עלון יולי 2014 - גרסת PDF
מערכת :נועה סחייק -עורכת .הגר כהן ,ברכה אלוני ,אריאלה סבג. דוא”ל[email protected] : משולחן העורכת התקווה שהיתה בליבנו ,לשוב לראות את שלושת הבנים החטופים חוזרים הביתה בריאים ושלמים ,התבדתה ונמוגה נוכח העובדות הקשות שניצבו בשטח .שלושת הנערים נרצחו בדם קר בנסיעתם בטרמפ בדרכם הביתה .טרמפ גורלי... האם ניתן יהיה למנוע את החטיפה הבאה ,את הטרמפ הבא ,את הפיגוע הבא? ב 18-ימי החיפושים שררה אחווה ואחדות בעם ,וכולנו ייחלנו יחד לסיום אחר של הסיפור העצוב הזה. אירועי היומיום מתגמדים נוכח המציאות הבטחונית החדשה שהגענו אליה. עם תחילת המבצע הצבאי “צוק איתן” נפרסו סוללות כיפת ברזל במרחבי הארץ והגנו באופן מרשים ביותר על תושבי ישראל. האם בעקבות המבצע נזכה בכמה חודשי שקט נוספים או שמא תצליח ישראל לעצב מציאות מדינית אחרת מול עזה ביום שאחרי? דרך ארוכה עדיין לפנינו כדי למצוא את הכיוון הנכון לחיות עם שכנינו הערבים זה לצד זה ,עם לצד עם ,מבלי לפגוע זה בזה בצורה כה קשה. במעבר חד – בדפים הבאים הבאנו תגובות רבות של חברים מהמפגש החברתי בחדר האוכל .אי אפשר היה להתעלם מההתארגנות והפרסום המקיף שהושקע כמבוא למפגש :פניות אישיות של המארגנים ,הענקת שי צנוע “גנוסר לדורות ,”77וכמובן ארוחת הבוקר העשירה והמושקעת שנתרמה על ידי “נוף גנוסר”. חברים רבים הגיעו ,נושאים רלוונטים צפו ועלו בקבוצות הדיון ,ואנו בהחלט מצפים להמשך. הנרי פורד אמר“ :להתאסף זו התחלה ,להישאר ביחד זו התקדמות ,לעבוד ביחד זו הצלחה”. ברכת חופש גדול נעים ובטוח לכל התלמידים ,המורים והנופשים! מתי נדע שהשלום הגיע? מילים :אנונימי כשיגידו “שיריון” ויתכוונו לצב, כשיגידו “גיזרה” ויתכוונו לדיאטה, כשיגידו “מגב” ויתכוונו לספונג’ה, כש”תרגיל” יהיה בחשבון “אפס-שלוש” תהיה רק קידומת “קו” יהיה באוטובוס ו”סוללה” תהייה בדיסקמן. כש”פקודות” יקבלו רק מחשבים, וכשבשק”ם נקנה מוצרי חשמל “רימון וערבה” יהיו בסוכות, ו”דובדבן וחרוב” יהיו רק פירות טעימים. כש”לפתוח באש” יהיה בשביל לבשל כש”כדור” יהיה אקמול וכש”ניצחון” ו”הפסד” -יהיו בכדורגל. כש”חטיבה” תהיה בין היסודי לתיכון כש”גדוד” יהיה בצופים “כיתה” תהיה בבית הספר ו”מחלקה” רק בבנק. “בסיס” יהיה לעוגה ו”מחנה” על העצים, ו”מלחמה” תהיה רק בקלפים כשיגידו “חלל” ,יתכוונו רק לנאס”א... רק אז נדע שהשלום האמיתי הגיע. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 2 גנוסר חוגגת 77 חג המשק למרות שאין לנו מרכז תרבות מאז ששירי פז התפטרה ,בכל חג אנחנו מנסים לגייס ברגע האחרון כמה אכפתניקים ,שייקחו על עצמם את האחריות על החג. ברור הוא שחשוב לנו שיהיו חגים בגנוסר .הזמן חולף וחג המשק התקרב ,ועדיין אין לנו מרכז תרבות או צוות תרבות. איתן אלוני פנה לבנות ה”סבנטיז” בבקשה לקחת ולהרים את חג המשק .לאחר דיון ב”סבנטיז” הוחלט להרים את הכפפה ולהיענות לבקשתו. מרים רון ויעלי שפס עמדו בראש הצוות. הסתבר שחג המשק הוא חג מורכב במיוחד, ועל כן הן הקימו צוות לכל נושא מכל שכבות הקהילה :צוות לתהלוכת הביכורים ,צוות שובה של המקהלה מופעים על הבמה ,צוות לארוחה המשותפת וצוות יום הילד. זה המקום להודות לכל כך הרבה חברים ,שעזרו ,סחבו ,ערכו ,ארגנו ,חשבו וטרחו .רוח התרומה לקהילה הפיחה בנו כוחות מחודשים. וזה גם המקום להודות למרים רון ויעלי שפס על הארגון המתוקתק של חג נהדר שהיה לנו .תודה חמה לצוות ההפקה וההנחיה ,מיכל אמיר בן אשר ,שרון גופר וכרמל רוגובסקי .תודה לכרמל על הכוריאוגרפיה וארגון החזרות הרבות לכל הריקודים .תודה לרעות סבג ,ים אגיב ושרון גופר על התפאורה .תודה לאביבה כהן, אילנית יואב ,לילך ירון ואורנה לב על הפרסום .תודה לקרן שינמן ,מירב מנור ,אליהו קפלן וגלית זפרני על הצילום והכנת המצגות. תודה לצוות ההקמה והחיסול הנמרץ איתן אלוני ,איציק סלע ,אבישי דנטי ,גלעד גופר, זמר לופן ,אופיר בן גרף ,אורן שפיצר ,מוטי דיאמנט ועומר לוי. תודה לטל בן אשר על הכנת המדליות ליזמויות. תודה לביל שינמן על טיפול במערכות הקול וההגברה בכל החזרות הרבות ,ליותם טל על הנגינה בליווי המקהלה .תודה למעיין פרגר על תהלוכת הקלנועיות של החברים המבוגרים, תודה ליגאל נגר על התאורה/אחזקה. תודה ליפתח לשם על הכנת תהלוכת הביכורים, תודה לנבות גורביץ ומוטי דיאמנט על אירגון יום הילד ,תודה לראשי הקבוצות שארגנו את ארוחת החג המשותפת .תודה לכל משתתפי המופעים הרבים מגדול ועד קטן .תודה על המחויבות שלכם להגיע לכל החזרות. תודה לתורמים :למלון “נוף גנוסר” ,לנביל הקבלן ,ל”חקלאות בקעת גנוסר” ולזיו הרציג מבננות החוף. היה נפלא לראות את תחייתה של המקהלה פעילות אתגרית ביום הילד 3 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 על הבמה והיינו שמחים להמשך ,והיה חשוב ומרגש לראות את תשומת הלב שהוענקה ליזמויות בגנוסר ,נושא שיכול בהחלט להמשיך לבוא לידי ביטוי גם בשנים הבאות. תודה לכל העושים במלאכה! היה לנו חג נהדר ,נהנינו מאד! לילך גוזלן – היתה הענות של החברים להקמת החג ,היתה גם הענות יפה בהשתתפות בריקודים ואף בסידור ובעריכה .בחג המשק היתה אווירה טובה ונעימה ,מאחלת לנו עוד הרבה חגים כאלה. חווה קרוסקל – החג היה נחמד מאד .הרגשתי טוב ואף האנשים סביבי היו מרוצים .זה חשוב שאנחנו מציינים את חג המשק ,והארוחה על ארוחת שבועות משותפת הדשא של כל החברים יחד נעימה מאד. אופיר בן גרף – זה החג של גנוסר .אהבתי את רוח ההתנדבות ,כולם תרמו ,היה חג מדהים. סיון לשם-כהן – כיף וחשוב שתהיה לנו פה תרבות .יופי שהתארגנה קבוצת השירה ,והריקוד הרב גילאי היה יפה. מחמם את הלב להפגש כך על הדשא כל שנה מחדש. יהודית שוורץ -תכננו את הנסיעה שלנו ליוון כך שנחזור בדיוק בזמן לחג המשק ,וזה היה שווה! למרות שכרגע אין לנו משפחה כאן ,היה מקום שיכולנו להשתתף בארוחה נהדרת וההצגה הזכירה לי את הקיבוץ הישן ,אפילו עם שפור! טוב שזה היה בערב ולא בחום .כל הכבוד לאנשים שהכינו את הערב הזה. ביכורי התינוקות ,צילום :אליהו קפלן עלון מספר 18.7.2014 | 1502 4 “שיוט הבנים” 2014 “שיוט הבנים” המסורתי לזכר בני גנוסר שנפלו במערכות ישראל ועסקו בשייט התקיים בימים .19-22.6.14 בשיוט ,הגדול ביותר עד כה ,השתתפו 318 שייטים ,והוא התקיים ברוחות חזקות .לתוצאות היתה השפעה על הדרוג הסופי במבחנים, ולכן גם על הרכבי הנבחרות לשנת .2014 הרוח חייבה הקפדה על לוח זמנים צפוף ככל האפשר כדי להספיק שלושה שיוטים בכל דגם עד לשעה שנקבעה בהוראות השייט. בטקס חלוקת הפרסים שנערך בדשא של הימאות ,הביעו הנואמים את הערכתם למארחים בגנוסר על ארגון התחרות. תודה לכל אותם רבים שעזרו ותרמו להצלחת האירוע. עמותת “מגל אל גל” והערה אישית – שיוט הבנים ,שמילא את הכנרת במפרשיות ובגלשנים מלוא האופק ,הוא אירוע שיא לפעילות באגם הכנרת היפה ,שלחופו שוכן קיבוץ גנוסר. החברים הפעילים בימאות – עמותת “מגל אל גל” -שוקדים כל השנה כדי להמשיך לקיים את הפעילות הימית החינוכית והמאתגרת הזו לבני נוער מכל הגילאים. פעילות זו זקוקה למימון ,ובאין מימון אחר ,כספי אחסון הסירות מממנים פעילות מבורכת זו. לולא ניקיון ואחזקת החוף על ידי פעילי הימאות ,לולא פעילות הטרקטורים בחוף ,היה חוף זה נראה בדיוק כמו החוף של המשק היום -חוף נטוש שאי אפשר להתרחץ ולהשתמש בו. אנחנו מציעים לכולם לחשוב ולהציע איך משמרים את הפעילות של הימאות, ולא איך מחסלים אותה. גלעד כהן עמותת “מגל אל גל” ברכות לתלמידים שסיימו י”ב דנה דיקרמן יותם טל עמית ממליה ברכות לתלמידים שסיימו כיתה ח’ קרין בר אור אלה לוין בר יואב מירי יואב גיא קבלו תומר ביאלה 5 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 מטפלת פריפרית ירדנה קלך החליפה את מעיין פרגר ,והתחילה את עבודתה כמטפלת פריפרית. מעיין סיימה את עבודתה כמרכזת רווחה ופרט ,אך ממשיכה את פעילותה המבורכת ב”מועדון צוותא” עם החברים הוותיקים בגנוסר. הפיקוס הגדול שהצל על מגורי המתנדבים לשעבר ,נגזם עד היסוד ולאחר עקירתו יועתק ֵ הפיקוס הגדול, לאזור הרפת ,זאת כמובן באישור “ק.ק.ל” וכדי לאפשר שימוש במגרש לבנייה. ימי חופש מנהלת מש”א ,עידית דגן ,מוסרת שעד דצמבר 2014יש לנצל את כל ימי החופש של השנה ושנה קודמת ,2014 2013ימי החופש משנים קודמות נמחקים ואינם נצברים. דרך החקלאות ארבעה שולחנות עץ צמודי ספסל נתקבלו לדרך החקלאות כתרומה מ”הקרן הקיימת לישראל”. השולחנות הוצבו ברחבה המוצלת שליד העמדה של פורקש ,שהיא אחת מהנקודות על מסלול דרך החקלאות. מסביב לעמדה נשתלו עצי צל על ידי אורן שפיצר ,שאף הם התקבלו כתרומה מה”ק.ק.ל”. “סבנטיז” לאחר שבנות ה”סבנטיז” ארגנו את חג המשק ,בניצוחן של מרים רון ויעלי שפס ,ובעוד כוחן במותניהן ,הן נסעו לטיול בירושלים וביקרו בגן החיות התנכי ,ב”מיני ישראל” ,וכמובן שפשטו על שוק מחנה יהודה. החום הגדול לא הבהיל אותן ,והן הזמינו את הבחורים בני זוגן לטיול ג’יפים באזור הבטיחה. הבחורים חצו את הזאכי ,והגיעו רטובים עד המותניים לארוחת הברביקיו שהבנות הכינו להם בבוסתן המוצל בעזרתם האדיבה של יפתח לשם ,שמעון מהמוסך ועומר לוי. מועדון צוותא מרכזת “מועדון צוותא” ,מעיין פרגר מחפשת חברים שיבואו לספר על עיסוקם או על מקרים מיוחדים מעברם ,חברי המועדון יקבלו בשמחה כל אחד שירצה לשתף אותם בסיפורו ,ומודים לחברים שנפגשו איתם בנושאים הבאים: תמר לשם – העדפה מינית אצל חרקים אוסנת גופר – הסוד שטמון בקווי כף היד אדוה בוילנד – רפלקסולוגיה אריאלה סבג – רנטות בקיבוצים בשנות ה80- שי ויהודית שוורץ – חפירות בית סיידא אמירה סבג – טיולים בחו”ל נועה סחייק – חויות מטיול לקטים דליה שעל – דינמיקה קבוצתית נוקי רונן – סיפור לחג יוסי חקלאי – תנ”ך ואקטואליה 6 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 גינת הדורות גליה סלע אנו לקראת תום שנת הפעילות הראשונה בגינת הדורות .עוד מעט יגמרו גידולי הקיץ ,ניתן לאדמה קצת לנוח ,ולקראת הסתיו נתכונן לעונה חדשה. זהו זמן טוב לסיכומים ראשוניים להסקת מסקנות ותובנות .התחלנו את העבודה בסתיו האחרון עם התלהבות גדולה ורצון עז ,אך עם מעט מאוד ידע ואפס נסיון .בעצם מה שאפיין את השנה הזו היה הניסוי והתהייה. למדנו ,תוך כדי התקדמות ,בחלק מהדברים הצלחנו ובחלק פחות. ניסינו למצוא איזונים בין עבודת האדמה לפעילות הקהילתית ,ולהתאים פעילויות לכל הגילאים. הצלחנו להגיע ללמעלה ממאה ערוגות וזה המון .לקחנו בחשבון שלא כולם יתמידו ,וגילינו שלמרות הרצון, הטיפול בגינה ,לא מתאים לכל אחד .מצאנו יותר ויותר אנשים שמזניחים ואף נוטשים את גינותיהם .הדבר יוצר איים של הזנחה בתוך השטח ,והעמידו אותנו די חסרי אונים. צריך לזכור שכל העבודה בגינה נעשית בהתנדבות ולאחר שעות העבודה ,אין מישהו שנמצא כל היום וזו עבודתו ,דבר שמצריך שיתוף פעולה ותקשורת מתמדת .מדי פעם ,ובשוליים נתקלנו גם בהתנהגויות לא ראויות ,שבאמת היו בשולי השוליים. בתקופה הקרובה נקיים מפגש במועדון בו נסכם את שנת הפעילות הראשונה ,ונדבר על השנה הבאה .אני מזמינה את כולם לקחת חלק בהמשך פיתוח הגינה שלנו. לגבי השנה החדשה נעשה מחדש את הרישום והשיבוץ לאחר שנבדוק מי באמת רוצה גינת ירקות .היום כבר כולנו מבינים מהי המחויבות הנדרשת מהגידול ויכולים לדעת האם זה מתאים לנו. מאוד חשוב לנו שמי שרוצה להיות שותף אכן יקח את המחויבות הזו ברצינות .במפגש שנערוך נביא גם רעיונות לשינויים שחשוב לשמוע את דעתכם בנושא. בסך הכל נראה לי שניתן לסכם את השנה הראשונה כהצלחה ולשאוף להמשך פיתוח והתקדמות .דרך אגב הגינה שלנו הפכה להיות יעד לביקורים של מתעניינים ועוסקים בנושא ,ואנחנו כמובן שמחים לשתף עם זה פעולה ולהפיץ את הבשורה של הגינות הקהילתיות. לאלה ואביב שעל ליעל(שעל) ודודו גלר מזל טוב להולדת הבן מזל טוב להולדת הבת ברכות לנופר ורונן קרבצ’יק נכד לדליה ואיציק שעל שפע ברכות לכל המשפחה נכדה לדליה ואיציק שעל שפע ברכות לכל המשפחה מזל טוב להולדת הבת לתמיר סבג על קבלת תואר ראשון בספרות באוניברסיטת תל אביב נכדה לנוגה וקובי בר אור שפע ברכות לכל המשפחה 7 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 דינמיקה וצמיחה ב”נוף גנוסר” חנוכת החדרים החדשים בבית “מודול” ברכה אלוני טקס חנוכת הסוויטות והחדרים החדשים בבית “מודול” התקיים במלון “נוף גנוסר” ,בהשתתפות חברי גנוסר, מוזמנים ועובדי “נוף גנוסר”. ברכות מרגשות נשאו על ידי מנכ”ל תיירות גנוסר ,רוני מנור ,וכן ע”י יו”ר עסקים שאול גור ,וע”י מנהל מלון “פסטורל” בכפר בלום דובי בן ארי ,המשמש גם כדירקטור ב”נוף גנוסר”. לדברי דובי “בתיירות המתפתחת והמשתנה כל הזמן צריך להקפיד על דינמיקה וצמיחה ,בלעדיהם יש קיפאון וקיפאון הוא כמו נסיגה .עולם התיירות מתפתח ,משתפר ומשתדרג כל הזמן ,ומי שלא עומד בקצב – נסוג. סיסמת הצמיחה קורמת עור וגידים כל שנה בשנים האחרונות בגנוסר ,ותהליך זה לא צומח לבד – יש בעל בית ואחריו עומד דירקטוריון ,ואחריו הגורם בשטח שאומר ‘אחרי!’ וכמובן עובדים חרוצים ,שמבינים כי זה העתיד ,והשילוב של כל אלו מוכיח את עצמו בגנוסר”. דובי בירך וניכר מדבריו ,שלא ירחק היום בו נעלה ברמה על מלון “פסטורל” בכפר בלום. אחרי הברכות נגזר הסרט ,הרב דידי התקין מזוזה ובירך והקהל סייר בחדרים היפים והמרווחים והתכבד. בהצלחה גם בהמשך הדרך. הגינה שלי נוגה גורביץ “שטולפר שטיינה“ stolper-steine - אבני מעידה ...לך עד שתמעד על אבן כזו ואז תעצור. טיול שורשים בגרמניה זה מכבר ,אנחנו פוגשים אותן ,את השטולפר שטיינה ,ברחובות העיר סייגן. וזה סיפורן :ברחוב ליד כניסת הבית משתלבות במדרכה ועשויות פליז. גודלן 10X10ס”מ .על כל לוחית כתוב שם של האדם שגר פעם בבית אליו מובילה המדרכה. לעיתים השטולפר שטיינה נמצאת ליד פתח של חנות ,ולעיתים סתם ברחוב על המדרכה ,די קרוב לבית. כל אבן היא אבן זכרון לאדם יהודי שחי פעם בגרמניה בבית מסוים, הוצא מביתו ונשלח למחנה ריכוז (פרויקט השימור עדיין לא נפוץ בכל ערי גרמניה) .כך זוכרים הגרמנים את היהודים שחיו בחברתם ובעריהם - ואנחנו ראינו. אנחנו אמרנו שלום לסבא וסבתא שלי בעיר סייגן במחוז ווסטפליה ברחוב מרבורגטור .4 נירית ,נועה ואורי גורביץ; נוגה ועודד גורביץ וגור אלונים (הבן של חמוטל אלונים-גורביץ; עלון מספר 18.7.2014 | 1502 8 משימות בר מצווה איריס קפלן :לאחרונה ביצענו שלוש משימות בר מצווה :חלוץ בודד ,פתחון לב ונחל דרגות. נחל דרגות הוא משימה אתגרית ,שדרשה מהילדים יכולות מאד גבוהות של הליכה רצופה שארכה 12שעות שכללה אף טיפוס ,סנפלינג ,והליכה בתוך מים. אהרל’ה לופן :הטיול לנחל דרגות בשבילי ,כהורה מלווה ,היה מאוד מרגש לצאת עם בני סתיו ,ובכלל בידיעה שזה טיול קשה עם הרבה אתגרים ומשימות וכמובן יש לנו ילדים בוגרים שצריכים לעבור את המסלול. הטיול היה קשה מאוד עם הרבה מעברי מים ,טיפוס צוקים עם ידיות ברזל וירידה בחבלים ,בקיצור ממש מאתגר!! הילדים היו מדהימים!! ממש!! היתה הרגשה טובה ,הילדים נהנו והיו חיוביים גם כשהיה קשה ומפחיד!! היה המון פירגון מכולם ועזרה מהמדריכים דותן פז ,אורן שפיצר ,גלי מאלמגור ואריק של הסנפלינג והחבלים. עברנו את זה ביחד עם הילדים וכולנו התרגשנו לראות למרות הקושי והפחד איך הילדים הפכו את זה לזכות גדולה ומרגשת! רציתי לסיכום לשבח את איריס קפלן על האומץ לקחת על עצמה טיול כזה מאתגר ולפעמים אפילו מסוכן וללכת ולהנהיג את החברה הצעירים האלה ולעבור ביחד עם כל האחריות והלוגיסטיקה ,איריס באמצע הדרך קיבלה מכה חזקה בזרוע ולא יכלה להזיז אותה ,ועדיין בתוך הכאבים המשיכה במשך שעות ולא ויתרה והמשיכה להנהיג בשקט את כולם!! אין לנו מספיק מילים להודות לך איריס ולארנון על כל מה שאתם עושים ועשיתם למען ילדינו אני מרגיש שאנחנו ממש ברי מזל ואיזה כייף לנו תודה רבה רבה!! תודה על הזכות. ועוד משהו... בשבוע “רובין הוד” בתלתון ביצעו שתי קבוצות ילדים משימות שתמורתן זכו במוצרי מזון בסיסיים .בסיום השבוע נשאלו אם ירצו תמורת כל המצרכים לקנות קרטיבים או שיעדיפו לתרום אותם לפתחון לב כרמיאל. שתי הקבוצות בחרו לתרום את כל המצרכים למשפחות נזקקות וויתרו על קניית הקרטיבים!! ברכת ההורים לצוות התלתון אחד הדברים הטובים בגינוסר ,שמהווה לכולנו מקור לגאווה הוא החינוך הבלתי פורמאלי“ ,תלתון גינוסר”. כיף לנו שהשם שלנו הולך לפנינו ומהווה דוגמא וחיקוי. תודה לכם שאתם מסכימים שנה אחר שנה ,לחדש ,לאתגר ולקחת על עצמכם את הפרויקט שנקרא “תלתון גינוסר” ,גם אם מגיעים לקבוצות ענקיות של 70ילד ואף יותר! גם אם לפעמים יש תחושה שלארנון יש רצון להפוך את הילדים לסיירת מטכ”ל בלי שום קשר לתנאי מזג האוויר ,וגם אם יש תחושה שלאיריס יש אג’נדה משלה והיא קוראת את הילדים טוב יותר מאתנו. גם אם נדמה שאיריס עושה עלינו סטאז’ בעבודה סוציאלית ,ושארנון רוצה לממש את הילד שבו... וכמובן שלא ניתן לשכוח את ההשקעה הרבה בילדי שנת המצוות בפיקודם של אורן שפיצר ואיריס. מהורי המצוות -תודה רבה על שנה מופלאה ,מרובת יעדים ומשימות ....גם אם נדמה שאנחנו כבר עייפים, כל הכבוד על המחשבה ,היצירתיות ,ועל שהפכתם את השנה למשמעותית ,ערכית וחשובה. תודה לרבקה שמתנדבת בתלתון מזה מספר שנים ,מאמצת אותנו ודואגת לנו לחביתות טעימות. תודה ליעל שוקרון ,שמוכנה להתגייס למען התלתון בכל פנצ’ר או “ברוך” כלשהו.... תודה למיה גרעין שהצטרפה לשורותינו ,ובשקט בשקט בדרכה הנינוחה הוסיפה פן רגוע לצוות. תודה ללירון צ’ובינסקי ,שהצטרפה לצוות ,ומקפידה לתת לילדים את מלוא תשומת הלב. תודה לטל פז על ההשקעה וההתמדה לאורך כל השנה. איריס וארנון ,תודה על הכל !!! תשמרו על הגחלת ,תמשיכו בעשייה ,ותזכרו שאנחנו תמיד מאחוריכם. באהבה רבה והערכה עצומה הורי התלתון .2014 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 9 רקוויאם* לפיקוס הגדול יזרעאלה יניב שלח רק מעטים ליווהו לדרכו ,חמושים במצלמות ,וביניהם אני ,עם מצלמתי הדיגיטלית הקטנה ,בה תיעדתי את כל תהליך הכריתה. האישורים לגדוע את העץ המרהיב ,הגדול ביותר בגנוסר ,התקבלו בתנאי שיעתיקו את העץ ושורשיו למקום אחר בקיבוץ .תקוותנו היא ,שהוא לא נפגע כך שלא יתאושש ,ושאכן הוא ייקלט ,ישתרש וישתקם במקומו החדש ,אבל כך או כך ,חבל על האבידה. אין להעריך כמה מאמצים השקיע הפיקוס האדיר הזה כדי לצמוח ולשגשג ולהגיע לאן שהגיע ,ויש לתת לו את הכבוד על כך .הוא היה נראה כמו שלושה עצים גדולים מאד החבוקים יחדיו ,קיר עצום של ענפים ועלעלים ירוקים ,וצל כבד בימי החום והשרב – אבל, נפלה ההחלטה! וכל היום יבבו הענפים והגזעים מתחת לשני המשורים החשמליים האכזריים ,ובמספר שעות נכרתה השקעתו בת עשרות השנים. כנראה שרגישותי לנושא נובעת עוד מאותו הזמן ( )1985שבו התרוצצתי ברחבי המשק עם מצלמת השיקופיות ,והנצחתי את הנוף הנכחד בתערוכת תמונות שמן גדולות ,שנקראה בשם “חלונות לנופים שנעלמו ואינם” ,אבל בהווה כמו בהווה – ואין מה לעשות. איתרע מזלו של הפיקוס הזה להישתל בזמנו על אותה משבצת שסומנה לאחר מכן כמגרש לבנייה בחלוקת הפרצלציה ,וכך נחרץ דינו .מגרשים כמעט ולא נותרו בתוך הגבול הכחול של גנוסר ,ומשפחות החברים קודמות ,ובצדק זכאים בעלי המגרש הזה כדי שגם להם יהיו פה נחלה ובית לחיות בהם ,כמו לכולנו. ועם זאת אני עדיין מקווה לשוב ולראותו ,ירוק וענק כפי שהיה ,במקומו החדש צפונה וליהנות שוב מזיוֹו ומצלליו. [* יצירה הנכתבת לזכר המת] לנירית אוסקר-גורביץ לשלום אדרי משתתפים באבלך הכבד במות אחיך יצחק אדרי ז”ל שנפטר בלימה ,פרו משתתפים באבלך הכבד במות סבתך דייזי ז”ל עלון מספר 18.7.2014 | 1502 10 שינוי חברתי המפגש החברתי יצא בקול תרועה לדרך ,החברים הגיעו לחדר האוכל ונפעמו מקבלת הפנים. הנה כמה תגובות של החברים: נוגה גורביץ – מפגש נפלא של כל הדורות של קיבוץ גנוסר ,מהצעירים עד הזקנים ביותר ,חופש בהעלאת רעיונות ללא ביקורת ,כל אחד אשר על ליבו אומר .יפה. משה שפיצר – חשוב מאד שאנשים יישבו וידברו ,דבר ששנים לא עשו .חבל שלא היתה התמקדות .שאלה הכי חשובה שלא עלתה היא ,איך גנוסר רוצה להיות? איזה ישוב אנחנו רוצים להיות? כן או לא ערבות הדדית, מי אנחנו? מזה אפשר היה לגזור את כל הנושאים אחר כך. גליה סלע – נראה לי שהיה מאד חשוב ,השתתפות ערה מאד של החברים ,זה מראה שהנושאים החברתיים אכן צריכים לקבל את המקום המגיע להם .אני מאד מקווה שנהפוך את זה לתכנית עבודה רב שנתית, שתוביל את גנוסר שוב לימים של פריחה. ברכה אלוני – מפגש חשוב ,מקווה שיצא מזה משהו. אריאלה סבג – חשוב ,משחרר ,מפרה ,בתקווה לעתיד טוב. כרמל רוגובסקי – מעולה וחשוב מאד. רותם אגיב – התייעלות מבורכת. עידית דגן – כמות האנשים שהגיעה היתה קרובה לכמות ששיערתי ,מאד שמחתי עם כל מי שבא ,אני רואה בזה תחילת תהליך החלמה. גילה לשם – אני חושבת שזה חשוב ,טוב שיש חשיבה כללית ,הציבור צריך להחליט .היו המונים ,אני מקווה שתהיה התייחסות והמשך לדברים שהתחילו פה. רותי היגינס – עכשיו הזמן לריקודים סלונים ,אפשר גם להפגש לריקודים עם גבינות ויין ולחיות כמו שבני אדם רוצים לחיות. 11 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 נוגה בר אור – אנשים צמאים למפגש. נבות גורביץ – היה מעניין לשמוע חברים במגוון נושאים ,שביומיום לא הייתי שומע את דעותיהם .נקווה שיקרה מהדבר הזה משהו פרקטי וחיובי. טל לוי -היה מרגש .ההיענות של החברים, הנכונות לעשות שינוי והתוצאות עלינו .עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. מוטי דיאמנט – היה בסדר ,נחמד (בחיוך רחב) וכל הכבוד למארגנים .רציתי לדבר על איך מחזירים את ילדי גנוסר לפעילות ימית ,אך הנושאים גלשו לנדל”ן ,הכנסות ,שכירויות, והנושא החשוב שרציתי לעסוק בו נדחק, התכוונתי לפתח דיון “איך מחזירים פעילות ימית חינוכית ,עממית לימיה בחוף גנוסר?”. התחושה היתה שאת רוב האנשים זה לא כל כך עניין ,וששכירות וכסף יותר מעניינים. מעבר לזה ,ממקום של הערכה למארגני האירוע ,אני חושב שהיתה הירתמות והיוזמה מאד יפה ,כל הכבוד .זה טוב שעדיין יש ביננו אנשים שאכפת להם .מה ייצא מזה? לא ציפינו שהבעיות ייפתרו בבוקר אחד ,אך טוב שדברים צפו למעלה ,נקווה שזה יתפתח למשהו. בני לופן – הבסיס של הקיבוץ זה החברה שלו .הדו שיח הזה היה מאד חשוב ,יעלו אחר כך את הנושאים החשובים .מה שחשוב הוא המעורבות של כולם. עודד שמואלי – ארוחת הבוקר היתה מצוינת .העניין הזה חיובי בעיני .הגעתי עם הרגשת בטן טובה ,אך זה עלול להביא לקרע ולעורר ויכוחים שלא נחוצים באמת. שירי פז – בסך הכל אני מרוצה .ראיתי שבהתחלה היה קצת קשה לאנשים ,אך הקרח נשבר .ראיתי קבוצות מעורבות יושבות ומקשיבות זה לזה ,ומגלים שהם חושבים אותו דבר על כל מיני נושאים ,זה היה מאד מענין. זה נותן עוד דרך להסתכל על הדברים .אנחנו בדרך כלל רגילים לדקלם את הרעיונות שלנו ,כאן היתה לנו הזדמנות לשמוע .מבחינה קהילתית וחברתית היה כאן אירוע חשוב ,שהזכיר לנו שאנחנו באותה סירה .עכשיו התפקיד של הצוות הוא לעבד את הנתונים ולקחת אותם קדימה. לאה קפלן – אני מרוצה מההיענות ושיתוף הפעולה ,ואני מצפה לתוצאות להמשך וליישום .אי מאמינה שאני אעשה כל מה שאני יכולה כדי שזה יקרה .עכשיו מתחילה העבודה. נירית גורביץ – היה מעניין ,היה מרתק .הנוכחות היתה גבוהה והיה תהליך של הידברות .אנשים הביעו את דעתם .מה שחשוב זה להכין תכנית עבודה מהתוצרים שהועלו כאן .המטרה היא לפתח את התוצרים של המפגש הזה. הצוותים היו מאד הטרוגנים ,היה מגוון דעות וזה תרם למפגש .אני רוצה לתת קרדיט מאד גדול ללאה קפלן, שלקחה על עצמה לנהל את הצוות ,יישר כוח! היא היתה גורם מניע ומארגן ,ובלעדיה זה לא היה קורה. איתן אלוני – אני שבע רצון .היה דיון ועכשיו צריך לקחת את החומרים ולעבד אותם ולראות איך מתקדמים. אני מאמין שתהיה לזה המשכיות .לא היה צורך למצות את הדיון אלא להעלות נושאים .בצוות אנחנו נשב על החומרים ונקים צוותי דיון ,וחלק נחזיר לדיונים ציבוריים .הצוות יפרסם לחברים את המשך ואופן עבודתו. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 12 סיכום המפגש החברתי לאה קפלן במהלך המפגש נכחו כ 150-אנשים ,הועלו 15נושאים לדיון ,ובסיום היום ידעו אותנו בעוד נושאים שלא הועלו מפאת קוצר הזמן. אלו הם הנושאים שעלו לדיון: .1דרכי קבלת החלטות ומימושן -אחראי אליהו קפלן 6 ,משתתפים רשומים .2פיתוח עתודה אנושית -אחראית כרמל רוגובסקי 9 ,אנשים רשומים .3חזון הקיבוץ המתחדש (רווחה) -אחראית יזרעאלה יניב-שלח 4 ,אנשים רשומים .4חזות הקיבוץ ,פיתוח תשתיות – אחראית נירית גורביץ 15משתתפים רשומים .5השפעת החבר על המערכת – אחראית נועה סחייק 6 ,אנשים רשומים .6אכיפה – אחראי איציק סלע 10 ,משתתפים רשומים .7מבוגרים בקיבוץ -אחראית -רחלה שיפמן 13 ,משתתפים רשומים .8עסקים לטובת הקהילה – אחראי אופיר בן גרף 11 ,משתתפים רשומים .9תרבות -אחראיות כרמל ולילך גוזלן 10 ,משתתפים רשומים .10קליטת בנים – אחראי דני דיאמנט 14 ,משתתפים רשומים .11קליטה -אחראיות יעל שפס ונוגה בר אור 13 ,משתתפים רשומים .12צעירים - 18-35אחראית דבורה רבינוביץ 13 ,משתתפים רשומים .13התנדבות -אחראית נגה גורביץ 5 ,משתתפים רשומים .14משאבי אנוש ויחסי עבודה -אחראים עידית ואריה דגן 15 ,משתתפים רשומים .15ימאות וחוף -אחראית שירי פז 30 ,משתתפים רשומים • • • • • • ביום ראשון האחרון ,הצוות נפגש לשם ריכוז החומר וסיכומו .הנושאים נפרשו ,מוינו ,ועיקריהם נכתבו .אנו נפיץ בקרוב דף לחברים המפרט את הנושאים ועיקריהם. בשבוע הבא אנו נפגשים עם ענת שריג למעבר על הסיכומים ובניית תכנית עבודה. בסיום המפגש ניגשו מספר חברים וסיפרו ,כי יש נושאים נוספים שברצונם להעלות והם לא עלו מפאת קוצר הזמן .אנו פונים למי שעוד יש נושא שלתחושתו חשוב לדון בו ,לפנות לצוות וליידעו ואנו ננסה לשלב מפגש של דיון נוסף בנושאים אלה. כולנו שמחים מהנוכחות הרבה במפגש ,השיח הרציני והמכובד שהתנהל בכל קבוצה, הנושאים הרבים ,הנכונות והרצון הרב לשמוע ,להשמיע ולהשפיע. לאחר המפגש עם ענת יופץ עדכון לחברים. אנו פתוחים תמיד להצעות ,הארות ולהערות החברים והתושבים! ברכות התנצלות בעלון הקודם פורסמו שמות של חברים וותיקים רבים ממקימי גנוסר, שחלקם כבר לא איתנו. בטעות נרשם ז”ל ליד שמו של שלום זו- ארץ .אני מצטערת על הטעות ומאחלת לשלום אריכות ימים. למשפחת ביאלה גבי רינת והילדים עם שובכם מחופשה ארוכה הביתה לגנוסר 13 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 החברים מוזמנים לחדר האוכל... זה קרה! 150חברים ותושבים הגיעו לחדר האוכל לדון באורחות החיים של גנוסר. מה לשנות? ולאן לחתור? זה קרה לאחר ארוחת בוקר עשירה ומושקעת ,שנתרמה על ידי “נוף גנוסר”. חברי הצוות לשינוי חברתי הם: מרכזת הצוות -לאה קפלן חברים :נירית גורביץ ,שירי פז ,גליה סלע ,אליהו קפלן, יואב שינמן ,נורית גופר ,נוגה בר אור ,טל לוי ,איתן אלוני, עידית דגן. מנחה בפועל :ענת שריג. מלווה מטעם המועצה: רונית איתן צילום :אליהו קפלן עלון מספר 18.7.2014 | 1502 14 תורמות השיער עדי עם הצ מה שנגזרה שחר לפני התספורת שני לאחר התספורת 15 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 תורמות השיער שחר כהן כזאת לילדים חלשים ,ואני רוצה לעשות מעשה שיחזק אותם. שחר בת 12בשנת מצוות ,כיתה ו’ שאלה :איך נודע לך שיש אפשרות לתרום שיער? תשובה :עוד כשהייתי בכיתה ג’ שמעתי שיש מישהי בבית הספר שתרמה את השיער שלה לילדים חולים ,התעניינתי וחיפשתי איפה אפשר לתרום. ש .איך נולדה אצלך ההחלטה לתרום את השיער שלך? ת .אני חושבת שזה לא כל כך משמח להיות בלי שיער על הראש .רציתי שיהיה להם יותר קל ,אני אומרת לעצמי שלא אכפת לי להיות עכשיו עם שיער קצר ,העיקר שאני אתן את השיער שלי לילדים חולים ,כדי שהם יוכלו לשים אותו על הראש ,כדי שהם לא יתביישו. ש .למה חשוב לך איך ירגישו הילדים חולי הסרטן? ת .שמעתי שסרטן זו מחלה ממש ממש קשה ולא כולם יוצאים ממנה בחיים .אני חושבת שאם יהיה לילדים האלה שיער זה לפחות יעזור להרגשה שלהם. ש .היה לך רגע של חרטה לפני התרומה? ת .היו לי חברות שאמרו לי שאולי לא יהיה לי יפה שיער קצר וזה גרם לי להתלבט כמה שעות עם עצמי ,ואז פשוט הלכתי ועשיתי את זה .אבא שלי קבע לי תור ליום שאחרי ,וברגע שהחלטתי סופית שאני תורמת את השיער נסעתי למספרה ועשיתי את זה. ש .איך הרגשת אחרי התרומה? ת .הרגשתי יותר טוב עם עצמי שעכשיו עשיתי מעשה טוב ,תרמתי את השיער שלי ועזרתי למי שזקוק לשיער. ש .למה חשוב לך לעזור? ת .אם יש לך משהו לתת אז כדאי שתיתן אותו ,כי אם אני הייתי צריכה עזרה יתכן שהיו אנשים בעולם שהיו עוזרים לי כפי אני עזרתי לאחרים. לא כולם יכולים לדאוג לעצמם ,יש אנשים שיותר קשה להם לדאוג לעצמם. ש .תרמת שיער ,זה חלק מעצמך ,מהגוף שלך, לילדים חולים .מה זה אומר עליך? ת .זה אומר שאני יודעת לתרום ולתת אפילו אם אפגע מעט מזה .וזה אומר שכשיש לי משהו גדול אני יכולה להתחלק בזה ,ולתת חלק מזה לאלה שאין להם. אני חושבת לא רק על עצמי כשאני נותנת ממה שיש לי ,זה עוזר לאחרים .יש לי רגש אוהב ,מן אהבה עלון מספר 18.7.2014 | 1502 ש .יש לך רגישות נהדרת לצרכים של אחרים ,ויש לך לב אוהב ורחום ,איזה עוד תכונה יש לך שאפשרה לך לעשות את זה? ת .אומץ ,אני מרגישה שהייתי צריכה אומץ כדי לתרום את השיער הארוך שלי, ואני שמחה שהיה לי את האומץ הזה! שני לשם אני בת 4ב”גן סנונית” בוגר ,שולה וליאת המטפלות שלי. שאלה :באיזה אורך היה השיער שלך? תשובה :היה לי שיער ארוך עד הטוסיק ואפילו יותר. ש .למה הסתפרת? ת .שחר סיפרה לי שזה מעשה טוב , לתת לילדים אחרים או לילדות את השיער שלי ,והם ילכו למישהו והוא ישים להם את השיער שלי על הראש .הילדים האלה עצובים ,הם חולים ואין להם שיער ,כי הוא נשר להם בגלל הטיפולים .שחר נתנה להם את השיער שלה ורציתי כמו שחר לתת להם את השיער שלי .וחוץ מזה עכשיו אני אוהבת שיש לי שיער קצר. ש .איך נתת לילדים האלה את השיער שלך? ת .ישבתי במספרה על כסא והספר עשה לי צמה וגזר לי אותה .החזקתי את הצמה ביד והסתכלתי על המראה וראיתי שזה יפה. זה לא חברי בכלל לא לעזור לאחרים. עדי לשם אני בת ,7מסיימת כיתה א’ בבית ספר “נופי ארבל”. למה שאלה: הסתפרת? שאלתי תשובה: את שחר למה היא והיא הסתפרה, סיפרה לי שהיא עוזרת לילדים חולי שעוברים סרטן והשיער טפולים שלהם נושר ,ואז הם שמים פאה על הראש ומרגישים 16 כמו ילדים רגילים. אם אני הייתי ילדה חולה ללא שיער הייתי מתחילה לבכות ,כי אני חושבת שזה לא יפה להיות בלי שיער ,זה לא כל כך נעים להיות ליד החברים שלי בלי שיער, אז רציתי לעזור לילדים האלה ,והילדה החולה שתקבל פאה מהשיער שלי תלבש אותה על הראש ותרגיש יותר נעים. אני מוכנה לתת לכל הילדים החולים את השיער שלי. ש .יש עוד משהו שאת מוכנה לתת? ת .לאנשים עניים אני מוכנה לתת כסף כדי שיקנו אוכל וישרדו. ש .יש משהו שאת רוצה להציע לכל הילדים? ת .אני מציעה לילדים אחרים גם לתרום את השיער שלהם לילדים חולים כי השיער גדל ואחרי כמה זמן שוב יהיה להם שיער ארוך ,וגם שיער קצר זה יפה .כשהשיער שלי יגדל שוב או שאתרום שוב או שאשאר איתו קצת ,עוד לא החלטתי. ש .מה היתה התגובה בבית הספר? ת .המורות אמרו לי שזה מעשה טוב .גם סבא וסבתא אמרו לי “כל הכבוד שעשית מעשה נפלא”, ואני חושבת שזה באמת מעשה נהדר ,ואני מרוצה שעזרתי לילדים אחרים. ש .למה בעצם זה חשוב לעזור לאחרים? ת .כי אם כל אחד ידאג רק לעצמו ,איך הילדים יסתדרו? ואיך תינוקות יגדלו? לא כולם יכולים להסתדר בלי עזרה. זה מאד חשוב לעזור לאחרים ,ובמיוחד לילדים חולים. ריאיינה :נועה סחייק יומנה של מורה סוף שנת הלימודים תשע”ד אריאלה סבג רגע לפני סיום השנה ,לפני שיוצאים לחופשת הקיץ ,אפשר לסכם ולהביט לאחור ,לחשוב על מה שהיה ומה שיהיה ,מה עשיתי נכון והיכן עלי להשתפר. בעידן שבו כבר אין צורך בשינון של מידע כי הכול זמין במרחק סמארטפון, קבוצות ווצאפ נפתחות ונסגרות ,החברים והחוויות בפייסבוק ,עלינו, אנשי החינוך ,למצוא את הדרך הנכונה לליבם ולראשם של תלמידנו. עלינו לאפשר לילדים לרוץ לכיוונים שמושכים אותם ,לחקור את מה שבאמת מעניין אותם ,לאפשר להם להתמודד ולפתור בעיות ולהיות יצירתיים .עם מחשבה זו הגעתי מהחינוך הלא פורמלי לחינוך הפורמלי, לבית הספר ,להוראה. “חנוך לנער על פי דרכו ,גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ”ב ,ו’). אם החינוך תואם את דרכו הפנימית הוא נכס נצחי ...אז איך עושים זאת בבית הספר? איך משלבים בין משמעת ,הצבת גבולות ,חינוך לערכים ולאזרחות טובה ובין הרצון והחשיבות להקנות ידע ,ללמד ,להעמיק“ ,להספיק חומר”? לשמחתי השתלבתי ב”נופי ארבל” ,וכאן מצאתי שילוב בין למידה וחתירה למצוינות לבין חינוך לערכים, לאזרחות טובה ,לחיים בחברה משתנה ודינאמית. אחת התובנות המשמעותיות שלי משנה זו היא ,החשיבות והיכולת לשלב בין חינוך לדרך ארץ ,לערכים ולכבוד ,תוך דרישה למשמעת והצבת גבולות ולהקנות את הידע הנדרש בבית הספר. הילד צריך אדם שהוא יכול לתת בו אמון מלא ,וממנו יקבל דעת ,חום ואהבה ,ואלו הם הוריו וגם מחנכיו הקרובים .ודאי שיש לקבוע לו גבולות ,מסגרת ונהלים ,כדי שבתוכם יוכל לפרוח ,ללמוד ,ליצור קשרים ולגדול. תפקידנו להוביל את ילדינו לאהבת החוכמה ,לסקרנות ,וליכולת למידה עצמית תוך מבט אל המציאות היומיומית ,על המגבלות של המערכת ,על הצרכים והמשימות הלימודיות. אם כן ,אני כמורה ומחנכת הייתי רוצה להצליח במשימת החינוך ,להיות שותפה בחינוך הבוגר האידיאלי. לשם כך עלי לעבוד קשה ,להשקיע ,להיות מרוכזת וקשובה ,לתת אמון ,לקבל ביקורת ולהתאים את דרכי. הייתי רוצה לאפשר לתלמידים סביבה חינוכית המגרה לשאלת שאלות ,המעודדת את הסקרנות הטבעית והמאפשרת לילדינו לחפש תשובות ,לעודד למידה עצמית תוך פיתוח משמעת ואחריות ללמידה ולמסגרת. שתהיה חופשה נעימה ונתראה בשנת הלימודים הבאה. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 17 מהנעשה בארכיון ברכה אלוני אני שמחה שבזמן האחרון הציבור משתמש יותר בארכיון. וכפי שנאמר וידוע “הארכיון הוא ליבו של הקיבוץ ,בתוכו נשמר ‘סוד הקיום’ .קיבוץ שיש בו ארכיון פתוח ונגיש, הוא קיבוץ שמכבד את עברו ,את מייסדיו ובוניו ,ודואג לעתיד מורשתו”. זאת המטרה – להיות פתוח ונגיש ,ואני עושה הכל כדי שהארכיון יהיה נעים ומזמין ,אבל זה לא מספיק ,צריך גם את תודעת והכרת הציבור ,ולכן הכתבה. אני שמחה לכל ביקור בארכיון ,לכל מפגש של כנסי כיתות ,אירועים פרטיים ומפגשים שונים .כל מי שניסה יצא מכאן נפעם ,ואמר שהמקום והאווירה שבו הוסיפו מאד להצלחת האירוע. לאחרונה מתעניינים בחומרי הארכיון בנים ונכדים של חברים שהיו בגנוסר בשנים ראשונות ועזבו ורובם כבר אינם ואין את מי לשאול ,וכשהם מוצאים חומר על יקיריהם ההתרגשות גדולה. כל חומר של היום הוא ההסטוריה של מחר ,לכן הביאו סרטונים ,צילומים וכל חומר אחר ,פרטי וקיבוצי, לארכיון ,כאן הוא נשמר ,ובעוד 50 ,40שנה הנכדים/נינים שלכם יחפשו את החומר הזה .הביאו עבודות שורשים שילדיכם עשו ,העבודות נכנסות לתיקים האישיים ,ויכולים לעזור רבות לכם ולמשפחתכם בעוד שנים רבות. יש גם כמה בעיות ,והראשונה והחמורה ביותר היא מצב התקרה .התקרה עשויה פסים פסים ומעליה שכבות של לכלוך ,הנאסף במשך כל תקופת הבית – כבר 40שנה ,כשמידי פעם הפסים נופלים וגורמים הרבה לכלוך והרס ולכניסת בעלי חיים לא רצויים .בעיה חמורה שצריכה להיפתר ,אך כמו כל דבר ,זה כרוך בכסף, ותקציב – אין. בעיה נוספת היא המחשב שאינו מתחדש ומשתדרג בקצב הטכנולוגיה שמתחדשת כל הזמן .המחשב הוא כלי עבודה חיוני ביותר ,ואני מקווה שלקראת שנת התקציב הבאה נגיע לרמת שדרוג סבירה למערכת ההפעלה של המחשב. אני רוצה להודות לצחי בינשטוק ,שעובדת עדיין בארכיון ועושה עבודה חשובה במסירות רבה ובהתמדה ראויה לשבח. אני רוצה לציין ולהודות לשני חברים “יקירי הארכיון” – ישראל שורר ,מאחרוני הוותיקים בגנוסר ,שעוזר לנו להיזכר בהיסטוריה ומספר סיפורים של פעם ,וגם מביא חפצים מעניינים להעשרת תערוכת החפצים ,ולאיציק סלע – שעוזר לנו בצד הטכני – הרכבת מדפים ,תיקוני תקרה (כשאנשי האחזקה לא יכולים – גם להם תודה) ,וכל מה שאני מבקשת ממנו ,ותמיד ברוח טובה ובנכונות לעזור ,כל הכבוד! ולסיום כמה קטעים שכתבו המבקרים בארכיון בספר האורחים: “אנו בני משפחתו של דוד בס ,שנפל במסגרת הגנת דרכי הגליל התחתון במלחמת העצמאות, והספיק להיות חבר גנוסר פחות משנתיים ,מבקשים להביע את התרשמותנו העמוקה וההערכה הרבה לפועלכם שימור המורשת והגבורה .חדר זה [חדר ההנצחה] מבטא עבורנו את הכמיהה לארץ ישראל שכה אהבנו”. משפחת בריל ,בס “עברנו לנו פה במקרה ,וממש מרגש לראות את עבר המקום מתועד כך ,את כל הפרצופים בעברם ועברנו ,לראות את הקיבוץ מצולם כפי שסיפרו לנו ,כולם במטע בעבודה משותפת, הבגדים הישנים והחפצים .תודה רבה על עבודת הקודש ,בהמון הערכה” כיתת ‘איילת’: מאיה ,גוני ,תמר ,סער ,גיל ,ארבל ,רענן ,עופר ,תום ,ברק ,איתי ,נטלי ,גלי “כל כך נהנינו מהביקור אצלכם .החפצים והסיפורים העלו בנו זכרונות ילדות מדהימים .בזה אחר זה אנשים סיפרו מה מזכירים להם החפצים בארכיון .תודה לכם על האירוח והעלאת הזכרונות”. רות ערב – ‘בית בכפר’ “מפגש סביב חפצים ,מעניין מאד ומלמד .תודה”. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 18 “הביקור אצלכם היה מאלף ומרגש .מושך למשש ,לראות ולהחכים”. מפגש ארכיונאי עמק הירדן בגנוסר. “הביקור בארכיון הפתיע ובעיקר ריגש .התמונות ,החפצים ,המסמכים .כל כך חשוב ומרגיע שהכל שמור ואפשר לשוב ולהזכר”. גלית שוורץ (זק), כנס כיתת ‘אורן’ “זו היתה חוויה נפלאה .כבר בכניסה ,עם הכתובת המתנוססת של יגאל אלון ,התצוגה והאווירה המרשימה ,אין ספק – מלאכת קודש .לא ידעתי בדיוק מה אני אמורה למצוא ,אך מצאתי עולם ומלואו על חבורת הגליל שקבלה את הכשרתה בגנוסר בשנת .1976כל הכבוד על השימור הנפלא .יישר כוח”. נילי גולדברג מחבורת הגליל ,קיבוץ מורן מפגש כיתת “שחף” אריאלה סבג אנחנו ילידי ,1967-68המתנות של אחרי המלחמה ,כיתה קטנה וחמודה“ ,השחפים”. אז הכול התחיל כשהרציג (דרור) ,כתב לי שהוא מגיע לביקור מולדת ואולי זו הזדמנות להיפגש ...המפגש האחרון המרגש והמהנה היה בחגיגות ה 70-לגינוסר .ואני ,שתמיד הייתי ועדת התרבות של הכיתה ,מיד התלהבתי מהרעיון וניסיתי לקבוע מועד. טוב...זה לא כל כך מסובך ,לא מדובר במאות ואף לא בעשרות אלא רק בעשיריה אחת .ארגון מפגש כיתת שחף תמיד מביא עימו עצב וגעגוע ביחד עם השמחה וההתרגשות .ורד שלנו (ורד אמיתי ז”ל) ,לא איתנו כבר מ 1991 -ואנחנו עדיין מתגעגעים ,ותמיד תמיד חושבים עליה ונזכרים בה בחיוך רחב ובאהבה גדולה .שלושה אחרים מפוזרים בתפוצות רקפת (לופן-אהרון) ,ענת (אן שוורץ-כהן) ודרור (הרציג) ,אחד חזר בתשובה (מיכאל אלמליח) ,שתיים בארצנו אך לא בקיבוץ :אורלי (רון-אליה) וגוני (זק-מרקין) ושלושה :ברק קפלן, גלית (לוי-זפרני) ואנוכי ,ממש כאן בקיבוץ. אז למפגש הגענו חמישה (הישג מרשים לאור ההקדמה לעיל) ,דרור ,ברק ,גוני ,גלי ואני .היה נפלא .ברכה אלוני המופלאה אירחה אותנו בארכיון ,ומבעוד מועד הכינה תמונות ,מסמכים ,עלונים ,עבודות ועוד ועוד דברים הקשורים לכיתת “שחף” .תודה ענקית ברכה!! נפגשנו בשישי בערב 6/6/14בשעה 21:00בארכיון ,הבאנו כיבודים והרבה שמחה בלב .לפגוש את בני הכיתה זה כמו לפגוש בני משפחה ,זו התרגשות ,זו אהבה עמוקה מלאה בחוויות נפלאות ומיוחדות ,אלו זיכרונות על אנשים ומקומות ,על מי שאנו עכשיו ומי הם ילדינו. ממליצים בחום לכל כיתה לעשות כך ולהיפגש...ויפה שעה אחת קודם. והנה כיתת “שחף” לפני ...תמונת מחזור כיתה יב’ ,1986ואחרי....מפגש מחזור 2014 19 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 הייזל שיינמן כל בוקר אני יוצאת רכובה על האופניים לכיוון בית הספר ,שם אני מתנדבת בספרייה רוב ימי השבוע .העבודה בספרייה נותנת לי סדר במשך היום וגם תורמת לתחושת החיוניות שלי ,כי אני מרגישה שאני עדיין יכולה לעשות משהו .לפעמים תוקפת אותי הרגשה שאני לא ממש יכולה ,כאילו חלק ממני לא נמצא איתי, לדוגמה :אחרי ששרתי שנים במקהלה היום אני לא יכולה לשיר ואני גם לא רוקדת יותר .זה מוזר לי ,כי כפי שהכרתי את עצמי ידעתי כל כך יפה לשמוח ולרקוד וזה זרם מתוכי בטבעיות ובקלות .היום זה השתנה ,אבל אני לומדת לקבל את עצמי ועכשיו אני רוקדת קצת עם הנכדים, וגם זה משמח אותי. כשעוברים אירוע מוחי זה לוקח ממך כל כך הרבה ,זה מעלים דברים שהיו לך ופתאום הם אינם .כיום אני מנסה ללמוד מחדש .למשל שנים הייתי מכינה פאי לימון מצוין ,שזיכה אותי בהרבה מחמאות ,והיום כשאני מנסה להכין אותו אני ממש שוכחת איך עושים את זה ,ולמרות שאני נעזרת בספרים ,אני עדיין צריכה ללמוד את התהליך מחדש ,כאילו אף פעם לא הכנתי אותו .לפעמים זה מתסכל ,בעיקר כשאני קוראת את ההוראות ומנסה שוב ושוב ,אבל אני לוקחת את עצמי בידיים ומנסה עוד פעם .לא תמיד זה הולך צ’יק צ’ק ,אבל אני שומרת על העיקרון שלי – לא לוותר! החלום שלי אם כך ,צמח מתוך המציאות שבה אני חיה .זה חלום שאני חושבת עליו המון ,והוא צמח מתוך החשש הגדול שמלווה אותי זמן רב ,שהמחלה עלולה לחזור ,והמחשבה הזאת מדאיגה ומפחידה אותי .אבל לצד החששות האלה אני מטפחת לעצמי בסתר חלום – שיגיע יום שבו אני אתכונן לנסיעה ,אצא לכביש הראשי ואעלה לאוטובוס לבד ואסע לטייל ,להסתובב לבד בחנויות ולעשות מה שבא לי ,לשבת עם חברה על כוס קפה בראש פינה ,ופשוט להסתובב באופן עצמאי וחופשי .זה החלום שלי היום ,ואני כבר מוכנה לעשות את הצעד הראשון כדי לממש אותו ,והוא ללכת בעצמי ולהגיע עד תחנת האוטובוס .עדיין לא לנסוע לבד ,אבל להגיע לתחנת האוטובוס לראש פינה – זה עבורי צעד חשוב ,ונראה לי שבקרוב כבר ארצה לנסות אותו. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 חודש תמוז אבטיח – פרי הקיץ נועה קפלן את האבטיח אני מכירה מאז ומתמיד .בהתחלה ראינו אותו על עגלות הערבים ,והמוכרים צועקים “אבטיח אדום על הסכין” ,כל אחד היה יכול לקנות כמה שהוא חפץ. עם השנים נכנסו גם חקלאים יהודים לגידולו ,ובין יתר החקלאים גם אנחנו מגדלים מפרי זה .לכבוד העוסקים במלאכה ולכבוד פרי הקיץ המלא עסיס מתוק. אבטיח הוא מין של ירק שרוע חד-שנתי ממשפחת הדלועיים ,שפירותיו משמשים למאכל .מוצאו של האבטיח באפריקה המשוונית והדרומית .אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו ,הוא גדל ללא השקיה בתנאי בעל .פרחי האבטיח גדולים ובודדים וצבעם צהוב בהיר. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים ,בעיקר דבורים. פרי האבטיח הוא ענבה (פרי בלתי נפתח שתוכנו עסיסי או בשרני ,זרעיו לרוב מרובים) .משקל הפרי יכול להגיע עד 20ק”ג ורובו (כ )92% -מכיל מים .צבע הפרי ירוק מבחוץ ואדום או ורוד מבפנים. ניתן גם למצוא אבטיח עם קליפה או ליבה צהובה .טעמו של הפרי מתוק ועסיסי .האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל .עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש יוני ,מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוגוסט ,כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי .יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע צליל עמוק אם מכים עליו .ישנם מוכרים המציגים עצמם כ”מומחים” לבחירת אבטיח ,בודקים את איכותו של האבטיח על ידי טפיחה בכף יד פתוחה והאזנה לצליל המתקבל ,וממליצים עליו ללקוח .אבטיחי “קאקון” היו ידועים בטיבם ויוצאו דרך נמל מכמורת לעזה. האבטיח מכיל ויטמינים רבים כגון B5, B3, B6 :ובטא קרוטן .בנוסף ,האבטיח הוא מקור יעיל לליקופן (בדומה לעגבניות) ולאנטי אוקסידנטים אחרים כמו ויטמין ( Cמנה של 250גרם אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית המומלצת לאדם מבוגר של ויטמין .)Cהאבטיח מכיל כ 30 -קלוריות ל 100 -גרם ,ושיעור הסוכרים שבו הוא .6.2% האבטיח משתן ומנקה את מערכת העיכול. מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים ,וכן להפיק מהם שמן מאכל .זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בארץ נקרא “מללי” .ה”מללי” מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד .קטיף ה”מללי” מתבצע על ידי מכשיר מיוחד ,המפצח את הפרי ומוציא את גרעיניו ,בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה. את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ ,והיא מאכל אהוב על בהמות. אבטיח בלי גרעינים הינו זן מיוחד ,אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר מועט של מעטפות הזרע -שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה – תהליך זה דורש הרבה עבודה וכל עונה מחדש. חקלאים יפניים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך אבטיח בצורת קובייה ,שהוא קל יותר לאחסון ומשמש בעיקר כחפץ נוי ,כיוון שאינו אכיל .מחירו של האבטיח הזה יכול להאמיר לעד פי 4ממחירו של אבטיח רגיל. האבטיח טופח במשך אלפי שנים על ידי האדם עד שהוא נעשה טעים ,עסיסי ומרווה כמו היום. לבריאות וקיץ קל! עלון מספר 18.7.2014 | 1502 21 ההיית או חלמתי חלום... פינת הכינרת מוטי דיאמנט ב ליל יץ ות הק החמ י ם שום נספר ד ב ר על קצת א י נו קור ה . . .בכ כ ה”טרמוקלינה” וה”שיכוב הטרמי” באגם. במהלך השנה יש שינויי טמפרטורה נרת ד ו ו ולכן מעורבלת בעמודת המים ,בחורף הכנרת ק א כל עמודת המים היא בעלת טמפרטורה ועוד תכונות די אחידות .בקיץ המים מתחממים ונוצרות שלוש שכבות, אנחנו קוראים לזה “תקופת השיכוב”. ב”תקופת השיכוב” ישנה שכבת מים חמה ו”קלה יותר” יושבת על שכבה קרה .השיכוב והערבוב הינם מצבים המתרחשים בכינרת במחזור שנתי ,בגדול בחודשי הקיץ ,החל מסביבות מאי ,השכבה העליונה של המים מתחממת ואז הכנרת כאילו מחולקת לשלוש שכבות :העליונה עם טמפרטורת מים גבוהה (בין 23-30מעלות תלוי בחודש) .שכבה זו נמצאת במגע עם החמצן האטמוספרי ,ועקב ההשפעה של הרוחות המערביות החזקות והגלים היא נמצאת בריויון חמצן מתמיד ,שוררים בה תנאים אירוביים ושם מתרכזים רוב החיים של האגם. השכבה התחתונה עם טמפרטורה של בין 17-14מעלות ,מים ללא חמצן (ולכן דגים לא נמצאים בשכבה זו ) ועשירים בסולפידים ואמוניה ,ואם תיקחו מים מהשכבה הזאת הם מסריחים מאוד וקרים .לעיתים רחוקות עולה גל של מים כאלה (ללא חמצן) אל פני המים עקב תנודות שנגרמות מהרוחות החזקות, ואם במקרה להקת דגים (בעיקר סרדינים) נתפסת במים האלו הם מתים מחוסר חמצן (יש מדענים שמסבירים על ידי התופעה הזאת את נס הדגים ,שבו פתאום באיזור הכנסיות הצפון מערבי של הכנרת הופיעו כמויות של דגים אל פני המים. וקיימת גם שכבת הביניים ,רוב חודשי הקיץ היא בעומק של 12-15מ’ ועובייה הממוצע כ 5-מ’ ,לפעמים גם 1-2מ’ ,שם יש למעשה “מפל טרמי” מהיר (צולל שמגיע לשכבה הזו יכול להרגיש ברגליו מים מאוד קרים של 17 מעלות ,ובפלג גופו העליון להרגיש מים בטמפרטורה של 27-24מעלות) .קיים גם מפל של ריכוזי חמצן גדולים (בגלל הבדלים בצפיפות המים בין השכבות ,חלקיקים קטנים ואצות קטנות אשר שוקעים דרך השכבה העליונה ,נעצרים בגבול השכבה התחתונה, ויושב בשכבת הביניים הזאת ,ויוצר מקום אטרקטיבי לסרטנים מיקרוסקופיים “זואופלנקטון” שאוכלים את האצות ,ולכן גם מאוד אטרקטיבי לדגים הלבנונים (סרדינים) האוהבים לאכול את הסרטנים המיקרוסקופיים האלו. לקראת החורף ה”טרמוקלינה” יורדת מספר סנטימטרים ביום עד לקרקעית עד למצב של ערבוב מלא בחורף עם כניסת מים מהזרימות בירדן ובשאר הנחלים ,ואז יש אגם שכולו מעורבב עם טמפרטורות וחמצן כמעט זהים לכל עמודת המים .יש עוד הרבה תהליכים שקורים אבל נעצור כאן לעת עתה. קו ן רה. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 22 מיכל אמיר-בן אשר משתתפת בקורס לכתיבה יוצרת .הסיפור הקצר“ :שכנים” הינו אחד התוצרים שלה ,והוא מוקדש לחברי גנוסר לדורותיהם. שכנים בשבת הזו ירד גשם .אחרי הרבה ימים של יובש .כמו שכח החורף להגיע. התעוררתי כשכל עצמותי מורגשות היטב ,הלחות באוויר גורמת לי קשר בלתי אמצעי עם כל עצם בגופי ,שלא אשכח חלילה שיש לי עצמות ,כמו השכחה המתפתחת אצלי כמחווה לפעולות הפשוטות של היום יום. ככה זה כשמזדקנים. התיישבתי על המיטה ,דחפתי את כפות רגלי הגרובות גרבי צמר חמות ,הלילות קרים ואני משתדלת לחסוך בחשמל ,אל נעלי הבית הפתוחות .עטפתי את כתפי בצעיף צמר חם ויצאתי לאיטי אל המרפסת. אני כל כך אוהבת ריח של גשם .כל כך מעטים הדברים שגורמים לי שמחה בשנים האחרונות ,השנים בהן הקמטים הנחרצים ללא הרף ,מסתירים את תהליך החיים הסמוי מן העין והספון בלב. עמדתי במרפסת נושמת לקרבי את ריח הגשם ומביטה אל שדה החיטה הזרוע המחכה דומם אף הוא לגשם. בגשם הקודם עוד נפגשתי עם נעמי ז”ל ,שכנתי בחצי היובל האחרון ,שהלכה לעולמה לפני חודש. מהבית שלה עולים הדי פטישים .משפצים את הדירה לדיירים חדשים כנראה .מעניין אם גם הם יאהבו את ריח הגשם ויחלקו איתי את המראה על המרפסת כדרך שחלקתי עם נעמי. “נו מילא ”,אני אומרת לעצמי “הצעירים שיבואו בוודאי לא ישימו לב לריח הגשם ,זה לא באופנה ”...לפעמים אני מדברת בקול רם ,לפחות לשמוע קול. עוד אני חושבת בקול רם נעמדה מולי אישה צעירה “שלום סבתא ,אמרת לי משהו?” “אה ”..עניתי מופתעת תוך שאני חושבת מאיפה צצה האישה הצעירה הזו “רק דיברתי לעצמי בקול רם על ריח הגשם שנעמי ואני אהבנו להריח יחד”. “נעמי?” שאלה הצעירה “כן” עניתי “נעמי שכנתי שנפטרה לפני חודש” “אה” שחה העלמה “קראו לה נעמי ,אמרו לי אבל שכחתי ”...וכמו מתעשתת מהמשפט האומלל שפלטה שחה“ :אני יפית” תוך היא מושיטה אלי יד עדויה טבעות נוצצות ,צמידים וציפורניים ארוכות משוחות בלק שחור “אני שוכרת את הבית של שכנתך ,נעמי אמרת שקוראים לה?!” “כבר?” מלמלתי בשקט “כן” אמרה יפית “הילדים שלה רוצים את שכר הדירה .זה מה שנשאר להם מהאמא .היא הייתה חברת קיבוץ ולא היה לה רכוש .את השילומים נתנה לקיבוץ .עכשיו נשאר רק הבית .הם גם אמרו שאיזה מזל שהיא נפטרה אחרי שעשו שיוך בתים “ ...יפית הביטה בי משועשעת כאילו סיפרה לי בדיחה. הבטתי בה מצחקקת בקול דק שלפתע נבלם .היא אולי הבינה שיש משפטים שרק חושבים. “את תהיי השכנה שלי” אמרה בקלילות תוך שהיא מסדרת את הצעיף שנשמט מכתפי. “כנראה” עניתי בקול חנוק. “אוי נהדר” המשיכה והציגה את מצוקותיה ”....דיברתי עם הילדים של נעמי שאחרי שישלימו את תהליך השיוך ויתאפשר ,אקנה את הבית של האמא ,אבל ,אני רגילה לגור בבית גדול “ .שוב צחקקה כמי שמרגישה לא נוח “ אז הם אמרו לי באמת ,שלנעמי יש שכנה שאין לה ילדים ושאולי אוכל לקבל את הבית שלה ולהגדיל את הבית ,כמובן בעתיד, לא כרגע”...את הסוף לא שמעתי. יפית הביטה בי כשאני שוכבת על הספה בסלון ביתי נושמת בכבדות כשהיא מנסה להשקות אותי מים. “סליחה” שחה יפית “לא התכוונתי ,פתאום התעלפת” “לא חשבתי שתיקחי את זה כל כך קשה ,אחרי הכל ,אף אחד לא חי לנצח .מה כבר אמרתי?!” אספתי את גווי הסמור בזהירות רבה שלא ליפול מהספה. דחיתי את כוס המים שיפית ,שכנתי המיועדת החדשה ,הגישה לי .הבטתי לה עמוק לתוך עיניה המאופרות למשעי ואמרתי לה בלחש ,כמה שיצא לי קול“ :אני מבקשת ממך שתצאי מהבית שלי לעולמים!”. 23 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 לטיול יצאנו איריס קריץ מוקדש באהבה ל “בנות הסבנטיז” לסיום השנה (הוקרא בטיול לירושלים )16.6.14 לקראת סיום שנת הלימודים יוצאות בנות “גן מרים” ובנות “גן עליזה” לטיול שנתי לירושלים. בנות הגן מסיימות שנתיים בגן מרים ועליזה ,ולאות כך שעמדנו יפה בכל המשימות והמטלות ,קיבלנו בונוס – יציאה מהפריפריה וטיול לבירת הנצח – ירושלים. ולא סתם ,הצטרפו אלינו לטיול זה 4ילדות מהפעוטון (ירדנה ,רותי לופן ,רותי בני ישראל ומוניק) ,כהכנה להצטרפותן בשנים הקרובות לבנות הגן הבוגר .הן מתחילות את הסטאז’. אז קודם לכל בנות – נא להתנהג בהתאם! שימרו על סגנון דיבור יפה ושמשו לדוגמא ל “קטנות” (בלי גסויות ,אולי רק קצת ,בלי רכילות ,טוב אם זה קשה לוותר -אז אולי רק קצת). בטיול הלימודי נבקר בגן החיות התנכי .שמעתי וראיתי בטלוויזיה באחת התוכניות הפופולריות ,לא האח הגדול ,לא סוף העולם ,משהו עם בנות יפות ובנים אללה יוסטור חנונים ,שאחת הבנות בתוכנית התלוננה, שאיך זה שאין מזוזות לחיות ,הלא זה גן החיות ה-ת-נ-כ-י .מישהי אולי במקרה הביאה מזוזה? יהיה גם שוק מחנה יהודה .אחרי שוק טבריה ,שוק רמלה ושוק שיכון ג’ ,נעשה שוק שוק !!! כמו שצריך , ואם יחסר ,נעשה סיבוב בגינת הדורות ,גם סוג של.... כמו בכל סיום שנה צריך מישהו להודות לצוות הגננות והמטפלות. בשם ההורים ????– זה כבר בלתי אפשרי ,אבל בשמנו הילדות – בכיף. נודה על שנה נוספת גדושת אירועים :ביקורי בית ,טיולים בארץ ובחו”ל ,פיקניקים בשטח ,טעימות ממעשה ידיהן של הבנות המוכשרות ,על גיבוש הקבוצה “בנות הסבנטיז” ,למי שלא הבין. על העניין והתוכן שהכנסתן לשבוע הזה ולשבוע שחלף ולשבוע שיבוא וגם לזה שאחריו .על חיוכים ,צחוקים ואווירה טובה ,על הדירבון לקחת משימות בתחום התרבות והעשייה בקיבוץ ובקהילה ,על החיבוק ויצירת מעגלים חברתיים חדשים ,הניו גירל פאוור ( ,)GIRL POWERלמי שלא הבחין ,בעצם התהליך החברתי התחיל כאן. המון תודה והערכה לכן. בנות הקבוצה היקרות – תודה על הכיף של הביחד .חופשה נעימה ,ואל תשכחו לקנות בגדי ים (מותר גם בלי) ,וניפגש בפרלמנט בבריכת “נוף גנוסר” כל בקר ב .09:00 “בית בכפר” חוגג 3שנים להיווסדו דליה שעל כתבה ,והברכה נשלחה לחברי הבית בכפר ולצוות בשם “הסבנטיז”. בית בכפר חוף כנרת בני 3 בבקעת גינוסר ,מול ארבל וכנרת “בית בכפר” בנוי לתפארת צוות והנהלה הפועלים עם לב ונשמה פעילויות ,תרבות ,שיח ושיג קשרים ,דאגה – את כל שדרוש להשיג הכל לרווחת הדיירים ,המשתכנים, מאחלים לכם לגדול בהתאם לצרכים, לקיים פעילויות משותפות ,להמשיך בקשרים בריאות טובה לכולם, ב ה צ ל ח ה! “ב נ ו ת ה ס ב נ ט י ז” גינוסר 24 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 ו”המונדיאל”, “החטיפה” על שלושת הנערים זכרונם לברכה הרגו לנו את שלושת הילדים ,היפים והחמודים, בדם קר ואכזר ,על ידי פושעים שאין להם מחר, ואנחנו אובדי עצות ,אל מול המפלצות, ומבכים על החיים שנלקחו באיבם, על לא עוול בכפם. והלב כואב ,מקונן ודואב, על החיים הצעירים ,שהיו כמו בשירים, וכל העם כאיש אחד ,יזכרו אותם לעד לעד, ומחבק עכשיו יחדיו את שלושת המשפחות, להוסיף להם כוח איתנו לחיות. יהי זכרם ברוך. שיוט הבנים ועכשיו “שיוט הבנים”, לזכר בנינו המחוננים, 318סירות, יפיפיות ומהירות, חיש יצאו לים, והיופי הוא מושלם. והגביעים על השולחן, כל אחד יבוא לכאן, ואם זכית בשיוט, אתה ראשון בתחרות, וילדים ובני נוער, ִמ”סניפים” עם שם ותואר, “אילת”“ ,תל אביב” ו”בני הרצליה”, “מכמורת” וגנוסר, שגם את הארגון לקחה עליה. עלון מספר 18.7.2014 | 1502 כן “המונדיאל”, איזה יופי פה בכלל, כדורגל עולמי, זה ממש פה בשבילי, שחקנים עם פרסום וזוהר, מה שנקרא “מיטב הנוער”, קיץ 2014 קיץ ,קיץ ,איזה כיף, לעולם לא נתעייף, חם בבוקר ,חם בערב, והזיעה ישר לגרב, והגוף נראה שטוף, גם חטוב וגם שזוף, וגם “הרוח המערבית”, החזקה ,הסיבובית, רק עוזרת פה מעט, חם וחם ולא “כמעט”, והמזגנים – יש להגיד, פה עובדים ממש “פּול ספיד”, בימים ,בלילות, בלעדיהם קשה לחיות. •ילד אחד בא הביתה כשכל תעודת הגמר לו ב”נכשל” ,ורק ב”שירה” “טוב מאד”. •נועץ בו האבא מבט ואומר לו: ועם תעודת כזאת עוד יש לך מצב רוח לשיר? 25 שימו לב! אגף הביטחון בקהילת גנוסר יצא בחיפושים אחר 11מבוקשים ,שהם חברים בארגון קיצוני לשינוי חברתי. שימו לב – אחד עשר המבוקשים מסוכנים לציבור וחמושים באופטימיות שנחשבת לרעל מסוכן, המתפשט באוויר בעיקר בשרקיות. ידוע לנו כי יש בקהילת גנוסר אנשים אלרגים במיוחד לרעל זה ,על כן מתבקש הציבור לחבוש מסיכות הגנה ,החל מהמפגש לשינוי חברתי שיתקיים בחדר האוכל .ידוע לנו שננקטו פעולות הסחה ופעולות פיתוי על ידי אחד עשר המבוקשים ,בארגון ארוחת בוקר מפוארת בחדר האוכל ,אותה תרם “נוף גנוסר” בנדיבותו ובתמימותו הרבה (יש לוודא שהוא לא משתף איתם פעולה) .יש לנקוט זהירות מיוחדת בעת הּבּופה בחדר האוכל ,שנגועים אף הם באופטימיות ֶ אכילת כל סוגי הדג המלוח שבחלקו האחרון של המסוכנת. על כל תנועה חשודה של אחד המבוקשים המסוכנים נבקשכם לדווח מיידית לאגף הביטחון המתחדש בקיבוץ גנוסר ,המצוי בימים אלה בסיורים מקיפים כשהוא רכוב על הרכב התפעולי החדש. המוצא הישר יבוא על שכרו (דרך התקציב). הצוות לביטוי חברתי מזה שנים רבות לא נשמעו דיונים רבים כל כך, על נושאים רבים כל כך, מפי חברים רבים כל כך, ברחבי חדר האוכל. הצוות לחיסול חברתי האם במפגש לשינוי חברתי יטושטשו עינינו מלראות את ההכנות לסגירת “בית סביון”??? ללא רגע דל סול טוי בי הצוות לפיטום חברתי סבתא... בנות הסבנטיז לא עכשיו ,אני ממהרת לטיול ג’יפים ,ואחר כך אני קופצת לשוק מחנה יהודה בירושלים, ואחר כך לפיקניק בבוסתן ואחר כך...אמרתי לך: לא עכשיו.. חי זה מהדג מלוח שהגישו בחדר האוכל.... אח ...אני מריחה באוויר ריח של שינוי. באתי אכלתי דיברתי הלכתי טום פי אני רואה שהולכת להיות לכם מרכזת תרבות חדשה נוי שי מחתרת האופטימים יצאה לחדר האוכל לשאוף את ריח השינוי נישא באוויר... 18.7.2014 16.1.2014 | 1502 עלון מספר 1497 26 רונן מידר רופא וטרינר ד”ר אמי (אמנון) כליפא בנייה כפרית אדריכלות עיצוב פנים וקונסטרוקציה שגדל בקיבוץ גנוסר מגיע כמעט כל שבוע לקיבוץ בתיאום טלפוני ליווי הפרויקט משלב התכנון עד לגמר ביצוע מו מחירים ל זאנלישים במיוחד גנוסר! לתאום פגישה התקשרו: בקיבוץ גנוסר 052-2580455 עלון מספר 18.7.2014 | 1502 טל’ 054-2324029 27 עופרי קפלן אלוף הארץ בהתעמלות מכשירים עופרי מתאמן ב”בית בנדל” מזה 5שנים ,בשנה שעברה זכה באליפות הארץ בהתעמלות מכשירים. השנה זכה עופרי ב 5 -מדליות זהב ,ומדליית ארד אחת ,ובקרב- רב זכה בתואר אלוף הארץ וקיבל גביע! ק ח ל ך א ישה ל ה ... נה וב בני משפחת דיאמנט בפיקניק ימי על הרפסודה שבנה מוטי ר ה .. . פסוד
© Copyright 2024