‫‪‬‬ ‫ממשלת הודו מפרסמת מדיניות אחידה בנוגע להשקעות זרות ישירות‬ ‫‪‬‬ ‫החלטת בית המשפט העליון בעניין נוברטיס‬ ‫‪‬‬ ‫משרד הטלקום ההודי פרסם את מפת הדרכים לפריסת רשת התקשורת הלאומית‬ ‫‪‬‬ ‫גישה מועדפת לשוק במסגרת המדיניות ההודית במגזר הטלקום‬ ‫‪‬‬ ‫בקשה לבטל את אמת המידה לרכישה מקומית של לפחות ‪ 03%‬ממוצרי הטלקום‬ ‫‪‬‬ ‫המועצה לביטחון לאומי תומכת במדיניות המקומית בנוגע לציוד טלקום‬ ‫‪‬‬ ‫משרד הפנים מפרסם הנחיות בנוגע ליבוא ציוד רגיש‬ ‫‪‬‬ ‫ננקטים צעדים לקידום מגזר אבני החן והיהלומים‬ ‫ממשלת הודו מפרסמת מדיניות אחידה בנוגע להשקעות זרות ישירות‬ ‫בתאריך ‪ 5‬באפריל ‪ ,2013‬המחלקה למדיניות תעשייתית וקידומה במשרד המסחר והתעשייה של‬ ‫ממשלת הודו פרסמה את המהדורה המעודכנת של המדיניות האחידה בנוגע להשקעות זרות ישירות‪.‬‬ ‫זוהי המהדורה השישית של המדיניות האחידה בנוגע להשקעות זרות ישירות והיא תהיה תקפה החל‬ ‫מהתאריך ‪ 5‬באפריל ‪.2013‬‬ ‫הפרסום הנוכחי כולל בתוכו ומחליף את כל ההודעות לעיתונות או הפרסומים לעיתונות או ההודעות או‬ ‫החוזרים שפורסמו על ידי המחלקה למדיניות תעשייתית וקידומה ואשר היו בתוקף עד לתאריך ה‪4-‬‬ ‫באפריל ‪ ,2013‬ומשקף את מדיניות המחלקה החל מהתאריך ה‪ 5-‬באפריל ‪.2013‬‬ ‫חלק מהנקודות העיקריות של המדיניות החדשה הן‪:‬‬ ‫ישות שאינה תושב הודו יכולה להשקיע במדינה‪ ,‬וזאת בכפוף למדיניות השקעות זרות ישירות‪ ,‬למעט‬ ‫באותם מגזרים או תחומים אסורים‪.‬‬ ‫משקיעים זרים מוסמכים (‪ )QFl‬רשאים להשקיע דרך הרשות לניירות ערך ההודית (‪ )SEBI‬באמצעות‬ ‫יועצי השקעות רשומים (‪ )DP‬רק במניות בעלות של חברות הודיות הרשומות בבורסה דרך ברוקרים‬ ‫או סוחרי מניות מוכרים בהודו וכן במניות בעלות של חברות הודיות המונפקות למכירה לציבור הרחב‬ ‫בהודו וזאת בהתאם לרלוונטיות והישימות של ההנחיות או התקנות של הרשות לניירות ערך ההודית‪.‬‬ ‫חברות הודיות רשאיות להנפיק מניות בעלות; אג"ח להמרה מלאה‪ ,‬כפויה וחובה; מניות בכורה להמרה‬ ‫מלאה‪ ,‬כפויה וחובה‪ ,‬כל זאת בכפוף להנחיות התמחור או הכללים כפי שנקבעו על ידי החוק לניהול‬ ‫מטבע חוץ (‪.)FEMA‬‬ ‫כלי ההון יונפקו תוך ‪ 180‬ימים ממועד הקבלה של התשלום שהגיע דרך ערוצי הבנקאות הרגילים‪,‬‬ ‫לרבות הון המופקד בחשבון נאמנות (צד שלישי) שנפתח ונשמר למטרה זו או על ידי חיוב החשבון‬ ‫מסוג )‪NRE/ FCNR (B‬של המשקיע שאינו תושב הודו‪.‬‬ ‫ניתן לבצע השקעות על ידי ישויות שאינן תושבי הודו במניות בעלות; באג"ח להמרה מלאה‪ ,‬כפויה‬ ‫וחובה; ובמניות בכורה להמרה מלאה‪ ,‬כפויה וחובה של חברה הודית‪ ,‬וזאת דרך המסלול האוטומטי או‬ ‫המסלול הממשלתי‪.‬‬ ‫ניתן להגיע למסמך המלא של המדיניות האחידה בנוגע להשקעות זרות ישירות בכתובת הבאה‪:‬‬ ‫‪http://dipp.nic.in/English/Policies/FDI_Circular_01_2013.pdf‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫החלטת בית המשפט העליון בעניין נוברטיס‬ ‫בית המשפט העליון של הודו פרסם את הכרעת הדין הסופית שלו בדיון המשפטי שארך זה כעשור‬ ‫בעניין התרופה גליבק (‪ ,)Glivec‬תרופה לטיפול בסרטן המיוצרת ע"י חברת "נוברטיס"‪ .‬בית המשפט‬ ‫אישרר את ההחלטה של רשויות הפטנטים שדחו הענקת פטנט לתרופה גליבק‪ .‬החלטת בית המשפט‬ ‫מסתמכת על סעיף ‪(3‬ד) בחוק הפטנטים ההודי הקובע כי בעל הפטנט חייב להוכיח יעילות משופרת‬ ‫של התרופה על מנת לקבל פטנט בהודו‪.‬‬ ‫חברות פרמצבטיות בוחרות בהתנהלות מסוג "ביצוע שינויים במולקולת קיימות"‪ ,‬מה שלרוב מכונה‬ ‫בשם "ירוק עד" (‪ ,) ever greening‬וזאת על מנת להוכיח חדשנות‪ .‬בנוהג זה מבצעים שינויים קטנים‬ ‫במבנה של מולקולות קיימות של התרופות שעליהן הוענקו פטנטים‪ ,‬וכך מסווים אותן בתור וריאנטים‬ ‫או מולקולות חדשות לחלוטין‪ ,‬וזאת על מנת לעמוד‪ ,‬גם עם באופן מזויף‪ ,‬בדרישות לפטנט חדש‬ ‫לכשעצמו תוך קבלת פטנט חדש‪ .‬חברת נוברטיס טענה כי התצורה הגבישית ביתא של אימטיניב‬ ‫מסילאט (‪ )Imatinib mesylate‬היא המצאה שנייה מתוך אימטיניב ועל כן היא זכאית לפטנט חדש‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון הבהיר בצורה שלא משתמעת לשני פנים כי חברות פרמצבטיות לא זכאיות לפנות‬ ‫להתנהלות מסוג "ירוק עד" בתחום הפטנטים וכי הן אינן יכולות לטעון ליעילות משופרת של תרופה‬ ‫כלשהי כאשר השינויים שנעשו בה הביאו לשיפור בכושר ספיגה (‪ )bioavailability‬בלבד‪ .‬הכרעת הדין‬ ‫הזו שבה ומאששת את העיקרון כי תרופה היא נחלת הכלל ואת התנאים הכלליים שנקבעו בהצהרת‬ ‫ה‪ TRIPS-‬של ארגון הסחר הבינלאומי (‪.)WTO‬‬ ‫(מקור‪ :‬בית המשפט העליון של הודו)‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫משרד הטלקום ההודי פרסם את מפת הדרכים לפריסת רשת התקשורת הלאומית מסוג‬ ‫‪ )Internet Protocol version 6( IPv6‬גרסה ‪II‬‬ ‫בתאריך ה‪ 26-‬במרץ ‪ 2013‬פורסם על ידי שר התקשורת וטכנולוגיית המידע ‪Shri Kapil Sibal‬‬ ‫המסמך שכותרתו‪" :‬מפת הדרכים לפריסת רשת התקשורת הלאומית מסוג ‪ - IPv6‬גרסה ‪ ,"II‬שהוא‬ ‫מסמך המפרט את הנחיות המדיניות לתקשורת מסוג ‪ )Internet Protocol version 6( IPv6‬שהוכן‬ ‫על ידי ‪ NT Cell‬במשרד הטלקום‪.‬‬ ‫הממשלה רואה לנגד עיניה חזון לאספקת "פס רחב לפי הזמנה" עד לשנת ‪ 2015‬במסגרת מדיניות‬ ‫הטלקום הלאומית שנחשפה זה מכבר [‪ .](NTP)-2012‬לאור העובדה כי כמעט כל הכתובות במסגרת‬ ‫הגרסה הנוכחית של פרוטוקול האינטרנט (‪ )IPv4‬אזלו‪ ,‬צפוי כי מהפכת הפס הרחב לבטח תתבסס על‬ ‫הדור הבא של פרוטוקול האינטרנט גרסה ‪ ) IPv6( 6‬שבו קיימים יתרונות מובנים רבים לעומת הגרסה‬ ‫הקודמת (‪.)IPv4‬‬ ‫חלק מהמאפיינים העיקריים של מפת הדרכים לפריסת רשת התקשורת הלאומית מסוג ‪ - IPv6‬גרסה‬ ‫‪ II‬הם‪:‬‬ ‫לכל המוסדות הממשלתיים יש כעת תוכנית לעבור לרשת תקשורת שתתמוך בגרסה החדשה של‬ ‫כתובות האינטרנט ‪ ,IPv6‬וזאת עד לתום שנת ‪.2017‬‬ ‫מפת הדרכים קובעת כי כל תקשורת האינטרנט שתסופק לגופים עסקיים חייבת לתמוך בגרסה‬ ‫החדשה של כתובות האינטרנט ‪ IPv6‬החל מהאחד בינואר ‪ 2014‬והלאה‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לתוכנית אימוץ הפרוטוקול החדש‪ ,‬כל השירותים החדשים המבוססים על ‪ ,IP‬כדוגמת‬ ‫מחשוב ענן‪ ,‬מרכזי נתונים וכיו"ב‪ ,‬שיסופקו על ידי ועבור גופים ממשלתיים אמורים לפעול על שתי‬ ‫המערכות‪ .‬כלומר‪ ,‬המערכת צריכה לתמוך לאלתר הן בתעבורת התקשורת מסוג ‪ IPv6‬והן בתעבורת‬ ‫תקשורת בגרסת כתובות האינטרנט הנוכחית ‪.IPv4‬‬ ‫הממשק הציבורי של כל המיזמים הממשלתיים שאמורים לספק שירותים למרכזים אזרחיים אמור‬ ‫לפעול על שתי המערכות‪ ,‬הישנה והחדשה‪ ,‬החל מהאחד בינואר ‪.2015‬‬ ‫הגופים הממשלתיים צריכים לרכוש ציוד שמותאם גם עבור הפרוטוקול החדש (מערכות כפולות)‬ ‫ולהיות מוכנים לפריסה של רשתות המותאמות לפרוטוקול החדש (מערכות כפולות) יחד עם יישומים‬ ‫נתמכים מסוג ‪.end-to-end IPv6‬‬ ‫כל השפופרות לטלפונים ניידים‪ ,‬התקני הרשאה לכרטיסי נתונים‪ ,‬טאבלטים והתקנים דומים‬ ‫המשמשים לשם גישה לאינטרנט הנתמך בגרסת ‪ GSM / CDMA‬של דור ‪ 2.5‬ומעלה הנמכרים בהודו‬ ‫בתאריך ‪ ,30.06.2014‬ואילך‪ ,‬יחויבו להיות מותאמים להעברת תקשורת מסוג ‪ IPv6‬הן בצורת מערכת‬ ‫כפולה (כלומר‪ ,‬יחד עם הגרסה הקודמת ‪ )IPv4v6‬או בצורת המערכת החדשה בלבד‪.‬‬ ‫כל מוצרי התקשורת המחוברים לפס רחב‪ ,‬שאינם אלחוטיים והנמצאים בבעלות הצרכנים (‪)CPEs‬‬ ‫הנמכרים בהודו החל מהתאריך ‪ 01.01.2014‬יחויבו להיות מותאמים להעברת תקשורת מסוג ‪IPv6‬‬ ‫או בצורת מערכת כפולה (כלומר‪ ,‬יחד עם הגרסה הקודמת ‪ )IPv4v6‬או בצורת המערכת החדשה‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ניתן להגיע למסמך המלא באתר הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.dot.gov.in/sites/default/files/Roadmap%20Version-II%20English%20_1.pdf‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫גישה מועדפת לשוק (‪ )PMA‬במסגרת המדיניות ההודית במגזר הטלקום‬ ‫משרד הסחר הפדראלי של ארה"ב (‪ )The Office of the U.S. Trade Representative‬הדגיש‬ ‫מספר דרישות מקומיות בדוח השנתי שלו מספר ‪ 1377‬בנוגע לחסמים בתחום הטלקומוניקציה‬ ‫במדינות זרות‪ ,‬לרבות הודו‪.‬‬ ‫הדוח חוזר ומביע את חששו באשר למדיניות הגישה המועדפת לשוק של הודו‪ ,‬אשר פורסמה בשנה‬ ‫שעברה‪ .‬במסגרת מדיניות זו נקבע כי לפחות ‪ 30%‬ממחזור המכירות של מוצרי טכנולוגיה שונים‬ ‫חייבים להיות מיוצרים בשוק המקומי של הודו וזאת על מנת לקבל אישור כניסה לשוק ההודי‪.‬‬ ‫מדיניות זו כוללת במסגרתה מוצרי אלקטרוניקה בעלי יישומים ביטחוניים‪ ,‬אולם הדוח מביע ספקנות‬ ‫באשר למוטיבציה לניסוח מדיניות זו‪ ,‬וקובע כי רשימות הטיוטה הראשוניות "כוללות במסגרתן קשת‬ ‫רחבה באופן מופרז של מוצרי אלקטרוניקה‪ ,‬רוחב המעלה את השאלה האם אכן החששות‬ ‫הביטחוניים‪ ,‬ולא המדיניות התעשייתית‪ ,‬היא בבסיס המוטיבציה לאכיפת דרישות מעין אלו על חברות‬ ‫פרטיות‪".‬‬ ‫סביר להניח כי סוגיה זו עוד תלובן במסגרת הדיונים הדו‪-‬צדדיים בין הודו לארה"ב‪.‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫מפעילים של התקן החדש לתקשורת סלולרית דיגיטלית (‪ )GSM‬מבקשים ממשרד ראש‬ ‫הממשלה לבטל את אמת המידה לרכישה מקומית של לפחות ‪ 03%‬ממוצרי הטלקום‬ ‫בתאריך ‪ 30.04.2013‬ביקשה התאחדות המפעילים הסלולריים של הודו (‪ ,)COAI‬הגוף המייצג בהודו‬ ‫את המפעילים של התקן החדש לתקשורת סלולרית דיגיטלית (‪ ,)GSM‬את התערבותו של משרד ראש‬ ‫הממשלה בניסיון לעצור את היישום של המדיניות המוצעת המעניקה עדיפות ליצרנים מקומיים של‬ ‫ציוד למגזר האלקטרוניקה ורשתות טלקום‪ .‬המדיניות גם מחייבת רכישה מקומית של לפחות ‪30%‬‬ ‫מכלל הרכיבים החיוניים‪.‬‬ ‫משרד ראש הממשלה הביע לאחרונה חששות בנוגע לאמות המידה של המדיניות הידועה בשם גישה‬ ‫מועדפת לשוק (‪ ) PMA‬והציע לבטל את הקשר בין המונחים "ביטחון" ו"אתרי הייצור" במסגרת‬ ‫המדיניות‪ ,‬וכן הזהיר כי הכללים החדשים עלולים להצמיח עיוותים במשק‪ .‬המשרד טען כי את המטרות‬ ‫הביטחוניות ניתן להשיג באמצעות ביקורת ספרים‪ ,‬וגם הציע כי יש לדון בסוגיות אלו בנפרד‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫ממליץ על עיכוב ביישום מדיניות זו עד לקבלת אומדן משביע רצון באשר ליכולות של הייצור המקומי‪.‬‬ ‫התאחדות המפעילים הסלולריים של הודו גם דרשה להתיר לחברות הייטק בינלאומיות בעלות אוסף‬ ‫מוצרים נרחב להמשיך ביבוא‪ ,‬במיוחד את היבוא של מוצרים בעלי רמת מורכבות גבוהה ומוצרים‬ ‫שצריכתם בשוק ההודי נמוכה עד בינונית‪.‬‬ ‫(מקור‪)Economic Times :‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫המועצה לביטחון לאומי תומכת במדיניות המקומית בנוגע לציוד טלקום‬ ‫בהתאם לחדשות שדווחו בעיתונות בתאריך ‪ 14.05.2013‬המועצה לביטחון לאומי (‪ )NSC‬נתנה גיבוי‬ ‫ותמכה במדיניות המוצעת של המחלקה לטלקום שנועדה לקדם ייצור מקומי של ציוד טלקום וזאת‬ ‫ממניעים ביטחוניים‪.‬‬ ‫תוך שהיא מצטטת מתוך דו"ח של לשכת הביון של הודו‪ ,‬אשר הזהירה מפני יצרנים סינים של ציוד‬ ‫טלקום‪ ,‬המועצה לביטחון ל אומי טענה כי הדרך הטובה ביותר לטפל בסוגיה זו היא להבטיח כי הודו‬ ‫מאיצה את התהליכים להקמתם של מפעלי ייצור בתוך המדינה‪.‬‬ ‫המועצה לביטחון לאומי אמרה כי למרות שמספר מדינות‪ ,‬לרבות ארה"ב ואוסטרליה‪ ,‬אכן חסמו את‬ ‫היצרנים הסינים מלספק ציוד כזה‪ ,‬ייתכן כי מדיניות זו לא תהיה מעשית עבור הודו מאחר והיא עלולה‬ ‫ליצור קרטלים מונופוליסטיים בשוק ההודי עצמו‪ .‬במקום זאת‪ ,‬המועצה הציעה גישה דו‪-‬ראשית לטיפול‬ ‫בסוגיה זו‪ ,‬גישה הכוללת עידוד היצרנים המקומיים של ציוד טלקום והפעלת אמצעים המחזקים את‬ ‫היכולת לבחון ולאשר ציוד בעל רגישות ביטחונית‪.‬‬ ‫כל זאת‪ ,‬בקו אחד עם המדיניות המוצעת של המחלקה לטלקום המחייבת ספקי ציוד להקים יחידות‬ ‫ייצור בהודו עצמה‪.‬‬ ‫(מקור‪)Business Line :‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫משרד הפנים מפרסם הנחיות בנוגע ליבוא ציוד רגיש‬ ‫בהתאם לדיווח חדשותי מיום ‪ ,28.05.2013‬משרד הפנים מתכוון לפרסם הנחיות שיתירו למחלקות‬ ‫ממשלתיות לאסור יבוא מוצרים שמקורם ממדינות לא‪-‬ידידותיות וזאת בשל חששות ביטחוניים‪.‬‬ ‫ההנחיות גם תחייבנה אישור ביטחוני בכל מקרה של יבוא ציוד רגיש ביטחונית על ידי כל אחת‬ ‫מהמחלקות הממשלתיות‪.‬‬ ‫מוצרים בעלי רגישות ביטחונית יכללו ציוד לתצפיות‪ ,‬כגון מצלמות ורדארים; ציוד לתקשורת‪ ,‬כגון‬ ‫נתבים ומתגים; מכשור המשמש לאחסון נתונים ומידע‪ ,‬התקנים לבקרה ביומטרית ואפילו מחשבים‬ ‫המחוברים למערכות רשת‪.‬‬ ‫יש לציין כי למרות שהמחלקה לטלקום כבר פרסמה הנחיות ליבוא ציוד‪ ,‬בעזרת צעד זה משרד הפנים‬ ‫מעוניין להכניס מוצרים קריטיים אחרים למסגרת סינון ביטחוני כזה‪.‬‬ ‫(מקור‪)Business Line :‬‬ ‫חזרה לראש העמוד‬ ‫ננקטים צעדים לקידום מגזר אבני החן והיהלומים‬ ‫לפי תשובה בכתב של בית המחוקקים התחתון של הפרלמנט ההודי שניתנה על ידי שר המסחר‬ ‫והתעשייה‪ ,‬ד"ר ‪ D. Purandeswari‬ב‪ 6-‬במאי ‪ ,2013‬ממשלת הודו נוקטת בצעדים הבאים לשם‬ ‫קידום מגזר אבני‪-‬החן והיהלומים‪:‬‬ ‫סיוע פיננסי ליברלי יותר במסגרת יוזמת אומדן השוק (‪ ,)MAI‬סכמת הסיוע לפיתוח השוק של המחלקה‬ ‫למסחר‪.‬‬ ‫כל החברות בתעשייה תהיינה זכאיות לביטול מס על יהלומים מזהב (‪ )Rs 100.70/gm‬ומכסף ( ‪Rs‬‬ ‫‪.)2590.80/kg‬‬ ‫ביטול החובה לקבלת רישיונות ליהלומים גולמיים‪.‬‬ ‫ביטול מס יבוא על יהלומים גולמיים‪ ,‬אלמוגים גולמיים ואבני‪-‬חן גולמיים צבועים‪.‬‬ ‫יבוא מתכות יקרות (זהב‪/‬כסף‪/‬פלטינה) באמצעות סוכנויות רשומות‪.‬‬ ‫הגדלת סף הערך למטען אישי מסכום של ‪ 2‬מיליון דולרים לסכום של ‪ 5‬מיליון דולרים במקרים של‬ ‫השתתפות בתצוגות בחו"ל והגדלת הסף למטען אישי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עבור הוצאת סיורים לקידום התחום‪,‬‬ ‫מסכום של ‪ 0.1‬מיליון דולרים לסכום של מילון דולרים‪.‬‬ ‫הפחתת שיעורי המכס על יבוא רודיום (‪ )Rhodium‬מ‪ 10%-‬ל‪.2%-‬‬ ‫ביטול חובת המס בשיעור של ‪ 1%‬מסוג בלו הן על יהלומים לעיטור והן על יהלומים שלא לעיטור‪,‬‬ ‫ביטול שתוקפו החל בתאריך ‪.17.03.2012‬‬ ‫כינון מועצה לפיתוח המומחיות במגזר אבני‪-‬החן והיהלומים וזאת לשם פיתוח המקצועיות במגזר‪.‬‬ ‫(לשכת העיתונות של הודו)‬ ‫חזרה לראש העמוד‬