והמשגה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת פלטפורמות ללמידת עמיתים בתחומי פיתוח ידע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנונים להענקת מענקים לארגונים שיזמו פיתוח ידע בתחומם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח תשתית לשיתוף פעולה בין האקדמיה ומנהלי ההתנדבות לצורך מחקר ותיעוד‬ ‫הידע הקיים בשדה‪.‬‬ ‫בתחום המחקר‪:‬‬ ‫מטרה‪ :‬פיתוח המחקר בתחום ההתנדבות וניהול ההתנדבות‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪: 0‬איתור מתמשך של תחומי המחקר החיוניים בתחום ההתנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון לאיתור תחומי המחקר הקיימים כיום בארץ בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח מנגנון לאיתור נושאי מחקר חסרים בארץ בנושא ההתנדבות‪ ,‬העשויים לקדם‬ ‫את הבנת תחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬תקצ יבי מחקר ייעודיים למחקר על התנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת קרן מחקר לאומית ייעודית לתחום ההתנדבות בתקצוב קבוע שנתי והקצאת‬ ‫תקציבים ייעודיים בקרנות מחקר לאומיות אחרות למטרה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חיפוש שותפים תקציביים לתמיכה במחקר על התנדבות בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קביעת אחוז קבוע מתקציב המשרדים למחקר על התנדבות‪.‬‬ ‫יעד ‪ :2‬הקמת מכון מחקר לתחום ההתנדבות‪ ,‬בצמוד למרכז הידע‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת מודלים קיימים של מכוני מחקר בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תכנון הקמת התשתית למכון מחקר שיעסוק במחקר שיטתי בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬עידוד חוקרים חדשים וקיימים לחקור את תחום ההתנדבות‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬עידוד ופיתוח חוקרים בתחום ההתנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת חטיבות לימוד ייעודיות לתואר ראשון ושני בתחום ההתנדבות ומדידתה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קביעת תקצוב ייעודי לתקנים לחברי סגל בכל מוסד אקדמי בתחום ההתנדבות‪ ,‬וכן‬ ‫עידוד סגל בכיר להנחות דוקטורנטים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת קרן מלגות ייעודית ופרסי הצטיינות‪ ,‬לעידוד מסטרנטים‪ ,‬דוקטורנטים ופוסט‬ ‫דוקטורנטים בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‬‫‪‬‬ ‫הקמת כתב עת מדעי בתחום התנדבות בעל סטטוס אקדמי‪ ,‬תקצובו ותחזוקו השוטף‪.‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬יצירת שיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל ובין חוקרים בתחום‬ ‫ההתנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫איתור קרנות ותקציבים בין‪-‬לאומיים והנגשתם לחוקרים בישראל‪ ,‬ותמיכה מקצועית‬ ‫בתהליכי הגשת בקשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח רשת מקצועית חברתית בארץ ובעולם ויצירת מנגנון התחברות למאגרי מידע‪,‬‬ ‫למכונים ולהצעות מחקר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקמת מנגנון לארגון כנס שנתי מדעי וימי עיון קבועים בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פנייה לרשויות מחקר באוניברסיטאות לתקצוב משותף של מחקר ועידוד חוקרים‬ ‫לביצוע מחקר בתקציב בין‪-‬אוניברסיטאי משותף‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יצירת מנגנון לשיתוף פעולה בין האקדמיה וארגונים המפעילים מתנדבים‪ ,‬שיאפשר‬ ‫ביצוע מחקרי שדה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה‬ ‫יו"ר הפורום‪ :‬עו"ד דן אורן ‪ -‬רכזת הפורום‪ :‬ענת דניס‪ ,‬מ"מ איריס פינקלשטיין‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה מתמקד בהקמת תשתית לקידום‪ ,‬פיתוח ועיגון המדיניות הציבורית‬ ‫והחקיקתית בתחום ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪.‬‬ ‫בפורום חקיקה ואסדרה רשומים ‪ 02‬משתתפים‪/‬ות‪ ,‬משלושת המגזרים ומהאקדמיה ומומחים‬ ‫לתחומם‪.‬‬ ‫הפורום החל את דרכו בתהליך שיח במונחים המרכזיים (דיון בהגדרת המונח התנדבות‬ ‫והשתתפות חברתית) ובסקירת המצב המשפטי הקיים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬בתחום ההתנדבות‪ .‬זאת‬ ‫תוך איתור הצרכים בתחום ההתנדבות הדורשים מעורבות רגולטיבית‪.‬‬ ‫בעקבות הדיון לאיתור הצרכים‪ ,‬ועל סמך הסקירות שנעשו של המצב המשפטי בתחום ההתנדבות‬ ‫בישראל ובחו"ל‪ ,‬סומנו שלושה תחומים מרכזיים בהם יעסוק הפורום ואותם יקדם‪ .‬בין המפגשים‪,‬‬ ‫פעלו תת‪ -‬ועדות (שלוש קבוצות עבודה) בכל אחד מן התחומים הללו‪ ,‬אשר גיבשו את הנאמר‬ ‫במפגש לכדי הצעה אופרטיבית‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים שהפורום דן בהם‪:‬‬ ‫‪ ‬בתחום זכויות וחובות מתנדבים וארגונים התמקד הפורום ביצירת מנגנוני אסדרה‪,‬‬ ‫אשר יגדירו את מערכות היחסים בין הצדדים בתחום ההתנדבות ויספקו מענה להסדרת‬ ‫החובות והזכויות הן של המתנדבים והן של הארגונים הקולטים מתנדבים‪ ,‬תוך שאיבת‬ ‫השראה מחוקי העבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחום ביטוח מתנדבים והסיכונים הכרוכים בהתנדבות הפורום התמקד בשני‬ ‫תחומים‪ :‬הרחבת הביטוח הציבורי‪ ,‬הקיים היום לפי חוק הביטוח הלאומי וכן בדיקת מענים‬ ‫שיכולים להינתן במערכת הביטוח הפרטי‪ ,‬בין היתר מול הממונה על הביטוח‪ .‬מענים‬ ‫אלה‪ ,‬יכסו צרכים וסיכונים של המתנדבים והארגונים המפעילים והקולטים מתנדבים‪,‬‬ ‫הכרוכים בהתנדבות בקהילה‪ ,‬שאינם מתאימים לכיסוי על ידי ביטוח לאומי – והכל‬ ‫בתפיסה של מענה ביטוחי המעודד התנדבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחום התמיכה הכספית (מיסוי ותקצוב) התמקד הפורום בקידום חקיקה ומנגנוני‬ ‫אסדרה אשר ירחיבו את התמריצים והתמיכה הכספיים בכל הקשור לקידום ההתנדבות‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫להלן רשימת חברי‪/‬ות פורום חקיקה ואסדרה‪:‬‬ ‫מגזר‬ ‫ציבורי‬ ‫עסקי‬ ‫חברתי‬ ‫אקדמיה‬ ‫מס‬ ‫תפקיד‬ ‫שם הנציג‬ ‫‪0‬‬ ‫עו"ד תמר פלד אמיר‬ ‫משרד ראש הממשלה‬ ‫‪2‬‬ ‫עו"ד שירה אוחיון‬ ‫משרד האוצר‬ ‫‪3‬‬ ‫עו"ד רון אשכנזי‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫‪1‬‬ ‫עו"ד דניאלה גז‬ ‫עיריית קריית אונו‬ ‫‪5‬‬ ‫אורי יפה‬ ‫עיריית תל אביב‬ ‫‪2‬‬ ‫רחל כהן‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫‪1‬‬ ‫מיכל מנקס‬ ‫המרכז לשלטון מקומי‬ ‫‪8‬‬ ‫סיגל הורנפלד‬ ‫אי‪.‬די איי חברה לביטוח בע"מ‬ ‫‪9‬‬ ‫רמי סטויצקי‬ ‫‪C1B‬‬ ‫‪01‬‬ ‫עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד‬ ‫שמילוביץ גרינגרד פורשטט‪ ,‬עורכות דין‬ ‫‪00‬‬ ‫ג'מאל אלקרינאוי‬ ‫השחר החדש– מרכז בדואי יהודי בנגב‬ ‫‪02‬‬ ‫נעמי גולדברג רגב‬ ‫פעמונים‬ ‫‪03‬‬ ‫מיכל זימלר‬ ‫‪ –IVN‬רשת הון סיכון לישראל (ע"ר)‬ ‫‪01‬‬ ‫ארנון פוקס‬ ‫המועצה הלאומית להתנדבות‬ ‫‪05‬‬ ‫אריה רוגל‬ ‫מנהיגות אזרחית‬ ‫‪02‬‬ ‫ד"ר ניסן לימור‬ ‫המרכז האקדמי אור יהודה‬ ‫פורום ואן ליר למגזר השלישי‬ ‫‪34‬‬ ‫מטרות‪ ,‬יעדים ודרכי פעולה לנושא חקיקה ואסדרה‪:‬‬ ‫מטרה ‪ :‬יצירת מנגנוני אסדרה המספקים מענה לצרכי מתנדבים וארגונים המפעילים‬ ‫וקולטים מתנדבים‪ ,‬במטרה לקדם התנדבות בקהילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 0‬הסדרה סטטוטורית של זכויותיו וחובותיו של המתנדב באופן אשר יחזק את‬ ‫מעמדו המשפטי של המתנדב‪ ,‬יביע את הערכת החברה למפעל ההתנדבות‬ ‫וההשתתפות החברתית ויבטיח את זכותו לתנאי התנדבות הוגנים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת ההסדרים הקיימים בעולם העבודה ובכלל זה חוקי המגן החלים על עובדים‪,‬‬ ‫והרציונאלים העומדים בבסיס הסדרים וחוקי מגן אלו והתאמתם לתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת הסדרים נוספים המצויים היום בחקיקה‪ ,‬הרלוונטיים לתחום ההתנדבות‬ ‫וכמקור להשוואה‪ ,‬בחינת משפט משווה בתחום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיבוש המודל החקיקתי המתאים והרלוונטי להשגת המטרה‪ ,‬אשר יעמיד את הזכויות‬ ‫והחובות של המתנדב והארגון על תשתית ברורה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 4‬הסדרה סטטוטורית של זכויותיהם וחובותיהם של הארגונים המפעילים‬ ‫והקולטים מתנדבים ‪ ,‬באופן אשר יחזק את מעמדו של המתנדב‪ ,‬יביע את הערכת‬ ‫החברה למפעל ההתנדבות וההשתתפות החברתית ויבטיח את זכותו של המתנדב‬ ‫לתנאי התנדבות הוגנים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת ההסדרים המצויים כיום בחקיקה‪ ,‬הרלוונטיים לתחום ההתנדבות ולזכויות‬ ‫וחובות ארגונים‪ ,‬כמקור להשוואה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת משפט משווה בתחום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיבוש המודל החקיקתי המתאים והרלוונטי להשגת המטרה אשר יעמיד את הזכויות‬ ‫והחובות של הארגונים המפעילים והקולטים מתנדבים על תשתית ברורה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ : 2‬הסדרה סטטוטורית של תחום ההתנדבות באופן אשר ישמור על זכויותיהם‬ ‫של העובדים בעולם העבודה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עיגון סטטוטורי של תורת עבודה מול ארגוני מעסיקים לשמירה על זכויות עובדים‪.‬‬ ‫עיקרי המודל המוצע ביחס למטרה זו‪:‬‬ ‫‪ ‬קביעת הגדרה בחקיקה של המונח התנדבות (שתהיה דומה או זהה להגדרת המיזם)‬ ‫‪ ‬קביעה ברורה כי בין המתנדב לארגון המפעיל ו‪/‬או הקולט לא מתקיימים יחסי עובד‪-‬מעביד‪.‬‬ ‫‪ ‬הסדרה מפורשת ומאוזנת של הזכויות והחובות של מתנדבים וארגונים המפעילים ו‪/‬או קולטים‬ ‫מתנדבים‪ ,‬תוך התמקדות ב‪ 1 -‬עקרונות של הסדרה‪ :‬האחד‪ ,‬עקרון השקיפות‪ -‬חובת עריכת‬ ‫סיכום בין המתנדב לבין הארגון המפעיל ו‪/‬או הקולט אותו‪ ,‬המסדיר את עיקר תנאי‬ ‫ההתנדבות‪ .‬השני‪ ,‬עקרון ההוגנות‪ -‬הבטחת תנאים הוגנים מבחינת בריאות ובטיחות‪ .‬השלישי‪,‬‬ ‫עקרון השוויון‪ -‬אסדרה חקיקתית של חובת איסור אפליה וחובת ייצוג הולם במצבים מסוימים‪.‬‬ ‫והרביעי‪ ,‬עקרון הידברות עם ארגון העובדים במצבים מסוימים שיוגדרו‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬הרחבת הסדרה חקיקתית של נושא ביטוח מתנדבים והסיכונים הכרוכים‬ ‫בפעולת ההתנדבות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬הרחבת א סדרת ביטוח מתנדבים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪,‬‬ ‫תשנ"ה‪ 0995 -‬והתקנות אשר הותקנו מכוחו‪ ,‬בתפיסה של מענה ביטוחי המעודד‬ ‫התנדבות‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת רשימת המטרות הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)‪ ,‬תשל"ח –‬ ‫‪ ,0918‬לעניין הגדרת המונח "מתנדב" לפי סעיף ‪ )0(281‬לחוק הביטוח הלאומי [נוסח‬ ‫משולב]‪ ,‬תשנ"ה‪ ,0995 -‬בהתאם להגדרה הרחבה של המונח "התנדבות" של מיזם‬ ‫ההתנדבות הישראלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פתיחת האפשרות באתר של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬לקבלת מידע לארגונים בנושא‬ ‫ביטוח מתנדבים (האם מתנדביהם מבוטחים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הגמשת התנ אים וההליך לאישור גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים לפי תקנות‬ ‫ביטוח הלאומי (מתנדבים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת ההיערכות של ביטוח לאומי לקבל פניות ובקשות להכרה בארגונים ולאישור‬ ‫גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים‪ ,‬ברמה של הסניפים ברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסדרת התנאים להפניית מתנדבים‪ ,‬על ידי גוף ציבורי‪ ,‬לביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסדרת נושא ההתנדבות בשעת חירום בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת המסגרת המוכרת על ידי הביטוח הלאומי למתנדבים בהתנדבות בחו"ל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קידום יישום תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)‪,‬‬ ‫תשמ"א‪( 0981-‬שהותקנו מכוח סעיף ‪ 295‬לחוק הביטוח הלאומי) ‪ ,‬ובכלל זה המלצה‬ ‫למינוי הועדה הקבועה בתקנות אשר נועדה לדון במקרים של תביעות צד ג' לפיצוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסדרת התנאים להפניית מתנדבים‪ ,‬על ידי גוף ציבורי‪ ,‬לביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסדרת נושא ההתנדבות בשעת חירום בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרחבת המסגרת המוכרת על ידי הביטוח הלאומי למתנדבים בהתנדבות בחו"ל‪.‬‬ ‫יעד ‪ :4‬גיבוש מענים שיכולים להינתן במערכת הביטוח הפרטי‪ ,‬אשר יכסו את‬ ‫הצרכים והסיכונים של המתנדבים והארגונים המפעילים והקולטים מתנדבים‬ ‫והכרוכים בהתנדבות בקהילה‪ ,‬שאינם מתאימים לכיסוי של ביטוח לאומי‪ ,‬בתפיסה‬ ‫של מענה ביטוחי המעודד התנדבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינה וניתוח של פוליסות הביטוח הפרטיות הקיימות היום בשוק הפרטי והסדרי‬ ‫הביטוח הקיימים היום למתנדבים בשירות המדינה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעקבות תוצאות הבחינה והניתוח כאמור‪ ,‬הכנת הצעה מוסדרת לעניין כיסוי ביטוחי‬ ‫של הסיכונים של המתנדבים והארגונים המפעילים והקולטים מתנדבים והכרוכים‬ ‫בהתנדבות בקהילה‪ ,‬שאינם מתאימים לכיסוי של ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬קידום חקיקה ומנגנוני אסדרה בתחום התמיכה הכספית והמיסוי אשר ירחיבו‬ ‫את התמריצים הניתנים היום בתחום זה בכל הקשור לעידוד וקידום התנדבות‬ ‫והשתתפות חברתית‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :0‬קידום חקיקה ביחס לארגונים המפעילים מתנדבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת הסדרי המיסוי הקיימים כיום ביחס לשיעור המיסוי על הוצאות עודפות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיבוש המלצה והצעה מוסדרת בנושא שיעור המיסוי על הוצאות עודפות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת הסדרי המיסוי כיום ביחס להוצאות המותרות לניכוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת סוגיית תקרת מס שכר מתנדב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיבוש המלצה והצעה מוסדרת בנושא האפשרות להרחבת ההוצאות המותרות בניכוי‬ ‫לארגונים המפעילים מתנדבים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת האפשרות להעלאת התקרה הכספית של ההוצאות המותרות בניכוי לפי‬ ‫ההסדר הקיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יעד ‪ :4‬קידום חקיקה ביחס למתנדבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בחינת מודלים לתמריצים הקיימים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בח ינת הסוגיה של עידוד התנדבות באמצעות הטבות מס למתנדבים ו‪/‬או לארגון‬ ‫המפעיל ו‪/‬או שולח ו‪/‬או קולט מתנדבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצעת מודלים‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬לתמיכה ותמריצים למתנדבים במטרה קדם‬ ‫התנדבות והשתתפות חברתית‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫חוברת נספחים‪:‬‬ ‫המיזם הבין מגזרי לקידום‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות‬ ‫החברתית בישראל‬ ‫‪38‬‬ ‫המיזם הבין מגזרי לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל‬ ‫שותפויות בין מגזרים אינן תופעה חדשה‪ . 8‬הן התקיימו גם בעבר‪ .‬אולם בעשורים האחרונים חלו מספר‬ ‫תהליכים אשר חידדו את חשיבותן ואת ערכן‪ .‬בשני העשורים האחרונים חלו בחברות המערביות הדמוקרטיות‬ ‫בכלל ובחברה הישראלית בפרט תמורות מרחקות לכת בתחום הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפוליטי והטכנולוגי‪.‬‬ ‫תמורות אלו הביאו לשינויים עמוקים בתפקידיהם המסורתיים של המדינה‪ ,‬של המגזר העסקי ושל החברה‬ ‫האזרחית‪ .‬כתוצאה מתמורות לו היחסים בין המדינה לבין המגזרים האחרים עוברים כיום תהליך של תיחום‬ ‫מחדש וחלוקת תפקידים בין המגזרים משתנה‪.‬‬ ‫ממשלות רבות בעולם מבינות כי אינן יכולות לבדן לספק את כל השירותים וכי השתתפות אזרחים ויוזמות‬ ‫חברתיות הינן הכרחיות בהרחבת שירותים לחברה‪ ,‬בבניית אמון הדדי ויצירת סולידריות חברתית‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫מד ינות שונות בוחרות בדרכים מגוונות לקידום התנדבות‪ :‬באמצעות חקיקה ותמריצים כלכליים באמצעות‬ ‫כלים כגון דוגמא אישית של אנשי ציבור‪ ,‬יצירת מנגנונים ארציים לטיפול בנושא‪ ,‬השקעת משאבים ואירועים‬ ‫לאומיים‪.‬‬ ‫בבסיס הראייה הרב מגזרית להתנדבות עומדת ההבנה‪ ,‬כי כל המגזרים מרוויחים ומפיקים תועלות מתהליך‬ ‫ההתנדבות – המגזר הציבורי ההתנדבות מסייעת בחיזוק האוכלוסייה ובאספקת השירותים‪ ,‬המגזר‬ ‫החברתי מקדם את עקרונותיו וערכיו ומבנה חברה אזרחית פעילה והמגזר העסקי זוכה להוקרה והכרה‬ ‫על תרומתו לחברה וכן‪ ,‬הוא מעניק ערך מוסף לעובדים ותורם להעלאת מוטיבציה לקחת חלק בתחום‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי תקופות משבריות מזמנות העצמה של היתרונות החבויים בהתנדבות בראייה רב מגזרית‪ .‬מעבר‬ ‫לרווח המגזר‪ ,‬הרי שהתנדבות מגדילה את המשאבים הכלכליים והחברתיים הלאומיים ומעצימה את החברה‪,‬‬ ‫את הקהילה ואת הכלכלה‪.‬‬ ‫כיצד מדינות שונות בעולם מעודדות התנדבות?‬ ‫במחקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם נמצא‪ ,‬כי במטרה לייצר סביבה פוליטית‪ ,‬חברתית‬ ‫וכלכלית‪ ,‬המאפשרת את מיצוי מלוא פוטנציאל ההתנדבות‪ ,‬יש בראש ובראשונה לחזק את התשתיות‬ ‫המעודדות את קיומה‪ :‬פיתוח מדיניות ממשלתית‪ ,‬חקיקה והסדרה‪ ,‬קידום שותפויות בין מיגזריות‪ ,‬כמו גם‬ ‫מחקר ופיתוח ידע בתחום‪ ,‬התמקצעות‪ ,‬העלאת המודעות להתנדבות ועוד‪.‬‬ ‫בבסיס הראייה הרב מגזרית להתנדבות עומדת ההבנה‪ ,‬כי כל המגזרים מרוויחים ומפיקים תועלות מתהליך‬ ‫ההתנדבות‪ .‬לממשלה‪ ,‬ההתנדבות מסייעת בחיזוק האוכלוסייה ובאספקת השירותים‪ .‬המגזר החברתי מקדם‬ ‫את עקרונותיו וערכיו על ידי פעילות סנגור ויצירת אפשרויות לשירותים חברתיים ייחודיים‪ ,‬ומבנה חברה‬ ‫אזרחית משתתפת ופעילה‪ .‬המגזר העסקי‪ ,‬מעניק ערך מוסף לעובדים‪ ,‬למנהלים ולתרבות הארגון העסקי‬ ‫ותורם להעלאת מוטיבציה אזרחית לקחת חלק בתחום‪ .‬נראה כי תקופות משבריות מזמנות העצמה של‬ ‫היתרונות החבויים בהתנדבות בראייה רב מגזרית‪.‬‬ ‫מעבר לרווחים לכל מגזר‪ ,‬הרי שהתנדבות מגדילה את המשאבים הכלכליים והחברתיים הלאומיים ומעצימה‬ ‫את החברה‪ ,‬את הקהילה ואת הכלכלה‪.‬‬ ‫בהתאם לתפישה זו‪ ,‬קיימים מודלים של תשתית לאומית להתנדבות‪ ,‬המהווים מקור ללמידה ולהשראה‬ ‫לפיתוח המיזם הישראלי‪ :‬היוזמה הנשיאותית של הנשיא אובאמה בארה"ב‪ ,"United We Serve" ,‬המאפשרת‬ ‫איגום של היוזמות החברתיות המקדמות התנדבות ופועלת ברמה הלאומית לפיתוח רשת חברתית ארצית‬ ‫שתעודד ותאפשר לאזרחים לפעול לשינוי פני קהילתם‪ ,‬האסטרטגיה הלאומית לקידום ההתנדבות‬ ‫‪8‬‬ ‫שותפות בין מגזרים‪ -‬אלכ"א‪ ,‬גוינט ישראל ‪2111‬‬ ‫‪39‬‬ ‫באוסטרליה המספקת כיוונים אסטרטגיים לכל דרגות הממשל‪ ,‬המגזר העסקי‪ ,‬המגזר החברתי והמגזר‬ ‫ההתנדבותי לפיתוח ולחיזוק תשתיות לקידום התנדבות‪.‬‬ ‫במסגרת המיזם הקנדי‪ Canada Volunteerism Initiative ,‬הוקמו שלושה מרכזים לאומיים במימון הממשלה‬ ‫הקנדית‪ :‬לפיתוח ידע‪ ,‬בניית תשתיות ויצירת תמיכה קהילתית מקומית בהתנדבות; במסגרת המודל הבריטי‪,‬‬ ‫הוקם ארגון הגג "‪ "Volunteering England‬אשר היווה סוכנות פיתוח לאומית עצמאית הממומנת ע"י כספי‬ ‫ממשלה‪ ,‬חברות עסקיות‪ ,‬קרנות ותרומות‪ ,‬במטרה לפתח תשתיות לקידום התנדבות בבריטניה‪ ,‬כולל‪ :‬מחקר‪,‬‬ ‫פיתוח ידע‪ ,‬העלאת מודעות‪ ,‬חקיקה‪ ,‬תהליכי התמקצעות ועוד‪ .‬בשנת ‪ ,2103‬במטרה לאגם משאבים‪ ,‬ארגון‬ ‫זה אוחד עם ארגון הגג של המגזר החברתי בבריטניה‪ ,‬ה‪.NCVO :‬‬ ‫הולנד‪ ,‬ביססה את פיתוח התשתיות הלאומיות שלה על מודל ‪ -VOS‬המתמודד עם אתגרי ההתנדבות ברמת‬ ‫המתנדב‪ ,‬ארגוני ההתנדבות והקהילה‪ .‬במסגרת מודל זה‪ ,‬הוקם בהולנד ארגון גג "‪ "NOV‬שמטרתו לקדם‬ ‫ולהרחיב את העשייה ההתנדבותית‪ .‬הארגון מקיים שיתופי פעולה בין מגזריים בין נציגי רשויות‪ ,‬ארגונים‪,‬‬ ‫ממשלה ומגזר עסקי‪ .‬ואף הפיץ תורת פעולה בנושא‪.‬‬ ‫על רקע אלה‪ ,‬מתברר ומתחדד הצורך ביום שיתוף פעולה מגוון בין המגזרים ואף בשותפויות של ממש‪ .‬העידן‬ ‫הנוכחי מציב בפני חברות אנושיות אתגרים מורכבים‪ .‬שותפויות בין מגזרים מהוות כלי אפקטיבי ביותר ואולי‬ ‫אף הכרחי‪ ,‬להתמודדות עם אתגרים אלה‪ .‬הן מאפשרות למצות טוב יותר את המשאבים השונים העומדים‬ ‫לרשות החברה‪ .‬במדינות רבות מתפשטת בקרב שלושת המגזרים ההכרה בתלות ההדדית שביניהם ובצורך‬ ‫בשיתוף פעולה אף האומות המאוחדות והבנק העולמי ה כירו בשותפויות בין המגזרים כאמצעי העיקרי‬ ‫והמועדף להתמודדות עם בעיות כדור הארץ ולהשגת פיתוח בר קיימא‪ ,‬ושילוב אמצעי זה בתור העבודה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫בישראל‬ ‫המגמות בישראל אינן שונות מהמגמות בעולם המערבי‪ ,‬ובמשרד רה"מ בישראל הוקם שולחן עגול בין‬ ‫מגזר י‪ 9‬שיח לתחום ההתנדבות‪ .‬מטרת התהליך המשלב בתוכו חשיבה מאגמת של שלושת המגזרים‬ ‫(הציבורי‪ ,‬העסקי והחברתי)‪ ,‬ליצירת פעולה משותפת לקידום עולם ההתנדבות בישראל‪ ,‬העיסוק בהתנדבות‬ ‫נראה כסוגיה בעלת עניין וחשיבות בכל אחד מהמגזרים‪ ,‬כיום השולחן נמצא לקראת הובלת הצעה משותפת‬ ‫לשינוי המציאות‬ ‫בתחום‪10.‬‬ ‫מיזם ההתנדבות הבין מגזרי הינו דגם למהלך זה‪.‬‬ ‫שותפויות בין‪ -‬ארגוניות מאפשרות פיתוח ראייה כוללת‪ ,‬יצירת תוכנית אסטרטגית‪ ,‬איגום משאבים (כסף‪,‬‬ ‫הדרכה‪ ,‬מקום‪ ,‬ציוד)‪ ,‬מניעת כפילויות ויצירת שותפויות בפועל‪ .‬בניהול שותפויות נוצרים מתחים רבים‪ ,‬אשר‬ ‫ח שוב להתייחס אליהם כדי למנוע משברים‪ .‬למשל‪ ,‬תפיסות בין משרדיות שונות‪ ,‬למשל ברוב הרשויות‬ ‫המקומיות קיים מתח מובנה והיסטורי בין מחלקות שונות סביב שאלת הטריטוריה והמשאבים‪ ,‬וכמו כן קיים‬ ‫גם מתח בין תתי‪-‬מחלקות‪ .‬קיים מתח בין ארגוני מגזר שלישי‪ ,‬ומתח עם ומול המגזר העסקי‪.‬‬ ‫במסגרת השולחן העגול הבין מגזרי במשרד ראש‬ ‫הממשלה‪11‬‬ ‫שהוקם בשנת ‪ , 2118‬הוקמה ועדת מישנה‬ ‫אשר עסקה בבחינה ולמידת נושא ההתנדבות בישראל‪ ,‬התהליך המוצע היה תוצר של חשיבה משותפת של‬ ‫שלושת המגזרים‪ ,‬הראשון‪ :‬הממשלה והשלטון המקומי‪,‬‬ ‫וארגונים‪.‬‬ ‫‪ 9‬שולחן עגול‪ ,‬ניתן לקרא עוד אתר משרד ראש הממשלה‬ ‫‪ 10‬הבחנות והגדרות ומידע חדש מהוועדה יצורפו בנספחים‪.‬‬ ‫‪11‬ראש הממשלה מר אהוד אולמרט‬ ‫‪41‬‬ ‫הארגונים העסקיים והמגזר החברתי עמותות‬ ‫העיסוק בהתנדבות נראה למשתתפי השולחן כסוגיה בעלת עניין וחשיבות לכל אחד מהמגזרים כשלעצמם‬ ‫וביחסם עם המגזרים האחרים‪ .‬התהליך הנ"ל יועד לייצר שינוי עמדות ויצירת מעגלי התנדבות נרחבים יותר‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬זאת תוך מינוף ערכים מוספים הקיימים בכל אחד מהמגזרים‪ .‬מינוף תהליכים קיימים‬ ‫בכל אחד מהמגזרים וכן פתיחת מרחבי חשיבה ופעולה חדשה וחדשנית‪.‬‬ ‫מטרת העל שהוגדרה במיזם ההתנדבות הינה‪ :‬הרחבת המודעות‪ ,‬האיכות‪ ,‬הכמות‪ ,‬ההשפעה והנגישות של‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות החברתית הבין מגזרית בישראל‪ ,‬באמצעות פיתוח וחיזוק תשתיות ברות‪ -‬קיימא‪.‬‬ ‫הגדרות למונחי יסוד‬ ‫התנדבות והשתתפות חברתית‬ ‫להלן אחת ההגדרות המקובלות בנושא התנדבות (המופיעה ב"אמנת ההתנדבות" של המועצה הלאומית‬ ‫להתנדבות)‪:‬‬ ‫"התנדבות היא תרומת זמן‪ ,‬שירות‪ ,‬מומחיות‪ ,‬ידע‪ ,‬יוקרה ו‪/‬או מערכת קשרים ע"י אדם הפועל למען הזולת‬ ‫והחברה‪ ,‬מתוך רצון חופשי‪ ,‬ללא קבלת תמורה כספית‪ ,‬לפחות למשך פרק הזמן לגביו התחייב המתנדב‪,‬‬ ‫באופן ישיר או עקיף‪ ,‬לאנשים מוכרים (למעט בני משפחה) ו‪/‬או בלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬לארגונים‪ ,‬למוסדות ולתנועות‪,‬‬ ‫לקהילה ו‪/‬או לסביבה"‪.‬‬ ‫הגדרה זו הנה כללית ומכילה בתוכה את מגוון הרצפים והסגנונות המפורטים להלן‪ ,‬אשר משקפים‬ ‫את התפישה הרחבה למונח "התנדבות והשתתפות חברתית"‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רצף גילאי‪ :‬ילדים‪-‬נוער‪-‬צעירים‪-‬משפחות‪-‬בוגרים‪-‬גמלאים (עם דגש על "כל אחד יכול")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תדירות‪ :‬מיקרו‪-‬התנדבות‪ -‬חד‪-‬פעמי ‪ -‬רב‪-‬פעמי – קבוע ‪" -‬משרה מלאה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרחבי פעולה‪ :‬קהילתי‪/‬שכונתי ‪ -‬רשותי‪ -‬ארצי‪ -‬וירטואלי‪ -‬גלובאלי‪/‬בין‪-‬לאומי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסגרות ההתנדבות‪ :‬במסגרת מקום עבודה‪/‬בית ספר‪/‬מוסד להשכלה גבוהה‪-‬במסגרת שירות‬ ‫אזרחי‪/‬לאומי‪ -‬במסגרת ארגון ציבורי‪ -‬במסגרת ארגון חברתי‪-‬ללא מסגרת ארגונית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סוגי התנדבות‪ :‬מתן שירות ‪ -‬הנהלה ציבורית‪ -‬יזמות התנדבותית‪ -‬התנדבות הדדית ‪ -‬אקטיביזם‬ ‫וסנגור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחומי התנדבות‪ :‬פנאי‪ -‬חינוך‪ -‬תרבות‪ -‬רווחה‪ -‬בריאות‪ -‬איכות סביבה‪ -‬חקלאות‪ -‬דת‪ -‬ספורט‪.‬‬ ‫מיזם ההתנדבות יעסוק בפיתוח תשתיות להתנדבות ולהשתתפות החברתית‪.‬‬ ‫קידום ופיתוח תשתיות‬ ‫במחקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם נמצא‪ ,‬כי במטרה לייצר סביבה פוליטית‪ ,‬חברתית‬ ‫וכלכל ית המאפשרת את מיצוי מלוא פוטנציאל ההתנדבות‪ ,‬יש בראש ובראשונה לחזק את התשתיות‬ ‫המעודדות את קיומה‪.‬‬ ‫תשתית הוא מונח המציין גורמים מבניים‪ ,‬המספקים את המסגרת לתמיכה במערכת כולה‪ .‬ארגון האומות‬ ‫המאוחדות מגדיר תשתית לקידום התנדבות כך‪:‬‬ ‫מגוון המערכות‪ ,‬המנגנונים והכלים הנדרשים על מנת להבטיח את קיומה של סביבה בה‬ ‫ההתנדבות עשויה להתרחב ולשגשג‪.‬‬ ‫תפקיד התשתית ההתנדבותית הוא לייצר סביבה המאפשרת‪ -‬מבחינה פוליטית‪ ,‬חברתית וכלכלית‬ ‫‪ -‬את הרחבתה והתפתחותה של ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫הגדרה נוספת‪ ,‬שאומצה על ידי ממשלת בריטניה לתשתית התנדבות‪:‬‬ ‫המבנים‪ ,‬ה מערכות‪ ,‬מערכות היחסים‪ ,‬האנשים‪ ,‬הידע והמיומנויות הקיימים לתמיכה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬תיאום ייצוג‬ ‫וקידום המתנדבים והארגונים המפעילים אותם‪ ,‬כך שיוכלו לבצע את משימתם באפקטיביות המרבית‪.‬‬ ‫ההגדרות השונות אף מפרטות מגוון מרכיבים הנכללים במונח תשתית וביניהם‪ :‬פיתוח מדיניות ממשלתית‪,‬‬ ‫חקיקה ואסדרה‪ ,‬תקצוב המבטיח קיימות‪ ,‬קידום שותפויות בין‪ -‬מגזריות‪ ,‬מחקר‪ ,‬התמקצעות‪ ,‬העלאת‬ ‫המודעות‪ ,‬פיתוח והנגשת אפשרויות להתנדבות‪ ,‬עידוד יזמות ועוד‪..‬‬ ‫מיזם ההתנדבות יעסוק בחיזוק ובפיתוח תשתיות התנדבות ברות‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫ייצוגיות לחברה הישראלית‬ ‫החברה הישראלית הנה חברה הטרוגנית‪ ,‬המורכבת מקבוצות שונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית‪,‬‬ ‫דתית‪ ,‬עדתית‪ ,‬מעמדית ופוליטית‪ .‬כיום‪ ,‬קיים פער בשיעורי ההתנדבות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫מיזם ההתנדבות רואה בהתנדבות ובהשתתפות החברתית כמקדמות את כוחה של החברה ככלל ושל האדם‬ ‫כפרט‪ ,‬היינו‪ ,‬להיות שותף פעיל בעיצוב פני החברה בישראל על בסיס רצונות וצרכים מקומיים‪.‬‬ ‫המיזם יעודד פיתוחן של תשתיות המערבות‪ ,‬משלבות ומשקפות את השונות והגיוון בחברה‬ ‫הישראלית ויפעל להנגשת ההתנדבות למגוון קבוצות באוכלוסייה‪.‬‬ ‫שותפות בין‪-‬מגזרית‬ ‫מיזם ההתנדבות מושתת על השתתפות שלושת המגזרים (הציבורי‪ ,‬העסקי והחברתי) ומשלב את שלושתם‬ ‫בפעולתו לקידום ההתנדבות בישראל‪ ,‬ברמה הארצית‪ ,‬האזורית והמקומית‪.‬‬ ‫המיזם מהווה בסיס לשיתופי פעולה מגוונים (העברת והחלפת מידע וידע‪ ,‬תיאום ופעולה משותפת) ומקדם‬ ‫פעילות בין‪-‬מגזרית אפקטיבית‪ .‬המיזם שואף למצות את יתרונות תפישת ההתנדבות בכל אחד מהמגזרים‪,‬‬ ‫תוך שיתוף פעולה בין‪ -‬מגזרי שיאפשר פתיחת מרחבי חשיבה ופעולה חדשים‪ ,‬מינוף תהליכים קיימים בכל‬ ‫אחד מהמגזרים‪ ,‬יצירת ערכים מוספים והכללת מעגלים רחבים יותר בחברה הישראלית בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫המיזם יעודד פעולות שיביאו לידי ביטוי שותפות של לפחות שני מגזרים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‬ ‫פורום העלאת מודעות וטכנולוגיה‪ ,‬מתמקד בשני צירי פעולה מרכזיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫העלאת המודעות הציבורית לנושא ההתנדבות ‪ -‬הפורום חקר את מושג העלאת המודעות ודן‬ ‫בדרכים להעלאת קרנה של ההתנדבות בקרב הציבור הרחב‪ ,‬להעלאת מודעות למגוון פעולות‬ ‫ההתנדבות הקיימות ולהזדמנויות הטמונות בהן ולהוקרת המתנדבים הלוקחים חלק בעשייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת תשתית טכנולוגית תומכת ומסייעת להתנדבות ‪ -‬הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו‬ ‫במאה ה‪ 20-‬והיא עשויה לשמש כלי משמעותי לפיתוח וקידום ההתנדבות‪ :‬הן ביכולתה להעלאות‬ ‫מודעות להתנדבות‪ ,‬להנגיש את ההתנדבות ולמנף את החדשנות בתחום ההתנדבות‪ .‬הפורום למד‬ ‫על הטכנולוגיות הקיימות לניהול התנדבות כיום ועל הצרכים העולים מהשטח‪ .‬הפורום שואף לייצר‬ ‫פלטפורמות טכנולוגיות שייחשפו את מגוון האפשרויות וההזדמנויות להתנדב וינגישו את מאגר הידע‬ ‫והמידע בהתנדבות ואת מגוון אפשרויות ההתמקצעות בתחום ניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום העלאת מודעות בישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קמפיינים ‪ :‬מהמיפוי הראשוני עולה‪ ,‬כי בישראל התקיימו מספר מצומצם של קמפיינים לעידוד‬ ‫התנדבות בעשורים האחרונים‪ .‬ביניהם‪ ,‬הקמפיין המשותף של המשרד לאזרחים ותיקים ומנהיגות‬ ‫אזרחית‪ ,‬שמטרתו לעודד התנדבות של אזרחים ותיקים בקהילה‪ .‬במקביל‪ ,‬מקיימת עמותת "רוח‬ ‫טובה" אחת לשנה את "יום המעשים הטובים" המעודד יציאה חד פעמית להתנדבות‪ ,‬מאז שנת‬ ‫‪ 2111‬ולוקחים בו חלק ארגונים משלושת המגזרים‪ .‬ישראל כמעט ואינה מציינת ימי הוקרה וקמפיינים‬ ‫בינלאומיים כגון "יום המתנדב הבינלאומי" ו"יום מנהלי ההתנדבות הבינלאומי" ולרוב ציון של ימים‬ ‫אלה‪ ,‬הוא תוצר של יוזמה פרטית של ארגון כזה או אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוקרת מתנדבים ‪ :‬הגורם הרשמי העוסק בתחום זה כיום היא המועצה הלאומית להתנדבות‪,‬‬ ‫המרכזת במסגרתה את האותות והפרסים המרכזיים למתנדבים‪ ,‬המוענקים על ידי גורמים רשמיים‬ ‫כגון‪ :‬אות הנשיא למתנדב‪ ,‬אות מופת על תרומה לחברה‪ ,‬פרסי השרים השונים וכו'‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫רשויות מקומיות רבות מעני קות את אות ראש העיר למתנדב‪ ,‬כמו גם ארגוני מתנדבים המקיימים‬ ‫טקסי הוקרה והענקת תעודות ברמה הארצית והמקומית‪.‬‬ ‫מהמיפוי עולה כי קיים צורך ביצירת קמפיינים נוספים להעלאת ההתנדבות לסדר היום הציבורי ועידוד הציבור‬ ‫לקחת בה חלק‪ ,‬ביצירת שיתופי פעולה בין מגזרי לחיזוק תחום הוקרת המתנדבים ובפיתוח תמריצים מגוונים‪,‬‬ ‫מעוגנים בחוק‪ ,‬לעידוד ההתנדבות ושינוי תדמיתה בציבור‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום העלאת מודעות וטכנולוגיה‪ ,‬במדינות שונות בעולם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקנדה‪ Volunteering Canada :‬מפעילה במסגרתה שבוע התנדבות לאומי‪ ,‬מעוגן בחוק‪ ,‬במהלכו‬ ‫מתקיימות פעילויות רבות שמטרתן הכרה והוקרת מתנדבים וכן קמפיין לעידוד ההתנדבות‪ .‬במסגרת‬ ‫יוזמת ‪ , Canada Volunteerism Initiative‬הוקם מרכז להעלאת המודעות החברתית ובנית הון חברתי‪-‬‬ ‫במטרה להנגיש משאבים קיימים‪ ,‬להפעיל קמפיינים לעידוד ההתנדבות וכן לקדם תכניות שמטרתן‬ ‫חיזוק ובניית יכולות ארגוניות של ארגוני ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪‬‬ ‫באוסטרליה‪ :‬פותח פורטל המאפשר למתנדבים לאתר הזדמנויות התנדבות המותאמות לתחומי העניין‬ ‫וליכולותיו של המתנדב‪ ,‬להתנדב במדינות מתפתחות‪ .‬נוצרה שותפות עם ארגוני מתנדבים בפיתוח‬ ‫מערכות שיתוף ידע‪ ,‬על מנת לאפשר למתנדבים לבצע חיפוש פשוט של תפקידים וארגונים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫פותח אתר ואפליקציה ייחודיים לתחום ההתנדבות בשעת חירום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהולנד‪ :‬הוקם פורטל ארצי להתנדבות‪ ,‬המספק מידע על ההתנדבות‪ ,‬חדשות ומאגר ידע ומחקרים‬ ‫בנושא‪ .‬האתר מספק מאגר אפשרויות התנדבות והכשרות והשתלמויות בתחום ההתנדבות‪ .‬כתב עת‬ ‫מופץ דרך האתר ‪ -Make a difference day ,‬בשיתוף משפחת המלוכה וניבנה קמפיין לאומי בשנת‬ ‫ההתנדבות הבינלאומית ‪ : 2100‬פרסום ברשתות התקשורת‪ ,‬מהדורה מיוחדת של העיתון הנפוץ ביותר‬ ‫בהולנד‪ -‬מוקדשת כולה להת נדבות‪ ,‬שבוע "מחיאות כפיים" להוקרת מתנדבים וסיורים מאורגנים‬ ‫למקומות ואפשרויות התנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבריטניה‪ :‬במסגרת הארגון המאוחד ‪ Volunteering England‬ו‪ ,NCVO -‬מתקיים שבוע התנדבות ארצי‪,‬‬ ‫אחת לשנה‪ ,‬ובמקביל אליו‪ ,‬קמפיינים ארציים אחת לשנה‪ ,‬כל פעם בנושא אחר לעידוד ההתנדבות‪.‬‬ ‫למשל‪ -Free volunteering from red tape :‬קמפיין להפחתת הבירוקרטיה סביב ההתנדבות והגברת‬ ‫הנגישות שלה לכל המעוניין לקחת חלק‪ .‬הוקם מרכז מידע אינטרנטי לארגונים המפעילים מתנדבים‪,‬‬ ‫הוקם מרכז ידע בנושא התנדבות מנקודת מבטו של המתנדב‪ ,‬הוקמה מערכת אינטרנטית לאיתור‬ ‫התנדבות לפי תחומים מוגדרים‪.‬‬ ‫הורחבה משמעותית תשתית הגלישה באינטרנט‪ .‬ופותחו תכניות‬ ‫להתנדבות וירטואלית‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום הטכנולוגיה בישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אתרים ומערכות טכנולוגיות‪ :‬בישראל ישנם מספר אתרים ומערכות טכנולוגיות מובילות שתפקידם‬ ‫לעודד או להנגיש את ההתנדבות ברמה הארצית‪ ,‬ביניהם פורטל ההתנדבות‪ ,‬אתר רוח טובה‪ ,‬אתר נוער‬ ‫מתנדב‪ ,‬אתר חברה טובה‪ ,‬אתר התקווה‪ ,‬מערכת טכנולוגית לניהול מתנדבים ממשלתית ואפליקציית‬ ‫‪ . volu‬עם זאת‪ ,‬לא קיים בישראל אתר מרכז אחד‪ ,One Stop Shop ,‬המרכז בתוכו את כלל המידע לכל‬ ‫הגורמים המעוניינים לקחת חלק בהתנדבות‪ :‬המתנדבים‪ ,‬המתנדבים הפוטנציאליים‪ ,‬הארגונים‪ ,‬החברות‬ ‫והציבור הרחב בכללותו‪ .‬כמו כן‪ ,‬האתרים הקיימים אינם בין מגזריים ועושה רושם כי מרבית הכלים‬ ‫הטכנולוגיים הקיימים‪ ,‬משמשים בעיקר את המגזר החברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איגום ידע באמצעים טכנולוגיים‪ :‬ישנם מספר מקורות ואתרים המנגישים ידע בתחום ההתנדבות‬ ‫לציבור‪ ,‬אך ידע זה מפוזר על פני מספר אתרים ואינו מונגש בקלות לציבור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טכנולוגיה ככלי לניהול מתנדבים‪ :‬ארגונים רבים עושים שימוש באינטרנט ובכלים טכנולוגיים נוספים‬ ‫על מנת לשווק את פעילותם‪ ,‬לגייס מתנדבים ולגייס תרומות‪ .‬השימוש הוא בפלטפורמות שונות כגון‬ ‫אתרים שמוקמים לטובת הארגון‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬טוויטר‪ ,‬אתרי גיוס תרומות ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נמצאו נתונים‬ ‫מדויקים בכל הנוגע למידת השימוש של ארגוני התנדבות בכלים טכנולוגיים או להיקפי השימוש או גם‬ ‫למידת יעילותם‪ .‬בכל הנוגע לטכנולוגיה המסייעת בתהליכי ניהול התנדבות‪ ,‬חלק מהארגונים המפעילים‬ ‫מתנדבים‪ ,‬עושים שימוש בתוכנות ייעודיות שנבנו עבורם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנדבות וירטואלית‪ :‬ישנם מספר ארגונים שמפעילים תכניות מסוג זה‪ ,‬אך ישנו פוטנציאל רב‬ ‫להרחבת התחום ולפיתוח תכניות התנדבות נוספות וחדשניות‪.‬‬ ‫מהמיפוי עולה כי הנושא הטכנולוגי‪ ,‬נימצא עדיין בתחילת הדרך בעולם ההתנדבות‪ ,‬צורך בולט הוא העדרה‬ ‫של מערכת מרכזת אחת‪ ,‬המהווה כתובת מרכזת ובה קיים כל המידע אשר יכול לקדם ולסייע באיתור מקום‬ ‫התנדבות ו‪/‬או חיפוש מתנדבים‪ .‬וכן חסרים כלים לניהול פנים ארגוני לארגונים המפעילים מתנדבים‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫אותות ופרסים להוקרה ותגמול מתנדבים הקיימים בישראל‪:‬‬ ‫אותות ופרסים‬ ‫מגן השרה לקליטת העלייה‬ ‫פירוט‬ ‫המגנים יינתנו כאות הערכה והוקרה של החברה הישראלית למתנדבים יחידים ו‪/‬או‬ ‫ארגונים על הישגים שיש בהם תרומה מיוחדת לקליטת העלייה‪.‬‬ ‫אות הנשיא למתנדב‬ ‫מוענק מידי שנה על ידי נשיא המדינה לגופים‪ ,‬מפעלים‪ ,‬מוסדות וארגונים אשר‬ ‫מתקיימת בהם פעילות התנדבותית של מבוגרים או של נוער‪ ,‬אשר תרמו תרומה‬ ‫ייחודית לטובת המדינה והחברה בישראל‪ .‬האות מוענק ליחידים ו‪/‬או קבוצות מתנדבים‬ ‫אשר הצטיינו בתחום פעולתם או שפעולתם יוצאת הדופן תרמה תרומה ייחודית‬ ‫לחברה ‪.‬‬ ‫אות מופת על פעילות חברתית‬ ‫במסגרת כנס שדרות לחברה‪ ,‬מוענק אות מופת על תרומה לחברה‪ ,‬ליחיד ו‪/‬או קבוצה‬ ‫או ארגון או תאגיד על פעילות חברתית המטפחת ערכים של שוויון‪ ,‬נתינה‪ ,‬אחריות‬ ‫הדדית ואהבת האדם‪ ,‬מחזקת את המרקם החברתי‪ ,‬משפרת את מצבם של פרטים‬ ‫וקהילות ותורמת ללכידות חברתית‪.‬‬ ‫מגן שר הבריאות‬ ‫מגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים בתחום הבריאות‪ ,‬נועד להעלות על נס מעשי‬ ‫התנדבות של יחיד‪/‬ה או קבוצה אשר מסירותם ודבקותם במשימה שנטלו על עצמם יש‬ ‫בה כדי לשמש אות ומופת לרבים‪.‬‬ ‫אות האפקטיביות‬ ‫מוענק בכנס מידות למשקיעים חברתיים אפקטיביים ולעמותה אפקטיבית ‪,‬מתוך כוונה‬ ‫אות הקהילה המתנדבת‬ ‫תכנית ״הקהילה המתנדבת״ היא יוזמה משותפת של משרד הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים והמועצה הלאומית להתנדבות בישראל והג'וינט ישראל‪ ,‬אשר במסגרתה ‪-‬‬ ‫על מנת לעודד את קידום נושא ההתנדבות ברשויות המקומיות‪ -‬יוענק אות הוקרה‬ ‫מיוחד לרשויות מקומיות מצטיינות בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫אות "אור לניצול"‬ ‫אות המוענק מטעמה של הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל כהבעת הוקרה‬ ‫למצטיינים בעשייה לרווחת ניצולי השואה בישראל‪ .‬מטרת האות – הבעת הוקרה‬ ‫לפעילים ומתנדבים מצטיינים על תרומתם לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪ ,‬עידוד מתנדבים ופעילים נוספים לקידום העשייה בתחום והגברת המודעות‬ ‫הציבורית למצב הניצולים בישראל ולצרכיהם‪.‬‬ ‫אות המגן לאזרחים וותיקים‪/‬מגן‬ ‫במשרדים מקדמים אות הערכה והוקרה של החברה הישראלית י על הישגים שיש‬ ‫השר לאיכות הסביבה‬ ‫בהם תרומה מיוחדת לזולת‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לחברה ולמדינה‬ ‫תג התנדבות‬ ‫הוענק על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) והמועצה הלאומית להתנדבות‬ ‫בישראל‪ .‬הוענק לפעילות התנדבותית לתועלת החברה המבוצעת תוך שימוש ברשת‬ ‫האינטרנט וניצול יתרונותיה של הרשת לצורך הפעילות‬ ‫פרס שר החינוך לנוער מתנדב‬ ‫פרס שר החינוך לנוער מתנדב להנצחת אלעד ריבן ז"ל יוענק לבני נוער שהצטיינו‬ ‫על שם אלעד ריבן‬ ‫באחד מהתחומים המפורטים להלן ‪:‬חינוך‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מנהיגות נוער מקומית‪/‬ארצית‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬חירום והצלה‪ ,‬יזמות חברתית‪ ,‬עבודה עם ילדים ובני נוער בשעות הפנאי‪,‬‬ ‫איכות הסביבה‪ ,‬קשר בין דורי וסיוע לזולת‪.‬‬ ‫מגן ראש העיר‬ ‫במסגרת אירועי ברשות המקומית‪ ,‬מוענק בטקס חגיגי 'מגן ראש העיר למתנדבים‬ ‫מצטיינים' הפועלים בעי‪ ,‬הטקס מתקיים ברבים מהרשויות בישראל‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מיפוי אנשי אקדמיה שפועלים בתחום התנדבות וטכנולוגיה‪:‬‬ ‫מוסד אקדמי‬ ‫שם החוקר‬ ‫ד"ר יובל דרור‬ ‫ראש המסלול לתקשורת דיגיטאלית בתואר ראשון בתקשורת‪ ,‬המכללה למנהל‬ ‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬ ‫ראש המכון לחקר ניו מדיה וראש בית הספר לתקשורת‪ ,‬מרכז אקדמאי אריאל‬ ‫ושומרון‪ .‬חוקר את ההשפעות הפוליטיות והחברתיות של רשת האינטרנט‪.‬‬ ‫ד"ר אושי שהם קראוס‬ ‫מרצה במוסדות אקדמיים וחוקר בתחום הכלכלה הפוליטית‪ .‬שותף בהקמת‬ ‫הקמפוס הווירטואלי לנוער של אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ד"ר אורן צוקרמן‬ ‫ראש המסלול בתקשורת אינטראקטיבית וראש המסלול בניהול חדשנות‪-‬יזמות‪,‬‬ ‫ביה"ס למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה‪ .‬חוקר ומרצה בתחומי חדשנות‬ ‫מדיה וטכנולוגיה‪ ,‬חוויות משתמש מתקדמות ואינטראקציות אדם‪-‬מחשב‬ ‫ד"ר אמנון דקל‬ ‫ראש המחלקה להנדסת תוכנה‪ ,‬שנקר‪ .‬מומחה בתחום מחשוב מובייל וחווית‬ ‫משתמש‬ ‫ד"ר אלון סגל‬ ‫חוקר ומרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬י ועץ מומחה‬ ‫בתחום ניהול ידע בארגונים התמחות בפיתוח והטמעת מדיה חברתית‪ .‬נשיא איגוד‬ ‫האינטרנט הישראלי‬ ‫ד"ר ישע סיון‬ ‫ראש התוכנית למערכות מידע‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬אביב יפו‪ .‬בעברו נשיא‬ ‫איגוד האינטרנט הישראלי‪ .‬מלמד ומנחה פרויקטים בנושאים הקשורים למערכות‬ ‫מידע‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬ועולמות וירטואליים‬ ‫ד"ר אהרון האופטמן‬ ‫חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬עוסק‬ ‫בחיזוי טכנולוגי‬ ‫פרופ' שרית קראוס‬ ‫פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬מחקריה עוסקים בתחומי‬ ‫מערכות מרובות סוכנים בסביבות הטרוגניות של אנשים ומחשבים‪ ,‬משא ומתן‬ ‫אוטומטי‪ ,‬פרסונליזציה‪ ,‬ואלגוריתמים לשבירת שיגרה בסביבות של משאבים‬ ‫מוגבלים‬ ‫פרופ' יהודית בר‪-‬אילן‬ ‫ראש המחלקה ללימודי מידע‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬חברת הועד המנהל‪ ,‬איגוד‬ ‫האינטרנט הישראלי‪ .‬תחומי המחקר שלה כוללים‪ :‬חקר האינטרנט‪ ,‬התנהגות מידע‪,‬‬ ‫אחזור מידע‪ ,‬הרשת הסמנטית ושימושיות‬ ‫ד"ר עופר ורדהיימר נור‬ ‫מרצה במקבץ תרבות דיגיטלית ומציאות וירטואלית בתכנית הרב תחומית במדעי‬ ‫הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫ד"ר גילה זלכה‬ ‫מרצה וראש מגמה להוראת מדעי החברה‪ ,‬המדינה והתקשורת באוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪ ,‬העוסקת במחקרים בנושא הפער הדיגיטלי‬ ‫‪46‬‬ ‫מיפוי מאגרי ידע ומידע מקוונים בתחום ההתנדבות‪/‬העשייה החברתית‪:‬‬ ‫שם ארגון‬ ‫מה הארגון מציע בתחום‬ ‫מה כלול‬ ‫שיתופים‬ ‫מאגר מידע וידע‬ ‫שתיל‬ ‫מאגר ידע‬ ‫ארגז כלים‪ ,‬מאגר מאמרים‪ ,‬מאגר‬ ‫קורסים‪ ,‬מאגר קרנות‪ ,‬מאגר אותות‬ ‫ופרסים‪ ,‬מאגר מומחים‬ ‫מאמרים‪ ,‬חדשות‪ ,‬ניירות עמדה‪,‬‬ ‫מחקרים‪ ,‬כלים ופריטים נוספים‬ ‫ג'וינט התנדבות‬ ‫בלוג ומאגר מידע בזוית להתנדבות‬ ‫המועצה הלאומית להתנדבות‬ ‫פורטל ההתנדבות‪ -‬מרכז הידע‬ ‫מכון הנרייטה סאלד‬ ‫מאגרי מידע‬ ‫מאמרים‪ ,‬כלים מקצועיים‪ ,‬תקצירי‬ ‫מאמרים אקדמיים‪ ,‬דיווחים מהשטח‪,‬‬ ‫מאגר פרסומים‬ ‫ספרית מאמרים‪ ,‬סקרי התנדבות‪,‬‬ ‫תקצירי מאמרים מתורגמים‪ ,‬מאגר‬ ‫ספרים‬ ‫מאמרים ועבודות מ‪.‬א‪ .‬וד"ר שפורסמו‬ ‫בעברית‬ ‫מרכז המחקר והמידע‪ -‬כנסת ישראל‬ ‫מאגר מידע‬ ‫סקירות ספרות ומחקרים שנכתבו‬ ‫בתחום‬ ‫יד שרה‬ ‫ספרית המידע‪ -‬מכון לר‬ ‫מאמרים‪ ,‬כתב עת "התנדבות‬ ‫בישראל"‪ ,‬תקצירי מאמרים‬ ‫מרכז מעשה‬ ‫מרכז לפיתוח ידע‬ ‫כלים‪ ,‬מאמרים‪ ,‬מערכי שיעור‬ ‫עלם‬ ‫מאגר מידע‬ ‫סגור לחברי העמותה‪ -‬מכיל מאמרים‬ ‫מגוונים בתחומי נוער והתנדבות‬ ‫אג'יק‬ ‫מאגר מידע למתנדב‬ ‫סגור לחברי העמותה‪ -‬מכיל מאמרים‬ ‫מגוונים בתחומי התנדבות‬ ‫‪42‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום חיזוק ופיתוח תשתיות השטח‬ ‫פורום חיזוק ופיתוח תשתיות בשטח‪ ,‬שואף להבטיח את קידומה של תשתית ארגונית מוסכמת להרחבת‬ ‫ההתנדבות בכלל החברות והקהילות ומקדם יוזמות חדשות פורצות דרך בראייה בין מגזרית‪ .‬לתשתיות השטח‬ ‫חשיבות מכרעת לקידום ולצמיחת ההתנדבות ברמה הארצית והמקומית‪ .‬התשתיות יספקו לגורמים הפועלים‬ ‫בשטח את התמיכה המערכתית ההכרחית לייזום ולחיזוק פעולות התנדבות מקצועיות‪ ,‬משמעותיות ובעלות‬ ‫השפעה‪.‬‬ ‫הפורום חילק את התייחסותו לתשתיות לשלוש רמות עבודה מרכזיות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הלאומית‪ :‬פיתוח וחיזוק תשתיות לאומיות לחיזוק התנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקהילתית‪/‬יישובית‪ :‬פיתוח וחיזוק תשתיות מקומיות בחיבור של שלושת המגזרים לפיתוח‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפרט‪ :‬פיתוח תשתיות למתנדב ופיתוח מעגלי מתנדבים מאוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום התשתיות ‪ -‬בישראל‪:‬‬ ‫במיפוי הראשוני בתחום זה עולה‪ ,‬כי היקף ההתנדבות בישראל עומד על ‪ 21%‬בקרב האוכלוסייה הבוגרת (‬ ‫מעל גיל ‪ .)+ 21‬זאת‪ ,‬לעומת היקפים המדווחים במדינות המערביות העומדים על כ‪ 11% -‬בממוצע‪ .‬הנתון‬ ‫שצוין לעיל‪ ,‬של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬המודדת התנדבות במסגרת הסקר החברתי שנערך אחת‬ ‫לשנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהשוואה בין הנתונים שעולים מן הסקר החברתי‪ ,‬למחקרים וסקרים אחרים‪ ,‬ניתן למצוא אי‬ ‫הלימה בין הנתונים השונים‪.‬‬ ‫נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שעיקר העשייה ההתנדבותית מתבצעת בתחומי הרווחה והחינוך‪ .‬על כן‪ ,‬קיים‬ ‫צורך בפיתוח תשתיות התנדבות בתחומים נוספים וחדשניים‪ .‬חשוב להדגיש כי נתונים אלה מתמקדים‬ ‫בהתנדבות פורמאלית (המתבצעת במסגרת ארגון) וכי לצידה‪ ,‬מתקיימת גם התנדבות בלתי פורמאלית‬ ‫(המתבצעת באופן פרטי‪ ,‬או שלא במסגרת ארגון מוכר)‪ ,‬אשר אינה נכללת בנתונים שהוצגו‪ .‬מכאן‪ ,‬שבפיתוח‬ ‫התשתיות בתחום‪ ,‬יש לתת את הדעת גם להתנדבות הבלתי פורמאלית‪.‬‬ ‫מהמיפוי הראשוני עולה‪ ,‬כי קיימות מספר תשתיות המקדמות התנדבות בישראל כיום‪:‬‬ ‫תשתיות ברמה הלאומית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ -‬במסגרת תחום התנדבות‪ ,‬מפעיל מערך מאורגן לקידום‬ ‫ההתנדבות ברמה הארצית והמקומית‪:‬‬ ‫קיימים אנשי מקצוע (מפקחות‪ ,‬רכזים) ברמה הארצית‬ ‫והמחוזית אשר מקדמים את הטמעת התנדבות בקרב הרשויות המקומיות במדינת ישראל‪ .‬קידום‬ ‫הנושא כולל כוח אדם‪ ,‬מערך טכנולוגי‪ ,‬מערך הכשרה‪ ,‬תכוניות ארציות ומשאבים לקידום‬ ‫ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרד החינוך‪ -‬במסגרת מנהל חברה ונוער‪ ,‬מפעיל משרד החינוך מערך מאורגן לקידום ההתנדבות‬ ‫ברמה הארצית והמקומית‪ :‬קיימים אנשי מקצוע (מפקחות‪ ,‬רכזים) ברמה הארצית והמחוזית אשר‬ ‫מקדמים את הטמעת התנדבות בקרב הרשויות המקומיות במדינת ישראל‪ .‬קידום הנושא כולל כוח‬ ‫אדם‪ ,‬מערך הכשרה‪ ,‬תכניות ארציות ומשאבים לקידום ההתנדבות‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרד הבריאות – במסגרת המחלקה למשאבי אנוש‪ ,‬קיימת יחידה להתנדבות‪ .‬קידום הנושא כולל‬ ‫משאבים לקידום ההתנדבות בקרב בתי החולים בארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשרד לאזרחים וותיקים – במסגרת תהליכי הרחבת הפעילות פנאי לגמלאים‪ ,‬מקדם המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים מערך לעידוד "שנת שירות לגמלאי"‪ .‬המשרד הקים שולחן עגול בין ארגוני ובין‬ ‫משרדי ליצירת שיח ובחינת הצרכים בנושא התנדבות גמלאים בישראל‪.‬‬ ‫תשתיות ברשויות מקומיות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במערך העירוני ברשות המקומית – קיימת יחידה לקידום התנדבות הפועלת באגף הרווחה ומקדמת‬ ‫ההתנדבות של מבוגרים ברשות‪ ,‬יחידות ההתנדבות ]פעילות היום ב‪ 021‬רשויות מקומיות בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקרב מרכזי צעירים ‪ -‬במעל ‪ 31‬רשויות בארץ מפעילים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות וג'וינט‬ ‫ישראל מרכזי צעירים שמפעילים רכזי מעורבות חברתית ברשות המקומית המטפלים בשיבוץ‬ ‫להתנדבות ומעורבות חברתית של צעירים בגילאי ‪.08-35‬‬ ‫‪‬‬ ‫במחלקת החינוך‪/‬נוער‪ -‬קיימת יחידה להתנדבות נוער בגילאי ‪ 02-08‬בלבד‪ ,‬שאחראית להפעלתם‬ ‫של בני הנוער במסגרות ההתנדבות השונות‪ .‬כיום ברחבי הארץ קיימים מעל ‪ 11‬רשויות המפעילים‬ ‫מערך זה‪ .‬היחידה פועלת בשותפות עם בתי הספר ברשות וארגוני המתנדבים‪.‬‬ ‫תשתיות במגזר השלישי‪:‬‬ ‫ארגוני המגזר החברתי מקדמים את ההתנדבות ומפעילים מערכת התנדבות ענפה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחלק מן הארגונים קיים מערך לקידום ההתנדבות הפועל בפריסה ארצית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקרב ארגונים רבים‪ ,‬קיים רכז‪/‬ת התנדבות‪ ,‬איש מקצוע שמטרתו ניהול מערך ההתנדבות בארגון‬ ‫והפעלתו בצורה מקצועית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיימות תכניות ארגוניות מגוונות המקדמות ההתנדבות ומתנדבים בארגון‪.‬‬ ‫תשתיות בארגונים עסקיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במגזר העסקי תחום התנדבות העובדים הוא לרוב אחד המרכיבים או תת תחום של אחריות‬ ‫תאגידית בארגון‪ .‬רבות מהחברות הגדולות במשק מפעילות התנדבות עובדים ותחום זה הולך‬ ‫ותופס תאוצה בשנים האחרונות‪ .‬מושקע בתחום זה משאבים ותוכניות מגוונות לקידום הנושא‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מיפוי היקפי ההתנדבות על פי חתך גילאים‪:‬‬ ‫אחוז‬ ‫מתנדבים‬ ‫אחוז‬ ‫התנדבות‬ ‫פורמאלית‬ ‫אחוז‬ ‫התנדבות‬ ‫בלתי‬ ‫פורמאלית‬ ‫אחוז‬ ‫התנדבות‬ ‫פורמאלית‬ ‫ובלתי‬ ‫פורמאלית‬ ‫גילאים‬ ‫‪+55‬‬ ‫‪00.8%‬‬ ‫‪21.2%‬‬ ‫‪31.3%‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪55-52‬‬ ‫‪08.2%‬‬ ‫‪50.1%‬‬ ‫‪32.1%‬‬ ‫‪02.2%‬‬ ‫‪25-52‬‬ ‫מקור המידע‬ ‫הסקר החברתי‬ ‫של הלמ"ס ‪2102‬‬ ‫‪21.2%‬‬ ‫‪11.1%‬‬ ‫‪12.0%‬‬ ‫‪03.9%‬‬ ‫‪45-22‬‬ ‫‪21.5%‬‬ ‫‪13.2%‬‬ ‫‪11.2%‬‬ ‫‪05.8%‬‬ ‫‪41-42‬‬ ‫‪22.1%‬‬ ‫‪21.0%‬‬ ‫‪22.1%‬‬ ‫‪03.2%‬‬ ‫‪01-22‬‬ ‫(התנדבות בשנה‬ ‫האחרונה)‬ ‫המרכז לחקר‬ ‫המגזר השלישי‬ ‫‪2118‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫(התנדבות בשנה‬ ‫האחרונה)‬ ‫‪02-01‬‬ ‫מכון דחף‬ ‫‪2101‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫(התנדבות בחודש‬ ‫האחרון)‬ ‫אין‬ ‫התייחסות‬ ‫אין‬ ‫התייחסות‬ ‫אין‬ ‫התייחסות‬ ‫תחום‬ ‫התנדבות‬ ‫ראשון‬ ‫תחום‬ ‫התנדבות‬ ‫שני‬ ‫עזרה‬ ‫לנזקקים‬ ‫‪38.2%‬‬ ‫עזרה‬ ‫לנזקקים‬ ‫‪35%‬‬ ‫עזרה‬ ‫לנזקקים‬ ‫‪32.2%‬‬ ‫עזרה‬ ‫לנזקקים‬ ‫‪31.1%‬‬ ‫חינוך‬ ‫ותרבות‬ ‫‪35.9%‬‬ ‫חינוך‬ ‫ותרבות‬ ‫‪21.1%‬‬ ‫חינוך‬ ‫ותרבות‬ ‫‪22%‬‬ ‫חינוך‬ ‫ותרבות‬ ‫‪25.8%‬‬ ‫חינוך‬ ‫ותרבות‬ ‫‪31.1%‬‬ ‫עזרה‬ ‫לנזקקים‬ ‫‪32.8%‬‬ ‫חלוקת מזון‬ ‫‪39%‬‬ ‫ילדים ונוער‬ ‫‪20%‬‬ ‫צרכים‬ ‫מיוחדים‬ ‫‪28%‬‬ ‫מנהיגות‬ ‫‪25%‬‬ ‫כאשר בוחנים את העשייה ההתנדבותית בקרב תתי אוכלוסיות עפ"י נתוני השלכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה נמצא כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫גברים מתנדבים יותר מנשים ‪ 23.5%‬לעומת ‪.02.9%‬‬ ‫‪‬‬ ‫מידת הדתיות משפיעה על ההתנדבות‪ ,‬חרדים מתנדבים הכי הרבה‪ ,‬חילונים הכי פחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחוז המתנדבים בקרב העולים משנת ‪ 0991‬עומד על ‪03.2%‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 8.9%‬מהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מתנדבת‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לראות כי בקרב כלל הגילאים אחוז המתנדבים במסגרות פורמאליות גבוה מזה הקיים‬ ‫במסגרות הבלתי פורמאליות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אחוז בני הנוער המתנדבים גבוה משמעותית מאחוז ההתנדבות בשאר הגילאים‬ ‫‪‬‬ ‫תחומים הבולטים אליהם בוחרת האוכלוסייה להתנדב הינה‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך ובריאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנתונים השונים ביחס לאוכלוסיית הצעירים נובעים ככל הנראה הן מהגילאים השונים שנשאלו‬ ‫והן מאופי השאלה‪ ,‬יש לבחון נתונים אלו לעומק‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫תחום‬ ‫התנדבות‬ ‫שלישי‬ ‫אחר‬ ‫‪02.2%‬‬ ‫בריאות‬ ‫‪01.0%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪08.3%‬‬ ‫אחר‬ ‫‪03.1%‬‬ ‫בריאות‬ ‫‪05.0%‬‬ ‫בריאות‬ ‫‪01%‬‬ ‫בריאות‬ ‫ויזמות‬ ‫‪01%‬‬ ‫מיפוי מערך ההתנדבות במשרדי ממשלה‪:‬‬ ‫משרדי ממשלה‬ ‫וגופים לאומיים‬ ‫תמיכה וליווי‬ ‫מקצועי‬ ‫משרד הרווחה‬ ‫והשירותים‬ ‫החברתיים‬ ‫ליווי מקצועי של‬ ‫רכזי התנדבות‬ ‫ברשויות המקומיות‬ ‫ע"י מפקחות‬ ‫המשרד‬ ‫ליווי מקצועי של‬ ‫רכזי התנדבות‬ ‫בחינוך ע"י מנחים‬ ‫ומפקחים במשרד‬ ‫משרד החינוך‬ ‫תמיכה תקציבית‬ ‫בכ"א (רכז‬ ‫התנדבות)‬ ‫יש תמיכה ברכז‬ ‫רשותי בחלק‬ ‫מהרשויות‬ ‫יש בחלק‬ ‫מהרשויות‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫ליווי מקצועי ע"י‬ ‫מנהלת תחום‬ ‫התנדבות‬ ‫אין‬ ‫משרד לאזרחים‬ ‫ותיקים‬ ‫ע"י פנייה לגופים‬ ‫מקצועיים אחרים –‬ ‫מנהיגות אזרחית‬ ‫לא ידוע‬ ‫משרד הקליטה‬ ‫לא‬ ‫לא ידוע‬ ‫משרד לפיתוח‬ ‫הנגב והגליל‬ ‫ליווי מקצועי‬ ‫במסגרת פעילות‬ ‫מרכזי הצעירים‬ ‫משרד האיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫ליווי מקצועי‬ ‫במסגרת תכניות‬ ‫שנפתחות‬ ‫מימון בחלק‬ ‫מהרשויות של רכז‬ ‫המעורבות במרכזי‬ ‫הצעירים‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫כן במסגרת מערך‬ ‫תמיכות לפיתוח‬ ‫התחום‬ ‫ליווי מקצועי של‬ ‫רכזי התנדבות‬ ‫רשותיים לטובת‬ ‫פיתוח תחום‬ ‫התנדבות בחירום‬ ‫ליווי מקצועי‬ ‫לתוכניות שנתמכות‬ ‫ע"י הביטוח הלאומי‬ ‫לא‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫משרד הביטחון‬ ‫ביטוח לאומי‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫התנדבות ברמה‬ ‫הלאומית‬ ‫פיתות יוזמות‬ ‫התנדבותיות‬ ‫ברשות המקומית‬ ‫ואירוע ששנתי‬ ‫מגן השר‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫התנדבות‪ :‬מחויבות‬ ‫אישית‪,‬‬ ‫עמ"ן‪ ,‬מתנדבים‬ ‫בחינוך‬ ‫ואירוע שנתי פרס‬ ‫השר‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫התנדבות בזירות‬ ‫הפעולה‬ ‫אירוע שנתי מגן‬ ‫שרת הבריאות‬ ‫פיתוח מיזם‬ ‫התנדבות לאזרחים‬ ‫ותיקים‬ ‫מגן השר‬ ‫תמיכה תקציבית‬ ‫בתוכניות‬ ‫המשלבות‬ ‫התנדבות עולים‬ ‫למען הקהילה‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫התנדבות במסגרת‬ ‫מרכז הצעירים‬ ‫פיתוח תכניות‬ ‫לטובת איכות‬ ‫הסביבה לא ידוע‬ ‫על תכניות רוחב‬ ‫קול קורא ברמה‬ ‫הלאומית לטובת‬ ‫פיתוח תחום‬ ‫התנדבות בעזרת‬ ‫מתנדבים‬ ‫פיתוח תכנית‬ ‫התנדבות של‬ ‫יחידות חילוץ‬ ‫ברשות המקומית‪,‬‬ ‫יחידת השיקום‬ ‫תכניות התנדבות‬ ‫של אגף השיקום‬ ‫של הביטוח הלאומי‬ ‫מימון כ"א לטובת‬ ‫פיתוח ניהול‬ ‫התוכנית‬ ‫‪53‬‬ ‫תמיכות כספיות‬ ‫לארגוני מגזר שלישי‬ ‫זירת הפעילות‬ ‫תמיכות לארגוני מגזר‬ ‫שלישי המפעילים‬ ‫מתנדבים לטובת‬ ‫אוכלוסיות רווחה‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫תמיכות כספיות‬ ‫לארגוני התנדבות‬ ‫הפועלים בתוכנית‬ ‫מתנדבים בחינוך‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫תמיכה כספית‬ ‫לארגוני מגזר שלישי‬ ‫הנותנים מענה‬ ‫לאוכלוסיות בריאות‬ ‫בתי חולים‪/‬‬ ‫קופות חולים‪/‬‬ ‫לשכות מחוזיות‬ ‫תמיכות לארגוני מגזר‬ ‫שלישי המפעילות‬ ‫אזרחים ותיקים‬ ‫כמתנדבים‬ ‫לא ידוע‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫לא ידוע‬ ‫מרכזי צעירים‬ ‫ברשויות‬ ‫המקומיות‬ ‫לא ידוע‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫לא ידוע‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫לא ידוע‬ ‫הרשות המקומית‬ ‫כן בהתאם לבקשת‬ ‫הארגונים לקרנות‬ ‫השונות הפועלות‬ ‫בביטוח לאומי‬ ‫ארצית‬ ‫טיפולוגיה של ארגוני המגזר החברתי‬ ‫עפ"י נתונים הקיימים באתר גיידסטאר (באינטרנט) כ‪ 00,111 -03.111‬עמותות פעילות בישראל‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫רשומות נכון לשנת ‪ 13,111 - 2103‬עמותות וחברות לתועלת הציבור‪ .‬יש לציין כי לא כל העמותות בישראל‬ ‫מפעילות מתנדבים‪ .‬ב‪ 0981-‬נחקק חוק העמותות ומאז ועד היום ‪ 31‬שנה אחרי נפתחו כ‪ 21,111-‬עמותות‪.‬‬ ‫ניתן לאפיין את ארגוני המגזר החברתי עפ"י שני פרמטרים עיקריים‪ :‬הראשון והרחב יותר עוסק בסוג הארגון‬ ‫והשירות שהארגון מספק והשני עוסק בחלוקת הארגונים על פי תחומי פעילות‪.‬‬ ‫חלוקה על פי סוג הארגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני גג‪ -‬המשמשים "מטרייה" מאגדת למספר ארגונים הפועלים באותו תחום‪ ,‬ומספקים להם‬ ‫שירותים שונים כגון‪ :‬ייצוג‪ ,‬שיתוף במידע‪ ,‬הכשרה והעשרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני תשתית‪ -‬ארגונים בעלי משאבים וידע שיש בו בכדי לסייע לכל ארגוני המגזר החברתי‪ ,‬או‬ ‫לרבים מהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני תיווך‪ -‬המתמחים במיומנויות הנדרשות לאלכ"רים‪ ,‬כגון‪ :‬גיוס משאבים או הערכת ומדידת‬ ‫ארגונים ללא כוונת רווח‪ .‬ארגונים אלה מציעים לאלכ"רים את מרכולתם כמתווכים בין ארגוני המגזר‬ ‫החברתי ובין קרנות פילנתרופיות‪ ,‬תורמים ומשרדי ממשלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני סנגור‪ -‬הפועלים לקדם חקיקה‪ ,‬להגן על אנשים או לייצג ציבור של אנשים ולשנות את‬ ‫מצבם‪ ,‬לתקן עוולות או להיאבק לשינוי מדיניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני שירותים‪ -‬המציעים שירותים ישירים או עקיפים למוטבים‪ .‬כגון‪ :‬הכשרה‪ ,‬דיור‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬תעסוקה ועוד‪.‬‬ ‫חלוקה על פי תחומי פעילות‪:‬‬ ‫בשל המגוון הרחב והעצום של ארגונים ותחומי פעילות‪ ,‬במיפוי זה יצוינו התחומים בהם פועלים ארגונים אשר‬ ‫מפעילים מתנדבים‪ .‬חלוקה זו מסתמכת על החלוקה שנערכה במחקר "דפוסי תרומה והתנדבות" של המכון‬ ‫לחקר המגזר החברתי‪ ,‬כפי שפורסם בשנת ‪ 2118‬ולא על נתוני הלמ"ס‪ ,‬זאת מכיוון שהפילוח שמוצע בחלוקה‬ ‫זו‪ ,‬הינו מקיף ומאפשר תפיסה רחבה של תחומי הפעילות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגונים בתחום הרווחה‪ -‬ארגונים המספקים שירות לאוכלוסיות רווחה‪ ,‬כגון‪ :‬זקנים‪ ,‬משפחות‬ ‫במצוקה ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני סיוע כספי חומרי‪ -‬ארגונים המספקים מזון וציוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני חינוך מוקדם יסודי ותיכוני‪ -‬ארגונים הפועלים לטובת אוכלוסיות אשר נמצאות במסגרת‬ ‫של חינוך יסודי‪ ,‬תיכוני וחינוך משלים‪ ,‬כגון‪ :‬מועדוניות‪ ,‬וועדי הורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני אזרחים‪ -‬ארגונים הפועלים לטובת שינוי חברתי‪ ,‬עזרה לכוחות הביטחון וייעוץ משפטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגונים תומכי בריאות‪ -‬ארגונים הפועלים לטובת מתן מענה לצרכי אוכלוסיה בתחום הבריאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני פנאי‪ -‬ארגונים הנותנים מענה לצרכי פנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שירותי בריאות‪ -‬ארגונים הנותנים שירותי בריאות‪ ,‬כגון‪ :‬קופות החולים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני דת יהודיים ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני איכות הסביבה‪ -‬ארגונים הפועלים לטובת שיפור איכות הסיבה בה אנו חיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני תרבות‪ -‬ארגונים המקדמים תרבות‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום הכשרה והתמקצעות‬ ‫פורום הכשרה והתמקצעות מתמקד בהקמת תשתית לפיתוח התמקצעות בהתנדבות ותומך בפיתוחו של‬ ‫מקצוע ניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות עבר תחום ההתנדבות בכלל ותחום ניהול ההתנדבות בפרט תהליך של התמקצעות‬ ‫שבבסיסו עומד עולם ידע נרחב‪ ,‬הנשען על פרקטיקות של ניהול המשאב האנושי והתאמתן לעולם‬ ‫ההתנדבות‪ .‬כחלק מתהליך התמקצעות זה‪ ,‬הולך ומתפתח מקצוע חדש‪ ,‬ניהול התנדבות‪ ,‬שהוא בעל תפקיד‬ ‫מכריע בהצלחתה של ההתנדבות בראייה הארגונית‪ .‬לתהליך פיתוח המקצוע‪ ,‬מתלווים תהליכי הכשרה‪,‬‬ ‫הסמכה ומיסוד‪ ,‬הנשענים על עולם ידע שהולך ומתפתח בתחום זה‪.‬‬ ‫להטמעתו של המקצוע החדש‪ ,‬כמו גם לפיתוח המקצועי של הלוקחים בו חלק‪ ,‬תהיה השפעה רבה על‬ ‫הארגונים המפעילים מתנדבים‪ ,‬על מנהלי ההתנדבות ועל המתנדבים עצמם‪ .‬ניהול התנדבות מקצועי‪ ,‬יתרום‬ ‫להרחבת מעגלי המתנדבים‪ ,‬לשימור מתנדבים לאורך זמן וחווית התנדבות משמעותית וסוחפת‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום ‪ -‬במדינות שונות בעולם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקנדה‪ :‬הוקמו ‪ 03‬מרכזי רישות (מרכז המקשר בין המגזרים וארגונים שונים) במחוזות השונים במדינה‪.‬‬ ‫מרכז הרישות המקומי‪ ,‬מקשר בין העוסקים במלאכה ומבטיח כי מיזם ההתנדבות מגיב לצרכים של‬ ‫ארגוני ההתנדבות והמתנדבים בכל מחוז או איזור‪ .‬כל מרכז פיתח תכנית פעולה להתנדבות ואסטרטגיה‬ ‫להשקעה בקהילה באזור שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באוסטרליה ‪ :‬הוקצו כספי ליבה ל"קרן לאוסטרלים צעירים" לתמיכה בפיתוח של תכנית ההתנדבות‬ ‫"צעירים ללא גבולות" ‪ .‬הממשלה עודדה את מערכות החינוך לקדם‪ ,‬לתמוך ולהוקיר התנדבות בבתי‬ ‫ספר ובאוניברסיטאות והקצתה יותר מ‪ 5-‬מיליון דולר אוסטרלי למרכזי התנדבות אזוריים‪ ,‬במטרה לעודד‬ ‫פיתוח הזדמנויות התנדבות המעודדות מעורבות קהילתית רחבה יותר ולכידות חברתית בקהילות‬ ‫המקומיות‪ .‬הממשלה אף פיתחה אסטרטגיה לאומית להתנדבות בספורט במהלך ‪ ,2102‬במטרה לשפר‬ ‫את המעורבות‪ ,‬התמיכה‪ ,‬ההכשרה וההוקרה של מתנדבים בספורט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהולנד‪ :‬הוקם ארגון גג‪ NOV -‬שחברים בו מעל ‪ 351‬ארגונים‪ ,‬והוא מסייע לרשת של ‪ 311‬מרכזי‬ ‫התנדבות מקומיים‪ ) NOVI( ,‬העיסוק המרכזי של הארגון ‪ :‬קידום האינטרסים של המגזר ההתנדבותי‪-‬‬ ‫לובי‪ ,‬גורם מתווך בין החברים‪ -‬שותפויות‪ ,‬שיתופי פעולה‪ ,‬חילופי ידע‪ ,‬עידוד ההכרה וההוקרה של‬ ‫ההתנדבות‪ ,‬פיתוח יוזמות התנדבות חדשניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכתבה מדריך עבור הרשויות המקומיות במטרה‬ ‫לסייע להם לספק תמיכה אפקטיבית בארגוני ההתנדבות ובמתנדבים‪ ,‬באופן יעיל‪ .‬לבסוף‪ ,‬הוקם ארגון‬ ‫גג נוסף‪ ,‬בעל סניפים ברחבי המדינה‪ ,‬שמטרתו לתמוך וללוות מתנדבים בלתי פורמאליים המעוניינים‬ ‫למקצע את התנדבותם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבריטניה‪ :‬הוקמה רשת מרכזי התנדבות לפיתוח התנדבות ברחבי בריטניה‪ .‬המרכזים פועלים עם‬ ‫ארגוני ספורט לעידוד ופיתוח התנדבות בספורט ועם מוסדות השכלה גבוהה וארגוני סטודנטים לעידוד‬ ‫ופיתוח התנדבות סטודנטים‪ .‬ב‪ 2112-‬הוקם ‪ ,V‬ארגון שמטרתו לעודד ולקדם התנדבות נוער‪ .‬כמו כן‬ ‫מעודדים מרכזי ההתנדבות את ההתנדבות בתחומי בריאות ורווחה על ידי מגוון של תכניות מכוונות‬ ‫לתחומים אלה‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום ההכשרה והתמקצעות ‪ -‬בישראל‪:‬‬ ‫מהמיפוי הראשוני עולה כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעלי תפקידים בתחום ניהול ההתנדבות ‪ :‬ממיפוי של אנשי מקצוע בתחום הפעלת המתנדבים‬ ‫ניכר‪ ,‬כי ברשויות המקומיות קיימת דמות רכז‪/‬ת מתנדבים במחלקת הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫וכן קיימת דמות הממונה על ניהול התנדבות הנו ער במחלקת חינוך ו‪/‬או הנוער ברשות המקומית‪.‬‬ ‫מהמיפוי נראה כי קיימת מגמה של מינוי רכזי התנדבות בארגונים‪ ,‬אך עדיין קיימים פערים גדולים‬ ‫בין הרצוי למצוי‪ .‬מרבית העוסקים בתחום ניהול והפעלת מתנדבים‪ ,‬לא הוכשרו באופן פורמאלי‬ ‫לתפקידם ואינם נדרשים לעמוד בתהליכי הסמכה מוכרים‪ .‬יוצא דופן בעניין זה‪ ,‬הוא התפקיד של‬ ‫מנהל התנדבות רשותי בחינוך‪ ,‬אשר עובר הכשרה דו‪-‬שנתית לתפקידו‪ ,‬במסגרת ג'וינט התנדבות‪,‬‬ ‫המרכז ללימודים אקדמיים אור‪ -‬יהודה ומנהל חברה ונוער במשרד החינוך‪ .‬במקביל‪ ,‬עוברים רכזי‬ ‫ההתנדבות הרשותיים‪ ,‬תהליכי הכשרה במסגרת בית הספר הארצי של משרד הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעמדם המקצועי של מנהלי התנדבות‪ :‬למנהלי ההתנדבות טרם נוצרה קהילייה מקצועית‬ ‫מוגדרת‪ ,‬המתגבשת לכדי רשת מקצועית וחברתית מובחנת ועל כן‪ ,‬לא נוצרו תהליכים אשר יבשילו‬ ‫לכדי הקמת איגוד או גילדה מקצועית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החיבור בין העוסקים בתחום לבין גוף הידע הגדל‬ ‫ומתחדש בתחום ההתנדבות‪ ,‬אינו שיטתי וכמעט ואינו מתורגם לתהליכי הדרכה ולמידה‪ .‬ג'וינט‬ ‫ישראל התנדבות‪ ,‬בשיתוף עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך‪ ,‬מפעיל פורום מנהלי התנדבות‪,‬‬ ‫אשר נפגש על בסיס חודשי ודן בסוגיות משותפות לאנשי המקצוע בתחום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסלולי הכשרה בתחום ניהול התנדבות‪ :‬המסגרות האפשריות להתפתחות מקצועית‬ ‫וההתמחויות בתחום ניהול ההתנדבות כיום‪ ,‬הנן מצומצמות‪ .‬הפונים (יחידים ו‪/‬או נציגי ארגונים)‬ ‫לבקש ללמוד את התחום‪ ,‬ולהתמקצע‪ ,‬עלולים להתקשות במציאת מענה נגיש אשר הולם את‬ ‫צרכיהם‪ .‬בישראל פועלים מ ספר גופים אשר עוסקים בהכשרה והתמקצעות בתחום ניהול‬ ‫התנדבות‪ ,‬ביניהם ארגונים חברתיים‪ ,‬כגון ג'וינט ישראל התנדבות‪ ,‬מכון לר ביד שרה ועוד‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫ישנם מספר מוסדות אקדמיים שפיתחו קורסים ייחודיים במסגרת לימודי תואר ראשון ושני‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫המרכז ללימודים אקדמיים באור יהו דה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל ועוד‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬תהליכי האקדמיזציה הקיימים אינם שיטתיים והקורסים הקיימים‪ ,‬אינם משולבים בכל תחומי‬ ‫הלימוד ומוסדות ההשכלה הגבוהה הרלוונטיים‪ .‬מכאן‪ ,‬שקיים מחסור בגופים הנותנים מענה מקצועי‬ ‫לקידום המסגרות המפעילות מתנדבים ולקידום אנשי מקצוע המעוניינים להתמקצע בתחום ניהול‬ ‫המתנדבים ולהטמיע "תו איכות" להפעלת מתנדבים בארגונם‪.‬‬ ‫ממיפוי זה עולה‪ ,‬כי קיים צורך בהגדרת תפקיד מנהל התנדבות בארגון וביצירת תהליכי הסמכה‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מיפוי ארגונים מובילים בתחום ההכשרה וההתמקצעות בהתנדבות‬ ‫פירוט תחומי העיסוק‬ ‫שם הארגון‬ ‫הכשרות בתחום ההתנדבות במסגרת בית הספר לעובדים‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫סוציאליים‪ .‬הכשרות ברמה המחוזית והארצית לרכזי התנדבות‪.‬‬ ‫משרדי‬ ‫הכשרות בתחום ההתנדבות במסגרת מינהל חברה ונוער‪,‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬מינהל חברה ונוער‬ ‫הכשרות ברמה המחוזית והארצית לרכזי התנדבות‪.‬‬ ‫ממשלה‬ ‫אקדמיה‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫הכשרת רכזי התנדבות בשירותי בריאות‪.‬‬ ‫מנהלת השירות האזרחי לאומי‬ ‫הכשרות למתנדבי השירות האזרחי ולאומי‪.‬‬ ‫הכשרה בתחום התנדבות כחלק מתוכנית ‪ MA‬בניהול מלכ"רים‪.‬‬ ‫המרכז לחקר מגזר שלישי‬ ‫ג'וינט ישראל – התנדבות‬ ‫הדרכה והכשרה בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫המועצה הלאומית להתנדבות‬ ‫הדרכה והכשרה בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫החברה למתנ"סים‬ ‫מרכז הכשרה למתנדבי שלם ולרכזי התנדבות של החברה‬ ‫למתנסים – התמקדות פנים ארגונית‪ ,‬התמחות במתנדבים‬ ‫גמלאים‪.‬‬ ‫ארגוני המגזר‬ ‫מתן‪-‬הדרך שלך לתת‬ ‫הדרכה והכשרה בתחומים שמשיקים לעסקים‪-‬קהילה‬ ‫ציונות ‪2111‬‬ ‫הדרכה והכשרה בתחום התנדבות עסקים‬ ‫יד שרה‬ ‫הדרכה והכשרה בתחום ההתנדבות – בדגש פנים ארגוני‪ ,‬הקמה‬ ‫החברתי‬ ‫של מכללת מתנדבים‪.‬‬ ‫הדרכה והכשרה בתחום ההתנדבות‪ ,‬משאבי אנוש בעולם‬ ‫שתיל‬ ‫החברתי ועוד‪.‬‬ ‫שיתופים‬ ‫מודולה לקידום התנדבות כחלק מהכשרות למנכ"לי עמותות‪.‬‬ ‫מעלה‬ ‫הכשרה והטמעת אחריות תאגידית והתנדבות עובדים‪.‬‬ ‫מועצות התנדבות מקומיות‬ ‫מועצות התנדבות אזוריות ומקומיות המקדמות שיח‪ ,‬חשיבה‪,‬‬ ‫הכשרה והוקרת מתנדבים ברשות המקומית‪.‬‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫מרכז מעשה‬ ‫קידום הכשרות למתנדבי השירות האזרחי ולאומי‪.‬‬ ‫פרילנסרים פרטיים‬ ‫אנשים פרטים בעלי יוזמות ויכולת העברה ידע בתחום‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫נספח מס' ‪ : 4‬מרכזי למידה בעולם בתחום ההתנדבות‪:‬‬ ‫אוסטרליה‬ ‫ארה"ב‬ ‫קנדה‬ ‫‪Energize.inc‬‬ ‫‪Volunteer‬‬ ‫‪Canada‬‬ ‫‪School of‬‬ ‫‪Volunteer‬‬ ‫‪Management‬‬ ‫‪Networks‬‬ ‫‪Certificate IV,‬‬ ‫‪diploma or‬‬ ‫‪advanced diploma‬‬ ‫‪courses‬‬ ‫‪Hands on‬‬ ‫‪Volunteer‬‬ ‫הולנד‬ ‫‪MOVISIE‬‬ ‫‪Match‬‬ ‫בארה"ב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – energize.com‬בניהולה של סוזן אליס‪ .‬האתר מיועד למנהלי התנדבות ובו מרכז למידה און ליין בשם‬ ‫‪ .Everyone ready‬המרכז מציע קורסים מקוונים בתשלום‪ ,‬בנושא ניהול והפעלה של מתנדבים‪ ,‬החל‬ ‫מגיוס מתנדבים‪ ,‬טרנדים בניהול התנדבות ועד גיוס משאבים ועבודה עם ועדי מנהלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -Hands on network‬ארגון הגג של ארגוני ההתנדבות בארה"ב ‪ Points of lights‬הקים את ‪Hands on‬‬ ‫המכשיר מנהלי התנדבות ומתנדבים‪ .‬המטרה של ‪ Hands on‬היא לכוון מתנדבים וארגוני התנדבות‬ ‫להתמקצע ולהוביל לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Volunteermatch.org‬ארגון ששם לו למטרה לחבר בין צרכים של ארגונים‪/‬מסגרות התנדבות לבין‬ ‫מתנדבים‪ .‬הארגון מכשיר אנשי מקצוע המנהלים מתנדבים וארגונים המפעילים אותם‪ ,‬במגוון נושאים‬ ‫באמצעות סמינרי‪-‬רשת שהוא מציע על ידי מומחים בתחומם‪.‬‬ ‫בקנדה‪:‬‬ ‫הוקם ארגון גג‪ Volunteer Canada -‬העוסק בפיתוח ידע ובהפצתו ובהכשרות בנושאים מגוונים כגון‪ :‬ניהול‬ ‫התנדבות‪ ,‬הכשרת ועדי מנהלים וכן נושאים ספציפיים כגון הטמעת קוד האתיקה לניהול מתנדבים‪ ,‬הכשרה‬ ‫סביב מסקנות המחקר ‪ Bridging the gap‬ומיון מתנדבים‪ .‬ככלל‪ ,‬מרבית ההכשרות בקנדה מתבצעות במרכזי‬ ‫המתנדבים האזוריים ‪/‬מקומיים‪ .‬מרכז ההתנדבות בכל עיר עוסק בחיזוק תשתיות ההתנדבות והיכולות של‬ ‫הארגונים‪ ,‬זאת באמצעות‪ :‬תכניות לימוד‪ ,‬סדנאות‪ ,‬ייעוץ וליווי ארגוני ואישי‪ ,‬כנסים‪ ,‬מפגשי רישות בין בעלי‬ ‫תפקידים ועוד‪ .‬במקביל‪ ,‬המרכז מוביל דיאלוג לאומי חוצה ארגונים בנושאים נבחרים בעולם ההתנדבות‪.‬‬ ‫באוסטרליה‪:‬‬ ‫ממשלת אוסטרליה‪ ,‬כחלק מהאסטרטגיה לקידום ההתנדבות‪ ,‬החליטה על הקצאת מימון לפיתוח ידע‪,‬‬ ‫משאבים וכלים שיתמכו ויסייעו למנהלי התנדבות; ממשלת אוסטרליה עובדת עם ארגוני גג לשיפור מערכי‬ ‫ההדרכה וההכשרה למנהלי התנדבות‪ ,‬ולהפקת תו תקן ‪/‬סטנדרטים לטובת התמקצעות הארגונים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הוקם באוסטרליה בית ספר לניהול התנדבות בשם ‪ SVM – School of Volunteer Management‬שתפקידו‬ ‫להעצים את ההתפתחות של ההתנדבות בקהילה‪ ,‬באמצעות תהליכי הכשרה בתחום ניהול ההתנדבות‪.‬‬ ‫בהולנד‪:‬‬ ‫הוקם ארגון גג‬ ‫אשר מתמקד בפיתוח מקצועי של העוסקים בתחום ועוסק בהכשרות למנהלי התנדבות‬ ‫ולמתנדבים בתפקידי מפתח‪ .‬המרכז מכוון להמשגת ידע‪ ,‬מעניק ייעוץ פנים ארגוני‪ ,‬מסייע בבניית מודלים‬ ‫לניהול עצמי ופועל להפיץ ידע באופן שיטתי‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫תכנית קורס הסמכת מנהלי התנדבות‪ -‬דוגמא לסילבוס קורס הסמכה‬ ‫נושא‬ ‫מבואות‪ :‬התנדבות והחברה‬ ‫האזרחית בישראל‬ ‫מבואות‪ :‬התנדבות במערכות‬ ‫ארגוניות שונות‬ ‫מנהל מתנדבים‪ -‬מנהיג מתנדבים‬ ‫ניהול מתנדבים הלכה למעשה‪-‬א'‬ ‫ניהול מתנדבים הלכה למעשה‪ -‬ב'‬ ‫ניהול מתנדבים הלכה למעשה ג'‬ ‫ניהול מתנדבים הלכה למעשה ד'‬ ‫סוגיות ניהוליות בעבודה עם‬ ‫מתנדבים‬ ‫סוגיות ניהוליות בעבודה עם‬ ‫מתנדבים‬ ‫פרוט‬ ‫שעות‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫דברי פתיחה‪ ,‬הכרות ותאום ציפיות‬ ‫‪03:11-00:05‬‬ ‫התנדבות ‪ :‬הגדרות‪ ,‬אפיוני והיקפי התנדבות בישראל ובעולם‬ ‫‪05:31-03:31‬‬ ‫החברה האזרחית והמגזר החברתי‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫התנדבות במגזר הציבורי‪ ,‬העסקי והשלישי‬ ‫‪02:31-00:01‬‬ ‫סוגי מתנדבים‪ ,‬סגנונות התנדבות‬ ‫‪01:05-03:11‬‬ ‫ניהול מתנדבים‪ -‬מקצוע בהתהוות‬ ‫‪05:31-01:31‬‬ ‫מגמות בהתנדבות בעולם‬ ‫‪01:31-19:31‬‬ ‫עבודת הגמר‪ -‬הצגת שיטת העבודה והדרישות‬ ‫‪02:31-01:15‬‬ ‫מניעים להתנדבות‬ ‫‪01:05-03:11‬‬ ‫חזון התנדבות אישי‪ -‬הכרות עם דמות מנהיגה מעולם ההתנדבות‬ ‫‪05:31-01:31‬‬ ‫הגדרת תפקיד מנהל ההתנדבות‬ ‫‪01:15-19:31‬‬ ‫מנהל ההתנדבות כמנהיג מוביל ומתכלל‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫חזון מנהל ההתנדבות‬ ‫‪03:05-02:31‬‬ ‫הצעדים בהפעלת מתנדבים‬ ‫‪05:11-03:31‬‬ ‫הכנת הארגון לקליטת מתנדבים‬ ‫‪19:31-19:11‬‬ ‫שיחת חתך עם משתתפי הקורס‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫הגדרת תפקידים למתנדבים‬ ‫‪03:11-00:05‬‬ ‫גיוס מתנדבים‬ ‫‪05:11-03:31‬‬ ‫מיון מתנדבים‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫קליטה והשמת מתנדבים‬ ‫‪02:31-00:05‬‬ ‫הכשרה הדרכה וליווי מתנדבים‬ ‫‪05:11-03:11‬‬ ‫המשך מיון ושימור ותגמול מתנדבים‪ -‬מבט כולל‬ ‫‪02:11-19:31‬‬ ‫תגמול מתנדבים‬ ‫‪02:31-01:11‬‬ ‫התמודדות עם שחיקת מתנדבים ומניעת נשירה‬ ‫‪05:11-01:11‬‬ ‫הערכת ביצועים ומשוב למתנדבים‬ ‫‪02:31-19:31‬‬ ‫פיתוח קריירת התנדבות‪ -‬מסלולי צמיחה‬ ‫‪05:11-03:11‬‬ ‫התמודדות עם מתנדב מורכב‬ ‫‪02:31-19:31‬‬ ‫ניהול קונפליקטים ואמפטיה‬ ‫‪01:11-03:11‬‬ ‫התנדבות משפחות‬ ‫‪05:11-01:11‬‬ ‫התנדבות בני נוער‬ ‫‪02:31-19:31‬‬ ‫התנדבות בחירום‬ ‫‪05:11-03:11‬‬ ‫סיום עבודת המתנדב ו"פיטורי" מתנדבים‬ ‫התנדבות בחירום וברשת‬ ‫‪52‬‬ ‫סוגיות ביטוח וסוגיות אתיות‬ ‫ומשפטיות בניהול מתנדבים‬ ‫סיור‬ ‫התנדבות וניהול התנדבות בעתיד‬ ‫מפגש סיכום‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫יחסי צוות שכיר מתנדבים‬ ‫‪02:15-00:05‬‬ ‫סוגיות אתיות בניהול מתנדבים‬ ‫‪05:11-03:05‬‬ ‫האינטרנט בשירות ארגוני מתנדבים‬ ‫‪05:11-19:31‬‬ ‫מפגש עם מנהלי התנדבות בשטח‬ ‫‪01:31-19:31‬‬ ‫יזמות חברתית ואקטיביזם חברתי‬ ‫‪00:31-01:31‬‬ ‫ביטוח מתנדבים‬ ‫‪02:31-00:31‬‬ ‫מפגש עם יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות‬ ‫‪05:11-03:11‬‬ ‫סוגיות משפטיות בניהול מתנדבים‬ ‫‪00:11-19:31‬‬ ‫ניהול התנדבות‪ -‬התבוננות מסכמת‬ ‫‪03:11-00:05‬‬ ‫הצגת עבודות גמר‬ ‫‪01:31-03:31‬‬ ‫משוב וסיכום הקורס‬ ‫‪05:11-01:31‬‬ ‫חלוקת תעודות סיום‬ ‫דוגמא ‪ -‬יום עיון בנושא‪ :‬גיוס מתנדבים בראי הדורות השונים‬ ‫כיצד מגייסים מתנדבים במאה ה ‪20-‬‬ ‫רקע‬ ‫מי הם המתנדבים החדשים וכיצד מגייסים אותם לעשייה התנדבותית?‬ ‫המתנדבים החדשים באים עם ציפיות חדשות ועם דרישות חדשות למקצועיות‪,‬‬ ‫לגמישות‪ ,‬לגיוון‪ ,‬למענה על צרכיהם האישיים‪ ,‬לשימוש בטכנולוגיות‪ ,‬לחדשנות‬ ‫ועוד‪....‬במפגש נברר את מאפייני ההתנדבות של קבוצות הגיל השונות‪ ,‬המניעים‬ ‫שלהם וכיצד ניתן לגייס אותם לפעילות התנדבותית בארגון‪.‬‬ ‫גיוס נכון של המתנדבים משפיע על התאמת המתנדב לצרכים בארגון‪ ,‬חוסך‬ ‫משאבי זמן ואנרגיה וחוסר שביעות רצון מצד המתנדב‪ .‬במסגרת המפגש נדון‬ ‫בכלים לבניית ת כנית גיוס יעילה ומותאמת לכל אחת מקבוצות הגיל ונתייחס‬ ‫להשפעות של ההתנדבות החדשה על שיטות גיוס המתנדבים השונות‪.‬‬ ‫מטרת הסדנה‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫המשתתפים ילמדו על המאפיינים של הדורות השונים בהתנדבות‬ ‫‪.2‬‬ ‫המשתתפים ילמדו על המניעים של הדורות השונים בהתנדבות‬ ‫‪.3‬‬ ‫המשתתפים ילמדו על דרכים לרתימתם וגיוסם של מתנדבים בני הדורות‬ ‫השונים לארגון‬ ‫קהל יעד‪:‬‬ ‫מנהלי‪ ,‬רכזי ומפעילי מתנדבים בארגונים‬ ‫המרצה‪:‬‬ ‫אורן זוסמן‪ ,‬מנחה קורסים וסדנאות ועוסק בייעוץ בתחום ניהול ההתנדבות‬ ‫תכני הסדנה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סקירה קצרה על מגמות עכשוויות בניהול התנדבות‬ ‫‪-‬‬ ‫מאפיינים ומניעים של בני הדורות השונים בהתנדבות (דור הדממה; הבייבי‬ ‫בומרס; דור ה –‪ X‬ודור ה – ‪)Y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כלים לבניית תכנית גיוס המותאמת לבני הדורות השונים לטובת התנדבות‬ ‫בארגון‬ ‫‪58‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום התנדבות בעולם העבודה‬ ‫הפורום מתמקד בהרחבת תחום התנדבות העובדים בשלושת המגזרים‪ ,‬בהסתכלות אסטרטגית ותוך כדי‬ ‫מתן מענה לסוגיות חברתיות מרכזיות‪.‬‬ ‫תחום ההתנדבות בעולם העבודה החל לצבור תאוצה‪ ,‬עם ההכרה של ארגונים עסקיים ואחרים כי עליהם‬ ‫לגלות אחריות כלפי הקהילה שבתוכה הם יושבים‪ .‬התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬מאפשרת לאוכלוסיית‬ ‫העובדים להתנדב באופן שמשתלב באורח חייהם העמוס‪ .‬זוהי למעשה הנגשה של ההתנדבות והפיכתה‬ ‫לאפשרית ‪ ,‬עבור מתנדבים פוטנציאליים שיתכן ולא היו מתנדבים באופן אחר‪ .‬על כן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה‬ ‫לפיתוח תחום זה‪ ,‬לקידום ופיתוח מודלים מותאמים לארגונים וחברות המבקשים לקחת בכך חלק ולקדם את‬ ‫ההתמקצעות בתחום‪.‬‬ ‫פורום התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬שואף למקצע את תחום ההתנדבות בעולם העבודה‪ ,‬לתרום לפיתוח ידע‬ ‫חדש בתחום ואיגום ידע קיים וכן לקדם ולפתח תחומי התנדבות מגוונים ומתואמים לקהלי היעד השונים אשר‬ ‫יתרמו להנגשת והרחבת מס' העובדים המתנדבים בישראל‪ .‬הפורום יקדם תהליכי הוקרה והכרה להתנדבות‬ ‫עובדים ויתמוך בפיתוח כלים טכנולוגיים הרלוונטיים להתנדבות בעולם העבודה‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בישראל בתחום ‪:‬‬ ‫מממצאי המיפוי הראשוני עולה‪ ,‬כי קיים קושי באיתור מקורות מידע אחידים ומהימנים בכל הנוגע להיקף‬ ‫ההתנדבות בעולם העבודה בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במגזר הציבורי‪ -‬בשנת ‪ ,2103‬פעלה ועדה במסגרת נציבות שירות המדינה‪ ,‬במטרה לבחון את‬ ‫היקפי והשלכות התנדבות העובדים במגזר הציבורי‪ .‬על פי המלצת הוועדה‪ ,‬עובד מדינה יוכל‬ ‫להתנדב במסגרת קבוצתית מתמשכת אחת לשנה קלנדרית או במסגרת קבוצתית ב"ימי שיא"‬ ‫בהיקף שלא יחרוג מ‪ 8.5 -‬שעות על חשבון המעסיק לכל סוג התנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במגזר החברתי‪ -‬תחום התנדבות עובדים במגזר החברתי הוא תחום שרב בו הנסתר על הגלוי‪.‬‬ ‫במהלך מיפוי ראשוני זה‪ ,‬התעורר קושי באיתור נתונים מקיפים הנוגעים להתנדבות של עובדים‬ ‫מארגוני המגזר החברתי‪ .‬הנתונים היחידים שנמצאו‪ ,‬מתייחסים להתנדבויות ויוזמות חד פעמיות‬ ‫של ארגונים‪ .‬לא נמצאו כל עבודות מחקר שבחנו אם תופעה זו קיימת בישראל ואם כן‪ ,‬מהם‬ ‫מאפייניה או היקפיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במגזר העסקי‪ -‬תחום התנדבות העובדים במגזר העסקי‪ ,‬מוגדר לרוב כאחד המרכיבים או תתי‬ ‫התחומים של האחריות התאגידית‪/‬חברתית‪ .‬רבות מן החברות הגדולות במשק מפעילות כיום‬ ‫התנדבות עובדים‪ ,‬כאשר שיעור הארגונים העסקיים המעורבים בקהילה עומד על ‪ .128.9%‬על‬ ‫פי דרוג מעלה לשנת ‪ ,2103‬ב‪ 91%-‬מהחברות המשתתפות בדרוג‪ ,‬יש התנדבות עובדים‪.‬‬ ‫התנדבות עובדים בחברות עסקיות‪ ,‬מתקיימת לרוב באזור הגיאוגרפי בו ממוקמת החברה‪,‬‬ ‫לעיתים ישירות מול העמותה הקולטת את המתנדבים ולעיתים באמצעות ארגון תשתית מתווך‬ ‫‪ 12‬תוצאות סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪2112 ,‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ולא תמיד בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית‪ .‬הדבר מעלה צורך לבחינת מודלים שונים‬ ‫להטמעת התנדבות בעולם העבודה ולבחינת מודל הפעולה האפקטיבי ביותר ליישום‪.‬‬ ‫מהמיפוי עולה‪ ,‬כי על אף קיומה של התנדבות במקום העבודה‪ ,‬קיים צורך במדידה ואיסוף נתונים שיטתי‬ ‫ועקבי אשר יספקו תמונת מצב מדויקת יותר לגבי היקף ועומק התופעה‪ ,‬בשלושת המגזרים‪ .‬במקביל‪ ,‬קיים‬ ‫צורך באיגום ובפיתוח ידע ומחקר בתחום זה ועל בסיסו צורך בהקמת תשתית להתמקצעות בתחום‪ ,‬אשר‬ ‫תייצר ‪ best practices‬עבור כלל העוסקים בהתנדבות בעולם העבודה‪ :‬הארגונים השולחים את עובדיהם‬ ‫להתנדב והארגונים הקולטים את המתנדבים‪ .‬המיפוי אף מעלה צורך בחיזוק התפיסה האסטרטגית של‬ ‫התנדבות עובדים בקהילה וחיבור של ההתנדבות לצרכים החברתיים המרכזיים בקהילה‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום התנדבות בעולם העבודה ‪ -‬במדינות שונות בעולם‪:‬‬ ‫במיזמי התנדבות דומים בעולם‪ ,‬לא הוקדשה יחידת תוכן ספציפית לתחום ההתנדבות בעולם העבודה‪ .‬לרוב‪,‬‬ ‫נושא זה הוגדר כחלק מתחומי פעולתם של פורומים אשר עסקו בהעמקת העשייה בשטח או קידום תכניות‬ ‫התנדבות מגוונות‪ ,‬אם כי בעיקר בכל הנוגע להתנדבות במגזר העסקי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במרבית ארגוני הגג שהם‬ ‫תולדה של המיזמים השונים‪ ,‬מוקדשת לא מעט עבודה לעידוד התנדבות בעולם העבודה‪ ,‬אך שוב‪ ,‬בעיקר‬ ‫בעולם העסקי‪ .‬כך למשל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקנדה ‪ :‬הוקם מרכז למצוינות של מעורבות עסקים בקהילה‪ .‬בארגון חברים כ‪ 21-‬נציגים‬ ‫מעסקים הפועל ים בכל רחבי קנדה‪ ,‬יחד עם נציגי ממשלה והמגזר החברתי‪ .‬במקביל‪ ,‬ב‬ ‫‪ Volunteering Canada‬מציעים שירותי ליווי וייעוץ לחברות ולארגונים המעוניינים לפתח תכניות‬ ‫התנדבות עובדים‪ .‬שירותי הייעוץ מכוונים כך שלחברה או לארגון תהיה האפשרות "לתפור"‬ ‫תכנית התנדבות בהתאם לצרכיהם ולתחומי העניין שלהם‪ Volunteering Canada .‬פיתחו גם‬ ‫מאגר ידע בתחום זה‪ ,‬שזמין באתר הארגון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באוסטרליה‪ :‬ארגון הגג ‪ ,Volunteering Australia‬הקים פורטל שמרכז בתוכו ידע ומידע רב‬ ‫בנוגע להתנדבות עובדים‪ ,‬תוך דגש על התנדבות של חברות עסקיות‪ .‬במסגרת הפורטל‪,‬‬ ‫מתפרסמים מק רי בוחן והצלחה‪ ,‬מחקרים בתחום‪ ,‬אסטרטגיות‪ ,‬מודלים לפעולה ועוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מציע הארגון שירותי ייעוץ וליווי לארגונים וחברות המעוניינים לייצר שותפות התנדבותית וכן‬ ‫מאגר וירטואלי של ארגונים המציעים אפשרויות התנדבות עבור עובדים‪ ,‬זאת על מנת להנגיש‬ ‫אפשרויות אלה לחברות ולעובדיהן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבריטניה‪ :‬במסגרת הארגון המאוחד ‪ Volunteering England‬ו‪ ,NCVO -‬הוקמה מחלקה ייחודית‬ ‫העוסקת ב ‪ -Employer Supported Volunteering‬התנדבות בתמיכת מעסיקים‪ .‬שם המחלקה‬ ‫מרמז על כך שהיא אינה מכוונת אך ורק להתנדבות עובדים מחברות עסקיות‪ ,‬אלא לכל‬ ‫התנדבות שנתמכת על ידי המעסיק‪ -‬מכל אחד מן המגזרים‪ .‬המחלקה עוסקת בפיתוח ידע‬ ‫והתמקצעות בתחום ובהפקת חוברות הדרכה למבקשים לעסוק בתחום זה‪ ,‬כמו גם בליווי שיתופי‬ ‫פעולה בין ארגוניים ופיתוח מודלים להטמעת התנדבות הנתמכת על ידי מעסיקים‪.‬‬ ‫שירות המדינה מעודד התנדבות של עובדי המדינה בקהילה‬ ‫במסגרת שיתופי הפעולה הבין‪-‬מגזריים של המגזר הממשלתי‪ ,‬המגזר העסקי והמגזר החברתי והמגמה‬ ‫לחיזוק החברה האזרחית והחוסן הקהילתי‪ ,‬הנחה ראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ ,‬לראות בהתנדבות‬ ‫בקהילה כיעד לאומי שיש לקדמו‪.‬‬ ‫במסגרת זאת הוקמה ועדה משותפת לשירות המדינה ולמגזר השלישי בראשותו של מר מאיר אהרונוב‪ ,‬סגן‬ ‫נציב שירות המדינה‪ ,‬ובהשתתפות נציגים מנציבות שירות המדינה‪ ,‬משרדי הממשלה וארגוני המגזר החברתי‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫הוועדה נועדה לבחון את האפשרות לעודד את ההתנדבות של עובדי המדינה בקהילה‪ ,‬תוך התחשבות‬ ‫בנסיבות המיוחדות שבהן פועלים משרדי הממשלה כשליחי הציבור‪ ,‬אשר מופקדים על מימוש חובותיו ומיצוי‬ ‫זכויותיו‪.‬‬ ‫הוועדה בחנה את הסוגיות הרבות אשר עולות מדיון בנושא התנדבות מתוכננת ומבוקרת על‪-‬ידי הארגון‪,‬‬ ‫ולמדה על הנעשה בארגונים בארץ ובחו"ל ועל יוזמות שונות בתחום‪.‬‬ ‫הוועדה קבעה כי שירות המדינה יציב את היעד של חיזוק תודעת "ההתנדבות" בקרב עובדי המדינה‪ ,‬כמוטיב‬ ‫מרכזי בתפיסת המצוינות האישית של העובדים מחד‪ ,‬והמצוינות הארגונית והאחריות התאגידית מאידך‪ ,‬זאת‬ ‫כבסיס לתכנית ההתנדבות של עובדי המדינה בקהילה‪.‬‬ ‫על פי המלצת הוועדה‪ ,‬עובד מדינה יוכל להתנדב במסגרת קבוצתית מתמשכת‪ ,‬אחת לשנה קלנדרית‪ ,‬או‬ ‫במסגרת קבוצתית ב"ימי שיא" בהיקף שלא יחרוג מ‪ 8.5 -‬שעות על חשבון המעסיק‪ ,‬לכל סוג התנדבות‪.‬‬ ‫התכנית להתנדבות עובדי מדינה בקהילה תופעל תוך הקפדה על הימנעות מפגיעה בתפקודו של שירות‬ ‫המדינה בכלל ובמתן השירות לציבור בפרט והיא לא תבוא כתחליף לכוח אדם תקני בארגון זה‪ .‬שיבוצם של‬ ‫עובדי מדינה כמתנדבים בארגון קהילתי‪ ,‬ייעשה תוך הקפדה על מניעת חשש לניגוד עניינים‪ ,‬אל מול‬ ‫תפקידיהם ותפקידי יחידותיהם‪/‬משרדיהם בשירות המדינה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הציעה הוועדה להפעיל את התכנית להתנדבות עובדי מדינה בקהילה במסגרת פיילוט‪ ,‬תוך הגבלת‬ ‫מספר המשתתפים בתכניות ההתנדבות השונות לשנת הפיילוט‪ ,‬להיקף שלא יעלה על ‪ 211‬עובדים‪ ,‬דהיינו‬ ‫כ‪ 0%-‬מכלל עובדי המדינה‪ .‬בתום תקופת הפיילוט ולאור הביצוע בפועל‪ ,‬תיבחנה המשמעויות התקציביות‬ ‫של התכנית‪ ,‬מידת הצלחתה והצורך בעדכונה‪.‬‬ ‫נציב שירות המדינה הורה על עבודת מ טה לשם בחינת יישום ההמלצות שבדו"ח‪ ,‬תוך תיאום עם גורמי‬ ‫הממשלה הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪http://www.civil-service.gov.il/Civil-Service/TopNavHe/Takshir/newsLetter6/Volunteering.htm‬‬ ‫ארגוני המגזר החברתי‪ ,‬הפועלים בתחום התנדבות עובדים בקהילה‬ ‫שם הארגון‬ ‫מתן‪ -‬משקיעים בקהילה‬ ‫אופי ‪/‬תיאור הפעילות‬ ‫לחברות ועסקים מציעה מתן ארגז כלים מגוון‪ ,‬המאפשר שיתוף העובדים וכל‬ ‫בעלי העניין בפעילות הקהילתית‪ ,‬ניצול מיטבי של המשאבים השונים (תרומות‪,‬‬ ‫התנדבות עובדים וכד') והשקעה בקשת רחבה של פעילויות‪ ,‬במסגרת אחריות‬ ‫חברתית תאגידית‪.‬‬ ‫מתן – משקיעים בקהילה הינו ארגון חברתי הפועל ליצירת חברה אזרחית‬ ‫פעילה ומעורבת‪ ,‬על ידי בנייה ופיתוח שותפויות להשקעה אפקטיבית בקהילה‬ ‫בין משקיעים – עסקים‪ ,‬תורמים וקרנות פילנתרופיות – לבין ארגונים חברתיים‪,‬‬ ‫עמותות וחברות לתועלת הציבור וגורמי ממשל‪.‬‬ ‫ציונות ‪2111‬‬ ‫עסקים למען הקהילה (על"ה)‪ ,‬מיוזמת ציונות ‪ ,2111‬הוקמה במטרה לסייע‬ ‫לחברות עסקיות לנהל את מעורבותן החברתית באופן המקצועי‪ ,‬המיטבי‬ ‫והמתקדם ביותר‪ .‬צוותי על"ה מלווים חברות ישראליות ובינלאומיות‪,‬‬ ‫בשותפויותיהן החברתיות עם המגזר החברתי והמגזר הציבורי‪ .‬ציונות ‪2111‬‬ ‫מאמינה בשותפויות בין מגזריות ארוכות טווח‪ ,‬הנבנות תוך דגש על מעורבות‬ ‫והתנדבות עובדים‪ ,‬על בחירת שותף מתאים לפעילות בקהילה ועל ייעוד‬ ‫משאבים כספיים ושווי כסף לפעילות‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מעלה‬ ‫מעלה פועלת על‪-‬פי ההנחה כי לניהול אחריות תאגידית יש ערך עסקי‪-‬כלכלי‬ ‫עבור עסקים‪ .‬הארגון הוא חלק מרשת עולמית של ארגוני‪-‬עסקים המקדמים‬ ‫אחריות תאגידית והוא מוביל תהליכים של פיתוח ויישום אסטרטגיות של‬ ‫אחריות תאגידית (פעילות עסקית המשלבת ערכים חברתיים‪ ,‬סביבתיים‬ ‫ואת יים)‪ ,‬כגישה עסקית‪ .‬במסגרת האחראיות התאגידית מקדמים העסקים גם‬ ‫את תחום התנדבות העובדים‪.‬‬ ‫רוח טובה‬ ‫רוח טובה משמשת כתובת לכל אדם המעוניין להתנדב ולתת‪ ,‬ולכל אדם‬ ‫הזקוק לעזרה‪ ,‬סיוע ותמיכה בתחום ההתנדבות‪ .‬הארגון יוצר חיבור בין‬ ‫מתנדבים לשותפים קהילתיים ולארגונים הזקוקים למתנדבים במטרה לענות‬ ‫על המטרות של שני הצדדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוח טובה יוזמת את יום ה "מעשים‬ ‫הטובים" אשר במסגרתו מתנדבים עובדים‪.‬‬ ‫הרוח הישראלית‬ ‫הרוח הישראלית היא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען ילדים ונוער בסיכון‬ ‫בישראל‪ ,‬תוך גיוס הציבור הישראלי והמגזר העסקי למעורבות‪ ,‬שיתוף ותמיכה‪.‬‬ ‫בקבוצת המנהיגות של הרוח הישראלית לוקחים חלק כמה עשרות אנשי‬ ‫עסקים‪ ,‬התורמים זמן‪ ,‬ידע‪ ,‬התמחות וכסף למען ילדים ונוער בסיכון‪.‬‬ ‫חברה טובה‬ ‫חברה טובה היא ארגון ללא כוונת רווח‪ ,‬הפועל לקידום ההתנדבות בישראל‬ ‫ולהגברת מודעות ומעורבות חברתית‪ .‬חברה טובה יצרה את ענף התנדבות‬ ‫הפנאי בישראל‪ ,‬והקימה את המדריך המקוון להתנדבות הפנאי‪ -‬המאפשר‬ ‫לקחת חלק בפעילות התנדבותית חד פעמית וללא מחויבות ארוכת טווח‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום מדידה ידע ומחקר‬ ‫פורום מדידה ידע ומחקר‪ ,‬מתמקד בהקמת תשתית לשלושה צירי פעולה מרכזיים‪ :‬מדידת ההתנדבות‬ ‫וההשתתפות החברתית‪ ,‬איגום ופיתוח ידע בהתנדבות והרחבת שדה המחקר בתחום ההתנדבות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות צומחת ההתנדבות ונבנית כמקצוע וכדיסציפלינה בפני עצמה‪ .‬מתוך כך עולה הצורך‬ ‫בהבניית שלד ותשתית אמפירית לתחום ההתנדבות ורצון להרחיב את היריעה בכל הקשור במדידת‬ ‫ההתנדבות במספרים כמותיים בלבד‪ ,‬להערכת פעילות ההתנדבות גם בהקשר של חיזוק ההון האנושי‪ ,‬ההון‬ ‫הפיזי‪ ,‬ההון הכלכלי‪ ,‬ההון החברתי וההון התרבותי‪ .‬שימוש במידע וידע מהימן לגבי התנדבות הוא חיוני‬ ‫במידה ורוצים לנהל משאב יקר ערך זה למלוא הפוטנציאל ובצורה היעילה ביותר‪.‬‬ ‫מדידה‪ ,‬פיתוח ידע ומחקר רב תחומיים של התנדבות‪ ,‬הם בעלי חשיבות שאינה רק אקדמית ובעלי פוטנציאל‬ ‫להשפעה על קובעי המדיניות‪ ,‬הארגונים המפעילים מתנדבים‪ ,‬מנהלי ההתנדבות‪ ,‬המתנדבים והציבור הרחב‪.‬‬ ‫פורום מדידה‪ ,‬ידע ומחקר שואף לאגם ידע קיים ולפתח ידע חדש‪ ,‬בכל שדות הפעולה הרלוונטיים‪ :‬בשדה‬ ‫האקדמי‪ ,‬בשדה הפעולה הישראלי ובשדה הבינלאומי ולהנגיש ידע זה לתשתית ההתמקצעות‪ ,‬לטובת‬ ‫הנחלתו ולתשתית הטכנולוגיה‪ ,‬לטובת הפצתו‪ .‬הפורום יעסוק בתהליכי מדידה מחקר ופיתוח ידע הרלוונטיים‬ ‫לתחום ההתנדבות בישראל ויקדם את הצורך בעיגון חקיקתי לתהליכי המדידה ובקרת האיכות שיפותחו‬ ‫במסגרתו‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בישראל בתחום ‪:‬‬ ‫ממיפוי ראשוני בתחום זה עולה כי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום המדידה‪ :‬ישנם מספר גורמים העוסקים במדידת ההתנדבות‪ .‬הגורם הרשמי המודד‬ ‫התנדבות‪ ,‬הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הבודקת נושא זה במסגרת הסקר החברתי שהיא‬ ‫עורכת‪ .‬במרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון נערכו בעבר מספר מחקרים עוקבים‬ ‫בשם "דפוסי תרומה והתנדבות" אשר אספו נתונים בשיטת מדידה שונה מזו של הלמ"ס ועל כן‬ ‫הציגו תוצאות שונות‪ .‬מכוני סקרים נוספים‪ ,‬כגון מכון דחף‪ ,‬ערכו בשנים האחרונות סקרי התנדבות‪,‬‬ ‫בהזמנת גורמים שונים (לדוגמת סקר התנדבות בישראל ‪ ,2118‬שהוזמן על ידי המועצה הלאומית‬ ‫להתנדבות)‪ .‬השונות בין הסקרים ובין תוצאותיהם‪ ,‬נובעת משונות בהגדרת המונח התנדבות‪,‬‬ ‫ומשונות מתודולוגית בכל הנוגע לשיטות והיקפי הדגימה‪ ,‬שוני בשיטת איסוף הנתונים ושוני בשאלת‬ ‫המחקר‪ .‬במקביל‪ ,‬פותחו בשנים האחרונות בעולם מודלים למדידה המאפשרים השוואה בינלאומית‪.‬‬ ‫הדבר מעלה את הצורך בבחינת שיטות המדידה השונות‪ ,‬מידת התאמתם לסטנדרטים הבינלאומיים‬ ‫ויצירת מדד ישראלי להתנדבות‪ -‬מוסכם ואחיד‪ ,‬שיאפשר מדידה קבועה וברת השוואה פנימית‬ ‫ובינלאומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום הידע‪ :‬בשנים האחרונות עבר תחום ההתנדבות בכלל ותחום ניהול ההתנדבות בפרט‬ ‫תהליך של התמקצעות שבבסיסו עומד עולם ידע נרחב‪ ,‬הנשען על פרקטיקות של ניהול המשאב‬ ‫האנושי והתאמתן לעולם ההתנדבות‪ .‬הידע שפותח‪ ,‬הינו תוצר של שילוב בין חקר אקדמי לבין‬ ‫חכמת השדה‪ .‬במהלך השנים נכתבו לא מעט מאמרים‪ ,‬כלים פרקטיים‪ ,‬ספרים וכיו"ב העוסקים‬ ‫בהתנדבות ובניהולה‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ידע זה אינו מעוגם באופן מסודר והרבה ממנו נמצא בידי הארגונים‬ ‫‪63‬‬ ‫שפיתחו אותו‪ .‬במקביל‪ ,‬הרבה מן הידע האקדמי שנוצר‪ ,‬מתבסס על מחקרים שנעשו מחוץ לישראל‬ ‫והרבה מחכמת השדה‪ ,‬אינה עו ברת תהליכי המשגה ותיעוד‪ .‬על כן‪ ,‬היכולת לפתח ולייצר ידע כתוב‬ ‫וישים‪ ,‬הנה פונקציה של הקצאת משאבים מתאימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום המחקר‪ :‬בישראל קיימים מספר גופי מחקר‪ ,‬העוסקים בתחום המחקר בהתנדבות או‬ ‫בנושאים המשיקים לה‪ .‬במיפוי הראשוני נמצאו מספר מכוני מחקר מהמגזר החברתי ‪ ,‬מספר מכונים‬ ‫במגזר העסקי העוסקים במחקר חברתי‪-‬חינוכי‪ ,‬ארגוני מחקר ומדידה מהמגזר הציבורי ומיעוט‬ ‫מכונים אקדמיים החוקרים את תחום ההתנדבות ‪ .‬במקביל‪ ,‬ישנם מספר חוקרים באקדמיה‬ ‫הישראלית‪ ,‬שעסקו בתחום ההתנדבות כנושא עיקרי או משני‪ .‬מרבית החוקרים‪ ,‬באים מתחומים‬ ‫אקדמיים שא ינם נוגעים ישירות להתנדבות ועל כן ניתן לומר כי ישנו מספר קטן יחסית של חוקרים‪,‬‬ ‫שנושא זה נמצא באג'נדה המחקרית‪-‬אקדמית שלהם‪ .‬במקביל ‪,‬ישנו מספר קטן מאד של עבודות‬ ‫בתחום ההתנדבות ‪,‬לתואר שני ודוקטורט שנכתבו בעשור האחרון על ידי סטודנטים בישראל‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום המדידה‪ ,‬ידע ומידע ‪ -‬במדינות שונות בעולם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בקנדה‪ :‬הוקם מרכז ידע ופיתוח ידע – מטרת המרכז לספק תמיכה למחקרים ברמה הלאומית‬ ‫וברמה המקומית בכדי להעצים ולשכלל את הידע הקיים לגבי התנדבות‪ .‬המרכז נותן מענה למגוון‬ ‫רחב של סוגיות הקשורות לניהול ארגוני צדקה וארגוני התנדבות – ניהול וניהול פיננסי; גיוס‬ ‫משאבים; התנדבות ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באוסטרליה ‪ :‬במסגרת התכנית האסטרטגית להתנדבות‪ ,‬חודד המיקוד של איסוף וניהול הידע‬ ‫והמחקר‪ ,‬גם באמצעות סקרים לאומיים ומקומיים ודיווחי‪-‬ביצוע‪ .‬באוסטרליה מתקיימת מדידת‬ ‫ההתנדבות באופן לאומי על בסיס קבוע ואף מופק דוח ציבורי אחת לשלוש שנים לגבי נתוני‬ ‫ההתנדבות במדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהולנד‪ :‬נערך סקר של הלמ"ס – אחת לשנתיים‪ ,‬ספציפי להתנדבות‪ ,‬במקביל נערך סקר על‬ ‫"דפוסי נתינה" של אוניברסיטת אמסטרדם‪ -‬לגבי תרומת זמן וכסף‪ .‬בהולנד הוקמו מכוני מחקר ב‪-‬‬ ‫‪ 5‬אוניברסיטאות‪ ,‬אשר עוסקים בהתנדבות ופילנתרופיה‪ :‬בכל המוסדות האקדמיים הללו‪ -‬ישנם‬ ‫קורסים משולבים באקדמיה בתחומי התנדבות‪ .‬במקביל‪ ,‬החלו בהולנד בהטמעת תהליכים מובנים‬ ‫של בקרת איכות וסטנדרטיזציה‪ -‬לארגונים ולמנהלי התנדבות‪ ,‬למרכזי התנדבות מקומיים וכן‬ ‫בפיתוח כלים למדידת השפעת ההתנדבות עבור ארגונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבריטניה‪ :‬במסגרת הארגון המאוחד ‪ Volunteering England‬ו‪ , NCVO -‬פועל גוף מחקרי מוביל‪,‬‬ ‫‪ , IVR‬במסגרתו מתקיימים מחקרים שוטפים בתחום ההתנדבות שמפורסמים לציבור הרחב באתר‬ ‫האינטרנט של המכון‪ .‬באתר קיים גם בנק "‪ IVR ."Good practice‬אחראים גם על מדידת ההתנדבות‬ ‫ברמה הלאומית‪ ,‬יצירת כלים למדידת אימפקט ועוד‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫מיפוי מכוני מחקר בישראל‬ ‫תחומי עיסוק מרכזיים‬ ‫שם ארגון‬ ‫הלמ"ס‪ ,‬יחידת סמך עצמאית‬ ‫במשרד רוה"מ‪ .‬עורך פעולות‬ ‫סטטיסטיות ומפרסם‬ ‫תוצאותיהן בנוגע לאוכלוסייה‬ ‫ולפעילויותיה בתחומי החברה‪,‬‬ ‫הבריאות‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬המסחר‬ ‫והתעשייה ובתחומים אחרים‪.‬‬ ‫מספק לחברי הכנסת‪,‬‬ ‫לוועדותיה וליחידות הבית‬ ‫נתונים‪ ,‬מסמכים ומחקרים‬ ‫לקראת הדיונים השוטפים‪,‬‬ ‫להכנת חקיקה ולכל הפעילות‬ ‫הפרלמנטרית‬ ‫הוקם במטרה לפתח ידע‬ ‫בנושא ארגונים ללא כוונות‬ ‫רווח‪ .‬המרכז פועל לייזום וריכוז‬ ‫של מחקרים העוסקים‬ ‫בהיבטים שונים של המגזר‬ ‫החברתי בישראל‪ ,‬פיתוח ידע‬ ‫על מכלול הגורמים המרכיבים‬ ‫את המגזר החברתי; ארגונים‬ ‫ללא כוונות רווח‪ ,‬פעילויות‬ ‫פילנתרופיות והתנדבות‪.‬‬ ‫ופיתוח הדיון האקדמי והציבורי‬ ‫בסוגיית המדיניות כלפי המגזר‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫אחריות חברתית‪ ,‬התנדבות‪,‬‬ ‫מגזר שלישי‪ ,‬מעורבות‬ ‫אזרחית‪ ,‬צדק חברתי‬ ‫מרכז מוביל למחקר חברתי‬ ‫יישומי בישראל ובעולם היהודי‪.‬‬ ‫המחויבות של המכון הינה‬ ‫התמודדות עם אתגרים‬ ‫חברתיים‪ ,‬לרווחת קבוצות‬ ‫חלשות והרחבת ההזדמנויות‬ ‫העומדות בפניהן‪.‬‬ ‫מכון בלתי תלוי לחקר החברה‬ ‫הישראלית ולקידום רעיון‬ ‫השוויון והצדק החברתי‪.‬‬ ‫מתמקד בחקר במדיניות‬ ‫החברתית בישראל וניתוחה‪,‬‬ ‫ובוחן באופן ביקורתי את‬ ‫הצעדים הננקטים בתחומי‬ ‫התקציב‪ ,‬המיסוי והשירותים‬ ‫החברתיים ‪ -‬חינוך‪ ,‬בריאות‪,‬‬ ‫שיכון‪ ,‬רווחה‪ ,‬תחבורה וכו'‪.‬‬ ‫דירוג והערכת מלכ"רים‬ ‫בתהליך הדירוג נבחנות יכולות‬ ‫ארגוניות מגוונות ובסופו מופק‬ ‫דו"ח הכולל את ממצאי‬ ‫הבדיקה שערכו האנליסטים‬ ‫הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה‬ ‫מגזר ציבורי‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬ ‫כנסת ישראל‬ ‫המרכז לחקר המגזר השלישי‬ ‫בן גוריון‬ ‫אקדמיה‬ ‫המכון לאחריות אזרחית‪-‬‬ ‫אור יהודה‬ ‫מכון מאיירס‪-‬ג'וינט ברוקדייל‬ ‫מרכז אדו"ה‬ ‫מגזר חברתי‬ ‫מידות‬ ‫‪65‬‬ ‫מחקרים לדוגמא‬ ‫הסקר החברתי‬ ‫התנדבות בני נוער בשירותי‬ ‫חירום והצלה‪ ,‬ההתנדבות‬ ‫ומאפייניה‪,‬‬ ‫השרות האזרחי‪-‬לאומי בישראל‬ ‫ סקירה וניתוח‬‫דפוסי תרומה והתנדבות של‬ ‫הציבור בישראל‪ ,‬מעורבות‬ ‫חברתית של צעירים‪ ,‬אחריות‬ ‫חברתית של עסקים‪ ,‬הקשר‬ ‫בין התנדבות ופרמטרים‬ ‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‬ ‫בישראל‬ ‫התנדבות כערך חברתי‪-‬‬ ‫כלכלי‪ ,‬על אחריות אזרחית‪,‬‬ ‫מדד מחייה בכבוד‬ ‫"שנת התנדבות בקהילה"‬ ‫הערכת מודלים מתוך התכנית‬ ‫ במגזר הערבי והדרוזי‪ ,‬מעבר‬‫לעולם העבודה וקידום‬ ‫תעסוקתי‪ :‬תכניות בעבור בני‬ ‫נוער וצעירים בסיכון בארה"ב‬ ‫ובמדינות נוספות ב‪.-OECD‬‬ ‫לא צוינו‬ ‫דירוג עמותות‬ ‫החברתיים של מידות‪ .‬הדו"ח‬ ‫מציע כלי ניהולי המכוון‬ ‫לאפקטיביות‪ ,‬ומציג בפני‬ ‫משקיעים החברתיים מידע‬ ‫אודות סיכויי הארגון הנבדק‬ ‫להיות אפקטיבי‪.‬‬ ‫תכנית לפיתוח יכולות מדידה‬ ‫והערכה ככלי ניהולי לשיפור‬ ‫ביצועים ותוצאות בארגונים‬ ‫חברתיים בישראל‪ .‬תכנית‬ ‫אינטנסיבית המבוססת על‬ ‫הדרכה ולימוד משותף בין‬ ‫ובתוך ארגונים‪ ,‬יישום והטמעה‬ ‫של הנושא בפרויקטים של‬ ‫הארגון‪ ,‬תוך ליווי פרטני לכל‬ ‫ארגון‪.‬‬ ‫מרכז ערבי למחקר חברתי‬ ‫יישומי‪.‬‬ ‫מתמקד בצרכים החברתיים‪,‬‬ ‫החינוכיים והכלכליים של‬ ‫הפלסטינים בישראל‪ ,‬בזהותם‬ ‫הלאומית ובאזרחותם‬ ‫הדמוקרטית‪ .‬כמו כן עוסק‬ ‫המרכז בנושאים רחבים‬ ‫הקשורים לזהות‪ ,‬לאזרחות‬ ‫ולדמוקרטיה במדינות רב‪-‬‬ ‫לאומיות‬ ‫מרכז מחקר עצמאי ובלתי תלוי‬ ‫המתמקד באיסוף‪ ,‬ניתוח‬ ‫ושימור נתונים אמפיריים על‬ ‫החברה והפוליטיקה בישראל‪.‬‬ ‫המחקרים המתבצעים‬ ‫באמצעות ובשיתוף המרכז‬ ‫כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את פרויקט‬ ‫"מדד הדמוקרטיה" ואת "מדד‬ ‫השלום‪",‬‬ ‫מוסד למחקר במדעי‬ ‫החברה וההתנהגות‪ .‬עוסק‬ ‫במחקר ובתכנון תכניות‬ ‫התערבות והדרכה בתחום‬ ‫מדעי ההתנהגות בכלל‬ ‫ובתחום החינוך בפרט‪ .‬במכון‬ ‫פועלת ספרייה מקצועית ‪.‬‬ ‫חוקרי המכון עוסקים בכתיבת‬ ‫מחקרים‪ ,‬פעולות הערכה‪,‬‬ ‫ומחקרי מעקב בתחומי החברה‬ ‫והחינוך‪ ,‬עבור ארגונים‬ ‫ומוסדות שונים‪.‬‬ ‫מכון מחקר חברתי כלכלי‪.‬‬ ‫עוסק במחקר‪ ,‬הערכה ומדידה‬ ‫של תכניות‪.‬‬ ‫יעוץ ופיתוח אסטרטגי‪.‬‬ ‫אופטימיזציה של השקעות‬ ‫חברתיות‪.‬‬ ‫מתן‪ -‬הדרך שלך לתת‬ ‫מדה אל כרמל‬ ‫מרכז גוטמן למחקר וסקרים‪-‬‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫מכון הנרייטה סאלד‬ ‫מכון דו‪-‬עת‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫‪66‬‬ ‫תכנית הדרכה וליווי להערכה‬ ‫בעמותות‬ ‫"הפלסטינאים בישראל"‬ ‫מדד הדמוקרטיה הישראלית‪,‬‬ ‫דוח גוטמן אבי‪-‬חי לבחינת‬ ‫דמותה היהודית של החברה‬ ‫הישראלית‬ ‫הערכת תכניות "הזנק" ו"הזנק‬ ‫עתידים"‬ ‫הערכת תכנית עמ"ן‪ ,‬הערכת‬ ‫תכנית "זינוק בעליה"‪.‬‬ ‫פסיכולוגית חברתית עוסקת‬ ‫בהערכת פרויקטים בגישת‬ ‫"הערכה ממוקדת שימוש"‪,‬‬ ‫ייעוץ וליווי לארגונים לשם‬ ‫תמיכה בתהליכי תכנון וקבלת‬ ‫החלטות‪.‬‬ ‫הערכת תכניות ואסטרטגיות‬ ‫חברתיות בגישה מכוונת‬ ‫שימוש‪ ,‬לטובת למידה ארגונית‬ ‫וקבלת החלטות מיטבית‪ .‬ליווי‬ ‫ארגונים בביצוע הערכה‬ ‫פנימית‪ .‬הכשרת ארגונים‬ ‫לביצוע הערכה פנימית‪ .‬ייעוץ‬ ‫לקרנות פילנתרופיות‬ ‫ומשקיעים‪ .‬ייעוץ והדרכת‬ ‫מעריכים‪ .‬סדנאות והכשרות‬ ‫בנושאים שונים‬ ‫הערכת פרויקטים ‪,‬בתחומים‬ ‫שונים כגון חינוך ורווחה‪,‬‬ ‫חברה‪ ,‬מגזר שלישי‪ ,‬התנדבות‪.‬‬ ‫כמו כן פיתוח ממדי הפרויקט‪,‬‬ ‫בניית מנגנוני הערכה פנימית‬ ‫והטמעתם‪.‬‬ ‫מכון מחקר העוסק במחקרים‬ ‫חברתיים והערכת תכניות‪,‬‬ ‫בבניית הליך וכלים אשר‬ ‫מספקים תמונת מצב מהימנה‬ ‫ועדכנית ברמת הפרט‪,‬‬ ‫הקבוצה והתכנית ככלל‪.‬‬ ‫הערכת תכניות ופרויקטים‪,‬‬ ‫מחקרים לבניית מדדי קהילה‬ ‫(מדד קליטה ומדד לחוסן(‬ ‫ד''ר גילה מלך‬ ‫שלי שרון‬ ‫מהו"ת‬ ‫משב‪-‬מחקר יישומי‬ ‫דיאלוג‬ ‫‪62‬‬ ‫הקמת מערכת מדידה והערכה‬ ‫ל"רשת הון סיכוי)‪" (IVN‬‬ ‫מחקר הערכה מפעלים‬ ‫חינוכיים‪-‬הפועל ת"א‬ ‫אור ירוק‪ ,‬ימין אורד‪ ,‬חסדי לב‬ ‫הערכת תכנית "מסע ישראלי‬ ‫מבראשית"‪ ,‬הערכת תכנית‬ ‫"סטרייב ישראל"‬ ‫לא צוין‬ ‫נספחים ‪ -‬פורום חקיקה ואסדרה‬ ‫פורום חקיקה ואסדרה מתמקד בהקמת תשתית לקידום‪ ,‬פיתוח ועיגון המדיניות הציבורית והחקיקתית בתחום‬ ‫ההתנדבות וההשתתפות החברתית‪.‬‬ ‫קיימת חשיבות רבה לחקיקה ואסדרה בתחום ההתנדבות‪ .‬מדיניות מעוגנת בחוק‪ ,‬אשר תקדם התנדבות‪,‬‬ ‫תעגן משאבים‪ ,‬תעניק תמיכות והטבות ולמתנדבים וארגונים ותייצר תמונה בהירה לגבי ההתנדבות בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬תתרום באופן משמעותי להגדלת מספר המתנדבים ולשיפור איכות ההתנדבות בחברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫מיפוי ראשוני לנעשה בתחום החקיקה והאסדרה של ההתנדבות ‪ -‬בישראל‪:‬‬ ‫חקיקה בתחום ההתנדבות ‪ :‬תחום ההתנדבות מאופיין בהיעדר הסדרה כוללת או מקיפה בחקיקה‪ .‬קיימים‬ ‫דברי חקיקה המסדירים תחומים מסוימים הקשורים להתנדבות‪ ,‬אך המדובר בחקיקה אקלקטית‪ ,‬שאינה‬ ‫אחידה בהיקפה ובאופי ההסדרה‪ .‬ככלל‪ ,‬מדובר בהסדרה אשר אינה תואמת את מאפייני ההתנדבות כיום‪.‬‬ ‫נושאים חשובים רבים בתחום ההתנדבות‪ ,‬כמו למשל גבולותיה של ההתנדבות‪ ,‬ההבחנה בין מתנדב לעובד‬ ‫וזכויותיו וחובותיו של מתנדב‪ ,‬אינם מוסדרים כלל בחקיקה ‪ .‬מצב זה‪ ,‬מעורר קשיים בירוקראטיים ויוצר חוסר‬ ‫ודאות עבור הארגונים שמפעילים מתנדבים‪ .‬קיים צורך בהגדרה ברורה להתנדבות ומענה לשאלה מיהו‬ ‫מתנדב ומהו מעמדו בפני החוק‪.‬‬ ‫הקצאת משאבים ציבוריים‪ :‬המיפוי מעלה כי קיים מחסור בהקצאת משאבים המעוגנים על פי חוק‪ ,‬לקידום‬ ‫התנדבות והשתתפות החברתית‪ .‬ומכאן‪ ,‬שהצורך הוא בקידום תמיכות ומענקים כספיים המעוגנים בחוק‬ ‫לטובת ההתנדבות‪.‬‬ ‫ניהול סיכונים וסוגיות ביטוח‪ :‬המיפוי העלה את הצורך להרחיב את הסדר ביטוח מתנדבים לפי חוק‬ ‫הביטוח הלאומי‪ ,‬הן מבחינת הגדרת המתנדב בחוק הביטוח הלאומי והן מבחינת תחומי התנדבות וסגנונות‬ ‫התנדבות‪.‬‬ ‫פיתוח נהלים‪ :‬המיפוי העלה כי אין כיום נהלים מוסדרים להפעלת מתנדבים במגזר השני ובמגזר העסקי‬ ‫ויש לתת את הדעת לפיתוח ולהטמעת קוד אתי וליצירת נהלי שקיפות ודיווח לגבי ניהול המתנדבים במסגרות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫תקציר סקירה השוואתית בנושא חקיקה ואסדרה של התנדבות ‪ -‬במדינות שונות בעולם‪:‬‬ ‫נערך ע"י עו"ד אלה אלון‪ -‬עבור מיזם ההתנדבות הישראלי‬ ‫בסקירה זו נבחן המצב המשפטי בנושא התנדבות בשלוש מדינות – קנדה‪ ,‬אנגליה ואוסטרליה‪ .‬בשלוש‬ ‫המדינות‪ ,‬כמו בישראל‪ ,‬אין חקיקה כללית ומקיפה בנושא התנדבות‪ .‬אך קיימת הסדרה "רכה" של התחום‬ ‫באמצעות קודי התנהלות וולונטריים ("‪ )"best practice‬בתחומים נרחבים שארגונים רבים פועלים לפיהם‬ ‫(באוסטרליה הקוד מפורט במיוחד)‪ .‬קיימים הבדלים משמעותיים בנושאים המרכזיים המעסיקים את ארגוני‬ ‫המתנדבים במדינות השונות שנבחנו ובשאלת ההבחנה בין עובדים ומתנדבים‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫ההבחנה בין עובדים למתנדבים והיחס ביניהם‬ ‫באנגליה הנושא המשפטי המרכזי בתחום ההתנדבות אליו יש התייחסות הוא הנושא ההבחנה בין עובדים‬ ‫ומתנדבים‪ .‬ההגדרה של מתנדב אינה ברורה (כמו בישראל)‪ ,‬וקיימת תופעה של ניצול מצוקה של אנשים‬ ‫המעוניינים לעבוד ואילוצם להתנדב‪ .‬גם המדינה מעודדת התנדבות בתקופה של אבטלה כאמצעי לשוב‬ ‫לשוק התעסוקה‪ .‬ההשלכה של היותו של אדם מתנדב ולא עובד באנגליה היא מאד משמעותית‪ ,‬וגוררת‬ ‫עימה העדר תחולה של כל החקיקה המגנה על עובדים‪ .‬עם חקיקתו של חוק שכר המינימום באנגליה (‪)0998‬‬ ‫נוצר "ייצור כלאיים" – עובד מתנדב‪ ,‬שיכול להיות מועסק בארגונים חברתיים בלבד וחלים לגביו חלק מחוקי‬ ‫העבודה‪ ,‬אך אין חובה לשלם לו שכר מינימום‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בקנדה ובאוסטרליה אין עיסוק בסוגיה זו בהקשר של התנדבות‪ .‬חלק מהזכויות של עובדים‬ ‫במדינות אלה חלות גם לגבי מתנדבים (פרט לשכר)‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬החקיקה בנושא בטיחות ובריאות בעבודה‬ ‫חלה גם על מתנדבים כמו על עובדים (אם יש לפחות עובד אחד בארגון)‪ ,‬ויש מדריכים מסודרים המסבירים‬ ‫את התחולה של דינים אלה לגבי מתנדבים‪ .‬באוסטרליה יש הגדרה ברורה להתנדבות המוגבלת לארגונים‬ ‫חברתיים בלבד‪ ,‬כך שהעסקה ללא שכר במגזרים אחרים (שעלול להיות בה היבט של ניצול) כלל אינה‬ ‫נחשבת התנדבות‪.‬‬ ‫גם באנגליה וגם באוסטרליה יש התמודדות עם הסוגיה של החלפת עובדים על‪-‬ידי מתנדבים‪ .‬בשתי‬ ‫המדינות קיימת הסדרה "רכה" של הנושא בהסכמה בין ארגוני המתנדבים לבין ארגוני העובדים‪ ,‬כך שתהיה‬ ‫הבחנה ברורה בין תפקידים המבוצעים על‪-‬ידי עובדים לבין תפקידים המבוצעים על‪-‬ידי מתנדבים‪ ,‬מתנדבים‬ ‫לא ישובצו ב תפקידים של עובדים ולא יחליפו עובדים הנוקטים בצעדים ארגוניים בסכסוך עבודה‪ .‬באנגליה‬ ‫ניכר שסוגיה זו בוערת יותר ושבפועל יש מגמה של החלפת עובדים על‪-‬ידי מתנדבים בשל צמצום המימון‬ ‫הממשלתי לשירותים חברתיים ובשל מגמות של הפרטה‪ .‬בקנדה סוגיה זו לא נדונה‪.‬‬ ‫ניהול סיכונים בהתנדבות וביטוח מתנדבים‬ ‫בקנדה זהו הנושא המרכזי המעסיק הנדון בהיבטים המשפטיים של התנדבות‪ .‬אך גם באנגליה‬ ‫ובאוסטרליה הנושא מוסדר היטב‪ .‬קיימים מדריכים מקיפים לארגוני התנדבות כיצד להתמודד עם הסיכונים‬ ‫שבהעסקת מתנדבים – בגיוסם‪ ,‬במיונם‪ ,‬בהגדרת תפקידיהם‪ ,‬בפיקוח עליהם‪ ,‬בהכשרתם ועוד‪ .‬באנגליה‬ ‫במקביל יש ניסיון למנוע הרתעה של מתנדבים וארגוני מתנדבים מהתנדבות בגלל הסיכונים‪ ,‬ומובהר שכמעט‬ ‫ואין תביעות נגד מתנדבים וארגוני מתנדבים‪ .‬במספר מחוזות ‪ /‬מדינות בקנדה ובאוסטרליה ישנה חקיקה‬ ‫המגנה על מתנדבים מפני אחריות נזיקית בגין נזק שגרמו במהלך התנדבותם (למעט במקרים של רשלנות‬ ‫חמורה)‪ .‬במדינות אלה לא קיים ביטוח מתנדבים ציבורי כמו בישראל‪ .‬בקנדה ובאנגליה המחויבות לבטח‬ ‫את המתנדבים נקבעה בקודי ההתנהלות התקינה ואינה מחייבת מבחינה חוקית (למעט בתפקידים בהם יש‬ ‫סיכון מיוחד‪ ,‬כמו כבאים)‪ .‬באוסטרליה קיימת חובה בחוק לבטח את המתנדבים ככלל‪ ,‬אך היא חלה רק‬ ‫לגבי ארגונים בהם יש עובד אחד לפחות‪.‬‬ ‫היבטי מיסוי‬ ‫באנגליה ובאוסטרליה קיימת מחויבות בקודי ההתנהלות התקינה של ארגוני מתנדבים להחזיר הוצאות‬ ‫למתנדבים על‪-‬מנת שלא ייוותרו בחסרון כיס כתוצאה מההתנדבות‪ .‬תשלום מעבר להחזר ההוצאות (למעט‬ ‫הוקרה חד‪ -‬פעמית) עלול להביא למיסוי התשלום ואף במקרים מסוימים להכרה במתנדב כעובד‪ .‬ככלל אין‬ ‫הגבלה של סכום החזר ההוצאות והדרישה היא רק שיהיה סביר ויתאים להוצאות שהוצאו בפועל‪.‬‬ ‫בקנדה לא מצאתי התייחסות לסוגיה זו‪ .‬אך עלתה שם השאלה האם להעניק למתנדבים זיכויי מס‪ .‬גישתם‬ ‫של ארגוני המתנדבים ככלל היא להימנע מכך‪ ,‬בשל הפגיעה ברוח ההתנדבות מרצון חופשי‪ .‬חריג לכך הם‬ ‫‪69‬‬ ‫הכבאים המתנדבים‪ ,‬שהעומס המוטל עליהם ומחויבותם להתייצב בכל עת (ולא רק לפי נוחותם) מצדיקים‬ ‫מתן נקודת זיכוי‪.‬‬ ‫מניעת הפליה וגיוון בהעסקת מתנדבים‬ ‫בקנדה ובאוסטרליה חוקי איסור ההפליה חלים לגבי מתנדבים‪ .‬באנגליה חקיקת השוויון בעבודה אינה‬ ‫חלה‪ ,‬אך אולי ניתן להחיל את החובה לפעול בשוויון כלפי מתנדבים באופן עקיף‪ .‬בשלוש המדינות יש‬ ‫התייחסות לנושא זה בקודים להתנהלות תקינה ומדריכים מפורטים כיצד לשלב חלקים מגוונים באוכלוסייה‬ ‫בהתנדבות תוך ייחוס חשיבות רבה לנושא‪.‬‬ ‫סכסוך בין ארגון מתנדבים לבין מתנדב‬ ‫באנגליה קיים עיסוק מרכזי בסוגיה זו‪ ,‬ואף הוקמה ועדה בנושא בעקבות מספר אירועים מתוקשרים של‬ ‫סכסוכים בין מתנדבים לארגונים‪ .‬בוועדה עלו התנגדויות להסדרה בחקיקה של הנושא מחשש שהסדרה‬ ‫בחקיקה לא תתאים לגיוון של תחום ההתנדבות והיא עלולה להגביל את התפתחותו‪ .‬התוצר של הוועדה הן‬ ‫המלצות לארגונים להתייחסות ראויה לתלונות של מתנדבים וקידום נגישותם למנגנוני יישוב סכסוכים‬ ‫חיצוניים (בוררות או גישור)‪ .‬בעתיד תיבחן הקמתו של נציב תלונות מתנדבים חיצוני לארגונים‪ .‬גם‬ ‫באוסטרליה יש התייחסות לטיפול בתלונות של מתנדבים ונגישות ליישוב סכסוכים באמצעות פישור חיצוני‬ ‫בקוד ההתנהלות התקינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע שהפסקת פעילותו של מתנדב תהיה לאחר אזהרה בפרוצדורה‬ ‫מתועדת ועם זכות לייצוג של מתנדב‪ .‬בקנדה יש התייחסות בקוד לסיום העסקתו של מתנדב‪ ,‬אשר צריכה‬ ‫להיעשות מתוך כבוד לכל הגורמים הנוגעים בעניין‪.‬‬ ‫קנדה‪:‬‬ ‫אין בקנדה חקיקה כוללת המסדירה את מעמדם של מתנדבים‪ .‬ישנם חוקים מעטים המתייחסים במפורש‬ ‫למתנדבים‪13.‬‬ ‫אך הפעלתם של מתנדבים בקנדה כפופה לחקיקה כללית מדינתית ואזורית‪ ,‬אשר חלה גם על‬ ‫מתנדבים‪ ,‬בין היתר בעניינים אלה‪ :‬זכויות אדם‪ ,14‬חופש המידע‪ ,‬הגנת הפרטיות וחובות‬ ‫דיווח‪15,‬‬ ‫דיני נזיקין‪,16‬‬ ‫העסקת עובדים ובטיחות סביבת העבודה‪ ,‬חובת ביטוח לעובדים בסיכון‪ , 17‬הגנה על אוכלוסיות בסיכון‬ ‫(ילדים‪ ,18‬קשישים‪ ,‬אנשים עם‬ ‫מוגבלות‪19‬‬ ‫וכדומה)‪ ,‬רגולציה של מקצועות מסוימים‪ ,‬אחריות של בעלי קרקע‬ ‫לשלומם של הנמצאים בו‪ ,‬בחינה של עבר פלילי‪ ,‬לשון הרע וזכויות‬ ‫יוצרים‪20.‬‬ ‫ההסדרה של ההתנדבות בקנדה שמה את הדגש על הנושא של ניהול סיכונים בהתנדבות‪ .‬חלק נרחב‬ ‫מהמסמכים העוסקים בתחום המשפטי דנים באפשרות להטלת אחריות נזיקית על מתנדב‪ ,‬על הארגון או‬ ‫על חבר ועד מנהל של הארגון‪ .‬ניהול הסיכונים ומניעתם בא לידי ביטוי במיון המתנדבים‪ ,‬בהגדרת תפקידם‪,‬‬ ‫בפיקוח עליהם‪ ,‬בסביבת העבודה שלהם ועוד‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬בעניין זה הגישה היא שאין להבחין‬ ‫מבחינת אחריות הארגון בין מתנדבים לב ין עובדים‪ ,‬וניהול המתנדבים חייב להיות מקצועי ביותר כדי למנוע‬ ‫סיכונים‪.‬‬ ‫‪( Volunteers & the Law – a guide for volunteers, organizations and boards (2000, the People’s Law School) 13‬להלן‪ :‬מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה)‪ .‬המדריך דן‬ ‫בדין הקנדי הפדראלי ובמחוז ‪.British Columbia‬‬ ‫‪ 14‬כך לדוגמא‪ Canadian Human Rights Act :‬קובע איסורים על הפליה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעניין העסקת עובדים‪ .‬ההגדרה של העסקה בסעיף ‪ 25‬לחוק‪ ,‬אינה‬ ‫מותנית בתשלום שכר‪ ,‬כך שהיא כוללת גם התנדבות‪:‬‬ ‫‪ . “employment” includes a contractual relationship with an individual for the provision of services personally by the individual‬הזכות לשוויון מעוגנת גם‬ ‫בחוקה הקנדית ‪ .Canada’s Constitution - Charter of Rights and Freedoms‬במחוז ‪ British Columbia‬יש אפשרות לארגונים וולונטריים המסייעים לאוכלוסיות‬ ‫מסוימות להעדיף בקבלה לעבודה או להתנדבות את חברי אותן האוכלוסיות (מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה‪ ,‬שם בעמ' ‪ .)10‬למניעת הפליה ארגונים מחויבים גם‬ ‫להתאים את השירות או את אפשרות ההתנדבו ת לסוגים שונים של אוכלוסיות (בני דתות שונות או אנשים עם מוגבלות‪ ,‬לדוגמא – שם‪ ,‬בעמ' ‪.)12‬‬ ‫‪ 15‬להרחבה בנושא זה ראו מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.05‬‬ ‫‪ 16‬להרחבה בנושא זה ראו מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה‪,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 17‬ראו למשל ‪ )Ontario( Workplace Safety and Insurance Act, 1997‬ו‪ .)British Columbia( Workers’ Compensation Act-‬חוקים אלה מחייבים מתן כיסוי‬ ‫ביטוחי למתנדבים מסוימים (למשל‪ ,‬כבאים)‪.‬‬ ‫‪ 18‬החובות כלפי ילדים הן‪ :‬לפקח‪ ,‬לא לנטוש‪ ,‬להציל‪ ,‬לא להשתמש בכוח מוגזם ולדווח על התעללות‪ .‬להרחבה ראו מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,13‬‬ ‫בעמ' ‪ 22‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 19‬חובות ייחודיות כלפי אנשים עם מגבלות הן‪ :‬החובה להשקיע מאמץ סביר בהתאמת השירות לאנשים עם מוגבלות והחובה לשמור על סודיות‪ .‬ראו מתנדבים‬ ‫והחוק ‪ -‬קנדה‪ ,‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ 25‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ 20‬לסקירה של חקיקה הרלוונטית למיון מתנדבים "‪ "screening‬ראו‪ .The Screening Handbook (2012) – Appendix A :‬וכן ראו מתנדבים והחוק ‪ -‬קנדה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הקוד הקנדי למעורבות התנדבותית " ‪ "the Canadian Code for Volunteer Involvement‬פורסם על‪-‬ידי‬ ‫ארגון ‪Canada‬‬ ‫‪21Volunteer‬‬ ‫בשנת ‪ 2110‬ועודכן בשנת ‪ .2102‬הארגון הוקם בשנת ‪ 0911‬על‪-‬מנת לקדם‬ ‫התנדבות ומעורבות חברתית בקנדה‪ .‬הארגון תומך בארגוני מתנדבים ומייעץ להם וכן מייצג את עניינם של‬ ‫המתנדבים בכל דיון ציבורי בנו גע למדיניות בנושא מעורבות חברתית‪ .‬הארגון גם עורך מחקרים בנושא‬ ‫ההתנדבות‪ ,‬ומשלב ניסיון מהשטח וקשר עם ארגונים ומוסדות משלושת המגזרים לצורך גיבוש עמדותיו‪.‬‬ ‫הקוד בנוי בגמישות כך שניתן להתאימו לכל סוגי הארגונים המפעילים מתנדבים בקנדה – ארגונים עם עובד‬ ‫אחד או ללא עובדים כלל וארגונים הפרוסים ברחבי קנדה‪ ,‬וכן ארגונים עם כמות משאבים שונה‪ .‬הקוד‬ ‫מתאים לכל הקהילות ברחבי קנדה – באזורים עירוניים או כפריים ובתרבויות שונות ולאנשים בעלי תפיסות‬ ‫שונות‪ .‬מטרתו של הקוד לשפר ולהרחיב את המעורבות ההתנדבותית של הציבור ברחבי קנדה‪.‬‬ ‫זיכויי מס למתנדבים – ישנם מחוזות מסוימים שנותנים זיכויי מס למתנדבים בתחומים מסוימים‪ .‬כך במחוז‬ ‫‪ Québec‬ניתן זיכוי מס למתנדבים בבתי אבות‪ .‬במחוז ‪ Nova Scotia‬ניתנים זיכויי מס למתנדבים בחילוץ והצלה‬ ‫ולכבאים מתנדבים‪ .‬בקנדה מתקיים דיון ציבורי בנושא האם זיכויי מס מרחיבים את היקף ההתנדבות ומהווים‬ ‫תגמול ראוי עבורה או דווקא עלולים לפגוע ברוח ההתנדבות ולא להשפיע לטובה על היקפיה‪ .‬ישנה הבחנה‬ ‫בין התנדבות ככלל לבין כבאים מתנדבים‪ ,‬המהווים חלק חיוני בשירותי הכבאות של קנדה והם מוזעקים‬ ‫בכל עת (ולא לפי נוחותם)‪ ,‬ולכן יש יותר קונצנזוס על הענקת זיכוי מס כתגמול עבור התנדבותם‪.‬‬ ‫אנגליה‪:‬‬ ‫גם באנגליה אין חקיקה מקיפה בנושא התנדבות ורוב ההסדרים הנוגעים לניהול מתנדבים מוסדרים‬ ‫בהמלצות להתנהלות תקינה "‪ "good practice‬ואינם מחייבים‪ .‬שאלת ההבחנה בין מתנדב לעובד מקבלת‬ ‫מקום משמעותי בהסדרה המשפטית של התנדבות באנגליה‪ .‬ההשלכות של הבחנה זו הם משמעותיות‪,‬‬ ‫מכיוון שחוקי העבודה אינם חלים על מתנדבים‪.‬‬ ‫הגדרת מתנדב – אין הגדרה אחת וקיימות הגדרות שונות בחוקים שונים‪ .‬הרכיבים המרכזיים בהגדרות אלה‬ ‫הם‪22:‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנדבות היא ללא תמורה כלכלית – למעט החזר הוצאות‪ ,‬תמריצים (כמו‪ ,‬כרטיסים לקונצרט)‬ ‫ותשלום עבור שעות עבודה של מתנדבים במסגרת עבודתם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנדבות היא מבחירה‪ ,‬אך גם לכך יש חריגים – למשל‪ ,‬דרישה של ניסיון קודם בקבלה למקצועות‬ ‫מסוימים באוניברסיטאות (כמו‪ ,‬עבודה ס וציאלית)‪ ,‬מחייבת למעשה התנדבות; התמחות והכשרה‬ ‫מעשית במסגרת לימודית; עבודות שירות במקום מאסר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההתנדבות צריכה להועיל לזולת‪ ,‬אך זה לא אומר שהיא לא יכולה להועיל גם למתנדב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנדבות יכולה להיות פורמאלית בארגון מסודר (בסקטור הוולונטרי‪ ,‬הציבורי או הפרטי‪ ,‬בארגוני‬ ‫ע ובדים‪ ,‬מפלגות פוליטיות ועוד) או בלתי פורמאלית ללא מסגרת ארגונית מסודרת‪.‬‬ ‫הבחנה בין מתנדבים לעובדים ‪ -‬כעיקרון לא חלות על מתנדבים זכויות של‬ ‫עובדים‪23.‬‬ ‫אך קיימים מתנדבים‬ ‫שהוכרו בפסיקה כעובדים‪ ,‬כאשר שאלת המפתח היא קיומו של קשר חוזי מחייב‪ .‬המבחנים הם לא ברורים‪,‬‬ ‫וקיים שטח אפור‪ ,‬במיוחד בגלל מיעוט המקרים בהם מתנדב טען בדיעבד להיותו עובד‪.‬‬ ‫‪ 21‬פרטי התקשרות עם ארגון ‪:Volunteer Canada‬‬ ‫‪275 Bank Street, Suite 400‬‬ ‫‪Ottawa, ON, K2P 2L6‬‬ ‫‪T 613-231-4371 | 800-670-0401‬‬ ‫‪F 613-231-6725‬‬ ‫‪E: [email protected]‬‬ ‫‪- See more at: http://volunteer.ca/content/about-us#sthash.uwl7k3hi.dpuf‬‬ ‫‪ ,Volunteer Rights Inquiry Interim Report 22‬בעמ' ‪.21‬‬ ‫‪( Mark Restall, Volunteers and the Law (2005) 23‬להלן‪ :‬מתנדבים והחוק – אנגליה)‪ ,‬בעמ' ‪ 2‬ואילך‪ .‬כן ראו ‪X v Mid Sussex Citizens Advice Bureau‬‬ ‫‪ Supreme Court, December 2012‬שם נקבע שהחקיקה המגנה על עובדים מפני אפליה אינה חלה לגבי מתנדבים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עובדים התנדבותיים ‪ -‬לפי סעיף ‪ 11‬לחוק שכר המינימום באנגליה‪ ,‬החוק אינו חל על "‪."voluntary workers‬‬ ‫המדובר בעובדים המועסקים על‪ -‬ידי ארגון צדקה‪ ,‬ארגון התנדבותי או ארגון המגייס כספים לאחד מאלה‪,‬‬ ‫אשר אינם מקבלים הכנסה מעבר להחזר הוצאות (בפועל או הוצאות סבירות לצורך קידום מטרות הארגון)‬ ‫או דמי מחייה או מגורים הסבירים בנסיבות ההעסקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אם העובד הושם בארגון על‪-‬ידי ארגון צדקה‬ ‫אחר לצורך קידום מטרותיו‪ ,‬לא יחול עליו חוק שכר מינימום‪ ,‬אף אם הוא מקבל דמי מחייה‪ .‬הכשרה נחשבת‬ ‫להכנסה לצורך הסעיף‪ ,‬למעט הכשרה לעשות את התפקיד ההתנדבותי בלבד‪ .‬החקיקה בנושא שעות‬ ‫עבודה ומנוחה ()‪ ) Working Time Regulations (1998‬וחקיקה אחרת בנושא זכויות עובדים חלות על עובדים‬ ‫אלה‪24.‬‬ ‫התנדבות של עובדים אצל מעסיקם – אין מניעה עקרונית שעובדים יתנדבו אצל מעסיקם‪ ,‬אך יש להקפיד‬ ‫על אמצעים שימנעו בעיות שיתעוררו בעניין‪ .‬יש להקפיד על הבחנה משמעותית בין תפקידו של העובד‬ ‫להתנדבות‪ .‬גם הקפדה כזו עלולה ליצור בעיות‪ ,‬אם העובד יידרש לעניינים הקשורים לתפקידו במהלך‬ ‫ההתנדבות או שבהתנדבותו יתעוררו בעיות משמעת‪.‬‬ ‫מניעת אפליה של מתנדבים ‪ -‬העובדה שהחקיקה לגבי זכויות עובדים לא חלה על מתנדבים לא צריכה‬ ‫להוביל ליחס לא הוגן או מפלה כלפי מתנדבים (סיכויים טובים שארגון שינהג כך לא יזכה למתנדבים רבים)‪.‬‬ ‫מן הראוי שלארגון יהיו נהלים פנימיים שמגנים על מתנדבים‪ ,‬אך הם אינם מחויבים לעשות‬ ‫כן‪25.‬‬ ‫בנוסף‪,‬‬ ‫ייתכן שארגונים יחויבו להימנע מאפליית מתנדבים לפי חקיקה שאינה קשורה לתעסוקה – למשל‪ ,‬אם מכירים‬ ‫באפשרות להתנדב כשירות לציבור‪ ,‬קיים איסור על אפליה בשירות‬ ‫לציבור‪26.‬‬ ‫החקיקה בנושא בטיחות ובריאות בעבודה אינה חלה לגבי מתנדבים‪ ,‬אך חקיקה זו מחילה חובת זהירות‬ ‫גם כלפי הנמצאים במקום עבודה שאינם עובדים (לרבות‬ ‫מתנדבים)‪27.‬‬ ‫חובה דומה חלה מכוח המשפט‬ ‫המקובל‪ .‬מעסיקים מחויבים לבצע הערכת סיכונים‪ ,‬ואילו ארגון שאין בו עובדים אלא רק מתנדבים אינו‬ ‫מחויב לעשות כן לפי‬ ‫התקנות‪28.‬‬ ‫אך ייתכן שחובת הזהירות מחייבת הערכת סיכונים‪.‬‬ ‫אוסטרליה‪:‬‬ ‫גם באוסטרליה לא קיימת חקיקה מקיפה וכוללת בנושא התנדבות‪ ,‬אך קיימים סטנדרטים מקיפים בנושא‬ ‫של זכויות מתנדבים והפעלתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימים הסדרים חקיקתיים לגבי עובדים החלים גם על מתנדבים‬ ‫(כמו בנושא‪ ,‬מניעת הפליה ובריאות ובטיחות)‪.‬‬ ‫הגדרת התנדבות‪ – 29‬פעילות המתקיימת במסגרת ארגונים ללא מטרת רווח (להבדיל מארגונים למטרת‬ ‫רווח‪ ,‬אף אם הם פועלים בתחום החברתי‪ ,‬כמו בית אבות‬ ‫סיעודי)‪30‬‬ ‫או פרויקטים‪ ,‬ומתקיימים לגביה כל אלה‪:‬‬ ‫‪ 24‬לדוגמא להבחנה בין עובדים‪ ,‬עובדים התנדבותיים ומתנדבים‪ ,‬ראו עלון מידע בנושא מתמחים (‪ – )interns‬תופעה הולכת ומתפתחת באנגליה‪ ,‬אשר קיים חשש‬ ‫שהיא עלולה להביא לניצול‪.‬‬ ‫‪ 25‬קיים מדריך המסייע לקידום גיוון בקרב במתנדבים‪.Monitoring volunteers: a guide to collecting and using data :‬‬ ‫‪ 26‬המתנדבים והחוק – אנגליה‪ ,‬בעמ' ‪ .05‬וראו גם המדריך של ‪ .Equality and Human Rights Commission‬אך קיימים חריגים לחובה לתת שירותים באופן‬ ‫שאינו מפלה כאשר מדובר בארגונים התנדבותיים‪.‬‬ ‫‪ .Health and Safety at Work etc Act 1974, section 3 27‬המתנדבים והחוק – אנגליה‪ ,‬בעמ' ‪ 28‬ואילך‪ .‬וכן ראו מידע נוסף בנושא באתר של ‪Health and Safety‬‬ ‫‪.Executive‬‬ ‫‪.The Management of Health and Safety at Work Regulations 1999 28‬‬ ‫‪ 29‬מתוך דף מידע של ‪Volunteering Australia‬‬ ‫‪Suite 2, Level 3‬‬ ‫‪Queens Road 00‬‬ ‫‪Melbourne Victoria 3004‬‬ ‫‪Australia‬‬ ‫‪P: +61 (0)3 9820 4100‬‬ ‫‪F: +61 (0)3 9820 1206‬‬ ‫‪E: [email protected]‬‬ ‫‪W: www.volunteeringaustralia.org‬‬ ‫הגדרות אלה הן התוצר של התייעצות לאומית שהתקיימה באוסטרליה בשנת ‪ 0992‬בשיתוף מגוון רחב של בעלי עניין – מתנדבים‪ ,‬צוות של ארגונים שלא‬ ‫למטרות רווח‪ ,‬קובעי מדיניות וארגוני עובדים‪ .‬ראו גם דף מידע בנושא מתנדבים באתר של ‪.Australian Government Fair Work Ombudsman‬‬ ‫‪ 30‬קיים סטאטוס של השמה זמנית ( ‪ )vocational placement‬ללא תשלום שהינו נפרד מהתנדבות‪ .‬הסטאטוס מוסדר ב‪ Fair Work Act, 2009-‬ומותנה בכך שמדובר‬ ‫בדרישה במסגרת קורס אוסטרלי ובכך שיש להשמה אישור של רשות מוסמ כת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן שגם השמה זמנית שאינה עומדת בתנאים אלה לא תוכר‬ ‫כהעסקה‪ ,‬אם היא לתקופה קצרה‪ ,‬מיטיבה בעיקר עם המתלמד‪ ,‬אשר אינו נדרש לתוצרים‪ ,‬אין בעבודתו ערך מסחרי משמעותי לעסק ועדיף שיהיה על תקן של‬ ‫צופה בלבד‪ .‬ראו באתר של ‪.Australian Government Fair Work Ombudsman‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעשית לטובת הקהילה והמתנדב ומקדמת ערכים חיוביים (שוויון‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬כבוד לזולת‬ ‫ולתרבויות שונות) – פעילות בארגון גזעני אינה יכולה להיחשב התנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעשית מרצונו החופשי של המתנדב וללא כפיה (להבדיל מחובות אזרחיות בגינן לא ניתן תשלום)‬ ‫– קיימת התנגדות לתפיסה שתשלומים סוציאליים צריכים להיות מותנים בהתנדבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ללא תמורה כלכלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במשרות המיועדות למתנדבים (ולא כתחליף לעובדים)‪.‬‬ ‫זכויות‬ ‫מתנדבים‪31‬‬ ‫– חלק מזכויות המתנדבים מעוגנות בחקיקה וחלקן נובעות ממחויבותם המוסרית של‬ ‫ארגונים המפעילים מתנדבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לסביבת עבודה בריאה ובטוחה‬ ‫‪‬‬ ‫זכות להיות מרואיינים ומופעלים בהתאם לחוקי שוויון ההזדמנויות ומניעת‬ ‫‪‬‬ ‫זכות שפעילותם תהיה מבוטחת באופן מספק‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לקבל מידע מדויק ואמין לגבי הארגון בו הם מתנדבים‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לקבל החזר הוצאות‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לקבל את מדיניות ההתנדבות של הארגון וכל מדיניות אחרת המשפיעה על פעילותם‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לא למלא משרה שבעבר אוישה על‪-‬ידי עובד בשכר‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לא לבצע עבודה של עובדים בשכר בזמן שננקטים צעדים ארגוניים במסגרת סכסוך עבודה‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לקבל תיאור של תפקידם ושעות התנדבות מוסכמות‬ ‫‪‬‬ ‫נגישות למנגנון הגשת תלונות‬ ‫‪‬‬ ‫זכות לקבל אוריינטציה לגבי הארגון‬ ‫‪‬‬ ‫שמירה על סודיות המידע האישי שלהם לפי ‪Privacy Act 1988‬‬ ‫‪‬‬ ‫זכות להכשרה מספקת לביצוע תפקידם‬ ‫ביטוח‬ ‫מתנדבים‪33‬‬ ‫ההפליה‪32‬‬ ‫– החקיקה בנושא שמירה על בריאות ובטיחות בעבודה מחייבת ארגון מתנדבים לבטח‬ ‫את מתנדביו‪ .‬יש מדינות באוסטרליה בהן נקבעה בחקיקה חסינות למתנדבים מפני תביעות נזיקיות (אך לא‬ ‫חסינות מפני הליכים פליליים)‪ .‬החסינות אינה חלה אם המתנדב פעל תחת השפעת סמים או אלכוהול או‬ ‫מחוץ לפעילות המאושרת על‪-‬ידי הארגון או בניגוד להוראות‬ ‫הארגון‪34.‬‬ ‫האחריות של המתנדבים מועברת‬ ‫לארגוני המתנדבים וניתן לתבוע אותם‪.‬‬ ‫היבטי מיסוי‪ - 35‬החזר הוצאות צריך להיות בגובה ההוצאות או ההוצאות הצפויות‪ ,‬ועדיף שיהיה כנגד קבלות‪.‬‬ ‫הסקירה המפורטת נמצאת באתר מיזם ההתנדבות הישראלי הבין מגזרי‪.‬‬ ‫‪ 31‬מתוך דף מידע של ‪.Volunteering Australia‬‬ ‫‪ 32‬למידע נוסף לגבי חקיקה זו ראו את האתר של ‪ .Australian Human Rights Commission‬ארגון ‪ Volunteering Australia‬פרסם מדריך מקיף בנושא של ‪Involving‬‬ ‫‪.Volunteers from Diverse Cultural and Language Backgrounds in your Organization‬‬ ‫‪ 33‬לדוגמא לביטוח מקיף לארגוני מתנדבים והסברים לגבי פוליסות ביטוח ראו‪http://volunteeringaustralia.org/wp-content/uploads/AON-Vitalpack-Summary- :‬‬ ‫‪.2013-2014.pdf‬‬ ‫‪ 34‬ראו חוברת הדרכה למתנדבים לגבי בריאות ובטיחות במקום עבודתם של ‪ .Safe Work Australia‬ראו לדוגמא את החוק בדרום אוסטרליה‪Volunteers :‬‬ ‫‪ .Protection Act 2001‬בחוק יש רשימה רחבה של סוגי התנדבות בהם המתנדבים מוגנים מפני הליכים נזיקיים‪.‬‬ ‫‪ 35‬ראו דף מידע ‪ )2115( Volunteers and tax‬של ארגון ‪ .Volunteering Australia‬וכן ראו מידע מעודכן באתר של ‪.Australian Taxation Office‬‬ ‫‪23‬‬