פינת שיר הקיבוץ יד מרדכי – שבעים \ אבישי לבנה דווקא מכאן על זו הגבעה, "רואים הכי טוב את השקיעה!" סבים שלה התרוצצו כאן בין התעלות, הם האמינו אז במשהו ,שכעת היא ,מתחילה לגלות. רוח נעימה ,חלומות ואדמה לוחשים לה בשקט קצת מסוד המקום: "טוב להעיז ולנסות ,מותר לטעות ,מותר לכאוב, היא אינה מושלמת ,הדרך להגשים חלום". אז הביטה על הקיבוץ ביראת כבוד, כל צעד שהם עשו ,הבינה ,סלל עבורה נתיב משלה לצעוד, הרעות העמל היצירה והשאיפה הזו ל...טוב, עברו בין השנים ,פשטו לבשו צורה ,אך תמיד נשארו קרוב. כל עץ שהם שתלו ,כל רעיון שזרעו, פתאום נבטו לפניה :הגורלות נקשרו... החגים ,הברושים הכאב והשמחה, התערבבו בצבעים שכמותם עוד לא ראתה. רוח נעימה ,חלומות ואדמה ממשיכים לספר לה על סוד המקום: "טוב להעיז ולנסות ,מותר לטעות ,מותר לכאוב, זוהי אכן הדרך ,אל תפסיקי לחלום". בדרך חזרה מעבר לגדר התיל והקוצים קרצה לנו שמש אדומה מעל הפרדסים מרחוק ברקיע ,עמד עדיין גאה המגדל, מחכה בסבלנות לבתי היקרה שתגדל.
© Copyright 2024