נא לשמור על קדושת הגיליון בס"ד ]א[ Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y הלכות לתענית שבעה עשר בתמוז • מובא בטור )או"ח סי' תקמ"ט הל' ט"ב ותעניות ( ...ותניא :רבי עקיבא היה דורש " :כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" ]זכריה ח' -י"ט [ "...צום העשירי" -זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום הזה וגו' ]יחזקאל כ"ד י"א[ ולמה נקרא שמו עשירי שהוא החודש העשירי )טבת מניסן הוא עשירי( והיה ראוי להקדימו כסדר הפורעניות אלא שכתב בסדר החדשים )היפך מדעת ר"ש -וכדעת ר"ע -גמ' ראש השנה יח .(: • ובסימן שאחריו כתב הטור )סי' תק"ן( והאידנא "רצו ונהגו להתענות" לפיכך אסור לפרוץ גדר וכל שכן בדורות הללו שבעונותינו יש שמד ואין שלום הילכך הכל חייבים להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים אמנם ישנה מחלוקת ראשונים אם בטלה תקנת הנביאים )על 4 צומות הללו( בזמן בית שני -ומ"מ -כשחרב בית שני ,החזירו חכמים את ארבעת הצומות הללו וי"א שאף בזה"ז הוי תקנת נביאים . א .תענית י"ז בתמוז -צום זה שיחול ביום שלישי הוא הנקרא "צום הרביעי" כיון שחל בחודש הרביעי מניסן. ב .הכרזת התענית: "שבת מכריזין התענית"-היא שבת פרשת "פנחס" אחר קריאת ס"ת מכריז השליח ציבור: "אחינו בית ישראל ְש ָמעוּ :צום רביעי )י"ז בתמוז( יהיה ביום שלישי .יהפוך אותו הקב"ה לששון ושמחה כדכתיב" :כה אמר ה' צבאות :צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום ֱא ָהבוּ". .בני אשכנז לא נהגו להכריז על הצום )רמ"אתק"ן ס"ד( אך ראוי שהגבאי יודיע לקהל שלא ישכחו הצום או שיתלה מודעה בנוסח כל שהוא שצריך להזכיר לציבור על יום הצום. ]הל' חגים להגרמ"א זצ"ל[. ג .חמישה דברים קשים אירעו בי"ז בתמוז: נשתברו הלוחות )ע"י משה רבינו ע"ה( .בוטל התמיד .הובקעה העיר בזמן חורבן בית שני. שרף אפוסטמוס הרשע את התורה .הועמד צלם בהיכל. ד .תחילת הצום -ביום ג' -מעלות השחר )שעון קיץ(: ירושלים ,4:15 -ת"א ,4:21 -חיפה,4:16 - ב"ש ,4:22 -נתיבות.4:23 - ה .בליל התענית )יום ב' בערב( כל זמן שלא ישן יכול לשתות ולאכול כרצונו עד עלות השחר )הזמנים הנזכרים לעיל( אפילו אם נתנמנם וניעור .אבל אם ישן בלילה שינת קבע ) 1/2שעה בשכיבה י"א אף פחות מזה( אסור לו לאכול ולשתות אפילו שהתעורר קודם עלות השחר אלא אם כן התנה מן הלילה לפני השינה שבדעתו לקום לפני עלות השחר לאכול ולשתות. בכל אופן -יש איסור אכילת פת או מזונותבשיעור כביצה ) 54ג'() -ופירות ושתיה-אין הגבלה( -תוך 1/2שעה לפני עלות השחר, אא"כ התחיל קודם לכן-יכול להמשיך עד עה"ש) .פסק"ת( נוסח התנאי:שיאמר בפיו)אור לציון( או שיחשוב בדעתו )הגר"ם אליהו זצ"ל ( קודם שישן" :הריני מתכוין לאכול /לשתות קודם עמוד השחר". • לפי מנהג האשכנזים על שתיה אין צורך להתנות)רמ"א( אכן ראוי לכתחילה להתנות גם על שתיה ,אך הרגיל לשתות קודם תפילה מותר לו בלא תנאי )מ"ב/פסק"ת(. אדם שעבר ואכל בלא תנאי כלל-לא הפסידהתענית לכל האופנים ]שמצטרף ואומר "עננו" עולה לדוכן )כהן( או לספר תורה מתוך ג' עולים[ )פסק"ת(. yלפי מנהג הספרדים עפ"י פסק מרן השולחן ערוך צריך להתנות גם על שתיה. yיש מן האחרונים הספרדים שכתבו שאם הוא תדיר קם קודם עה"ש ורגיל לשתות באותה שעה קודם תפילה ואתמול שכח להתנות והוא צמא מאוד ורוצה להקל לשתות כל עוד לא עלה השחר יש לו על מה לסמוך ]כה"ח )סופר( תקס"ד סק"ט[. ו .עפ"י חכמי הקבלה בהסתמך על הזוהר הקדוש איסור חמור לאכול קודם תפילה אם כבר ישן ואפילו לא עלה השחר ואפילו התנה על כך וכן נהגו במרוקו ועוד קהילות. yיש מחמירים לא לאכול בשר בליל התענית ובמוצאי התענית. ז .כל אלו פטורים מן הצום :קטן פחות מגיל י"ג ) (13שנה וקטנה פחות מגיל י"ב ) (12שנה, מעוברת משלושה חודשים ואילך )או אף קודם לכן אם יש לה צער הקאות ומיחושים או חולשה( וחולה )אפילו אם אין בו סכנה( וזקן ותשוש כח. מיניקת בפועל פטורה מלצום .הפסיקהלהניק-צריכה לצום אא"כ מרגישה חולשה ]חזון עובדיה )פורים(/הנאמ"ן הגר"ם מזוז שליט"א[. ]מרן הגרע"י שליט"א פירסם )בשיעור הלווין( שתתחלנה לצום עד 10/11בבוקר ואם קשה להן -יפתחו את הצום[. יולדת/מפלת – עד 30יום פטורה .יותר מכן)עד כ"ד חודש( – תלוי בהנקה או בחולשה- כנ"ל. ח .אמנם חתן וכלה בתוך שבעת ימי משתה שלהם ובעלי ברית אברהם )אבי הבן ,סנדק, מוהל( לרוב הפוסקים ככולם צריכים לצום ט.אין לשטוף הפה בבוקר הצום .ובמקום צורך גדול ישטוף עם מעט מים ויוריד פיו כלפי מטה שלא יבלע המים .הזקוקים לבלוע כדורים בתענית ]ללא צורך באכילה[ אם אפשר בלא מים -עדיף. ואם לאו-יוכלו לשתות מעט מים בכפית כדי לבלוע הכדור. י .מצד הדין מותר להסתפר ולהתרחץ בצום זה אך בעל נפש יחמיר בענין הרחיצה .המודיע שהוא מתענה בתענית ציבור כמו י"ז בתמוז הרי זה קידוש ה' וחיזוק למקיימי מצוות )מה שאין כן בתענית יחיד פרטית שצריך להצניע ולהסתיר מעשיו(. יא .שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד שהוא בצום חייב להשלים התענית ,אלא שאם אכל ככותבת )כ 35-40-ג'( וי"א אף בכזית ] 27גרם[ -וכן הלכה ]ראה חזו"ע/ תעניות )עמ' ע"ו-ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[ לא יאמר אח"כ "עננו" ]במנחה[ ובכל זאת ישלים התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר "עננו". בירך בטעות על דבר מאכל או משקה ונזכרשהוא צום יטעם משהו ממנו כדי שיהנה גרונו שלא תהיה ברכתו לבטלה ]כך פסק מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א .אמנם לד' כף החיים )סופר( והגרב"צ אבא שאול והגר"ם אליהו ז"ל( שלא יטעם כלל אלא יאמר" :ברוך ,שם כבוד מלכותו לעולם ועד"[. .חולה שבכוונה אכל פחות פחות מכשיעור -יכול לומר "עננו" בתפלתו )חזו"ע/שם(. יב .היחיד ששכח "עננו" אם אמר "ברוך אתה ה'" אינו רשאי לסיים "למדני חוקיך" אך יכול לאומרה קודם "יהיו לרצון" השני .שכח לגמרי –א"צ לחזור. שליח ציבור ששכח לומר ברכת "עננו" במקומה בחזרת התפילה: yכל זמן שלא סיים ברכת "רופא חולי עמו ישראל" -חוזר לאומרה וממשיך אח"כ "רפאנו". yאמר "ברוך אתה ה'" יסיים "רופא חולי עמו ישראל" ויכלול ברכת "עננו" ב"שומע תפילה" כיחיד] .וחותם "בא"י-שומע תפילה" -כיחיד[ yשכח גם שם -אינו חוזר .וטוב שיאמרנה בסוף תפילת י"ח ויחתום "ברוך שומע תפילה" ללא שם ומלכות )ילקו"י ח"ה עמ' תקל"ח/פסקי הגר"ם אליהו ז"ל(. .טעה הש"צ ואמר ברכת "עננו" קודם ברכת"ראה" -יצא י"ח )חזו"ע( טעה הש"צ ובמקום לחתום "שומע תפילה"-חתם "ברוך עונה לעמו ישראל בעת צרה" יצא י"ח )חזו"ע( יג .מי שאינו מתענה לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה ואם כהן הוא לא ישא כפיו ]במנחה[ ]ואם אין כהן אחר שמתענה יעלה לספר תורה ישראל המתענה במקום הכהן[ וכן לוי וישראל שאינם מתענים דינם כן. ובמקום שאין מתענה שיודע לקרוא בתורה יקרא ש"צ שאינו מתענה ]אך ש"צ שאינו מתענה ועלה חזן באופן הנז"ל אינו יכול לומר ברכת "עננו" בפני עצמה בחזרה[ אלא יאמרנה תוך "שומע תפלה")חזו"ע(] .ולפי האור לציון אינו יכול לאומרה כלל[ יד .כשיש רוב מניין מתענים ]לספרדים ששה. לאשכנזים )משנב"ר( שבעה[ .אפשר כבר להוציא ספר תורה לקריאת "ויחל". )שחרית/מנחה( וה"ה לענין אמירת "עננו" כברכה בפני עצמה בחזרה .וה"ה לנשיאת כפיים במנחה שסמוכה לשקיעה) .והכהנים יכולים להיות מאותם 6/7מתענים(. לפי האור לציון )ח"ג פל"א ה"ד( – בימיםשאינם שני וחמישי – צריכים עשרה מתענים להוצאת ס"ת )כהשנה( ]ב [ בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y אלו שחושבים לאכול ביום התענית כגוןמחמת חולי וכדומה אינם נחשבים למתענים בתפילת שחרית אף שעדיין לא אכלו כיון שעתידים הם לאכול ואינם מצטרפים לרוב של ששה ]או שבעה -לאשכנזים[ בין לספר תורה או ברכת "עננו" בחזרה כברכה בפני עצמה. ט"ו .נשיאת כפיים בתענית ציבור: מזמן מנחה גדולה ] [13:17ועד זמן פלג המנחה ] - [18:39אין נשיאות כפיים כלל .ויש למחות שלא יעלו כהנים לדוכן! )למנהג בני ספרד וחלק מבני אשכנז( )אמנם החזון איש ז"ל הורה שיעלו כהנים מזמן מנחה גדולה )ונהגו כמותו בכ"מ בבני ברק( וכן ש"צ בחזרה -בזמן הנ"ל -אינו אומר:"אלקינו ...ברכנו בברכה המשולשת"] .לד' מרן הגרע"י שליט"א –אך לדעת הבן איש חי ז"ל בשו"ת רב פעלים יכול לאומרו[ ויקבעו מנחה תוך 40דקות לשקיעה שברכתכהנים תהיה לכתחילה תוך 1/2שעה לשקיעה. -אם עלה כהן מפלג המנחה ואילך -לא ירד. ברכת כהנים -בדיעבד עד סמוך לצאתהכוכבים )הזמנים במסגרת הסמוך(. ט"ז .במנחה של התענית – קודם "יהיו לרצון" השני אומרים" :רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שביהמ"ק קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו .ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך עג"ב המזבח – ותרצני". נציין 2הערות לגבי הנוסח הנז"ל:* י"א לאומרו בערבית )תשב"ץ( אך רוב האחרונים כתבו לאומרו במנחה כלשון מרן שו"ע )תקס"ה ס"ד( כדעת הטור ]הלבוש- אחרונים ז"ל /הראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל[. לכן אם שכח במנחה-יכול לאומרו בערבית. *דעת השולחן גבוה )הובא בכה"ח תקס"ה סקכ"א( לומר נוסח זה רק בתענית יחיד ולא בארבע תעניות של חובה. אכן רוב האחרונים הכריעו לאומרו גם בתעניות ציבור )חובה( כהבנת פשט מרן השו"ע )שם( ]כה"ח שם-בשם מאמ"ר- וערוה"ש ומט"א -וכ"פ מרן הראש"ל הגרמ"א ז"ל[. י"ז .חיוב גדול על האדם בתעניות אלו לקונן ולהצטער על כל המאורעות שאירע בהם שמהם הגיע צער גדול ושבר גדול כביכול לבורא יתברך-שמו וזה עיקר ושורש התענית. ולא תהיה תעניתו כמצוות אנשים מלומדה וישוב אל אלוקיו בכל ליבו ובכל נפשו... )פסק"ת בשם האחרונים(. י"ח .וכן בימים כאלו חייב כל איש לפשפש במעשיו כי אין העיקר בצום אלא בשינוי המעשים -כי שינוי המעשים גורם לביטול הגזירה והתענית היא הכנה לתשובה ולכן אותם האנשים המבלים יום צום בטיול או עסוקים בדברים בטלים תפסו את הטפל ועזבו את העיקר) .הגרמ"א ז"ל הל' חגים ותעניות(. זמני שקיעה וצאה"כ ביום הצום יום ג' -י"ז תמוז )שעון קיץ( י-ם ת"א /ב"ש חיפה נתיבות 7:48 7:50 7:47 שקיעה7:49 : 8:05 8:07 8:04 צאה"כ8:06 : סיום הצום] :עפ"י המופיע בלוחות השנה[ ב 20:10-בכל רחבי הארץ .ובשעת הצורך אפשר לסיימו כל מקום לפי צאת הכוכבים הנז"ל . Zהתעוררות לאמירת תיקון חצות ]בימי "בין המצרים" -אחר חצות היום )Y [(12:46/47 "מנהג טוב וכשר הוא לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים )בימות החול לא כולל יום שישי ,ערב ראש חודש אב ,ר"ח אב ו-ט' באב( ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית וכו' .כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב" )רבינו האר"י ז"ל /שער הכוונות /משנה ברורה( וכן נהגו בקהילות קדושות בכל מקום )"כף החיים" סי' תקנ"א אות רכ"א(. ומרן החיד"א )בספר "מורה באצבע" סי' ר"ל( כתב :טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום בבין המצרים אחר חצות .וכן נהגו בארץ ישראל תוב"ב עפ"י כתבי רבינו האר"י זצ"ל .והוא מנהג ותיקין ,ע"כ .ובספרו שם הגדולים )מערכת ספרים( כותב :ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק ,על שום דבר תורה או דברי חז"ל ח"ו ,והכל מתאבלים על חורבן ביהמ"ק בעוה"ר )ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות וכו'( ובימי בין המצרים בבית הכנסת הגדולה וק"ל ) (130תלמודי תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל ,וכו' .ע"ש. גם בחול המנהג פשוט בימים אלה בבתי כנסיות לומר תיקון חצות חבל שמנהג יקר זה )ככל המנהגים היפים והקדומים שלנו( הולך ומשתכח גם בין ההמון וגם בין תלמידי חכמים .ואין איש שם על לב .אם לגבי תיקון חצות בלילה ישנו תירוץ ידוע "אונסא דשינה שאני" .מה נענה ביום? כדאי מאוד לחדש מנהג זה בימינו .ואם אי אפשר בחצות היום בדיוק אפשר לסמוך למנחה להתאסף לומר תיקון חצות במנין וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן! ]ממרן ראש ישיבת "כסא רחמים" הרב הנאמ"ן מאזוז שליט"א[ Zמנהגי בין המצרים -בקצרה .מי"ז בתמוז -עד ערב ר"ח אב Y yמנהג רוב הספרדים לערוך נישואין מאחר י"ז בתמוז עד ערב ראש חדש אב ]דמשנכנס אב )ליל ראש חודש אב( ממעטין בשמחה[ .ומנהג אחינו בני אשכנז להימנע מכך כבר מי"ז בתמוז .ולפי פסק מרנן הראשל"צ יוסף שליט"א )והגרב"צ אבא שאול ז"ל( -גם הם יכולים להקל בנישואין במקום הצורך -עד ליל ר"ח אב] .ויש מקהילות הספרדים שהחמירו ג"כ מי"ז בתמוז -כיון שאין בזמן זה סימן ברכה )הגרמ"א זצ"ל עפ"י הגרח"פ/כה"ח/בא"ח([ .וגם בסעודת אירוסין יש מנהגים בזה. yמי"ז בתמוז -עד מוצאי ט' באב -אין לשמוע שירים )כמובן -שירי קודש( המלווים בכלי מנגינה .חוץ משמחת מצוה בזמנה ,כגון :מילה, פדיון הבן או בר מצוה .שאפשר להקל בזה)עד ר"ח אב(ומותר לשמוע אף בליווי כלי נגינה .ושירה בפה ללא כלי נגינה מותר לשורר או לשמוע, וכן בשבתות אלו שרים פיוטים כהרגלם. yאיסור תספורת -מן הדין רק בשבוע שחל בו ט' באב ,אך רבים מהספרדים נהגו להקפיד בזה מראש חודש אב והלאה .אלא אם כן מי שנהג כן כל בין המיצרים ג' פעמים מחומרא -צריך התרת נדרים אם רוצה לבטל מנהגו. yוכן בבשר ויין -הספרדים החמירו רק ממוצאי ר"ח אב .ואשכנזים -מי שלא החמיר מי"ז בתמוז -מחמיר מר"ח עצמו. יש להשתדל לא לברך "שהחיינו" על פרי חדש בימות החול) .כבר מליל י"ז תמוז( ולגבי שבתות -לפי הרבה פוסקים פשטנים -אפשר להקל לצורך השבת ולפי האריז"ל יזהר מלברך גם בשבתות אלו .לגבי בגדים חדשים -צריך להחמיר גם בשבתות לא ללבשן ]ולהגרב"צ אבא שאול ז"ל – כל ההקפדה בבגדים חדשים ,מר"ח אב )וברכת "שהחיינו" אין מברכים כבר מי"ז תמוז([. yצריך להגביר הזהירות בתקופה זו בדרכים ,בחציית כביש במקום המסוכן ,עניני מעקה ,רחצה בחוף ללא מציל .טיול ובריכה ]ובאור לציון )ח"ג(-אוסר רק בשבוע שחל בו[ לתענוג )ולא לרפואה וכדו'( )בקיטנה לילדים להעסיקן -מקילים( זהירות באוכלים -מתחת המיטה בלילה ,משקין מגולין, לא לשים כסף בפיו ,פירות לא שטופין ,וכן ניתוח רפואי יזום ולא דחוף -לדחותו אחר י' באב. Zהמחלוקת בעניין הכרזת ראש חודש Y yשבת -פרשת " מסעי" היא שבת שלפני ר"ח מנחם-אב ובאופן רגיל ככל שבת שלפני ר"ח -נקראת "שבת מברכין החודש" ,אלא כיון ששבת זאת היא לפני ר"ח אב ולא סתם ר"ח רגיל -ישנם מנהגים שונים לגבי "תואר" זה של "שבת מברכין" וכדלקמן: yדעת המשנה ברורה ])תי"ז סק"א( )עפ"י המגן אברהם ומחצית השקל( )עפ"י התוספות([ :יש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח משום שהוא חודש של פורענות )ואסמכתא מ"ש באיוב" :במספר ירחים אל יבא"(. yובהגהות המרדכי )מועד קטן פ"ג( דחה זאת וכתב :אדרבא הזמן דווקא ראוי לברך את ישראל )וכן אין ראיה שאיוב אמר זאת על חודש אב(. yובכף החיים )תי"ז סק"ה( הביא הנ"ל ובשם תיקון יששכר הוסיף שיש מקומות שמכריזים אותו ואומרים" :יהפכהו הקב"ה עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה" וכן דעת הכנסת הגדולה ומרן החיד"א בספרו לדוד אמת וכ"פ הראש"ל הגר"ם אליהו זצ"ל וכן מנהג בני ספרד. Zמולד חודש אב :יום שבת כ"ח תמוז ,שעה 16:40ו 12 -חלקים Y Zראש חודש מנחם אב -יום שני ,יהפכהו הקב"ה וכו' וכנ"ל Y ] ג[ בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y Yמר"ח מנחם אב -עד ט' באב Y א" .משנכנס אב ממעטין בשמחה" -ואם יש לו דין ודברים או תביעה משפטית עם גוי -ידחם לפחות עד אחרי י' באב )וי"א ט"ו באב().וי"א עד ר"ח אלול(. ב .החל מר"ח אב )יום שני(אוסרים בניין של שמחה או מותרות ,קנייה והזמנת רהיטים, צביעה וסיוד ,שתילה ונטיעה .ומחמירין במשא ומתן ,למעט צרכי חתן וכלה או כשיש הפסד. * לגבי הסכמי חוזי דירות :יש המקפידים שלא לחתום בימים אלו .ויש אומרים )אור לציון ח"ג פכ"ו ה"א( שאף בט' באב מותר לחתום על חוזה ולקנות דירה דהוי הפסד ודבר האבד. ג .בשר ויין -ברוב עדות ספרד נהגו להמנע מאכילת בשר )ושתיית יין( החל ממוצאי ר"ח אב )ליל חמישי( ]בכלל זה בשר עוף ובהמה, שימורי בשר ותבשיל שנתבשל בו בשר .מוצרי סויה אף הדומים לבשר-אינם בכלל האיסור[ * תימנים מיקילים עד סעודה מפסקת )רמב"ם( אשכנזים מחמירים גם בר"ח עצמו. )ויש נוהגים כבר מי"ז בתמוז(. yאין צורך להחמיר במשקאות חריפים/בירה. )עד סעודה מפסקת( יוצאים מן הכלל)-שמותרים בבשר/יין(: בסעודת מצוה -למוזמנים לברית מילה ופדיון הבן )וי"א אף בסעודת מסכת בעיתה(! yחולה -הזקוק לאכול בשר ,מעוברת חלשה )שנתאוותה לבשר( ,מינקת ,יולדת )תוך ל' יום( אעפ"י שאינה מינקת. yקטן -שאינו מבין מחורבן ביהמ"ק -שרי לכו"ע. yקטן שהגיע לגיל חינוך-בני אשכנז מחמירים. ולבני ספרד אפשר להקל עד גיל י"ב וכ"ש אם חלוש )מרן הגרע"י שליט"א(. yויש מתירים בכל אופן עד גיל י"ג )מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל(. yמי שבירך בטעות על בשר -יטעם מעט. ערב "שבת חזון" -הרגילים לטעום קודם השבת ממאכלי השבת-מותר.והמחמיר-תע"ב. • "שבת חזון" -אוכל ושותה )בשר ויין( כהרגלו • הנמנע מאכילת בשר ועוף ושתיית יין בשבת "חזון" משום אבילות של בית המקדש -עבירה בידו .ואם נהג כן אין צריך התרה למנהג טעות זה ) חזו"ע (. במוצאי שבת חזון -הבדלה על היין: ספרדים -מבדילים ושותים כהרגלם. אשכנזים -מבדילים ונותנים לקטן לשתות היין. במוצאי שבת חזון )דברים( -סעודה רביעית :יש אוסרים לאכול בה בשר ויש מתירים ויש מקילים-במיוחד לרגילים בבשר בכל מוצ"ש -וכ"ש אם זה נשאר מסעודת שבת. ]אף קטנים בני חינוך שרי[ ד .תספורת ותגלחת: yמדינא דגמרא )תענית( אסור להסתפר ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב ]מוצ"ש חזון )דברים( עד מוצאי ט' באב[ וכך נפסק בשו"ע-ובני ספרד פוסקים כן-אך רבים נהגו להחמיר כבר מר"ח אב. מנהג האשכנזים להחמיר כבר מי"ז בתמוז.וכן המנהג עפ"י הארי ז"ל-והעושה כן תע"ב )הגרמ"א זצ"ל(. yנשים-מן הדין מותר להן להסתפר אף "בשבוע שחל בו" )פסקי מרן הגרע"י שליט"א/הגרב"צ א"ש זצ"ל( ואם אפשר לדחות זאת -עדיף ]הגרב"צ א"ש ז"ל\)כה"ח([ ]וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל להחמיר גם להן( -ויש אוסרים גם לנשים )למנהג פוסקי אשכנז(. yקטנים -אסור לספרן ע"י גדולים. yמוהל-סנדק ואבי הבן -בברית מילה שנערכת "בשבוע שחל בו"-אין שום היתר לתספורת-תגלחת אך אם זה קודם "שבת חזון" אפשר להקל בזאת וכן לחתן בתוך ז' ימי משתה. yשפם המעכב אכילה-מותר לגוזזו אף בשבוע שחל בו -אך בט' באב בעצמו-אסור. yצפרניים ) -העודפים על הבשר( מותר לקצצן גם בשבוע שחל בו ויש מחמירים ממוצאי ר"ח ומתירין רק לכבוד שבת חזון .אם לא עודף על הבשר -יש להחמיר .וכן לכבוד "מצוה" -מותר. ולד' מרן הגרב"צ אבא שאול )אור לציון ח"ג( ז"ל יש לחתכם בשינוי )בשיניו או ביד( אם זה בשבוע שחל בו. ]במקום צורך -מתיר הרב בא"ח ברב פעלים- אף ביום ט' באב עצמו בצינעא[. ה .רחצה -יש נוהגים לא לרחוץ אף בצונן כבר מר"ח אב )בן איש חי /הגר"ם אליהו זצ"ל )בני אשכנז( מלבד ערב שבת חזון . אמנם מנהג רוב בני ספרד להקל לרחוץ מר"חאב אף במים חמים )וכן מקצת מבני אשכנז( וכ"ש רחצה בחמין בערב שבת חזון )וכן מקווה( לכבוד שבת קודש. והרבה מבני אשכנז מחמירים ומתירין לכבוד שבת חזון רק בצונן. yובשבוע שחל בו -נהגו בני ספרד להקל בצונן )אף עם סבון( )או לרגילים במקווה כל יום(. וכן מעיקר הדין מותר לרחוץ בצונן בבריכה/ים )מרן הגרע"י שליט"א( ויש אוסרים אף ממנהגא )אור לציון ח"ג -דאוסר בצונן בשבוע זה( .אלא שיש אוסרים לשהות בבריכה מר"ח אב )וי"א מי"ז בתמוז( וכ"ש בשבוע שחל בו כשזה לתענוג בעלמא מצד סכנתא ]פסקי תשובות ושם בשם הסטייפלר -הגרי"י קנייבסקי ז"ל שהורה כן במשפחתו דאיתרע המזל בימים אלו[ )וכ"פ הגרמ"א זצ"ל(. מי שהוא בעל זיעה יתירה או מטונף מדימעבודתו-מותר לכל הדעות לרחוץ בצונן בשבוע זה ויש בזה גם כבוד הבריות. yובמעוברת/חולה אעפ"י שאין בו סכנה ,אדם חלוש ועפ"י הוראת רופא-מותר להם לרחוץ במים חמים בשבוע זה. yילדים קטנים -מותר לרחצם )אם אינם יודעים לבדם( אף במים חמים כדרכן :פחותים מגיל 3מותר לכל הדיעות .יש מחמירין בחמין כשהגיעו לגיל חינוך/יודעים מהות החורבן )רוב פוסקי אשכנז( אא"כ הילד מצונן/חולה או נתלכלך יותר מידי. ולפי מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל )אורל"צח"ג( כל ילד שפחות מגיל י"ג שנים-רוחץ כדרכו. ו .כיבוס -ולבישת בגדים מכובסים –אסור לכבס בגדים ממוצ"ש חזון בשבוע שחל בו ט' באב )אפי' לא רוצה ללבשו עתה(. וכן ישנו איסור לבישת בגדים מכובסיםבשבוע זה] .חילוק בין בגדים פנימיים או חיצוניים לקמן[ אלא שמחמת החום הכבד השורר באיזורינו הקילו הפוסקים לנהוג באופן כזה שילבש הבגד המכובס קודם שבת חזון כחצי שעה/שעה .ויורידינו ויניחנו למשמרת לשבוע שחל בו )ממוצ"ש(. ובאופן זה יכול להכין הרבה בגדים לצורך זה.yאם לא הספיק )או לא הכין מספיק בגדים( יכול גם בשבת חזון ללבוש באופן שלא ניכר ש"מכין" לחול וכגון :שילבש מכובסים בערב שבת ויפשטם בלילה .ובבקר שבת ילבש אחרים .ואם צריך עוד יפשטם במנוחת צהרי השבת וילבש ב"מנחה" אחרים ואין בזה מכין משבת לחול) .אחרונים(] .אמנם בבגדים חיצוניים של חול ניכר שבזה מכין לחול[. yבשבוע שחל בו -אין גם להציע סדינים וכסויי מיטות /ספות מכובסים. yטליתות מצוה מותר לכבס או ללבוש מכובס אם אין לו אחר או נתלכלך ביותר )אחרונים(. yאיסור כיבוס חל גם על מפות ומגבות ידים ושולחן. yמי ששכח ולא הכין בגדים קודם שבוע זה -יש מהפוסקים שמציעים להניחו על הרצפה )שעה מועטת( או לדרוך עליו אך יש מפוסקי הספרדים שכתבו שאינו מועיל ויש שכתבו שאין צריך ]וכ"ד העולת יצחק )רצאבי([ -אלא ייקח בגד לא מגוהץ או שיקמט אותו )במקום שאינו יכול להשאר עוד עם בגדי שבת מפני כבוד הבריות(. • האם גם לגבי בגדים פנימיים )כולל גופיות וגרביים( הדין כן כשצריך להכינם לפני שבת חזון? אכן משמעות פסקי הבן איש חי ושאר פוסקים )וכן דעת הגר"ם אליהו ז"ל( הדין שווה בכולם • אמנם בחזון עובדיה /בין המצרים )עמ' ר"ל( חידש לאחרונה שמעיקר הדין אפשר להקל וללבוש מכובס מהבגדים הפנימיים וכ"ד הגרי"ש אלישיב שליט"א )וכ"פ הגרש"ז אויערבאך ז"ל( yכיבוס בגדי ילדים -פחותים מגיל -3/4מותר לכל הדיעות .למעלה מזה אם אין להם להחליף יש מקילים עד גיל ) 6/7אור לציון ,פסקי תשובות( ובמיוחד שהיום יש מכונות כביסה מקילים אם א"א אחרת. yגיהוץ -למרן הגר"ע יוסף שליט"א -מותר בשבוע שחל בו ולמרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל - אסור הגיהוץ בבגדי לבן ולא נאסר כ"כ בצבעונים .ולפי הגר"מ אליהו ז"ל ועפ"י הבא"ח והמשנב"ר )פסקי תשובות( אסור כל גיהוץ בשבוע זה. ז .בגוד ונעליים • בגדים הטעונים ברכת "שהחיינו" אין לובשים/מחדשים כבר מי"ז תמוז )וגם בשבתות לכתחילה אין לחדשם( .אמנם מותר לבני ספרד לחדש )אף בחול( בגד שאינו חשוב כג' גרביים ,בגדים פנימיים עד "שבת חזון" ולא "בשבוע שחל בו". • נעליים חדשות אסרינן לנעול /לחדש מר"ח אב אך מותר לקנות נעלי בד עבור הצום ולכתחילה יחדשם קודם ר"ח או אף בשבת "חזון" ואם שכח )או לא קנה( יכול לקנות עד ערב ט' באב . • תפירה ,גזירה וסריגה של בגדים חדשים אסורה בשבוע זה )אא"כ עבור נישואין שנערכים מיד אחר ט' באב( וראוי להחמיר כבר מר"ח - מ"מ תיקון בגדים משומשים /שנקרעו מותר בשבוע זה )תיקון פשוט(. ח .שטיפת רצפת הבית -בשבוע שחל בו -פוסקי הספרדים מקילים.בין פוסקי אשכנז יש המחמירים ויש גם מקילים בלא חומר ניקוי וכ"ש כשנתמלא רפש ולכלוך. ט .צחצוח נעליים -מותר לבני ספרד)אור לציון ח"ג /מרן הגר"ע יוסף שליט"א( .וגם בפוסקי אשכנז יש המתירים )אגרות משה( אך יש גם המחמירים )הגרי"ח זוננפלד(. ] ד[ בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y הלכות לערב ט' באב -ויום ט' באב ערב ט' באב – יום שני י .מחצות היום ] 12:47/46ברחבי הארץ[ מותר ללמוד )תורה( רק במה שמותר בט' באב ]והן:עניני החורבן-איוב,ירמיה ושירת האזינו .בש"ס :פ' הניזקין)גיטין( פ' אלו מגלחין )מועד קטן( הלכות שמחות ]יו"ד סי' ש"ם עד הסוף[ וכמובן הל' ט' באב .בחזו"ע כתב שיכול ללמוד מה שחפץ. יא .גם ערב ט' באב אומרים אחר חצות היום-תיקון רחל כפי שנהוג כל בין המצרים )בא"ח( ]וד' הגרב"צ אבא שאול ז"ל נוטה שלא לאומרו )עפ"י פמ"ג ועוד ושכן נתפשט המנהג([. יב.מנחה -מוקדמת מן הרגיל לפני סעודה מפסקת ואין אומרים בה תחנון ונפילת אפיים. סעודה מפסקת יג. • כל ההגבלות לקמן בסעודה הסמוכה לצום ממש.בסעודה שקודם לה או סעודה של קודם חצות היום -אין הגבלה כלל. עיקרי ההגבלות לסעודה מפסקת: א .אסורים מן הדין )גמרא( באכילת בשר ושתית יין. ב .איסור אכילת שני תבשילין. ג.איסור זימון. • סעודה זו צריך לעשותה בפת) אור לציון( ובכל זאת תבשיל )אחד( שאוכל בסעודה לא נחשב יחד עם הפת כ 2 -תבשילים כיון שגם כך מיני מאפה לא נחשבים לתבשיל דלא גזרו בהם ויכול להוסיף מיני מזונות אם ירצה. • לשני תבשילין -נחשבים :המבשל מין אחד)אפילו אחד רך :ואחד עבה( אם בישל אותו בשתי קדירות )אא"כ בני ביתו מרובים(. וכן מין אחד צלוי והאחר מבושל אושלוק או מטוגן או להיפך .וכן כשתבשיל אחד רך והאחר עבה. 2מינים כשכל השנה אין מערבין אותן]כג' עדשים /ביצה יחדיו[-נחשבים 2 תבשילין .והרבה טועין בזה) .כיון שרק בט' באב רובם עושין כן בלבד(. מבושלות מאידך-ביצה+עגבניות]"שקשוקה"[ נקראים מין אחד ומותר כיון שהרגילות כל השנה לעשות כן .וכן הדין בממולא )קישואים/פלפל(. המפוסטרים חלב מוצרי)אשל/גבינה/שמנת( לא נחשבים לתבשיל לעניין סעודה מפסקת ואין בעיה לצרפם לתבשיל נוסף )ביצה( לרוב הפוסקים ]עפ"ד מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א )וכן דעת הגר"ם אליהו זצ"ל() -וכן נהגו מיוצאי מרוקו[ ]וראה באור לציון ח"ג פכ"ח ה"ב שנוטה דעתו להחמיר בזה[. רסק עגבניות ומרגרינה וריבות מבושלותוכן כבושים/חמוצים או בירה/קולה נחשבים לתבשיל נוסף).הגרמ"א(]הקולה נאסרת מצד תענוג -הגרב"צ אבא שאול ז"ל([ כן יש להחמיר מלשתות בסעודה אובסופה תה-קפה שנחשבים למ"ד תבשיל אחד )ורק לזקנים אפשר להקל( וכ"ש שראוי בס"ד להחמיר בגלידה/שוקולד ,גם שנחשבים תבשיל נוסף למ"ד וגם אין ראוי להתעדן ולהתענג בסעודה זו. • אין לאכול דגים בסעודה זו )שו"ע תקנ"ב ס"ב/כה"ח סקט"ו /משנב"ר סק"ו ועפ"י מג"א(. • גם מי שפטור מתענית זו צריך לנהוג ככל דיני ופרטי והגבלות סעודה מפסקת )אור לציון( • לכתחילה לא ישבו 3אנשים לאכול יחד - שלא יתחייבו בזימון וגם אם אכלו -לא יזמנו!]לפי הבא"ח/הגרמ"א זצ"ל[ ולפי מרן הגרע"י בחזו"ע יכולים לזמן. • נהגו לשבת על שרפרף/כרית עג"ב הרצפה ולא במקומו הרגיל ליד שולחן. יד .עפ"י השו"ע )מרן ורמ"א תקנ"ה ס"ב( ואחרונים :נוהגים מכניסת הצום לישב )או בלילה לישון( עג"ב מזרון על הרצפה )אך לא ישירות עג"ב הרצפה -וזאת עד חצות היום למחרת )) (12:47/46ובלילה מניחין אבן תחת הכר וכד'( ולזקנים-מבוגרים או נשים-אין להחמיר אם קשה בכך. טו .זמנים לצום -ומניין שנות החורבן כניסת צום ט' באב-יום ב' בערב בשקיעת החמה]שעון קיץ:ירושלים.7:35 : ת"א .7:33:חיפה .7:35 :ב"ש.7:33: נתיבות [.7:34:וכמובן ראוי להפסיק לאכול כמה דק' קודם לכן שא"א לצמצם. בליל ט' באב )בחצות הלילה( – 12:47/46 תיקון רחל בלבד. ממנחה של יום ב' -עד מוצאי הצום )ג'( אין תחנון ונפ"א .וכן ביום ט' באב אין תקון רחל בחצות היום. ההכרזה על החורבן:לרוב השיטות 1943 שנים] .לפי לוח כסא רחמים )הגר"ם מזוז שליט"א( 1942שנים.וכן מנהג בני תימן[ מוצאי הצום ברחבי הארץ 7:55 :בערב )וכן הוא בלוחות הנפוצים אך מי שסיים הצום בצאת הכוכבים )י-ם/חיפה7:51- ת"א -7:48-ב"ש 7:49 -נתיבות ( 7:50 :אין למנוע ממנו זאת . יום ט' באב – יום שלישי טז .נטילה בבקר -עד סוף קשרי האצבעות )ללא כף היד עצמה( ג' פעמים לסירוגין )ויברך על נטילת ידים( ובעוד ידיו לחות יעבירם עג"ב עיניו להעביר לפלופי העין וכד' ובמוצאי התענית מתחסדים ליטול נטילהגמורה ג' פעמים לסירוגין. יז .בברכות השחר-אין לומר ברכת "שעשה לי כל צרכי" וזאת עפ"י דעת הארי ז"ל והבן איש חי ]הגרמ"א ז"ל[ .ומרן הגר"ע יוסף שליט"א פרסם בשנים האחרונות שאפשר לברכה וכן הוא נוהג מקדם קדמתא.וכ"פ בחזו"ע וכ"פ בילקוט יוסף החדש )קצושו"ע ח"ב עמ' קע"ג ה"ח([ ]התימנים גם ברכת "המעביר" לא מברכים )עיני יצחק רצאבי([ יח .ג' מנהגים בענין הנחת תפילין בט' באב: • רוב העולם -ועפ"י פסק מרן השו"ע )תקנ"ה ס"א( המנהג להתעטף בטלית ולהניח תפילין -רק במנחה )בברכה( ולא בשחרית. וכן נוהגים גם יהודי צפון אפריקה ובני אשכנז ובני תימן. • נתפשט מנהג נוסף )עפ"י פסק מרן הבן איש חי ז"ל וכפסק הגר"ם אליהו ז"ל( שאחר ברכות השחר בביתם יתעטפו בטלית ויניחו תפילין )בברכה( ויקראו בהם קריאת שמע. • לגבי מי שלא קרא קריאת שמע בשחרית עם תפילין )דרש"י( -כשמניחם במנחה )אעפ"י שלדעת המשנב"ר לא יקרא ק"ש( דעת מרן הגר"ע יוסף והגר"ש וואזנר שליט"א )וכ"ד הגר"ש אויערבאך ז"ל( שמותר לקרא בהם ק"ש במנחה. • מנהג חסידי בית א-ל )מקובלים(וכן מנהג רבים בירושלים להתפלל שחרית בציבור בט' באב כולם עטופים בטלית ומעוטרים בתפילין כמנהג כל השנה ללא יוצא דופן. ]הצעת מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א גם בדיעה זו וגם בהצעה הקודמת ,ובכל אופן גם אם נהגו כדיעה א' העיקר לא לעשות אגודות אגודות מחולקות במקום אחד[. יט .אין לקרא חוק לישראל )או מעמדות( )של יום א'-ואתחנן( בט' באב] ,יש סדר מיוחד "חק לישראל לט' באב" )איש מצליח([ .ואין לשאול "מה שלומך?" ואם הקדימו עם הארץ יענהו בשפה רפה "בקר טוב" ומותר לברך חברו בברכת "מזל טוב!. קריאת תהילים -בד"כ ג"כ אסורה ביום זה, אמנם דרך תפלה /בקשה )כג' על חולה וכד'(- שרי וכן למי שלא יודע לקרא כלום ורגיל בכל יום רק בתהלים -מותר )חזו"ע עמ' שי"א(. לימוד תורה מותר ביום זה-בעניני החורבן,וכג' :ירמיהו,איוב ,פרק הנזיקין במסכת "גיטין" או פרק "אלו מגלחין" במסכת "מועד קטן" או הלכות שמחות )שו"ע יו"ד סי' ש"מ עד הסוף( וכמובן הלכות ט' באב ותקנות אחר החורבן )שו"ע או"ח סי' תק"ס(. .וכן לימוד בספרי המוסר -מרן הגר"עיוסף שליט"א מתיר אך לא במסתעפים לתיאור פסוקים וכד' המביאים לידי שמחה והגרב"צ אבא שאול ז"ל כתב שיש להימנע מזה אין ראוי לברך ברכת הגומל בט' באב אךבשאר ימי או שאר תענית אין מניעה ) כה"ח /אורל"צ ( . כ .רחיצת תענוג אסורה )ושמענו שיש הרוחצים גופם אחר חצות יום ט' באב -והוא איסור גמור מן הדין( .כהנים יכולים ליטול ידיהם כרגיל )הגרע"י שליט"א וכ"פ הגרב"צ אבא שאול ז"ל אך דעת הגרמ"א ז"ל להחמיר רק עד פרקי האצבעות(.נתלכלכו ידיו מותר לרחצם .וכן נשים אעפ"י שנוגעות במים -מותרות בבישול ובהכנת מאכלים למוצאי הצום ,אחר חצות היום ) .(12:47/46רחיצה לרפואה -שרי )וכן ביולדת/מעוברת סמוך ללידה ]וכן לכלה תוך 30יום מחופתה( .שרוחצת פניה[ וכן חולה האוכל בט"ב נוטל ידיו כדרכו)ולא יאמר נחם בברהמ"ז( כא .נעלי עור-אסור גם לנשים).וביולדת- מקילין(ולגבי ילדים שמבינים מענין החורבן י"א להחמיר )הגרמ"א זצ"ל ( ויש מקילין עד גיל בר מצוה ]הגרב"צ אבא שאול ז"ל( /.וכ"ד הגרע"י שליט"א-אך כתב שראוי לחנכם לזה[ ]ה[ Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y ויש מחמירים אף בקבקב מעץ שמחופה עליו עור .שאר סוגים-מותר מן הדין )ויש מחמירין בנעל סגורה כדמיון נעל גמורה -אף אם עשויה מבד( ]פוסקי אשכנז .אך פוסקי ספרד הקילו בזה[ ואין שום איסור בחגירת חגורת עור. כב .אסור מן הדין לשטוף את הבית במים- בזמן הצום עד צאתו)(19:55וכן לסדר את הבית בכל כוחן ובנקיון דקדקני )אפילו ללא מים( או במלאכה שיש בה היסח דעת מן האבילות -י"א למנוע מנשים מבינות תורה. )וי"א להניח להן שיש סמך לאמונתן בגאולה(. כג .אסור לסוך בקרם או שמן וכד' לשמירת העור אך לרפאות יובש או פצע -מותר .וכן מותר להשתמש בדיאודורנט למניעת ריח רע וזיעה .שאר תכשיטי קוסמטיקה )ובשמים( פוסקי דורנו כד .אין מברכין על בשמים בט' באב כלל ואפילו בברית מילה שנערכת בט' באב )שו"ע תקנ"ט ס"ז( )פוסקי דורנו( )ויש שנהגו במרוקו לברך על בשמים במילה כזו().וכן התיר הגרב"צ ז"ל באור לציון ח"ג פכ"ט ה"כ( כה .בעניין אמירת "עננו" ו"נחם": • מנהג יהודי מרוקו לומר "עננו" בבוקר )שחרית( ובמנחה .ו"נחם" במנחה בלבד )וכן נהגו בני אשכנז(. • עפ"י מרן השו"ע וכן נהגו מבני ספרד והמנהג בירושלים-לומר "עננו" ו"נחם" בכל ג' התפילות. • ויש מבני ספרד שאומרים "עננו" ב-ג' התפילות ו"נחם" רק במנחה ויש עוד מנהגים בזה].רק שבני תימן )בלדי( אומרים "רחם" [ • השוכח "נחם"-יאמרנו ב"שומע תפילה" ואם גם שם שכח יאמרנו קודם "מודים" במקום "יעלה ויבוא" .שכח גם שם יאמרנו קודם "יהיו לרצון" השני .לא נזכר –א"צ לחזור על תפילתו. כו.שכח ואכל מעט ביום התענית ונזכר מיד שהוא בצום חייב להשלים התענית ,אלא שאם אכל ככותבת )כ 38-ג'( וי"א אף בכזית ] 27גרם[ -וכן הלכה ]ראה חזו"ע/תעניות )עמ' ע"ו-ע"ז( ושם במקורות הערה ג'[ לא יאמר אח"כ "עננו" )במנחה(ובכל זאת ישלים התענית ואם לא אכל כזית יכול לומר "עננו". כז .מי שבטעות בירך על מאכל/משקה בט' באב :אמר "ברוך אתה ה' יסיים "למדני חוקיך" .סיים כל הברכה: • לפי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א- יטעם מעט )וזה גם בשאר צומות .אך ביוהכ"פ יאמר בשכמל"ו ( /ברכי יוסף(. • לפי כה"ח )סופר(/הגרב"צ אבא שאול והגר"ם אליהו ז"ל אין לטעום אפילו מעט ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" -וזה בכל הצומות כולם. כח .חולה האוכל )בהיתר( פת בצום זה אינו אומר "נחם" בברהמ"ז .אמנם בתפילה יאמר "נחם" בתוך ברכת "בונה ירושלים" אך לא יאמר "עננו". חולה שבכוונה אוכל פחות פחות מכשיעור יכול לומר "עננו" בתפילתו )חזו"ע( סיום ברכת "נחם" :יש אומרים" :ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים").לדעת מרן הגרע"י שליט"א/הגרב"צ ז"ל ועו"פ( ויש אומרים" :מנחם ציון ובונה ירושלים").שאר מנהגים/יהודי מרוקו(. כט .לגבי עישון סיגריות בט' באב :מן הדין התירו הפוסקים .אך רובם כתבו שאם אינו יכול להמנע מכך יש לעשן בצנעא .ואם יוכל להחמיר ג"כ רק אחר חצות היום )בצינעא( עדיף ונכון כך! ל .במוצאי הצום מקדשין הלבנה-וראוי לטעום משהו קודם לכן דאין לקדש הלבנה לכתחילה כשעדיין בתענית )ועדיף אף לנעול נעלים-חזו"ע( ומנהג רבים שגבאי ביהכנ"ס מביא מזונות שתיה ופירות לפתיחת הצום קודם ברכת הלבנה . לא .נהגו ליטול ידיים ג' פעמים לסירוגין במוצאי הצום )חסידות(. לב .במוצאי הצום -ליל י' באב: • הספרדים -מותרים בכיבוס ורחצה בחמין ותספורת ותגלחת )רק שלפי המקובלים אין להסתפר בלילה כלל כל השנה(.אך בשר/עוף ויין אין לאכול ולשתות עד ליל אחד עשר באב והוא הדין בענין ברכת "שהחיינו" שיש להחמיר שלא לברך עד ליל י"א באב )המחמיר במוצאי הצום בלילה גם בת"ה-תע"ב(. • ולבני אשכנז -מן הדין נהגו להחמיר בכל הפרטים דלעיל עד עשירי באב בחצות היום זמני סיום הצום 20:10 : ימיםהארץ (21רחבי יה"ר שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו בקרוב ,ויקויים בנו מ"ש בספרים הקדושים שכ"א )בכל אלו יהפכו )ראה פרטים נוספים בעמ' ד'( למועדים :י"ז בתמוז -יו"ט ראשון ,ג' שבועות -חול המועד ויום טוב אחרון ,ט' באב ,אמן! "שבת חזון" ביבנה בבין המצרים מיעט אדמו"ר "באבא סאלי" בקבלת קהל מבקרים והירבה להסתגר ולהצטער על החורבן .עריכת סעודות מאן דכר שמייהו לכל עת וזמן -ובפרט בתשעת הימים -אין זה הזמן. כאשר אדמו"ר "באבא סאלי" שהה ביבנה)שנת תשכ"ה( הגיע רבי חזן מארחו המסור בשהיותיו בירושלים -וקרובו מחו"ל .הפציר האדמו"ר בהם שישובו לבקרו אחר ט' באב ואז יגמול להם כגמולם הטוב. כאן התערבה הרבנית ע"ה ,והפצירה באדמו"ר ,שבכל זאת לא ישלח את רבי חזן ואורחו בלא סעודה ,הרי היום יום ההילולא של האר"י הקדוש, וכדאי האר"י הקדוש ,שלכבודו יסעד אדמו"ר ביחד עם אורחיו החשובים. ומיד קיבל אדמו"ר את הצעתה של הרבנית ,ובתוך זמן קצר התישבו לסעודה .תוך כדי סעודה הפציר אדמו"ר "באבא סאלי" ,ברבי חזן וקרובו ,שישארו עימו עד לאחר תשעה באב ,שחל באותה שנה ביום ראשון ]צום דחוי[ ,כי הוא לא יכול להשלים עם העובדה שאורחים כה חשובים יפטרו ממנו רק בסעודה של מה בכך ,ואדמו"ר לא ויתר ,עד שרבי חזן הבטיח לחזור לשבת ולהשאר עד אחרי הצום. בשבת ,כולל שבת חזון ,אין זכר לעצבות ,רק שמחה וקדושה שררו בבית אדמו"ר "באבא סאלי" ,מכניסת השבת ועד צאתה .ואולם בבוקר אותה שבת ,אדמו"ר התפלל בביתו ,וביקש מרבי חזן שלא יאחר ,ומיד לאחר התפילה יחזור הביתה לסעודת השבת .רבי חזן ראה את הבעת פני אדמו"ר "באבא סאלי" ,שונה ממה שרגיל לראות אצלו בשבת ,אך לא שאל דבר ,ויצא לתפילה ,כשחזר לא יכל להתאפק מלשאול את אדמו"ר שמא אינו חש בטוב? ומדוע נפלו פניו? אז סיפר לו אדמו"ר ,שחלם שאש ירדה מן השמים ושרפה חלק מהעולם ,ובמוצאי שבת יגלה לו מה שראה. השבת עברה על רבי חזן במעט מתח ,ובמוצאי שבת הזדרז לאחר התפילה והקינות לחדר אדמו"ר "באבא סאלי" ,לשמוע מה בפיו .בהתקרבו לבית אדמו"ר שמע קול המולה ,ורק כשנכנס לבית ,נודע לו שאדמו"ר גילה, שאשת בנו הצדיק מו"ר רבי מאיר זצוקלל"ה ]במרוקו[ ,נפטרה באותה שבת ,ולכן כל הבית כמרקחה ,ואכן לאחר מספר שעות נתקבלה הידיעה מחו"ל על המקרה המצער ,ואותו צום עבר על בני הבית במשנה צער. במוצאי הצום ,עת החלו מבקרים רבים לבא לבית אדמו"ר להביע את תנחומיהם על פטירת כלתו ,שכח אדמו"ר "באבא סאלי" את צומו ותעניתו ,וטיפל באורחיו .אולם רק כשראה את רבי חזן חוזר מבית הכנסת ,עזב את חדרו בתירוץ כל שהוא ,כשהוא משאיר שם את בני המשפחה עם המנחמים הרבים ,ונכנס למטבח ,כשהוא גורר אחריו את רבי חזן" :אתה אחרי צום ארוך ומתיש ,ואתה אורח אצלי ,ולכן רוצה אני לטפל בך ולהאכילך ,כי אין בבית מי שיעשה זאת ,בשעה כאובה זו". היתכן ,ענה רבי חזן ,שכבודו יעמוד במטבח לשמשני הרי יכול אני לטפל בעצמי? ישוב כבודו לחדרו ,ויקבל את כל הבאים לנחם .לא ,ענה אדמו"ר "באבא סאלי" ,את הנעשה אין להשיב ,לנפטרת לא אוכל לעזור יותר, ומאידך ,יש עלי חובה קדושה כמארח ,לטפל באורחי ולהאכילו ,ובפרט לך שפתחת לי את ביתך והחזקתני תקופה כה ארוכה ,לעולם לא אשכח לך זאת ,ועל-כן תפסיק להפציר בי ,לא אצא מן המטבח ,עד שתגמור את ארוחתך .וכך שהה אדמו"ר עם רבי חזן שעה ארוכה במטבח ,כאשר בני הבית לא ידעו להיכן נעלם ,והכריח את רבי חזן לטעום ,ולו פעם אחת בחייו ,ממה שיגיש לו אדמו"ר "באבא סאלי" בכבודו ובעצמו. בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y ] ו[ תקנות חז"ל -סימנים "זכר לחורבן" "אם אשכחך ירושלים -תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" ¸בתלמוד ובזוהר הקדוש בשולחן ערוך בכתבי הארי ז"ל ואחרונים ז"ל מוזכרים כמה וכמה תקנות חשובות סימנים ופרטים שונים כדי שלא נשכח חורבן ירושלים עד אשר ייבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ,אמן! א .אחת התקנות החשובות -אמירת "תקון חצות" )תקון רחל ותקון לאה( אחר חצות לילה -עד עלות השחר )ראה הוראות מפורטות בנפרד(. ¸אדם שלא יכול לקיים תקון חצות ותפילת שחרית בהנץ החמה או תקון חצות ואמירת סליחות -תקון חצות עדיף )אחרונים(. ¸וכך פוסק מרן השו"ע בעניין התפילה על החורבן )סימן א' סעיפים ב'-ג'(" :המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות הרצויה :ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג על חורבן בית המקדש" ע"כ. ב .בשולחן ערוך )תק"ס ס"א(" :משחרב בית המקדש תקנו החכמים שהיו באותו דור שאין בונים לעולם בניין מסוייד ומכוייר אלא טח ביתו וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד "אמה על אמה" 48ס"מ 48 Xס"מ )שיטת חזו"א ז"ל: 60ס"מ 60 Xס"מ(. ¸וכן הדין במדביק טפטים בכניסה שצריך לשייר מידה זו בלי טפט. ¸ועיקר החיוב בבונה או קונה בית )מגן אברהם( )ולגבי שכירות אם קיבל דירה מסויידת אין צריך לקלוף ודוקא במקום שהמשכיר מקפיד על כך -פטור(. ¸יש מצריכים לשייר "זכר לחורבן" אמה על אמה כנ"ל גם במחסן )שנפרד מהבית( או חנות ששטחן 4 X 4אמות )1.92 X 1.92 מטר( )חכם יעקב יוסף שליט"א /ספר "אור שרה"(. במקום שיש חשש לשלום בית אם ישייראמה על אמה בלא סיד -הצעת מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל שיסייד באותו מקום בצבע שונה. ¸ודבר זה כמעט נשכח מלב מבלי משֹים וראוי להקפיד ולעורר על זה בבונים/קונים בית )מחברה/קבלן( שהלכה היא בשולחן ערוך :וכתב הגר"ח פלאג'י זצ"ל" :כמו צער בנפשי על כמה בתי ישראל דאין להם ציון כראוי זכר לחורבן בית המקדש דצריך אמה על אמה נגד הפתח בלא סיד ועושין בזה תרתי לריעותא פחות משיעורא וגם טחין אותו במראה גוון שחור צח ואדרבא הוא מכלל יופי ואין בזה זכר לחורבן ואני שמעתי מפי אבא מארי האביר יעקב )פלאג'י זצ"ל( דאמר אלי שהיה בדוק אצלו שכל בית שיש בו אמה על אמה כשיעור נגד הפתח כדינו ומראה הלבנים נראה מטיט אז אותו הבית נכון עד עולם וכל הדרים בו .וזה דרכו דרך הקודש שכל בית שהיה נכנס להיות מסתכל באמת הבניין זכר לחורבן אם היה עשוי כדינו ואם לא ,היה גוער לבעל הבית מדוע ככה עשית? והיה מפציר בו עד שהיה מתקנו" )"מועד לכל חי /חודש אב(. ג .עוד תקנו שכאשר עורכים שולחן לאורחים )ביום חול( מחסרים מעט מקום פנוי להראות שאין השמחה שלימה )שם תק"ס ס"ב(. ד .עוד פסק מרן )שם ס"ב(" :וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת התפילין" והרמ"א פסק שנהגו לשבר כוס .וכן המנהג לשבר כוס זכוכית אחר ז' ברכות בחופה )כמו המעשה בברכות דף ל"א( ומדוע זכוכית? yכשם שזכוכית יש לו תקנה כך לישראל יש תקנה ותקוה טובה. yכשם שזכוכית תוכו כברו כן נהיה שלא ישלוט בנו יצר הרע. ה .תקנה נוספת כשאשה מתקשטת בתכשיטים לא תתקשט בכולם אלא תשייר בכל פעם תכשיט אחד שלא תענדנו )שם/מג"א(. ו .אמנם מרן שו"ע פסק )תק"ס ס"ג(" :וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם ואסור לשומעם מפני החורבן" וזה כפסק הרמב"ם ז"ל וכל זה שלא במקום מצוה .ובימינו, רבים נוהגים להקל לשמוע שירי קודש וניגונים בימות החול שלא במקום מצוה וזאת עפ"י הטעמים שהובאו במאירי )שירות ותשבחות להשם יתברך ,במקום שאין פריצות והוללות ,אין איסור( ובכמה אחרונים )שבשמיעת כלי נגינה דרך רדיו וטייפ לא גזרו חז"ל על כלים אלו שלא היו בעולם() .פסקי מרן הראשל"צ הגרע"י שליט"א(].והאור לציון מחמיר כל השנה ומיקיל רק לחולה עצבות וכדומה [ ¸בימי הספירה ובימי בין המצרים במקום שאין סעודת מצוה בזמנה אוסרים את שמיעתם גם דרך רדיו /טייפ. ז .מתקנות חז"ל הנוספות :הרואה ערי יהודה ירושלים -והמקדש בחורבנן -אומר: "ציון מדבר היתה ירושלים שממה" -וקורע )טפח-בבגדיו() .על ירושלים( " .בית קודשינו ותפארתנו אשר היללוך בו אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה" )על המקדש( -וקורע. וכך נפסק בשו"ע -תקס"א )ס"א -ס"ה(. והרבה מהפוסקים בדורנו סוברים על שכן צריך לנהוג בהגעה בדורנו לכותל המערבי)וכשרואים המסגדים(] .ויש מקילים כשרואים את הכותל בלבד[ ]ויש שסוברים שלא נהגו בכך מכמה טעמים )חלק מפוסקי ספרד( ויש שהציעו להשאיל בגדיהם לאחר ע"י נתינת מטבע לאחר וכו' ולא נאריך כאן בזה[ ח .תקנה נוספת שאמנם לא נזכרה בתלמוד אך בזוה"ק נזכרה :וכך כתב רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו בן איש חי )שנה א' פרשת "בהר -בחוקותי" א'(: כתב רבינו האריז"ל בשער המצוות שצריך האדם לזכור בתוך אכילתו את חורבן בית המקדש כמ"ש בזוהר הקדוש פרשת "תרומה" וידאג בליבו על זאת שבזמן שבית המקדש קיים היתה השכינה מקבלת שפע מעולה ומשובח ממה שהוא אחר החורבן על כן ירגיל לומר )בתוך סעודתו( כך" :לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני זוכר את ירושלים אשר חרבה בעונותינו והריני מצפה לבנינה שיבנה אותה הקב"ה במהרה בימינו ,אמן .ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בניין עולם במהרה בימינו וקיים בה מקרא שכתוב )זכריה ב' ט'( "ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה". YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY עוד משחר נעוריו ציפה אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א ועל כל ישראל לגאולה והכשיר עצמו לקבלת פני משיח צדקינו הרדיפות שהיו מנת חלקו בגלות הביאוהו להתפלל ולהפציר יום יום על הגאולה. תקון חצות חוק ולא יעבור בסדר יומו והוא מזיל דמעות כמים על גלות ישראל וגלות השכינה בכל ימות השנה וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בימי בין המיצרים בם הרבה בקינות ובכיות מרובות על צרות עם ישראל. מי שראה את אדמו"ר "באבא סאלי" זצ"ל בימי תשעה באב עת ישב על הקרקע וקונן מרה על החורבן משך שעות ארוכות יכול להעיד שהיה נראה כאדם שאיבד באותו רגע את היקר שיש לו. בימים אלו מיעט הרב בקבלת קהל והרבה להסתגר ולהצטער על החורבן. אמנם בשבת כולל "שבת חזון"אין זכר לעצבות רק שמחה וקדושה שררו בבית האדמו"ר זיע"א . בעת עלותו ארצה בשנת התרפ"ד ][1992והוא בן ל"ב ] [32שנים צעדיו הראשונים בירושלים היו לחונן את עפרה מול שריד מקדשנו בכותל המערבי שם שפך שיחו על אורך עגלות צער השכינה ומתחנן על לגלותינו ופדות נפשנו בביאת משיחנו ובבנין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן. ZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZYZ ]ז[ בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y זמני "תיקון חצות" ,כללים והלכות yחול המועד פסח. אומרים "תיקון רחל" בלבד: yליל ט' באב. yבימים שבין י"ז תמוז עד ט' באב )לא כולל ימי שישי ,שבתות ,ערב ר"ח ,ור"ח אב וט' באב( מחצות היום עד ערוב היום )שקיעה(. אומרים "תיקון לאה" בלבד: yימים שאין נופלים על פניהם -בלילות שקודם להם. וכן: yעשרת ימי תשובה )ללא ראש השנה,שבת תשובה וכיפורים שאז לא אומרים שום תיקון כלל(. yממוצאי כיפור עד ראש חודש חשוון כולל חול מועד סוכות. yלילות ראשי חודשים .וכן ליל ערב ראש חודש אחר שעת המולד .ח' ימי חנוכה ,ט"ו בשבט ,ימי פורים )י"ד ,ט"ו אדר א' ואדר ב'( ,ט"ו באב ,ימי העומר ]זאת אומרת: מר"ח ניסן עד י"ב סיון ) 71יום( אומרים "תיקון לאה" בלבד .ולהוציא שבתות7 , ימי פסח כולם וחג השבועות שאין אומרים כלל "תיקון חצות"[ ,בבית אבל בר מינן )7 ימים(, בבית חתן ) 7ימים( ,בליל המילה ל-ג' בני אדם :אבי הבן ,סנדק ,מוהל .בשנת השמיטה בארץ ישראל בלבד. "תיקון חצות" :תיקון רחל" -יושב על בד/כרית/שטיח על גבי הריצפה .כשיש "תיקון לאה" בלבד :יושב עג"ב ספסל, כסא ,ספה וכדו'. * וידוי קודם "תיקון חצות" .ואם היה ער ואמר וידוי בק"ש שעל המיטה )כמה דקות קודם( לא יחזור לומר וידוי בתיקון חצות. * נשים לא תאמרנה "תיקון חצות" כלל )בא"ח( – ]לדעת כה"ח וכ"ד מרן הגרע"י שליט"א שיכולות לומר [ . * זמן "תיקון חצות":מחצות הלילה עד עלות השחר .לפי מרן הבן איש חי ז"ל עד חצי שעה קודם עלות השחר.לפי מרן הגר"ע יוסף שליט"א עד עלות השחר .ולפי הרב מצליח מזוז ז"ל "תיקון לאה" אפשר לסיים עד 5דקות אחר עלות השחר] וכ"ד מרן הגרע"י שליט"א – ולא הגביל בכמה דקות –רק כל זמן שעדיין חשיכה ]הליכות עולם[ . * ספר "שלימות הלב" )רבינו ישועה בסיס זצ"ל סידור "איש מצליח"(: א .יתעורר הגבר ויעזוב השינה לקום בחצות לעבודת קונו ,לתקן נשמתו ,ברוב חדותו ובהשכמתו להיות נשמתו שמורה ותפילתו ברוכה. ב .אתם בני גבורות דמעות הורידו ,וקומו זמן חצות ,טהרו ידיכם ,כוונו להקים מלכות נופלת ,סגירת עיניים פתחו ,צדקתי קרובה ,רפואה שלימה תבא. * אחת התקנות החשובות שתקנו חכמים ז"ל אחר החורבן כאות "השתתפות" בגלות השכינה ובצערה היא אמירת "תיקון חצות". * מעלות גדולות ,רמות ונשגבות נאמרו למשכימים קום או לאותם ערים בשעות הלילה לומר "תיקון חצות" וכן פסקו הפוסקים שאם אדם יוכל לומר "תיקון חצות" וע"י כך יפסיד תפילת שחרית ב"הנץ החמה" שידוע כמה וכמה רבו מעלות התפילה בזמנה בכל זאת נפסק שעדיפה "תקון חצות" על תפילת "הנץ החמה" אם אינו יכול לקיים שתיהן .וכן אם אין זמן עדיף "תיקון חצות" על אמירת סליחות") .שארית יוסף" ח"א(. וכבר הבאנו לעיל פסק מרן שו"ע בענין זה )ראה ס"א לעיל(. ¸אנו מציגים לפניכם חילוקי הזמנים לאמירת"תיקון חצות" )מלא" :תיקון רחל""+תיקון לאה" או חלקי" :תיקון לאה"( .למשך ימות השנה ,למען יהא עזר לכל נצרך: "תיקון חצות" מלא" :תיקון רחל" + "תיקון לאה": אין אומרים כלל תיקון חצות" לא "תיקון רחל" ולא "תיקון לאה": yלילות שבת של כל השנה. yלילות ימים טובים )פסח ,שבועות ,ראש השנה ,כיפור ,סוכות ,שמיני עצרת/שמחת תורה(. YZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYZYYYZYZYZYZYZY "מורא מקדש" -מדיני הכותל המערבי ""˘„˜Ó‰ ˙È· Ï˘ È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÓ ‰È΢ ‰ÊÊ ‡Ï ÌÏÂÚÓ ""ÌÏÂÚÏ ·¯Á Âȇ˘ (È·¯ÚÓ‰ Ï˙ÂÎÏ) ‰"·˜‰ ÂÏ Ú·˘ א .חובה קדושה להכנס ליד הכותל המערבי ביראת כבוד וכובד ראש וחלילה להקל ראש כלפי הקודש ולכן אסור מעיקר ההלכה להכנס שם בגילוי ראש בין אנשים ובין נשים והנשים אשר מוזהרות ועומדות שבכל הליכתן חייבות ללבוש בגדי צניעות כל שכן שמוזהרות בלכתן אל הכותל המערבי לבל יכנסו בבגדים ללא שרוולים או במחשוף ח"ו לא תהא כזאת בישראל. ב .מצווה לנשק אבני הכותל ולחונן את עפרה כמ"ש "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" )תהלים ק"ב( ג .אסור לבא ליד הכותל לשם ביקור של טיול או לשם צילום לבד ואסור לאכול ולשתות ליד הכותל -שנתקדש המקום לתפילה ע"י רבבות ישראל .והמיקל ראשו בשיחה בטלה או באכילה ושתיה ועישון עוונו גדול מנשוא ואם עושים ברית מילה ע"י הכותל כיבוד הממתקים והמגדנות יהיה מחוץ לתחום הכותל ד .מכאן גם יש ללמוד שחובה לכבות פלאפונים בעת כניסה לתחום הכותל המערבי וקל וחומר מבית כנסת! )יראה כה"ח תעניות )ח"ז סי תקנ"ד סק"ג( בעניין המעשן בט"ב ותחת חופת חתנים וה"ה נראה גם הדבור בפלאפון בעת עריכת חופה([ ה .מותר למתפללים שעל ידי הכותל להכניס יד בתוך הסדקים שבין נדבכי הכותל ומותר לאיש לא טהור להכנס בלא טבילה על יד הכותל ולהתפלל שם וכן הדין ליולדת לפני טבילתה כי הכותל המערבי הוא חומת הר הבית ולכן מותר להכנס שם עם נעליים. ו .ויש להזהר שלא לנתוץ אפילו חלק קטן מאבני הכותל וכן שלא לקחת מעפר שבין נדבכי הכותל. ז .ענבים הגדלים בהר הבית בזמן הזה ומובאים למכירה על ידי הערבים מותר לקנותם ולאוכלם וכן מים שנשאבו ע"י הערבים מהבור שבעזרת בית המקדש מותר לשתותם. ח .כשיש צורך בדבר מותר לחתוך בזהירות את העשבים הגדלים בין אבני הכותל ואין שום קדושה בעשבים אלה. ט .אסור לטוס במטוס או הליקופטר על שטח הר הבית להשקיף עליו כי קדושת אויר העזרה וההיכל נמשכת עד לרקיע והרי הוא כעזרה. י .אסור להכנס בזמן הזה להר הבית שהוא מקום המקדש כולל שטח ההיכל והעזרות והחיל מפני שכולנו טמאי מתים וקדושה ראשונה שקידש שלמה המלך ע"ה את ביהמ"ק קידשה לשעתה ולעתיד לבוא וקדושת המקדש מפני שכינה ולפיכך הנכנס למקדש בזמן הזה מתחייב באיסור כרת ומצווה לפרסם הדברים להסיר מכשול מדרך עמנו] .פסקי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א קול סיני /חזו"ע/ ילקו"י קצוש"ע/ח"ב[ ]ח[ בס"ד Yקובץ הלכתי -בין המיצרים -תשע"א Y מהו היום הקובע לשנות ערלה לחקלאים ,בני המושבים ובעלי הגינות? ¸נפסק בשו"ע )יו"ד סי' רצ"ד ס"ד -הל' ערלה( שעץ שניטע ב 15-יום הראשונים של חודש אב ,עולה לו ל"שנת ערלה" אחת ,כיון שהוא 44יום קודם ראש השנה ,והנוטע ביום זה "הרויח" שנה אחת לערלה )ומונה עוד שנתיים -ויש ממתינים עד ט"ו בשבט שאחריו(. לפי זה עיקר הרווח הוא בנטיעה עד סיום יום ט"ו באב) .השנה יום שני (. ומה לגבי מי שנטע בט"ז באב )ליל שלישי(או ביומו?)ומדובר בנטיעה של שתיל ללא אדמה כלל( ¸לפי מרן הראשל"צ פאר הדור הגר"ע יוסף שליט"א -מי שנטע השנה עד יום ב' ט"ו באב בשקיעה "הרויח שנה". ואם נטע בט"ז אב )יום שלישי( ]או לילו מן השקיעה ואילך)" [7:28- 7:26הפסיד" ומונה מראש השנה הקרוב ג' שנים )"קול סיני" הל' ט"ו בשבט עמ' 12הערה 15ופסקי מרן הגרע"י והגרי"צ יוסף שליט"א דיני ערלה(. לפי מרן החזון איש זצ"ל -גם מי שנטע בט"ז אב עד השקיעה ) 7:25- 7:27ברחבי הארץ ( "הרויח" שנה דאמרינן מקצת היום ככולו )עפ"י המאירי( ומונה לדבריו מראש השנה הקרוב עוד שנתיים. סגולות לומר ביומא דהילולא דצדיקיא Y ט"ו תמוז -יום א' כ"ז תמוז -יום שישי אור החיים הקדוש "רבינו חיים בן עטר ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" יוסף הצדיק )לסברא ב'( "יוסף הצדיק ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" א' מנחם אב )ר"ח( יום ב' כ"ט תמוז -יום א' )ערב ר"ח( אהרן הכהן "אהרן הכהן ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" רש"י ז"ל "רבינו שלמה יצחקי ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" ה' מנחם אב- יום שישי האר"י ז"ל ע"ה "רבינו יצחק לוריא אשכנזי ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" כולם 24Xפעמים עדכון שווה פרוטה –)למעשר שני /רבעי –פדיון הבן ועוד( עדכני בסמוך לזמן ההדפסה )בתמוז תשע"א ( 1גרם כסף מזוקק ₪ 4.6815 1פרוטה 1/40) -ג' כסף( 11.7) ₪ 0.1170אג'( ]לחילול מעשר שני /רבעי[ *ב 8 ₪ 1-פעמים * ב 4 ₪ 1/2 -פעמים *ב 85 ₪ 10 -פעמים *ב 42 ₪ 5-פעמים *ב 17 ₪ 2-פעם * לפדיון הבן ) 93ג' כסף( כ₪ 436 - * שיעור 200זוז ) עיקר כתובה( למרן שו"ע 112.5גר' כסף כ) ₪ 527 -זוזי דרבנן( * לרמ"א 900גר' כסף כ)] ₪ 4.214 -כפול – 8זוזי דאוריתא( שו"ע אבה"ע סי' ס"ו סעי' ו'[ ùã÷åî äæ ïåéìâ לרפו"ש רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א יחיא זכריה בן זהרה נ"י מרגלית בת חממה תחי' לע"נ מירב ז"ל בת אביבה תחי' החייל אבנר ז"ל בן מרגלית תחי' אברהם בן עוואד ז"ל יהודה בן יחיא ז"ל לע"נ הרבנית הצדקת מרת רוחמה אביחצירא זצ"ל אשת חבר לאדמו"ר רבי אברהם אביחצירא זצוק"ל )בבא האנה( בתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא סאלי זצוק"ל וזיע"א וכלתו של אדמו"ר עט"ר סידנא בבא חאקי זצוק"ל וזיע"א נפ' כ"ב תשרי תשע"א נדבת ר' אליהו ואלישבע רצון להצלחתם ולהצלחת רעות בת אליהו תחי' חזרה בתשובה אמן. לעלוי נשמת מחפוד בן סעדה ז"ל יונה ז"ל בת אורה תחי' ציונה ז"ל בת אורה תחי' )ט"ו אייר תשע"א( להצלחת עדנה בת חנה תחי' וב"ב לעילוי נשמת איז'ה )עליזה( בת עליה ז"ל )ב' אב תש"ע( שרה בת איז'ה ז"ל ברכה והצלחה ליששכר ומזל כהן וב"ב ליוסף ומזל בוכריס וב"ב ולרפו"ש מזל בת רחל )כהן( תחי' לע"נ חנה בת זוהרה ז"ל )מעלימי( )נפ' ג' סיון תשע"א( לעילוי נשמת מוסה בן צאלח ז"ל מרדכי בן חלימה ז"ל יעקב בן זאב ורחל ז"ל חנה בת מרים ז"ל ברכה והצלחה לאלירן בן רינה נ"י ואביטל בת מרסדס תחי' וב"ב שיחיו ציונה בת עפיה ז"ל תקוה בת סאלמה ז"ל עפיה בת סלמה ז"ל לרפואת יוסף בן זוהרה נ"י אליס בת לאה תחי' ציפורה בת חביבה תחי' ברוריה בת חביבה תחי' לעילוי נשמת לזיווג הגון רחמים נ"י בן איז'ה ז"ל יהודה נ"י בן איז'ה ז"ל לרפו"ש וזיווג הגון רחמים דעוס בן נור נ"י יו"ל ע"י "ישיבת באבא סאלי" בנשיאות האדמו"ר רבי ברוך אביחצירא שליט"א נתיבות -ת.ד394 . מאיר בר שרה ז"ל )י"ד תמוז( לרפו"ש דוד בר שרה ז"ל )ט"ז תמוז( שולמית בת שרה תחי' אברהם בר שרה ז"ל )כ"ו תמוז( שרה בת סוליקה תחי' סוליקה בת אסתר ז"ל )ז' תמוז( שמחה בת אסתר תחי' לרפו"ש רחל בת גומרי תחי' סעדיה בן צלאח נ"י טל 08-9940900 :פקס08-9945171 : להערות והבהרות - 057/3189443 08/9944434 [email protected] www.babasali.co.il לעילוי נשמת ר' משה אלפסי ז"ל בר עישה תחי' לזיווג הגון דוד נ"י בן שרה תחי' לזיווג הגון ורפו"ש ברכה והצלחה רצון דר נ"י ולבנותיו היקרות עדן ,דורון ומעיין שיחי'
© Copyright 2024