לקריאת המאמר במלואו לחץ כאן

‫"מעט אור דוחה הרבה מן החושך" – על התערוכה 'אור וצל' ‪/‬‬
‫ד"ר נורית צדרבוים‬
‫"לְׁשּולֵי צֵל וִילָאֹות ׁשֹו ֵט ַח צּורֹות אֹור עַל ִקיר"(יונה וולך)‬
‫שם המאמר הוא ציטוט מר' שניאור זלמן מליאדי‬
‫הסיפור של המושג 'אור וצל' מובא כאן דרך דימויים‬
‫ויזואליים‪ ,‬אלה מדברים בשם עצמם ובעד עצמם בנראות‬
‫שלהם‪ .‬במאמר זה אני מבקשת להרחיב את התובנות העולות‬
‫מתוך הדימויים החזותיים שנבחרו לתערוכה זו‪ .‬בתהליך המיון‬
‫של העבודות הקשבתי לדברי האמן שעלו מ'הצהרת האמן'‪:‬‬
‫אלה צוטטו בגוף התערוכה ולעתים גם בגוף המאמר‪ .‬דבריו של‬
‫האמן חשובים ומאפשרים לצופה להבין מה רוצה האמן לומר‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בחרתי להתבונן ביצירות בעין נקייה‪ ,‬ללמוד מה‬
‫הן משדרות לי מבחינת החזות שלהם‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬להרחיב את‬
‫התובנות העולות מהן בהתייחס למיון הקטגוריאלי שבניתי‬
‫מתוך התוצרים שניקוו אלי‪ .‬כל קטגוריה מייצגת כיוון מחשבה‪.‬‬
‫החלוקה לקטגוריות הביאה עמה והניבה עוד משמעות לעבודות‬
‫ובכך הרחיבה את משמעויות העומק של התערוכה‪.‬‬
‫הקדמה‪ :‬אמנות כחיים –‬
‫הצל והאור הגנוז‬
‫"ה ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם‬
‫"אור שברא הקב‬
‫"ה בדור המבול ובדור הפלגה‬
‫ועד סופו‪ .‬כיוון שנסתכל הקב‬
‫וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזֹו מהם‪ .‬ולמי גנזֹו?‬
‫לצדיקים לעתיד לבוא"(מרטין בובר‪ .)1‬בובר מסב את תשומת‬
‫לבנו לכך שמדובר כאן ב'אור הגנוז'‪ ,‬ומסביר שהחסידים‬
‫בתורה‪ ,‬המשיכו‬
‫"‬
‫"‪ ,‬ענו להם"‬
‫"ה את האור‬
‫שאלו"היכן גנז הקב‬
‫ושאלו‪",‬אם כן‪ ,‬סביר להניח שצדיקים ימצאו משהו מן האור‬
‫"‪ .‬המשיכו אלה‬
‫"‪ .‬השיבו להם"אכן‪ .‬ימצאו וימצאו‬
‫הגנוז בתורה‬
‫להקשות ולשאול"אם כן‪ ,‬מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו‬
‫"‪.‬‬
‫"‪ .‬ענו להם"יגלוהו באורח חייהם‬
‫מן האור הגנוז בתורה‬
‫אמנות זה אורח חיים‪ .‬זו הדרך שבה בוחר אמן להתבונן בחיים‪,‬‬
‫לספר עליהם‪ ,‬לבחון את חייו שלו עצמו‪ ,‬לחיות את החיים‪ .‬לא‬
‫לחינם שב סארטר וטען בדברו על חירות האדם 'חיה את חייך‬
‫כיצירת אמנות' (סארטר‪ .)2‬כאשר אנו מדברים על תערוכה‬
‫שהנושא המוגדר והמוצהר שלה הוא 'אור וצל'‪ ,‬אנחנו מגיעים‬
‫אל האמנות מהחיים‪ ,‬נוגעים בחיים של האמנות‪ ,‬ומבקשים‬
‫לבחון דרך המגע האישי‪ ,‬מגעו של יוצר‪ ,‬את ריבוי המשמעויות‬
‫ואת משמעויות העומק של כל אחד מאתנו תוך התייחסות‬
‫למושג הכול כך שגור 'אור וצל'‪.‬‬
‫מאחר ואורח החיים של האמן מצטיין בחיפוש‪ ,‬חקירה‪ ,‬גילוי‪,‬‬
‫והתבוננות הרי שגם החיפוש אחר האור‪ ,‬אור כלשהו‪ ,‬הוא חלק‬
‫בלתי נפרד מאורח חייו‪ .‬ואין לו לאמן‪ ,‬כמו לאדם‪ ,‬דרך לגלות‬
‫את האור אם לא יהא שם גם החושך‪ .‬השלמות היא ההכרה‬
‫בקיומם של הניגודים כפי שמלמד אותנו יונג‪ 3‬והדרך אל האור‬
‫שבקצה‪ ,‬שמא אולי ה'אור הגנוז'‪ ,‬היא דרך גם אם היא תהא‬
‫המנהרה החשוכה‪ ,‬כפי שמתאר זאת יונג במושג 'מסעו של‬
‫הגיבור'‪.‬‬
‫הקונוטציות‪ ,‬הפירושים והמשמעויות של צמד המילים 'אור‬
‫וצל' רבים ומוכרים‪ .‬די אם נמנה כמה מהם‪ ,‬אלה המצביעים על‬
‫מצבים שונים של אור וחושך‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬חיוב ושלילה –‬
‫ניגודים‪ .‬משם מושאלים מושגים אלה גם לעולם הפסיכולוגיה‬
‫והפילוסופיה‪ ,‬כמו שגם יש להם משמעות כערך וכאמצעי‬
‫אמנותי במעשה האמנות ובשפתה‪.‬‬
‫כל אחד מהיוצרים‪ ,‬שעבודותיהם מוצגות בתערוכה זו‪ ,‬מתייחס‬
‫למושג 'אור וצל' מנקודת מבט אישית‪ .‬העבודות שמופיעות‬
‫בתערוכה זו מבטאות דרכים שונות שבהן משחקי אור וצל‬
‫מלווים את היוצרים‪ ,‬ומשמשים בעבורם כלי לביטוי חזותי‪ ,‬כלי‬
‫סמלי‪ ,‬או תוצר שהבליח מתוך התבוננות‪.‬‬
‫הקטגוריות ונכסיהן‪:‬‬
‫מ'האור והצל' עד ה'עור והצל'‬
‫מתוך קבוצת העבודות שאותן הגדרתי בשם 'אדם וצילו'‬
‫עולים מצבים שהיוצר מציג בהם דיאלוג שמתקיים בין החלקים‬
‫השונים של עצמו‪ .‬רינה רינג כותבת"אדם וצילו (אני והצל‬
‫שלי)‪ .‬היחסים בין הדמות לצל הם מורכבים ורבי פנים‪.‬‬
‫לפעמים הצל נמצא בפנים ולפעמים הוא חיצוני‪ .‬בכל דמות‬
‫ישנו הצד הנשי והצד הגברי והם מקרינים אחד על השני‪,‬‬
‫כך שלעיתים האחד נמצא באור והשני בצל ולהפך ולעיתים‬
‫"‪.‬‬
‫הם מתמזגים והופכים לאחד‬
‫יונג‪ 4‬בגישתו הפסיכולוגית מגדיר את תופעת 'גיבוש הייחודיות'‬
‫ומסביר שזהו שלב התפתחותי המאפיין את המחצית השנייה‬
‫של החיים‪ .‬זה השלב שבו אדם מתפנה מהמטלות הקיומיות‬
‫והחברתיות החיצוניות ומפנה את מרצו אל עולמו הפנימי‪ ,‬כדי‬
‫למצוא את הרבדים הפנימיים והעמוקים של חייו‪ .‬גיבוש‬
‫הייחודיות הוא השלב שבו אדם מנסה לאחד בין החלקים‬
‫השונים של חייו‪ ,‬בין החלקים המנוגדים של אישיותו‪ .‬במסגרת‬
‫התמודדויות אלה ה'צל' הוא אחד מהם‪.‬‬
‫יונג טבע את המונח הפסיכולוגי 'צל' והסביר שהצל הוא חלק‬
‫בלתי נפרד של האישיות‪ .‬חלקי הצל האלה הם חלקי האישיות‬
‫שנקבעו להיות ייעודנו‪ ,‬חלקים שהם חלק מאתנו ואשר‬
‫במקרים רבים נדחקו אל קרקעית תת המודע מתוך מאבק אישי‬
‫להתעלם מהם‪ .‬אלה הם חלקי האישיות המבעבעים בתוכנו‪ ,‬הם‬
‫חלק בלתי נפרד ממה שהאדם אמור להיות כאדם שלם‪ .‬תפקידו‬
‫של האדם לקבל חלקים אלה‪ ,‬להכירם‪ ,‬למזג אותם כחלק ממנו‬
‫על מנת להיות אדם שלם‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שגם אם חלקים אלה‬
‫סמויים ומודחקים‪ ,‬היינו ציליים‪ ,‬הם חלק בלתי נפרד משלמות‬
‫האדם‪ .‬השאיפה לשלמות ולמימוש מותנית באיחוד וגיבוש‬
‫החלקים המנוגדים‪ .‬ה'צל' הנפשי‪ ,‬בדיוק כמו הצל הפיזי‪ ,‬הוא‬
‫חלק בלתי נפרד מדמות האור הגלויה‪ ,‬הנראית והמודעת‪.‬‬
‫הדמויות התת מודעות המשוקעות בנפש העמוקה של ה'עצמי'‬
‫‪ 1‬בובר‪ ,‬מ‪ )5002( .‬אור הגנוז‪ :‬ספורי חסידים‪ .‬הוצאה לאור שוקן‪.‬‬
‫‪ 2‬ברינקר‪,‬מ‪ )2995(.‬ז'אן פול סארטר‪ :‬דרכי החירות – ספרות ‪ ,‬פילוסופיה‬
‫ופוליטיקה ביצירת סרטר‪ .‬ספריית אוניברסיטה משודרת‪.‬‬
‫‪ 3‬יונג‪ ,‬ק‪ .‬ג‪ .‬זיכרונות חלומות מחשבות‪ .‬ראיון ועריכה‪ :‬אניאלה יפה‪.‬‬
‫עברית‪ :‬מיכה אנקורי‪ .‬מודן‪.2991 ,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 4‬רוברטסון‪ ,‬ר‪ )5001( .‬יונג – מדריך לפסיכולוגיה היונגיאנית ‪(.‬ענת רז‪.‬‬
‫תרג‪ ).‬הוצאה לאור פן‪ ,‬מבית ידיעות אחרונות‬
‫‪-1‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬
‫הן חלק בלתי נפרד מהאדם‪ .‬כמו הצל הפיזי שלנו כך גם‬
‫אישיות הצל משרטטת קו מתאר כהה של ההוויה השלמה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫בגוף עבודות אלה‪ ,‬ניתן לראות באופן ברור את החלוקה‪.‬‬
‫חלוקה זו מצביעה על המודעות של היוצר לתופעה נפשית זו‪,‬‬
‫ועל כך שהוא מבין שגיבוש הייחודיות והשלמות מותנים‬
‫בחיבור בין חלקי האור הגלויים וחלקי הצל הסמויים‪ .‬עבודות‬
‫אלה חושפות את הסמוי‪ ,‬מצביעות על קיומו ובכך הן למעשה‬
‫מתארות תהליך יצירה שיש לו משמעות פסיכולוגית שבה‬
‫האדם מכיר את צלו ומביא אותו אל האור‪.‬‬
‫תופעה דומה לזו באה לידי ביטוי גם בקבוצת העבודות ששמן‬
‫'דמות הצל'‪ .‬לכאורה אנו רואים את תופעת הצל כתופעה‬
‫אופטית‪ :‬ניתן להבין שהאור המוטל על חפץ מסוים או על אדם‬
‫מייצרים את צלו‪ .‬הצל הוא במדויק כצורת החפץ המואר‪ ,‬מפני‬
‫שהאור נע בקווים ישירים‪ .‬כאשר האור פוגע בגוף העשוי‬
‫מחומרים אטומים‪ ,‬הגוף מטיל צל ‪ -‬אזור מאחורי הגוף שהאור‬
‫אינו מגיע אליו‪.‬‬
‫כך הגוף המואר שלנו הוא זה שמשרטט את תמונת הצל‬
‫המתלווה אליו‪ ,‬כחלק בלתי נפרד‪ ,‬כחלק המשלים את הדמות‬
‫המוארת‪ ,‬ומזכיר לנו שהאדם כמוהו כיממה‪ ,‬הוא מורכב מאור‬
‫וצל כשם שהיממה מורכבת מיום ולילה‪ .‬יונג‪ ,‬מתאר את‬
‫הניגודים כ'יין ויאנג' – סמלים שאותם הוא שואל מהתורות‬
‫הסיניות המתארות את המעגל השלם המחולק באופן שווה‬
‫לשחור ולבן‪ ,‬אבל השחור פולש במעט ללבן ולהיפך – ורק כך‬
‫הם יכולים באמת להיות יחידה שלמה ומושלמת‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אי‬
‫השלמות של כל אחד מהחלקים‪ ,‬שבו החלק האחר מזנב בו או‬
‫פולש אליו – זו בעצם השלמות‪.‬‬
‫סדרת העבודות שהוגדרו כ'דמות הצל' מתמקדות בצילומים‬
‫שבהם הדגש הוא דווקא על דמות הצל‪ .‬היוצרים – מידד‬
‫גוטליב‪ ,‬אירית סלע ואשר גיבל – הולכים שבי אחר דמות הצל‪,‬‬
‫שאותה הם מוציאים מהמקום הצילי והשולי שלה ומציבים‬
‫אותה כעיקר הדבר ביצירתם‪ .‬דמויות הצל לא היו יכולות‬
‫להיות כאלה לו לא היה מקור אור גדול שישנו מצד אחד‪ ,‬אך‬
‫נחסם מצד אחר‪ .‬ניתן לקרוא זאת כסוג של מטאפורה האומרת‬
‫שצריך את האור על מנת לראות את החושך ואף לתת לו‬
‫מקום‪ .‬האור מייצג את הביטחון‪ ,‬זהו סוג הביטחון המאפשר‬
‫להביט אל המקום החשוך‪ ,‬להניח אותו במרכז מבלי להיות‬
‫מאוים‪ .‬במובן מסוים להוציא לאור‪ ,‬לגלות‪ ,‬ולחשוף את הסמוי‬
‫הבלתי נמנע‪ .‬בדרך זו‪ ,‬על אף שהדבר המתגלה לעינינו ובולט‬
‫הוא דווקא הצל‪ ,‬הדמות הצילית‪ ,‬אנו יודעים שהאור הוא זה‬
‫שאיפשר להיות‪ ,‬להתגלם‪ ,‬ולהיחשף‪ .‬ללמדנו שמתוך הצל ניתן‬
‫ללמוד על האור‪ ,‬או אפילו לראות באור הפיזי סוג של משל‬
‫כפי שאומר גוטליב‪" :‬גיליתי שהאור בצילום לא נעוץ בהכרח‬
‫בהבדלי התאורה‪ ,‬אלא בעיקר ביכולתו להאיר את החיים‬
‫באמצעות האומנות הפואטית שנקראת צילום"‪ .‬גוטליב אמנם‬
‫מדבר על הכלי ועל השימוש בו‪ ,‬אך גם דיבור זה הוא משל‬
‫טעון בפני עצמו‪.‬‬
‫בעבודות אלה‪ ,‬הדמות הצילית היא דמות כללית‪ ,‬אין בה‬
‫פרטים‪ ,‬היא גושית‪ ,‬היא מוגדרת כצורה‪ ,‬ולעתים אף‬
‫מטושטשת (אם זה מה שהיוצר ביקש להדגיש)‪ .‬דמויות צל‬
‫אלה נושאות עמן אמירה אוניברסלית ובכך הן שופכות "אור"‬
‫על מושג הצל‪ ,‬כתובנה מלאה ומושגית מבלי להיכנס לפרטים‬
‫שהרי לא מדובר כאן בסיפור פרטי‪ ,‬אלא בתופעה‪ .‬הצילום‬
‫המתמקד בצל אינו מבקש לספר סיפור של אדם פרטי‪ ,‬אלא‬
‫סיפור של אדם בעולם‪ ,‬של תופעה‪ .‬הצל מופיע בתמונות אלה‬
‫‪-‬‬
‫כצל‪ ,‬כתופעת צל‪ ,‬שאינה יכולה להתפרש כצל פרטי של אדם‬
‫פרטי שכן הפרטים המזהים נעלמים‪.‬‬
‫כמה מן הפירושים למלה צל‪ ,‬על פי ההגדרה המילונית‪,‬‬
‫מדברים על אפלה‪ ,‬עצבות‪ ,‬צללית‪ ,‬מחסה ומקלט – מכאן אני‬
‫מבקשת לקרוא את קבוצת העבודות שהוגדרו כ'דמות הצל' –‬
‫כסוג של עבודות המצביעות מצד אחד על הדבר האפל‪,‬‬
‫המפחיד אולי‪ ,‬העמום והבלתי ידוע‪ ,‬אך בו בזמן מעלות אותו‬
‫ומציבות אותו במרכז "הבמה" כתמונה‪ ,‬כצילום שבו הצל הוא‬
‫זה שמקבל את מרכז תשומת הלב‪" .‬לעתים המציאות לובשת‬
‫שכבות ורבדים שבמהותם הם מסיכות וכיסויים‪ ,‬ויש לקלף‬
‫שכבה אחר שכבה עד שמגיעים לאמת כפי שהיא נראית‬
‫בעיניך"‪ ,‬אומר אשר גיבל ומציין שאיננו מחפש את הפרטי‬
‫והייחודי או 'סלבריטאות' כלשונו‪ ,‬אלא מעדיף את הדבר‬
‫המשותף ל"מהות האנושית"‪ .‬הצל המופיע בתמונות אלה שופך‬
‫אור על הדמות והופך אותה לדמות המייצגת משהו כללי‬
‫ואוניברסלי‪.‬‬
‫הצל המופיע בצורה גלויה וצמודה לאובייקט מבטא גישה‬
‫נוספת מבית מדרשו של יונג‪ ,‬שמדבר על 'מסעו של הגיבור'‬
‫היוצא לנצח מפלצות אימתניות ושב ממסעו זה מנצח ומחוזק‪.‬‬
‫לשון אחר‪ ,‬להתמודד עם החשוך‪ ,‬הסמוי‪ ,‬הפחד לחשוף אותו‬
‫ולהתחזק‪.‬‬
‫החיפוש אחר 'האור והצל בטבע' מביא עמו תופעות של‬
‫התבוננות בטבע‪ ,‬בזריחה‪ ,‬בשמש‪ ,‬בשעות השונות של היום‪,‬‬
‫בתנאים שבהם השמש מאירה‪ ,‬או לחילופין דועכת לשקיעתה‪.‬‬
‫אלה מקרים שבהם ניתן לראות את הדיאלוג בין איתני הטבע‪.‬‬
‫החלוקה שלראשונה שמענו עליה בספר בראשית‪ ,‬בריאת‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫אשית בָּ ָּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֵ ת הַ ָּשמַ יִׁם‪ ,‬וְּאֵ ת הָּ ֶ‬
‫העולם‪" :‬בְּ ֵר ִׁ‬
‫ָארץ הָּ יְּתָּ ה ת ֹהּו וָּב ֹהּו וְּח ֶֹשְך עַ ל‪ְּ -‬פנֵי תְּ הֹום; וְּרּוחַ אֱ ֹלהִׁ ים‬
‫וְּהָּ ֶ‬
‫מְּ ַרחֶ פֶת עַ ל‪ְּ -‬פנֵי הַ מָּ יִׁם‪ .‬וַי ֹאמֶ ר אֱ ֹלהִׁ ים‪ ,‬יְּהִׁ י אֹור; ַויְּהִׁ י‪-‬אֹור‪.‬‬
‫ַוי ְַּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֶ ת‪-‬הָּ אֹור‪ ,‬כִׁי‪-‬טֹוב; ַויַבְּ דֵ ל אֱ ֹלהִׁ ים בֵ ין הָּ אֹור ּובֵ ין‬
‫הַ ח ֹשֶ ְך‪ַ .‬ויִׁקְּ ָּרא אֱ ֹלהִׁ ים לָּ אֹור יֹום‪ ,‬וְּלַ ח ֶֹשְך קָּ ָּרא לָּ יְּלָּ ה; ַויְּהִׁ י‪-‬‬
‫"‪.1‬‬
‫עֶ ֶרב ַויְּהִׁ י‪-‬ב ֹקֶ ר‪ ,‬יֹום אֶ חָּ ד‬
‫זה היום שבו החל תהליך בריאת העולם‪ ,‬הוא נקרא 'יום אחד'‬
‫ובו נבדלו האור והחושך‪ .‬נבדלו‪ ,‬אך ממשיכים להתקיים יחד‬
‫כדי להיות יום אחד‪ .‬אלה מלווים זה את זה בו זמנית ‪ -‬מיד‬
‫אחרי האור מופיע החושך ולהיפך‪ .‬את תופעות הטבע שאותן‬
‫מציגים האמנים הגדרתי בתערוכה זו כקטגוריה בשם 'האורות‬
‫והצללים בטבע'‪ .‬בעבודות אלה ניתן לראות רגעים קסומים‬
‫שבהם היוצר בוחר להציג את האור המגיח מהשמיים ונתקל‬
‫בגופים אטומים כמו הר או עץ; האור אינו יכול לחדור מבעדם‬
‫ומשאיר אותם להיות גוף חשוך‪ .‬משחקי האור השולח קרניים‪,‬‬
‫או חודר מבין הפתחים‪ ,‬פתחי הצל‪ ,‬חרכים המאפשרים לאור‬
‫להפציע ולבקוע‪ ,‬ולעתים אינך יודע אם האור דוחק את החושף‬
‫או להיפך‪ .‬בשמת גל מתבוננת בטבע‪ ,‬מצלמת ועוקבת אחר‬
‫"המשחק המעניין והיחסים שנרקמים בין האור והצל"‪,‬‬
‫כדבריה‪ ,‬ואנו רואים את התוצאות שמשחק זה מביא אל‬
‫הצילום‪ .‬הטבע הוא מקור השראה תמידי‪ ,‬הצילום הוא תמיד‬
‫תוצאה של רגע אחד מסוים ושל העין שקלטה אותו בדרכה‪.‬‬
‫בעבודות אלה‪ ,‬על אף שמדובר בצילום‪ ,‬ועל אף שבצילום‬
‫מקור האור‪ ,‬כמות האור וזמן החשיפה הם תנאי להפקת צילום‪,‬‬
‫לא זה האור שבו אנו מדברים‪ .‬בעבודות אלה האור הוא‬
‫‪ 1‬בראשית פרק א פס' א ‪ -‬ה‬
‫‪-3‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬
‫קיצם‪ ,‬המלחמה היא ללא הכרעה‪ .‬התנגשות זו מסבירה את‬
‫קיומם של המחזוריות והקצב‪ ,‬או בלשונו של הרקליטוס‬
‫'הרמוניה'‪ .‬שם הזכרנו את האור והצל כמשל לעולם הנפש‪,‬‬
‫אליבא דיונג‪ ,‬כאן אנו מדברים עליהם כמשל וכדרך חשיבה‬
‫אודות העולם‪ ,‬הסתכלות על העולם‪ ,‬או בעולם עצמו‪.‬‬
‫המשוררת לאה גולדברג בשירה 'אור וצל' מתארת זאת‬
‫לכאורה בלשון קלה ואומרת " ְמ ַמהֵר‪ָ-‬אץ ַהצֵל הַשָׁ חֹור‪/‬וְאֵ יננֶּו‬
‫ּבֹור ַח‪,‬‬
‫ּובֹור ַח‪ֵ ,‬‬
‫ֵ‬
‫ַמשִׂ יג אֶ ת הָׁאֹור‪ְ /.‬ו ָׁהאֹור – הּוא ַעלִׂיז וְשָׁ מֵ ַח‪/‬‬
‫ּבֹור ַח!"; רוצה לומר‪ ,‬שאפשר לתאר את המאבק הנצחי הזה‬
‫ֵ‬
‫גם ברוח זו‪ .‬עגנון לעומת זאת רוצה לומר שהצל הוא עדות‬
‫ורישום לקיימות‪" :‬אין לך דבר שלא קדם לו רישומו‪ .‬משל‬
‫לעוף‪ ,‬קודם שהוא עף פורס כנפיו והן עושות צל‪ .‬מביט הוא‬
‫בצל ונוטל כנפיו וטס"‪ .‬האם האור אכן בורח‪ ,‬כלשונה של‬
‫גולדברג‪ ,‬או 'טס'‪ ,‬כלשונו של עגנון? ייתכן‪ ,‬אך אלה הם‬
‫הניגודים היוצרים את השלם‪.‬‬
‫כמו למשל בסדרת העבודות של הלל אלקיים‪ ,‬שזכו לקטגוריה‬
‫בפני עצמה 'דרמה באור וצל'‪ .‬הניגודים‪ ,‬אשר בציוריו של‬
‫אלקיים מתבטאים בצבעוניות‪ ,‬כאשר הם סמוכים זה לזה‬
‫יוצרים מצב דרמטי‪ ,‬דרמה ויזואלית ההופכת למטאפורה‬
‫לדרמה אנושית‪ .‬הדרמה המתחוללת בנפש הדמויות המצויירות‬
‫של אלקיים מתוארת גם באמצעות המבע‪ ,‬הבעת הפנים‪ ,‬וגם‬
‫באמצעות המפגש בין הבהיר לכהה – הם האור והצל‪" .‬הפנים‬
‫מוארות בחלקן‪ ,‬כשהתודעה לטוב מתעוררת ויוצאת לאור‬
‫מן הצל של הספקות והשיפוטים"‪ ,‬מסביר אלקיים ביחס‬
‫לאחת מעבודותיו‪" .‬האור והחושך‪ ,‬מה שגלוי באור ומה‬
‫שעוד נגלה מהחושך‪ ,‬וגם כוחותינו שאנו גאים להציגם‬
‫באור – יחד עם חולשותינו שאנו מתביישים ומסתירים –‬
‫כל אלה מפסלים את חיינו כאור וצל"‪ ,‬אומר אלקיים ומפסל‬
‫באמצעות ציור‪ ,‬כאשר השימושים החדים באור וצל משמשים‬
‫לו כאיזמל פסלים‪ .‬בציורו 'תובנת פתאום' מסביר אלקיים‪:‬‬
‫"כשפתאום מבליח אור של 'אהה'"‪.‬‬
‫צמד המילים 'אור וצל' הן מטאפורה המתארת מצבים אנושיים‪,‬‬
‫רגשיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ .‬במובנים של טוב ורע‪ ,‬חיוב‬
‫ושלילה‪ ,‬גלוי וסמוי‪" .‬האור והצל מסמלים מצבי תודעה‪:‬‬
‫האור מוציא מאתנו רגשות של שמחה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬שליטה‬
‫בעניינים‪ ...‬הוא מייצג את התודעה והתבונה‪ .‬אבל החושך‬
‫מייצג את הבלתי נודע‪ ,‬את הפחד‪ .‬הבערות‪ ,‬אפילו הרוע"‪,‬‬
‫אומר הלל אלקיים‪ ,‬וגם עושה‪ .‬כפי שניתן לראות בגוף‬
‫עבודותיו‪.‬‬
‫בקבוצת העבודות 'האור והצל כמטאפורה' אנו מוצאים גוף‬
‫עבודות שבהן הסיפור הטעון שנושא עמו הציור הוא זה‬
‫שמתאר מצבים של 'אור וצל'‪ ,‬או של אור או צל‪ .‬גוף העבודות‬
‫הצבעוני של מלי אלבז אלמנדין שנראה כמו 'חלונות צבעונין'‬
‫(ויטראג'ים) נראה כחריג באוסף זה‪ ,‬ומציג באופן נוקב את‬
‫השאלה‪ :‬מה לעבודות אלה ולנושא בו אנו עוסקים? "אני‬
‫בוחרת את הנקודות הקטנות הזעירות {פיסות החיים‬
‫הקטנות } להאיר את חיי‪ ...‬בתוך רצף החיים הכאוטי‪ ...‬כל‬
‫נקודונת זעירה של אור היא מקור הכוח אשר מחליש‬
‫ומשקיט את החושך‪ ...‬האור הרוחני חזק ואיתן יותר מהפיזי‬
‫ בעבודותיי אני "מייפה" בנגוהות אור ‪...‬זעירות כדרך‬‫להתמודד אל מול חוויות בלתי נעימות"‪.‬‬
‫גוף עבודותיה של אלבז אלמנדין הנקרא בשם הכולל 'פיסות‬
‫חיים' אכן מופיע כנקודות אור זהרוריות על פני החיים‬
‫שהותירו עקבות של צל‪ .‬כמו העוף של עגנון‪ ,‬כך גם היא‬
‫מתבוננת ועפה‪ ,‬טסה הרחק מהם והלאה‪ .‬לכל אחת מעבודותיה‬
‫האובייקט המצטלם‪ ,‬או לחילופין הצל – כי ממילא האחד הוא‬
‫הנגזרת של קודמו‪.‬‬
‫אירית סלע מחפשת את השמש‪ ,‬כאשר על פי תפישתה 'אור‬
‫וצל' הם "החושך שבא מן האור"‪ .‬כאשר סלע יוצאת אל‬
‫הטבע היא מנהלת אתו דיאלוג‪" :‬את הצילום 'בואי שמש'‬
‫צילמתי בצהרי יום סגריר כשצצה השמש מסנוורת מאחורי‬
‫העץ‪ .‬עניתי לה בפלש פועל"‪ .‬אור מול אור – דיאלוג‪ .‬מאוחר‬
‫יותר נגלה שלתופעה שסלע מתארת כאן ולדו שיח המתנהל בין‬
‫'אורות' יש שם ומונח בשפת האמנות‪.‬‬
‫עבודותיהן של גל וסלע (שגם שמותיהן לקוחים מן הטבע)‬
‫מביאות מתוך הטבע רגע של דיאלוג בינן לבין איתני טבע‪ ,‬אלה‬
‫שקבעו מהו יום אחד‪ .‬הן מביאות במבט אחד חד ברגע אחד‬
‫משחקים מרגשים בין אור וצל‪ ,‬בהיר וכהה‪ ,‬שמש וענן ‪-‬‬
‫שלמות שניבטת מתוך ניגודיה‪ .‬ואם קודם לכן דיברנו על טבע‬
‫האדם – כאן אנו רואים טיבו וטבעו של עולם‪ ,‬ומכאן גם‬
‫למדים שחד המה‪ .‬אור וצל הם חלק בלתי נפרד מהקיום‪.‬‬
‫משמעות מיוחדת מצאתי בגוף עבודות שבהן 'האור בוקע' כמו‬
‫פוצע את החושך‪ .‬סלע אמנם מציינת בדבריה שאותה מעניין‬
‫"החושך שבא מן האור"‪ ,‬אך כמה מעבודותיה מציגות את‬
‫האור שבוקע מתוך החושך‪ .‬אפשר לומר שההחלטה היא בידי‬
‫הצופה ותלויה בנקודת המבט שלו‪ .‬אם האור מפר את שלוות‬
‫החשכה בהבקיעו‪ ,‬או שמה החושך מגיח מתוך האור – זו‬
‫השקפת עולם‪ ,‬לדעתי‪ .‬כמו משל הכוס הריקה או המלאה‪ ,‬זו‬
‫קביעת עמדה והיא נכונה מכל זווית שהיוצר או הצופה יחליטו‬
‫עליה‪ .‬האור המופיע בקבוצת עבודות זו (גיבל‪ ,‬סלע‪ ,‬וגל) אכן‬
‫מדגיש את המשמעות ואת החשיבות שיש לחושך‪ ,‬שהרי ללא‬
‫החושך לא היינו יכולים להבחין באור‪.‬‬
‫גישות פילוסופיות ופסיכולוגיות רואות בתופעה זו מטאפורה‬
‫ומשל לחיים‪ .‬האור הזה‪ ,‬הבוקע מתוך נקודה מסוימת בתמונה‪,‬‬
‫מזכיר הבטחה‪ ,‬תקווה‪" ,‬האור שבקצה המנהרה"‪ ,‬האור שיכול‬
‫לבקוע מתוך החשיכה‪ .‬גם המילה 'מנהרה'‪ ,‬מילה עברית‪,‬‬
‫המתארת בו זמנית את חשכת המנהרה‪ ,‬ואת העובדה שהחושך‬
‫לאור‬
‫הבטחה‬
‫טומן‬
‫'מ‪ -‬נהרה'‪ .‬אכן‪ ,‬החושך הוא פוטנציאל לאור שיבקע מתוכו‪,‬‬
‫כמו השחר הבוקע מן השחור‪ ,‬מתוך הלילה‪.‬‬
‫הנה לנו שוב אותם ניגודים שאליהם מתייחס יונג בדברו על‬
‫הנפש‪ .‬ועוד הרבה לפניו דיבר הפילוסוף היווני הרקליטוס‪ 1‬על‬
‫ניגודים והציג אותם בצמדים – כגון‪' ,‬יום ולילה' ועוד‪ .‬צמדים‬
‫אלה מתוארים על ידו כשני הצדדים של המטבע‪ ,‬כשני קצותיו‬
‫של מיתר מתוח‪ ,‬או במילים אחרות‪" ,‬השניים הם אחד"‪.2‬‬
‫הרקליטוס היה זה שדיבר על ההשתנות הבלתי פוסקת‪" :‬אי‬
‫אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים"‪ .3‬המים זורמים והנהר‬
‫לעולם אינו אותו נהר‪ .‬אל לנו ללכת שבי אחר מה שנראה גלוי‬
‫לעין‪ ,‬לעולם מסתתר שם תהליך הפועל באותם צמדים בלתי‬
‫נפרדים – התהוות וכיליון‪ ,‬אור וצל‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬שחור ולבן ‪-‬‬
‫ניגודים‪ .‬זהו קרב בין כוחות אדירים‪ ,‬היום נלחם בלילה‬
‫להביסו‪ ,‬הלילה נלחם ביום – והמשל הוא – החיים נאבקים‬
‫במוות‪ ,‬ההתמד מתנגש בשינוי‪ .4‬כל אלה אינם מגיעים אל‬
‫‪ 1‬אצל קנב‪ ,‬י‪ )2991( .‬תבניות ותמונות – מפיתגורס עד מונדריאן‪ .‬הוצאה‬
‫לאור סטודיו אף שיף‪.‬‬
‫‪ 2‬שם עמ' ‪.22‬‬
‫‪ 3‬שם עמ' ‪22‬‬
‫‪ 4‬שם (קנב)‬
‫‪-‬‬
‫‪-2‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬
‫חללי הציור כהים וחשוכים‪ .‬אלה הם הציירים הטנבריסטיים‬
‫( ֶטנֶב ְָרה – חשכה בלטינית)‪ .‬ציורים אלה בולטים בניגודיות‬
‫שבהם‪ .‬חלל הציור חשוך‪ ,‬ואנו מבחינים בעצמים האחרים‬
‫משום היותם מוארים באור עז‪ ,‬לעתים קרובות זה אור הבא‬
‫ממקור אחד ויחיד‪.‬‬
‫טכניקת ה'אורצל' (קיירוסקורו)‪ ,‬שאותה פיתח ליאונרדו‬
‫למיומנות גבוהה ביותר‪ ,‬ואשר בה השתמשו אמנים נוספים‬
‫באירופה (קרוואג'ו‪ ,‬ולסקס‪ ,‬רמברנדט ועוד)‪ ,‬אפשרה לאמן‬
‫ליצור מבנה חזותי חדש‪ .‬ליאונרדו מעמעם את הצורות‪,‬‬
‫מטשטש את המחברים שביניהם והופך את התמונה למן רקע‬
‫כהה העוטף את כתמי האור‪ .‬כך נוצר קשר בין הניגודים‪ :‬בהיר‬
‫וכהה‪ ,‬צורה ורקע‪ ,‬פנימה וחוצה‪ .‬השימוש בטכניקת ה'אור צל'‬
‫– מאפשרת לצייר ליצור על הבד הדו מימדי אשליה של‬
‫מציאות‪ ,‬על ידי יצירת נפח‪ ,‬ותלת מימד‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬הסגנון האימפרסיוניסטי דחק את תופעת 'האור‬
‫היורד על הדברים' וחזר אל ה'אור המפציע מבעד לדברים'‪.‬‬
‫ברבות מן העבודות המוצגות בתערוכה זו ניתן לזהות את שתי‬
‫התופעות 'האור היורד על הדברים' וה'אור המפציע בין‬
‫הדברים'‪ .‬בציורים המוצגים בתערוכה‪ ,‬ואשר חלק מהם‬
‫מופשטים‪ ,‬ניתן לזהות משחקי צבע‪ .‬הצבעים הבהירים מיצגים‬
‫את האור או שהם אלה שדרכם מבצבץ האור‪ ,‬ואילו במספר‬
‫עבודות בצילום נשמרת עדיין ואף בולטת הגישה של 'האור‬
‫היורד על הדברים'‪.‬‬
‫האור היורד או האור המפציע בא לידי ביטוי במרבית‬
‫העבודות‪ ,‬אך כסוג של שימוש בטכניקה זו‪ ,‬אנו מוצאים אותו‬
‫בקטגוריה שהוגדרה כאן כ 'אפקטים של אור וצל'‪ .‬משחק בין‬
‫אורות וצללים כאשר הצל מוטל או מוכל והוא זה שיוצר את‬
‫הנראות של היצירה ומכאן גם נגזרת אחר כך המשמעות שלה‪.‬‬
‫את האפקטים של אור וצל אנו רואים הן בעבודות צילום שבהן‬
‫האור והצל מייצרים דרמטיות‪ ,‬הדגשות‪ ,‬טשטוש ולעתים‬
‫הכללה‪ .‬גם בקטגוריה שהוגדרה 'אורות וצללים בציור' –‬
‫נבחרו עבודות שבהן יש משחקים בין צבעי בהיר לצבעי כהה‪,‬‬
‫כאשר בחלק מהן דווקא שם העבודה הוא זה שמצביע על‬
‫השיוך לנושא זה‪ ,‬כמו למשל בעבודתו של ליטמן 'צל האור'‬
‫או "ולא היה צל על פני האדמה מיום שלישי עד יום‬
‫רביעי"‪.‬‬
‫קבוצת העבודות 'אור וצל ברישום וקו' – מתארות את תופעת‬
‫האור והצל בדרך אחרת‪ .‬גם הן שייכות לתחום הטכניקה‬
‫ברובד העליון‪ ,‬ומשמשות מטאפורה ברובד העמוק יותר‪ .‬יגאל‬
‫ורדי‪ 3‬בספרו 'סקיצה' מסביר ש "חיכוך העיפרון על הנייר‪,‬‬
‫החדרת עופרת לתוך המצע הלבן בעוצמות לחץ שונות‬
‫מקנה לקו גוונים שונים‪ .‬משיכת הקו בעוצמות שונות‬
‫יוצרת את הרושם הראשוני והבסיסי של אשליית אור‬
‫וצל"‪ .‬הקו שאותו אנו מניחים בציור‪ ,‬למעשה‪ ,‬אינו קיים‬
‫במציאות‪ .‬הקו הוא למעשה האופק הדמיוני שנוצר בן‬
‫האובייקט לרקע‪ .‬כאשר אנו ממקדים את המבט בקו המתאר‬
‫של האובייקט ניכרים בו גוונים שונים‪ ,‬גם בגלל השפעת האור‪,‬‬
‫וגם בגלל היחס בין גון האובייקט לגון הרקע‪ .‬האור והצל‬
‫במקרים אלה הם ההתחקות של הצייר המתבונן באובייקט אחר‬
‫המקומות הבהירים והכהים‪ ,‬אלה המאפשרים לי ליצור את‬
‫הדימוי על משטח הציור שלו‪ ,‬ולהתוות את צורתו‪" .‬אני בונה‬
‫סיפור שיש בו גם צל‪ ,‬גם צד אפל‪ ,‬ובו היא נוגעת בנגיעות אור‬
‫וצבע – בבחינת הבחירה שלה לראות את ה'אור' שכן יכול‬
‫לבקוע מתוך החושך‪ ,‬או כפי שתיארתי בתחילת דברי‪ ,‬ה'אור‬
‫הגנוז' – זה אור שיגלוהו האנשים באורח חייהם‪ .‬בעבור אלבז‬
‫אלמנדין‪ ,‬החיים הם אמנות‪ ,‬אורח חיים ביצירה‪ ,‬כיצירה‪,‬‬
‫ברקימת פיסות חיים ליריעת צבעונין מוארת‪ ,‬בבחינת להוציא‬
‫את האור מתוך החשיכה‪.‬‬
‫אהלה מוזיקנט יוצרת קולאז'ים ומבקשת לדבר באמצעותם על‬
‫הגילוי וההסתר "אור וצל מהווים את שתי פניה של‬
‫המציאות הגלויה והנסתרת בעולמנו"‪ .‬מוזיקנט מציגה‬
‫וריאציות קולאז'יות של דיוקן עצמי‪ ,‬המתארות תהליכים של‬
‫חיפוש עצמי‪ ,‬אותו חיפוש שהזכרתי קודם לכן‪ ,‬החיפוש שיונג‬
‫מדבר עליו ומתאר אותו כמסע של הכרת הניגודים‪ ,‬המתח‬
‫והדיאלוג ביניהם‪ ,‬המפרה את השאיפה ליצירת הרמוניה ואיזון‪.‬‬
‫קולאז'ים אלה עוסקים בגלוי ובנסתר – שהם עוד נגזרות של‬
‫צמד המילים 'אור וצל'‪.‬‬
‫בקבוצת העבודות 'אפקטים של אור וצל' הדגש הוא על‬
‫שימושים ויישומים של תאורה‪ ,‬אור וצל במובן הטכני‪ ,‬במטרה‬
‫להשיג תוצאות רצויות‪.‬‬
‫האור הוא אחד הנושאים החשובים והמדוברים ביצירת‬
‫האמנות‪ .‬איכותו הציורית של האור היא מבין המאפיינים‬
‫הנוקבים ורבי המשמעות‪ ,‬שיש בהם להעיד על הצייר או על‬
‫האסכולה האמנותית שאליה הוא משתייך‪ .‬כך למשל ניתן‬
‫לזהות את איכותו הטיפוסית של האור בתמונות האסכולה‬
‫הפלורנטינית מתקופת הרנסנס המוקדם‪ ,‬כאור בעל זוהר‬
‫מובהק וחושפני‪ ,‬בהיר‪ ,‬רענן וקריר‪ .‬ציורי האסכולה‬
‫הוונציאנית נוגהים בזהרורים שלאחר שקיעה‪ ,‬ואילו ציורי‬
‫הנופים ההולנדיים מן המאה ה‪ 21-‬מוארים באור צלול של‬
‫צהרי היום‪ ,‬אף שהוא מבצבץ מבעד לעננים המאפיינים את‬
‫ארצות השפלה‪ .‬האור מצביע על ההתנסות האקלימית של‬
‫אמנים בני ארצות שונות‪ ,‬אך יש שהוא מופיע גם כנושא ערך‬
‫סמלי‪ ,‬ומייצג השקפות פילוסופיות או דתיות‪ .‬האור מייצג את‬
‫האלוהי‪ ,‬את הקדוש‪ ,‬את הטוב והמיטיב‪ ,‬כשם שהחושך מייצג‬
‫את הרע‪ ,‬המוות‪ ,‬הרשע והלא יידוע‪ ,‬כמו גם את ייסורי הנפש‪.‬‬
‫מרשל מקלוהן‪ 1‬ניסח הבחנה מעניינת בין 'האור המפציע‬
‫מבעד לדברים' (‪ )light through‬ובין 'האור היורד על‬
‫הדברים' (‪ .)light on‬עד תקופת הרנסנס הרבו האמנים‬
‫להשתמש באותו נוגה קורן‪ ,‬האור היורד על הדברים‪ ,‬או האור‬
‫המפציע שבו מבקשים לסמל את ההפרדה בין האור האלוהי‬
‫ובין מעשה ידי אדם‪ .‬עם בוא הרנסנס‪ ,‬התחילו להשתמש‬
‫בניגודים עזים בין אור וצל‪ ,‬ובמונח שטבע ליאונרדו דה וינצי‬
‫'אורצל' (‪ .)chiaroscuro‬בציורים שנוצרו בתקופה שקדמה‬
‫לליאונרדו ניתן לראות שהאור שבהם יוצא לקראתנו מתוך‬
‫התמונה‪ ,‬אנו מקבלים אותו‪ ,‬זה האור 'המפציע מבעד לדברים'‪.‬‬
‫היפוכו של דבר הוא ב'אור היורד על הדברים' – זהו סוג נהרה‬
‫השופעת ממקור אור מוגדר‪ ,‬ולא ממקור על גשמי ועל טבעי‬
‫שהווייתו בכל‪ ,‬בבחינת 'בכל העולם מקומו'‪ .2‬הגישה‬
‫שהתפתחה בתקופת הרנסנס אינה מבטאת את התחושה‬
‫והאידיאולוגיה הדתית‪ ,‬אלא אוחזת בגישה מדעית‪ .‬באסכולה‬
‫זו‪ ,‬שבלטה אחר כך במאה ה‪ ,21-‬ניתן לראות ציורים שבהם‬
‫‪The medium is the Messenger: A Biography, by Philip 1‬‬
‫‪Marchand, M.I.T Press, 1989‬‬
‫‪ 2‬אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול ‪ ,‬הוצאת כתר‬
‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫ורדי‪ ,‬י‪ )5001( .‬סקיצה – הוראת הציור‪ ,‬חניכת האמן‪ .‬הוצאת ספרי חמד‬
‫מבית ידיעות אחרונות‪ .‬עמ' ‪92‬‬
‫‪-4‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬
‫העבודות בקטגוריה זו מרחיבות את המשמעות שניתן לגזור‬
‫מצמד המילים 'אור וצל'‪.‬‬
‫צבעים משלי לכל הגוונים והאפשרויות של העופרת‬
‫בעפרון‪ ,‬המאפשרת לי להגיע מהאפלה הגדולה ביותר אל‬
‫האור השקוף ביותר"‪ ,‬מסבירה שרה אהרונוביץ קרפנוס‪.‬‬
‫בעבודות אלה נראה שהקו המסייע ליצירת הצללה הוא סוג של‬
‫טכניקה‪ ,‬אך לא כן הוא‪ .‬גם כאן נמזגת אמירה מעמיקה ובה‬
‫הטכניקה היא רק כלי וסמל המסייע לה להיאמר‪" .‬ציור זה‬
‫מסמל בעיני פריצת התוך שבנו‪ ,‬הפנים שאינו יכול לשאת‬
‫עוד את השפלתו‪ – ]....[ .‬פריצה מן הצל החשוך לאור‪,‬‬
‫פריצה במיטבה העוצמתית‪ ,‬ללא כל סנטימנטים לעומד‬
‫לפניה"‪ ,‬אומרת אהרונוביץ קרפנוס‪.‬‬
‫הקטגוריה האחרונה שאותה אציג היא סוג של סינסתזיה‬
‫(‪ – )Synesthesia‬מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים‪.‬‬
‫לקטגוריה זו קראתי 'העור והצל'‪ .‬מתוך היותי יוצרת גם בשפה‬
‫המילולית וגם בשפה החזותית‪ ,‬מצאתי מפגש מעניין בין‬
‫המילים 'עור' ו'אור'‪ .‬כאשר‪ ,‬ברמת הנשמע‪ ,‬הן נשמעות כאותה‬
‫מילה‪ .‬המיזוג כאן הוא בין חוש השמיעה לחוש הראייה‪ ,‬כאשר‬
‫הראייה מתרחבת גם לכיוון המילה הכתובה וגם לכיוון הדימוי‬
‫המצויר‪/‬מצולם‪ .‬הנראות של המילה‪ ,‬דרך הכתב ומשחק‬
‫האותיות‪ ,‬מייצרת את ההבחנה ביניהם‪.‬‬
‫התהליך היצירתי ומנגנון החשיבה היצירתית מאופיינים‬
‫במספר פרמטרים‪ .‬אחד הוא 'העיבוי' (‪ .)condensation‬נוי‪,1‬‬
‫בדברו על המאפיינים של מנגנון זה‪ ,‬מסביר שהעיבוי הוא‬
‫תהליך לפיו מתמזגים כמה תכנים קוגניטיביים ‪ -‬דימויים‪,‬‬
‫רעיונות וכו'‪ ,‬לכדי דימוי או רעיון אחד‪ ,‬כאשר לרוב ניתן‬
‫לזהות במוצר את המרכיבים של כל הדימויים והרעיונות‬
‫ששימשו כחומר גלם למלאכת העיבוי‪.‬‬
‫כך בעבודות שנמצא מושבן בקטגוריית ה'עור והצל' ניתן‬
‫לראות את פעולת העיבוי‪ .‬קבוצה אחת של עבודות שם הן‬
‫עבודותיי שלי‪ ,‬אשר מלכתחילה נקראו 'העור והצל' – עוד‬
‫בטרם נקבעה להן קטגוריה זו‪ .‬לקטגוריה זו צרפתי גם את‬
‫עבודותיו של דוד צינמן‪ .‬בעבודותיו של צינמן ניתן להבחין‬
‫ביישום של גישת 'אור היורד על הדברים'‪" .‬בעבודות אלה‬
‫נעשה שימוש בתאורת סטודיו דרמטית וברקע שחור‪ ,‬דבר‬
‫שמדגיש את האור והצל בצורה מוקצנת‪ .‬הדמויות מוארות‬
‫רק בחלקן‪ ,‬הצופה רואה רק חלק מהדמות כששאר החלקים‬
‫נעלמים בחשיכה‪ .‬התאורה והקומפוזיציות נותנים לצופה‬
‫להתמקד בחלקים אחדים של התמונה ולהשלים בדמיונם‬
‫חלקים אחרים"‪ ,‬אומר צינמן‪ ,‬ומתוך דבריו אלה ניתן להבחין‬
‫בדמיון בין תפיסתו‪ ,‬כצלם‪ ,‬לתפיסתם של הציירים שהשתמשו‬
‫בגישה זו‪ ,‬כפי שתואר למעלה‪ .‬זה באשר ל'אור' בצילומיו‪.‬‬
‫אליהם מתווסף גם העיסוק ב'עור' הגוף‪ ,‬הוא ה'עור' המקבל את‬
‫האור היורד עליו‪.‬‬
‫בעבודות שלי (נ‪.‬צ‪ ,).‬שאותן הגדרתי מלכתחילה בשם זה‪,‬‬
‫ביקשתי לשחק ויזואלית עם המשמעות הדואלית של 'עור וצל'‪.‬‬
‫ההנחה היא שכאשר הצופה שומע את צמד המילים 'עור וצל'‬
‫הוא כבר קולט את ריבוי המשמעות‪ ,‬שכן למילה צל לרוב‬
‫מוצמדת המילה 'אור'‪ .‬בעבודותיי הדואליות באה לידי ביטוי לא‬
‫רק בשימוש ב'עור' הידיים והפנים‪ ,‬המופיעות כדימויים‬
‫בצילום‪ ,‬אלא גם במשחקי התאורה; וגם כאן ניתן למצוא‬
‫כפילות ושימוש בשתי האפשרויות‪ :‬גם ב'אור היורד על‬
‫הדברים' וגם ב'אור המפציע מבין הדברים'‪.‬‬
‫לסכום‪ :‬גם לתערוכה הווירטואלית שאותה ביקשנו להציג כאן‬
‫יש אורות וצללים‪ ,‬או במילים אחרות נקודות לחיוב ולשלילה‪.‬‬
‫לכאורה הצגנו כאן על מרחב אחד אוסף של עבודות שונות‬
‫לחלוטין‪ .‬חלקן עבודות ציור וצבע‪ ,‬חלקן עבודות רישום‪,‬‬
‫ביניהן יש עבודה בפיסול‪ ,‬עבודות בצילום‪ ,‬ועבודות בטכניקה‬
‫מעורבת‪ ,‬קולאז'‪ ,‬הדפס‪ ,‬ושילוב בין צילום ועיבודי מחשב‪.‬‬
‫כולם מוצגים כאן בגודל זהה ואחיד‪ ,‬על מפלס אחד קבוע‪ .‬נוצר‬
‫ביניהם סוג של מכנה משותף ויזואלי‪ ,‬ובכך כל עבודה מאבדת‬
‫משהו מהייחודיות שלה‪ .‬מצד אחד נחשפו עבודות אלה אל‬
‫האור‪ ,‬הן מוצגות על מסך המחשב‪ ,‬נגישות ומסוגלות לספר‬
‫משהו על עצמן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין הצופה יודע את הגודל של‬
‫העבודה‪ ,‬אינו חש את החומרים ממנה היא עשויה‪ ,‬אינו מכיר‬
‫את הצבעים האותנטיים שלה‪ ,‬אינו יכול להבחין במרקמים‬
‫שמאפיינים אותה‪ .‬יש בתערוכה מסוג זה הרבה מן הגלוי‪,‬‬
‫וכטבעו של הגלוי‪ ,‬לעולם אוחז הוא עמו גם את הסמוי‪.‬‬
‫בעוד היא מתגלה כאן‪ ,‬נחשפת אל האור‪ ,‬נגלית בעזרת אורו‬
‫הבוהק של צג המחשב‪ ,‬היא מחסירה מעצמה‪ ,‬וחלקים גדולים‬
‫ממה שמאפיין אותה נבלעים ונעלמים‪.‬‬
‫האם זה נכון? האם זה טוב? מהו האור כאן ואיפה הצל?‬
‫לא כאן המקום להרחיב את הדיון בשאלה זו‪ ,‬ובוודאי שאפשר‬
‫לענות עליה לכאן ולכאן ולהצביע על האורות ועל הצללים‪.‬‬
‫שניהם קיימים‪ ,‬כפי שכבר למדנו מתוך הדיון על התערוכה‪.‬‬
‫נקודה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה נוגעת לעצם הנושא‪.‬‬
‫כאמור 'האור והצל' הוא נושא שמלווה אותנו ביודעין ושלא‬
‫ביודעין בכל רגע נתון הן כמצב פיזי והן‬
‫‪ 1‬נוי‪ ,‬פ‪ )2999(.‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪ .‬הוצאה לאור מודן‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪-‬‬
‫‪-5‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬
‫התפתחות הציור המודרני בכלל‪ .‬אחד הדברים שעליהם כתב‬
‫היה אפקט הניגודים הסימולטניים של טונים ואמר שאור לבן‬
‫חזק וצל שחור כהה מאד מחזקים זה את זה הדדית‪.‬‬
‫כשם שפתחתי במשהו ממאגר אורה של התרבות היהודית‪ ,‬בכך‬
‫גם אסיים‪ .‬חז"ל אמרו ש"המדליק נר מנר זה דולק וזה אינו‬
‫חסר"‪ .‬זה אינו מפסיד‪ ,‬האחר נהנה והאור גדול יותר‪ .‬גם‬
‫בתערוכה זו‪ ,‬שבה חברו יוצרים שונים יחד‪ ,‬כל אחד נתן את‬
‫חלקו‪ ,‬ובמעשה הרקמה המשותף זה נהנה וזה אינו חסר‪.‬‬
‫כמטאפורה וכמשל‪ .‬גם באמנות נושא זה כבר נדרש ונטען‬
‫רבות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מצאנו שהתערוכה כאן שפכה עוד קצת‬
‫אור והעלתה עוד כמה נקודות מבט שגם אם אין בהם מן‬
‫החידוש יש טעם ועניין להציף את הנושא שוב‪ ,‬באמצעות עוד‬
‫יצירות‪ ,‬עוד יוצרים ועוד כמה אמירות‪.‬‬
‫שברל (‪ ,)2999-2191‬שהיה כימאי במקצועו וניהל את‬
‫תעשיית שטיחי הגובלן בפריס‪ ,‬פיתח את תורת הצבע‪ ,‬והיה‬
‫בעל השפעה גדולה מאד על ציירי המאה התשע עשרה ועל‬
‫נורית צדרבוים‪ .‬צל צלום באור ‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-6‬‬
‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬