‫דו"ח חדו"ש‬ ‫נשים במועצות הדתיות – המהפכה שלא היתה‬ ‫מחבר הדו"ח‪ :‬שחר אילן‬ ‫תחקיר‪ :‬שרה לאה רענן‬ ‫כ"ז באדר א‪ ,‬תשע"א‬ ‫‪ 3‬במרץ‪2011 ,‬‬ ‫תקציר ממצאים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 23‬שנים עברו מאז התקבל פסק דין שקדיאל‪ .‬למרות זאת רק ‪ 22‬נשים מכהנות במועצות‬ ‫דתיות‪ ,‬התקדמות של חברת מועצה לשנה בממוצע (ראה רשימה בסוף הדו"ח)‪.‬‬ ‫על פי בדיקת חדו"ש בישראל ‪ 66‬הרכבי מועצות דתיות מכהנים שבהם כ‪ 450-‬חברים‪ .‬כלומר‬ ‫מדובר בפחות מ‪ 5%-‬מחברי המועצות הדתיות‪ .‬רק אחת מכל עשרים חברים היא אישה‪.‬‬ ‫בממוצע רק באחת מכל שלוש מועצות דתיות יש אישה‪ .‬רק במועצה אחת הרצליה יש שתי‬ ‫נשים‪ .‬סביר להניח שלכך יש קשר לעובדה שראש עיריית הרצליה יעל גרמן היא אישה בעלת‬ ‫עמדות ליברליות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬נשים נתפסות עדיין במועצות הדתיות כמי שאמורות רק לצרוך את‬ ‫השירותים‪ ,‬כולל שירותים לנשים בלבד כמו טהרת המשפחה והדרכות כלות‪ .‬אבל יכולתן‬ ‫להשפיע על המדיניות ועל חלוקת המשאבים אפסית‪.‬‬ ‫גם פריסת המועצות שבהן מונו נשים מאד לא שוויונית‪ 13 .‬מהנשים מונו למועצות במרכז הארץ‪,‬‬ ‫‪ 7‬בצפון‪ ,‬שתיים בגדה ואף אחת בדרום‪ .‬העובדה שאין נשים שמכהנות בדרום הארץ בולטת‬ ‫במיוחד משום שמהפכת הנשים במועצות הדתיות החלה בעיר הדרומית ירוחם‪ ,‬עירה של לאה‬ ‫שקדיאל‪.‬‬ ‫כיוון שאין בנמצא דו"ח קודם לא ניתן להשוות את הממצאים לקדנציה קודמת‪ 20 .‬מהנשים מכהנות ב‪48-‬‬ ‫המועצות שמונו בקדנציה הנוכחית‪ 2 .‬ב‪ 18-‬המועצות שנותרו עדין מהקדנציה הקודמת‪ .‬יתכן שהדבר‬ ‫מעיד על שיפור מסויים‪ .‬אבל קשה לדעת בוודאות שכן לא ידוע כמה נשים היו במועצות שהתחלפו‪ .‬בשני‬ ‫מיקרים מסרו במועצות דתיות על כוונה למנות נשים בהרכבים הבאים אך הרכבים אלה לא נכנסו לתוקף‬ ‫עד סגירת הדו"ח ב‪ .28.2.2011-‬הנתונים לגבי הקדנציה הנוכחית מבוססים על הרכבי המועצות כפי‬ ‫שפורסמו ברשומות ועל שיחות טלפון למועצות‪ .‬הנתונים לגבי מועצות שיש בהן הרכב או ממונה‬ ‫מקדנציה קודמת מבוססים על שיחות טלפון עם המועצות‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ :‬אחריות השר לשירותי דת בנושא זה גדולה במיוחד‪ .‬השר אחראי למינוי ‪ 45%‬מחברי‬ ‫המועצות‪ .‬תקנה חדשה מ‪ 2008-‬אף מאפשרות לו למנות את כל חברי המועצה אם עברה שנה מאז‬ ‫הבחירות לרשויות המקומיות ולא הושגה הסכמה בין הגורמים הממנים‪ .‬על פי דיווח בעיתון הארץ‪ ,‬השר‬ ‫לשירותי דת יעקב מרגי ניצל תקנה זו לא פעם‪( .‬בענייין התקנה‪ ,‬ראו‪ :‬הארץ‪)29.11.2009 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמכויותיהם של חברים במועצות הדתיות מוגבלות‪ .‬רוב הסמכויות מוחזקות בידי היו"רים‪ .‬אין‬ ‫יו"ר אישה במועצה דתית וככל הידוע כיהנה בתפקיד רק אישה אחת בכפר סבא במשך תשעה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫ב‪ 2004-‬קבע ראש הממשלה אריאל שרון תקנות חדשות שמאפשרות למנות ממונים למועצות‬ ‫שמועד הקמתן הסתיים‪ .‬עם הקמת המשרד לשירותי דת ב‪ 2008-‬עברה הסמכות הזו לידי השר‬ ‫לשירותי דת‪ .‬ב‪ 67-‬מועצות דתיות‪ ,‬חצי מהמועצות‪ ,‬יש ממונים או מורשי חתימה (מתוכן כ‪60-‬‬ ‫מועצות שבהן יש ממונים)‪ 41 .‬מהם מונו בקדנציות קודמות ו‪ 26-‬בנוכחית‪ .‬עד היום לא מונתה‬ ‫שום אישה לתפקיד ממונה‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שמדובר במינוי מנהלי שאין כל ספק שאמור לעמוד‬ ‫במבחן כללי השוויון‪.‬‬ ‫הנתונים האלה מביכים במיוחד לאור העובדה שבמשך חלק גדול מהעשור האחרון כיהנה אישה‪ ,‬ברוריה‬ ‫פרנסיס‪ ,‬כסמנכ"ל למועצות דתיות במשרד הדתות ואחר כך במשרד ראש הממשלה (כאשר שירותי הדת‬ ‫סופחו למשרד ראש הממשלה)‪ .‬מתברר אם כן שבישראל של שנות ה‪ 2000-‬אישה יכולה להיות ממונה‬ ‫על ראשי מועצות דתיות וממונים על מועצות דתיות‪ ,‬אבל אינה יכולה לכהן בתפקידים אלה‪.‬‬ ‫המשרד לשירותי דת לא העביר תגובה לממצאים למרות מספר פניות‪.‬‬ ‫רקע מועצות דתיות‬ ‫המועצות הדתיות הן המסגרות המקומיות העיקריות לאספקת שירותי דת‪ .‬הן נוסדו לפני קום המדינה‬ ‫כחלק מתביעתה של הרבנות הראשית לאוטונומיה דתית והמשיכו לפעול אחרי הקמת המדינה‪ .‬המועצות‬ ‫פועלות מכוח חוק שירותי הדת היהודיים תשל"א –‪ .1971‬משרד הדתות מאשר את תקציבן‪ ,‬אשר‬ ‫מסופק באופן יחסי ע"י הרשות המקומית (בין ‪ 25%‬ל‪ )75%-‬ומשרד הדתות (בין ‪ 25%‬ל‪ .)75%-‬גובה‬ ‫ההשתתפות התקציבית של הרשות נקבע בהתאם לחוסן הכלכלי שלה‪ .‬חלק קטן מהתקציב מגיע‬ ‫מהכנסות עצמיות‪.‬‬ ‫תהליך הרכבת המועצה סבוך מאד‪ .‬שר הדתות הממנה ‪ 45%‬מחברי המועצה‪ ,‬הרשות המקומית ממנה‬ ‫אף היא ‪ ,45%‬והרבנות המקומית הממנה את עשרת האחוזים הנותרים‪ .‬החוק דורש הסכמה של‬ ‫שלושת הגופים למינוי כל אחד מחברי המועצה‪ .‬מצב דברים זה העניק לשר הדתות‪ ,‬למעשה‪ ,‬יכולת‬ ‫מכרעת לקבוע מי ישלוט במועצות הדתיות‪.‬‬ ‫המועצות הדתיות מטפלות בעיקר בעניינים אלה‪ :‬פיקוח על כשרות ושחיטה‪ ,‬מתן שירותי רבנות ועריכת‬ ‫נישואין‪ ,‬הקמת עירוב‪ ,‬הפעלות מקוואות טהרה‪ ,‬שירותי קבורה‪ ,‬פעולות תרבות תורנית ותמיכה‬ ‫במוסדות דת‪ .‬נשים הן צרכניות של כל שירותי המועצות‪ .‬בחלק מהמקרים (מקוואות טהרה‪ ,‬הדרכת‬ ‫כלות) הן הצרכניות הבלעדיות‪.‬‬ ‫פסק דין שקדיאל‬ ‫ב‪ 40-‬השנים הראשונות למדינה לא נבחרה אף אישה למועצה הדתית‪ .‬בינואר ‪ 1986‬בחרה המועצה‬ ‫המקומית בירוחם את לאה שקדיאל‪ ,‬אשת חינוך‪ ,‬למועצה הדתית בירוחם‪ .‬עוד לפני שמונתה למועצה‬ ‫הדתית היתה שקדיאל חברת המועצה המקומית ירוחם‪ .‬בראיון ל‪ TheMarker-‬סיפרה על הסיבות‬ ‫שהניעו אותה לצאת למאבק‪" :‬הרכב המועצה הדתית היה אחד הנושאים שהצריכו טיפול כחלק מעבודת‬ ‫המועצה המקומית‪ .‬גיליתי שאין נשים במועצות דתיות‪ ,‬ולא מפני שהחוק או ההלכה אוסרים זאת‪ ,‬אלא כי‬ ‫כך מנהלים זאת הפוליטיקאים בהסכם בלתי כתוב"‪)27.11.2008 ,TheMarker( .‬‬ ‫שר הדתות זבולון המר מהמפד"ל סרב לאשר את המינוי וב‪ 1987-‬עתרה שקדיאל לבג"צ באמצעות‬ ‫האגודה לזכויות האזרח‪ .‬ב‪ 1988-‬קבע בג"צ שאין להפלות נשים בבחירת הרכבים של מועצות דתיות‪.‬‬ ‫שקדיאל הפכה לאישה הראשונה שמכהנת במועצה דתית‪.‬‬ ‫המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בפסק דין שקדיאל‪:‬‬ ‫"המועצה הדתית היא איפה גוף מינהלי יציר החוק‪ ,‬שתפקידו לדאוג לקיום השירותים‬ ‫הדתיים היהודיים‪ ...‬השירותים‪ ,‬המסופקים על‪-‬ידי המועצה הדתית‪ ,‬בעלי אופי דתי הם‪ ,‬אך‬ ‫המועצה מופקדת על סיפוקם ונתינתם בלבד ולא על איזו שהיא הכרעה הלכתית דתית‬ ‫בקשר אליהם‪ ...‬מכאן נובעת המסקנה הברורה‪ ,‬שאי‪-‬הכללת מועמד למועצה דתית‪ ,‬משום‬ ‫שהמועמד הוא אישה‪ ,‬נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית‪ ,‬שלפיו אסורה‬ ‫הפליה מטעמי מין‪ .‬עקרון יסוד זה הונח במגילת העצמאות‪ ,‬והוא אחד מעקרונות היסוד‬ ‫שמצאו את ביטוים גם בדבר חקיקה של המחוקק‪ ...‬כוונתי לחוק שיווי זכויות האשה‪ ,‬תשי"א‪-‬‬ ‫‪ ,1951‬אשר הסעיף הראשון שבו זה לשונו‪' :‬דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה‬ ‫משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה‪ ,‬באשר היא אישה‪ ,‬לכל פעולה‬ ‫משפטית ‪ -‬אין נוהגים לפיה'‪".‬‬ ‫השופט אהרון ברק‪ ,‬לימים נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬הוסיף‪:‬‬ ‫"מינוי למועצה הדתית צריך להיעשות תוך קיום עקרון השוויון‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬חייבת כל אחת‬ ‫משלוש הרשויות‪ ,‬המציעה מועמדים למועצה הדתית‪ ,‬להציע את מועמדיה בלא לפגוע‬ ‫בעקרון השוויון‪ ...‬מכאן‪ ,‬שאין לפסול את מועמדותה של אישה אך בשל היותה אישה‪ .‬כל‬ ‫מועמד ומועמד חייב להיבחן "לגופו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬על‪ -‬פי מידת התאמתו לשמש חבר במועצה‬ ‫מזה ועל‪ -‬פי ייצוג גופים המעוניינים בשירות דת מזה"‪ .‬בג"ץ ‪153/87‬‬ ‫ההיבט ההלכתי‬ ‫מאבקי דת מנומקים לעיתים קרובות בטענות הלכתיות‪ .‬במקרה זה אין מחלוקת שאין כל מניעה הלכתית‬ ‫למינוי נשים למועצות דתיות‪ .‬בניגוד לתפקידי רבנים ודיינים שפוסקים בענייני הלכה‪ ,‬מדובר במוסד‬ ‫מנהלי‪ ,‬במדינה שבה נשים עמדו כבר בראש כל שלושת הרשויות‪.‬‬ ‫המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בעניין זה בפסק דין שקדיאל‪" :‬טענה בדבר איסור‬ ‫חברות של אישה במועצה הדתית לא עלתה בפיהם של אף אחד מהמשיבים‪ ,‬וכן לא בא זכרה בהכרעת‬ ‫ועדת השרים‪ .‬אף הרב המקומי‪ ,‬שהוא היחיד שהעלה התנגדות להכללתה של העותרת במועצה הדתית‪,‬‬ ‫אינו מסביר את התנגדותו בהיות איסור הלכתי לכך‪ ,‬אלא בחוסר התאמה ובאי‪-‬ייצוג של הגופים‬ ‫המעוניינים בקיום השירותים הדתיים‪ .‬השר לענייני דתות ונציגו בוועדת השרים מדברים על 'מסורת'‬ ‫שנוצרה במשך ארבעים שנה של 'הבנה שלא להציג נשים כמועמדות לחברות בגוף זה'‪".‬‬ ‫ב‪ 9.7.1987-‬התראיין השר לענייני דתות זבולון אורלב מהמפד"ל בגלי צה"ל ואמר בעניין זה‪..." :‬אני‬ ‫בכל מאודי מאמין שאישה יכולה וצריכה לתרום במערכות החיים הדתיים להוציא אותם נושאים שבהם‬ ‫ההלכה אינה מאפשרת זאת‪ .‬אינני חושב שההלכה אוסרת להיות חברה במועצה דתית‪ .‬אלא שיש כאן‬ ‫עניין של הרבה שנים שהדבר לא היה כך‪ ,‬וכאשר צריכים לפרוץ איזשהו כיוון אחר‪ ,‬הדבר הזה מלווה‬ ‫בקשיים‪."...‬‬ ‫ב‪ 1995-‬אמר הרב הראשי הספרדי אליהו בקשי דורון בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר" כי‬ ‫"הואיל והמועצה הדתית היא גוף מנהלי ולא גוף הלכתי אין כל מניעה ואיסור לשיתוף נשים בו‪ ,‬כפי‬ ‫שנשים משתתפות בממשלה ובמועצת העירייה‪ ...‬הבעיה היחידה היא בתחום הצניעות ואפשר להתגבר‬ ‫עליה"‬ ‫ההתנגדות החרדית למינוי נשים קטנה בהרבה מההתנגדות למינוי אישים רפורמים וקונסרבטיבים‪.‬‬ ‫בחירתם של נציגים רפורמים וקונסרבטיבים לכמה מועצות דתיות ביניהן המועצה הדתית בירושלים‬ ‫היתה אחד הגורמים העיקריים להפגנת מאות האלפים נגד בג"צ ב‪ .1999-‬ב‪ 1995-‬סיפר ח"כ רפאל‬ ‫פנחסי מש"ס כי הרב עובדיה יוסף התיר כניסת נשים למועצות הדתיות "אם צירוף הנשים ימנע כניסת‬ ‫רפורמים למועצות הדתיות ואם מדובר בנשים בעלות זיקה חיובית לדת"‪ .‬פנחסי אמר את הדברים‬ ‫בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר"‪ .‬הוא סיפר שחברי ש"ס במועצת עיריית תל אביב תמכו‬ ‫בבחירת אישה כדי לבלום מועמד שהוא רב רפורמי‪ ,‬אבל בדיעבד התברר שגם האישה היתה רפורמית‪.‬‬ ‫(הארץ‪)22.5.1995 ,‬‬ ‫התקדמות איטית‬ ‫למרות פסק הדין ולמרות שאין מניעה הלכתית‪ ,‬ההתקדמות בנושא מינוי נשים למועצות דתיות היתה‬ ‫איטית מאד‪ .‬בעשר השנים הראשונות שלאחר פסק הדין נבחרו למועצות רק כעשר נשים‪ .‬בתל אביב‬ ‫נבחרה באמצע שנות ה‪ 90-‬נציגה של המפד"ל למועצה הדתית‪.‬‬ ‫ב‪ 1986-‬נראה היה שתרשם פריצת דרך עם מינויו של השר שמעון שיטרית ממפלגת העבודה לתפקיד‬ ‫השר לענייני דתות‪ .‬בפברואר ‪ 1996‬מסר שטרית בפגישה עם נציגות ארגוני נשים שחתם על מינוי ‪28‬‬ ‫נשים למועצות דתיות‪ .‬בדיקת "הארץ" גילתה שרק ארבעה מהשמות המופיעים ברשימה של שיטרית‬ ‫החלו לכהן בפועל ומתוכם שניים הם של גברים (במקרה אחד היה מדובר בגבר ששמו הפרטי נטע‪.‬‬ ‫במקרה השני בדבר ששמו טוביה אבל נרשם כטובה)‪( .‬הארץ‪)25.2.1996 ,‬‬ ‫פריצת דרך נרשמה ב‪ 1997-‬באפרת‪ ,‬עירו של הרב האורתודוכסי הליברלי‪ ,‬שלמה ריסקין‪ .‬שם מונו‬ ‫בהסכמה שלוש נשים למועצה הדתית‪ ,‬שליש מהרכב של תשעה‪ .‬אלא שהדבר עורר תגובות קשות‪ .‬הרב‬ ‫בקשי דורון כתב למנכ"ל משרד הדתות אז אבי בלושטיין‪ ,‬שלמרות שהתיר בחירת נשים למועצות דתיות‬ ‫הדבר אינו מומלץ‪ .‬השר לענייני דתות אלי סויסה מש"ס שלל מסמנכ"ל משרד הדתות יחיאל לגאמי‪,‬‬ ‫שאישר את המינויים‪ ,‬חלק מסמכויותיו‪.‬‬ ‫בעקבות המינויים באפרת גילה תחקיר "הארץ" (שערך כותב השורות) כי בשנה הראשונה לממשלת‬ ‫נתניהו הקודמת (שהחלה לכהן באמצע ‪ )1996‬לא מונתה אף אישה למועצה דתית בתחומי הקו הירוק‪.‬‬ ‫(הארץ‪)4.7.1997 ,‬‬ ‫העשור האחרון – סמנכ"לית כן‪ ,‬יו"ר לתשעה חודשים‬ ‫ב‪ 2001-‬מונתה ברוריה פרנסיס עובדת המשרד לענייני דתות לסמנכ"לית לענייני מועצות דתיות‪ .‬היא‬ ‫המשיכה לכהן בתפקיד זה גם לאחר פירוק המשרד לענייני דתות ב‪ 2003-‬והעברת שירותי הדת למשרד‬ ‫ראש הממשלה‪ .‬כך נוצר המצב האבסורדי שהסמנכ"לית הממונה על יושבי ראש המועצות והממונים על‬ ‫המועצות היא אישה‪ ,‬אבל כמעט כל יושבי הראש והממונים הם גברים‪.‬‬ ‫היה רק חריג אחד‪ :‬בשנים ‪ 2004-2005‬כיהנה במשך תשעה חודשים סמדר גרוס‪ ,‬ביתו של מי שהיה‬ ‫השר לענייני דתות אבנר שאקי‪ ,‬בתור יו"ר המועצה הדתית כפר סבא‪ .‬רב העיר כפר סבא אברהם שלוש‬ ‫התנגד למינוי וסרב לשתף עם גרוס פעולה‪ .‬בראיון ל‪ nrg-‬אמר שלוש‪ :‬ש"תתייבש איפה שהיא"‪,NRG .‬‬ ‫‪14.2.2005‬‬ ‫ולמרות המינוי החריג‪ ,‬גם בעשור האחרון לא הפך מינוי נשים למועצות הדתיות לדבר מובן מאליו ולא‬ ‫חדלו ההתנגדויות‪ .‬בדצמבר ‪ 2006‬פורסם על כוונת סניף מפלגת העבודה בעכו להציג מועמדות אישה‬ ‫מטעמו למועצת הדתית‪ .‬נציגי ש"ס הביעו התנגדות‪ .‬חבר מועצת העירייה אבי אילוז מש"ס טען שמינוי‬ ‫אישה למועצה הדתית הוא דבר שלא יעשה‪ .‬הארץ‪.15.12.2006 ,‬‬ ‫בינואר ‪ 2010‬נאלצה ועדת השרים לענייני המועצות הדתיות לאשר את מינויה של פנינה זיו למועצה‬ ‫הדתית בנס ציונה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהרב האשכנזי של העיר אברהם צוריאל סרב לאשר את המינוי‪ .‬הוא טען‬ ‫ש"דעת תורה אוסרת כהונה של אישה במועצה הדתית"‪ .‬ראש העיר יוסי שבו אמר ש"היה לי ברור שלא‬ ‫תקום בנס ציונה מועצה דתית חדשה בלי שתכהן במליאה שלה אישה"‪ .‬הארץ‪6.1.2010 ,‬‬ ‫העיתון החרדי "בקהילה" פרסם לפני כחודשיים ידיעה שביקרה את בחירתה של משכית לאופר לחברת‬ ‫המועצה הדתית בזכרון יעקב‪ .‬העיתון מציין ש"הצעד לא עבר בקלות והוא נדחה מפעם לפעם כשהוא‬ ‫מעכב עימו גם את ההרכב החדש של כלל חברי המועצה הדתית" בקהילה‪ .13.1.2001 ,‬כך ‪ 23‬שנים‬ ‫לאחר פסק דין שקדיאל עדיין רואים בעצם מינוי אישה בודדת למועצה הישג‪ ,‬ומינוי נשים לא הפך‬ ‫לשגרה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫חדו"ש‪ ,‬כמו גורמים רבים אחרים‪ ,‬סבורה שאין כל צורך במועצות הדתיות לצורך סיפוק צורכי הדת‪ .‬זהו‬ ‫גוף בזבזני שמטרתו העיקרית היא לספק מינויים ועמדות כוח למפלגה המחזיקה במשרד לשירותי דת‪.‬‬ ‫כמו כל שירות מקומי אחר‪ ,‬גם את שירותי הדת צריכה ויכולה לספק הרשות המקומית‪ .‬יש להפוך את‬ ‫המועצות הדתיות למחלקה ברשויות המקומיות‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה למחלקות התרבות‪ ,‬החינוך והספורט‪ .‬מצב‬ ‫כזה ללא ספק ישפר את שוויון הנשים וייצוגן בשירותי הדת‪ .‬הוא גם יענה באופן הוגן ושוויוני יותר על‬ ‫צרכי האוכלוסייה הלא‪-‬יהודית הנזקקת לשירותי דת‪.‬‬ ‫עד להשגת יעד זה‪ ,‬ממליצה חדו"ש‪:‬‬ ‫לקבוע מדיניות של אפליה מתקנת ביחס למינוי נשים למועצות דתיות‪ .‬זאת‪ ,‬כפי שנקבע על ידי בית‬ ‫המשפט העליון ואף נחקק ביחס לחברות ממשלתיות ולתאגידים שהמדינה משתתפת בהם‪ .‬מומלץ כי‬ ‫כללים אלה יחייבו מינוי נשים הן במסגרת המינויים מטעם השר למועצות הדתיות‪ ,‬והן במינוי "הממונים"‬ ‫הנעשה על ידי השר‪.‬‬ ‫יש לקבוע מכסה של מינוי לפחות ‪ 20%‬נשים בהרכב כל מועצה דתית‪ .‬במקרה שהסיעות בעירייה לא‬ ‫יציעו מועמדות משלהן בשיעור הנדרש‪ ,‬יחוייב השר להשלים את המכסה באמצעות המינויים הנעשים על‬ ‫ידיו‪.‬‬ ‫רשימת נשים חברות מועצה דתית‪ ,‬סוף פברואר ‪2011‬‬ ‫‪ .1‬תל מונד‪ -‬רחל ענקי‬ ‫‪ .2‬גבעתיים‪ -‬בלה בכר‬ ‫‪ .3‬מרום הגליל‪ -‬יהודית מנחם‬ ‫‪ .4‬נס ציונה‪ -‬פנינה זיו‬ ‫‪ .5‬רחובות‪ -‬אילנה ירימי‬ ‫‪ .6‬בת ים‪ -‬אביגיל מיס‬ ‫‪ .7‬תל אביב‪ -‬סימה רוקח אוחיון‬ ‫‪ .8‬מטולה‪ -‬שושנה בז‬ ‫‪ .9‬כפר שמריהו‪ -‬איבון נירונסקי‬ ‫‪ .10‬פתח תקווה‪ -‬יהודית לנדאו‬ ‫‪ .11-12‬הרצליה‪ -‬יואלית ביגר‪,‬‬ ‫מלכה אנקר‬ ‫‪ .13‬חבל מודיעין‪ -‬אביבה כתב‬ ‫‪ .14‬כפר פינס מנשה‪ -‬לאה יניב‬ ‫‪ .15‬קדימה צורן‪ -‬אביבה פטאו‬ ‫‪ .16‬חיפה‪ -‬אביטל רוזנברג‬ ‫‪ .17‬גולן‪ -‬תמר עטיה‬ ‫‪ .18‬עמק חפר‪ -‬רינה ברקאי‬ ‫‪ .19‬קרית ביאליק‪ -‬אנה שפירא‬ ‫‪ .20‬יקנעם‪ -‬שרונה מלול‬ ‫‪ .21‬מעלה יוסף‪ -‬בתיה ברנס‬ ‫‪ .22‬אפרת‪ -‬אלישבע סטולמן‬