‫"מעט אור דוחה הרבה מן החושך" – על התערוכה 'אור וצל' ‪/‬‬ ‫ד"ר נורית צדרבוים‬ ‫"לְׁשּולֵי צֵל וִילָאֹות ׁשֹו ֵט ַח צּורֹות אֹור עַל ִקיר"(יונה וולך)‬ ‫שם המאמר הוא ציטוט מר' שניאור זלמן מליאדי‬ ‫הסיפור של המושג 'אור וצל' מובא כאן דרך דימויים‬ ‫ויזואליים‪ ,‬אלה מדברים בשם עצמם ובעד עצמם בנראות‬ ‫שלהם‪ .‬במאמר זה אני מבקשת להרחיב את התובנות העולות‬ ‫מתוך הדימויים החזותיים שנבחרו לתערוכה זו‪ .‬בתהליך המיון‬ ‫של העבודות הקשבתי לדברי האמן שעלו מ'הצהרת האמן'‪:‬‬ ‫אלה צוטטו בגוף התערוכה ולעתים גם בגוף המאמר‪ .‬דבריו של‬ ‫האמן חשובים ומאפשרים לצופה להבין מה רוצה האמן לומר‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בחרתי להתבונן ביצירות בעין נקייה‪ ,‬ללמוד מה‬ ‫הן משדרות לי מבחינת החזות שלהם‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬להרחיב את‬ ‫התובנות העולות מהן בהתייחס למיון הקטגוריאלי שבניתי‬ ‫מתוך התוצרים שניקוו אלי‪ .‬כל קטגוריה מייצגת כיוון מחשבה‪.‬‬ ‫החלוקה לקטגוריות הביאה עמה והניבה עוד משמעות לעבודות‬ ‫ובכך הרחיבה את משמעויות העומק של התערוכה‪.‬‬ ‫הקדמה‪ :‬אמנות כחיים –‬ ‫הצל והאור הגנוז‬ ‫"ה ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם‬ ‫"אור שברא הקב‬ ‫"ה בדור המבול ובדור הפלגה‬ ‫ועד סופו‪ .‬כיוון שנסתכל הקב‬ ‫וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזֹו מהם‪ .‬ולמי גנזֹו?‬ ‫לצדיקים לעתיד לבוא"(מרטין בובר‪ .)1‬בובר מסב את תשומת‬ ‫לבנו לכך שמדובר כאן ב'אור הגנוז'‪ ,‬ומסביר שהחסידים‬ ‫בתורה‪ ,‬המשיכו‬ ‫"‬ ‫"‪ ,‬ענו להם"‬ ‫"ה את האור‬ ‫שאלו"היכן גנז הקב‬ ‫ושאלו‪",‬אם כן‪ ,‬סביר להניח שצדיקים ימצאו משהו מן האור‬ ‫"‪ .‬המשיכו אלה‬ ‫"‪ .‬השיבו להם"אכן‪ .‬ימצאו וימצאו‬ ‫הגנוז בתורה‬ ‫להקשות ולשאול"אם כן‪ ,‬מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו‬ ‫"‪.‬‬ ‫"‪ .‬ענו להם"יגלוהו באורח חייהם‬ ‫מן האור הגנוז בתורה‬ ‫אמנות זה אורח חיים‪ .‬זו הדרך שבה בוחר אמן להתבונן בחיים‪,‬‬ ‫לספר עליהם‪ ,‬לבחון את חייו שלו עצמו‪ ,‬לחיות את החיים‪ .‬לא‬ ‫לחינם שב סארטר וטען בדברו על חירות האדם 'חיה את חייך‬ ‫כיצירת אמנות' (סארטר‪ .)2‬כאשר אנו מדברים על תערוכה‬ ‫שהנושא המוגדר והמוצהר שלה הוא 'אור וצל'‪ ,‬אנחנו מגיעים‬ ‫אל האמנות מהחיים‪ ,‬נוגעים בחיים של האמנות‪ ,‬ומבקשים‬ ‫לבחון דרך המגע האישי‪ ,‬מגעו של יוצר‪ ,‬את ריבוי המשמעויות‬ ‫ואת משמעויות העומק של כל אחד מאתנו תוך התייחסות‬ ‫למושג הכול כך שגור 'אור וצל'‪.‬‬ ‫מאחר ואורח החיים של האמן מצטיין בחיפוש‪ ,‬חקירה‪ ,‬גילוי‪,‬‬ ‫והתבוננות הרי שגם החיפוש אחר האור‪ ,‬אור כלשהו‪ ,‬הוא חלק‬ ‫בלתי נפרד מאורח חייו‪ .‬ואין לו לאמן‪ ,‬כמו לאדם‪ ,‬דרך לגלות‬ ‫את האור אם לא יהא שם גם החושך‪ .‬השלמות היא ההכרה‬ ‫בקיומם של הניגודים כפי שמלמד אותנו יונג‪ 3‬והדרך אל האור‬ ‫שבקצה‪ ,‬שמא אולי ה'אור הגנוז'‪ ,‬היא דרך גם אם היא תהא‬ ‫המנהרה החשוכה‪ ,‬כפי שמתאר זאת יונג במושג 'מסעו של‬ ‫הגיבור'‪.‬‬ ‫הקונוטציות‪ ,‬הפירושים והמשמעויות של צמד המילים 'אור‬ ‫וצל' רבים ומוכרים‪ .‬די אם נמנה כמה מהם‪ ,‬אלה המצביעים על‬ ‫מצבים שונים של אור וחושך‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬חיוב ושלילה –‬ ‫ניגודים‪ .‬משם מושאלים מושגים אלה גם לעולם הפסיכולוגיה‬ ‫והפילוסופיה‪ ,‬כמו שגם יש להם משמעות כערך וכאמצעי‬ ‫אמנותי במעשה האמנות ובשפתה‪.‬‬ ‫כל אחד מהיוצרים‪ ,‬שעבודותיהם מוצגות בתערוכה זו‪ ,‬מתייחס‬ ‫למושג 'אור וצל' מנקודת מבט אישית‪ .‬העבודות שמופיעות‬ ‫בתערוכה זו מבטאות דרכים שונות שבהן משחקי אור וצל‬ ‫מלווים את היוצרים‪ ,‬ומשמשים בעבורם כלי לביטוי חזותי‪ ,‬כלי‬ ‫סמלי‪ ,‬או תוצר שהבליח מתוך התבוננות‪.‬‬ ‫הקטגוריות ונכסיהן‪:‬‬ ‫מ'האור והצל' עד ה'עור והצל'‬ ‫מתוך קבוצת העבודות שאותן הגדרתי בשם 'אדם וצילו'‬ ‫עולים מצבים שהיוצר מציג בהם דיאלוג שמתקיים בין החלקים‬ ‫השונים של עצמו‪ .‬רינה רינג כותבת"אדם וצילו (אני והצל‬ ‫שלי)‪ .‬היחסים בין הדמות לצל הם מורכבים ורבי פנים‪.‬‬ ‫לפעמים הצל נמצא בפנים ולפעמים הוא חיצוני‪ .‬בכל דמות‬ ‫ישנו הצד הנשי והצד הגברי והם מקרינים אחד על השני‪,‬‬ ‫כך שלעיתים האחד נמצא באור והשני בצל ולהפך ולעיתים‬ ‫"‪.‬‬ ‫הם מתמזגים והופכים לאחד‬ ‫יונג‪ 4‬בגישתו הפסיכולוגית מגדיר את תופעת 'גיבוש הייחודיות'‬ ‫ומסביר שזהו שלב התפתחותי המאפיין את המחצית השנייה‬ ‫של החיים‪ .‬זה השלב שבו אדם מתפנה מהמטלות הקיומיות‬ ‫והחברתיות החיצוניות ומפנה את מרצו אל עולמו הפנימי‪ ,‬כדי‬ ‫למצוא את הרבדים הפנימיים והעמוקים של חייו‪ .‬גיבוש‬ ‫הייחודיות הוא השלב שבו אדם מנסה לאחד בין החלקים‬ ‫השונים של חייו‪ ,‬בין החלקים המנוגדים של אישיותו‪ .‬במסגרת‬ ‫התמודדויות אלה ה'צל' הוא אחד מהם‪.‬‬ ‫יונג טבע את המונח הפסיכולוגי 'צל' והסביר שהצל הוא חלק‬ ‫בלתי נפרד של האישיות‪ .‬חלקי הצל האלה הם חלקי האישיות‬ ‫שנקבעו להיות ייעודנו‪ ,‬חלקים שהם חלק מאתנו ואשר‬ ‫במקרים רבים נדחקו אל קרקעית תת המודע מתוך מאבק אישי‬ ‫להתעלם מהם‪ .‬אלה הם חלקי האישיות המבעבעים בתוכנו‪ ,‬הם‬ ‫חלק בלתי נפרד ממה שהאדם אמור להיות כאדם שלם‪ .‬תפקידו‬ ‫של האדם לקבל חלקים אלה‪ ,‬להכירם‪ ,‬למזג אותם כחלק ממנו‬ ‫על מנת להיות אדם שלם‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬שגם אם חלקים אלה‬ ‫סמויים ומודחקים‪ ,‬היינו ציליים‪ ,‬הם חלק בלתי נפרד משלמות‬ ‫האדם‪ .‬השאיפה לשלמות ולמימוש מותנית באיחוד וגיבוש‬ ‫החלקים המנוגדים‪ .‬ה'צל' הנפשי‪ ,‬בדיוק כמו הצל הפיזי‪ ,‬הוא‬ ‫חלק בלתי נפרד מדמות האור הגלויה‪ ,‬הנראית והמודעת‪.‬‬ ‫הדמויות התת מודעות המשוקעות בנפש העמוקה של ה'עצמי'‬ ‫‪ 1‬בובר‪ ,‬מ‪ )5002( .‬אור הגנוז‪ :‬ספורי חסידים‪ .‬הוצאה לאור שוקן‪.‬‬ ‫‪ 2‬ברינקר‪,‬מ‪ )2995(.‬ז'אן פול סארטר‪ :‬דרכי החירות – ספרות ‪ ,‬פילוסופיה‬ ‫ופוליטיקה ביצירת סרטר‪ .‬ספריית אוניברסיטה משודרת‪.‬‬ ‫‪ 3‬יונג‪ ,‬ק‪ .‬ג‪ .‬זיכרונות חלומות מחשבות‪ .‬ראיון ועריכה‪ :‬אניאלה יפה‪.‬‬ ‫עברית‪ :‬מיכה אנקורי‪ .‬מודן‪.2991 ,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 4‬רוברטסון‪ ,‬ר‪ )5001( .‬יונג – מדריך לפסיכולוגיה היונגיאנית ‪(.‬ענת רז‪.‬‬ ‫תרג‪ ).‬הוצאה לאור פן‪ ,‬מבית ידיעות אחרונות‬ ‫‪-1‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬ ‫הן חלק בלתי נפרד מהאדם‪ .‬כמו הצל הפיזי שלנו כך גם‬ ‫אישיות הצל משרטטת קו מתאר כהה של ההוויה השלמה‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫בגוף עבודות אלה‪ ,‬ניתן לראות באופן ברור את החלוקה‪.‬‬ ‫חלוקה זו מצביעה על המודעות של היוצר לתופעה נפשית זו‪,‬‬ ‫ועל כך שהוא מבין שגיבוש הייחודיות והשלמות מותנים‬ ‫בחיבור בין חלקי האור הגלויים וחלקי הצל הסמויים‪ .‬עבודות‬ ‫אלה חושפות את הסמוי‪ ,‬מצביעות על קיומו ובכך הן למעשה‬ ‫מתארות תהליך יצירה שיש לו משמעות פסיכולוגית שבה‬ ‫האדם מכיר את צלו ומביא אותו אל האור‪.‬‬ ‫תופעה דומה לזו באה לידי ביטוי גם בקבוצת העבודות ששמן‬ ‫'דמות הצל'‪ .‬לכאורה אנו רואים את תופעת הצל כתופעה‬ ‫אופטית‪ :‬ניתן להבין שהאור המוטל על חפץ מסוים או על אדם‬ ‫מייצרים את צלו‪ .‬הצל הוא במדויק כצורת החפץ המואר‪ ,‬מפני‬ ‫שהאור נע בקווים ישירים‪ .‬כאשר האור פוגע בגוף העשוי‬ ‫מחומרים אטומים‪ ,‬הגוף מטיל צל ‪ -‬אזור מאחורי הגוף שהאור‬ ‫אינו מגיע אליו‪.‬‬ ‫כך הגוף המואר שלנו הוא זה שמשרטט את תמונת הצל‬ ‫המתלווה אליו‪ ,‬כחלק בלתי נפרד‪ ,‬כחלק המשלים את הדמות‬ ‫המוארת‪ ,‬ומזכיר לנו שהאדם כמוהו כיממה‪ ,‬הוא מורכב מאור‬ ‫וצל כשם שהיממה מורכבת מיום ולילה‪ .‬יונג‪ ,‬מתאר את‬ ‫הניגודים כ'יין ויאנג' – סמלים שאותם הוא שואל מהתורות‬ ‫הסיניות המתארות את המעגל השלם המחולק באופן שווה‬ ‫לשחור ולבן‪ ,‬אבל השחור פולש במעט ללבן ולהיפך – ורק כך‬ ‫הם יכולים באמת להיות יחידה שלמה ומושלמת‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אי‬ ‫השלמות של כל אחד מהחלקים‪ ,‬שבו החלק האחר מזנב בו או‬ ‫פולש אליו – זו בעצם השלמות‪.‬‬ ‫סדרת העבודות שהוגדרו כ'דמות הצל' מתמקדות בצילומים‬ ‫שבהם הדגש הוא דווקא על דמות הצל‪ .‬היוצרים – מידד‬ ‫גוטליב‪ ,‬אירית סלע ואשר גיבל – הולכים שבי אחר דמות הצל‪,‬‬ ‫שאותה הם מוציאים מהמקום הצילי והשולי שלה ומציבים‬ ‫אותה כעיקר הדבר ביצירתם‪ .‬דמויות הצל לא היו יכולות‬ ‫להיות כאלה לו לא היה מקור אור גדול שישנו מצד אחד‪ ,‬אך‬ ‫נחסם מצד אחר‪ .‬ניתן לקרוא זאת כסוג של מטאפורה האומרת‬ ‫שצריך את האור על מנת לראות את החושך ואף לתת לו‬ ‫מקום‪ .‬האור מייצג את הביטחון‪ ,‬זהו סוג הביטחון המאפשר‬ ‫להביט אל המקום החשוך‪ ,‬להניח אותו במרכז מבלי להיות‬ ‫מאוים‪ .‬במובן מסוים להוציא לאור‪ ,‬לגלות‪ ,‬ולחשוף את הסמוי‬ ‫הבלתי נמנע‪ .‬בדרך זו‪ ,‬על אף שהדבר המתגלה לעינינו ובולט‬ ‫הוא דווקא הצל‪ ,‬הדמות הצילית‪ ,‬אנו יודעים שהאור הוא זה‬ ‫שאיפשר להיות‪ ,‬להתגלם‪ ,‬ולהיחשף‪ .‬ללמדנו שמתוך הצל ניתן‬ ‫ללמוד על האור‪ ,‬או אפילו לראות באור הפיזי סוג של משל‬ ‫כפי שאומר גוטליב‪" :‬גיליתי שהאור בצילום לא נעוץ בהכרח‬ ‫בהבדלי התאורה‪ ,‬אלא בעיקר ביכולתו להאיר את החיים‬ ‫באמצעות האומנות הפואטית שנקראת צילום"‪ .‬גוטליב אמנם‬ ‫מדבר על הכלי ועל השימוש בו‪ ,‬אך גם דיבור זה הוא משל‬ ‫טעון בפני עצמו‪.‬‬ ‫בעבודות אלה‪ ,‬הדמות הצילית היא דמות כללית‪ ,‬אין בה‬ ‫פרטים‪ ,‬היא גושית‪ ,‬היא מוגדרת כצורה‪ ,‬ולעתים אף‬ ‫מטושטשת (אם זה מה שהיוצר ביקש להדגיש)‪ .‬דמויות צל‬ ‫אלה נושאות עמן אמירה אוניברסלית ובכך הן שופכות "אור"‬ ‫על מושג הצל‪ ,‬כתובנה מלאה ומושגית מבלי להיכנס לפרטים‬ ‫שהרי לא מדובר כאן בסיפור פרטי‪ ,‬אלא בתופעה‪ .‬הצילום‬ ‫המתמקד בצל אינו מבקש לספר סיפור של אדם פרטי‪ ,‬אלא‬ ‫סיפור של אדם בעולם‪ ,‬של תופעה‪ .‬הצל מופיע בתמונות אלה‬ ‫‪-‬‬ ‫כצל‪ ,‬כתופעת צל‪ ,‬שאינה יכולה להתפרש כצל פרטי של אדם‬ ‫פרטי שכן הפרטים המזהים נעלמים‪.‬‬ ‫כמה מן הפירושים למלה צל‪ ,‬על פי ההגדרה המילונית‪,‬‬ ‫מדברים על אפלה‪ ,‬עצבות‪ ,‬צללית‪ ,‬מחסה ומקלט – מכאן אני‬ ‫מבקשת לקרוא את קבוצת העבודות שהוגדרו כ'דמות הצל' –‬ ‫כסוג של עבודות המצביעות מצד אחד על הדבר האפל‪,‬‬ ‫המפחיד אולי‪ ,‬העמום והבלתי ידוע‪ ,‬אך בו בזמן מעלות אותו‬ ‫ומציבות אותו במרכז "הבמה" כתמונה‪ ,‬כצילום שבו הצל הוא‬ ‫זה שמקבל את מרכז תשומת הלב‪" .‬לעתים המציאות לובשת‬ ‫שכבות ורבדים שבמהותם הם מסיכות וכיסויים‪ ,‬ויש לקלף‬ ‫שכבה אחר שכבה עד שמגיעים לאמת כפי שהיא נראית‬ ‫בעיניך"‪ ,‬אומר אשר גיבל ומציין שאיננו מחפש את הפרטי‬ ‫והייחודי או 'סלבריטאות' כלשונו‪ ,‬אלא מעדיף את הדבר‬ ‫המשותף ל"מהות האנושית"‪ .‬הצל המופיע בתמונות אלה שופך‬ ‫אור על הדמות והופך אותה לדמות המייצגת משהו כללי‬ ‫ואוניברסלי‪.‬‬ ‫הצל המופיע בצורה גלויה וצמודה לאובייקט מבטא גישה‬ ‫נוספת מבית מדרשו של יונג‪ ,‬שמדבר על 'מסעו של הגיבור'‬ ‫היוצא לנצח מפלצות אימתניות ושב ממסעו זה מנצח ומחוזק‪.‬‬ ‫לשון אחר‪ ,‬להתמודד עם החשוך‪ ,‬הסמוי‪ ,‬הפחד לחשוף אותו‬ ‫ולהתחזק‪.‬‬ ‫החיפוש אחר 'האור והצל בטבע' מביא עמו תופעות של‬ ‫התבוננות בטבע‪ ,‬בזריחה‪ ,‬בשמש‪ ,‬בשעות השונות של היום‪,‬‬ ‫בתנאים שבהם השמש מאירה‪ ,‬או לחילופין דועכת לשקיעתה‪.‬‬ ‫אלה מקרים שבהם ניתן לראות את הדיאלוג בין איתני הטבע‪.‬‬ ‫החלוקה שלראשונה שמענו עליה בספר בראשית‪ ,‬בריאת‬ ‫ָארץ‪.‬‬ ‫אשית בָּ ָּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֵ ת הַ ָּשמַ יִׁם‪ ,‬וְּאֵ ת הָּ ֶ‬ ‫העולם‪" :‬בְּ ֵר ִׁ‬ ‫ָארץ הָּ יְּתָּ ה ת ֹהּו וָּב ֹהּו וְּח ֶֹשְך עַ ל‪ְּ -‬פנֵי תְּ הֹום; וְּרּוחַ אֱ ֹלהִׁ ים‬ ‫וְּהָּ ֶ‬ ‫מְּ ַרחֶ פֶת עַ ל‪ְּ -‬פנֵי הַ מָּ יִׁם‪ .‬וַי ֹאמֶ ר אֱ ֹלהִׁ ים‪ ,‬יְּהִׁ י אֹור; ַויְּהִׁ י‪-‬אֹור‪.‬‬ ‫ַוי ְַּרא אֱ ֹלהִׁ ים אֶ ת‪-‬הָּ אֹור‪ ,‬כִׁי‪-‬טֹוב; ַויַבְּ דֵ ל אֱ ֹלהִׁ ים בֵ ין הָּ אֹור ּובֵ ין‬ ‫הַ ח ֹשֶ ְך‪ַ .‬ויִׁקְּ ָּרא אֱ ֹלהִׁ ים לָּ אֹור יֹום‪ ,‬וְּלַ ח ֶֹשְך קָּ ָּרא לָּ יְּלָּ ה; ַויְּהִׁ י‪-‬‬ ‫"‪.1‬‬ ‫עֶ ֶרב ַויְּהִׁ י‪-‬ב ֹקֶ ר‪ ,‬יֹום אֶ חָּ ד‬ ‫זה היום שבו החל תהליך בריאת העולם‪ ,‬הוא נקרא 'יום אחד'‬ ‫ובו נבדלו האור והחושך‪ .‬נבדלו‪ ,‬אך ממשיכים להתקיים יחד‬ ‫כדי להיות יום אחד‪ .‬אלה מלווים זה את זה בו זמנית ‪ -‬מיד‬ ‫אחרי האור מופיע החושך ולהיפך‪ .‬את תופעות הטבע שאותן‬ ‫מציגים האמנים הגדרתי בתערוכה זו כקטגוריה בשם 'האורות‬ ‫והצללים בטבע'‪ .‬בעבודות אלה ניתן לראות רגעים קסומים‬ ‫שבהם היוצר בוחר להציג את האור המגיח מהשמיים ונתקל‬ ‫בגופים אטומים כמו הר או עץ; האור אינו יכול לחדור מבעדם‬ ‫ומשאיר אותם להיות גוף חשוך‪ .‬משחקי האור השולח קרניים‪,‬‬ ‫או חודר מבין הפתחים‪ ,‬פתחי הצל‪ ,‬חרכים המאפשרים לאור‬ ‫להפציע ולבקוע‪ ,‬ולעתים אינך יודע אם האור דוחק את החושף‬ ‫או להיפך‪ .‬בשמת גל מתבוננת בטבע‪ ,‬מצלמת ועוקבת אחר‬ ‫"המשחק המעניין והיחסים שנרקמים בין האור והצל"‪,‬‬ ‫כדבריה‪ ,‬ואנו רואים את התוצאות שמשחק זה מביא אל‬ ‫הצילום‪ .‬הטבע הוא מקור השראה תמידי‪ ,‬הצילום הוא תמיד‬ ‫תוצאה של רגע אחד מסוים ושל העין שקלטה אותו בדרכה‪.‬‬ ‫בעבודות אלה‪ ,‬על אף שמדובר בצילום‪ ,‬ועל אף שבצילום‬ ‫מקור האור‪ ,‬כמות האור וזמן החשיפה הם תנאי להפקת צילום‪,‬‬ ‫לא זה האור שבו אנו מדברים‪ .‬בעבודות אלה האור הוא‬ ‫‪ 1‬בראשית פרק א פס' א ‪ -‬ה‬ ‫‪-3‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬ ‫קיצם‪ ,‬המלחמה היא ללא הכרעה‪ .‬התנגשות זו מסבירה את‬ ‫קיומם של המחזוריות והקצב‪ ,‬או בלשונו של הרקליטוס‬ ‫'הרמוניה'‪ .‬שם הזכרנו את האור והצל כמשל לעולם הנפש‪,‬‬ ‫אליבא דיונג‪ ,‬כאן אנו מדברים עליהם כמשל וכדרך חשיבה‬ ‫אודות העולם‪ ,‬הסתכלות על העולם‪ ,‬או בעולם עצמו‪.‬‬ ‫המשוררת לאה גולדברג בשירה 'אור וצל' מתארת זאת‬ ‫לכאורה בלשון קלה ואומרת " ְמ ַמהֵר‪ָ-‬אץ ַהצֵל הַשָׁ חֹור‪/‬וְאֵ יננֶּו‬ ‫ּבֹור ַח‪,‬‬ ‫ּובֹור ַח‪ֵ ,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ַמשִׂ יג אֶ ת הָׁאֹור‪ְ /.‬ו ָׁהאֹור – הּוא ַעלִׂיז וְשָׁ מֵ ַח‪/‬‬ ‫ּבֹור ַח!"; רוצה לומר‪ ,‬שאפשר לתאר את המאבק הנצחי הזה‬ ‫ֵ‬ ‫גם ברוח זו‪ .‬עגנון לעומת זאת רוצה לומר שהצל הוא עדות‬ ‫ורישום לקיימות‪" :‬אין לך דבר שלא קדם לו רישומו‪ .‬משל‬ ‫לעוף‪ ,‬קודם שהוא עף פורס כנפיו והן עושות צל‪ .‬מביט הוא‬ ‫בצל ונוטל כנפיו וטס"‪ .‬האם האור אכן בורח‪ ,‬כלשונה של‬ ‫גולדברג‪ ,‬או 'טס'‪ ,‬כלשונו של עגנון? ייתכן‪ ,‬אך אלה הם‬ ‫הניגודים היוצרים את השלם‪.‬‬ ‫כמו למשל בסדרת העבודות של הלל אלקיים‪ ,‬שזכו לקטגוריה‬ ‫בפני עצמה 'דרמה באור וצל'‪ .‬הניגודים‪ ,‬אשר בציוריו של‬ ‫אלקיים מתבטאים בצבעוניות‪ ,‬כאשר הם סמוכים זה לזה‬ ‫יוצרים מצב דרמטי‪ ,‬דרמה ויזואלית ההופכת למטאפורה‬ ‫לדרמה אנושית‪ .‬הדרמה המתחוללת בנפש הדמויות המצויירות‬ ‫של אלקיים מתוארת גם באמצעות המבע‪ ,‬הבעת הפנים‪ ,‬וגם‬ ‫באמצעות המפגש בין הבהיר לכהה – הם האור והצל‪" .‬הפנים‬ ‫מוארות בחלקן‪ ,‬כשהתודעה לטוב מתעוררת ויוצאת לאור‬ ‫מן הצל של הספקות והשיפוטים"‪ ,‬מסביר אלקיים ביחס‬ ‫לאחת מעבודותיו‪" .‬האור והחושך‪ ,‬מה שגלוי באור ומה‬ ‫שעוד נגלה מהחושך‪ ,‬וגם כוחותינו שאנו גאים להציגם‬ ‫באור – יחד עם חולשותינו שאנו מתביישים ומסתירים –‬ ‫כל אלה מפסלים את חיינו כאור וצל"‪ ,‬אומר אלקיים ומפסל‬ ‫באמצעות ציור‪ ,‬כאשר השימושים החדים באור וצל משמשים‬ ‫לו כאיזמל פסלים‪ .‬בציורו 'תובנת פתאום' מסביר אלקיים‪:‬‬ ‫"כשפתאום מבליח אור של 'אהה'"‪.‬‬ ‫צמד המילים 'אור וצל' הן מטאפורה המתארת מצבים אנושיים‪,‬‬ ‫רגשיים‪ ,‬חברתיים ואישיים‪ .‬במובנים של טוב ורע‪ ,‬חיוב‬ ‫ושלילה‪ ,‬גלוי וסמוי‪" .‬האור והצל מסמלים מצבי תודעה‪:‬‬ ‫האור מוציא מאתנו רגשות של שמחה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬שליטה‬ ‫בעניינים‪ ...‬הוא מייצג את התודעה והתבונה‪ .‬אבל החושך‬ ‫מייצג את הבלתי נודע‪ ,‬את הפחד‪ .‬הבערות‪ ,‬אפילו הרוע"‪,‬‬ ‫אומר הלל אלקיים‪ ,‬וגם עושה‪ .‬כפי שניתן לראות בגוף‬ ‫עבודותיו‪.‬‬ ‫בקבוצת העבודות 'האור והצל כמטאפורה' אנו מוצאים גוף‬ ‫עבודות שבהן הסיפור הטעון שנושא עמו הציור הוא זה‬ ‫שמתאר מצבים של 'אור וצל'‪ ,‬או של אור או צל‪ .‬גוף העבודות‬ ‫הצבעוני של מלי אלבז אלמנדין שנראה כמו 'חלונות צבעונין'‬ ‫(ויטראג'ים) נראה כחריג באוסף זה‪ ,‬ומציג באופן נוקב את‬ ‫השאלה‪ :‬מה לעבודות אלה ולנושא בו אנו עוסקים? "אני‬ ‫בוחרת את הנקודות הקטנות הזעירות {פיסות החיים‬ ‫הקטנות } להאיר את חיי‪ ...‬בתוך רצף החיים הכאוטי‪ ...‬כל‬ ‫נקודונת זעירה של אור היא מקור הכוח אשר מחליש‬ ‫ומשקיט את החושך‪ ...‬האור הרוחני חזק ואיתן יותר מהפיזי‬ ‫ בעבודותיי אני "מייפה" בנגוהות אור ‪...‬זעירות כדרך‬‫להתמודד אל מול חוויות בלתי נעימות"‪.‬‬ ‫גוף עבודותיה של אלבז אלמנדין הנקרא בשם הכולל 'פיסות‬ ‫חיים' אכן מופיע כנקודות אור זהרוריות על פני החיים‬ ‫שהותירו עקבות של צל‪ .‬כמו העוף של עגנון‪ ,‬כך גם היא‬ ‫מתבוננת ועפה‪ ,‬טסה הרחק מהם והלאה‪ .‬לכל אחת מעבודותיה‬ ‫האובייקט המצטלם‪ ,‬או לחילופין הצל – כי ממילא האחד הוא‬ ‫הנגזרת של קודמו‪.‬‬ ‫אירית סלע מחפשת את השמש‪ ,‬כאשר על פי תפישתה 'אור‬ ‫וצל' הם "החושך שבא מן האור"‪ .‬כאשר סלע יוצאת אל‬ ‫הטבע היא מנהלת אתו דיאלוג‪" :‬את הצילום 'בואי שמש'‬ ‫צילמתי בצהרי יום סגריר כשצצה השמש מסנוורת מאחורי‬ ‫העץ‪ .‬עניתי לה בפלש פועל"‪ .‬אור מול אור – דיאלוג‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר נגלה שלתופעה שסלע מתארת כאן ולדו שיח המתנהל בין‬ ‫'אורות' יש שם ומונח בשפת האמנות‪.‬‬ ‫עבודותיהן של גל וסלע (שגם שמותיהן לקוחים מן הטבע)‬ ‫מביאות מתוך הטבע רגע של דיאלוג בינן לבין איתני טבע‪ ,‬אלה‬ ‫שקבעו מהו יום אחד‪ .‬הן מביאות במבט אחד חד ברגע אחד‬ ‫משחקים מרגשים בין אור וצל‪ ,‬בהיר וכהה‪ ,‬שמש וענן ‪-‬‬ ‫שלמות שניבטת מתוך ניגודיה‪ .‬ואם קודם לכן דיברנו על טבע‬ ‫האדם – כאן אנו רואים טיבו וטבעו של עולם‪ ,‬ומכאן גם‬ ‫למדים שחד המה‪ .‬אור וצל הם חלק בלתי נפרד מהקיום‪.‬‬ ‫משמעות מיוחדת מצאתי בגוף עבודות שבהן 'האור בוקע' כמו‬ ‫פוצע את החושך‪ .‬סלע אמנם מציינת בדבריה שאותה מעניין‬ ‫"החושך שבא מן האור"‪ ,‬אך כמה מעבודותיה מציגות את‬ ‫האור שבוקע מתוך החושך‪ .‬אפשר לומר שההחלטה היא בידי‬ ‫הצופה ותלויה בנקודת המבט שלו‪ .‬אם האור מפר את שלוות‬ ‫החשכה בהבקיעו‪ ,‬או שמה החושך מגיח מתוך האור – זו‬ ‫השקפת עולם‪ ,‬לדעתי‪ .‬כמו משל הכוס הריקה או המלאה‪ ,‬זו‬ ‫קביעת עמדה והיא נכונה מכל זווית שהיוצר או הצופה יחליטו‬ ‫עליה‪ .‬האור המופיע בקבוצת עבודות זו (גיבל‪ ,‬סלע‪ ,‬וגל) אכן‬ ‫מדגיש את המשמעות ואת החשיבות שיש לחושך‪ ,‬שהרי ללא‬ ‫החושך לא היינו יכולים להבחין באור‪.‬‬ ‫גישות פילוסופיות ופסיכולוגיות רואות בתופעה זו מטאפורה‬ ‫ומשל לחיים‪ .‬האור הזה‪ ,‬הבוקע מתוך נקודה מסוימת בתמונה‪,‬‬ ‫מזכיר הבטחה‪ ,‬תקווה‪" ,‬האור שבקצה המנהרה"‪ ,‬האור שיכול‬ ‫לבקוע מתוך החשיכה‪ .‬גם המילה 'מנהרה'‪ ,‬מילה עברית‪,‬‬ ‫המתארת בו זמנית את חשכת המנהרה‪ ,‬ואת העובדה שהחושך‬ ‫לאור‬ ‫הבטחה‬ ‫טומן‬ ‫'מ‪ -‬נהרה'‪ .‬אכן‪ ,‬החושך הוא פוטנציאל לאור שיבקע מתוכו‪,‬‬ ‫כמו השחר הבוקע מן השחור‪ ,‬מתוך הלילה‪.‬‬ ‫הנה לנו שוב אותם ניגודים שאליהם מתייחס יונג בדברו על‬ ‫הנפש‪ .‬ועוד הרבה לפניו דיבר הפילוסוף היווני הרקליטוס‪ 1‬על‬ ‫ניגודים והציג אותם בצמדים – כגון‪' ,‬יום ולילה' ועוד‪ .‬צמדים‬ ‫אלה מתוארים על ידו כשני הצדדים של המטבע‪ ,‬כשני קצותיו‬ ‫של מיתר מתוח‪ ,‬או במילים אחרות‪" ,‬השניים הם אחד"‪.2‬‬ ‫הרקליטוס היה זה שדיבר על ההשתנות הבלתי פוסקת‪" :‬אי‬ ‫אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים"‪ .3‬המים זורמים והנהר‬ ‫לעולם אינו אותו נהר‪ .‬אל לנו ללכת שבי אחר מה שנראה גלוי‬ ‫לעין‪ ,‬לעולם מסתתר שם תהליך הפועל באותם צמדים בלתי‬ ‫נפרדים – התהוות וכיליון‪ ,‬אור וצל‪ ,‬יום ולילה‪ ,‬שחור ולבן ‪-‬‬ ‫ניגודים‪ .‬זהו קרב בין כוחות אדירים‪ ,‬היום נלחם בלילה‬ ‫להביסו‪ ,‬הלילה נלחם ביום – והמשל הוא – החיים נאבקים‬ ‫במוות‪ ,‬ההתמד מתנגש בשינוי‪ .4‬כל אלה אינם מגיעים אל‬ ‫‪ 1‬אצל קנב‪ ,‬י‪ )2991( .‬תבניות ותמונות – מפיתגורס עד מונדריאן‪ .‬הוצאה‬ ‫לאור סטודיו אף שיף‪.‬‬ ‫‪ 2‬שם עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ 3‬שם עמ' ‪22‬‬ ‫‪ 4‬שם (קנב)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬ ‫חללי הציור כהים וחשוכים‪ .‬אלה הם הציירים הטנבריסטיים‬ ‫( ֶטנֶב ְָרה – חשכה בלטינית)‪ .‬ציורים אלה בולטים בניגודיות‬ ‫שבהם‪ .‬חלל הציור חשוך‪ ,‬ואנו מבחינים בעצמים האחרים‬ ‫משום היותם מוארים באור עז‪ ,‬לעתים קרובות זה אור הבא‬ ‫ממקור אחד ויחיד‪.‬‬ ‫טכניקת ה'אורצל' (קיירוסקורו)‪ ,‬שאותה פיתח ליאונרדו‬ ‫למיומנות גבוהה ביותר‪ ,‬ואשר בה השתמשו אמנים נוספים‬ ‫באירופה (קרוואג'ו‪ ,‬ולסקס‪ ,‬רמברנדט ועוד)‪ ,‬אפשרה לאמן‬ ‫ליצור מבנה חזותי חדש‪ .‬ליאונרדו מעמעם את הצורות‪,‬‬ ‫מטשטש את המחברים שביניהם והופך את התמונה למן רקע‬ ‫כהה העוטף את כתמי האור‪ .‬כך נוצר קשר בין הניגודים‪ :‬בהיר‬ ‫וכהה‪ ,‬צורה ורקע‪ ,‬פנימה וחוצה‪ .‬השימוש בטכניקת ה'אור צל'‬ ‫– מאפשרת לצייר ליצור על הבד הדו מימדי אשליה של‬ ‫מציאות‪ ,‬על ידי יצירת נפח‪ ,‬ותלת מימד‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬הסגנון האימפרסיוניסטי דחק את תופעת 'האור‬ ‫היורד על הדברים' וחזר אל ה'אור המפציע מבעד לדברים'‪.‬‬ ‫ברבות מן העבודות המוצגות בתערוכה זו ניתן לזהות את שתי‬ ‫התופעות 'האור היורד על הדברים' וה'אור המפציע בין‬ ‫הדברים'‪ .‬בציורים המוצגים בתערוכה‪ ,‬ואשר חלק מהם‬ ‫מופשטים‪ ,‬ניתן לזהות משחקי צבע‪ .‬הצבעים הבהירים מיצגים‬ ‫את האור או שהם אלה שדרכם מבצבץ האור‪ ,‬ואילו במספר‬ ‫עבודות בצילום נשמרת עדיין ואף בולטת הגישה של 'האור‬ ‫היורד על הדברים'‪.‬‬ ‫האור היורד או האור המפציע בא לידי ביטוי במרבית‬ ‫העבודות‪ ,‬אך כסוג של שימוש בטכניקה זו‪ ,‬אנו מוצאים אותו‬ ‫בקטגוריה שהוגדרה כאן כ 'אפקטים של אור וצל'‪ .‬משחק בין‬ ‫אורות וצללים כאשר הצל מוטל או מוכל והוא זה שיוצר את‬ ‫הנראות של היצירה ומכאן גם נגזרת אחר כך המשמעות שלה‪.‬‬ ‫את האפקטים של אור וצל אנו רואים הן בעבודות צילום שבהן‬ ‫האור והצל מייצרים דרמטיות‪ ,‬הדגשות‪ ,‬טשטוש ולעתים‬ ‫הכללה‪ .‬גם בקטגוריה שהוגדרה 'אורות וצללים בציור' –‬ ‫נבחרו עבודות שבהן יש משחקים בין צבעי בהיר לצבעי כהה‪,‬‬ ‫כאשר בחלק מהן דווקא שם העבודה הוא זה שמצביע על‬ ‫השיוך לנושא זה‪ ,‬כמו למשל בעבודתו של ליטמן 'צל האור'‬ ‫או "ולא היה צל על פני האדמה מיום שלישי עד יום‬ ‫רביעי"‪.‬‬ ‫קבוצת העבודות 'אור וצל ברישום וקו' – מתארות את תופעת‬ ‫האור והצל בדרך אחרת‪ .‬גם הן שייכות לתחום הטכניקה‬ ‫ברובד העליון‪ ,‬ומשמשות מטאפורה ברובד העמוק יותר‪ .‬יגאל‬ ‫ורדי‪ 3‬בספרו 'סקיצה' מסביר ש "חיכוך העיפרון על הנייר‪,‬‬ ‫החדרת עופרת לתוך המצע הלבן בעוצמות לחץ שונות‬ ‫מקנה לקו גוונים שונים‪ .‬משיכת הקו בעוצמות שונות‬ ‫יוצרת את הרושם הראשוני והבסיסי של אשליית אור‬ ‫וצל"‪ .‬הקו שאותו אנו מניחים בציור‪ ,‬למעשה‪ ,‬אינו קיים‬ ‫במציאות‪ .‬הקו הוא למעשה האופק הדמיוני שנוצר בן‬ ‫האובייקט לרקע‪ .‬כאשר אנו ממקדים את המבט בקו המתאר‬ ‫של האובייקט ניכרים בו גוונים שונים‪ ,‬גם בגלל השפעת האור‪,‬‬ ‫וגם בגלל היחס בין גון האובייקט לגון הרקע‪ .‬האור והצל‬ ‫במקרים אלה הם ההתחקות של הצייר המתבונן באובייקט אחר‬ ‫המקומות הבהירים והכהים‪ ,‬אלה המאפשרים לי ליצור את‬ ‫הדימוי על משטח הציור שלו‪ ,‬ולהתוות את צורתו‪" .‬אני בונה‬ ‫סיפור שיש בו גם צל‪ ,‬גם צד אפל‪ ,‬ובו היא נוגעת בנגיעות אור‬ ‫וצבע – בבחינת הבחירה שלה לראות את ה'אור' שכן יכול‬ ‫לבקוע מתוך החושך‪ ,‬או כפי שתיארתי בתחילת דברי‪ ,‬ה'אור‬ ‫הגנוז' – זה אור שיגלוהו האנשים באורח חייהם‪ .‬בעבור אלבז‬ ‫אלמנדין‪ ,‬החיים הם אמנות‪ ,‬אורח חיים ביצירה‪ ,‬כיצירה‪,‬‬ ‫ברקימת פיסות חיים ליריעת צבעונין מוארת‪ ,‬בבחינת להוציא‬ ‫את האור מתוך החשיכה‪.‬‬ ‫אהלה מוזיקנט יוצרת קולאז'ים ומבקשת לדבר באמצעותם על‬ ‫הגילוי וההסתר "אור וצל מהווים את שתי פניה של‬ ‫המציאות הגלויה והנסתרת בעולמנו"‪ .‬מוזיקנט מציגה‬ ‫וריאציות קולאז'יות של דיוקן עצמי‪ ,‬המתארות תהליכים של‬ ‫חיפוש עצמי‪ ,‬אותו חיפוש שהזכרתי קודם לכן‪ ,‬החיפוש שיונג‬ ‫מדבר עליו ומתאר אותו כמסע של הכרת הניגודים‪ ,‬המתח‬ ‫והדיאלוג ביניהם‪ ,‬המפרה את השאיפה ליצירת הרמוניה ואיזון‪.‬‬ ‫קולאז'ים אלה עוסקים בגלוי ובנסתר – שהם עוד נגזרות של‬ ‫צמד המילים 'אור וצל'‪.‬‬ ‫בקבוצת העבודות 'אפקטים של אור וצל' הדגש הוא על‬ ‫שימושים ויישומים של תאורה‪ ,‬אור וצל במובן הטכני‪ ,‬במטרה‬ ‫להשיג תוצאות רצויות‪.‬‬ ‫האור הוא אחד הנושאים החשובים והמדוברים ביצירת‬ ‫האמנות‪ .‬איכותו הציורית של האור היא מבין המאפיינים‬ ‫הנוקבים ורבי המשמעות‪ ,‬שיש בהם להעיד על הצייר או על‬ ‫האסכולה האמנותית שאליה הוא משתייך‪ .‬כך למשל ניתן‬ ‫לזהות את איכותו הטיפוסית של האור בתמונות האסכולה‬ ‫הפלורנטינית מתקופת הרנסנס המוקדם‪ ,‬כאור בעל זוהר‬ ‫מובהק וחושפני‪ ,‬בהיר‪ ,‬רענן וקריר‪ .‬ציורי האסכולה‬ ‫הוונציאנית נוגהים בזהרורים שלאחר שקיעה‪ ,‬ואילו ציורי‬ ‫הנופים ההולנדיים מן המאה ה‪ 21-‬מוארים באור צלול של‬ ‫צהרי היום‪ ,‬אף שהוא מבצבץ מבעד לעננים המאפיינים את‬ ‫ארצות השפלה‪ .‬האור מצביע על ההתנסות האקלימית של‬ ‫אמנים בני ארצות שונות‪ ,‬אך יש שהוא מופיע גם כנושא ערך‬ ‫סמלי‪ ,‬ומייצג השקפות פילוסופיות או דתיות‪ .‬האור מייצג את‬ ‫האלוהי‪ ,‬את הקדוש‪ ,‬את הטוב והמיטיב‪ ,‬כשם שהחושך מייצג‬ ‫את הרע‪ ,‬המוות‪ ,‬הרשע והלא יידוע‪ ,‬כמו גם את ייסורי הנפש‪.‬‬ ‫מרשל מקלוהן‪ 1‬ניסח הבחנה מעניינת בין 'האור המפציע‬ ‫מבעד לדברים' (‪ )light through‬ובין 'האור היורד על‬ ‫הדברים' (‪ .)light on‬עד תקופת הרנסנס הרבו האמנים‬ ‫להשתמש באותו נוגה קורן‪ ,‬האור היורד על הדברים‪ ,‬או האור‬ ‫המפציע שבו מבקשים לסמל את ההפרדה בין האור האלוהי‬ ‫ובין מעשה ידי אדם‪ .‬עם בוא הרנסנס‪ ,‬התחילו להשתמש‬ ‫בניגודים עזים בין אור וצל‪ ,‬ובמונח שטבע ליאונרדו דה וינצי‬ ‫'אורצל' (‪ .)chiaroscuro‬בציורים שנוצרו בתקופה שקדמה‬ ‫לליאונרדו ניתן לראות שהאור שבהם יוצא לקראתנו מתוך‬ ‫התמונה‪ ,‬אנו מקבלים אותו‪ ,‬זה האור 'המפציע מבעד לדברים'‪.‬‬ ‫היפוכו של דבר הוא ב'אור היורד על הדברים' – זהו סוג נהרה‬ ‫השופעת ממקור אור מוגדר‪ ,‬ולא ממקור על גשמי ועל טבעי‬ ‫שהווייתו בכל‪ ,‬בבחינת 'בכל העולם מקומו'‪ .2‬הגישה‬ ‫שהתפתחה בתקופת הרנסנס אינה מבטאת את התחושה‬ ‫והאידיאולוגיה הדתית‪ ,‬אלא אוחזת בגישה מדעית‪ .‬באסכולה‬ ‫זו‪ ,‬שבלטה אחר כך במאה ה‪ ,21-‬ניתן לראות ציורים שבהם‬ ‫‪The medium is the Messenger: A Biography, by Philip 1‬‬ ‫‪Marchand, M.I.T Press, 1989‬‬ ‫‪ 2‬אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול ‪ ,‬הוצאת כתר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ורדי‪ ,‬י‪ )5001( .‬סקיצה – הוראת הציור‪ ,‬חניכת האמן‪ .‬הוצאת ספרי חמד‬ ‫מבית ידיעות אחרונות‪ .‬עמ' ‪92‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬ ‫העבודות בקטגוריה זו מרחיבות את המשמעות שניתן לגזור‬ ‫מצמד המילים 'אור וצל'‪.‬‬ ‫צבעים משלי לכל הגוונים והאפשרויות של העופרת‬ ‫בעפרון‪ ,‬המאפשרת לי להגיע מהאפלה הגדולה ביותר אל‬ ‫האור השקוף ביותר"‪ ,‬מסבירה שרה אהרונוביץ קרפנוס‪.‬‬ ‫בעבודות אלה נראה שהקו המסייע ליצירת הצללה הוא סוג של‬ ‫טכניקה‪ ,‬אך לא כן הוא‪ .‬גם כאן נמזגת אמירה מעמיקה ובה‬ ‫הטכניקה היא רק כלי וסמל המסייע לה להיאמר‪" .‬ציור זה‬ ‫מסמל בעיני פריצת התוך שבנו‪ ,‬הפנים שאינו יכול לשאת‬ ‫עוד את השפלתו‪ – ]....[ .‬פריצה מן הצל החשוך לאור‪,‬‬ ‫פריצה במיטבה העוצמתית‪ ,‬ללא כל סנטימנטים לעומד‬ ‫לפניה"‪ ,‬אומרת אהרונוביץ קרפנוס‪.‬‬ ‫הקטגוריה האחרונה שאותה אציג היא סוג של סינסתזיה‬ ‫(‪ – )Synesthesia‬מיזוג קוגניטיבי בין חושים שונים‪.‬‬ ‫לקטגוריה זו קראתי 'העור והצל'‪ .‬מתוך היותי יוצרת גם בשפה‬ ‫המילולית וגם בשפה החזותית‪ ,‬מצאתי מפגש מעניין בין‬ ‫המילים 'עור' ו'אור'‪ .‬כאשר‪ ,‬ברמת הנשמע‪ ,‬הן נשמעות כאותה‬ ‫מילה‪ .‬המיזוג כאן הוא בין חוש השמיעה לחוש הראייה‪ ,‬כאשר‬ ‫הראייה מתרחבת גם לכיוון המילה הכתובה וגם לכיוון הדימוי‬ ‫המצויר‪/‬מצולם‪ .‬הנראות של המילה‪ ,‬דרך הכתב ומשחק‬ ‫האותיות‪ ,‬מייצרת את ההבחנה ביניהם‪.‬‬ ‫התהליך היצירתי ומנגנון החשיבה היצירתית מאופיינים‬ ‫במספר פרמטרים‪ .‬אחד הוא 'העיבוי' (‪ .)condensation‬נוי‪,1‬‬ ‫בדברו על המאפיינים של מנגנון זה‪ ,‬מסביר שהעיבוי הוא‬ ‫תהליך לפיו מתמזגים כמה תכנים קוגניטיביים ‪ -‬דימויים‪,‬‬ ‫רעיונות וכו'‪ ,‬לכדי דימוי או רעיון אחד‪ ,‬כאשר לרוב ניתן‬ ‫לזהות במוצר את המרכיבים של כל הדימויים והרעיונות‬ ‫ששימשו כחומר גלם למלאכת העיבוי‪.‬‬ ‫כך בעבודות שנמצא מושבן בקטגוריית ה'עור והצל' ניתן‬ ‫לראות את פעולת העיבוי‪ .‬קבוצה אחת של עבודות שם הן‬ ‫עבודותיי שלי‪ ,‬אשר מלכתחילה נקראו 'העור והצל' – עוד‬ ‫בטרם נקבעה להן קטגוריה זו‪ .‬לקטגוריה זו צרפתי גם את‬ ‫עבודותיו של דוד צינמן‪ .‬בעבודותיו של צינמן ניתן להבחין‬ ‫ביישום של גישת 'אור היורד על הדברים'‪" .‬בעבודות אלה‬ ‫נעשה שימוש בתאורת סטודיו דרמטית וברקע שחור‪ ,‬דבר‬ ‫שמדגיש את האור והצל בצורה מוקצנת‪ .‬הדמויות מוארות‬ ‫רק בחלקן‪ ,‬הצופה רואה רק חלק מהדמות כששאר החלקים‬ ‫נעלמים בחשיכה‪ .‬התאורה והקומפוזיציות נותנים לצופה‬ ‫להתמקד בחלקים אחדים של התמונה ולהשלים בדמיונם‬ ‫חלקים אחרים"‪ ,‬אומר צינמן‪ ,‬ומתוך דבריו אלה ניתן להבחין‬ ‫בדמיון בין תפיסתו‪ ,‬כצלם‪ ,‬לתפיסתם של הציירים שהשתמשו‬ ‫בגישה זו‪ ,‬כפי שתואר למעלה‪ .‬זה באשר ל'אור' בצילומיו‪.‬‬ ‫אליהם מתווסף גם העיסוק ב'עור' הגוף‪ ,‬הוא ה'עור' המקבל את‬ ‫האור היורד עליו‪.‬‬ ‫בעבודות שלי (נ‪.‬צ‪ ,).‬שאותן הגדרתי מלכתחילה בשם זה‪,‬‬ ‫ביקשתי לשחק ויזואלית עם המשמעות הדואלית של 'עור וצל'‪.‬‬ ‫ההנחה היא שכאשר הצופה שומע את צמד המילים 'עור וצל'‬ ‫הוא כבר קולט את ריבוי המשמעות‪ ,‬שכן למילה צל לרוב‬ ‫מוצמדת המילה 'אור'‪ .‬בעבודותיי הדואליות באה לידי ביטוי לא‬ ‫רק בשימוש ב'עור' הידיים והפנים‪ ,‬המופיעות כדימויים‬ ‫בצילום‪ ,‬אלא גם במשחקי התאורה; וגם כאן ניתן למצוא‬ ‫כפילות ושימוש בשתי האפשרויות‪ :‬גם ב'אור היורד על‬ ‫הדברים' וגם ב'אור המפציע מבין הדברים'‪.‬‬ ‫לסכום‪ :‬גם לתערוכה הווירטואלית שאותה ביקשנו להציג כאן‬ ‫יש אורות וצללים‪ ,‬או במילים אחרות נקודות לחיוב ולשלילה‪.‬‬ ‫לכאורה הצגנו כאן על מרחב אחד אוסף של עבודות שונות‬ ‫לחלוטין‪ .‬חלקן עבודות ציור וצבע‪ ,‬חלקן עבודות רישום‪,‬‬ ‫ביניהן יש עבודה בפיסול‪ ,‬עבודות בצילום‪ ,‬ועבודות בטכניקה‬ ‫מעורבת‪ ,‬קולאז'‪ ,‬הדפס‪ ,‬ושילוב בין צילום ועיבודי מחשב‪.‬‬ ‫כולם מוצגים כאן בגודל זהה ואחיד‪ ,‬על מפלס אחד קבוע‪ .‬נוצר‬ ‫ביניהם סוג של מכנה משותף ויזואלי‪ ,‬ובכך כל עבודה מאבדת‬ ‫משהו מהייחודיות שלה‪ .‬מצד אחד נחשפו עבודות אלה אל‬ ‫האור‪ ,‬הן מוצגות על מסך המחשב‪ ,‬נגישות ומסוגלות לספר‬ ‫משהו על עצמן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין הצופה יודע את הגודל של‬ ‫העבודה‪ ,‬אינו חש את החומרים ממנה היא עשויה‪ ,‬אינו מכיר‬ ‫את הצבעים האותנטיים שלה‪ ,‬אינו יכול להבחין במרקמים‬ ‫שמאפיינים אותה‪ .‬יש בתערוכה מסוג זה הרבה מן הגלוי‪,‬‬ ‫וכטבעו של הגלוי‪ ,‬לעולם אוחז הוא עמו גם את הסמוי‪.‬‬ ‫בעוד היא מתגלה כאן‪ ,‬נחשפת אל האור‪ ,‬נגלית בעזרת אורו‬ ‫הבוהק של צג המחשב‪ ,‬היא מחסירה מעצמה‪ ,‬וחלקים גדולים‬ ‫ממה שמאפיין אותה נבלעים ונעלמים‪.‬‬ ‫האם זה נכון? האם זה טוב? מהו האור כאן ואיפה הצל?‬ ‫לא כאן המקום להרחיב את הדיון בשאלה זו‪ ,‬ובוודאי שאפשר‬ ‫לענות עליה לכאן ולכאן ולהצביע על האורות ועל הצללים‪.‬‬ ‫שניהם קיימים‪ ,‬כפי שכבר למדנו מתוך הדיון על התערוכה‪.‬‬ ‫נקודה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה נוגעת לעצם הנושא‪.‬‬ ‫כאמור 'האור והצל' הוא נושא שמלווה אותנו ביודעין ושלא‬ ‫ביודעין בכל רגע נתון הן כמצב פיזי והן‬ ‫‪ 1‬נוי‪ ,‬פ‪ )2999(.‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪ .‬הוצאה לאור מודן‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬ ‫התפתחות הציור המודרני בכלל‪ .‬אחד הדברים שעליהם כתב‬ ‫היה אפקט הניגודים הסימולטניים של טונים ואמר שאור לבן‬ ‫חזק וצל שחור כהה מאד מחזקים זה את זה הדדית‪.‬‬ ‫כשם שפתחתי במשהו ממאגר אורה של התרבות היהודית‪ ,‬בכך‬ ‫גם אסיים‪ .‬חז"ל אמרו ש"המדליק נר מנר זה דולק וזה אינו‬ ‫חסר"‪ .‬זה אינו מפסיד‪ ,‬האחר נהנה והאור גדול יותר‪ .‬גם‬ ‫בתערוכה זו‪ ,‬שבה חברו יוצרים שונים יחד‪ ,‬כל אחד נתן את‬ ‫חלקו‪ ,‬ובמעשה הרקמה המשותף זה נהנה וזה אינו חסר‪.‬‬ ‫כמטאפורה וכמשל‪ .‬גם באמנות נושא זה כבר נדרש ונטען‬ ‫רבות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מצאנו שהתערוכה כאן שפכה עוד קצת‬ ‫אור והעלתה עוד כמה נקודות מבט שגם אם אין בהם מן‬ ‫החידוש יש טעם ועניין להציף את הנושא שוב‪ ,‬באמצעות עוד‬ ‫יצירות‪ ,‬עוד יוצרים ועוד כמה אמירות‪.‬‬ ‫שברל (‪ ,)2999-2191‬שהיה כימאי במקצועו וניהל את‬ ‫תעשיית שטיחי הגובלן בפריס‪ ,‬פיתח את תורת הצבע‪ ,‬והיה‬ ‫בעל השפעה גדולה מאד על ציירי המאה התשע עשרה ועל‬ ‫נורית צדרבוים‪ .‬צל צלום באור ‪2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫"בִּ גְ לַל" © ‪3112‬‬