חיי שרה פרשת משולחן מלכים
פרשת חיי שרה אספקלריה -מצוות הדלקת נרות שבת קודש " וַ יְ סַ פֵּ ר הָ עֶ בֶ ד ,לְ יִ ְצחָ ק ,אֵ ת כָּ ל-הַ ְדּבָ ִרים ,אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה .וַ יְ בִ אֶ הָ יִ ְצחָ ק ,הָ אֹהֱ לָה ָשׂ ָרה ִאמּ ֹו ,וַ יִּ ַקּח אֶ תִ -רבְ ָקה וַ ְתּ ִהי-ל ֹו לְ ִא ָשּׁה, וַ יֶּאֱ הָ בֶ הָ וַ יִּ נָּחֵ ם יִ ְצחָ ק ,אַחֲ ֵרי ִ אמּ ֹו) ".פרשתנו ,בראשית כד ,סו-ז( "האהלה שרה אמו -ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו .כלומר ,ונעשית דוגמת שרה אמו ,שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו ,וכשבאת רבקה חזרו) ".ב"ר ,רש"י שם( "מאימתי מדליקין" מעשי הניסים שהיו תדירים באהל אברהם ופסקו עם פטירת שרה ,שבו והתרחשו ,עת נכנסה רבקה לאהל .שלשה מהם מונה רש"י על אתר" :נר דלוק מע"ש לע"ש ,ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל" .והנה ,דרך הלימוד של רש"י היא )כדבריו( לפרש "פשוטו של מקרא" והיכן מצינו הכרח בפשט הכתובים למעשי ניסים אלו? על כן מביא רש"י בדיבור המתחיל את המילים "האהלה שרה אמו" ,הנראות על פניו כמיותרות שכן אחר שהעבד מספר את כל הקורות עמו בדרכו להביא את רבקה ,יכול הכתוב להמשיך ולספר כי יצחק לוקח את רבקה לאשה ,ומה מוסיפות ומלמדות מילים אלו? מכאן הוא מסיק ,כי גם לאחר כל הניסים והסימנים הגלויים אודותם מדווח אליעזר ליצחק ,עדיין זקוק יצחק להוכחה נוספת טרם הוא לוקח אותה לאשה -הוא רוצה לראות האם היא ראויה להמשיך את השושלת של בית הוריו ,והתשובה לכך רמוזה במילים "האהלה שרה אמו", הבאות לפני "ויקח את רבקה" .יצחק רואה כי רבקה אכן הולכת בדרך אמו ,שכן יחד עמה שב הענן ושורה על האהל )"האהלה"( ,הברכה שרויה בעיסה )הקשורה ל"שרה" דווקא ככתוב בפרשה הקודמת "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי ..לושי ועשי עוגות"( ,והנר דלוק מערב שבת לע"ש )כמרומז במילה "אמו" ,שכן הדלקת הנר היא בד"כ תפקידה של האם( .רק אז הוא לוקח אותה לאשה. * מפירוש רש"י זה עולה כי רבקה הדליקה נרות שבת טרם חתונתה )וגם להדעות שהיתה מאורסת ,הרי טרם היתה נשואה ולא חל עליה כל חיוב בהדלקת הנר( ויתירה מכך )לדעת רש"י ,תולדות כה,ב( היא היתה אז בת שלש וטרם נתחייבה במצוות ,ומכל מקום היא הדליקה נרות שבת וזה היווה סימן ליצחק כי היא ממשיכת דרכה של שרה אמו. ויש להוסיף בפשטות ,כי הדלקת הנרות על ידה לא באה מהעדר קיום המצווה באהל אברהם ,שכן כיון ש"קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה" וגם מצוות דרבנן )כמובא בפרש"י תולדות כו ,ה( ,הרי לאחר פטירת שרה הדליק בוודאי אברהם עצמו נרות שבת ,כנפסק להלכה שכשאין אשה בבית ,על הגבר להדליק נרות .ועתה נוסף לנו עניין נפלא ,שהנס של נר דלוק מע"ש לע"ש שב דווקא עם בואה של רבקה ולא היה קיים בהדלקת הנרות ע"י אברהם .שכן האשה היא העוסקת בצרכי הבית והמצוה מוטלת לכתחילה עליה )ראה טור או"ח רס"ג ,ה( והיא דווקא זו שבתפקידה ובכוחה הסגולי להאיר את הבית כל העת. לאור זאת יובן המנהג שהיה נהוג בקהילות ישראל מקדמת דנא ,לקיים מצוות חינוך גם בהדלקת נרות שבת ,שבכוחה של כל בת לאמהות הקדושות להאיר על ידי כן את סביבתה ,ובוודאי יחיש זה את קיום היעוד )ילקוט שמעוני ר"פ בהעלותך( "אם שמרתם נרות של שבת ,אני מראה לכם נרות של ציון ") .על פי ליקוטי שיחות טו ,חיי שרה ג( משולחן מלכים 'משפחה תומכת' מאת הרב יעקב רוז'ה שליט"א ,יו"ר וועד רבני זק"א וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל במרכז פרשת השבוע שלנו ,עומד סיפורו של אברהם השולח את אליעזר עבדו לארם נהריים בכדי למצוא אשה ליצחק .התורה איננה מפרטת מהי הסיבה לתנאי אותו מציב אברהם – לפיו ,על כלתו העתידית של בנו להיות אך ורק מבית אביו ולא מבנות כנען .האמת היא שלא ניתן לזהות הבדל מהותי בין בנות הכנענים לבנות ארם נהריים מפשט הפסוקים. יסוד ההסבר הוא ,כי היכולת להתערות במציאות הכוללת ,מחייבת בניינה של משפחה תומכת .מכאן שהמשפחה והקהילה הם תנאי הכרחי בהתמודדות של האדם עם הסביבה .כשיש בסיס טוב וקבוצת התייחסות ברורה וחזקה ,ניתן גם להיפתח אל הסביבה. הלכך ,בקש אברהם אבינו לשמור על התא המשפחתי מפני השפעת הסביבה של קרובי המשפחה של אישה כנענית ,ולדבוק בבעלי מידות טובות.
© Copyright 2024