‫מערכת‪ :‬נועה סחייק ‪ -‬עורכת‪ .‬הגר כהן‪ ,‬ברכה אלוני‪ ,‬אריאלה סבג‪.‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫משולחן העורכת‬
‫התקווה שהיתה בליבנו‪ ,‬לשוב לראות את שלושת הבנים החטופים חוזרים הביתה בריאים ושלמים‪ ,‬התבדתה‬
‫ונמוגה נוכח העובדות הקשות שניצבו בשטח‪ .‬שלושת הנערים נרצחו בדם קר בנסיעתם בטרמפ בדרכם‬
‫הביתה‪ .‬טרמפ גורלי‪...‬‬
‫האם ניתן יהיה למנוע את החטיפה הבאה‪ ,‬את הטרמפ הבא‪ ,‬את הפיגוע הבא?‬
‫ב‪ 18-‬ימי החיפושים שררה אחווה ואחדות בעם‪ ,‬וכולנו ייחלנו יחד לסיום אחר של הסיפור העצוב הזה‪.‬‬
‫אירועי היומיום מתגמדים נוכח המציאות הבטחונית החדשה שהגענו אליה‪.‬‬
‫עם תחילת המבצע הצבאי “צוק איתן” נפרסו סוללות כיפת ברזל במרחבי הארץ והגנו באופן מרשים ביותר‬
‫על תושבי ישראל‪.‬‬
‫האם בעקבות המבצע נזכה בכמה חודשי שקט נוספים או שמא תצליח ישראל לעצב מציאות מדינית אחרת‬
‫מול עזה ביום שאחרי?‬
‫דרך ארוכה עדיין לפנינו כדי למצוא את הכיוון הנכון לחיות עם שכנינו הערבים זה לצד זה‪ ,‬עם לצד עם‪ ,‬מבלי‬
‫לפגוע זה בזה בצורה כה קשה‪.‬‬
‫במעבר חד – בדפים הבאים הבאנו תגובות רבות של חברים מהמפגש החברתי בחדר האוכל‪ .‬אי אפשר היה‬
‫להתעלם מההתארגנות והפרסום המקיף שהושקע כמבוא למפגש‪ :‬פניות אישיות של המארגנים‪ ,‬הענקת שי‬
‫צנוע “גנוסר לדורות ‪ ,”77‬וכמובן ארוחת הבוקר העשירה והמושקעת שנתרמה על ידי “נוף גנוסר”‪.‬‬
‫חברים רבים הגיעו‪ ,‬נושאים רלוונטים צפו ועלו בקבוצות הדיון‪ ,‬ואנו בהחלט מצפים להמשך‪.‬‬
‫הנרי פורד אמר‪“ :‬להתאסף זו התחלה‪ ,‬להישאר ביחד זו התקדמות‪ ,‬לעבוד ביחד זו הצלחה”‪.‬‬
‫ברכת חופש גדול נעים ובטוח‬
‫לכל התלמידים‪ ,‬המורים והנופשים!‬
‫מתי נדע שהשלום הגיע?‬
‫מילים‪ :‬אנונימי‬
‫כשיגידו “שיריון” ויתכוונו לצב‪,‬‬
‫כשיגידו “גיזרה” ויתכוונו לדיאטה‪,‬‬
‫כשיגידו “מגב” ויתכוונו לספונג’ה‪,‬‬
‫כש”תרגיל” יהיה בחשבון‬
‫“אפס‪-‬שלוש” תהיה רק קידומת‬
‫“קו” יהיה באוטובוס‬
‫ו”סוללה” תהייה בדיסקמן‪.‬‬
‫כש”פקודות” יקבלו רק מחשבים‪,‬‬
‫וכשבשק”ם נקנה מוצרי חשמל‬
‫“רימון וערבה” יהיו בסוכות‪,‬‬
‫ו”דובדבן וחרוב” יהיו רק פירות טעימים‪.‬‬
‫כש”לפתוח באש” יהיה בשביל לבשל‬
‫כש”כדור” יהיה אקמול‬
‫וכש”ניצחון” ו”הפסד” ‪ -‬יהיו בכדורגל‪.‬‬
‫כש”חטיבה” תהיה בין היסודי לתיכון‬
‫כש”גדוד” יהיה בצופים‬
‫“כיתה” תהיה בבית הספר‬
‫ו”מחלקה” רק בבנק‪.‬‬
‫“בסיס” יהיה לעוגה ו”מחנה” על העצים‪,‬‬
‫ו”מלחמה” תהיה רק בקלפים‬
‫כשיגידו “חלל”‪ ,‬יתכוונו רק לנאס”א‪...‬‬
‫רק אז נדע שהשלום האמיתי הגיע‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪2‬‬
‫גנוסר חוגגת ‪77‬‬
‫חג המשק‬
‫למרות שאין לנו מרכז תרבות מאז ששירי פז‬
‫התפטרה‪ ,‬בכל חג אנחנו מנסים לגייס ברגע‬
‫האחרון כמה אכפתניקים‪ ,‬שייקחו על עצמם‬
‫את האחריות על החג‪.‬‬
‫ברור הוא שחשוב לנו שיהיו חגים בגנוסר‪ .‬הזמן‬
‫חולף וחג המשק התקרב‪ ,‬ועדיין אין לנו מרכז‬
‫תרבות או צוות תרבות‪.‬‬
‫איתן אלוני פנה לבנות ה”סבנטיז” בבקשה‬
‫לקחת ולהרים את חג המשק‪ .‬לאחר דיון‬
‫ב”סבנטיז” הוחלט להרים את הכפפה‬
‫ולהיענות לבקשתו‪.‬‬
‫מרים רון ויעלי שפס עמדו בראש הצוות‪.‬‬
‫הסתבר שחג המשק הוא חג מורכב במיוחד‪,‬‬
‫ועל כן הן הקימו צוות לכל נושא מכל שכבות‬
‫הקהילה‪ :‬צוות לתהלוכת הביכורים‪ ,‬צוות‬
‫שובה של המקהלה‬
‫מופעים על הבמה‪ ,‬צוות לארוחה המשותפת‬
‫וצוות יום הילד‪.‬‬
‫זה המקום להודות לכל כך הרבה חברים‪ ,‬שעזרו‪ ,‬סחבו‪ ,‬ערכו‪ ,‬ארגנו‪ ,‬חשבו וטרחו‪ .‬רוח התרומה לקהילה‬
‫הפיחה בנו כוחות מחודשים‪.‬‬
‫וזה גם המקום להודות למרים רון ויעלי שפס על הארגון המתוקתק של חג נהדר שהיה לנו‪ .‬תודה חמה לצוות‬
‫ההפקה וההנחיה‪ ,‬מיכל אמיר בן אשר‪ ,‬שרון גופר וכרמל רוגובסקי‪ .‬תודה לכרמל על הכוריאוגרפיה וארגון‬
‫החזרות הרבות לכל הריקודים‪ .‬תודה לרעות סבג‪ ,‬ים אגיב ושרון גופר על התפאורה‪ .‬תודה לאביבה כהן‪,‬‬
‫אילנית יואב‪ ,‬לילך ירון ואורנה לב על הפרסום‪ .‬תודה לקרן שינמן‪ ,‬מירב מנור‪ ,‬אליהו קפלן וגלית זפרני על‬
‫הצילום והכנת המצגות‪.‬‬
‫תודה לצוות ההקמה והחיסול הנמרץ איתן‬
‫אלוני‪ ,‬איציק סלע‪ ,‬אבישי דנטי‪ ,‬גלעד גופר‪,‬‬
‫זמר לופן‪ ,‬אופיר בן גרף‪ ,‬אורן שפיצר‪ ,‬מוטי‬
‫דיאמנט ועומר לוי‪.‬‬
‫תודה לטל בן אשר על הכנת המדליות ליזמויות‪.‬‬
‫תודה לביל שינמן על טיפול במערכות הקול‬
‫וההגברה בכל החזרות הרבות‪ ,‬ליותם טל על‬
‫הנגינה בליווי המקהלה‪ .‬תודה למעיין פרגר על‬
‫תהלוכת הקלנועיות של החברים המבוגרים‪,‬‬
‫תודה ליגאל נגר על התאורה‪/‬אחזקה‪.‬‬
‫תודה ליפתח לשם על הכנת תהלוכת הביכורים‪,‬‬
‫תודה לנבות גורביץ ומוטי דיאמנט על אירגון‬
‫יום הילד‪ ,‬תודה לראשי הקבוצות שארגנו את‬
‫ארוחת החג המשותפת‪ .‬תודה לכל משתתפי‬
‫המופעים הרבים מגדול ועד קטן‪ .‬תודה על‬
‫המחויבות שלכם להגיע לכל החזרות‪.‬‬
‫תודה לתורמים‪ :‬למלון “נוף גנוסר”‪ ,‬לנביל‬
‫הקבלן‪ ,‬ל”חקלאות בקעת גנוסר” ולזיו הרציג‬
‫מבננות החוף‪.‬‬
‫היה נפלא לראות את תחייתה של המקהלה‬
‫פעילות אתגרית ביום הילד‬
‫‪3‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫על הבמה והיינו שמחים להמשך‪ ,‬והיה חשוב‬
‫ומרגש לראות את תשומת הלב שהוענקה‬
‫ליזמויות בגנוסר‪ ,‬נושא שיכול בהחלט להמשיך‬
‫לבוא לידי ביטוי גם בשנים הבאות‪.‬‬
‫תודה לכל העושים במלאכה! היה לנו חג‬
‫נהדר‪ ,‬נהנינו מאד!‬
‫לילך גוזלן – היתה הענות של החברים להקמת‬
‫החג‪ ,‬היתה גם הענות יפה בהשתתפות‬
‫בריקודים ואף בסידור ובעריכה‪ .‬בחג המשק‬
‫היתה אווירה טובה ונעימה‪ ,‬מאחלת לנו עוד‬
‫הרבה חגים כאלה‪.‬‬
‫חווה קרוסקל – החג היה נחמד מאד‪ .‬הרגשתי‬
‫טוב ואף האנשים סביבי היו מרוצים‪ .‬זה חשוב‬
‫שאנחנו מציינים את חג המשק‪ ,‬והארוחה על‬
‫ארוחת שבועות משותפת‬
‫הדשא של כל החברים יחד נעימה מאד‪.‬‬
‫אופיר בן גרף – זה החג של גנוסר‪ .‬אהבתי את‬
‫רוח ההתנדבות‪ ,‬כולם תרמו‪ ,‬היה חג מדהים‪.‬‬
‫סיון לשם‪-‬כהן – כיף וחשוב שתהיה לנו פה תרבות‪ .‬יופי שהתארגנה קבוצת השירה‪ ,‬והריקוד הרב גילאי היה‬
‫יפה‪.‬‬
‫מחמם את הלב להפגש כך על הדשא כל שנה מחדש‪.‬‬
‫יהודית שוורץ ‪ -‬תכננו את הנסיעה שלנו ליוון כך שנחזור בדיוק בזמן לחג המשק‪ ,‬וזה היה שווה! למרות‬
‫שכרגע אין לנו משפחה כאן‪ ,‬היה מקום שיכולנו להשתתף בארוחה נהדרת וההצגה הזכירה לי את הקיבוץ‬
‫הישן‪ ,‬אפילו עם שפור! טוב שזה היה בערב ולא בחום‪ .‬כל הכבוד לאנשים שהכינו את הערב הזה‪.‬‬
‫ביכורי התינוקות‪ ,‬צילום‪ :‬אליהו קפלן‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪4‬‬
‫“שיוט הבנים” ‪2014‬‬
‫“שיוט הבנים” המסורתי לזכר בני גנוסר שנפלו‬
‫במערכות ישראל ועסקו בשייט התקיים בימים‬
‫‪.19-22.6.14‬‬
‫בשיוט‪ ,‬הגדול ביותר עד כה‪ ,‬השתתפו ‪318‬‬
‫שייטים‪ ,‬והוא התקיים ברוחות חזקות‪ .‬לתוצאות‬
‫היתה השפעה על הדרוג הסופי במבחנים‪,‬‬
‫ולכן גם על הרכבי הנבחרות לשנת ‪.2014‬‬
‫הרוח חייבה הקפדה על לוח זמנים צפוף ככל‬
‫האפשר כדי להספיק שלושה שיוטים בכל‬
‫דגם עד לשעה שנקבעה בהוראות השייט‪.‬‬
‫בטקס חלוקת הפרסים שנערך בדשא של‬
‫הימאות‪ ,‬הביעו הנואמים את הערכתם‬
‫למארחים בגנוסר על ארגון התחרות‪.‬‬
‫תודה לכל אותם רבים שעזרו ותרמו להצלחת‬
‫האירוע‪.‬‬
‫עמותת “מגל אל גל”‬
‫והערה אישית –‬
‫שיוט הבנים‪ ,‬שמילא את הכנרת במפרשיות ובגלשנים מלוא האופק‪ ,‬הוא אירוע שיא לפעילות באגם הכנרת‬
‫היפה‪ ,‬שלחופו שוכן קיבוץ גנוסר‪.‬‬
‫החברים הפעילים בימאות – עמותת “מגל אל גל” ‪ -‬שוקדים כל השנה כדי להמשיך לקיים את הפעילות‬
‫הימית החינוכית והמאתגרת הזו לבני נוער מכל הגילאים‪.‬‬
‫פעילות זו זקוקה למימון‪ ,‬ובאין מימון אחר‪ ,‬כספי אחסון הסירות מממנים פעילות מבורכת זו‪.‬‬
‫לולא ניקיון ואחזקת החוף על ידי פעילי הימאות‪ ,‬לולא פעילות הטרקטורים בחוף‪ ,‬היה חוף זה נראה בדיוק‬
‫כמו החוף של המשק היום ‪ -‬חוף נטוש שאי אפשר להתרחץ ולהשתמש בו‪.‬‬
‫אנחנו מציעים לכולם לחשוב ולהציע איך משמרים את הפעילות של הימאות‪,‬‬
‫ולא איך מחסלים אותה‪.‬‬
‫גלעד כהן‬
‫עמותת “מגל אל גל”‬
‫ברכות לתלמידים שסיימו‬
‫י”ב‬
‫דנה דיקרמן‬
‫יותם טל‬
‫עמית ממליה‬
‫ברכות לתלמידים שסיימו‬
‫כיתה ח’‬
‫קרין בר אור‬
‫אלה לוין‬
‫בר יואב‬
‫מירי יואב‬
‫גיא קבלו‬
‫תומר ביאלה‬
‫‪5‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫מטפלת פריפרית‬
‫ירדנה קלך החליפה את מעיין פרגר‪ ,‬והתחילה את עבודתה כמטפלת פריפרית‪.‬‬
‫מעיין סיימה את עבודתה כמרכזת רווחה ופרט‪ ,‬אך ממשיכה את פעילותה המבורכת ב”מועדון‬
‫צוותא” עם החברים הוותיקים בגנוסר‪.‬‬
‫הפיקוס הגדול‬
‫שהצל על מגורי המתנדבים לשעבר‪ ,‬נגזם עד היסוד ולאחר עקירתו יועתק‬
‫ֵ‬
‫הפיקוס הגדול‪,‬‬
‫לאזור הרפת‪ ,‬זאת כמובן באישור “ק‪.‬ק‪.‬ל” וכדי לאפשר שימוש במגרש לבנייה‪.‬‬
‫ימי חופש‬
‫מנהלת מש”א‪ ,‬עידית דגן‪ ,‬מוסרת שעד דצמבר ‪ 2014‬יש לנצל את כל ימי החופש של השנה‬
‫ושנה קודמת ‪ ,2014 2013‬ימי החופש משנים קודמות נמחקים ואינם נצברים‪.‬‬
‫דרך החקלאות‬
‫ארבעה שולחנות עץ צמודי ספסל נתקבלו לדרך החקלאות כתרומה מ”הקרן הקיימת לישראל”‪.‬‬
‫השולחנות הוצבו ברחבה המוצלת שליד העמדה של פורקש‪ ,‬שהיא אחת מהנקודות על מסלול‬
‫דרך החקלאות‪.‬‬
‫מסביב לעמדה נשתלו עצי צל על ידי אורן שפיצר‪ ,‬שאף הם התקבלו כתרומה מה”ק‪.‬ק‪.‬ל”‪.‬‬
‫“סבנטיז”‬
‫לאחר שבנות ה”סבנטיז” ארגנו את חג המשק‪ ,‬בניצוחן של מרים רון ויעלי שפס‪ ,‬ובעוד כוחן‬
‫במותניהן‪ ,‬הן נסעו לטיול בירושלים וביקרו בגן החיות התנכי‪ ,‬ב”מיני ישראל”‪ ,‬וכמובן שפשטו על‬
‫שוק מחנה יהודה‪.‬‬
‫החום הגדול לא הבהיל אותן‪ ,‬והן הזמינו את הבחורים בני זוגן לטיול ג’יפים באזור הבטיחה‪.‬‬
‫הבחורים חצו את הזאכי‪ ,‬והגיעו רטובים עד המותניים לארוחת הברביקיו שהבנות הכינו להם‬
‫בבוסתן המוצל בעזרתם האדיבה של יפתח לשם‪ ,‬שמעון מהמוסך ועומר לוי‪.‬‬
‫מועדון צוותא‬
‫מרכזת “מועדון צוותא”‪ ,‬מעיין פרגר מחפשת חברים שיבואו לספר על עיסוקם או על מקרים‬
‫מיוחדים מעברם‪ ,‬חברי המועדון יקבלו בשמחה כל אחד שירצה לשתף אותם בסיפורו‪ ,‬ומודים‬
‫לחברים שנפגשו איתם בנושאים הבאים‪:‬‬
‫תמר לשם – העדפה מינית אצל חרקים‬
‫אוסנת גופר – הסוד שטמון בקווי כף היד‬
‫אדוה בוילנד – רפלקסולוגיה‬
‫אריאלה סבג – רנטות בקיבוצים בשנות ה‪80-‬‬
‫שי ויהודית שוורץ – חפירות בית סיידא‬
‫אמירה סבג – טיולים בחו”ל‬
‫נועה סחייק – חויות מטיול לקטים‬
‫דליה שעל – דינמיקה קבוצתית‬
‫נוקי רונן – סיפור לחג‬
‫יוסי חקלאי – תנ”ך ואקטואליה‬
‫‪6‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫גינת הדורות‬
‫גליה סלע‬
‫אנו לקראת תום שנת הפעילות הראשונה בגינת הדורות‪ .‬עוד מעט יגמרו גידולי הקיץ‪ ,‬ניתן לאדמה קצת‬
‫לנוח‪ ,‬ולקראת הסתיו נתכונן לעונה חדשה‪.‬‬
‫זהו זמן טוב לסיכומים ראשוניים להסקת מסקנות ותובנות‪ .‬התחלנו את העבודה בסתיו האחרון עם התלהבות‬
‫גדולה ורצון עז‪ ,‬אך עם מעט מאוד ידע ואפס נסיון‪ .‬בעצם מה שאפיין את השנה הזו היה הניסוי והתהייה‪.‬‬
‫למדנו‪ ,‬תוך כדי התקדמות‪ ,‬בחלק מהדברים הצלחנו ובחלק פחות‪.‬‬
‫ניסינו למצוא איזונים בין עבודת האדמה לפעילות הקהילתית‪ ,‬ולהתאים פעילויות לכל הגילאים‪.‬‬
‫הצלחנו להגיע ללמעלה ממאה ערוגות וזה המון‪ .‬לקחנו בחשבון שלא כולם יתמידו‪ ,‬וגילינו שלמרות הרצון‪,‬‬
‫הטיפול בגינה‪ ,‬לא מתאים לכל אחד‪ .‬מצאנו יותר ויותר אנשים שמזניחים ואף נוטשים את גינותיהם‪ .‬הדבר‬
‫יוצר איים של הזנחה בתוך השטח‪ ,‬והעמידו אותנו די חסרי אונים‪.‬‬
‫צריך לזכור שכל העבודה בגינה נעשית בהתנדבות ולאחר שעות העבודה‪ ,‬אין מישהו שנמצא כל היום וזו‬
‫עבודתו‪ ,‬דבר שמצריך שיתוף פעולה ותקשורת מתמדת‪ .‬מדי פעם‪ ,‬ובשוליים נתקלנו גם בהתנהגויות לא‬
‫ראויות‪ ,‬שבאמת היו בשולי השוליים‪.‬‬
‫בתקופה הקרובה נקיים מפגש במועדון בו נסכם את שנת הפעילות הראשונה‪ ,‬ונדבר על השנה הבאה‪ .‬אני‬
‫מזמינה את כולם לקחת חלק בהמשך פיתוח הגינה שלנו‪.‬‬
‫לגבי השנה החדשה נעשה מחדש את הרישום והשיבוץ לאחר שנבדוק מי באמת רוצה גינת ירקות‪ .‬היום כבר‬
‫כולנו מבינים מהי המחויבות הנדרשת מהגידול ויכולים לדעת האם זה מתאים לנו‪.‬‬
‫מאוד חשוב לנו שמי שרוצה להיות שותף אכן יקח את המחויבות הזו ברצינות‪ .‬במפגש שנערוך נביא גם‬
‫רעיונות לשינויים שחשוב לשמוע את דעתכם בנושא‪.‬‬
‫בסך הכל נראה לי שניתן לסכם את השנה הראשונה כהצלחה ולשאוף להמשך פיתוח והתקדמות‪ .‬דרך אגב‬
‫הגינה שלנו הפכה להיות יעד לביקורים של מתעניינים ועוסקים בנושא‪ ,‬ואנחנו כמובן שמחים לשתף עם זה‬
‫פעולה ולהפיץ את הבשורה של הגינות הקהילתיות‪.‬‬
‫לאלה ואביב שעל‬
‫ליעל(שעל) ודודו גלר‬
‫מזל טוב להולדת הבן‬
‫מזל טוב להולדת הבת‬
‫ברכות‬
‫לנופר ורונן קרבצ’יק‬
‫נכד לדליה ואיציק שעל‬
‫שפע ברכות לכל המשפחה‬
‫נכדה לדליה ואיציק שעל‬
‫שפע ברכות לכל המשפחה‬
‫מזל טוב להולדת הבת‬
‫לתמיר סבג‬
‫על קבלת תואר ראשון בספרות‬
‫באוניברסיטת תל אביב‬
‫נכדה לנוגה וקובי בר אור‬
‫שפע ברכות לכל המשפחה‬
‫‪7‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫דינמיקה וצמיחה ב”נוף גנוסר”‬
‫חנוכת החדרים החדשים בבית “מודול”‬
‫ברכה אלוני‬
‫טקס חנוכת הסוויטות והחדרים החדשים בבית “מודול” התקיים במלון “נוף גנוסר”‪ ,‬בהשתתפות חברי גנוסר‪,‬‬
‫מוזמנים ועובדי “נוף גנוסר”‪.‬‬
‫ברכות מרגשות נשאו על ידי מנכ”ל תיירות גנוסר‪ ,‬רוני מנור‪ ,‬וכן ע”י יו”ר עסקים שאול גור‪ ,‬וע”י מנהל מלון‬
‫“פסטורל” בכפר בלום דובי בן ארי‪ ,‬המשמש גם כדירקטור ב”נוף גנוסר”‪.‬‬
‫לדברי דובי “בתיירות המתפתחת והמשתנה כל הזמן צריך להקפיד על דינמיקה וצמיחה‪ ,‬בלעדיהם יש‬
‫קיפאון וקיפאון הוא כמו נסיגה‪ .‬עולם התיירות מתפתח‪ ,‬משתפר ומשתדרג כל הזמן‪ ,‬ומי שלא עומד בקצב‬
‫– נסוג‪.‬‬
‫סיסמת הצמיחה קורמת עור וגידים כל שנה בשנים האחרונות בגנוסר‪ ,‬ותהליך זה לא צומח לבד – יש בעל‬
‫בית ואחריו עומד דירקטוריון‪ ,‬ואחריו הגורם בשטח שאומר ‘אחרי!’ וכמובן עובדים חרוצים‪ ,‬שמבינים כי זה‬
‫העתיד‪ ,‬והשילוב של כל אלו מוכיח את עצמו בגנוסר”‪.‬‬
‫דובי בירך וניכר מדבריו‪ ,‬שלא ירחק היום בו נעלה ברמה על מלון “פסטורל” בכפר בלום‪.‬‬
‫אחרי הברכות נגזר הסרט‪ ,‬הרב דידי התקין מזוזה ובירך והקהל סייר בחדרים היפים והמרווחים והתכבד‪.‬‬
‫בהצלחה גם בהמשך הדרך‪.‬‬
‫הגינה שלי‬
‫נוגה גורביץ‬
‫“שטולפר שטיינה“ ‪stolper-steine -‬‬
‫אבני מעידה‬
‫‪ ...‬לך עד שתמעד על אבן כזו ואז תעצור‪.‬‬
‫טיול שורשים בגרמניה זה מכבר‪ ,‬אנחנו פוגשים אותן‪ ,‬את השטולפר שטיינה‪ ,‬ברחובות העיר סייגן‪.‬‬
‫וזה סיפורן‪ :‬ברחוב ליד כניסת הבית משתלבות במדרכה ועשויות פליז‪.‬‬
‫גודלן ‪ 10X10‬ס”מ‪ .‬על כל לוחית כתוב שם של האדם שגר פעם בבית אליו מובילה המדרכה‪.‬‬
‫לעיתים השטולפר שטיינה נמצאת ליד פתח של חנות‪ ,‬ולעיתים סתם ברחוב‬
‫על המדרכה‪ ,‬די קרוב לבית‪.‬‬
‫כל אבן היא אבן זכרון לאדם יהודי שחי פעם בגרמניה בבית מסוים‪,‬‬
‫הוצא מביתו ונשלח למחנה ריכוז (פרויקט השימור עדיין לא נפוץ בכל‬
‫ערי גרמניה)‪ .‬כך זוכרים הגרמנים את היהודים שחיו בחברתם ובעריהם ‪-‬‬
‫ואנחנו ראינו‪.‬‬
‫אנחנו אמרנו שלום לסבא וסבתא שלי בעיר סייגן במחוז ווסטפליה ברחוב‬
‫מרבורגטור ‪.4‬‬
‫נירית‪ ,‬נועה ואורי גורביץ; נוגה ועודד גורביץ וגור אלונים (הבן של חמוטל‬
‫אלונים‪-‬גורביץ;‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪8‬‬
‫משימות בר מצווה‬
‫איריס קפלן‪ :‬לאחרונה ביצענו שלוש משימות בר מצווה‪ :‬חלוץ בודד‪ ,‬פתחון לב ונחל דרגות‪.‬‬
‫נחל דרגות הוא משימה אתגרית‪ ,‬שדרשה מהילדים יכולות מאד גבוהות של הליכה רצופה שארכה ‪ 12‬שעות‬
‫שכללה אף טיפוס‪ ,‬סנפלינג‪ ,‬והליכה בתוך מים‪.‬‬
‫אהרל’ה לופן‪ :‬הטיול לנחל דרגות בשבילי‪ ,‬כהורה מלווה‪ ,‬היה מאוד מרגש לצאת עם בני סתיו‪ ,‬ובכלל בידיעה‬
‫שזה טיול קשה עם הרבה אתגרים ומשימות וכמובן יש לנו ילדים בוגרים שצריכים לעבור את המסלול‪.‬‬
‫הטיול היה קשה מאוד עם הרבה מעברי מים‪ ,‬טיפוס צוקים עם ידיות ברזל וירידה בחבלים‪ ,‬בקיצור ממש‬
‫מאתגר!! הילדים היו מדהימים!! ממש!!‬
‫היתה הרגשה טובה‪ ,‬הילדים נהנו והיו חיוביים גם כשהיה קשה ומפחיד!!‬
‫היה המון פירגון מכולם ועזרה מהמדריכים דותן פז‪ ,‬אורן שפיצר‪ ,‬גלי מאלמגור ואריק של הסנפלינג והחבלים‪.‬‬
‫עברנו את זה ביחד עם הילדים וכולנו התרגשנו לראות למרות הקושי והפחד איך הילדים הפכו את זה לזכות‬
‫גדולה ומרגשת!‬
‫רציתי לסיכום לשבח את איריס קפלן על האומץ לקחת על עצמה טיול כזה מאתגר ולפעמים אפילו מסוכן‬
‫וללכת ולהנהיג את החברה הצעירים האלה ולעבור ביחד עם כל האחריות והלוגיסטיקה‪ ,‬איריס באמצע‬
‫הדרך קיבלה מכה חזקה בזרוע ולא יכלה להזיז אותה‪ ,‬ועדיין בתוך הכאבים המשיכה במשך שעות ולא ויתרה‬
‫והמשיכה להנהיג בשקט את כולם!!‬
‫אין לנו מספיק מילים להודות לך איריס ולארנון על כל מה שאתם עושים ועשיתם למען ילדינו אני מרגיש‬
‫שאנחנו ממש ברי מזל ואיזה כייף לנו תודה רבה רבה!! תודה על הזכות‪.‬‬
‫ועוד משהו‪...‬‬
‫בשבוע “רובין הוד” בתלתון ביצעו שתי קבוצות ילדים משימות שתמורתן זכו במוצרי מזון בסיסיים‪ .‬בסיום‬
‫השבוע נשאלו אם ירצו תמורת כל המצרכים לקנות קרטיבים או שיעדיפו לתרום אותם לפתחון לב כרמיאל‪.‬‬
‫שתי הקבוצות בחרו לתרום את כל המצרכים למשפחות נזקקות וויתרו על קניית הקרטיבים!!‬
‫ברכת ההורים לצוות התלתון‬
‫אחד הדברים הטובים בגינוסר‪ ,‬שמהווה לכולנו מקור לגאווה הוא החינוך הבלתי‬
‫פורמאלי‪“ ,‬תלתון גינוסר”‪.‬‬
‫כיף לנו שהשם שלנו הולך לפנינו ומהווה דוגמא וחיקוי‪.‬‬
‫תודה לכם שאתם מסכימים שנה אחר שנה‪ ,‬לחדש‪ ,‬לאתגר ולקחת על עצמכם‬
‫את הפרויקט שנקרא “תלתון גינוסר”‪ ,‬גם אם מגיעים לקבוצות ענקיות של ‪ 70‬ילד‬
‫ואף יותר!‬
‫גם אם לפעמים יש תחושה שלארנון יש רצון להפוך את הילדים לסיירת מטכ”ל‬
‫בלי שום קשר לתנאי מזג האוויר‪ ,‬וגם אם יש תחושה שלאיריס יש אג’נדה משלה‬
‫והיא קוראת את הילדים טוב יותר מאתנו‪.‬‬
‫גם אם נדמה שאיריס עושה עלינו סטאז’ בעבודה סוציאלית‪ ,‬ושארנון רוצה לממש‬
‫את הילד שבו‪...‬‬
‫וכמובן שלא ניתן לשכוח את ההשקעה הרבה בילדי שנת המצוות בפיקודם של אורן שפיצר ואיריס‪.‬‬
‫מהורי המצוות ‪ -‬תודה רבה על שנה מופלאה‪ ,‬מרובת יעדים ומשימות‪ ....‬גם אם נדמה שאנחנו כבר עייפים‪,‬‬
‫כל הכבוד על המחשבה‪ ,‬היצירתיות‪ ,‬ועל שהפכתם את השנה למשמעותית‪ ,‬ערכית וחשובה‪.‬‬
‫תודה לרבקה שמתנדבת בתלתון מזה מספר שנים‪ ,‬מאמצת אותנו ודואגת לנו לחביתות טעימות‪.‬‬
‫תודה ליעל שוקרון‪ ,‬שמוכנה להתגייס למען התלתון בכל פנצ’ר או “ברוך” כלשהו‪....‬‬
‫תודה למיה גרעין שהצטרפה לשורותינו‪ ,‬ובשקט בשקט בדרכה הנינוחה הוסיפה פן רגוע לצוות‪.‬‬
‫תודה ללירון צ’ובינסקי‪ ,‬שהצטרפה לצוות‪ ,‬ומקפידה לתת לילדים את מלוא תשומת הלב‪.‬‬
‫תודה לטל פז על ההשקעה וההתמדה לאורך כל השנה‪.‬‬
‫איריס וארנון‪ ,‬תודה על הכל !!! תשמרו על הגחלת‪ ,‬תמשיכו בעשייה‪ ,‬ותזכרו שאנחנו תמיד מאחוריכם‪.‬‬
‫באהבה רבה והערכה עצומה הורי התלתון ‪.2014‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪9‬‬
‫רקוויאם* לפיקוס הגדול‬
‫יזרעאלה יניב שלח‬
‫רק מעטים ליווהו לדרכו‪ ,‬חמושים במצלמות‪ ,‬וביניהם‬
‫אני‪ ,‬עם מצלמתי הדיגיטלית הקטנה‪ ,‬בה תיעדתי את‬
‫כל תהליך הכריתה‪.‬‬
‫האישורים לגדוע את העץ המרהיב‪ ,‬הגדול ביותר‬
‫בגנוסר‪ ,‬התקבלו בתנאי שיעתיקו את העץ ושורשיו‬
‫למקום אחר בקיבוץ‪ .‬תקוותנו היא‪ ,‬שהוא לא נפגע כך‬
‫שלא יתאושש‪ ,‬ושאכן הוא ייקלט ‪ ,‬ישתרש וישתקם‬
‫במקומו החדש‪ ,‬אבל כך או כך‪ ,‬חבל על האבידה‪.‬‬
‫אין להעריך כמה מאמצים השקיע הפיקוס האדיר הזה‬
‫כדי לצמוח ולשגשג ולהגיע לאן שהגיע‪ ,‬ויש לתת לו‬
‫את הכבוד על כך‪ .‬הוא היה נראה כמו שלושה עצים‬
‫גדולים מאד החבוקים יחדיו‪ ,‬קיר עצום של ענפים‬
‫ועלעלים ירוקים‪ ,‬וצל כבד בימי החום והשרב – אבל‪,‬‬
‫נפלה ההחלטה! וכל היום יבבו הענפים והגזעים מתחת‬
‫לשני המשורים החשמליים האכזריים‪ ,‬ובמספר שעות‬
‫נכרתה השקעתו בת עשרות השנים‪.‬‬
‫כנראה שרגישותי לנושא נובעת עוד מאותו הזמן (‪ )1985‬שבו התרוצצתי ברחבי המשק עם מצלמת‬
‫השיקופיות‪ ,‬והנצחתי את הנוף הנכחד בתערוכת תמונות שמן גדולות‪ ,‬שנקראה בשם “חלונות לנופים שנעלמו‬
‫ואינם”‪ ,‬אבל בהווה כמו בהווה – ואין מה לעשות‪.‬‬
‫איתרע מזלו של הפיקוס הזה להישתל בזמנו על אותה משבצת שסומנה לאחר מכן כמגרש לבנייה בחלוקת‬
‫הפרצלציה‪ ,‬וכך נחרץ דינו‪ .‬מגרשים כמעט ולא נותרו בתוך הגבול הכחול של גנוסר‪ ,‬ומשפחות החברים‬
‫קודמות‪ ,‬ובצדק זכאים בעלי המגרש הזה כדי שגם להם יהיו פה נחלה ובית לחיות בהם‪ ,‬כמו לכולנו‪.‬‬
‫ועם זאת אני עדיין מקווה לשוב ולראותו‪ ,‬ירוק וענק כפי שהיה‪ ,‬במקומו החדש צפונה וליהנות שוב מזיוֹו‬
‫ומצלליו‪.‬‬
‫[* יצירה הנכתבת לזכר המת]‬
‫לנירית‬
‫אוסקר‪-‬גורביץ‬
‫לשלום אדרי‬
‫משתתפים באבלך הכבד‬
‫במות אחיך יצחק אדרי ז”ל‬
‫שנפטר בלימה‪ ,‬פרו‬
‫משתתפים באבלך הכבד‬
‫במות סבתך דייזי ז”ל‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪10‬‬
‫שינוי חברתי‬
‫המפגש החברתי יצא בקול תרועה לדרך‪ ,‬החברים הגיעו לחדר האוכל ונפעמו מקבלת הפנים‪.‬‬
‫הנה כמה תגובות של החברים‪:‬‬
‫נוגה גורביץ – מפגש נפלא של כל הדורות של קיבוץ גנוסר‪ ,‬מהצעירים עד הזקנים ביותר‪ ,‬חופש בהעלאת‬
‫רעיונות ללא ביקורת‪ ,‬כל אחד אשר על ליבו אומר‪ .‬יפה‪.‬‬
‫משה שפיצר – חשוב מאד שאנשים יישבו וידברו‪ ,‬דבר ששנים לא עשו‪ .‬חבל שלא היתה התמקדות‪ .‬שאלה‬
‫הכי חשובה שלא עלתה היא‪ ,‬איך גנוסר רוצה להיות? איזה ישוב אנחנו רוצים להיות? כן או לא ערבות הדדית‪,‬‬
‫מי אנחנו? מזה אפשר היה לגזור את כל הנושאים אחר כך‪.‬‬
‫גליה סלע – נראה לי שהיה מאד חשוב‪ ,‬השתתפות ערה מאד של החברים‪ ,‬זה מראה שהנושאים החברתיים‬
‫אכן צריכים לקבל את המקום המגיע להם‪ .‬אני מאד מקווה שנהפוך את זה לתכנית עבודה רב שנתית‪,‬‬
‫שתוביל את גנוסר שוב לימים של פריחה‪.‬‬
‫ברכה אלוני – מפגש חשוב‪ ,‬מקווה שיצא מזה משהו‪.‬‬
‫אריאלה סבג – חשוב‪ ,‬משחרר‪ ,‬מפרה‪ ,‬בתקווה לעתיד טוב‪.‬‬
‫כרמל רוגובסקי – מעולה וחשוב מאד‪.‬‬
‫רותם אגיב – התייעלות מבורכת‪.‬‬
‫עידית דגן – כמות האנשים שהגיעה היתה קרובה לכמות ששיערתי‪ ,‬מאד שמחתי עם כל מי שבא‪ ,‬אני רואה‬
‫בזה תחילת תהליך החלמה‪.‬‬
‫גילה לשם – אני חושבת שזה חשוב‪ ,‬טוב שיש חשיבה כללית‪ ,‬הציבור צריך להחליט‪ .‬היו המונים‪ ,‬אני מקווה‬
‫שתהיה התייחסות והמשך לדברים שהתחילו פה‪.‬‬
‫רותי היגינס – עכשיו הזמן לריקודים סלונים‪ ,‬אפשר גם להפגש לריקודים עם גבינות ויין ולחיות כמו שבני‬
‫אדם רוצים לחיות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫נוגה בר אור – אנשים צמאים למפגש‪.‬‬
‫נבות גורביץ – היה מעניין לשמוע חברים‬
‫במגוון נושאים‪ ,‬שביומיום לא הייתי שומע את‬
‫דעותיהם‪ .‬נקווה שיקרה מהדבר הזה משהו‬
‫פרקטי וחיובי‪.‬‬
‫טל לוי ‪ -‬היה מרגש‪ .‬ההיענות של החברים‪,‬‬
‫הנכונות לעשות שינוי והתוצאות עלינו‪ .‬עכשיו‬
‫מתחילה העבודה האמיתית‪.‬‬
‫מוטי דיאמנט – היה בסדר‪ ,‬נחמד (בחיוך רחב)‬
‫וכל הכבוד למארגנים‪ .‬רציתי לדבר על איך‬
‫מחזירים את ילדי גנוסר לפעילות ימית‪ ,‬אך‬
‫הנושאים גלשו לנדל”ן‪ ,‬הכנסות‪ ,‬שכירויות‪,‬‬
‫והנושא החשוב שרציתי לעסוק בו נדחק‪,‬‬
‫התכוונתי לפתח דיון “איך מחזירים פעילות‬
‫ימית חינוכית‪ ,‬עממית לימיה בחוף גנוסר?”‪.‬‬
‫התחושה היתה שאת רוב האנשים זה לא‬
‫כל כך עניין‪ ,‬וששכירות וכסף יותר מעניינים‪.‬‬
‫מעבר לזה‪ ,‬ממקום של הערכה למארגני‬
‫האירוע‪ ,‬אני חושב שהיתה הירתמות והיוזמה‬
‫מאד יפה‪ ,‬כל הכבוד‪ .‬זה טוב שעדיין יש ביננו‬
‫אנשים שאכפת להם‪ .‬מה ייצא מזה? לא ציפינו‬
‫שהבעיות ייפתרו בבוקר אחד‪ ,‬אך טוב שדברים‬
‫צפו למעלה‪ ,‬נקווה שזה יתפתח למשהו‪.‬‬
‫בני לופן – הבסיס של הקיבוץ זה החברה שלו‪ .‬הדו שיח הזה היה מאד חשוב‪ ,‬יעלו אחר כך את הנושאים‬
‫החשובים‪ .‬מה שחשוב הוא המעורבות של כולם‪.‬‬
‫עודד שמואלי – ארוחת הבוקר היתה מצוינת‪ .‬העניין הזה חיובי בעיני‪ .‬הגעתי עם הרגשת בטן טובה‪ ,‬אך זה‬
‫עלול להביא לקרע ולעורר ויכוחים שלא נחוצים באמת‪.‬‬
‫שירי פז – בסך הכל אני מרוצה‪ .‬ראיתי שבהתחלה היה קצת קשה לאנשים‪ ,‬אך הקרח נשבר‪ .‬ראיתי קבוצות‬
‫מעורבות יושבות ומקשיבות זה לזה‪ ,‬ומגלים שהם חושבים אותו דבר על כל מיני נושאים‪ ,‬זה היה מאד מענין‪.‬‬
‫זה נותן עוד דרך להסתכל על הדברים‪ .‬אנחנו בדרך כלל רגילים לדקלם את הרעיונות שלנו‪ ,‬כאן היתה לנו‬
‫הזדמנות לשמוע‪ .‬מבחינה קהילתית וחברתית היה כאן אירוע חשוב‪ ,‬שהזכיר לנו שאנחנו באותה סירה‪ .‬עכשיו‬
‫התפקיד של הצוות הוא לעבד את הנתונים ולקחת אותם קדימה‪.‬‬
‫לאה קפלן – אני מרוצה מההיענות ושיתוף הפעולה‪ ,‬ואני מצפה לתוצאות להמשך וליישום‪ .‬אי מאמינה שאני‬
‫אעשה כל מה שאני יכולה כדי שזה יקרה‪ .‬עכשיו מתחילה העבודה‪.‬‬
‫נירית גורביץ – היה מעניין‪ ,‬היה מרתק‪ .‬הנוכחות היתה גבוהה והיה תהליך של הידברות‪ .‬אנשים הביעו את‬
‫דעתם‪ .‬מה שחשוב זה להכין תכנית עבודה מהתוצרים שהועלו כאן‪ .‬המטרה היא לפתח את התוצרים של‬
‫המפגש הזה‪.‬‬
‫הצוותים היו מאד הטרוגנים‪ ,‬היה מגוון דעות וזה תרם למפגש‪ .‬אני רוצה לתת קרדיט מאד גדול ללאה קפלן‪,‬‬
‫שלקחה על עצמה לנהל את הצוות‪ ,‬יישר כוח! היא היתה גורם מניע ומארגן‪ ,‬ובלעדיה זה לא היה קורה‪.‬‬
‫איתן אלוני – אני שבע רצון‪ .‬היה דיון ועכשיו צריך לקחת את החומרים ולעבד אותם ולראות איך מתקדמים‪.‬‬
‫אני מאמין שתהיה לזה המשכיות‪ .‬לא היה צורך למצות את הדיון אלא להעלות נושאים‪ .‬בצוות אנחנו נשב‬
‫על החומרים ונקים צוותי דיון‪ ,‬וחלק נחזיר לדיונים ציבוריים‪ .‬הצוות יפרסם לחברים את המשך ואופן עבודתו‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪12‬‬
‫סיכום המפגש החברתי‬
‫לאה קפלן‬
‫במהלך המפגש נכחו כ‪ 150-‬אנשים‪ ,‬הועלו ‪ 15‬נושאים לדיון‪ ,‬ובסיום היום ידעו אותנו בעוד נושאים שלא‬
‫הועלו מפאת קוצר הזמן‪.‬‬
‫אלו הם הנושאים שעלו לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬דרכי קבלת החלטות ומימושן ‪ -‬אחראי אליהו קפלן‪ 6 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .2‬פיתוח עתודה אנושית ‪ -‬אחראית כרמל רוגובסקי‪ 9 ,‬אנשים רשומים‬
‫‪ .3‬חזון הקיבוץ המתחדש (רווחה) ‪ -‬אחראית יזרעאלה יניב‪-‬שלח‪ 4 ,‬אנשים רשומים‬
‫‪ .4‬חזות הקיבוץ‪ ,‬פיתוח תשתיות – אחראית נירית גורביץ ‪ 15‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .5‬השפעת החבר על המערכת – אחראית נועה סחייק‪ 6 ,‬אנשים רשומים‬
‫‪ .6‬אכיפה – אחראי איציק סלע‪ 10 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .7‬מבוגרים בקיבוץ ‪ -‬אחראית‪ -‬רחלה שיפמן‪ 13 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .8‬עסקים לטובת הקהילה – אחראי אופיר בן גרף‪ 11 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .9‬תרבות ‪ -‬אחראיות כרמל ולילך גוזלן‪ 10 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .10‬קליטת בנים – אחראי דני דיאמנט‪ 14 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .11‬קליטה ‪ -‬אחראיות יעל שפס ונוגה בר אור‪ 13 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .12‬צעירים ‪ - 18-35‬אחראית דבורה רבינוביץ‪ 13 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .13‬התנדבות ‪ -‬אחראית נגה גורביץ‪ 5 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .14‬משאבי אנוש ויחסי עבודה ‪ -‬אחראים עידית ואריה דגן‪ 15 ,‬משתתפים רשומים‬
‫‪ .15‬ימאות וחוף ‪ -‬אחראית שירי פז‪ 30 ,‬משתתפים רשומים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביום ראשון האחרון‪ ,‬הצוות נפגש לשם ריכוז החומר וסיכומו‪ .‬הנושאים נפרשו‪ ,‬מוינו‪ ,‬ועיקריהם‬
‫נכתבו‪ .‬אנו נפיץ בקרוב דף לחברים המפרט את הנושאים ועיקריהם‪.‬‬
‫בשבוע הבא אנו נפגשים עם ענת שריג למעבר על הסיכומים ובניית תכנית עבודה‪.‬‬
‫בסיום המפגש ניגשו מספר חברים וסיפרו‪ ,‬כי יש נושאים נוספים שברצונם להעלות והם לא‬
‫עלו מפאת קוצר הזמן‪ .‬אנו פונים למי שעוד יש נושא שלתחושתו חשוב לדון בו‪ ,‬לפנות לצוות‬
‫וליידעו ואנו ננסה לשלב מפגש של דיון נוסף בנושאים אלה‪.‬‬
‫כולנו שמחים מהנוכחות הרבה במפגש‪ ,‬השיח הרציני והמכובד שהתנהל בכל קבוצה‪,‬‬
‫הנושאים הרבים‪ ,‬הנכונות והרצון הרב לשמוע‪ ,‬להשמיע ולהשפיע‪.‬‬
‫לאחר המפגש עם ענת יופץ עדכון לחברים‪.‬‬
‫אנו פתוחים תמיד להצעות‪ ,‬הארות ולהערות החברים והתושבים!‬
‫ברכות‬
‫התנצלות‬
‫בעלון הקודם פורסמו שמות של חברים‬
‫וותיקים רבים ממקימי גנוסר‪,‬‬
‫שחלקם כבר לא איתנו‪.‬‬
‫בטעות נרשם ז”ל ליד שמו של שלום זו‪-‬‬
‫ארץ‪ .‬אני מצטערת על הטעות‬
‫ומאחלת לשלום אריכות ימים‪.‬‬
‫למשפחת ביאלה‬
‫גבי רינת והילדים‬
‫עם שובכם מחופשה ארוכה‬
‫הביתה לגנוסר‬
‫‪13‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫החברים מוזמנים לחדר האוכל‪...‬‬
‫זה קרה!‬
‫‪ 150‬חברים ותושבים הגיעו‬
‫לחדר האוכל לדון באורחות‬
‫החיים של גנוסר‪.‬‬
‫מה לשנות? ולאן לחתור?‬
‫זה קרה לאחר ארוחת בוקר‬
‫עשירה ומושקעת‪ ,‬שנתרמה‬
‫על ידי “נוף גנוסר”‪.‬‬
‫חברי הצוות לשינוי חברתי‬
‫הם‪:‬‬
‫מרכזת הצוות ‪ -‬לאה קפלן‬
‫חברים‪ :‬נירית גורביץ‪ ,‬שירי‬
‫פז‪ ,‬גליה סלע‪ ,‬אליהו קפלן‪,‬‬
‫יואב שינמן‪ ,‬נורית גופר‪ ,‬נוגה‬
‫בר אור‪ ,‬טל לוי‪ ,‬איתן אלוני‪,‬‬
‫עידית דגן‪.‬‬
‫מנחה בפועל‪ :‬ענת שריג‪.‬‬
‫מלווה מטעם המועצה‪:‬‬
‫רונית איתן‬
‫צילום‪ :‬אליהו קפלן‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪14‬‬
‫תורמות השיער‬
‫עדי עם הצ‬
‫מה שנגזרה‬
‫שחר לפני‬
‫התספורת‬
‫שני לאחר התספורת‬
‫‪15‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫תורמות השיער‬
‫שחר כהן‬
‫כזאת לילדים חלשים‪ ,‬ואני רוצה לעשות מעשה‬
‫שיחזק אותם‪.‬‬
‫שחר בת ‪ 12‬בשנת‬
‫מצוות‪ ,‬כיתה ו’‬
‫שאלה‪ :‬איך נודע לך‬
‫שיש אפשרות לתרום‬
‫שיער?‬
‫תשובה‪ :‬עוד כשהייתי‬
‫בכיתה ג’ שמעתי‬
‫שיש מישהי בבית‬
‫הספר שתרמה את‬
‫השיער שלה לילדים‬
‫חולים‪ ,‬התעניינתי וחיפשתי איפה אפשר לתרום‪.‬‬
‫ש‪ .‬איך נולדה אצלך ההחלטה לתרום את השיער‬
‫שלך?‬
‫ת‪ .‬אני חושבת שזה לא כל כך משמח להיות בלי‬
‫שיער על הראש‪ .‬רציתי שיהיה להם יותר קל‪ ,‬אני‬
‫אומרת לעצמי שלא אכפת לי להיות עכשיו עם‬
‫שיער קצר‪ ,‬העיקר שאני אתן את השיער שלי לילדים‬
‫חולים‪ ,‬כדי שהם יוכלו לשים אותו על הראש‪ ,‬כדי‬
‫שהם לא יתביישו‪.‬‬
‫ש‪ .‬למה חשוב לך איך ירגישו הילדים חולי הסרטן?‬
‫ת‪ .‬שמעתי שסרטן זו מחלה ממש ממש קשה ולא‬
‫כולם יוצאים ממנה בחיים‪ .‬אני חושבת שאם יהיה‬
‫לילדים האלה שיער זה לפחות יעזור להרגשה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫ש‪ .‬היה לך רגע של חרטה לפני התרומה?‬
‫ת‪ .‬היו לי חברות שאמרו לי שאולי לא יהיה לי יפה‬
‫שיער קצר וזה גרם לי להתלבט כמה שעות עם‬
‫עצמי‪ ,‬ואז פשוט הלכתי ועשיתי את זה‪ .‬אבא שלי‬
‫קבע לי תור ליום שאחרי‪ ,‬וברגע שהחלטתי סופית‬
‫שאני תורמת את השיער נסעתי למספרה ועשיתי‬
‫את זה‪.‬‬
‫ש‪ .‬איך הרגשת אחרי התרומה?‬
‫ת‪ .‬הרגשתי יותר טוב עם עצמי שעכשיו עשיתי‬
‫מעשה טוב‪ ,‬תרמתי את השיער שלי ועזרתי למי‬
‫שזקוק לשיער‪.‬‬
‫ש‪ .‬למה חשוב לך לעזור?‬
‫ת‪ .‬אם יש לך משהו לתת אז כדאי שתיתן אותו‪ ,‬כי‬
‫אם אני הייתי צריכה עזרה יתכן שהיו אנשים בעולם‬
‫שהיו עוזרים לי כפי אני עזרתי לאחרים‪.‬‬
‫לא כולם יכולים לדאוג לעצמם‪ ,‬יש אנשים שיותר‬
‫קשה להם לדאוג לעצמם‪.‬‬
‫ש‪ .‬תרמת שיער‪ ,‬זה חלק מעצמך‪ ,‬מהגוף שלך‪,‬‬
‫לילדים חולים‪ .‬מה זה אומר עליך?‬
‫ת‪ .‬זה אומר שאני יודעת לתרום ולתת אפילו אם‬
‫אפגע מעט מזה‪ .‬וזה אומר שכשיש לי משהו גדול‬
‫אני יכולה להתחלק בזה‪ ,‬ולתת חלק מזה לאלה שאין‬
‫להם‪.‬‬
‫אני חושבת לא רק על עצמי כשאני נותנת ממה שיש‬
‫לי‪ ,‬זה עוזר לאחרים‪ .‬יש לי רגש אוהב‪ ,‬מן אהבה‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫ש‪ .‬יש לך רגישות נהדרת לצרכים של אחרים‪ ,‬ויש לך‬
‫לב אוהב ורחום‪ ,‬איזה עוד תכונה יש לך שאפשרה‬
‫לך לעשות את זה?‬
‫ת‪ .‬אומץ‪ ,‬אני מרגישה שהייתי צריכה אומץ כדי‬
‫לתרום את השיער הארוך שלי‪,‬‬
‫ואני שמחה שהיה לי את האומץ הזה!‬
‫שני לשם‬
‫אני בת ‪ 4‬ב”גן‬
‫סנונית” בוגר‪ ,‬שולה‬
‫וליאת המטפלות‬
‫שלי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬באיזה אורך‬
‫היה השיער שלך?‬
‫תשובה‪ :‬היה לי‬
‫שיער ארוך עד‬
‫הטוסיק ואפילו יותר‪.‬‬
‫ש‪ .‬למה הסתפרת?‬
‫ת‪ .‬שחר סיפרה לי‬
‫שזה מעשה טוב ‪,‬‬
‫לתת לילדים אחרים או לילדות את השיער שלי‪ ,‬והם‬
‫ילכו למישהו והוא ישים להם את השיער שלי על‬
‫הראש‪ .‬הילדים האלה עצובים‪ ,‬הם חולים ואין להם‬
‫שיער‪ ,‬כי הוא נשר להם בגלל הטיפולים‪ .‬שחר נתנה‬
‫להם את השיער שלה ורציתי כמו שחר לתת להם‬
‫את השיער שלי‪ .‬וחוץ מזה עכשיו אני אוהבת שיש לי‬
‫שיער קצר‪.‬‬
‫ש‪ .‬איך נתת לילדים האלה את השיער שלך?‬
‫ת‪ .‬ישבתי במספרה על כסא והספר עשה לי צמה‬
‫וגזר לי אותה‪ .‬החזקתי את הצמה ביד והסתכלתי על‬
‫המראה וראיתי שזה יפה‪.‬‬
‫זה לא חברי בכלל לא לעזור לאחרים‪.‬‬
‫עדי לשם‬
‫אני בת ‪ ,7‬מסיימת‬
‫כיתה א’ בבית ספר‬
‫“נופי ארבל”‪.‬‬
‫למה‬
‫שאלה‪:‬‬
‫הסתפרת?‬
‫שאלתי‬
‫תשובה‪:‬‬
‫את שחר למה היא‬
‫והיא‬
‫הסתפרה‪,‬‬
‫סיפרה לי שהיא‬
‫עוזרת לילדים חולי‬
‫שעוברים‬
‫סרטן‬
‫והשיער‬
‫טפולים‬
‫שלהם נושר‪ ,‬ואז הם שמים פאה על הראש ומרגישים‬
‫‪16‬‬
‫כמו ילדים רגילים‪.‬‬
‫אם אני הייתי ילדה‬
‫חולה ללא שיער הייתי‬
‫מתחילה לבכות‪ ,‬כי אני‬
‫חושבת שזה לא יפה‬
‫להיות בלי שיער‪ ,‬זה לא‬
‫כל כך נעים להיות ליד‬
‫החברים שלי בלי שיער‪,‬‬
‫אז רציתי לעזור לילדים‬
‫האלה‪ ,‬והילדה החולה‬
‫שתקבל פאה מהשיער שלי תלבש אותה על הראש‬
‫ותרגיש יותר נעים‪.‬‬
‫אני מוכנה לתת לכל הילדים החולים את השיער‬
‫שלי‪.‬‬
‫ש‪ .‬יש עוד משהו שאת מוכנה לתת?‬
‫ת‪ .‬לאנשים עניים אני מוכנה לתת כסף כדי שיקנו‬
‫אוכל וישרדו‪.‬‬
‫ש‪ .‬יש משהו שאת רוצה להציע לכל הילדים?‬
‫ת‪ .‬אני מציעה לילדים אחרים גם לתרום את השיער‬
‫שלהם לילדים חולים כי השיער גדל ואחרי כמה‬
‫זמן שוב יהיה להם שיער ארוך‪ ,‬וגם שיער קצר זה‬
‫יפה‪ .‬כשהשיער שלי יגדל שוב או שאתרום שוב או‬
‫שאשאר איתו קצת‪ ,‬עוד לא החלטתי‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה היתה התגובה בבית הספר?‬
‫ת‪ .‬המורות אמרו לי שזה מעשה טוב‪ .‬גם סבא‬
‫וסבתא אמרו לי “כל הכבוד שעשית מעשה נפלא”‪,‬‬
‫ואני חושבת שזה באמת מעשה נהדר‪ ,‬ואני מרוצה‬
‫שעזרתי לילדים אחרים‪.‬‬
‫ש‪ .‬למה בעצם זה חשוב לעזור לאחרים?‬
‫ת‪ .‬כי אם כל אחד ידאג רק לעצמו‪ ,‬איך הילדים‬
‫יסתדרו? ואיך תינוקות יגדלו? לא כולם יכולים‬
‫להסתדר בלי עזרה‪.‬‬
‫זה מאד חשוב לעזור לאחרים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫לילדים חולים‪.‬‬
‫ריאיינה‪ :‬נועה סחייק‬
‫יומנה של מורה‬
‫סוף שנת הלימודים תשע”ד‬
‫אריאלה סבג‬
‫רגע לפני סיום השנה‪ ,‬לפני שיוצאים לחופשת הקיץ‪ ,‬אפשר לסכם‬
‫ולהביט לאחור‪ ,‬לחשוב על מה שהיה ומה שיהיה‪ ,‬מה עשיתי נכון והיכן‬
‫עלי להשתפר‪.‬‬
‫בעידן שבו כבר אין צורך בשינון של מידע כי הכול זמין במרחק סמארטפון‪,‬‬
‫קבוצות ווצאפ נפתחות ונסגרות‪ ,‬החברים והחוויות בפייסבוק‪ ,‬עלינו‪,‬‬
‫אנשי החינוך‪ ,‬למצוא את הדרך הנכונה לליבם ולראשם של תלמידנו‪.‬‬
‫עלינו לאפשר לילדים לרוץ לכיוונים שמושכים אותם‪ ,‬לחקור את מה‬
‫שבאמת מעניין אותם‪ ,‬לאפשר להם להתמודד ולפתור בעיות ולהיות‬
‫יצירתיים‪ .‬עם מחשבה זו הגעתי מהחינוך הלא פורמלי לחינוך הפורמלי‪,‬‬
‫לבית הספר‪ ,‬להוראה‪.‬‬
‫“חנוך לנער על פי דרכו‪ ,‬גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ”ב‪ ,‬ו’)‪.‬‬
‫אם החינוך תואם את דרכו הפנימית הוא נכס נצחי‪ ...‬אז איך עושים זאת‬
‫בבית הספר? איך משלבים בין משמעת‪ ,‬הצבת גבולות‪ ,‬חינוך לערכים‬
‫ולאזרחות טובה ובין הרצון והחשיבות להקנות ידע‪ ,‬ללמד‪ ,‬להעמיק‪“ ,‬להספיק חומר”?‬
‫לשמחתי השתלבתי ב”נופי ארבל”‪ ,‬וכאן מצאתי שילוב בין למידה וחתירה למצוינות לבין חינוך לערכים‪,‬‬
‫לאזרחות טובה‪ ,‬לחיים בחברה משתנה ודינאמית‪.‬‬
‫אחת התובנות המשמעותיות שלי משנה זו היא‪ ,‬החשיבות והיכולת לשלב בין חינוך לדרך ארץ‪ ,‬לערכים‬
‫ולכבוד‪ ,‬תוך דרישה למשמעת והצבת גבולות ולהקנות את הידע הנדרש בבית הספר‪.‬‬
‫הילד צריך אדם שהוא יכול לתת בו אמון מלא‪ ,‬וממנו יקבל דעת‪ ,‬חום ואהבה‪ ,‬ואלו הם הוריו וגם מחנכיו‬
‫הקרובים‪ .‬ודאי שיש לקבוע לו גבולות‪ ,‬מסגרת ונהלים‪ ,‬כדי שבתוכם יוכל לפרוח‪ ,‬ללמוד‪ ,‬ליצור קשרים ולגדול‪.‬‬
‫תפקידנו להוביל את ילדינו לאהבת החוכמה‪ ,‬לסקרנות‪ ,‬וליכולת למידה עצמית תוך מבט אל המציאות‬
‫היומיומית‪ ,‬על המגבלות של המערכת‪ ,‬על הצרכים והמשימות הלימודיות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אני כמורה ומחנכת הייתי רוצה להצליח במשימת החינוך‪ ,‬להיות שותפה בחינוך הבוגר האידיאלי‪.‬‬
‫לשם כך עלי לעבוד קשה‪ ,‬להשקיע‪ ,‬להיות מרוכזת וקשובה‪ ,‬לתת אמון‪ ,‬לקבל ביקורת ולהתאים את דרכי‪.‬‬
‫הייתי רוצה לאפשר לתלמידים סביבה חינוכית המגרה לשאלת שאלות‪ ,‬המעודדת את הסקרנות הטבעית‬
‫והמאפשרת לילדינו לחפש תשובות‪ ,‬לעודד למידה עצמית תוך פיתוח משמעת ואחריות ללמידה ולמסגרת‪.‬‬
‫שתהיה חופשה נעימה ונתראה בשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪17‬‬
‫מהנעשה בארכיון‬
‫ברכה אלוני‬
‫אני שמחה שבזמן האחרון הציבור משתמש יותר בארכיון‪.‬‬
‫וכפי שנאמר וידוע “הארכיון הוא ליבו של הקיבוץ‪ ,‬בתוכו נשמר ‘סוד הקיום’‪ .‬קיבוץ שיש בו ארכיון פתוח ונגיש‪,‬‬
‫הוא קיבוץ שמכבד את עברו‪ ,‬את מייסדיו ובוניו‪ ,‬ודואג לעתיד מורשתו”‪.‬‬
‫זאת המטרה – להיות פתוח ונגיש‪ ,‬ואני עושה הכל כדי שהארכיון יהיה נעים ומזמין‪ ,‬אבל זה לא מספיק‪ ,‬צריך‬
‫גם את תודעת והכרת הציבור‪ ,‬ולכן הכתבה‪.‬‬
‫אני שמחה לכל ביקור בארכיון‪ ,‬לכל מפגש של כנסי כיתות‪ ,‬אירועים פרטיים ומפגשים שונים‪ .‬כל מי שניסה‬
‫יצא מכאן נפעם‪ ,‬ואמר שהמקום והאווירה שבו הוסיפו מאד להצלחת האירוע‪.‬‬
‫לאחרונה מתעניינים בחומרי הארכיון בנים ונכדים של חברים שהיו בגנוסר בשנים ראשונות ועזבו ורובם כבר‬
‫אינם ואין את מי לשאול‪ ,‬וכשהם מוצאים חומר על יקיריהם ההתרגשות גדולה‪.‬‬
‫כל חומר של היום הוא ההסטוריה של מחר‪ ,‬לכן הביאו סרטונים‪ ,‬צילומים וכל חומר אחר‪ ,‬פרטי וקיבוצי‪,‬‬
‫לארכיון‪ ,‬כאן הוא נשמר‪ ,‬ובעוד ‪ 50 ,40‬שנה הנכדים‪/‬נינים שלכם יחפשו את החומר הזה‪ .‬הביאו עבודות‬
‫שורשים שילדיכם עשו‪ ,‬העבודות נכנסות לתיקים האישיים‪ ,‬ויכולים לעזור רבות לכם ולמשפחתכם בעוד‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫יש גם כמה בעיות‪ ,‬והראשונה והחמורה ביותר היא מצב התקרה‪ .‬התקרה עשויה פסים פסים ומעליה שכבות‬
‫של לכלוך‪ ,‬הנאסף במשך כל תקופת הבית – כבר ‪ 40‬שנה‪ ,‬כשמידי פעם הפסים נופלים וגורמים הרבה‬
‫לכלוך והרס ולכניסת בעלי חיים לא רצויים‪ .‬בעיה חמורה שצריכה להיפתר‪ ,‬אך כמו כל דבר‪ ,‬זה כרוך בכסף‪,‬‬
‫ותקציב – אין‪.‬‬
‫בעיה נוספת היא המחשב שאינו מתחדש ומשתדרג בקצב הטכנולוגיה שמתחדשת כל הזמן‪ .‬המחשב הוא‬
‫כלי עבודה חיוני ביותר‪ ,‬ואני מקווה שלקראת שנת התקציב הבאה נגיע לרמת שדרוג סבירה למערכת‬
‫ההפעלה של המחשב‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לצחי בינשטוק‪ ,‬שעובדת עדיין בארכיון ועושה עבודה חשובה במסירות רבה ובהתמדה‬
‫ראויה לשבח‪.‬‬
‫אני רוצה לציין ולהודות לשני חברים “יקירי הארכיון” –‬
‫ישראל שורר‪ ,‬מאחרוני הוותיקים בגנוסר‪ ,‬שעוזר לנו להיזכר בהיסטוריה ומספר סיפורים של פעם‪ ,‬וגם מביא‬
‫חפצים מעניינים להעשרת תערוכת החפצים‪ ,‬ולאיציק סלע – שעוזר לנו בצד הטכני – הרכבת מדפים‪ ,‬תיקוני‬
‫תקרה (כשאנשי האחזקה לא יכולים – גם להם תודה)‪ ,‬וכל מה שאני מבקשת ממנו‪ ,‬ותמיד ברוח טובה‬
‫ובנכונות לעזור‪ ,‬כל הכבוד!‬
‫ולסיום כמה קטעים שכתבו המבקרים בארכיון בספר האורחים‪:‬‬
‫“אנו בני משפחתו של דוד בס‪ ,‬שנפל במסגרת הגנת דרכי הגליל התחתון במלחמת העצמאות‪,‬‬
‫והספיק להיות חבר גנוסר פחות משנתיים‪ ,‬מבקשים להביע את התרשמותנו העמוקה‬
‫וההערכה הרבה לפועלכם שימור המורשת והגבורה‪ .‬חדר זה [חדר ההנצחה] מבטא עבורנו‬
‫את הכמיהה לארץ ישראל שכה אהבנו”‪.‬‬
‫משפחת בריל‪ ,‬בס‬
‫“עברנו לנו פה במקרה‪ ,‬וממש מרגש לראות את עבר המקום מתועד כך‪ ,‬את כל הפרצופים‬
‫בעברם ועברנו‪ ,‬לראות את הקיבוץ מצולם כפי שסיפרו לנו‪ ,‬כולם במטע בעבודה משותפת‪,‬‬
‫הבגדים הישנים והחפצים‪ .‬תודה רבה על עבודת הקודש‪ ,‬בהמון הערכה”‬
‫כיתת ‘איילת’‪:‬‬
‫מאיה‪ ,‬גוני‪ ,‬תמר‪ ,‬סער‪ ,‬גיל‪ ,‬ארבל‪ ,‬רענן‪ ,‬עופר‪ ,‬תום‪ ,‬ברק‪ ,‬איתי‪ ,‬נטלי‪ ,‬גלי‬
‫“כל כך נהנינו מהביקור אצלכם‪ .‬החפצים והסיפורים העלו בנו זכרונות ילדות מדהימים‪ .‬בזה‬
‫אחר זה אנשים סיפרו מה מזכירים להם החפצים בארכיון‪ .‬תודה לכם על האירוח והעלאת‬
‫הזכרונות”‪.‬‬
‫רות ערב – ‘בית בכפר’‬
‫“מפגש סביב חפצים‪ ,‬מעניין מאד ומלמד‪ .‬תודה”‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪18‬‬
‫“הביקור אצלכם היה מאלף ומרגש‪ .‬מושך למשש‪ ,‬לראות ולהחכים”‪.‬‬
‫מפגש ארכיונאי עמק הירדן בגנוסר‪.‬‬
‫“הביקור בארכיון הפתיע ובעיקר ריגש‪ .‬התמונות‪ ,‬החפצים‪ ,‬המסמכים‪ .‬כל כך חשוב ומרגיע‬
‫שהכל שמור ואפשר לשוב ולהזכר”‪.‬‬
‫גלית שוורץ (זק)‪,‬‬
‫כנס כיתת ‘אורן’‬
‫“זו היתה חוויה נפלאה‪ .‬כבר בכניסה‪ ,‬עם הכתובת המתנוססת של יגאל אלון‪ ,‬התצוגה‬
‫והאווירה המרשימה‪ ,‬אין ספק – מלאכת קודש‪ .‬לא ידעתי בדיוק מה אני אמורה למצוא‪ ,‬אך‬
‫מצאתי עולם ומלואו על חבורת הגליל שקבלה את הכשרתה בגנוסר בשנת ‪ .1976‬כל הכבוד‬
‫על השימור הנפלא‪ .‬יישר כוח”‪.‬‬
‫נילי גולדברג‬
‫מחבורת הגליל‪ ,‬קיבוץ מורן‬
‫מפגש כיתת “שחף”‬
‫אריאלה סבג‬
‫אנחנו ילידי ‪ ,1967-68‬המתנות של אחרי המלחמה‪ ,‬כיתה קטנה וחמודה‪“ ,‬השחפים”‪.‬‬
‫אז הכול התחיל כשהרציג (דרור)‪ ,‬כתב לי שהוא מגיע לביקור מולדת ואולי זו הזדמנות להיפגש‪ ...‬המפגש‬
‫האחרון המרגש והמהנה היה בחגיגות ה‪ 70-‬לגינוסר‪ .‬ואני‪ ,‬שתמיד הייתי ועדת התרבות של הכיתה‪ ,‬מיד‬
‫התלהבתי מהרעיון וניסיתי לקבוע מועד‪.‬‬
‫טוב‪...‬זה לא כל כך מסובך‪ ,‬לא מדובר במאות ואף לא בעשרות אלא רק בעשיריה אחת‪ .‬ארגון מפגש כיתת‬
‫שחף תמיד מביא עימו עצב וגעגוע ביחד עם השמחה וההתרגשות‪ .‬ורד שלנו (ורד אמיתי ז”ל)‪ ,‬לא איתנו כבר‬
‫מ‪ 1991 -‬ואנחנו עדיין מתגעגעים‪ ,‬ותמיד תמיד חושבים עליה ונזכרים בה בחיוך רחב ובאהבה גדולה‪ .‬שלושה‬
‫אחרים מפוזרים בתפוצות רקפת (לופן‪-‬אהרון)‪ ,‬ענת (אן שוורץ‪-‬כהן) ודרור (הרציג)‪ ,‬אחד חזר בתשובה‬
‫(מיכאל אלמליח)‪ ,‬שתיים בארצנו אך לא בקיבוץ‪ :‬אורלי (רון‪-‬אליה) וגוני (זק‪-‬מרקין) ושלושה‪ :‬ברק קפלן‪,‬‬
‫גלית (לוי‪-‬זפרני) ואנוכי‪ ,‬ממש כאן בקיבוץ‪.‬‬
‫אז למפגש הגענו חמישה (הישג מרשים לאור ההקדמה לעיל)‪ ,‬דרור‪ ,‬ברק‪ ,‬גוני‪ ,‬גלי ואני‪ .‬היה נפלא‪ .‬ברכה‬
‫אלוני המופלאה אירחה אותנו בארכיון‪ ,‬ומבעוד מועד הכינה תמונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬עלונים‪ ,‬עבודות ועוד ועוד‬
‫דברים הקשורים לכיתת “שחף”‪ .‬תודה ענקית ברכה!!‬
‫נפגשנו בשישי בערב ‪ 6/6/14‬בשעה ‪ 21:00‬בארכיון‪ ,‬הבאנו כיבודים והרבה שמחה בלב‪ .‬לפגוש את בני‬
‫הכיתה זה כמו לפגוש בני משפחה‪ ,‬זו התרגשות‪ ,‬זו אהבה עמוקה מלאה בחוויות נפלאות ומיוחדות‪ ,‬אלו‬
‫זיכרונות על אנשים ומקומות‪ ,‬על מי שאנו עכשיו ומי הם ילדינו‪.‬‬
‫ממליצים בחום לכל כיתה לעשות כך ולהיפגש‪...‬ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬
‫והנה כיתת “שחף” לפני‪ ...‬תמונת מחזור כיתה יב’ ‪ ,1986‬ואחרי‪....‬מפגש מחזור ‪2014‬‬
‫‪19‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫הייזל שיינמן‬
‫כל בוקר אני יוצאת רכובה על האופניים לכיוון בית הספר‪ ,‬שם‬
‫אני מתנדבת בספרייה רוב ימי השבוע‪ .‬העבודה בספרייה נותנת‬
‫לי סדר במשך היום וגם תורמת לתחושת החיוניות שלי‪ ,‬כי אני‬
‫מרגישה שאני עדיין יכולה לעשות משהו‪ .‬לפעמים תוקפת אותי‬
‫הרגשה שאני לא ממש יכולה‪ ,‬כאילו חלק ממני לא נמצא איתי‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אחרי ששרתי שנים במקהלה היום אני לא יכולה לשיר ואני גם לא רוקדת יותר‪ .‬זה‬
‫מוזר לי‪ ,‬כי כפי שהכרתי את עצמי ידעתי כל כך יפה לשמוח ולרקוד וזה זרם מתוכי בטבעיות‬
‫ובקלות‪ .‬היום זה השתנה‪ ,‬אבל אני לומדת לקבל את עצמי ועכשיו אני רוקדת קצת עם הנכדים‪,‬‬
‫וגם זה משמח אותי‪.‬‬
‫כשעוברים אירוע מוחי זה לוקח ממך כל כך הרבה‪ ,‬זה מעלים דברים שהיו לך ופתאום הם‬
‫אינם‪ .‬כיום אני מנסה ללמוד מחדש‪ .‬למשל שנים הייתי מכינה פאי לימון מצוין‪ ,‬שזיכה אותי‬
‫בהרבה מחמאות‪ ,‬והיום כשאני מנסה להכין אותו אני ממש שוכחת איך עושים את זה‪ ,‬ולמרות‬
‫שאני נעזרת בספרים‪ ,‬אני עדיין צריכה ללמוד את התהליך מחדש‪ ,‬כאילו אף פעם לא הכנתי‬
‫אותו‪ .‬לפעמים זה מתסכל‪ ,‬בעיקר כשאני קוראת את ההוראות ומנסה שוב ושוב‪ ,‬אבל אני‬
‫לוקחת את עצמי בידיים ומנסה עוד פעם‪ .‬לא תמיד זה הולך צ’יק צ’ק‪ ,‬אבל אני שומרת על‬
‫העיקרון שלי – לא לוותר!‬
‫החלום שלי אם כך‪ ,‬צמח מתוך המציאות שבה אני חיה‪ .‬זה חלום שאני חושבת עליו המון‪ ,‬והוא‬
‫צמח מתוך החשש הגדול שמלווה אותי זמן רב‪ ,‬שהמחלה עלולה לחזור‪ ,‬והמחשבה הזאת‬
‫מדאיגה ומפחידה אותי‪ .‬אבל לצד החששות האלה אני מטפחת לעצמי בסתר חלום – שיגיע‬
‫יום שבו אני אתכונן לנסיעה‪ ,‬אצא לכביש הראשי ואעלה לאוטובוס לבד ואסע לטייל‪ ,‬להסתובב‬
‫לבד בחנויות ולעשות מה שבא לי‪ ,‬לשבת עם חברה על כוס קפה בראש פינה‪ ,‬ופשוט להסתובב‬
‫באופן עצמאי וחופשי‪ .‬זה החלום שלי היום‪ ,‬ואני כבר מוכנה לעשות את הצעד הראשון כדי‬
‫לממש אותו‪ ,‬והוא ללכת בעצמי ולהגיע עד תחנת האוטובוס‪ .‬עדיין לא לנסוע לבד‪ ,‬אבל להגיע‬
‫לתחנת האוטובוס לראש פינה – זה עבורי צעד חשוב‪ ,‬ונראה לי שבקרוב כבר ארצה לנסות‬
‫אותו‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫חודש תמוז‬
‫אבטיח – פרי הקיץ‬
‫נועה קפלן‬
‫את האבטיח אני מכירה מאז ומתמיד‪ .‬בהתחלה ראינו אותו על עגלות הערבים‪ ,‬והמוכרים צועקים “אבטיח אדום על‬
‫הסכין”‪ ,‬כל אחד היה יכול לקנות כמה שהוא חפץ‪.‬‬
‫עם השנים נכנסו גם חקלאים יהודים לגידולו‪ ,‬ובין יתר החקלאים גם אנחנו מגדלים מפרי זה‪ .‬לכבוד העוסקים‬
‫במלאכה ולכבוד פרי הקיץ המלא עסיס מתוק‪.‬‬
‫אבטיח הוא מין של ירק שרוע חד‪-‬שנתי ממשפחת הדלועיים‪ ,‬שפירותיו משמשים למאכל‪ .‬מוצאו של האבטיח‬
‫באפריקה המשוונית והדרומית‪ .‬אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו‪ ,‬הוא גדל ללא השקיה‬
‫בתנאי בעל‪ .‬פרחי האבטיח גדולים ובודדים וצבעם צהוב בהיר‪.‬‬
‫הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים‪ ,‬בעיקר דבורים‪.‬‬
‫פרי האבטיח הוא ענבה (פרי בלתי נפתח שתוכנו עסיסי או בשרני‪ ,‬זרעיו לרוב מרובים) ‪ .‬משקל הפרי יכול להגיע עד‬
‫‪ 20‬ק”ג ורובו (כ‪ )92% -‬מכיל מים‪ .‬צבע הפרי ירוק מבחוץ ואדום או ורוד מבפנים‪.‬‬
‫ניתן גם למצוא אבטיח עם קליפה או ליבה צהובה‪ .‬טעמו של הפרי מתוק ועסיסי‪ .‬האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ‬
‫האהובים בישראל‪ .‬עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש יוני‪ ,‬מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוגוסט‪ ,‬כאשר‬
‫מרקמו של האבטיח הופך ספוגי‪ .‬יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע‬
‫צליל עמוק אם מכים עליו‪ .‬ישנם מוכרים המציגים עצמם כ”מומחים” לבחירת אבטיח‪ ,‬בודקים את איכותו של‬
‫האבטיח על ידי טפיחה בכף יד פתוחה והאזנה לצליל המתקבל‪ ,‬וממליצים עליו ללקוח‪ .‬אבטיחי “קאקון” היו ידועים‬
‫בטיבם ויוצאו דרך נמל מכמורת לעזה‪.‬‬
‫האבטיח מכיל ויטמינים רבים כגון‪ B5, B3, B6 :‬ובטא קרוטן‪ .‬בנוסף‪ ,‬האבטיח הוא מקור יעיל לליקופן (בדומה‬
‫לעגבניות) ולאנטי אוקסידנטים אחרים כמו ויטמין ‪( C‬מנה של ‪ 250‬גרם אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית‬
‫המומלצת לאדם מבוגר של ויטמין ‪ .)C‬האבטיח מכיל כ‪ 30 -‬קלוריות ל‪ 100 -‬גרם‪ ,‬ושיעור הסוכרים שבו הוא ‪.6.2%‬‬
‫האבטיח משתן ומנקה את מערכת העיכול‪.‬‬
‫מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים‪ ,‬וכן להפיק מהם שמן‬
‫מאכל‪ .‬זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בארץ נקרא “מללי”‪ .‬ה”מללי” מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד‪ .‬קטיף ה”מללי”‬
‫מתבצע על ידי מכשיר מיוחד‪ ,‬המפצח את הפרי ומוציא את גרעיניו‪ ,‬בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה‪.‬‬
‫את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ‪ ,‬והיא מאכל אהוב על בהמות‪.‬‬
‫אבטיח בלי גרעינים‪‎ ‎‬הינו זן מיוחד‪ ,‬אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר‬
‫מועט של מעטפות הזרע ‪ -‬שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה – תהליך זה דורש‬
‫הרבה עבודה וכל עונה מחדש‪.‬‬
‫חקלאים יפניים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך‬
‫אבטיח בצורת קובייה‪ ,‬שהוא קל יותר לאחסון ומשמש בעיקר כחפץ נוי‪ ,‬כיוון שאינו‬
‫אכיל‪ .‬מחירו של האבטיח הזה יכול להאמיר לעד פי ‪ 4‬ממחירו של אבטיח רגיל‪.‬‬
‫האבטיח טופח במשך אלפי שנים על ידי האדם עד שהוא נעשה טעים‪ ,‬עסיסי ומרווה‬
‫כמו היום‪.‬‬
‫לבריאות וקיץ קל!‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪21‬‬
‫ההיית או חלמתי חלום‪...‬‬
‫פינת הכינרת‬
‫מוטי דיאמנט‬
‫ב‬
‫ליל‬
‫יץ‬
‫ות הק החמ‬
‫י‬
‫ם‬
‫שום‬
‫נספר‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫על‬
‫קצת‬
‫א‬
‫י‬
‫נו‬
‫קור‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬בכ‬
‫כ‬
‫ה”טרמוקלינה”‬
‫וה”שיכוב הטרמי” באגם‪.‬‬
‫במהלך השנה יש שינויי טמפרטורה‬
‫נרת‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ולכן‬
‫מעורבלת‬
‫בעמודת המים‪ ,‬בחורף הכנרת‬
‫ק‬
‫א‬
‫כל עמודת המים היא בעלת טמפרטורה ועוד תכונות‬
‫די אחידות‪ .‬בקיץ המים מתחממים ונוצרות שלוש שכבות‪,‬‬
‫אנחנו קוראים לזה “תקופת השיכוב”‪.‬‬
‫ב”תקופת השיכוב” ישנה שכבת מים חמה ו”קלה יותר” יושבת על‬
‫שכבה קרה‪ .‬השיכוב והערבוב הינם מצבים המתרחשים בכינרת במחזור‬
‫שנתי ‪ ,‬בגדול בחודשי הקיץ‪ ,‬החל מסביבות מאי‪ ,‬השכבה העליונה של המים‬
‫מתחממת ואז הכנרת כאילו מחולקת לשלוש שכבות‪ :‬העליונה עם טמפרטורת‬
‫מים גבוהה (בין ‪ 23-30‬מעלות תלוי בחודש)‪ .‬שכבה זו נמצאת במגע עם החמצן‬
‫האטמוספרי‪ ,‬ועקב ההשפעה של הרוחות המערביות החזקות והגלים היא‬
‫נמצאת בריויון חמצן מתמיד‪ ,‬שוררים בה תנאים אירוביים ושם מתרכזים רוב‬
‫החיים של האגם‪.‬‬
‫השכבה התחתונה עם טמפרטורה של בין ‪ 17-14‬מעלות‪ ,‬מים ללא חמצן (ולכן‬
‫דגים לא נמצאים בשכבה זו ) ועשירים בסולפידים ואמוניה‪ ,‬ואם תיקחו מים‬
‫מהשכבה הזאת הם מסריחים מאוד וקרים‪ .‬לעיתים רחוקות עולה גל של מים‬
‫כאלה (ללא חמצן) אל פני המים עקב תנודות שנגרמות מהרוחות החזקות‪,‬‬
‫ואם במקרה להקת דגים (בעיקר סרדינים) נתפסת במים האלו הם מתים‬
‫מחוסר חמצן (יש מדענים שמסבירים על ידי התופעה הזאת את נס‬
‫הדגים‪ ,‬שבו פתאום באיזור הכנסיות הצפון מערבי של הכנרת הופיעו‬
‫כמויות של דגים אל פני המים‪.‬‬
‫וקיימת גם שכבת הביניים‪ ,‬רוב חודשי הקיץ היא בעומק של‬
‫‪ 12-15‬מ’ ועובייה הממוצע כ‪ 5-‬מ’‪ ,‬לפעמים גם ‪ 1-2‬מ’‪ ,‬שם‬
‫יש למעשה “מפל טרמי” מהיר (צולל שמגיע לשכבה‬
‫הזו יכול להרגיש ברגליו מים מאוד קרים של ‪17‬‬
‫מעלות‪ ,‬ובפלג גופו העליון להרגיש מים בטמפרטורה‬
‫של ‪ 27-24‬מעלות)‪ .‬קיים גם מפל של ריכוזי חמצן‬
‫גדולים (בגלל הבדלים בצפיפות המים בין השכבות‬
‫‪ ,‬חלקיקים קטנים ואצות קטנות אשר שוקעים דרך‬
‫השכבה העליונה‪ ,‬נעצרים בגבול השכבה התחתונה‪,‬‬
‫ויושב בשכבת הביניים הזאת‪ ,‬ויוצר מקום אטרקטיבי‬
‫לסרטנים מיקרוסקופיים “זואופלנקטון” שאוכלים‬
‫את האצות‪ ,‬ולכן גם מאוד אטרקטיבי לדגים‬
‫הלבנונים (סרדינים) האוהבים לאכול את‬
‫הסרטנים המיקרוסקופיים האלו‪.‬‬
‫לקראת החורף ה”טרמוקלינה” יורדת‬
‫מספר סנטימטרים ביום עד לקרקעית‬
‫עד למצב של ערבוב מלא בחורף‬
‫עם כניסת מים מהזרימות בירדן‬
‫ובשאר הנחלים‪ ,‬ואז יש אגם‬
‫שכולו מעורבב עם טמפרטורות‬
‫וחמצן כמעט זהים לכל‬
‫עמודת המים‪ .‬יש עוד‬
‫הרבה תהליכים שקורים‬
‫אבל נעצור כאן לעת‬
‫עתה‪.‬‬
‫קו‬
‫ן‬
‫רה‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫‪22‬‬
‫מיכל אמיר‪-‬בן אשר משתתפת בקורס לכתיבה יוצרת‪ .‬הסיפור הקצר‪“ :‬שכנים” הינו‬
‫אחד התוצרים שלה‪ ,‬והוא מוקדש לחברי גנוסר לדורותיהם‪.‬‬
‫שכנים‬
‫בשבת הזו ירד גשם‪ .‬אחרי הרבה ימים של יובש‪ .‬כמו שכח החורף להגיע‪.‬‬
‫התעוררתי כשכל עצמותי מורגשות היטב‪ ,‬הלחות באוויר גורמת לי קשר‬
‫בלתי אמצעי עם כל עצם בגופי‪ ,‬שלא אשכח חלילה שיש לי עצמות‪ ,‬כמו‬
‫השכחה המתפתחת אצלי כמחווה לפעולות הפשוטות של היום יום‪.‬‬
‫ככה זה כשמזדקנים‪.‬‬
‫התיישבתי על המיטה‪ ,‬דחפתי את כפות רגלי הגרובות גרבי צמר חמות‪ ,‬הלילות קרים ואני‬
‫משתדלת לחסוך בחשמל‪ ,‬אל נעלי הבית הפתוחות‪ .‬עטפתי את כתפי בצעיף צמר חם‬
‫ויצאתי לאיטי אל המרפסת‪.‬‬
‫אני כל כך אוהבת ריח של גשם‪ .‬כל כך מעטים הדברים שגורמים לי שמחה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬השנים בהן הקמטים הנחרצים ללא הרף‪ ,‬מסתירים את תהליך החיים הסמוי מן‬
‫העין והספון בלב‪.‬‬
‫עמדתי במרפסת נושמת לקרבי את ריח הגשם ומביטה אל שדה החיטה הזרוע המחכה‬
‫דומם אף הוא לגשם‪.‬‬
‫בגשם הקודם עוד נפגשתי עם נעמי ז”ל‪ ,‬שכנתי בחצי היובל האחרון‪ ,‬שהלכה לעולמה‬
‫לפני חודש‪.‬‬
‫מהבית שלה עולים הדי פטישים‪ .‬משפצים את הדירה לדיירים חדשים כנראה‪ .‬מעניין אם‬
‫גם הם יאהבו את ריח הגשם ויחלקו איתי את המראה על המרפסת כדרך שחלקתי עם‬
‫נעמי‪.‬‬
‫“נו מילא‪ ”,‬אני אומרת לעצמי “הצעירים שיבואו בוודאי לא ישימו לב לריח הגשם‪ ,‬זה לא‬
‫באופנה‪ ”...‬לפעמים אני מדברת בקול רם‪ ,‬לפחות לשמוע קול‪.‬‬
‫עוד אני חושבת בקול רם נעמדה מולי אישה צעירה “שלום סבתא‪ ,‬אמרת לי משהו?”‬
‫“אה‪ ”..‬עניתי מופתעת תוך שאני חושבת מאיפה צצה האישה הצעירה הזו “רק דיברתי‬
‫לעצמי בקול רם על ריח הגשם שנעמי ואני אהבנו להריח יחד”‪.‬‬
‫“נעמי?” שאלה הצעירה‬
‫“כן” עניתי “נעמי שכנתי שנפטרה לפני חודש”‬
‫“אה” שחה העלמה “קראו לה נעמי‪ ,‬אמרו לי אבל שכחתי‪ ”...‬וכמו מתעשתת מהמשפט‬
‫האומלל שפלטה שחה‪“ :‬אני יפית” תוך היא מושיטה אלי יד עדויה טבעות נוצצות‪ ,‬צמידים‬
‫וציפורניים ארוכות משוחות בלק שחור “אני שוכרת את הבית של שכנתך‪ ,‬נעמי אמרת‬
‫שקוראים לה?!”‬
‫“כבר?” מלמלתי בשקט‬
‫“כן” אמרה יפית “הילדים שלה רוצים את שכר הדירה‪ .‬זה מה שנשאר להם מהאמא ‪ .‬היא‬
‫הייתה חברת קיבוץ ולא היה לה רכוש‪ .‬את השילומים נתנה לקיבוץ‪ .‬עכשיו נשאר רק‬
‫הבית‪ .‬הם גם אמרו שאיזה מזל שהיא נפטרה אחרי שעשו שיוך בתים‪ “ ...‬יפית הביטה בי‬
‫משועשעת כאילו סיפרה לי בדיחה‪.‬‬
‫הבטתי בה מצחקקת בקול דק שלפתע נבלם‪ .‬היא אולי הבינה שיש משפטים שרק חושבים‪.‬‬
‫“את תהיי השכנה שלי” אמרה בקלילות תוך שהיא מסדרת את הצעיף שנשמט מכתפי‪.‬‬
‫“כנראה” עניתי בקול חנוק‪.‬‬
‫“אוי נהדר” המשיכה והציגה את מצוקותיה‪ ”....‬דיברתי עם הילדים של נעמי שאחרי‬
‫שישלימו את תהליך השיוך ויתאפשר‪ ,‬אקנה את הבית של האמא‪ ,‬אבל‪ ,‬אני רגילה לגור‬
‫בבית גדול‪ “ .‬שוב צחקקה כמי שמרגישה לא נוח “ אז הם אמרו לי באמת‪ ,‬שלנעמי יש‬
‫שכנה שאין לה ילדים ושאולי אוכל לקבל את הבית שלה ולהגדיל את הבית‪ ,‬כמובן בעתיד‪,‬‬
‫לא כרגע‪”...‬את הסוף לא שמעתי‪.‬‬
‫יפית הביטה בי כשאני שוכבת על הספה בסלון ביתי נושמת בכבדות כשהיא מנסה להשקות‬
‫אותי מים‪.‬‬
‫“סליחה” שחה יפית “לא התכוונתי‪ ,‬פתאום התעלפת” “לא חשבתי שתיקחי את זה כל כך‬
‫קשה‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬אף אחד לא חי לנצח‪ .‬מה כבר אמרתי?!”‬
‫אספתי את גווי הסמור בזהירות רבה שלא ליפול מהספה‪.‬‬
‫דחיתי את כוס המים שיפית‪ ,‬שכנתי המיועדת החדשה‪ ,‬הגישה לי‪ .‬הבטתי לה עמוק לתוך‬
‫עיניה המאופרות למשעי ואמרתי לה בלחש‪ ,‬כמה שיצא לי קול‪“ :‬אני מבקשת ממך שתצאי‬
‫מהבית שלי לעולמים!”‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫לטיול יצאנו‬
‫איריס קריץ‬
‫מוקדש באהבה ל “בנות הסבנטיז” לסיום השנה‬
‫(הוקרא בטיול לירושלים ‪)16.6.14‬‬
‫לקראת סיום שנת הלימודים יוצאות בנות “גן מרים” ובנות “גן עליזה”‬
‫לטיול שנתי לירושלים‪.‬‬
‫בנות הגן מסיימות שנתיים בגן מרים ועליזה‪ ,‬ולאות כך שעמדנו יפה‬
‫בכל המשימות והמטלות‪ ,‬קיבלנו בונוס – יציאה מהפריפריה וטיול‬
‫לבירת הנצח – ירושלים‪.‬‬
‫ולא סתם‪ ,‬הצטרפו אלינו לטיול זה ‪ 4‬ילדות מהפעוטון (ירדנה‪ ,‬רותי‬
‫לופן‪ ,‬רותי בני ישראל ומוניק)‪ ,‬כהכנה להצטרפותן בשנים הקרובות‬
‫לבנות הגן הבוגר‪ .‬הן מתחילות את הסטאז’‪.‬‬
‫אז קודם לכל בנות – נא להתנהג בהתאם!‬
‫שימרו על סגנון דיבור יפה ושמשו לדוגמא ל “קטנות” (בלי גסויות ‪ ,‬אולי‬
‫רק קצת‪ ,‬בלי רכילות‪ ,‬טוב אם זה קשה לוותר ‪ -‬אז אולי רק קצת)‪.‬‬
‫בטיול הלימודי נבקר בגן החיות התנכי‪ .‬שמעתי וראיתי בטלוויזיה באחת התוכניות הפופולריות‪ ,‬לא האח‬
‫הגדול‪ ,‬לא סוף העולם‪ ,‬משהו עם בנות יפות ובנים אללה יוסטור חנונים‪ ,‬שאחת הבנות בתוכנית התלוננה‪,‬‬
‫שאיך זה שאין מזוזות לחיות‪ ,‬הלא זה גן החיות ה‪-‬ת‪-‬נ‪-‬כ‪-‬י‪ .‬מישהי אולי במקרה הביאה מזוזה?‬
‫יהיה גם שוק מחנה יהודה‪ .‬אחרי שוק טבריה‪ ,‬שוק רמלה ושוק שיכון ג’ ‪ ,‬נעשה שוק שוק !!! כמו שצריך ‪,‬‬
‫ואם יחסר‪ ,‬נעשה סיבוב בגינת הדורות‪ ,‬גם סוג של‪....‬‬
‫כמו בכל סיום שנה צריך מישהו להודות לצוות הגננות והמטפלות‪.‬‬
‫בשם ההורים ????– זה כבר בלתי אפשרי‪ ,‬אבל בשמנו הילדות – בכיף‪.‬‬
‫נודה על שנה נוספת גדושת אירועים‪ :‬ביקורי בית‪ ,‬טיולים בארץ ובחו”ל‪ ,‬פיקניקים בשטח‪ ,‬טעימות ממעשה‬
‫ידיהן של הבנות המוכשרות‪ ,‬על גיבוש הקבוצה “בנות הסבנטיז”‪ ,‬למי שלא הבין‪.‬‬
‫על העניין והתוכן שהכנסתן לשבוע הזה ולשבוע שחלף ולשבוע שיבוא וגם לזה שאחריו‪ .‬על חיוכים‪ ,‬צחוקים‬
‫ואווירה טובה‪ ,‬על הדירבון לקחת משימות בתחום התרבות והעשייה בקיבוץ ובקהילה‪ ,‬על החיבוק ויצירת‬
‫מעגלים חברתיים חדשים‪ ,‬הניו גירל פאוור (‪ ,)GIRL POWER‬למי שלא הבחין‪ ,‬בעצם התהליך החברתי‬
‫התחיל כאן‪.‬‬
‫המון תודה והערכה לכן‪.‬‬
‫בנות הקבוצה היקרות – תודה על הכיף של הביחד‪ .‬חופשה נעימה‪ ,‬ואל תשכחו לקנות בגדי ים‬
‫(מותר גם בלי)‪ ,‬וניפגש בפרלמנט בבריכת “נוף גנוסר” כל בקר ב ‪.09:00‬‬
‫“בית בכפר” חוגג ‪ 3‬שנים להיווסדו‬
‫דליה שעל כתבה‪ ,‬והברכה נשלחה לחברי הבית בכפר ולצוות בשם “הסבנטיז”‪.‬‬
‫בית בכפר חוף כנרת בני ‪3‬‬
‫בבקעת גינוסר‪ ,‬מול ארבל וכנרת‬
‫“בית בכפר” בנוי לתפארת‬
‫צוות והנהלה הפועלים עם לב ונשמה‬
‫פעילויות‪ ,‬תרבות‪ ,‬שיח ושיג‬
‫קשרים‪ ,‬דאגה – את כל שדרוש להשיג‬
‫הכל לרווחת הדיירים‪ ,‬המשתכנים‪,‬‬
‫מאחלים לכם לגדול בהתאם לצרכים‪,‬‬
‫לקיים פעילויות משותפות‪ ,‬להמשיך בקשרים‬
‫בריאות טובה לכולם‪,‬‬
‫ב ה צ ל ח ה!‬
‫“ב נ ו ת ה ס ב נ ט י ז”‬
‫גינוסר‬
‫‪24‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫ו”המונדיאל”‪,‬‬
‫“החטיפה”‬
‫על שלושת הנערים זכרונם לברכה‬
‫הרגו לנו את שלושת הילדים‪ ,‬היפים והחמודים‪,‬‬
‫בדם קר ואכזר‪ ,‬על ידי פושעים שאין להם מחר‪,‬‬
‫ואנחנו אובדי עצות‪ ,‬אל מול המפלצות‪,‬‬
‫ומבכים על החיים שנלקחו באיבם‪,‬‬
‫על לא עוול בכפם‪.‬‬
‫והלב כואב‪ ,‬מקונן ודואב‪,‬‬
‫על החיים הצעירים‪ ,‬שהיו כמו בשירים‪,‬‬
‫וכל העם כאיש אחד‪ ,‬יזכרו אותם לעד לעד‪,‬‬
‫ומחבק עכשיו יחדיו את שלושת המשפחות‪,‬‬
‫להוסיף להם כוח איתנו לחיות‪.‬‬
‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫שיוט הבנים‬
‫ועכשיו “שיוט הבנים”‪,‬‬
‫לזכר בנינו המחוננים‪,‬‬
‫‪ 318‬סירות‪,‬‬
‫יפיפיות ומהירות‪,‬‬
‫חיש יצאו לים‪,‬‬
‫והיופי הוא מושלם‪.‬‬
‫והגביעים על השולחן‪,‬‬
‫כל אחד יבוא לכאן‪,‬‬
‫ואם זכית בשיוט‪,‬‬
‫אתה ראשון בתחרות‪,‬‬
‫וילדים ובני נוער‪,‬‬
‫ִמ”סניפים” עם שם ותואר‪,‬‬
‫“אילת”‪“ ,‬תל אביב”‬
‫ו”בני הרצליה”‪,‬‬
‫“מכמורת” וגנוסר‪,‬‬
‫שגם את הארגון לקחה עליה‪.‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫כן “המונדיאל”‪,‬‬
‫איזה יופי פה בכלל‪,‬‬
‫כדורגל עולמי‪,‬‬
‫זה ממש פה בשבילי‪,‬‬
‫שחקנים עם פרסום וזוהר‪,‬‬
‫מה שנקרא “מיטב הנוער”‪,‬‬
‫קיץ ‪2014‬‬
‫קיץ‪ ,‬קיץ‪ ,‬איזה כיף‪,‬‬
‫לעולם לא נתעייף‪,‬‬
‫חם בבוקר‪ ,‬חם בערב‪,‬‬
‫והזיעה ישר לגרב‪,‬‬
‫והגוף נראה שטוף‪,‬‬
‫גם חטוב וגם שזוף‪,‬‬
‫וגם “הרוח המערבית”‪,‬‬
‫החזקה‪ ,‬הסיבובית‪,‬‬
‫רק עוזרת פה מעט‪,‬‬
‫חם וחם ולא “כמעט”‪,‬‬
‫והמזגנים – יש להגיד‪,‬‬
‫פה עובדים‬
‫ממש “פּול ספיד”‪,‬‬
‫בימים‪ ,‬בלילות‪,‬‬
‫בלעדיהם קשה לחיות‪.‬‬
‫ •ילד אחד בא הביתה כשכל תעודת‬
‫הגמר לו ב”נכשל”‪ ,‬ורק ב”שירה” “טוב‬
‫מאד”‪.‬‬
‫ •נועץ בו האבא מבט ואומר לו‪:‬‬
‫ועם תעודת כזאת עוד יש לך מצב רוח‬
‫לשיר?‬
‫‪25‬‬
‫שימו לב! אגף הביטחון בקהילת גנוסר יצא בחיפושים אחר ‪ 11‬מבוקשים‪ ,‬שהם חברים בארגון קיצוני‬
‫לשינוי חברתי‪.‬‬
‫שימו לב – אחד עשר המבוקשים מסוכנים לציבור וחמושים באופטימיות שנחשבת לרעל מסוכן‪,‬‬
‫המתפשט באוויר בעיקר בשרקיות‪.‬‬
‫ידוע לנו כי יש בקהילת גנוסר אנשים אלרגים במיוחד לרעל זה‪ ,‬על כן מתבקש הציבור לחבוש מסיכות‬
‫הגנה‪ ,‬החל מהמפגש לשינוי חברתי שיתקיים בחדר האוכל‪ .‬ידוע לנו שננקטו פעולות הסחה ופעולות‬
‫פיתוי על ידי אחד עשר המבוקשים‪ ,‬בארגון ארוחת בוקר מפוארת בחדר האוכל‪ ,‬אותה תרם “נוף גנוסר”‬
‫בנדיבותו ובתמימותו הרבה (יש לוודא שהוא לא משתף איתם פעולה)‪ .‬יש לנקוט זהירות מיוחדת בעת‬
‫הּבּופה בחדר האוכל‪ ,‬שנגועים אף הם באופטימיות‬
‫ֶ‬
‫אכילת כל סוגי הדג המלוח שבחלקו האחרון של‬
‫המסוכנת‪.‬‬
‫על כל תנועה חשודה של אחד המבוקשים המסוכנים נבקשכם לדווח מיידית לאגף הביטחון המתחדש‬
‫בקיבוץ גנוסר‪ ,‬המצוי בימים אלה בסיורים מקיפים כשהוא רכוב על הרכב התפעולי החדש‪.‬‬
‫המוצא הישר יבוא על שכרו (דרך התקציב)‪.‬‬
‫הצוות לביטוי חברתי‬
‫מזה שנים רבות לא נשמעו‬
‫דיונים רבים כל כך‪,‬‬
‫על נושאים רבים כל כך‪,‬‬
‫מפי חברים רבים כל כך‪,‬‬
‫ברחבי חדר האוכל‪.‬‬
‫הצוות לחיסול חברתי‬
‫האם במפגש לשינוי‬
‫חברתי יטושטשו עינינו‬
‫מלראות את ההכנות‬
‫לסגירת “בית סביון”???‬
‫ללא רגע דל‬
‫סול‬
‫טוי‬
‫בי‬
‫הצוות לפיטום חברתי‬
‫סבתא‪...‬‬
‫בנות הסבנטיז‬
‫לא עכשיו‪ ,‬אני ממהרת לטיול‬
‫ג’יפים‪ ,‬ואחר כך אני קופצת‬
‫לשוק מחנה יהודה בירושלים‪,‬‬
‫ואחר כך לפיקניק בבוסתן‬
‫ואחר כך‪...‬אמרתי לך‪:‬‬
‫לא עכשיו‪..‬‬
‫חי‬
‫זה מהדג מלוח‬
‫שהגישו בחדר‬
‫האוכל‪....‬‬
‫אח‪ ...‬אני מריחה‬
‫באוויר ריח של‬
‫שינוי‪.‬‬
‫באתי‬
‫אכלתי‬
‫דיברתי‬
‫הלכתי טום‬
‫פי‬
‫אני רואה‬
‫שהולכת להיות לכם‬
‫מרכזת תרבות‬
‫חדשה‬
‫נוי‬
‫שי‬
‫מחתרת האופטימים יצאה לחדר האוכל לשאוף את ריח השינוי נישא באוויר‪...‬‬
‫‪18.7.2014‬‬
‫‪16.1.2014 | 1502‬‬
‫עלון מספר ‪1497‬‬
‫‪26‬‬
‫רונן מידר‬
‫רופא וטרינר‬
‫ד”ר אמי (אמנון) כליפא‬
‫בנייה כפרית‬
‫אדריכלות עיצוב פנים‬
‫וקונסטרוקציה‬
‫שגדל בקיבוץ גנוסר‬
‫מגיע כמעט כל שבוע לקיבוץ‬
‫בתיאום טלפוני‬
‫ליווי הפרויקט משלב‬
‫התכנון עד לגמר ביצוע‬
‫מו מחירים‬
‫ל זאנלישים במיוחד‬
‫גנוסר!‬
‫לתאום פגישה התקשרו‪:‬‬
‫בקיבוץ גנוסר‬
‫‪052-2580455‬‬
‫עלון מספר ‪18.7.2014 | 1502‬‬
‫טל’ ‪054-2324029‬‬
‫‪27‬‬
‫עופרי קפלן‬
‫אלוף הארץ בהתעמלות מכשירים‬
‫עופרי מתאמן ב”בית בנדל” מזה ‪ 5‬שנים‪ ,‬בשנה שעברה זכה‬
‫באליפות הארץ בהתעמלות מכשירים‪.‬‬
‫השנה זכה עופרי ב‪ 5 -‬מדליות זהב‪ ,‬ומדליית ארד אחת‪ ,‬ובקרב‪-‬‬
‫רב זכה בתואר אלוף הארץ וקיבל גביע!‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ך‬
‫א‬
‫ישה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫‪...‬‬
‫נה‬
‫וב‬
‫בני משפחת דיאמנט‬
‫בפיקניק ימי על הרפסודה שבנה מוטי‬
‫ר ה ‪.. .‬‬
‫פסוד‬