‫מיהו הלילה הבא אל האוח?*‬ ‫החוויה ההודית בחיי לאה גולדברג‬ ‫שרה בראוב‬ ‫א‪.‬‬ ‫'סליחות'‪ ,‬שירה הידוע של לאה גולדברג שפורס ביוני ‪ ,1938‬היה לחידה בעיני הקוראי‪ .‬ישנ עדיי‬ ‫אנשי הסבורי שגיבור השיר הוא הצייר והקריקטוריסט אריה נבו‪ ,‬שעבד אז ע המשוררת‪ .‬מאמר זה בא‬ ‫לחשו‪ #‬איש אחר‪ ,‬שדמותו " ְ‪ַ +‬לי ְָלה ַה ָ)א ֶאל ָהא ַֹח" משתקפת בשיר 'סליחות' ובכמה מיצירותיה האחרות של‬ ‫גולדברג‪.‬‬ ‫לש כ‪ -‬עלינו לחזור שש שני אחורה לאפריל ‪ ,1932‬ולהרחיק מתלאביב לעיר )‪ /‬על נהר ה ַר ִיי בגרמניה‪.‬‬ ‫גולדברג הגיעה אז לעיר כדי להשלי את הדוקטורט שלה באוניברסיטת בו‪ .‬בהגיעה לש‪ ,‬נוצר קשר‬ ‫רומנטי בינה לבי סטודנט ממוצא הודי‪ ,‬שנמש‪ -‬עד צאתה מהעיר ביולי ‪ .1933‬עדויות לקשר זה נחשפו‬ ‫לאחרונה בעקבות פרסו יומניה ומכתביה‪ .‬שישה קטעי יומ )'יומני לאה גולדברג'‪ ,‬ערכו רחל אהרוני ואריה‬ ‫אהרוני‪ ,‬ספרית פועלי‪ (2005 ,‬ו‪ 15‬מכתבי ששלחה לחברתה מינה לנדוי בברלי )'נערות עבריות'‪ ,‬ערכו‬ ‫יפעת וייס וגדעו טיקוצקי‪ ,‬ספרית פועלי‪ (2009 ,‬מזכירי קשר זה‪.‬‬ ‫עדות ראשונה להיכרותה של גולדברג ע 'ההודי שלה' מצויה במכתב שנשלח למינה לנדוי ב‪ 5‬במאי ‪.1932‬‬ ‫גולדברג מספרת בו על קבלת הפני שנערכה לכבוד הסטודנטי הזרי בהגיעה לבו‪:‬‬ ‫"בי הבאי לנש‪ #‬היה ג 'הודי קט' זה שהיה בסמסטר שעבר בברלי והיה מטייל לפעמי ע‬ ‫השלר הקטנה‪ .‬נדברתי מחר לסייר את סביבות בו היפות מאד"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫מסתבר ש'ההודי הקט' נדד לצור‪ -‬לימודיו מעיר לעיר‪ ,‬כש שעשתה גולדברג בעוברה מברלי לבו‪ .‬כ‪-‬‬ ‫הכירו אותו לנדוי וגולדברג עוד בהיות יחד בברלי‪ .‬מסקנתה לאחר הפגישה בבו הייתה‪:‬‬ ‫"מילא‪ ,‬בסמסטר זה אצטר‪ #‬כנראה למזרח הרחוק‪ ,‬יותר קצת מאשר ביאל‪/‬סטוק או תלאביב"‪.‬‬ ‫ב‪ 17‬במאי ‪ ,1932‬לאחר שובה לבו מטיול של שלושה ימי‪ ,‬סיפרה גולדברג במכתב ללנדוי כי הרגישה‬ ‫מצוי בחברתו‪:‬‬ ‫"אני התרועעתי מיד ע ההודי שהל‪ -‬עמי‪ ,‬והרגשתי את עצמי מצוי בחברתו‪ .‬אד מעניי מאד‪ .‬יש‬ ‫לו ידיעות גדולות בפילוסופיה וספרות אעפ"י שהנהו מתמטיקאי‪ .‬חי מאד‪ ,‬חכ ועליז‪ ...‬כנראה נעשה עוד‬ ‫פעמי רבות טיולי"‪.‬‬ ‫ביומנה הפרטי כתבה למחרת‪ ,‬ב‪ 18‬במאי ‪:1932‬‬ ‫"כ‪ ,‬נשתנה הרבה‪ .‬א‪ -‬השינויי חיצוניי במקצת"‪.‬‬ ‫גולדברג מגלה אז ביומנה את ש משפחתו האמיתי של ידידה ההודי – ַפ ְד ֶקה‪ .‬האיש הרשימה מאד‪ ,‬עד כדי‬ ‫כ‪ -‬שהתוודתה ביומ‪:‬‬ ‫"הייתי רוצה שיהיה לי ב כזה כמו שהאד הזה נראה בעיני עתה"‪.‬‬ ‫ב‪ 19‬במאי ‪ 1932‬פותחת גולדברג בווידוי נועז ביומנה‪:‬‬ ‫"מוזר‪ .‬אני בת ‪ .21‬אישה‪ .‬אישה שאינה מאמינה במוסריות הבתולי‪ .‬אני איני יכולה לתאר שלא‬ ‫יהיו לי פע ב או בת‪ .‬ועתה אי דבר על האופק שלי שאני אינני מצטערת‪ .‬אפשר מאד שהיו‪ ,‬על ידי מקרה‬ ‫אוילי‪ ,‬שלא היה תלוי בי‪ ,‬קלקלתי את היחסי שזה עתה התחילו מתרקמי ביני ובי האד היחידי שאני‬ ‫יכולה לדבר עמו ולבלי להשתעמ‪ ,‬שאני הרגשתי את עצמי טוב בחברתו"‪.‬‬ ‫עמיה ליבלי‪ ,-‬בעת עיו ביומני בעיזבונה של גולדברג טר פרסומ‪ ,‬הקדימה להסיק על סמ‪ -‬דברי אלה‬ ‫כי למשוררת היה קשר אינטימי ע מכר הודי‪ .‬בספרה 'אל לאה' )הקיבו‪ 8‬המאוחד‪ ,(1995 ,‬כתבה ליבלי‪:-‬‬ ‫"נראה כי שורות אלה מבשרות על קשר מיני‪ ,‬בפע הראשונה בחייה" )'אל לאה'‪ ,‬עמ' ‪.(172‬‬ ‫‪1‬‬ ‫למרות ה'קלקול'‪ ,‬ממשיכה גולדברג להיפגש ע ידידה פדקה ומאזינה לסיפוריו על כיבושיו הרומנטיי‬ ‫הרבי‪ .‬במכתבה למינה לנדוי מה‪ 29‬במאי ‪ 1932‬היא מספרת‪:‬‬ ‫"אנו נפגשי הרבה וכל 'הסימפטיות' הנשיות בנות רגע שלו‪ ,‬עוברות דר‪ -‬ביקורת מדויקת שלי‪ .‬ה‬ ‫רבות מאד ולכישרונותיי הביקורתיי נותנות חומר רב ומאל‪ ...#‬אבל עיקר השיחות שלנו ה נושאי‬ ‫פסיכולוגיי‪ ,‬פילוסופיי וספרותיי‪ ,‬שבה אני יותר שומעת ולומדת‪ ,‬מאשר מדברת"‪.‬‬ ‫ביומנה כתבה לאה גולדברג ב‪ 5‬ביוני ‪:1932‬‬ ‫"היו אני יודעת – היא לא באה‪ ,‬האהבה הגדולה הזאת – וזה טוב מאד"‪.‬‬ ‫חמש שני עברו על גולדברג בנעוריה‪ ,‬בה התייסרה באהבה חדצדדית למורה שלה לתנ"‪ ,-‬משה פרנק‪.‬‬ ‫בהיותה בבו העריכה כי השתחררותה מכבלי 'האהבה הגדולה' תאפשר לה להמשי‪ -‬ביחסיה הרומנטיי ע‬ ‫רֵעה ההודי‪ ,‬למרות מודעותה להרפתקאותיו הרבות ע נערות העיר בו‪.‬‬ ‫גולדברג הרבתה לטייל ע פדקה‪ .‬ב‪ 21‬במאי ‪ 1932‬כתבה ללנדוי‪:‬‬ ‫"אתמול הייתי ע ההודי שלי ב‪] Bad‬אתר מרחצאות[ קט ליד בו‪ .‬הלכנו לש רגלית כ‪12‬‬ ‫בטרַ"‪.‬‬ ‫קילומטר וחזרנו ְ‬ ‫על כ‪ -‬הוסיפה במכתב מה‪ 15‬ביולי‪:‬‬ ‫"איני יודעת כמה קילומטרי הלכתי רגלית בקי‪ 8‬זה‪ ,‬בטח יותר מאשר בחמישה קייצי אחרי"‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בסיפור 'נכר' שפורס ב'מאזני' ב‪') 1939‬כל הסיפורי'‪ ,‬ערכו גדעו טיקוצקי וחמוטל בריוס‪,#‬‬ ‫ספרית פועלי‪ ,(2005 ,‬מספרת לאה גולדברג על חבורת סטודנטי זרי המבלי יחד בלילות הקי‪ 8‬בבו‪.‬‬ ‫אט ַריָה‬ ‫אט ְ‬ ‫בתדמותה של לאה גולדברג נקראת בפיה 'ליס'‪ .‬ידידה האינטימי מוצג בסיפור בשמו המלא – ָד ָ‬ ‫ַפ ְד ֶקה‪ .‬ג שאר בני החבורה מופיעי בשמ או בכינויָ האמיתי‪ .‬פדקה‪ ,‬סטודנט לתואר דוקטור במחלקה‬ ‫מ<מ ַ)אי(‪.‬‬ ‫ָ> ְטרָה )היו שנייה בגודלה ל)ירה ְ‬ ‫לפיזיקה ולמתמטיקה בבו‪ ,‬היה יליד העיר =<נֶה במדינת ַמ ַהר ְ‬ ‫דמותו בסיפור הולמת את הידוע עליו ממכתבי גולדברג ללנדוי ומהרשימות ביומנה‪ .‬בסיפור מבקרת ליס‬ ‫בחדרו של פדקה )המכונה ג דאטא( ומתרשמת מספרי הפסיכולוגי פרויד‪ ,‬י<נג ואדלר‪ ,‬הפזורי על‬ ‫הרצפה‪ .‬כששואלת אותו ליס‪ ,‬מדוע אי ספרי פיזיקה בחדר‪ ,‬הוא עונה לה‪:‬‬ ‫"פיזיקה היא אשתי החוקית ותמיד אחזור אליה‪ .‬כיוו שאני פוליגמי‪ ,‬אני מחזר בינתיי אחרי‬ ‫הפסיכולוגיה והפילוסופיה"‪.‬‬ ‫אד הנולד בהודו בש דאטאטריה פדקה נועד לגדולות‪ .‬הש הפרטי ‪) Dattatraya‬וג ‪ Dattatreya‬או‬ ‫אווטאר )‪ (Avatar‬של אחד האלי‬ ‫ָ‬ ‫‪ (Daltatraya‬מסמל במיתולוגיה ההודית התגשמות אנושית המכונה‬ ‫ו>י ָוה‪ .‬ש המשפחה הוא כשמו של ‪ ,Vasudev Phadke‬הגיבור הלאומי ממהרשטרה‬ ‫ִי>נ< ִ‬ ‫ַאה ָמה‪ ,‬ו ְ‬ ‫)ר ְ‬ ‫שהנהיג ב‪ 1875‬את המרד המזוי הראשו נגד הבריטי בהודו‪.‬‬ ‫ילל ְ>@ה‪ .‬גולדברג מספרת עליו פע אחת בלבד במכתביה‬ ‫בסיפור 'נכר' נזכר עוד סטודנט הודי‪ ,‬בש ַ> ְנ ְ? ִה ַ‬ ‫לחברתה לנדוי‪ .‬ב‪ 15‬ביולי ‪ 1932‬כתבה לה‪:‬‬ ‫"התוודעתי‪ ,‬יותר נכו התרועעתי עתה קצת יותר ע עוד הודי אחד‪ ,‬בחור די סימפטי ורציני מאד"‪.‬‬ ‫על פי הסיפור‪ ,‬נהג שנתהילל לשחק ברידג' ע דאטא וע בחור אמריקאי ובחורה אנגלית‪ .‬הוא התגאה בכ‪-‬‬ ‫שבילה שנתיי במחיצתו של המנהיג הלאומי מהאטמה גנדי‪ .‬האיש לא תפס מקו חשוב בחיי גולדברג‪.‬‬ ‫ידידותה של גולדברג ע הצעירי ההודי בבו הייתה לצניני בעיני מבקר יהודי בבו‪ .‬היה זה דר' שוסטר‪,‬‬ ‫שהגיע לעיר להשתלמות‪ .‬האיש היה מוכר מ הסת לגולדברג ולחברתה‪ .‬היא מזכירה ג אותו במכתבה‬ ‫הנ"ל ללנדוי‪ ,‬מה‪ 15‬ביולי‪ ,‬בש משפחתו בלבד‪:‬‬ ‫"שוסטר‪ ,‬הנמצא פה‪ ,‬אינו יכול לסלוח לי את ִהמצאי תמיד בחברה ההודית ומשתמש בכל הזדמנות‬ ‫למע עקו‪ 8‬אותי קצת בזה‪ .‬אני צוחקת"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עדות לש הרע שיצא לגולדברג בעקבות ידידותה ע ההודי‪ ,‬מצויה ג בספרה 'והוא האור'‪ ,‬שפורס‬ ‫בשנת ‪) 1946‬ובמהדורה מחודשת‪ ,‬הקיבו‪ 8‬המאוחד‪ .(2005 ,‬בעת ביקור בקובנה‪ ,‬שואלת חברה את הגיבורה‬ ‫נורה )בתדמותה של גולדברג( א נכונות השמועות שהתארסה להודי‪ .‬על כ‪ -‬עונה לה נורה בשלילה‪:‬‬ ‫"אינני מבינה‪ .‬תמיד ה מפיצות עלי שמועות אויליות כאלו‪ ,‬החברות שלנו" )עמ' ‪.(131‬‬ ‫פדקה הוסי‪ #‬להיות ידידה האינטימי היחיד ואיש סודה של גולדברג ג בשנתה השנייה בבו‪ .‬ב‪ 26‬ביוני‬ ‫‪ ,1933‬חודש ימי לפני סיו בחינותיה בבו‪ ,‬כותבת גולדברג ללנדוי חברתה בברלי‪:‬‬ ‫"מכרי חדשי אי לי‪ .‬אני ממשיכה להיפגש ע פדקה וחברו האמריקאי‪ .‬אנו רוקדי תכופות‪.‬‬ ‫ניתנה האמת להאמר – במחולות עשיתי חיל"‪.‬‬ ‫בני חבורת הזרי בבו התקרבו זה לזה בשל בדידות בעיר הזרה ותלישות מהנעשה בארצות מוצא‪.‬‬ ‫אפילו האירועי הרי הגורל שליוו את עליית הנאצי לשלטו בגרמניה‪ ,‬לא העסיקו אות במיוחד‪ .‬עתיד‬ ‫לא נראה לה ברור‪ .‬בסיפור‪ ,‬עוזב שנתהילל את החבורה באמתלה שהוא עסוק‪ .‬פדקה עונה לשאלה‪ ,‬מה‬ ‫יהיה בסופו‪ ,‬כי ברצונו לברוח וללכת לאיבוד ביערות האמזונאס‪ .‬כשנשאלת ליס )בתדמותה של גולדברג(‪,‬‬ ‫מה תעשה כשתסיי את לימודיה‪ ,‬היא עונה לידידה האמריקאי מרווי‪:‬‬ ‫"אסע הביתה‪ ...‬ואחר כ‪ -‬אהיה מורה מחוסרת עבודה" )עמ' ‪.(93‬‬ ‫חלומה לעלות לאר‪8‬ישראל היה סוד‪ ,‬אותו לא גילתה גולדברג לידידיה‪.‬‬ ‫לאחר סיימה את הבחינות בבו בסו‪ #‬יולי ‪ 1933‬שבה לאה גולדברג לליטא‪ .‬ש עבדה שנה כמורה בתיכו‬ ‫ַסיי‪ .‬ב‪ 5‬בנובמבר ‪ 1933‬כתבה גולדברג ללנדוי שקיבלה מכתב מדכא מפדקה‪ ,‬ושלחה לו‬ ‫עברי בעיירה ר ֵ‬ ‫מכתב עידוד בתשובה‪ .‬ב‪ 2‬בינואר ‪ 1934‬סיפרה למינה שפדקה התאושש והוא ממשי‪ -‬ללמוד בבו עד‬ ‫לקבלת התואר הסופי‪ .‬הוא מקווה לבקר אצל מינה בברלי לפני שובו להודו‪ .‬גולדברג הוסיפה להתכתב ע‬ ‫פדקה לאחר הגיעו לברלי‪ ,‬בתו לימודיו בבו‪ .‬השניי לא נפגשו יותר פניאלפני‪ .‬לאה גולדברג הגיעה‬ ‫ארצה ב‪ 15‬בינואר ‪ .1935‬דבר בואה פורס בעיתו 'דבר'‪ .‬פרק חדש נפתח בחייה‪.‬‬ ‫עדות ספרותית מוקדמת יותר למערכת היחסי בי גולדברג לידידה ההודי מצויה בסיפור "בסמטת‬ ‫העכברי" )שפורס ב' ֶ= ַתח' בקובנה‪ ,‬באוקטובר ‪ .(1932‬ש מבקרי הסטודנט ההודי ונערתו )בנידמות‬ ‫של פדקה וגולדברג( בפונדק 'חור העכבר' השוכ בסמטת העכברי בבו‪ .‬ההודי מתחיל לחזר אחר מלצרית‬ ‫תכולתעי‪ ,‬המשוחחת עמו בגרמנית בעגה המדוברת באג נהר הריי‪ .‬השניי משוחחי בהנאה מבלי‬ ‫להתחשב בבתזוגו של הסטודנט‪ ,‬שאינה מבינה דבר משיחת‪ .‬ארוסה הגרמני של המלצרית מבחי בחדווה‬ ‫בה מקבלת ארוסתו את האורח ההודי‪ ,‬ומתפר‪ 8‬בדברי כעס עליה‪:‬‬ ‫"ג אות‪ -‬ישלי‪ -‬השועל השחור המזוה כש שהשלי‪ -‬את הנערה הזו שלו‪ .‬כמוה תשבי ותביטי אל‬ ‫פיו כשידבר אל אחרת"‪.‬‬ ‫המלצרית פורצת בבכי נסער‪ ,‬הגור מבוכה לבתזוגו של ההודי‪ .‬לאחר התקרית‪ ,‬אומר הסטודנט לנערתו‪:‬‬ ‫"אני יודע מה תאמרי לי הלילה בשובנו מכא‪ ,‬והצדק יהיה‪ ,‬כמוב‪ ,‬את‪ ,-‬כי את צודקת תמיד"‪.‬‬ ‫כנראה מתארת גולדברג בסיפור חוויה אמיתית שחוותה בחברתו של פדקה‪ .‬היא לא חדלה להיפגש ע‬ ‫פדקה בלילות למרות העלבו שספגה ממנו בפומבי‪.‬‬ ‫רמז לחשיבותו של פדקה בעיני גולדברג נית למצוא בספרה הבדיוני 'מכתבי מנסיעה מדומה'‪ ,‬שנכתב ב‬ ‫‪ ,1934‬שנתיי לפני פרסומו בהמשכי בעיתונות באר‪) .8‬מהדורה מחודשת יצאה בעריכת אבר קנטור‬ ‫וגדעו טיקוצקי‪ ,‬ספרית פועלי‪ .(2007 ,‬במכתב השישי בספר מתוארת פגישה דמיונית של רות )בתדמותה‬ ‫של גולדברג( ע ידידה ההודי בביתהנתיבות בעיר ֶק ְל‪ ,‬באוקטובר ‪ .1934‬השניי מסתובבי בסמטאות‬ ‫העיר קל‪ ,‬שקועי בשיחה‪ .‬במכתב מספרת רות על הסיבה למשיכתה לחבר ההודי‪:‬‬ ‫"כשהתוודעתי אליו לראשונה היה הוא בשבילי אקזוטיקה‪ ...‬אילו לא היה הודי‪ ,‬אי ספק שהיה מעורר בי אז‬ ‫פחות התעניינות‪ .‬קראתי באותה תקופה את ר‪ֵ /‬מ ר‪ָ /‬ל!"‪.‬‬ ‫חברה ההודי נחר‪ 8‬בדעותיו‬ ‫רות העריצה את הסופר הנודע‪ ,‬שכתב שלושה ספרי על הודו‪ .‬לעומתה‪ ,‬היה ֵ‬ ‫הביקורתיות‪ .‬לדבריו‪ ,‬המיסטיקה של ר‪ָ /‬ל מזויפת‪ ,‬מלאת "מתיקות האווירה המיוחדת של 'הרומ‬ ‫הקולוניאלי'"‪ .‬רק לאחר שהשתכנע ההודי כי רות רואה בו את האד‪ ,‬הפ‪ -‬לה ל'אח'‪ ,‬וא‪ #‬קרא לה 'אחותי'‪.‬‬ ‫הוא ראה בה ידידה‪ ,‬יותר מאשר עוד מאהבת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫באותו מכתב שישי מכנה גולדברג את הידיד ההודי בש שנתהילל‪ .‬ההקבלות בי המכתב השישי לסיפור‬ ‫'נכר' מעידות שמדובר ג כא בפדקה‪ .‬ב'נכר' אומר פדקה כי ברצונו לברוח לאמזונאס‪ .‬במכתב הדמיוני‬ ‫מכריז הרֵע ההודי כי אולי לא יברח אל האמזונאס אלא יל‪ -‬אל אחד היערות בהודו‪ .‬הוא מדבר ע רות על‬ ‫הנערות את הרבה לפלרטט בסיפור 'נכר'‪ ,‬א‪ -‬אומר כי הנערות אינ מעניינות אותו יותר כיוו שהוא יוצא‬ ‫להודו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1938‬פרסמה לאה גולדברג את השיר 'קונצרט'‪ ,‬הבנוי ארבעה פרקי )'שירי'‪ ,‬כר‪ -‬א'‪ ,‬ער‪-‬‬ ‫טוביה ריבנר ‪ ,‬ספרית פועלי‪ .(1973 ,‬ברקע השיר מתנגנת יצירה מוזיקלית‪ .‬האישה בשיר מוכנה להקריב‬ ‫לגבר את דמה "הח והניגר"‪ ,‬א‪ -‬הגבר חש לבסו‪ #‬את בשרה רק "כלטופי כאב"‪.‬‬ ‫הניגוד בי תחילת מעשה האהבה לסופו משתק‪ #‬בשיר במבנהו של פרק ב'‪ ,‬המכיל שני בתי‪ .‬מול כל פסוק‬ ‫בבית הראשו – ההרמוני‪ ,‬מציבה המשוררת פסוק דיסהרמוני מהבית השני‪ .‬הקבלה זו אינה תואמת את סדר‬ ‫השורות המקורי בבתי )הבית השני מוצג להל בצד שמאל‪ ,‬בחילו‪ #‬שורות (‪:‬‬ ‫‪<D‬פ ָ‪+ָ -‬רַע ָע ַלי ְ‪ַ +‬מנ ְִגינָה ְ>ב<רָה‪,‬‬ ‫‪ְ :1‬‬ ‫««‬ ‫ִ> ָ=‪ֵ -‬א ַלי ְ‪ַ +‬ס ַער ַה ִ? ְזמֹרֶת‪.‬‬ ‫‪<D‬פ ָ‪ -‬נ ְ‬ ‫‪ְ :1‬‬ ‫‪<G‬פי ַה ְ‪ֵ +‬אב‪,‬‬ ‫ית ֶאת ְ) ָ‪ִ H‬רי ְ‪ִ +‬ל ֵ‬ ‫ָא ָ‬ ‫‪ :3‬ר ִ‬ ‫««‬ ‫ְה ִנ‪ָD‬ר‪,‬‬ ‫ית ֶאת ָ‪ִ F‬מי ָה ָח ו ַ‬ ‫ָא ָ‬ ‫‪ :2‬ר ִ‬ ‫‪ :4‬וְה<א ָהיָה ֶ> ְל ָ‪.-‬‬ ‫ָדי‪«« ,‬‬ ‫‪ :3‬וְה<א ָהיָה ֶ> ְל ָ‪ֶ +ְ -‬ע ֶ‪H‬ר ֶא ְצ ְ)ע‪/‬ת י ַ‬ ‫ֲצ‪/‬צר‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪ְ +ִ :2‬צ ִליל ִ‪/J+‬ר נ ְִר ָ‪ֵ #F‬מ ֶע ֶ‪H‬ר ח ְ‬ ‫««‬ ‫ָתי‪.‬‬ ‫ְד<די ְ>נ ִ‬ ‫‪ָ +ְ :4‬כל ִ>ירַי ו ְִכנ ֵ‬ ‫בפרק ג' של השיר פיזרה גולדברג סימני דר‪ ,-‬המצביעי על )‪ /‬כמקו התרחשותה של החוויה הארוטית‬ ‫מוזיקלית‪ .‬הייתה זאת העיר בה " ִס ְמ ָטא‪/‬ת ָ‪ְ +‬רע< ֶאל ח‪ָ #/‬ה ַרי‪ְ ,‬ו ַר ְפס‪/‬ד‪/‬ת ָי ְרד< ְלה‪ַ /‬ל ְנד"‪ .‬בעיר זאת נולד‬ ‫המלחיהפסנתר בטהוב לאביו יוה וא בטהוב‪ ,‬שאהב את הטיפה המרה‪ .‬בדמיונה של גולדברג נרד‬ ‫האב השיכור " ְ) ֵבית ַהַ‪ִ K‬י ֶ> ִ) ְרח‪/‬ב ָה ַע ְכ ָ) ִרי"‪ .‬ביתהיי ב'רחוב העכברי' הוא הפונדק הנזכר בסיפור‬ ‫'בסמטת העכברי' שכתבה גולדברג‪' .‬סמטת העכברי' הוא שמו האמיתי של רחוב שהיה קיי באות ימי‬ ‫בבו‪ .‬הב ל<דויג מתואר כאד בעל " ִר)< ַע ֵמ ַצח ַע ְק ָ> ִני ָו ָר ַה ִ‪ְ L‬ת‪ֵ /+‬פ‪ַ #‬על לֹ ַע ַה ְ= ַס ְנ ֵתר"‪.‬‬ ‫באחד הבתי בפרק ג' מקדימות נקישות הגורל את נגינת התזמורת‪:‬‬ ‫ֲבל ַע ְכ ָ>ו ֲאנִי ר‪M/‬ה א‪/‬ת‪,/‬‬ ‫אָ‬ ‫ג‪ָ /‬רל ַמ ִ‪N‬י> ְו ַה ְ‪>ָ N‬ת‪/‬ת ע‪/‬ל‪/‬ת‪.‬‬ ‫ַער ֶ>ל ְ? ָרנִי‬ ‫ַער ֶ>ל ְק ָ>ת‪/‬ת ְ‪+‬י ַ‬ ‫ְוי ַ‬ ‫ָ) ִעיר ַה ִהיא‪ְ Pִ )ַ ,‬מ ָטא‪/‬ת ֶ> ָל‪.O‬‬ ‫תיאור זה הול את הקונצ'רטו לכינור של בטהוב‪ .‬הקונצ'רטו פותח בארבע נקישות תו‪ #‬מונוטוניות‬ ‫ובעקבותיה הול‪ -‬ומתפתח הנושא הראשו והופ‪ -‬ליער של כלי קשת‪ ,‬עוד בטר משמיע הכנר הסול את‬ ‫צלילו הראשו‪.‬‬ ‫הפינאלה של השיר 'קונצרט'‪ ,‬פרק ד'‪ ,‬מכיל רק בית אחד ב ארבע שורות‪:‬‬ ‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬ ‫ֵא ַלי ְו ֵא ֶלי ָ‪-‬‬ ‫<בא‪/‬ר‪/‬ת ה<א ָ>ב ֵא ֵלינ<‬ ‫<ב‪/F‬ר‪/‬ת ָ‬ ‫ַ‬ ‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬ ‫ֵא ַלי ְו ֵא ֶלי ָ‪-‬‬ ‫ֲצ‪/‬צר‪/‬ת‪/J+ִ )ַ ,‬ר‪/‬ת ה<א ָ>ב ֵא ֵלינ<‬ ‫ַ)ח ְ‬ ‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬ ‫<צ ִל ִילי ְ)ת‪/‬כֵנ<‬ ‫ְ‬ ‫ע‪/‬ל‬ ‫יבנ< ֵחרֵ> ָה ָ‬ ‫ְס ִב ֵ‬ ‫ַה ָ‪ְ Q‬י ָלה‪.‬‬ ‫ַמה ִנ ֵ‪)ִ D‬י‬ ‫ֲא ִני לֹא ֶא ְ> ַ‪+‬ח ַעד ע‪ָ /‬ל‬ ‫המילה 'הלילה' חוזרת כמילה מנחה בארבע שורות הבית‪ ,‬כמו בארבע הקושיות של לילהסדר‪ .‬הלילה הזה‪,‬‬ ‫אודותיו כתבה המשוררת את 'קונצרט'‪ ,‬נשתנה מכל הלילות שקדמו לו‪ .‬גולדברג עשתה ב'לילה' שימוש דו‬ ‫משמעי‪ .‬מחד‪ ,‬מייצג הלילה את הגבר‪ .‬מאיד‪ ,-‬הלילה הוא המועד בו הפכה העלמה לאישה‪ .‬גיבורת השיר‬ ‫פונה בתחילה אל אהובה כאל נוכחנפקד‪ .‬רק בשורה האחרונה היא מדברת אל עצמה ונודרת נדר‪ ,‬לא‬ ‫לשכוח את חוויית הלילה הראשו לעול‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חודש אחד בלבד לאחר הופעת השיר 'קונצרט' פרסמה גולדברג את השיר 'סליחות'‪ ,‬שפורס ב'טורי' ביוני‬ ‫‪ .1938‬פרשיית האהבי שניהלה לאה גולדברג בבו ע פדקה‪ ,‬המהדהדת בשיר 'קונצרט'‪ ,‬יכולה לשמש‬ ‫מפתח להבנת השיר 'סליחות'‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ק‪/‬ח‪,‬‬ ‫את ֵא ַלי ֶאת ֵעינַי ִל ְפ ַ‬ ‫ָ) ָ‬ ‫<ר ִאי‪,‬‬ ‫ְח‪ְ /Q‬‬ ‫וג<פ ָ‪ִ -‬לי ַמ ָ)ט ו ַ‬ ‫ְ‬ ‫את ְ‪ַ +‬לי ְָלה ַה ָ)א ֶאל ָהא ַֹח‬ ‫ָ) ָ‬ ‫ח> ְ‪ֶ -‬את ָ‪+‬ל ַה ְ‪ָ F‬ב ִרי‪.‬‬ ‫ְל ַה ְרא‪/‬ת ל‪ֶ )ַ /‬‬ ‫השורות הראשונות הפותחות את השיר 'סליחות' טומנות בחוב חידה‪ :‬מיהו הלילה הבא אל האוח?‬ ‫החידה זכתה לפרשנויות שונות‪ .‬לאחרונה קבעה ארנה גול‪ ,‬בספרה 'גבריות‪ ,‬נשיות ומשא הזהות' )עקד‪,‬‬ ‫‪ ,(2010‬כי "הלילה מוצג בשיר 'סליחות' כיצור זכרי הנות לאוח הנקבי את כושר הראיה"‪ .‬דר‪ -‬המגע הפיזי‬ ‫<ר ִאי"‪ .‬החוויה מלווה בתענוגות‬ ‫ְח‪ְ /Q‬‬ ‫ג<פ ָ‪ִ -‬לי ַמ ָ)ט ו ַ‬ ‫חווה האישה את גופה ומגלה ג את גו‪ #‬אהובה‪ְ " :‬‬ ‫ֶ‪] – -‬ל[ ִ= ְתר‪/‬‬ ‫ובעינויי המרמזי על פתרו החידה )כנאמר בפרק ד' של השיר(‪" :‬זֹ ַהר ַועֹ ֶנ>‪ַ ,‬צ ַער ַועֹ ֶנג‪Fֶ ,‬ר ְ‬ ‫ַהחֲל‪ ."/‬האישה היודעת כי אהובה בוגד בה מתלבטת א לסלוח לו ולקבלו חזרה‪.‬‬ ‫התמונה הנרקמת בשיר מורכבת ודינמית‪ .‬הדברי מתרחשי בשני ממדי – הזמ והמרחב‪ .‬הווה ועבר‬ ‫קשורי ל'פה' ול'ש'‪ .‬שלוש מילי מנחות נשנות בשיר‪' :‬גו‪' ,'#‬לילה' ו'סליחה'‪ .‬יש ומילי אלו נשזרות זו‬ ‫ִיח‪/‬ח ֵליל‪>ֶ /‬ל ַה‪ ."#<D‬הגו‪ #‬עובר מטמורפוזה ומשנה מצבי צבירה‪ .‬במעשה האהבה המתואר‬ ‫בזו‪ ,‬כדוגמת "נ ַ‬ ‫<ר ִאי" המדי‪ #‬ניחוחות‪ .‬בפרק ב' נרמז כי השיר נכתב לאחר זמ‪' ,‬פה'‬ ‫ְח‪ְ /Q‬‬ ‫בפרק א'‪ ,‬הוא עדיי " ַמ ָ)ט ו ַ‬ ‫ֵיח ַה ֶ‪ֶ R‬מ>" – ופה מתאדה הגו‪ #‬כנוזל והופ‪ -‬למזמור‪:‬‬ ‫באר‪ ,8‬בה שולטי " ֶ‪ַ L‬לח ֶ>ל יָ" ו"ר ַ‬ ‫יקת ַמ ָ) ִטי ֵה‪.‬‬ ‫י‪ֶ >ְ -‬ל ִוי – ִ) ְ> ִת ַ‬ ‫ָ= ֶנ ָ‬ ‫ְהיָה ְל ִמזְמ‪/‬ר‪.‬‬ ‫@‪F‬ה ו ָ‬ ‫ג<פ ָ‪ -‬נ ְִת ָ‬ ‫ְ‬ ‫<פֹה ַרק ַה ֶ‪ַ L‬לח ֶ>ל ָי ַעל ְ‪ָ H‬פ ַת ִי‪,‬‬ ‫יח ַה ֶ‪ֶ R‬מ> ְ) ֶ> ֶז‪ָ #‬הע‪/‬ר‪.‬‬ ‫ְו ֵר ַ‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬פרק א' של השיר עוסק בדברי שקרו 'ש'‪ ,‬ב ֵנכר‪.‬‬ ‫את שני השירי‪' ,‬קונצרט' ו'סליחות'‪ ,‬רצוי לקרוא כחטיבה אחת כדי להבינ‪' .‬סליחות' מדבר על חוויות‬ ‫חושיות שונות מאלו של 'קונצרט'‪ :‬חוש השמיעה שולט ב'קונצרט'‪ ,‬בו מדובר על " ַה‪] #<D‬ש[ ָהָיה ְלאֹ ֶז"‪,‬‬ ‫והיחסי בי בני הזוג מדומי ליצירה מוזיקלית‪ .‬ב'סליחות' שולט חוש הראייה‪ .‬הלילה פוקח את עיני‬ ‫<ר ִאי"‪' .‬הלילה' הוא החוליה המקשרת בי שני השירי‪.‬‬ ‫המשוררת ומספק לה אמצעיעזר לראייה‪ַ " ,‬ח‪ְ /Q‬‬ ‫הדמות בה בחרה גולדברג לסמל את עצמה בשיר 'סליחות' הוא האוח‪ ,‬עו‪ #‬טור‪ #‬לילי ממשפחת הינשופיי‪.‬‬ ‫@?נָה‪ ,‬אלת החוכמה‪ ,‬המלחמה‪ ,‬הצדק והאמנויות‪ .‬אחד‬ ‫קרובמשפחתו הינשו‪ #‬הוא סמלה של האלה ֶ‬ ‫@?נָה ַ= ְר ֶ?נ‪/‬ס – אתנה הבתולה‪ .‬בעיר @?< ָנה‪ ,‬הנקראת על שמה‪ ,‬שוכ המקדש שנבנה לכבודה‬ ‫מכינוייה הוא ֶ‬ ‫– ַה ַ= ְר ֵ?נ‪ ./‬לא פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שגולדברג בחרה באוח כמטאפורה לדמותה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ביומני לאה גולדברג לא נמצא רישו כלשהו במש‪ 28 -‬חודשי מאז עלותה לאר‪ .8‬לכ לא ברור מתי‬ ‫נפגשה לראשונה ע אריה נבו וכיצד התפתחו היחסי בי השניי באות שני‪ .‬השניי עבדו יחד במערכת‬ ‫'דבר'‪ ,‬כאשר החל בשלהי ‪ 1936‬שיתו‪#‬הפעולה ביניה‪ ,‬בכתיבת ה'קומיקס' הראשו לילדי באר‪' .8‬א<רי‬ ‫מ<רי'‪ ,‬ה'צבר' העוקצני‪ ,‬הפ‪ -‬תחת עטיה של השניי לטור שבועי פופולארי ב'דבר לילדי'‪ .‬גולדברג צרפה‬ ‫את חרוזיה השנוני לרישומיו הקומיי של נבו‪.‬‬ ‫ביומני שנכתבו בי מאי ‪ 1937‬לספטמבר ‪ 1939‬מתארת גולדברג את התאהבותה החדצדדית בנבו‪ .‬היא‬ ‫מזכירה אותו עשר פעמי – ותמיד במרירות‪ .‬ב‪ 15‬במאי ‪ 1937‬היא מדברת על כיעור‪ ,‬ניוול‪ ,‬גועל נפש‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נחיתות ודיכוי כל הרצונות‪ .‬ב‪ 25‬במאי משתנה המצב ל'חנק איטי'‪ .‬היא מקווה שהנסיעה הקרובה שלה‬ ‫לאיטליה תשכיח ממנה את אריה‪ ,‬א‪ -‬הדבר לא עזר‪ .‬ב‪ 3‬ביולי ‪ 1937‬נפתח יומנה ברומא במילי הבאות‪:‬‬ ‫"אתמול בלילה ייללתי שעה שלמה על מכתב מדומה לאריה"‪.‬‬ ‫לאחר שובה מאיטליה הצהירה גולדברג ביומנה בגילוי לב‪ ,‬במוצאי יו כיפורי‪ ,‬ה‪ 16‬בספטמבר ‪:1937‬‬ ‫"אצלי חסר סיפוק מיני‪ .‬כלכ‪ -‬פשוט! אבל כל אד‪ ,‬חו‪ 8‬מאריה ]נבו[ מעורר בי בחילה אפילו‬ ‫מרחוק‪ ...‬אני מסוגלת לאהוב רק את מי שאני אוהבת"‪.‬‬ ‫לאחר הופעת 'יומני לאה גולדברג' ב‪ ,2005‬פרסמו אמירה ל ואור סגל מאמר על כ‪ -‬ב'ידיעות אחרונות'‪,‬‬ ‫ב‪ 30‬בספטמבר ‪ .2005‬ה טענו בו כי היה קשר אינטימי בי גולדברג לנבו‪ ,‬למרות שאי כל רמז לכ‪-‬‬ ‫בדברי גולדברג‪ .‬על כ‪ -‬כתבו השניי‪:‬‬ ‫"זו אחת האהבות היחידות שלה שבאה לידי מימוש ארוטי‪ .‬בעקבות החוויה המינית איתו כתבה את‬ ‫שירה 'סליחות'"‪.‬‬ ‫פרסו דברי אלה עורר את דוד נבו‪ ,‬בנו של אריה‪ ,‬לשלוח למערכת העיתו מכתב תגובה‪ ,‬בו כתב‪:‬‬ ‫"אינני מה‪HH‬י לחלוק ע הציבור מידע אינטימי אודות קרובי לה‪ .‬אני נאל‪ 8‬להתגבר על‬ ‫רתיעתי בעקבות הפלישה לאינטימיות של אבי המנוח‪ ...‬בחייו יכול אד לנסות ולהתמודד ע רכילות‪ .‬לאחר‬ ‫מותו זה קשה יותר"‪.‬‬ ‫בהביאו את גרסתו של אביו לפרשה‪ ,‬כתב דוד‪:‬‬ ‫"לדבריו‪ ,‬בינו לבי לאה לא הייתה פרשת אהבי אלא ידידות קרובה‪ .‬לאחר שנפגשו‪ ...‬התאהבה בו‬ ‫לאה אהבה חדסטרית‪ .‬לידי מגע גופני מסוי הגיעו היחסי בלילה קר אחד בו ליווה אותה לביתה לאחר‬ ‫שתייה כדת בבית קפה"‪.‬‬ ‫בשיחה עמו‪ ,‬סיפר לי דוד נבו כי בעת כתיבת הטיוטה הראשונה לספרו האוטוביוגרפי של אביו 'בקו ובכתב'‬ ‫)ע עובד‪ ,(1996 ,‬שפורס סמו‪ -‬לפטירתו‪ ,‬שקל האב לכלול בו תיאור של אותו לילה קר‪ .‬בדבריו על לאה‬ ‫גולדברג‪ ,‬חשב להוסי‪ #‬את הקטע הבא המבהיר מה היה אותו 'מגע גופני'‪:‬‬ ‫"ערב אחד חגגנו ]כל החבורה[ ב'כסית'‪ ...‬שתינו הרבה‪] ...‬בסו‪ #‬הערב[ מצאתי עצמי יושב לבדי ע‬ ‫לאה בבית קפה ריק‪ .‬לא נשאר לי אלא להציע לה ללוותה הביתה‪ .‬היינו שתויי‪ .‬שירכנו רגלינו לביתה‪ .‬היה‬ ‫קר‪ .‬כרכתי זרועי סביב גווה‪ .‬הגענו עד ספסל בסביבת ביתה ונפלנו שתויי על הספסל‪ ...‬אני חושב שעוד‬ ‫לפני זה התאהבה בי‪ ,‬אהבה חד צדדית‪ ...‬לא ניסיתי להשלותה שזה רציני‪ ,‬א‪ -‬היא החליטה שאני רומ‬ ‫חייה‪ ...‬ערב אחד הייתי מוכרח להסביר לה שמצדי אי כל רגש רומנטי כלפיה‪ .‬הייתה עצובה‪ ,‬ולמחרת‬ ‫קיבלתי מכתב ארו‪ -‬ממנה‪ ...‬יחסי החברות בינינו נמשכו כרגיל"‪.‬‬ ‫לבסו‪ #‬החליט נבו האב‪ ,‬בהתייעצות ע בנו‪ ,‬להשמיט קטע זה מכתב היד ולא להתייחס בספר לאהבתה‬ ‫הנכזבת אליו‪.‬‬ ‫ל וסגל לא היו הראשוני ליחס את ההשראה ל'סליחות' לקשר בי גולדברג לנבו‪ .‬מהומה פרצה כבר ב‬ ‫‪ ,1938‬מיד לאחר פרסו השיר 'סליחות'‪ ,‬בקרב אנשי החוג הקרוב לשניי‪ .‬היו שייחסו לשניי קשרי‬ ‫רומנטיי כיוו שנראו יחד בעת עבודת המשותפת על 'אורימורי'‪ .‬כנראה כדי להזי את השמועות החל‬ ‫נבו להתרחק מגולדברג‪ .‬היא נעלבה‪ ,‬כי לא הבינה מדוע הוא נוהג בה כ‪ .-‬לבסו‪ #‬השלימה גולדברג ע‬ ‫המציאות והמשיכה להיות מיודדת ע אריה נבו‪ .‬היא מצאה מושא חדש לאהבתה ב‪ ,1939‬בדמותו של‬ ‫המשורר אברה ביצחק‪ ,‬הקרוי ס‪/‬נֶה‪.‬‬ ‫אריה נבו נשא לאישה את ֶא ָטה היפהפייה ב‪ 1941‬וב‪ 1943‬נולד בנ היחיד דוד‪ .‬גולדברג התקבלה בבית‬ ‫משפחת נבו כבת משפחה‪ .‬יעידו על כ‪ -‬הספרי הרבי שנתנה במתנה לבני המשפחה ובה חתמה‬ ‫הקדשות חמות‪ .‬ב‪ 27‬ביוני ‪ 1952‬כתבה גולדברג ביומנה‪:‬‬ ‫"אתמול נפגשתי במקרה ע אריה ]נבו[‪ .‬זה תמיד‪ ,‬או כמעט תמיד‪ ,‬טוב"‪.‬‬ ‫לאחר פטירתה של גולדברג‪ ,‬פרס אריה נבו‪ ,‬ע חברו טוביה ריבנר‪ ,‬את ספר שיריה האחרו 'שארית‬ ‫החיי' )ספרית פועלי‪ ,(1971 ,‬אותו כתבה כשהיא כבר נאבקת על חייה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לאחר הסרת גלימת 'הלילה' ב'סליחות' מכתפי אריה נבו‪ ,‬נשוב להלבישה על פדקה כהההעור‪ .‬כבר‬ ‫ָ‪H‬י ַה ָ‪ָ Q‬ב ֶאל ָהא ֶֹפל ֶ> ְ‪ ."-ָ Q‬גיבור‬ ‫בפרק הראשו של השיר 'סליחות' מזכירה המשוררת את הפלגת " ִמ ְפר ִ‬ ‫השיר הוא ה'לילה'‪ ,‬המסמל את כהות עורו של פדקה‪ .‬גוו העור הכהה של פדקה נזכר פעמי רבות ג‬ ‫ביצירות אחרות של גולדברג‪ .‬בסיפור 'בסמטת העכברי' מכנה ארוסה של המלצרית את ההודי‪ ,‬בדמותו‬ ‫של פדקה‪ ,‬בש 'שועל שחור'‪ .‬פדקה מציג עצמו כב לא כושית בסיפור 'נכר'‪ .‬הסופרת מאשרת זאת‬ ‫באומרה‪:‬‬ ‫"פניו הכהי‪ ,‬שהיו לפרקי יפי כל כ‪ ,-‬נתעוותו והזכירו פני כושי"‪.‬‬ ‫במקו אחר בסיפור נאמר לצור‪ -‬הדגשה‪:‬‬ ‫"הוא קט‪ ,‬זריז‪ ,‬לעג עליז וקור בעיניו הבהירות הרבה מעור פניו"‪.‬‬ ‫סיפורו של דאטאטריה‪ ,‬האווטאר השחור הבא בחוש‪ -‬לינשופה הבתולה‪ ,‬נראה כתמונתראי לסיפור‬ ‫ָאה לפתותה ולהראות לה "את כל הדברי"‪.‬‬ ‫המיתולוגי בו האל זאוס מתחפש לגש זהב‪ ,‬בבואו לנסיכה ַדנ ֶ‬ ‫רמז אפשרי לביקוריו הפתאומיי של פדקה בחדרה של גולדברג מצוי בשיר של גולדברג הפותח במילי‬ ‫<> ַ?יִ" )"טבעות עש"‪ ,(1935 ,‬היא כותבת בבית האחרו‪:‬‬ ‫"@ ְ? ִא ָ‪R‬ה לֹא ָי ָפה‪)ַ ,‬ת ֶע ְ‪ִ H‬רי ְ‬ ‫ֵי> ְוה<א ִמ ְת ַ‪=ֵ F‬ק ַ) ֵ‪Q‬יל‪/‬ת ַעל ַה ֶ‪ֶ F‬לת‪,‬‬ ‫ְו ַל)ֹ ֶקר – ִה ֵ‪J‬ה ִע ְ‪N‬ב‪ָ /‬תיו ְ> ָק ְפא< ַעל ִר ְג ֵבי ֲחל‪.../‬‬ ‫@ ְ? נ‪ֶ >ֶ /‬קת א‪ָ /‬ת ִ) ְ‪ָ H‬פ ַת ִי ְ=צ<ע‪/‬ת ְו ֵאי ֵנ‪ִ -‬מ ְת ַ= ֶל ֶלת‬ ‫>‪<>ָK‬ב הֲל‪./‬‬ ‫ייתכ ובשורות אלו נית למצוא רמז דק לשמו של ה'הוא'‪ .‬כמשחק מילי נוסח 'קפדראשו'‪ ,‬מהדהד במילה‬ ‫'מתדפק' צליל הש 'פדקה'‪.‬‬ ‫כשחגגה לאה גולדברג את יוהולדתה ה‪ ,22‬ב‪ 29‬במאי ‪ ,1933‬הייתה כבר שנה מיודדת ע פדקה‪ .‬היא‬ ‫ידעה שעליה לעזוב את בו בקרוב‪ .‬במכתב ללנדוי מה‪ 4‬ביוני ‪ 1933‬כתבה‪:‬‬ ‫"פדקה נזכר מטעמי שאינ מובני לי ביו הולדתי והזמי בערב אליו אותי ומכר אמריקאי אחד‬ ‫משות‪ #‬שלנו ובחורה שוויצארית אחת‪ ,‬שלא היכרתיה עד כה‪ ,‬סימפטית להפליא‪ .‬אנחנו שתינו יי ורקדנו‬ ‫והשתגענו קצת ולבסו‪ #‬באנו לידי החלטה שעלינו ליצור חברעמי חדש‪ ,‬טוב מזה הקיי עתה"‪.‬‬ ‫מצב הרוח העליז מתחל‪ #‬במצב רוח מלנכולי בתחילת השיר 'את אשה לא יפה'‪:‬‬ ‫<> ַ?יִ‪,‬‬ ‫ָפה‪)ַ ,‬ת ֶע ְ‪ִ H‬רי ְ‬ ‫@? ִא ָ‪R‬ה לֹא י ָ‬ ‫ְ‬ ‫נֵר ָ‪+‬ב<י ַעל ‪ְ >S‬ל ַח ַ> ָ)ת‪.‬‬ ‫ֵח ֵח<ֵר ָ>ק<‪)ֵ #‬י א‪/‬ר‪/‬ת ָ> ַמיִ‬ ‫ְ‪ְַ+‬יר ַ‬ ‫‪M‬מר ָמ ָחר"‪.‬‬ ‫ְק‪/‬ס ֶמת‪ ,‬ז‪>ֶ /‬לֹא ֵת ֵ‬ ‫יבה ו ֶ‬ ‫האישה הלאיפה בשיר " ְמ ַצ ָ=ה ְל ִמ ָ‪Q‬ה ַמ ְל ִה ָ‬ ‫ציו גילה של גולדברג בתחילת השיר‪ ,‬מעלה את האפשרות שהשיר נכתב עוד בהיותה בבו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בשיר 'סליחות' בולט יחסה האמביוולנטי של גולדברג לסליחה‪ ,‬המזכיר סליחה נוסח ישו הנוצרי לפיה‬ ‫על הנפגע לבקש סליחה מהפוגע‪ .‬לכ‪ -‬יש תקדי ביומניה של גולדברג‪ .‬ב‪ 22‬בנובמבר ‪ ,1927‬בהיותה נערה‬ ‫בת ‪ 16‬בקובנה‪ ,‬פגשה בקונצרט את המורה האהוב עליה‪ ,‬משה פרנק‪ ,‬בלוויית נערה אחרת‪ .‬תגובתה המיידית‬ ‫הייתה כאב עז‪ ,‬בעטיו לא הייתה מסוגלת להאזי למוזיקה‪ .‬ביומנה כתבה‪:‬‬ ‫ֶצח‪ .‬סלח לי‪ ,‬איני יודעת לא רציתי ללכת ובמה זה חטאתי לפניו שהוא צרי‪ -‬לסלוח לי‪ .‬ה‬ ‫"אני הולכת לנ ַ‬ ‫כבר מזמ כתבתי‪' :‬על יסורי אי מבקשי סליחה'‪ .‬ואול שו מילי אחרות לא יכלו אתמול לבטא ככה‬ ‫את הרגש שלי כמו מילי חסרות תוכ אלו‪ ...‬כל הלילה לא ישנתי‪ .‬הפחידוני חזיונות ְז ָו ָעה"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חוסר ביטחו דוח‪ #‬את הנפגע לבקש סליחה‪ .‬לכ‪ ,‬מי שכורעת על חו‪ #‬הסליחה מבלי שחטאה‪ ,‬סופה שתכרע‬ ‫לרגלי הגבר שבגד בה ותרכוס את שרוכי נעליו בלכתו לאישה האחרת‪ .‬בשובו תקבל את פניו כאילו היה‬ ‫"קרוב ותמי"‪ .‬על רגשי האשמה שלה כתבה לאה בבית הראשו של פרק ב' ב'סליחות'‪:‬‬ ‫ז‪/‬כרֶת‬ ‫ע‪F/‬נִי ֶ‬ ‫‪ְ >M‬מ ִ?י ְמאֹד‪+ִ ,‬י ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶי‪Rְ )ִ -‬ח‪/‬ר ַה ְ‪ָ F‬מ ָמה‪,‬‬ ‫ֶאת חֹ ְצ ָעד ָ‬ ‫ְ@חרֶת‪,‬‬ ‫יח ִתי נְב‪/‬נָה ו ֶ‬ ‫ָהי ְָתה ְס ִל ָ‬ ‫><טה ְ‪ִ +‬ד ְמ ָעה‪.‬‬ ‫ַע ְכ ָ>ו ִהיא ְ= ָ‬ ‫ברומא של לאה גולדברג 'והוא האור'‪ ,‬שמה הסופרת בפי אלברט ארי‪ ,‬חברו של אביה‪ ,‬דברי שאמר‬ ‫לנורה )בתדמותה של לאה( בדבר רגשי האשמה‪:‬‬ ‫"האד לא יהיה חופשי אלא א כ אי הוא משת‪ #‬עצמו על כורחו בכל אשמותיו של זולתו"‪.‬‬ ‫מכא נית להסיק כי גולדברג הייתה מודעת לחולשתה ונטייתה לסלוח לפוגעי ברגשותיה‪ .‬מי שממעיט‬ ‫בערכו בנעוריו‪ ,‬יחוש בבגרותו רגשי אשמה‪ .‬התנהגותה הכנועה של גולדברג כלפי בגידותיו של אהובה‬ ‫ההודי אינה מפתיעה לאור הגילויי ביומניה על רגשות האשמה שלה‪ ,‬שנבעו מאירועי טרגיי במשפחתה‬ ‫בימי ילדותה‪ .‬נדרש ממנה מאמ‪ 8‬להתגבר על חוסרבטחונה ולהכריז "אינני אשמה" )בדבריה על נבו‬ ‫ביומנה‪ ,‬ב‪14‬בספטמבר ‪.(1939‬‬ ‫ג בספרה של גולדברג 'אבידות' )עמ' ‪ (285‬שמה הסופרת דברי בפי הגיבור הראשי קר‪ /‬אודות הסליחה‪:‬‬ ‫"מעול לא חשבתי את עצמי לרשאי לסלוח משהו לבני אד‪ .‬אינני שופט‪ .‬אבל כא‪ ,‬בענייני אלה‪,‬‬ ‫חסרה לי כל הבנה"‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫הקשר בי פדקה לגולדברג לא נותק ע עלייתה של גולדברג ארצה בינואר ‪ .1935‬חוקר הספרות גדעו‬ ‫טיקוצקי מצא רשימה שכתבה 'לוג' )שהעט של לאה גולדברג( ב'דבר'‪ ,‬ב‪ 8‬בדצמבר ‪ ,1935‬תחת הכותרת‬ ‫'הב האובד'‪ .‬ברשימה זו מספרת הכותבת על מכתב שקיבלה מידיד ששב להודו מולדתו לאחר שש שנות‬ ‫לימודי באירופה‪ .‬על פי עדותה‪ ,‬המכתב רווי "כאב אמיתי של אד האוהב את המולדת והרואה את כל‬ ‫חסרונותיה מהפרספקטיבה של התרבות האירופית"‪ .‬הידיד מזדעזע מהלכלו‪ -‬ואיהסדרי‪ ,‬מהעצלות‬ ‫והאדישות אות פגש בהודו‪ .‬הוא מספר שמנסי לשדכו לאישה הודית‪ ,‬וכופי עליו להירת מיד להוראה‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬על כ‪ -‬כתב‪:‬‬ ‫"באר‪ 8‬זו שהפרופסורי זולי בה כל כ‪ ,-‬קיבלתי ג אני משרת פרופסור‪ .‬בעונת הגשמי אני ניגש‬ ‫לעבודתי וכל זה אינו משמח"‪.‬‬ ‫לא ידוע מתי נותק קשר המכתבי בי גולדברג לפדקה‪.‬‬ ‫הקידו האקדמי של פדקה היה מהיר מקידומה של גולדברג במסלול זה‪ .‬רק ב‪ 1954‬מונתה גולדברג‬ ‫למרצה באוניברסיטה העברית‪ .‬ב‪ ,1963‬בהיותה בת ‪ ,52‬הוענק לה התואר 'פרופסור'‪ .‬את שמחתה על קבלת‬ ‫התואר תיארה ביומנה ב‪ 4‬ביולי ‪:1963‬‬ ‫"האמת היא ששמחה אני הרבה יותר מאשר חשבתי )אפילו מתביישת קצת(‪ .‬אבל יש לי הרגשה‬ ‫שהזמ הרע ביותר מאחורי‪ ,‬ואני אופטימית יותר"‪.‬‬ ‫בספרה 'מכתבי מנסיעה מדומה' מספרת גולדברג‪ ,‬כזכור‪ ,‬על הטיול הדמיוני שלה ע שנתהילל )בדמותו‬ ‫של פדקה( בעיר ֶק ְל בגרמניה ב‪ .1934‬בי השאר‪ ,‬היא מתארת כיצד השניי מסתובבי בסמטאות העיר‬ ‫ופוגשי בנשי זקנות‪" .‬יופי היה ב ִזקנת המכבדת את עצמה"‪ ,‬כתבה גולדברג‪:‬‬ ‫"עתה הבינותי מהו הדבר המיוחד ברחובות האלה‪ִ :‬ז ְק ָנה יש בה‪ִ ,‬זקנה של שלוה הצועדת בלי פחד לקראת‬ ‫נ=גש פע – בעוד‬ ‫ילל ברוח ה ִזקנה המרחפת‪ ,‬כי שמעתיו אומר‪ :‬וא ָ‬ ‫המות‪ .‬כנראה הרגיש ג ַ> ְנ ְ? ִה ַ‬ ‫ָ‬ ‫ארבעי‪ ,‬חמישי שנה‪."...‬‬ ‫על כ‪ -‬מגיבה רות )בתדמותה של גולדברג( באירוניה עצמית‪:‬‬ ‫נ=גש אנחנו‪ ,‬לא יהיה זה חזיו נוגע עד‬ ‫"א אחיה – לעול לא תהיה לי ִזקנת שקט זו‪ ,‬ע בטחו צעדיה‪ .‬א ָ‬ ‫הלב‪ .‬כמה מרירות עוקצת אפשר לאגור במש‪ -‬ארבעי שנה!"‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ניבאה לאה גולדברג‪ ,‬ולא ידעה מה שניבאה‪ .‬היא לא זכתה להגיע לגיל ‪ .60‬לאה גולדברג נפטרה בחור‪#‬‬ ‫‪ ,1970‬בטר מלאו ‪ 40‬שנה לטיולה הדמיוני בקל‪ .‬היא לא הספיקה לקבל לידיה את פרס ישראל לספרות‪ ,‬בו‬ ‫זכתה‪ִ .‬אמה התייצבה לטקס לקבל את הפרס בשמה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1972‬שנתיי אחרי מות גולדברג‪ ,‬זכה בהודו מדע מהמכו הטכנולוגי של )‪ְ /‬מ ֵ)יי )‪ ,(BIT‬ושמו‬ ‫דאטאטריה פדקה‪ ,‬בפרס על תגליותיו בתחומי המדע והטכנולוגיה‪ .‬הפרס שהוענק לפרופסור פדקה‪ ,‬יליד‬ ‫העיר =<נֶה‪ ,‬היה פרס ָ= ְד ָמה )< ָשא )‪ ,(Padma Bushan‬אחד היוקרתיי ביותר שהעניקה ממשלת הודו מאז‬ ‫זכייתה בעצמאות‪.‬‬ ‫ֵע ההודי'‪ ,‬אינו רק צרו‪#‬מקרי אקראי‪.‬‬ ‫סביר להניח כי דמיו הש והמוצא של מקבל הפרס לאלה של 'הר ַ‬ ‫ֵע הודי – הא חשב על לאה גולדברג בעומדו על בימת הכבוד לקבל את‬ ‫א זוכה הפרס הוא אכ אותו ר ַ‬ ‫הפרס‪ ,‬ונזכר בימי בה קט‪ #‬עמה תותיבר בעמק הריי?‬ ‫* * *‬ ‫‬ ‫)*( המאמר פורס‪ ,‬בנוסח כמעט מלא‪ ,‬בעיתו 'האר‪ ,'8‬תרבות וספרות‪ ,‬ב‪.08102010‬‬ ‫כתובת המאמר באתר 'האר‪ Online '8‬היא‪:‬‬ ‫‪http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1192274.html‬‬ ‫‪ ---‬כל הזכויות שמורות למחברת ‪---‬‬ ‫‪9‬‬